gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שרי אלפים · Sarei Alaphim — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: שרי אלפים · Sarei Alaphim

שבוע: תולדות (2026-11-09)

שרי אלפים · Sarei Alaphim — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫אחרת‪ .‬כי כאשר מבקש פרנסה‪ ,‬כוונתו שיוכל לפרנס‬ ‫ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי‬ ‫את בני ביתו בכדי שיוכל לעבוד את השי"ת‪ .‬וכאשר‬ ‫ותלך לדרש את ה' )בראשית כה‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫מבקש מזון‪ ,‬כוונתו שיהיה לו כח לעבודתו יתברך‪ ,‬וכן‬ ‫קשה מאד להבין מה היתה כוונת רבקה באמרה "אם‬ ‫הדבר בשאר עניני גשמיות‪ ,‬שאינם תכלית בפני‬ ‫כן למה זה אנכי"‪ .‬ומה שפירש רש"י שכוונתה היתה‬ ‫עצמם‪ ,‬אלא אמצעים שעל ידם יוכל לעסוק בעבודת‬ ‫"אם כן גדול צער העיבור למה זה אנכי מתאוה‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫ומתפללת על הריון"‪ ,‬קשה מאד‪ ,‬וכי לא היתה רבקה‬ ‫מה שאין כן כאשר מבקש האדם לזכות לעבוד את‬ ‫אמנו מוכנה לסבול צער העיבור כדי לזכות לבנים ולא‬ ‫השי"ת‪ ,‬הרי אינו מבקש אמצעי שעל ידה יגיע לתכלית‬ ‫לישאר עקרה כל ימיה‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬אלא שאלתו היא התכלית והמבוקש בעצמו‪.‬‬ ‫בהמשך הפרשה‪ :‬ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא‬ ‫וזהו שאמר דוד המלך "אחת שאלתי מאת ה' אותה‬ ‫מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי וגו'‪ .‬ויאמר יעקב‬ ‫אבקש"‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש דבר אחד שאני מבקש מאת ה'‬ ‫מכרה כיום את בכרתך לי‪ .‬ויאמר עשו הנה אנכי‬ ‫שאותו בעצמו אני מבקש‪ ,‬והוא "שבתי בבית ה' כל ימי‬ ‫הלך למות ולמה זה לי בכרה )שם שם‪ ,‬ל‪-‬לב(‪ .‬תיבת‬ ‫חיי"‪ .‬כל שאר בקשותי אינן אלא אמצעים להגיע‬ ‫'זה' נראית כמיותרת‪ ,‬ולכאורה היה לו לומר "ולמה לי‬ ‫לתכלית זו‪ ,‬אבל זאת היא עצם בקשתי‪.‬‬ ‫בכורה"‪.‬‬ ‫ומדברי החתם סופר נלמד‪ ,‬שכאשר עוסק האדם‬ ‫בפרשת וישלח‪ ,‬אחר שנאבק יעקב עם שרו של עשו‪,‬‬ ‫בענינים גשמיים‪ ,‬עליו לשאול את עצמו תמיד‪ ,‬לשם‬ ‫נאמר‪" ,‬וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה‬ ‫מה אני עושה דבר זה‪ .‬כשאוכל‪ ,‬ישאל 'למה אני אוכל'‪,‬‬ ‫זה תשאל לשמי" )שם לב‪ ,‬ל(‪ .‬ויש להבין תשובת‬ ‫וישיב לעצמו 'כדי שיהיה לי כח לעבוד את השי"ת'‪.‬‬ ‫המלאך‪ .‬שאם היתה כוונתו כמו שפירש רש"י לומר‬ ‫כשהולך לישון‪ ,‬ישאל 'למה אני הולך לישון'‪' ,‬כדי‬ ‫שאין למלאך שם קבוע מאחר שמשתנה שמו לפי‬ ‫שאוכל לעבוד את השי"ת'‪ .‬אבל כשעוסק בעניני‬ ‫שליחותו‪ ,‬אז הוה ליה למימר "אין לי שם"‪ .‬למה השיבו‬ ‫רוחניות‪ ,‬בתורה תפלה וגמילות חסדים‪ ,‬אינו צריך‬ ‫בלשון שאלה "למה זה תשאל לשמי"‪.‬‬ ‫לשאול לשם מה הוא עושה זאת‪ ,‬כי לשם כך בא‬ ‫ואפשר לומר בהקדם דברי החתם סופר )תורת משה ימי‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫הרחמים – אלול( על הפסוק "אחת שאלתי מאת ה'‬ ‫ויש בזה עומק נוסף‪ ,‬כי לא די במה שנכיר שעבודת‬ ‫אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי" )תהלים כז‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫השי"ת היא תכלית מעשינו‪ ,‬אלא עלינו להכיר שהיא‬ ‫שהקשה‪ ,‬למה כפל דוד המלך ע"ה לשונו לומר "אותה‬ ‫עצם מהותנו‪ .‬לימוד התורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬וגמילות חסדים‬ ‫אבקש" אחר שכבר אמר "אחת שאלתי מאת ה'‪".‬‬ ‫צריך להיות ה"אנכי" שלנו‪ .‬וכל שאר ענינינו הגשמיים‬ ‫ומבאר החתם סופר‪ ,‬שכאשר מבקש האדם מאת‬ ‫צריכים לשמש את ה"אנכי" הזה‪ .‬אדרבה‪ ,‬אכילה‪,‬‬ ‫השי"ת איזה דבר גשמי‪ ,‬אין הדבר המבוקש תכלית‬ ‫שתיה‪ ,‬שינה‪ ,‬ועסק הפרנסה צריכים לעורר אצלנו את‬ ‫בקשתו‪ ,‬אלא אמצעי שעל ידו יוכל להגיע לתכלית‬ ‫גליון שרי אלפים של שבוע זו נתנדב בהכרת הטוב על התנחומים ועל השיעורים שהונצחו לזכות אמי מורתי ע"ה הכ"מ‬ ‫על ידי שלמה ארי בן שרה סלאווא שיינדל‬ ‫ותשובתו של עשו מגלה עד כמה הפוכות היו‬ ‫השאלה "למה זה"‪ ,‬לשם מה אני עושה זאת‪ ,‬ואיך יועיל‬ ‫השקפותיהם‪" ,‬הנה אנכ"י הלך למות ולמ"ה ז"ה לי‬ ‫דבר זה לה"אנכי" שלי‪.‬‬ ‫בכרה"‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שאתה‪ ,‬יעקב‪ ,‬מחשיב לבחינת‬ ‫כמובן‪ ,‬שזה תלוי במה שהאדם מחשיב כעצם מהותו‪.‬‬ ‫"אנכי"‪ ,‬דהיינו עבודת השי"ת‪ ,‬תורה‪ ,‬תפלה‪ ,‬ושאר‬ ‫מי שמגדיר את עצמו כפי אומנותו ועסק פרנסתו‪ ,‬הרי‬ ‫עניני רוחניות‪ ,‬הרי הוא בעיני בבחינת "הולך למות"‪,‬‬ ‫אותו אומנות היא ה"אנכי" שלו‪ .‬ויתכן מאד שכאשר‬ ‫דבר שסופו למות‪ .‬ואילו כל אותם הדברים שאתה‬ ‫ישב ללמוד תורה או כאשר ילך להתפלל‪ ,‬או כאשר יתן‬ ‫מחשיב לבחינת "למה זה"‪ ,‬שאינם אצלך אלא‬ ‫צדקה‪ ,‬ישאל לעצמו "למה זה"‪ ,‬למה אני עושה זאת‪.‬‬ ‫אמצעים לתכלית נעלה מהם‪ ,‬הרי הם "לי בכרה"‪ ,‬אצלי‬ ‫כי עסק פרנסתו והרווחת הממון נעשתה אצלו לעצם‬ ‫הם קודמים ועיקריים‪.‬‬ ‫מהותו‪.‬‬ ‫ועל פי זה אפשר לבאר מה ששאל יעקב את השטן‬ ‫ונמצא שכל מעשי האדם נחלקים לשני ענינים אלו‪ .‬או‬ ‫"הגידה נא שמך"‪ .‬שלא היתה כוונת יעקב לשאול‬ ‫שהם בבחינת "אנכי"‪ ,‬שעושה אותם משום שזו היא‬ ‫לשמו כפשוטו‪ ,‬אלא ביקש לדעת את סוד ההתגברות‬ ‫עצם מהותו‪ ,‬או שהם בבחינת "למה זה"‪ ,‬שהוא שואל‬ ‫על השטן שהיא היצר הרע )בבא בתרא טז‪ ,‬א(‪' .‬הגידה נא‬ ‫לשם מה הוא עושה אותם‪ .‬מה שהאדם מחשיב לעצם‬ ‫שמך'‪ ,‬כיצד יכול האדם להתגבר עליך‪ .‬ועל זה השיבו‬ ‫מהותו נעשה אצלו לתכלית‪ ,‬וכל שאר הדברים נעשים‬ ‫השטן‪ ,‬רצונך לדעת כיצד להתגבר עלי‪" ,‬למה זה‬ ‫אמצעים להגיע אליה‪.‬‬ ‫תשאל"‪ .‬בכל הענינים שעל ידם אני מושך את האדם‬ ‫אחרי‪ ,‬בכל עניני הגשמיות‪ ,‬תשאל תמיד "למה זה"‪,‬‬ ‫ובזה אפשר לבאר תמיהת רבקה‪ .‬כשעברה על פתח‬ ‫לשם מה אני עושה זאת‪ .‬תזכור שאינם תכלית אלא‬ ‫בית המדרש והיה יעקב מפרכס לצאת‪ ,‬סברה‬ ‫אמצעי‪ .‬וזהו "לשמי"‪ ,‬זהו שמי וזהו סוד ההתגברות‬ ‫שה"אנכי" של ולד זה הוא בתורה‪ ,‬אבל כשעברה על‬ ‫עלי‪" ,‬למה זה תשאל"‪.‬‬ ‫פתח בית עבודה זרה והיה עשו מפרכס לצאת‪ ,‬היתה‬ ‫תמהה‪ ,‬שהרי עתה נראה שה"אנכי" של ולד זה הוא ח"ו‬ ‫וזהו עבודתנו‪ ,‬להתבונן ולברר מהו ה"אנכי" שלנו ומהו‬ ‫בעבודה זרה‪ ,‬והיא לא ידעה ששני בנים בקרבה‪.‬‬ ‫ה"למה זה"‪ .‬מה אנו מחשיבים לעצם מהותנו‪ ,‬ומהו‬ ‫הראשון והעיקר אצלנו‪ .‬האם נתקיים בנו ח"ו "ולמה זה‬ ‫וזהו שאמרה "אם כן למ"ה ז"ה אנכ"י"‪ ,‬איני מבינה‬ ‫לי בכרה"‪ ,‬שה"למה זה" נעשה אצלנו לעיקר‪ .‬האם‬ ‫איזה מן הדברים הוא אצלו בבחינת "למה זה" ואיזה‬ ‫אותם הענינים שהיו צריכים להיות בבחינת "למה זה"‬ ‫בבחינת "אנכי"‪ .‬ועל כן הלכה לדרוש את ה' אצל‬ ‫נעשו ה"אנכי" שלנו‪ .‬ואם כן‪ ,‬עלינו לשנות את דרכינו‬ ‫הנביא‪ ,‬ונודע לה ששני בנים בקרבה‪ ,‬ואכן יש כאן שתי‬ ‫ולהעמיד את ה"אנכי" במקומו הראוי‪ ,‬שעצם מהותנו‬ ‫בחינות "אנכי"‪ ,‬ה"אנכי" של יעקב הוא בבית המדרש‪,‬‬ ‫תהיה תורה ועבודה‪ ,‬צדקה ואהבת ישראל‪.‬‬ ‫וה"אנכי" של עשו הוא בבית עבודה זרה‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה להיות עובדי ה' באמת ולהתגבר על‬ ‫ובהמשך הפרשה התגלתה חילוק זה בין יעקב לעשו‬ ‫השטן‪ ,‬עד שיקוים "ואת רוח הטמאה אעביר מן‬ ‫כאשר אמר עשו "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי‬ ‫הארץ" )זכריה יג‪ ,‬ב(‪ ,‬בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‬ ‫עיף אנכ"י"‪ ,‬הרי גילה שה"אנכי" שלו היה הגוף התובע‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫אכילה מחמת עייפותו‪ .‬והשיב לו יעקב‪" ,‬מכרה כיום‬ ‫את בכרתך לי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הבכורה שלך‪ ,‬דהיינו מה‬ ‫שאתה מחשיב לראשון ולעיקר בחייך‪ ,‬אינה במקומה‬ ‫הראוי‪ .‬תן לי את הבכורה‪ ,‬ואעמיד את הקדימה‬ ‫והחשיבות במקומן הראוי‪.‬‬ ‫גליון שרי אלפים | פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק‬