gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קובץ גליונות - תוספות · Kovetz Gilyoines - Tosafos — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: קובץ גליונות - תוספות · Kovetz Gilyoines - Tosafos

שבוע: תולדות (2026-11-09)

קובץ גליונות - תוספות · Kovetz Gilyoines - Tosafos — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קובץ גליונות‬ ‫הלכה ולמעשה‬ ‫משנת תשפ"ו‬ ‫הרוצה לקבל קובץ גליונות ב‪Email-‬‬ ‫וכן הרוצה לקבל את הגליונות ממועדי וזמני השנה‬ ‫[כגון חנוכה‪ ,‬פורים‪ ,‬פסח‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬שבועות‪ ,‬בין המצרים‪,‬‬ ‫תשעב באב‪ ,‬סליחות‪ ,‬ראש השנה ויום הכיפורים]‬ ‫יש לפנות ל‪Halachahulemasah@gmail.com-‬‬ ‫הלכה ולמעשה ‪ -‬תוספת שבת‬ ‫בס"ד –‪-‬סיכום חבורות שנמסרו בבמ"ג על סימנים רסא‪-‬רסג בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון א' ‪ -‬פרשת תולדות שנת תשפ"ו‬ ‫א] החיוב של תוספת שבת‬ ‫‪ ]1‬כל אחד מחוייב לקבל תוספת שבת בכל שבוע‪ ,1‬בין בכניסתו ובין ביציאתו‪ ,2‬והוא מצות עשה דאורייתא‪.3‬‬ ‫‪ ]2‬כמה פוסקים כתבו שהתוספת חל ממילא‪ ,4‬ורק לכתחילה יש לקבל תו"ש בפה‪ ,5‬וי"א שמדינא צריך לקבל בפה‪.6‬‬ ‫‪ ]3‬ולכ"ע צריך לכוין לקיים מצותה‪ ,‬ולכן מי שלא קיבל בפה יש לכוין שזה שהוא פורש ממלאכה הוא כדי לקיים מצות‬ ‫תו"ש‪( 7‬וכמו"כ אף ביציאת שבת‪ ,‬צריך לכוין שזה שמאחר אמירת 'ברוך המבדיל' הוא כדי לקיים מצות תו"ש‪.)8‬‬ ‫‪ ]4‬ולענין מהו הזמן שמחוייב לקיים המצוה‪ ,‬כתב המשנ"ב שהוא בוודאי פחות מ‪ 13.5-‬דקות קודם שקיעה‪ ,9‬וי"א‬ ‫שלכתחילה ראוי לפרוש ממלאכה לאחר אותו זמן‪.10‬‬ ‫‪ ]5‬אבל כתבו רוב הפוסקים‪ ,‬שיכול לקיים המצוה אף אם יפרוש ‪ 5‬דקות קודם שקיעה‪( ,11‬ובאופן דיעבד שייך לפרוש ‪ 2-3‬דקות‬ ‫קודם שקיעה‪.)12‬‬ ‫ב] מנחה בערב שבת‬ ‫‪ ]1‬כיון שיש לקבל תוס' שבת קודם שקיעת החמה‪ ,‬יש ליזהר לסיים תפילת לחש של מנחה כמה דקות קודם שקיעה כדי‬ ‫לקבל תו"ש‪.13‬‬ ‫‪ ]2‬ומותר אח"כ לשמוע לחזרת הש"ץ ולענות לקדושה‪ ,‬אף אם כבר קיבל על עצמו תוספת שבת‪.14‬‬ ‫‪ ]3‬מי שהוצרך להתפלל מיד קודם שקיעת החמה‪ ,‬בדיעבד יש לו לכוין לפרוש ממלאכה לשם מצות תוס' שבת‪( ,‬בלי קבלה‬ ‫להדיא)‪.15‬‬ ‫‪ ]4‬ואם קיבל תו"ש ועדיין לא התפלל‪ ,‬אם היה קבלת יחיד יש לשאול עליו‪ 16‬בפני שלשה ולהתפלל‪( ,‬אבל אם היה בקבלת‬ ‫ציבור א"א לעשות כן אלא להתפלל ערבית שתים‪.)17‬‬ ‫בחמש דקות בוודאי מקיים המצוה‪ ,‬וכמו"ה הורה הגר"י קמנצקי שיש לקבל‬ ‫‪ 1‬שו"ע רסא‪,‬ב‪ ,‬ואף שכתב רק בשם 'יש אומרים' עיין בהביה"ל [ד"ה י"א]‬ ‫שבת ‪ 5‬דקות קודם שקיעה [כך שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א]‬ ‫שכתב 'דלעינן דינא נקטינן כהיש אומרים הזה משום דכל הראשונים סוברים‬ ‫וכן לכאורה מבואר מספר הלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג‪,‬ב]‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬וכן בשו"ע סתם כהי"א הזה'‪.‬‬ ‫‪ 12‬כך כתב באג"מ ובשו"ת אור לציון [שם] וכן הובא בשם הגרי"ש אלשיב‬ ‫‪ 2‬משנ"ב ס"ק יט בתח"ד‬ ‫[בשבות יצחק פרק יז‪,‬ב אות ג וכן בוישמע משה ח"ב ע' צב ובספר וביום השבת‬ ‫‪ 3‬משנ"ב ס"ק יז‪ ,‬מדכתיב ביום הכיפורים (ויקרא כג‪,‬לב) 'ועניתם את‬ ‫ס' לד‪ ,‬הערה נא] ובשם הגרש"ז אורבאך [בשבות יצחק שם] וכן כתב בהליכות‬ ‫נפשותיכם בתשעה לחודש בערב‪ ,‬מערב עד ערב' ‪-‬ע"ש בכל המשנ"ב‪.‬‬ ‫אבן ישראל [פרק ה‪,‬טו] ובחזו"ע [ח"א ע' רסד] ‪-‬ואף שרובם כתבו דמספיק‬ ‫‪ 4‬מלבד מזה שמשמע כן מהמשנ"ב [רסא ס"ק כד‪ ,‬דאינו צריך אלא פרישה‬ ‫בשתי דקות‪ ,‬כתבנו למעלה ‪ 3‬דקות‪ ,‬כיון דבדקה הקרוב לשקיעה עצמו הוא‬ ‫בלבד‪ ,‬וכן משעה"צ שם שמקיים תו"ש אף לפי שיטת היראים] כן ג"כ כתב‬ ‫גופא ספק בין השמשות [עיין בספר דבר יום]‪.‬‬ ‫בעל המשנ"ב בספרו מנחה ישראל [פרק ה‪,‬ד] בשם הח"א [כלל ה‪,‬ב] וכן ג"כ‬ ‫‪ 13‬הרי נפסק בשו"ע [רסג‪,‬טז] דאחר שקיבל שבת‪ ,‬אסור להתפלל תפילת מנחה‬ ‫כתב הדרך החיים [בדין אימתי מתחיל איסור מלאכה בער"ש סעי' ה]‪.‬‬ ‫של חול‪ ,‬ולכן בוודאי יש ליזהר היחיד לסיים תפילתו איזה דקות קודם‬ ‫וכן הוא דעת הרבה פוסקי זמנינו‪ ,‬שמעיקר הדין חל ממילא‪ ,‬כך יש שהובא‬ ‫שקיעה‪ ,‬ולכתחילה לקבל תוספת שבת להדיא אז‪.‬‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק פרק יז‪,‬ג‪ ,‬אבל יש סתירות שמועות‬ ‫ויש לציין שיש פוסקים שכתבו‪ ,‬שאם א"א להיחיד לקבל שבת קודם שקיעה‬ ‫בשיטתו] וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יא‪,‬א] ובהלכות שבת בשבת‬ ‫אם יתפלל במנין‪ ,‬מוטב להתפלל ביחידות כדי לקיים המצוה‪ ,‬כך כתב בשו"ת‬ ‫[ח"א פרק ג‪,‬ה] וכן כתב בהליכות אבן ישראל [פרק יח‪,‬ב]‪.‬‬ ‫אז נדברו [חלק יג‪ ,‬פרק ג‪,‬א] וכן כתב בששכ"ה [פרק מו‪,‬ה] וכמו"כ הובא בשם‬ ‫‪ 5‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שם] וכן כתב באור לציון [שם] ובהלכות שבת‬ ‫הגר"ע אוריבאך [וביום השבת ס' לד‪ ,‬הערה נז]‪ ,‬ואף שכמה פוסקים חולקים‬ ‫בשבת [שם] ובהליכות אבן ישראל [שם]‬ ‫עליהם‪ ,‬אבל מ"מ בוודאי יש ליזהר להתפלל בזמן שיוכל לסיים תפילתו מעט‬ ‫‪ 6‬בענין דעת האחרונים בזה‪ ,‬כתב התו"ש [רסא‪,‬ד] שמבואר מהמרדכי שצריך‬ ‫קודם שקיעה‪.‬‬ ‫קבלה בהדיא‪ ,‬וכן כתב בחלקת יואב [או"ח ס' ל ד"ה וגם‪ ,‬והביא ריאה‬ ‫‪ 14‬כך כתב בהליכות אבן ישראל [ח"א פרק ה‪,‬ג]‪.‬‬ ‫מהריטב"א] ‪.‬‬ ‫‪ 15‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג‪,‬ה]‪ ,‬שאין מחשבה זו אוסרתו‬ ‫ובענין דעת פוסקי זמנינו בזה‪ ,‬כתב בששכ"ה [ח"ב פרק מו‪,‬ב] שצריך קבלה‬ ‫מלהתפלל‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באבני ישפה ח"א סימן נו‪,‬ג]‪.‬‬ ‫כדי שתחול קדושת תוס' שבת [אבל כתב‪ ,‬שקבלה בלב ג"כ מהני] וכן כתב באז‬ ‫ובענין אם יכול לקבל תו"ש לענין מלאכות ולא לענין תפילה‪ ,‬עיין בספר דרור‬ ‫נדברו [ח"א תו"ש אות א‪ ,‬וכתב שכן מפורש באור זרוע ובהרוקח] וכן נקט‬ ‫יקרא ע' תח בהערה ‪ ,18‬וכן ביום השבת סימן לד הערה סא ובתשובת והנהגות‬ ‫באבני ישפה [ח"א ס' נו‪,‬ג] וכן כתב בקובץ הלכות [ה‪,‬ב‪ ,‬וכתב שם שמהני קבלה‬ ‫ח"ג ס' פג‪.‬‬ ‫בלב] וכמו"כ נוטה דעת הגרי"י קניבסקי [במכתב הנדפס בזכרון שמאול בסימן‬ ‫‪ 16‬אף שבשו"ת אז נדברו [ח"א סימן עט‪,‬ב] צידד דקבלת יחיד לא נאסר‬ ‫כה] וכמו"כ הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בדולה ומשקה ע' ‪ ]167‬שי"א שצריך‬ ‫בתפילה‪ ,‬אבל הובא בשם הגר"ח קניבסקי [באשי ישראל פרק טו‪ ,‬בהערה כ‪,‬‬ ‫לקבל בפה‪ ,‬וכן יש שהובאו בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משנה ח"א ס' צז‬ ‫וכן בשאלת רב ח"ב פרק כח‪,‬ב] שאסור להתפלל מנחה‪ ,‬וכמו"כ כתב בהלכות‬ ‫ובח"ה ע' נט] וכן שמענו מהגר"ע אורבאיך שליט"א‪.‬‬ ‫שבת בשבת [פרק ג‪,‬ז] שאין לו יתפלל אלא מוטב שיעשה התרת נדרים‪ ,‬וכמו"כ‬ ‫‪ 7‬שהרי אפ' במצוה דרבנן קי"ל דמצות צריכות כוונה [עיין במשנ"ב סימן ס‪,‬‬ ‫כתב בארחות שבת [ח"ג סימן כז‪,‬כה] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [שיח‬ ‫ס"ק י] כל שכן זה שהוא מצוה דאורייתא‪ ,‬וכן שמענו מכמה פוסקי זמנינו‪.‬‬ ‫תפילה ע' תר] וכן הורה הגרי"י פירש [הליכות אבן ישראל פרק ה‪,‬א] שיש‬ ‫‪ 8‬כך כתב רש"ב כהן שליט"א בספרו‪ ,‬וכן שמענו מהגרמ"מ קארפ שליט"א‪.‬‬ ‫לשאול כשאפשר‪.‬‬ ‫‪ 9‬שכתב בביה"ל [ד"ה אלא] שעכ"פ פחות משלש רבעי מיל‪ ,‬ואם המיל הוא ‪18‬‬ ‫ויש לציין‪ ,‬שהובא בשם הגר"ע אורבאיך [בדרור יקרא ע' תח] דאף אם קיבל‬ ‫דקות‪- ,‬הוא יהא ‪ 13.5‬דקות‪.‬‬ ‫שבת ביחיד‪ ,‬יש לו להתפלל ערבית שתים [והיינו שלדעתו א"א לשאול עליו]‪.‬‬ ‫‪ 10‬כתב בקובץ הלכות [ח"א פרק ה‪,‬א] 'מן הנכון לפרוש עצמו ממלאכה כמו‬ ‫‪ 17‬כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג‪,‬ז] שא"א לשאול על קבלה בציבור‬ ‫רבע שעה קודם שקיעה'‪ ,‬וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יח‪,‬ב]‬ ‫[כגון ברכו של ערבית‪ ,‬אמירת 'מזמור שיר ליום השבת' או 'באוי כלה'] וצריך‬ ‫שלכתחילה טוב להחמיר כרבע שעה קודם שקיעה‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש‬ ‫להתפלל ערבית שתים‪.‬‬ ‫אלישיב [בוישמע משה]‬ ‫‪ 11‬כתב בקובץ הלכות [שם] שעכ"פ לכל הפחות יש לפרוש עצמו ממלאכה חמש‬ ‫דקות קודם שקיעה‪ ,‬וכמו"כ כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא‪,‬א] דאף‬ ‫‪ ]5‬מי שהגיע מאוחר לביהכ"נ‪ ,‬והציבור כבר קיבל שבת‪ ,‬צריך לו להתפלל מנחה חוץ מביהכ"נ‪.18‬‬ ‫‪ ]6‬ואם עדיין לא קיבל הציבור תו"ש‪ ,‬ורק יודע המתפלל שבעודו מתפלל יקבלו הציבור שבת‪ ,19‬מוטב שיתפלל בחוץ‪.20‬‬ ‫ג] האיסורים למי שקיבל תוספת שבת‬ ‫‪ ]1‬הרוצה לקבל תו"ש מפלג המנחה ואיליך הרשות בידו (אבל אינו מחוייב לעשות כן מצד מצות תו"ש)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ומי שעשה כן נאסר בעשיית מלאכה‪ ,‬וכן באכילה ושתייה עד שמקדש‪.21‬‬ ‫‪ ]3‬ואמירה לנכרי‪( 22‬וכ"ש אמירה ליהודי שעדיין לא קיבל שבת‪ )23‬מותרת‪ ,‬אף למי שקיבל תו"ש בציבור (ולענין בנו הקטן‪ ,‬ע'‬ ‫בהערה‪.)24‬‬ ‫‪ ]4‬לדעת הרבה פוסקים‪ ,‬אשה נגררת אחר בעלה ואסורה בעשיית מלאכה כשקיבל בעלה תו"ש בציבור‪( ,‬אבל לפי האג"מ‪,‬‬ ‫עכ"פ מותר לה לעשות מלאכה אח"כ שלא לצורך בעלה‪.)25‬‬ ‫ד] הדינים למי שקיבל תוספת שבת‬ ‫‪ ]1‬אף שהמקבל שבת מבעוד יום מותר לו לקדש ולאכול אז סעודת שבת‪ ,‬אבל י"א דמחוייב ג"כ לאכול כזית פת לאחר צאת‬ ‫הכוכבים‪ ,‬ונכון לחוש לדבריהם‪.26‬‬ ‫‪ ]2‬מותר לכתחילה להתפלל מעריב לאחר שכבר קיבל תוספת שבת‪ ,27‬ובלבד שהתפלל מנחה קודם פלג‪.28‬‬ ‫‪ ]3‬ואם התפלל ק"ש מבעוד יום‪ ,‬מחוייב לחזור על ק"ש לאחר צה"כ‪ ,29‬ואם כבר הגיע הזמן‪ ,‬יש לו לקרותה קודם שמתחיל‬ ‫סעודתו‪.30‬‬ ‫אולם בהליכות אבן ישראל [ח"א פרק ה‪,‬ז] כתב שמותר לצות אף בנו הקטן‪.‬‬ ‫‪ 18‬שו"ע רגד‪,‬א‪ .‬ופסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ד פ"ג ס"ק יב] שבפרוזדר של‬ ‫‪ 25‬כן מבואר מדברי הערוך השולחן [רסג‪,‬כב שרק הסתפק בכה"ג שהבעל‬ ‫הביהכ"נ ג"כ אסור להתפלל בו‪ ,‬ורק מותר להתפלל בעזרת נשים של הביהכ"נ‬ ‫שנגרר אחר ביהכ"נ שלו‪ ,‬אם אשתו ג"כ נגררת אחריו או שלא שייך גרירה‬ ‫[אם אין אחרים שמתפללים שם עם המנין]‪.‬‬ ‫לגרירה‪ ,‬ומבואר דגרירה אחת לבעלה בוודאי שייך] וכן הובא בשם הגר"ח‬ ‫‪ 19‬ואף שכפשוטו הקבלת ציבור הוא רק בסוף לכה דודי‪ ,‬אבל כתב בהלכות‬ ‫הלוי מבריסק [עיין בתו"ה ח"ג סימן פה וח"ה ס' ע] וכן הובא להלכה בשם‬ ‫שבת בשבת [פרק ג‪,‬יח] שאם אם הציבור התחילו 'לכו נרננו' ג"כ יש לו להתפלל‬ ‫הגרי"ש אלישיב [וביום השבת פרק לד‪ ,‬הערה סג וכן בהלכות שבת בשבת ח"א‬ ‫בחוץ‪ ,‬שהרי כבר התחילו קבלת שבת‪.‬‬ ‫פרק ג‪ ,‬הערה ‪ ]24‬וכן נפסק בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג‪,‬טז] וכן הוא דעת‬ ‫‪ 20‬משנ"ב רסג‪ ,‬ס"ק סג‪ ,‬וכן כתב בששכ"ה [פרק מו‪,‬י] ובהלכות שבת בשבת‬ ‫הגר"ש וואזנר [שבה"ל ח"ג סימן לה‪ ,‬וכן הובא בשמו בדרור יקרא ע' רעד] וכן‬ ‫[ח"א פרק ג‪,‬יח]‬ ‫כתב בששכ"ה [מו‪,‬ז‪ ,‬שאף נגררת אחר הציבור של בעלה] וכן כתב ברבבות‬ ‫‪ 21‬שהרי חל עליו חובת קידש‪ ,‬ואסור אפ' בשתייה קלה‪ ,‬וכן שמענו מפוסקי‬ ‫אפרים [ח"א סימן קפב]‬ ‫זמנינו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬דעת הגר"מ פיינשטיין [אג"מ ח"ג סימן לח] הוא שלא שייך ענין הגרירה‬ ‫‪ 22‬רמ"א רסא‪,‬א‪ ,‬וכתב המשנ"ב [בס"ק יז] דקודם בין השמשות אף אמירה‬ ‫כאן‪ ,‬ומ"מ כתב שמן הראוי להחמיר שלא תעשה אשתו מלאכה לצורך בעלה‬ ‫לנכרי שלא לצורך מצוה מותר‪ ,‬ואחר זמן בין השמשות רק מותר לצורך מצוה‪,‬‬ ‫וכגון לבשל בעבורו‪ ,‬לאחר שכבר קיבל הבעל תוספת שבת (ע"ש טעמו) ורק‬ ‫וכמו"כ כתב להלכה בספר הלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג‪,‬ח] ובששכ"ה [פרק‬ ‫מלאכות שלא שייך להבעל אין לאוסרה מצד קבלתו‪.‬‬ ‫מו‪,‬כב]‪.‬‬ ‫‪ 26‬משנ"ב רסז ס"ק ה‪.‬‬ ‫‪ 23‬כתב במשנ"ב [בסימן רסג‪ ,‬ס"ק סד] דמותר לצוותו להדיא‪ ,‬וכן כתב‬ ‫‪ 27‬שו"ע רסז‪,‬ב ומשנ"ב ס"ק ג‪.‬‬ ‫בששכ"ה [סימן מו‪,‬כא] ובהלכות שבת בשבת [פרק ג‪,‬י]‪.‬‬ ‫‪ 28‬משנ"ב שם‪ ,‬דאל"ה הוי תרתי דסתרי באותו יום גופא‪.‬‬ ‫ונחוץ לדעת‪ ,‬שכתב בששכ"ה [פרק מו‪ ,‬הערה קו] דאם חשש שכבר הגיע הזמן‬ ‫‪ 29‬שו"ע רלה‪,‬א משנ"ב ס"ק ז‪ ,‬וכן צריך לכוין בסוף פרשה שלישית לקיים‬ ‫שמחוייב לקבל תוספת שבת‪ ,‬כמו שחשש לעצמו כן צריך לחשוש לאחרים מפני‬ ‫מצות זכירת יציאת מצרים [שעה"צ שם אות ט]‪.‬‬ ‫'לפני עיור'‪.‬‬ ‫‪ 30‬כך כתב המש"ב בסימן רסז ס"ק ו‪ ,‬וכתב המשנ"ב שאם הוא תוך חצי שעה‬ ‫‪ 24‬י"א דאם מקבל קדושת תוס' שבת‪ ,‬כבר מחוייב בשביתת בנו‪ ,‬כך כתב‬ ‫לצה"כ‪ ,‬ג"כ יש ליזהר להמתין מלאכול עד שיקרא בהגיע זמן צה"כ‪ ,‬אבל כתב‬ ‫בתושבות והנהגות [ח"ז סימן לז‪,‬כ] וע"ע בהלכות שבת בשבת [פרק ג‪ ,‬הערה‬ ‫שהנוהג להקל בהיתר אכילה קודם שהיגע זמן צה"כ ממש‪ ,‬אין למחות בידו‪.‬‬ ‫‪ ]17‬בנידון זאת‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה– הדלקת נרות‬ ‫בס"ד ‪ -‬סיכום חבורות על סימן רסג בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון ב' ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫א] מצות הדלקת נרות שבת‬ ‫‪ ]1‬אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬והנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית‪ ,2‬ומ"מ טוב להאיש לתקן הנרות‪.3‬‬ ‫‪ ]3‬עיקר חיוב הדלקה הוא במקום אכילה‪ ,‬ועליו מברכין‪ ,4‬וג"כ מחוייב ליזהר שלא יהא חושך בשאר חדרי הבית‪[ ,5‬וי"א‬ ‫שנכון לכתחילה לכוין בהדלקת התאורה‪ Electricity-‬בחדרי הבית שעושה כן בשביל מצותה‪.]6‬‬ ‫ב] הדלקה שלא במקום אכילה‬ ‫‪ ]1‬מי שלא הדליק הנרות במקום אכילתה‪ ,‬אלא הדליק בחדר אחרת בביתו‪ ,‬או שהדליק בחדר המיוחד לו בבית חבירו‪,‬‬ ‫בדיעבד יצא ידי חובתו‪.7‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כתבו הרבה פוסקים‪ ,‬דבכל מקום שרוצה לצאת ידי חובתו שלא במקום סעודה‪ ,‬צריך שיהא מועיל אותו אור שלא‬ ‫יכשל בעץ ובאבן [שכן הוא טעם תקנת הדלקה שלא במקום סעודה‪.]8‬‬ ‫‪ ]3‬ולכן‪ ,‬כתבו כמה פוסקים‪ ,‬דאם מדליקם שלא במקום אכילתה‪ ,‬כיון שיש לנו אור חזק של החשמל בכל הבית‪ ,‬יש לכבות‬ ‫את החשמל קודם ההדלקה‪ ,‬ולחזר ולהדליקה לאחר ההדלקה‪[ ,‬ותיכוין בברכתה הן על ההדלקת הנרות‪ ,‬והן על ההדלקת‬ ‫החשמל]‪.9‬‬ ‫‪ ]4‬ולדעת רוב פוסקים‪ ,‬האשה עצמה מותרת לחזור ולהדליק החשמל לאחר ההדלקת נרות קודם שתברך עליהם‪ ,‬שאינה‬ ‫מקבלת שבת אלא בהברכה [ולא בההדלקה]‪.10‬‬ ‫שלא יכשל‪ ,‬ומפני כן צריך שיהא האור מועיל באמת שלא יכשל)‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ 1‬שו"ע רסג‪,‬ב‬ ‫אם אין הנרות מוסיפין אורה הניכרת‪ ,‬אין לברך על הנרות‪ ,‬וכן הובא‬ ‫‪ 2‬שו"ע רסג‪,‬ג ועוד טעם מפני שכבתה נרו של עולם שגרמה מיתה‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השת סימן לד הערה כה‪ ,‬דורר יקרא ע' תיג‬ ‫לאדם הראשון [משנ"ב ס"ק יב]‪.‬‬ ‫הערה ‪ ,14‬שבות יצחק פרק ב‪,‬ב ע' יט‪ ,‬וע' יא] ובשם הגר"ח קניבסקי [דרור‬ ‫‪ 3‬משנ"ב ס"ק יב‪.‬‬ ‫יקרא שם וביום השבת שם] וכן כתב בשבות יצחק [פרק א‪,‬ד] להוכיח שרק‬ ‫‪ 4‬עיין בהרמב"ם פרק ה‪,‬א‪ ,‬ובמשנ"ב רעג‪ ,‬ס"ק לב‪ ,‬וכן כתב בששכ"ה‬ ‫שייך הדין של תוספת אורה במקום אכילה‪.‬‬ ‫[מג‪,‬א ] וכמו כן הובא בשם הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי [בספר‬ ‫ולכן‪ ,‬כתבו כמה פוסקים דמי שמדליק שלא במקום סעודתו‪ ,‬יש‬ ‫וביום השבת סימן לה‪ ,‬הערה יז] וכן הובא בשם החזו"א [וס' דעת החזו"א‬ ‫לכבות החשמל קודם ההדלקה‪ ,‬ויחזר וידלקה ביחד עם הנרות‪,‬‬ ‫ע' כה‪ ,‬קונט' הזכרונות פרק יז‪,‬ג‪ ,‬וכן הובא בוביום השבת שם] וכן כתב‬ ‫ותיכוין שברתה תועיל הן על ההדלקת הנרות והן על הדלקת החשמל‪,‬‬ ‫במשנה הלכות [חלק יח‪ ,‬סימן קסה] ובקובץ הלכות [ח"א פרק ז‪,‬מד]‪.‬‬ ‫כן כתב בתשובות והנהגות [ח"ה סימן ע] וכתב שמחוייב לעשות כן‬ ‫‪ 5‬וכתבו כל הפוסקים דבזה יוצא בנרות חשמל‪ ,‬שהרי כל מטרת תקנת‬ ‫מעיקר הדין שלא במקום אכילה‪[ ,‬וכן כתב בתו"ה ח"ב סימן קנד]‬ ‫הדלקה בשאר חדרים הוא משום שלום בית שלא יכשל בעץ ובאבן‪,‬‬ ‫וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת סימן לד הערה כה‪,‬‬ ‫ולכן יוצא חובתו בהדלקת כל אור המאירה‪ ,‬וכן כתב בששכ"ה‬ ‫דורר יקרא ע' תיג הערה ‪ ,14‬שבות יצחק פרק ב‪,‬ב ע' יט‪ ,‬וע' לג‪ ,‬והובא בשמו‬ ‫בשבות יצחק ע' כט דאף בדיעבד אין מברכין אם אין הנרות מועלים שלא יכשל‬ ‫[מג‪,‬טו] ובהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ד‪,‬לא] ובשו"ת אור לציון [ח"ב‬ ‫וגם אינם במקום סעודה] ובשם הגר"ח קניבסקי [דרור יקרא שם וביום‬ ‫פרק יח‪,‬יד] וכמו"כ הובא בשם הגר"מ פיישנטיין [בכבוד וענוג שבת פרק‬ ‫השבת שם]‪.‬‬ ‫א'‪ ,‬הערה ‪ ]7‬וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק ד‪,‬לד‪- ,‬‬ ‫ויש לדעת‪ ,‬שכתבו הרבה פוסקים באופן לכתחילה שנכון לחזור‬ ‫ואף בתאורה מביה"כ] וכן כתב בשבט הלוי [ח"ג ס' כד] ובקובץ הלכות‬ ‫ולהדליק הנרות החשמל אף אם מדליקים במקום הסעודה‪ ,‬כן הובא‬ ‫[ח"א פרק ז‪,‬מח]‪.‬‬ ‫בשם הגרש"ז אורבאיך [וביום השבת סימן לד‪ ,‬הערה כד‪ ,‬ובשבות יצחק‬ ‫‪ 6‬כך כתב בששכ"ה [מג‪,‬לב]‪ ,‬שיקפיד להדליקו לכבוד שבת כדי לקיים‬ ‫פרק ד‪,‬ב ע' מה ובח"ו ע' קסד] ובשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י פרק ד‪,‬לח]‬ ‫מצותה‪ ,‬ועיין בשו"ת שבט הלוי [ח"ג ס' כד] שכתב דאם כבר הדליקה‬ ‫ובתשובות והנהגות [ח"ד סימן סג] וכן נהג הגר"מ פיישנטיין [כך כתב‬ ‫החשמל מבעו"י‪ ,‬מעיקר הדין אינו צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה‬ ‫בתשובות והנהגות ח"ה סימן ע' ובח"ו סימן סח ובח"ד ס' סג‪ ,‬וכן בכבוד ועונג‬ ‫לכבוד שבת‪ ,‬אם לא דרך הידור מצוה דמה טוב שיעשה לשם שבת בכל‬ ‫שבת פרק ה‪ ,‬הערה ‪ ]16‬והגר"י קמנצקי [דברי חכמים שאלה ‪ 222‬ואמת‬ ‫החדרים ע"ש‪.‬‬ ‫ליעקב סימן רסג‪ ,‬הערה ‪ ]274‬וכן כתב בקובץ הלכות [פרק ז‪,‬סא]‪.‬‬ ‫‪ 7‬וכמו שמבואר משו"ע בסוף סימן רעד‪ ,‬וכן נפסק להלכה בקובץ‬ ‫‪ 10‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק פרק ד‪ ,‬עמוד מט] וכן כתב‬ ‫הלכות [פרק ז‪,‬מח]‪.‬‬ ‫הגר"מ שטרנבאך [תשובות והנהגות ח"ד סימן סג] וכן כתב בקובץ הלכות‬ ‫‪ 8‬עיין במשנ"ב רסג‪ ,‬ס"ק ל‪ ,‬ועיין בהערה הבאה‪.‬‬ ‫[פרק ז‪ ,‬הערה קא]‪.‬‬ ‫‪ 9‬הנה‪ ,‬יש להקדים שאיתא בשו"ע [רסג‪,‬ח] דדעת המחבר הוא שאם‬ ‫וכמו"כ כתבו הרבה פוסקים שאינה מקבלת שבת אלא בשעת הברכה‪,‬‬ ‫מישהו כבר הודלק נרות במקום סעודה‪ ,‬מי שבא להדליק שם עוד‬ ‫כך הובא בשם הגרש"ז [בששכ"ה פרק מג‪ ,‬הערה קעט ובשולחן שלמה סימן‬ ‫נרות אינו מברך‪ ,‬כיון די"א שאין במברכין על תוספת אורה וספק‬ ‫רסג] וכן הובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק ד‪,‬ד] וכן כתב‬ ‫ברכות להקל‪ ,‬ועליו כתב הרמ"א שנהוגין שמברכין עף על תוספת‬ ‫בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ד‪,‬נ] ובשו"ת משנה הלכות [ח"ח סימן‬ ‫אורה‪.‬‬ ‫לא] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כבוד ועונג שבת פרק ד‪ ,‬הערה ‪.]2‬‬ ‫וכתבו הרבה פוסקים‪ ,‬שכל ענין של תוספת אורה שפסק הרמ"א‬ ‫אולם‪ ,‬בששכ"ה [פרק מג‪,‬לו] כתב דהאשה מקבלת שבת בההדלקה‪,‬‬ ‫שמברכין עליו הוא רק במקום אכילה בלבד מפני שכל הוספת אורה‬ ‫ולכן עליה להדליק החשמל קודם הלדקת הנרות [ע"ש אות לד]‪.‬‬ ‫מוסיף בכבוד שבת‪ ,‬ורק שייך הטעם של כבוד שבת במקום סעודת‬ ‫שבת אבל בשאר חדרים (כיון שבשאר חדרים טעם ההדלקה הוא כדי‬ ‫ב] בחורים בישיבה‬ ‫‪ ]1‬בחורים בישיבה יוצאים ידי חובתם בהדלקת הישיבה שבאולם האוכל ]‪ ,[Dining room‬ובלבד שאוכלים שם סעודת‬ ‫לילה‪.11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ ]2‬ואם מתארחים בבית אחר לסעודת לילה‪ ,‬אף שיש מקילים שיוצאים בהדלקת הבעה"ב ‪ ,‬אבל לדעת הרבה פוסקים‬ ‫מעיקר הדין מחוייבם להשתתף בפרוטי בנרות של הבעה"ב שם‪[ 13‬או שיבקש מהבעה"ב שיזכה לו חלק של הנרות ע"י אחר]‪.14‬‬ ‫‪ ]3‬ואם א"א להשתתף (וגם אין להבחור רשות להדליק נרות במקום שינתו)‪ ,‬יש לו להדליק החשמל בחדרו לכבוד שבת‪ ,‬ויכוין‬ ‫לקיים מצותו‪( ,15‬דלדעת רוב פוסקי זמנינו יוצאים חובת הדלקה בדיעבד ע"י הדלקת החשמל‪ ,‬וכן מברכין עליו‪.)16‬‬ ‫ג] המתארח בבית הוריו או בבית חמיו‬ ‫‪ ]1‬הישן בביתו‪ ,‬והלך לבית הוריו או חמיו לסעודת לילה‪ ,‬לדעת הרבה פוסקים יש לה להדליק במקום אכילתה‪.17‬‬ ‫‪ ]2‬אבל יש כמה פוסקים שסוברים דיש לה להדליק בביתה‪ ,18‬ורק יש לה ליזהר לכבות החשמל בשעת הברכה‪.19‬‬ ‫‪ ]3‬ואם גם ישנים בבית הוריו או חמיו באותו לילה‪( ,‬ואין להם רשות להדליק בחדר המיוחד להם) בוודאי יש לה להדליק במקום‬ ‫אכילתה‪.20‬‬ ‫‪ ]4‬וכמו"כ אם ישנים בבית אחר‪[ ,‬כגון שמצוי בשמחות שבע ברכות וכיוצ"ב] ואוכלים אצל הוריו וכיוצ"ב‪ ,‬אין לה להדליק‬ ‫בבית שישנים [אם אין להם רשות להדליק בתוך החדר המיוחד להם שם]‪ ,‬אלא יש לה להדליק במקום אכילתה דווקא‪.21‬‬ ‫‪ ]5‬ואף אם אוכלים באולם‪ ,‬ולא בבית הוריו או חמיו‪ ,‬ג"כ עליה להקפיד להדליק באולם שהוא מקום אכילתם (ולא בבית‬ ‫הוריו או חמיו)‪.22‬‬ ‫וכן כתב במשנה הלכות [חלק יח סימן קסח‪,‬א] שיוצא בזה בדיעבד‪ ,‬אבל‬ ‫‪ 11‬כך כתב בששכ"ה [מה‪,‬יא] וכן כתב במשנה הלכות [חלק יג‪ ,‬סימן לו]‬ ‫לדעתו אין מברכין עליו שספק ברכות להקל‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם‬ ‫וכן הובא בשם החזו"א [דעת החזו"א ע' כו] וכן כתב בהלכות שבת‬ ‫הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"א פרק ד‪,‬לז]‪.‬‬ ‫בשבת [ח"א פרק ד‪,‬לד] וכמו"כ כתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות‬ ‫ושיטת הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק מג‪ ,‬הערה כב] הוא שרק יש‬ ‫ח"ב סימן קנז‪ ,‬וכן בתח"ד בח"ו סימן סח] וכן כתב בקובץ הלכות [ח"א‬ ‫לברך על ‪ FLASHLIGHT‬וכיוצ"ב שהזרם חשמל כבר צבור בתוכה‪,‬‬ ‫ז‪,‬נה]‪.‬‬ ‫אבל באור החשמל שבבית אפשר שאין זה הדלקה‪ ,‬כיון שרק סומך‬ ‫‪ 12‬ויש מקילים שאף אם רק מתארחים לליל סעודת שבת בלבד‪ ,‬מ"מ‬ ‫על זה שבכל רגע ורגע נוצר זרם חדש שלא היה כלל בעולם מקודם‪,‬‬ ‫באותו סעודה נחשבים סומכין על שולחן בעה"ב ויוצאים בהלדקתו‬ ‫וכמו"כ כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יח‪,‬יב] וכן הובא בשם הגר"מ‬ ‫בלי שיתוף‪ ,‬כן כתב בששכ"ה [מה‪,‬יב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ‬ ‫פיישנטיין [כבוד ועונג שבת פרק ה‪ ,‬הערה ‪.]12‬‬ ‫הלכות פרק ז‪,‬נו] וכמו"כ הובא בשם הגרח"פ שיינברג [דברי חכמים או"ח‬ ‫‪ 17‬כן הורה החזו"א [ספר דעת החזו"א ע' כה בשם הגרח"ק‪ ,‬וכן כתב בקונ'‬ ‫תשובה ‪.]217‬‬ ‫הזכרונות פרק יז‪,‬ג] כך כתב בקובץ הלכות [ח"א פרק ז‪,‬נג ושם אות סה] וכן‬ ‫‪ 13‬לדעת הרבה פוסקים אינו נשחב סומך על שולחן בעה"ב זה‪ ,‬כך‬ ‫הובא בשם הגרש"ז [וביום השבת סימן לב‪ ,‬הערה ‪ ]15‬וכן הובא בשם‬ ‫הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת פרק לה‪ ,‬הערה מד] ובשם‬ ‫הגרי"ש אלישיב [וביום השבת שם דורר יקרא ע' שלו‪ ,‬אבל ע"ע בשבות יצחק‬ ‫הגר"ח קניבסקי [וביום השבת שם] וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות‬ ‫ח"ח ע' נה‪ ,‬שיש גם להדליק החשמל במקום שינה ויכוין בברכתה על שניהן]‬ ‫והנהגות ח"ו סימן סח] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ד‪,‬י]‬ ‫וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ב סימן קנד] וכן הוא‬ ‫ובמחזה אליהו [ח"ג סימן יג] וכן הובא שם בשם הגרש"ז אורבאיך [אבל‬ ‫דעת הגר"ח קניבסקי [שאלת רב ח"ב פרק כז‪,‬ח‪ ,‬וכן מבואר מקונט'‬ ‫ע"ש שכתב דעכ"פ בנים החוזרים לבית הוריהם אף רק לסעודת לילה‪ ,‬מיד‬ ‫הזכרונות שם]‪.‬‬ ‫נשחבים סומך על שולחנם]‪.‬‬ ‫‪ 18‬כך כתב בששכ"ה [פרק מה‪,‬ד] וכמו"כ כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א‬ ‫ומפני כך כתבו כמה פוסקי זמנינו שמעיקר הדין צריך להשתתף‬ ‫פרק ד‪,‬י] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כבוד ועונג שבת פרק ב‪ ,‬הערה‬ ‫בנרות של הבעה"ב כדי לצאת ידי חובתו‪ ,‬כך כתב הגר"מ שטרנבאך‬ ‫‪ ]34‬שלכתחילה יש להדליק בביתה‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר‬ ‫[בתשובות והנהגות ח"ו סימן סח] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [בלקט‬ ‫[קובץ מבית לוי חלק יא‪ ,‬ע' לז הערה א] וכן כתב בהליכות אבן ישראל‬ ‫תשובות תשובה תרפב‪ ,‬אם אין מדליקים בדירתם] וכמו"כ הובא בשם‬ ‫[פרק ד‪,‬כח] ובמשנה הלכות [ח"ה סימן מא]‪.‬‬ ‫הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"א פרק ד‪,‬כו]‪.‬‬ ‫‪ 19‬כמו שכתבתי בהערה ‪ 9‬למעלה‪.‬‬ ‫‪ 14‬כך כתב בתשובות והנהגות שם‪ ,‬וצריך הזיכוי להיות ע"י אחר‪ ,‬שאין‬ ‫‪ 20‬שהרי אין עליהם חיוב הדלקה במקום אחר בבית הורים זולת‬ ‫המזכה יכול לזכות בעצמו עבור אדם אחר בלא אחד מדרכי הקינינם‪.‬‬ ‫מקום אכילה בלבד‪ ,‬דאף שמחוייב שיהא אור בחדרי ביתם אבל אין‬ ‫‪ 15‬שהרי בדיעבד יוצא הבחורים בהלדקתם בחדרי שינה שלהם‪,‬‬ ‫זה ביתם ורק מתארחם שם לשבת בלבד‪ ,‬ורק רשאי להם להדליק‬ ‫ולדעת רוב פוסקים יוצאים מעיקר הדין בנרות חשמלים‪.‬‬ ‫בחדר המיוחד להם‪ ,‬אבל בזמנינו אין הדרך להדליק נרות ממש בחדר‬ ‫‪ 16‬כך כתב בקובץ הלכות [פרק ז‪,‬ו] ואפ' ע"י ‪ ,LED‬וכתב שאף רשאי‬ ‫שינה אצל המיטות‪.‬‬ ‫לברך עליו‪ ,‬וכמו"כ כתב בששכ"ה [מג‪,‬ד ועיין בה' כב] שיש לו על מה‬ ‫‪ 21‬שהרי רק רשאי להם להדליק או בביתם‪ ,‬או בחדר המיוחד להם‪,‬‬ ‫לסמוך וגם יברך על הדלקה זו‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [דרור‬ ‫ובזמנינו אין הדרך להדליק בחדר שינה ממש‪ ,‬ולכן מחוייבים להדליק‬ ‫יקרא ע' שלז‪ ,‬שבות יצחק פרק ג‪,‬א ע' לג הלכות שבת בשבת ח"א פרק ד‪ ,‬הערה‬ ‫אצל מקום אכילתם‪ ,‬וח"ו להם להדליק בחדר אכילה של המשפחה‬ ‫‪ ,28‬וביום השבת סימן לב הערה כה] שבשעת הדחק אפשר לצאת ידו‬ ‫שבו הם מתארחים ללינה בלבד‪[ ,‬שאין להם שום שייכת לאותו‬ ‫חובתו אפ' על 'פלארסינט' ואף רשאי לברך עליו‪ ,‬וכן כתב הגר"מ‬ ‫מקום‪ ,‬שיהא שייך להם להדליק שם]‪.‬‬ ‫שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ב סימן קנו‪ ,‬ח"ו סימן סח] שבשעת הדחק‬ ‫‪ 22‬אם לא שיש לה אפשרות להדליק בחדר שינה המיוחד להם‪ ,‬אבל‬ ‫נראה לענ"ד עיקר שמברך עליו‪ ,‬וכמו"כ כתב בהלכות שבת בשבת‬ ‫אם זה א"א‪ ,‬מחוייב לה להדליק בהאולם‪.‬‬ ‫[ח"א פרק ד‪,‬כ] וכן הורה בחזו"ע [ח"א ע' רטו וע' ריא‪ ,‬יבי"א ח"ב סימן יז‪,‬‬ ‫יחו"ד ח"ה סימן כה]‪ ,‬ולדעת כולם בדיעבד רשאי אף לברך עליו‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה –דיני ליל שבת‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימנים רסח‪-‬רעד בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון ג' ‪ -‬פרשת וישלח‬ ‫א] אמירת ויכולו לאחר תפילת ערבית‬ ‫‪ ]1‬תיקנו לומר הפסוקים של ויכולו אחר תפילת ערבית‪ ,1‬ואין לדבר אז‪.2‬‬ ‫‪ ]2‬צריך לומר אמירת 'ויכולו' בקול רם ומעומד‪( 3‬ולכן אין לסמוך על שום דבר אז‪ )4‬שבזה אנו מעידים להקב"ה במעשה‬ ‫בראשית‪.5‬‬ ‫‪ ]3‬לכתחילה יש לומר ויכולו בעשרה‪ ,‬ועל כן לדעת המשנ"ב המתפלל בלחש ימהר לסיים תפילתו כדי שיאמר ויכולו עם‬ ‫הקהל‪.6‬‬ ‫‪ ]4‬ואף מי שלא גמר תפילתו לגמרי‪ ,‬אלא עומד בתחנוני אלקי נצור‪ ,‬לדעת רוב פוסקים יש לו לומר ויכולו עם הציבור בקול‬ ‫רם‪( ,7‬וי"א שעדיף לו לדלג אותן התחנונים‪.)8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ ]5‬ואם אינו יכול לומר אותו בעשרה‪ ,‬עכ"פ יהא בשתים ‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ ]6‬ויחיד המתפלל בעצמו‪ ,‬י"א דאין לומר אותו כלל‪ ,‬וטוב שיתכוין רק כקורא בתורה ‪.‬‬ ‫ב] דיני קידוש של ליל שבת‬ ‫‪ ]1‬קידש של ליל שבת הוא מצות עשה דאורייתא‪ ,‬שנאמר 'זכור את יום השבת לקדשו'‪.‬‬ ‫‪ ]2‬וכיון דמצות צריכות כוונה‪ ,‬לכתחילה יש לכוין לקיים המצוה דאורייתא‪ 11‬בשעה שמקדש על היין‪.12‬‬ ‫‪ ]3‬צריך המברך ליזהר מלהתחיל הברכה שנייה קודם שמסיימים העונים אמן על ברכת הגפן‪.13‬‬ ‫‪ ]4‬מגביה הכוס בשתי ידיו‪ ,‬וכשמתחיל לברך נוטלו בימנו לבד‪ ,‬ולא יסייע בשמאלו‪ ,‬וצריך להגביה הכוס טפח מעל השולחן‪.14‬‬ ‫‪ ]5‬אם רוצה להחזיר היין הנשאר לתוך הבקבוק‪ ,‬צריך להוסיף מעט יין‪ ,‬דאל"ה הוי פגום‪ ,‬ואסור להחזירו‪.15‬‬ ‫ג] דיני קידוש במקום סעודה‬ ‫‪ ]1‬אין קידש אלא במקום סעודה‪ ,‬והיינו שצריך לאכל הסעודה במקום שקידש על היין‪ ,16‬וגם תיכף אחר הקידוש‪.17‬‬ ‫‪ 11‬עיין בביה"ל באריכות בסימן רעא‪,‬א ד"ה מיד בא"ד‪ ,‬שאף שלדעת‬ ‫‪ 1‬עיין בשו"ע רסח‪,‬ז‪.‬‬ ‫הרמב"ם שייך לקיים מצות העשה ע"י תפילה‪ ,‬וקידש על היין הוא‬ ‫‪ 2‬שו"ע רסח‪,‬יב ‪-‬וע' במשנ"ב ס"ק כו‪.‬‬ ‫רק מדברי סופרים‪ ,‬אבל סיים שלכתחילה יש לחוש לגדולי הפוסקים‬ ‫‪ 3‬שו"ע רסח‪,‬ז‪.‬‬ ‫שסבירא להו דאין יוצא דבר תורה בתפילה‪ ,‬ולכן כתב המשנ"ב [רעא‪,‬‬ ‫‪ 4‬כמו שכתב המשנ"ב [בסימן צד ס"ק כב‪ ,‬וכן בסימן קב‪ ,‬ס"ק א‪ ,‬ובסימן‬ ‫ס"ק ב] דטוב יותר שיצא אז המצות עשה דאורייתא משיצא עתה‬ ‫קכח‪ ,‬ס"ק נא‪ ,‬וכמו שאיתא בשו"ע קמה‪,‬א] בכל מקום שצריך עמידה‪,‬‬ ‫ויהיה בלא כוס ושלא במקום סעודה‪.‬‬ ‫שסמיכה דינו כישיבה‪.‬‬ ‫‪ 12‬שהרי קי"ל שמצות צריכות כוונה‪ ,‬ובפרט במצוה דאורייתא שבזה‬ ‫‪ 5‬משנ"ב רסז ס"ק יט בתח"ד‪.‬‬ ‫לכל האחרונים צריך כוונה‪[ ,‬עיין במשנ"ב בסימן ס ס"ק י]‪.‬‬ ‫‪ 6‬ביה"ל רסח‪,‬ז ד"ה מעומד‪.‬‬ ‫ואף שיסד החיי אדם שכל דבר שמוכח מעינינו שכוונתו הוא כדי‬ ‫‪ 7‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [במאור שבת ח"א מכתב ט‪ ,‬ובח"ב‬ ‫לצאת יצא אף עם לא כיון‪ ,‬אבל לדברי המשנ"ב [שם] כל החיי אדם‬ ‫מכתב כ"ג‪ ,‬וכמו"כ הובא בשמו באשי ישראל פרק לב‪ ,‬הערה עא ע"ש טעמו]‬ ‫הוא רק בדיעבד‪.‬‬ ‫אם כבר אמר ה'יהיו לרצון' הראשון‪ ,‬והוסיף‪ ,‬שג"כ יש לו לומר אותו‬ ‫‪ 13‬הרי כתב השעה"צ [בסימן קסז‪ ,‬ס"ק מג] דמי שכיון לצאת ברכת‬ ‫בכל רם‪ ,‬כמו שכתב המשנ"ב [אבל בשולחן שלמה שבת א' סימן רסח‬ ‫המוציא מחבירו בשעה שבירך על נט"י‪ ,‬לא יצא הברכה ששמע 'שלא‬ ‫בהערה א' הובא בשמו שיש לו לאומרה בלחש]‪ ,‬וכן כתב בציץ אליעזר‬ ‫עדיף מהברך ברכת המוציא כשהפסיק באמצע בדברים אחרים שלא‬ ‫[בחלק יד‪ ,‬סימן כד‪ ,‬וכתב שם שיש לאומרו בקול רם[ וכן כתב הגר"ח‬ ‫יצא' עכ"ל‪ ,‬וכתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ו סימן נב]‬ ‫קניבסקי [בשיח תפילה תשובה קנז‪ ,‬וכן בקובץ שו"ת מהגרח"ק ע' יד] וכן‬ ‫שמבואר מדבריו שדבריו של השומע הוי הפסק בברכתו ששמע‪ ,‬ולכן‬ ‫כתב הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"א פרק ח‪,‬כ]‪ ,‬וכן כתב בשו"ת ויען‬ ‫כתב שיש לחוש לדעתו לכתחלה‪ ,‬וכתב שהוא נוגע מאד אם בעוד‬ ‫יוסף [ח"ג סימן תי"ג]‪ ,‬וכמו"כ נפסק להלכה בספר אשי ישראל [פרק‬ ‫שעונה אמן מתחיל המקדש לברך את הברכה שנייה‪.‬‬ ‫לב‪,‬יט]‪.‬‬ ‫‪ 14‬הרי כתב בשו"ע [רעא‪,‬י] דכוס של קידש דינו ככוס של ברכת המזון‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬הגר"נ קרליץ [בחוט שני מהד"ש נו"ש ע' רפ] הסתפק אם יש‬ ‫וכתב בשו"ע קפג‪,‬ד אלו הדינים לכוס של ברכת המזון‪.‬‬ ‫להפסיק באלקי נצור‪ ,‬והובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל‬ ‫‪ 15‬עיין במשנ"ב סימן קפב ס"ק יט‪ .‬ובדיעבד אם החזיר‪ ,‬אף שעבר על‬ ‫ח"א פרק ח‪,‬ז] בהחלט שלא יפסיק באלקי נצור כדי לומר 'ויכולו'‪.‬‬ ‫איסורא‪ ,‬נתבטל היין הפגום להיין שאינו פגום שבבקבוק ושוב אינו‬ ‫‪ 8‬כך כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ו‪,‬כב‪ ,‬ובהערה ‪ 43‬שם כתב שכן‬ ‫פגום [אם לא שרוב היין שבבקבוק הוא פגום]‪.‬‬ ‫הוא כוונת הפמ"ג שהובא בבביה"ל ע"ש]‪.‬‬ ‫‪ 16‬שו"ע רעג‪,‬א‪.‬‬ ‫‪ 9‬משנ"ב ס"ק יט‪ ,‬אבל לדעת החזו"א [סימן לח‪ ,‬ס"ק י] אין הידור‬ ‫‪ 17‬רמ"א רעג‪,‬ג‪ ,‬וכתב המשנ"ב [ס"ק יב] שלא יפסיק אפ' זמן קצר‪ ,‬עכ"פ‬ ‫לאומרה בשנים‪ ,‬ולהיפך גרע טפי ע"ש‪ ,‬ורוב פוסקים כתבו לנוהג‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫כהמשנ"ב‪ ,‬וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"א פרק ח‪,‬ז]‪.‬‬ ‫‪ 10‬משנ"ב שם‬ ‫‪ ]2‬ושינוי מקום מחדר לחדר וכ"ש מקומה לקומה ]‪ [Floor to Floor‬הוא לעיכובא בלי דעת‪ ,18‬ושינוי מבית לבית הוא לעיכובא‬ ‫אף אם היה דעתו לכך מתחילה‪( ,19‬וכל זה הוא רק אם אכל הסעודה במקום השני)‪.‬‬ ‫‪ ]3‬וכתב המשנ"ב דצריך ליזהר מאד מלשנות ממקומו בין קידש לסעודה אף אם דעתו לחזור מיד‪ ,‬אבל כתב דכל שחזר‬ ‫למקום שקידש‪ ,‬בדיעבד אין לו לחזור ולקדש‪.20‬‬ ‫‪ ]4‬וכיון דקידש במקום סעודה הוא רק על שיעור כזית פת‪ ,21‬צריך ליזהר מלשנות מקומו עד שיאכל כזית פת‪.‬‬ ‫‪ ]5‬סוכה המובדל לגמרי מן הבית‪ ,‬נחשב כשינוי מבית לבית‪ ,‬ולכן לכתחילה יש המקדש בלילה (ובפרט בליל שבת)‪ 22‬לשתות‬ ‫שתי רביעות יין מכוס הברכה‪( ,‬שבדיעבד נחשב זה במקום סעודה)‪.‬‬ ‫ד] דיני בציעת הפת‬ ‫‪[ 23‬וביום השבת‪ ,‬וכן בליל יו"ט‪ ,‬בוצע העליונה‪.]24‬‬ ‫‪ ]1‬בליל שבת‪ ,‬אוחז שתי ככרות שלמות בידו ובוצע התחתונה‬ ‫‪ ]2‬מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה‪.25‬‬ ‫‪ ]3‬יתפוס המברך את הלחם בידו‪ ,26‬ויתן שתי ידיו לגמרי על הפת‪ 27‬בשעת הברכה‪[ ,‬ויש להפסיק מעט בין תיבת 'לחם' ותיבת‬ ‫'מן' שבברכת המוציא]‪28.‬‬ ‫‪ ]4‬אם הוא מוציא את אחרים‪ ,‬אינו רשאי לבוצע הלחם או לשבר את המצה עד שיכלה אמן מפי רוב עונים‪29.‬‬ ‫‪ ]5‬ואחר הבציעה‪ ,‬צריך המברך ליתן לכל אחד מן המסובין חלק של הלחם שבירך עליו‪( 30,‬כשיעור כזית או פחות מעט‪.)31‬‬ ‫‪ ]6‬וקודם שיחלק לכל אחד מהם‪ ,‬צריך הוא לאכל מעט בתחילה‪ 32,‬שאין המסובין רשאי לטעום עד שיטעום הבוצע‪.33‬‬ ‫‪ ]7‬ולכתחילה צריך ליתן לכל אחד מן המסובין חלק של הפרוסה שהפרידו מתחילה‪[ 34‬ולכן כתב המשנ"ב‪ 35‬דיש ליזהר בסעודת‬ ‫גדולות שיחתך מתחילה פרוסה שהוא כ"כ גדולה‪ ,‬שיפסק לכולם]‪.‬‬ ‫‪ ]8‬אין לאכול מן הפרוסה כשהוא יותר מכביצה‪[ ,36‬ולכן‪ ,‬אם הפרוסה הוא יותר מכביצה‪ ,‬יש לו לחתוך מעט ממנה קודם שיאכל]‪.‬‬ ‫במקום סעודה‪ ,‬עיין בשו"ע רעג‪,‬ה) בשעת הדחק [ע' במשנ"ב ס"ק כו]‪,‬‬ ‫‪ 18‬שו"ע רעג‪,‬ב ומשנ"ב ס"ק י‪ ,‬ועיין במשנ"ב ס"ק ח‪ ,‬שמבואר‬ ‫ואם המקדש עשה כן‪ ,‬בדיעבד עלה לשאר המסובין‪ ,‬שיהא יצאו חובת‬ ‫שמקומה לקומה דינו כשינוי מחדר לחדר‪.‬‬ ‫קידש במקום סעודה [עי' בשו"ע רעג‪,‬ד]‪ ,‬ולכתחילה בוודאי מה טוב אם‬ ‫‪ 19‬כך מבואר משו"ע רעג‪,‬א‪ ,‬אבל אם יכול לראות את מקומו הראשון‬ ‫כל אחד ישתה רביעית יין קודם שיצאו ליטול ידיהם בבית‪.‬‬ ‫אין לו לחזור ולקדש מפני חשש ברכה לבטלה‪ ,‬כך כתב השעה"צ [אות‬ ‫‪ 23‬שו"ע רעד‪,‬א‪.‬‬ ‫ח] אם לא שיש שביל או כביש המפסיק בין המקום קידוש והמקום‬ ‫‪ 24‬שו"ע שם‪.‬‬ ‫אכילה [משנ"ב ס"ק ז]‪.‬‬ ‫‪ 25‬שו"ע רעד‪,‬ב ומשנ"ב ס"ק ו‪.‬‬ ‫‪ 20‬משנ"ב סימן רעג‪ ,‬ס"ק יב [ועיין בביה"ל רעג‪,‬ג ד"ה לאלתר]‪.‬‬ ‫‪ 26‬שו"ע קסז‪,‬ג'‪.‬‬ ‫‪ 21‬כמו שכתב המשנ"ב רעג ס"ק כא‪.‬‬ ‫‪ 27‬שו"ע קסז‪,‬ד'‪ ,‬ועי"ש‪.‬‬ ‫‪ 22‬הנה‪ ,‬בסוכה שאין אחד מהדפנות משתמשות גם לכותלי הבית‪,‬‬ ‫‪ 28‬שו"ע קסז‪,‬ב'‪ ,‬שלא יבליע אחד מן הממי'ן ‪[ -‬משנ"ב ס"ק כא]‪.‬‬ ‫והכל מובדל כבית בפנ"ע‪ ,‬הרי בקידש של לילה יש חששות חמורות‬ ‫‪ 29‬שו"ע קסז‪,‬טז [עיין במשנ"ב ס"ק פה] ‪ -‬ודין זה נוגע במיוחד‬ ‫של קידש במקום סעודה‪ ,‬ובפרט של קידש של ליל שבת‪ ,‬שלדעת כמה‬ ‫כשמברכין על מצה ‪ -‬כיון דשבירתה נעשה ברגע‪.‬‬ ‫ראשונים הוא חייב מדאורייתא [עיין בביה"ל רעא‪,‬א ד"ה מיד]‪ .‬שהרי יש‬ ‫‪ 30‬שו"ע קסז‪,‬א‪.‬‬ ‫חיוב לעשות קידש במקום סעודה‪ ,‬וכתב המשנ"ב [בסימן בסימן רעג‬ ‫‪ 31‬עיין במשנ"ב קסז ס"ק טו‪.‬‬ ‫בס"ק יב] דמפני כך צריך ליזהר מאד מלשנות ממקומו בין קידש‬ ‫‪ 32‬משנ"ב קעז‪ ,‬ס"ק עט‪.‬‬ ‫והסעודה ואף אם חוזר מיד למקום שקידש‪ ,‬ומבואר משו"ע [בסימן‬ ‫‪ 33‬שו"ע רעד‪,‬ג‪.‬‬ ‫רעג‪,‬א ] דלא מהני דעתו לשנות ממקומו מבית לבית‪ ,‬וכתב המשנ"ב‬ ‫‪ 34‬משנ"ב קסז‪ ,‬ס"ק יד‪.‬‬ ‫[בס"ק ז] דאף אם יכול לראות ממקומו הראשון לכתחילה יש ליזהר‬ ‫‪ 35‬שם‪.‬‬ ‫מאד בזה‪ ,‬ולכן כתבנו העצה להמברך לשתות יין כשיעור רביעות‪,‬‬ ‫‪ 36‬ע"פ המשנ"ב ס"ק ט'‪.‬‬ ‫מלבד ממה שצריך לשתות לחובת קידש [שהוא רוב רביעית‪ ,‬עי' שו"ע‬ ‫רעא‪,‬יג ומשנ"ב רעג ס"ק כז] שי"א דגם זה נחשב סעודה (בנוגע לקידש‬ ‫הלכה ולמעשה –הליכה ודיבור בשבת‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימנים שא‪-‬שז בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון ו' ‪ -‬פרשת ויגש‬ ‫א] הליכוך בשבת‬ ‫‪ ]1‬דרשו חז"ל שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬אסור לרוץ בשבת (כיון שדרך האדם למהר בחול)‪ ,‬אא"כ הוא לדבר מצוה‪ ,‬כגון לבית הכנסת או כיוצ"ב‪.2‬‬ ‫‪ ]3‬לדעת רוב פוסקי זמנינו מותר לרוץ כדי שלא ירטב עצמו בגשמים‪.3‬‬ ‫‪ ]4‬יש לדעת דאף אם הולך לאט‪ ,‬אסור לפסוע פסיעה גסה‪( ,4‬והיינו‪ ,‬שלא יהא יותר משיעור חצי אמה בין רגל לרגל בשעת‬ ‫הליכתו‪.)5‬‬ ‫‪ ]5‬וכמו"כ אסור לקפוץ בשבת‪( ,6‬והיינו‪ ,‬להגביה שתי רגליו מעל הקרקע בבת אחת)‪.‬‬ ‫‪ ]6‬ולכן‪ ,‬העולה על מדרגות ]‪ ,[Steps‬אין לקפוץ שתי מדרגות בבת אחת [ואף אם רגיל לעשות כן בימות החול‪.]7‬‬ ‫ב] דיבור בשבת‪ -‬במלאכה האוסרת‬ ‫‪ ]1‬דרשו חז"ל שלא יהא דבורך בשבת כדבורך של חול‪.8‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן אסור לומר 'דבר פלוני אעשה למחר'‪ ,‬אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת‪( ,‬ואפ' אם רק אסור מדרבנן)‪.9‬‬ ‫‪ ]3‬נחלקו האחרונים אם מותר לדבר במלאכה שהוא לדבר מצוה‪ ,‬וכתב המשנ"ב‪ ,‬דנכון לכתחילה להחמיר כשאין צורך‬ ‫לזה לשבת‪.10‬‬ ‫‪ ]4‬מותר לומר שיעשה דבר פלוני למחר‪ ,‬אם אפשר לעשות אותו דבר באופן המותרת בשבת‪.‬‬ ‫‪ ]5‬ולכן מותר לאדם לומר 'אלך לברקלין למחר' ]‪ ,I’m going to Brooklyn tomorrow‬ורק אסור לומר 'אסע לברקלין למחר'‬ ‫‪.[I’m driving to Brooklyn tomorrow]11‬‬ ‫‪ ]6‬יש איסר לעשות חשבונת בדברים שכבר עשה קודם שבת‪( ,‬כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני) אם בעי לידע כמה צריך‬ ‫ליתן לפלוני לאחר שבת (ואף שאינו מזכיר מה שעתיד לעשות אלא מה שכבר עשה‪.)12‬‬ ‫ופשוט דאף אם רגיל לעשות כן בימות החול‪ ,‬אין זה מתירו לעשות כן‬ ‫‪ 1‬שנאמר (ישעיה נח‪,‬יג) 'וכבדתו מעשות דרכיך' ודרשו (קיג‪ ).‬שלא יהא‬ ‫בשבת‪ ,‬שהרי דרשו חז"ל שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול‪.‬‬ ‫הילוכך בשבת כהילוכך בחול‪ ,‬שדרך האדם למהר ולרוץ אחר עסקו‬ ‫‪ 8‬כך דרשו חז"ל מהפסוק (ישיעה נח‪,‬יג) 'ודבר דבר' שלא יהא דבורך‬ ‫[משנ"ב ס"ק א]‪.‬‬ ‫של שבת כדבורך של חול‪.‬‬ ‫‪ 2‬שו"ע שא‪,‬א‪ ,‬כיון שדרך האדם למהר ולרוץ אחר עסקו בחול‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ 9‬שו"ע שז‪,‬א‪ ,‬ומשנ"ב ס"ק א‪.‬‬ ‫אסור לעשות כן בשבת [ע' במשנ"ב ס"ק א]‪.‬‬ ‫‪ 10‬משנ"ב שם‪ ,‬שהמג"א [ס"ק א] והכנסת הגדולה [הגה"ט] מחמירים‬ ‫‪ 3‬יש אחרונים שכתבו דמותר לרוץ בשבת ויו"ט לצורך שלא ירטב‬ ‫מלדבר בדבר מצוה לצורך שבת‪ ,‬אם לא שמתיירא שיתרשל בדבר‪,‬‬ ‫בגשם‪ ,‬כך כתב במנחת שבת [סימן צ ס"ק ג] וכן כתב בקצות השולחן‬ ‫וכמו שהובא בשעה"צ [אות ג]‪ ,‬אבל האליה רבה [ס"ק א] והמאמר‬ ‫[סימן קז בדי השלחן ס"ק ה] וכן כתבו הרבה פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב‬ ‫מרדכי [ס"ק א] והברכי יוסף [ס"ק א] חולקים עליהם ומתירים‪.‬‬ ‫הגר"ש וואזנר [בשבט הלוי ח"א סימן נח] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט‬ ‫‪ 11‬וכמו שנפסק בשו"ע [שז‪,‬ח] שיכול לומר לחבירו 'לכרך פלוני אני‬ ‫שני נו"ש עמוד רצא] וכן כתב בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לח] ובשו"ת‬ ‫הולך למחר'‪ ,‬וכן מותר לומר לו 'לך עמי לכרך פלוני למחר'‪ ,‬כיון‬ ‫רבבות אפרים [ח"ו סימן רטו‪ ,‬אות טז] וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה‬ ‫שהיום יכול לילך ע"י בורגנין‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר‬ ‫[פרק כט‪ ,‬ס"ה ע"ש] ובספר ארחות שבת [פרק כב‪,‬לד]‪.‬‬ ‫לעשותו היום יכול לומר לחבירו שיעשנו למחר‪ ,‬וע"ע במשנ"ב שם‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כתב הגר"ח קניבסקי [בספר קרית מלך שבת כד‪,‬ד‪ ,‬וכן הובא בשמו‬ ‫וכן הובא בשם הגרש"ז אורבאיך [בשולחן שלמה ס"ק י] שאפ' אם אמר‬ ‫בספר דרך שיחה ח"א עמ' רעט ובספר שאלת רב ע' שלט] דמבואר מהמדרש‬ ‫על עיר שהוא רחוק הרבה‪ ,‬אין איסור בדבר‪ ,‬ואפ' אם העיר הוא‬ ‫רבה דאסור לרוץ אף מפני הגשמים‪.‬‬ ‫במדינה אחרת‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת [פרק כב‪,‬יב] שאף אם המקום‬ ‫‪ 4‬רמ"א שם‬ ‫הוא רחוק‪ ,‬וכוונתו ברורה שילך ברכב‪ ,‬מ"מ אין איסור בדיבור‪,‬‬ ‫‪ 5‬כך כתב המשנ"ב [בסימן שא ס"ק ג] לאדם בינוני‪ ,‬ואדם הגדול ביותר‪,‬‬ ‫וכמו"כ כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד סימן עב‪,‬כו]‪.‬‬ ‫כפי שיעור פסיעה שלו‪.‬‬ ‫ומוסיף בספר הלכות שבת בשבת [שם]‪ ,‬שאף מותר לומר ש'אלך‬ ‫‪ 6‬משנ"ב ס"ק ג‪ ,‬וכתב בשעה"צ [ס"ק ג] שכן כתב הרמב"ם [פרק כד‪,‬ד]‬ ‫לא"י‪/‬לאמריקה למחר' ]‪ [I’m going to EY/USA tomorrow‬וכמו"כ‬ ‫ושארי פוסקים‪ ,‬ושאפשר שגם רש"י מודה לאיסור‪[ ,‬ע"פ מה שצדד‬ ‫הובא [בהלכות שבת בשבת שם בהערה ‪ ]38‬בשם הגרי"ש אלישיב‪ ,‬ורק‬ ‫בהביה"ל שא‪,‬ג ד"ה אפילו]‪.‬‬ ‫אסור לומר 'אטס לא"י למחר' ]‪- [I’m flying tomorrow‬אולם‪ ,‬עיין‬ ‫‪ 7‬כך שמענו מהגרי"א הכאן פארכהיימער שליט"א‪ ,‬שאסור לקפוץ על‬ ‫במה שהובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"ב‪ ,‬פרק סב‪ ,‬הערה‬ ‫המדרגות‪ ,‬כדרך הבחורים והאברכים הצערים‪ ,‬אם לא שהולך לבית‬ ‫‪.]3‬‬ ‫הכנסת ללמוד או להתפלל‪.‬‬ ‫‪ 12‬עיין בשו"ע שז‪,‬ו ומשנ"ב ס"ק כה וס"ק כו‪.‬‬ ‫ג] דיבור בשבת ‪ -‬בדברים בטלים‬ ‫‪ ]1‬אין להרבות בדברים בטלים בשבת‪( ,13‬ואף אם אין בהם דברי גנאי וקלות ראש‪.)14‬‬ ‫‪ ]2‬בני אדם שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם‪ ,‬מותר לספרם בשבת כמו בחול‪( 15‬אבל אין להמשיך יותר מדאי‬ ‫משום ביטול תורה‪.)16‬‬ ‫‪ ]3‬אבל מי שאינו מתענג בו‪ ,‬אסור לאמרם כדי שיתענג בהם חבירו‪.17‬‬ ‫‪ ]4‬ואם אין לו תענוג מהדיבור עצמו‪ ,‬ורק מתענג במה שאחרים מתענגים בדיבורו‪ ,‬כתב המשנ"ב דאפשר דיש להקל‪.18‬‬ ‫‪ ]5‬אסור לספר בשבת איזה דבר שמצטער בו‪.19‬‬ ‫ד] לשון של הלואה בשבת‬ ‫‪ ]1‬אסור להלואת בשבת כשאינו לצורך שבת‪ ,20‬ואפ' הלואת מאכל‪,‬‬ ‫(אבל לצורך שבת שרי‪.)21‬‬ ‫‪ ]2‬וענין 'הלואת' מאכל הוא‪ ,‬שנותן איזה מאכל על מנת שהמקבל יחזיר לו אותו סוג מאכל [כגון בקבוק חלב עבור בקבוק‬ ‫חלב]‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ואף כשהוא מותרת לצורך שבת צריך לבקש לחבירו בלשון 'תן לי' ]‪ ,[Give me‬ולא בלשון 'השאילני'‪.[Lend me] 22‬‬ ‫‪ ]4‬אסור לפרוע הלואה‪ ,‬ואפ' הלואת מאכל‪ ,‬אא"כ הוא לצורך שבת‪.23‬‬ ‫‪ ]5‬ואף כשמותר הוא לצורך שבת‪ ,‬צריך לו לפרעו בלשון חזרה‪ [I’m returning this] ,‬ולא בלשון פרעון‪.[I’m paying this up] 24‬‬ ‫ה] לשון של שאלה בשבת‬ ‫‪ ]1‬אף ששאלה מותרת בשבת‪ ,25‬אבל צריך לבקש אותו ג"כ בלשון 'תן לי' ]‪ [Give me‬ולא בלשון הלואה‪.[lend me] 26‬‬ ‫‪ ]2‬ואף כששאל ספרים לצורך מצוה‪ ,‬מ"מ אסור להזכיר לשון הלואה‪.27‬‬ ‫‪ ]3‬וכן אף אם מתנה עמו שמלוהו רק לזמן קצר‪ ,‬ג"כ אסור להזכיר לשון הלואה (דלא פלוג רבנן) ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ו] מתנה והפקר בשבת‬ ‫‪ ]1‬אסור ליתן מתנה לחבירו‪( ,‬שדומה למקח וממכר‪ ,)29‬ורק שרי לצורך שבת ויו"ט‪.30‬‬ ‫‪ ]2‬נחלקו הראשונים‪ ,‬אם אסור להפקיר דבר משלו בשבת‪ ,‬אם הוא שלא לצורך מצוה‪.31‬‬ ‫‪ 24‬משנ"ב שם‪.‬‬ ‫‪ 13‬שו"ע שז‪,‬א ועיין במשנ"ב בס"ק ה‪ ,‬דהנשמר מלדבר דברי חול‪,‬‬ ‫‪ 25‬כן מבואר משו"ע שז‪,‬יא‪ .‬ובאמת כן פסק הרמב"ם [בפרק כג‪,‬יב]‪ ,‬וכן‬ ‫קדוש יאמר לו‪ ,‬וע"ש יותר דאנשי מעשה נזהרים ביותר מזה שלא‬ ‫נפסק להלכה במחברי זמנינו‪ ,‬ע' בארחות שבת [פרק כב‪,‬טו]‪.‬‬ ‫לדבר השבת אפילו דברים הכרחיים כי אם בלשון הקודש‪ ,‬וכדי שלא‬ ‫‪ 26‬שו"ע שז‪,‬יא‪ ,‬דאף בשאלה‪ ,‬אסור להזכיר לשון הלואה‪ ,‬ובלשון לעז‪,‬‬ ‫יבאו לשיחה בטילה‪.‬‬ ‫שאין חילוק בין השאילני והלויני‪ ,‬צריך לו לשאול בלשון 'תן לי'‪.‬‬ ‫‪ 14‬שאז אפילו מעט אסור‪[ ,‬משנ"ב ס"ק ב]‪.‬‬ ‫‪ 27‬משנ"ב שז‪ ,‬ס"ק מג‪ ,‬בשם הפמ"ג [א"א ס"ק יד]‪.‬‬ ‫‪ 15‬רמ"א שם‪.‬‬ ‫‪ 28‬משנ"ב ס"ק מג‪ ,‬והוא דברי הפמ"ג [א"א ס"ק יד] בשם הרשב"א‬ ‫‪ 16‬כתב במשנ"ב [בס"ק ד] דאפילו לתלמידי חכמים היגעים בתורה כל‬ ‫[קמח‪ .‬ד"ה אמר]‪.‬‬ ‫ימות השבוע‪ ,‬גם כן איתא באחרונים שלא ירבו בו יותר מדאי משום‬ ‫‪ 29‬משנ"ב שו ס"ק לג‪ ,‬דדמי למקח וממכר שהרי יוצא מרשותו‪.‬‬ ‫ביטול תורה‪.‬‬ ‫‪ 30‬משנ"ב שם‪.‬‬ ‫‪ 17‬רמ"א שם‪ ,‬דאין לו לעבור על 'ודבר דבר' בשביל חבירו [משנ"ב ס"ק‬ ‫‪ 31‬כתב הרמב"ן [פסחים דף ד‪ ].‬דאסור להפקיר דבר בשבת‪ ,‬וכן כתב‬ ‫ו]‪ ,‬ורק כשיש לו תענוג בעצמו‪ ,‬אינו נכלל ב'ודבר דבר'‪.‬‬ ‫הריטב"א [שבת דף קכ‪ ].‬וכן כתבו כמה אחרונים‪ ,‬כן כתב הפרי חדש‬ ‫‪ 18‬משנ"ב שם‪.‬‬ ‫[סימן תלד] ורעק"א [או"ח סימן יג‪,‬ג]‪ ,‬וכן כתב להלכה בספר ארחות‬ ‫‪ 19‬משנ"ב [ס"ק ג] בשם האחרונים [שעה"צ אות ה]‪.‬‬ ‫שבת [פרק כב‪,‬נא]‪ ,‬וכן חששו שאר פוסקי זמנינו לשיטת המחמירים‪,‬‬ ‫‪ 20‬רמ"א שז‪,‬יא גזירה שמא יכתוב [משנ"ב שם ס"ק מו]‪.‬‬ ‫עיין בשו"ת אז נדברו [חלק יב‪ ,‬סימן כא בסו"ד] וכן בשו"ת שבט הקהתי‬ ‫‪ 21‬משנ"ב [ס"ק מו] בשם האחרונים‪ ,‬וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק‬ ‫[ח"ב יר"ד סימן שב‪ ,‬וכן ח"ג באו"ח בסימן קי]‪.‬‬ ‫כב‪,‬מג]‪.‬‬ ‫אבל כתב המאירי [מגן אבות ענין יח] שמותר להפקיר בשבת‪ ,‬ואף‬ ‫‪ 22‬כתב בשו"ע [בסימן שז‪,‬יא] שאם מדבר בלשון קודש‪ ,‬צריך לומר לשון‬ ‫בפוסקי זמנינו‪ ,‬הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל‪ ,‬ח"ב פרק‬ ‫'השאילני'‪ ,‬ולא לשון 'הלויני'‪ ,‬ובלשון לעז [כגון אידיש או אינגלית] שאין‬ ‫סב‪,‬ט] דדעתו נוטה שמותר להפקיר‪ ,‬וע' בספר הלכות שבת בשבת [ח"ד‬ ‫חילוק בין השאילני והלויני‪ ,‬צריך לו לשאול בלשון 'תן לי'‪ ,‬וכן נפסק‬ ‫פרק עג‪,‬יד] שהביא השתי שיטות ולא הכריע ביניהם‪.‬‬ ‫בארחות שבת [פרק כב‪,‬מג]‪.‬‬ ‫‪ 23‬משנ"ב שז ס"ק מו‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – שטרי הדיוטות‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימנים שז בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון ז' ‪ -‬פרשת ויחי‬ ‫א] עיקר האיסור של שטרי הדיוטות‬ ‫‪ ]1‬גזרו חז"ל שאסור לקרות בשטרי הדיוטות‪( ,‬והיינו‪ ,‬שטרות וכתבים העוסקים בדברים האסורים בשבת)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ואף המתכוין לעיין בהם בלא קריאה אסור‪ ,1‬אבל הבטה בעלמא מותר‪.2‬‬ ‫‪ ]3‬וכתבו פוסקי זמנינו שהמרגיש שקורא אותו ע"י הבטתו‪ ,‬אין לו להמשיך קריאתו במתכוין‪( ,‬דמאחר שמרגיש בעצמו שקורא‬ ‫אותו וממשיך בהקריאה‪ ,‬הוי קריאה במתכוין)‪.3‬‬ ‫‪ ]4‬כל דבר שאסור בקריאה בשבת‪ ,‬אסור בטלטול משום מוקצה‪.4‬‬ ‫ב] מה נחשב שטרי הדיוטות‬ ‫‪ ]1‬שטרי הדיוטות היינו שטרות העוסקים בעניני האסורים בשבת‪ ,‬כגון שטרי חובות וחשבונות‪ ,5‬או הודעת תשלום עבור‬ ‫חשמל או מים‪. [Electricity bills etc.] 6‬‬ ‫‪ ]2‬וכן כל מודעות בענינים האסורים בשבת [כגון לוח זמני נסיעות ‪ Trip/Driving Schedules‬וכיוצ"ב] אסורים בקריאה‪ ,‬וכן‬ ‫‪7‬‬ ‫אסור לקרות ההוראות שימוש ]‪ [Instructions‬של מכשרים חשמלים ]‪.8[Electric Appliances etc.‬‬ ‫‪ ]3‬ואף ההוראות שלטי הרחוב לבעלי נהיגה‪ ,Street Signs for Drivers-‬דינם כשטרי הדיוטות‪( ,‬כיון שהם כתיבה המורה על‬ ‫הנהיגה שאסורה בשבת)‪ 9‬ולכן אין לעיין בהם במתכוין (אבל הבטה מותר)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ ]4‬כתבו הפוסקים דספרי נהיגה ]‪ [Driving instructions‬אסורים בקריאה לאלו הלומדים דרכי נהיגה ‪( ,‬וכן רשיון נהיגה‬ ‫‪ Driver’s License‬ג"כ דינו כשטרי הדיוטות‪.)11‬‬ ‫נחשבים שטרי הדיוטות‪,‬‬ ‫‪ ]5‬נחלקו הפוסקים אם ספרי בישול‪ [Cooking/Recipe Books] ,12‬או ספר טלפנים‪[Directory] ,13‬‬ ‫יש שהחמירו ויש שהקילו‪.‬‬ ‫ג] פרסומות ]‪[Advertisements‬‬ ‫‪ ]1‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דפרסומות ]‪ [Advertisements‬בעניני מסחר וקנייה‪ ,‬נחשבים שטרי הדיוטות‪( ,14‬אם יתכן שלעתיד ירצה‬ ‫הפעם לקנותו‪ ,‬ויש מחמירים אף אם אינו נוגע לו כלל‪.)15‬‬ ‫אולם‪ ,‬אין ההולך ברוחב צריך לעצום עינים מלקרות השלטים האלו‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ 1‬שו"ע [שז‪,‬יג] 'שטרי הדיוטות‪ ,‬דהיינו שטרי חובות וחשבונות‪ ,‬אסור לקרותם‪,‬‬ ‫הבטה בעלמא מותרת‪ ,‬ורק אסור לעיין בהם במתכוין‪.‬‬ ‫ואפ' לעיין בהם בלא קריאה אסור‪ ,‬וכתב המשנ"ב [בס"ק נא] די"א דהאיסור‬ ‫‪ 10‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ב‪ ,‬הערה לה] וכן נפסק באיל‬ ‫הוא משום מצוא חפצים‪ ,‬וי"א משום שמא ימחוק‪ ,‬וביאר המשנ"ב [בס"ק נא]‬ ‫משולש [פרק ב‪,‬ו] וכן כתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן עג‪ ,‬הערה ט] וכעין זה הורה‬ ‫ע"פ הלבוש דזה שאסור בקריאה בעינים הוא מפני שא"א כשמעיין שלא ישא‬ ‫הגרש"ז אורבאיך [ ע' שולחן שלמה סימן שז ס"ק כז] דספרי טיפולי רפואה למי‬ ‫ויתן בעניני השטרות‪.‬‬ ‫שלומד אותם כדי לטפל בהם‪ ,‬אסורים בקריאה בשבת‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬שקי"ל להלכה דאפ' קריאה בעינים אסור מעיקר‬ ‫‪ 11‬כך כתב באיל משולש [פרק ב‪,‬ו] אם לא במקום שצריכים הרשיון גם לזיהוי‬ ‫הדין‪ ,‬כך כתב בששכ"ה [פרק כט‪,‬מו]‪ ,‬בארחות שבת [ח"ב פרק כב‪,‬קכו] ובהלכות‬ ‫]‪.[ID‬‬ ‫שבת בשבת [ח"ד פרק עג‪,‬נב]‪.‬‬ ‫‪ 12‬כתב בששכ"ה [פרק כט‪,‬מח] דהוראת בישול הם שטרי הדיוטות ממש‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 2‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ז‪ ,‬הערה קז] וכן נפסק באיל‬ ‫הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ב‪ ,‬הערה לד]‪ ,‬וכן נפסק בספר איל‬ ‫משולש [פרק ז‪,‬לב] וכן כתב במנחת אשר [ח"א סימן יט]‪.‬‬ ‫משולש [פרק ב‪,‬ו] כיון שמלמדים לעשות דבר האוסרת בשבת‪.‬‬ ‫‪ 3‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש שם הערה טז] וכן נפסק באיל משולש‬ ‫אבל הובא בשם הגרש"ז אורבאיך [בשולחן שלמה ח"א סימן שז‪ ,‬ס"ק כו] דיתכן‬ ‫[שם]‪.‬‬ ‫דהואיל ולא מלמדים איך להעביר האש וכו' רק מלמדים איך להטעים את‬ ‫‪ 4‬דכל דבר האסור בקריאה‪ ,‬אסור בטלטול‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [ס"ק סב בשם‬ ‫התבשיל שיהא לו טעם טוב אולי זה חכמה וידיעות'‪ ,‬וכן כתב להקל בחזון‬ ‫הט"ז]‪ ,‬וכן הורה הגר"מ פיישנטיין [באג"מ ח"ח סימן כב‪ ,‬וכן בדברי חכמים שאלה‬ ‫עבודיה [ח"ו עמוד עג מפני אותו טעם] וכן כתב בספר וביום השבת [סימן כט‪,‬לו]‬ ‫‪ ]277‬בנוגע עיתונים המיוחדים למסחר‪ ,‬וכן הורה הגר"נ קרליץ [חו"ש נו"ש‬ ‫להקל‪.‬‬ ‫מהד"ש ע' רצז] וכן הובא בשם החזו"א בנוגע עיתונים‪.‬‬ ‫‪ 13‬הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בשו"ת הגרח"ק עמוד מב‪ ,‬שאלה מז] דספר‬ ‫‪ 5‬כך כתב בשו"ע שם‪ ,‬וכן נפסק בששכ"ה [ח"א פרק כט‪,‬מו] וביאר בהלכות שבת‬ ‫טלפונים הוי שטרי הדיוטות ממש‪[ ,‬וכן הובא בשמו בתשובות הגרח"ק ח"ב פרק‬ ‫בשבת [פרק עג‪,‬נג] דכל שטרות בעניני משא ומתן הם בכלל שטרי הדיוטות‪.‬‬ ‫לה‪,‬טז דאין ראוי לקרות בספר טלפנים]‪ ,‬וכן פסק הגר"נ קרליץ [חו"ש נו"ש מהד"ש‬ ‫‪ 6‬כך כתב בספר ארחות שבת [ח"ב פרק כב‪,‬קכז] ובפיה פתחה בחכמה [פרק ד‪,‬א]‪.‬‬ ‫עד רצז‪ ,‬וכן הובא בשמו באיל משולש פרק ב‪ ,‬הערה לו דעיקר תשמישו הוא למספרים‬ ‫‪ 7‬כך כתב בששכ"ה [פרק כט‪,‬מו] ובהלכות שבת בשבת [ח"ב פרק עג‪,‬סט] ובפיה‬ ‫שבתוכה כדי להתקשר‪ ,‬וששמו מוכיח עליו שכן הוא עיקר תשמישו]‪.‬‬ ‫פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד‪ ,‬הערה מא] וכמו"כ הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל‬ ‫אבל הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באיל משולש פרק ב‪ ,‬הערה לז] דאין דינו כשטרי‬ ‫משולש פרק ב הערה ט] וכן נפסק באיל משולש [פרק ב‪,‬ב] דכל דבר שאסור בשבת‪,‬‬ ‫הדיוטות‪ ,‬וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [פרק ד‪,‬ג] כיון שג"כ משתמשים עמו כדי‬ ‫אסור בקריאתו משום שטרי הדיוטות ממש‪.‬‬ ‫לחפש כתובות ]‪.[addresses‬‬ ‫‪ 8‬דהוי ג"כ כתב בנוגע דבר האסור בשבת‪ ,‬וכן כתב באיל משולש [פרק ב‪,‬ו] ובפיה‬ ‫‪ 14‬כך כתבו האחרונים ע"פ תשובת היעב"ץ‪ ,‬וכן נקטו כל פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב‬ ‫פתחה בחכמה [ח"ג פרק ג‪,‬ב]‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק‬ ‫בששכ"ה [פרק כט‪,‬מח] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בדברי חכמים שאלה‬ ‫ב‪ ,‬הערה ט] באופן כללי‪.‬‬ ‫‪ ]277‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"ה עמוד סז ובדרור יקרא עמוד‬ ‫‪ 9‬אלו השלטים המורים על אופני הנהיגה כגון '‪ 'DO NOT ENTER‬או ‪NO‬‬ ‫שמד] וכן כתב הגר"י בעלסקי [שולחן הלוי פרק ט‪,‬ב] וכן כתב בשולחן שלמה [סימן‬ ‫‪ TURN ON RED‬וכן הוראות כגון '‪'LEFT LANE MUST KEEP LEFT‬‬ ‫שז ס"ק כו] ובארחות שבת [פרק כב‪,‬קכז] ובחזון עבודיה [ח"ו ע' עב] ופיה פתחה‬ ‫’‪ ’35 MPH SPEED ZONE‬וכיוצ"ב‪ ,‬וכן אלו‬ ‫או מהירת הנהיגה‬ ‫בחכמה [ח"ג פרק ד‪,‬ב] וביום השבת [סימן כט‪,‬לא] ובמנחת אשר [ח"א פרק יט‪,‬ו]‬ ‫המורים על חנייה כגון‪ 'MUNICIPAL PARKING LOT':‬או ‪TOW-‬‬ ‫וכן כתב הגר"ש גרוס [במכתב הנדפס בעם מקדשי שביעה ח"ב עמוד קמו]‪.‬‬ ‫‪ 'AWAY ZONE‬וכן '‪ 'NO PARKING OR STANDING‬וכיוצ"ב אסורים‬ ‫‪ 15‬יש פוסקי זמנינו שכתבו‪ ,‬דאם לא יתכן שירצה לקנות אותו‪ ,‬אינו בכלל שטרי‬ ‫בקריאה‪ ,‬דהם ממש מורים על דבר האוסרת בשבת‪.‬‬ ‫הדיוטות ממש‪ ,‬כך הוא דעת הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כד ס"ק ט‪ ,‬וכן‬ ‫ולא שייך להתיר מפני שהם מחוברים לקרקע‪ ,‬שהרי כתב המשנ"ב [בס"ק מט]‬ ‫הובא בפיה פתחה בחכמה ח"ג פרק ד‪,‬ב] דאינו שטרי הדיוטות ממש‪ ,‬אבל מ"מ כתב‬ ‫דרק אם חקוק אינו מחליף בשטרי הדיוטות‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת [ח"ב פרק‬ ‫שאסור בקריאה משום גזירה אטו שטרי הדיוטות‪ ,‬ורק מותר אם הוא צורך‬ ‫כב‪,‬קנא] ובפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ג‪,‬ז] וכן בספר וביום השבת [כט‪,‬מב]‪.‬‬ ‫הגוף או כתב חכמה וכיוצ"ב‪ ,‬וכמו"כ כתב באבני ישפה [ח"ו סימן נח‪,‬ב]‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬אסור מדינא לעיין בהפרסמות שבעיתוני השבוע‪ ,[weekly magazines]16‬או בלוחי השנה ]‪.17[Yearly Calendar‬‬ ‫‪ ]3‬וכתבו הפוסקים‪ ,‬דאף הפרסמות הנדפסים על דפים שיש בהם דברי תורה [כגון שמצוי לפעמים בגליוני השבוע] אסורים‬ ‫בקריאה‪.18‬‬ ‫ד] קריאת עיתונים ]‪[Magazines‬‬ ‫‪ ]1‬רוב פוסקים אסרו קריאת כל העיתון‪ ,‬ואף החדשות ]‪ ,[News‬בשביל המודעות והפרסומות שמדפיסים בתוכה‪ ,19‬אבל‬ ‫כתבו דכיון שנהגו הרבים להקל אין למחות ביד המקילים לקרות החדשות שבעיתון‪.20‬‬ ‫‪ ]2‬ורק צריך ליזהר מדינא שלא לעיין בהפרסמות ]‪ [Advertisements‬הנדפסים בתוכה‪( ,21‬וי"א שצריכים לקרות העיתון בעינים‬ ‫בלבד‪ ,‬ולא בפה‪.)22‬‬ ‫‪ ]3‬וחלק של העיתון המיוחד לעניני מסחר ]‪ ,[business section‬כלכלה ]‪ ,[Economy‬או הבורסה ]‪ ,[Stock Market‬אסורים‬ ‫מעיקר הדין בקריאה‪ ,‬ואפ' בעינים‪.23‬‬ ‫ה] שטרי הדיוטות לצורך מצוה‬ ‫‪ ]1‬לדעת רוב פוסקים‪ 24‬מותר לקרות שטרי הדיוטות לצורך מצוה‪ ,‬ולכן מותר לקרות הפרסמות על ספר חדש‪ 25‬או על מכירת‬ ‫ד' מינים‪.26‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כמה פוסקים כתבו דמותרת הקריאה רק אם אכן הוא לצורך מצוה‪( ,‬וכגון שעדיין לא קנה הד' מינים שלו או שרוצה‬ ‫לקנות הספר‪.)27‬‬ ‫‪ ]3‬מותר לקרות וועדת הצדקה‪ ,28‬אבל יש פוסקי זמנינו שהורו שרק מותר בקריאתם אם רוצה להתנדב‪.29‬‬ ‫‪ 21‬ואפ' קריאה בעינים אסור‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בדברי חכמים‬ ‫דבדברים שלא יעסק בו כלל יש להקל‪ ,‬אבל במודעות בנוגע הדברים הצריכים‬ ‫שאלה ‪ ]277‬וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [שם] ובששכ"ה [שם] וכן הובא בשם‬ ‫כגון כלים ומשקפים‪ ,‬אף שעכשיו הוא אינו צריך אותו דברים‪ ,‬מ"מ אסור לו‬ ‫הגר"נ קרליץ [איל משולש פרק ה‪ ,‬הערה מה]‪ ,‬ולדעתם צריכים למחות אם רואים‬ ‫לקרותו כיון שיתכן שיצטרך פעם לחפצים אלו‪.‬‬ ‫שקוראים הפרסמות שבתוך העיתון‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בארחות שבת [פרק כב‪,‬קכח] כתב דאסור בקריאה אף אם אין מעוניין‬ ‫‪ 22‬שהרי עיקר ההיתר בקריאת החדשות הוא ע"פ השבות יעקב דשמא יש בזה‬ ‫כלל לקנות את המוצר הזה‪ ,‬וצידד הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרט ט‪,‬ב] דאם‬ ‫צורך הגוף להציל ממונו‪ ,‬ונפסק בשו"ע [שז‪,‬יד] דאף בצורך הגוף‪ ,‬רק מותר‬ ‫בוודאי לא יקנה אותם‪ ,‬ד'אולי בזה אפשר להקל‪ ,‬וראוי להחמיר אף בזה' עכ"ל‬ ‫לקרות בעינים ולא בפה‪ ,‬וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד‪ ,‬הערה לג] דאין‬ ‫‪ 16‬כמו שכתב המשנ"ב [בס"ק סג] וכן כתב בששכ"ה [שם] ובארחות שבת [שם]‬ ‫למחות ביד אלו הקורים בעינים‪.‬‬ ‫וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בדרור יקרא שם] ובשם הגר"מ פיינשטיין [דברי‬ ‫‪ 23‬כך הובא בשם הגר"מ פיישנטיין [בדברי חכמים שאלה ‪ ]277‬בנוגע לעיתונים‬ ‫חכמים שם] ובשם הגרש"ז אוריבאך [שולחן שלמה סימן שז‪ ,‬ס"ק כו] וכן כתב‬ ‫המיוחד לעניני מחסר‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת סימן כט‬ ‫הגר"י בעלסקי [שולחן הלוי שם] והגר"ש גרוס [במכתב שם]‪.‬‬ ‫הערה עא וכן בדרור יקרא עמוד שמד] וכן נפסק בוביום השבת [סימן כט‪,‬לא]‬ ‫‪ 17‬וצריך ליזהר בזה‪ ,‬שהיום מדפיסים הפרסמות בכל פינה ופינה של הלוח‪,‬‬ ‫ובששכ"ה [פרק כט‪,‬מו] ובמחנת אשר [ח"א סימן יט] ובחזון עבודיה [ח"ו סימן סא]‪.‬‬ ‫וצריך זהירות הרבה שלא לקרות הפרסומות אפ' בעינים‪ ,‬והמכשול בה מצויה‬ ‫‪ 24‬רוב פוסקים כתבו שמותרת הקריאה לצורך מצוה‪ ,‬כך כתב בפיה פתחה‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫בחכמה [פרק ג‪,‬ד] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצח] וכן‬ ‫‪ 18‬כך הובא בשם הגרש"ז אורביאך [באבני ישפה ח"א סימן עו] ובשם הגרי"ש‬ ‫כתב בוביום השבת [כט‪,‬לח] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [תשובות הגרח"ק ח"ב פרק‬ ‫אלישיב [בקובץ 'ארוממך'‪ -‬אדר תשס"ג] וכן הורה הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג‬ ‫לה‪,‬יב] ובאבני שיפה [ח"ו סימן נח‪,‬ד] ובהליכות אבן ישראל [ח"ב פרק סב‪,‬ז]‪,‬‬ ‫סימן כד‪,‬ב] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ב הערה עג] וכן נפסק‬ ‫ובאמת‪ ,‬כך כתב המג"א [בסימן שכג ס"ק ה] והובא במשנ"ב [שם בס"ק כ]‪.‬‬ ‫בארחות שבת [פרק כב‪,‬קכח] ובאיל משולש [פרק ב‪,‬יד] ובחזון עובדיה [ח"ו סימן‬ ‫‪ 25‬כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצח] וכן הובא בשם הגר"ח‬ ‫עב]‪.‬‬ ‫קניבסקי [בתשובות הגרח"ק ח"ב פרק לה‪,‬יב] וכן כתב באבני ישפה [ח"ו סימן נח‪,‬ד]‪.‬‬ ‫‪ 19‬כך כתב המשנ"ב [ס"ק סג] דהרבה אחרונים אסרו מפני עניני מסחר שבתוכה‪,‬‬ ‫‪ 26‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ פרק ג‪,‬ד ע"פ המג"א שכג ס"ק ה שהובא במשנ"ב שם‬ ‫וכן כתבו רוב פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בארחות שבת [כב‪,‬קמד] וביום השבת‬ ‫ס"ק כ] וביובים השבת [סימן כט‪,‬לח]‪.‬‬ ‫[כט‪,‬לה] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת פרק כט‪ ,‬הערה פו] ובאז‬ ‫‪ 27‬כתבו כמה פוסקים‪ ,‬דרק יש להקל בקריאה לצורך מצוה אם אכן יש לו צד‬ ‫נדברו [ח"ב סימן יא‪,‬ה ובח"א סימן יב בהערה שם] וברבבות אפרים [ח"ו סימן רא‪,‬ב]‬ ‫שיקנה אותו‪ ,‬כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהדו"ש ע' רצח וכן הובא בשמו‬ ‫ובאיל משולש [ פרק א‪,‬י ובפרק ה‪,‬ט כתב שכל שכן בזמנינו שמדפיסים הפרסמות בכל‬ ‫באיל משולש פרק ג‪ ,‬הערה מח] וכן כתב בוביום השבת [סימן כט‪,‬לח] ובאיל משולש‬ ‫דף ודף] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד סימן עג‪,‬נז] שיש להחמיר‪.‬‬ ‫[פרק ג‪,‬טו‪-‬טז]‪.‬‬ ‫ויש פוסקים שכתבו‪ ,‬דמעיקר הדין כל העיתון אסור אף החדשות שבה‪ ,‬דלא‬ ‫‪ 28‬כך כתבו הפוסקים‪ ,‬כמו שמותר לנדר צדקה בשבת‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת‬ ‫שייך בזמנינו ההיתר של השבות יעקב [שהובא במשנ"ב שם] כך כתב באז נדברו‬ ‫[ח"ב פרק יט‪,‬מח] וכן כתב בספר וביום השבת [כט‪,‬לח] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫[ח"א סימן רב] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ה‪ ,‬הערה מג] וכן‬ ‫אלישיב [וביום השבת סימן כט‪ ,‬הערה צח] וכן כתב באיל משולש [פרק ג‪,‬טז] וכן‬ ‫הובא בשם החזו"א [ וביום השבת פרק כט‪ ,‬הערה פח ובהלכות שבת בשבת ח"ד פרק‬ ‫הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש שם הערה נ']‪.‬‬ ‫עג‪ ,‬הערה ‪ 97‬שכן העיד הגרח"ק בשמו] שאסור לקרות כל העיתון מעיקר הדין‪.‬‬ ‫‪ 29‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ג‪ ,‬הערה נ] וכן נפסק באיל‬ ‫אבל יש מקילים בקריאת החדשות בלבד‪ ,‬כך כתב בששכ"ה [פרק כט‪,‬מ]‬ ‫משולש [פרק ג‪,‬טז]‪.‬‬ ‫ובמחזה אליהו [ח"ג סימן כד‪ ,‬ד‪-‬ה] וכן במנחת אשר [ח"א סימן יט‪,‬ג]‪ ,‬והובא בשם‬ ‫הגר"מ פיינשטיין [בדברי חכמים שאלה ‪ ]277‬שכיון שהעולם כבר מקילים בזה‪,‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫אפשר להקל לקרות החדשות‪ ,‬ולא המודעות‪ ,‬וכתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן ע]‬ ‫שנהגו העולם להקל בקריאת חדשות בזמן חירום או מלחמה‪.‬‬ ‫‪ 20‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד‪ ,‬הערה לג] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫אלישיב [וביום השבת פרק כט‪ ,‬הערה פט] וכמו"כ כתב ר' בנימין זילבר [בספרו‬ ‫ברית עולם] 'שאין למחות ביד המקילים'‪ ,‬וכן הובא בשם הגרח"פ שיינברג‬ ‫[בדברי חכמים שאלה ‪ ]277‬וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [איל משולש פרק ה‪ ,‬הערה‬ ‫מה]‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – קריאה בשבת‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט”א‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שז בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון ח' ‪ -‬פרשת שמות‬ ‫א] עיקר הדין‬ ‫‪ ]1‬גזרו חז"ל שאסור לקרות הרבה כתבים בשבת‪( ,‬ואף אם אינו נוגע כלל לדבר האסורה בשבת)‪ ,‬שלא יבא לקרות בשטרי‬ ‫הדיוטות‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬אולם יש כמה כתבים שלא גזרו חז"ל עליהם‪ ,‬ומותר לקרותם בשבת‪( ,‬כמו שיבואר למטה)‪.‬‬ ‫ב] ההיתר של צורך הגוף‬ ‫‪ ]1‬נפסק בשו"ע דמותר לקרות בכתב שיש צד שיש בה ידיעות שהוא צורך הגוף להקורא‪.2‬‬ ‫‪ ]2‬אבל היתר השו"ע רק לקרותו בעינים אבל לא בפה‪ ,3‬וכן נקטו רוב פוסקים לכל דבר שיש בו צד צורך הגוף ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ]3‬הוראת על לקיחת תרופות ]‪ [Instructions on medicines‬נחשבים צורך הגוף‪ ,‬ומותר לקרותם בעינים‪.5‬‬ ‫‪ ]4‬וכן מותר לקרות בעינים את רשימות המרכיבים ]‪ [Ingredient list/Nutrition Facts‬שעל בקבוקי שתייה ]‪ [Bottles‬או‬ ‫‪6‬‬ ‫קופסאות מאכלים‪ ,[Food Packages] 7‬אם אכן יש בזה צורך לבריאת הקורא‪.8‬‬ ‫‪ ]5‬כתבו הפוסקים דמותר לקרות כתבים בידיעות הקשורות לעניני בריאות ]‪ ,[Heath Articles‬אם יש בזה צורך לבריאתו ‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ ]6‬מותר לקרות שטלי רחובות ]‪ [Street Signs‬כדי למצוא בית חבירו וכיוצ"ב לבקר בשבת‪.10‬‬ ‫‪ ]7‬וכמו"כ מותר לקרות בעינים רשימת המקומות בישיבה או בבית הכנסת לימים נוראים וכיוצ"ב‪ ,‬אם אכן רוצה למצוא‬ ‫מקומו‪( ,11‬אבל בלא צורך‪ ,‬אין לקרותה‪.)12‬‬ ‫ד] קריאת עיתונים ]‪[Magazines‬‬ ‫‪ ]1‬יש אחרונים שהקילו בקריאת החדשות שבעיתון מפני ששייך שיש בקריאתה צורך הגוף‪( 13‬כדי להציל ממונו וכיוצ"ב)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬אבל יש פוסקי זמנינו שאסרו קריאתם‪( ,‬שכתבו דבזמנינו כל הידיעות הדחופות מגיעים אצלנו מיד ואין צורך כלל בקריאתה‪.)14‬‬ ‫‪ ]3‬ויש פוסקי זמנינו שהורו דהמקיל לקרות החדשות ]‪ [News‬בזמנינו יש לו ע"מ לסמוך‪ ,15‬אם לא קרא העיתון קודם שבת‪.16‬‬ ‫א‪ ,‬אות ה‪,‬יח‪ ,‬וכן בפרק ג‪ ,‬אות ב‪,‬ו וכן בפרק ט‪,‬ג] ובספר וביום השבת [כט‪,‬לב שאסור‬ ‫‪ 1‬כך כתב המשנ"ב [בס"ק נב] בביאר השו"ע [שז‪,‬יג] שכתב דאסר לקרות אגרת‬ ‫לקרוא רשימת מקומות לימים נוראים אם לא שצריך לדעת איה נמצא מקומו]‪.‬‬ ‫של שאלת שלום‪ ,‬ואפ' בעינים‪ ,‬שכתב בשם הרא"ש [פרק כד‪,‬א ‪-‬שציין השעה"צ‬ ‫אולם‪ ,‬כתב בארחות שבת [כב‪,‬קמב] שלדעתו כל כתב שבחפצא הוא צורך הגוף‪,‬‬ ‫בס"ק נח] דאסרו חז"ל קריאת שאר שטרות משום דמיחלף בשטרי הדיוטות‪.‬‬ ‫לא גזרו בה רבנן כלל‪ ,‬ומותר לכולם לקרותם‪ ,‬ולכן כתב דבכל גווני מותר‬ ‫‪ 2‬כתב שו"ע [שז‪,‬יד] 'לקרות באגרת השלוחה לו‪ ,‬אם אינו ידוע מה כתוב בה‬ ‫לקרות רשימת מרכיבי המאכל‪.‬‬ ‫מותר‪ ,‬ורק אם ידוע מה כתב בה אסור כמו שכתב בסיעף יג [ע' במשנ"ב ס"ק נג]‪,‬‬ ‫‪ 9‬כך כתב בארחות שבת [פרק כב‪,‬קמא] וכעין זה כתב בספר וביום השבת [פרק‬ ‫שאז אין בקיראתה משום צורך הגוף‪.‬‬ ‫כט‪,‬לה] אם יתכן דיש בזה צורך הגוף‪ ,‬וכמו"כ כתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן עג]‬ ‫‪ 3‬כתב בשו"ע [שז‪,‬טו] 'ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה'‪ ,‬וביאר המשנ"ב [בס"ק נד]‬ ‫דמותר לקרות בעיתון מקצוע של רפואה‪.‬‬ ‫דשמא יש בה דבר שהוא צורך הגוף‪ ,‬ולכן מותר לקרותה‪ ,‬ואף שיש אוסרים‬ ‫‪ 10‬דזה צורך הגוף לדעת איה ללכת‪ ,‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש‬ ‫אף באופן זה‪ ,‬סמך בזה להקל באופן שלא יקרא רק יעיין בלבד‪[ ,‬שבזה יש‬ ‫פרק א‪,‬יח ובפרק ג‪,‬יג‪ ,‬וכמו"כ הובא בשמו במנוחה שלמה עמוד רלז דלצורך שבת יש‬ ‫מקילים בעיקר האיסור‪ ,‬וכמו שהובא בב"י ע"ש]‪.‬‬ ‫להקל בהרהר בשטלים‪ ,‬אבל בלאו הכי אסור וביאר בחו"ש נו"ש מהד"ש עמוד רצז דאף‬ ‫‪ 4‬כך כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג‪,‬נה] ובארחות שבת [פרק כב‪,‬קמג]‬ ‫שאין לחוש למחיקה‪ ,‬מ"מ אסורים מפני 'מצוא חפציך']‪ ,‬וכן נפסק בספר וביום‬ ‫ובספר וביום השבת [סימן כט‪,‬לג]‪.‬‬ ‫השבת [סימן כט‪,‬לג] ובחזון עובדיה [ח"ו עמוד ע] ובספר איל משולש [פרק א‪,‬יח]‬ ‫אבל יש שכתבו‪ ,‬דזה שרק הקיל השו"ע רק בקריאת עינים‪ ,‬הוא בדבר שיש בה‬ ‫ובאבני ישפה [ח"ה או"ח סימן סא ענף ד וענף ו]‪.‬‬ ‫צורך הגוף‪ ,‬אבל אם ידוע בוודאי שאיזה כתב יש בה צורך הגוף בקריאתו‪ ,‬אף‬ ‫‪ 11‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש שם הערה כו] וכמו"כ כתב בספר‬ ‫בדעת השו"ע מותר לקרותה בפה‪ ,‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [פרק ג‪,‬ח ע"ש‬ ‫וביום השבת [בסימן כט‪ ,‬לב] ובספר איל משולש [פרק ג‪,‬ב]‪.‬‬ ‫בהערה כו]‪.‬‬ ‫‪ 12‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [שם] וכן כתב בספר וביום השבת [שם] ובספר‬ ‫‪ 5‬כך כתב הגר"ח קניבסקי [בשאלת רב תשובת הגרח"ק ח"ב פרק לה‪,‬טו] וכן הובא‬ ‫איל משולש [שם]‪.‬‬ ‫בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק א‪ ,‬הערה כא] וכן נפסק בספר איל משולש‬ ‫‪ 13‬כך כתב בשו"ת היעב"ץ‪ ,‬ובשבות יעקב [ח"ג סימן כג] שהובא במשנ"ב [בס"ק‬ ‫[פרק א‪,‬ה]‪.‬‬ ‫סג]‪.‬‬ ‫‪ 6‬אבל הובא [בשטרי הדיוטות בשבת עמוד כט] בשם הגר"ש קמנצקי‪ ,‬דאין לקרות‬ ‫‪ 14‬כך כתב ר' בנימין זילבר [באז נדברו ח"א סימן יב‪ ,‬וכן בספרו ברית עולם] ולכן‬ ‫ההמשך בנוגע המוצר שאינו נוגע לו כלל‪ ,‬כגון זה שמדפיסים 'הטעם הכי הטוב‬ ‫כתב [באז נדברו שם] דעתונים של חדשות אסורים מעיקר הדין‪ ,‬וכן הובא בשם‬ ‫בעולם' וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ה‪ ,‬הערה מג]‪.‬‬ ‫‪ 7‬כך כתב בארחות שבת [פרק כב‪,‬קמב] ובהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג‪,‬סה]‬ ‫‪ 15‬יש פוסקי זמנינו כתבו‪ ,‬שאכן יש להקל בקריאת החדשות שבעיתון‪ ,‬ובלבד‬ ‫ובספר וביום השבת [סימן כט‪,‬לג] ובספר איל משולש [בפרק ט‪,‬ג וכן בפרק א‪,‬ה‪- ,‬‬ ‫שלא יסתכל בהפרסומות שבתוכה‪ ,‬כך כתב בששכ"ה [פרק כט‪,‬מח] דאם לא‬ ‫אם אכן הוא כדי לברר אם יש דבר המזיק לבריאתו] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ‬ ‫מספיק לקרוא העיתון קודם שבת‪ ,‬יש להקל לקרותה בשבת‪ ,‬אבל מ"מ כתב‬ ‫[באיל משולש פרק א‪ ,‬הערה כא‪ ,‬וכן הובא בשמו שם בפרק ט‪ ,‬הערה ו] אם אכן יש צורך‬ ‫שם‪ ,‬דירא שמים יש להחמיר בכל העיתון‪ ,‬וכעין זה כתב הגר"ש גרוס [במכתב‬ ‫בדבר‪ ,‬וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד‪,‬יג והערה כח] ומוסף שם‪ ,‬דגם‬ ‫הנדפס בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קמו] דהמקיל לקרות סתם חדש יש לו על מה‬ ‫מותר לקרות תאריך התפוגה ]‪ ,[Expiration Date‬וכן שם האוכל‪ ,‬משום שהוא‬ ‫לסמוך‪ ,‬וכעין זה שמעתי מהגרמ"מ קארפ‪ ,‬שיש המקיל על מה לסמוך‪ ,‬וע"ע‬ ‫ג"כ צורך הגוף [אבל לא שם החברה‪ company-‬או המדינה שבה נוצר המאכל] וכמו"כ‬ ‫במחזה אליהו [ח"ג סימן כד‪ ,‬אות ד‪-‬ה] שצידד כמה טעמים להקל‪ ,‬ומסיק להקל‬ ‫הובא בשם הגר"ח קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד רלב] דרק היכא דיש צורך‬ ‫בקריאת החדשות הנוגע לכלל ישראל‪ ,‬וכגון קהילה חדשה‪ ,‬או בקשה להתפלל‬ ‫להבריאות מותר לקרות ברשימת המרכיבם‪.‬‬ ‫עבור חולי ישראל וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪ 8‬כתבו רוב פוסקים דהקריאה מותרת רק היכא דיש בזה צורך לבריאתו‪ ,‬כיון‬ ‫ויש שהורו‪ ,‬שכיון שכבר נהגו העולם להקל בזה‪ ,‬אשפר להקל ולקרות החדשות‬ ‫דבכל צורך הגוף הולכם אחר דעת הקורא אותו‪ ,‬ולכן אף אם יש בזה צורך‬ ‫[ולא המודעות ופרסומות]‪ ,‬כך הובא בשם הגר"מ פיישנטיין [בדברי חכמים שאלה‬ ‫לאחרים‪ ,‬אם אין צורך לו‪ ,‬אין לו לקרותו‪ ,‬כך פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני נו"ש‬ ‫‪.]277‬‬ ‫מהד"ש עמוד רצח‪ ,‬וכן הובא בשמו באיל משולש בפרק א‪ ,‬הערה כא‪ ,‬ובפרק ג‪ ,‬הערה ח‪,‬‬ ‫‪ 16‬כיון דההיתר לקרות העיתון הוא רק מפני צד צורך הגוף‪ ,‬הרי פשוט דרק‬ ‫והערה כה] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [בשאלת רב תשובות הגרח"ק ח"ב פרק לה‪,‬טו‪,‬‬ ‫נאמר ההיתר היכא דלא מספיק לקרותה קודם שבת‪ ,‬ודינו כאגרת השלוחה‬ ‫בענין קריאת לקיחת תרופה דרק מותר אם מכוין לתועלת‪ ,‬וכן הובא בשמו במנוחה‬ ‫לו‪ ,‬שמותר לקרותה רק אם אינו ידוע את תוכנה‪ ,‬וכן כתב בששכ"ה [שם] שכל‬ ‫שלמה עמוד רלב‪ ,‬לקריאת המרכיבים של האוכל] וכן כתב בספר איל משולש [פרק‬ ‫‪ ]4‬אבל כתבו הפוסקים‪ ,‬דלא שייך ההיתר לאלו החדשות שיודע הקורא שאינו נוגע לו כלל‪.17‬‬ ‫‪ ]5‬ואף אלו האוסרים קריאת העיתון‪ ,‬כתבו דעכ"פ אין למחות באלו המקלים שרגילים מאד בקריאת החדשות‪ ,‬ומתענגים‬ ‫בקריאתם‪[ 18‬וכגון נשים ובלבד שאינם מסתכלים כלל בהפרסומות]‪[ .‬א]‬ ‫ה] כתב של מצוה‬ ‫‪ ]1‬מותר לקרות כל כתב של מצוה‪ ,‬או כתב המביא לידי יראת שמים‪ ,‬ואפ' הרבה פעמים‪.19‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן מותר לקרות זמני התפילות או שיעורים‪ ,‬דהם צורך מצוה‪.20‬‬ ‫‪ ]3‬וכן מותר לקרות זמני היום הנדפסים על לוחי השנה‬ ‫‪[ ,[Calendar] 21‬אבל אין לעין בה כדי לידע תאריך יום הולדת‪.]22‬‬ ‫‪ ]4‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דמותר לקרות הספרים של סיפורי צדיקים או כל סיפור שניתן ללמוד מהם מוסר השכל‪.23‬‬ ‫‪ ]5‬כתבו הרבה פוסקים‪ ,‬דמותר לקרות הזמנות נישואין או בר מצוה ]‪ ,[Simcha Invitation‬דזה נחשב צורך מצוה‪ ,24‬אם יש‬ ‫לו צד להשתתף‪( ,25‬וי"א דאף אם אין דעתו להשתתף מותר לקרותו כדי להגיד מזל טוב להבעל שמחה‪.)26‬‬ ‫‪ ]6‬קריאת כתב זכרון של לעילוי נשמת‪ ,‬כגון הנצחה על פרוכות או ארון קודש (שאינו חקוק או בולט )‪ ,‬אסורה לדעת כמה‬ ‫‪27‬‬ ‫פוסקים‪ ,28‬אבל יש שהקילו מטעם דיש בזה תועלת להנפטר‪.29‬‬ ‫‪ ]7‬ואם מופיעים שם שמות הנתנדבים עצמם‪ ,‬י"א דמותר לקרותם‪( ,‬משום דמצוה היא לפרסם עושי המצות )‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ ]8‬דפי קשר ]‪ [Newsletters‬שילדים מביאים מהגן‪ ,‬יש פוסקים שרק התירו לקרות את החלקים העוסקים במצות ומידות‬ ‫טובות‪ ,31‬ויש שהתירו לקרות כל דף הקשר הנצרך לחינוך הילד‪[ .32‬ב]‬ ‫‪ ]9‬מותר לקרות לילדים אלו ספרי ילדים ]‪ [Children’s Books‬שניתן ללמוד מהם איזה מוסר חינוכי ‪[ .‬ג]‬ ‫‪33‬‬ ‫הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] קשה להתיר קריאת החדשות שבעיתון ]‪ [News in the Magazines‬בזמנינו‪ ,‬שכל הידיעות כבר נודע לנו‪[ ,‬ואף מי שמתענג‪,‬‬ ‫קי"ל דלא הותרה קריאתה משום כך]‪ ,‬ולכן יש להבני תורה להחמיר בהנידון‪.‬‬ ‫[ב] ההיתר לקרות בדפי קשר‪ ,‬הוא רק החלק הנצרך לחינוך הילד‪[ ,‬אבל לא סתם הודעות על יום הולדת של הילדים וכיוצ"ב]‪.‬‬ ‫[ג] אין היתר לקרות ספרי ילדים שאין להם שום מוסר השכל או דבר חינוכי‪[ ,‬וכגון אלו ספרי ילדים שאין המדפיסים יהודים‬ ‫חרדים]‪.‬‬ ‫שאפשר ללמוד מוסר השכל מותרים בקריאה‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגר"ח‬ ‫ההיתר לקרות החדשות שבעיתון הוא רק אם לא הספיק לקרותה קודם שבת‪,‬‬ ‫קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד קנח] דמותר לקרות בסיפורים על גדולי ישראל‪.‬‬ ‫וכמו"כ כתב רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כד]‪.‬‬ ‫‪ 24‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק כב‪,‬קלב] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד‬ ‫‪ 17‬כתב רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כד] שמי שמתחיל לקרות החדשות‪,‬‬ ‫פרק עג‪,‬סז] ובספר פיה פתחה בחכמה [בפרק ד‪,‬ו ‪-‬ואף הזמנה לקידוש ושלום זכור]‬ ‫ומכיר מענינו שאינו נוגע לו כלל‪' ,‬קשה מאד להצטדיק את קריאת הענין‬ ‫ובספר וביום השבת [בסימן ט‪,‬לג ומפני צורך מצוה] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫מאחר שיודע שאין הענין נוגע לו כלל' עכ"ל‪ .‬וכמו"כ הובא בשם הגר"נ קרליץ‬ ‫אלישיב [ח"ה עמוד סז] ובשם הגר"ח קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד עא‪ ,‬לענין‬ ‫[באיל משולש פרק ה‪ ,‬הערה מג] דהמכיר מהכתב שבוודאי אין בו צורך הגוף‪ ,‬כגון‬ ‫הזמנה לבר מצוה‪ ,‬וכן הובא שם בשמו בעמוד רלב] וכן הובא בשם הגר"ש קמנצקי‬ ‫סקירות מדיניות‪ ,‬פרשיות‪ ,‬וידיעות פלוטיות ]‪ ,[Politics‬לא שייך ההיתר של‬ ‫[בספר שטרי הדיוטות בשבת עמוד כ] ובשם הגר"ש מילר [בשטרי הדיוטות בשבת שם]‪.‬‬ ‫השבות יעקב כלל‪.‬‬ ‫‪ 25‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ג הערה יא והערה כד והערה נ] וכן‬ ‫‪ 18‬דעת המג"א הוא דכל דבר שמתענג בקריאתו‪ ,‬מותר לקרות אותו בשבת‪,‬‬ ‫כתב בספר איל משולש [פרק ג‪ ,‬אות ו‪,‬טו]‪.‬‬ ‫וכתב המשנ"ב [בשעה"צ שא אות ז] שנדחה שיטתו‪ ,‬וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך‬ ‫‪ 26‬כך הובא בשם הגר"ש מילר [בשטרי הדיוטות בשכת עמוד כ] וכן כתב בספר‬ ‫כתב באז נדברו [ח"א סימן יב] ובמחזה אליהו [ח"ג סימן חג] ובמנחת אשר [ח"א‬ ‫וביום השבת [בסימן ט‪,‬לג‪ ,‬שמוסיף שם דאף לקרות בעינים מודעת שלום זכור ביום‬ ‫סימן יט] ובאיל משולש [פרק ז‪ ,‬מה] ובהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג‪ ,‬הע' ‪]97‬‬ ‫השבת מותר כדי ליתן לו מזל טוב]‪.‬‬ ‫ואף שלא קי"ל כהמג"א‪ ,‬אבל עכ"פ כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬שאין למחות במי‬ ‫‪ 27‬כמו שביאר המשנ"ב [בס"ק מח] דכתב חקוק או בולט על הכותל‪ ,‬בוודאי‬ ‫שרגיל מאד בקריאת החדשות וסמוך על המג"א‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש‬ ‫מותר בקריאה‪ ,‬דלא אתי למחליף עם שטרי הדיוטות‪.‬‬ ‫אלישיב [וביום השבת פרק כט‪ ,‬בהערה פט] 'דבדוחק גדול אפשר להתיר למי‬ ‫‪ 28‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [ בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצח‪ ,‬וכמו"כ הובא‬ ‫שמענגים בקריאתם' [וכמו"כ הובא בשמו בדרור יקרא עמוד שמד‪ ,‬בדוחק גדול] וכן‬ ‫בשמו באיל משולש פרק ד‪ ,‬הערה מא] וכן כתב בשו"ת מנחת אשר [ח"א סימן יט‪,‬ו]‬ ‫כתב הגרפ"א פלק [ בפיה פתחה בחכמה ח"ג פרק ד‪ ,‬הערה לג‪ ,‬דאם אינו קורא‬ ‫לאסור הריקום על הפרכות וספר תורה‪ ,‬ושרק מותר לקרות הפסוקים בלבד‪,‬‬ ‫הפרסמות‪ ,‬וגם קרא בעינים ולא בפה‪ ,‬אין למחות במי שסומך על המג"א] וכמו"כ כתב‬ ‫וכן כתב באיל משולש [פרק ד‪,‬יד] וכן הובא בשם הגרש"ז אירבאך [ע' באיל‬ ‫ר' בנימין זילבר [בספרו ברית עולם] 'שאין למחות ביד המקילים לקרות‬ ‫משולש בפרק ד‪ ,‬הערה מא‪ ,‬שכן כתב בשם הגרש"ז]‪.‬‬ ‫העיתונים'‪ ,‬וכן הובא בשם רח"פ שיינברג [בדברי חכמים שאלה ‪ ]277‬דאין למחות‬ ‫‪ 29‬כך כתב בארחות שבת [בפרק כב‪,‬קלו] ועיין בחזון עובדיה [ח"ו עמוד עב] שג"כ‬ ‫ביד המקלים‪ ,‬אבל בוודאי ראוי לכ"ע שיחמיר על עצמו‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"נ‬ ‫כתב להקל אבל מטעם אחר‪ ,‬שכתב דהשמות שעל הפרוכות כיון דיש בה‬ ‫קרליץ [באיל משולש פרק ה הערה מה] דאין למחות ביד הקורא עיתונים‪ ,‬אם‬ ‫קדושה‪ ,‬לא אתוי למחליף בשטרי הדיוטות‪.‬‬ ‫אינם קורים את הפרסמות‪.‬‬ ‫‪ 30‬כך הובא בשם הגר"ח קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד רט] דמותר לקרוא שמות‬ ‫‪ 19‬כך כתב רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג פרק כ‪,‬ב] דמותר לקרוא הכתב הרבה‬ ‫של המתנדבים‪ ,‬הן על הפרוכות והן על בנין בית הכנסת‪.‬‬ ‫פעמים‪.‬‬ ‫‪ 31‬פסק הגר"נ קרליץ [בחו"ש נו"ש מהד"ש עמוד צח] דדף קשר שילדים מבאים‬ ‫‪ 20‬כך נפסק בספר איל משולש [בפרק א‪,‬יז] דהם צורך מצוה‪ ,‬ומותרים בקריאה‪.‬‬ ‫הביתה מהגן ]‪ ,[Pre-school‬ומוסיפין מודעות בנוגע מסיבות חול‪ ,‬אין להתיר‬ ‫‪ 21‬כגון לדעת זמן ק"ש או סוף זמן הנולד‪ ,‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל‬ ‫הקריאה‪ ,‬אבל אין למחות ביד הנוהגין להקל‪ ,‬וכן הובא [בהלכתא דמלכתא בפרק‬ ‫משולש פרק ג‪ ,‬הערה מו] וכן נפסק בספר איל משולש [פרק ג‪,‬טו]‪.‬‬ ‫ד‪ ,‬הערה י] דרק מותר לקרוא הדפים שעוסקים במצות ומידות טובות‪ ,‬וג"כ‬ ‫‪ 22‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ג‪ ,‬הערה מב] וכן נפסק בספר‬ ‫הובא בשמו דעכ"פ אין למחות בהנשים הקוראים את כולה‪.‬‬ ‫איל משולש [פרק ג‪,‬טו]‪.‬‬ ‫‪ 32‬כך הובא בשם הגר"ש קמנצקי [בשטרי הדיוטות בשבת עמוד יז] ובשם הגר"ש‬ ‫ויש להזכיר‪ ,‬שאמר הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצו] שיצא לדעת‬ ‫מילר [שם]‪ ,‬וכעין זה כתב בספר ארחות שבת [פרק כב‪,‬קלד] דכל דבר הנוהג‬ ‫החזו"א שסור לקרות לוח השנה בשבת‪.‬‬ ‫לחינוך ילדים‪ ,‬ובכלל זה מודעות על אסיפת הורים בחול ]‪ ,[PTA Etc..‬מותרים‬ ‫‪ 23‬כך כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג‪,‬סב] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט‬ ‫בקריאה‪.‬‬ ‫שני מהד"ש נו"ש עמוד רצו] דמותר ללמוד סיפורי צדיקים באופן שיתן ללמוד‬ ‫‪ 33‬כך הוא דעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ד‪,‬טו] דרבים מספרי ילדים‬ ‫מהם לקח טוב‪ ,‬וכן כתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן סט] בנוגע לספרים על תולדת‬ ‫ניתן ללמוד מהם איזה מוסר חינוכי‪ ,‬ומוסיף הגר"ש קמנצקי [בשטרי הדיוטות‬ ‫גדולי ישראל או סדר הדורות‪ ,‬וכמו"כ כתב איל משולש [פרק א‪,‬טו] דמותר‬ ‫בשבת עמוד מז] דנחשב צורך הגוף בזה שמפתחים השכל שלהם‪.‬‬ ‫לקרות ספרים המביאם לחיזוק ואמונה‪ ,‬השקפה טהורה‪ ,‬מידות חסידות או‬ ‫מידות טובות‪ ,‬וכן הוא דעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"ג פרק ג‪,‬ה] שספרים‬ ‫הלכה ולמעשה – אמירה לעכו"ם‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שז בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון ט' ‪ -‬פרשת וארא‬ ‫א] האיסור של אמירה לעכו"ם‬ ‫‪ ]1‬גזרו חז"ל שאסור לומר לנכרי לעשות לו איזה מלאכה בשבת‪ ,1‬ואף במלאכה דרבנן‪( ,‬ואף דברים אסורים משום הכנה‬ ‫לחול‪.)2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ]2‬וכן אסור לצוות לו ברמיזה בדרך ציווי [והיינו‪ ,‬להזכיר המלאכה]‪ ,‬וכגון לומר 'למה לא הדלקת החשמל?' [או שיאמר 'מי‬ ‫שיכבה לא יפסיד'‪ ,4‬או 'יהא דבר טוב אם יכבה החשמל']‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ]3‬אבל מותר ברמיזה שלא בדרך ציווי‪[ ,‬והיינו‪ ,‬לספר המבוכה בלבד] וכגון שיאמר 'קשה לי לישן כאשר יש אור בחדר' ‪,‬‬ ‫והנכרי יבין בעצמו לכבות את החשמל‪.‬‬ ‫‪ ]4‬ואם יצטרך לקרוא הנכרי לביתו‪ ,‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דיש לעשות הקריאה ג"כ ברמיזה‪[ ,‬כגון שיאמר‪' ,‬אני גר שם‪ ,‬והנר בביתי‬ ‫דלוק'] והנכרי יבין מאליו לבוא לביתו‪.6‬‬ ‫ב] האיסור ליהנות ממלאכת עכו"ם‬ ‫‪ ]1‬עוד גזרו חז"ל שאסור ליהנות ממלאכה שעשה הנכרי בעבור ישראל‪ ,‬ואף אם לא ציוה לו לעשותו‪( ,7‬שאם יהא מותר ליהנות‬ ‫בו‪ ,‬חיישינן שיצוה לו לעשותו‪.)8‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬אף מלאכה שרמוז להנכרי שלא בדרך ציווי‪ ,‬אסור ליהנות מאותו מלאכה שעשה הנכרי‪.9‬‬ ‫‪ ]3‬ולכן‪ ,‬כל ההיתר של רמיזה נאמר רק היכא שלא יהנה מגוף מלאכה‪ ,‬וכגון שהמלאכה היא רק סילוק הפרעה‪ ,‬או מניעת‬ ‫היזק‪ ,‬וכיוצ"ב‪.10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ ]4‬וכן מותר רמיזה היכא דהמלאכה רק מוסיף הנאה ‪ ,‬ולא נוצר הנאה חדשה (דבזה אין איסור ליהנות)‪.‬‬ ‫ג] האסורים ברמיזה בגלל איסור הנאה‬ ‫‪ ]1‬אסור לרמוז לנכרי (אפ' שלא בדרך ציווי) שידליק החשמל בשבת‪ ,12‬כיון דאסור ליהנות ממלאכת עכו"ם בשבת‪.‬‬ ‫‪ ]2‬וכן אסור לרמוז לנכרי שידליק החימום‪( ,13‬אם לא בקור גדול‪ )14‬כיון שאסור ליהנות ממלאכת העכו"ם בשבת‪.‬‬ ‫‪ ]3‬וכן אסור לרמוז לו להדליק את המאוורר ]‪ [Fan‬או המזגן‪( [A/C] 15‬אם לא במקום שמצערים מחמת החום‪ )16‬כיון דאסור ליהנות‬ ‫ממלאכת עכו"ם‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ ]4‬אסור לרמוז לנכרי שישטוף הרצפה במים ]‪ [Mop the Floors‬בשבת ‪ ,‬שאסור ליהנות ממלאכתו בשבת‪( ,‬אבל מותר לבקש‬ ‫לו לנקות חלק מסיום בהרצפה‪.)18‬‬ ‫‪ 12‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א עמוד קטו] ובמשנה הלכות‬ ‫‪ 1‬שו"ע שז‪,‬ב‬ ‫[ח"ח סימן לד] ובהליכות אבן ישראל [פרק מ‪,‬א] ובפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק‬ ‫‪ 2‬שו"ע שז‪,‬ה‪ ,‬ורק דבר שאסור משום מנהג או חומרא מותר להניח לנכרי‬ ‫ה‪,‬ד]‪.‬‬ ‫לעשותו‪.‬‬ ‫ורק במקום מצוה או במקום שנצרך לחולה או לבריאת הקטנים‪ ,‬יש מקילים‬ ‫‪ 3‬שאסור לומר להנכרי 'למה לא עשית דבר זה' [עיין רמ"א שז‪,‬כב ומשנ"ב ס"ק‬ ‫ע"פ השיטות שהדלקת החשמל הוא דרבנן‪ ,‬ומותר שבות דשבות לצורך מצוה‪.‬‬ ‫עו]‪ ,‬וכן כתב בששכ"ה [פרק ל‪,‬ה]‪.‬‬ ‫‪ 13‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה‪,‬ז] שאם לא הודלק החימום בתחילה‪,‬‬ ‫‪ 4‬דזה נחשב רמיזה בדרך ציוי‪ ,‬כמו שכתב המשנ"ב [בסימן שלד ס"ק סט] ורק‬ ‫אסור ליהנות מהדלקת החימום של העכו"ם‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת [פרק כג‪,‬ח]‬ ‫התירו אותו לשון בדליקה או הזיק‪[ ,‬דאי לא שרית לו בלשון זה אתי לכבוי הדליקה‬ ‫דאסור ליהנות מתנור החימום‪ ,‬ולכן אסור ברמיזה [פרק כג‪,‬י]‪.‬‬ ‫בעצמו]‪.‬‬ ‫‪ 14‬כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה‪,‬ז] דבקור גדול מאד נחשב הכל חולים‬ ‫‪ 5‬כמו שכתב המשנ"ב [בסימן שז‪ ,‬ס"ק עו] דרק מותר לומר 'הנר אינו מאיר יפה'‪,‬‬ ‫אצל הקור‪ ,‬ומותר אפ' לצוות להנכרי להדליק החימום‪ ,‬וכל שכן ליהנות ממנה‪,‬‬ ‫וכן כתב בששכ"ה [פרק ל‪,‬ה]‪.‬‬ ‫וכן כתב בהלכות שבת בשבת [עמוד תריח] כשהקור גדול שהכל חולים אצל‬ ‫‪ 6‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דכשם שאסור לומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת‪ ,‬ג"כ אסור‬ ‫הצינה‪.‬‬ ‫לקרוא לו לבוא לביתו‪ ,‬אף שלא יאמר לו להדיא לעשות המלאכה‪ ,‬כיון דעצם‬ ‫‪ 15‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דבמקום שהיה אסור לצוות הנכרי להדליק המזגן‪ ,‬אסור‬ ‫הקריאה נחשבת לרמז דרך צווי שאסור‪ ,‬כך כתב בארחות שבת [פרק כג‪,‬יט] וכן‬ ‫ליהנות מהדלקתה [אף אם עשה הנכרי בדעת עצמו‪ ,‬כל שהוא בעבור ישראל] כך כתב‬ ‫כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה‪,‬א] דאם כשיקראו הנכרי לביתו‪ ,‬מיד יבין‬ ‫בספר ארחות שבת [פרק כג‪,‬ח] שאסור ליהנות מאוורר או מזגן‪ ,‬ולכן אסורה‬ ‫מה שעליו לעשות‪ ( ,‬לאחר שכבר סיפר לו ברמיזה שלא בדרך ציווי) אסור לקראו‪,‬‬ ‫הרמיזה [פרק כג‪,‬י] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק עמוד טו]‪.‬‬ ‫ולכן ג"כ כתב‪ ,‬שאם ירמוז לו קודם שהגיע לביתו‪ ,‬צריך הוא ג"כ לרמז‬ ‫וכתב הפוסקים‪ ,‬דלא שייך לומר דנחשבת תוספת הנאה‪ ,‬מאחר שהיה שייך‬ ‫הקריאה ולומר 'אני גר שם'‪.‬‬ ‫לשבת שם בלא המזגן‪ ,‬כיון דכל הנאה מהמלאכה לא שייך כלל בלא הדלקת‬ ‫ויש להזכיר‪ ,‬שיש שמחמירים אף בכה"ג‪ ,‬שאסור לקרוא גוי ולספר לו ברמיזה‬ ‫המזגן‪ ,‬כך כתב האג"מ [יור"ד ח"ג סימן מז‪,‬ב] וכן כתב בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שלא בדרך ציווי‪ ,‬דברור הוא שמבין שלא קראו לו לספר סיפורים‪ ,‬ולכן עצם‬ ‫[שבות יצחק עמוד טו]‪.‬‬ ‫הסיפור הוי רמיזה בדרך ציווי‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק‬ ‫‪ 16‬אם מצערים מחמת החום‪ ,‬כתבו הפוסקים דזה נחשב מקצת חולי שהתירו‬ ‫עמוד סח]‪ ,‬אבל מסתימת כל שאר פוסקי זמנינו מבואר שאינם מסכימים לו‪.‬‬ ‫שבות דשבות‪ ,‬ומותר לבקש להדיא מהעכו"ם להדליק המזגן‪ ,‬כך כתב בפיה‬ ‫‪ 7‬כמו שכתב בשו"ע רעו‪,‬א ומשנ"ב ס"ק א‪.‬‬ ‫פתחה בחכמה [ח"ג פק ה‪,‬ח] ובמשנה הלכות [ח"ח סימן לד] ובהליכות אבן ישראל‬ ‫‪ 8‬כמו שביאר המשנ"ב רעו ס"ק ב‪.‬‬ ‫[פרק מ‪,‬טז]‪.‬‬ ‫‪ 9‬ואם הוא מלאכה דרבנן אינו אסור אלא למי שנעשה בשבילו‪ ,‬ואם הוא‬ ‫‪ 17‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דשטיפת הרצפה אסורה בהחלט ע"י עכו"ם‪ ,‬וצריך למחות‬ ‫מלאכה דאורייתא אסור לכל‪ ,‬כמו שכתב המשנ"ב [רעו ס"ק ג]‪.‬‬ ‫בה אם בחרה לעשותו‪ ,‬כך כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ד‪,‬ח] וכמו"כ‬ ‫‪ 10‬משנ"ב שז ס"ק עו‪.‬‬ ‫כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה‪,‬יג] ובמשנה הלכות [ח"ח סימן לד] ובהליכות‬ ‫‪ 11‬וכמו שכתב המשנ"ב [בסימן שז ס"ק עו]‪.‬‬ ‫אבן ישראל [בפרק מ‪,‬י]‪.‬‬ ‫‪ 18‬ובלא סחבה ]‪ ,[MOP‬כך כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ד‪,‬ח] שמותרת‪.‬‬ ‫‪ ]5‬פלטה חשמלית ]‪ [Hot Plate‬שהיא כבויה‪ ,‬רוב פוסקים אסרו לרמוז לנכרי לחבר אותו להחשמל‪( ,19‬אבל יש שהקילו אם‬ ‫הדברים שעליה הם דברים גושים המוכנים לאכילה אף אם הם קר‪ ,‬שלדעתם הוא רק תוספת הנאה)‪.20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ ]6‬ובכל אלו הדברים‪ ,‬אף אם בחר הנכרי לעשות המלאכה (בעבור ישראל) מדעת עצמו‪ ,‬צריך למחות בו שלא יעשנה ‪.‬‬ ‫‪ ]7‬ואם לא מחה בו‪( ,‬וכל שכן שרמז בה לעשותם) אסור ליהנות מאותן המלאכות בשבת‪.22‬‬ ‫ד] דברים המותרים ברמיזה‬ ‫‪ ]1‬מותר לרמוז לנכרי שיעשה מלאכה שאין הגוף נהנה בה‪ ,‬וכגון סילוק הפרעה או מניעת היזק‪( 23‬או דבר שהוא תוספת הנאה)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬לדעת רוב פוסקים מותר לרמוז לנכרי שיכבה האור בהחדר‪ ,‬כיון דהוא רק סילוק הפרעה‪ ,‬ואינו הנאה ממש‪( ,24‬אבל‬ ‫יש מחמירים בזה‪.)25‬‬ ‫‪ ]3‬וכן מותר לרמוז לו לכבות או להוריד דרגת עוצמה ]‪ [Lower‬של החימום ]‪ [Heat‬או של המזגן ]‪( ,[A/C‬דהוי ג"כ רק סילוק‬ ‫הפרעה)‪.26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ ]4‬מקרר ]‪ [Fridge‬שנתקלקל זרם החשמל ]‪ ,[Flow of Electricity‬מותר לרמוז להנכרי לתקנו‪ ,‬ואינו נחשב הנאה ממלאכת‬ ‫עכו"ם‪ ,‬כיון דהמקרר רק נוצר שמירה שלא יתקלקל המאכלים‪.28‬‬ ‫‪ ]5‬וכמו"כ י"א דמותר לרמוז לנכרי לתקן סיר חשמלי ]‪ [Crock-pot‬של 'טשלינט' שניתק מהחשמל‪( ,‬כיון דהעמדת דבר במצבו‬ ‫לא נחשב הנאה מגוף המלאכה)‪.29‬‬ ‫‪ ]6‬לדעת רוב פוסקים‪ ,‬מותר לרמוז לנכרי שיפתח את פקק הברגה ]‪ [Twist caps‬או קופסאות ]‪ [Boxes‬האסורה לפתוח‬ ‫בשבת‪ ,‬ולהשתמש בהפתח הנוצר (דנחשבת רק סילוק העיכוב‪ ,‬ולא הנאה ממש)‪.30‬‬ ‫‪ ]7‬כיון שאין איסור בתוספת הנאה ממלאכת עכו"ם‪ ,31‬אם יש אור שכבר הודלק בהחדר‪ ,‬מותר לרמוז לנכרי שידליק אור‬ ‫נוסף‪.32‬‬ ‫‪ ]8‬וכן מותר לרמוז לנכרי להגביר עוצמה ]‪ [Raise‬של המזגן ]‪ , [A/C‬או עוצמה של החימום ]‪( [Heat‬דזה ג"כ נחשבת תוספת‬ ‫‪34‬‬ ‫‪33‬‬ ‫הנאה המותרת)‪.‬‬ ‫ה] נכרי המושכרת לכל המלאכות‬ ‫‪ ]1‬יש פוסקים שהורו‪ ,‬שאם יש נכריה המושכרת אצלו‪ ,‬ומשעובדת (אף בימות החול) לעשות פעולות קטנות (כגון הדלקת‬ ‫החשמל והמזגן) אסור להניחה לה לעשות שום מלאכה‪ ,‬ואף בדברים שלא שייך הנאה מגוף המלאכה (כגון כיבוי חשמל או‬ ‫המזגן)‪ 35‬וכל שכן שאסור לרמוז לה לעשותם‪.‬‬ ‫‪ ]2‬אבל יש שהקילו דכל מלאכה שאינו נהנה בה‪ ,‬א"צ למחות ביד המשרת אפ' בביתו של הישראל‪ ,‬ומותרת ג"כ ברמיזה‪.36‬‬ ‫וכתב בספר שבות יצחק [עמוד נד‪-‬נה] דעכ"פ בדבר שאי אפשר לפותחו אלא‬ ‫‪ 19‬כך כתב בארחות שבת [פרק כג‪,‬קכה] שאסור לישראל להשתמש בפלטה‬ ‫בהשחתת כל הקופסא‪ ,‬אז אסור להשתמש בהפתח נאה שנוצר ע"י העכו"ם‬ ‫שהדליק נכרי עבורו‪ ,‬וכן נקט בפשיטות בספר וביום השבת [בסימן כז‪,‬כג‪ ,‬ורק‬ ‫דקיום הקופסא עם תכלותה נחשבת הנאה מגוף המלאכה‪.‬‬ ‫נסתפק בנוגע יו"ט] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר וביום השבת סימן כז‪,‬‬ ‫וכתב בספר ארחות שבת [פרק כג‪,‬סז] להסתפק דאולי מאחר שאין כוונת הנכרי‬ ‫הערה עא אפ' ביו"ט]‪ ,‬וכמו"כ משמע מדברי האג"מ [יור"ד ח"ג סימן מז‪,‬ב]‪.‬‬ ‫לעשות הכלי אלא לפתוח הבקבוק או הקופסא‪ ,‬הוי כמלאכה דאינו מתכוין‬ ‫שלא שייך לומר דחימום האוכלים שעליה נחשבת תוספת הנאה שמותרת‪.‬‬ ‫לכך ומותרת ע"י נכרי‪.‬‬ ‫‪ 20‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [פרק ה‪,‬יא]‪ ,‬דאם ראוים לאכילה כמו שהוא‪ ,‬הוי‬ ‫‪ 31‬כך כתב המשנ"ב בסימן שז ס"ק עו‪ ,‬שאם גם מקודם היה יכול על פי הדחק‬ ‫רק תוספת הנאה שמותר‪.‬‬ ‫לקרות לאור הנר‪ ,‬אין לאסור ההנאה ממלאכת העכו"ם שהסיר הפחם‬ ‫‪ 21‬משנ"ב רעו ס"ק יא‪ ,‬אם הוא בביתו של ישראל‪ ,‬או אפ' בביתו של הנכרי‪,‬‬ ‫שבראש הנר‪ ,‬אף שע"י זה הנר מאיר יפה‪.‬‬ ‫אם המלאכה נעשית ע"י חפץ של ישראל‪ ,‬וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 32‬אם גם באור הקודם היה יכול להשתמש לאורה בדוחק‪ ,‬כמו שכתב המשנ"ב‬ ‫כג‪,‬ט] דחייב למונעו מלהדליק נר בעבור ישראל‪.‬‬ ‫[ בסימן שז ס"ק עו בסו"ד בשם הפמ"ג א"א ס"ק לא] וכן כתב בארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 22‬ואם הוא מלאכה דרבנן‪ ,‬רק אסור לאלו שנעשה המלאכה בעבורם ליהנות‪,‬‬ ‫כג‪,‬יב] עכ"פ הנאה כזו שהיה יכול לעשותו בדוחק בהנר המוקדם‪.‬‬ ‫ואם היה מלאכה האסורה מדאורייתא‪ ,‬אסור לכל ישראל ליהנות ממנה‪ ,‬וכמו‬ ‫‪ 33‬כתב בספר שבות יצחק [בעמוד טו] דדומה לרבוי עצים במדורה לחימום‪ ,‬שאף‬ ‫שכתב המשנ"ב [בסימן רעו ס"ק ג]‪.‬‬ ‫דיש בזה איסור אמירה‪ ,‬אין בזה איסור הנאה‪ ,‬דהוי רק תוספת הנאה‪.‬‬ ‫‪ 23‬וכמו שכתב המשנ"ב [בסימן שלד ס"ק סא] בנכרי שבא לכבות הדליקה‪ ,‬שאין‬ ‫‪ 34‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה‪,‬ז] אם אינו אלא תוספת הנאה‪ ,‬כגון‬ ‫למחות בידו‪ ,‬כיון שאין גוף הישראל נהנה ממלאכתו‪ ,‬וכן כתב בספר וביום‬ ‫שהחימום כבאר דלוק ורוצה להגבירו‪ ,‬וכמו"כ כתב בארחות שבת [פרק כג‪,‬כה]‬ ‫השבת [סימן כו‪,‬ט] ובארחות שבת [פרק כג‪,‬יח]‪.‬‬ ‫דבמקום הצורך יש להקל כן‪.‬‬ ‫‪ 24‬כך כתב בארחות שבת [פרק כג‪,‬יח]‪ ,‬ובפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה‪,‬ה]‬ ‫‪ 35‬נכריה המושכרת אצלו לשבת‪ ,‬אסור להניחה לעשות שום דבר האסור‬ ‫ובהלכות שבת בשבת [עמוד תרכ]‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬כך כתב המשנ"ב [בסימן רמד ס"ק ל] ולכן יש פוסקי זמנינו שהורו דאם‬ ‫‪ 25‬יש להזכיר שי"א שאף שאין איסור ליהנות בדבר שהוא הסרת מפריע‪ ,‬אבל‬ ‫היא משועבדת אף בימות החול לעשות פעולות קלות כאלו‪ ,‬כגון שכל סדרי‬ ‫מ"מ צריך למחות בו שלא יעשנה‪ ,‬ולכן אסור לרמוז לה לעשות אותו אפ'‬ ‫הבית נעשית על ידה‪ ,‬אסור להניחה לעשות מלאכה בשבת ואף אם אין‬ ‫ברמיזה שלא בדרך ציווי‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר וביום השבת‬ ‫הישראל נהנה מהם‪ ,‬שהרי אף אם יעשה הנכרי את המלאכות לצורך עצמו‬ ‫סימן כו‪ ,‬הערה כא] וכן כתב בספר וביום השבת [סימן כו‪,‬ט]‪ ,‬ולדעתו רק מותר‬ ‫צריך למחות בה כל שאינו ניכר שהוא לצורך לעצמו‪[ ,‬וכגון בתפירת בגדי עצמה‪,‬‬ ‫רמיזה במקום סילוק היזק או תוספת הנאה בלבד‪ ,‬שאז אין בו חיוב מחאה‪.‬‬ ‫כמו שכתב המשנ"ב בסימן רמד ס"ק ל] ולכן אף המלאכות שאין הישראל נהנה‬ ‫‪ 26‬כך כתב בארחות שבת [שם]‪.‬‬ ‫מהם וכגון כיבוי הנר‪ ,‬אסורה על ידה‪ ,‬כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק‬ ‫‪ 27‬ויש לדעת‪ ,‬שכתבו הפוסקים דאם יש הפסד מרובה או שיש צורך גדול‬ ‫ה‪,‬יח ובהערה סז וסח‪ ,‬וכתב דאף קבלן יש לאסור משום מראית עין‪ -‬וכשו"ע רמד‪,‬ה ומ"ב‬ ‫להמאכלים שבמקרר‪ ,‬מותר אפ' לצות הנכרי להדיא לחבר אותו להחשמל‪,‬‬ ‫שם ס"ק כז] ובספר וביום השבת [סימן כו‪,‬כ]‪.‬‬ ‫דהוי שבות דשבות במקום צורך גדול‪ ,‬כך כתב בציץ אליעזר [חלק יט‪ ,‬סימן טו]‬ ‫אולם‪ ,‬כתב בהלכות שבת בשבת [עמוד תרנד] דאף משרת בביתו‪ ,‬אין חיוב‬ ‫וכעין זה הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק עמוד קט] אם צריך את‬ ‫למחות אלא בדבר שיהא אסור ליהנות ממנה‪ ,‬אבל כיבוי הנר והחשמל או‬ ‫המאכלים מאוד לסעודת שבת‪.‬‬ ‫כיבוי הגז וכיוצ"ב א"צ למחות בו‪ ,‬ומותר לרמוז לו לעשותו‪.‬‬ ‫‪ 28‬כך כתב בציץ אליעזר [חלק יט‪ ,‬סימן טו] דאין זה הנאה מגוף המלאכה‪ ,‬כיון‬ ‫‪ 36‬כך כתב בהלכות שבת בשבת [עמוד תרנד]‪.‬‬ ‫שרק נוצר שמירה שלא יתקלקלו המאכלים‪ ,‬וכן כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן‬ ‫הלוי פרק ד‪,‬י] דמותר לרמוז להנכרי שיתקן או יחבר החשמל להמקרר‪.‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫‪ 29‬כך כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ד‪,‬יב]‪.‬‬ ‫‪ 30‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק עמוד נד] בנוגע לפתחית פקקים‬ ‫וקופסאות‪ ,‬וכן כתב בששכ"ה [פרק ל‪,‬סח] וכן הוא דעת הגרפ"א פלק [במחזה‬ ‫אליהו ח"ג סימן נג]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כתב הגר"מ פיינשטיין [או"ח ח"ד סימן קיט‪,‬ה] לאסור אותו [וכעין זה כתב‬ ‫באג"מ ח"ב סימן עא בנוגע לדלת שנפתח באיסור‪ ,‬שאסור ליכנס דרך אותו פתח]‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – כיבוס בגדים‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון י' ‪ -‬פרשת בא‬ ‫א] כללי מלאכת מלבן‬ ‫‪ ]1‬מלאכת מלבן הוא אחד מן הל"ט מלאכות האסורות בשבת‪.‬‬ ‫‪ ]2‬המלבן את הבגד במה שדרכו להתלבן‪ ,‬חייב משום אב מלאכת מלבן‪.1‬‬ ‫‪ ]3‬כיבוס בגדיו הוא תולדה דמלבן‪ ,‬וג"כ אסור מה"ת‪( ,2‬עכ"פ באופן שדרכו לכבסן‪.)3‬‬ ‫ב] נתינת מים על הבגד‬ ‫‪ ]1‬אסור מן התורה‪ 4‬ליתן אפ' מים מועטים‪ 5‬או רוק מועט‪ 6‬על שום בגד או מגבה ]‪.[Towel‬‬ ‫‪ ]2‬ואף אם אינו מרטיב רק חלק קטן של הבגד‪ ,‬ג"כ אסור מן התורה‪.7‬‬ ‫‪ ]3‬והאיסור הוא בנתינה גרידא ואף אם אינו משפשף את המים כלל‪.8‬‬ ‫‪ ]4‬י"א דאף אם הבגד נקי ג"כ אסור‪ ,9‬וכתב המשנ"ב‪ 10‬דיש לחוש לשיטה זו‪( ,‬כיון דהוא איסור תורה)‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ ]5‬אולם‪ ,‬נתינת המים הוא אסור רק בדרך כיבוס‪ ,‬אבל הרטבה בדרך לכלוך (ואין כוונתו לכבס הבגד) לכו"ע שרי (בבגד נקי) ‪.‬‬ ‫‪ ]6‬אבל בבגד שיש עליה לכלוך ממש‪ ,‬אף נתינת מים בדרך לכלוך אסורה‪.12‬‬ ‫ג] נתינת מים בדרך לכלוך‬ ‫‪ ]1‬כיון שנתינת מים בדרך לכלוך מותר‪ ,‬לכן מותר לנגב ידיו לאחר נטילתו על מגבת ]‪ ,[Towel‬ואף שירטוב המגבת ע"י‬ ‫הניגוב‪( ,‬דנתינת המים עליו הוא בדרך לכלוך)‪.13‬‬ ‫‪ ]2‬אבל אם המגבת עצמה מלוכלך מאד‪ ,‬אסור לנגב ידיו עליו (שאף נתינת מים בדרך לכלוך אסור על בגד מלוכלך) ‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ ]3‬מותר לנגב מים שעל הרצפה ]‪ [Floor‬ע"י מגבות נקיים ]‪( [clean towels‬שאינן מקפיד עליהם)‪ ,‬כיון שהוא נתינת מים בדרך‬ ‫לכלוך דמותר‪.15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ ]4‬מותר לפתוח הברז ]‪ [Faucet‬אף אם מקושר פיסת בד ]‪ [Fabric cloth‬על פי הברז (וכגון בפסח)‪ ,‬דהוי הרטבה דרך לכלוך ‪.‬‬ ‫ד] האיסור להתלכך בגד‬ ‫‪ ]1‬גזרו חז"ל‪ ,‬שאסור להתלכך בגד (או מטלית) בשבת‪ ,‬אם רגיל לכבס את הבגד או את המטלית בחול כשנתלכלכו בלכלוך‬ ‫מסוג זה (גזירה שמא יבא לכבסו)‪.17‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן כתבו הפוסקים דאם ידיו מוטנפות מבוץ ]‪( 18[Mud‬או אפילו מקקאו‪ )19Cocoa-‬וכיוצ"ב‪ ,‬אין לנגב אותם במגבת‬ ‫שבדרך כלל מכבסה כשהיא מלוכלך‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬לב‪ ,‬והוא שיטת הפמ"ג‬ ‫‪ 1‬רמב"ם פרט ט‪ ,‬הלכה י‪.‬‬ ‫והעולת תמיד המובאים בביה"ל שב‪,‬ט ד"ה שאין‪ ,‬אולם עיין בביה"ל שם שכתב דאין‬ ‫‪ 2‬עיין במשנ"ב סימן שב ס"ק לט‪.‬‬ ‫הדבר ברור כל כך‪ ,‬דיש לומר דבדרך לכלוך לכו"ע שרי] ובספר וביום השבת [פרק טו‪,‬י]‪.‬‬ ‫‪ 3‬וכמו שביאר השעה"צ בסימן שב אות מא‪ ,‬דלכלוך שהדרך הוא להעבירו‬ ‫‪ 13‬כך כתב הרמ"א על מה שכתב המחבר [בסימן שב‪,‬י] ד'הרוחץ ידיו טוב לנגבם‬ ‫במים אינו אסור מה"ת אא"כ נתן עליו מים‪.‬‬ ‫בכח זו בזו ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה'‪ ,‬וכתב עליו‬ ‫‪ 4‬עיין ברמ"א סימן שב‪,‬ט‪.‬‬ ‫הרמ"א [שם] וז"ל‪' :‬ויש שכתבו דאין לחוש לזה‪ ,‬דלא אמרינן שריית בגד זהו‬ ‫‪ 5‬כמו שכתב המשנ"ב בס"ק מד‪.‬‬ ‫כבוסו בכה"ג‪ ,‬דאין זה רק דרך לכלוך‪ ,‬וכן נוהגין' עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ 6‬כמו שכתב המשנ"ב שם בס"ק מג‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬שכן נהגו‪ ,‬כך כתב בפסר ארחות שבת [פרק יג‪,‬לא]‬ ‫‪ 7‬כך מבואר מהמשנ"ב‪ ,‬וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬א]‪.‬‬ ‫ובספר וביום השבת [פרק טו‪,‬י]‪.‬‬ ‫‪ 8‬כמו שכתב בשו"ע סימן שב‪,‬ט ע"פ ביאר המשנ"ב בס"ק מד‪ ,‬ד'שרייתו זו היא‬ ‫‪ 14‬וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק נג] וכן כתב בספר וביום השבת [פרק טו‪,‬י]‪.‬‬ ‫כיבוסו' [עיין במשנ"ב ס"ק מה]‪.‬‬ ‫‪ 15‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬לא]‪ ,‬ורק אם הם מגבות שאינו מקפיד‬ ‫‪ 9‬הביא המשנ"ב [בס"ק מו] דיש ראשונים הסוברים דרק אסור אם כוונתו לכבס‬ ‫שיהיו רטובות‪ ,‬דאל"ה יש לחוש שיסחטם‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק נא]‪.‬‬ ‫הבגד‪ ,‬אבל דעת הרמ"א [שב‪,‬ט] הוא דאסור אף אם אין כוונתו לכבס הבגד‪.‬‬ ‫‪ 16‬כך כתב לחלק בספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬לה ע"פ הביה"ל שיט‪,‬י ד"ה משום‬ ‫‪ 10‬משנ"ב ס"ק מח‪ ,‬דיש להחמיר בשל תורה‪ .‬וכן כתב להלכה בספר הלכות‬ ‫שהביא דברי התוספת שבת]‪.‬‬ ‫שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כז]‪.‬‬ ‫‪ 17‬כתב בשו"ע [שב‪,‬יא] 'מי שנתלכלכה ידו בטיט‪ ,‬מקנחה בזנב הסוס ובזנב‬ ‫‪ 11‬משנ"ב ס"ק כח‪.‬‬ ‫הפרה‪ ,‬ובמפה הקשה העשויה לאחז בה קוצים‪ ,‬אבל לא במפה שמקנחים בה‬ ‫‪ 12‬כך כתב המשנ"ב [בס"ק נג] 'דכשיש עליו צואה אסור להעבירו אפילו על ידי‬ ‫ידים שלא יעשה כדרך שהוא עשה בחול‪ ,‬ויבא לכבס המפה' עכ"ל‪.‬‬ ‫נגוב הידים‪ ,‬דאף על פי שהוא דרך לכלוך‪ ,‬מכל מקום כבוס הוא‪ ,‬דהבגד הוא‬ ‫‪ 18‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כא] ובספר וביום השב [סימן טו‪,‬כב]‪.‬‬ ‫מלוכלך יותר מקודם ועתה מעבירו'‪.‬‬ ‫‪ 19‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק יד‪,‬כא]‪.‬‬ ‫‪ ]3‬וכתבו הפוסקים‪ ,‬דיש לרחוץ ידיו קודם שמנגב ידיו על המגבת‪ ,20‬או יש לנגב ידיו על מגבות נייר ]‪( ,21[Paper Towels‬או‬ ‫על סמרטוט‪ rag-‬שאינו מקפיד עליו כלל‪.)22‬‬ ‫‪ ]4‬וכן בגד שיש עליו טינוף או בוץ וכיוצ"ב‪ ,‬אסור לקנחו בבגד או מגבת שמקפיד על טינופו‪23‬‬ ‫ה] הסרת טיט לח מבגדו‬ ‫‪ ]1‬אם נתלכך הבגד בלכלוך לח‪ ,‬אסור מה"ת להניח אפ' מים או רוק מועט כדי לנקותו‪.24‬‬ ‫‪ ]2‬ואף אם אינו נותן מים על הבגד‪ ,‬אלא מקנחו במגבה רטובה ]‪ ,[Wet Towel‬ג"כ אסור מה"ת (ואף אם לא הרטיב המגבה‬ ‫בשביל כך)‪.25‬‬ ‫‪ ]3‬אבל אם אינו מסירו במים‪ ,‬אלא ע"י גרירה בציפורין‪ 26‬או גב סכין‪ ,27‬מותר‪.‬‬ ‫‪ ]4‬וכן מותר להסיר הלכלוך ע"י מגבת יבשה‪( ,28‬ולא רטובה) אם לא ישפשף ]‪ [Rub‬אותו בבגד‪.‬‬ ‫‪ ]5‬אבל אסרו חז"ל להסירו ע"י שפשף אותו מבחוץ‪ ,‬דמחזי כליבון‪.29‬‬ ‫‪ ]6‬וכן אסור לגרר או להסיר הלכלוך עד כדי שלא ישאר שום כתם ]‪ [Stain‬כלל‪.30‬‬ ‫ו] הסרת טיט יבש מבגדו‬ ‫‪ ]1‬טיט שנתייבש על בגדו‪ ,‬ג"כ אסור ליתן אפ' מים או רוק מועט (או להשתמש במטלית רטובה‪ )wet cloth-‬לנקותו‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ ]2‬ובנוסף‪ ,‬בטיט יבש ג"כ אסור לגררו מבגדו בלא מים‪ ,‬אם ע"י גרירתו ישבר לפירורים קטנים‪( ,‬דאסור משום טוחן) ‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ואף אם אינו ממשות טיט‪ ,‬אלא מראה טיט‪ ,‬ג"כ אסור לגררו מעל בגדו‪.32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ ]4‬ויש פוסקים שהקילו במאכלים שכבר נטחן‪ ,‬ונקרש על בגדו‪ ,‬שמותר לגררו [שאין טוחן אחר טוחן] ‪.‬‬ ‫‪ ]5‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דאם אינו ברור שישבר לחתיכות קטנות‪ ,‬מותר לגררו מהבגד‪.34‬‬ ‫ז] הסרת תבשיל מבגדו‬ ‫‪ ]1‬אם נפל תבשיל על בגדו‪ ,‬ולא דבוק כלל להבגד‪ ,‬מותר להסירו‪ ,‬אף אם לא נשאר שום רישום של לכלוך‪.35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ ]2‬ואם נתקרש התבשיל על הבגד‪ ,‬ודבוק קצת עליו‪ ,‬אסור לקלפו ]‪ [Peel it‬אם לא ישאר עליו שום רושם בבגד ‪.‬‬ ‫‪ ]3‬אבל בבגד שאינו מקפיד עליו בחול להסירו‪ ,‬מותר לקלפו אף את יתנקה הבגד לגמרי‪.37‬‬ ‫‪ ]4‬דברים שאינם תחובים בבגד‪ ,‬כגון קשקשים ]‪ [Dandruff‬ונוצות ]‪ ,[Feathers‬אין איסור להסירו מהבגד ‪( ,‬שאין זה כיבוס‬ ‫‪38‬‬ ‫הבגד מאחר שאינו דבוק לו כלל)‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לא]‬ ‫‪ 20‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כא]‪.‬‬ ‫ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כב] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬ז]‪.‬‬ ‫‪ 21‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק יד‪,‬כט] וכן כתב בספר וביום השבת‬ ‫וכתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬טו] דאף שאסור לגררו ביד‪ ,‬אבל‬ ‫[סימן טו‪,‬כב]‪.‬‬ ‫המקיל לגרר את הטיט במגררת אין למחות בידו‪ ,‬דהוי טוחן כלאחר יד‪.‬‬ ‫‪ 22‬כך כתב המשנ"ב [בסימן שב‪ ,‬ס"ק נז] שמותר לנקותם על סמרטוט שאין‬ ‫‪ 32‬כך מסיק המשנ"ב [בס"ק לו] ובביה"ל [שם ד"ה דהוי טוחן]‪.‬‬ ‫מקפיד עליו אם יתלכלך‪ ,‬וכן כתב בספר וביום השבת [שם]‪.‬‬ ‫‪ 33‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬לא] דאם היו מאוכלים שכבר‬ ‫‪ 23‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬יג]‪.‬‬ ‫היו טחונים‪ ,‬כגון בצק או דייסה‪ ,‬וא דברים שנתמעכו מבישול‪ ,‬מותר להסירה‪,‬‬ ‫‪ 24‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כב] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬ה]‪.‬‬ ‫(אם אכן ישאר כתם בבגד) וכן כתב הגר"ע יוסף [בהליכ"ע ח"ג עמוד רכו] דאם הטיט‬ ‫‪ 25‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬ל] בספר הלכות שבת בשבת‬ ‫נראה לכל ואין לו בגד אחר‪ ,‬יש להקל כיון דאין טוחן אחר טוחן‪ ,‬ואם יש שם‬ ‫[ח"ג פרק סב‪,‬כט‪ -‬ואף אם לא הרטיב אותו כדי לקנוחו]‪.‬‬ ‫גוי‪ ,‬עדיף לעשותו בגוי ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 26‬שו"ע שב‪,‬ט‪.‬‬ ‫‪ 34‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו הערה קג]‪.‬‬ ‫‪ 27‬משנ"ב ס"ק לד‪' ,‬ואפשר דאפלו בחודו' [כך כתב המשנ"ב שם בשם הבית יוסף]‪.‬‬ ‫‪ 35‬פשוט דזה לא גרע מנוצים שהתיר המשנ"ב [בס"ק ז] להסיר מבגדו‪ .‬וכן כתב‬ ‫‪ 28‬אם אינו משפשף‪ ,‬אלא מסיר ע"י המטלית‪ ,‬כך כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כן כתב‬ ‫בספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬הערה ל] להתיר‪.‬‬ ‫בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬ל] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כב]‪.‬‬ ‫‪ 36‬כך כתב המשנ"ב ס"ק יא‪ ,‬ובביה"ל שב‪,‬א סוד"ה עליה‪ ,‬וכן נפסק בשמירת‬ ‫‪ 29‬כתב בשו"ע [שב‪,‬ז] 'טיט שעל בגדו‪ ,‬משפשפו מבפנים‪ ,‬דלא מוכחא מלתא‬ ‫שבת כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬לב] אם אכן מקפיד עליו בימות החול‪ ,‬וכן כתב‬ ‫לאתחזויי כמלבן‪ ,‬אבל לא בחוץ‪ ,‬דדמי למלבן'‪ ,‬ורק גרירת הטיט אינה דומה‬ ‫בארחות שבת [פרק יג‪,‬כג] ובספר וביום השבת [טו‪,‬ו]‪.‬‬ ‫לליבון‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק לד]‪.‬‬ ‫ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סד‪,‬כו] נשאר בצ"ע למעשה אם אכן אסור‬ ‫‪ 30‬דכל הטעם שמותר לגררו או להסירו בלא מים‪ ,‬הוא רק מפני שכתב השעה"צ‬ ‫לקלפו כשלא נשאר שום כתם‪.‬‬ ‫[באות מא] שזה שרק מסיר הטיט‪ ,‬ורושם הלכלוך עדיין נשאר עליו‪ ,‬והדרך‬ ‫‪ 37‬כמו שכתב הביה"ל סב‪,‬א ד"ה עליה בסו"ד‪' ,‬לכן אינו מותר רק באופן‬ ‫להעבירו על ידי מים‪ ,‬אין בו איסורא מן התורה‪ ,‬ע"ש‪ ,‬ומבואר מדבריו דאם‬ ‫שמותר ניעור הטלית‪ ,‬והוא שלא בחדתי או באינו מקפיד' עכ"ל‪ .‬וכן כתב‬ ‫מנקה אותו באופן שלא ישאר הכתם כלל‪ ,‬א"כ הוי הדרך לכבסן ככה‪ ,‬ואסור‬ ‫להלכה בספר וביום השבת [סימן טו‪,‬ו]‪.‬‬ ‫מה"ת‪ ,‬וכן כתב המשנ"ב [בס"ק לו ובביה"ל שם ד"ה דהוי טוחן] דאם מגרר הטיט‬ ‫ומכוון בזה ליפות הבגד ולצחצחו שלא ישאר עליו שום רושם לכלוך‪ ,‬אסור‪,‬‬ ‫‪ 38‬כך כתב המשנ"ב בסימן שב ס"ק ז‪ ,‬וכן נפסק בשמירת שבת כהלכתה [פרק‬ ‫( דלא גרע מניעור טלית חדשה מן האבק‪ ,‬שכיון שהוא מנקה הבגד לגמרי ע"י הניעור‪ ,‬יש‬ ‫טו‪,‬לג‪ -‬ואף אם מקפיד עליו‪ ,‬ורק אסור להסירו ע"י מברשת] וכן כתב בספר ארחות‬ ‫בזה איסור תורה‪ ,‬ואף בלא ניתינת מים)‪.‬‬ ‫שבת [פרק יג‪,‬כד]‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬דאסור להסירו אם אכן לא נשאר שום רושם כלל‪ ,‬כך‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬כז] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק‬ ‫יג‪,‬כב] ובספר וביום השבת [טו‪,‬ה]‪.‬‬ ‫‪ 31‬כך כתב בשו"ע בסימן שב‪,‬ט ובמשנ"ב ס"ק לו‪ ,‬ואף דהוי מלאכה שאינה‬ ‫צריכה לגופה‪ ,‬על כל פנים אסורא מיהא איכא לכולי עלמא‪ ,‬ועל ידי אינו יהודי‬ ‫מותר [כך כתב המשנ"ב שם]‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – כיבוס חפצים‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון י"א ‪ -‬פרשת בשלח‬ ‫א] הכלל של כיבוס בעור‬ ‫‪ ]1‬יש איסור לכבס עורות‪( ,‬ואפ' עור קשה)‪ ,‬והוא בכלל מלאכה דאורייתא של מלבן‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כתבו הפוסקים דאסור רק לשפשף‪ [Rub] ,2‬במים (או ברוק‪ )3‬זה בזה (ואפ' בידו) אבל נתינת מים בלא שפשוף‪ ,‬שרי‪.4‬‬ ‫‪ ]3‬דברים קשים כמו כלים וכיוצ"ב‪ ,‬מותר לכתחילה לנקותם ע"י שפשוף במים (ואין בו חשש כיבוס)‪.5‬‬ ‫ב] הלכה למעשה בכיבוס עור‬ ‫כיבוס נעלים‬ ‫‪ ]1‬אם נתלכלכו נעליו‪ ,‬מותר ליתן עליהם מים לנקותו‪.6‬‬ ‫‪ ]2‬ואף מותר להניחם תחת זרם המים ]‪ [Flow of water‬מהברז ]‪ [Faucet‬לנקותו‪( 7‬ובלבד שלא ירטוב השרוכי נעלים ‪)8Shoe Laces-‬‬ ‫‪ ]3‬אבל אסור לשפשף ]‪ [Rub‬המים על הנעל משום מלאכות מלבן‪.9‬‬ ‫‪ ]4‬ומותרת שפשוף או גרירת הלכלוך או בוץ ]‪ [Mud‬מעל הנעל רק בלא נתינת מים‪.10‬‬ ‫‪ ]5‬ואם הוא לכלוך יבש‪( ,‬שישבר לחתיכות קטנות ע"י הגרירה)‪ ,‬אסור לגררו מהנעל משום טוחן‪ ,11‬ואף אם אינו משתמש במים‪.‬‬ ‫‪ ]6‬ואף בלכלוך לח‪ ,‬צריך ליזהר שלא לגרר את הנעל בחוזק אלא בקלות (משום מלאכת ממחק‪.)12‬‬ ‫כיבוס חפצי עור‬ ‫‪ ]1‬הרוצה לישב על כסא מלוכלך‪ ,‬ויש להכסא ציפוי עור ]‪ ,[Leather covering‬אסור לנקותו ע"י שפשוף במים‪.13‬‬ ‫‪ ]2‬אסור לשפשף במים כדי לנקות כסוי של מחזור או ספר העשוי מעור‪.14‬‬ ‫‪ ]3‬וכן אסור לשפשף במים (או רוק) את רצועת שוען יד ]‪ [Hand-watch band‬העשוי מעור‪.15‬‬ ‫ג] כיבוס בפלסטיק ]‪[Plastic‬‬ ‫‪ ]1‬כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬דג"כ שייך מלאכת מלבן ע"י כיבוס פסלטיק רך ]‪.16[Soft Plastic‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כתבו הפוסקים דאסור רק לשפשף ]‪ [Rub‬במים (ואפ' בידיו) אבל נתינת מים בלא שפשוף שרי‪.17‬‬ ‫‪ ]3‬ובפלסטיק קשיחים ]‪ ,[Hard Plastic‬אין בהם איסורי כיבוס ומותר אף לשפשפם במים‪.‬‬ ‫‪ 12‬כתב בשו"ע [סב‪,‬ח] 'אין מגררין בסכין או בצפורן מנעל‪ ,‬בין חדש בין ישן‪,‬‬ ‫‪ 1‬שו"ע שב‪,‬ט ומשנ"ב ס"ק מב 'וחיובא נמי איכא‪ ,‬דכיבוס שייך אף בעורות'‪,‬‬ ‫מפני שקולף העור והוי ממחק'‪ ,‬וכתב המשנ"ב [בס"ק לז] דאפילו היה עליו טיט‪,‬‬ ‫וכתב בשעה"צ [אות סא] שכן מוכח מהגמ' בזבחים [דף צד‪.]:‬‬ ‫וכוונתו להסיר הטיט‪ ,‬ג"כ אסור‪ ,‬כיון דפסיק רישא הוא‪ ,‬וכתב ג"כ המשנ"ב‬ ‫‪ 2‬ועיין בהביה"ל [שב‪,‬ט ד"ה זה]‪.‬‬ ‫[בס"ק כו] דהאיסור הוא רק אם מקנח בחוזק‪ ,‬אבל אם מקנח בנחת‪( ,‬והיינו‪,‬‬ ‫‪ 3‬פשוט דאין חילוק בין מים ורוק‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק מג]‪.‬‬ ‫בקלות) אין להחמיר בכל זה‪ ,‬דלא שייך בזה החשש דממחק העור‪.‬‬ ‫‪ 4‬שו"ע שם‪[ ,‬ועיין במשנ"ב ס"ק מא והביה"ל שם ד"ה אבל]‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בנעלי עור שיש לנו בזמנינו‪ ,‬אף שי"א דלא שייך החשש ממחק כיון‬ ‫‪ 5‬משנ"ב סימן שב ס"ק מא‪.‬‬ ‫דהעור חלוק הוא‪ ,‬אבל כתבו רוב פוסקי זמנינו שמ"מ יש להחמיר מלגרר הנעל‬ ‫‪ 6‬מאחר דאין איסור בשריית עור במים‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק‬ ‫בחוזק‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬מב] וכן הובא בשם‬ ‫טו‪,‬מג] ובארחות שבת [פרק יג‪,‬טו] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק‬ ‫הגרש"ז אוריבאך [ בששכ"ה פרק טו הערה קלח דאפ' נעלים העשוים מחומר סנתטי‬ ‫סג‪,‬טז‪ -‬ורק הוסיף שם באות טו דאם הבוץ יבש‪ ,‬לכתחילה אין לרוחצו במים משום חשש‬ ‫יש איסור ממחק] וכן כתב בארחות שבת [פרק יג‪,‬טז ‪-‬אבל ע"ש בהערה כ שנשאר צ"ע‬ ‫גיבול‪ ,‬אבל המקיל יש לו על מה לסמוך]‪ ,‬וכן כתב בספר וביום השבת [פרק טו‪,‬א]‪.‬‬ ‫בזה] ובהלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬יז]‪.‬‬ ‫‪ 7‬כתבו הפוסקים דאף מותר להניחם תחת זרם המים מהברז‪ ,‬ואין זה נחשב‬ ‫‪ 13‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסה] דאסור‬ ‫שפשוף‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬מג] וכן כתב בספר ארחות‬ ‫לשפשף הכסא של ציפוי עור או דמוי עור ]‪.[Imitation Leather‬‬ ‫שבת [פרק יג‪,‬טו]‪.‬‬ ‫‪ 14‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬ו]‪.‬‬ ‫‪ 8‬אסור לרטוב השרוכי נעלים במים‪ ,‬כיון שהחוטים דינם ככל בגד שאסור בכל‬ ‫‪ 15‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬ט]‪.‬‬ ‫נתינת מים עליהם‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬מג] ובספר וביום‬ ‫‪ 16‬כתבו גדולי פוסקי זמנינו דשייך מלאכה דאורייתא של כיבוס בשפשוף‬ ‫השבת [פרק טו‪,‬א] וכמו"כ כתבו הפוסקים בנוגע נעל שתפור לו בד או חוטים‪,‬‬ ‫פלסטיק במים מצד לצד‪ ,‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ יור"ד ח"ב סימן עו]‬ ‫שג"כ אסור לשרות הנעל במים אם ע"י זה ירטוב החוטים‪ ,‬כך כתב בספר‬ ‫וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו‪,‬הערה כה וע"ש שכתב שיתכן‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬לח] וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק חלק‬ ‫דהוא איסור תורה] ובשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק יג‪ ,‬הערה ו‪ ,‬וכן הובא‬ ‫יד עמוד שסא]‪.‬‬ ‫בשמו בשבות יצחק חלק יד עמוד שסג שאיסורא דאורייתא יש בזה‪ ,‬וכמו"כ הובא בשמו‬ ‫‪ 9‬כתבו הפוסקים דאף נעלים שהם מעור קשה ג"כ אסור לשפשם במים‪ ,‬כך‬ ‫באבני ישפה ח"ד ס' נב‪,‬ד] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו אות‬ ‫כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬אות ג ואות טו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג‬ ‫ו ואות מג] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬ד] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג‬ ‫פרק סב‪,‬ג] ובספר וביום השבת [פרק טו‪,‬א]‪.‬‬ ‫פרק סב‪,‬ז] שכן הוא דעת גדולי ההוראה דלמעשה יש להחמיר בהם‪ ,‬וכן כתב‬ ‫‪ 10‬ואף שאסרו חז"ל לשפשף בגד מבחוץ דמחזי כמלבן‪ ,‬אבל לא גזרו כן בעורות‪,‬‬ ‫בשו"ת מנחת יצחק [ח"ג סימן מט] דיש בזה איסור כיבוס בשפשוף‪ ,‬וכן כתב‬ ‫ולכן מותר לשפשף הנעל בלא מים‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק‬ ‫בספר שבות יצחק [חלק יד עמוד שסה]‪ ,‬וכן דעת הגר"פ פלק [במחז"א ח"ג סימן‬ ‫חלק יד עמוד שסב]‪.‬‬ ‫מג] וכן נוטה דעת הגר"ש וואזנר [בשבט הלוי ח"ה סימן לז‪,‬ב]‪.‬‬ ‫‪ 11‬כתב השו"ע [סב‪,‬ז] דאסור לגרר טיט יבש מבגדו‪ ,‬וביאר המשנ"ב [בס"ק לו]‬ ‫אולם כתב בשו"ת אבני ישפה [ח"ד סימן נב‪,‬ד] שלדעתו שין איסור כיבוס‬ ‫דאף אם אינו ממשות טיט אלא מראה טיט‪ ,‬מ"מ איסורא מיהא איכא‪.‬‬ ‫בפלטיק כלל‪.‬‬ ‫וכתבו הפוסקים‪ ,‬דשייך דין זה אף בגרירת טיט או בוץ מעל נעלו‪ ,‬שאם ישבר‬ ‫‪ 17‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬ו] ובארחות שבת [פרק יג‪,‬לח]‬ ‫לחתיכות קטנות ע"י הגרירה‪ ,‬יש איסור טוחן בגרירתו‪ ,‬וכן כתב בספר ארחות‬ ‫ובספר וביום השבת [פרק טו‪,‬ג‪ -‬בנוגע למוצץ גומי] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק‬ ‫שבת [פרק יג‪,‬אות טו ואות כב] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬טו‬ ‫סב‪,‬לב] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני פרק לג ע' רח]‪.‬‬ ‫ושם כתב דאין למחות ביד המקיל לגרר כלאחר יד וכגון במגררת‪ ,‬ורק גרירה בידו אסור‬ ‫בהחלט]‪.‬‬ ‫ד] הלכה למעשה‪ -‬פלסטיק רך ]‪[Soft Plastic‬‬ ‫‪ ]1‬כתבו הפוסקים‪ ,‬דאם נתלכלך מפת ניילון ]‪ ,[Plastic Tablecloth‬אסור לנקותו ע"י שפשוף במים זה בזה‪.18‬‬ ‫‪ ]2‬וכן כתבו הפוסקים דכסא המצופה בניילון רך ]‪ ,[Plastic seat cover‬ג"כ אסור לנקותו ע"י שפשוף המים‪19‬‬ ‫‪ ]3‬וכמו"כ אין לשפשוף כפפות גומי ]‪ [Plastic Gloves‬במים כדי לנקותם‪( ,20‬אבל מותר להשתמש בהם לצורך נקוי כלים )‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ ]4‬וכתב פוסקי זמנינו דאף ברכנים ]‪( [Benchers‬או עטיפות חוברות‪ )Kunteres Covers-‬המצופים בלמנציאה ]‪,[Lamination‬‬ ‫אסור לשפשוף במים‪.22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ ]5‬י"א דאף נעלי גומי ]‪ ,[Soft Plastic Slippers‬אין לשפשף מקום המלוכלך שבהם במים ‪.‬‬ ‫‪ ]6‬רצפה ]‪ [Floor‬או קיר ]‪ [Wall‬הדבוקות בה יריעות פלסטיק ]‪ ,[Plastic Sheets‬יש פוסקים שהורו שמותר לשפשף מקום‬ ‫מלוכלך בהם במים‪ ,24‬ויש שאסרו‪.25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ ]7‬יש שכתבו שמותר לשפשף פטימת גומי של בקבוק ]‪ [Plastic Tip of a Babby Bottle‬או מוצץ תינוק ]‪ , [Pacifier‬ויש‬ ‫שאסרו‪.27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ ]8‬אסור לשפשף עדשות מגע רכות ]‪ [Soft Contact Lenses‬במים כדי לנקותו ‪.‬‬ ‫‪ ]9‬ובענין אם מותר להניחם (העדשות מגע) בנוזל ניקוי בשבת‪ ,‬כמה פוסקי זמנינו הורו שיש רק להניחם במים שאין בהם‬ ‫חומר ניקוי‪ 29,‬ויש כמה פוסקים שהקילו להניחם אף בתוך נוזל המיוחד להם‪.30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ ]10‬ואם (העדשות מגע) כבר נתייבשו‪ ,‬לדעת כל הפוסקים אסור ליתנן בחומר כדי להחזיר להן את רכותן ‪.‬‬ ‫ה] הלכה למעשה‪ -‬בפלסטיק קשה ]‪[Hard Plastic‬‬ ‫‪ ]1‬מותר לכתחילה לכבס ולשפשף במים פלסטיק קשה‪ ,‬דהוי כמו כלי עץ דלא שייך בהם כיבוס‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן מותר לשפשף במים את עדשות המשקפים ]‪) ,32[Glasses Lenses‬או עדשות מגע קשות ]‪.(33[Hard Contact Lenses‬‬ ‫‪ ]3‬וכן כוסות חד פעמי פלסטיק ]‪ [Disposable cups etc.‬שהם קשיחים ]‪ [Hard‬מותר לשפשם לכתחילה‪( ,34‬אבל כוסות רכות‬ ‫אסורות‪.)35‬‬ ‫אלישיב [ בשבות יצחק חלק יד עמוד שצא ובארחות שבת פרק יג הערה סד] ובשם‬ ‫‪ 18‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק ג‪,‬ד] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות‬ ‫הגר"ש וואזנר [ בארחות שבת פרק יג הערה יד והערה סד ובספר וביום השבת סימן טו‬ ‫שבת פרק יג‪ ,‬הערה ו] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לג ע' רח] וכן כתב בספר‬ ‫הערה ה] ובשם הגר"נ קרליץ [בארחות שבת פרק יג הערה יד והערה סד]‪ ,‬וכן נפסק‬ ‫וביום השבת [פרק טו‪,‬ג] וכן נוטה דעת הגר"ש וואזנר [בשבט הלוי ח"ה סימן לז‪,‬ב]‪.‬‬ ‫בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קב] ש'אסור להניח בחומר כזה עם סימנים‬ ‫‪ 19‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק יג‪ ,‬הערה ו] וכן נפסק בספר‬ ‫המנקה היטב אפ' בלא שפשוף'‪.‬‬ ‫ארחות שבת [פרק ג‪,‬ד]‪.‬‬ ‫ולכן כתבו הרבה פוסקים דמותר רק להניחם במים שאין בו חומר ניקוי‪ ,‬כך‬ ‫‪ 20‬דהם כמו כל פלסטיק רכה‪ ,‬שאסור לנקותו ע"י שפשוף במים‪ ,‬כך כתב בספר‬ ‫כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬מ] וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [ארחות שבת‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬ו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬יב] וכן מבואר‬ ‫פרק יג הערה סד‪ ,‬ובספר וביום השבת סימן טו הערה ה] ובשם הגר"נ קרליץ [בארחות‬ ‫משו"ת מנחת יצחק [ח"ו בסימן כג‪-‬כד]‪.‬‬ ‫שבת פרק יג הערה סד]‪.‬‬ ‫‪ 21‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק יב‪,‬יד] וכן כתב בספר ארחות שבת‬ ‫ויש להזכיר כאן דעת הגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות בח"א סימן כו‪ ,‬וכן הובא‬ ‫[פרק יג‪,‬ו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬יב] וכן הובא בשם הגר"נ‬ ‫שיטתו בארחות שבת שם ובשבות יצחק שם] דיש לנקות העדשות מבעוד יום‪ ,‬ורק‬ ‫קרליץ [ארחות שבת פרק יג הערה ח]‪ ,‬וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"ו סימן כג]‬ ‫אז מותר לשורם במים (שאין בו חומר ניקוי)‪ ,‬ולכן הובא בשמו [בשבות יצחק שם]‬ ‫וכמו"כ כתב בשו"ת אבני ישפה [ח"ד סימן נב‪,‬ד]‪.‬‬ ‫דאם כבר לבש אותם בעין ביום אסור להחזירם שוב למים‪ ,‬ולכן הובא בשמו‬ ‫‪ 22‬כך כתב בספר שבות יצחק [חלק יד עמוד שסה] שברכנים המצופים בניילון‬ ‫דאין להשתמש באותו היתר ליום שני של יו"ט וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫אסורים בשפשוף במים‪ ,‬והוא כל שכן ממה שהובא בשם הגרי"ש אלישב [שם‬ ‫‪ 30‬יש פוסקים שהורו שאין איסור כיבוס בהכנסת העדשות להנוזל כיון דכל‬ ‫בעמוד שסו דאף אם דבוק ניילון להרצפה אסורים בשפשוף] וכן כתב בספר הלכות‬ ‫כוונתו לשמור על העדשות ולא לנקותם‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אויבאיך‬ ‫שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬ח] לכל דבר העטוף בלמניציאה‪ ,‬ואף עטיפות‬ ‫[בששכ"ה פרק טו הערה רסד] וכן הוא דעת הגר"פ פלק [מחז"א ח"ג סימן מב אות כ‪-‬‬ ‫חוברות ]‪.[Kunteres Covers‬‬ ‫כב] וכן נפסק בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬פג]‪.‬‬ ‫‪ 23‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬מג]‪.‬‬ ‫‪ 31‬אם כבר נתייבשו אזלא ההיתר שהזכרנו בהערה הקודמת‪[ ,‬שהכנסת עדשות‬ ‫‪ 24‬כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬הערה ז] דרצפה שדבוקת בה יריעת פלסטיק‪,‬‬ ‫להנוזל רק משמר אותם ואינו מכבס אותם] דכיון שכבר נתייבשו ונתלכלכו‪,‬‬ ‫לא שייך בה איסור כיבוס דנחשבת כהרצפה עצמה‪ ,‬וכתב כן [שם] בשם הגר"נ‬ ‫הכנסתם לנוזל מכבס אותם‪ ,‬ולכן כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬פג] דאז‬ ‫קרליץ‪.‬‬ ‫אסור להחזירם לנוזל‪ ,‬וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בשולחן שלמה סימן‬ ‫‪ 25‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסו] דאף אם דבוק‬ ‫שכא‪,‬ט] וכן כתב הגר"פ פלק [במחז"א שם]‪.‬‬ ‫לשיש‪ ,‬קרקע או קיר‪ ,‬יש בו כיבוס כשמשפשף במים בדוחק‪ ,‬ולא שייך הסברא‬ ‫‪ 32‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬י] וכתב שם דאין לנגב המטלית ]‪,[Cloth‬‬ ‫שבטל להקרקע‪.‬‬ ‫אלא העדשות ]‪ [Lenses‬עצמם‪.‬‬ ‫ובספר שבות יצחק [בחלק יד עמוד שסו] מחלק בין שטיח שמאבדת את רכותה‬ ‫‪ 33‬כתבו הפוסקים דאין בהם חשש של מלבן כלל‪ ,‬ומותר לשפשף אותם במים‪,‬‬ ‫בהיותה מחוברת לדבר קשיח‪ ,‬דאפשר דבזה יש להקל‪ ,‬ויש לאסור בהחלט רק‬ ‫וכן מותר להניח אותם בנוזל המיוחד להם‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שטיח שאינו דבוק לגמרי להרצפה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫[בשבות יצחק חלק יד עמוד שצב] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬יא] ובספר‬ ‫‪ 26‬בזה יש פוסקים שהקילו להתיר השפשוף‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך‬ ‫הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬י]‪.‬‬ ‫[בארחות שבת פרק יג הערה יט] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [בארחות שבת פרק‬ ‫‪ 34‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬ח‪ -‬ואף בסבון נוזלי] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫יג‪,‬ז ובהערה ט וכן הובא בשמו בספר וביום השבת סימן טו‪,‬ג]‪.‬‬ ‫אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסז]‪.‬‬ ‫‪ 27‬כמה פוסקים הורו שיש מלאכת דאורייתא של מלבן אף בזה‪ ,‬כך הובא בשם‬ ‫‪ 35‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עד שסה ובאשרי האיש פרק‬ ‫הגרי"ש אלישיב [ בארחות שבת יג‪,‬ז ובהערה ט‪ ,‬וכן הובא בשמו בספר וביום השבת‬ ‫טו‪,‬ב] דכוס חד פעמי רך‪ ,‬יש איסור לשפשפו מהלכלוך שעליו‪.‬‬ ‫סימן טו‪ ,‬הערה ו ובאשרי האיש פרק טו‪,‬ז] וכן הוא הדיעה העיקרי בספר וביום‬ ‫ויש להזכיר כאן הגדר שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק שם] דאם‬ ‫השבת [בסימן טו‪,‬ג] וכן כתב בספר שבות יצחק [חלק יד עמוד שסה]‪.‬‬ ‫‪ 28‬שהם כמו כל פלסטיק רכה האסורה בשפשוף במים‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש‬ ‫הכוסות והצלחות באמת רכות‪( ,‬ורק בגלל השפה ‪ Rim-‬שהיא קשיחה ‪ Hard-‬לא‬ ‫אלישיב [בספר וביום השבת סימן טו‪ ,‬הערה ה]‪ ,‬ובשם הגר"ש וואזנר [בספר וביום‬ ‫ניתן לשפשף צד על צד)‪ ,‬יש בהם ג"כ איסור כיבוס בשפשף מקום הלכלוך במים‪,‬‬ ‫השבת שם] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לג ע' רח] נפסק בספר וביום‬ ‫ורק יש להקל בכלי פלסטיק שהם עצמם קשיחים באופן שא"א לשפשף אותו‬ ‫השבת [סימן טו‪,‬ב]‪.‬‬ ‫חומר צד על צד‪.‬‬ ‫‪ 29‬יש להקדים‪ ,‬דאף שאין איסור בנתינת פלסטיק לתוך מים אבל לא גרע הם‬ ‫מעור‪ ,‬שאסור לשרות אותם בנוזל המיוחד לנקותם‪ ,‬שהרי זה דרך כיבוס‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫ואסור‪ ,‬וכמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסא] וכן‬ ‫נפסק בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קב]‪.‬‬ ‫ולכן כתבו הרבה פוסקים דעדשות מגע רכות אסורים לשרות אותם בנוזל‬ ‫ניקוי‪ ,‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג אות יד] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫הלכה ולמעשה – ניעור בגדים‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון י"ב ‪ -‬פרשת יתרו‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫א] הכללים של ניעור בגדים‬ ‫‪ ]1‬לכלוך הדבוק ]‪ [Stuck‬לבגדו‪( ,‬כגון טיט‪ ,‬בוץ‪ mud-‬או כתם‪ )stain-‬יש איסור להסירו אף אם אין הלובשו מקפיד על נקיון‬ ‫הלכלוך‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬אבל לכלוך שאינו דבוק ]‪ [Stuck‬אלא תחוב ]‪ [Attached‬לו [כגון אבק‪ dust-‬או שלג] באופן ששייך להסירו ע"י ניעור הבגד‪,‬‬ ‫אסור להסירו רק אם מפקיד עליו‪.2‬‬ ‫‪ ]3‬ומי שמקפיד עליו (וכגון כשנמצא על בגד שחור‪ )3‬אסור מן התורה להסירו בכל אופן שהוא‪.4‬‬ ‫‪ ]4‬וכן אסור מן התורה אפ' לנערו ]‪ [Shake‬באופן קל‪ ,‬דבדברים האלו (של אבק או שלג) 'הניעור יפה לה כמו כיבוס'‪.5‬‬ ‫‪ ]5‬וכתבו הפוסקים דכל שאסור בניעור אסור ג"כ לחבוט הבגד בידו באופן רכה ]‪) ,[Hit Softly‬דעי"ז מתנקה הבגד כמו ניעור‪.(6‬‬ ‫‪ ]6‬אבל יש פוסקי זמנינו שהורו שעכ"פ מותר לנשף ]‪ [Blow‬את הלכלוך ברוח פיו‪[ .7‬א]‬ ‫ב] הגדר של הקפדה‬ ‫(בלי הנקיון)‪.8‬‬ ‫‪ ]1‬וכתבו הפוסקים‪ ,‬דהגדר של ההקפדה הוא שהלכלוך כזה מפריע לו מללכת ברבים‬ ‫‪ ]2‬אם מפריע לו מללכת רק בשבת‪ ,‬אבל בחול לא יהא מקפיד על לכלוך כזה‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם זה נחשבת הקפדה‪.9‬‬ ‫הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] מותר לנשף את האבק או שלג ברוח פיו‪ ,‬כיון דאי אפשר להסיר ע"י כן את הלכלוך שבאמת תחוב להבגד‪( ,‬אבל רק בכה"ג‬ ‫מותר)‪.‬‬ ‫[בששכ"ה ח"א פרק טו‪ ,‬הערה פ] ובשם הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי ח"ב פרק‬ ‫‪ 1‬לא הוזכר החילוק של הקפדה בסתם לכלוך שעל בגדו‪ ,‬ובכל גווני להסירו‬ ‫י‪ ,‬הערה ‪.]7‬‬ ‫במים או רוק אסור מן התורה‪ ,‬אפ' בלא שפשוף‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [בסימן‬ ‫ויש פוסקים שהורו דחבטה בנחת חמור יותר מניעור‪ ,‬ונחשבת שפשוף‪ ,‬כך‬ ‫שב ס"ק מד] ולשפשפו בלא מים אסור מדרבנן [וכמו שכתב בשו"ע שב‪,‬ז] ומותר‬ ‫הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פרק י‪ ,‬הערה ‪ ]8‬ולדעתו אסור‬ ‫רק לשפשפו מבפנים‪ ,‬או לגררו‪ ,‬או להסירו בלא שפשוף‪ ,‬וכן רק אם לא ישתמש‬ ‫אף על לכלוך גמור‪.‬‬ ‫במים או רוק כלל‪ ,‬וכבר כתבנו בזה באריכות בגליון י' [פרשת בא]‪.‬‬ ‫‪ 7‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [בתורת המלאכות מלאכת מלבן ס"ק פז] 'דמסתברא‬ ‫‪ 2‬זה שאמרו בגמ' 'שהניעור יפה לה כמו כיבוס'‪ ,‬כתב בשו"ע [שב‪,‬א] דהוא דוקא‬ ‫דאבק שיכול להסירו ברוח פיו אינו שקוע בבגד אלא מונח מלמעלה‪ ,‬ודבר‬ ‫למי שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור‪ ,‬וכתב בביה"ל [שב‪,‬א ד"ה והוא] לבאר‬ ‫שעומד על הבגד אין בו איסור להסירו‪ ,‬משא"כ ניעור אסור משום שבפעולה‬ ‫הטעם בזה‪ ,‬דרק עי"ז שהקפיד כשיש אבק עליו‪ ,‬מקרי יפוי בזה שמנערו ומסיר‬ ‫זו מוציא אבק שבלוע בבגד' עכ"ל‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגר"ח קניבסקי‬ ‫האבק‪.‬‬ ‫[באסיפת יצחק ז' שבט תשס"ז] דיתכן שמותר‪ ,‬וכמו"כ שמעתי מהגרי"א הכהן‬ ‫ומבואר מכל הסימן‪ ,‬דרק בדברים כמו טל‪ ,‬שלג או עפר‪ ,‬שאינם דבוקים ממש‬ ‫פארכהיימער שליט"א‪.‬‬ ‫להבגד‪ ,‬צריך הקפדת הלובשו כדי שיהא נחשבת הסרתם כיבוס ויהא בכלל‬ ‫אולם‪ ,‬עיין בספר מכון לשבתך [הלכתא גבירתא הלכה ד' אות ג'] שכתב להחמיר‬ ‫מלאכת מלבן‪.‬‬ ‫ומפני 'ולמעשה אין בזה שום ראיה להקל'‪ ,‬ושדבר הנוגע לאיסור תורה‪ ,‬אין‬ ‫‪ 3‬אף שרק הוזכר הדין בשו"ע בבגד שחור ובבגד חדש‪ ,‬כבר כתב הביה"ל [בסימן‬ ‫מקילים מסברא‪.‬‬ ‫שב‪,‬א ד"ה עליה] וז"ל‪' :‬ואפשר עוד לפי זה‪ ,‬דאם ידוע שאפילו בחיוורי וסומקי‬ ‫ושמענו מהגרמ"מ קארפ [בעל ספר הלכות שבת בשבת] שאף שאין ברור היתירא‪,‬‬ ‫(והיינו‪ ,‬אפ' בגדים בצבעים בהירים) ג"כ דרכו להקפיד שלא ללבשו בלי ניעור‪ ,‬יהיה‬ ‫אבל המקיל לנשף בפה יש לו על מי לסמוך‪.‬‬ ‫אסור גם שם לנער' עכ"ל‪ .‬וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר בשמירת שבת‬ ‫‪ 8‬כתבו הפוסקים שהגדר של הקפדה הוא שמפריע לו מלכת‪ ,‬כך כתב בארחות‬ ‫כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬כט]‪ ,‬דהאיסור תלויה בהקפדה‪ ,‬וכל שמקפיד עליו אסורה‬ ‫שבת [פרק יג‪,‬כה] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שפג]‬ ‫בניעור‪ ,‬ואף בבגד ישן‪ ,‬ואף בצבעים בהירים‪ ,‬וכמו"כ כתב בספר הלכות שבת‬ ‫וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬כט] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני‬ ‫בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כא]‪.‬‬ ‫עמוד ריא] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כא] וכמו"כ כתב בחזון‬ ‫‪ 4‬מי שמקפיד על אבק או שלג שעל בגדו‪ ,‬נחשבת נקוי הבגד ככיבוס‪ ,‬ולכן אסור‬ ‫עובדיה [ח"ו עמוד צד]‪.‬‬ ‫לו לנקותו בכל אופן שהוא‪ ,‬והחידוש של הגמ' הוא דאף ע"י ניעור‪ ,‬שאינו‬ ‫אבל מי שאין הלכולך כזה מפריע לו מללכת ולפעמים הולך בחוץ בלא לנקותו‪,‬‬ ‫משפשף או מגרר את הלכלוך כלל‪ ,‬מ"מ אסור‪ ,‬כיון דעי"ז מתנקה הבגד‪ ,‬וכל‬ ‫אבל מ"מ יש לו רצון לנקותו ולפעמים אכן מנקה אותו‪ ,‬ע"ז כבר כתב המשנ"ב‬ ‫שכן שבאופנים הרגילים לנקותו ג"כ אסור‪ ,‬וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק‬ ‫[בס"ק ב] 'אבל אם אין דרכו להקפיד ולובשו לפעמים בלא ניעור‪ ,‬מותר לנער‬ ‫יג‪,‬כה] ובספר וביום השבת [פרק טו‪,‬ד‪ ,‬ובכל צבע‪ -‬ע"פ הביה"ל שב‪,‬א ד"ה י"א דאסור]‪.‬‬ ‫אף לכתחילה' עכ"ל‪ ,‬ומשמע מלשונו דאף מי שלפעמים מנקה אותו לא נחשב‬ ‫ואף אם אינו משתמש במים‪ ,‬כבר כתב השעה"צ לחלק דמה שבכתם שעל בגדו‬ ‫הקפדה‪ ,‬כיון שאין זה לעיכובא אצלו‪.‬‬ ‫מותר מן התורה להסירו בלי מים‪ ,‬הוא רק מפני שבלא מים עדיין נשאר רושם‬ ‫‪ 9‬הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו הערה צד] דאין זה נחשב‬ ‫הכתם בבגדו‪ ,‬ומפני כך הדרך הוא לנקותו דווקא במים‪ ,‬ולכן מי שמנקה אותו‬ ‫הקפדה‪ ,‬ומותר לנערו‪ ,‬וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬כט]‪.‬‬ ‫בלא מים‪ ,‬שלא כדרך העולם‪ ,‬אין בו איסור דאורייתא‪ ,‬מש"כ כאן ששייך‬ ‫אבל הורה הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריא] דאף זה נחשבת‬ ‫להסיר כל הרושם בלי מים‪.‬‬ ‫הקפדה‪ ,‬כיון דביום השבת מפריע לו אותו לכלוך מללכת החוצה‪ ,‬וכמו"כ‬ ‫‪ 5‬שו"ע שב‪,‬א ע"פ הגמ' שבת דף קמז‪.‬‬ ‫הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי פרק י' הערה ‪.]4‬‬ ‫‪ 6‬כתבו הפוסקים דכל דבר שאסור לנער‪ ,‬בוודאי אסור לחבט אותו‪ ,‬ואפ'‬ ‫בקלות‪ ,‬דעי"ז זה מתנקה הבגד כמו ניעור‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוירבאך‬ ‫ג] הלכה למעשה‪ -‬ניעור בגד מאבק‬ ‫‪ ]1‬בגד שחור שנתלכלך באבק‪ ,‬והלובשו מקפיד עליו‪ ,‬אסור מן התורה לנערו בשבת‪( 10‬או לנקותו בכל אופן שהוא)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬וכמו"כ אסור לחבוט ]‪ [To Hit‬את הבגד‪ ,‬ואפ' באופן רכה‪( ,11‬וי"א דמותר לנשפו ברוח פיו‪.)12‬‬ ‫‪ ]3‬וכן כובע ]‪ [Hat‬שנתלכלך באבק‪ ,‬ג"כ אסור לנער או לחבוט אותו (שבדרך כלל מקפידין עליו)‪.13‬‬ ‫‪ ]4‬אבל אם אין הלובשו מקפיד על לכלוך האבק‪ ,‬מותר לו לנערו‪( ,‬וי"א שצריך לנערו בקלות‪.)14‬‬ ‫‪ ]5‬כסא ]‪ [Chair‬שיש עליו מרפוד בד ]‪ [Fabric Cushion‬שנתלכלך מאבק‪ ,‬אסור לחבוט אותו כדי לנקותו‪( ,‬אם מקפיד שלא‬ ‫לישב על כסא מלכלוך כזה‪.)15‬‬ ‫‪ ]6‬אם נתלכלו נעליו באבק (או מרפוד כיסוי של עור ‪ ,)Leather Seat Cushion-‬אין איסור בהסרת אבק שעליו‪.16‬‬ ‫ד] הלכה למעשה ‪ -‬ניעור בגד משלג‬ ‫‪ ]1‬אם נפל שלג על בגדו‪ ,‬וכבר הותחל השלג להנמס ]‪ ,[To Melt‬אם האדם מקפיד שלא ללבוש את הבגד בלא לנערו‪ ,‬אסור מן‬ ‫התורה לנער אותו‪.17‬‬ ‫‪ ]2‬וה"ה שאסור לחבוט את הבגד כדי להסיר השלג שעליו‪ ,‬ואפ' באופן קל ‪( ,‬וי"א דמותר לנשפו ברוח פיו )‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ ]3‬וכן אסור לנער או לחבוט כובע ]‪ [Hat‬שיש עליו שלג (שהותחל להנמס)‪.20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ ]4‬ורק אם השלג לא הותחל להינמס על בגדו מותר לנער את הבגד בקלות‪( ,‬שהרי אינו תחוב להבגד) ‪ ,‬ומ"מ אין לנערו בחזקה ‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ה] הלכה למעשה ‪ -‬ניעור בגד מגשם‬ ‫‪ ]1‬בגד שמקפיד עליו שלא יהא רטוב ]‪ ,[Wet‬וכגון בבגד חדש‪ ,‬אסור לנערו מהמי גשמים שנפלו עליו‪ ,‬ואפ' באופן קל‪.23‬‬ ‫‪ ]2‬ואם אינו מקפיד עליו (וכגון בבגד ישן‪ ,‬או במעיל המיוחד לגשם ‪ ,)24Fabric Rain Coat-‬מותר לנערו באופן קל‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ואף כשמותר לנערו באופן קל‪ ,‬אסור לנערו בחזקה (משום איסור סחיטה)‪.25‬‬ ‫‪ ]4‬אבל מעיל גשם של פלסטיק ]‪ ,[Plastic Rain Coat‬מותר לנערו אפ' בחזקה‪( ,‬דלא שייך סחיטה בפלסטיק כיון שאינו בולע‪.)26‬‬ ‫ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כ] ובחזון עובדיה [ח"ו עמוד צד‪ -‬ושאין‬ ‫‪ 10‬כתב הרמ"א [שב‪,‬א] 'יש אומרים דאסור לנער בגד מן האבק שעליו אם‬ ‫חילוק בין טל ושלג]‪.‬‬ ‫מקפיד עליו‪ ,‬וטוב לחוש לדבריו' עכ"ל‪ ,‬והוא ע"פ גירסת רש"י [דף קמז‪ .‬ד"ה‬ ‫‪ 18‬מפני שכתבו הפוסקים‪ ,‬דחיבוט הבגד‪ ,‬אפ' באופן קל‪ ,‬לא גרע מניעור‪ ,‬וכמו‬ ‫המנער‪ ,‬עיין במשנ"ב בס"ק ה שביאר שיטתו] והאור זרוע [ח"ב סימן פא] בהגמ'‬ ‫שכתבתי למעלה‪.‬‬ ‫בשבת [דף קמז‪ ].‬וכתב המשנ"ב [בס"ק ו] בשם האליה רבה [ס"ק ג] דמדינא יש‬ ‫‪ 19‬וכמו שכתבתי למעלה בהערה ‪.7‬‬ ‫איסור בזה‪ ,‬כי הרבה ראשונים סוברים כשיטת רש"י‪ ,‬ע"ש‪ ,‬ובשעה"צ [אות ז]‬ ‫‪ 20‬וכמו שמבואר מהמשנ"ב [בס"ק ו] דכובע דינו כבגד בנוגע לניעור‪ ,‬וכעין מה‬ ‫כתב שהוא ג"כ דעת היראים [סימן רעד] וספר התרומה [סימן רנד] ושבולי לקט‬ ‫שכתב בספר שבות יצחק [חלק יד ע' שפד] וכן שמעתי מפוסקי זמנינו‪.‬‬ ‫[סימן קט]‪ ,‬וע"ש שכתב שכן הוא ג"כ דעת ר"ח‪.‬‬ ‫‪ 21‬כתב הביה"ל [שב‪,‬א ד"ה מן הטל] 'נראה לי‪ ,‬דאם עדיין השלג לא נמס כלל‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו לאסרו בהחלט‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה‬ ‫מותר‪ ,‬וכו' משום דעומדין מלמעלה ולא נכנסין בתוכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫[בפרק טו‪,‬כח] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כה] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬ד]‪.‬‬ ‫וכמו"כ כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לט] ובספר‬ ‫‪ 11‬כיון שכתבו הפוסקים דחבטת הבגד‪ ,‬אפ' באופן רכה‪ ,‬לא גרע מניעור‪,‬‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬כו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כ]‪.‬‬ ‫וכשאסור בניעור‪ ,‬אסור ג"כ בחבטה‪.‬‬ ‫אבל יש להזכיר דבר פשוט‪ ,‬שאם כבר הלך בחוץ באמצע השלג‪ ,‬ונכנס בפנים‪,‬‬ ‫‪ 12‬עיין במה שכתבתי למעלה בהערה ‪ ,7‬ובמה שהבאנו למעלה מהגרי"א הכהן‬ ‫בוודאי אי אפשר לומר דעדיין לא הותחל השלג להינמס‪ ,‬ואף אם נפל השלג‬ ‫פארכהיימער שליט"א‪.‬‬ ‫עליו מיד‪ ,‬כיון שברגע שנכנס לפנים‪ ,‬הרי הותחל להינמס‪.‬‬ ‫‪ 13‬הרי מבואר מהמשנ"ב [בס"ק ו] דנקיון אבק מהכובע שנתלכלך ג"כ אסור מן‬ ‫‪ 22‬כך כתב הביה"ל [שב‪,‬א ד"ה מן הטל] מפני שיש לחוש שאכן כבר נמס קצת‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬שכתב 'טוב ליזהר כשבא שחרית בשבת לבית המדרש להניח כובעו‬ ‫ולא הכיר בה‪ ,‬ולכן יש לו לנער בקלות‪ ,‬דאז לא שייך ליפול אלא החלק של‬ ‫ובגדיו במקום שימור‪ ,‬כדי שלא יפלו לארץ ויעלו אבק עליהם‪ ,‬ויבוא לחילול‬ ‫ממשות השלג העומד מלמעלה שעדיין לא נמס לתוך הבגד‪.‬‬ ‫שבת' עכ"ל‪ .‬וכמו"כ כתב בספר שבות יצחק [חלק יד פרק לג עמוד שפד] שכיום‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לט]‪.‬‬ ‫כשיש אבק על בגד או כובע של שבת בדרך כלל מקפידים ומפריע ללכת כך‪,‬‬ ‫‪ 23‬כתב הרמ"א [שב‪,‬א] 'וכל שכן שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו‬ ‫ולכן אסור מן התורה לנערו או לחבטו‪ ,‬וכן שמענו מפוסקי זמנינו‪.‬‬ ‫גשמים‪ ,‬ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו' עכ"ל‪ .‬וביאר המשנ"ב [בס"ק ד]‬ ‫‪ 14‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו‪ ,‬הערה פד] וסברתו הוא‬ ‫דכוונת הרמ"א הוא דמסתמא מקפיד הבעלים על בגד חדש שלא יהא רטוב‪.‬‬ ‫דאם מנערו בחוזק‪ ,‬אז מוכח שמקפיד‪ ,‬וע"פ זה נפסק בספר שמירת שבת‬ ‫ומבואר מהמשנ"ב [שם‪ ,‬בזה שכתב דבבגד ישן עכ"פ אסור לנערו בחזקה] שהאיסור‬ ‫כהלכתה [פרק טו‪,‬כט] דאף מי שאינו מקפיד עליו‪ ,‬רק מותר לו לנערו בקלות‬ ‫הוא אף לנערו באופן קל‪ ,‬אם אכן מקפיד שלא יהא הבגד רטוב‪ ,‬וכגון בבגד‬ ‫ולא בחזקה‪.‬‬ ‫חדש‪ ,‬וכן כתב פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לו]‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שיש פוסקי זמנינו שהורו דאף מי שאינו מקפיד עליו מ"מ אסור‬ ‫ובספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬כז ע"פ המשנ"ב הנ"ל] וכמו"כ נפסק בספר וביום‬ ‫להסיר הלכלוך לגמרי באופן שלא ישאר שום רושם כלל‪ ,‬כך כתב בספר הלכות‬ ‫השבת [סימן טו‪,‬ט]‪.‬‬ ‫שבת בשבת [ח"ד פרק סב‪,‬כד]‪ ,‬ולדעתו ג"כ צריך ליזהר שלא לנערו בחזקה‪ ,‬וכדי‬ ‫ויש להזכיר שאין חילוק בזה בין צבע שחור וצבע לבן‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב‬ ‫שישאר רושם קצת מהלכלוך‪.‬‬ ‫[בס"ק ג] וכן כתבו פוסקי זמנינו הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 15‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כב] וכתב שם‪ ,‬דמסתמא נחשב‬ ‫‪ 24‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לז]‪.‬‬ ‫מקפיד‪ ,‬ולכן אסור לנקותו בכל אופן שהוא מהאבק שעליו‪.‬‬ ‫‪ 25‬אסור לנער בבגד רטוב במים בחוזק‪ ,‬כיון דע"י הניעור יצא קצת מן המים‬ ‫‪ 16‬קודם כל‪ ,‬רוב נעלים שלנו עשוים מעור‪ ,‬ולא נאמר האיסור של הסרת אבק‬ ‫הנבלע בתוכו‪ ,‬ונכלל באיסור סחיטה‪ ,‬וכן כתב המשנ"ב [בס"ק ד] דבכל גווני‬ ‫מחפצי עור‪ ,‬אלא מבגדים בלבד‪ ,‬ולכן מותר להסיר אבק שעל גבי נעלי עור‪ ,‬וכן‬ ‫אסור לנערו בחזקה‪.‬‬ ‫כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬יח] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬יח]‪.‬‬ ‫וכן כתב פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לו] ובספר‬ ‫ויש שהוסיפו‪ ,‬שאף בנעלים העשויים מצמר או בד‪ ,‬הואיל ואין רגילים להקפיד‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬כז] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ד פרק סב‪,‬כד]‪.‬‬ ‫מלובשן כשיש עליהם אבק‪ ,‬מותר לנקותם מאבק שעליהם‪ ,‬כך כתב בספר‬ ‫‪ 26‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬לט‪ -‬וכתב שם דה"ה לכיסוי ניילון‬ ‫הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כג]‪.‬‬ ‫המיוחד למגבעות וכיוצ"ב שאין איסור כלל לנערו בחזקה] וכן כתב בספר הלכות שבת‬ ‫‪ 17‬כתב בשו"ע [שב‪,‬א] 'המנער טלית חדשה שחורה מן הטל שעליה‪ ,‬חייב‪,‬‬ ‫בשבת [ח"ד פרק סב‪,‬כד] וכן כתב הגר"ע יוסף [הליכ"ע ח"ג עמוד רכג]‪.‬‬ ‫שהניעור יפה לה כמו כיבוס' וכתב הביה"ל [שם ד"ה מן הטל] שכתב האליה רבה‬ ‫[ס"ק א] בשם אגודה [סימן קפג] דהוא הדין שלג‪.‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬שכל בגד שחור או כהה שנפל שלג על גביו‪( ,‬וכבר‬ ‫‪To request archives of Hilchos Shabbos, contact the above email address.‬‬ ‫התחיל השלג להנמס) אסור מן התורה לנערו‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה‬ ‫[ פרק טו‪,‬לט‪ ,‬שמבואר דהדין טל ושלג שוים הם] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כו]‬ ‫הלכה ולמעשה – סחיטת בגדים‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון י"ג‪ -‬פרשת משפטים‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫א] הכללים של האיסור סחיטה‬ ‫‪ ]1‬אסור מן התורה לסחוט בגד (או מטלית‪ )towel-‬מן המים הנבלע בו‪ ,‬משום מלאכת מלבן (שגם סחיטה מצרכי הכיבוס הוא)‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬וכן אסור מה"ת לסחוט בגד וכיוצ"ב מיין או שאר משקה צבוע ]‪ [Colored Drink‬הנבלע בו משום מפרק‪( ,‬שהוא תולדה‬ ‫דדש‪ )2‬אם יש לו צורך בהמשקה הנסחט‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ואף אם אין לו צורך בשאר משקים הנסחט ממנה‪ ,‬מ"מ לדעת כמה ראשונים אסור מדרבנן‪.3‬‬ ‫ב] הלכה למעשה ‪-‬סחיטה‬ ‫‪ ]1‬אסור להשתמש במטלית רטובה ]‪ [Wet Towel‬כדי לנקות את הלכלוך שע"ג השולחן‪( ,‬משום שנסחטים מים מן המטלית ע"י‬ ‫הניקוי)‪.4‬‬ ‫‪ ]2‬ולדעת רוב פוסקים ג"כ אסור להשתמש במטלית נייר רטובה ]‪ [Wet Paper Towel‬כדי לשפשף לכלוך שע"ג השולחן‪( ,‬שג"כ‬ ‫נסחט מים מן הנייר בשעת השימוש‪.)5‬‬ ‫‪ ]3‬כתבו רוב פוסקים דאסור להרטיב מברשת שיניים ]‪ [Toothbrush‬במים קודם שימושה משום סחיטה‪( ,6‬וי"א דאף אין‬ ‫להרטיב אותו לאחר השימוש משום הכנה‪.)7‬‬ ‫‪ ]4‬ויש שכתבו דמותר להרטיב את הפה‪ ,‬ואז יש לצחצח ]‪ [Brush‬את שיניו הרטובים במברשת יבשה‪.8‬‬ ‫‪ ]5‬אסור להרטיב צמר גפן ]‪ [Q-Tip‬בחומר ניקוי ]‪ [Disinfection Liquid‬כדי לנקות מקום הפצע ]‪ [Wound‬וכיוצ"ב‪.9‬‬ ‫‪ ]6‬אבל כתבו הפוסקים דמותר להרטיב הפצע‪ ,‬ושוב לנקותו בהצמר גפן יבש‪( [Dry Q tip] 10‬ואף שנרטב הצמר ע"י כך)‪.‬‬ ‫ולא בנייר רך וספוגי דבו אין שום ה"א דלא נבלעים בו המים' עכ"ל‪ ,‬וכן כתב בספר‬ ‫‪ 1‬כתב הרמב"ם [פרק ט‪ ,‬הלכה יא] שהסחיטה היא מצרכי הכיבוס כמו שהגסה מצרכי‬ ‫מאור השבת [ח"ב עמוד תקכג] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬הערה פד] בדעת האג"מ‪,‬‬ ‫בישול‪ ,‬והובא במשנ"ב [בסימן שב ס"ק לט] ולכן יש בא איסור תורה כמו המכבס‬ ‫ולדעתם אף ר' משה מודה דנייר רך שלנו אין צד היתר להשתמש בה‪.‬‬ ‫בגדיו במים‪.‬‬ ‫ובנוגע הדבר שנית‪[ ,‬שאינו מכוין לסחיטת המים] יש שכתבו דכל כוונת ר' משה היה‬ ‫ושייך מלאכת מלבן רק בסחיטת מים‪ ,‬שהם נקיים ומכבסים הבגד ע"י סחיטתם‪,‬‬ ‫רק למי שרוצה להעביר פירורים שעל גבי השולחן בקל‪ ,‬מפני כך מרטיב את הנייר‬ ‫ולא בשאר משקים‪ ,‬וכמו שכתב הביה"ל [בסימן שכ‪,‬יח ד"ה יש‪ ,‬אולם ע"ש שיש ראשונים‬ ‫כדי שידבוק כולם להנייר‪ ,‬דאז אינו מתכוין לסחיטת הנייר‪( ,‬וגם אינו פסיק רישא)‪,‬‬ ‫שלא חילקו בין מים ושאר משקים‪ ,‬ושכולם אסור משום מלבן]‪.‬‬ ‫אבל אם אכן משפשף את השולחן כדי להעביר הלכלוך הדבוק בה‪ ,‬אסור‪ ,‬דאז מכוין‬ ‫ויש לדעת‪ ,‬שסחיטה משום מלבן אסור מן התורה אף אם אינו מקפיד על מימיו‪,‬‬ ‫לסחיטת המים ממנה‪( ,‬ולא שייך ההיתר של פ"ר דלא ניחא ליה)‪ ,‬וכך הובא [בשבות יצחק‬ ‫כך כתב השלטי גיבורים [במסכת שבת דף סב‪ .‬אות ד‪ ,‬והובא במשנ"ב בסימן שב ס"ק ד] וכן‬ ‫חלק יד עמוד תי הערה כה] בשם בנו הגאון ר' ראובן פינשטיין שליט"א בדעת אביו‪.‬‬ ‫כתב המשנ"ב [שב בס"ק מז] דהוא אף על בגד שאינו מקפיד עליו‪ .‬וכמו"כ נקטו פוסקי‬ ‫‪ 6‬כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ ח"א סימן קיב] 'טוב שלא ללחלח במים קודם הניקוי‬ ‫זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר וביום השבת [סימן טו‪ ,‬הערה כד]‪ ,‬ובהלכות שבת בשבת [ח"ג‬ ‫מחשש סחיטה בשער'‪ .‬וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"ג סימן מח] וכן כתב בשו"ת‬ ‫פרק סב‪ ,‬לו]‪.‬‬ ‫שבט הלוי [ח"ה סימן מה] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק כב‪ ,‬עמוד סב] שאם‬ ‫‪ 2‬ביין ובמשקה שיש לו צבע‪ ,‬לא שייך בה מלאכת מלבן (והיינו‪ ,‬כיבוס) בסחיטתו‬ ‫השערות של המברשת קרובים זה לזה והמים נתפסים בתוכה‪ ,‬אסור להשתמש בה‬ ‫כיון שהמים הנבלע בו אינם נקיים‪ ,‬כך כתב הביה"ל [בסימן שכ‪,‬יח ד"ה יש] ובמשנ"ב‬ ‫משום סחיטה‪ ,‬וכן כתב בספר עם מקדשי שביעי [פרק יד‪,‬כא] ובספר הלכות שבת‬ ‫[בסימן שיט ס"ק לט וסימן שכ ס"ק נה]‪.‬‬ ‫בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬מא] דאין להשתמש במברשת שניים מניילון במים משום חשש‬ ‫‪ 3‬כתב הביה"ל [בסימן שכ‪,‬יח ד"ה יש] במלאכת דש דאם אין לו צורך בהמשקה הנסחט‬ ‫סחיטה‪ ,‬וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח‪,‬יא] וכמו"כ נפסק‬ ‫מן הבגד אין בה איסור דאורייתא‪ ,‬אבל כתב שם שלדעת כמה ראשונים מ"מ יש בה‬ ‫בספר ארחות שבת [פרק יז‪,‬ל ובהערה מב שם] וכן הורה הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות‬ ‫איסור דרבנן‪.‬‬ ‫פרק לד‪,‬לח] שמהנכון להחמיר לחוש בו לאיסור סחיטה‪.‬‬ ‫‪ 4‬כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪ ,‬מב] דלקנח השולחן עם מטלית רטובה לא גרע‬ ‫אולם בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק לה‪,‬ו] כתב דאין לחוש לסחיטה בהרטבת המברשת‪,‬‬ ‫ממה שנפסק בשו"ע [שכ‪,‬יז] שאין מקנחים בספוג אא"כ יש בו בית אחיזה‪ ,‬משום‬ ‫וכתב שיש ליזהר רק שלא ידחוק המברשת בידיו כשיש מים בתוכה‪.‬‬ ‫שיבא לידי סחיטה [וכמו שביאר המשנ"ב שם ס"ק מח]‪ ,‬וכן כתב רפ"א פלק [במחז"א‬ ‫‪ 7‬כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ ח"א סימן קיב] וז"ל‪' :‬ואחר הניקוי לא ירחץ את‬ ‫ח"ב סימן יד אות כד] דאסור לקנח בבגד רטוב‪ ,‬וכעין זה כתב בהלכות שבת בשבת‬ ‫ה'בראש' וכו' שאין לו צורך שוב היום ואין לרחוץ בשביל מחר' עכ"ל [וכוונתו משום‬ ‫[ח"ג פרק סב‪,‬מ] דאסור לנקות בה אם הוא פסיק רישא שיסחוט‪ ,‬וכן הוא דעת הגרי"י‬ ‫הכנה]‪ ,‬וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק לה‪,‬ו בהערה] אם לא שדעתו להשתמש בו‬ ‫פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח‪,‬ה אם המטלית רטובה בדרגה של טופח ע"מ להטפיח]‪.‬‬ ‫עוד בהמשך אותו שבת‪.‬‬ ‫‪ 5‬כתבו רוב פוסקים‪ ,‬דבנייר (וכגון בנייר טישו וכיוצ"ב) ג"כ שייך בה איסור סחיטה‬ ‫‪ 8‬כך כתב בשו"ת שבט הלוי [שם]‪ ,‬וכן כתב בספר עם מקדשי שביעי [פרק יד‪,‬כב]‪ ,‬אבל‬ ‫משום מפרק [ואף שלא שייך מלאכת מלבן בה משום שהנייר הולך לאיבוד‪ ,‬וכמו שכתב באג"מ‬ ‫שאר הפוסקים שהבאתי בהערה ‪ 6‬למעלה‪ ,‬סתמו בזה ולא כתבו אותו היתר‪.‬‬ ‫ח"ב ס' ע] וכך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד תיח] וכן פסק‬ ‫‪ 9‬כתב שמירת שבת כהלכתה [פרק לה‪,‬יב] דאם צריך להשתמש בצמר גפן לניקוי‬ ‫הגר"נ קרליץ [חוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד כט] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬מז‬ ‫הפצע‪ ,‬ישפוך תחילה את החומר המחטא על הפצע‪ ,‬וינקהו רק לאחר מכן‪ ,‬ואל‬ ‫משום מפרק] ובשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן י] וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן‬ ‫י טבול את הצמר הגפן או את המגבון בחומר המחטא‪ ,‬וכן הובא בשם הגרש"ז‬ ‫ישראל ח"ב פרק מח‪,‬ו]‪.‬‬ ‫אוריבאך [בששכ"ה פרק לה הערה יח‪ ,‬וכן בשולחן שלמה ערכי רפואה ח"ב עמוד קיט]‪,‬‬ ‫ולכן כתבו הפוסקים דאין לנקות השולחן עם נייר טישו ]‪ [Tissues‬או מגבות נייר‬ ‫וכמו"כ כתב הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ב סימן יד‪,‬ז] וכן כתב בספר ארחות שבת‬ ‫]‪ [Paper Towels‬משום סחיטה‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק שם] וכן‬ ‫[פרק יג‪,‬מה] דאסור להשתמש בצמר גפן טבול לצורך חיטוי בצע‪ ,‬וכמו"כ כתב בספר‬ ‫כתב בארחות שבת [שם] וכן כתב בשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן י‪ ,‬שסיים בסוף שנראה‬ ‫שבות יצחק [חלק יד‪ ,‬עמוד תיט] דצמר גפן ספוג במים או בחומר חיטוי מאחר שהמים‬ ‫להחמיר בזה] וכן דעת רפ"א פלק [במחז"א ח"ב סימן יד‪,‬אות יח]‪.‬‬ ‫נספגים בגופו סחיטתו אסורה מדאורייתא כסחיטת הבגד‪ ,‬וכתב דאף לצורך‬ ‫והנה‪ ,‬הרי כתב הגר"מ פיינשטיין [אג"מ או"ח ח"ב סימן ע] וז"ל‪' :‬אבל מסתבר דבנייר‬ ‫תינוקות או חולה כל גופו [שבזה התירו איסור רפואה בשבת] מ"מ אסור‪[ ,‬ושמותר רק‬ ‫אין להחשיב זה לסחיטה דלא נבלע בתוך הנייר‪ ,‬ואף שעכ"פ יש לאסור מדרבנן דהא‬ ‫לעשות זאת באצבעו כשהיא עטופה בכפפות ניילון או שקית נילון שהם דברים שאינם סופגים]‪.‬‬ ‫גם בשער שודאי לא נבלע אסור מדרבנן וכו' מ"מ כיון דאינו בתוך כלי וגם אין דרך‬ ‫וכתב בשו"ת ציץ אליעזר [ח"ט סימן יז פ"ב ס"ק לג] דלדעתו מעיקר הדין אין איסור‬ ‫לסחוט מים מנייר כלל וכו' ואינו מתכוין לזה יש להתיר כדאיתא בסעיף יח‪,‬‬ ‫סחיטה בנקיון הפצע‪ ,‬ע"ש בטעמו אבל סיים [שם ס"ק לה] דזה ודאי צריך ליזהר‬ ‫שמתירין בתרתי לטיבותא‪ ,‬וה"נ איכא תרתי לטיבותא‪ .‬וגם אפשר דליכא פסיק‬ ‫שלא לסחוט מהנוזל הנשאר על הצמר כדי להחזיר אותו לתוך הבקבוק‪ ,‬ולכן כתב‬ ‫רישא בנייר שאין מחזיקין בחזקה אלא לפי מה שמזדמן‪ ,‬שודאי אין לאסור בלא‬ ‫שבודאי מוטב שלא ישתמש בה ע"ש‪.‬‬ ‫מתכוין לסחוט' עכ"ל‬ ‫‪ 10‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [שם] וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה‬ ‫והמעיין בדבריו הנ"ל‪ ,‬יראה שרק כתב להתיר בציורף א'] דלא נבלע המים בהנייר‪,‬‬ ‫שם בהערה טז וכן בשולחן שלמה שם] וכן כתב בספר ארחות שבת [שם] דמותר רק‬ ‫וב'] שאינו מתכוין לסחיטת הנייר‪.‬‬ ‫לשפוך נוזל על הפצע ולקנחו בצמר גפן יבש‪ ,‬וכעין זה כתב רפ"א פלק [במחז"א ח"ב‬ ‫והרבה פוסקי זמנינו כתבו דבזמנינו לא נתקיים הדבר ראשון‪ ,‬שהרי בזמנינו אין כן‬ ‫סימן יד אות לא]‪.‬‬ ‫המציאות‪ ,‬ואכן נבלע המים בתוך נייר רך‪ ,‬וכן נתקשה בשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן‬ ‫י‪ ,‬ע"ש שכתב 'דברי הגאון תמוהין טובא'] וכמו"כ נתקשה רפ"א פלק [במחז"א ח"ב סימן‬ ‫יד‪,‬אות יח‪ ,‬וז"ל 'וזה דבר דקשה להולמו דאם נכנסים מים לתוך עביו של הנייר איך שייך לומר‬ ‫שלא נבלעו בו המים'] וכתב‪' :‬ולהצדיק דבריו נראה דמיירי בנייר שאינו ספוגי‪ ,‬וכו'‬ ‫‪ ]7‬לדעת רוב פוסקי זמנינו אסור להשתמש בממחטות לחות ]‪ [Baby Wipes‬בשבת‪( ,11‬משום שנסחט המשקה ממנה בשעת‬ ‫השימוש)‪.‬‬ ‫‪ ]8‬ויש מקילים (ב‪ )baby wipes-‬אם אינם לחים כ"כ (באופן שלא נרטבו ידו בנגיעתו שיהא יוכל להרטיב דבר שנית‪ ,‬וכגון שכבר נסחט‬ ‫הנוזל ממנה מערב שבת)‪ ,‬וגם יזהר לקנח בקל‪.12‬‬ ‫‪ ]9‬אבל כיון דכמה מגדולי הפוסקים החמירו אף אם אינם לחים כ"כ ‪( ,‬ואף לצורך תינוקות ) עדיף להרטיב מקום המלוכלך‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫במים‪ ,‬ואז לקנחו בממחטה יבשה‪.[Dry Wipes] 15‬‬ ‫ג] 'פסיק רישא' שיסחוט‬ ‫‪ ]1‬אסר לעשות פעולה שיהא פסיק רישא שיסחט המשקה ממנה‪ ,‬ואף בכה"ג שאינו מכוין לסחיטת המשקה‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן מטלית שספגה ]‪ [Soaked Towel‬לגמרי במים‪ ,‬לדעת רוב פוסקים אין לאוחזו בין אצבעותיו ולטלטלו (משום פסיק‬ ‫רישא שיסחט)‪.16‬‬ ‫‪[ .17‬א]‬ ‫‪ ]3‬ולכן אם יש מטלית שספוגה לגמרי בהכיור ]‪ ,[Sink‬יש להציאו רק ע"י כף ]‪ [Spoon‬וכיוצ"ב מלמטה‬ ‫‪ ]4‬לדעת רוב פוסקים‪ ,‬אין לנגב העומק של כוס צר ]‪ [Narrow Cup‬שרטובה הרבה במים‪( ,‬מפני שפ"ר שיסחט המשקה בשעת‬ ‫הניגוב‪[ .)18‬ב]‬ ‫‪ ]5‬מי שנרטבו גרבייו ]‪ [Socks‬בדרך הליכתו‪ ,‬כתבו הפוסקים דמותר לו להמשיך בהליכתו‪( ,‬אף אם פסיק רישא הוא שיסחוט‬ ‫המים בהליכתו)‪ ,‬ורק כשמגיעו הביתה‪ ,‬יש לו להחליפם‪.19‬‬ ‫‪ ]6‬וכמו"כ כתבו רוב פוסקי זמנינו‪ ,‬דמותר ללכת ע"ג שטיח רטוב ]‪ ,[Wet Carpet‬ואף שבוודאי יסחוט מן השטיח בדריסתו‪.20‬‬ ‫הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] ועדיף יותר להוציאו ע"י סכין מלמטה‪( ,‬שבזה בוודאי לא יסחוט אותו‪ ,‬וגם יותר קל לטלטלו כן)‪.‬‬ ‫[ב] אבל כוס רגיל שאינו צר‪ ,‬אין איסור לנגב‪.‬‬ ‫אולם בספר ארחות שבת [בפרק יג‪ ,‬הערה פג] כתב שמבואר מהמשנ"ב [שא ס"ק קעב]‬ ‫‪ 11‬כתבו רוב פוסקים דאסור להשתמש בממחטות לחות כדי לנקות תינוק או‬ ‫דאין איסור לטלטל מטלית רטובה (שאינו מקפיד עליו) וכתב לצדד דאולי אחיזה‬ ‫למטרה אחרת משום איסור סחיטה‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק‬ ‫מועטת בבגד לא נסחט המשקה הנמצא בתוכו‪.‬‬ ‫חלק יד עמוד תיז ושאיסורא מן התורה‪ ,‬וכמו"כ הובא בשמו בהלכות שבת בשבת ח"ג פרק סב‬ ‫אבל יש שכתבו דאינו מבואר כלום מאותו משנה ברורה‪ ,‬כך כתב בספר הלכות שבת‬ ‫הערה ‪ ]94‬וכן פסק הגר"נ קלריץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד רי] דאם הם לחים‬ ‫בשבת [פרק סב הערה ‪ 107‬ע"ש] ובספר וביום השבת [בפרק טו הערה נו‪ ,‬ע"ש שכתב דכוונת‬ ‫בשיעור שנסחט מהם המשקה הספוג בהם בשעת השימוש אסור משום סחיטה‬ ‫המשנ"ב הוא על מטלית שאין כולה ספוגה במים]‪.‬‬ ‫דמפרק מן התורה [וביאר שאסור מן התורה מפני שיש צורך בהמים הנסחט מהם] וכן פסק‬ ‫‪ 17‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב‪,‬נ] דבכה"ג בוודאי מותר‪ ,‬דאינו פסיק‬ ‫רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ב סימן יד אות טז‪ ,‬וכמו"כ הובא בשמו בהלכות שבת למעשה‬ ‫רישא שיסחוט‪ ,‬וכמו"כ כתב בספר וביום השבת [בסימן טו‪,‬יח] וכעין זה הובא בשם‬ ‫עמוד נח‪ ,‬ואף אם יזהר שלא לדחוק בחוזק ע"ש בעמוד נט] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק‬ ‫הגרי"י פישר [בהליכות א"י שם] דיש להסירו ע"י דבר אחר‪.‬‬ ‫יג‪,‬מו] ובשו"ת מחנת יצחק [חלק י סימן כה] וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן‬ ‫‪ 18‬כתב המשנ"ב [שב בס"ק ס] בשם האחרונים‪ ,‬דבכוס שהוא צר אין לנגבו אפלו‬ ‫ישראל ח"ב פרק מח‪,‬ז] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לד‪,‬מד‪ ,‬אבל רק אם לחים הרבה‬ ‫בסמרטוט המיוחד לכך‪ ,‬דאי אפשר שלא לבא לידי סחיטה‪.‬‬ ‫באופן שע"י קנוח רגיל לצאת מהם מים‪ ,‬ועיין להלן שהבאתי שיטתו]‪.‬‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בארחות שבת [פרק יג הערה עט ע"פ המשנ"ב הנ"ל]‬ ‫‪ 12‬יש שכתבו דאם אין המגבות לחים כל כך שיהא בגדר של טופח ע"מ להטפיח‪,‬‬ ‫ובשמירת שבת כהלכתה [פרק יב‪ ,‬כב] בנוגע לכוסות [אולם‪ ,‬עיין בהערה סח שם שצידד‬ ‫מותר לקנח בהם בשבת ובלבד שיזהר שלא לדחוק ולסחוט בשעת הקנוח‪ ,‬כך פסק‬ ‫דאולי כל כוונת המשנ"ב הוא רק כשפי הכוס צר ביותר‪ ,‬וכגון בפי הבקבוק‪ ,‬אבל לא בסתם‬ ‫הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לד‪,‬מד] וכמו"כ הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות‬ ‫כוסות] וכן כתב בספר וביום השבת [בסימן טו‪,‬כא] שאסור בכוס צר‪ ,‬וכמו"כ פסק‬ ‫אבן ישראל ח"ב פרק מח‪,‬ז] דאם נסחט המשקה ממנו קודם שבת‪ ,‬באופן שלא ירטוב‬ ‫הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לד‪,‬מח]‪.‬‬ ‫ידו בנגיעתו‪ ,‬מותר להשתמש בהם בשבת‪.‬‬ ‫ופסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד רי] דכוסות שלנו‪ ,‬לנגב בעומק‬ ‫אבל‪ ,‬עיין בהערה הבאה‪ ,‬דיש מגדולי הפוסקים שהורו להדיא דאף בכה"ג אין‬ ‫הכוס דיני כמגגב כלי צר שאסור‪.‬‬ ‫להשתמש בהם‪.‬‬ ‫ויש מפוסקי זמנינו שכתבו דכל האיסור הוא רק כשיש מים מרובים בתוך הכוס‪,‬‬ ‫‪ 13‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד תיח] דאף אם סחט‬ ‫דאל"ה לא הוי פסיק רישא שיסחוט‪ ,‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק‬ ‫הממחטות בידים מערב שבת‪ ,‬מ"מ אין להשתמש בהם בשבת [וכתב ששמא לא יסחט‬ ‫סב‪,‬לט]‪.‬‬ ‫יפה בכל חלק הממחטה ע"ש] וכמו"כ הורה הגרפ"א פלק [במחזה אליהו שם באותו כג‪-‬כה‪,‬‬ ‫והגר"ש קמנצקי פסק [בקובץ הלכות פרק לד‪,‬מח ועיין בהערה סד לטעמו] דיש להקל‬ ‫וכמו"כ הובא בשמו בהלכות שבת למעשה עמוד ס] שמ"מ אסורה מדרבנן איכא‪.‬‬ ‫לנגבם במפיות נייר ]‪.[Paper towels‬‬ ‫וכן משמע מסתימת שאר הפוסקים שלא כתבו להתיר אם אינם לחים בגדר של‬ ‫‪ 19‬בגרביים שנרטבו יש בה שתי חששות בזה שממשיך בהליכתו‪ .‬ראשית‪ ,‬שגזרו‬ ‫'טופח ע"מ להטפיח'‪ ,‬שלדעתם אין חילוק בזה‪.‬‬ ‫חז"ל שאסור לטלטל כל בגד רטוב שמקפיד עליו‪ ,‬גזירה שמא יבא לכבסו‪ .‬ושנית‪,‬‬ ‫‪ 14‬יש שכתבו דמותר להשתמש בהם עכ"פ לצורך קטנים‪ ,‬כיון דמותר לעשות כל‬ ‫יש איסור סחיטה בכל פסיעה שכשדורס על הקרקע נסחט המים שבתוך הגרב‬ ‫שבותים לצורך רפואת התינוק‪ ,‬כך כתב בחזון עובדיה [ח"ד עמוד קמח] אבל כתב‬ ‫לצדדים‪.‬‬ ‫שרק יש לקנח בנחת ולא בדוחק‪.‬‬ ‫אבל מ"מ‪ ,‬כתבו רוב פוסקים דמותר להמשיך בהליכתו‪ ,‬ואינו מחוייב להוריד‬ ‫אבל הגרפ"א פלק כתב דאסור להשתמש בהם אף לצורך קטנים [כך כתב במחזה‬ ‫גרביים הרטובים מיד‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [עיין בספר מאור השבת ח"ב‪,‬‬ ‫אליהו ח"ב סימן יד אות כו‪ ,‬דאף דנדחה איסורי שבות לצורך רפואת התינוק‪ ,‬אבל אסור לעבור‬ ‫פרק לד‪,‬יד] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות חג בחג‪ ,‬ימים נוראים‪ ,‬עמוד שעז‪,‬‬ ‫על איסורי דרבנן לצורך ניקוי תינוק] כיון דאפשר לנקותו בדרך אחרת‪[ ,‬וכמו"כ הובא‬ ‫ושוב באשרי האיש ח"ב עמוד שמב] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [בדולה ומשקה עמוד ‪,193‬‬ ‫בשמו בהלכות שבת למעשה עמוד ס] וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [שם] דאף לצורך‬ ‫מפני דפ"ר דלא ניחא ליה בתרי דרבנן ע"ש] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬סז] ובספר‬ ‫תינוקות אסור‪ ,‬ומפני דאפשר לנקותו בדרך אחרת‪ .‬ובשו"ת שבט הלוי [בח"ח סימן‬ ‫הלכות שבת בשבת [פרק סב‪,‬נה] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬כו] וכמו"כ הובא בשם‬ ‫נט] כתב דמעיקר הדין אפשר לצדד להקל להשתמש בנייר באופן שלא ידחוק הרבה‬ ‫הגרפ"א פלק [בהלכות שבת למעשה עמוד נד‪ ,‬וכתב שכן מבואר משו"ע שא‪,‬ד‪ ,‬וכתב לבאר‬ ‫עד שיבא לידי סחיטה אם הוא גם לצורך התינוק‪ ,‬אבל סיים דלפי מה שנעשים‬ ‫שהוא סחיטה דרך לכלוך] וכן נפסק בשו"ת רבבות אפרים [ח"ג סימן רלו] וכמו"כ הובא‬ ‫מגבונים האלה היום רטובים הרבה‪ ,‬קרוב שאי אפשר לעמוד בעצה הנ"ל שלא‬ ‫בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח‪,‬יז‪ ,‬כיון דאינו מכוין והוא פ"ר דלא ניחא‬ ‫לדחוק הרבה‪ ,‬ובפרט למסור דבר כזה להמונים ולנשים‪ ,‬ע"כ עלינו להחמיר בכזאת‬ ‫ליה]‪.‬‬ ‫עד שנדע שהמציאות נשתנה לגמרי [וכן כתב בח"י או"ח סימן נח]‪.‬‬ ‫אבל מ"מ כתבו הפוסקים‪ ,‬דכשמגיעו הביתה יש לו להחליף גרביו‪ ,‬כך כתבו כל‬ ‫‪ 15‬בזה אין בו חשש סחיטה‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"ב פרק‬ ‫הפוסקים הנ"ל‪ ,‬וכמו"כ אם נרטבו גרביו בבית יש לו להחליף אותם מיד ולא‬ ‫מח‪,‬ח]‪ ,‬וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"י ס' כה‪' ,‬אפשר לרחוצו במים ולנגבו אח"כ] וכעין‬ ‫להמשיך הליכתו בתוך הבית‪ ,‬ורק יש להקל אם נרטבו בדרך הליכתו בחוץ‪ ,‬כך כתב‬ ‫זה כתבו הרבה פוסקים שמותר לנקותו בעזרת צמר גפן יבשה‪[ ,‬ששכ"ה‪ ,‬הגרש"ז‬ ‫בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב‪,‬נה]‪.‬‬ ‫אוריבאך‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬ארחות שבת‪ -‬עיין למעלה בהערה ‪.]10‬‬ ‫‪ 20‬כתבו רוב פוסקים להתיר זה‪ ,‬כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד‬ ‫‪ 16‬כך פסק הגר"נ קלריץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריא] דאם הוא טופח ע"מ‬ ‫רי] וכן הובא בשם הגרפ"א פלק [הלכות שבת למעשה עמוד נז]‪.‬‬ ‫להטפיח [שמרטיב אצבעותיו בנגיעתו באופן שיוכל להרטיב דבר אחרת] אסור לטלטלו‬ ‫ויש להזכיר מה שכתב בספר הלכות שבת בשבת‪[ ,‬בפרק סב‪,‬נו] דעכ"פ אסור לילך על‬ ‫משום שפסיק רישא שיסחט ממנה‪ ,‬אבל כתב שם דאם רק נרטבו אצבעותיו בלבד‪,‬‬ ‫השטיח בגרביים בלבד (בלא נעליו)‪ ,‬דעי"ז בוודאי ירטוב גרבייו‪ ,‬ויבא לידי סחיטה‬ ‫(ולא בדרגה שיוכל להרטיב דבר אחרת) מותר‪ ,‬דאינו מוכח שהוא מן המים שבפנים‪,‬‬ ‫בבגדי עצמו [ויצטרך להחליפם‪ -‬עיין בהערה הקודמת]‪.‬‬ ‫וכמו"כ כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב ‪,‬נ] דיש איסור סחיטה בנטילתו‬ ‫באצבעותיו‪ ,‬וכן כתב בספר וביום השבת [סימן טו‪,‬יח] דאסור להחזיק בידיו מטלית‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫הספוגה כולה במים‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח‪,‬יט]‬ ‫‪To request archives, or for dedication opportunities, contact the above email address.‬‬ ‫דאסור להחזיקו‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – בגדים רטובים‬ ‫בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב ‪ -‬גליון י"ד‪ -‬פרשת תרומה‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער ‪Reviewed by Rabbi Foresheimer -‬‬ ‫א] הכללים‪ -‬הרטבת בגד נקי‬ ‫‪ ]1‬י"א דאסור מה"ת להרטיב בגד נקי‪ 1‬משום כיבוס (וכמו שאסור בבגד שיש עליו כתם‪ ,)Stain 2‬ויש לחוש לשיטה זו‪.3‬‬ ‫‪ ]2‬אבל הרטבה בדרך לכלוך (וכגון שמנגב ידיו הרטובות בבגד‪ ,‬ואין כוונתו לכבס הבגד)‪ ,‬לכו"ע שרי מן התורה‪( ,‬על בגד נקי) ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ]3‬אולם‪ ,‬גזרו חז"ל שאסור להרטיב בגד (או מטלית‪ )towel-‬שמקפיד עליו‪( ,‬ואף בהרטבה בדרך לכלוך) גזירה שמא יבא לסוחטו‪.5‬‬ ‫‪ ]4‬וכתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬דמטלית ]‪ [Towel‬שדרכו בימות החול להשאיר אותו לזמן מסויים עם מימיו מבלי לסוחטו או‬ ‫לכבסו‪ ,‬אינו נחשב בגד שמקפיד עליו ומותר להרטיבו‪.6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ ]5‬ויש לדעת שהרטבת בגד או מטלית במשקה צבוע ]‪ [Colored Drink‬או ביין אדום ‪ ,‬אינו נכלל בגזירה הנ"ל‪( ,‬שאין לחוש‬ ‫שיסחטו מאחר שעדיין ישאר ריחו וחזותו על הבגד אף אחר הסחיטה)‪.8‬‬ ‫‪ ]6‬אבל מ"מ אין להרטיב בגד או מטלית במשקה צבוע אלא בשעת הדחק (משום מלאכת צובע) ואף בבגד שאין מקפיד עליו‪.9‬‬ ‫ב] הלכה למעשה – הרטבת בגד נקי‬ ‫‪ ]1‬אם נשפך מים על השולחן אין לנקותו בבגד או מטלית שמקפיד עליו‪.10‬‬ ‫‪ ]2‬וכן אם נתלכלך הרצפה ]‪ [Floor‬במים‪ ,‬אין לנקותו בבגד או מטלית שמקפיד עליו‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ויש לו לנקותם רק ע"י בגד או מטלית שאינו מקפיד עליו‪ ,11‬או במטלית נייר ‪.[Paper towels]12‬‬ ‫‪ ]4‬אם נשפך משקה צבוע‪ 13‬על השולחן‪ ,‬יש להשתמש במטלית נייר‪ [Paper towels] 14‬כדי לנקותו (ולא במטלית‪ ,‬ואף אם אין מקפידין‬ ‫עליו‪ ,‬משום צובע) אם אפשר בכך‪.‬‬ ‫‪ ]5‬ובכל גווני‪ ,‬צריך ליזהר מסחיטה‪) 15‬בהמטלית או המטלית נייר(‪ ,‬וכן צריך ליזהר שלא לנערו בחוזק‪( 16‬שדינו כסחיטה)‪.‬‬ ‫ושוב כתב המשנ"ב [בס"ק נט שם] דיש מקלין בכל זה כיון שהוא דרך לכלוך‪ ,‬ויש‬ ‫‪ 1‬הביא המשנ"ב [בס"ק מו] דיש ראשונים הסוברים דרק אסור אם כוונתו לכבס‬ ‫לסמוך עליהם היכא דא"א לו לזהר בזה‪ ,‬וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך נפסק בספר‬ ‫הבגד‪ ,‬אבל דעת הרמ"א [שב‪,‬ט] הוא דאסור אף אם אין כוונתו לכבס הבגד‪.‬‬ ‫שמירת שבת כהלכתה [פרק לה‪,‬יט] ובספר ארחות שבת [פרק טו‪,‬סא]‪.‬‬ ‫‪ 2‬בבגד שיש עליו כתם לכ"ע יש איסור מה"ת להרטיבו‪[ ,‬ע' רמ"א שב‪,‬ט] אף שאינו‬ ‫ופשוט שאין חילוק בין בגד שמקפיד עליו ובגד שאין מקפיד עליו‪ ,‬דעל מלאכת צובע‬ ‫מרטיב אלא חלק של הבגד‪ ,‬מ"מ הרי מבואר מהמשנ"ב דאסורה‪ ,‬וכן כתב בספר‬ ‫לא שייך לחלק כן‪.‬‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬א]‪ ,‬ואף במעט מים או מעט רוק ג"כ יש בה איסור דאורייתא‬ ‫‪ 10‬כתב המשנ"ב [בס"ק נא] דאם נשפך מים מרובים על השולחן‪ ,‬אסור לקנחו בבגד‬ ‫[משנ"ב שב ס"ק מד]‪ ,‬ואף בלא שפשוף כלל [ע' שו"ע שב‪,‬ט ומשנ"ב ס"ק מד וס"ק מה]‪.‬‬ ‫או מטלית שמקפיד עליו‪ ,‬וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬שרק מותר לקנח אותו‬ ‫‪ 3‬כתב המשנ"ב 'ויש לחוש לשיטה זו [ע"ש בס"ק מח] דיש להחמיר בשל תורה‪ .‬וכן‬ ‫בסמרטוט‪ rag-‬שאינו מקפידין עליו‪ ,‬או בנייר טישו‪ tissues-‬או מגבנות נייר ‪paper‬‬ ‫כתב להלכה בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬כז]‪.‬‬ ‫‪ ,towels-‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬מט] ובספר וביום השבת‬ ‫‪ 4‬משנ"ב ס"ק כח‪ ,‬אבל אם יש לכלוך על בגד אסור‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק נג]‬ ‫[סימן טו‪,‬יד] ובספר דרור יקרא [בעמוד תקי]‪.‬‬ ‫'דכשיש עליו צואה אסור להעבירו אפילו על ידי נגוב הידים‪ ,‬דאף על פי שהוא דרך‬ ‫‪ 11‬ומותר לנקותו ע"י מטלית המיועד לנקיון השולחן‪ ,‬שהרי בודאי נחשב בגד שאין‬ ‫לכלוך‪ ,‬מכל מקום כבוס הוא‪ ,‬דהבגד הוא מלוכלך יותר מקודם ועתה מעבירו'‬ ‫מקפיד עליו‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬יז] וכן הובא בשם הגרש"ז‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫אוריבאך [בששכ"ה פרק טו‪ ,‬הערה נג] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬סה]‪ ,‬שנחשב‬ ‫‪ 5‬כמו שכתב בשו"ע [בסימן שא‪,‬ג] דאסור לעבור באמת המים מפני שע"י כך נרטבו‬ ‫בגד שאין מקפיד עליו‪.‬‬ ‫בגדיו‪ ,‬ויש חשש שיבאו לסוחטם בשבת‪ .‬וכן כתב השו"ע בסימן שב [סעיף יב] שאסור‬ ‫‪ 12‬כתבו כל פוסקי זמנינו‪ ,‬דכל שכן שאין איסר בהרטבת מטלית נייר שזורקים בו‬ ‫לנגב כוסות שיש בהם מים‪ ,‬וכמו שביאר המשנ"ב [בס"ק נט] שהוא מפני גזירה דלמא‬ ‫לאחר שימושה‪ ,‬וכן כתבו הפוסקים שהבאתי למעלה‪.‬‬ ‫אתוי לסחוטו‪ ,‬ומבואר שהוא אף בהרטבה דרך לכלוך‪ ,‬וכן כתב השו"ע בסימן שיט‬ ‫‪ 13‬אף שבמשקה צבוע לא שייך גזירה דרבנן לאסור ההרטבה‪ ,‬אבל שייך בה האיסור‬ ‫[סעיף ט] דאסור לסנן מים בסודר משום ליבון‪ ,‬וכמו שביאר המשנ"ב [שם ס"ק לז]‬ ‫צובע‪ ,‬ובזה כתב המשנ"ב דיש להקל רק היכא דא"א ליזהר בזה‪ ,‬וכמו"כ נקטו‬ ‫בשם המג"א והגר"א‪ ,‬שהוא משום דיש לחוש שיסחט אותו‪.‬‬ ‫פוסקי זמנינו‪ ,‬כך נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק לה‪,‬יט] ובספר ארחות שבת‬ ‫וכתב המשנ"ב [שם‪ ,‬וכן בס"ק מז‪ ,‬וכן בסימן שא ס"ק קעב‪ ,‬ובסימן שיט ס"ק לז] דכל‬ ‫[פרק טו‪,‬סא]‪.‬‬ ‫האיסור הוא רק בבגד שמקפיד עליו‪ ,‬אבל בבגד שאין מקפידין אם היה רטוב או לא‬ ‫ולכן‪ ,‬כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬דאף דיש צורך לנקות השולחן‪ ,‬יש להקל רק בשעת הדחק‬ ‫וכגון במסרטוט המיוחד לכך‪ ,‬לכ"ע שרי‪ .‬וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר‬ ‫[וכגון שאין לו מגבנות נייר] וכך כתב בספר וביום השבת [סימן טו‪,‬יד]‪.‬‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬סה] ובשמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬יז] וכן הובא בשם הגרש"ז‬ ‫ויש להזכיר כאן שיש אחד מפוסקי זמנינו שכתב דאסור מעיקר הדין לנקות משקה‬ ‫אורבאך [בששכ"ה פרט טו‪ ,‬הערה נג] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק סב‪,‬מ] ובספר‬ ‫צבוע שנשפך על הרצפה או על השולחן‪ ,‬ומפני שגזרו חז"ל שאסור להתלכלך בגד‬ ‫וביום השבת [סימן טו‪,‬יב]‪.‬‬ ‫שמקפיד עליו (והיינו‪ ,‬שמקפיד שלא ישאר מלוכלך בימות החול)‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ויש מוסיפים דבבגד שמקפיד עליו מלבד האיסור דרבנן להרטיבו‪ ,‬ג"כ יש איסור‬ ‫בשו"ע [בסימן שב‪,‬יא למי שנתלכלך ידיו בטיט וכיוצ"ב ע"ש]‪ ,‬כך כתב בספר הלכות שבת‬ ‫להרטיב אותו מפני ביטול כלי מהיכנו‪ ,‬דמאחר שנרטבו‪ ,‬הרי אסרו חז"ל את‬ ‫בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬מט]‪ ,‬וכיון שלדעתו כל משקה צבוע נחשב לכלוך להבגד‪ ,‬אסור‬ ‫טלטולו ונחשב מוקצה‪ ,‬ואסור מפני ביטול כלי מהיכנו‪ ,‬כך כתב בספר וביום השבת‬ ‫מעיקר הדין לנקותו ע"י מטלית שמקפיד עליו‪.‬‬ ‫[בסימן טו‪,‬טו]‪.‬‬ ‫‪ 14‬כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬דבנייר טישו או מגבונות נייר שזורקים אותו לאשפה לאחר‬ ‫‪ 6‬הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרט טו‪ ,‬הערה נג] דכל מטלית שרגיל להיות‬ ‫תום שימושה‪ ,‬לא שייך בה מלאכת צובע‪ ,‬כך נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה‬ ‫רטובה‪ ,‬לא חיישינן שיסחוט אותו‪ ,‬ואף שרגיל לכבוס אותו‪ ,‬וכעין זה כתב בספר‬ ‫[ח"א פרק יד‪,‬כא] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [הובא בספר שבות יצחק מלאכת שבת‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬סה] שהגדר הוא שעשוי להשאיר אותם זמן מסויים עם מימיו‬ ‫פרק כז‪,‬הרעה יא]‪.‬‬ ‫מבלי לסוחטו‪ ,‬שאז נחשב בגד שאין מקפידים עליו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת הגר"נ קרליץ [בחוט שני ח"ב פרק יט ע' קמט] אף מגבות נייר וכדומה שייך‬ ‫‪ 7‬כתב המשנ"ב [בסימן שב ס"ק נח] דאף ביין אין לחוש‪.‬‬ ‫בהם האיסור צביעה‪.‬‬ ‫ובנוגע יין לבן‪ ,‬כתב המשנ"ב [בסימן שיט ס"ק לח] דדעת הט"ז [בסימן שכ] משמע דדינו‬ ‫‪ 15‬שאף בבגד שאין מקפיד עליו מ"מ‪ ,‬יש איסור לסחוט את המשקה שנבלע בו‪ ,‬ואף‬ ‫כמים‪ ,‬אבל האליה רבה חולק עליו‪ ,‬וסבר שאין איסור להרטיב בגד ביין לבן‪.‬‬ ‫אם אינו צורך להמשקה הנבלע בו‪ ,‬משום איסור דרבנן של מפרק שהוא תולדה‬ ‫‪ 8‬כך כתב בשו"ע [בסימן שיט‪,‬י ובסימן שלד‪,‬כד] ובמשנ"ב [בסימן שיט ס"ק לט ובסימן שב‬ ‫דדש‪ ,‬וכן כתב השלטי גיבורים [בשבת דף סב אות ד‪ ,‬והובא במשנ"ב שב ס"ק ד] וכן מבואר‬ ‫ס"ק נח‪ ,‬ובסימן שכ ס"ק נה]‪ ,‬וכן נפסק להלכה בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב‪,‬מח]‪.‬‬ ‫מהמשנ"ב [בסימן שב ס"ק מז] וכמו"כ נפסק בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬לו]‬ ‫ובביאור אמאי לא גזרו בשאר משקים [אף שיש איסור לסוחטם משום מפרק‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ובספר וביום השבת [סימן טו‪ ,‬הערה כד]‪.‬‬ ‫הביה"ל בסימן שכ‪,‬יח] כתב המשנ"ב [בסימן שיט ס"ק לט] וז"ל‪' :‬דלא שייך בהו שמא‬ ‫‪ 16‬יש איסור לנער בחוזק בגד או מטלית (ואף שאין מקפיד עליו) הספוגה במים‪ ,‬כיון‬ ‫יסחט‪ ,‬שאין הבגד מתכבס ומתלבן על ידם (והיינו‪ ,‬ע"י סחיטה)‪ ,‬ואפילו אם תמצא‬ ‫שע"י הניעור החזק יצאו מן המים הנבלע בתוכו‪ ,‬ונחשב כאילו סחט את הבגד‪ ,‬כך‬ ‫לומר דגם על ידם מתלבן קצת‪ ,‬מ"מ לא חיישינן לסחיטה‪ ,‬דאינו חושש לסחטם‪,‬‬ ‫כתב במשנ"ב [בסימן שב‪ ,‬ס"ק ד]‪ ,‬וכמו"כ נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בשמירת שבת‬ ‫דאינו יכול לנקותו מריחו וחזותו' עכ"ל‪.‬‬ ‫כהלכתה [פרק טו‪,‬לו] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬כז] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ד‬ ‫‪ 9‬יש להקדים בזה‪ ,‬שכתב השו"ע [בסימן שכ‪,‬כ] וז"ל‪' :‬יש מי שאומר שהאוכל תותים‬ ‫פרק סב‪,‬כד]‪.‬‬ ‫או שאר פרות הצובעים צריך לזהר שאל יגע בידיו צבועות בבגדיו או במפה משום‬ ‫צובע'‪ .‬ועיין במשנ"ב [שם בס"ק נז] שאיסורא מדרבנן‪.‬‬ ‫‪ ]6‬אין לדרוס בשלולית עמוקה ]‪ 17[Deep Puddle‬בהליכתו‪ ,‬אם עי"ז ירטבו בגדיו (וכגון גרבייו ‪.)socks-‬‬ ‫‪ ]7‬אבל מי שהולך לדבר מצוה‪( ,‬וכגון שהולך לביהכ"נ או לביהמ"ד‪ )18‬מותר לעבור בתוכה בדרך הליכתו‪.‬‬ ‫‪ ]8‬מי שיש לו מים מרובים על ידיו‪ ,‬אסור לו לנגבם בבגדיו‪( ,19‬אבל אין איסור במים מועטים‪[ .)20‬א]‬ ‫ג] גזירת טלטול‬ ‫‪ ]1‬אסרו חז"ל לטלטל בגד שספוג ]‪ [Soaked‬במים‪ ,‬גזירה שמא יבא לסוחטו‪ ,‬ודווקא בבגד שמקפיד עליו‪.21‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬אם נשפך מים על בגד (או מטלית) שמקפיד עליו (וה"ה אם נרטבו באיסור)‪ ,‬אסור לטלטלו‪.‬‬ ‫‪ ]3‬וכמו"כ אם נשפך מים מרובים על מפות בד‪ [Fabric tablecloth] 22‬שעל השולחן‪( ,‬ומקפיד עליו) ג"כ אסור לטלטלו‪.23‬‬ ‫‪ ]4‬בגדים שהיו רטובים (בגדר של טופח ע"מ להטפיח) בשעת בין השמשות‪ ,‬לדעת המשנ"ב אסורים בטלטול כל השבת‪.24‬‬ ‫‪ ]5‬מי שנרטבו בגדיו בהליכתו‪ ,‬מותר לו לכתחילה להמשיך בהליכתו‪( ,25‬אבל אם כבר הפשיטם‪ ,‬אסורים בטלטול)‪.26‬‬ ‫ד] גזירת שטוח‬ ‫‪ ]1‬אסרו חז"ל לשטוח ]‪ [Hang or Spread out‬בגדיו שנרטבו במים (ואפ' במים מועטים‪ )27‬בשבת‪ 28‬ואפ' בחדרי חדרים‪ 29,‬משום‬ ‫מראית עין‪( ,‬שיבא לחשש שכיבסו בשבת)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬כתבו הפוסקים דאין לתלות בגדיו שנרטבו [וכגון ע"י גשם‪ 30‬או בזיעה ‪ ]Sweat-31‬על חבלי כביסה ]‪,[Clothing Line/Pole‬‬ ‫ואף לא על חבל שבחדר כביסה ]‪ [Laundry room‬או בחדר אמבטיה ]‪ [Shower room‬וכיוצ"ב‪.32‬‬ ‫‪ ]3‬אבל כתבו הפוסקים דמותר לתלותם על וו‪ ,[Hook] 33‬קלוב‪ ,[Hanger] 34‬או מאחורי הכסא‪ 35‬וכיוצ"ב‪[ .‬ב]‬ ‫‪ ]4‬יש פוסקים שכתבו דאין איסור כלל לשטוח מעיל גשם בד ]‪ [Fabric Rain coat‬להתיבש‪) ,‬כיון שאין הדרך כלל לכבסו‪.)36‬‬ ‫הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] ולכן יש לו לנער ידיו בחוזק אם הוצרך לנגבם על בגדיו (שעי"ז ישאר על ידיו רק מים מועטים)‪.‬‬ ‫[ב] הכלל הוא‪ ,‬שתלויה בהמקום‪ ,‬שכל מקום שהדרך לתלות בגדים בחול לאחר הכיבוס (וכגון בחדר כביסה‪ )Laundry room-‬אסור לתלותם בשבת‪ ,‬ואפ'‬ ‫על קלוב ]‪ [Hanger‬ובכל מקום שאין הדרך לתלות בגדים לאחר הכיבוס‪ ,‬מותר לתלותם בכל אופן שהוא‪.‬‬ ‫‪ 26‬כך מבואר מדברי השעה"צ [בסימן שא ס"ק ריב] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 17‬כמו שכתב בשו"ע [בסימן שא‪,‬ג] דאסור לעבור באמת המים מפני שע"י כך נרטבו‬ ‫יג‪,‬סז] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב‪,‬נב]‪.‬‬ ‫בגדיו‪ ,‬ויש חשש שיבאו לסוחטם בשבת‪.‬‬ ‫‪ 27‬כתב המשנ"ב [בסימן שא‪ ,‬ס"ק קסג] דדעת הרבה אחרונים דאף במים מועטים גזרו‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד רי‪ ,‬אם‬ ‫שאסור לשטוח הבגד מפני מראית עין‪ ,‬וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר‬ ‫הוא שלא לצורך מצוה] וכן כתב בספר וביום השבת [סימן טו‪,‬כ] וכעין זה כתב בספר‬ ‫שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬יב] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬סו] ובספר וביום‬ ‫הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬נו] דאין ללכת בגרביים ע"ג שטיח רטובה‪[wet ,‬‬ ‫השבת [סימן טו‪,‬כב] וכן כתב הגר"ע יוסף [בהליכ"ע ח"ג עמוד רכ]‪.‬‬ ‫]‪ carpet‬כיון שע"י כך ירטבו גרבייו בדריסתו‪.‬‬ ‫‪ 28‬אבל אין איסור לשטוח בגדים רטובים מערב שבת כדי שיתיבשו בשבת‪ ,‬כך כתב‬ ‫‪ 18‬כתב בשו"ע [שא‪,‬ד] דאם היה הולך לדבר מצוה‪ ,‬וכגון לקבל פני רבו‪ ,‬יכול לעבור‬ ‫בשו"ע [בסימן שא‪,‬מה] ומהמשנ"ב [בס"ק קסז] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה‬ ‫באמת המים‪[ ,‬וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬עיין בהמקורת שהבאתי בהערה הקודמת]‪.‬‬ ‫[פרק טו‪,‬טז] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬עז] ובהלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬נג‪ -‬אם‬ ‫ופסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני שם] דההולך לבית הכנסת נחשב הליכה לצורך מצוה‪,‬‬ ‫לא במקום הפרוץ בשמירת שבת ‪ ,‬שאז יש חשש של חילול השם‪ ,‬וע"ע בזה בחו"ש הל' שבת ח"ב‬ ‫שמותר להרטיב בגדים לכך‪ ,‬ואף כשיש לו בית הכנסת אחר שיותר קרוב לו‪ ,‬ואין‬ ‫ע' ריא]‪.‬‬ ‫צורך לו ללכת לבית הכנסת הרחוק בדווקא‪.‬‬ ‫ויש להזכיר שבגדים רטובים מערב שבת‪ ,‬לדעת המשנ"ב נחשבים מוקצה כל השבת‪,‬‬ ‫‪ 19‬אף שכתב הרמ"א [שב‪,‬י] דאין לחש לנגב ידיו במפה‪ ,‬אבל כתב המשנ"ב [בס"ק נא]‬ ‫ולכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬עח] דאם היו הבגדים תלוים מערב שבת‪ ,‬אסור‬ ‫דלנגב בדבר שדרך להקפיד בחל על מימיו הבלועים בו אסור‪ ,‬מטעם שמא יבא לידי‬ ‫להורידם אף אחר שנתיבשו‪.‬‬ ‫סחיטה‪ ,‬אבל דווקא עם יש מים מרובים על ידיו ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 29‬שו"ע בסימן שא‪,‬מה‪ ,‬ומשנ"ב [שם ס"ק קעה] שכתב שם דזה שאסור אפ' בחדרי‬ ‫‪ 20‬עיין במשנ"ב [ס"ק נא] בשם הפמ"ג והאליה רבה והתוספת שבת‪.‬‬ ‫חדרים‪ ,‬הוא רק מפני שהמראית עין הוא על איסור תורה [דאם היה איסור דרבנן‪ ,‬לא‬ ‫‪ 21‬כך כתב הרמ"א [סימן שא‪,‬מו] והמשנ"ב [סימן שח ס"ק פג‪ ,‬אבל אם אין מקפיד עליו‬ ‫היה אסור אלא בפרהסיא בלבד]‪.‬‬ ‫מותר‪ ,‬וכמו שכתב המשנ"ב בסימן שא ס"ק קעב] וכן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬עג] דאסור אפ' בחדרי‬ ‫[ ח"א פרק טו‪,‬י‪ ,‬ובלבד שהוא טופח ע"מ להטפיח‪ ,‬ע"ש אות יז] ובספר ארחות שבת [פרק‬ ‫חדרים‪ ,‬וכמו"כ כתב בספר וביום השבת [סימן טו‪ ,‬אות יד ואות כב]‪.‬‬ ‫יג‪,‬סח] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬יא] ובקובץ הלכות [פרק לד‪,‬נב]‪.‬‬ ‫‪ 30‬כתב בארחות שבת [פרק יג‪,‬עד] דבכה"ג שנרטב הבגד בגשם אסור לתלותו‬ ‫‪ 22‬אבל במפות ניילון ]‪ [Plastic tablecloth‬שע"ג השולחן‪ ,‬לא שייך בה שום גזירה‪ ,‬כיון‬ ‫להתייבש‪.‬‬ ‫דאין סחיטה בפלסטיק מאחר שאינו בולע‪ ,‬וכמו שכתב בספר שמירת שבת כהלכתה‬ ‫‪ 31‬הרי מפורש בשו"ע [בסימן שא‪,‬מז] דהאיסור הוא אף בבגדים שרק נרטבו בזיעה‪.‬‬ ‫[פרק טו‪,‬לט] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ד פרק סב‪,‬כד]‪.‬‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [סימן טו‪,‬יב] ובספר‬ ‫‪ 23‬דמפה העשוי מבד לא גרע מכל בגד שאסור לסוחטו‪ ,‬ולכן נכלל במה שגזרו חז"ל‬ ‫ארחות שבת [פרק יג‪,‬עד] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬כב] וכן כתב הגר"ע יוסף‬ ‫שאסור לטלטלו אם אכן מקפיד בימות החול שלא ישאר רטובה במים‪.‬‬ ‫[בהליכ"ע ח"ג עמוד רכ]‪.‬‬ ‫‪ 32‬כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬שאין לתלות הבגדים רטובים על גבי חבל שבחדר אמבטיה‬ ‫אבל יש להזכיר כאן‪ ,‬שי"א דמותר לטלטל בגד רטוב (שמקפיד עליו) ע"י שני בני‬ ‫(הואיל ורגילים לתלות שם להתיבש) כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק‬ ‫אדם‪ ,‬שהרי כתב הגמ"א [סימן שא ס"ק נח] מכח המשנה בשבת [דף קמז‪ ].‬דטלטול ע"י‬ ‫טו‪,‬טו] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הל' שבת ח"ב עמוד ריב] שאסור במקום שהדרך‬ ‫עשרה בני אדם מותר ומפני דמדכרי אהדדי ע"ש‪ ,‬ותוס' שם [דף קמז‪ ]:‬כתב דגם ע"י‬ ‫לתלות בבגדים באמבטיה על החבל‪.‬‬ ‫שני בני אדם מותר‪ ,‬וכן כתב האליה רבה [סימן שא ס"ק פ]‪.‬‬ ‫וכמו"כ כתבו הפוסקים‪ ,‬דאסור לשטוח אף על מתקן נייד של חבלי כביסה שבבית‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב‪ ,‬הערה ‪ ]98‬כתב שמבואר מדברי המשנ"ב‬ ‫]‪ ,[portable indoor clothing line‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬עה]‪.‬‬ ‫[ע"ש פרק סב הערה ‪ ]98‬שסבר דאף ע"י כמה בני אדם אין הטלטול מותרת‪.‬‬ ‫‪ 24‬כך כתב המשנ"ב [סימן שח ס"ק סג] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [בפרק‬ ‫והוסיף הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריב] דאף על קלוב ]‪[Hanger‬‬ ‫שעל חבל הכביסה אסור לתלותו‪.‬‬ ‫טו‪,‬יט‪ ,‬ורק הקיל בבגד סינטטי שלדעתו אין דינו כבגד] ובספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬עב] וכן‬ ‫‪ 33‬כתב בספר וביום השבת [פרק טו‪,‬ב] דאין איסור לתלותם על וו‪.[Hook] ,‬‬ ‫פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריב] אם היה רטוב אז באופן שהיה‬ ‫‪ 34‬פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הל' שבת ח"ב עמוד ריב] דמותר לתלותו על קלוב‪ ,‬וכן‬ ‫אסור ליגע בו‪ ,‬משום מוקצה‪.‬‬ ‫כתב בספר הלכת שבת בשבת [ח"ג פרק סב‪,‬נב] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬כב]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כתב בקובץ הלכות [פרק ל דף נז] דכמה פוסקים חולקים עליו וסוברים שאינו‬ ‫‪ 35‬פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לד‪,‬נח] דמותר לפרוס אותו על אחורי‬ ‫מוקצה ושרי לטלטלו‪.‬‬ ‫הכסא‪ ,‬אולם הגר"נ קרליץ [בחוט שני הל' שבת ח"ב עמוד ריב] החמיר בזה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 25‬כך כתב בשו"ע [שא‪,‬מה] וכן כתב במשנ"ב [שם בס"ק קסב] דלא אסרו חז"ל הבגדים‬ ‫‪ 36‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו‪,‬לח] שי"א שמעיל גשם שניכר‬ ‫שאדם עדיין לובש‪ ,‬וכן לכאורה מבואר מדברי השו"ע בסימן שכו [סיעף ז] וכן כתבו‬ ‫פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו‪,‬יח] דאין איסור להמשיך‬ ‫בו שנרטב מן הגשם‪ ,‬וגם אין הדרך לכבסו‪ ,‬יש מקום להקל לתלותו בשבת‬ ‫בהליכתו‪ ,‬וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬סז] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג‬ ‫להתיבש‪ ,‬וכמו"כ כתב בספר וביום השבת [סימן טו‪,‬כב]‪.‬‬ ‫פרק סב‪,‬נב] ובספר וביום השבת [סימן טו‪,‬כ] ובקובץ הלכות [פרק לד‪,‬נו]‪.‬‬ ‫ויש להזכיר שכתב בספר הלכות שבת בשבת [שם]‪ ,‬דההיתר הוא להמשיך הליכתו‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫בחוץ‪ ,‬אבל כשמגיע לביתו ויש לו בגדים אחרים שאינם רטובים‪ ,‬יש לו להחליף‬ ‫בגדיו‪[ ,‬אבל אם אין לו בגדים אחרים בלאו הכי מותר בטלטולו וכמו שכתב המשנ"ב‬ ‫בסימן שא בס"ק קסב]‪ ,‬אבל לא ראיתי שאר פוסקי ומחברי זמנינו שהזכירו כן‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – איסור חדש‬ ‫מהדורה מתוקנת‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ב ‪ -‬סיכום חבורות מבמ"ג על עניני דיומא ‪ –-‬פרשת בהר בחוקתי ‪-‬עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫‪Additionally reviewed by Rabbi Shmuel Heinemann Shlit’’a from the Star-K‬‬ ‫א] עיקר איסור חדש‬ ‫‪ ]1‬אסור לאכול תבואה מחמשת המינים שנשרשה אחר זמן הקרבת העומר [שהוא ט"ז בניסן] ותבואה זאת נקראת 'חדש'‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬האיסור אכילה נמשכת עד זמן הקרבת העומר של השנה הבאה‪ ,‬ובחו"ל נמשכת עד תחילת ליל י"ח בניסן של השנה הבאה‪.2‬‬ ‫‪ ]3‬האיסור אכילת חדש נוהגת מה"ת אף בזמן הזה‪ ,3‬ואף בחוץ לארץ‪( ,4‬וי"א שבחו"ל הוא דרבנן‪ )5‬וקי"ל דאסור אף בתבואת עכו"ם (אבל הב"ח מיקל)‪.6‬‬ ‫‪ ]4‬ולענין פליטת כלים ממאכל הנעשה מקמח חדש‪ ,‬כתב המשנ"ב שאף בודאי חדש אין להחמיר אלא מעת לעת‪.7‬‬ ‫ב] ההיתר של רוב‬ ‫‪ ]1‬י"א דאפשר להקל היכא דרוב אותו סוג מאכל נעשה מקמח ישן‪( ,8‬אם אינו ודאי שנמצא מקמח חדש באותו חנות‪ ,)9‬דסומכינן על הרוב‪.‬‬ ‫‪ ]2‬והיתר זה שייך בזמנינו בכל מאכל הנעשה מקמח של רק ‪ 6-8%‬חלבון ]‪ [Protein Content‬וכיוצ"ב [כגון הנקרא ‪ ,]Cake Flour-‬כיון שבדרך כלל נעשה‬ ‫מקמח החורף ]‪ ,[Winter wheat‬שמגיעים לחנויות לאחר הפסח‪ ,‬וכבר עבר עליהם זמן העומר‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ולכן‪( ,‬אלו שאין מקפידין לגמרי על ישן)‪ ,‬יש מקום להקל ברוב עוגות ]‪ ,[Cakes‬עוגיות ]‪ [cookies‬וכן קרקרים ]‪ [Crackers‬שיוכל לסמוך על הרוב שהם‬ ‫ישן‪ ,‬מאחר שבדרך כלל נעשים מקמח החורף‪.10‬‬ ‫‪ ]4‬וכן יש מקום להקל בכל אוכל טרי אפוי ]‪ [Freshly Baked Food‬בעירנו‪ ,‬מפני שרוב המאפיות ]‪ [Bakeries‬בעירנו הם ישן כל השנה‪ ,11‬וכן רוב חנויות‬ ‫פיצה ]‪ [Pizza Stores‬ג"כ תמיד הם ישן‪[ ,12‬אבל אין זה כולל מזון ארוז )‪ (Packaged food‬שלא נאפו בחנויות]‪.‬‬ ‫ג] ההיתר של ספק ספיקא‬ ‫‪ ]1‬כתב הרמ"א‪ ,‬דתבואה שיש להסתפק אם נשרשה לאחר תקופת העומר‪ ,‬יש להתיר משום ספק ספיקא‪( ,‬דאף אם נשרשה לאחר זמן העומר בתקופת השנה‪,‬‬ ‫דלמא היא מן השנה הקודמת‪ ,‬וכבר עבר עליו העומר)‪.13‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כתבו האחרונים‪ ,‬דלא שייך להקל היכא דברוב נעשה הסוג מאכל מתבואה הנשרשת לאחר זמן העומר ‪( ,14‬וכ"ש אם כמעט כולם נשרשים לאחר העומר‪.)15‬‬ ‫וכן נקטו פוסקי זמנינו‪ ,‬כך כתב הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א יר"ד ס' תרנה] דקי"ל דאף תבואת‬ ‫‪ 1‬עיין במשנ"ב תפט ס"ק מד‪.‬‬ ‫נכרי יש איסור חדש מה"ת‪ ,‬וכן החזו"א והקה"י החמירו בחדש של נכרים בחו"ל [א"ר ח"ג ע' ר]‪.‬‬ ‫‪ 2‬וכמו שנפסק בשו"ע תפט‪,‬י‪ .‬ואף שיום ט"ז בניסן היא יום הבאת הקרבן שמתיר החדש‪ ,‬אבל‬ ‫‪ 7‬כתב הרמ"א בתשובה [סימן קלב‪,‬טו] דאף הנזהר ומחמיר באיסור חדש‪ ,‬מ"מ ודאי שלענין‬ ‫משום ספקא דיומא מחמירינן עוד יום אחד [משנ"ב שם ס"ק מה‪ ,‬ע' בטור יר"ד רצג‪,‬א]‪.‬‬ ‫פליטת הכלים יכול להקל ולסמוך על ספקות אלו‪.‬‬ ‫‪ 3‬כתב הטור [תפט‪,‬י] 'אסור לאכול חדש אף בזמן הזה עד תחלת ליל שמונה עשר בניסן לא שנא‬ ‫והרמ"א איירי בספק חדש‪ ,‬וכתב המג"א [תפט ס"ק יז] דבוודאי חדש צריך להחמיר אפ' בפליטת‬ ‫לחם ולא שנא קלי ולא שנא כרמל'‪ ,‬ומקורו ממנחות [דף סח‪.]:‬‬ ‫כלים‪ ,‬וכן כתב החיי אדם‪ ,‬אבל כתב המשנ"ב [בס"ק מח] דאף אם ברור לו שנתבשל בתבואה‬ ‫‪ 4‬כתב בשו"ע [יור"ד רצג‪,‬א] 'אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים וכו' וכתב [רצג‪,‬ב] 'איסור‬ ‫חדשה‪ ,‬נראה שאין להחמיר אלא מעת לעת מן הבישול הראשון‪ ,‬וכן כתב הכף החיים [אות קיב]‪.‬‬ ‫החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בשל ישראל בין בשל גוי' וכמו"כ כתב הטור שם‪ ,‬וכן פסק‬ ‫אולם‪ ,‬יש אחרונים כגון השג"א שהחמירו מאד אפ' בפליטת כלים‪ ,‬וכתב בסכינא חריפא לאסור‬ ‫הרי"ף [פסחים כח‪ .‬וקידושין טו‪ ].‬והרא"ש [פסחים י‪,‬מב] והרמב"ם [תמו"מ פרק ז‪,‬יא] והסמ"ג‬ ‫אפ' פליטת כלים דמאי שנא לאו ד'לא תאכלו כל נבלה' מלאו ד'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו'‪.‬‬ ‫[לאו' קמב] והעיטור [ח"ב קלז‪ ].‬והמרדכי [קדושין פ"א ס' תקא] בשם הראבי"ה [ח"ב סימן תקכז]‬ ‫‪ 8‬כבר כתב הטור [ביר"ד סימן רצג לאחר שהביא ההיתר של ס"ס] וז"ל‪':‬ואני משיב לשואלים‬ ‫דרשו מאת עובדי האדמה האם יאמרו שהרוב נשרש לפני הפסח מותר ואם לאו אסור' ומבואר‬ ‫והגהות מיימוני והריטב"א [קידושין לז‪ .‬ד"ה ר"א] שכולם הובא בביה"ל [תפט‪,‬י ד"ה אף]‪.‬‬ ‫מדבריו שיש להקל ולסמוך על הרוב‪ ,‬וכעין זה הביא המג"א [בס"ק יז] בשם התרומת הדשן [סימן‬ ‫וכתב הב"ח [רצג‪ ,‬א ד"ה ומ"ש] 'ופסקו הפוסקים הלכה כרבי אליעזר דאוסר חדש בחו"ל‬ ‫קצא] דאין לדרוש ברבים לאסור משום דסומכינן על רוב דגן שבא מן הישן'‪.‬‬ ‫(וכדאיתא בפ"ק דקידושין) ודלא כה"ר ברוך שמקיל במקומות הרחוקים מא"י' וכמו שכתב‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬דיש להקל בחו"ל היכא דרוב הדגן הנמצא בא היא ישן‪ ,‬כך כתב בשו"ת‬ ‫הרא"ש בתשובה [כלל ב‪,‬סימן א] וכן כתב הלבוש [בסימן תפט‪,‬י] 'אסור לאכול חדש אף בזמן‬ ‫משנה הלכות [חלק טו סימן קסא בסו"ד] וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנו‬ ‫הזה'‪ ,‬וכן כתב הגר"א [על השו"ע יר"ד רצג‪,‬ב]‪ ,‬החיי אדם [כלל קלא‪,‬יב] 'אסור לאכול חדש וכו'‬ ‫בסו"ד] דיוכל לסמוך על כל דפריש מרובא פריש 'ואפשר לקנות בכל מקום שאינו ידוע שזהו חדש'‬ ‫ולרוב הפוסקים אסור מן התורה בין בארץ בין בחו"ל'‪ ,‬והקיצור שו"ע [קעב‪,‬ב] 'לדעת רוב גדולי‬ ‫עכ"ל‪[ .‬וכן ע' בשו"ת מנח"י ח"ח סימן קטו שג"כ הביא זה שסמוכין על הרוב]‪.‬‬ ‫הפוסקים‪ ,‬איסור זה גם בחו"ל הוא מן התורה‪ ,‬ולכן צריכין להשגיח מאד בתבואה וכו' ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 9‬יש פוסקי זמנינו שכתבו דהיכא דברור שנמצא אותו סוג מאכל שנעשה מקמח חדש באותו חנות‪,‬‬ ‫לא שייך להקל ולומר כל דפריש מרובא פריש‪ ,‬שהרי איתחזק איסורא‪ ,‬כך כתב הגר"מ שטרנבאך‬ ‫‪ 5‬הט"ז [ס"ק ד] כתב 'ללמוד זכות הגון על ההיתר בזה' דבשעת הדחק יש לסמוך על שיטת הת"ק‬ ‫[ח"א סימן תרנו בסו"ד] 'אבל בידוע בוודאי שיש שם גם חדש אסרינן ולא תלינן בהיתר' עכ"ל‪.‬‬ ‫דר"א דחדש מותר בחו"ל‪[ ,‬אבל כתב בבית הלל בסימן רצג ס"ק א דזהו דוחק‪ ,‬מאחר שמצינו להיפך‬ ‫אבל זה שנמצא הרבה מאכלים מתבואה חדשה בעולם‪ ,‬וכגון במעפ"י ]‪ ,[Production Plants‬כתב‬ ‫בגמ' דמנחות דף ס"ח כמו שמביא ב"י] וכתב המג"א [תפט ס"ק יז] 'ונראה לי דהעולם סומכין על‬ ‫בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קסא] דשפיר סומכין על הרוב כיון דהאיסור 'ליתא לקמן'‪.‬‬ ‫מה שכתב רבינו ברוך דחדש בחו"ל מדרבנן [וע"ש שצידד דלא גזרו על מקומות הרחוקים מא"י]‪,‬‬ ‫‪ 10‬אלו המקפידים לגמרי על אכילת חדש נזהרים אף בזה‪ ,‬מפני שמצוי שמעורב בהם קצת‬ ‫וכן כתב החק יעקב [אות כב ואות כד] דאיסור חדש בחו"ל מדרבנן‪.‬‬ ‫מתבואת חדש‪[ ,‬וכן שלפעמים נותנים לתוכו ‪ .]Barley malt‬אבל יש להזכיר שמעיקר הדין כתב‬ ‫וכתב הערוך השולחן [יור"ד רצג‪,‬ה] 'ויש מרבותינו הראשונים שפסקו להלכה דחדש בחו"ל דרבנן‬ ‫הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנו] ד'אם נתערב ספק חדש אם רוב ישן‪ ,‬נראה שלהחמיר‬ ‫אינו אלא חומרא בעלמא דקמח בקמח הוי מין במינו ומן התורה בטל ברוב‪ ,‬וכאן שהוא ספק אם‬ ‫כרבנן דר"א ואלו הם רבינו ברוך בעל התרומות [הביאו הרא"ש בתש' כלל ב] והאור זרוע [הביאו‬ ‫יש מיעוט חדש‪ ,‬לכ"ע לא מחמירינן כ"כ' עכ"ל [ורק החמיר בידוע לו שיש בו קצת חדש]‪.‬‬ ‫התה"ד סימן קצא] וריב"א בעל התוס' ורבינו אבגדור ומהר"ם מעיל צדק וכן נראה מדברי‬ ‫‪ 11‬אבל יש להזכיר שרוב המאפיות ]‪ [Bakeries‬בעירנו מקפידים שיהא כל מאכלתם ישן‪ ,‬והם‬ ‫הראב"ן בספרו בספ"ק דקידושין וגם במהרי"ל בלקוטי דינים' עכ"ל‪.‬‬ ‫‪Lechem ]6 Hershy’s ]5 Gourmet Glatt ]4 Korn’s Bakery ]3 Shloimy’s ]2 Gelbsteins ]1‬‬ ‫אבל ע' בהערה הקודמת שכתבו רוב ראשונים ואחרונים שאיסורה מה"ת‪ ,‬וכמו שכתב הביה"ל‪.‬‬ ‫‪Four ]11 Seasons ]10 Kosher Village ]9 The Cookie corner ]8 Sesame ]7 Bakery‬‬ ‫‪ 6‬הנה‪ ,‬הב"ח [ד"ה אמנם] האריך דאין איסור חדש של תבואת גוי אלא מדרבנן‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫‪]16 Aisle-9 ]15 Bagel Nosh ]14 Glatt Gourmet ]13 Evergreen/Glick Bakery ]12 Corners‬‬ ‫המהרי"ל [סימן כו מהדורת מכון י‪-‬ס] והתרוה"ד [סימן קצא] בשם האו"ז [ח"א סימן שכח]‬ ‫‪ Glatt Bite ]18 Circa ]17 Bagel Cream‬ועוד הרבה‪ ,‬וכן רוב אולמות חתונה הם ג"כ ישן‪.‬‬ ‫שכתבו דאיסור חדש אינו אלא מדרבנן‪ ,‬וכתב הב"ח בכוונתם דתבואת גוי אינו אלא מדרבנן‪,‬‬ ‫‪ 12‬ורוב חנויות פיצה בעירנו הם ישן‪ ,‬וכגון‪Pizza ]4 Pizza on 9 ]3 ,J2 pizza ]2 Pizza plus ]1 -‬‬ ‫וסתם חו"ל בשל גוים‪ ,‬שהרי א"א לומר דחו"ל אינו אסור מדרבנן דק"ל כר"א דחדש אסור מה"ת‬ ‫‪Pizzaleh ]7 Pizzano ]6 Village Pizza ]5 on wheels‬‬ ‫בכל מקום‪[ ,‬וצידד הב"ח בסו"ד דאולי אף איסור דרבנן ליכא]‪ ,‬ודבריו הובא ג"כ בבאר הגולה‪.‬‬ ‫‪ 13‬המקור לזה הוא מהטור שכתב [ביר"ד סימן רצג] וז"ל‪' :‬כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה ודאי‬ ‫והנה‪ ,‬מלבד שהב"ח חולק בזה על דברי הטור והשו"ע הבנוים על דברי התוס' בקידושין [דף לו‪:‬‬ ‫בכל השנים אין לחוש מספק על התבואה לאסרה שמא לא נשרשה קודם (העומר) דסמכינן ארובא‬ ‫ד"ה כל בסו"ד שכתב 'משמע דחדש דקתני במתנ' נוהג בשל עכו"ם'] והמרדכי [סימן תקא בסוף‬ ‫שנשרשת קודם לעומר‪ ,‬ועוד שהוא ספק ספיקא שמא היא מתבואת שנה שעברה‪ ,‬ואפילו היא‬ ‫פ"ק דקידושין] והסמ"ג [לאווין קמו] והרא"ש [בתשובות כלל שני סימן א] הרי גם כמעט כל‬ ‫מתבואת שנה זו שמא נשרשה לפני העומר וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וע"פ דבריו כתב הרמ"א [ביר"ד רצג‪,‬ג]‬ ‫האחרונים חלקו על הב"ח‪ ,‬שכתב הש"ך [ס"ק ו] עוד לחלק על הב"ח‪ ,‬וז"ל 'וכל דבריו תמוהים'‪,‬‬ ‫'ומכל מקום כל סתם תבואה שרי לאחר הפסח מכח ספק ספיקא‪ ,‬ספק היא משנה שעברה ואם‬ ‫וכן כתב הראשון לציון [על הטור ס"ק א] כנגד דהב"ח וכתב 'כי פשיטא שדברי הקדמונים לא‬ ‫תמצא לומר משנה זו מכל מקום דילמא נשרשה קודם העומר' עכ"ל‪.‬‬ ‫מדחו בפרכא ואמינא דדבר פשוט הוא דכל אשר יצוה הקב"ה את עמו ביאוסרי התורה סתם‪ ,‬לא‬ ‫‪ 14‬קודם כל יש להזכיר שהרי משמע מדברי הטור והרא"ש שהובא בטור שהקיל רק בספק ספיקא‬ ‫ישתנה האיסור בכל מקום ובכל גוונא וכו' ודבר הרב בעל הב"ח הכא דחויים מעומק ההלכה‪,‬‬ ‫בצירוף הא דרוב התבואה נשרשה קודם העומר‪.‬‬ ‫ואסיקנא דחדש אפ' דגוי אסור' עכ"ל‪ ,‬וכן מבואר מדברי הבית הלל [ס"ק א על הטור] שכתב דמי‬ ‫וכל שכן היכא דרוב התבואה נשרשה לאחר העומר‪ ,‬דע"ז כתב הש"ך [ס"ק ו] דהיכא דרק מיעוט‬ ‫שהוא בריא אין להקל באיסור חדש‪ ,‬וכן כתב הלבוש [ביור"ד סימן רצג‪,‬ב] שאיסור החדש נוהג‬ ‫התבואה נשרשה קודם פסח‪ ,‬לא שייך הספק ספיקא וז"ל‪' :‬מצוה למחות בהמון עם ולהורות להם‬ ‫בין בשל ישראל בין בשל גוי וכן סיים הקיצור שו"ע [קעב‪,‬ג] 'אבל רבו החולקים ואומרים דגם‬ ‫לאיסור‪ ,‬דספק ספיקא אין כאן דנימא ספק של אשתקד ואת"ל של שנה זו שמא תבואה זו מן‬ ‫בשל נכרי איכא איסור חדש'‪ ,‬וכן כתב החיי אדם [כלל קלא‪,‬יב] שהאיסור חדש אסור מה"ת אפילו‬ ‫המיעוט שנזרעה קודם העומר מופלגת מהעומר‪ ,‬דכיון דמיעוטא הוא לא עבדינן מיניה ספק‬ ‫בתבואה של נכרים‪ ,‬וככל איסורי תורה‪ ,‬וכן מבואר מסתימת שאר נו"כ‪.‬‬ ‫ספיקא‪ ,‬דמיעוט לגבי רובא כמאן דליתיה דמי' עכ"ל‪.‬‬ ‫וע"ע בדברים חריפים של הגר"א שכתב וז"ל‪' :‬וכבר הכו על קדקדו כל האחרונים‪ ,‬ושגגה יצאה‬ ‫‪ 15‬אם ברור שנעשה הדבר מתבואה שנשרשה לאחר העומר [והיינו‪ ,‬בימי האביב וקיץ] ע"ז כתבו‬ ‫מתחת ידו‪ ,‬וטובה הוה ליה לבאר הגולה השתיקה' עכ"ל‪ .‬וע"ע בהערוך השולחן [באות יב] שכתב‬ ‫האחרונים שאין מקום להקל‪ ,‬וע"ז כתב הרמ"א [שם] מפורש וז"ל‪' :‬ובמיני תבואה שזורעים ודאי‬ ‫לחלק על דברי הב"ח וז"ל 'ובוודאי קשה לחלוק על רבותינו בעלי התוס' והרא"ש והרשב"א והר"ן‬ ‫לאחר פסח כגון במקצת מדינות שזורעים שבולת שועל ושעורים לאחר פסח אז יש להחמיר אחר‬ ‫שהסכימו לדבריהם אם לא בראיה ברורה וזאת לא תהיה'‪[ ,‬אבל עע"ש באות טו שכתב להקל]‪.‬‬ ‫וכו' וכן בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח ובכל הגליל ההוא זורעים לאחר פסח יש להחמיר‬ ‫ולחוש מן הסתם' עכ"ל‪ .‬וכעין זה כתב המג"א [בס"ק יז בדעת התהומת הדשן בסימן קצא] דאם‬ ‫וכן כתב הביה"ל [בסימן תפט‪,‬י ד"ה אף] 'והם יחידאי נגד כל הני רבוותא הנ"ל‪ ,‬וגם בשו"ע כאן‬ ‫ברי לו שנעשה מתבואה חדשה אסור אף בפליטת הכלים‪ ,‬דהוי ודאי ולא ספק‪ .‬וכמו"כ כתב‬ ‫וביר"ד הלא סתמו כהפוסקים דהוא דאורייתא בכ"ג‪ ,‬וגם הרבה מן האחרונים פסקו כן לעיקר'‪.‬‬ ‫‪ ]3‬ובזמנינו‪ ,‬שייך הקולא של ס"ס בקמח שיש לו ‪ 10-12%‬חלבון ]‪[- [Protein content‬כגון הנקרא‪ ,]All Purpose flour-‬שאף שכמה מהם מעורב בה מתבואת‬ ‫האביב ]‪ [Spring Wheat‬שהושרש לאחר העומר הקודם (ומגיעים לחנויות קודם שיעבר עליהם זמן העומר הבאה)‪ ,‬אבל כיון שהוא ספק‪ ,‬שייך בהם הס"ס‪.‬‬ ‫‪ ]4‬וזה כולל כל המאכלים הנעשים מעיסה שחומר רכה ]‪ ,[Soft texture‬וכגון‪.Soft Pretzels, Soft Buns ,Doughnuts, Pitas, Bread -‬‬ ‫‪ ]5‬אבל יש להזכיר שיש פוסקי זמנינו שהורו דכיון שברוב ידוע ע"י התאריך ]‪ [Date‬שעל האריזה ]‪ [Package‬אם נעשה מקמח של אותו שנה‪ ,‬לא שייך הס"ס‪.16‬‬ ‫‪ ]6‬והנה‪ ,‬קמח שיש לו ‪ 12-14%‬חלבון ]‪ [Protein content‬או יותר [כגון הנקרא ‪ ,High Gluten Flour‬או ‪ ]Bread flour‬כמעט כולם נעשו כולו או מקצתו מתבואת‬ ‫האביב ]‪ ,[Spring wheat‬שבודאי הושרוש לאחר העומר‪[ ,17‬ומגיעים לחניות בימי הסתיו‪ ,Fall-‬שהוא קודם זמן העומר הבאה] ולא שייך בהם הס"ס‪.18‬‬ ‫‪ ]7‬ולכן אין ראוי לקנות בימי סתיו ]‪ [Fall‬ובימי החורף [שאז הגיע תבואה החדשה להחניות] מאותו סוג קמח [של ‪ 12-14%‬חלבון] אם אינו ידוע שהוא ישן‪.‬‬ ‫‪ ]8‬וכן אין ראוי לקנות אז כל מזון ארוז ]‪ [Packaged Food‬שנעשה מעיסה של חומר עבה ]‪ [Thick Texture‬כגון חלות‪ ,‬מחמצות ]‪ ,[Sourdough‬פיצה‪,[Pizza]19‬‬ ‫לחמניות פרצל ]‪ ,[Pretzel Buns‬בייגלס ]‪ ,[Bagels‬ואף פסטה‪ [Pasta/Noodles] 20‬אלא באלו הידועים שהם ישן‪[ ,‬שהרוב נעשה מקמח האביב]‪.‬‬ ‫‪ ]9‬וכן לא שייך הס"ס בכל דבר הנעשה משבולת שועל ]‪ ,[Oats‬שתמיד הושרש בימי האביב או הקיץ‪[ ,‬וזה כולל רוב סוגי ‪.]Oatmeal, Cheerios, Granola Bars‬‬ ‫ד] להקפיד על ישן‬ ‫‪ ]1‬יש כמה פוסקים הקדמונים שכתבו דתמיד ראוי לירא שמים להחמיר בכל ספק חדש‪ ,21‬ויש פוסקי זמנינו שהוסיפו שרוב ההיתירים נאמרו במקומות‬ ‫שהיה קשה מאד ליזהר מאכילת חדש‪ ,22‬אבל בזמנינו יש להחמיר שהרי קל ליזהר בה‪( ,23‬ולכן י"א דיש להחמיר אף היכא דשייך הס"ס‪.)24‬‬ ‫‪ ]2‬והנה‪ ,‬מי"ח ניסן עד סוף ימי הקיץ [בדרך כלל עד תחילת חודש אוגוסט‪ ,]August -‬כל המאכלים הנמצאים הם ישן [שעדיין לא הגיע התבואה החדשה לחנויות]‪.‬‬ ‫‪ ]3‬אבל לאחר שעברה ימי הקיץ‪ ,‬יש לבדוק כל מזון ארוז ]‪ [Packaged food‬אם מודפס עליו ’‪[ ‘Contains Wheat‬וי"א שיש להקפיד אף ב‪[25]Barley malt-‬א]‪.‬‬ ‫‪ ]4‬ואם אכן מודפס כן על האריזה‪[ ,‬או שנמצא בתוכו ‪ ,]Oats‬צריך לבדוק להכשר 'ישן' המודפס עליו‪ ,‬או אם יש לו סתם הכשר מארה"ק [שאז בודאי ישן הוא‪.]26‬‬ ‫‪ ]5‬ואם אין הכשר עליו‪ ,‬יש לבדוק אם התאריך ]‪ [Date‬היא קודם ה‪ ‘Date code’27-‬הנמצא בה‪ Yoshon Guide -‬לאותו סוג מאכל [להשיג ה‪ -Guide-‬ע' בהע'‪.]28‬‬ ‫‪ ]6‬אולם‪ ,‬כל מאכל הנעשה במדינתינו מקמח כוסמין ]‪ ,[Spelt‬תמיד הוא ישן [שתמיד הושרש בימי החורף‪ ,‬ומגיעים לחנויות לאחר זמן העומר]‪ ,‬וא"צ בדיקה‪.‬‬ ‫‪ ]7‬וכן כל מצות‪[ ,‬חוץ ממצות של שבולת שועל‪ ]oats-‬וקמח מצה ]‪ [Matzah Meal‬הם ג"כ ישן [שתמיד הושרש בימי החורף]‪.‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] אף אלו המקפידים על ישן‪ ,‬יש מקילים ב‪ Barley Malt-‬מאחר שבדרך כלל הוא בטל בששים‪.‬‬ ‫שנהגו להקל מפני שהיה קשה מאוד ליזהר בזה‪( ,‬ששם לא היה שייך לזרוע בימי החורף)‪ ,‬לכן קמו‬ ‫השל"ה לאסור שבולת שעול ושיפון בפולין מפני שכמעט כולם נזרעים לאחר הפסח [שער‬ ‫גדולי חכמי ישראל למצוא התירים לזה‪ ,‬וכעין זה כתב הבית הלל [ס"ק א] דאפילו במשקים של‬ ‫האותיות אות ק נב‪ :‬ד"ה עתה באתי ומובא במג"א תפט ס"ק יז] ש'במדינות פולין רוב התבואה‬ ‫שכר שעורים [שיש מקילים בהם] מ"מ כתב 'אין להקל אלא אלו שאין להם כח להחמיר בזה‬ ‫וכמעט כולם נזרעים אחר הפסח‪ ,‬וגם אין מביאין שם תבואה ממדינות אחרות'‪ .‬וכן כתב הערוך‬ ‫מחמת חולשת הלב דהוי לדידיה במקום סכנה‪ ,‬אבל מי שהוא בריא אין להקל בזה' עכ"ל‬ ‫השולחן [אות יח] 'וכל הדברים אלו הוא באשכנז ובפולן הסמוך לה דרוב השנים נזרעים קודם‬ ‫וכן כתב המשנ"ב [בס"ק מה] ד'יש שלימדו עליהם זכות‪ ,‬לפי שהוא דבר קשה להיות זהיר בזה‪,‬‬ ‫הפסח‪ ,‬אבל במדינתינו מדינת רוסיא אין כאן ספק כלל דלפני הפסח אין עדיין זמן זריעה כלל‬ ‫ולכן סומכין מפני הדחק על מקצת הראשונים שסוברים שחדש בחו"ל אינו אלא מדברי סופרים‬ ‫וכו' ואין לנו שום היתר על חדש ובזה לא שייך לומר על כלל ישראל מוטב שיהיו שוגגין אם הוא‬ ‫שגזרו משום ארץ ישראל‪ ,‬ולא גזרו אלא במקומות הסמוכין לא"י כגון מצרים ובבל'‪.‬‬ ‫איסור דאורייתא' עכ"ל‪ .‬וכמו"כ כתב המשנ"ב [בס"ק מה בנוגע לשעורים ושבולת שועל וכוסמין‬ ‫וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנה] וז"ל‪' :‬בפולין ורסיא היה קשה מאד להשיג‬ ‫שרובם נזרעים אחר הפסח] שאין להקל באלו שרובן וכמעט כולם נזרעין לאחר הפסח‪.‬‬ ‫תבואות שהם ודאי ישן‪ ,‬וכו' ולכן נהגו בית ישראל להקל' ע"ש יותר‪.‬‬ ‫וכן כתבו פוסקי זמנינו‪ ,‬שאין מקום להקל היכא דע"פ רוב נשרש התבואה לאחר העומר‪ ,‬ורוב‬ ‫‪ 23‬כתב הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן תרנה] וז"ל‪' :‬אמנם בזמנינו שאין טירחא כלל שיש‬ ‫הדגן נמצא מאותו שנה הוא חדש‪ ,‬כך כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א יר"ד סימן תרנה] ד'אין‬ ‫נחתום לפניו ממש‪ ,‬ומזומן למכור ישן באותו מחיר או דומה לו‪ ,‬ואין בישן שום חששות‪ ,‬ומצד‬ ‫שום צד להקל‪ ,‬ואין זה מדת חסידות או חומרא אלא חיוב מדינא‪ ,‬וכו' וראוי לפרסם כן גם בשאר‬ ‫שני יש לפניו רובו או אפ' כולו ודאי חדש‪ ,‬איסור חמור הוא לזלזל בשאט נפש בפסק השו"ע‬ ‫מדינות כשהרוב הוא מחדש וכגון בכמה מקומות באמריקה וקנדה'‪ ,‬וכעין זה כתב בשו"ת אור‬ ‫ובגדולי הפוסקים שאסרו לאכול חדש דוקא‪ ,‬וכה"ג לא אמרו להקל דליכא שעת הדחק כלל‪ ,‬ואף‬ ‫לציון [ח"א סימן טו] דהיכא שלא שייך הספק ספיקא יש לאסור מספק [וכתב דאף אם לא נמצא‬ ‫בספק חדש ובספק ספיקא יש להחמיר כרוב הפוסקים הואיל ויש להשיג מישן לא שביק איניש‬ ‫שם לחם ישן‪ ,‬יאכל אורז ודוחן בחול‪ ,‬אבל הוסיף שם דבשעת הדחק יש להקל לכבוד שבת ויו"ט]‪.‬‬ ‫היתרא ואכיל איסורא וכו' ולא נצטרך לעתיד להצטדק לפני גדולי עולם למה לא נזהרנו בדבריהם‬ ‫‪ 16‬כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"א סימן טו] וז"ל‪' :‬אבל בזמנינו בארה"ב שמדפיסים על כל שק‬ ‫אף שהיה בידנו‪ ,‬ולדברי הכל כיון שאפשר היום לנו לקיים אורח חיינו לאכול פת לחם דכשר לכל‬ ‫תבואה מאיזו שנה הוא ובתקופת סוכות בערך יכול כל אדם לדעת אם תבואה זו חדשה או ישנה‪,‬‬ ‫הפוסקים‪ ,‬אין לילך בעקבות אבותינו שהיה בדחק גדול ולגודל הדחק נהגו מהם להקל‪ ,‬ומסרו‬ ‫וא"כ היכא דנודע שהתבואה משל שנה זו‪ ,‬לא נוכל לסמוך על הספק ספיקא‪ ,‬דליכא אלא חדא‬ ‫נפשם ללמד זכות על העולם‪ ,‬אבל עכשיו כשזיכה אותנו הקב"ה‪ ,‬פשוט הוא שאין ליכנס לחשש‬ ‫ספיקא‪ ,‬ולכאורה יש לאסור מספק' [וע"ש שכתב להקל בשעת הדחק לצורך שבת ויו"ט]‪.‬‬ ‫מאכלות אסורות כחדש‪ ,‬וראוי לפרסם כן גם בשאר מדינות‪ ,‬כשהרוב הוא מחדש וכגון בכמה‬ ‫והנה‪ ,‬אף שע"י התאריך לפעמים אינו ידוע בברירות שנעשה מקמח של אותו שנה‪ ,‬אבל כיון דרוב‬ ‫מקומות באמריקה ובקנדה' עכ"ל‪ .‬וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון [ח"א סימן טו] דאין להקל‬ ‫מאכלים בתאריך החדש נעשו מקמח חדש‪ ,‬שוב לא אמרינן הס"ס‪[ ,‬וכמו שבארנו למעלה]‪.‬‬ ‫בזמנינו בארה"ב כיון דשייך לדעת ע"י תאריך שעל האריזה אם היא ישן או חדש‪.‬‬ ‫וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א יר"ד סימן תרנה] דראוי לפרסם דבכמה מקומות‬ ‫‪ 24‬כמה אחרונים העירו בנוגע להספק ספיקא‪ ,‬שהרי לכאורה הוא שם ספק אחד [ע' בתוס'‬ ‫באמריקה כאשר הרוב הוא מחדש‪ ,‬שמחוייב מדינא להקפיד‪ ,‬ואין שום צד להקל ע"ש‪.‬‬ ‫כתובות דף ט‪ ,].‬אם הקמח ישן או חדש‪ ,‬ומה נפק"מ אם היא משנה זאת או משנה שעברה‪,‬‬ ‫‪ 17‬תבואת האביב והקיץ יש לה אחוז גבוה ]‪ [High Percentage‬של חלבון‪ ,‬בדרך כלל בין ‪12-14%‬‬ ‫ובש"ש כתב דלענין חדש הקילו משום שיש בו דוחק רב אם יאסר‪ ,‬ולכן סומכין על המקילין‪,‬‬ ‫או יותר‪ ,‬וכמעט כל קמח שיש לו יותר מ‪ 12% -‬חלבון‪ ,‬מעורב בו כמות של קמח האביב כדי להגיע‬ ‫ולכן כתב הגר" מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנה] דבזמנינו שבקל יכול להקפיד על ישן‪ ,‬יש‬ ‫לאותו אחוז‪ ,‬ותבואת האביב והקיץ בוודאי הושרשה לאחר הפסח‪ ,‬ואין ספק שהם חדש‪.‬‬ ‫להחמיר כרוב הפוסקים‪ ,‬והעתקתי דבריו בהערה הקודמת‪.‬‬ ‫‪ 18‬אבל יש להזכיר שהרבה שקי קמח הנמצאים בחנויות החרדים היום הם ישן‪ ,‬והמעיין בהכשר‬ ‫אולם‪ ,‬בעיקר הקושיא כתבו כמה אחרונים לבאר ששפיר שייך לדון הכא דין ספק ספיקא‪,‬‬ ‫המודפס על האריזה יראה שהרבה מהם הם ישן‪ ,‬ובקל יכול ליזהר בזה‪ ,‬וכן הרבה חברות‬ ‫שהרי מה שהשריש קודם העומר לא הוי עליו בשם חדש כלל‪ ,‬שהרי כשנצמח כבר עבר עליו‬ ‫]‪ [Companies‬תמיד מקפידים שיהא קמח שלהם ישן‪ ,‬וכמו ‪Wonder ]3 Glicks ]2 Kemach ]1‬‬ ‫העומר‪ ,‬ולכן מקרי שתי שמות‪ ,‬וע"ע במה שכתב בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קסא]‪.‬‬ ‫‪.Super Bagels ]6 Wonder Mills ]5 Gourmet Flour ]4 Vacuum‬‬ ‫‪ 25‬שזה נעשה משעורים‪ ,‬ויש בה חשש של חדש בימי החורף‪ ,‬אבל יש מקילים שבטל הוא בששים‪,‬‬ ‫ובכל מקרה ראוי לבדוק בכל שק קמח אם מודפס 'ישן' עליו‪ ,‬ובפרט בשאר חברות שלא הזכרנו‪.‬‬ ‫וכן כתבנו למעלה בשם הגרי"א פארכהיימער דיש מקילים בזה‪ ,‬וכן עיין בהערה ‪ 10‬למעלה‬ ‫ואף אם רוב קמח הם ישן‪ ,‬קשה לומר דיש לסמוך על הרוב בזה‪ ,‬שהרי בכל חנות מוכרים בימי‬ ‫שהבאנו דעת הגר"מ שטרנבאך שמקיל אם אינו ודאי חדש אף אם אינו בטל בששים‪ ,‬אלא ברוב‪.‬‬ ‫החורף אף קמח חדש‪ ,‬ובאיתחזק איסורא לא אזלינן בתר רוב [וכמו שהבאנו בהערה ‪ 12‬למעלה]‪.‬‬ ‫‪ 26‬כל הכשר מארץ ישראל שמודפס על האריזה‪[ ,‬כגון בד"ץ ירושלים וכיוצ"ב]‪ ,‬בוודאי הם ישן‪,‬‬ ‫‪ 19‬והיינו הפיציות הקפיות‪[ ,‬שפיצה טרי‪ Fresh Pizza -‬בדרך כלל הוא ישן‪ ,‬וכמו שכתבנו למעלה‬ ‫שהרי בתבואת ארץ ישראל לכל הדעות אין היתר לאכילת חדש‪.‬‬ ‫שיש לסמוך על הרוב] אף שיש מהם שתמיד הם ישן כגון מחברה הנקרא ’‪ ,‘Tuscanini‬אבל רובם‬ ‫‪ 27‬והיינו‪ ,‬שיש תאריך קצובה לכל סוג מאכל‪ ,‬שאם מודפס עליו אותו תאריך או תאריך שלפני‬ ‫צריכים לבדוק להכשר ישן המודפס עליהם או להתאריך ]‪ ,[Date code‬ע"פ ה‪.Yoshon Guide-‬‬ ‫כן‪ ,‬בידוע שהוא ישן‪ ,‬כיון שאז עדיין לא הגיע תבואה החדשה לביה"ח ]‪.[Manufacturing Plants‬‬ ‫‪ 20‬פסטה ]‪ [Pasta‬נעשה מקמח הנקרא ’‪ ,‘Durum wheat‬שכמעט כולם נשרשה באביב ]‪[Spring‬‬ ‫‪ 28‬כדי להקל על הקורא בחרנו לכתוב זה בשפת לע"ז המדוברת במדינתנו‪:‬‬ ‫לאחר יום ט"ז בניסן‪ ,‬ומגיעים להחניות בימי סתיו ]‪.[Fall‬‬ ‫‪From about September time, there is a Yoshon guide printed by Star K which‬‬ ‫‪ 21‬סיים המג"א [בסימן תפט ס"ק יז] 'אבל בעל נפש יחמיר במה שאפשר לו ליזהר'‪ ,‬וכמו"כ כתב‬ ‫‪is a condensed list of the Yoshon status of popular items, or their date code‬‬ ‫הכף החיים [תפט ס"ק קי]‪ ,‬וכעין זה סיים המשנ"ב [בס"ק מח] וז"ל‪' :‬אף שאין בידינו למחות‬ ‫‪[meaning that if a product has that expiration date or an earlier date, it's‬‬ ‫ביד המקילין‪ ,‬מ"מ כל בעל נפש לא יסמוך על היתרים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו‪,‬‬ ‫‪Yoshon], the guide is available for PDF download.‬‬ ‫כי להרבה גדולי הראשונים הוא איסור דאורייתא בכל גווני' עכ"ל‪ .‬וכמו"כ כתב בביה"ל [בסימן‬ ‫‪To receive the guide without internet access, contact the Star-K Lakewood‬‬ ‫‪office at 732-367-2552, copies can be picked up from R’ Shmuel Heimenann’s‬‬ ‫תפט‪,‬י ד"ה אף] 'ראוי ונכון להחמיר לעצמו על פנים בזה דהלא לגדולי הראשונים הוא דאורייתא‪,‬‬ ‫‪house at 645 8th street.‬‬ ‫הלא המה הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והסמ"ג והעיטור והמדרכי בשם הרבי"ה והגהות מיימוני‬ ‫‪Additionally, later in the fall, the Yoshon Network publishes a comprehensive‬‬ ‫והריטב"א וכו' וגם הרבה מן האחרונים תפסו כן לעיקר'‬ ‫‪guide listing the status and date codes of every available product.‬‬ ‫‪ 22‬המעיין בדברי האחרונים יראה שכל דברים היה בנוים ע"ז שהיה קשה מאד להמון עם ליזהר‬ ‫‪Their guide is available for PDF download and those that don’t have internet‬‬ ‫באכילת חדש‪ ,‬שהרי מה שכתב הט"ז וסייעתיה‪ ,‬דסומכין על ת"ק דר"א דחדש מותר בחו"ל הוא‬ ‫‪access can receive it from the Star K Lakewood office through the above-‬‬ ‫רק שכדאי לסמוך עליו 'בשעת הדחק'‪ ,‬אבל היכא שאינו שעת הדחק‪ ,‬אוקמינן אהילכתא דקי"ל‬ ‫‪mentioned number.‬‬ ‫כר"א דחדש אסור בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬וכן מה שכתב הרמ"א [בירו"ד סימן רצג‪,‬ג] 'אבל אין‬ ‫‪For updates, as well as to get notified when products may start becoming Chodosh,‬‬ ‫להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'‬ ‫‪contact info@yoshon.com and ask to be added to their email list.‬‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ש מבואר מדבריו דלא אמרינן מוטב שיהיו שוגגין אלא במקום שקשה ליזהר בזה‪ ,‬כיון‬ ‫‪For those that have internet access, an extensive and user-friendly list of all foods‬‬ ‫שהיו רוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו‪ ,‬ועליו כתב הש"ך [ס"ק ו] שבמדינות שרוב שתיית‬ ‫‪and their Yoshon status are viewable on Yoshon.com.‬‬ ‫המדינה יין [והיינו‪ ,‬שאינו שכר שבא מן התבואה שיש חשש חדש]‪' ,‬ואין צריכים לשעורים ושבולת‬ ‫‪There also exists a text-only number for Yoshon product info at 669-6-YOSHON.‬‬ ‫שועל רק לפעמים למאכל‪ ,‬וליתא דוחקא דציבורא במידי‪ ,‬להפריש מאיסור חדש' [ע"ש עכ"פ‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫היכא דליכא ספק ספיקא]‪ .‬וכעין זה מבואר מהקרבן נתנאל שזה שנוהגין היתר היה מפני שהיה‬ ‫קשה מאד ליזהר בזה‪ ,‬שכתב [ס"ק ה] 'ובמדינות הללו נוהגין היתר' ובפרט בארצות האלו שרוב‬ ‫השתיה שכר וממש גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד' וכן כתב הערוך השולחן [יור"ד רצג‪,‬יח]‬ ‫הלכה ולמעשה – מכה בפטיש‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ה ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג ‪ –-‬פרשת נשא‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫א] כללי המלאכה‬ ‫‪ ]1‬מלאכת מכה בפטיש הוא אחד מן הל"ט מלאכות האסורות בשבת (ולפעמים נקראת 'תיקון מנא')‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ענין המלאכה הוא עשיית דבר שהוא גמר מלאכה‪.‬‬ ‫‪ ]3‬וכן כל תיקון שעושה בכלי ג"כ חייב מה"ת משום מכה בפטיש‪.1‬‬ ‫ב] עשיית גמר מלאכה בזמנינו‬ ‫‪ ]1‬לדעת הרבה פוסקים‪ 2‬אסור מה"ת להפריד גביעית לֶבֶ ן ]‪ [leben cups‬וכד' המחוברים זה לזה‪ ,‬וי"א שהוא משום מכה בפטיש‪( ,3‬ויש‬ ‫אוסרים משום שאר חששות‪ ,4‬ויש מתירים לגמרי‪.)5‬‬ ‫‪ ]2‬אולם‪ ,‬לדעת רוב פוסקים מותר להסיר הכיסוי שמעל הגביע‪ ,‬ואין בהסרתו משום מכה בפטיש‪( 6‬או קורע‪.)7‬‬ ‫‪ ]3‬אבל כתבו פוסקי זמנינו דאסור להפריד דברים רכים כגון שפופרות קרח ]‪ [freeze pop‬וכיוצ"ב המחוברים זל"ז‪[ ,8‬א] (וכ"ש הפרדת מפה או‬ ‫שקית אשפה מגלגולה וכיוצ"ב‪.)9‬‬ ‫‪ ]4‬ספר שיש לו דפים מחוברים שלא נחתכו מעולם‪ ,‬אסור מה"ת להפרידם (משום מכה בפטיש)‪.10‬‬ ‫‪ ]5‬אסור להכניס מתחילה שרוכי נעלים ]‪ [shoe laces‬לתוך נעלים בשבת‪ 11‬משום מכה בפטיש (ורק אם היו בתוך הנעל מער"ש ונשמטו‪ ,‬מותר‬ ‫להחזירים לנעליו)‪.12‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] הפרדת דברים רכים הם אסור בהחלט‪ ,‬ויותר חמור מהפרדת גביעות‪.‬‬ ‫מקדשי שביעי עמוד קסז‪ ,‬שאלה י‪ ,‬אבל במכתב ב‪,‬ב הנדפס במאור השבת ח"ה כתב דאסור‪ ,‬ובעם מקדשי‬ ‫‪ 1‬רמב"ם פרק כג‪,‬ד‪ ,‬וכן כתב המשנ"ב בסימן שיז ס"ק כב‪.‬‬ ‫שביעי שם בששאלה ח הניח בצ"ע]‪.‬‬ ‫‪ 2‬רשימת הפוסקים האוסרים הם הגרי"ש אלישיב‪ ,‬הגר"ח קניבסקי‪ ,‬הגר"נ קרליץ‪ ,‬הגר"ש‬ ‫‪ 7‬לדעת כמעט כל הפוסקים‪ ,‬לא שייך בפתיחתו משום איסור קורע‪ ,‬דמלאכת קורע שייך רק‬ ‫קמנצקי‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬והגר"ש פעלדער‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגר"מ פיינשטיין‪ ,‬והפוסקים‬ ‫בדבר רך ולא בדבר קשה‪ ,‬וכן ג"כ לא שייך קורע בקריעת דבר רך הדבוק לדבר קשה‪ ,‬וכן פסק‬ ‫המתירים הם הגרש"ז אוריבאך‪ ,‬והגרי"י פישר ושו"ת משנה הלכות‪.‬‬ ‫הגרש"ז אוריבאך [עיין ששכ"ה פרק ט‪ ,‬הערה פה] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בדרור יקרא עמוד‬ ‫ועיין בהערות הבאות שארכנו בכל השיטות של הפוסקים הנ"ל‪.‬‬ ‫שמב שאלה מ‪ ,‬וכמו שהובא בשבות יצחק חלק י"ד עמוד רלט ע"ש] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה‬ ‫‪ 3‬דכיון דע"י ההפרדה מגיע הגביע לצורתו הרצויה י"א דיש בזה משום מכה בפטיש [וכמו שכתב‬ ‫בחכמה פרק יא‪,‬ג] וכן נוטה דעת הארחות שבת [בפרק יב הערה כא]‪.‬‬ ‫הרמב"ם בהלכות יו"ט פרק ד‪,‬ח] כן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק יא‪ ,‬הערה ס] וכן‬ ‫ולכן‪ ,‬נפסק בספר ארחות שבת [שם] דמותר להסיר את המכסה של גביעת לבן אף אם מקפיד‬ ‫פסק הגר"נ קרליץ [במכתב א‪,‬א הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא‪,‬ה‬ ‫שתשאר המכסה בשלמותה כדי לחזור ולכסותה‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [דרור יקרא ע'‬ ‫ובזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]238‬וכן הוא דעת הגר"ש פעלדער [הובא בבני אברהם אנגלית פרק יב‪ ,‬הערה‬ ‫שמב שאלה מ]‪.‬‬ ‫‪.]25‬‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת רפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]238‬החומר של הגביע אינו כ"כ קשה שלא יהא‬ ‫‪ 4‬י"א דכיון דהגביעים נחתכים זה מזה בקו ישר ומדוייק‪ ,‬שייך בהפרדתם גם משום מלאכה‬ ‫בו מלאכת קורע‪ ,‬וכן נוטה דעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪,‬קיג ובהערה שם קכז]‪,‬‬ ‫דאורייתא של מלאכת מחתך לדעת כמה פוסקים‪ ,‬והם דעת הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬קו הנדפס‬ ‫ולדעתם שייך בו מלאכת קורע בהסרתו‪ ,‬וכן פסק רפ"א פלק [שם] דנחשב קריעת תיקון אף אם‬ ‫במאור השבת ח"ה וכן הובא בארחות שבת פרק יא‪ ,‬הערה ס‪ ,‬וכן בהלכות שבת בשבת בפרק יד הערה ‪ 85‬וכן‬ ‫אינו מקפיד על המכסה כלל‪ ,‬כיון דהסרתו מכשיר את הגביע לשימוש‪.‬‬ ‫הובא בשמו בק' עיקרי השבת הערה ‪ ]157‬והגר"ח קניבסקי [בתשובה ט הנדפס בעם מקדשי שביעי עמוד‬ ‫אבל אף בדעתו‪ ,‬מותר להסיר המכסות מרוב הגביעות‪ ,‬כיון דרובם מגיעים להחנות תוך ‪ 7‬ימים‬ ‫קעז‪ ,‬וכן אסר הפרדתם במכתב ב‪,‬א הנדפס במאור השבת ח"ה אבל לא בירר שם טעמו] והגר"נ קרליץ‬ ‫מסגירתם‪ ,‬ולכן דינם כתפירה לזמן שמותר להפרידם [זכור ושמור שם וכן בפיה פתחה בחכמה פרק‬ ‫[במכתב א‪,‬א הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא‪,‬ה] וכן הובא בשם‬ ‫יא‪ ,‬הערה ג] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪ ,‬הערה כא]‪ ,‬ורק אלו שהדרך הוא לאחסר אותן‬ ‫הגר"מ פיינשטיין [ביד משה הלכות שבת שאלה יד]‪.‬‬ ‫זמן רב קודם שמגיעם להחנויות (כגון ה‪ )Long life soya yogurts-‬לדעת רפ"א פלק [זכור‬ ‫ואף שכמה פוסקים חולקים וסוברים דאין בזה משום מחתך‪ ,‬אין צורך להביא דעתם כאן כיון‬ ‫ושמור שם] אסור להסירם‪.‬‬ ‫דבנידון דידן ישנן עוד חששות‪ ,‬ולכן לא הבאנו (בהערה הבאה) אלא אלו הפוסקים המתירים‬ ‫אבל יש לזכור שמסתימת רוב פוסקים מבואר דלא חששו כלל למלאכת קורע בגביעית לבן‪,‬‬ ‫לגמרי בזה‪.‬‬ ‫דלדעתם נחשב הוא דבר קשה שלא שייך בו מלאכת קורע‪.‬‬ ‫ויש שחששו עוד לאסור כאן משום מלאכת קריעה‪ ,‬שהרי הוא מתקן בהפרדתם‪ ,‬כן הוא דעת‬ ‫‪ 8‬בזה‪ ,‬מלבד החששות של מחתך ומכה בפטיש‪ ,‬לדעת פוסקי זמנינו שייך בהפרדתם מלאכת‬ ‫הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪,‬קיג אבל הכסים דלא שייך בה מלאכת מחתך או מכה בפטיש ע"ש‬ ‫קורע לתקן‪[ ,‬שהוא איסור דאורייתא‪ ,‬שלא הותרה לצורך שבת] דרק בגביעות שהם יותר קשים לא‬ ‫בהערה קכז וכן בבני אברהם א פרק כ הערה ‪ ]88‬ורפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ,238‬אולם‪ ,‬הסכים‬ ‫שייך בו קורע‪ ,‬כיון דמלאכת קורע שייך רק בדברים רכים‪ ,‬אבל אלו שפופרות של קרח לדעת‬ ‫דלפעמים אינם רכים ולא שייך בה מלאכת קורע ‪-‬עיין בפיה פתחה בחכתה ח"א פרק יא הערה ו] דלדעתם‬ ‫כולם נחשבים דברים רכים‪ ,‬ושייך בהם מלאכת קורע‪ ,‬והוי קריעה לתקן כיון דמכשיר את‬ ‫אין הגביעות כ"כ קשה שלא יהא שייך בהם מלאכת קורע‪[ ,‬ששייך מלאכת קורע רק בדברים רכים]‬ ‫השפופרת לשימוש‪ ,‬וכמו שפסק הגרש"ז אוריבאך [לענין הפרדת מפה מגלגוליה שאסר משום קורע‪,‬‬ ‫אבל רוב פוסקם לא הזכירו החשש של קורע‪ ,‬והעיקר הנידון כאן הוא או מלאכת מכה בפטיש‬ ‫במכתב מד‪,‬א הנדפס במאור השבת ח"ה] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא‪,‬ה בנוגע לזה]‬ ‫או משום מלאכת מחתך‪.‬‬ ‫והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪ ,‬קיג‪ ,‬וכן הובא בבני אברהם אנגלית פרק כ הערה ‪ ,]87‬וכן שמענו‬ ‫‪ 5‬לדעת הגרש"ז אוריבאך אין בו משום מלאכת מכה בפטיש או מחתך [עיין בששכ"ה פרק ט‬ ‫מהגר"ע אוירבאך שבקריעת דברים רכים כגון הפלסטיק המקיף את גבינת חוט ]‪[String cheese‬‬ ‫הערה מ וכן בש"ש ס' שיד ס"ק יג‪,‬ג וע"ע בארחות שבת שם שביאר דעתו] וכן נפסק בשו"ת משנה‬ ‫אין מקום להקל אף לדעת אביו כיון דכאן אסור משום קורע‪ ,‬וכן שמענו מהגר"ש פעלדער‬ ‫הלכות [ח"ח סימן ריח]‪ ,‬וכן הוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות א"י פרק סה‪,‬י] ולדעתם אין איסור‬ ‫ומהגר"ש גרוס [בעמ"ס שבט הקהתי] ומהגר"נ קופשיץ [רב דקהילת החרדים בבית שמש] ומהגר"ש‬ ‫בהפרדתם‪.‬‬ ‫רוזנברג [חתנו של הגר"נ קרליץ‪ ,‬אב"ד בד"ץ בני ברק]‪.‬‬ ‫‪ 6‬כתבו רוב פוסקים דהוי ממש כקריעת עור שעל פי החבית שמותר [כמשנ"ב שיד ס"ק כה]‪ ,‬כך‬ ‫‪ 9‬גם בזה‪ ,‬מלבד החששות של מכה בפטיש ומחתך‪ ,‬אסור לחותכו או להפרידו מן הגלגול משום‬ ‫כתב הגרי"ש אלישיב [ מכתב א‪,‬קה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יב‪,‬ב‬ ‫מלאכת קריעה לתקן‪ ,‬כך כתב הגרש"ז אוריבאך [במכתב מד‪,‬א הנדפס במאור השבת ח"ד] ע"פ‬ ‫וכן הובא בדרור יקרא עמוד שמב‪ ,‬שאלה מ] והגרש"ז אוריבאך [במכתב לה הנדפס במאור השבת ח"ג‬ ‫המשנ"ב [בסימן שמ ס"ק מא]‪ .‬וגם פשוט דבזה לדעת כל הפוסקים יש איסור של מכה בפטיש‪,‬‬ ‫במכתב י‪,‬א ובמכתב ב‪,‬א הנדפס במאור שבת ח"א וכן הובא בששכ"ה פרק ט‪ ,‬הערה מב] והגר"י בעלסקי‬ ‫דכל טעם הפוסקים שסוברים דאין בהפרדת הגביעים משום מכה בפטיש הוא מפני שהם‬ ‫[בשולחן הלוי פרק ח‪,‬י וכן בהלכה ברורה פרק יז‪ ,‬הערה לג] וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו‬ ‫ניכרים ונפרדים בפני עצמן [ עיין בשולחן שלמה שם שביאר ההיתר דאף שכתב הרמב"ם בהלכות יו"ט‬ ‫שבת אות קפג] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ח‪,‬ג ופרק יא‪,‬ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי‬ ‫פרק ד‪,‬ח שהמפריד כוסות הדבוקים זה לזה חייב משום מכה בפטיש מ"מ לא שייך האיסור כשהם ניכרים‬ ‫[קובץ הלכות פרק לב קו‪-‬קז] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬יב] ובספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬ט] וכן‬ ‫ונפרדים בפני עצמן] ולא שייך זה כאן‪[ ,‬והוי ממש כמו שפסק הרמב"ם בהלכות יו"ט פרק ד‪,‬ח]‪.‬‬ ‫פסק הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סה‪ ,‬אות יד]‪.‬‬ ‫‪ 10‬משנ"ב בסימן שמ‪ ,‬ס"ק מה‪ ,‬וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יא‪ ,‬כו] ובספר ששכ"ה [פרק‬ ‫אבל יש מחמירים בזה‪ ,‬כן הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]12‬דאסור‬ ‫כח‪,‬א] ואף אם אינו ספר חדש [ששכ"ה שם]‪.‬‬ ‫להסירו בשבת‪ ,‬דאינו דומה לעור שע"פ החבית‪ ,‬כיון דשם העור רק עוטף את החבית ואינו‬ ‫‪ 11‬כיון דע"י הכנסתו נשלמת צורת הנעל הוי מכה בפטיש‪ ,‬כך נפסק בספר ששכ"ה [בפרק טו‪,‬סג]‬ ‫משתמש כמכסה ממש‪ ,‬אבל הכא במכסה ממש נתבטל הפתח‪ ,‬ולכן שייך בו איסור עשיית כלי‬ ‫והוא נלמד מן המשנ"ב [בס' שיז ס"ק יח] וכן פסק הגרש"ז אוריבאך [בבששכ"ה שם הערה ריא] וכן‬ ‫בפתיחתו‪ ,‬וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב ב‪,‬ב הנדפס במאור השבת ח"ה] שאסור להסירו בשבת‪.‬‬ ‫הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בעם מקדשי שביעי ע' קסה] וכן נפסק בס' ארחות שבת [בפרק ח‪,‬סג]‪.‬‬ ‫אבל כיסוי שנחלץ על הגביע ולא נדבק בדבק‪ ,‬הסכים הגר"נ קרליץ דמותר להסירו כיון דאין‬ ‫‪ 12‬שו"ע שיז‪,‬ב דבזה בוודאי לא נחשב מכה בפטיש‪.‬‬ ‫זה נחשב דבוק‪ ,‬ולכן בוודאי לא נעשה גוף אטום [כך כתב במכתב א‪,‬ב הנדפס במאור השבת ח"ה וכן‬ ‫הובא בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ,]17‬וכן כתב הגר"ח קניבסקי דמותר להסירו [כך כתב בעם‬ ‫‪ ]6‬ואם יש טורח להחזיר השרוך ]‪ [Lace‬לתוך הנעל‪ ,‬אסור מדרבנן להחזירו אף אם היה בנעליו מער"ש‪.13‬‬ ‫‪ ]7‬והלכות הנ"ל ג"כ שייכים לחגורה ]‪ [belt‬המיוחדת שעשוי למעיל ]‪ [robe‬מיוחד‪.14‬‬ ‫‪ ]8‬מכוניות צעצועים ]‪ [toy cars‬של ילדים שמופעלים ע"י מתיחת הקפיץ‪ ,[spring] 15‬לדעת רוב פוסקים אין להשתמש בהם בשבת‪16.‬‬ ‫‪ ]9‬אין לנפח כדור אויר ]‪ [ballon‬בשבת‪( ,17‬דע"י זה נוצר הכדור‪ ,‬והוי גמר עשיית הכלי)‪.‬‬ ‫‪ ]10‬וכן אין לעשות דברים מקיפולי נייר ]‪( [folding paper‬כגון מטוס‪ plane-‬או אניה‪ )ship-‬כי הרי זה כעושה כלי‪.18‬‬ ‫ג] מכה בפטיש בהצורך תיקון‬ ‫‪ ]1‬מותר ליישר כובע רך ]‪ [Soft Hat‬שנקמט ]‪( ,[Dented‬וי"א דיש ליישרו ע"י שינוי‪ )19‬ונחלקו הפוסקים אם אף מותר ליישר כובע קשה שנקמט‪.20‬‬ ‫‪ ]2‬כיור ]‪ [Sink‬או צנור ]‪ [Pipe‬שנסתם לגמרי‪ ,‬לדעת רוב פוסקים אסור לפתוח את הסתימה‪( ,‬דהוי כמתקן מנא)‪( 21‬זולת במקום הפסד‪ ,‬שאז מותר‬ ‫בשינוי‪.)22‬‬ ‫מפני כבוד הבריות‪( ,‬וי"א‪ 24‬שמותר רק בשינוי‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ ]3‬אסלה ]‪ [toilet‬שנסתם‪( ,‬ויש צורך להשתמש בה יותר) כתבו כמה פוסקים שמותר לפותחה כדרכו‬ ‫וי"א שרק יש להקל ע"י עכו"ם‪.)25‬‬ ‫‪ ]4‬ובכל אופן שייך להקל רק במשאבה ביתית ]‪ ,[plunger‬אבל לא במכשיר העשוי להסרת סתימות‪[ 26‬וכגון קפיץ מתכת‪.]Snake-‬‬ ‫הבריות כדי לצאת מכל חשש ופקפוק יש לעשות אם אפשר ע"י עכו"ם‪ ,‬ואם אי אפשר יעשה עכ"פ בשינוי‬ ‫‪ 13‬שו"ע שם‪ ,‬והוא גזירה דרבנן שאסרו להחזירו משום חשש שיקשור אותו לאחר הכנסתו‬ ‫ע"ש]‪.‬‬ ‫[וכגון בחלק עליון של החוט] כדי שלא ישמט עוד ולא יצטרך עוד לטרוח להחזירו‪ ,‬ויעבור על‬ ‫‪ 22‬כתב בשו"ע [סימן שלו‪,‬ט] 'צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים‬ ‫מלאכת קושר‪.‬‬ ‫ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגלו בצנעה‪ ,‬דכיון‬ ‫‪ 14‬כך פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק טו הערה ריח] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק‬ ‫דנתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו‪ ,‬במקום פסידא לא גזרו בה רבנן'‪.‬‬ ‫טו‪,‬סו] ובספר ארחות שבת [פרק ח‪,‬סג]‪.‬‬ ‫‪ 15‬כגון מכונית משחק ]‪ [toy car‬שמופעלת מאליה והיא נוסעת לבד [עם מקדשי שביעי פרק יד‪,‬כב]‪.‬‬ ‫והטעם שאף במקום הפסד מותר לו לתקן אותו רק בשינוי כגון ע"י רגליו‪ ,‬כיון שלתקן אותו‬ ‫‪ 16‬והטעם הוא שהעמדתו על תכונה נוצר כח חדש שאסר משום בונה או מכה בפטיש‪ ,‬כך כתב‬ ‫באופן הרגיל יש בה איסור תורה שלא הותרה לעולם‪[ ,‬כן משמע מדברי הרי"ף וכן מדברי תוס' על‬ ‫החזו"א [סימן נ‪ ,‬ס"ק ט בענין עריכת שעון] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק לז עמוד ערה] וכן‬ ‫הגמ' שם כתובות דף סא‪ .‬ד"ה ממעכן‪ ,‬וכן יש פוסקי זמנינו שכתבו כן בנוגע לנידון דידן ע' בשו"ת מנחת יצחק‬ ‫הובא בשם הגרי"ש אלישיב [ בשבות יצחק חלק יט פרק ז‪,‬א וכן הובא בארחות שבת פרק ח הערה קל‪,‬‬ ‫ח"ז סימן יט בתח"ד וע"ע בדברי הגר"ע יוסף ומשנה הלכות בנוגע לתקן הסתימה בלא שינוי] וכן כתב‬ ‫וכן בהלכות שבת בשבת פרק טז הערה ‪ ]24‬ובשם הגר"מ פיינשטיין [בטלטולי שבת פרק א הערה ‪]36‬‬ ‫בשו"ת משנה הלכות [ח"ו ס' פא ובחי"א ס' שו]‪ ,‬בנוגע לצינור שנסתם‪ ,‬ועיין בהערה הקודמת‬ ‫ובשם הגר"ש וואזנר [בקובץ מבית לוי פרק לב‪,‬צ וכן במשנ"ב למעשה סימן שלח שעכ"פ ראוי למנוע‬ ‫שלדעת כמעט כל פוסקי זמנינו‪ ,‬כיור שנסתם דומה להציור שבשו"ע הנ"ל‪.‬‬ ‫מלהשתמש באלו בשבת] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב‪,‬צ] וכמו"כ כתב רפ"א‬ ‫‪ 23‬כמה פוסקים כתבו להתיר לפתוח סתימת האסלה ע"י פומפיה כרגיל‪ ,‬ואף בלא שינוי‪ ,‬ומשום‬ ‫פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק כג‪,‬יא] דראוי להמנע מלהשתמש בהם בשבת‪.‬‬ ‫כבוד הבריות‪ ,‬כן כתב בשו"ת אבן ישראל [ח"ח סימן לד דשייך להקל רק משום כבוד הבריות ומשום‬ ‫אולם‪ ,‬הגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה ח"א סימן ט וכן הובא בששכ"ה פרק טז הערה מג] התיר אותו‪,‬‬ ‫וכן פסק הגר"י בעלסקי [שולחן הלוי פרק ט‪,‬יב]‪ ,‬וכתב בספר ששכ"ה [פרק טז‪,‬יד] דעכ"פ אין‬ ‫שדוחה כל איסור דרבנן]‪ .‬וכן נפסק בשו"ת חלקת יעקב [ח"ג סימן קלח] דיש להתיר משום כבוד‬ ‫למחות בילדים המשחקים בהם‪.‬‬ ‫הבריאת כשקשה לעשות ע"י נכרי‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי פרק יא‪,‬‬ ‫‪ 17‬דזה שמנפח אותו הוא יצירת הכדור‪ ,‬והוי מכה בפטיש‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫הערה ‪ ] 21‬שמותר לפתוח סתימת האסלה במקום צורך גדול ע"י פומפיה‪ .‬וכן יש שהובא בשם‬ ‫[בהלכות שבת בשבת פרק לז‪,‬הערה ‪ ]3‬וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק כג‪,‬ד] והגר"ש‬ ‫הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת בשבת ח"ב פרק טו הערה ‪ ]54‬דבצירוף כבוד הבריות יש להקל לצורך‬ ‫קמנצקי [בקובץ הלכות ח"ב פרק לב‪,‬פ] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק טז‪,‬ז]‪ ,‬וע"ע בדברי האג"מ‬ ‫גדול ע"י פומפיה‪/‬מאשבת גומי‪[ ,‬וכמו"כ הובא בשמו בדברי חכמים שאלה ‪ ,338‬דמותר לתקן אסלה‬ ‫[חו"מ ח"ב] בזה‪.‬‬ ‫שנסתם ע"ש] וכמו"כ פסק הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ט‪,‬ז] דמעיקר הדין משום כבוד‬ ‫‪ 18‬כך פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק טז הערה סא] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה‬ ‫בחכמה פרק כג‪,‬ה דיש בה איסור דאורייתא של מכה בפטיש[‪ ,‬וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק טז‪,‬כא]‬ ‫הבריות מותר לפתוח הסתימה כרגיל‪ ,‬אבל הוסיף שמן הנכון להדר לעשות בשינוי קצת במקום‬ ‫ובספר ארחות שבת [פרק ח‪,‬לז]‪.‬‬ ‫דאפשר‪ .‬וכתב הגרמ"מ קארפ [בהלכות שבת בשבת ח"ב פרק טו‪,‬כט] דיש להקל באסלה שנסתם‬ ‫‪ 19‬אף לדעת האוסרים ליישר כובע קשה [עיין בהערה הבאה] מסכימים דמותר ליישר כובע רכה‪.‬‬ ‫מטעם אחר‪ ,‬שזהו דרך שימושו‪ ,‬שעשוי לכניסת ויציאת לכלוך‪ ,‬וגם שבמשך הזמן לפעמים‬ ‫אולם‪ ,‬יש להזכיר שי"א דיש ליישרו ע"י שינוי‪ ,‬כך הוא דעת הגר"נ קרליץ [בחוט שני ח"ב ע' ריג]‬ ‫הסתימה נופלת מאליה בלא המכשירים‪.‬‬ ‫וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו ח"א ע' קנד] וכן יש שהובאו בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫‪ 24‬יש פוסקים שהורו דאף אם יש בה משום כבוד הבריות‪ ,‬יש לפתוח את הסתימה רק ע"י‬ ‫[בהלכות שבת בשבת שם‪ ,‬אבל יש שכתבו בשמו שהיתר ליישרו כרגיל ‪-‬ע' בארחות שבת פרק יג הערה קלו]‬ ‫שינוי‪ ,‬כן הוא מסקנת דעת המנחת יצחק [בח"ז סימן יט ע"ש בסו"ד‪ ,‬דאף במקום צורך גדול או כבוד‬ ‫ומסתימת שאר פוסקים משמע שלדעתם מותר ליישרו בלי שינוי‪.‬‬ ‫הבריאות כדי לצאת מכל חשש ופקפוק יש לעשות אם אפשר ע"י עכו"ם‪ ,‬ואם אי אפשר יעשה עכ"פ בשינוי‬ ‫‪ 20‬פסק הגר"מ פיינשטיין [עיין בתורה והוראה ח"א עמוד ז‪ ,‬אות א] דמותר ליישרו‪ ,‬ולא חילק בין‬ ‫ע"ש]‪ ,‬וכתב בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סימן פא] ד'אשפר שיש להקל משום כבוד הבריות לפתוח‬ ‫כובע קשה או כובע רכה‪ ,‬וכן התיר הגרש"ז אוריבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן לה אות טז] וכן‬ ‫הובא בשם רח"פ שיינברג [בדברי חכמים אות ‪ ]338‬וכן נפסק להקל בספר ששכ"ה [פרק טו‪,‬נ]‪.‬‬ ‫הסתימה בשינוי'‪ ,‬וכן כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי שם] דמן הנכון לעשותו בשינוי‪ ,‬וכעין זה‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת החזו"א [הובא בדינים והנהגות פרק יד‪,‬כד וכן בארחות רבינו ח"א אות קנד] אסור ליישר‬ ‫הובאו בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק ח הערה לח וכן בשלמי יהודה עמוד קפב הערה יח‪ ,‬אבל‬ ‫כובע קשה וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו שם] וכן אסר הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב‬ ‫צ"ע דע"ע במה שהובא בשמו בספר הלכות שבת בשבת ח"ב פרק טו‪ ,‬הערה ‪ 54‬וכמו"כ בספר דברי חכמים‬ ‫עמוד ריג] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בזכור לדוד עמוד שלא הערה יד] ובשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שאלה ‪ 338‬דלצורך כבוד הבריות יש להקל אף בלא שינוי]‪.‬‬ ‫[בהלכות שבת בשבת פרק טז הערה ‪ ]27‬וכן מבואר מספר ארחות שבת [פרק יג‪,‬פד ע"ש]‪.‬‬ ‫‪ 25‬יש מן הפוסקים שפסקו דאף במקום כבוד הבריות‪ ,‬וכגון בשירותים שנסתם‪ ,‬יש להקל רק‬ ‫‪ 21‬כתב בשו"ע [סימן שלו‪,‬ט] 'צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים‬ ‫ע"י עכו"ם‪ ,‬כך כתב כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ד סימן מ‪,‬ט] דאם נסתם לגמרי הוי‬ ‫ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגלו בצנעה‪ ,‬דכיון‬ ‫עשיית פתח שאסור בכל אופן‪ ,‬ואם יש צורך גדול יש להתיר ע"י נכרי‪ ,‬וכן בשו"ת אור לציון‬ ‫דנתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו‪ ,‬במקום פסידא לא גזרו בה רבנן'‪.‬‬ ‫[ח"ב פרק כז‪,‬יב‪ ,‬דהוא שבות דשבות במקום צורך גדול] וכמו"כ וכמו"כ כתב הגר"ע יוסף [הליכות עולם‬ ‫חלק ד‪ ,‬עמוד רנג יביאו אומר ח"ה סימן לג‪ ,‬חזון עובדיה ח"ה עמוד שלא] שאסור מה"ת לפתוח בשבת‬ ‫ולדעת רוב פוסקי זמנינו‪ ,‬כיור שנסתם בלכלוך וכדומה‪ ,‬דומה לצינור שנסתם בעשבים‪ ,‬שרק‬ ‫כיור שנסתם עד שאין המים יוצאים ממנו כלל‪ ,‬ועל ידי הגוי יש להקל במקום צורך גדול‪,‬‬ ‫מותר להסיר הסתימה במקום פסידא ובשינוי‪ ,‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ד סימן‬ ‫[והוסי ף דאם אי אפשר ע"י גוי יעשו הדבר שני אנשים יחדיו‪ ,‬דקי"ל שנים שעשאוה פטורים ומשום כבוד‬ ‫מ‪,‬ט ] דאם נסתם לגמרי הוי עשיית פתח שאסור בכל אופן‪[ ,‬וכתב שם דאם יש צורך גדול יש להתיר‬ ‫הבריות מותר]‪.‬‬ ‫ע"י נכרי]‪ ,‬וכן נפסק בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סימן פא וכן בחלק יא סימן שו] שלפותחו באופן הרגיל‬ ‫‪ 26‬כך נפסק בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק יב‪,‬יח] דבכל אופן אסור להשתמש בכלי אומן‬ ‫יש בזה חיוב חטאת‪ ,‬וכן הוא דעת הגרי"י פישר [שו"ת אבן ישראל ח"ח סימן לד] וכמו"כ כתב‬ ‫לפתוח הסתימה‪[ ,‬וכגון ‪ ,]snake‬וכן כתב בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סימן פא ‪' -‬ולא מיבעי בכלי‬ ‫בשו"ת ציץ אליעזר [ח"ז סימן יב‪,‬ז‪ -‬דלא התירו לפתוח צינור שנסתם אלא ע"י שינוי כלאחר יד ובצינעא]‬ ‫הנקרא 'סניאק' שבזה יש בה חיוב חטאת' ע"ש] וכן כתב הגרמ"מ קארפ [בהלכות שבת בשבת ח"ב פרק‬ ‫וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"ג סימן קלח] דאסור משום תיקון מנא‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגר"נ‬ ‫טו‪,‬כט]‪ ,‬וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק ח‪,‬לא‪ ,‬ע"ש שכתב שאסור לפתוח סתימה מעליא שהוצרך‬ ‫קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד רמג] דאסור לפנות שיירי מאכל ופסולות המתלקטים בצינור של‬ ‫להשתמש בכלי אומן כדי לפותחה] וכל הפוסקים שהקילו‪ ,‬דיברו במשאבת ביתית‪/‬פומפי‪, Plunger‬‬ ‫הכיור‪[ ,‬וכתב שם דאף אם אין הדרך שיהו קבועים שם ג"כ אסור עכ"פ מדרבנן] ושה"ה דאסור לפתוח‬ ‫כך היה המדובר של הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי שם] והגר"מ פיינשטיין [באגרות משה שם]‬ ‫סתימה בצינור במרפסת הבתים להוצאת המים‪ ,‬וכמו"כ פסק הגרמ"מ קארפ [בהלכות שבת‬ ‫והגרי"י פישר [באבן ישראל שם‪ -‬להתיר ב'משאבת כזו']‪ ,‬והגר"ע יוסף [ע"ש] וכן בשו"ת אור לציון‬ ‫בשבת ח"ב פרק טו‪,‬כט] דאסור להשתמש בפומפיה להעביר הסתימה [וע"ש שכתב דעכ"פ לכלוך שבפי‬ ‫[שם] ובשו"ת משנה הלכות [חלק יא סימן שו] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת בשבת‬ ‫הצינור יסלק כלאחר יד כיון דאין הצנור בעצמו נסתם] וכן יש שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוביום‬ ‫ח"ב פרק טו הע' ‪ ,54‬אבל צ"ע במה שהובא בשמו בדברי חכמים שאלה ‪ 338‬שכנראה התיר אותו]‪.‬‬ ‫השבת סימן יא הערה כא וכן בשלמי יהודה עמוד קפב הערה יח ובארחות שבת פרק ח‪ ,‬הערה לח‪ ,‬דיש להקל‬ ‫רק בשינוי ובמקום פסידא או שעת הדחק‪ ,‬וכן עיין ביביא אומר ח"ט או"ח סימן קח סוף אות קנט] וכן כתב‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫הגר"ע יוסף [ הליכות עולם חלק ד‪ ,‬עמוד רנג יביא אומר ח"ה סימן לג‪ ,‬חזון עובדיה ח"ה עמוד שלא]‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫שאסור מה"ת לפתוח בשבת כיור שנסתם עד שאין המים יוצאים ממנו כלל‪ ,‬וכמו"כ כתב‬ ‫בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז‪,‬יב] וכן מסקנת דעת המנחת יצחק [ח"ה סימן עה‪,‬ה בסו"ד כתב שיש‬ ‫להתיר רק במקום צורך גדול‪ ,‬ושוב כתב בתשובה שנית‪ ,‬נדפס בח"ז סימן יט דאף במקום צורך גדול או כבוד‬ ‫הלכה ולמעשה – פתיחת פקקים‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ו ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג ‪ –-‬פרשת בהעלותך‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫א] פתיחת פקקי הברגה ]‪[Twist Caps‬‬ ‫‪ ]1‬לדעת רובא דמינכרא מפוסקי זמנינו‪ ,1‬אסור‪ 2‬לנתק פקק הברגה מתכת‪( ]Metal Twist Cap] -‬המצוי ע"ג בקבוקי יין) בשבת מפני גמירת הכלי (מכה‬ ‫בפטיש) של הפקק ]‪( ,[Cap‬וי"א שאסור מה"ת משום מחתך‪ )3‬וישנם פוסק' המקילים‪.4‬‬ ‫‪ ]2‬אחד מגדולי הפוסקים חילק בין פקקי מתכת ופקקי פלסטיק‪ ,5‬אבל כמעט כל שאר פוסקי זמנינו לא חילקו ביניהם‪( ,6‬והרבה פוסק' הורו דיש בשניהם‬ ‫דכתבו האחרונים דהיכא דעושה תיקון כלי ממש אסור אף אם אינו מתכוין לכך כלל‪ ,‬וכן כתב בביה"ל‬ ‫‪ 1‬הסכימו רובא דמינכרא מפוסקי זמנינו‪ ,‬דיש איסור של תיקון כלי [שאסור משום מכה בפטיש‪ ,‬וג"כ שייך‬ ‫להדיא [בסימן תקי‪,‬ג ד"ה אבל]‪.‬‬ ‫להיות איסור מה"ת ] בהנתקת הפקק מן הטבעת המחובר לו‪ ,‬כיון דע"י ההנתקה נעשה ראוי לשימוש‬ ‫ולסכום הדבר‪ ,‬הפוסקים האוסרים הם הגרש"ז אוירבאך‪ ,‬הגר"ש וואזנר‪ ,‬והגר"י קמנצקי‪ ,‬הגר"י‬ ‫בתורת פקק‪( ,‬והיינו‪ ,‬לפתוחו ולסוגרו) שעד עכשיו כשהיתה מחובר להפקק לא היה ראוי לפתוחו ולסוגרו‬ ‫בעלסקי‪ ,‬הגר"נ קרליץ‪ ,‬הגר"ש קמנצקי‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬הגר"א ווייס‪ ,‬שו"ת מנחת יצחק‪ ,‬שו"ת אז נדברו‪,‬‬ ‫(דהיה הטבעת מפריעו)‪ ,‬ולכן הנתקתו הוי תיקון כלי‪ ,‬כן הוא דעת הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט‪,‬‬ ‫וכן נפסק בספר ששכ"ה ובספר ארחות שבת‪ ,‬וכן ג"כ הובא בשם הגר"מ פיינשטיין‪ ,‬הגר"ח קניבסקי‪,‬‬ ‫הערה סו‪ ,‬וכן בשולחן שלמה סימן שיד‪ ,‬ס"ק ט‪ ,‬ובמנחת שלמה ח"ב סימן יא‪ ,‬ד‪-‬ה‪ ,‬וכן בח"א סימן צא אות יב] וכן‬ ‫הסטיפלער‪ ,‬רח"פ שיינברג‪ ,‬הגרי"ש אלישיב‪ ,‬הגר"ע אויראבאך‪ ,‬והגר"מ שטרנבאך‪.‬‬ ‫יש שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בעם מקדשי שביעי ח"ב פרק ב הערה ‪ 34‬וכן שם בע' קסו שאלה ב וכן הובא‬ ‫והפוסקים המתירים הם הציץ אליעזר‪ ,‬שו"ת אור לציון‪ ,‬והגר"ע יוסף‪ ,‬והגרי"י פישר‪.‬‬ ‫בשבות יצחק חלק יד פרק טו‪,‬א ופרק יז‪,‬א וכן כתב ר' אפרים גרונבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת כדת בשמו‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫במכתב כג‪,‬ז הנדפס במאור השבת ח"ג וכן במכתב א‪,‬ד הנדפס במאור השבת ח"ה כתב דרק אסור משום מחתך‪- ,‬וצ"ע‬ ‫‪ 5‬הרי ידוע ומפורסם ההיתר של הגרש"ז אוריבאך בנוגע פתיחת פקקי הברגה פלסטיק בשבת‪.‬‬ ‫בשיטתו] ובשם רח"פ שיינברג [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ 34‬וכן כתב ר' אפרים גרונבלאט בהסכמתו לק'‬ ‫והנה‪ ,‬בענין עיקר ההתיר‪ ,‬מצינו בתשובותיו שתי סברות לחלק בין פקקי מתכת שהוא אסור מה"ת‪,‬‬ ‫שומר שבת כדת וכן ג"כ הובא בבני אברהם ח"א בפקו"ב בהערה ‪ 12‬וכן בספרו באנגלית עמוד ‪ ]308‬ובשם הגר"מ‬ ‫ובין פקקי פלסטיק שלדעתו הוא מותר‪ .‬הסברא הראשונה [במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ו וכן ג"כ הובא‬ ‫פיינשטיין [הובא ברבבות אפרים ח"ד סימן צו וכן בדברי חכמים שאלה ‪ 333‬וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קסח‬ ‫בששכ"ה פרק ט הערה עג וכן במכתב ו‪,‬ד הנדפס במאור השבת ח"א וכן ג"כ הובא במאור השבת ח"ה בע' שסח ובע'‬ ‫אות ח‪ ,‬וכן כתב ר' אפרים גרונבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן כתב בשו"ת ודברת בם ח"א סימן צא וכן‬ ‫שפח‪ ,‬וכן בשולחן שלמה שיד ס"ק ט ] הוא‪ ,‬דכיון דהפקק ניכר שהוא דבר נפרד מן הטבעת‪ ,‬דהוא יותר דק‬ ‫העיד הגר"י בעלסקי ‪-‬הובא בבני אברהם אינגלית בפרק ח הערה ‪ ]6‬וכן פסק הגר"ש וואזנר דיש בזה איסור‬ ‫מן הטבעת [כך היה המציאת בפקקי פלאסטיק בימי הגרש"ז מש"כ בפקקי מתכת שמעולם לא עשוי הפקק יותק דק‬ ‫דאורייתא של מכה בפטיש [כך כתב להדיא בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן הובא בשמו בק' אור ישראל מו‪,‬‬ ‫מן הטבעת] לכן מותר להנתיקו‪ ,‬דאף כשהיתה מחובר היה ניכר שהוא דבר נפרד‪ ,‬לכן כבר הוי גמר כלי‬ ‫עמוד סא וכן בקובץ מבית לוי ח"א עמוד נט וכן ברב רבנן עמוד תפו וכן כתב הגר"מ הלברשטאם בשמו בהסכמתו לק'‬ ‫קודם הנתיקתו‪.‬‬ ‫שומר שבת כדת] וכן היה דעת הסטיפלער [עיין בארחות רבינו ח"א אות קפא] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי‬ ‫אמנם בזמנינו שעושים כל סוגי הפקקים בשוה ואין היכר בין עובי הטבעת ועובי הפקק‪ ,‬לא שייך היתר‬ ‫[בדרור יקרא עמוד תקה הערה ‪ ]84‬וכן פסק הגר"י קמנצקי [אמת ליעקב בסימן שיד] והגר"י בעלסקי [שולחן‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וכן פסק הגר"ש וואזנר [הובא ברב רבנן עמוד תפו] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז הערה יב וכן‬ ‫הלוי פרק ח‪,‬ח וכן ג"כ הובא בבני אברהם אנגלית פרק ח‪ ,‬הערה ‪ 6‬וכן בהערה ‪ 308‬שם] ורפ"א פלק [מחזה אליהו ח"ג‬ ‫בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ 245‬הערה ‪ ]40‬וכן שמענו מהגר"ע אוירבאך‪.‬‬ ‫סימן נג‪ ,‬וכן בפיה פתחה בחכמה פרק ז‪,‬ה‪ ,‬וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]242‬והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק‬ ‫והסברא השנייה של הגרש"ז הוא [ עיין במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ז‪ ,‬וכן ג"כ הובא בשולחן שלמה סימן‬ ‫לב‪,‬צב] וכן נפסק בשו"ת מנחת יצחק [בלקוטי תשובות סימן לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ו סימן עב אות ח וכן‬ ‫שיד ס"ק ט וכן בספר בניו שבת במכתב הנדפס בסוף הספר במלואים סימן י וכן ג"כ הובא במאור השבת ח"ה עמוד‬ ‫משמע ג"כ ממה שכתב שם בח"ג סימן מ] וכן פסק הגר"א וויס [שו"ת מנחת אשר ח"א סימן כח] וכן נפסק‬ ‫שעב וכן משמע במכתב כד‪,‬ד הנדפס במאור השבת ח"ב וע"ע בששכ"ה פרק ט הערה עג] שיש חילוק במציאות‬ ‫בששכ"ה [פרק ט‪,‬יח] ובספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬יז]‪.‬‬ ‫באופני היצירה בין פקקי פלאסטיק ופקקי מתכת‪ ,‬דאלו העשוים ממתכת מניחים כמין כוס קטנות‬ ‫הפוכות על פי הבקבוק‪ ,‬ואח"כ המכונה אוחזת ודוחקת ומתקטנת ע"ג צואר הבקבוק‪ ,‬וע"י זה נוצר‬ ‫‪ 2‬ואלו הן הפוסקים שכתבו דיש איסור דאורייתא בפתיחתם‪ :‬הגרש"ז אוריבאך [מנחת שלמה ח"ב סימן‬ ‫הפקק‪ ,‬וכן דוחקת את חלק התחתון של הפקק פנימה תחת צוהר הבקבוק‪ ,‬וע"י זה שוב א"א להשתמש‬ ‫יא‪ ,‬אות ה] הגר"נ קרליץ [חוט שני שם] הגרח"פ שיינברג [כך כתב הגר"א גרינבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת‬ ‫על הפקק לפתוחו ולסוגרו בלי להנתק את הטבעת מעליו‪( ,‬כיון דהמכונה מתקנת את הטבעת עד שא"א‬ ‫כדת] הגר"ש וואזנר [בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן הובא ברב רבנן עמוד תפו] ורפ"א פלק [פפב"ח פרק ז‪,‬ה]‬ ‫להרימו מפי הבקבוק)‪ ,‬ואף אם נשבר הבקבוק ג"כ א"א להבריג הפקק ע"ג בקבוק אחרת‪ ,‬דטבעתו‬ ‫והגר"א וויס [מנחת אשר שם]‪ ,‬ולכן ראוי להחמיר כמו בכל ספק דאורייתא‪.‬‬ ‫המתקטנת מפריעו מלהבריגו על בקבוק אחרת‪ ,‬וכיון דא"א להשתמש בו בתורת פקק‪( ,‬והיינו לפתוחו‬ ‫אולם‪ ,‬הגרי"י פישר [באבן ישראל שם] כתב דהנידון הוא דרבנן כיון דמעשה הסרת הפקק הוי כלאחר יד‪,‬‬ ‫ולסוגרו) נמצא דהנתקת הטבעת מן הפקק מכשירו ומתקנו להיות פקק הראוי לשימוש ויש בזה איסור‬ ‫ולדעת הגרש"ז הוי איסור דאורייתא כיון דזהו הדרך להסיר את הפקק‪.‬‬ ‫דאורייתא של מכה בפטיש‪.‬‬ ‫‪ 3‬לדעת הרבה פוסקים‪ ,‬ג"כ אסור משום המלאכה דאורייתא של מחתך‪ ,‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫מש"כ יצירת פקקי פלסטיק‪ ,‬נוצר הפקק הברגה מעיקרא עם הטבעת קודם הרכבתו ע"ג צוהר הבקבוק‪,‬‬ ‫[בשבות יצחק חלק יד‪ ,‬פרק טו‪,‬א ופרק טז‪,‬א וכן בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה ‪ 68‬וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב‬ ‫ולובשים אותם ככה ע"ג הבקבוק‪ ,‬וכתב הגרש"ז דכיון דהיצירה היה באופן שיכול להלבישו ולסגור בו‬ ‫עמוד קסו‪ ,‬וכן הובא בק' שומר לקדשו לר' מאיר ברנבום פרק יט‪,‬ו וכן במכתב א‪,‬ד הנדפס במאור השבת ח"ה וכן‬ ‫את הבקבוק‪ ,‬כבר נשלם יצירת הפקק‪ ,‬ואף כשעדיין הוא מחובר להטבעת‪ ,‬וז"ל‪[ :‬במכתב כג‪,‬ז הנדפס‬ ‫בדרור יקרא עמוד שמב שאלה מא וכן הוא במכתב כג‪,‬ז הנדפס במאור השבת ח"ג וכן הובא בק' עיקרי שבת הערה‬ ‫במאור השבת ח"ב כתב " ואף שהטבעת מפריעה‪ ,‬היינו שבפעם הראשונה (והיינו‪ ,‬כשהמכונה מניחה בחזק על פי‬ ‫‪ ]157‬וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ז‪,‬ה וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ 242‬וע"ש בהערה ‪]87‬‬ ‫הבקבוק) יש גם הנאה של הברגה וסגירה מוחלטת" (והיינו ‪ ,‬שנסגר לגמרי כשמכסה את הבקבוק בשעה שהוא עדיין‬ ‫והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א פרק טז עמוד קכח‪ -‬אבל לא בורר לו שאיסורו הוא מה"ת ‪-‬ע"ש] וכן הובא בשם‬ ‫מחובר להטבעת‪ ,‬וזהו המעלה והמטרה של הטבעת שמוסי ף לסגירת הפקק בפעם ראשונה‪ ,‬ואין הטבעת מפריעו‬ ‫רח"פ שיינברג‪ ,‬והגר"מ שטאנבאך [בק' עיקרי שבת הערה ‪ ]157‬וכן לכאורה הוא ג"כ דעת הגר"ח קניבסקי‬ ‫מלהיות פקק דאפשר לסגור את הבקבוק אף כשהוא מחובר להטבעת)] ולכן‪ ,‬כל שראוי לכסותו יש לה שם פקק‬ ‫[כמו שהובא בשמו בעמ"ש ח"ב עמוד קעז‪ -‬לענין קופסאות שימורים ע"ש]‪.‬‬ ‫אף כש יש לו טבעת המחוברת לו‪ ,‬ולכן אין בהנתקתו משום תיקון כלי‪ ,‬דעד עכשיו היה ג"כ ראוי‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת הגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן יב‪,‬ג וכן הובא בששכ"ה פרק ט הערה עג] אין בפתיחתו‬ ‫להשתמש כמטרתו‪ ,‬והיינו‪ ,‬לכסות את הבקבוק‪ .‬ולפי"ז גם בזמנינו בכל סוגי פקקי פלאסטיק אין‬ ‫משום מחתך‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ש מילר [אלף לשלמה עמוד קצג ע"ש]‪.‬‬ ‫איסור תיקון כלי בהנתקתו לדעת הגרש"ז‪[ ,‬אולם סברא זו צ"ע כיון דהדין הוא שכל תיקון שעושה בכלי יש בו‬ ‫איסור מכה בפטיש‪ ,‬וא"כ מה בכך שאף כשהוא מחובר להטבעת אפשר לכסותו‪ ,‬מ"מ ע"י הנתקת הפקק נעשה תיקון‬ ‫‪ 4‬ישנם פוסקים שהתירו פתיחתם‪ ,‬ואחד מהם הוא הציץ אליעזר [חלק יד או"ח סימן מה אות ד] שכתב‬ ‫שראוי גם לפותחו ולהרימו‪ ,‬וזה לא היה יכול להעשות כשהיה עדיין מחובר להפקק‪ .‬וגם יש בו עוד תיקון שאפשר‬ ‫דאין בנתיקתו משום תיקון כלי‪ ,‬וביאר דאף דבזה שמנתק הפקק מהטבעת מכשירו להשתמש כפקק‬ ‫לכסותו בקל ואמאי אין בזה איסור תיקון כלי‪ ,‬וכן נתקשה רפ"א פלק בפיה פתחה בחכמה בביאור הלכה סימן ד‬ ‫לבקבוק אחרת (דבעודו מחובר להטבעת היה שייך להיות רק פקק לאותו בקבוק שהוא מחובר בו) אבל אין זה‬ ‫והוכיח כן מדאיתא בשו"ע שב‪,‬ב‪ ,‬וכן עיין בק' אור השבת כה עמוד קלה שהאריך מאד לבאר דעת רש"ז אבל סיים‬ ‫שלמעשה הסברא הוא מחודשת מאד ע"ש]‪.‬‬ ‫נחשב תיקון כלי בהפקק כיון דאין מטרתו של הפקק אלא להיות פקק לאותו בקבוק בלבד‪ ,‬ולכן אינו‬ ‫ויש פוסקים שאמרו דעיקר סברת רש"ז היה הסברא הראשונה‪ ,‬והתיר למעשה רק באלו הפקקי‬ ‫נחשב תיקון כלי בזה שמכשירו להיות ראויה לכסות בקבוק אחרת‪ ,‬כיון דאין זה שימושו‪.‬‬ ‫פלאסטיק שהיה מצוים בזמנו‪( ,‬שהיה הפקק ניכר ונפרד מן הטבעת)‪ ,‬ולא אלו שיש לנו בזמנינו‪ ,‬וכן‬ ‫וטעם שאר הפוסקים החולקים עליו‪ ,‬הוא מפני שע"י הנתקתו מכשיר הפקק להיות ראוי לפתוח בו‬ ‫שמענו מהגר"ע אוריבאך [וכן ג"כ הובא בשמו במאור השבת ח"ה פרק מ] שלא היתר אביו רק בהפקקים‬ ‫ולסוגר בו אותו בקבוק גופא (שעד עכשיו‪ ,‬לא היתה ראוי לזה בגלל הפקק המפריעו) ולא מפני התיקון שראוי‬ ‫הישנים בלבד‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [ברב רבנן עמוד תפו] שעיקר סברת המתירים היה הסברא‬ ‫הוא לכסות בקבוק אחרת‪ ,‬וכמו שכתב הגרש"ז אוריבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ה‪ ,‬דכשהוא מחובר‬ ‫להטבעת נחשב רק 'סותם' )‪ (Stopper‬וכשהוא מנתקו ונעשה ראוי לפתוח בו ולחזור ולהבריגו‪ ,‬נעשה 'פקק' )‪,(Cap‬‬ ‫ראשונה‪ ,‬וא"א להקל ע"פ שיטתם בפקקי החדשים שיש לנו היום‪.‬‬ ‫ונמצא דע"י ההנתקה מתקנו מ'סותם' ל'פקק' ויש בזה איסור דאורייתא של מכה בפטיש (וזה שכתב הגרש"ז במנחת‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬יש כמה תלמידי רש"ז שסוברים דעיקר סברת רש"ז הוא הסברא השנייה‪ ,‬ולדעתם יש‬ ‫שלמה ח"א סימן צא אות יב‪ ,‬וכן הובא בששכ"ה פרק ט הערה סו‪ -‬בביאור אמאי אינו ראויה לשימוש כשהוא מחובר‬ ‫להקל למעשה בכל סוגי פקקים‪ ,‬כן הוא דעת בעל הששכ"ה [הובא בק' אור שבת כה עמוד קמז] ובעל בשולחן‬ ‫עם הטבעת וז"ל‪" :‬דאף אם ישבר הבקבוק לא יהא שייך להשתמש בהפקק לבקבוק אחרת כשהוא עדיין מחובר‬ ‫שלמה [הובא בק' אור ישראל מז עמוד רלט] ובעל הבנין שבת [הובא בק' אור השבת שם]‪ ,‬וכן הוא ג"כ דעת‬ ‫להטבעת" עכ"ל‪ ,‬אין כוונתו לומר דמשום אותו תיקון ששייך לכסות בו בקבוק אחרת ע"י הנתקתו יש בזה איסור מכה‬ ‫הגר"ש קמנצקי [בקןבץ הלכות שם] דעיקר כוונת רש"ז היתה הסברא השנייה‪.‬‬ ‫בפטיש‪ ,‬אלא כוונתו הוא רק לומר שא"א להבריג את הפקק ע"ג שום בקבוק כל עוד שמחובר עם הטבעת‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫במנחת שלמה ח"ב סימן יא‪ ,‬אות ד וז"ל‪" :‬הפקק הזה נחלץ חזק בביהח"ר על הבקבוק במכשיר מיוחד אשר גם מקטין‬ ‫‪ 6‬לדעת כמעט כל הפוסקים אין חילוק כלל בין פקקי מתכת לפקקי פלסטיק‪ .‬ולדעת רוב הפוסקים‬ ‫הטבעת שבקצה הפקק‪ ,‬אשר אילו היה מונח לפני פקק זה על השולחן כמו שהוא לאחר הלחיצה לא היה אפשר בשום‬ ‫שס"ל שיש בנתיקת פקק מתכת איסור דאורייתא של מכה בפטיש‪ ,‬ס"ל כמו כן בפקקי פלאסטיק‪ ,‬וכך‬ ‫אופן לכסות בו אותו בקבוק‪ ,‬ונמצא דרק ע"י זה שנפרדת הפקק מהטבעת אז אפשר להשתמש בו כפקק‪ ,‬כלומר‪,‬פקק‬ ‫הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כך העיד בנו ר' דוד בשו"ת ודברת בם ח"א סימן צא וכן ג"כ הובא בשמו בפפב"ח‬ ‫שאפשר לכסות ולפתוח" עכ"ל‪ ,‬ומפורש בלשונו דהתיקון הוא דנעשה ראויה לכסות ולפתוח בקבוק זה)] וכן כתב‬ ‫פרק ז הערה יב‪ ,‬וכן העיד הגר"י בעלסקי בדעתו ‪-‬ע' בבני אברהם אנגלית פרק ח‪ ,‬הערה ‪ 6‬וכן שמענו מהגרי"א‬ ‫להדיא בשו"ת מנחת יצחק [ליקוטי תשובות סימן לה] דהתיקון הוא שנעשה ראוי לחזור ולכסות בקבוק‬ ‫פארכהיימער שליט"א] ובשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק טו‪,‬א ופרק יז‪,‬א וכן בעם מקדשי שביעי‬ ‫זה עצמו‪ ,‬ולא משום שנעשה ראוי לשמש בקבוק אחרת‪ ,‬וכנארה שלא חשש הציץ אליעזר לתיקון באותו‬ ‫ח"ב פרק ב הע' ‪ 41‬וכן בע' קסו שם בשאלה ב וכן במאור השבת ח"ה עמוד רכח בדעתו דיש איסור תיקון כלי בהנתקתו‪,‬‬ ‫בקבוק עצמו‪ ,‬וצ"ע בדעתו‪.‬‬ ‫אולם ע' במכתב כג‪,‬ז הנדפס במאור השבת ח"ג] ורח"פ שיינברג [הובא בעם מקדעי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ 41‬וכן‬ ‫ובשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז‪ ,‬אות ח] כתב להתיר וז"ל‪" :‬כיון שיצירת הפקק נעשית מראש הבקבוק‬ ‫בפפב"ח פרק ז הערה יב ובבני אברהם ח"א הערה ‪ 12‬וכן בספרו אנגלית עמוד ‪ ]308‬והגר"ש וואזנר [הובא ברב רבנן‬ ‫כלפי מטה‪ ,‬הרי לעולם נעשה הפקק רגע אחת לפני הטבעת (ולו יצוייר שהמכונה תפסיק פעולתה‬ ‫עמוד תפו‪ ,‬וכן בפפב"ח פרק ז הערה יב] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז ע' רעד] ורפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג‬ ‫באמצע הייצור‪ ,‬היינו רואים פקק ללא טבעת) וכיון שכן‪ ,‬יש לדון את הפקק ככלי‪ ,‬ואת הטבעת כחיבור‬ ‫סימן נג ס"ק ד וכן בפפב"ח פרק ז‪,‬ה ובזו"ש ע' ‪ ]244‬והגר"י בעלסקי [הובא בבני אברהם ח"א הערה ‪ 12‬וכן באנגלית‬ ‫מגופא של חבית"‪ ,‬ולכן‪ ,‬כתב שיש להתיר לפתוח פקק בשבת כדין מגופא של חבית‪ ,‬ולא הוי תיקון כלי‪.‬‬ ‫פרק ח הערה ‪ ]6‬וכן פסק המנחת יצחק [הובא בקובץ קול התורה] וכן פסק הגר"א וויס [שו"ת מנחת אשר ח"א‬ ‫והובא בספר מאור השבת [ח"ה בבירורי הלכה פרק מ] דהגר"י בלויא הוציא הדברים הנ"ל לפני הגרש"ז‬ ‫סימן כח] וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ו סימן עב‪ ,‬אות ח וכן ג"כ משמע מח"ג סימן מ]‪ ,‬וכן יש לנקוט דכל‬ ‫אוריבאך‪ ,‬ולא הסכים עמו כ"כ‪.‬‬ ‫מי שאסר פקקי מתכת אסור ג"ש בפלסטיק‪ ,‬זולת מי שחילק כן להדיא [כך כתב בפפב"ח פרק ז הערה יב‪,‬‬ ‫ויש עוד היתר‪ ,‬שבזה משתמשים בו הגר"ע יוסף [חזון עבידיה שבת ח"ה עמוד שסח] והגרי"י פישר [אבן ישראל‬ ‫וכן ג"כ כתב בק' אור השבת כה‪ ,‬ע' קמח]‪.‬‬ ‫על הרמב"ם ח"ב בהלכות שחיטה פרק יד‪,‬ו‪ -‬וכן נדפס בהליכות א"י פרק סה] להתיר פתיחתו‪ ,‬והוא ע"פ המגיד משנה שכתב‬ ‫והמחלק בין מתכת לפלסטיק כידוע הוא דעת הגרש"ז אוריבאך‪[ ,‬אבל ע' בהע' הקודמת דאינו בורר שנתקיים‬ ‫דכל שאינו מתכוין לעשות כלי אין בו שום איסור ואף אם הוא פסיק רישא‪ .‬ולכן‪ ,‬כיון דכוונת הפותחו‬ ‫היתירו בפקקי פלסטיק שבזמנינו]‪ ,‬ואף שהוא דעת יחיד בזה‪ ,‬פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק‬ ‫הוא רק להוציא את המשקה ואינו מכוין על יצירת הפקק‪ ,‬כתבו אלו הפוסקים להתיר הפתיחה‪.‬‬ ‫לב‪,‬צב] דאף שיש להחמיר בזה‪ ,‬מ"מ‪ ,‬בדיעבד יכול לסמוך עליו אם שכח לפותחו לפני שבת‪.‬‬ ‫והטעם ששאר הפוסקים לא סבירא להו כן הוא מפני שאף אם עיקר כוונתו בפתיחתו הוא להוציא את‬ ‫אולם‪ ,‬רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה שם הערה יב] פסק דכיון דהוא דעת יחיד‪ ,‬וגם סברתו הוא מחודשת‪,‬‬ ‫המשקה‪ ,‬מ"מ הוא רוצה ג"כ שיהא הפקק בשלימותה כדי לחזור ולסגור את הבקבוק עד שתמו‬ ‫[עיין במה שכתב רפ"א פלק בפיה פתחה בחכמה בבאיור הלכה סימן ד וסיים וז"ל 'הוא מילתא חדתי מאוד ולא אדע‬ ‫תכלותה‪ ,‬וכן השיב הגרש"ז אוריבאך להגר"ע יוסף במכתב [הנדפס במנחת שלמה ח"ב סימן יב אות ה‪,‬ג וז"ל‪:‬‬ ‫מהנה למדין דין זה וכו' ולא ידוע לי תנא דמסייע לחידוש זה' עכ"ל וע"ע בק' אור השבת כה עמוד קמט שהאריך שם‬ ‫"ולענ"ד הוא תמוה‪ ,‬דאף שעיקר הפתיחה הוא כדי לשתות ולא בשביל שיהיה לו פקק‪ ,‬אבל ברור הדבר דמי שאין‬ ‫לבאר שיטת רש"ז וכתב שם בסו"ד וז"ל‪" :‬כל המתבונן בסברא זו יראה שהוא סברא מחודשת מאד‪ ,‬דמהיכי תיתי‬ ‫בדעתו לשתות מיד את כל המשקה שבתוך הבקבוק‪ ,‬בוודאי מקפיד לא לפתוח הפקק באופן שהפקק יתקלקל‪ ,‬ומכוין‬ ‫שאכן מגדירים הפקק‪ ,‬והרי סוף סוף הטבעת מפריע לשימוש התמידי של הפקק‪ ,‬ולעת עתה לא מצאנו שום פוסק‬ ‫שהמכסה יהיה לו לפקק כדי לפתוח ולכסות אותו בכל עת שירצה עד שיגמר לשתות הכל" עכ"ל]‪ .‬וגם יש להעיר‬ ‫שכתב לחלק בזה‪ ,‬ויש לדעת דדעת מרן זצ"ל (והיינו הגרש"ז) הוא דעת יחיד‪ ,‬ובאמת יש להתפלא קצת‪ ,‬איך נתפשט‬ ‫איסור דאורייתא בפתיחתם‪.)7‬‬ ‫‪ ]3‬לדעת רוב הפוסקים‪ ,8‬כל שאסור לפותחו‪ ,‬אסור אף אם דעתו לזורקו עם פתיחתו‪( 9‬אם דרך העולם הוא להשתמש בו לאחר הנתקתו)‪.‬‬ ‫ב] אופן הפתיחה של פקקי הברגה‬ ‫‪ ]1‬אם ינקוב הפקק‪(,10‬כגון ע"י סכין) לדעת הרבה פוסקים‪ 11‬מותר לנתקו ]‪ [Detach it‬מן הטבעת‬ ‫]‪( ,[Ring‬ויש אוסרים אף בזה‪.)12‬‬ ‫‪ ]2‬וי"א דצריך שיהא נקב גדול‪ ,13‬ויש שמקילים בנקב קטן ובלבד שישליך הפקק מיד‪( ,14‬וי"א דצריך תמיד להשליכו לאחר שמנקבו‪.)15‬‬ ‫‪ ]3‬יש פוסקי זמנינו שהורו דפקק שאסור לפתוח‪ ,‬אסור אף אם מנתק רק חלקו מהטבעת ‪( 16‬כשעדיין נשאר תלויה בה)‪ ,‬ויש פוסקים המקילים בזה‪[17‬א]‪.‬‬ ‫‪ ]4‬ולכל הדעות‪ ,‬אסור לגמור הסרת הפקק‪( ,18‬ואף אם כבר נפתח מקצתו מערב שבת)‪.‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] אף שיש לפתוח את הכל לפני שבת‪ ,‬לענ"ד יש מקום להקל בדיעבד לפתוח את הפקק במקצת (דכל שאינו מנתקת לגמרי ואינו יכול להשתמש בו כראוי לא הוי עשיית כלי)‪.‬‬ ‫'מגדולי ישראל' [וביאר שם דאף טרם פתיחתו‪ ,‬כבר יש לו עליו תורת כלי שאסור לסותרו‪ ,‬דרק חסר בו הגמר מלאכה‬ ‫כ"כ החילוק של מרן זצ"ל ‪ ,‬אחרי שהוא מיוסד על סברא והגדרה שהיא עמוקה ומחודשת" עכ"ל] וגם אינו ברור‬ ‫והיינו זה שמתקנו ע"י הסרת הטבעת המחובר לו‪ ,‬ואינו דומה לקופסאות שימורים שפסק החזו"א בסימן נא ס"ק יא‬ ‫שנתקיים התירו בפקקי פלסטיק שבזמנינו‪ ,‬בוודאי אין ראוי להקל בזה כלל‪ ,‬ובפרט שיש שתי חששות‬ ‫דאיו עליו תורת כלי קודם פתיחתו‪ ,‬דהתם סתם הוא מכל צד‪ ,‬ולכן אין עליה תורת כלי כלל‪ ,‬אבל כאן פתוח הוא מצד‬ ‫של איסורי דאורייתות בהלכות שבת החמורה [ע' בהערה הבאה] וכן נפסק בספר בני אברהם [אנגלית ע'‬ ‫התחתון ומשתמש כמכסה הסותם את הבקבוק אף טרם פתיחתו]‪.‬‬ ‫‪ ]309‬דאין להקל בזה כלל‪.‬‬ ‫ודעת המתירין לפותחו סבירא להו דכל כלים חד פעמיים דינים ככלי 'מוסתקי' [והיינו‪ ,‬כלי גרוע‪ ,‬שנפסק‬ ‫בשו"ע שיד‪,‬א דאין עליהם איסור בנין וסתירה]‪ ,‬והחולקים סוברים דלא דמי לכלי מוסתקי כיון דאין בו‬ ‫‪ 7‬כתב רפ"א פלק [בפפב"ח ח"א פרק ז‪ ,‬הערה יב] דצריך להחמיר כיון דהוא ספק דאורייתא‪ ,‬שבכל ספק‬ ‫חסרון של הכלי מצד עצמן‪ ,‬ורק מפני זילתם ורבוים אין מקפידין עליהם‪.‬‬ ‫דאורייתא הולכין אחר המחמיר‪( ,‬ופרט בהלכות שבת החמורה)‪ .‬ואלו הן הפוסקים שכתבו להדיא שיש‬ ‫ויש פוסקים שאסרו נקיבת הפקק מטעם אחר‪ ,‬שחששו לעשיית כלי בהבקבוק‪[ ,‬והיינו‪ ,‬לדעתם הפקק‬ ‫איסור מה"ת לפתוחו משום מכה בפטיש‪ :‬הגר"נ קרליץ [חוט שני שם] הגרח"פ שיינברג [כך כתב הגר"א‬ ‫נחשב חלק של הבקבוק‪ ,‬ולכן נחשב הבקבוק גוף אטום שאין לו פתח‪ ,‬ובגלל זה מלבד החשש של תיקון כלי‬ ‫גרינבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת כדת] הגר"ש וואזנר [בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן הובא ברב רבנן עמוד‬ ‫בהפקק‪ ,‬יש גם חשש של עשיית כלי ועשיית פתח בהבקבוק גופא] ועיין בשו"ת במשנה הלכות [ח"ז סימן מז]‬ ‫תפו] ורפ"א פלק [פפב"ח פרק ז‪,‬ה] והגר"א וויס [מנחת אשר שם]‪ .‬ואף לדעת הגרש"ז‪ ,‬הנידון הוא נידון של‬ ‫שכתב דהגר"מ פיינשטיין חשש ששייך להיות איסור עשיית פתח בהנתקת הפקק‪[ ,‬ומבואר דהיה חושש‬ ‫דאורייתא [דכתב במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ה דיש איסור דאורייתא בהסרת פקקי מתכת]‪.‬‬ ‫שהפקק נחשב חלק של הבקבוק] וכן הוא דעת הגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז ע' רעד וכן הובא בוביום השבת פרק‬ ‫ובלאו הכי יש לציין‪ ,‬שלדעת הרבה פוסקים יש איסור של מחתך בהנתקתו‪ ,‬והוא דעת הגרי"ש אלישיב‪,‬‬ ‫יג‪ ,‬הערה כז וכן במאור השבת ח"ה מכתב עב] ולכן פסק דאסור לנקבו‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בדרור‬ ‫הגר"נ קרליץ‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬הגר"ח קניבסקי‪ ,‬וכן הובא בשם רח"פ שיינברג‪ ,‬והגר"מ שטרנבאך‪[,‬עיין‬ ‫יקרא עמוד תקה הערה ‪ ]84‬דאסור לנקבו מטעם הנ"ל‪ .‬אבל מסתימת רוב פוסקים המדברים בנושא זאת‬ ‫למעלה בהערה ‪ ,]4‬ובמלאכת מחתך אין שום צד בהפוסקים לחלק בין מתכת לפלסטיק‪ ,‬והנידון של מחתך‬ ‫מבואר דלא חששו כאן לעשיית פתח בהבקבוק‪.‬‬ ‫הוא כפשוטו ג"כ נידון של איסור דאורייתא [כמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב‪ ,‬וכן פסק רפ"א פלק‪ ,‬זולת אם‬ ‫וסיכום הדבר‪ ,‬הפוסקים שאסרו נקיבתו הם דעת הגר"י קמנצקי‪ ,‬הגר"נ קרליץ‪ ,‬רח"פ שיינברג‪ ,‬הגר"ח‬ ‫נאמר דיש כאן דין של מחתך דרבנן כמו שצידד הגר"נ קרליץ בחוט שני שם]‪.‬‬ ‫קנייבסקי‪ ,‬והגר"ש קמנצקי‪.‬‬ ‫ודעת המתירים הם הגרש"ז אוריבאך‪ ,‬הגרי"ש אלישיב‪ ,‬הגר"י בעלסקי‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬וכן נפסק בספר‬ ‫‪ 8‬לענין אם יועיל להשליכו בלבד בלא לנקבו‪ ,‬מתחילה היה סבר הגרש"ז [ע' בששכ"ה פרק ט הערה סו]‬ ‫ששכ"ה ובספר ארחות שבת‪ ,‬וכן ג"כ הובא בשם הגר"מ פיינשטיין‪ ,‬הסטיפלער‪ ,‬המנחת יצחק‪ ,‬והגר"ש‬ ‫לדמותו להגמ' [סוכה לג‪ ]:‬דשרינן לקטוף את הענבים מההדס (אף דע"י זה מתכשר ההדס למצוה‪ ,‬וא"כ אסור‬ ‫וואזנר דמותר לנקבו‪.‬‬ ‫משום תיקון כלי ) בדאית ליה הושענה אחריתי‪ .‬דכיון דיש לו הושענה אחרת שיכול להשתמש בו כדי‬ ‫לקיים את המצוה‪ ,‬שוב אינו חשוב תיקון כלי בזה שמתכשר עוד הדס למצוה‪ .‬והכא נמי אם יש לו פקק‬ ‫‪ 13‬כך נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪ ,‬יח] דצריך ליהות נקב גדול שלא יהא ראוי לשימוש בתורת פקק‪ ,‬ורק‬ ‫אחר לכסות את הבקבוק ודעתו להשליך אותו פקק שמנתקו להאשפה עם פתיחתו‪ ,‬אינו נחשב תיקון‬ ‫ע"י זה לא נחשב הנתקתו תיקון הכלי בהפקק‪ ,‬שכבר מקולקל הוא לגמרי טרם פתיחתו‪ ,‬וכן פסק הגר"י‬ ‫כלי בהנתקתו מן הטבעת‪ ,‬וכן פסק הגרי"י פישר [שו"ת אבן ישראל ח"ט סימן כא] הלכה למעשה‪.‬‬ ‫קמנצקי [אמת ליעקב סימן שיד הערה ‪ ]357‬דחור קטן לא יועיל כלום‪ ,‬וכן פסק רפ"א פלק [בפפב"ח פרק ז‪,‬יד]‬ ‫אולם‪ ,‬שוב חזר בו הגרש"ז‪[ ,‬עיין במכתב כה‪,‬ג הנדפס במאור השבת ח"ג‪ ,‬וכן הובא במאור השבת ח"ה עמוד שעג‬ ‫דאם יעשה רק חור קטן כיון דעדיין ראוי הוא לשימוש בתורת פקק נמצא דסו"ס כשמנתקו עושה פקק‬ ‫וכן בשולחן שלמה סימן שיד ס"ק ט ] דאפשר דווקא כשהתיקון איננו טבעי רק למצוה הוא דשרי ולא‬ ‫פגום‪ ,‬ונחשב עשיית כלי‪ .‬ובספר פסקי תשובות [בעמוד שטז] הוסיף דצריך לנקוב נקב גדול מעבר לעבר‪.‬‬ ‫כשעושה ממש כלי‪ ,‬שאז אסור אף אם יש הרבה כלים כאלו‪ ,‬וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב‬ ‫פרק לב‪ ,‬הערה קד וכן הובא בבני אברהם הערה ‪ 16‬והערה ‪- 20‬דאין לדמותו להושענה]‪ ,‬והגר"א וויס [במנחת אשר‬ ‫‪ 14‬פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ז‪,‬יד] דאם אכן משליכו מיד עם פתיחתו‪[ ,‬אף דלהשליכו‬ ‫ח"א סימן כח] ובאמת חילק זה מפורש בהרמב"ן [שבת קיא‪ :‬ד"ה האי] והריטב"א [שבת קג‪ .‬ד"ה אטו] והר"ן‬ ‫בלבד בלי לנקבו לדעת רוב פוסקים לא מהני כלום עיין בהערה ‪ 9-10‬למעלה] אז מועיל לעשות בו חור קטן‪ ,‬וביאר‬ ‫[שבת מא‪ .‬מדפי הרי"ף ד"ה גריסנין] ובהמאירי [שבת קג‪.].‬‬ ‫טעמו דלא שייך למימר דיש מכה בפטיש ע"י שעשה הפקק כיון דדעתו להשליכו‪ ,‬וגם לא אמרינן‬ ‫ולכן‪ ,‬הובא בשם הגרש"ז בספר מאור השבת [בח"ה עמוד שעג] דלמעשה אין כדאי להקל ולפתוח את‬ ‫דנתבטל דעתו [שזהו הטעם שלא יעויל להשליכו בלבד‪ -‬ע' בהע' ‪ ]9‬כיון דאין דרך העולם להשתמש בפקק‬ ‫הבקבוק בשבת אף אם יש לו פקקים אחרים ודעתו לזרוקו מיד‪.‬‬ ‫מנוקב כזה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בשולחן שלמה [סימן שיד ס"ק ט] הובא בשם הגרש"ז דאף דאינו דומה להגמ' הנ"ל‪ ,‬מ"מ כשיש‬ ‫‪ 15‬פסק הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬ה וכן במכתב א‪,‬טו הנדפס במאור השבת ח"ה] דצריך להשליכו מיד‪ ,‬דאל"ה‬ ‫לו פקק אחר נמצא דאין דעתו כלל על אותו הפקק‪ ,‬ורק נתכיון להוציא המשקה בלבד‪ ,‬ולכן דומה למה‬ ‫לדעתו יש איסור מחתך בהנתקתו‪ ,‬דאף דאין בה משום תיקון כלי‪ ,‬אבל עכ"פ נהנה מן החיתוך ויש בזה‬ ‫שכתב המגיד משנה [בפרק יב‪,‬ב] דכל שאינו מתכיון לעשות כלי אין בו איסור‪[ .‬אבל יש להעיר‪ ,‬דכבר כתבו‬ ‫משום מחתך [ורק אם יזרקו מיד‪ ,‬ולא נהנה כלל מן החיתוך אין בה איסור מחתך לדעת הגרי"ש אלישיב וע"ע במאור‬ ‫האחרונים דהיכא דעושה תיקון כלי ממש אסור אף אם אינו מתכוין כלל‪ ,‬וכמו שכתב הביה"ל בסימן תקי‪,‬ג‪ .‬ולכן‪ ,‬אף‬ ‫השבת ח"ה עמוד רכז] וכן לכאורה יוצא לדעת כל הפוסקים שאסרו פתיחתו משום מחתך‪[ ,‬הגר"נ קרליץ‪,‬‬ ‫אם יש לדמותה להמגיד משנה‪ ,‬לפי האחרונים הנ"ל א"א להתיר פתיחתו‪ ,‬וכן נתקשה הגר"ש קמנצקי ‪-‬ע' קובץ הלכות‬ ‫רפ"א פלק‪ ,‬הגר"ח קניבסקי‪ ,‬וכן הובא בשם רח"פ שיינברג‪ ,‬עיין בהערה ‪ 4‬למעלה]‪ ,‬שצריך להשליכו מיד עם‬ ‫פרק לב הערה קה וכמו"כ נתקשה בספר בני אברהם]‪ ,‬ונמצא דיש סתירת שמועות בדעתו אם יש להקל או לא‪.‬‬ ‫פתיחתו כדי שלא יעבור על מלאכת מחתך [אבל אינו מוכח כיון דלא כתבו כן להדיא]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת כמה פוסקי זמנינו אין להקל כן‪ ,‬כיון שמאחר שהדרך העולם הוא להשתמש בהפקק לאחר‬ ‫ויש לדעת‪ ,‬דהסטיפלער היה נוהג לנקוב הפקק אבל היה שופך את המשקה דרך הנקב ולא היה מסיר‬ ‫פתיחתו‪ ,‬אמרינן דנחשב פתיחתו תיקון‪ ,‬ואף אם הוא בעצמו אין דעתו להשתמש בו אח"כ‪ ,‬שהרי‬ ‫את הפקק מן הבקבוק [עיין בא"ר שבת אות קפא] ומי שרוצה לנוהג ככה בוודאי אין לו חשש מחתך‪.‬‬ ‫נתבטל דעתו אצל כל אדם‪ ,‬וכמו שפסק החזו"א [בסימן נא‪,‬ס"ק יא] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד‬ ‫רעד] והגרי"ש אלישיב [קובץ תשובות ח"ה סימן סד] וכמו שנפסק בספר ששכ"ה [בפרק ט‪,‬ב]‪.‬‬ ‫‪ 16‬הובא בשם הגר"נ קרליץ שיש איסור תורה אף אם הפקק מנתקת רק במקצת [ע' בעם מקדשי שביעי‬ ‫ולכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז‪,‬טז ] דאסור לפתוח הפקק ואף אם דעתו לזורקו מיד‪ ,‬וכן‬ ‫שם הערה ‪ 44‬דלדעתו יש איסור עשיית כלי בהבקבוק עצמו‪ ,‬ולכן כל פתח שעושה בכלי הוי עשיית פתח בגוף אטום‬ ‫פסק הגרי"ש אלישיב [במכתב ז‪,‬טז הנדפס במאור השבת ח"א] וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [במשנה ברורה‬ ‫שאסור משום עשיית כלי‪ ,‬ולכן אף אם הפקק אינו מנתקת לגמרי דסו"ס עשה כלי ע"י פתח כל דהו] וכן הובא בשם‬ ‫למעשה ח"ב עמוד רנג] וכן פסק הגר"א וויס [מנחת אשר שם] וכן משמע מסתימת הפוסקים (כגון הגר"מ‬ ‫הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי עמוד קעז שאלה יא‪ ,‬וכתב ד'כל שיש אפשרות להוציא משקה זה תיקון כלי'‬ ‫פיינשטיין והגר"י בעלסקי) שנתנו העצה לנקבו ולא נתנו עצה פשוטה לזורקו‪.‬‬ ‫משמע דהוא ג"כ משום תיקון כלי בהבקבוק עצמו‪ ,‬ולכא' אזל בזה לשיטתו דמלבד התיקון כלי בהפקק יש גם תיקון‬ ‫כלי בהבקבוק עצמו‪ ,‬וצ"ע] וכן אסר רפ"א פלק [בפפב"ח פרק ז‪,‬ט דהוי תיקין כלי שעכשיו ראוי הפקק להברגה‪,‬‬ ‫‪ 9‬סיכום הדבר‪ ,‬הפוסקים האוסרים לזרקו בלי לנקבו הם דעת הגרי"ש אלישיב‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬הגר"ש‬ ‫ונעשה ראוי לשימוש במקצת] וכן אפשר לדייק מדברי המנחת יצחק [עיין בליקוטי תשובות סימן לה שאחד‬ ‫וואזנר‪ ,‬הגר"א וויס‪ ,‬והגר"ש קמנצקי‪ ,‬וכן לכאורה נראה בדעת החזו"א והגר"נ קרליץ והגר"ח‬ ‫השאיל אם יש מכה בפטיש 'בפקקים שבפעם הראשונה מתנתק חלק העליון בכולו או ברובו מהטבעת שמתחתיו'‬ ‫קניבסקי‪ ,‬שאסור לפתוחו אף אם דעתו לזורקו להאשפה מיד‪.‬‬ ‫והשיב ד'יש בזה איסור של מכה בפטיש' ולא חילק בהתשובה בין אלו המנתקת לגמרי ואלו המנתקת ברובו]‪.‬‬ ‫ודעת המתיר הוא הגרי"י פישר‪ ,‬ויש סתירת שמועות במסקנת דעת הגרש"ז בזה‪.‬‬ ‫ולענין דעת הגרש"ז אוריבאך בזה‪ ,‬כתב במנחת שלמה [ח"ב סימן יא‪,‬ה] דאף אם מנתקו באופן שחלק‬ ‫של הפקק נשאר מחובר להטבעת‪ ,‬עדיין יש בו איסורא (ונסתפק אם הוא מדרבנן או דאורייתא ע"ש)‬ ‫‪ 10‬ואם יש להפקק מכסה פנימי שדבוק בתחתיתו (כגון המצוי בפקקי מתכת) צריך ג"כ לנקבו דאל"כ עדיין‬ ‫[וכן יש שהובאו בשמו בק' שומר שבת כדת עמוד יז בהערה אבל שם כתב דבוודאי יש בה איסור תורה] אבל יש‬ ‫ראוי הפקק לשימוש‪ ,‬כך פסק הגרי"ש אלישיב [הובא במאור השבת ח"ה מכתב א‪,‬ה ‪-‬וע"ש] וכן נפסק בספר‬ ‫שהובאו בשמו [עיין בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה ‪ ]66‬דאין בו איסור כלל כל שאינו מנתק אותו לגמרי‪.‬‬ ‫ארחות שבת [פרק יב‪,‬יז] וכן נפסק בספר פסקי תשובות [עמוד שטז]‪.‬‬ ‫‪ 17‬יש פוסקים שהקילו כל שאין הטבעת מנתקת לגמרי‪ ,‬כן כפשוטו הוא דעת הגרי"ש אלישיב [כך כתב‬ ‫‪ 11‬כיון דהפקק כבר מקולקל טרם פתיחתו ושוב אינו ראוי הוא לשימוש לכן לא שייך בו איסור תיקון‬ ‫במכתב א‪,‬ו ובע' רכז במאור שבת ח"ה וכן הובא בהלכות שבת בשבת שם‪ ,‬וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הע' ‪ 43‬וכן‬ ‫כלי‪[ ,‬ובנוגע אמאי אין בה משום מחתך עיין בהערה ‪ 15‬להלן] כך פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בספר ששכ"ה‬ ‫הובא שם בעמוד קסז שאלה ג‪ .‬אולם‪ ,‬כתב בעה"מ רבבות אפרים בהסכמתו לק' שומר שבת כדת דאסור הגרי"ש‬ ‫פרק ט הערה סא] וכן פסק הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬ה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן ג"כ הובא בהלכות שבת‬ ‫אלישיב אף אם הפקק אינו מנתקת לגמרי] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב‪ ,‬צד]‪.‬‬ ‫בשבת פרק יד הערה ‪ 70‬וכן בוביום השבת פרק יג הערה כה] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בס' הלכות שבת‬ ‫במטבח לרש"ב כהן פרק כא הערה ‪ ]15‬ובשם הגר"ש וואזנר [במשנה ברורה למעשה ע' רנג וכן ג"כ הובא בק' מבית‬ ‫‪ 18‬כך פסק הגרש"ז אוירבאך‪[ ,‬ע' בנין שבת ח"א פרק כ‪,‬א וכן עי' במאור שבת ח"א במכתב כג‪,‬ו] והגרי"ש אלישיב‬ ‫לוי ח"א עמוד נט‪ ,‬ושם כתב דהוא בדיעבד] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז‪,‬יד] והגר"י בלסקי‬ ‫[במכתב א‪,‬ט נדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא שם בע' רכח וכן ג"כ הובא בשבות יצחק חלק יד פרק טו‪,‬א ובפרק‬ ‫[שולחן הלוי פרק ח‪,‬ט] וכן היה נהג הסטיפלער [הובא בארחות רבינו שבת אות קפא ‪-‬אולם היה הקפיד לשפוך את‬ ‫יז‪,‬א] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ז‪,‬י] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הע' ‪.]35‬‬ ‫המשקה משם דרך הנקב‪ ,‬ולא היה מנתק את הטבעת אף אחר ניקבתו] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬יח] ובספר‬ ‫ארחות שבת [פרק יב‪,‬יז] וכן הובא בשם בעל המנחת יצחק [ק' קול התורה מב וכן הובא בשמו במאור השבת‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫ח"ה פרק מ] דמותר לנקוב הפקק ולנתקו‪.‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫‪ 12‬יש פוסקים שאסרו נקיבת הפקק‪ ,‬דלדעתם יש בזה משום מלאכת סתירה‪ ,‬שסותר הפקק שהוא כלי‬ ‫שלם‪[ ,‬ונפסק בשוע שיד‪,‬א שיש בנין וסתירה בכילם] כן הובא בשם רח"פ שיינברג [בחידושי בתרא משנה ברורה‬ ‫ח"ג עמוד תא‪ ,‬וכן העיד בעה"מ רבבות אפרים בס' שומר שבת כדת ע' ח] וכן משמע שהוא דעת הגר"י קמנצקי‬ ‫[כך משמע ממה שכתב באמת ליעקב סימן שיד הערה ‪ ]357‬וכן כתב בק' שומר שבת כדת [עמוד עז] ששמע כן‬ ‫]‪[CANS‬‬ ‫הלכה ולמעשה – פתיחת פחיות‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ז ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג ‪ -‬פרשת שלח‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫הקדמה לפתיחת אריזות ]‪ [Packages‬ופחיות ]‪:[Cans‬‬ ‫א] הקדמה א' ‪ -‬עשיית כלי‬ ‫‪ ]1‬יש כמה חששות של איסורי שבת בפתיחת אריזות ]‪ ,[Packages‬פחיות ]‪ [Cans‬וקופסאות ]‪- [Boxes‬ולכן יש לפתוח את הכל לפני שבת‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ובפתיחות פחיות בעיקר יש שתי חששות‪ ,‬אחד הוא האיסור 'עשיית כלי'‪ ,‬שלדעת רובא דמינכרא מפוסקי זמנינו‪' ,1‬גוף אטום' (והיינו‪ ,‬דבר שאין לו פתח)‪,‬‬ ‫לא נחשב כלי‪ ,‬ונמצא דע"י פתיחתו נעשה כלי‪( ,‬שאסור מה"ת משום בונה או מכה בפטיש‪ )2‬אבל יש חולקים‪.3‬‬ ‫‪ ]3‬ויש שהקילו בקופסאות שאין דרכן להשתמש בו לעוד שימוש לאחר הרקת תכלותה ]‪ ,[Contents‬אבל לדעת כמה פוסקי זמנינו‪ 4‬שייך בהם האיסור עשיית‬ ‫כלי כל שהדרך הוא לקיימה עד שתמו תכלותה (חוץ מדבר שהדרך כל‪ 5‬העולם לזורקה מיד עם פתיחתו‪ ,‬שמותר לכ"ע שאין עליה תורת כלי כלל‪.)6‬‬ ‫‪ ]4‬ולדעת הפוסקים האוסרים פתיחתה‪ ,‬אסור אף אם דעת הפותחו לזורקה מיד עם פתיחתה‪.7‬‬ ‫דב] הקדמה ב' ‪ -‬עשיית פתח‬ ‫‪ ]1‬החשש השני בפתיחת פחיות הוא איסור עשיית פתח‪ ,‬שג"כ אסור משום מכה בפטיש‪( ,‬ולפעמים הוא אסור מה"ת‪.)8‬‬ ‫כיון דשייך לאחסן את תכלותה הנשארת לאחר פתיחתה‪ ,‬וג"כ מבואר ממה שהובא בשמם בוביום השבת סימן‬ ‫‪ 1‬הראשון להזכיר האיסור 'עשיית כלי' בפתיחת גוף אטום הוא החזון איש [בסימן נא ס"ק יא]‬ ‫יג הערה טו לענין שקיות שתייה ע"ש] ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד‪,‬י ועיין בהערה לב] וכן‬ ‫שכתב וז"ל‪" :‬קופסאות של שמן או של דגים העשוית מטסי ברזל ורצופין מכל צד‪ ,‬לאו כלי הוא‪,‬‬ ‫מבואר מכל הפוסקים שהורו שאסור לפותחם בזמנינו ע"פ החזו"א‪ ,‬שיש עליה תורת כלי כיון‬ ‫וכשעושה לו פתח נעשה כלי" עכ"ל‪.‬‬ ‫דראוי לאחסן תכלותה לאחר פתיחתה‪[ .‬וכפשוטו שייך לדייק דברי החזו"א בעצמו בסימן נא ס"ק יא‪,‬‬ ‫ולדעתו‪ ,‬גוף אטום (והיינו‪ ,‬דבר שאין לו פתח להוציא תכלותה) אינו נחשב כלי‪ ,‬ולכן בעשיית כל פתח‬ ‫וז"ל‪" :‬וזימנין דאינו אוכל את כל הדגים השתא וניחא ליה בשימושה" עכ"ל]‪.‬‬ ‫בה נעשה ונחלפת לכלי‪ ,‬ויש בזה איסור דאורייתא של בונה [כמו שנפסק בשו"ע בסימן שיד‪,‬א דיש בנין‬ ‫והנה‪ ,‬יש להזכיר כאן שכתב הגר"מ פיינשטיין [אג"מ ח"א סימן קכב ענף ט וענף י] דמעיקר הדין‬ ‫וסתירה בכלים] או מכה בפטיש [עיין בהערה הבאה]‪.‬‬ ‫נחשבים הקופסאות כקליפת אוכלין "כחותלות של תמרים וגרוגרות" [הנזכר בשו"ע שיד‪,‬ח] שמותר‬ ‫ודעת רוב פוסקים להחמיר כהחזו"א דיש איסור דאורייתא בפתיחת גוף אטום‪ ,‬והם מסכימים‬ ‫לשוברם כדי ליקח את התמרים והגרוגרת שבתוכם‪.‬‬ ‫דטרם פתיחתו לא היה עליו שם כלי וע"י הפתיחה נעשה כלי‪ ,‬כן פסק הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט‬ ‫וכתב לבאר הטעם שאין להחותלות מלאכת סותר בשבירתם‪ ,‬דכיון דהם מיוחדים להאוכל‬ ‫הלוי ח"ו סימן מד וכן הובא במשנה ברורה למעשה ח"ב שיד הערה נג] והגרי"ש אלישיב [כך כתב בקובץ‬ ‫שבתוכם ולאחר שתמו האוכל זורקים אותם‪ ,‬לכן נחשבים הם כקליפת האוכל (דמה לי קליפה‬ ‫תשובות ח"ה או"ח סימן סד‪ ,‬וכן כתב במכתב א‪,‬עח הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בשלמי יהודה פרק ו‪,‬‬ ‫בידי שמים או שנעשה בידי אדם) ואינו נחשב כלי ולכן לא שייך בהם מלאכת בנין וסתירה‪ ,‬וכעין‬ ‫הערה מ] והגר"נ קרליץ [ חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג וכן בח"א פרק יח עמוד קמד וכן בוביום השבת סימן‬ ‫סברא זאת כתב השביתת שבת [מעשה חושב יב‪ .]:‬אבל בסוף הסימן כתב דכל זה הוא מדינא‪ ,‬אבל‬ ‫יג הערה יא ובעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]30‬וכן הובא בשם הסטיפלער והגר"ח קניבסקי [בארחות‬ ‫הלכה למעשה אין לפתוח שום אריזות בשבת ואפ' באופן השחתה‪ ,‬וז"ל‪" :‬כיון דבני תורה מועטין‬ ‫רבינו ח"א שבת אות קפב‪ ,‬וכן ג"כ הובא בוביום השבת שם] ובשם רח"פ שיינברג [כך הובא בדברי חכמים‬ ‫בעוה"ר ובמקום שאינו בני תורה יש דברים שאין להתיר כדי שלא יבואו להקל‪ ,‬וכ"ש בדור‬ ‫שאלה ‪' 332‬שמסכים לדעת החזו"א שהוא דאורייתא' וכן הובא בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקפסאות‬ ‫ובמקום פרוץ כבזמנינו ‪-‬ולכן‪ ,‬אין לקרוע אף דברים שיש בהם צורך שבת" עכ"ל‪ .‬ולכן לא הבאנו‬ ‫הערה ‪ , 35‬אולם‪ ,‬בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד כד כתב רח"פ שיינברג דאף גוף אטום יש לו דין כלי‪ ,‬וחשש‬ ‫שיטתו למעלה‪.‬‬ ‫בפתיחתו משום סתירה ולא משום בונה ‪-‬וצ"ע בדעתו‪ .‬אולם‪ ,‬בין כך ובין כך אסר פתיחתו מה"ת] ובשם הגר"י‬ ‫ובעיקר חידושו של האג"מ‪ ,‬יש לציין שהוא כנגד דעת רוב אחרונים‪ ,‬וכוללת האליהו רבה [ס"ק‬ ‫בעלסקי [הובא בספר ל"ט מלאכות לר' דוד רביאט] והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב הערה קיג‬ ‫טו] הגרי"ז [שם] הפמ"ג [א"א ס"ק יג שהובא באג"מ שם בתחילת ענף ט] והערוך השולחן [סי' ט] וכן ג"כ‬ ‫וכן ג"כ הובא בבני אברהם ח"א בפתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ ]35‬ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה ח"א‬ ‫קשה מדברי המג"א [ס"ק יג‪ ,‬אולם עיין באג"מ שם בענף ט שרוצה לדחוק המג"א‪ ,‬וע"ע בדברי רח"פ שיינברג‬ ‫פרק ד‪,‬יא וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]222‬והגר"מ שטרנבאך [תשובות והנהגות או"ח ח"א סימן רלא וע"ע‬ ‫‪-‬בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד לא‪ -‬שכתב ד'דוחק גדול הוא'] והמשנ"ב [שהעתיק דברי המג"א] דלדעת אלו‬ ‫ביור"ד ח"ה סימן רנח] וכן נפסק בשו"ת מנחת יצחק [ח"ד סימן פד הורה להחמיר ולפתוח את הכל מערב‬ ‫האחרונים ההיתר לשבור 'חותלות' הוא מפני שנחשבים ככלי 'מוסתקי' [שנפסק בשו"ע שיד‪,‬א דלא‬ ‫שבת ‪-‬וע"ש למי ששכח לפתוחה מערב שבת] ובשו"ת ציץ אליעזר [ח"ו סימן לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ד‬ ‫שייך בהם בנין וסתירה] אבל בכלי גמור לא ס"ל אותו היתר [ואף שיש כמה פוסקים שסוברים כל‬ ‫סימן לג] ובשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה ד"ה יסוד הדין] ובשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן קכא‬ ‫קופסאות אוכלין נחשבים ככלים מוסתקי עיין בהערה ‪ 2‬למעלה‪ ,‬אבל כבר כתבנו שם דדעת רוב פוסקים ששייך‬ ‫אות ט]‪.‬‬ ‫מלאכת מכה בפטיש בכל פתיחת גוף אטום‪ ,‬ומכה בפטיש שייך אף בכלי מוסתקי כמו שנפסק בשו"ע שיד‪,‬א]‪.‬‬ ‫וכן יש לציין שכמה פוסקי זמנינו נקטו דלא כהביאור של האג"מ (והשביתת שבת)‪ ,‬כך הובא בשם‬ ‫‪ 2‬החזו"א [בסימן נא ס"ק יא] כתב דהאיסור בפתיחתו הוא מלאכת בונה‪ ,‬דנבנה הכלי ע"י פתיחתו‪,‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬א] וכן כתב רח"פ שיינברג [בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד‬ ‫ונפסק בשו"ע [בסימן שיד‪,‬א] דיש בנין וסתירה בכלים‪ .‬ואף שיש כמה פוסקים שסוברים דקופסאות‬ ‫לב 'דלא מסתבר כלל'] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב הערה קיג 'דברי האג"מ הם מחודשת‬ ‫אוכלים ומשקין דינם ככלי 'מוסתקי' [והיינו‪ ,‬כלי גרוע] שנפסק בשו"ע [שם] דאין להם איסורי בנין‬ ‫מאד'] ורפ"א פלק [פרק ב‪,‬ז ובהערה יג כתב 'הוא דעת יחיד בזה‪ ,‬ולהלכה נקטינן בזה להחמיר']‪.‬‬ ‫וסתירה‪ ,‬והם דעת הגרש"ז אוירבאך [בששכ"ה פרק ט הערה י] והגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק‬ ‫סד‪,‬ה ובהערה ‪ ]8‬ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק א‪,‬ב]‪ ,‬מ"מ כתבו הפוסקים דאף אם נחשבים‬ ‫‪ 5‬לדעת רוב פוסקים כל שאין דרך כל העולם לזורקה מיד עם פתיחתה אסור לדעת החזו"א‪ ,‬ומפני‬ ‫מוסתקי יש איסור דאורייתא בפתיחתם משום מלאכת מכה בפטיש שנפסק בשו"ע [שם]‬ ‫ד פתח בגוף אטום נחשב תיקון בדרך העולם כיון דיש שמשתמשין בהם לאחר פתיחתם‪ ,‬כן הוא‬ ‫דמלאכת מכה בפטיש שייך אף במוסתקי‪ ,‬וכיון דטרם פתיחתו אינו כלי יש איסור מכה בפטיש‬ ‫דעת הגר"נ קרליץ [ חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג ד"ה ונראה וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪]31‬‬ ‫בזה שנעשה כלי ע"י הפתח‪ ,‬כך פסק רפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד‪,‬יא וכן בזכור ושמור ח"ג‬ ‫ולכן לדעתו אסור לפותחם אף אם דעתו לזורקה מיד‪ ,‬וכן מבואר שהוא דעת הגרי"ש אלישיב‬ ‫עמוד ‪ ]222‬והגר"נ קרליץ [ עיין בחוט שני ח"א פרק יח עמוד קמד וכן בח"ב פרק לז עמוד רעג ד"ה נקב]‬ ‫[ קובץ תשובות ח"ה סימן סד שפסק כהחזו"א דאסור לפתוח קופסאות שימורים אף אם דעת הפותחה לזורקה‬ ‫והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב הערה קיג] והגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ה יר"ד סימן‬ ‫עם פתיחתה‪ ,‬ואף שבזמנינו אין דרך כל העולם להשתמש בה לאחר פתיחתה]‪ ,‬וכן מבואר ממה שנפסק‬ ‫רנח בסו"ד] וכן נפסק בשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה ד"ה ומ"מ] ובשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן‬ ‫בספר ששכ"ה [ בפרק ט‪,‬ב דהאיסור של עשיית כלי בפתיחת קופסאות שימורים הוא אף אם דעתו לזורקה‬ ‫קכא אות ט] וכעין זה כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"ד סימן פג אות לד‪,‬לה שאף החזו"א איירי במוסתקי‪,‬‬ ‫מיד עם פתיחתה‪ ,‬ואף שבזמנינו לא שייך לומר שדרך כל בני אדם הוא להשתמש באלו קופסאות] וכן הוא דעת‬ ‫אולם נשאר שם בצ"ע]‪.‬‬ ‫הגר"מ שטרנבאך [ תשובות והנהגות ח"א סימן רלא שכתב דנחשבת תיקון כיון שראוי להשתמש בו אף שלא‬ ‫‪ 3‬יש פוסקים החולקים על יסודו של החזו"א‪ ,‬ודעתם דאף גוף אטום נחשב 'כלי' ומותר לפותחם‪,‬‬ ‫נהגו לעשות כן] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א סימן קכא בסו"ד שכתב דקופסאות שמן ושאר מינים‬ ‫כך הוא דעת הגרש"ז אוריבאך [מנחת שלמה ח"ב סימן יב‪,‬ב] והגרי"י פישר [הל' א"י פרק סד‪,‬ה] ועוד‪.‬‬ ‫דזימנין דאינו אוכל המאכל שבקופסא ונשארת בתוכה לאיזה זמן‪ ,‬אסור לפותחו בכ"ג משום תיקון כלי] [ואף‬ ‫שבפפב"ח פרק ד הערה לב צידד להקל בזה ע"ש ומ"מ הורה להחמיר ע"ש בהערה לא כיון דעלולים לבוא לידי‬ ‫ומ"מ‪ ,‬יש שאסרו פתיחתם משום מלאכת סתירה‪ ,‬שכיון שיש לו דין כלי כשהוא גוף אטום‪ ,‬הרי‬ ‫מכשול שיבוא להשתמש עם הקופסא לאחר תכלותה לצורך איחסין המאכל ע"ש]‪.‬‬ ‫בפתיחתו סותר את הכלי‪ ,‬כך הוא דעת רח"פ שיינברג [בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד כד וכמו שכתב‬ ‫התהלה לדוד ‪ -‬אולם צ"ע ממה שהובא בדברי חכמים בשמו בשאלה ‪]332‬‬ ‫‪ 6‬דהיכא דדרך כל העולם לזורקן להאשפה מיד‪ ,‬ואין משתמשין בה כלל לאחר פתיחתו אף לא‬ ‫והגרש"ז אוירבאך [בששכ"ה פרק ט הערה י] פסק דכל קופסאות ואריזת אוכלים נחשבים כלי‬ ‫לתכלותה הנשארת‪ ,‬אז בוודאי אין עליה תורת כלי ואין איסור בפתיחתם‪ ,‬כמו שפסק החזו"א‬ ‫'מוסתקי' ולא שייך בהם מלאכת בנין וסתירה [כדאיתא בשו"ע שיד‪,‬א דכלים של מוסתקי‪ ,‬והיינו כלי‬ ‫[סא‪,‬ב ד"ה שפופרת] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד קמב] ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק‬ ‫גרוע‪ ,‬לא שייך בהם בנין וסתירה] וכן פסק הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סד‪,‬ה ובהערה ‪.]8‬‬ ‫ד‪,‬ט] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬ז] ובספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬טו]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"ה יר"ד סימן רנח בסו"ד] כתב שאף אם גוף אטום יש לו דין כלי‪,‬‬ ‫‪ 7‬הנה‪ ,‬כתב החזו"א [סימן נא ס"ק יא] להדיא דאסור לפותחו אף אם דעתו לזורקו מיד דלא‬ ‫מ"מ יש איסור מה"ת של מכה בפטיש בפתיחתו‪ ,‬כיון דמתקנת הקופסא ע"י שהוסיף תיקון‬ ‫מחשבינן כוונתו‪ ,‬וז"ל‪" :‬כשאין דעתו על הקופסא אלא להוציא מה שבתוכה ולזורקה לאשפה‪,‬‬ ‫בהפתח [ומכה בפטיש שייך אף בכלי מוסתקי כמו שכתבתנו למעלה]‪.‬‬ ‫אמנם יש לאסור משום גזירה דילמא יכוין לשם פתח‪ ,‬והרבה בני אדם דעתם על הקופסא לשמש‬ ‫אבל לדעת הגרש"ז אוריבאך [ עיין במנחת שלמה ח"ב סימן יב אות ב וע"ע בששכ"ה פרק ט‪,‬ג ובהערה טו]‬ ‫בה להניח בה בורית או מסמרים וכיוצ"ב‪ ,‬וזימנין דאינו אוכל את כל הדגים השתא וניחה ליה‬ ‫כל שאין דעתו להשתמש שימוש חוזר לאחר הרקת תכלותה‪ ,‬אינו נחשבת תיקון כלי‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בשימושה‪ ,‬ואפשר דאף בדעתו לזורקו אין מחשבינן כוונתו‪ ,‬דכאן כשסתום מכל צד כל שעשה לו‬ ‫דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל סד‪,‬ו וע"ש הערה סו דמה שנשאר בכלי לאחר פתיחתו אינו נחשב‬ ‫פתח חשיב בנין וכו' כיון דמחלף גוף אטום לצורת כלי" עכ"ל‪.‬‬ ‫שימוש חדש בהכלי] ולכן לדעת שניהם‪ ,‬מותר לפתוח 'גוף אטום' בשבת‪.‬‬ ‫ותורף דבריו הוא‪ ,‬א] דכיון דיש אנשים שמשתמשין בקופסאות אוכלין לאחר פתיחתן אסור‬ ‫‪ 4‬ויש שכתבו להתיר פתיחת רוב קופסאות שיש לנו בזמנינו‪ ,‬שאין הדרך להשתמש עם הקופסאות‬ ‫לפתוח אותם אף אם אין דעתו להשתמש בו כלל‪ ,‬דגזרו חז"ל [כדאיתא בגמרא ביצה לג‪ ]:‬דילמא‬ ‫לשימושים אחרים [כמו שהיה מצוי בזמנו של החזו"א‪ ,‬וכמו שכתב החזו"א 'דהרבה בני אדם דעתם על‬ ‫יכוין להשתמש בו ולא רק להוציא תכלותה‪.‬‬ ‫הקופסא כדי להניח בהם בורית ומסמרים'] ושאף החזו"א יודה דאין איסור עשיית כלי בפתיחתו‪ ,‬כך‬ ‫ב] דכיון דטרם פתיחתו לא היה עליו שם כלי כלל הרי בפתיחתו נבנה הכלי‪ ,‬נמצא דאסור אף אם‬ ‫כתב להתיר בשו"ת מנחת יצחק באופן דיעבד [עיין בח"ד סימן פג‪ ,‬אות לו ואות לח‪ ,‬שכתב דמי שמיקל‬ ‫אין דעתו להשתמש בו כלל‪ ,‬דהרי השתנה הגוף אטום לצורת כלי ומה איכפית לנו בכוונתו‪.‬‬ ‫לפותחם בשבת אחר ששכח לפותחם לפני שבת יש לו על מי לסמוך אם אכן דרך כל בני עירו (עיין בסוף אות לט)‬ ‫וכן הורה כמה פוסקי זמנינו להחמיר אף אם דעתו לזורקו מיד‪ ,‬כן הוא דעת הגרי"ש אלישיב‬ ‫לזורקו לאחר שתמו תכלותה]‪ .‬וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה] אבל כתב שם דאיסור‬ ‫[קובץ תשובות ח"ה סימן סד]‪ ,‬וכן נפסק בספר ששכ"ה [בפרק ט‪,‬ב]‪ ,‬וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך‬ ‫דרבנן של מכה בפטיש מיהא איכא [ע"ש בסוף הסימן‪ ,‬אבל בח"ב פרק כז‪,‬ה לא חשש לזה ‪-‬וצ"ע בדעתו]‪.‬‬ ‫[תשובות והנהגות ח"א סימן רלא כיון שראוי להשתמש בו] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעד] ורפ"א‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת כמה פוסקי זמנינו אף בזמנינו יש לו עליו תורת כלי ויש איסור עשיית כלי בפתיחתו‪,‬‬ ‫פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א סימן קכא בסו"ד]‪.‬‬ ‫כיון דראוי לאחסן את תכלותה הנשארת לאחר פתיחתו‪ ,‬וכן פסק הגר"נ קרליץ להדיא [חוט שני‬ ‫‪ 8‬ואם הוא נקב קטן שנעשה רק להוציא איסורה הוא רק מדרבנן‪ ,‬ואם הוא נקב גדול שעשוי‬ ‫ח"א פרק יח‪ ,‬עמוד קמד‪ ,‬וכן בח"ב פרק לז עמוד רעג ד"ה ונראה] וכן הוא דעת הגר"ח קניבסקי‬ ‫והסטיפלער [עיין בארחות רבינו ח"א אות קפב דשייך עשיית כלי בשקיות חלב‪ ,‬ומבואר דנחשבת עשיית כלי‬ ‫להכניס ולהוציא איסורה הוא מה"ת [משנ"ב סימן שיד ס"ק ו]‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ויש איסור עשיית פתח רק אם עושה פתח יפה‪( 9‬והיינו‪ ,‬שמכוין על גודל הפתח כדי להשתמש בה)‪.‬‬ ‫‪ ]3‬י"א דדבר שדרכו לשתות או לאכול במעמד אחת‪ ,‬לא שייך בפתיחתו משום עשיית פתח‪ ,10‬ויש אוסרים אף בזה‪.11‬‬ ‫ג] הלכה למעשה בפתיחת פחיות‬ ‫ד‬ ‫‪ ]1‬לדעת רוב פוסקים‪ ,‬אסור לפתוח מתכת טונה וכיוצ"ב ]‪ [Tuna Fish Cans ect.‬בשבת‪( ,‬משום עשיית כלי‪ ,)12‬ואף אם דעתו לזורקה מיד לאשפה‪( 13‬ויש מקילים‪.)14‬‬ ‫‪ ]2‬ויש‪ 15‬מתירין לפותחו באופן הרגיל אם יעשה מתחילה נקב בתחתית הקופסא (דכיון דהכלי כבר מקולקל ע"י הנקב לא הוי עשיית כלי)‪ ,‬ויש מתירין‪ 16‬רק אם‬ ‫מתחילה עשה שני נקבים (למעלה ולמטה) בבת אחת ‪( ,17‬ויש מקילים לפותחו במקצת‪[.)18‬א]‬ ‫‪ ]3‬לדעת רובא דמינכרא מהפוסקים‪ ,‬אסור לפתוח פחיות שתייה ]‪ [Soda Cans‬בשבת‪( ,‬י"א משום עשיית כלי‪ ,19‬וי"א משום עשיית פתח‪ 20‬וי"א אף מלאכת מחתך‪.)21‬‬ ‫‪ ]4‬ולדעת רוב פוסקים אסור ג"כ לנקבו‪( 22‬דכיון דראוי לשתותו ע"י הנקיבה אסור נקיבתו משום עשיית כלי)‪ ,‬ויש מתירין‪ 23‬לעשות חור קטן (כיון שאינו ראויה‬ ‫לשתותו כראוי דרך הנקב כזה) ויש שהקילו לפותחו במקצת‪[ .24‬א]‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] אין התיר לפתוח אותו במקצת‪ ,‬דיש איסור עשיית כלי בכל פתיחה שעושה [ואינו דומה לפתיחת פקק הברגה במקצת]‪.‬‬ ‫ויש לדעת שבמציאות קשה מאד לעשות השני נקבים בבת אחת ממש‪( ,‬ולדעתם‪ ,‬אם הקדים נקב‬ ‫‪ 9‬ומפורש בשו"ע [שיד‪,‬א] דשייך זה אף בכלי מוסתקי‪ ,‬ולכן אף לדעת הפוסקים [עיין בהערה ‪ 2‬למעלה]‬ ‫אחד לחבירו‪ ,‬כבר יש בו חשש דאורייתא של עשיית כלי)‪ ,‬וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו‬ ‫דקופסאות אוכלין ומשקין דינו כמוסתקי‪ ,‬מ"מ בוודאי שייך איסור זה‪.‬‬ ‫שבת אות קפב] וז"ל‪" :‬היתרם מפוקפק‪ ,‬משום דאי אפשר לצמצם‪ ,‬ומקדימים נקב אחד ומיד הוי‬ ‫וכן אף לדעת הפוסקים דס"ל דאף גוף אטום יש לו דין כלי (ולא שייך לאסור פתיחתו משום‬ ‫כלי ברגע זה" עכ"ל‪.‬‬ ‫עשיית כלי) מ"מ שייך האיסור של עשיית פתח כשמוסיף פתח להכלי‪ ,‬ואין מחלוקות בין‬ ‫‪ 18‬בשו"ת חלקת יעקב [סימן קכב אות יא] כתב עוד עצה שיהא מותר לפתוח את הקופסא‪ ,‬והוא‬ ‫הפוסקים בנוגע עיקר איסור זה‪.‬‬ ‫שיפתח את המכסה רק במקצת כשהוא עדיין מחובר להכלי‪ ,‬דאז אין איסור משום עשיית כלי‬ ‫‪ 10‬דס"ל דצריך להיות פתח שיתקיים להוציא את תכלותה למשך זמן מה‪ ,‬ואם רוצה להוציא כל‬ ‫כיון דהכלי אינו נגמר וא"א להשתמש בו כראוי ככה‪ ,‬וכן פסק הגר"ש פעלדער [הובא בבני אברהם‬ ‫ח"ט פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ 43‬וכן בספרו באנגלית פרק ט הערה ‪.]14‬‬ ‫תכלותה במעמד אחת ואין דעתו להשתמש בהפתח אח"כ אין איסור בדבר‪ ,‬כך הוא דעת החזו"א‬ ‫אולם לא הוזכר עצה זאת בשאר הפוסקים‪ .‬וכן לכאורה מבואר משנתנו העצה בהנקיבה ולא נתנו‬ ‫[סימן נא ס"ק י] והגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן יב‪,‬א] וכן פסק רפ"א פלק [פיה פתחה‬ ‫בחכמה פרק ד‪ ,‬הערה ה‪ ,‬והערה ו]‪.‬‬ ‫העצה לפותחה במקצת שדעתם שאינו מועיל לפותחו במקצת‪ ,‬וכל שכן לדעת הפוסקים שאסרו‬ ‫נקיבתו משום עשיית כלי‪[ ,‬עיין לעיל בסוף הערה ‪ ]19‬לכאורה יאסור כאן לפותחו במקצת‪.‬‬ ‫‪ 11‬מבואר מכמה פוסקי זמנינו דאף אם נתרוקן תכלותה במעמד אחת ג"כ שייך האיסור עשיית‬ ‫פתח‪ ,‬כן הוא דעת הגרי"ש אלישיב [הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יז‪,‬ב בשמו דאסור לפתוח פחית שתייה‬ ‫‪ 19‬והיינו לדעת החזו"א וסייעתיה דפתיחת גוף אטום אסור משום עשיית כלי‪[ ,‬ועיין בהערה ‪ 1‬למעלה‬ ‫משום עשיית פתח‪ ,‬ואף שנתרוקן במעמד אחת‪ ,‬וכן הובא ג"כ במכתב א‪,‬סה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן ג"כ‬ ‫שכן הסכימו רובא דמינכרא של פוסקי זמנינו] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד רעד] ורפ"א פלק‬ ‫מבואר ממה שכתב במכתב א‪,‬נד לענין שקית שתייה וכן הובא בשמו בוביום השבת פרק יב הערה יד וכן כתב‬ ‫[בפפב"ח פרק ח‪,‬ב וכן בזכור ושמור ח"ג ע' ‪ ]240‬והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב‪,‬ק וכן הובא בשמו‬ ‫בארחות שבת פרק יא‪,‬הערה סא שכן נוטה דעתו‪ ,‬דשייך האיסור עשיית פתח אף אם נתרוקן במעמד אחת]‬ ‫בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ ]42‬להדיא בנוגע לפחיות שתייה האלו‪.‬‬ ‫והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעג שג"כ אסור פחית שתייה מפני עשיית פתח‪ ,‬וכן מבואר ממה שהובא‬ ‫אולם‪ ,‬הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה י והערה יא וכן כתב במנחת שלמה ח"ב סימן יב‪,‬א]‬ ‫בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מפני עשיית פתח‪ ,‬ואף שכל שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד]‬ ‫התיר פתיחתו [דלדעתו לא שייך האיסור עשיית כלי או סתירה ‪-‬עיין בהערה ‪ 3‬למעלה]‪.‬‬ ‫והגר"ח קניבסקי [מבואר ממה שהובא בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מפני עשיית פתח‪ ,‬ואף‬ ‫‪ 20‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יז‪,‬א ובפרק יא‪,‬ד ‪ -‬וכן הובא בארחות שבת‬ ‫שכל שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד] והגר"י בעלסקי [כך מבואר משולחן הלוי פרק ח‪,‬ח שאסור פחית‬ ‫פרק יא הערה סא שכן נוטה דעתו] דכיון שרוצה שיהא החור בגודל מסוים כדי לערות מתוכו כראוי‬ ‫שתייה מפני עשיית פתח‪ ,‬ואף דדרכו להתרוקן במעמד אחד‪ ,‬כמו שכתב במנחת שלמה ח"ב סימן יב‪,‬א]‪.‬‬ ‫או כדי לשתות מתוכו ממש‪ ,‬נחשב זה פתח נאה ואסור משום עשיית פתח‪ ,‬וכן פסק הגר"י בעלסקי‬ ‫‪ 12‬הוא המקרה שדיבר בה החזו"א [בסימן נא ס"ק יא] שאסור לפותחו דע"י פתיחתו משתנה אותה‬ ‫[בשולחן הלוי פרק ח‪,‬ח וכתב שם דאיסורא מה"ת איכא כיון דעשוי להכניס ולהוציא] וכן כתב בשו"ת אור‬ ‫מגוף אטום לצורת כלי‪ ,‬ויש בזה איסור של עשיית כלי‪ ,‬וכך פסק הגר"ש וואזנר [שו"ת שבט הלוי‬ ‫לציון [ח"ב פרק כז‪ ,‬אות ו] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ובשם הגר"י קמנצקי [בספר דברי חכמים‬ ‫ח"ו סימן מד] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג] והגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות ח"ד סימן‬ ‫שאלה ‪- 332‬דאסור אם נשאר הטבעת תלויה‪ ,‬אבל לא ביאר שם טעמם] דאסור לפותחו‪.‬‬ ‫סד‪ ,‬וכן במכתב א‪,‬סח הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בדברי חכמים שאלה ‪ 332‬שהורה להחמיר] וכן הובא‬ ‫אולם לדעת הגרש"ז אוירבאך לא שייך בה איסור עשיית פתח [כיון שהדרך לשתותו במעמד אחת ‪-‬ע'‬ ‫בשם הסטיפלער [ארחות רבינו ח"א אות קפב] ובשם הגר"י בעלסקי [בל"ט מלאכות לר' דוד רביאט]‬ ‫בהע' ‪ 11‬לעיל] וכן הוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל פרק סה‪,‬ח] וכן רפ"א פלק [בפיה פתחה‬ ‫והגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קסז‪ ,‬שאלה ז] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות‬ ‫בחכמה פרק ח‪,‬ב‪ ,‬כיון דתכלותה נתרוקנה במעמד אחת ‪-‬עיין בהערה ‪ 11‬לעיל‪ ,‬אבל לא התיר פתיחתו למעשה‪,‬‬ ‫פרק לב‪ ,‬הערה קיג] והגר"מ שטרנבאך [תשובות והנהגות ח"ה יר"ד סימן רנח] ורפ"א פלק [בפיה פתחה‬ ‫דלדעתו אסור משום עשיית כלי]‪.‬‬ ‫בחכמה ח"א פרק ד הערה לא וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ,220‬אם אכן דעתו להשאיר קצת תכלותה בתוכה]‬ ‫‪ 21‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק פרק יז‪,‬ב וכן בארחות שבת פרק יא‪ ,‬הערה סא] דיש בזה ג"כ‬ ‫וכן יש שהובאו בשם הגרח"פ שיינברג [בדברי חכמים שאלה ‪ 332‬וכן בבני אברהם ח"א בפתיחת בקבוקים‬ ‫משום מלאכת מחתך כיון דנפתחת ע"י עגול מנוקב‪ ,‬וכן לכאורה הוא דעת הפוסקים שסוברים‬ ‫וקפסאות הערה ‪ 35‬ומשמע משניהם דהוא משום החזו"א אבל בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד לב כתב דהוא‬ ‫בעלמא כשיטתו לענין דינו במחתך [ הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי‪ ,‬וכן יש שהובא בשם רח"פ שיינברג‬ ‫משום סתירה אבל בין כך ובין כך סבר דיש איסור דאורייתא בפתיחתו] וכן נפסק בשו"ת ציץ אליעזר [ח"ו‬ ‫והגר"מ שטרנבאך] אבל אינו מוכח שס"ל כן שלא כתבו להדיא כן בנוגע לפחיות שתייה‪.‬‬ ‫סימן לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג] וכולם כותבים לאסור פתיחת קופסאות של דגים וכד'‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת רפ"א פלק אין בה משום מלאכת מחתך כיון דאין צורת הכללית של הכלי נשתנה‪,‬‬ ‫והוסיף בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז‪,‬ה] דאסור לפותחו כרגיל מפני עשיית פתח [אבל צ"ע שהרי‬ ‫[עיין בפפב"ח ח"א פרק י‪ ,‬הערה א]‪ ,‬ולדעת הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה יא וכן במנחת‬ ‫אינו מכוין על גודל הפתח]‪.‬‬ ‫שלמה ח"ב סימן יב‪,‬א] גם בעלמא לא אמרינן שהחותך בקו מנוקב אסור משום מלאכת מחתך‪.‬‬ ‫‪ 13‬כתב החזו"א [סימן נא ס"ק יא] להדיא דאסור לפותחו אף אם דעתו לזורקו מיד דלא מחשבינן‬ ‫סיכום הדבר‪ ,‬הפוסקים האוסרים הם הגרי"ש אלישיב‪ ,‬הגר"נ קרליץ‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬הגר"י בעלסקי‪,‬‬ ‫כוונתו‪ .‬ועיין במה שכתבנו בהערה ‪ 8‬למעלה‪.‬‬ ‫והגר"ש קמנצקי‪ ,‬וכן נפסק בשו"ת אור לציון‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ובשם הגר"י‬ ‫קמנצקי‪( ,‬וכן יצא אליבא דהגר"ח קניבסקי)‪.‬‬ ‫‪ 14‬בשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן קכא אות ט ואות י] כתב לחלק בין קופסאות של מאכלים או‬ ‫והפוסקים המתירים הם דעת הגרש"ז אוריעבאך והגרי"י פישר‪.‬‬ ‫שמן לקפסאות של דגים‪/‬טונה‪ ,‬שקפסאות של שאר מאכלים ושמן אין כולם נזרקין מיד עם‬ ‫פתיחתן שיש שמאחסנים את הנשאר בתוכה‪ ,‬ולכן יש עליה תורת כלי ושייך לאסור פתיחתו‬ ‫‪ 22‬ואף דלדעת כמה פוסקים מותר לנקוב קופסאות אוכלין‪( ,‬כגון דגים‪/‬טונה וכיוצ"ב‪ ,‬ואח"כ מותר‬ ‫משום עשיית כלי‪ ,‬מש"כ קופסאות של דגים שאין מי שמאחסן את הדגים הנשאר בתוכה כיון‬ ‫לפותחו באופן הרגיל)‪ ,‬ולדעתם אין איסור עשיית כלי בהניקוב הראשונה‪[ ,‬ע' בהע' ‪ 16‬למעלה] אבל‬ ‫שמקלקלת ע"י האויר פתוח ולכן כתב דאין עליה תורת כלי ואין איסור בפתיחתו‪.‬‬ ‫כאן כשמכילה משקה יש איסור בנקיבתו כיון דראוי לשתותו דרך הנקב‪ ,‬ועל כן יש להנקב דין‬ ‫ולדעת הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה י] והגרי"י פישר [בהליכות א"י פרק סד‪,‬ו] אף‬ ‫פתח שאסור משום עשיית פתח‪ ,‬כן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ד] וכן‬ ‫בקופסאות דגים אין איסור לפותחם‪ ,‬מפני שחולקים לגמרי על הדין של החזו"א וסוברים דאף‬ ‫הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום השבת סימן יג הערה ה] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬ד]‬ ‫טרם פתיחתו יש לו תורת כלי‪ ,‬ולא שייך האיסור עשיית כלי בפתיחתו [וכמו שהבאנו בהערה ‪ 3‬לעיל]‪.‬‬ ‫ובספר הלכות שבת בשבת [פרק יד‪,‬לה] וכמו שכתב החזו"א [סימן נא ס"ק יא ד"ה ובקופסא]‬ ‫דכשמכילה משקה אפ' נקב קטן נחשב פתח‪.‬‬ ‫‪ 15‬דכיון דנקבו טרם פתיחתו‪ ,‬נמצא דבשעת פתיחתו אינו ראוי להיות כלי‪ ,‬דהנקב בתחתיתה איבד‬ ‫את שימושיה הראויה לה ולכן לא שייך לאסור פתיחתה אח"כ משום עשיית כלי‪ ,‬כך הובא בשם‬ ‫‪ 23‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ד וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא‬ ‫הסטיפלער בשם החזו"א עצמו [בא"ר ח"א שבת אות קפב] וכן פסק הגרש"ז אוירבאך [בששכ"ה פרק‬ ‫דהלכיתא גליון ע עמוד כט] דמותר לעשות נקב קטן מאד שיטפטף‪ ,‬ואין הניקוב נחשב עשיית פתח‬ ‫ט הערה כב] וכן פסק רפ"א פלק [בפפב"ח פרק ד‪,‬טו] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬ג] ובספר ארחות‬ ‫כיון דאינו ראיוה להוציא כדרכה את המשקה‪ ,‬וכמו כן כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ח‪,‬ח]‪.‬‬ ‫שבת [פרק יב‪,‬ב] ובשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז‪,‬ה] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב‪,‬צט]‪.‬‬ ‫אולם משמע קצת מסתימת שאר פוסקים שלא נתנו עצה זאת‪ ,‬שלדעתם אף נקב קטן מאד‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת הגר"נ קרליץ לא יועיל לעשות בה נקב מלמטה‪ ,‬כיון דמיד בעשיית הנקב כבר נשתנה‬ ‫שיטפטף המשקה נחשב פתח‪ ,‬ויש בה איסור עשיית כלי‪.‬‬ ‫הקופסא מגוף אטום לצורת כלי‪ ,‬ועובר על האיסור של עשיית כלי [כך כתב במכתב א‪,‬לג הנדפס במאור‬ ‫והפוסקים שהזכרנו לא כתבו שמותר אח"כ לפותחו באופן הרגיל‪ ,‬אבל רפ"א פלק [זו"ש ח"ג ע' ‪221‬‬ ‫השבת ח"ה‪ ,‬וכמו שכתב בחוט שני ח"ב עמוד רעג‪ ,‬וכן ג"כ הובא בשמו בארחות שבת פרק יב‪ ,‬הערה ח וכן בעם‬ ‫וע' ‪ 226‬וכן בפפב"ח פרק ח‪,‬ב] כתב דמותר לפותחו כרגיל אח"כ כיון דהפחית כבר מקולקל ע"י הנקב‪.‬‬ ‫מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]6‬וכן הוא דעת הגר"ח קניבסקי [כך כתב במכתב ב‪,‬לד הנדפס במאור השבת‬ ‫ח"ה וכן הובא בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קסז שאלה ז ושם ביאר שיטתו דהוי עשיית כלי ע"י הנקב הראשונה]‬ ‫‪ 24‬כתב בשו"ת אור לציון [ח"א עמוד סח וכן בח"ב פרק כז‪,‬ו] להתיר פתיחתו שיפתח אותו במקצת‪,‬‬ ‫וכן מבואר שהוא דעת אלו הפוסקים שהורו שמותר לפותחו רק ע"י נקיבת שני נקבים (אחד‬ ‫וע"י זה אין בו איסור של עשיית פתח‪ ,‬כיון דאם יפתחנו רק במקצת אין זה פתח נאה [ורק המכוין‬ ‫למעלה ואחד למטה) בבת אחת [עיין בהערה הבאה שהוא דעת רח"פ שיינברג‪ ,‬שו"ת אז נדברו וכן כתב‬ ‫לעשות פתח נאה נאמר בו איסור עשיית פתח‪ -‬ע' במה שכתבנו לעיל בהע' ‪.]10‬‬ ‫ובשו"ת חלקת יעקב [סימן קכב אות יא] מוסיף שיועיל עצה זאת לפתוח את המכסה במקצת‬ ‫הגרי"ש אלישיב במכתב אחד] שלדעתם לא יועיל נקב אחד בתחתית הקופסא בלבד‪.‬‬ ‫(כשהוא עדיין מחובר להכלי) גם שלא יהא בו איסור של עשיית כלי (ואף שעשיית כלי א"צ פתח נאה)‬ ‫‪ 16‬כך הובא בשם הגרח"פ שיינברג [בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ 36‬וכן הובא בשמו‬ ‫כיון דהכלי אינו נגמר וא"א להשתמש בו כראוי ככה‪ ,‬וכמו"כ פסק הגר"ש פעלדער [הובא בבני‬ ‫בדברי חכמים שאלה ‪ ]332‬וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג]‪.‬‬ ‫אברהם ח"ט פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ 43‬וכן בספרו באנגלית פרק ט הערה ‪.]14‬‬ ‫ולענין דעת הגרי"ש אלישיב בזה‪ ,‬במכתב אחד כתב דצריך לנקבו מב' צדדים [נדפס בקובץ תשובות‬ ‫אולם מסתימת רוב פוסקים משמע דס"ל שלא יועיל עצה זאת‪ ,‬וכן פסק הגר"ש קנמצקי [קובץ‬ ‫ח"ה סימן סד] ובמכתב אחרת כתב דמספיק בנקיבה אחת מתחתיתה [מכתב א‪,‬עו הנדפס במאור השבת‬ ‫הלכות פרק לב‪ ,‬הערה קטו] שלא יועיל לעשות עצה זאת כדי שלא יהא עשיית כלי לדעת החזו"א‪,‬‬ ‫ח"ה וכן ג"כ הובא בשמו בשבות יצחק חלק יד פרק יג‪,‬א אבל כתב שם דעכ"פ אינו לכתחילה]‪.‬‬ ‫וכמו שכתב החזו"א [בסימן נא ס"ק יא ד"ה קופסאות] וז"ל‪" :‬בכל שבירה שעושה חשיב נקב יפה"‪.‬‬ ‫‪ 17‬עצה זאת מהני רק אם אכן עשה את השני נקבים בבת אחת ממש‪ ,‬דאל"ה נחשב עשיית כלי‬ ‫מיד ע"י הניקוב הראשונה‪ ,‬ושוב לא יועיל מה שיעשה עוד נקב בצד האחרת (דהוי רק סותר את הכלי‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫שכבר עשה)‪ ,‬כך הובא בשם רח"פ שיינברג [בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ 36‬וכן‬ ‫בדברי סופרים שאלה ‪ ]332‬וכן פסק הגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות ח"ה סימן סד] וכן הובא בשם‬ ‫הסטיפלער [בארחות רבינו ח"א שבת אות קפב] וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג]‪.‬‬ ‫]‪[Boxes‬‬ ‫הלכה ולמעשה – פתיחת קופסאות‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ח ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג ‪ -‬פרשת קרח‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫]‪[Cardboard Boxes‬‬ ‫א] הקדמה ‪ -‬פתיחת קופסאות קרטון‬ ‫‪ ]1‬אף שלדעת רוב פוסקי זמנינו פתיחת 'גוף אטום' (דבר שאין לו פתח) אסור מה"ת משום עשיית כלי‪ ,‬יש מחלוקת בין הפוסקים אם יש איסור בפתיחת‬ ‫קופסאות קרטון ]‪ [cardboard boxes‬שעשוי לפתוח אותו במקום שסוגרים אותו (שי"א דכיון שנסגר על דעת לפותחו שם‪ ,‬מעולם לא נתבטל הפתח ולא נחשב גוף אטום)‪.1‬‬ ‫‪ ]2‬ויש לדעת‪ ,‬שבפתיחת קופסאות קרטון שייך אף הנידון של מלאכת קריעה‪( ,‬דכיון שהוא דבר רך נחשב פתיחתו 'קורע'‪.)2‬‬ ‫‪ ]3‬אולם‪ ,‬כל קריעת קלקול מותר לצורך אוכל שבת (כיון שאסור רק מדרבנן)‪ ,‬ורק קריעת תיקון אסור מה"ת בכל גווני‪.3‬‬ ‫]‪[Cardboard Boxes‬‬ ‫ב] הלכה למעשה ‪-‬קופסאות קרטון‬ ‫(רבים אוסרים‬ ‫‪ ]1‬לדעת רוב פוסקים‪ ,‬אסור לפתוח קופסאות שנסגרים ]‪ [Closed‬בדבק ]‪ [glue‬וכגון אלו המחזיקים דגני בוקר ]‪ [Breakfast cereals‬או מצות ‪4‬‬ ‫משום עשיית כלי‪ 5‬ומשום קריעת תיקון‪ )6‬ואף אם יוריק ]‪ [Empty‬את תכלותה ]‪ [Contents‬בפתיחתה ויזרוק את הקופסא ]‪ [Box‬מיד לאשפה‪ ,7‬ויש שהקילו לגמרי‪.8‬‬ ‫‪ 5‬עיין בהערה ‪ 1‬למעלה שיש כמה פוסקים הסוברים דאף בקופסאות קרטון שנסגרו על דעת‬ ‫‪ 1‬לדעת החזו"א וסייע' [שהוא דעת רובא דמינכרא מן הפוסקים‪ -‬עיין במה שכתבנו בגליון כ"ז פתיחת פחיות]‬ ‫לפותחם באותו מקום‪ ,‬מ"מ פתיחתם אסור משום עשיית כלי‪.‬‬ ‫פתיחת גוף אטום אסור משום עשיית כלי‪ ,‬ולדעתו הוא איסור תורה של בונה (או מכה בפטיש)‪.‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬יש פוסקים שסוברים דאף אם אינו חשוב גוף אטום מ"מ שייך בו מכה בפטיש בפתיחתו‬ ‫אולם‪ ,‬יש כמה פוסקים המקילים בקופסאות העשיות מחומר קרטון‪ ,‬כיון דאלו הקופסאות היו‬ ‫כיון דנתקנת הקופסא ע"י הפרדת שפתותיה שמאפשר להשתמש בה (וכגון להוציא ולהחזיר תכלותה‬ ‫פתוחה בזמן מוקדם ונסגרו על דעת שיפתחו באותו מקום שנסגרו‪ ,‬ולכן לדעת אלו פוסקים‬ ‫דרך הפתח) לזמן רב כגון בקופסאות דגני‪ ,‬כן הוא דעת הגרי"י פישר [הובא בהל' א"י פרק סה‪,‬ו] והוא‬ ‫מעולם לא נתבטל הפתח ואין בפתיחתו איסור משום עשיית כלי כיון כיון דאינו גוף אטום‪ ,‬וכן‬ ‫כעין מה שכתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"ה יר"ד סימן רנח בסו"ד] דכיון דנתקנת הקופסא ע"י‬ ‫ג"כ לא שייך האיסור של עשיית פתח כיון דהוי פתח ישן ולא נעשה שום פתח חדש בפתיחתו‪ ,‬כן‬ ‫שהוסיף תיקון להפתח אסור מה"ת משום מכה בפטיש‪ ,‬ואף אם אינו נחשב גוף אטום‪.‬‬ ‫הוא דעת הגר"י קמנצקי [כמו שהובא בשולחן הלוי פרק ח‪,‬ח ובקובץ הלכות פרק לב‪ ,‬הערה קיח לענין‬ ‫קופסאות חלב ששפתותיה סגורים יחד מלמעלה ע"י דבק] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ח"א פרק‬ ‫‪ 6‬עיין במה שכתבנו בהערה ‪ 3‬למעלה דמותר לקרוע לצורך אוכל שבת ורק כשהוא באופן קלקול‪,‬‬ ‫יב ועיין בהערה שם שכתב שכן הוא דעת רוב ראשונים] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קיט‬ ‫אבל אם נתקנת הקופסא עצמה בקריעתה‪ ,‬כיון דאיסורא הוא מה"ת לא הותרה לצורך השבת‪.‬‬ ‫וכן הובא בשמו בבני אברהם ח"א בפתיחת קופסאות ובקבוקים הערה ‪ ,64‬אולם בבני אברהם במדורה אינגלית‬ ‫ולדעת הרבה פוסקים‪ ,‬הפותח קופסאות קרטון (כגון המחזיק דגני או מצות) נחשב אותה קריעה‬ ‫בפרק יא הערה ז הובא שלא היה דעת הגר"ש קמנצקי ברור באלו הקופסאות (כגון של דגני בקר) ששפתותיה‬ ‫קריעת תיקון כיון דנתקנת הקופסא בזה דנשתנת מקופסא סגור לקופסא פתוח ומאפשר להוציא‬ ‫נדבקו מלמעלה קודם שמאחדים צדדיה מלמטה דאז קשה לומר דהוי פתח ישן כיון דבשעה שהיה פתוח עדיין‬ ‫ולהחזיר תכלותה עד שנגמרת‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק פרק יא‪,‬ג לענין שקיות‬ ‫לא נגמר עשיית הכלי] וכן הובא בשם הגר"ש מילר [בבני אברהם ח"א בפתיחת קופסאות ובקבוקים הערה‬ ‫וכ"ש בקופסאות] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חו"ש ח"א ע' קמד] ורפ"א פלק [בזו"ש ח"ג עמוד ‪ 225‬וכן בפפב"ח‬ ‫‪ ]35‬וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב הערה יד והערה מ]‪.‬‬ ‫פרק ב‪,‬ד ופרק י‪,‬ב] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬י הערה יט וכעין מה שנפסק שם בפרק יב‪,‬כד‬ ‫ואפשר שכן הוא ג"כ דעת הגרש"ז אוירבאך [כמו שהובא בשמו בששכ"ה פרק ט הערה כא] שכתב‬ ‫ובהערה מא שם] וכן פסק הגר"ש מילר [הובא בבני אברהם ח"א פקו"ב הערה ‪ ]63‬וכן פסק הגר"ש מילר‬ ‫להתיר פתיחת שקיות מפני שנדבק קל (כגון בשקיות)‪ ,‬אמנם יש להסתפק אם הדיבוק בקופסאות‬ ‫[בני אברהם ח"א הערה ‪ ]63‬וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [חלק יא סימן יב‪ ,‬דאסור לפתוחו כרגיל‪ ,‬ורק בשעת‬ ‫נחשבים קל‪ ,‬שבדרך קל דבוקים ביותר חזק‪.‬‬ ‫הדחק יש לפותחו באופן קלקול]‪ .‬וכן היה תמיד מורה הגר"מ פיינשטיין לפתוח כל הקופסאות ושקיות‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬מצינו כמה פוסקים שדעתם להחמיר שכיון שנסגר הפתח היטב נתבטל הפתח‬ ‫בדרך השחתה דווקא‪[ ,‬כך הובא בפפב"ח ח"א בביאורי הלכה בהערה על סימן א בשם הגר"א בלוט] וכן‬ ‫לגמרי ופתיחתו אסור משום עשיית כלי‪/‬פתח‪ ,‬ואף שנסגרו על דעת לפותחם באותו מקום‪ ,‬כן הוא‬ ‫הובא בשם הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו‪ ,‬עמוד סא] לענין שקיות קטנות וכ"ש לענין קופסאות‪.‬‬ ‫דעת החזו"א עצמו [כתב בדינים והנהגות פרק יג‪,‬יז שאסור לפתוח חבילות מצות שדבוקים ששפתותיה‬ ‫מלמעלה בשבת‪ ,‬וכן העיד הגר"ח קניבסקי בקונטרוס הזכרונות פרק כ‪,‬נד והוסיף שם שהוא משום עשיית כלי‪,‬‬ ‫‪ 7‬לדעת הפוסקים שהזכרנו למעלה בהערה ‪ 1‬לעיל שאסרו לפותחם משום עשיית כלי [ע"פ החזו"א‬ ‫ומבואר דלדעתו הוי גוף אטום ואף שהיתה פחותה מתחילה] והגר"מ פיינשטיין [כמו שכתב באג"מ או"ח‬ ‫של גוף אטום] אסור לפותחם אף אם דעתו להוריק את תכלותה ולזורקה מיד‪ ,‬דכיון דע"י הפתיחה‬ ‫ח"ד סימן עח לענין שיש בקופסאות האיסור של עשיית פתח ע"ש‪ ,‬וכמו כן יהא שייך ע"פ שיטתו גם האיסור‬ ‫נשתנת מגוף אטום לצורת כלי לא אזלינן בתר בדעתו‪ ,‬וכמו שכתב החזו"א [בסי' נא ס"ק יא] וכן‬ ‫עשיית כלי‪ ,‬כיון דס"ל דנתבטל הפתח‪ ,‬וכן כתב הג רי"א פארכהיימער בקובץ הלכות ח"ב עמוד תצה בדעת‬ ‫העתיק הגרי"ש אלישיב להלכה [בקובץ תשובות ח"ה סימן פד] וכן נפסק בספר ששכ"ה [בפרק ט‪,‬ב]‪,‬‬ ‫הגרמ"פ וכן ג"כ הובא בשם הגר"מ היינימאן בבני אבראם ח"א בפקו"ב הערה ‪ ]63‬והגרי"ש אלישיב [כך כתב‬ ‫וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן רלא כיון שראוי להשתמש בו] והגר"נ קרליץ [חוט שני‬ ‫במכתב א‪,‬סו הנדפס במאור השבת ח"ה בענין קופסאות חלב ‪-‬וכן הובא בשמו בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ג‬ ‫פרק לז עמוד רעד] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א ס' קכא]‪.‬‬ ‫לענין שקיות] והגר"נ קרליץ [כמו שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד‪-‬קמה דרק יש להקל לפתוח השקיות‬ ‫וכן לדעת הפוסקים שפתיחתן אסורה משום קריעת תיקון‪ ,‬ג"כ אמרינן דאם הוא סוג קריעה‬ ‫שדבוקים ששפתותיה ע"י חום ולא אלו הדבוקים ע"י דבק שצריך לקרוע השקית או ההידוק עצמו כדי לפותחו‪,‬‬ ‫שבדרך העולם נחשבת תיקון לא יועיל מה שזורקו עם פתיחתו ליחשב אותו כקריעת קלקול שהרי‬ ‫שבאלו נתבטל הפתח והוי גוף אטום ולכן אסור לפות חם משום עשיית כלי‪ ,‬וכן כתב במכתב א‪,‬נח הנדפס במאור‬ ‫נתבטל דעתו בזה‪ ,‬וכמו שנוטה דעת החזו"א [בסימן סא ס"ק ב] וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב‬ ‫השבת ח"ה‪ ,‬דכל שנסגר בדבק שייך בו עשיית כלי בפתיחתו]‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום‬ ‫ב‪,‬יג הנדפס מאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב‪,‬י וכן בפרק י‪ ,‬הערה ב] וכן משמע‬ ‫השבת סימן יג הערה יח לענין שקיות שכיון שהדבק מספיק להחזיק תכלותה בתוכה בלי שתיקרע חשיב זה‬ ‫שהוא דעת הגר"נ קרליץ [ שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד וז"ל 'דווקא כאשר קורע דרך השחתה שע"י‬ ‫כסתימה מעליא ונתבטל הפתח ולכן נחשבת גוף אטום ושייך בו האיסור עשיית כלי בפתיחתו] וכן הובא בשם‬ ‫הפתיחה נקרעת השקית לגמרי ובטל ממנה האפשרת בשימוש השקית']‪.‬‬ ‫הסטיפלער [בא"ר ח"א אות קפג‪ ,‬ומשמע דהוא משום עשיית כלי] וכן הוא דעת הגר"ש פעלדער [בבני‬ ‫אברהם ח"א פקו"ב הערה ‪ ]35‬וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [חלק ד‪ ,‬סימן לג] וכן הובא בשם הגר"י‬ ‫‪ 8‬עיין בהערה ‪ 1‬למעלה שיש מקילים בקופסאות קרטון שנסגרו על דעת שיפתחו באותו מקום‬ ‫בעלסקי [ב"א שם הערה ‪ 63‬וכן בהערה ‪ 75‬לענין שקיות גדולות] ובשם רח"פ שיינברג [ב"א ושם]‪.‬‬ ‫שלא נתבטל הפתח ואין בו איסור עשיית כלי בפתיחתו‪.‬‬ ‫ובנוגע מלאכת קורע‪ ,‬הצד להקל הוא ע"פ השני היתירים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע לשקיות‪.‬‬ ‫‪ 2‬ומלאכת קורע שייך רק בקופסאות העשוית מקרטן ]‪, [cardboard‬ולא באלו העשויות ממתכת‬ ‫ויש להקדים ולבאר עיקר דברי הגרש"ז שכתב להתיר פתיחת שקיות שעשוי לפתוח במקום‬ ‫]‪ [metal‬או פלאסטיק קשה ]‪ , [hard plastic‬כיון דמלאכת קורע הוא רק בדבר רך ]‪ [soft‬ולא בדבר‬ ‫הנסגר‪ ,‬משני סיבות‪:‬‬ ‫קשה‪ ,‬כיון דשבירת דבר קשה אינו נחשב קריעה‪ ,‬כך כתב המנחת חינוך [מצוה לב‪ ,‬מוסך שבת] וכן‬ ‫א] מדהתיר הרמ"א [בסימן שיז‪,‬ג] לחתוך זוג של נעלים התפורים ביחד‪ ,‬והיינו כיון דהוא תפירה‬ ‫פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה פה] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א פרק יח עמוד קמא]‬ ‫שאינו של קיימא אין הפרדתם אסור משום קורע‪ .‬וביאר הלבוש [בסימן שיז‪ ,‬והובא במשנ"ב בסימן‬ ‫ורפ"א פלק [שו"ת מחזה אליהו ח"א ס' ע אות יז וכן בפפב"ח פרק ב‪,‬י]‪.‬‬ ‫שיז ס"ק כא] דסברת הרמ"א הוא דכל תפירה שאין עשוי להתקיים עד שיקחנה הבעל הבית לביתו‬ ‫‪ 3‬הקדמה קצרה‪ :‬מלאכת קורע הוא אחד מן הל"ט מלאכות האסורות בשבת‪ ,‬והמפריד ניירות‬ ‫נחשב תפירה שאינו של קיימא [והחידוש בזה הוא שאף שהוא יותר מהזמן של 'אינו של קיימא' הנזכר‬ ‫דבוקים חייב מה"ת משום תולדה דקורע [שו"ע שמ‪,‬יד] ואם הוא קריעה לתקן איסורה הוא מן‬ ‫במלאכת קשירה בתחילת סימן שיז‪ ,‬שי"א שהוא יום אחד וי"א שהוא ‪ 7‬ימים‪ ,‬ובדרך כלל אינם מגיעים השקיות‬ ‫התורה‪ ,‬ואם הוא מקלקל בקריעתו אז הוי איסורא מדרבנן [משנ"ב שמ‪ ,‬ס"ק מג] והתירו חז"ל‬ ‫והקופסאות להחנויות תוך ‪ 7‬ימים מסגירתם‪( ,‬ע' בפפב"ח בח"א פרק ט הערה יב‪ ,‬ובס' בני אברהם אינגלית פרק‬ ‫קריעת קלקול לצורך שבת [כך הוא דעת רוב פוסקים דנקטינן כהביאור של החיי אדם בהתוספתא של‬ ‫יב‪ ,‬הערה ‪ 5‬שכן הוא המציאות)] וכתב הרמ"א [בסימן שיז‪,‬ג] דיש מתירין לקרוע ולהפריד תפירה‬ ‫'קריעת עור שע"פ החבית'‪ ,‬עיין בפיה פתחה בחכמה פרק ב‪ ,‬הערה ג] אבל התירו רק קריעת קלקול‪ ,‬דאילו‬ ‫והדבקה שאינו של קיימא [אולם‪ ,‬ע"ש ברמ"א דיש אוסרים אף אם אינו של קיימא]‪.‬‬ ‫קריעת תיקון אסור מה"ת ולא ניתר לצורך שום דבר‪.‬‬ ‫ופסק הגרש"ז אוירבאך [ הובא בששכ"ה פרק ט‪ ,‬הערה כא והערה ס‪ ,‬וכן בשולחן שלמה שיד‪,‬יב‪,‬ד וכן בסימן‬ ‫ולענין ההגדרה של תיקון וקלקול‪ ,‬לדעת רוב פוסקים אזלינן בתר גוף הדבר הנקרא‪ ,‬והיינו אם‬ ‫שיז‪ ,‬ובסימן שכד הערה א] מדינא כהלבוש בדברי הרמ"א‪ ,‬ולכן פסק דכל אלו השקיות שנפתחים‬ ‫גוף הדבר נתקנת ע"י הקריעה או לא‪ ,‬שאם הדבר הנקרע אינו מתקנת נחשבת הקריעה 'קלקול'‪,‬‬ ‫כשיביאם הקונם לביתם‪ ,‬נחשב סגירתם מתחילה לתפירה שאינו של קיימא ולכן מותר לפותחו‬ ‫ואף אם יש תועלת בקריעתו מצד אחר‪( ,‬כגון להגיע ולהוציא אוכלים שבתוכה) כך מוכח שהוא דעת‬ ‫ע"י הפרדתה מלמעלה ואין בו איסור קריעה‪ ,‬וכן נפסק להקל עפ"ז בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק‬ ‫החזו"א [סימן סא‪ ,‬ס"ק ב] וכן פסק הגר"מ פיינשטיין [אג"מ או"ח ח"א סימן קכב] וכן הורה רפ"א‬ ‫כז‪,‬ז] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכג]‪ .‬וכן משמע מדברי המשנ"ב [בסימן‬ ‫פלק [פיה פתחה בחכמה פרק ב‪,‬ז וע"ש בהערה ו]‪.‬‬ ‫שיז ס"ק כא‪ ,‬שהביא הלבוש בסתם ואח"כ כתב החלקים בלשון של 'יש מחמירים'] שדעת הלבוש הוא‬ ‫ואף שהביה"ל [בסימן שמ‪,‬יד ד"ה נייר] חשש להצד דאף היכא דיש תועלת בדבר אחר נחשבת‬ ‫השיטה העיקרי‪.‬‬ ‫הקריעה לקריעת תיקון [וכן מבואר שהגרי"ש אלישיב היה חשש לזה ‪ -‬במכתב א‪,‬סב הנדפס במאור השבת‬ ‫אולם‪ ,‬יש לציין שדעת הרבה אחרונים הוא דלא כחידוש של הלבוש הנ"ל בהבנת השו"ע של 'זוג‬ ‫ח"ה] והוא שיטת הפר"ח [יר"ד סימן קיח ס"ק יח] אבל רוב אחרונים תמהו עליו ודחו את שיטתו‬ ‫של נעלים'‪ ,‬ולדעתם דברי הרמ"א מיירי בתפירה שמתקיים פחות מז' ימים‪ ,‬והם הט"ז [ס"ק פמ"ג‬ ‫[עיין בפפב"ח פרק ב הערה ו] וכן נהגו העולם להקל דכל שאין תיקון ותועלת בגוף הדבר הנקרע חשוב‬ ‫משב"ז ס"ק ה] השו"ע הרב [אות ו] החיי אדם [כלל כו‪,‬ד] האליהו רבה [ס"ק יא] והקצות השולחן‬ ‫קריעת קלקול שהותרה לצורך שבת‪.‬‬ ‫[סימן שכג‪ ,‬ס"ק ו] התהלה לדוד [אות י] והכף החיים [אות מב]‪ .‬וכן כתב בספר מנחת יהודה [סימן עג‬ ‫אמנם יש לדעת‪ ,‬דאף היכא שנחשבת הקריעה לקלקול והותרה קריעתו לצורך שבת‪ ,‬מ"מ פסק‬ ‫בסו"ד] ובספר רביד השולחן [עמוד תי] שדעת רוב אחרונים הוא דלא כחידש של הלבוש‪ ,‬וכתב בפיה‬ ‫הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬מח הנדפס במאור השבת ח"ה] דלא הותרה חז"ל האיסור קריעה רק היכא‬ ‫פתחה בחכמה [ח"א פרק ו‪ ,‬הערה לה] דבאמת לא מצינו סברת הלבוש בשום ראשון או בשום אחרון‬ ‫דאין לו אריזה אחרת של אותו מאכל בביתו‪ ,‬דאל"ה לא נחשב צורך אוכל השבת‪.‬‬ ‫אחר [ועיין בערוך השולחן שיז‪,‬כד שכתב מהלך שלישית אבל הוא ג"כ אינו סברת הלבוש]‪.‬‬ ‫ויש שכתבו דמעולם לא כיון הלבוש לחדש דכל תפירה שאין עשוי להתקיים עד שיקחנו הבעה"ב‬ ‫‪ 4‬הרי לדעת הפוסקים דיש בפתיחת קופסאות משום עשיית כלי או משום קריעת תיקון שייך‬ ‫לביתו אינו נחשב של קיימא אלא כוונתו הוא שרוב פעמים מביא הבעה"ב אותה לביתו באותו‬ ‫האיסורים בפתיחת קופסאות המצויים כגון דגני בוקר או מצות‪.‬‬ ‫יום או בתוך שבעת ימים אבל אין כוונתו לחדש יסוד חדש בזה [כך באמת כתב הכף החיים להדיא‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שבאלו הקופסאות (כגון המחזיקים שקיות של דגני‪ ,‬מצות‪ ,‬או עגיות) הוי יותר חמור‬ ‫באות מב בדעת הלבוש וכן צידד בפיה פתחה בחכמה בפרק ו הערה לה דמסתברא שכן הוא דעת הלבוש‪ ,‬ובאמת‬ ‫לפותחם‪ ,‬דיש להסתפק אם שייך בהם ההיתר של האג"מ [אג"מ ח"א ס' קכב‪ -‬ועי' בגליון כ"ז במה‬ ‫כן משמע מדברי הלבוש וז"ל‪' :‬שלא קשרו הכובס שיתקיים לזמן רב' עכ"ל‪ .‬שמשמע דהמציאות הוא שיביאם‬ ‫שכתבנו בזה] דנחשב הקופסא לקליפת האוכל‪ ,‬כיון דהאג"מ כתב כן רק כשהקופסא מכילה‬ ‫הבעה"ב מיד לביתו להפרידו]‪.‬‬ ‫האוכלין עצמן‪ ,‬אבל כאן הקופסא מכילה השקיות שבו נמצאים האוכלין‪ ,‬וא"כ יש להסתפק אם‬ ‫אולם‪ ,‬במשנ"ב [בסימן שיז בס"ק כא] משמע דכוונת הלבוש הוא לחדש דין חדש‪[ ,‬דכתב שם שהט"ז‬ ‫אמרינן שחשוב קליפת אוכל אף בדבר שמקיף רק קליפה של אוכל‪ ,‬וכמו"כ שמענו מהגרי"א הכהן‬ ‫שכתב דצריך שיהא עשוי להתירו בו ביום פליג על על הלבוש‪ ,‬ומבואר דלדעת הלבוש אינו צריך להיות ניתר בתוך‬ ‫פארכהיימער דיש צד גדול לומר שבאלו קופסאות לא שייך כלל ההיתר של האג"מ‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ולדעת האוסרים יש לפותחו מצידו (באופן שמשחית אותו‪ )9‬ולזורקה לאשפה‪( ,10‬וי"א דאף מותר לפותחו באופן משונה ולזורקה לאשפה‪[ .)11‬א]‬ ‫‪ ]3‬וכן אפשר לפתוח אותו משני הצדדים ביחד (שזה נחשב דרך השחתה) ולזורקה לאשפה‪( ,12‬אבל רק אם יפתח שניהם בבת אחת ממש‪.)13‬‬ ‫ג] הקופסאות החמור ביותר‬ ‫‪ ]1‬ואף לדעת המקילים בקופסאות שנפתחים במקום שנסגרים‪ ,‬אסרו לפתוח קופסאות דגני בוקר ]‪ [Cereal Boxes‬שנפתחים ע"י משיכת קו מנוקב כעין רצועה‬ ‫מלמעלה‪( ,14‬מלבד החשש של מחתך‪ )15‬כיון שאין נפתחים ממקום שנסגרים‪.‬‬ ‫‪ ]2‬וכן אין להקל בקופסאות שוכבות ]‪ [Boxes that are opened from one of the sides‬שנעשה לפתוח באחד משני צדדים ‪( 16‬כגון אלו המחזיקים‪[ .)Mike-and-Ikes17‬ב]‬ ‫‪ ]3‬וכן אין להקל באלו קופסאות (כגון סוג חדש של ‪ )Mike-and-Ikes‬שנעשה עם חצי עגול מנוקב ]‪ [Perforated Half-circle‬לפותחו מן הצד‪( ,18‬ואף אם פותחו מלמעלה)‪.19‬‬ ‫‪ ]4‬וכן אסור לפתוח קופסאות טישו ]‪ [Tissue boxes‬ע"י הסרת חתיכה מלמעלה‪ ,‬משום עשיית כלי‪ 20‬וקריעה לתקן‪( 21‬וי"א אף משום מחתך‪.)22‬‬ ‫‪ ]5‬וכן אסור להפריד חתיכת הניילון ]‪ [Plastic Slit‬המונחת על פתח קופסאות טישו ]‪ [Tissue boxes‬משום מלאכת קורע ועוד חששות‪[ .23‬ג]‬ ‫‪ ]6‬ולכן‪ ,‬אם לא פתחן מערב שבת‪ ,‬יש לפתוח אותה מצידה (ולהריק את תכלותה) ולזורקה עם פתיחתה להאשפה‪.24‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] אף היכא שפותחו באופן היתר‪ ,‬צריך תמיד ליזהר שלא לקרוע אותיות או צורות‪.‬‬ ‫[ב] ויש שמקפידים שלא לאכלם מפני ה‪ ,Confectionary Glaze-‬ויש מקילים ע"פ דברי האג"מ [וה‪ OU-‬מקילים בזה]‪.‬‬ ‫[ג] יש איסור להפריד חתיכת הפלאסטיק שבפתח הקופסא משום קורע אף אם כבר נפתח חתיכת קרטן שעליו מערב שבת‪.‬‬ ‫‪ 15‬י"א שג"כ אסור פתיחתו משום מלאכת מחתך לדעת הגרי"ש אלישיב כיון דנפתחים בקו מנוקב‪,‬‬ ‫אותו זמן] וכן כתבו הרבה פוסקים‪[ ,‬כן מבואר מס' ברכת אברהם בסי' טז ובספר שלמי יהונתן בסימן שיז‪,‬ג‬ ‫וכן פסק הגר"ש קנמצקי [בקובץ הלכות שם] והגר"ש פעלדער [הובא בב"א אינגלית פרק יא הע' ‪.]9‬‬ ‫ובספר איל משולש בקושר ומתיר פרק ו‪ ,‬הערה יח‪ ,‬ובספר תשובות והנהגות ח"ז סימן לז אות פה‪ ,‬ובספר ארחות‬ ‫אולם לדעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק י‪ ,‬הערה א]‪ ,‬אין זה בכלל מלאכת מחתך‪ ,‬כיון‬ ‫שבת פרק יב‪ ,‬הערה טו וכן בחוט שני ח"ב עמוד רכג שכולם הבינו שכוונת הלבוש הוא לחדש דין חדש]‪.‬‬ ‫דאינו משנה בזה את מידת וצורת הכלי ורק עושה בה נקב ופתח מדויק‪ ,‬ולדעת הגרש"ז אוריבאך‬ ‫ויש עוד פוסקים שמחלקים לגמרי בין המקרה של הלבוש [והיינו‪ ,‬זוג של נעלים הנזכר השו"ע בסימן‬ ‫[בששכ"ה פרק ט הערה יא וכן במנח"ש ח"ב סי' יב‪,‬א] גם בעלמא לא אמרינן שהחותך בקו מנוקב אסור‬ ‫שיז‪,‬ג ] להפרדת ניירות או שפתות שקיות הדבוקים זל"ז [כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב בשבות יצחק‬ ‫משום מלאכת מחתך‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ש מילר [אלף לשלמה עמוד קצג 'שלא מסתבר להחמיר']‪.‬‬ ‫חלק יד פרק יט‪,‬ב דאין לדמות זוג של נעלים לניירות דבוקים כיון דהדרך הוא לחברם בקביעות באופן זה‪ ,‬וכן‬ ‫הובא שם בפרק יב‪,‬א בשמו דאסור לפתוח שקיות מזון ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה] וכן הוא דעת רפ"א‬ ‫‪ 16‬יש צורך לבאר כאן שהשני התירים של הגרש"ז אורבאך בנוגע למלאכת קורע [עיין בהערה ‪8‬‬ ‫פלק דאין לדמות זוג של נעלים לשקיות וקפסאות שבזמנינו‪[ ,‬והוא מטעם אחר ע"ש בפיה פתחה‬ ‫למעלה שארכנו בהם] הם מסובב על זה שנסגרו על דעת שהקונם יפתחנו באותו מקום‪ ,‬אבל אם יש‬ ‫בחכמה בפרק ו‪ ,‬הערה לה‪ ,‬וכן בספר שלמי יהונתן סימן שיז‪,‬ג ג"כ כתב דאין לדמות הלבוש לאריזות מזון] וכל‬ ‫שני צדדים להשקיות והפותחו יכול לפתוח מאיזה צד שירצה והצד השני נשאר סגור לעולם‪ ,‬בזה‬ ‫שכן שלדעתם אין לדמות ולהקל בהפרדת שפתות קופסאות הדבוקים בדבק‪.‬‬ ‫לא שייך לומר דנסגור מתחילה כדי לפותחו כיון דצד אחד בודאי אינה נפתחת לעולם‪ ,‬ובאלו‬ ‫ב] וההיתר השני של הגרש"ז אוירבאך הוא‪ ,‬שיש לדמותה לניירות שנדבקו מעליהן [עיין במשנ"ב‬ ‫השקיות וקפסאות הסכים הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק ט הערה כא ובשולחן שלמה שיד ט‪,‬ח] דאין‬ ‫בסימן שמ ס"ק מה ] שמותר להפרידם‪ ,‬ואף שכאן היתה ההדבקה בכוונה אבל גם נעשה כדי שיהא‬ ‫להקל בכה"ג וצריך לפתוחם רק באופן השחתה‪ ,‬כיון דאפשר דכל צד נחשב 'של קיימא' [וכמו‬ ‫קל להפריד ולפתוח‪ ,‬ולכן דימה אותה הגרש"ז אוירבאך לניירות שנדבקו מעליהן שאין איסור‬ ‫שכתב משנ"ב שיז ס"ק ל] וכן נפסק בספר שבות יצחק [חלק יד פרק יב‪,‬א]‪ ,‬וכמו"כ הוא דעת רפ"א פלק‬ ‫קורע בהפרדתם מפני שעומדים להיפרד [ועיין באריכות בזה בששכ"ה פרק ט הערה כא]‪.‬‬ ‫[בפיה פתחה בחכמה פרק ט הערה יד] וכן כתב בספר מאור השבת [בח"ה בהערה מח על מכתבי הגרי"ש‬ ‫אבל יש לציין שכמה פוסקים חולקים שאין לדמות שני הדינים‪ ,‬כך הובא להדיא בשם הגרי"ש‬ ‫אלישיב שרק אם ניכרת צד המעלה וצד המטה שייך להקל] ובספר תורת המלאכות [ח"ד עמוד צ] ובספר‬ ‫אלישיב [ בשבות יצחק חלק יד פרק יב‪,‬א ע"ש טעמו‪ ,‬וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא דהלכיתא גליון ע‪,‬‬ ‫בני אברהם [באנגלית עמוד ‪.]161‬‬ ‫עמוד לא] וכמו"כ הובא להדיא בשם הגר"מ פיינשטיין‪[ ,‬בלתורה והוראה ח"ב עמוד יח‪ ,‬ע"ש טעמו] וכן‬ ‫‪ 17‬ואף שקופסאות ה‪ Mike-and-Ikes-‬הם קטנות‪ ,‬ובדרך כלל נתרוקן הקופסא ממנם בדקות‬ ‫הוא דעת רפ"א פלק שאינו דמיון [בפפב"ח ח"א פרק ט הערה יא וז"ל‪' :‬דמיון זה תמוה דהא התם אינם‬ ‫ספורות‪ ,‬מ"מ כיון דהדרך הוא לקיימם בשעת אכילתם כדי להחזיק תכלותה ביחד ולאכל ממנה‬ ‫עומדים לקיום כלל וגם היה שלא במכוין']‪ .‬ולכאורה מבואר מכל אלו הפוסקים שאסרו פתיחת אלו‬ ‫יש לו עליו תורת כלי‪ ,‬ושייך בפתיחתה משום עשיית כלי לדעת המחמירם‪ ,‬וכמו שהובא בשם‬ ‫השקיות [הגר"נ קרליץ‪ ,‬בעל הארחות שבת והגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב ורפ"א פלק] שלא סברו כן‪.‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ג] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד] והסטיפלער‬ ‫ואף שעיקר התירים של הגרש"ז אוריבאך נאמרו בנוגע לשקיות‪ ,‬י"א שיש לדמותו ג"כ לפתיחת‬ ‫[כך הובא בוביום השבת בפרק יג הערה טו בענין שקיות שתייה] והגר"ח קניבסקי [הובא בוביום השבת סימן‬ ‫קופסאות שנפתחם במקום שנסגרים‪[ ,‬דההתירים בנוים ע"ז שנסגרו מתחילה על דעת לפותחם באותו‬ ‫יג הערה יח] וכולם דיברו בשקיות במבה קטנות וכיוצ"ב‪ ,‬וכ"ש שיאסרו כאן בקופסאות קטנות‪.‬‬ ‫מקום‪ ,‬ולכן אין חילוק בין שקיות וקופסאות] וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז‪ ,‬אות ז] וכן‬ ‫וכן ג"כ שייך בה קריעת תיקון‪ ,‬כיון דהקופסא נתקנת ע"י הפתיחה שנעשה ראויה להוציא‬ ‫הוא דעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות הערה קיט]‪.‬‬ ‫ולהחזיר תכלותה‪ ,‬וכן נתקנת הקופסא שמחזיק את תכלותה בשלמותה בשעה שאוכל ממנה‪,‬‬ ‫וסיכום הדבר בפתיחת קופסאות‪ :‬דעת האוסרים הם דעת הגרי"ש אלישיב‪ ,‬הגר"נ קרליץ והגר"ח‬ ‫ויהא כל שכן ממה שכתבו הפוסקים בשקיות קטנות‪ ,‬כמו שפסק הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק‬ ‫קניבסקי‪ ,‬רח"פ שיינברג‪ ,‬הגרי"י פישר‪ ,‬רפ"א פלק‪ ,‬וכן נפסק בשו"ת אז נדברו ובספר ארחות‬ ‫שם] והגר"נ קרליץ [בחוט שני שם] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט‪,‬ו] ומה שהובא בשם‬ ‫שבת‪ ,‬וכן ג"כ הובא בשם הגר"ש וואזנר ובשם הגר"י בעלסקי ובשם הגר"ש פעלדער‪ .‬וכן יצא ע"פ‬ ‫הגר"ש מילר [הובא בבני אברהם ח"א פקו"ב הערה ‪.]63‬‬ ‫דעת החזו"א‪.‬‬ ‫וכן הובא בשם והגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו‪ ,‬עמוד סג] ובשם הגר"מ פיינשטיין [הובא בפפב"ח‬ ‫ודעת המקילים הם שו"ת אור לציון‪ ,‬והגר"ש קמנצקי‪ ,‬וכן יש מקום להקל אם ידמה דברי‬ ‫בביאור הלכה בהערה א בשם תלמידו הגר"א בלוט] לפתוח כל סוגי השקיות רק באופן השחתה בלבד‪.‬‬ ‫הגרש"ז אוריעבאך [בנוגע לשקיות] כאן‪.‬‬ ‫וכן שמענו מהגר"ע אוריבאך שליט"א בנוגע לקופסאות של ‪ Mike-and-Ikes‬שיש בפתיחתה‬ ‫‪ 9‬כמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד‪ ,‬פרק יא‪,‬ג וכן הובא בק' אור ישראל מו‪ ,‬עמוד‬ ‫משום איסור עשיית כלי‪ ,‬וכמו"כ שמענו מהגרמ"מ קארפ שליט"א‪.‬‬ ‫סג] ובשם הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל שם] ובשם הגר"מ פיינשטיין [בפיה פתחה בחכמה בביאורי‬ ‫‪ 18‬באחרונה נתחדש סוג קופסא שעשוי כעין קו מנוקב של חצי עגול באחד מצדדי הקופסא‪,‬‬ ‫הלכה סימן א‪ ,‬בהערה א בשם תלמידו הגר"א בלוט] לענין שקיות וכ"ש שיסברו כן לענין קופסאות‪ ,‬וכן‬ ‫ונפתחת ע"י דחיפת העגול שנוצר פתח שם להוציא את תכלותה‪ ,‬ובסוג הזה הוי אף יותר חמור‪,‬‬ ‫פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני ח"א עמוד קמו וז"ל‪' :‬בדרך השחתה דאין יכול עוד להשתמש בהכלי'] בענין‬ ‫כיון דבוודאי נחשב גוף אטום‪ ,‬מאחר דאין עשוי לפתוח במקום שנסגר (דנסגרים בדבק מלמעלה‬ ‫קופסאות וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק י‪,‬ב] ג"כ לענין קופסאות‪.‬‬ ‫ולמעטה ונפתחים בעגול שבצידה) ושייך איסור עשיית כלי בפתיחתו [לדעת החזו"א וסיע'] וכן שמענו‬ ‫‪ 10‬אבל לזורקה לאשפה בלבד כפשוטו לא יועיל ‪-‬עיין במה שכתבנו לעיל בהערה ‪.7‬‬ ‫מהגר"ע אוריבאך ומהגר"ש רוזנברג [אב"ד בד"ץ ב"ב] שליט"א שבאלו אין צד להקל בהם‪.‬‬ ‫‪ 11‬פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד‪,‬טו] שיכול לפותחו באופן משונה שאין דרך העולם‬ ‫וכן לא שייך ההתירים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע מלאכת קורע‪.‬‬ ‫לפותחו ככה (וכגון לחותכו בסכין מלמעלה) ולזרוק אותה מיד לאשפה‪ ,‬דכיון שזורקו נחשבת קריעת‬ ‫וכן שייך בה מלאכת מחתך לדעת הרבה פוסקים כיון דנפתחת בקו מנוקב‪ ,‬וכן יש מקום לומר‬ ‫קלקול‪ ,‬וכן לא שייך לומר דאף שזורקה לאשפה דנתבטל דעתו לדרך העולם מאחר שהפתיחה‬ ‫דשייך בה האיסור של עשיית פתח‪ ,‬כיון דנפתחת נקב יפה ומדויק ע"י הדחיפה‪.‬‬ ‫עצמה לא היתה כדרך העולם‪.‬‬ ‫‪ 19‬שהרי מאחר שנעשה לפתוח מן הצד‪ ,‬שוב לא נסגרו הצדדים על דעת לפותחם מאותו מקום‪,‬‬ ‫‪ 12‬יש פוסקים שהורו שג"כ יכול לפותחו משני הצדדים בבת אחת דאז נחשב פתיחה בדרך השחתה‬ ‫ולא שייך בו ההתירים על איסורי עשיית כלי או מלאכת קורע‪.‬‬ ‫ולכן אין בו איסור של עשיית כלי או קריעת תיקון‪ ,‬כך הוא דעת הגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות‬ ‫ח"ה סימן פד וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא דהלכיתא גליון ע ע' כט] וכן הובא בשם רח"פ שיינברג‬ ‫‪ 20‬והיינו‪ ,‬לדעת החזו"א וסיעתיה [שהוא דעת רובא דמינכרא מן הפוסקים] דפתיחת גוף אטום אסור‬ ‫[בדברי חכמים שאלה ‪ 332‬וכן הובא בבני אברהם פקו"ב הערה ‪ ]36‬וכן כתב בשו"ת אז נדברו [ח"ד ס' לג]‪.‬‬ ‫משום עשיית כלי‪ ,‬וכאן לא שייך לומר שהוא פתח ישן [והיינו שהיתה פתוח מתחילה ואין הקופסא‬ ‫נחשבת גוף אטום] כיון דאין עשוי לפתוח במקום שסגרו אותה [דפותחים אותה מלמעלה וסוגרים אותה‬ ‫‪ 13‬צריך לדעת ‪-‬ורבים טועים בפרט זה‪ -‬דכתבו הפוסקים דמועיל להתחשב פתיחה בדרך השחתה‬ ‫מצידיה] וכן פסק רפ"א פלק [זכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]246‬וכן נוטה דעת הששכ"ה [עיין בפרק ט הערה‬ ‫רק אם יפתח את שני הצדדים בבת אחת ממש‪.‬‬ ‫לד] וכן שמענו מהגר"ע אוריבאך ומהגרמ"מ קארפ ומהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪.‬‬ ‫והטעם הוא‪ ,‬דאם יפתח צד אחד מתחילה אז כבר נחשב מיד עשיית כלי (ואינו מועיל זה שיסתור‬ ‫את הכלי אח"כ ע"י שיפתחנו מצד השני) כך פסק הגרי"ש אלישיב [קובץ תשובות שם] ורח"פ‬ ‫‪ 21‬דנוצר פתח יפה בפתיחתו כדי להמשיך הטישו מתוכה עד שנתרוקנה (והקופסא עצמה נתקנת עי"ז)‬ ‫שיינברג [בדברי חכמים ובבני אברהם שם] והסטיפלער [א"ר ח"א שבת אות קפב] והגר"נ קרליץ [ח"ש‬ ‫וכן פסק רפ"א פלק [זכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]246‬והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב הערה קכב] וכן‬ ‫ח"א ע' קמג וכמו שהובא בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]6‬וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סי' לג]‪.‬‬ ‫נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬ח ובהערה לג] וכן שמענו מהגרמ"מ קארפ שליט"א‪.‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות שם] דיש גם איסור עשיית פתח בפתיחתו‪ ,‬כיון דנוצר‬ ‫‪ 14‬אלו סוגי הקופסאות (כגון המחזיקים שקיות של דגני בקר או מצות) שנפתחים ע"י משיכת רצועת‬ ‫פתח נאה של חצי עגול ע"י הסרתו‪.‬‬ ‫קרטן שמחובר לשני צדדי הקופסא מלמעלה (וע"י הסרת הרצועה נפתחת השני צדדי הקופסא מלמעלה)‬ ‫‪ 22‬עיין במה שכתבנו בהערה ‪ 15‬לעיל‪.‬‬ ‫הם יותר חמור‪ ,‬כיון שהם בוודאי נחשבים גוף אטום כיון דבאותה מקום שבו פותחים הקופסא‬ ‫‪ 23‬יש לדמות זה לשקיות טישו ]‪ [Tissue bags‬הנמצאים בארה"ק‪ ,‬שכמה פוסקים אסרו פתיחתם‬ ‫לא היתה פתוח מעולם‪ ,‬דאופן יצירתם הם שנסגרים שני צדדי הדפנות בדבק‪ ,‬ופותחים אותה ע"י‬ ‫משום קריעת תיקון (שנוצר פתח יפה להמשיך הניירות מתוכו)‪ ,‬כך כתב בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬ח] וכן‬ ‫קריעת הרצועה שמונחת קרוב לסוף אחד מן הדפנות‪ ,‬וכיון דבאותו מקום שסוגרים אותן אין‬ ‫פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכב] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ט‪,‬ז]‪.‬‬ ‫עתיד לפתוח‪ ,‬נמצא דנתבטל הפתח והוי גוף אטום‪ ,‬וקריעת הרצועה הוא עשיית פתח חדש‬ ‫וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער ומהגר"ע אוירבאך ומהגרמ"מ קארפ ומהגר"ש רוזנברג‬ ‫בהקופסא שנשתנה הגוף אטום לכלי [לדעת החזו"א וסייעתיה] ויש בזה איסור דאורייתא של עשיית‬ ‫שליט"א [אב"ד בד"ץ ב"ב] דאסור לקרוע חתיכת פלאסטיק המונחת בפתח הוקפסא משום קורע‪.‬‬ ‫כלי‪ ,‬וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק י‪,‬א והוסיף דגם אסור משום עשיית פתח] והגר"ש‬ ‫וכן יש שאסרו משום עשיית פתח‪ ,‬כך פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פר' לב הע' קכב] ורפ"א פלק‬ ‫קנמצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪,‬קד] ואף ששניהם מתירים בעלמא לפתוח קופסאות קרטון שנסגרו‬ ‫[בפפב"ח שם]‪ .‬ויש שאסרו אף משום פתח בגוף אטום‪ ,‬כך כתב בספר בני אברהם [אינגלית ע' ‪.]141‬‬ ‫על דעת לפותחן באותה מקום‪.‬‬ ‫‪ 24‬וכמו שכתבו הפוסקים בנוגע קופסאות קרטנים‪.‬‬ ‫וכן לא שייך ההיתרים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע מלאכת קורע [עיין בהערה ‪ 8‬לעיל שארכנו בהם]‪,‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫שהיו ג"כ בנוים ע"ז שנפתחים במקום שנסגרים‪ ,‬אבל אלו קופסאות נפתחים ממקום שלא היה‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫פתוח מעולם‪ ,‬ולא שייך אותם ההתירים‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – פתיחת שקיות‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ט ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג ‪ -‬פרשת חקת‪-‬בלק‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫ב] הלכה למעשה‪ -‬פתיחת שקיות‬ ‫א] כללים – פתיחת שקיות‬ ‫‪ ]1‬שקיות של נייר (המכילה סוכר וכדומה) ]‪ [small sugar packets‬מותר‬ ‫‪ ]1‬שקיות שדרך העולם‪ 1‬הוא תמיד לזורקן מיד עם פתיחתן‪ ,‬אין עליה‬ ‫לכתחילה לפותחם (ואף במקום המסומן לה‪ )Perforated line 7‬בשבת (כיון דדרך‬ ‫שם כלי כלל‪( ,‬ואין איסור בפתיחתו‪.)2‬‬ ‫העולם לזורקן מיד)‪.‬‬ ‫‪ ]2‬שקיות שהדרך לזורקם רק לאחר זמן כשיתמו תכלותם ]‪,[contents‬‬ ‫‪ ]2‬אסור לפתוח סוגי שקיות שמיועדת לפתיחה ע"י קריעת השקית‬ ‫יש בפתיחתם חששות של עשיית כלי וקריעת תיקון‪.3‬‬ ‫מתחת המקום שנסגרו יחד בתחילה‪( ,‬כיון דאין נפתחים במקום שנסגרים)‪.‬‬ ‫‪ ]3‬הכלל הוא שהשקיות שאסורים לפתוח‪ ,‬אין היתר לפותחם אף אם‬ ‫דעתו לזורקו מיד‪( ,‬כיון דנתבטל דעתו)‪.4‬‬ ‫‪ ]4‬סוגי שקיות אשר אין הדרך לפותחם במקום סגירתם‪ ,‬לדעת רובא‬ ‫דמינכרא מן הפוסקים אסור לפותחם (י"א משום עשיית כלי‪ 5‬וי"א קריעת‬ ‫תיקון‪.)6‬‬ ‫‪ ]5‬סוגי שקיות שהדרך לפותחם במקום סגירתם ע"י הפרדת שפתותיה‪,‬‬ ‫‪ ]3‬וסוגי שקיות שצריך לקרוע השקית עצמה ואין מקום מסומן לפותחו‪,‬‬ ‫יש דקדוקי דינים בהם שיבואר להלן‪.‬‬ ‫(ולכן אין הפתיחה נעשית בקו מיושר ]‪,8)[straight line‬‬ ‫]‪[i.e. string cheese bag‬‬ ‫אף שיש מתירין לפותחו י"א דצריך להוריק תכלותה מיד עם פתיחתה‪.9‬‬ ‫‪ ]4‬יש פוסקי זמנינו שחילקו והתירו לפתוח שקיות קטנות‬ ‫]‪ [i.e. small one serving size bag‬אבל הרבה פוסקים‪ 10‬לא חילקו בזה‪.‬‬ ‫וכמו כן הובא בלתורה והוראה ח"א עמוד יח‪ ,‬בפתיחת קופסאות חלב שיש בפתיחתם האיסור קריעה לתקן‪,‬‬ ‫‪ 1‬אבל דבר שהדרך הוא לקיימה עד שתמו תכלותה‪ ,‬לא יועיל מה שהפותחו יחליט לזרוק אותו‬ ‫ולכאורה אינו קשה ממה שכתב באג"מ ח"א סימן קכא‪ ,‬כיון דשם לא התיר מלאכת קורע‪ ,‬אלא היתר האיסור‬ ‫מיד כיון דנתבטל דעתו וכמו שכתבנו בהערה ‪ 4‬להלן‪.‬‬ ‫בנין וסתירה משום שנחשב האריזה או קופסת האוכל כקליפת הפרי‪ ,‬כן מוכח ממה שהוצרך לבאר שם‬ ‫‪ 2‬כמו שפסק החזו"א [סא‪,‬ב ד"ה שפופרת] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד קמב] ורפ"א פלק‬ ‫התוספתא של קריעת עור שע"פ החבית ע"פ החיי אדם שהתירו חז"ל מלאכת קורע באופן קלקול לצורך שבת‪,‬‬ ‫ולא כתב להתיר איסור קורע משום שנחשב כקליפה] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד וכן‬ ‫[פיה פתחה בחכמה פרק ד‪,‬ט] וכן נפסק בששכ"ה [פרק ט‪,‬ז] ובספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬טו]‪.‬‬ ‫בתשובה א‪,‬סו הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתמה בחכמה פרק ב‪,‬ד וכן בפרק ט‪,‬ו] וכן נפסק‬ ‫‪ 3‬והחששות נשתנים כפי סוגי השקיות (וכמו שאבאר אי"ה להלן) יש מהם שהם יותר חמור ויש מהם‬ ‫בספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬כד והערה מא שם] וכן מבואר שכן הוא דעת הגרש"ז אוריבאך דבעצם‬ ‫שהם יותר קל‪ ,‬והחששות בדרך כלל הם‪:‬‬ ‫נחשב קריעת תיקון [מדהוצרך להתיר מלאכת קורע כאן ע"פ היתירים שהארכנו בהם בהערה ‪ 11‬להלן]‪ ,‬וכן‬ ‫א] עשיית כלי [והיינו‪ ,‬פתיחת גוף אטום לדעת החזו"א וסייעתיה שהוא דעת רוב פוסקים] ואיסור זה אינו‬ ‫מיוחד לקופסאות ושייך ג"כ בדברים רכים כמו שקיות וכמפורש בחזו"א [בסימן סא ס"ק ב שכתב‬ ‫כפשוטו הוא דעת הגרי"ש אלישיב‪[ ,‬בשבות יצחק חלק יד פרק יט‪,‬ג וכן באליבא דהילכתא לבעל השבות‬ ‫דשייך עשיית כלי במעטפות ‪-‬וכן שמענו מהגרי"א פארכהיימער שמוכח שלדעת החזו"א שהוא הראשון להזכיר‬ ‫יצחק בגליון ע' עמ' לא וכן הובא בק' עיקרי שבת הערה ‪ 123‬ובק' אור ישראל שם שצריך לפותחו באופן השחתה]‪.‬‬ ‫האיסור עשיית כלי בפתיחת גוף אטום‪ ,‬אין חילוק בין קופסאות לשקיות] וכן הוא דעת הסטיפלער [עיין‬ ‫וסוגי שקיות שאינם נפתחים במקום סגירתם הם חמור יותר כיון דבהם לא שייך ההיתירים של‬ ‫בארחות שבת ח"א אות קפב וכן מבואר ממה שהובא בוביום השבת לענין שקית שתייה] והגר"נ קרליץ [חוט‬ ‫הגרש"ז אוירבאך להתיר מלאכת קורע בשקיות [והיינו‪ ,‬ההיתר של תפירה לזמן ע"פ הלבוש כיון דזה‬ ‫שייך להתיר רק הפרדת הדבקה בשקיות שעשוי לפתוחן במקום שנדבקו לזמן‪ ,‬אבל אלו שנפתחים ממקום אחר‬ ‫שני ח"א עמוד קמד לענין שקיות] והגר"ח קניבסקי [עיין בוביום השבת פרק יג‪ ,‬הערה טו וכן שם בהערה יח]‬ ‫לא שייך ההיתר הזה]‪.‬‬ ‫ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ד‪,‬יג]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת הגרי"י פישר כל אריזות חטיפות שנזרקן אחר שתמו תכלותן אינו נחשב קריעת‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת הגר"ש קמנצקי [עיין בקובץ הלכות פרק לב הערה קכו] כל שקיות רכים שאין להם צורה‬ ‫תיקון בהשקית‪ ,‬כיון שאינו אלא שימוש חד פעמית‪ ,‬ולכן לדעתו מותר לפותחם [כך כתב בשו"ת אבן‬ ‫בפני עצמן אין להם תורת כלי ולדעתו לא שייך בפתיחתם משום עשיית כלי‪.‬‬ ‫ישראל ח"ז סימן טז וכן הובא בהליכות אבן ישראל פרק סד‪,‬ז]‪.‬‬ ‫ב] קריעה לתקן (והיינו‪ ,‬כשהדבר הנקרע נתקנת ע"י הקריעה) שהוא איסור תורה‪.‬‬ ‫‪ 7‬ומותר לפותחה אף במקום מסומן ואין בה מלאכת מחתך‪ ,‬אף לדעת הגרי"ש אלישיב וסייעתיה‬ ‫‪ 4‬דכיון דע"י הפתיחה נשתנת מגוף אטום לצורת כלי לא אזלינן בתר דעתו‪ ,‬וכמו שכתב החזו"א‬ ‫דקריעה בקו המנוקב אסור משום מחתך כיון דלא כתב לאסור רק כשאין דעתו לזורקה מיד‪,‬‬ ‫[בסי' נא ס"ק יא] וכן העתיק הגרי"ש אלישיב להלכה [בקובץ תשובות ח"ה סימן פד] וכן נפסק בספר‬ ‫אבל כשדעתו לזורקה מיד ואין דעתו להשתמש בה כלל לא שייך לומר דניחא ליה בקריעתה‬ ‫ששכ"ה [בפרק ט‪,‬ב]‪ ,‬וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן רלא כיון שראוי להשתמש בו]‬ ‫במקום המנוקב ולכן אין בו אסור משום מחתך [עיין במכתב א‪,‬ה הנדפס במאור השבת ח"ה] וכן פסק‬ ‫והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעד] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת‬ ‫רפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ 227‬וכן בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ג‪,‬ג]‪.‬‬ ‫יעקב [ח"א ס' קכא]‪.‬‬ ‫ואף דבספר ארחות שבת [בפרק יא‪,‬מא] כתב דיש אוסרין לפתוח אותה במקום המסומן לה (והיינו‪,‬‬ ‫וכן לדעת הפוסקים שפתיחתן אסורה משום קריעת תיקון‪ ,‬ג"כ אמרינן דאם הוא סוג קריעה‬ ‫אף באלו הנזרקים מיד עם פתיחתם) אבל לא ציין שם מי הם האוסרין בזה‪.‬‬ ‫שבדרך העולם נחשבת תיקון לא יועיל מה שזורקו עם פתיחתו ליחשב אותו כקריעת קלקול שהרי‬ ‫נתבטל דעתו בזה‪ ,‬וכמו שנוטה דעת החזו"א [בסימן סא ס"ק ב] וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב‬ ‫‪ 8‬כשאי אפשר לפותחן במקום שנסגרו אלא ע"י קריעת החלקים עצמם לא שייך ההיתירם של‬ ‫ב‪,‬יג הנדפס מאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב‪,‬י וכן בפרק י‪ ,‬הערה ב] וכן משמע‬ ‫הגרש"ז אוריבאך [עיין בהערה ‪ 11‬להלן שארכנו בהם] שנחשב התפירה זמנית ע"פ הלבוש וגם לא שייך‬ ‫שהוא דעת הגר"נ קרליץ [שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד וז"ל 'דווקא כאשר קורע דרך השחתה שע"י‬ ‫ההיתר לדמות אותו לניירות שנדבקו מאליהן שמותר להפרידם כיון דכאן אין הקריעה במקום‬ ‫הפתיחה נקרעת השקית לגמרי ובטל ממנה האפשרת בשימוש השקית']‪.‬‬ ‫שנדבקו‪.‬‬ ‫והצד להקל הוא דכיון דאין הקריעה נעשית באופן ישר ומדויק‪ ,‬לכן אינו נחשב קריעת תיקון‬ ‫‪ 5‬והיינו‪ ,‬כיון דנסגרו היטב על דעת שלא לפותחו לעולם‪ ,‬נתבטל הפתח ע"י הסתימה‪ ,‬ונחשבת‬ ‫אלא קריעת קלקול‪( ,‬שהתירו חז"ל לצורך שבת)‪ .‬אולם‪ ,‬פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה‬ ‫גוף אטום (ושייך בפתיחתם האיסור עשיית כלי)‪ ,‬וכמו שמבואר מהחזו"א [סימן סא ס"ק ב במעטפה‬ ‫פרק ב‪,‬ד] דאף אם אין הקריעה באופן מסודר ויפה מ"מ נחשבת קריעת תיקון למי שאינו זורקו‬ ‫שנסגרו ניירות זה לזה בדבק‪ ,‬וכתב שם דשייך בה האיסור של עשיית כלי‪ ,‬והיינו שנחשבת גוף אטום] וכעין זה‬ ‫מיד ומשתמש בה‪ ,‬כיון דע"י הקריעה נתקנת השקית דעד עכשיו היתה סגורה ומעכשיו נפתחת‬ ‫פסק הגר"מ פיינשטיין [אג"מ ח"ד סימן עח שכתב דנתבטל הפתח של קופסאות חלב כיון דנסגרו היטב‪,‬‬ ‫ונעשית ראויה לשימוש‪.‬‬ ‫ומבואר דאינו נחשב פתח ישן] וכן הוא דעת הגר"נ קרליץ [עכ"פ אם נדבקו ע"י דבק ‪-‬כמו שכתב בחוט שני‬ ‫ח"א עמוד קמד‪-‬קמה דיש להקל רק לפתוח השקיות שדבוקים ששפתותיה ע"י חום ולא אלו הדבוקים ע"י דבק‬ ‫‪ 9‬עיין בפיה פתחה בחכמה [פרק ב‪,‬ה‪-‬ו] דאם אין הפתיחה נעשית באופן מסודר‪ ,‬וגם מוריק את הכל‬ ‫שצריך לקרוע השקית או ההידוק עצמו כדי לפוץחו‪ ,‬שבאלו נתבטל הפתח והוי גוף אטום ולכן אסור לפותחם‬ ‫וזורק את השקית לאשפה יש להתיר לפותחו [שלא אמרינן בזה שנתבטל דעתו]‪.‬‬ ‫משום עשיית כלי‪ ,‬וכן כתב במכתב א‪,‬נח הנדפס במאור השבת ח"ה] והגר"ח קניבסקי [הובא בוביום השבת‬ ‫‪ 10‬הובא בשם הגר"י בעלסקי ובשם רח"פ שיינברג [בבני אברהם ח"א הערה ‪ ]75‬שדעתם להקל לפתוח‬ ‫סימן יג‪ ,‬הערה יח] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד‪,‬יב‪ ,‬שכתב דנחשבת גוף אטום כיון דנסגרו על‬ ‫אלו שקיות קטנות באופן הרגיל דלא שייך בהם האיסור עשיית כלי מצד קטנותם‪ ,‬וכן י"א [כך‬ ‫דעת שלא לפותחו באותו מקום‪ ,‬ולכן נתבטל הפתח] וכמו שפסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב‪,‬קח‬ ‫שמעתי מבעהמ"ס בני אברהם בשם רב פורסט ובשם הגר"י בעלסקי] שכן הוא דעת הגר"מ פיינשטיין‪,‬‬ ‫ושם הערה קכב לענין קופסאות טישו שנדבקו צדדיה בדבק] וכמו שכתב בספר בששכ"ה [פרק ט הערה לד‬ ‫לאסור פתיחות שקיות גדולות ולהתיר שקיות קטנות‪.‬‬ ‫דשייך עשיית כלי של החזו"א בקופסאות טישו שנדבקו צדדיה בדבק] וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן‬ ‫אולם הרבה פוסקים שאסרו פתיחת שקיות משום עשיית כלי [ע"פ היסוד של החזו"א] אסרו אף‬ ‫לג] וכן הובא בשם רח"פ שיינברג והגר"י בעלסקי [בבני אברהם ח"א פקו"ב הערה ‪ ]76‬שנתבטל הפתח‬ ‫פתיחת שקיות קטנות (כגון אלו של ‪ 30‬גרם) כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [הובא בשבות יצחק‬ ‫ע"י הדבק ויש בפתיחתם משום עשיית כלי [אולם‪ ,‬לדעת רח"פ שיינברג והגר"י בעלסקי נחשבת כלי רק‬ ‫חלק יד פרק יא‪,‬ג ד לא חילק בין קטנות לגדולות והורה סתם שאסור לפתוח שקית שנפתחים ע"י הפרדת‬ ‫כשהם גדולות ולא קטנות ‪-‬עיין בהערה ‪ 10‬להלן]‪.‬‬ ‫שפתותיה משום עשיית כלי וכן ג"כ הובא בק' אור ישראל מו‪ ,‬עמוד סג בענין שקיות של ‪ 30‬ושל ‪ 80‬גרם ‪-‬והיינו‬ ‫וכן מבואר שהוא דעת הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק ט הערה כא] שרק הקיל בהשקיות שהדרך‬ ‫הקטנות‪ -‬שיש בפתיחתם האיסור עשיית כלי] ובשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪31‬‬ ‫לפותחם במקום שנסגרו‪.‬‬ ‫ששקיות קטנות ג"כ אסור משום עשיית כלי וכן בחוט שני ח"א פרק יח עמוד קמד לא חילק בין קטנות וגדולות]‬ ‫‪ 6‬לדעת הרבה פוסקים‪ ,‬פתיחת השקית נחשבת קריעת תיקון ולא קריעת קלקול‪ ,‬כיון דהדרך הוא‬ ‫והגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו‪ ,‬עמוד סג והנידון שם היה שקיות של ‪ 30‬ושל ‪ 80‬גרם‪ ,‬והיינו אף הקטנות]‬ ‫להשאיר תכלותה בתוך השקית עד שנגמרת‪ ,‬וגם משתמש בה בשעת האכילה להחזיק המאכלים‬ ‫וכעין זה הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום השבת סימן יג הערה יח לענין שקיות ממתקים קטנים שגם‬ ‫ביחד‪ ,‬כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כן העיד הגר"א בלוט‪ ,‬דלדעת האג"מ צריך לקלקל השקית כדי‬ ‫בזה אסר החזו"א וכן ג"כ מבואר ממה שהובא בשמו שם בהערה טו דשקיות שתייה קטנות שייך בהם עשיית‬ ‫שתיחשב קריעת קלקול‪ ,‬כך הובא בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ב הערה ז וכן בהערה על באורי הלכה בסימן א‬ ‫כלי בפתיחתם] והסטיפלער [ הובא בוביום השבת סימן יג הערה טו שאף בשקיות שתייה קטנות יש בפתיחתם‬ ‫‪ ]8‬אף השקיות שאסורים לפתוח במקומם הרגיל‪ ,‬מותר לפותחם באופן‬ ‫‪ ]5‬שקיות שהן עומדין ]‪ [Vertical‬ונפתחין ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה‪,‬‬ ‫השחתה‪[ 18‬א] (אבל אין לפותחו בין מלמעלה ובין מלמטה כיון שא"א לצמצם‬ ‫יש שהתירו פתיחתן‪ 11‬מצד העליונה‪( .‬כיון שהדרך הוא לפותחו דווקא‬ ‫שיהא קריעתם בבת אחת ממש‪.)19‬‬ ‫מלמעלה‪ )12‬אבל הרבה פוסקים אסרו אף בזה‪.13‬‬ ‫‪ ]9‬וי"א שג"כ מותר לפותחם באופן שאין דרך העולם לפותחו‪( 20‬אף אם‬ ‫‪ ]6‬ולכל הדעות אסור לפותחן מלמטה‪( ,‬דכיון דאין הדרך לפותחן משם נמצא‬ ‫אינו דרך השחתה) אם יוריק את תכלותה ]‪ [contents‬מיד עם פתיחתה‪[ 21 .‬ב]‬ ‫שנסגרו שם על דעת שלא לפותחן לעולם)‪.14‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] אבל צריך תמיד ליזהר שלא לקרוע אותיות או צורות‪.‬‬ ‫‪ ]7‬שקיות שכובות ]‪ [Sideways‬שנעשו לפתוח באחד משפתותיה משני‬ ‫[ב] מותר לקרוע השקיות אם אינו עושה כרגיל באופן מיושר וג"כ דעתו לזורקו מיד עם פתיחתו‪.‬‬ ‫הצדדים‪ [i.e. wafers] ,15‬לדעת רוב פוסקים אסור לפותחם בשום צד (י"א‬ ‫משום עשיית כלי‪ 16‬וי"א משום קריעת תיקון‪.)17‬‬ ‫היטב על דעת לחזור ולפותחה דאמרינן דנתבטל הפתח ונידון כגוף אטום או דלא אמרינן דנתבטל‬ ‫האיסור עשיית כלי‪ ,‬וכן הובא בארחות רבינו אות קפג דשקית סגורה אסור לפותחו באופן הרגיל משום עשיית‬ ‫הפתח הישן ולא נעשה גוף אטום‪.‬‬ ‫כלי ומשמע דאיירי אף בשקיות קטנות הרגילות]‪.‬‬ ‫ובנידון אותו שאלה יש כמה פוסקים לכאן ולכאן‪ ,‬והובא בשם החזו"א עצמו דאסור להפריד‬ ‫ויש שאסרו שקית קטנות גם משום קריעת תיקון בהם‪ ,‬כמו שפסק הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק‬ ‫שפתות השקית שנסגרו מפני עשיית כלי [כך הובא בדינים והנהגות פרק יד‪ ,‬יז וכן ג"כ הובא בק' הזכרונות‬ ‫שם] והגר"נ קרליץ [בחוט שני שם‪ ,‬ושם לא חילק בין קטנות לגדולות] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה‬ ‫להגרח"ק פרק כ‪,‬נד שאסר החזו"א פתיחת חבילות מצות וביאר הגרח"ק שם דהוא משום עשיית כלי‪ ,‬והיינו‬ ‫ח"א פרק ב‪,‬ד ובהערה ז‪ ,‬וכן פרק ט‪,‬ו]‪.‬‬ ‫שלדעת החזו"א הוא נחשב גוף אטום ואף שנסגר על דעת לפותחו באותו מקום‪ .‬אולם‪ ,‬יש שכתבו דהטעם שאסר‬ ‫‪ 11‬כבר כתבנו כל זה בגליון פרשת קרח בשבוע שעברה‪ ,‬ונחזור כאן כדי להקל על הקורא שלא‬ ‫החזו"א היה משום קריעת תיקון ולא משום עשיית כלי‪ ,‬כך כתב בשבות יצחק חלק יד פרק יב‪,‬א וכן באליבא‬ ‫דהילכתא גליון ע עמוד לא דהוא משום מלאכת קורע‪ ,‬אבל בין כך ובין כך אסר אותו] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫יצטרך לעיין בגליון שבוע שעברה‪.‬‬ ‫אלישיב דנתבטל הפתח ואסור לפותחו מפני עשיית כלי [כך הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ג וכן‬ ‫הנה‪ ,‬כתב הגרש"ז אוריבאך להתיר פתיחת שקיות שעשוי לפתוח במקום הנסגר‪ ,‬משני סיבות‪:‬‬ ‫בק' עיקרי שבת הערה ‪ ,123‬וכן בק' אור ישראל מו‪ ,‬עמוד סג וכעין מה שכתב במכתב א‪,‬סו הנדפס במאור השבת‬ ‫א] מדהתיר הרמ"א [בסימן שיז‪,‬ג] לחתוך זוג של נעלים התפורים ביחד‪ ,‬והיינו כיון דהוא תפירה‬ ‫ח"ה וממה שהובא בשמו בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה ‪ 83‬לענין פתיחת קופסאות חלב ואף שהם ג"כ נסגרו‬ ‫שאינו של קיימא אין הפרדתם אסור משום קורע‪ .‬וביאר הלבוש [בסימן שיז‪ ,‬והובא במשנ"ב בסימן‬ ‫על דעת לחזור ולפותחן באותו מקום‪ ,‬מ"מ אסור לפותחן משום עשיית פתח ע"ש] וכן לכאורה הוא דעת‬ ‫שיז ס"ק כא] דסברת הרמ"א הוא דכל תפירה שאין עשוי להתקיים עד שיקחנה הבעל הבית לביתו‬ ‫הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ד סימן עח שכתב לענין קופסאות חלב וז"ל‪' :‬מדנסתם הפתח יפה יפה‬ ‫נחשב תפירה שאינו של קיימא [והחידוש בזה הוא שאף שהוא יותר מהזמן של 'אינו של קיימא' הנזכר‬ ‫נתבטל הפתח הראשון'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכן כתב בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ג בדעת האג"מ‪ ,‬אבל אינו מוכח דשם איירי‬ ‫במלאכת קשירה בתחילת סימן שיז‪ ,‬שי"א שהוא יום אחד וי"א שהוא ‪ 7‬ימים‪ ,‬ובדרך כלל אינם מגיעים השקיות‬ ‫בקופסאות ולא בשקיות] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום השבת סימן יג הערה יח] וכן נפסק‬ ‫והקופסאות להחנויות תוך ‪ 7‬ימים מסגירתם‪( ,‬ע' בפפב"ח בח"א פרק ט הערה יב‪ ,‬ובס' בני אברהם אינגלית פרק‬ ‫בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג ] וכן הובא בשם הגר"י בעלסקי ובשם רח"פ שיינברג [בבני אברהם‬ ‫יב‪ ,‬הערה ‪ 5‬שכן הוא המציאות)] וכתב הרמ"א [בסימן שיז‪,‬ג] דיש מתירין לקרוע ולהפריד תפירה‬ ‫ח"א הערה ‪ 76‬דשייך עשיית כלי בהפרדת שפתות של השקיות גדולות] וכן הובא בשם הסטיפלער [א"ר ח"א‬ ‫והדבקה שאינו של קיימא [אולם‪ ,‬ע"ש ברמ"א דיש אוסרים אף אם אינו של קיימא]‪.‬‬ ‫אות קפג‪ ,‬שהתיר לקרוע שקית ניילון סגורה רק דרך השחתה‪ ,‬וכתב שם דהוא משום האיסור עשיית כלי ] ובשם‬ ‫ופסק הגרש"ז אוירבאך [הובא בששכ"ה פרק ט‪ ,‬הערה כא והערה ס‪ ,‬וכן בשולחן שלמה שיד‪,‬יב‪,‬ד וכן בסימן‬ ‫הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו‪ ,‬ע' סג ומשמע שם דהוא משום עשיית כלי‪ ,‬ומפני שהדבקת שפתותיה היה‬ ‫שיז‪ ,‬ובסימן שכד הערה א] מדינא כהלבוש בדברי הרמ"א‪ ,‬ולכן פסק דכל אלו השקיות שנפתחים‬ ‫קודם שנחתך השקית מתוך הגלגול ואז לא היה עליו שם שקית‪ ,‬וכאח"כ שנחתך מן הגלגול לא היה נפתח מעולם‪,‬‬ ‫כשיביאם הקונם לביתם‪ ,‬נחשב סגירתם מתחילה לתפירה שאינו של קיימא ולכן מותר לפותחו‬ ‫ונמצא דמעולם לא היה לו שם כלי ולכן יש בפתיחתו משום עשיית כלי] ובשם הגר"ע אורעבאך [בק' עיקרי‬ ‫ע"י הפרדתה מלמעלה ואין בו איסור קריעה‪ ,‬וכן נפסק להקל עפ"ז בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק‬ ‫שבת הערה ‪ ,123‬ומשמע שם דהוא משום עשיית כלי] ובשם הגר"ש פעלדער [ב"א ח"א פבו"ק הערה ‪.]35‬‬ ‫כז‪,‬ז] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכג]‪ .‬וכן משמע מדברי המשנ"ב [בסימן‬ ‫ומצד אחר‪ ,‬לדעת הגרש"ז אוירבאך [הובא שיטתו בששכ"ה פרק ט הערה כא] כל שנדבק בקל על דעת‬ ‫שיז ס"ק כא‪ ,‬שהביא הלבוש בסתם ואח"כ כתב החלקים בלשון של 'יש מחמירים'] שדעת הלבוש הוא‬ ‫לחזור ולפתוחו באותו מקום לא נתבטל הפתח (ולא שייך בפתיחתו האיסור עשיית כלי) וכן הוא‬ ‫השיטה העיקרי‪.‬‬ ‫דעת הגר"י קמנצקי [הובא בשולחן הלוי פרק ח‪,‬ח ובקובץ הלכות פרק לב הערה קיח] ורפ"א פלק [בפיה‬ ‫ועיין במה שכתבנו בגליון שבוע שעברה שדעת כמה אחרונים דלא כהלבוש‪ .‬וכן ע"ש שיש פוסקי‬ ‫פתחה בחכמה פרק ט הערה יא] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קיט‪ ,‬וכן ג"כ הובא בבני‬ ‫זמנינו שמחלקים לגמרי בין המקרה של הלבוש [והיינו‪ ,‬זוג של נעלים הנזכר השו"ע בסימן שיז‪,‬ג]‬ ‫אברהם ח"א פבו"ק הערה ‪ ]72‬וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪ ,‬הערה יד]‪.‬‬ ‫להפרדת ניירות או שפתות שקיות הדבוקים זל"ז‪ ,‬וכך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק‬ ‫ולדעת הגר"נ קרליץ כל שנדבק בחום לא שייך בפתיחתו איסור עשיית כלי‪ ,‬אבל אם נדבק בדבק‬ ‫חלק יד פרק יט‪,‬ב דאין לדמות זוג של נעלים לניירות דבוקים כיון דהדרך הוא לחברם בקביעות באופן זה‪ ,‬וכן‬ ‫נתבטל הפתח ואסור לפותחו משום עשיית כלי [עיין בחוט שני פרק יח עמוד קמד וכן במאור השבת ח"ה‬ ‫הובא שם בפרק יב‪,‬א בשמו דאסור לפתוח שקיות מזון ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה] וכן הוא דעת רפ"א‬ ‫עמוד שכא ועיין בהערה ‪ 95‬למעלה שבארתי את שיטתו]‪.‬‬ ‫פלק דאין לדמות זוג של נעלים לשקיות וקפסאות שבזמנינו‪[ ,‬ע"ש בפיה פתחה בחכמה בפרק ו‪ ,‬הערה‬ ‫לה‪ ,‬וכן בספר שלמי יהונתן סימן שיז‪,‬ג ג"כ כתב דאין לדמות הלבוש לאריזות מזון מטעם אחר]‪.‬‬ ‫‪ 17‬בנוגע לאיסור קריעת תיקון‪ ,‬כיון שרוצה שיהא השקית בשלמותה כדי להחזיק את תכלותה‬ ‫ב] וההיתר השני של הגרש"ז אוירבאך הוא‪ ,‬שיש לדמותה לניירות שנדבקו מעליהן [עיין במשנ"ב‬ ‫בתוכה בשעה שאוכל ממנה‪ ,‬לדעת הרבה פוסקים נחשב הפרדת שפתותיה לקריעת תיקון‪ ,‬כך‬ ‫בסימן שמ ס"ק מה ] שמותר להפרידם‪ ,‬ואף שכאן היתה ההדבקה בכוונה אבל גם נעשה כדי שיהא‬ ‫הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כן העיד הגר"א בלוט‪ ,‬דלדעת האג"מ צריך לקלקל השקית כדי שתיחשב‬ ‫קל להפריד ולפתוח‪ ,‬ולכן דימה אותה הגרש"ז אוירבאך לניירות שנדבקו מעליהן שאין איסור‬ ‫קריעת קלקול‪ ,‬כך הובא בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ב הערה ז וכן בהערה על באורי הלכה בסימן א וכמו כן‬ ‫קורע בהפרדתם מפני שעומדים להיפרד [ועיין באריכות בזה בששכ"ה פרק ט הערה כא]‪.‬‬ ‫הובא בלתורה והוראה ח"א עמוד יח בנוגע פתיחת קופסאות חלב שיש בפתיחתם האיסור קריעה לתקן] וכן‬ ‫אבל יש לציין שכמה פוסקים חולקים שאין לדמות שני הדינים‪ ,‬כך הובא להדיא בשם הגרי"ש‬ ‫פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד וכן בתשובה א‪,‬סו הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק‬ ‫אלישיב [ בשבות יצחק חלק יד פרק יב‪,‬א ע"ש טעמו‪ ,‬וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא דהלכיתא גליון ע‪,‬‬ ‫[בפיה פתמה בחכמה פרק ב‪,‬ד וכן בפרק ט‪,‬ו] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬כד והערה מא שם] וכן‬ ‫עמוד לא] וכמו"כ הובא להדיא בשם הגר"מ פיינשטיין‪[ ,‬בלתורה והוראה ח"ב עמוד יח‪ ,‬ע"ש טעמו] וכן‬ ‫מבואר שכן הוא דעת הגרש"ז אוריבאך דבעצם נחשב אותו קריעת תיקון [מדהוצרך להתיר מלאכת‬ ‫הוא דעת רפ"א פלק שאינו דמיון [בפפב"ח ח"א פרק ט הערה יא וז"ל‪' :‬דמיון זה תמוה דהא התם אינם‬ ‫קורע כאן ‪-‬עיין בהערה ‪ 11‬למעלה‪ -‬ולא היתר רק השקיות שנפתחים רק באחד מן הצדדים דווקא‪ ,‬ע' בששכ"ה‬ ‫פרק ט הערה כא] וכן כפשוטו הוא דעת הגרי"ש אלישיב‪[ ,‬בשבות יצחק חלק יד פר יט‪,‬ג וכן באליבא‬ ‫עומדים לקיום כלל וגם היה שלא במכוין']‪.‬‬ ‫דהילכתא לבעל השבות יצחק בגליון ע' עמוד לא וכן הובא בק' עיקרי שבת הערה ‪ 123‬ובק' אור ישראל שם‬ ‫‪ 12‬כתבנו למעלה שיש מתירין לפתוח אותו אם הדרך הוא לפותחו מצד המעלה‪.‬‬ ‫שצריך לפותחו באופן השחתה בלבד‪ ,‬ובק' שמור לקדשו להגר"מ ברנבום עמוד ‪ 57‬כתב בשמו דרשאי ג"כ לפותחו‬ ‫ואף דשייך לפותחו באחד מן השני צדדים‪[ ,‬ובזה הסכים הגרש"ז אוריבאך בששכ"ה פרק ט הערה כא‬ ‫תחת מקום הסגירה אבל אין להפריד שפתותיה‪ .‬אולם‪ ,‬ע' במכתב א‪,‬מב הנדפס במאור השבת ח"ה‪ ,‬וצ"ע]‪.‬‬ ‫דאסור לפותחו] מ"מ כיון שהשקיות הן עומדות ויש להם תחתון ועליון‪ ,‬י"א שמותר לפתוחן מצד‬ ‫אולם לדעת הגרי"י פישר כל אריזות חטיפות שנזרקן אחר שתמו תכלותן אינו נחשב קריעת תיקון‬ ‫העליון (לפי הגרש"ז אוריבאך) כיון דדרך רובא דעלמא הוא לפתוחה דווקא מלמעלה‪ ,‬כך הוא‬ ‫בהשקית‪ ,‬כיון שאינו אלא שימוש חד פעמית‪ ,‬ולכן לדעתו מותר לפותחם [כך כתב בשו"ת אבן ישראל‬ ‫דעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ט הערה יד] וכן כתב בספר מאור השבת [בח"ה בהערה מח על‬ ‫ח"ז סימן טז וכן הובא בהליכות אבן ישראל פרק סד‪,‬ז]‪.‬‬ ‫מכתבי הגרי"ש אלישיב] ובספר תורת המלאכות [ח"ד עמוד צ] ובספר בני אברהם [באנגלית עמוד ‪.]161‬‬ ‫‪ 18‬דבזה לא שייך האיסור עשיית כלי או קריעה לתקן‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בפיה‬ ‫‪ 13‬עיין בהערה הקודמת שבארנו בארכיות השני התירים של הגרש"ז אוריבאך להתיר מלאכת‬ ‫פתחה בחכמה פרק ב‪ ,‬הערה ז] ובשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יט‪,‬ג וכן הובא בק' אור‬ ‫קורע כאן‪.‬‬ ‫ישראל מו עמוד סג‪ ,‬אולם עיין במכתב א‪,‬מד הנדפס במאור השבת ח"ה] וכן פסק החזו"א [סימן סא‪,‬ד] 'היכי‬ ‫וסיכום הדבר‪ ,‬דעת הגרש"ז אוריבאך להתיר פתיחתו ובשו"ת אור לציון וכן הגר"ש קמנצקי‬ ‫דהקרעים אינם ראוים לכלום'‪ ,‬וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד] ורפ"א פלק [בפיה‬ ‫פסקו להתיר פתיחתה ע"פ ההיתר הראשון של הגרש"ז‪.‬‬ ‫פתחה בחכמה פרק ב‪,‬ו] וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל שם]‪.‬‬ ‫והפוסקים שאסרו אף בזה הם דעת הגר"מ פיינשטיין‪ ,‬הגרי"ש אלישיב‪ ,‬והגר"נ קרליץ‪ ,‬ורפ"א‬ ‫אולם יש מפקפקים אם אכן מותר לפותחה ע"י השחתה [עיין בארחות רבינו שבת אות קפג בשם‬ ‫פלק דיש בזה מלאכת קורע וכן נפסק בספר ארחות שבת‪.‬‬ ‫הסטיפלער וכן במכתב ב‪,‬מח של הגר"ח קניבסקי הנדפס במאור השבת ח"ה]‪.‬‬ ‫וכן יש כאן ג"כ חשש דאורייתא של עשיית כלי‪ ,‬ומטעם זה אסור החזו"א והסטיפלער הגרי"ש‬ ‫‪ 19‬דבשקיות חטיפות א"א לצמצם שיהא קריעתם בבת אחת ממש‪ ,‬ולכן בפתיחתו הראשונה מיד‬ ‫אלישיב‪ ,‬הגר"נ קרליץ‪ ,‬הגר"י בעלסקי ורח"פ שיינברג‪ ,‬הגר"ח קניבסקי‪ ,‬הגר"ש וואזנר‪ ,‬שו"ת אז‬ ‫עבר על האיסור עשיית כלי וקריעת תיקון (ואינו מועיל זה שיסתור את הכלי אח"כ ע"י שיפתחנו מצד‬ ‫נדברו‪ ,‬והגר"ע אוירבאך [ועיין בהערה ‪ 16,17‬שהבאנו כל דעת האוסרים]‪.‬‬ ‫השני) כך פסק הגרי"ש אלישיב [קובץ תשובות שם] ורח"פ שיינברג [בדברי חכמים ובבני אברהם שם]‬ ‫ויש מהפוסקים הנ"ל שאסרו רק השקיות גדולות והתירו פתיחות שקיות קטנות‪ -‬ועיין בהערה ‪6‬‬ ‫והסטיפלער [א"ר ח"א שבת אות קפב] והגר"נ קרליץ [ח"ש ח"א ע' קמג וכמו שהובא בעם מקדשי שביעי‬ ‫למעלה במה שכתבנו בזה‪.‬‬ ‫ח"ב פ"ב הערה ‪ ]6‬וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סי' לג]‪ .‬וכן שמענו מהגרמ"מ קארפ שצריך לפתוח‬ ‫‪ 14‬כל ההיתר הוא רק לפותחו מצד העליונה‪ ,‬כיון דאותו צד הוא הדרך של כל העולם לפותחו‪,‬‬ ‫את שני צדדי השקית בבת אחת ממש כדי שיהא מותר לפותחו [ואף בזה לא היה דעתו ברור להתיר]‪.‬‬ ‫ולכן שייך בה ההיתירם של הגרש"ז אוירבאך‪ ,‬מש"כ הצד התחתונה שאין הדרך לפתוחו משם‬ ‫‪ 20‬כגון לחתוכו מלמעלה ע"י סכין תחת מקום דבוקין‪.‬‬ ‫לא שייך אותן ההיתירים‪.‬‬ ‫‪ 21‬כך פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב‪,‬ו] דאף דאם יריק את תכלותה אסור מפני דנתבטל‬ ‫‪ 15‬כדי שיהא שייך ההתירים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע מלאכת קורע‪ ,‬צריך שהפתיחה בוודאי‬ ‫דעתו אצל כל אדם‪ ,‬מ"מ‪ ,‬אם ג"כ יפתחו באופן שאין דרך העולם לפותחו‪ ,‬אז לא אמרינן דנתבטל‬ ‫תיעשה מצד אחד [עיין בששכ"ה פרק ט הערה כא בשם הגרש"ז] וא"כ רק באלו השקיות שהם עומדות‬ ‫דעתו‪ .‬ומאחר דאזלינן בתר דעתו מותר לפותחו אם דעתו לזורקה מיד לאשפה‪.‬‬ ‫וניכר להם הצד העליונה ותחתונה‪ ,‬מותר לפותחו מצד העליונה כיון שכן הוא דרך כל בני אדם‬ ‫לפותחו‪ ,‬אבל אלו שקיות וקופסאות המונחים שוכבות ]‪ [Sideways‬ואין דרך העולם לפותחם מצד‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫אחד דווקא (דאין צד עליון ותחתון אלא צד ימין ושמאל) בוודאי לא שייך בהם אותן ההיתרים‪ ,‬וכן‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ט הערה יד] וכן שמענו מהגר"ע אוריבאך שליט"א‪.‬‬ ‫‪ 16‬שקיות שנפתחים ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה‪ ,‬האיסור של עשיית כלי [בפתיחת גוף אטום ע"פ‬ ‫החזו"א שהוא דעת רוב פוסקי זמנינו להחמיר כשיטתו] תלויה בשאלת ההפוסקים אם פתח שנסגרו‬ ‫הלכה ולמעשה – פתיחת עטיפות‬ ‫בס"ד – לתועלת הרבים – גליון ל' ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג ‪ -‬פרשת פנחס‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫‪ ]3‬נחלקו הפוסקים בענין פתיחת שקיות איגלו ]‪,[Freeze Pops‬‬ ‫יש שאסרו פתיחתו אפ' בשיניו (משום קריעת תיקון‪ 3‬ועוד‬ ‫א] פתיחת עטיפת קרח ]‪[Ices wrappers‬‬ ‫חששות‪ ,)4‬ויש שהתירו בכל אופן ‪[ .5‬א]‬ ‫‪ ]1‬מותר לפתוח העטיפה ]‪ [wrapper‬של קרחון או‬ ‫‪ ]4‬והרוצה לחוש לדעת האוסרים יש לחתוך אותו לארכה‬ ‫גלידה ]‪( [ices/ice cream‬ואף במקום דיבוקם)‪.1‬‬ ‫ולהוריק אותו מיד‪.6‬‬ ‫‪ ]2‬אבל י"א דיש לזרוק את העטיפה לאשפה מיד‪ ,‬ואין‬ ‫‪ ]5‬וי"א דעכ"פ אסור לעשות בו חור קטן בהפינה כדי למצוץ‬ ‫להשתמש בו כדי להחזיק הקרחון ]‪ [Ices‬ולדוחפו למעלה מעט‬ ‫את הקרח ]‪( ,[Suck the ice‬דלדעתם אסור משום עשיית פתח‪ )7‬ויש‬ ‫שהקילו אף בזה‪.8‬‬ ‫מעט דרך הפתח כשאכלו (משום קריעה לתקן‪.)2‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] לענ"ד יש בפתיחתו משום עשיית כלי ואפשר אף קורע לתקן‪.‬‬ ‫אבל אחרים כתבו בשמו דאם נוקבו בשינים (ולא בסכין) אין בה איסור עשיית פתח‬ ‫‪ 1‬דכיון דדרך כל העולם הוא לזורקן מיד לא שייך בו איסור עשיית כלי או עשיית‬ ‫ומותר [כך הובא בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה ‪ 84‬בשמו וכן כתב להדיא במכתב א‪,‬נז‬ ‫פתח אם אכן דעתו לזורקו מיד‪ ,‬וכמו שפסק החזו"א [סא‪,‬ב ד"ה שפופרת] והגר"נ‬ ‫הנדפס במאור השבת ח"ה]‪ ,‬וכן מסתימת שאר פוסקים [הגר"ח קניבסקי‪ ,‬הגר"נ‬ ‫קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד קמב] ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק ד‪,‬ט] וכן נפסק‬ ‫קרליץ‪ ,‬הגר"י קמנצקי‪ ,‬והגר"ש קמנצקי] מבואר דלא חששו לאיסור עשיית פתח‬ ‫בששכ"ה [פרק ט‪,‬ז] ובספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬טו]‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬וביאר בספר וביום השבת [סימן יג הערה טז] דסברתם הוא משום שאינו מקפיד‬ ‫וכן פסק הגר"נ קרליץ [בארחות שבת פרק יב הע' מב] בנוגע לעטיפת קרחון ‪[Ices‬‬ ‫שיהא החור בגודל מסוים וכל כוונתו בעשיית הפתח הוא רק לפותחו כדי להוציא‬ ‫]‪ Wrappers‬וכמו"כ נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬כד]‪.‬‬ ‫ולמצוץ את הקרח‪[ ,‬וע"ע בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ד]‪.‬‬ ‫‪ 2‬פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט‪,‬יג] דאם ישתמש בהפתח בשעת‬ ‫‪ 5‬סיכום הדבר‪ ,‬האוסרים לפותחם כדרכו הם דעת רפ"א פלק והגר"ח קניבסקי‪,‬‬ ‫אכילתו כדי לדחוף הקרחון מעט מעט דרך הפתח אסור משום קריעה לתקן‬ ‫והובא בשם הגר"נ קרליץ והגר"ש פעלדער שאסרו לפותחו אפ' ע"י שיניו‪ ,‬וי"א שגם‬ ‫[ולכאורה כן ה"ה לכל הפוסקים שאסרו להשתמש בשקית (במבה וכדומה) לאחר פתיחתו כדי‬ ‫הגרי"ש אלישיב התיר לפותחו ע"י שיניו‪ ,‬ודעת המתירין לפותחו בכל גווני הם דעת‬ ‫להחזיק את תכלותה בשעת אכילתו]‪.‬‬ ‫הגר"י בעלסקי והגר"ש קמנצקי והגרי"י פישר‪.‬‬ ‫וגם שבארחות שבת [פרק יב הערה מב] כתב שמותר לפתוח העטיפה של קרחון במקום‬ ‫הדבקה דכיון דלא איכפת ליה היכן יפתח את השקית אינו נחשב קריעת תיקון‪,‬‬ ‫‪ 6‬ולדעת האוסרים משום קריעת תיקון כפשוטו לא יועיל אם יוריק את תכלותה‬ ‫מ"מ לא כתב להתיר אם מקפיד לפותחו מלמעלה כדי להחזיקה כראוי בשעת‬ ‫מיד וזורקו לאשפה כיון דהקריעה בדרך העולם נחשבת לתיקון‪ ,‬וכמו שנוטה דעת‬ ‫האכילה‪.‬‬ ‫החזו"א [בסימן סא ס"ק ב] וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב ב‪,‬יג הנדפס מאור השבת‬ ‫ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב‪,‬י וכן בפרק י‪ ,‬הערה ב] וכן משמע שהוא דעת‬ ‫‪ 3‬כשפותחו מלמעלה כדי להשתמש בהפתח למצוץ את הקרח כראוי י"א דיש בזה‬ ‫הגר"נ קרליץ [ שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד וז"ל 'דווקא כאשר קורע דרך השחתה שע"י‬ ‫החשש דאורייתא של קריעת תיקון‪ ,‬כך הובא בשם הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי‪,‬‬ ‫הפתיחה נקרעת השקית לגמרי ובטל ממנה האפשרת בשימוש השקית']‪.‬‬ ‫ומטעם זה פסקו שאסור לפתוחו אפ' בשיניו [ע' בספר בני אברהם ח"א הערה ‪ ]82‬וכן‬ ‫וגם משום הדין של עשיית כלי לא יועיל לזרקה מיד‪ ,‬וכמו שכתב החזו"א [בסי' נא‬ ‫פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט‪,‬ד וזכור ושמור ח"ב עמוד ‪ ,234‬וכתב דכיון‬ ‫ס"ק יא] וכן העתיק הגרי"ש אלישיב להלכה [בקובץ תשובות ח"ה סימן פד] וכן נפסק‬ ‫דהוא חשש דארייתא אין להקל אף' בקטנים] כיון דנעשתה פתוחה כדי להוציא משם את‬ ‫בספר ששכ"ה [בפרק ט‪,‬ב]‪ ,‬וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן רלא כיון‬ ‫הקרח ולמוצתו כדרכו דרך אותו פתח‪.‬‬ ‫שראוי להשתמש בו] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעד] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק‬ ‫‪ 4‬יש שחששו כאן עוד להחשש של עשיית כלי‪ ,‬כך הוא דעת רפ"א פלק שיש איסור‬ ‫ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א ס' קכא]‪.‬‬ ‫עשיית כלי בפתיחתו [והיינו‪ ,‬ע"פ החזו"א של פתיחת גוף אטום] ולדעתם יש איסור תורה‬ ‫ולכן הרוצה לחוש לדעת האוסרין יש לו לחותכה לארכה (או לחתך אותה באופן‬ ‫לפותחו [עיין בפיה פתחה בכחמה ח"א פרק ט‪,‬ד וזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]234‬כן הובא בשם‬ ‫שאין הדרך בכך) ולהוציא את הקרח בבת אחת‪ ,‬וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה‬ ‫הגר"ש פעלדער [בני אברהם אנגלית פרק יב הערה ‪ ,]22‬ואף הפותחו בשיניו ג"כ אסור‬ ‫בחכמה פרק ט‪,‬ד]‪.‬‬ ‫משום עשיית כלי‪.‬‬ ‫והחכם עיניו בראשו יזכור תמיד לפתוח את השפופרות האלו מערב שבת לאחר‬ ‫והנה‪ ,‬אף שרוב פוסקים חששו לעיקר חשש של החזו"א של עשיית כלי בעלמא‪,‬‬ ‫שהמשקה שבתוכה הוקפאה לגמרי [פיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט הערה ט]‪.‬‬ ‫(והוא דעת הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט הלוי ח"ו סימן מד וכן הובא במשנה ברורה למעשה‬ ‫‪ 7‬אף שמסתימת רוב פוסקים משמע שלא חששו להחשש של עשיית פתח בפתיחתו‬ ‫ח"ב שיד הערה נג] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג וכן בח"א פרק יח עמוד‬ ‫כדרכו‪[ ,‬עיין בהערה ‪ 4‬למעלה] וכמו שביאר בספר וביום השבת [סימן יג הערה טז]‬ ‫קמד וכן בוביום השבת סימן יג הערה יא ובעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]30‬והגרי"ש‬ ‫דסברתם משום שאינו מקפיד שיהא החור בגודל מסוים וכל כוונתו בעשיית הפתח‬ ‫אלישיב [כך כתב בקובץ תשובות ח"ה או"ח סימן סד‪ ,‬וכן כתב במכתב א‪,‬עח הנדפס במאור‬ ‫הוא רק לפותחו כדי למצוץ את הקרח‪[ ,‬וע"ע בשבות יצחק חלק יד פרק יא‪,‬ד]‪ ,‬אולם‬ ‫השבת ח"ה וכן הובא בשלמי יהודה פרק ו‪ ,‬הערה מ] וכן הובא בשם הסטיפלער והגר"ח‬ ‫כשמקפיד לעשות הפתח בגודל מסוים‪ ,‬וכגון כשעושה חור קטן מאד באחד מהפינות‬ ‫קניבסקי [ הובא בארחות רבינו ח"א שבת אות קפב‪ ,‬וכן ג"כ הובא בוביום השבת שם] ובשם‬ ‫כדי למצוץ את הקרח לאט מתוכה‪ ,‬בזה יש איסור עשיית פתח מאחר שמקפיד על‬ ‫רח"פ שיינברג [כך הובא בדברי חכמים שאלה ‪' 332‬שמסכים לדעת החזו"א שהוא דאורייתא'‬ ‫המדה‪ ,‬כך כתב בספר שבות יצחק [שם] וכן הובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן‬ ‫וכן הובא בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקפסאות הערה ‪ ]35‬ובשם הגר"י בעלסקי‬ ‫ישראל פרק סד‪,‬י ‪-‬דאינו נחשב פתח יפה]‪.‬‬ ‫[הובא בספר ל"ט מלאכות לר' דוד רביאט] והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב הערה‬ ‫ולדעת אלו האוסרים לעשות חור קטן מפני עשיית פתח מבואר דסוברים דיש‬ ‫קיג וכן ג"כ הובא בבני אברהם ח"א בפתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ‪ ]35‬ורפ"א פלק [פיה‬ ‫איסור עשיית פתח גם אם מתרוקנן במעמד אחת‪ ,‬וכן מבואר שהוא דעת הגרי"ש‬ ‫פתחה בחכמה ח"א פרק ד‪,‬יא וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]222‬והגר"מ שטרנבאך [תשובות‬ ‫אלישיב [הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יז‪,‬ב בשמו דאסור לפתוח פחית שתייה משום עשיית‬ ‫והנהגות או"ח ח"א סימן רלא וע"ע ביור"ד ח"ה סימן רנח] וכן נפסק בשו"ת מנחת יצחק‬ ‫פתח ואף שנתרוקן במעמד אחת‪ ,‬וכן הובא ג"כ במכתב א‪,‬סה הנדפס במאור השבת ח"ה‪ ,‬וכן‬ ‫[ח"ד סימן פד הורה להחמיר ולפתוח את הכל מערב שבת] ובשו"ת ציץ אליעזר [ח"ו סימן‬ ‫ג"כ מבואר ממה שכתב במכתב א‪,‬נד לענין שקית שתייה‪ ,‬וכן הובא בשמו בוביום השבת פרק יב‬ ‫לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג] ובשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה ד"ה יסוד הדין]‬ ‫הערה יד‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת פרק יא‪,‬הערה סא שכן נוטה דעתו‪ ,‬דיש האיסור עשיית פתח‬ ‫ובשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן קכא אות ט‪ ,‬ומדייק כן מהרטב"א ע"ש] וכן כתב‬ ‫אף אם נתרוקן במעמד אחת] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעג שג"כ אסר פחית‬ ‫בשו"ת להורות נתן [ח"ג סימן טז‪,‬יז] ובשו"ת קנה בושם [ח"א סימן כב‪ ,‬ס"ק ג] ועוד)‬ ‫שתייה מפני עשיית פתח‪ ,‬וכן מבואר ממה שהובא בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה‬ ‫מ"מ לדעת כמה פוסקי זמנינו לא שייך כאן האיסור של עשיית כלי‪ ,‬מפני דבמשקה‬ ‫מפני עשיית פתח‪ ,‬ואף שכל שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד] והגר"ח קניבסקי [מבואר‬ ‫קפוא ]‪ [Frozen drink‬השקית אינו עשוי להחזיק תכלותה אלא כעטיפה שלא‬ ‫ממה שהובא בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מפני עשיית פתח‪ ,‬ואף שבדרך כלל‬ ‫יתכלכלו ידיו‪ ,‬ולכן אין עליה תורת כלי כלל‪ ,‬כן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום‬ ‫שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד] והגר"י בעלסקי [כך מבואר משולחן הלוי פרק ח‪,‬ח‬ ‫שאסור פחית שתייה מפני עשיית פתח ואף דרך כלל נתרוקן במעמד אחד‪ ,‬כמו שכתב במנחת‬ ‫השבת סימן יג הערה טז] וכעין זה הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שמביע ח"ב פ"ב‬ ‫שלמה ח"ב סימן יב‪,‬א]‪.‬‬ ‫הערה ‪' -30‬שזה לא נחשב שימוש'] וכן נפסק בספר שבות יצחק [חלק יד פרק יא‪,‬ד‪ ,‬וע"ש‬ ‫בהערה מה] וכן פסק הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ח‪,‬יא‪ -‬וע"ש בסימן ט שאין חשש של‬ ‫‪ 8‬יש שכתבו דאין איסור עשיית פתח בדבר שאין עשוי להתקיים לזמן רב ונתרוקנן‬ ‫עשיית כלי בזה] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪ ,‬קיב‪ -‬ע"פ יסודו בשקיות שאין לו‬ ‫במעמד אחת‪ ,‬כן הוא דעת החזו"א [סימן נא ס"ק י] והגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה‬ ‫צורה בפני עצמו אינו נחשב כלי]‪.‬‬ ‫ח"ב סימן יב‪,‬א] וכן פסק רפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק ד‪ ,‬הערה ה‪ ,‬והערה ו]‪ ,‬ולדעתם‬ ‫ויש שחששו עוד כאן להחשש של איסור עשיית פתח‪ ,‬כיון שפותחו מלמעלה בכוונה‬ ‫לכאורה לא יהא איסור עשיית פתח כאן‪.‬‬ ‫להשתמש עם הפתח כדי למצוץ את הקרח כראוי‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שאסור משום עשיית פתח אף אם פותחו בשינים [דכיון דהדרך הוא לפתוח בשיניו בחול‪,‬‬ ‫כך הובא בשמו בדרור יקרא עמוד שמב אות לט]‪.‬‬ ‫‪ ]4‬אולם‪ ,‬אם הכיסוי הפנימי הוא מחומרר קשה (כגון המצוי‬ ‫‪ ]6‬י"א דאסור לחלק איגלו כפולות ]‪[Crack Apart Ices‬‬ ‫בקרטון משקה ‪ ,)orange juice cartons ect.‬נחלקו הפוסקים אם‬ ‫באמצע לשתים‪.9‬‬ ‫יש איסור להסירו בשבת‪( ,16‬אם נדבק בדיבוק קשה‪.)17‬‬ ‫ב] הסרת כיסוי‬ ‫ב] כיסוים ]‪[Covers‬‬ ‫‪ ]1‬לדעת רוב פוסקים מותר להסיר כיסוי רך שדבוק לכלי קשה‬ ‫(דמעולם לא נבתטל הפתח ולכן אין איסור עשיית כלי‪ ,10‬וכן אין‬ ‫איסור קורע מדבר קשה‪.)11‬‬ ‫‪ ]2‬ולכן‪ ,‬מותר להסיר את הכיסוי רך ]‪ [Soft Cover‬שמכסה את‬ ‫הצד הפנימי של קפה נמס ]‪ ,[Instant Coffee‬סלטים‪ [Dips ect.]12‬או‬ ‫גביעות לבן ]‪ [Yogurt Cups‬וכד'‪.‬‬ ‫‪ ]3‬י"א דאין לנקוב חור מסוים בהמכסה‪( 13‬דהוי קריעה לתקן)‪,‬‬ ‫או להכניס בו קשית‪ , [straw] 14‬ויש שהתירו את שתיהם‪.15‬‬ ‫ואף לדעתו‪ ,‬מותר להסיר המכסות מרוב הגביעות‪ ,‬כיון דרובם מגיעים להחנות תוך‬ ‫‪ 9‬הובא בשם הגר"נ קרליץ דהוי תיקון כלי ואסור משום מכה בפטיש [בעם מקדשי‬ ‫‪ 7‬ימים מסגירתם‪ ,‬ולכן דינם כתפירה לזמן שמותר להפרידם [זכור ושמור שם וכן בפיה‬ ‫שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]32‬וכן אסר רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט ד‪-‬ה‪ ,‬ובזכור‬ ‫פתחה בחכמה פרק יא‪ ,‬הערה ג] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב‪ ,‬הערה כא]‪ .‬ורק אלו‬ ‫ושמור ח"ג עמוד ‪ ]234‬משום עשיית כלי‪ ,‬מחתך‪ ,‬וקריעה לתקן‪ ,‬וכן נפסק בספר שבות‬ ‫שהדרך הוא לאחסן אותן זמן רב קודם שיגיעו להחנויות (כגון ה‪Long life soya -‬‬ ‫יצחק [חלק יד‪ ,‬פרק יא‪,‬ד] דאסור משום מחתך ומכה בפטיש‪ ,‬וכן פסק הגר"ש קמנצקי‬ ‫‪ )yogurt‬לדעת רפ"א פלק [זכור ושמור שם] אסור להסירם‪.‬‬ ‫דאסור משום עשיית כלי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכו]‪.‬‬ ‫אבל מסתימת רוב פוסקים מבואר דלא חששו כלל למלאכת קורע בגביעית לבן‪,‬‬ ‫ולדעת הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬נה הנדפס במאור השבת ח"ה] אין כאן איסור של‬ ‫דלדעתם הגביעות נחשבים דבר קשה שלא שייך בו מלאכת קורע‪.‬‬ ‫עשיית כלי כאן‪ ,‬וכן אין כאן איסור של קריעת תיקון‪ ,‬ולדעתו יש כאן רק איסור‬ ‫‪ 12‬ספר עם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪.12‬‬ ‫מלאכת מחתך אם מקפיד בדיוק האורך ובמקום החיתוך‪.‬‬ ‫‪ 10‬כך פסק הגרי"ש אלישיב [מכתב א‪,‬קה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בשבות יצחק‬ ‫‪ 13‬כך נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬ו ובפרק ט‪,‬יג] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה‬ ‫חלק יד פרק יב‪,‬ב וכן הובא בדרור יקרא עמוד שמב‪ ,‬שאלה מ] והגרש"ז אוריבאך [במכתב‬ ‫פרק ח‪,‬ג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שאסור לעשות כן [הובא בדרור יקרא עמוד‬ ‫לה הנדפס במאור השבת ח"ג במכתב י‪,‬א ובמכתב ב‪,‬א הנדפס במאור שבת ח"א וכן הובא‬ ‫שמב‪ ,‬שאלה מ‪ ,‬וכן הביא בעהמ"ס ש"י באליבא דהילכתא גליון ע עמוד ל]‪.‬‬ ‫בששכ"ה פרק ט‪ ,‬הערה מב] והגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ח‪,‬י וכן בהלכה ברורה פרק‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪,‬קו] נראה דמותר‪ ,‬וכן היתר‬ ‫בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן יז‪,‬ג] וכן היתר הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סה‪,‬‬ ‫יז‪ ,‬הערה לג] וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו שבת אות קפג] וכן פסק רפ"א‬ ‫אות יב]‪.‬‬ ‫פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ח‪,‬ג ופרק יא‪,‬ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק‬ ‫לב קו‪-‬קז] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט‪,‬יב] ובספר ארחות שבת [פרק יב‪,‬ט] וכן פסק‬ ‫‪ 14‬פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא‪,‬ג] דיש בזה איסור דאורייתא של קריעת‬ ‫הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סה‪ ,‬אות יד] וכולם כתבו דדמיא ממש לקריעת‬ ‫תיקון‪.‬‬ ‫עור שעל פי החבית שמותר [ע' משנ"ב שיד ס"ק כה]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לכאורה מבואר מהארחות שבת [פרק יב‪,‬ח] דהכנסת קשית אינו נחשב קריעת‬ ‫אולם יש שהחמירו בכיסוי הנדבק בדבק‪ ,‬שהובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי‬ ‫תיקון‪ ,‬וכן פסק הגר"ש קמנצקי [עיין בקובץ הלכות פרק לב‪ ,‬קו] דמותר ואינו נחשב‬ ‫שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ]12‬דאסור להסירו בשבת‪ ,‬מפני דאינו דומה לעור שע"פ החבית‬ ‫קריעת תיקון‪.‬‬ ‫כיון דשם העור רק עוטף את החבית ואינו משתמש כמכסה ממש‪ ,‬אבל במכסה‬ ‫‪ 15‬עיין בשתי הערות הקודמות‪.‬‬ ‫ממש נתבטל הפתח ויש איסור עשיית כלי בפתיחתו‪ ,‬וכן פסק הגר"ח קניבסקי‬ ‫[במכתב ב‪,‬ב הנדפס במאור השבת ח"ה] שאסור להסירו בשבת‪.‬‬ ‫‪ 16‬דכיון דהוא מאותו חומר של הבקבוק או הקרטון נחשב גוף אחד‪ ,‬ושייך בהסרתו‬ ‫אבל כיסוי רך שנחלץ ]‪ [pressed‬על הגביע ולא נדבק בדבק‪ ,‬הסכים הגר"נ קרליץ‬ ‫איסור עשיית כלי וכן שייך האיסור עשיית פתח [דנברא פתח קטן בהסרתו כדי לערות‬ ‫דמותר להסירו כיון דאין זה נחשב דבוק ולכן בוודאי לא נעשית גוף אטום [כך כתב‬ ‫את המשקה מתוכה כראוי] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז‪,‬יז] והגר"י‬ ‫במכתב א‪,‬ב הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ‪ ,]17‬וכן‬ ‫בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ו‪,‬ח] והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב‪,‬קא]‪.‬‬ ‫כתב הגר"ח קניבסקי‪[ ,‬ע' בעם מקדשי שביעי עמוד קסז‪ ,‬שאלה י‪ ,‬אבל ע"ש בשאלה ח שכתב‬ ‫והוסיף רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז‪ ,‬הערה לד] דמלבד החששות הנ"ל‪ ,‬אסור‬ ‫'דאינו ברור‪ ,‬וצריך לעיין יותר' ע"ש]‪.‬‬ ‫ג"כ משום 'עשיית מרזב'‪ .‬אבל בשם הגר"ש פעלדר [בני אברהם ‪-‬אינגלית ‪-‬פרק ט הערה‬ ‫‪ ]18‬הובא דאין בהסרתו משום עשיית מרזב‪.‬‬ ‫‪ 11‬לדעת כמעט כל הפוסקים אין איסור קורע בפתיחתו דמלאכת קורע שייך רק‬ ‫ולדעת הגרש"ז אוריעברך‪ ,‬מותר לפותחו [עיין במה שכתב במכתב הנדפס במאור השבת‬ ‫בדבר רך ולא בדבר קשה‪ ,‬ולכן גם בקורא דבר רך הדבוק לדבר קשה לא שייך בו‬ ‫ח"ג‪ ,‬וכן במה שהובא בשמו במאור השבת ח"ה עמוד רסג]‪.‬‬ ‫מלאכת קורע‪ ,‬וכן פסק הגרש"ז אורעבאך [עיין ששכ"ה פרק ט‪ ,‬הערה פה] וכן הובא‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [בדרור יקרא עמוד שמב שאלה מ‪ ,‬וכמו שהובא בשבות יצחק חלק יד‬ ‫‪ 16‬אם הכיסוי מחובר בדיבוק קל‪ ,‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב דמותר להסירו‬ ‫עמוד רלט ע"ש] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא‪,‬ג] וכן נוטה דעת‬ ‫[בשבות יצחק חלק יד פרק יב‪,‬ב ומבואר דאם אינו הידוק קל אסור להסירו]‪.‬‬ ‫הארחות שבת [בפרק יב הערה כא]‪.‬‬ ‫ולכן נפסק בספר ארחות שבת [שם] דמותר להסיר את המכסה של גביעת לבן אף‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫אם מקפיד שתשאר המכסה בשלמותה כדי לחזור ולכסותה‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫אלישיב [דרור יקרא עמוד שמב שאלה מ]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לדעת רפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ‪ ]238‬החומר של הגביע אינו כ"כ קשה‬ ‫שלא יהא בו מלאכת קורע‪ ,‬וכן נוטה דעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב‪,‬קיג‬ ‫ובהערה שם קכז]‪ ,‬ולדעתם יש איסור קורע בהסרתו‪ ,‬וכן פסק רפ"א פלק [שם] דנחשב‬ ‫קריעת תיקון אף אם אינו מקפיד על המכסה כלל‪ ,‬כיון דהסרתו מכשיר את הגביע‬ ‫לשימוש‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – מוקצה בכלים‬ ‫בס"ד – גליון ל"ד – תחילת זמן אלול ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שח במשנ"ב ח"ג ‪ -‬פרשת כי תצא‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫א] כלי שמלאכתו להיתר‬ ‫‪ ]1‬כל כלי שאינו נכלל באחד מגדרי מוקצה יש לו דין של 'כלי שמלאכתו להיתר'‪.‬‬ ‫‪ ]2‬וגזרו חז"ל שאסור לטלטל או לנדד‪ 1‬אפ' כלים שמלאכתם להיתר בשבת אם אין לו צורך בטלטולו לאותו שבת‪.2‬‬ ‫‪ ]3‬ונכלל זאת בגזירת מוקצה ש גזרו כדי שלא תהא שבת קלה בעיניו ונמצא מטלטל כל השבת ואינו מקיים בשבת למען‬ ‫ינוח‪.3‬‬ ‫‪ ]4‬אבל מלבושים ותכשיטים (ואפ' משקפיים‪ glasses-‬ושעון יד‪ ,)4watch-‬כתבי קודש‪ ,‬ואוכלים ומשקים מותרים בטלטול אפ'‬ ‫שלא לצורך כלל‪.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ]5‬וי"א דאף כלי אכילה אינו נכלל בכלל האיסור ‪ ,‬ויש מחמירים בהם ‪( ,‬ויש מחמירים רק בכלי סעודה שאין שימושם תדיר‬ ‫בכל סעודה כגון מחזיק מפיות או מפה ללחם וכיוצ"ב‪.)8‬‬ ‫‪ ]6‬ושאר דברים‪ ,‬כגון שעון העומד ע"ג השולחן‪ ,‬או כסא ושדענדר וכיוצ"ב מותר לטלטלו לשום איזה צורך‪ ,‬אבל אין לטלטלו‬ ‫שלא לצורך כלל‪.9‬‬ ‫‪ ]7‬י"א שמי שיש לו תענוג בטלטולו מותר‪( 10‬שגם זה נחשב צורך קצת)‪ ,‬ואסור רק כשהוא כמתעסק בעלמא ואין לו שום כוונה‬ ‫בטלטולו‪.11‬‬ ‫‪ ]8‬מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך סידור הבית‪ ,12‬וכן מותר כדי להשקיט רוחו‪ 13‬או לצורך הרגעת עצביו‬ ‫כיוצ"ב‪.14‬‬ ‫ב] כלי שמלאכתו לאיסור – דיני טלטולו‬ ‫‪ ]1‬יש לחלק גדרי מוקצה לשנים א] כלי שמלאכתו לאיסור ב] מוקצה מחמת חסרון כיס (והיינו שמחמת יקרתו מקצה אותו מדעתו)‬ ‫ומחמת גופו (והיינו שאין לו שימוש כלל ולכן מקצה אותו) וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪ ]2‬והחילוק העיקרי ביניהם הוא דמוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת גופו‪ ,‬אסור לטלטלו כלל כדרכו‪( 15‬ומותר רק טלטל‬ ‫מן הצד לצורך דבר המותר‪ 16‬או טלטול בגופו‪ ,)17‬אבל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו או לצורך מקומו‪.18‬‬ ‫‪ 7‬כך סיים המשנ"ב [שם] שיש מחמירין אפ' בכלים אלו‪ ,‬וכתב בשעה"צ [ס"ק‬ ‫‪ 1‬הרי מבואר משו"ע שח‪,‬מב שלנענע דבר מוקצה אפ' מקצתו אסורה‪.‬‬ ‫כא] שכן משמע מהרמב"ם [בפרק כה]‪.‬‬ ‫‪ 2‬כתב בשו"ע [שח‪,‬ד] 'כלי שמלאכתו להיתר‪ ,‬מותר לטלטלו אפילו אינו אלא‬ ‫‪ 8‬כך כתב בהלכות שבת בשתב [פרק כ‪,‬יא] שכתב שלכאורה לא התירו אלא‬ ‫לצורך הכלי שלא ישבר או יגנב‪ ,‬אבל שלא לצורך כלל‪ ,‬אסור לטלטלו'‪ .‬וכתב‬ ‫בכלים כקערות כוסות וצלחיות דתדירין בתשמיש‪.‬‬ ‫המשנ"ב שאסור לטלטלו רק אם לא יצטרך לו באותו שבת כלל‪ ,‬וכן כתב‬ ‫‪ 9‬כך כתב השו"ע [שח‪,‬ד] שמותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אפילו אינו אלא‬ ‫להלכה בספר ששכ"ה וכן בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬פד]‪.‬‬ ‫לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה‪,‬‬ ‫אולם למעשה יש ראשונים המקילים בזה‪ ,‬שעיין בחדושי הר"ן בסמכת שבת‬ ‫‪ 10‬כך כתב הערוך השולחן [סע' טו] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק‬ ‫[דף קכו‪ ]:‬שכתב וז"ל 'והא דשרינן כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל‪ ,‬ה"ה‬ ‫כ‪,‬פג] ואף שאינו משתמש בה שימוש ממשי‪.‬‬ ‫אפילו בכדי אלא דאורחא דמלתא נקט'‪ ,‬ומובא הגרי"י פשיר [ע' בהליכות א"י‬ ‫‪ 11‬עיין בדברי הערוך השולחן [שח‪,‬טו] שכתב 'ואינו מובן הא כיון שמטלטלן‬ ‫עמוד קסא‪-‬קסב] שכן נהגו העולם להקל כדברי הר"ן‪.‬‬ ‫וודאי יש לו איזה כונה בזה‪ ,‬וצריך לומר כגון דאינו אלא מתעסק בעלמא ואין‬ ‫‪ 3‬כך כתב הרמב"ם [הלכות שבת פרק כד‪,‬יב]‪.‬‬ ‫לו שום כונה בטלטולו‪ ,‬אך אם יש לו תענוג במה שמטלטלו נהי דבמלאכתו‬ ‫ועיין בהקדמת המשנ"ב לסימן שח שהעתיק כל דברי הרמב"ם שכתב וז"ל‪:‬‬ ‫לאיסור לא נחשבו זה צורך הגוף מ"מ במלאכתו להיתר ודאי דמותר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫'אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול‪ .‬ומפני מה‬ ‫‪ 12‬כך משמע מהמשנ"ב [בסימן רפט ס"ק א וסימן שב ס"ק יט] שהתיר סידור הבית‬ ‫נגעו באסור זה‪ ,‬אמרו‪ ,‬ומה אם הזהירו נביאים וצוו‪ ,‬שלא יהא הלוכך בשבת‬ ‫וסידור כלי המיטה לצורך כבוד השבת אע"פ שכל אלו כלים שמלאכתם‬ ‫כהלוכך בחול‪ ,‬ולא שיחת השבת בשיחת החול‪ ,‬שנאמר ודבר דבר‪ ,‬קל וחומר‬ ‫להיתר‪ ,‬ועוד לא גרע מטלטול לתענוג שמותר ע"פ דברי הערוך השולחן‪ ,‬וכן‬ ‫שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול‪ ,‬כדי שלא יהא כיום קל בעיניו‪ ,‬ויבא‬ ‫הוא נכלל במה שכתב המשנ"ב [בסימן שיג ס"ק י] שכל לצורך קצת מותר לטלטל‬ ‫להגביה ולתקן כלים מפנה לפנה או מבית לבית או להצניע אבנים יכיוצ"ב‬ ‫כלי שמלאכתו להיתר‪ ,‬וכן נפסק בספר וביום השבת [סימן כג‪,‬יח]‪.‬‬ ‫שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו‪ ,‬ונמצא שלא שבת ובטלה‬ ‫‪ 13‬כך הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קסב]‪.‬‬ ‫טעם שנאמר בתורה למען ינוח וכו' ועוד מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות‬ ‫‪ 14‬כך כתב המשנ"ב [בסימן שיג ס"ק י] דכל שהוא לצורך קצת מותר בטילטול‪,‬‬ ‫אלא בטלים כל ימיהם‪ ,‬כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים‬ ‫וכן כתב בספר בהלכות שבת בשבת [פרק כ‪,‬יג] שאף אם הוא רק לצורך קצת‬ ‫ממלאכה‪ ,‬ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים‪ ,‬נמצא שלא‬ ‫מותר לטלטלו‪.‬‬ ‫שבת שביתה הניכרת‪ ,‬לפיכך שביתה בדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם‪,‬‬ ‫‪ 15‬אסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס ואפילו לצורך גופו‬ ‫ומפני דברים אלו נגעו באסור הטלטול ואסרו שלא יטלטל אדם בשבת אלא‬ ‫או מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬א‪ ,‬וכן אסור לטלטל כל דבר שמוקצה‬ ‫כלים הצריך להם' עכ"ל‪.‬‬ ‫מחמת גופו (והיינו‪ ,‬שאין לו שום שימוש) וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח‪,‬ז‪.‬‬ ‫‪ 4‬ארחות שבת [פרק יט‪,‬פז]‪.‬‬ ‫‪ 16‬וכמו שכתב בשו"ע סימן שט‪,‬ד‬ ‫‪ 5‬שו"ע שם‪ ,‬וביאר המשנ"ב [בס"ק כג] שהוא מפני שתדירין בתשמיש‪ ,‬ולכן לא‬ ‫‪ 17‬כך מפורש בשו"ע [בסימן שיא‪,‬ח] שמותר לטלטל דבר מוקצה בגופו [ומפורש‬ ‫חלה עליהו תורת מוקצה כלל‪.‬‬ ‫שם בשו"ע שמותר אפ' לצורך דבר האסור] וכמו"כ כתב הרמ"א [בסימן שח‪,‬ג]‬ ‫‪ 6‬כך הועתק כשיטה העיקרי בהמשנ"ב [שח ס"ק כג] דכוסות וקערות וצלוחיות‬ ‫שמותר לטלטל דבר מוקצה ע"י נפוח 'דלא הוי אלא כלאחר יד ולא מיקרי‬ ‫וסכין שעל גבי השולחן דתדירין בתשמיש‪ ,‬כאוכלין דמי‪ ,‬ועל כן מותרין‬ ‫טלטול'‪ ,‬ועיין בדברי הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ח סימן כב ס"ק ח]‬ ‫לטלטלן אפ' שלא לצורך כלל‪.‬‬ ‫דטלטול ע"י מרפק ]‪ [elbow‬בוודאי נחשב טלטל בגופו‪.‬‬ ‫וכתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ‪,‬יא] דמדינא יש להקל בזה ואין למחות‬ ‫‪ 18‬וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של‬ ‫במקילין‪.‬‬ ‫'כל הכלים נטלים בשבת'‪.‬‬ ‫‪ ]3‬אבל אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור אם אפשר לעשות את הפעולה בכלי אחר של היתר‪( ,19‬אבל אינו צריך לחזור‬ ‫ולשאול כלי היתר משכנו‪.)20‬‬ ‫ג] גדר צורך גופו‬ ‫(והיינו להשתמש בגוף הכלי למלאכה אחרת של היתר‪.)21‬‬ ‫‪ ]1‬מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו‪,‬‬ ‫‪( ,‬שזה נחשב טלטול לצורך גופו)‪.22‬‬ ‫‪ ]2‬כתבו הפוסקים דמותר לשנות כיון המאוורר ]‪ [Direction of the fan‬כדי שינשב לכיוון שלו‬ ‫‪ ]3‬טלטול לצורך הצלת הכלי עצמו מנזק (וכגון שלא ינזק מגשם או שלא יגנב) לא נחשב צורך גופו‪.23‬‬ ‫‪ ]4‬אבל תפילין‪ 24‬שנפלו‪ ,‬או שיש חשש שתפולנה או שיגנבו‪ ,‬מותר להרימן ולטלטלן‪.25‬‬ ‫ד] גדר צורך מקומו‬ ‫‪ ]1‬מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו‪,‬‬ ‫(והיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם)‪.26‬‬ ‫‪ ]2‬כלי שמלאכתו לאיסור המונח על הרצפה במקום הילוך בני אדם ועלולים להכשל בו מותר לטלטלו משם‪.27‬‬ ‫‪ ]3‬י"א מותר לשנות כיון המאוורר ]‪ [Direction of the fan‬מאליו אם הרוח מפריעה בו‪ ,‬שזה נחשב צורך מקומו‪( ,28‬אבל יש‬ ‫פוסקי זמנינו שהחמירו בזה‪[)29‬א]‪.‬‬ ‫‪ ]4‬וכמו"כ י"א שמותר לטלטל שעון מעורר ]‪ [Alarm‬אם אירע שהחל לצלצל ]‪ [Started to Ring‬בשבת‪ ,‬כדין צורך מקומו‪,30‬‬ ‫(וכגון טלפון נייד ]‪ [Cell phone‬שמשמש בימות החול גם כשעון המעורר)‪.‬‬ ‫‪ ]5‬מותר לפתוח דלת של כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬כגון תנור אפייה‪ , [Oven] 31‬אם צריך להוציא אוכלים מתוכו‪ ,‬שהרי צריך‬ ‫להשתמש במקומה של הדלת‪.32‬‬ ‫‪ ]6‬וכן מותר לסוגרה אם עושה זאת כדי שהאוכל לא יתייבש או שלא יבואו זבובים אל האוכל‪ ,‬או שבני אדם עלולים להתקל‬ ‫בהדלת‪.33‬‬ ‫‪ ]7‬דלת של מדיח כלים ]‪ [Dish washer‬או מייבש כביסה ]‪( [Dryer‬שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור)‪ ,‬מותר לפותחה כדי להוציא‬ ‫כלים או כביסה ]‪ [Clothes‬מתוכה לצורך שבת‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ ]8‬אבל אין לסגור את הדלת (של מדיח כלים או מייבש כביסה) אא"כ צריך את מקום שבה נמצא הדלת פתוחה ‪.‬‬ ‫‪ ]9‬אבל כלי (שמלאכתו לאיסור) המונח בחדר באופן שמרגישים בגללו זלזול השבת אין לטלטלו‪ ,‬דאין זה נחשב טלטול לצורך‬ ‫מקומו‪( ,35‬וי"א שאם מפריע לו שנמצא החפץ במקום ההוא מותר לו לטלטלו ולהסירו‪.)36‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] יש להקל בזה וכמו שהורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל‪.‬‬ ‫‪ 28‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪ ,‬באות ה ובאות כו] שהוא צורך מקומו‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 19‬משנ"ב בסימן שח ס"ק יב [וע"ש בשעה"צ ס"ק יג] ולכן כתב בארחות שבת‬ ‫הובא בשם הגר"ש וואזנר [בנתיבת הלכה גליון ג' מהרב ישראל מאיר וייל] וכן הובא‬ ‫[פרק יט‪,‬טו] דאין להשתמש בפטיש לצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפצח‬ ‫בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנט] וכן כתב בחזו"ע [ח"ג עמ' קצד]‪.‬‬ ‫אגוזים‪.‬‬ ‫והגר"מ פיינשטיין כתב טעמו [באו"ח ח"ה סימן כב‪,‬כה] שנחשב צורך גופו‪,‬‬ ‫ויש אחד מפוסקי זמנינו שהורה להקל בזה‪ ,‬ודלא כדעת המשנ"ב‪ ,‬והוא דעת‬ ‫[ ולכאורה כוונתו שהטיית המאורר הוא בכלל שימוש הרגיל בה ולכן נחשבת צורך גופו]‪.‬‬ ‫הגרי"י פישר [עיין באבן ישראל על שו"ע שח‪,‬ג ובשיעורי המשניות וע"ע‬ ‫‪ 29‬כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק יט‪,‬כא] שאין זה מעכב הישיבה עצמה‬ ‫בהליכות א"י עמוד קנה ובהערה ‪ 8‬שם]‬ ‫ולכן אינו נחשב טלטול לצורך מקומו ואף שאינו נוח לו לשבת באותו מקום‪,‬‬ ‫‪ 20‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ה סימן כא‪,‬יב] וכן כתב בארחות‬ ‫וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בנתיבת הלכה גליון ג' מהרב ישראל מאיר וייל] וכן‬ ‫שבת [פרק יט‪,‬טו]‪.‬‬ ‫כתב בספר וביום השבת [סימן כג‪,‬יז] שאין זה נחשב צורך מקומו‪.‬‬ ‫‪ 21‬כך ביאר המשנ"ב [בסימן שח ס"ק ד] הגדר של 'צורך גופו'‪.‬‬ ‫‪ 30‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א ע' קיט] וכן כתב בארחות‬ ‫‪ 22‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬ה] וכן כתב באג"מ [או"ח ח"ה סימן כב‪,‬כה]‬ ‫שבת [פרק יט‪,‬כח] וכתב בספר וביום השבת [שם] שבשעון המצלצל‪ ,‬כיון שמפריע‬ ‫וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנט] וכן כתב בחזו"ע [ח"ג עמ'‬ ‫מלישון יש שהתירו כיון שבאמת מונע את השינה באותו מקום (ואינו דומה‬ ‫קצד]‪.‬‬ ‫למאורר שיש מחמירים בטלטלו מפני שאינו מעכב ממש)‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ח‬ ‫‪ 23‬ארחות שבת פרט יט‪,‬א‬ ‫קניבסקי ובשם הגר"ע אוריבאך [בנתיבות הלכה גליון ‪ 3‬סימן תשס"ח וכן בוביום‬ ‫‪ 24‬בנוגע עיקר דין של תפילין‪ ,‬אם דינו ככלי שמלאכתו לאיסור או מלאכתו‬ ‫השבת סימן כג הערה פ] וכעין זה כתב הגר"ע יוסף [בחזו"ע ח"ג עמ' פב ד"ה ועל וכל‬ ‫להיתר‪ ,‬דעת הרמ"א [בסימן שח‪,‬ד] דתפלין הוו כלי שמלאכתו להיתר ומותר‬ ‫בהליכ"ע ח"ג עמ' קצד]‪.‬‬ ‫לטלטלן גם לצורך שאר צרכים ולאו דוקא לצורך גופן ומקומן‪ .‬ודעת הט"ז‬ ‫‪ 31‬כתבו פוסקי זמנינו שתנור אפייה נחשב מוקצה משום שדינו ככלי שמלאכתו‬ ‫והמג"א להחמיר שנחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור כיון שאסור להניחם‬ ‫לאיסור‪ ,‬ואף אם הדרך לאחסן ]‪ [Store‬בתוכה מאכלים לאחר האפייה‪ ,‬כך כתב‬ ‫בשבת ויו"ט‪.‬‬ ‫בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬מט] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ‪,‬יח]‪.‬‬ ‫וסיים הביה"ל דכיון שהגר"א מיקל להניח תפילין בשבת אם מניחים שלא‬ ‫‪ 32‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬כג] וכן כתב בששכ"ה [פרק כ‪,‬עו‪-‬עז]‪.‬‬ ‫לשם מצוה א"כ לשיטתו ע"כ חשיבי כלי שמלאכתו להיתר וא"כ יש להקל‬ ‫‪ 33‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬נ]‪.‬‬ ‫בשעת הדחק‪.‬‬ ‫‪ 34‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬נא]‪.‬‬ ‫‪ 25‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק כ‪,‬טו] וכן מבואר מדברי המשנ"ב [בסימן‬ ‫‪ 35‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [ באג"מ או"ח סימן כב אות לא וכן הובא בשמו בספר‬ ‫לא ס"ק ה] שכתב שאם מצא תפילין בשדה מותר ללבשם ולהכניסם לעיר דרך‬ ‫טלטלולי שבת שזה גופא הוי כבוד שבת שאינו מטלטל דבר שנאסר בטלטול] וכן כתב‬ ‫מלבוש (וכדי שלא יעבר על מלאכת הוצאה) ומבואר מדבריו דאין איסור מוקצה‬ ‫בששכ"ה [פרק כ‪,‬י‪ ,‬אולם עיין בהערה כה שם] וכן כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬כה]‪.‬‬ ‫להציל תפילין שמונחת בבזיון‪.‬‬ ‫‪ 36‬עיין בדברי הגרפ"א פלק [במחז"א סימן מו] שלדעתו כל שמפריע לו שהחפץ‬ ‫וכן העיד הגר"ח קניבסקי שהורה החזו"א שמותר להרים תפילין שנפל על‬ ‫נמצא בגלוי באותו מקום מותר לטלטלו ולהסירו אף אם הוא רק לצורך יפוי‬ ‫הארץ [והובא בשמו בספר שמענו כן ראינו ח"ב עמ' קטז שהוא לצורך כבוד התפילין‪,‬‬ ‫החדר דגם זה נחשבת צורך מקומו ע"ש‪.‬‬ ‫וכתב בקונטרס הזכרונות סימן כ‪,‬סד שהיה מפני צורך מקומו]‪.‬‬ ‫‪ 26‬שו"ע סימן שח‪,‬ג‪.‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫‪ 27‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬כא]‪ ,‬וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יב]‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫אבל כתב שם דאם אינו מעכב את ההילוך אלא מפריע להילוך אין זה חשוב‬ ‫צורך מקומו‪.‬‬ ‫הלכה ולמעשה – כלי שמלאכתו לאיסור‬ ‫בס"ד – גליון ל"ה ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שח במשנ"ב ח"ג – הלכות מקוצה ‪ -‬פרשת כי תבוא‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‬ ‫א] טלטול כלי שמלאכתו לאיסור‬ ‫‪ ]1‬כל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו או לצורך מקומו‪( ,1‬משא"כ מוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת גופו אסור לטלטל‬ ‫כדרכו כלל)‪.2‬‬ ‫‪ ]2‬אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו‪/‬מקומו אם אפשר לעשות את הפעולה בכלי אחר של היתר‪( ,3‬אבל אינו צריך לחזור‬ ‫ולשאול כלי היתר משכנו‪.)4‬‬ ‫ב] דוגמאות של כלים שלמלאכתם לאיסור‬ ‫כלים חשמלים ]‪[Electric Appliances‬‬ ‫‪ ]1‬לדעת הרבה פוסקי זמנינו‪ ,‬כל כלים שהפעלתן בחשמל ]‪ [Run on Electric‬דינם ככלי שמלאכתו לאיסור‪( ,5‬ויש שמצדדים להקל‪.)6‬‬ ‫‪ ]2‬אבל שעון יד ]‪ [Watch‬יש לו דין כלי שמלאכתו להיתר‪( ,7‬ואף אם הוא אלקרוני ‪ ,Digital8‬ויש מקילים אף אם יש בו מחשב ‪.)Calculator9‬‬ ‫‪ ]3‬י"א ששעון המחובר לחשמל ]‪ [Digital plug-in clock‬יש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור‪.10‬‬ ‫כלי המטבח ]‪[Kitchen appliances‬‬ ‫‪ ]1‬מחבות ]‪ [Pans‬וקדירות ]‪ [Pots‬ריקנות דינם ככלי שמלאכתו לאיסור‪) ,‬ולדעת הרבה פוסקי זמנינו הוא אף אם רגילים להחזיק בהם את‬ ‫התבשיל שנתבשל בהם‪.(11‬‬ ‫וע"ע בספר שלמי יהודה שכתב דאם אפשר לראות השעה בלי לחיצה‪ ,‬אף‬ ‫‪ 1‬וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של‬ ‫שבלילה צריך להדליק את אור בפנים ע"י לחציה על הכפתור כדי לראות את‬ ‫'כל הכלים נטלים בשבת'‪.‬‬ ‫השעה בחושך‪ ,‬הובא [שם בהערה לט] בשם הגרי"ש אלישיב שאינו מוקצה‪ ,‬וע"ש‬ ‫‪ 2‬הכלל הוא שאסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו‬ ‫יותר שכתב בשם הגרש"ז אוריבאך שמי שבטוח שלא יגע בכפתור מותר‬ ‫לצורך גופו או מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬א‪ ,‬וכן אסור לטלטל כלל‬ ‫ללובשו בלילה‪ ,‬אבל מי שחושש אולי מתוך הרגלו ילחץ על הכפתור‪ ,‬עצה טובה‬ ‫כל דבר שמוקצה מחמת גופו (והיינו‪ ,‬שאין לו שום שימוש ולכן מקצה אותו מדעתו)‬ ‫היא שלא ללובשו וכ"ש שלא לישן כשהוא לובש בו‪ ,‬אבל מעיקר הדין אינו‬ ‫וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח‪,‬ז‪.‬‬ ‫אסור‪ .‬אולם‪ ,‬בשם הגרי"י פישר הובא [שם] שאסור להשתמש בשעון זה בשבת‬ ‫אולם‪ ,‬מותר לטלטל כל דבר המוקצה 'מן הצד'‪( ,‬והיינו לטלטל דבר המותר וע"י‬ ‫שמא ילחוץ על כפתור האור‪ ,‬וחוכך להחמיר גם כשעושה היכר‪ ,‬כי בלילה לא‬ ‫זה מנדד את הדבר האסור)‪ ,‬אם הוא לצורך דבר המותר [ע' בשו"ע שט‪,‬ד] וכן מותר‬ ‫יראה את ההיכר‪.‬‬ ‫לטלטל כל דבר המוקצה ע"י גופו‪ ,‬ואפ' לצורך דבר האסור [ע' בשו"ע סימן שיא‪,‬ח‬ ‫ובשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה א] הובא דמי שחושש שמא יבא‬ ‫וכן כתב הרמ"א בסימן שח‪,‬ג]‪.‬‬ ‫ללחוץ בכפתור מוטב שישים כיסוי עליו‪.‬‬ ‫‪ 3‬משנ"ב בסימן שח ס"ק יב [וע"ש בשעה"צ ס"ק יג] ולכן כתב בארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 9‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬מג] והטעם משום שעיקרו של הכלי הוא‬ ‫יט‪,‬טו] דאין להשתמש בפטיש ]‪ [Hammer‬לצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפצח‬ ‫השעון‪ ,‬והמחשב הוא חלק טפל בו‪.‬‬ ‫אגוזים ]‪.[Nut Cracker‬‬ ‫‪ 10‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ג סימן מט] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫‪ 4‬כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ה סימן כא‪,‬יב] וכן כתב בארחות שבת‬ ‫אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ל]‪.‬‬ ‫[פרק יט‪,‬טו]‪.‬‬ ‫‪ 11‬כתב המשנ"ב [בס"ק כ] שקדירה שמלאכתה הוא לבשל‪ ,‬ורק לפעמים‬ ‫‪ 5‬כך מבואר מהפמ"ג [סימן שלח משב"ז ס"ק ב] שכתב דשעון שאסור להעריכו‬ ‫משתמשין בה להחזיק בהם מים ופירות‪ ,‬היא בכלל כלי שמלאכתה לאיסור‪,‬‬ ‫דינו כמלאכתו לאיסור‪ ,‬וכן כתב הגר"מ פיינשטיין [באגרות משה ח"ג סימן מט]‬ ‫ומבואר כן מדברי הרשב"א [שבת דף קכג ד"ה הא דתנן] שהובא בפמ"ג [סימן שח‬ ‫שכתב וז"ל 'דיש טעם גדול לאסור לטלטל שעון חשמלי וכן מאורר המחוברים‬ ‫א"א ס"ק ט] וכתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬לח] שאף בזמנינו הקדירות ריקנות‬ ‫לחשמל‪ ,‬דאע"ג דאין עצם מלאכתן ענין איסור דהוראת השעות וגלגול‬ ‫נחשבות כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כד‪,‬יז]‬ ‫המאורר אינו איסור‪ ,‬מ"מ כיון שהכח שעושה המלאכה בהם הוא באיסור ע"י‬ ‫ובספר וביום השבת [ע' שיז] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ג פרק מו‬ ‫חיבורן לחשמל‪ ,‬חשובים כלים שמלאכתם לאיסור' [וע"ש שכתב דצריך ג"כ‬ ‫ס"ק א]‪.‬‬ ‫לעשות היכר דהיינו שיכסה מקום הכפתור של המאורר כדי שיזכור שהיום שבת ולא יבא‬ ‫וע' בביה"ל [שח‪,‬ג ד"ה קרדום] שסיים בצ"ע בקדירות שדרך הכלי להשתמש הן‬ ‫להגדיל ולהקטין וכן במקום החיבור לחשמל ישים איזה דבר לסימן שלא יוכל להוציא‬ ‫לבישול והן לאיחסון המאכל‪ ,‬ורק שלאיסור משתמשין בה יותר‪ ,‬דמנלן דנעשה‬ ‫התקע מהכותל ע"ש‪ ,‬וכמו"כ מבואר מאג"מ ח"ה סימן כב‪,‬כה שדינם ככלי שמלאכתם‬ ‫מוקצה‪ ,‬דהלא ג"כ עיקרה עשויה למלאכת היתר‪ .‬וע"פ דבריו כתב בספר‬ ‫לאיסור אבל שם בסימן כג כתב שאינו מוקצה‪ ,‬וצ"ע בדעתו]‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫שמירת שבת כהלכתה [פרק כ‪,‬טו וע"ש הערה לז] דקדירות שהדרך לבשל בו וגם‬ ‫אלישיב [בהלכות שבת בשבת פרק כא הערה ‪ 42‬וכן בספר שבות יצחק וכן הובא בספר‬ ‫לשמור בו אוכלין‪ ,‬הויין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬ומותר לטלטלם‬ ‫שלמי יהודה פרק ב‪,‬הערה ב] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬כ] וכן מבואר‬ ‫בשבת לכל צורך שהוא כדין כלי שמלאכתו להיתר‪.‬‬ ‫שהוא דעת הגרי"י פישר [ בהליכות אבן ישראל עמוד קנח‪ ,‬אבל ע"ש שמותר לטלטלו‬ ‫לצורך גופו או מקומו ואין לחוש שע"י הטלטול יתטלטל התקע ויבוא לידי איסור כיבוי‬ ‫אולם‪ ,‬רוב פוסקי זמנינו כתבו דאף הקדרות שהדרך ג"כ להחזיק בהם את‬ ‫והבערה] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬ה] וכן נפסק בששכ"ה [פרק כ‪,‬טו]‪.‬‬ ‫המאכל הנתבשל בו לזמן רב‪ ,‬מ"מ נחשבים כלים שמלאכתם לאיסור [כשהם‬ ‫ריקנות ממאכל שבה] כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬לח] וכן הובא בשם הגרי"ש‬ ‫‪ 6‬צידד הגרש"ז ארויבאך [במנחת שלמה ח"א סימן ט עמ' עה] דהוי מלאכתו להיתר‬ ‫אלישיב [בשלמי יהודה פרק ו הערה יב וכן במחזה אליהו ח"ג סימן כח‪,‬א] דעיקר‬ ‫כשהוא מחובר בזרם החשמל כיון שאח"כ כשמחובר נפעל מעצמו‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫דבריו כתב דכיון דכשאינו מחובר לחשמל חשוב מלאכתו לאיסור (כיון שאז‬ ‫תשמיש של הקדירה הוא הבישול ובגללה שומרים התבשיל שם‪ ,‬וכן הובא‬ ‫א"א להשתמש בה אא"כ עושה בה מלאכה אסורה) א"כ אין לחלק בזה וגם בשעה‬ ‫בשם בעל שו"ת אז נדברו [הגרב"י זילבר בשלמי יהודה פרק ו הערה יב] וכן כתב‬ ‫שמחובר לחשמל חשיב כלי שמלאכתו לאיסור [אבל בששכ"ה פרק יג הערה קלד‬ ‫בספר הלכות שבת בשבת [פרק כד‪ ,‬הערה ‪ ]38‬שמבואר מזה שסתם הרשב"א‬ ‫הובא בשמו להקל בזה‪ ,‬וצ"ע] וע' בספר מנחת אשר [ח"ב סימן לה] שכתב שנטיית‬ ‫דקדירה מטלטלת רק עם התבשיל שבתוכה‪ ,‬שלא דמי לכלי שמיוחד גם לדבר‬ ‫לבו להקל בזה‪ ,‬אבל כתב שמ"מ יש מקום להחמיר בזה ע"ש‪ .‬וע' בשו"ת אז‬ ‫היתר‪ ,‬כיון ששימוש ההיתר של החזקת מאכלן נובע רק מכח התשמיש של‬ ‫נדברו [ח"ח סימן לג] שמשמע שדעתו להקל בזה‪.‬‬ ‫בישול‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנו ובהערה ‪ ]10‬דאף‬ ‫‪ 7‬בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא הערה ‪ ]42‬כתב נקודה נחוצה שאלו מכשירים‬ ‫שהיום מצוי שמחזיקים את התבשיל בקדירה כמה ימים מ"מ דיני ככלי‬ ‫שפעם אחת מפעילים אותו ואח"כ הולך תמיד מאליו‪ ,‬כגון שעון‬ ‫שמלאכתו לאיסור משום דעיקר תשמישו הוא הבישול עצמו‪ ,‬וכעין זה כתב‬ ‫אוטומטי ]‪ [Automatic watch‬י"ל דלכל הדעות דינו כמלאכתו להיתר [שהרי‬ ‫הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבה"ל ח"א ס' קכז] שאף בימינו הדין כן שאין הקדירה‬ ‫נחשב עשיית המלאכה כחלק מיצירת הכלי‪ ,‬ודומה לכל כלי שבתחילת עשייתו נעשה ע"י‬ ‫כלי אחסון מצד עצמה אלא שאחרי שמבשלים בה משאירים המאכל בתוכה‪,‬‬ ‫מלאכה כדי ליוצרה]‪ .‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה‬ ‫וכמו"כ כתב הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כח‪,‬א] וכתב שמסתימת‬ ‫כד] דשעון יד אוטומטי כשפועל אינו מוקצה‪ ,‬וכן הובא בשם בעל השו"ת אז‬ ‫הפוסקים מבואר שכל קדירות ריקנות דינים כלי שמלאכתם לאיסור‪ ,‬וכתב‬ ‫נדברו [הגרב"י זילבר בספר שלמי יהודה פרק ב הערה כד]‪.‬‬ ‫לבאר הסברא דבעצם מעולם לא היה קונה כלי זה אם לא שהיה לו צורך לבשל‬ ‫‪ 8‬עיין בספר שלמי יהודה [פרק ב‪,‬ו] שכתב דאף אם השעון הוא‬ ‫בו‪ ,‬דכדי להחזיק את המאכל חם די בכלי פשוט‪ ,‬והסיבה שקונים קדירה הוא‬ ‫אלקטרוני ]‪ ,[Digital‬כל שאינו צריך ללחוץ על הכפתור ]‪ [Press a Button‬כדי‬ ‫הצורך לבשל בה‪ ,‬וגם מה דמחזיקים מאכלים שם נגרר מהבישול‪ ,‬ואינו‬ ‫לראות את השעה אינו מוקצה‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בטלטולי שבת‬ ‫שימוש לעצמו‪.‬‬ ‫שאלה א]‪.‬‬ ‫‪ ]2‬אבל כל זמן שיש מאכל בהקדירות‪ ,‬אינם מוקצה‪( ,12‬וי"א שזה נאמר דווקא לתבשיל שנתבשל בה‪.)13‬‬ ‫‪ ]3‬מכסה של קדירה דינה כהקדירה עצמה‪.14‬‬ ‫‪ ]4‬מקלף ירקות ]‪ [Vegetable/Potato Peeler‬יש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור‪.15‬‬ ‫‪ ]5‬ספוג ]‪ [Sponge‬שרוחצים בו את הכלים דינו כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,16‬ואף אם עשוי מניילון ]‪.17[Plastic‬‬ ‫צעצועי ילדים ]‪[Children Toys‬‬ ‫‪ ]1‬צעצועי ילדים ]‪ [Toys‬שעיקר תשמישם להשמעת קול שיר ]‪ ,18[Musical Toys‬דינם ככלי שמלאכתם לאיסור‪.19‬‬ ‫‪ ]2‬אבל י"א שצעצועים שתולים על מטת או עגלת התינוק ]‪ [Baby Carriage‬אינם מוקצים אף שמשמיעים קול שיר‪.20‬‬ ‫‪ ]3‬צעצועים ]‪ [Toys‬שאפשר להשמיע בה קול ע"י לחיצה ]‪ [Pressing a button‬אבל עיקרם מיועד למשחק ללא השמעת הקול (וכגון צעצועי‬ ‫משאיות וכיוצ"ב‪ ,)Toy Trucks-‬דינם ככלי שמלאכתם להתיר‪ ,21‬ומותר ליתנם לתינוק‪.22‬‬ ‫‪ ]4‬י"א דמשחק 'לגו' ]‪ [Lego‬אף שמקילים לקטנים‪ ,‬דינו ככלי שמלאכתו לאיסור לגדולים ‪ ,‬ויש מקילים בזה ‪[ .‬א]‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ג] כלים שכל מלאכתם לאיסור‬ ‫‪ ]1‬י"א שכלי שכל מלאכתו לאיסור (שאין תשמיש היתר כלל וכגון נר שעוה וכיוצ"ב) נחשב 'מוקצה מחמת גופו' ואין היתר לטלטלו לצורך‬ ‫גופו‪/‬מקומו‪( 25‬ויש מקילים‪[.)26‬ב]‬ ‫‪ ]2‬מאוורר וכד' ]‪ [Fan or other electric appliance‬שאיננו פועל ]‪ [That’s off‬דינו ככלי שכל מלאכתו לאיסור‪( ,27‬ויש חולקים‪.)28‬‬ ‫‪ ]3‬יש פוסק' שכתבו דמחורר חורים ]‪ ,[Hole Puncher‬שדכן ]‪ ,[Stapler‬סרט סקוטש ]‪ [Scotch Tape‬גיר ]‪ [Chalk‬מחק ]‪ ,[Eraser‬מחדד‬ ‫עפרונות ]‪ [Pencil Sharpener‬כולם נחשבים כלים שכל מלאכתם לאיסור‪29‬‬ ‫‪ ]4‬אבל עט ]‪ [Pen‬ועפרון ]‪ 30[Pencil‬וכיוצ"ב נחשבים כלים שרק עיקר מלאכתם הם לאיסור (דשייך בהם שימוש היתר להראות אותיות‬ ‫בספר)‪.‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] נוהגים להקל בזה וכמו שהורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל‪.‬‬ ‫[ב] הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הקיל בזה‪.‬‬ ‫כלי נחשב ליצרה חדשה‪ ,‬כך כתב הגרש"ז ארויבראך [בששכ"ה פרק טו‪,‬כא] אבל‬ ‫‪ 12‬כתב הרשב"א [שבת דף קכג‪ .‬ד"ה הא דתנן] על מה דאיתא בגמ' ש'מדוכה בזמן‬ ‫כתב שם להקל בקטנים עד שהגיע לגיל בר מצוה ע"ש‪ ,‬ובשם הגרי"ש אלישיב‬ ‫שיש בה שום‪ ,‬מטלטלין אותה'‪ ,‬וכתב ש'היינו טעמא משום דכיון דאין זה‬ ‫[בהלכות שבת בשבת פרק טו הערה ‪ ]80‬הובא דעכ"פ לקטנים שלא הגיעו לחינוך‬ ‫אסורה אלא מחמת מלאכה ועכשיו משמש היתר במלאכתה הרי מה שאוסרה‬ ‫בודאי יש להקל בזה וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק טו‪,‬מב]‪.‬‬ ‫הוא מתירה והוה ליה כקדירה המטלטלת עם התבשיל' עכ"ל‪ .‬וכוונתו שהדין‬ ‫ויש שכתבו דכיון דמעיקר הדין נקטינן שאסור לשחק בו‪ ,‬ממילא דינם ככלי‬ ‫מוקצה בהקדירה נובע מאיסור בישול המאכלים בתוכה‪ ,‬וכשהקדירה‬ ‫שמלאכתם לאיסור ואסור לגדול לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו‪ ,‬כך כתב‬ ‫משתמש להחזיק בה המאכל שמותר בטלטול‪ ,‬הרי זה מתיר את טלטול‬ ‫בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬כ] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת‬ ‫הקדירה עמו מאחר שדין מוקצה של הקדירה נובע ממנה‪.‬‬ ‫בשבת פרק כא הערה ‪.]43‬‬ ‫וכן כתב להלכה במשנ"ב [ס"ק כו בסו"ד] שאם המאכל המיוחד לה מונח‬ ‫‪ 24‬כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה ב]‪.‬‬ ‫בהקדירה לכ"ע מותר לטלטל הכלי אגב המאכל‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת [פרק‬ ‫‪ 25‬כן הוא דעת הפמ"ג [בא"א סימן שח ס"ק יב] וכן כתב הגרעק"א [בשבת דף מז‪.‬‬ ‫יט‪,‬לח] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יז] וכן הוא דעת הגרפ"א פלק‬ ‫וכן על המג"א ס"ק יב] והערוך השולחן [סימן רעט‪,‬א וסימן שח סכ"ג] וכן כתב‬ ‫[במחז"א ח"ג סימן כח‪,‬ב] אבל כתב שהוא דווקא אם יש כמות חשובה אבל אם‬ ‫בארחות שבת [פרק יט‪,‬ו] וכן החמיר החזו"א בזה [סימן מד ס"ק יג] וכן הוא דעת‬ ‫הכלי ריקן ורק שאינו שטוף ויש בו קצת אוכל על הדפנות מבפנים‪ ,‬אין דרך‬ ‫הגרש"ז אויערבאך [עי' בששכ"ה פרק כח הערה פב‪ ,‬בארחות שבת שם] והגרי"ש‬ ‫לשמור כמות קטנה כזו בכדי לאכלה‪ ,‬ולכן לא מהני‪.‬‬ ‫אלישיב [עי ין בארחות שבת שם וכן בוביום השבת סימן כג הערה עו וכן הובא בהלכות‬ ‫‪ 13‬כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יז] שכן משמע מדברי המשנ"ב‬ ‫שבת בשבת פרק כ הערה ‪ 15‬וכן בספר דיני מקוצה עמוד לא] להחמיר בזה‪.‬‬ ‫[בסימן שח ס"ק כו] שכתב 'אם יש בה דבר המיוחד לה כמו שום במדוכה‬ ‫‪ 26‬דעת המשנ"ב [ בסימן שח ס"ק לד וסימן רעט בשעה"צ ס"ק ד ע"ש שכתב דאם לא‬ ‫ששוחקין בה או שמונח בקדירה קצת מהתבשיל מותר לטלטל'‪ ,‬וכן משמע ג"כ‬ ‫הדליק הנר באותה שבת מקרי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל לצורך גופו ומקומו]‬ ‫ממקור הדברים בדברי הרשב"א שכתב 'ועכשיו משמש היתר במלאכתה'‪.‬‬ ‫משמע שמעיקר הדין נקט כהמג"א שדעתו להקל בזה [ע' מג"א סימן שח ס"ק יח‬ ‫‪ 14‬כך כתב בששכ"ה [פרק כ‪,‬טו] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬מ] וכן כתב‬ ‫וכן בשו"ע הרב סעיף פה שדעתם להקל בזה] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בספר‬ ‫בהלכות שבת בשבת [פרק כא‪,‬יז] וכן כתב במנחת שבת [סימן פח ס"ק כב] וכן‬ ‫טלטולי שבת פרק פ"ב הערה ה וכן בשאלה י' בסוף הספר וכן הובא בספר דברי חכמים‬ ‫מבואר שהוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד קנז ע"ש] וכן הובא‬ ‫שאלה ‪ ]301‬שדעתו להקל בזה‪ ,‬וכמו"כ הובא בשם הגרח"פ שיינברג [בדברי‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א ע' קיח]‪.‬‬ ‫חכמים שאלה ‪ ]301‬שדעתו להקל בזה‪ ,‬וע' בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ הערה‬ ‫‪ 15‬כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬עד] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק ו‪,‬טו]‬ ‫‪ ]15‬שכתב שרוב אחרונים הקילו בזה‪ ,‬ושעכ"פ אם יש בו מעט שימוש היתר‬ ‫מפני שרוב תשמישו הוא לקלף תפו"א חיים ]‪ ,[Raw Potatoes‬ומיוחד לכך‪,‬‬ ‫מותר לטלטלו‪.‬‬ ‫ותפוחי אדמה חיים הם מוקצה וממילא אסור לקלפם והוי כלי שמלאכתו‬ ‫וכתב הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט הלוי ח"ג סימן לב] דאף שמן הדין נראה להקל‬ ‫לאיסור‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהודה פרק ו הערה כז]‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬למעשה יש להחמיר משום הוראת החזו"א [אבל בח"י סימן נט כתב להקל‬ ‫‪ 16‬כבר כתב הפמ"ג [סימן שכ א"א ס"ק כב] שספוג שרוחצים בה כלים הוא כלי‬ ‫בה]‪.‬‬ ‫שמלאכתו לאיסור כי אסור להשתמש בו בשבת משום איסור סחיטה‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 27‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬ה‪ -‬אבל לא אם מחובר הוא לשעון שבת ועתיד לפעול‬ ‫הובא בכף החיים [שם ס"ק קב]‪.‬‬ ‫בשבת שאז דיני ככלי שמלאכתו לאיסור שיש בו שימוש היתר ‪-‬ע"ש בהערה יט]‪.‬‬ ‫והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] דיש לו דין של שברי‬ ‫‪ 17‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהדוה פרק ט הערה ג] וכן כתב‬ ‫במנחת יצחק [ח"ג סימן מט]‪.‬‬ ‫כלים כיון שאינו ראוי לשימוש כשאינו פועל‪ ,‬וכעין זה כתב הגרש"ז אוריבאך‬ ‫‪ 18‬וצעצעוים שעיקר ייעודם להשמעת קול שאינו קול שיר‪ ,‬כגון רעשן ]‪[Noise‬‬ ‫[ע' בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] שלדעת החזו"א דחבור עם החשמל אסור משום‬ ‫נסתפקו הפוסקים בדינו‪ ,‬ע' בביה"ל [סימן שלח‪,‬א ד"ה אסור] שהביא את ספיקו‬ ‫בונה שפיר חשיב כשברי כלי‪.‬‬ ‫של הפמ"ג אם כלי המיועד להשמיע קול שאינו קול שיר דינו ככשמל"א או‬ ‫‪ 28‬לדעת בעל שו"ת אז נזברו [הגרב"י זליבר] לא נתבטל זה מדין כלי [שכתב דזה‬ ‫שאינו פועל אינו משום דצריך לעשות בו איזה תיקון אלא שנתקו מזרם החשמל שלא‬ ‫ככלי שמלכתו להתיר‬ ‫יפעל] ולכן כתב [בברית עולם דף ‪ 111‬סעיף כט] שהמיקל לא הפסיד בזה‪.‬‬ ‫‪ 19‬כיון שאסור להשמיע קול שיר בכל כלי שהוא כמו שכתב בשו"ע [שלח‪,‬א] כך‬ ‫‪ 29‬כך כתב בספר הלכות מקוצה [להגרש"ב כהן שליט"א‪ -‬עמוד ‪.]174‬‬ ‫כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬נג]‬ ‫‪ 30‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק יב הערה מג] שאינם נחשבים‬ ‫והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ה‪,‬טו] דיש להם דין כלי‬ ‫כלים שכל מלאכתם הם לאיסור‪ ,‬כי ראוי להצביע בו על אותיות בספר‬ ‫שמלאכתו לאיסור אף אם שייכים לקטן שלא הגיע לחינוך‪.‬‬ ‫להראות לילד שמתחיל לקרוא‪ ,‬ולכן מותר לטלטלה לצורך גופו או לצורך‬ ‫‪ 20‬כך כתב בספר הקטן והליכותיו [פרק כ‪,‬פט] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק‬ ‫מקומו‪ ,‬וכן כתב בספר הלכות מוקצה [לרש"ב כהן שליט"א] וכן שמענו מהגרי"א‬ ‫ה‪,‬טו] כיון שהם כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬דעשוי ג"כ למען יפתח התינוק‬ ‫הכהן פארכהיימער שליט"א‪.‬‬ ‫את ראייתו‪.‬‬ ‫‪ 21‬כך כתב בארחות שבת [פרק יט‪,‬נג]‪.‬‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫‪ 22‬עיין בספק הקטן והלכותיו פרק כ הערה רצא‪.‬‬ ‫‪For Dedication opportunities contact the above email address‬‬ ‫‪ 23‬בעיקר הדין של משחק לגו‪ ,‬שאף שדרך לשחק בהם בתדירות ולפרקן‬ ‫ולהרכיבן תדיר לא דמו לכלי שדרך לפרקו תמיד משום שאין זה אלא גדר‬ ‫תשמיש דהכלי כבר נעשה ופירוקו והרכבתו אינו אלא בגדר תשמיש‪ ,‬משא"כ‬ ‫במחשקים אלו שכל פעם עושה צורה חדשה ומעמידו הוי בגדר בנין לשעה דכל‬ ‫הרוצה לקבל קובץ גליונות ב‪Email-‬‬ ‫וכן הרוצה לקבל את הגליונות ממועדי וזמני השנה‬ ‫[כגון חנוכה‪ ,‬פורים‪ ,‬פסח‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬שבועות‪ ,‬בין המצרים‪,‬‬ ‫תשעב באב‪ ,‬סליחות‪ ,‬ראש השנה ויום הכיפורים]‬ ‫יש לפנות ל‪Halachahulemasah@gmail.com-‬‬