שרי אלפים · Sarei Alaphim — תולדות (2026-11-09)

תשפ"ז לפ"ק פרשת תולדות
אחרת .כי כאשר מבקש פרנסה ,כוונתו שיוכל לפרנס ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי
את בני ביתו בכדי שיוכל לעבוד את השי"ת .וכאשר ותלך לדרש את ה' )בראשית כה ,כב(.
מבקש מזון ,כוונתו שיהיה לו כח לעבודתו יתברך ,וכן קשה מאד להבין מה היתה כוונת רבקה באמרה "אם
הדבר בשאר עניני גשמיות ,שאינם תכלית בפני
כן למה זה אנכי" .ומה שפירש רש"י שכוונתה היתה
עצמם ,אלא אמצעים שעל ידם יוכל לעסוק בעבודת "אם כן גדול צער העיבור למה זה אנכי מתאוה
השי"ת. ומתפללת על הריון" ,קשה מאד ,וכי לא היתה רבקה
מה שאין כן כאשר מבקש האדם לזכות לעבוד את אמנו מוכנה לסבול צער העיבור כדי לזכות לבנים ולא
השי"ת ,הרי אינו מבקש אמצעי שעל ידה יגיע לתכלית לישאר עקרה כל ימיה.
אחרת ,אלא שאלתו היא התכלית והמבוקש בעצמו. בהמשך הפרשה :ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא
וזהו שאמר דוד המלך "אחת שאלתי מאת ה' אותה מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי וגו' .ויאמר יעקב
אבקש" ,כלומר ,יש דבר אחד שאני מבקש מאת ה' מכרה כיום את בכרתך לי .ויאמר עשו הנה אנכי
שאותו בעצמו אני מבקש ,והוא "שבתי בבית ה' כל ימי הלך למות ולמה זה לי בכרה )שם שם ,ל-לב( .תיבת
חיי" .כל שאר בקשותי אינן אלא אמצעים להגיע 'זה' נראית כמיותרת ,ולכאורה היה לו לומר "ולמה לי
לתכלית זו ,אבל זאת היא עצם בקשתי. בכורה".
ומדברי החתם סופר נלמד ,שכאשר עוסק האדם בפרשת וישלח ,אחר שנאבק יעקב עם שרו של עשו,
בענינים גשמיים ,עליו לשאול את עצמו תמיד ,לשם נאמר" ,וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה
מה אני עושה דבר זה .כשאוכל ,ישאל 'למה אני אוכל', זה תשאל לשמי" )שם לב ,ל( .ויש להבין תשובת
וישיב לעצמו 'כדי שיהיה לי כח לעבוד את השי"ת'. המלאך .שאם היתה כוונתו כמו שפירש רש"י לומר
כשהולך לישון ,ישאל 'למה אני הולך לישון'' ,כדי שאין למלאך שם קבוע מאחר שמשתנה שמו לפי
שאוכל לעבוד את השי"ת' .אבל כשעוסק בעניני שליחותו ,אז הוה ליה למימר "אין לי שם" .למה השיבו
רוחניות ,בתורה תפלה וגמילות חסדים ,אינו צריך בלשון שאלה "למה זה תשאל לשמי".
לשאול לשם מה הוא עושה זאת ,כי לשם כך בא
ואפשר לומר בהקדם דברי החתם סופר )תורת משה ימי
לעולם.
הרחמים – אלול( על הפסוק "אחת שאלתי מאת ה'
ויש בזה עומק נוסף ,כי לא די במה שנכיר שעבודת אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי" )תהלים כז ,ד(.
השי"ת היא תכלית מעשינו ,אלא עלינו להכיר שהיא שהקשה ,למה כפל דוד המלך ע"ה לשונו לומר "אותה
עצם מהותנו .לימוד התורה ,תפילה ,וגמילות חסדים אבקש" אחר שכבר אמר "אחת שאלתי מאת ה'".
צריך להיות ה"אנכי" שלנו .וכל שאר ענינינו הגשמיים ומבאר החתם סופר ,שכאשר מבקש האדם מאת
צריכים לשמש את ה"אנכי" הזה .אדרבה ,אכילה, השי"ת איזה דבר גשמי ,אין הדבר המבוקש תכלית
שתיה ,שינה ,ועסק הפרנסה צריכים לעורר אצלנו את
בקשתו ,אלא אמצעי שעל ידו יוכל להגיע לתכלית
גליון שרי אלפים של שבוע זו נתנדב בהכרת הטוב על התנחומים ועל השיעורים שהונצחו לזכות אמי מורתי ע"ה הכ"מ
על ידי שלמה ארי בן שרה סלאווא שיינדל
ותשובתו של עשו מגלה עד כמה הפוכות היו השאלה "למה זה" ,לשם מה אני עושה זאת ,ואיך יועיל
השקפותיהם" ,הנה אנכ"י הלך למות ולמ"ה ז"ה לי דבר זה לה"אנכי" שלי.
בכרה" .כלומר ,מה שאתה ,יעקב ,מחשיב לבחינת כמובן ,שזה תלוי במה שהאדם מחשיב כעצם מהותו.
"אנכי" ,דהיינו עבודת השי"ת ,תורה ,תפלה ,ושאר
מי שמגדיר את עצמו כפי אומנותו ועסק פרנסתו ,הרי
עניני רוחניות ,הרי הוא בעיני בבחינת "הולך למות", אותו אומנות היא ה"אנכי" שלו .ויתכן מאד שכאשר
דבר שסופו למות .ואילו כל אותם הדברים שאתה ישב ללמוד תורה או כאשר ילך להתפלל ,או כאשר יתן
מחשיב לבחינת "למה זה" ,שאינם אצלך אלא צדקה ,ישאל לעצמו "למה זה" ,למה אני עושה זאת.
אמצעים לתכלית נעלה מהם ,הרי הם "לי בכרה" ,אצלי כי עסק פרנסתו והרווחת הממון נעשתה אצלו לעצם
הם קודמים ועיקריים.
מהותו.
ועל פי זה אפשר לבאר מה ששאל יעקב את השטן
ונמצא שכל מעשי האדם נחלקים לשני ענינים אלו .או
"הגידה נא שמך" .שלא היתה כוונת יעקב לשאול
שהם בבחינת "אנכי" ,שעושה אותם משום שזו היא
לשמו כפשוטו ,אלא ביקש לדעת את סוד ההתגברות עצם מהותו ,או שהם בבחינת "למה זה" ,שהוא שואל
על השטן שהיא היצר הרע )בבא בתרא טז ,א(' .הגידה נא לשם מה הוא עושה אותם .מה שהאדם מחשיב לעצם
שמך' ,כיצד יכול האדם להתגבר עליך .ועל זה השיבו מהותו נעשה אצלו לתכלית ,וכל שאר הדברים נעשים
השטן ,רצונך לדעת כיצד להתגבר עלי" ,למה זה
אמצעים להגיע אליה.
תשאל" .בכל הענינים שעל ידם אני מושך את האדם
אחרי ,בכל עניני הגשמיות ,תשאל תמיד "למה זה", ובזה אפשר לבאר תמיהת רבקה .כשעברה על פתח
לשם מה אני עושה זאת .תזכור שאינם תכלית אלא בית המדרש והיה יעקב מפרכס לצאת ,סברה
אמצעי .וזהו "לשמי" ,זהו שמי וזהו סוד ההתגברות שה"אנכי" של ולד זה הוא בתורה ,אבל כשעברה על
עלי" ,למה זה תשאל". פתח בית עבודה זרה והיה עשו מפרכס לצאת ,היתה
תמהה ,שהרי עתה נראה שה"אנכי" של ולד זה הוא ח"ו
וזהו עבודתנו ,להתבונן ולברר מהו ה"אנכי" שלנו ומהו
בעבודה זרה ,והיא לא ידעה ששני בנים בקרבה.
ה"למה זה" .מה אנו מחשיבים לעצם מהותנו ,ומהו
הראשון והעיקר אצלנו .האם נתקיים בנו ח"ו "ולמה זה וזהו שאמרה "אם כן למ"ה ז"ה אנכ"י" ,איני מבינה
לי בכרה" ,שה"למה זה" נעשה אצלנו לעיקר .האם איזה מן הדברים הוא אצלו בבחינת "למה זה" ואיזה
אותם הענינים שהיו צריכים להיות בבחינת "למה זה" בבחינת "אנכי" .ועל כן הלכה לדרוש את ה' אצל
נעשו ה"אנכי" שלנו .ואם כן ,עלינו לשנות את דרכינו הנביא ,ונודע לה ששני בנים בקרבה ,ואכן יש כאן שתי
ולהעמיד את ה"אנכי" במקומו הראוי ,שעצם מהותנו בחינות "אנכי" ,ה"אנכי" של יעקב הוא בבית המדרש,
תהיה תורה ועבודה ,צדקה ואהבת ישראל. וה"אנכי" של עשו הוא בבית עבודה זרה.
יהי רצון שנזכה להיות עובדי ה' באמת ולהתגבר על ובהמשך הפרשה התגלתה חילוק זה בין יעקב לעשו
השטן ,עד שיקוים "ואת רוח הטמאה אעביר מן כאשר אמר עשו "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי
הארץ" )זכריה יג ,ב( ,בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו עיף אנכ"י" ,הרי גילה שה"אנכי" שלו היה הגוף התובע
אמן. אכילה מחמת עייפותו .והשיב לו יעקב" ,מכרה כיום
את בכרתך לי" ,כלומר ,הבכורה שלך ,דהיינו מה
שאתה מחשיב לראשון ולעיקר בחייך ,אינה במקומה
הראוי .תן לי את הבכורה ,ואעמיד את הקדימה
והחשיבות במקומן הראוי.
גליון שרי אלפים | פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק
