ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת תולדות
-מתי יצא עשיו לתרבות רעה? פרשת תולדות
-איך אכל יצחק שחיטתו של עשיו?
-מכירת בכורה -סמיכות הפרשיות
-חמש עבירות עבר באותו היום -קלסתר פניו של יצחק נשתנו פתאום לשל אברהם
-כל מלך פלשתים יקרא אבימלך? -ארבע אנשים היו דומים זה לזה
-כל שר צבא פלשתים יקרא פיכל? -בת כמה היתה רבקה
-שכן בארץ וגו' גור בארץ וגו' -רוב בנים דומין לאחי האם ובנות לאחות האב
-כפל הלשון לגבי נתינת ארץ ישראל -לנוכח אשתו
-באר שבע -ברכה של רשע מקלקלת
-ברית עם אבימלך -שערות של עשיו עקצו את יעקב בבטן אמו
-ולרבקה ב' במסורה -אין כמעט גרים מישמעאל אבל מעשיו יש
-ברכת יצחק ליעקב -למה לדרוש אצל שם ולא אצל אברהם?
-כל מי שאומר קדיש שמגיע לחבירו ,לא הועיל לעצמו -הקשר של רבקה ליצחק
ולא הפסיד לחבירו ,דמכל מקום עולה לנשמת מי ששייך -רבי ואנטונינוס
לו -תואמים -תמים
-שני גדיי עזים -למה נולדו האבות אחרי שבעה חדשים?
-האם יצחק ידע שפסח היום? -יצחק לא מל את עשיו
' -פן' ו'אולי' -עשיו = עשוי ולא מנסה לתקן
-איך השתמשה רבקה שלא ברשות עשיו עם בגדיו? -עשיו גרם לרבקה חימוץ והקאה בהריון ויעקב רצה
-צידי לשון רמיה לחשוך לה כאב
-ויעקבני זה פעמים -בא אחיך במרמה -רק יצחק נשאר עם אותו שם
-איך פתאום היה ליצחק ברכה בשביל עשיו? -כל אחד יכול לבדוק את עצמו אם הוא דומה ליעקב או
-האם יעקב ועשיו מתו באותו יום? לעשיו
השלמות על פרשת חיי שרה בסוף
נלקט ונערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושינסקי
הערות והארות אפשר לשלוח ל-
3810060@gmail.com
או להתקשר ל053-3177381 -
אפשרות לקבל את הגליון במייל
מותר להעתיק קטעים שלמים או חלק מן הגליון הזה
ניתנת האפשרות לכל המעוניינים לקחת חלק בהוצאות ,ולנדב
לזכות ולעילוי נשמה
גליון 23
בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת תולדות
והנה ברור הוא ,שעל אף שהיו דומים זה לזה ,היה אפשר
בקלות להבחין ולהבדיל בין אברהם ויצחק שהיו צדיקי סמיכות הפרשיות
וקדושי עליון ,מלוט שלא היה לו זכות עצמי להינצל
מסדום. הבעל הטורים סוף פרשת חיי שרה )כ״ה י״ח( מביא וז"ל:
הראשונים אומרים על יפת תואר ויפת מראה ,שתואר זהו על פני כל אחיו נפל וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק לומר
צורת הפנים ומראה זה החן או מה שהוא מקרין .ואולי כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד שהוא
קלסתר פנים זהו התואר ששם היו דומים זה לזה ,אבל מתולדות יצחק.
המראה וההקרנה ,שם היו רואים על האבות את הקדושה
ועל לוט מן הסתם היה זה חסר) .תשפ"ז(
קלסתר פניו של יצחק נשתנו פתאום לשל
בת כמה היתה רבקה אברהם
כ"ה כ' ויהי יצחק בן־ארבעים שנה בקחתו את־רבקה כ"ה י"ט ברש"י וז"ל :אברהם הוליד את יצחק .על ידי
בת־בתואל .רש"י אומר שרבקה היתה בת ג' אולם בדעת שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הזקק לומר אברהם הוליד
זקנים מבעלי התוס' מביא שהיא היתה בת י"ד .וז"ל :ל"נ את יצחק; לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך
שהיתה רבקה בת י"ד שנים כשנשאה יצחק והכי איתא נתעברה שרה ,שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא
בסדר עולם וכן א"ר יהודה ואז תמצא שהיתה קל"ג שנים נתעברה הימנו; מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של
מכוונים .ולפי זה צ"ל מה ששנינו בסדר עולם כשחזר יצחק דומה לאברהם ,והעידו הכל אברהם הוליד את
אברהם מן העקדה נתבשר שנולדה רבקה שנולדה כבר יצחק ,וזהו שכתוב כאן יצחק בן אברהם ,שהרי עדות יש
עבר י"א שנים .ועל זה הקשה הרב משה שלמה בר אברהם שאברהם הוליד את יצחק ,עכ"ל של רש"י.
המכונה אנסימ"אן מאי האי דאמרינן נותנין זמן לבתולה משמע שהיה זמן שלא היה דומה לאברהם ואז אמרו ליצני
שנים עשר חודש וילפי' לה מקרא דכתיב תשב הנערה וכו' הדור מאבימלך נתעברה שרה ,ואז באיזה יום הקב"ה צר
והיאך מצינו למילף מרבקה והלא בוגרת היתה באותו זמן קלסתר פניו של יצחק לשל אברהם.
ואמרי' התם דלבוגרת אין נותנין כי אם ל' יום כמו
לאלמנה וצ"ע. ארבע אנשים היו דומים זה לזה
אברהם אבינו היה דומה ליצחק כמו שמביא רש"י כאן.
רוב בנים דומין לאחי האם ובנות לאחות האב וכן היה דומה ללוט ,כן כתב במדרש לקח טוב ,בראשית
י״ג ח׳ וז"ל :כי אנשים אחים אנחנו ,מלמד שהיה קלסתר
כ"ה כ' רבקה וגו' אחות לבן הארמי .אומר הספורנו וז"ל: פניו דומה לו ,ולכן רדף אחרי המלכים להציל את לוט,
וממנה נולד עשו הדומה לאחי האם .והאור החיים מבאר שלא יהיה חילול השם כשיחשבו העולם שאברהם הוא זה
בדומה לזה :ואמרו אחות לבן ללא צרך ,ונוסף שכבר שנשבה .וכן אליעזר היה דומה לאברהם כמו שכתוב
ידענו ,אלא הטעם הוא שבא ללמד זכות על רבקה במדרש בראשית רבה נ"ט ח' ויאמר אברהם אל עבדו זקן
ביתו )בראשית כד ,ב( ,שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ולכן לא הזכיר את שמה ,קל נא רפא נא לה .והחתם סופר בראותנו שילדה בן רשע מבהק ,ותאמר איך מבטן ברוך
)נדרים מ (.מביא שכשמזכירים שמו של החולה ,יכול יצא ארור ,לזה אמר כי זה הוא סבה לדבר היותה אחות
לגרום קצת 'דין' עליו ,לכן יש מעלה בזה שמתפלל בפניו לבן הארמי ,פירוש הרמאי בתוספת רשע על אביו ,וכבר
ואינו צריך להזכיר שמו .ולכן התפלל יצחק נוכח רבקה קדמו חז״ל )בבא בתרא קי (.רוב הבנים ,לטעם הידוע,
ובזה חשך לעצמו להזכיר שמה בתפילתו. ולזה יצא עשו ,וזולת זה צאצאיה צדיקים היו יוצאים
ממנה ,כי צדקת גמורה היתה ,והעד ״לנכח אשתו״ ,ואמרו
ברכה של רשע מקלקלת ז״ל )בראשית רבה פס״ג( וכו׳ .ושלא תאמר ואם כן ולמה
לא נתן לב יצחק לבדק באחיה ,לזה גמר אומר לו לאשה
כ"ה כ"א כי עקרה הוא .האור החיים כ"ה כ' וז"ל :עוד וכמו שפרשתי למעלה ,וזולת זה לא היה נושא אחות
רמז בהודעת אחות לבן על דרך אמרם זכרונם לברכה רשע.
)בראשית רבה ס:יג( שטעם רבקה שהיתה עקרה הוא לצד לעומת זה אצל בנות מביא הרבינו בחיי פרשת ויצא כ"ח
ברכת לבן ,כדי שלא יראה כי ברכתו תעשה מעשה טוב. ה' וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי ,וז"ל :ומה
לזה קודם שאמר הכתוב כי עקרה היא ,קדם לומר טעם שאמר :״אחי רבקה אם יעקב ועשו״ ,וכי לא היינו יודעין
הדבר ואמר ״אחות לבן״ ,וזו היתה סבה שנעקרה רבקה כי לבן אחי רבקה ורבקה אם יעקב ועשו?
עד שהצרכו לתפלה. אבל על דרך הפשט כיון הכתוב בזה לכבוד יעקב ,ולומר
כי מה שהלך יעקב להתחתן עם רשע בן רשע זה שאמר
״אל לבן בן בתואל הארמי״ ,אל תתמה מזה ,כי ״אחי
שערות של עשיו עקצו את יעקב בבטן אמו רבקה״ הוא ,אחי הצדיקה ,וראויות הבנות להדמות לאחות
אביהן.
כ"ה כ"ב ויתרצצו הבנים בקרבה .הטור הארוך מפרש אולם בתוס' יבמות ס"ב :ד"ה והנושא אומר בשם ר"ת:
בזה"ל :לפי הפשט לפי שהיה עשו איש שעיר ויעקב חלק והנושא את בת אחותו ור"ת אומר דדוקא נקט בת אחותו
ושערות עוקצים ליעקב ולכך ברח מפניו. לפי שהיא בת מזלו כדאמרינן רוב בנים דומין לאחי האם.
וא"כ לפי ר"ת בנים ובנות היינו הך לגבי זה.
אין כמעט גרים מישמעאל אבל מעשיו יש החתם סופר בתשובות אבן העזר ח"א סי' קי"ג מביא ,דמה
שאמרו שרוב בנים הולכים אחר אחי האם ,לאו דווקא
כ"ה כ"ב ותאמר אם־כן למה זה אנכי .שמעתי פעם מהג"ר אחיה של האם ,דהוא הדין אחות האם .הכלל הוא שהם
מנשה רייזמן שליט"א )שיעורו משנת תשפ"ד( שרבקה דומין למשפחת האם.
שאלה ,אם יש לי בבטן צדיק ורשע כמו יצחק וישמעאל, אבל בגור אריה שמות ו' כ"ג מבואר שצריך לבדוק דווקא
למה בא הרשע ממני ולא לקח יצחק אשה אחרת כמו הגר ב'אחיה') .משחת שמן מהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל(
להוליד את הרשע .ועל זה הגיע התשובה ,שמישמעאל לא
יהיו כמעט גרים מה שאין כן מעשיו יהיו גרים לכן הוא לנוכח אשתו
היה צריך להיולד מרבקה.
כעין דבריו מצינו גם בס' המאמרים לבעל התניא )תקס"ב, כ"ה כ"א ויעתר יצחק לנכח אשתו .יש לפרש לפי מה
עמ' תקה(" ,לא מצינו גרים מבני ישמעאל אלא דרך מקרה שכתוב בשל"ה בעשיית תשליך שהולכים אל הנהר לצייר
פעם אחת בשמיטה" .וכ"כ החיד"א בס' חומת אנך )ריש לפניו מדת החסד ,כי מי הם בחסד ועל ידי אותו הציור
פ 'תולדות( בשם גורי האריז"ל ,ובמדבר קדמות )מערכת ג יומשך עליו החסד ביום הדין ,והכי נמי יש לומר כי להיות
אות ט( דגרים באים מאדום ולא מישמעאל וזה משום יצחק מדת הדין דינא קשיא ורבקה רפיא מניה וכלולה
שעשו היה במעי רבקה הצדקת ,ואילו ישמעאל היה במעי ברחמים יותר ממנו ,על כן בשעה תפלתו העמידה נוכחו
הגר .כ"כ בספר החרדים פ' תולדות. ונתכוון עליה בציור להמשיך ממדתה .יצחק רבקה
גמטריא תפלה) .חתם סופר תקס"ב(
אולם במשחת שמן מהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל מביא
מגן אברהם )או"ח סי' קי"ט סק"א( בשם המהרי"ל,
שכאשר מתפלל על חבירו בפניו אינו צריך להזכיר את
שמו ,ועל זה יש ראיה ממרים שהתפלל משה רבינו בפניה
3
ליקוטים וביאורים על הפרשה
מראש שתגיע רבקה ליצחק בשעה שתבהל ממנו ויצא לדרוש את ה' :תפילה או עתידות?
אחרית דבר כפי רצונו יתברך.
ויצא מזה שיעקב קבל את הברכות בתור עשיו ולא כיעקב, כ"ה כ"ב ותלך לדרוש את ה' .פירש"י מה יהא בסופה.
ואם היה מקבל את הברכות כיעקב ,יש לנו רק שייכות והרמב"ן פירש וז"ל :ולא מצאתי דרישה אצל ה' רק
לברכות אלו אם אנחנו נהיה במדרגתו ,וזה כמעט בלתי להתפלל ,כטעם "דרשתי את ה' וענני" )תהלים לד ה(,
אפשרי ,אבל עכשיו שיצחק בירך את יעקב בתור עשיו ,יש "דרשוני וחיו" )עמוס ה ד(" ,חי אני אם אדרש לכם"
לנו תקווה להיות יותר טוב מעשיו ואז יהיה לנו שייכות )יחזקאל כ ג(.
לברכות אלו במדרגה שאנחנו נמצאים גם כעת.
ועם פירושו של הנצי"ב מבינים למה רבקה הלכה לדרוש
את ה' אצל שם ולא אצל יצחק או אברהם ,כי היא פחדה למה לדרוש אצל שם ולא אצל אברהם?
מיצחק ,ואברהם היה דומה לו .וגם לא חזרה אל יצחק עם הקשר של רבקה ליצחק
התשובה שהיא קבלה משם ,ורק בדרך הזה נולד המצב,
שהיא יודעת מי הוא עשיו ויצחק טעה בזה ,כמו שמבואר כ"ה כ"ב ותלך לדרוש את ה' .פירש"י והלכה למדרשו של
בפסוק ויחרד יצחק חרדה גדולה. שם .ובבעל הטורים שם' :לדרוש' בגימטריא 'מן שם בן
נח' .והטור הארוך מסביר :ואולי לא רצתה לילך לאברהם
רבי ואנטונינוס אע"פ שעדיין היה חי שלא רצתה להודיע לו צערה.
אולם הנצי"ב בפירושו העמק דבר יש לו מהלך בכל
כ"ה כ"ג 'שני גוים בבטנך' עי' בבעל הטורים :בגימטריא הפרשה ובזה מתרץ הרבה קושיות .וזה לשונו בסוף פרשת
'זה רבי יהודה ואנטונינוס'. חיי שרה כ"ד ס"ד ותשא רבקה וגו׳ ותרא את יצחק .בעודו
עומד ומתפלל והיה אז כמלאך אלקים נורא מאד.
תואמים -תמים )א( וכמבואר ברבה שראתה ידיו שטוחות בתפלה ע״כ נבעתה
מאד.
כ"ה כ"ג-כ"ד ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ותפל מעל הגמל .מרוב פחד ואימה .אמנם לא ידעה ממי
ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר .וימלאו היא מתפחדת ואלו לא היתה יושבת עם העבד על גמל
ימיה ללדת והנה תומם בבטנה .ופירש הנצי"ב בהעמק אחד והיתה יושבת מאחוריו עד שראתה שאח״כ האיש
דבר וז"ל :בבטנך .שבעודם בבטן כבר נתמנו שרי מעלה הולך לקראת העבד ועומד ומדבר עמו ככל אדם והיתה
לכל ילד בפני עצמו ,וכענין דכתיב בשירת האזינו בהנחל דעתה מתקרר בתוך כך עד שבהודעה אח״כ מי הוא האיש
עליון גוים בהפרידו בני אדם וגו׳ .ויבואר שמה בעז״ה. היה כבר סר הפחד ממנה .אבל בהיותה יושבת עם העבד.
ושני לאמים .לאום הוא אומה המתנהגת בטבע המיוחדת ובתוך הפחד שאלה את העבד מי האיש הלזה .אשר אני
לה משארי אומות .ובאשר יש שתי אומות שמולכות כל מתפעל ומתפחד ממנו .וכמבואר בב״ר בלשון הלזה
אחד בפני עצמו ומכל מקום מנהגן וטבען שוה .אבל שני משמעו אדם מאוים ונורא .ע״כ כששמעה שהוא אישה
לאומים המה נפרדים גם בטבעם. ותקח הצעיף ותתכס .מרוב פחד ובושה כמו שמבינה
ממעיך יפרדו .הבדל שביניהם יהא ניכר תיכף ביציאתם מן שאינה ראויה להיות לו לאשה ומאז והלאה נקבע בלבה
הבטן. פחד.
ולאם מלאם יאמץ .באשר יש שני לאומים שאינם נוגעים ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם .ורחל עם יעקב.
זה בזה .לא כן המה תמיד יאמצו זה מזה. אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם לא בושו לדבר רתת
ורב יעבד צעיר .אמר ה׳ לשון דמשתמע בתרי אפי .דאלו לפניהם .משא״כ רבקה .וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא
אמר בהחלט שהרב יהיה עבד להצעיר .היה אומר ורב בפרשת תולדות שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות.
יעבוד לצעיר .ואלו אמר בהחלט להיפך היה אומר ורב ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על
יעבוד בצעיר .עתה משמעו בשני אופנים .אבל איך שהוא. דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק
האחד יעבוד את השני וזה תלוי לפי השעה. ציד בפיו .וכן בשעת הברכות .וכל זה היה סיבה מהקב״ה
והנה .משמעו פלא מה שלא עלה ע״ד כמש״כ לעיל ט״ו שיגיעו הברכות ליעקב דוקא באופן כזה וכאשר יבואר
ד׳ .היינו שהיה תומים בבטנה .ולא תאומים .וזהו החידוש במקומו .ואלו היתה רבקה עם אישה כמו שרה ורחל עם
שכסבורה שההפרד שביניהם יהיה בצאתם ממעיה אבל אנשיהן לא היה מגיע בזה האופן .והכל בהשגחה פרטית
4
ליקוטים וביאורים על הפרשה
בגוף אדם טהור אשר יתקן עולמו ויעשה מעשים טובים, בבטן המה תאומים אבל לא כן אלא גם בבטנה המה
תרד בו בעת שאפשר והוא נולד לשבעה חדשים. תומים בלי אלף ללמד שהיו חלוקים.
חוץ מיעקב .וימלאו ימיה כי היה עמו עשיו והנשמה של
עשיו לא רצתה לצאת מוקדם לגוף שלו ,לכן גם יעקב היה
מוכרח לחכות בפנים עד מלאת ימי עיבורה.
תואמים -תמים )ב(
כ"ה כ"ד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה .וברש"י
יצחק לא מל את עשיו שם :והנה תומם .חסר ,ובתמר תאומים מלא ,לפי ששניהם
עשיו = עשוי ולא מנסה לתקן צדיקים; אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע.
ולכאורה פשט ברש"י הוא ,שתאומים הם כששניהם
כ"ה כ"ה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שווים ותמים כשאינם שווים.
שמו עשו .מבאר בדעת זקנים מבעלי התוס' בזה"ל :ויצא ועי' בספר מעין בית השואבה מהג"ר שמעון שוואב זצ"ל
הראשון אדמוני .מדרש כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע פרשת תרומה כ"ו כ"ד תואמים מלמטה מלשון תאומים
בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה ימים כדאמרינן גבי שדומים זה לזה אבל אינם גוף אחד ממש וכו' אבל
מעשה דשתי נשים שבאו לפני נתן הבבלי וכו' .כשעבר מלמעלה יחדיו יהיו תמים שנתאחדו ונעשו אחד בלי
שנה או שנתיים וראה יצחק שלא החליף מראיתו ידע שזו הפסק וכו'.
תולדתו ואפילו הכי לא מל אותו ,אמר הואיל ולא מלתי ולכאורה זה לא כרש"י הנ"ל? ועי' בתורת משה להחתם
אותו לשמנה כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג כמו ישמעאל סופר שמסביר רש"י פה שאין שני צדיקים דומים זה לזה
אחי ואמול אותו וכשהיה בן י"ג שנה הוא עכב בעצמו וכל אחד יש בו מידות אחירות ולכן כתיב תואמים ,מה
ולא רצה למול והיינו דכתיב אם לא דם שנאת ודם ירדפך. שאין כן יעקב ועשו ,שכמו שיעקב היה בו כל הצדקות
והנה מבאר החתם סופר כמה פעמים ,שעניין הברית מילה אשר השיג יצחק וכל דם הטומאה בא אל עשיו והיה יעקב
הוא להראות שיהודי הוא אינו מושלם וצריך לתקן את תמים בצדקותו ועשו תמים ברשעתו .וא"כ גם ברש"י
עצמו כל החיים ,וזה עבודתו ,לכן נולד ערל ,וכבר בן אפשר להבין כמו המעין בית השואבה שתואמים זה לא
שמונה ימים חייבים למולו כי הוא כבר מאז הלידה לא לגמרי דומים אבל תמים כן לגמרי דומים.
שלם .לעומת זה ,עשיו אינו רואה בעצמו שום חסרון
ופגם ,לכן הוא נולד כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו תואמים -תמים )ג(
מלשון עשוי ושלם .ולכן גם מובן שלא רצה למול את
עצמו ,כי אם הוא נולד ערל ,אז כנראה כך הוא שלימותו, כ"ה כ"ד עי' בפענח רזא שמסביר בזה"ל :והנה תומם
ואינו מאמין בעבודה להגיע לשלימות. בבטנה ,חסר א' וחסר י' כתיב להורות על עוד י"א שבטים
וכן מביא החתם סופר על הפסוק כ"ה ל' על כן קרא שמו שהיו ראויין לצאת ממנה ונחסרו לה ,כי עשו הוציא עמו
אדום ,וז"ל :בביאתו לעולם היה ראוי לקרותו אדמוני ,או בצאתו האם והשליא כמו שיסד הפייט ,טרף אף וישחת
אדרת שער ,אלא שאין דרך לקבוע שם על חיצוניות הדבר רחם וכו' ,ד"א שנכתב חסר בעבור שלא היו כשאר
אלא על פנימיותו ותכליתו והאדמוניות ושערות מורים על תאומים הדומים זל"ז ,שהרי זה איש שעיר וזה איש חלק,
תוכיותו שהוא גבר עשוי ונגמר ,על כן קרא שמו על והיו הפכיים לגמרי לכן הוא חסר ב' החסרונות.
עצמותו 'עשו' כפירש"י אדם עשוי ונגמר .אך מעשיו
ופעולותיו לא כן ,שהוא אינו מביט אל אחרית דבר
בראשיתו ,ואוכל בעולם הזה ויורש גהינום ,וכן עשה
למה נולדו האבות אחרי שבעה חדשים?
במכירת בכורתו לא הביט אלא לשבור רעבונו ולא הביט
אל הברכות הטמונות בבכורה ,ומשום כן נמי קרא כ"ה כ"ד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה :אומר
התבשיל אדום כפי צבעו ,ולא הביט במה שבתוך הקנקן החתם סופר בתורת משה שכל נשמה רוצה לישאר למעלה
עדשים או מין אחר ,אז נקרא גם שמו אדום על צבעו לפי שנשמת האדם היא נשמת רוח חיים חלק אלקי ממעל
שהוא אדום ולא תכליתו שהוא עשוי ונגמר ,כי באמת אינו ואין לה חבר ודמיון כלל בעולם וצר לה שתפרד ממקומה
נגמר והוא חסר מכל טוב ,והיינו דכתיב ל"ו א' עש"ו הנבחר במקומות ותלך ותדבק בחומר אדמה ,כי יודעת
הו"א אדו"ם ,וק"ל) .תקפ"ו( היא שיחטא האדם בעולמו ויפגום בה ,ולזה הכוונה טוב
לו שלא נברא משנברא .אמנם הנשמה אשר תדע שתבא
5
ליקוטים וביאורים על הפרשה
תם .אינו בקי בכל אלה ,כלבו כן פיו ,מי שאינו חריף עשיו גרם לרבקה חימוץ והקאה בהריון ויעקב
לרמות קרוי תם.
ישב אהלים .אהלו של שם ואהלו של עבר.
רצה לחשוך לה כאב
והג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה רגיל לומר ,שכל אחד יכול
לבדוק את עצמו אם הוא דומה יותר ליעקב או לעשיו .אם כ"ה כ"ה עי' בצרור המור וז"ל :ויצא הראשון אדמוני כלו
הוא רמאי ויושב בטל אז הוא דומה לעשיו ואם הוא כלבו כאדרת שער בענין שתתחלחל מאד .כי העובר שיש לו
כן פיו ויושב ולומד אז הוא דומה יותר ליעקב. שער מזיק לאשה וגורמת לה הקיאה והחימוץ .וכן לקמן
בפסוק כ"ז :כי רבקה אולי אהבה את יעקב לפי שהיה איש
חלק בלא שער .ולא ציער אותה .אבל עשו ברוב שערו
מתי יצא עשיו לתרבות רעה? וצפרניו גרם לה הקיא והחמוץ והצער .ולכן שנאה אותו.
כ"ה כ"ו וידו אחזת בעקב עשו עי' בפענח רזא וידו אוחזת
כ"ה כ"ז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה וגו' ,נכתב זה בתורה להודיע חסידותו אף מרחם אמו,
ויעקב איש תם ישב אהלים. שמכיון שנפתח הקבר דקדק לצאת יחדיו בפ"א שלא
ובדעת זקנים מבעלי התוס' מפרש וז"ל :ויגדלו הנערים. תצטער אמו פעמיים ,רי"ח.
פירש"י כל זמן שהיו קטנים לא היו מעשיהן נכרין כיון
שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבית המדרש וזה פירש
לע"ז משל לנעצוצית והדס שהן גדלין זה עם זה כל זמן רק יצחק נשאר עם אותו שם
שהם קטנים אין אדם מבחין בין זה לזה הגדילו זה ריחו
וזה חוחו ב"ר. ויקרא שמו יעקב וברש"י ויקרא שמו יעקב .הקב"ה.
ואי קשיא דפרש"י שעשו לא היה כי אם בן י"ג שנה ובפענח רזא מבאר בזה"ל :ויקרא שמו יעקב ,במדרש
כשפירש לע"ז שהרי הוא עצמו פירש ויזד יעקב נזיד אמרו אמר הקב"ה אתון קריתון לחזירתכון שם שנאמר
שאותו יום מת אברהם שלא יראה עשו בן בנו יוצא ויקראו שמו עשו אף אנא אקרא לברי שם דכתיב כה אמר
לתרבות רעה וזהו שיבה טובה שהבטיחו הקב"ה .ולפי זה ה' בני בכורי ישראל ,ותימה דבירושלמי אמרו למה נשתנו
שאמרנו שהוא בן י"ג שנה אם כן מרד בחיי אברהם ב' שם אברהם ויעקב ואלו שם יצחק לא נשתנה ,ומשני אלו
שנים שהרי אברהם חי קע"ה שנה ובן מאה שנה היה אבותיהם קראו שמותיהם אבל יצחק הקב"ה קרא שמו,
כשנולד יצחק ויצחק בן ששים שנה כשנולד עשו ומשם שנאמר וקראת שמו יצחק ,והשתא הרי גם יעקב קרא לו
עד קע"ה יש ט"ו שנים מכלל שהיה עשו בן ט"ו שנים הקב"ה שמו ,וי"ל דה"פ יצחק הקב"ה קרא שמו קודם
כשמת אברהם א"כ מרד שתי שנים בחייו .בירושלמי פריך יצירתו משא"כ ביעקב ,א"נ יעקב הקב"ה לא קראו רק
לה הכי ומשני שנתים מרד במטמוניות פירוש בצנעה אבל ישראל.
לאחר מותו מרד בפרהסיא. וכן באבן עזרא פרשת וירא כ"א ג' מביא בזה"ל :ולא
פי' מי"ג מרד בצנעה מט"ו בפרהסיא אבל כבר בבטן אמו הוסיף השם על שם יצחק ולא החליפו כי הוא צוה לקראו
היה עשיו אחרת מיעקב ,וצריך ביאור מה היה מבטן אמו כן.
ומה רק אחרי י"ג?
כל אחד יכול לבדוק את עצמו אם הוא דומה
איך אכל יצחק שחיטתו של עשיו? ליעקב או לעשיו
כ"ה כ"ח ויאהב יצחק את־עשו כי־ציד בפיו וברש"י בפיו. כ"ה כ"ז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה
כתרגומו בפיו של יצחק .והקשה בחזקוני כ"ז ג' ואם ויעקב איש תם ישב אהלים.
תאמר היאך מסתייע מילתא שהיה אוכל איסור בשוגג וברש"י מפרש:
השתא ומה בהמתן של צדיקים וכו׳ אלא יש לומר שלא ידע ציד .לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא ,האיך
אכל משחיטתו משהיה כופר והדברים ידועים שהרי מעשרין את המלח ואת התבן? כסבור אביו שהוא מדקדק
הקדימו יעקב בגדי עזים ומה שכתב כי ציד בפיו היינו במצות )תנחומא(.
קודם שכפר. איש שדה .כמשמעו ,אדם בטל וצודה בקשתו חיות
ועופות.
6
ליקוטים וביאורים על הפרשה
כתיב הכא :״למה זה לי״ ,וכתיב התם :״זה אלי ואנוהו״. ודומה לזה בפענח רזא ,וז"ל :שא נא כליך תליך ,וקשה
וכפר בתחיית המתים – דכתיב :״הנה אנכי הולך למות״. דבפ"ק דחולין מוכיח מאחאב ויהושפט דמותר לאכול
ושט את הבכורה – דכתיב :״ויבז עשו את הבכורה״. משחיטת משומדי לע"ז ,תיפוק ליה מהכא שאכל יצחק
איך היה נערה מאורסה ,הרי אין אירוסין בבני נח? ועוד משחיטת עשו ,וי"ל דלעולם אימא לך דלא אכל דלכך
הקשה התוס' שם :בא על נערה המאורסה .ואם תאמר נזדמן לו יעקב לעשות לו מטעמים כי הצדיקים אין
והלא לא נצטוו בני נח על נערה המאורסה כדאמרי' בפ' הקב"ה מביא תקלה על ידן ,וכ"ת הא כתיב כי ציד בפיו
ארבע מיתות )סנהדרין דף נז :ושם ד"ה לנערה( בעולת דמשמע שהי' רגיל לאכול מצידתו ,וי"ל דההוא קודם
בעל יש להן נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן ואומר ר"י שנשתמד הי' ,ר"י אורלייניש.
דאף על פי שלא נצטוו מכל מקום מכוער הדבר כמו ושט והנה לפי מה שביארנו ,כבר מגיל י"ג מרד בצנעה ולפני
את הבכורה אף על פי שאינו מצווה על כך. כן היה קטן ושחיטתו רק כשירה כשגדול עומד על גבו.
והנה בפרי מגדים מביא ירושלמי שהאוכל מצות בערב א"כ מתי אכל יצחק ציד של עשיו? ועוד קשה ,הוא רצה
פסח כבא על ארוסה בבית חמיו בלא ז׳ ברכות ומהרי״ו לברך אותו כי אהב אותו מאחר שאכל ממנו לפני 50שנה
סימן קצ״ג דף ס״ח א׳ חשיב פה״ג קידוש אשר גאלנו את צידו?
פה״ג שנית ד׳ ענ״י ומוציא ואכילת מצה ז׳ שהחיינו לא
חשיב דאומרו אף בשוק ברכה דטיבול א׳ חיובה לדרדקי
ולהרא״ש דלא מברך פה״ג על כוס שני חשיב גאלנו ב׳
מכירת בכורה
ברכות תחלה וסוף יע״ש ועיין פרישה וכה״ג .והלבוש
חשיב וק״ז ענ״י פה״א המוציא ומצה ועיין עולת שבת כ"ה ל"ג וימכר את־בכרתו ליעקב
וא״י א״כ יתיר אשר גאלנו וכוס שני לדידן וי״ל יש בכלל והנה ידוע מה שמבאר הקצות החושן בחושן משפט רע"ח
מאתים מנה ועא״י וער״מ ז״ל פ״ו מחו״מ הי״ב דלוקה י"ג וז"ל :ואפשר לומר זה בענין יעקב שקנה הבכורה
מכות מרדות .ולכאורה בליל ט״ו בלא ברכה נמי ככלה מעשו והוא דבר שלא בא לעולם ובריב"ש סי' שכ"א כת'
בלא ברכה. דקודם מתן תורה דשלבל"ע נמי קונה ולפמ"ש אפשר
והנה עשיו אכל לחם ונזיד עדשים ,ומכיון שזה היה ערב דאבד עשו הבכורה במה שאמר למה זה לי בכורה דהוא
פסח הרי יעקב בודאי נתן לו מצות ולא חמץ ,וכאילו בא מדין סילוק.
על ארוסתו בבית חמיו. והביאור הוא ,שאחרי שעשיו הסתלק מן הבכורה ,שניהם
ולגבי רציחה כתוב בדעת זקנים מבעלי התוס' כי עיף אנכי. הם פשוטים.
שאותו היום הרג נמרוד שנלחם עמו ,כי כאשר התחיל ועי' שמות ד' כ"ב כה אמר ה' בני בכרי ישראל וברש"י
עשו לצוד בשדה מצאו נמרוד שהיה גבור ציד ואמר לו שם :ומדרשו :כאן חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלקח
שאין שום אדם רשאי לצוד בשדות אלא הוא ולקחו יום יעקב מעשו )בראשית רבה ס"ג(.
מלחמה ובא עשו ונטל עצה מיעקב ואמר לו כל זמן משמע מרש"י שיעקב נהיה הבכור.
שיהיה נמרוד לבוש בגדיו החמודות לא תוכל לו אך תאמר אולם בסוטה י"ג .אי' אמר להו :נהי דזביני בכירותא,
לו שיפשיטם אז תוכל לו וכן עשה והרג נמרוד .ולכך אמר פשיטותא מי זביני? ורש"י מסביר שם :נהי דזבינתי
כי עיף אנכי כדכתיב כי עיפה נפשי להורגי'. לבכורתי -ולא אטול פי שנים אלא כמוהו.
ובודאי לא היה יעקב אבינו ממליץ לעשיו איך לעבור משמע כמו הקצות ששניהם נהיו פשוטים.
עבירה ,ואם נתן לו עצה איך להרוג את נמרוד ,כנראה היה
נמרוד חייב מיתה) .מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל( חמש עבירות עבר באותו היום
כ"ה ל"ד ויבז עשו וגו' .עי' בדעת זקנים מבעלי התוס': כ"ה ל"ד ויבז עשו את־הבכרה .אי' בב"ב ט"ז :אמר רבי
פירוש מכבר היה מבזה אותה ועל כן לקחה יעקב ממנו. יוחנן :חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום – בא על
ונמצא בספר ר' יהודה החסיד ,מכאן אתה למד שאם יש נערה מאורסה ,והרג את הנפש ,וכפר בעיקר ,וכפר
ביד רשע ס"ת או מצוה אחרת דמותר לצדיק לרמותו בתחיית המתים ,ושט את הבכורה .בא על נערה מאורסה
וליטלו ממנו. – כתיב הכא :״ויבא עשו מן השדה״ ,וכתיב התם :״כי
בשדה מצאה״ .הרג את הנפש – כתיב הכא :״עיף״ ,וכתיב
התם :״אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים״ .וכפר בעיקר –
7
ליקוטים וביאורים על הפרשה
בארץ אשר שם גלוי שכינתי ,ושם אומר אליך בעת אשר ובספורנו מסביר :גם אחר מעשה היתה הבכורה בעיניו
ארצה לאמר לך איזו דבר נבואה .ובזה מיושב מ״ש בלתי ראויה לאותו המחיר שפסקו ,ובכן התבאר שלא
מתחלה שכון בארץ ,ואח״כ אמר גור בארץ ,כי שכון נתאנה המוכר כי לא היה הממכר שוה אצלו כל כך.
משמע יותר דירת קבע מן גור שהוא לשון גרות ,לפי
שמצד קניית השלימות הרוחנית בארץ הזאת תשכון בה כל מלך פלשתים יקרא אבימלך?
כתושב ,אבל מצד קניית הברכות הגופנית תהיה בו כגר,
זהו שאמר גור בארץ הזאת וגו' כי כל מה שנאמר אחריו כ"ו א' וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים .אומר
מדבר בייעודי הגופנית ,וזה שאמר גר ותושב אנכי עמכם הרמב"ן :אל אבימלך מלך פלשתים לא נודע אם הוא
גר מצד ותושב מצד. אבימלך אשר היה בימי אברהם או שכל מלך פלשתים
בעת ההיא יקרא כן כי גם בימי דוד יקרא אבימלך ודעת
כפל הלשון לגבי נתינת ארץ ישראל אונקלוס שהיה בנו.
כ"ו ג' ד' -כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל וגו' כל שר צבא פלשתים יקרא פיכל?
ונתתי לזרעך את כל הארצות האל וגו' מה כפל הלשון?
ועי' בהעמק דבר של הנצי"ב והרביתי וגו׳ .זה הכתוב הוא כ"ו כ"ה ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל
טעם על הבטחה של ואברכך .ומתחלה יש להבין עיקר זה שר־צבאו .האם פיכל הוא אותו פיכל כמו בפרשת וירא?
הכתוב שהוא מיותר אחר שהקדים והקמתי את השבועה
אשר נשבעתי לאברהם אביך כבר נכלל בזה ברכת ה׳
לאברהם שיהיו ככוכבי השמים. שכן בארץ וגו' גור בארץ וגו'
ויותר קשה מה שאמר ה׳ עוד .ונתתי לזרעך את כל
הארצות האל .והרי בזה המאמר אמר לו כי לך ולזרעך כ"ו ב' ג' -שכן בארץ וגו' גור בארץ וגו'
אתן וגו׳ אלא על כרחך יש הבטחה אחרת בזה שאמר עי' ברמב"ן :שכון בארץ אשר אומר אליך אין טעם
ככוכבי השמים .והנה גם שם גבי אברהם אבינו ביארנו שיאמר בבת אחת "שכון בארץ אשר אומר אליך גור בארץ
שאינו הבטחה לרבוי שהרי על זה כבר הובטח שיהיה הזאת" אבל פירושו אל תרד מצרימה ושכון כל ימיך
זרעו כעפר הארץ .אלא שיהיו גדולי המעלה ככוכבי בארץ שאומר אליך בכל פעם ופעם על פי ה' תסע ועל פי
השמים המאירים לרבים .ושם היתה הכונה לענין חכמה ה' תחנה וגור עתה בארץ הזאת בארץ פלשתים כי לך
כמבואר בענין .והוסיף כאן להבטיח ליצחק אשר בניו ולזרעך אתן אותה כדכתיב )יהושע יג ג( לכנעני תחשב
יאירו בשפע ברכה ועושר ככוכבי השמים .והיינו מה חמשת סרני פלשתים ויתכן שיהיה "וירא אליו" מוקדם כי
שסיים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל .היינו כח ושפע קודם צאתו ממקומו נאמר לו אל תרד מצרימה שכון בארץ
של כל הארצות .במה שתהיה ברכה מיוחדת בתבואת אשר אומר אליך בהיותך שם וגור עתה בארץ הזאת בארץ
ישראל. כנען אשר תכלול עמים רבים וארצות רבות כי אני מצוך
עתה שלא תצא ממנה לעולם כי כל הארצות האל אתן
לזרעך והנה נסע ממקומו מפני הרעב ללכת בכל ארצות
באר שבע כנען לשכון בארץ אשר יאמר אליו ובבאו לגרר אמר לו
כאן תשב ולא הוצרך לפרש כי ידוע הוא שלא עבר על
כ"ו ל"ג ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר "באר שבע" מצות השם וכן על אחד ההרים אשר אומר אליך )בראשית
עד היום הזה. כ״ב:ב׳( כאשר הזכרתי )שם פסוק ט(.
וירא כ"א ל"א על־כן קרא למקום ההוא "באר שבע" כי ועי' בכלי יקר :שכון בארץ אשר אומר אליך .ואח״כ אמר
שם נשבעו שניהם. מיד גור בארץ הזאת ,וא״כ מהו זה שאמר אשר אומר
יש כמה מהלכים בראשונים על זה שקראו פעמיים את אליך ,משמע לאחר זמן אומר אליך באיזו ארץ תשכון,
המקום באר שבע: ומיד ותיכף אמר לו איזה ארץ הוא ,והוא דבר תמוה
אבן עזרא :נקרא כן על ב' דברים או היא עיר אחרת. בפסוק והקרוב בעיני לומר בזה שמנע ממנו הליכת חו״ל
הטור הארוך :פירוש על שם הבאר אשר קראוהו כן האב לפי ששם אין מקום לגילוי השכינה ,וא״כ לא יוכל לאמר
והבן וקראוהו כן על שם השבועה שנשבעו שם ונקראת אליו שם בנבואה איזו דבר לפי צורך השעה ,לפיכך שכון
8
ליקוטים וביאורים על הפרשה
העיר על שם הבאר .והבאר הזה רומז למשכן שילה
ולרבקה ב' במסורה ופלשתים סתמוהו כי לקחו הארון וחזרו וחפרו בו כי כן
השיבו הארון עם הדורון לאלקים .ור' אברהם פי'
כ"ו ל"ה ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה .עי' בבעל שבשביל שני דברים נקראת באר שבע או היא עיר אחרת.
הטורים בפרשת חיי שרה כ״ד כ״ט ולרבקה ב' במסורה חד בחזקוני :וא״ת הרי מימות אברהם קרויה היא באר שבע.
ריש פסוק ולרבקה אח .וחד סוף פסוק ותהיין מורת רוח אלא הכי קאמר ויקרא אתה הבאר שבעה ,על אשר קרא
ליצחק ולרבקה .שכהו עיניו מעשן ע"א של עשו אבל שם העיר באר שבע .מיהו בתחלה נקראת באר שבע על
לרבקה לא הזיק לפי שהיא ראתה כן בבית אביה שהיה שם השבועה ועל ידי כך באו שם עכשיו לחדש השבועה.
כומר לע"א וע"כ הקדים הכתוב שם יצחק לומר שלא היו חז״ק.
מורת רוח לרבקה כמו ליצחק .א"נ רמז למה שאמרו בחזקוני בפרשת וירא :על כן קרא למקום ההוא באר שבע
הנושא אשה יבדוק באחיה שרוב בנים דומין לאחי האם המקום גרידא נקרא באר שבע בימיו .אבל העיר לא נקראת
ובשביל שהיה אחיה רשע ,ילדה עשו הרשע .וזהו ולרבקה באר שבע עד בימיו של יצחק.
אח ושמו לבן ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה. בספורנו :על כן שם העיר באר שבע .בסגול מורה על
השבועה ועל מספר השבעה ,אבל בימי אברהם היה שם
העיר באר שבע בקמץ על שם השבועה בלבד.
בפענח רזא :ויקרא אותה שבעה ע"כ שם העיר באר שבע,
פירוש שקרא לבאר שבע הזאת שבעה מפני כי כבר מימות
ברכת יצחק ליעקב אברהם שם העיר באר שבע .ולכך בא טעם מהפך תחת על
כן להורות כי נתינת טעם של על הזה מהופך שקריאת שם
כל מי שאומר קדיש שמגיע לחבירו ,לא העיר שהיה כבר באר שבע הוא נתינת טעם לשם הבאר
הועיל לעצמו ולא הפסיד לחבירו ,דמכל שבעה ולא שיהיה שם שבעה של הבאר טעם לקריאת שם
העיר באר שבע כמובן הפשוט שבפסוק.
מקום עולה לנשמת מי ששייך לו הרד"ק :ויקרא אתה שבעה .על דבר השבועה שנשבעו,
וכן עשה אברהם גם כן לבאר שחפר שם )בראשית
והנה הקשה החתם סופר בתורת משה )כ"ה כ"ז( כמה כא:לא( ,ואף על פי שלא קרא הוא לבאר שבעה ,לכל
שאלות: המקום ההוא קרא באר שבע על השבועה ועל שבע
שהרי רש"י כתב כ"ז כ"א שהכיר יצחק בו במה שהזכיר כבשות הצאן ,ובפני אבימלך עשה זה אברהם וכן יצחק.
שם שמים ומעולם לא שמע שם שמים מפי עשיו ,אם כן ומה שאמר על־כן שם־העיר באר שבע ,וכן נקראת בימי
כבר היה יכול לידע מזה שאין עשיו ראוי להברכות? אברהם כמו שכתוב ,על זה המעשה היה יותר קבוע ונזכר
ועוד ,מה זה שאמר יצחק ,בא אחיך במרמה ולקח את שם העיר ,בעבור מה שהיה כאן שארעו שני דברים כאלה
ברכתך ,הלא אמרינן בגמרא ב"ק ע"ו .הגונב עולתו של לאב ולבן ,ובענין השבועה עם אבימלך יהיה נזכר יותר
חבירו והקריבה יצאה לחובתו של הבעלים ,כי הקב"ה בפי האנשים כי שם העיר באר שבע על דבר השבועה.
יודע של מי היא? וכן הגוזל קדיש של חבירו נקטינן כן. הרשב"ם :על כן שם העיר באר שבע -ואין זו אותו באר
וכן פוסק החתם סופר ביורה דעה סי' שמ"ה ד"ה ובענין שבע של אברהם ,כי שני באר שבע היו ,כדכתיב :ויבא
התפילה :שמעתי כד הוינא טליא בפרנקפורט דמיין בשם באר שבע אשר ליהודה.
הגאון שב יעקב בהיותו שם ,אמר להאבלים שכל מי
שאומר קדיש שמגיע לחבירו ,לא הועיל לעצמו ולא ברית עם אבימלך
הפסיד לחבירו ,דמכל מקום עולה לנשמת מי ששייך לו.
ועי' שם מה שתירץ. עי' בחזקוני :חז״ק .איך עשה יצחק שותפות עם אבימלך
הא אמרינן במסכת ע״ז דאית ביה משום לפני עור לא תתן
ועוד כמה דברים לא מובנים בענין הזה: מכשול .דקעבר א'לא ישמע על פיך'?
למה רצה יצחק לברך את עשיו? ועי' בחזקוני פרשת וירא :חז״ק היאך עשה אברהם
רש"י כ"ז כ"ב אומר :קול יעקב שמדבר בלשון תחנונים שותפות עם אבימלך הרי אמרו רבותינו דאין לעשות
קום נא ,אבל עשו קנטוריא דבר יקם אבי. משום דקא עבר על לפני עור לא תתן מכשול?
9
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ומה שאמר יעקב אבינו עליו השלום אולי ימשני אבי, הדעת זקנים מבעלי תוס' כ"ה כ"ה שהבאנו לעיל שעשיו
שלכאורה אינו רוצה יעקב שימשהו אביו ,מפרש בהג"ה לא רצה למול את עצמו וגם לא נתן ליצחק למולו.
בקול אליהו שם וכן במהר"ץ חיות במכות כ"ד ,.שמפני ואם כן למה בכל זאת רצה יצחק לברך אותו?
שמידתו של יעקב היא מידת האמת לא היה ליבו שלם עם ועי' בפענח רזא כ"ז ג' וא"ת הלא יצחק ידע שעשו רשע
מעשה הרמייה ,ואכן רצה שיתפסהו אביו במרמתו ובלבד הוא ולמה א"כ רצה לברכו ,וי"ל מפני שהיה מסתכן
שלא יעשה מעשה רמייה כזה. בנפשו בצידה יום יום לרצון יצחק ,וזהו כאשר אהבתי,
ומה שאמר אליעזר )חיי שרה כ"ד ה'( 'אולי לא תלך' ,הרי ר"ל מטעם ויאהב יצחק וגו' ,דהיינו ששם כתובה תשובתו
רצה שתלך .היינו שהיה רוצה ואינו רוצה ,והיינו שמפני בצדו כי ציד בפיו.
שבת הייתה לו וחשב אם לא תרצה היא לבוא עימו ,אולי
יזכה לקבל את יצחק לבתו.
שני גדיי עזים
כ"ז י"ג ועי' בפענח רזא ד"ה עלי קללתך וכו' שאתה נער.
וקשה לי ,הוא היה בן 63והוא עדיין נער? הוא ממשיך: כ"ז ט' ברש"י וקח לי .משלי הם ואינם גזל ,שכך כתב לה
אני אורישך כל כתובתי. יצחק בכתבתה לטל שני גדיי עזים בכל יום )בראשית
גם זה צריך ביאור ,איך ידעה שיצחק ימות לפני רבקה? רבה(.
והאמת הוא שהיא נפטרה לפני יצחק? שני גדיי עזים .וכי שני גדיי עזים היה מאכל של יצחק?
אלא האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים; בפרקי
רבי אליעזר.
איך השתמשה רבקה שלא ברשות עשיו עם רש"י השניה מסביר בשם הפרקי דר' אליעזר ,למה ביקש
בגדיו? יצחק שני גדיי עזים .ורש"י ראשונה בשם המדרש רבה
מסביר למה היה לרבקה זכות לקחת שני גדיי עזים.
כ"ז ט"ו ותקח רבקה את־בגדי עשו בנה הגדל החמדת
אשר אתה בבית ותלבש את־יעקב בנה הקטן. האם יצחק ידע שפסח היום?
הקשה החתם סופר ,יש לדעת איך השתמשה רבקה שלא
ברשות עשיו? ויש לומר דליל פסח היה ומותר להשתמש רש"י כ"ז ט' -כאשר אהב :כי טעם הגדי כטעם הצבי.
במשכונות של נכרים כמו שכתב המגן אברהם בשם רש"י לפני כן מביא שזה היה קרבן פסח .וצריך ביאור,
המהרי"ל סי' תע"ב ,ועשיו ישראל מומר הוה ודינו כגוי. ממה נפשך ,אם יצחק לא ידע שעכשיו פסח ,אם כן אינו
יוצא באכילה זו ,ואם כן רצה לאכול קרבן פסח ,למה לא
צידי לשון רמיה הזמין גדי?
כ"ז י"ט ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי
כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור
תברכני נפשך. 'פן' ו'אולי'
והקשה הג"ר דניאל פרבשטיין שליט"א שזה לכאורה שקר
כי זה לא היה ציד? ובאמת החתם סופר שואל את זה כ"ז י"ב אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע.
ואומר שצידה מלשון רמיה .וז"ל :ואכלה מצידי ,נראה לי הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל בספרו משחת שמן מביא
שלא שיקר בזה כי צידי לשון רמיה ,אכול מרמיה שלי בשם הגר"א בקול אליהו לבאר ההבדל בין 'אולי' ל'פן',
שהיה מרמה אביו .והיינו דאמר יצחק בא אחיך במרמה. שמשמעות אחת להם ,רק שכשאומר 'פן' הכוונה היא
והותר לגנוב דעתו של יצחק יען עשיו גנב דעתו של יצחק שהרצון הוא שלא יהיה כך ,כמו 'פן יפתה לבבכם',
כל ימיו ,הותר עתה לגנוב דעתו כדי להעמידו על האמת שמשמעותה שאינו רוצה שיפתה הלב .וכשאומר 'אולי'
)תצד"ק(. הכוונה שכן רוצה שיהיה כך ,כמו 'אולי' יש חמישים
צדיקים בתוך העיר ,שרצה אברהם אבינו עליו השלום
כ"ז כ"ג עי' בספורנו :שעירות ויברכהו .על שחשד שהיה שיהיו שם הצדיקים להציל העיר בזכותם.
ראוי לקללה ,כאמרו והבאתי עלי קללה .וכן אמרו זכרונם
10
ליקוטים וביאורים על הפרשה
כיבוד אב ביותר ע"כ מחל ליעקב הבכרה למפרע מפני לברכה שהחושד את חבירו בדבר שאין בו צריך לפייסו,
טובת יצחק .ע"כ אמר ויעקבני זה פעמיים ,עכשיו בפעם ולא עוד אלא שצריך לברכו ,כענין עלי כשחשד את חנה
הזאת רמני ב' פעמים בבת אחת דתו אין לי ערעור על לשכורה )שמואל א א:יג-יז(.
הבכרה .שוב חזר ואמר לפי זה ,מי האכילך את הפסח
הלא אני ולא יעקב דאי בעינא לערער על הבכורה כלום
לא אכלת כי אם קדשים פסולים ומפני כבודך אני מוחל, כ"ז ל"א ויבא לאביו .והנה בתחילת פרשת כי תשא כתיב
ואם כן הלא אצלת לי ברכה. ונתנו איש כופר נפשו' .ונתנו' אומר שם הבעל הטורים
ונתנו אם תקראנו למפרע יהיה ג"כ ונתנו ,לומר לך כל מה
רש"י כ"ז ל"ו הכי קרא שמו .התחיל עשו מצעק ויעקבני שאדם נותן לצדקה יחזור אליו ולא יחסר לו בשביל זה
זה פעמים ,אמר לו אביו מה עשה לך? אמר לו את בכרתי כלום' .ויבא לאביו' גם אפשר לקרוא ישר והפוך ,כי מה
לקח ,אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת שאתה עושה לאביך ,הילדים שלך יעשו בשבילך.
הדין ,עכשו לבכור ברכתי ,גם ברוך יהיה. ובפרשת ויחי כתיב אנא שא נא פשע עון אחיך' .אנא שא
וצריך ביאור ,שהפסוק גם 'ברוך יהיה' כתוב לפני כן נא' אפשר גם לקרוא ישר והפוך ,כי המעביר על מידותיו
בפסוק ל"ג. מעבירין לו על פשעיו) .מר' יצחק זלושינסקי שיחי'(
איך פתאום היה ליצחק ברכה בשביל עשיו? כ"ז ל"ו ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים
את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת
כ"ז ל"ו -מ' ויאמר הלא־אצלת לי ברכה .ויען יצחק ויאמר לי ברכה .למה כתוב פעמיים 'ויאמר'?
לעשו הן גביר שמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים
ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני .ויאמר ויעקבני זה פעמים -בא אחיך במרמה
עשו אל־אביו הברכה אחת הוא־לך אבי ברכני גם־אני אבי
וישא עשו קלו ויבך .ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי
משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל .ועל־חרבך ויאמר לא אצלת לי ברכה .וכתב החתם סופר :ויש לדעת
תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל מאי ויעקבני זה פעמים ,ועוד ,למה אמר עתה הלא אצלת
צוארך. לי ברכה ולא מקודם?
והנה עשיו בקש ברכה ויצחק אומר לו שהוא כבר נתן את ויש לומר דהנה כתיב קח לי משם שני גדיי עזים פירש"י
הכל ליעקב ואפילו עשה אותו אדון עליו ומה שקנה עבד בשם הפרקי דר' אליעזר ליל פסח היה וא' לחגיגה וא'
קנה רבו )רש"י כ"ז ל"ז( ,ופתאום מתחיל לברך אותו: לפסח ,ונראה לעניות דעתי דבחכמה עשתה רבקה כזאת,
משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל .ועל־חרבך כדי שלא יבוא עשיו אחריו ויאכל גם מצידו ויתברך גם
תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל הוא ,דהברכה היתה תלויה דווקא באותו הלילה זמן לידת
צוארך .איך אפשר להבין את זה? יצחק שנולד בפסח כמבואר בר"ה ,ולכן אמר לפני מותי,
מפרש הג"ר שמחה זיסל מקלם זצ"ל )הסבא מקלם( שלכל שהצדיקים מתים ביום הלידה מסתמא ,ודווקא על ידי
אחד יש תפקיד בעולם ,ועשיו רצה להיות זבולון שתומך שמחה של מצוה שהבן מאכיל לאביו חל עליו הברכה
ביעקב בעבודת ה' .רק שהקב"ה ידע שעשיו לא יתמוך הלז ,לכן נתחכמה והאכילו פסח ואין מפטירין אחר הפסח
ביעקב בסוף ולכן סידר שיעקב יקבל גם רוחניות וגם אפיקומן ואסור לאכול אחריו .ולכן אמר יצחק לעשיו
גשמיות .וזה אמר עשיו ,מה יהיה התפקיד שלי בעולם? ואכל מכל בטרם תבוא ותו אי אפשר לי לאכול שום דבר.
ועל זה בירך יצחק את עשיו ונתן לו להיות המקל שמחזיר והנה אז היתה העבודה בבכורות במקום כהנים אע"ג דאין
אותנו בתשובה :והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל כיהון בבמה מכל מקום הא אין פסח נקרב בבמת יחיד כי
צוארך. אם בבמת ציבור ,והיינו בהר המוריה ושם בעינן כהן או
וזה מה שאמרה הגמ' סנהדרין צ"ו :מבני בניו של סיסרא בכור ולכן דקדק יעקב לאמור אנכי עשיו בכורך דייקא.
למדו תורה בירושלים ,מבני בניו של סנחריב לימדו תורה והנה עשיו היה מערער תמיד על מכירת הבכורה ,אך עתה
ברבים .ומאן נינהו? שמעיה ואבטליון .מבני בניו של המן באשר ששמע שיעקב הקריב פסח והאכילו ליצחק ,אי היה
למדו תורה בבני ברק. מערער למפרע נמצא היה יצחק אוכל קדשים פסולים
למפרע שהקריבן זר לפי דעת עשיו ,ולפי שעשיו היה נוהג
11
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ובכל זאת אמר להם לפי רש"י ,גר ותושב ,שאם לא ירצו כי הם החזירו עם הצרות שעשו ,את כלל ישראל להקב"ה.
לתת לו ,הרי זה מגיע לו לקחת אותה מן הדין .והם דברו ומאחר שלא עשו את הצרות לשם שמים קבלו את עונשם.
על מתנה אבל רצו הרבה מאוד כסף. אבל אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ,לכן קבלו נכדים
ואולי ה"שמיעה" כאן הוא קבלה ,לפי מה שהבאנו עובדי ה'.
בפרשת וירא) .תשפ"ז(
האם יעקב ועשיו מתו באותו יום?
וה' ברך את אברהם בכל
כ"ז מ"ה ברש"י למה אשכל .אהיה שכולה משניכם.
אי' בב"ב ט"ז :״וה׳ ברך את אברהם בכל״ – מאי ״בכל״? הקובר את בניו קרוי שכול .גם שניכם .אם יקום עליך
רבי מאיר אומר :שלא היתה לו בת .רבי יהודה אומר: ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך; ורוח הקדש נזרקה בה
שהיתה לו בת .אחרים אומרים :בת היתה לו לאברהם, ונתנבאה שביום א' ימותו ,כמו שמפרש בפרק המקנא
ו״בכל״ שמה. לאשתו.
לכאורה קשה ,כי אחרים זה ר' מאיר ואיך הוא חולק על ר' ועי' בפענח רזא :למה אשכל גם שניכם ביום אחד ,וקשה
מאיר? הרי לא נתקיים זה דתניא בשעה שהלכו לקבור את יעקב
והראה לי הג"ר אליהו רוטשילד שליט"א תוס' בע"ז ס"ד: בא עשו וערער על המערה והרגו חושים בן דן ,והרי הי'
ד"ה אחרים אומרים וכו' -על כרחך אחרים דהכא לאו מ' ימי החנוטים בנתים ,ואיך אמרו בהמקנא ורש"י הביאו
היינו ר"מ דהא פליג עליה וכן מצינו בכמה מקומות שנתקיים ,אבל לפי הפשט י"ל שאמרה על יצחק ויעקב,
אחרים במחלוקת אצל ר"מ. שהי' בדעתו של עשו להרוג את יעקב ביום מיתת יצחק
ועי' עוד בתוס' בסוטה י"ב :אחרים אומרים נולד כשהוא מיד ,שזהו יקרבו ימי אבל וגו' ,כלומר תיכף כשיקרבו
מהול -ומקשים מדקאמר ר"מ טוב שמו מכלל דאחרים שעדיין לא יהיו ימי אבלו דהיינו תיכף למיתתו )אבל
לאו היינו ר"מ ובשלהי הוריות )דף יג (:אמר דאסקוה באמת לא קשיא אסוגיא דסוטה שהביא רש"י ,דס"ל
לר"מ אחרים ובפ"ק דברכות )דף ט (:בגמרא מאימתי לתלמודא דודאי מקרי זה ביום א' ,דאחר החנטה כיום
קורין שמע בשחרית אפליגו ר"מ ואחרים וא"ר שראה מיתה דמי כאשר ראוי להם חנטה ,וכן ימלאו ימי החנוטים
בקונטרס צרפת שמועות שקיבל מאלישע בן אבויה הרי אין ראוי לקבורה עד שם והוי כיום מיתה דעלמא(.
קבעום בשם אחרים מפני שהיה שמו אחר אבל שאר
שמועות קבעום בשמו ולא מסתברא דהא לרבי נתן אסקו כ"ז מ"ו ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת
יש אומרים ואית לך שכל שמועותיו קבעו כך ולר"מ נמי אם־לקח יעקב אשה מבנות־חת כאלה מבנות הארץ למה לי
עשו כיוצא בו אלא נראה דלאחר דאסקוהו אחרים חזר בו חיים.
ואמר נולד כשהוא מהול וכן בפ' קמא דברכות. וצריך ביאור ,מה זה הלשון 'קצתי בחיי' ו'למה לי חיים'?
הרי אנו חיים בשביל עבודת השם?
לבן ובתואל -אחיה ואמה השלמות על פרשת חיי שרה
כ"ד נ' ויען לבן ובתואל ,ועי' ברש"י רשע היה ,וקפץ שמעוני -שמעני
להשיב לפני אביו .והנה בפסוק נ"ה כתיב ויאמר אחיה
ואמה ושם לא אומרים שהוא קפץ לדבר בפני אמו? חמשה פעמים יש בפרשה 'שמעני' או 'שמעוני' ופעם אחת
'וישמע' ופעמיים 'באזני' .למה יש כל כך הרבה שמיעות
להשיא קודם את הילדים ורק אחרי זה לישא בפרשה זו?
אשה בעצמו ועוד מעניין ,שכל הדיבורים לא היו אמתיים ורק מן
השפה ולחוץ .ואולי זאת הסיבה לשאלה שלנו ,כי יש כאן
כ"ד ס"ז ותהי לו לאשה ויוסף אברהם .אומר הבעל רק שמיעה ולא דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב.
הטורים :דרך ארץ שמי שמתה אשתו והניחה לו בנים אברהם אבינו כיבד אותם בגלל שרצה מהם את המערה,
ישיאם קודם שישא אחרת. אבל זה היה יותר נימוס מאשר שהיה מחשיבם באמת,
12
ליקוטים וביאורים על הפרשה
איך עבר יצחק וקידש אשה בלי לראות אותה?
איך קידש יצחק את רבקה דרך שליח בלי לראות אותה
הרי הגמ' קידושין מ"א .אומרת :דאמר רב יהודה אמר רב,
אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה ,שמא יראה בה
דבר מגונה ותתגנה עליו ,ורחמנא אמר :״ואהבת לרעך
כמוך״?
והנה אי' בהעמק דבר של הנצי"ב כ"ד ס"ז ויקח את רבקה.
קדשה שנית דבאמת קידושי העבד בתורת שליחות לא
מהני בד״ת כדאי׳ בגיטין פ״ב דעבד אינו נעשה שליח
לקדש ולגרש ולא הועיל אלא לענין שתהא מיועדת
ליצחק .וכענין דאי׳ בסנהדרין דנ״ז דבן נח שייחד שפחה
לעבדו ובא עליה נהרג .משום שנקראת רביתא דפלניא
ובזה נעשה שליח .אבל אינן קידושין ואין צריך גט אלא
בפרישה ממנה סגי .ע״כ קידשה שנית.
ולפי זה מבואר למה כסתה פניה ,כי הוא עדיין לא היה
בעלה.
לעילוי נשמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל נלב"ע כ"ז כסלו
תשמ"ט
לעילוי נשמת זקני ר' יצחק בן ר' ירמיה הי"ד
לעילוי נשמת אבי זקני ר' ירמיה בן ר' יוסף ז"ל נלב"ע י' חשון תשי"ב
לעילוי נשמת ר' דוד יוסף בן חנניה אלפסי ז"ל נלב"ע כ"ב תשרי שמיני
עצרת תשפ"ז
ניתנת האפשרות לכל המעוניינים לקחת חלק בהוצאות
ולנדב לזכות ולעילוי נשמה.
13
ליקוטים וביאורים על הפרשה
3
