קובץ גליונות - תוספות · Kovetz Gilyoines - Tosafos — תולדות (2026-11-09)

קובץ גליונות
הלכה ולמעשה
משנת תשפ"ו
הרוצה לקבל קובץ גליונות בEmail-
וכן הרוצה לקבל את הגליונות ממועדי וזמני השנה
[כגון חנוכה ,פורים ,פסח ,ספירת העומר ,שבועות ,בין המצרים,
תשעב באב ,סליחות ,ראש השנה ויום הכיפורים]
יש לפנות לHalachahulemasah@gmail.com-
הלכה ולמעשה -תוספת שבת
בס"ד –-סיכום חבורות שנמסרו בבמ"ג על סימנים רסא-רסג בחלק שלישי של משנ"ב -גליון א' -פרשת תולדות שנת תשפ"ו
א] החיוב של תוספת שבת
]1כל אחד מחוייב לקבל תוספת שבת בכל שבוע ,1בין בכניסתו ובין ביציאתו ,2והוא מצות עשה דאורייתא.3
]2כמה פוסקים כתבו שהתוספת חל ממילא ,4ורק לכתחילה יש לקבל תו"ש בפה ,5וי"א שמדינא צריך לקבל בפה.6
]3ולכ"ע צריך לכוין לקיים מצותה ,ולכן מי שלא קיבל בפה יש לכוין שזה שהוא פורש ממלאכה הוא כדי לקיים מצות
תו"ש( 7וכמו"כ אף ביציאת שבת ,צריך לכוין שזה שמאחר אמירת 'ברוך המבדיל' הוא כדי לקיים מצות תו"ש.)8
]4ולענין מהו הזמן שמחוייב לקיים המצוה ,כתב המשנ"ב שהוא בוודאי פחות מ 13.5-דקות קודם שקיעה ,9וי"א
שלכתחילה ראוי לפרוש ממלאכה לאחר אותו זמן.10
]5אבל כתבו רוב הפוסקים ,שיכול לקיים המצוה אף אם יפרוש 5דקות קודם שקיעה( ,11ובאופן דיעבד שייך לפרוש 2-3דקות
קודם שקיעה.)12
ב] מנחה בערב שבת
]1כיון שיש לקבל תוס' שבת קודם שקיעת החמה ,יש ליזהר לסיים תפילת לחש של מנחה כמה דקות קודם שקיעה כדי
לקבל תו"ש.13
]2ומותר אח"כ לשמוע לחזרת הש"ץ ולענות לקדושה ,אף אם כבר קיבל על עצמו תוספת שבת.14
]3מי שהוצרך להתפלל מיד קודם שקיעת החמה ,בדיעבד יש לו לכוין לפרוש ממלאכה לשם מצות תוס' שבת( ,בלי קבלה
להדיא).15
]4ואם קיבל תו"ש ועדיין לא התפלל ,אם היה קבלת יחיד יש לשאול עליו 16בפני שלשה ולהתפלל( ,אבל אם היה בקבלת
ציבור א"א לעשות כן אלא להתפלל ערבית שתים.)17
בחמש דקות בוודאי מקיים המצוה ,וכמו"ה הורה הגר"י קמנצקי שיש לקבל 1שו"ע רסא,ב ,ואף שכתב רק בשם 'יש אומרים' עיין בהביה"ל [ד"ה י"א]
שבת 5דקות קודם שקיעה [כך שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א] שכתב 'דלעינן דינא נקטינן כהיש אומרים הזה משום דכל הראשונים סוברים
וכן לכאורה מבואר מספר הלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג,ב]. כן ,וכן בשו"ע סתם כהי"א הזה'.
12כך כתב באג"מ ובשו"ת אור לציון [שם] וכן הובא בשם הגרי"ש אלשיב 2משנ"ב ס"ק יט בתח"ד
[בשבות יצחק פרק יז,ב אות ג וכן בוישמע משה ח"ב ע' צב ובספר וביום השבת 3משנ"ב ס"ק יז ,מדכתיב ביום הכיפורים (ויקרא כג,לב) 'ועניתם את
ס' לד ,הערה נא] ובשם הגרש"ז אורבאך [בשבות יצחק שם] וכן כתב בהליכות נפשותיכם בתשעה לחודש בערב ,מערב עד ערב' -ע"ש בכל המשנ"ב.
אבן ישראל [פרק ה,טו] ובחזו"ע [ח"א ע' רסד] -ואף שרובם כתבו דמספיק 4מלבד מזה שמשמע כן מהמשנ"ב [רסא ס"ק כד ,דאינו צריך אלא פרישה
בשתי דקות ,כתבנו למעלה 3דקות ,כיון דבדקה הקרוב לשקיעה עצמו הוא בלבד ,וכן משעה"צ שם שמקיים תו"ש אף לפי שיטת היראים] כן ג"כ כתב
גופא ספק בין השמשות [עיין בספר דבר יום]. בעל המשנ"ב בספרו מנחה ישראל [פרק ה,ד] בשם הח"א [כלל ה,ב] וכן ג"כ
13הרי נפסק בשו"ע [רסג,טז] דאחר שקיבל שבת ,אסור להתפלל תפילת מנחה כתב הדרך החיים [בדין אימתי מתחיל איסור מלאכה בער"ש סעי' ה].
של חול ,ולכן בוודאי יש ליזהר היחיד לסיים תפילתו איזה דקות קודם וכן הוא דעת הרבה פוסקי זמנינו ,שמעיקר הדין חל ממילא ,כך יש שהובא
שקיעה ,ולכתחילה לקבל תוספת שבת להדיא אז. בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק פרק יז,ג ,אבל יש סתירות שמועות
ויש לציין שיש פוסקים שכתבו ,שאם א"א להיחיד לקבל שבת קודם שקיעה בשיטתו] וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יא,א] ובהלכות שבת בשבת
אם יתפלל במנין ,מוטב להתפלל ביחידות כדי לקיים המצוה ,כך כתב בשו"ת [ח"א פרק ג,ה] וכן כתב בהליכות אבן ישראל [פרק יח,ב].
אז נדברו [חלק יג ,פרק ג,א] וכן כתב בששכ"ה [פרק מו,ה] וכמו"כ הובא בשם 5כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שם] וכן כתב באור לציון [שם] ובהלכות שבת
הגר"ע אוריבאך [וביום השבת ס' לד ,הערה נז] ,ואף שכמה פוסקים חולקים בשבת [שם] ובהליכות אבן ישראל [שם]
עליהם ,אבל מ"מ בוודאי יש ליזהר להתפלל בזמן שיוכל לסיים תפילתו מעט 6בענין דעת האחרונים בזה ,כתב התו"ש [רסא,ד] שמבואר מהמרדכי שצריך
קודם שקיעה. קבלה בהדיא ,וכן כתב בחלקת יואב [או"ח ס' ל ד"ה וגם ,והביא ריאה
14כך כתב בהליכות אבן ישראל [ח"א פרק ה,ג]. מהריטב"א] .
15כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג,ה] ,שאין מחשבה זו אוסרתו ובענין דעת פוסקי זמנינו בזה ,כתב בששכ"ה [ח"ב פרק מו,ב] שצריך קבלה
מלהתפלל ,וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באבני ישפה ח"א סימן נו,ג]. כדי שתחול קדושת תוס' שבת [אבל כתב ,שקבלה בלב ג"כ מהני] וכן כתב באז
ובענין אם יכול לקבל תו"ש לענין מלאכות ולא לענין תפילה ,עיין בספר דרור נדברו [ח"א תו"ש אות א ,וכתב שכן מפורש באור זרוע ובהרוקח] וכן נקט
יקרא ע' תח בהערה ,18וכן ביום השבת סימן לד הערה סא ובתשובת והנהגות באבני ישפה [ח"א ס' נו,ג] וכן כתב בקובץ הלכות [ה,ב ,וכתב שם שמהני קבלה
ח"ג ס' פג. בלב] וכמו"כ נוטה דעת הגרי"י קניבסקי [במכתב הנדפס בזכרון שמאול בסימן
16אף שבשו"ת אז נדברו [ח"א סימן עט,ב] צידד דקבלת יחיד לא נאסר כה] וכמו"כ הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בדולה ומשקה ע' ]167שי"א שצריך
בתפילה ,אבל הובא בשם הגר"ח קניבסקי [באשי ישראל פרק טו ,בהערה כ, לקבל בפה ,וכן יש שהובאו בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משנה ח"א ס' צז
וכן בשאלת רב ח"ב פרק כח,ב] שאסור להתפלל מנחה ,וכמו"כ כתב בהלכות ובח"ה ע' נט] וכן שמענו מהגר"ע אורבאיך שליט"א.
שבת בשבת [פרק ג,ז] שאין לו יתפלל אלא מוטב שיעשה התרת נדרים ,וכמו"כ 7שהרי אפ' במצוה דרבנן קי"ל דמצות צריכות כוונה [עיין במשנ"ב סימן ס,
כתב בארחות שבת [ח"ג סימן כז,כה] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [שיח ס"ק י] כל שכן זה שהוא מצוה דאורייתא ,וכן שמענו מכמה פוסקי זמנינו.
תפילה ע' תר] וכן הורה הגרי"י פירש [הליכות אבן ישראל פרק ה,א] שיש 8כך כתב רש"ב כהן שליט"א בספרו ,וכן שמענו מהגרמ"מ קארפ שליט"א.
לשאול כשאפשר. 9שכתב בביה"ל [ד"ה אלא] שעכ"פ פחות משלש רבעי מיל ,ואם המיל הוא 18
ויש לציין ,שהובא בשם הגר"ע אורבאיך [בדרור יקרא ע' תח] דאף אם קיבל דקות- ,הוא יהא 13.5דקות.
שבת ביחיד ,יש לו להתפלל ערבית שתים [והיינו שלדעתו א"א לשאול עליו]. 10כתב בקובץ הלכות [ח"א פרק ה,א] 'מן הנכון לפרוש עצמו ממלאכה כמו
17כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג,ז] שא"א לשאול על קבלה בציבור רבע שעה קודם שקיעה' ,וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יח,ב]
[כגון ברכו של ערבית ,אמירת 'מזמור שיר ליום השבת' או 'באוי כלה'] וצריך שלכתחילה טוב להחמיר כרבע שעה קודם שקיעה ,וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש
להתפלל ערבית שתים. אלישיב [בוישמע משה]
11כתב בקובץ הלכות [שם] שעכ"פ לכל הפחות יש לפרוש עצמו ממלאכה חמש
דקות קודם שקיעה ,וכמו"כ כתב בשו"ת אור לציון [ח"ד פרק יא,א] דאף
]5מי שהגיע מאוחר לביהכ"נ ,והציבור כבר קיבל שבת ,צריך לו להתפלל מנחה חוץ מביהכ"נ.18
]6ואם עדיין לא קיבל הציבור תו"ש ,ורק יודע המתפלל שבעודו מתפלל יקבלו הציבור שבת ,19מוטב שיתפלל בחוץ.20
ג] האיסורים למי שקיבל תוספת שבת
]1הרוצה לקבל תו"ש מפלג המנחה ואיליך הרשות בידו (אבל אינו מחוייב לעשות כן מצד מצות תו"ש).
]2ומי שעשה כן נאסר בעשיית מלאכה ,וכן באכילה ושתייה עד שמקדש.21
]3ואמירה לנכרי( 22וכ"ש אמירה ליהודי שעדיין לא קיבל שבת )23מותרת ,אף למי שקיבל תו"ש בציבור (ולענין בנו הקטן ,ע'
בהערה.)24
]4לדעת הרבה פוסקים ,אשה נגררת אחר בעלה ואסורה בעשיית מלאכה כשקיבל בעלה תו"ש בציבור( ,אבל לפי האג"מ,
עכ"פ מותר לה לעשות מלאכה אח"כ שלא לצורך בעלה.)25
ד] הדינים למי שקיבל תוספת שבת
]1אף שהמקבל שבת מבעוד יום מותר לו לקדש ולאכול אז סעודת שבת ,אבל י"א דמחוייב ג"כ לאכול כזית פת לאחר צאת
הכוכבים ,ונכון לחוש לדבריהם.26
]2מותר לכתחילה להתפלל מעריב לאחר שכבר קיבל תוספת שבת ,27ובלבד שהתפלל מנחה קודם פלג.28
]3ואם התפלל ק"ש מבעוד יום ,מחוייב לחזור על ק"ש לאחר צה"כ ,29ואם כבר הגיע הזמן ,יש לו לקרותה קודם שמתחיל
סעודתו.30
אולם בהליכות אבן ישראל [ח"א פרק ה,ז] כתב שמותר לצות אף בנו הקטן. 18שו"ע רגד,א .ופסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ד פ"ג ס"ק יב] שבפרוזדר של
25כן מבואר מדברי הערוך השולחן [רסג,כב שרק הסתפק בכה"ג שהבעל הביהכ"נ ג"כ אסור להתפלל בו ,ורק מותר להתפלל בעזרת נשים של הביהכ"נ
שנגרר אחר ביהכ"נ שלו ,אם אשתו ג"כ נגררת אחריו או שלא שייך גרירה [אם אין אחרים שמתפללים שם עם המנין].
לגרירה ,ומבואר דגרירה אחת לבעלה בוודאי שייך] וכן הובא בשם הגר"ח 19ואף שכפשוטו הקבלת ציבור הוא רק בסוף לכה דודי ,אבל כתב בהלכות
הלוי מבריסק [עיין בתו"ה ח"ג סימן פה וח"ה ס' ע] וכן הובא להלכה בשם שבת בשבת [פרק ג,יח] שאם אם הציבור התחילו 'לכו נרננו' ג"כ יש לו להתפלל
הגרי"ש אלישיב [וביום השבת פרק לד ,הערה סג וכן בהלכות שבת בשבת ח"א בחוץ ,שהרי כבר התחילו קבלת שבת.
פרק ג ,הערה ]24וכן נפסק בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג,טז] וכן הוא דעת 20משנ"ב רסג ,ס"ק סג ,וכן כתב בששכ"ה [פרק מו,י] ובהלכות שבת בשבת
הגר"ש וואזנר [שבה"ל ח"ג סימן לה ,וכן הובא בשמו בדרור יקרא ע' רעד] וכן [ח"א פרק ג,יח]
כתב בששכ"ה [מו,ז ,שאף נגררת אחר הציבור של בעלה] וכן כתב ברבבות 21שהרי חל עליו חובת קידש ,ואסור אפ' בשתייה קלה ,וכן שמענו מפוסקי
אפרים [ח"א סימן קפב] זמנינו.
אולם ,דעת הגר"מ פיינשטיין [אג"מ ח"ג סימן לח] הוא שלא שייך ענין הגרירה 22רמ"א רסא,א ,וכתב המשנ"ב [בס"ק יז] דקודם בין השמשות אף אמירה
כאן ,ומ"מ כתב שמן הראוי להחמיר שלא תעשה אשתו מלאכה לצורך בעלה לנכרי שלא לצורך מצוה מותר ,ואחר זמן בין השמשות רק מותר לצורך מצוה,
וכגון לבשל בעבורו ,לאחר שכבר קיבל הבעל תוספת שבת (ע"ש טעמו) ורק וכמו"כ כתב להלכה בספר הלכות שבת בשבת [ח"א פרק ג,ח] ובששכ"ה [פרק
מלאכות שלא שייך להבעל אין לאוסרה מצד קבלתו. מו,כב].
26משנ"ב רסז ס"ק ה. 23כתב במשנ"ב [בסימן רסג ,ס"ק סד] דמותר לצוותו להדיא ,וכן כתב
27שו"ע רסז,ב ומשנ"ב ס"ק ג. בששכ"ה [סימן מו,כא] ובהלכות שבת בשבת [פרק ג,י].
28משנ"ב שם ,דאל"ה הוי תרתי דסתרי באותו יום גופא. ונחוץ לדעת ,שכתב בששכ"ה [פרק מו ,הערה קו] דאם חשש שכבר הגיע הזמן
29שו"ע רלה,א משנ"ב ס"ק ז ,וכן צריך לכוין בסוף פרשה שלישית לקיים שמחוייב לקבל תוספת שבת ,כמו שחשש לעצמו כן צריך לחשוש לאחרים מפני
מצות זכירת יציאת מצרים [שעה"צ שם אות ט]. 'לפני עיור'.
30כך כתב המש"ב בסימן רסז ס"ק ו ,וכתב המשנ"ב שאם הוא תוך חצי שעה 24י"א דאם מקבל קדושת תוס' שבת ,כבר מחוייב בשביתת בנו ,כך כתב
לצה"כ ,ג"כ יש ליזהר להמתין מלאכול עד שיקרא בהגיע זמן צה"כ ,אבל כתב בתושבות והנהגות [ח"ז סימן לז,כ] וע"ע בהלכות שבת בשבת [פרק ג ,הערה
שהנוהג להקל בהיתר אכילה קודם שהיגע זמן צה"כ ממש ,אין למחות בידו. ]17בנידון זאת.
הלכה ולמעשה– הדלקת נרות
בס"ד -סיכום חבורות על סימן רסג בחלק שלישי של משנ"ב -גליון ב' -פרשת ויצא
א] מצות הדלקת נרות שבת
]1אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת.1
]2והנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית ,2ומ"מ טוב להאיש לתקן הנרות.3
]3עיקר חיוב הדלקה הוא במקום אכילה ,ועליו מברכין ,4וג"כ מחוייב ליזהר שלא יהא חושך בשאר חדרי הבית[ ,5וי"א
שנכון לכתחילה לכוין בהדלקת התאורה Electricity-בחדרי הבית שעושה כן בשביל מצותה.]6
ב] הדלקה שלא במקום אכילה
]1מי שלא הדליק הנרות במקום אכילתה ,אלא הדליק בחדר אחרת בביתו ,או שהדליק בחדר המיוחד לו בבית חבירו,
בדיעבד יצא ידי חובתו.7
]2אבל כתבו הרבה פוסקים ,דבכל מקום שרוצה לצאת ידי חובתו שלא במקום סעודה ,צריך שיהא מועיל אותו אור שלא
יכשל בעץ ובאבן [שכן הוא טעם תקנת הדלקה שלא במקום סעודה.]8
]3ולכן ,כתבו כמה פוסקים ,דאם מדליקם שלא במקום אכילתה ,כיון שיש לנו אור חזק של החשמל בכל הבית ,יש לכבות
את החשמל קודם ההדלקה ,ולחזר ולהדליקה לאחר ההדלקה[ ,ותיכוין בברכתה הן על ההדלקת הנרות ,והן על ההדלקת
החשמל].9
]4ולדעת רוב פוסקים ,האשה עצמה מותרת לחזור ולהדליק החשמל לאחר ההדלקת נרות קודם שתברך עליהם ,שאינה
מקבלת שבת אלא בהברכה [ולא בההדלקה].10
שלא יכשל ,ומפני כן צריך שיהא האור מועיל באמת שלא יכשל) ,ולכן 1שו"ע רסג,ב
אם אין הנרות מוסיפין אורה הניכרת ,אין לברך על הנרות ,וכן הובא 2שו"ע רסג,ג ועוד טעם מפני שכבתה נרו של עולם שגרמה מיתה
בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השת סימן לד הערה כה ,דורר יקרא ע' תיג לאדם הראשון [משנ"ב ס"ק יב].
הערה ,14שבות יצחק פרק ב,ב ע' יט ,וע' יא] ובשם הגר"ח קניבסקי [דרור 3משנ"ב ס"ק יב.
יקרא שם וביום השבת שם] וכן כתב בשבות יצחק [פרק א,ד] להוכיח שרק 4עיין בהרמב"ם פרק ה,א ,ובמשנ"ב רעג ,ס"ק לב ,וכן כתב בששכ"ה
שייך הדין של תוספת אורה במקום אכילה. [מג,א ] וכמו כן הובא בשם הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי [בספר
ולכן ,כתבו כמה פוסקים דמי שמדליק שלא במקום סעודתו ,יש וביום השבת סימן לה ,הערה יז] וכן הובא בשם החזו"א [וס' דעת החזו"א
לכבות החשמל קודם ההדלקה ,ויחזר וידלקה ביחד עם הנרות, ע' כה ,קונט' הזכרונות פרק יז,ג ,וכן הובא בוביום השבת שם] וכן כתב
ותיכוין שברתה תועיל הן על ההדלקת הנרות והן על הדלקת החשמל, במשנה הלכות [חלק יח ,סימן קסה] ובקובץ הלכות [ח"א פרק ז,מד].
כן כתב בתשובות והנהגות [ח"ה סימן ע] וכתב שמחוייב לעשות כן 5וכתבו כל הפוסקים דבזה יוצא בנרות חשמל ,שהרי כל מטרת תקנת
מעיקר הדין שלא במקום אכילה[ ,וכן כתב בתו"ה ח"ב סימן קנד] הדלקה בשאר חדרים הוא משום שלום בית שלא יכשל בעץ ובאבן,
וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת סימן לד הערה כה, ולכן יוצא חובתו בהדלקת כל אור המאירה ,וכן כתב בששכ"ה
דורר יקרא ע' תיג הערה ,14שבות יצחק פרק ב,ב ע' יט ,וע' לג ,והובא בשמו
בשבות יצחק ע' כט דאף בדיעבד אין מברכין אם אין הנרות מועלים שלא יכשל [מג,טו] ובהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ד,לא] ובשו"ת אור לציון [ח"ב
וגם אינם במקום סעודה] ובשם הגר"ח קניבסקי [דרור יקרא שם וביום פרק יח,יד] וכמו"כ הובא בשם הגר"מ פיישנטיין [בכבוד וענוג שבת פרק
השבת שם]. א' ,הערה ]7וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק ד,לד- ,
ויש לדעת ,שכתבו הרבה פוסקים באופן לכתחילה שנכון לחזור ואף בתאורה מביה"כ] וכן כתב בשבט הלוי [ח"ג ס' כד] ובקובץ הלכות
ולהדליק הנרות החשמל אף אם מדליקים במקום הסעודה ,כן הובא [ח"א פרק ז,מח].
בשם הגרש"ז אורבאיך [וביום השבת סימן לד ,הערה כד ,ובשבות יצחק 6כך כתב בששכ"ה [מג,לב] ,שיקפיד להדליקו לכבוד שבת כדי לקיים
פרק ד,ב ע' מה ובח"ו ע' קסד] ובשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י פרק ד,לח] מצותה ,ועיין בשו"ת שבט הלוי [ח"ג ס' כד] שכתב דאם כבר הדליקה
ובתשובות והנהגות [ח"ד סימן סג] וכן נהג הגר"מ פיישנטיין [כך כתב החשמל מבעו"י ,מעיקר הדין אינו צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה
בתשובות והנהגות ח"ה סימן ע' ובח"ו סימן סח ובח"ד ס' סג ,וכן בכבוד ועונג לכבוד שבת ,אם לא דרך הידור מצוה דמה טוב שיעשה לשם שבת בכל
שבת פרק ה ,הערה ]16והגר"י קמנצקי [דברי חכמים שאלה 222ואמת החדרים ע"ש.
ליעקב סימן רסג ,הערה ]274וכן כתב בקובץ הלכות [פרק ז,סא]. 7וכמו שמבואר משו"ע בסוף סימן רעד ,וכן נפסק להלכה בקובץ
10כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק פרק ד ,עמוד מט] וכן כתב הלכות [פרק ז,מח].
הגר"מ שטרנבאך [תשובות והנהגות ח"ד סימן סג] וכן כתב בקובץ הלכות 8עיין במשנ"ב רסג ,ס"ק ל ,ועיין בהערה הבאה.
[פרק ז ,הערה קא]. 9הנה ,יש להקדים שאיתא בשו"ע [רסג,ח] דדעת המחבר הוא שאם
וכמו"כ כתבו הרבה פוסקים שאינה מקבלת שבת אלא בשעת הברכה, מישהו כבר הודלק נרות במקום סעודה ,מי שבא להדליק שם עוד
כך הובא בשם הגרש"ז [בששכ"ה פרק מג ,הערה קעט ובשולחן שלמה סימן נרות אינו מברך ,כיון די"א שאין במברכין על תוספת אורה וספק
רסג] וכן הובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק ד,ד] וכן כתב ברכות להקל ,ועליו כתב הרמ"א שנהוגין שמברכין עף על תוספת
בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ד,נ] ובשו"ת משנה הלכות [ח"ח סימן אורה.
לא] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כבוד ועונג שבת פרק ד ,הערה .]2 וכתבו הרבה פוסקים ,שכל ענין של תוספת אורה שפסק הרמ"א
אולם ,בששכ"ה [פרק מג,לו] כתב דהאשה מקבלת שבת בההדלקה, שמברכין עליו הוא רק במקום אכילה בלבד מפני שכל הוספת אורה
ולכן עליה להדליק החשמל קודם הלדקת הנרות [ע"ש אות לד]. מוסיף בכבוד שבת ,ורק שייך הטעם של כבוד שבת במקום סעודת
שבת אבל בשאר חדרים (כיון שבשאר חדרים טעם ההדלקה הוא כדי
ב] בחורים בישיבה
]1בחורים בישיבה יוצאים ידי חובתם בהדלקת הישיבה שבאולם האוכל ] ,[Dining roomובלבד שאוכלים שם סעודת
לילה.11
12
]2ואם מתארחים בבית אחר לסעודת לילה ,אף שיש מקילים שיוצאים בהדלקת הבעה"ב ,אבל לדעת הרבה פוסקים
מעיקר הדין מחוייבם להשתתף בפרוטי בנרות של הבעה"ב שם[ 13או שיבקש מהבעה"ב שיזכה לו חלק של הנרות ע"י אחר].14
]3ואם א"א להשתתף (וגם אין להבחור רשות להדליק נרות במקום שינתו) ,יש לו להדליק החשמל בחדרו לכבוד שבת ,ויכוין
לקיים מצותו( ,15דלדעת רוב פוסקי זמנינו יוצאים חובת הדלקה בדיעבד ע"י הדלקת החשמל ,וכן מברכין עליו.)16
ג] המתארח בבית הוריו או בבית חמיו
]1הישן בביתו ,והלך לבית הוריו או חמיו לסעודת לילה ,לדעת הרבה פוסקים יש לה להדליק במקום אכילתה.17
]2אבל יש כמה פוסקים שסוברים דיש לה להדליק בביתה ,18ורק יש לה ליזהר לכבות החשמל בשעת הברכה.19
]3ואם גם ישנים בבית הוריו או חמיו באותו לילה( ,ואין להם רשות להדליק בחדר המיוחד להם) בוודאי יש לה להדליק במקום
אכילתה.20
]4וכמו"כ אם ישנים בבית אחר[ ,כגון שמצוי בשמחות שבע ברכות וכיוצ"ב] ואוכלים אצל הוריו וכיוצ"ב ,אין לה להדליק
בבית שישנים [אם אין להם רשות להדליק בתוך החדר המיוחד להם שם] ,אלא יש לה להדליק במקום אכילתה דווקא.21
]5ואף אם אוכלים באולם ,ולא בבית הוריו או חמיו ,ג"כ עליה להקפיד להדליק באולם שהוא מקום אכילתם (ולא בבית
הוריו או חמיו).22
וכן כתב במשנה הלכות [חלק יח סימן קסח,א] שיוצא בזה בדיעבד ,אבל 11כך כתב בששכ"ה [מה,יא] וכן כתב במשנה הלכות [חלק יג ,סימן לו]
לדעתו אין מברכין עליו שספק ברכות להקל ,וכמו"כ הובא בשם וכן הובא בשם החזו"א [דעת החזו"א ע' כו] וכן כתב בהלכות שבת
הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"א פרק ד,לז]. בשבת [ח"א פרק ד,לד] וכמו"כ כתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות
ושיטת הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק מג ,הערה כב] הוא שרק יש ח"ב סימן קנז ,וכן בתח"ד בח"ו סימן סח] וכן כתב בקובץ הלכות [ח"א
לברך על FLASHLIGHTוכיוצ"ב שהזרם חשמל כבר צבור בתוכה, ז,נה].
אבל באור החשמל שבבית אפשר שאין זה הדלקה ,כיון שרק סומך 12ויש מקילים שאף אם רק מתארחים לליל סעודת שבת בלבד ,מ"מ
על זה שבכל רגע ורגע נוצר זרם חדש שלא היה כלל בעולם מקודם, באותו סעודה נחשבים סומכין על שולחן בעה"ב ויוצאים בהלדקתו
וכמו"כ כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יח,יב] וכן הובא בשם הגר"מ בלי שיתוף ,כן כתב בששכ"ה [מה,יב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ
פיישנטיין [כבוד ועונג שבת פרק ה ,הערה .]12 הלכות פרק ז,נו] וכמו"כ הובא בשם הגרח"פ שיינברג [דברי חכמים או"ח
17כן הורה החזו"א [ספר דעת החזו"א ע' כה בשם הגרח"ק ,וכן כתב בקונ' תשובה .]217
הזכרונות פרק יז,ג] כך כתב בקובץ הלכות [ח"א פרק ז,נג ושם אות סה] וכן 13לדעת הרבה פוסקים אינו נשחב סומך על שולחן בעה"ב זה ,כך
הובא בשם הגרש"ז [וביום השבת סימן לב ,הערה ]15וכן הובא בשם הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת פרק לה ,הערה מד] ובשם
הגרי"ש אלישיב [וביום השבת שם דורר יקרא ע' שלו ,אבל ע"ע בשבות יצחק הגר"ח קניבסקי [וביום השבת שם] וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות
ח"ח ע' נה ,שיש גם להדליק החשמל במקום שינה ויכוין בברכתה על שניהן] והנהגות ח"ו סימן סח] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ד,י]
וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ב סימן קנד] וכן הוא ובמחזה אליהו [ח"ג סימן יג] וכן הובא שם בשם הגרש"ז אורבאיך [אבל
דעת הגר"ח קניבסקי [שאלת רב ח"ב פרק כז,ח ,וכן מבואר מקונט' ע"ש שכתב דעכ"פ בנים החוזרים לבית הוריהם אף רק לסעודת לילה ,מיד
הזכרונות שם]. נשחבים סומך על שולחנם].
18כך כתב בששכ"ה [פרק מה,ד] וכמו"כ כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א ומפני כך כתבו כמה פוסקי זמנינו שמעיקר הדין צריך להשתתף
פרק ד,י] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כבוד ועונג שבת פרק ב ,הערה בנרות של הבעה"ב כדי לצאת ידי חובתו ,כך כתב הגר"מ שטרנבאך
]34שלכתחילה יש להדליק בביתה ,וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [בתשובות והנהגות ח"ו סימן סח] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [בלקט
[קובץ מבית לוי חלק יא ,ע' לז הערה א] וכן כתב בהליכות אבן ישראל תשובות תשובה תרפב ,אם אין מדליקים בדירתם] וכמו"כ הובא בשם
[פרק ד,כח] ובמשנה הלכות [ח"ה סימן מא]. הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"א פרק ד,כו].
19כמו שכתבתי בהערה 9למעלה. 14כך כתב בתשובות והנהגות שם ,וצריך הזיכוי להיות ע"י אחר ,שאין
20שהרי אין עליהם חיוב הדלקה במקום אחר בבית הורים זולת המזכה יכול לזכות בעצמו עבור אדם אחר בלא אחד מדרכי הקינינם.
מקום אכילה בלבד ,דאף שמחוייב שיהא אור בחדרי ביתם אבל אין 15שהרי בדיעבד יוצא הבחורים בהלדקתם בחדרי שינה שלהם,
זה ביתם ורק מתארחם שם לשבת בלבד ,ורק רשאי להם להדליק ולדעת רוב פוסקים יוצאים מעיקר הדין בנרות חשמלים.
בחדר המיוחד להם ,אבל בזמנינו אין הדרך להדליק נרות ממש בחדר 16כך כתב בקובץ הלכות [פרק ז,ו] ואפ' ע"י ,LEDוכתב שאף רשאי
שינה אצל המיטות. לברך עליו ,וכמו"כ כתב בששכ"ה [מג,ד ועיין בה' כב] שיש לו על מה
21שהרי רק רשאי להם להדליק או בביתם ,או בחדר המיוחד להם, לסמוך וגם יברך על הדלקה זו ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [דרור
ובזמנינו אין הדרך להדליק בחדר שינה ממש ,ולכן מחוייבים להדליק יקרא ע' שלז ,שבות יצחק פרק ג,א ע' לג הלכות שבת בשבת ח"א פרק ד ,הערה
אצל מקום אכילתם ,וח"ו להם להדליק בחדר אכילה של המשפחה ,28וביום השבת סימן לב הערה כה] שבשעת הדחק אפשר לצאת ידו
שבו הם מתארחים ללינה בלבד[ ,שאין להם שום שייכת לאותו חובתו אפ' על 'פלארסינט' ואף רשאי לברך עליו ,וכן כתב הגר"מ
מקום ,שיהא שייך להם להדליק שם]. שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ב סימן קנו ,ח"ו סימן סח] שבשעת הדחק
22אם לא שיש לה אפשרות להדליק בחדר שינה המיוחד להם ,אבל נראה לענ"ד עיקר שמברך עליו ,וכמו"כ כתב בהלכות שבת בשבת
אם זה א"א ,מחוייב לה להדליק בהאולם. [ח"א פרק ד,כ] וכן הורה בחזו"ע [ח"א ע' רטו וע' ריא ,יבי"א ח"ב סימן יז,
יחו"ד ח"ה סימן כה] ,ולדעת כולם בדיעבד רשאי אף לברך עליו.
הלכה ולמעשה –דיני ליל שבת
בס"ד – סיכום חבורות על סימנים רסח-רעד בחלק שלישי של משנ"ב -גליון ג' -פרשת וישלח
א] אמירת ויכולו לאחר תפילת ערבית
]1תיקנו לומר הפסוקים של ויכולו אחר תפילת ערבית ,1ואין לדבר אז.2
]2צריך לומר אמירת 'ויכולו' בקול רם ומעומד( 3ולכן אין לסמוך על שום דבר אז )4שבזה אנו מעידים להקב"ה במעשה
בראשית.5
]3לכתחילה יש לומר ויכולו בעשרה ,ועל כן לדעת המשנ"ב המתפלל בלחש ימהר לסיים תפילתו כדי שיאמר ויכולו עם
הקהל.6
]4ואף מי שלא גמר תפילתו לגמרי ,אלא עומד בתחנוני אלקי נצור ,לדעת רוב פוסקים יש לו לומר ויכולו עם הציבור בקול
רם( ,7וי"א שעדיף לו לדלג אותן התחנונים.)8
9
]5ואם אינו יכול לומר אותו בעשרה ,עכ"פ יהא בשתים .
10
]6ויחיד המתפלל בעצמו ,י"א דאין לומר אותו כלל ,וטוב שיתכוין רק כקורא בתורה .
ב] דיני קידוש של ליל שבת
]1קידש של ליל שבת הוא מצות עשה דאורייתא ,שנאמר 'זכור את יום השבת לקדשו'.
]2וכיון דמצות צריכות כוונה ,לכתחילה יש לכוין לקיים המצוה דאורייתא 11בשעה שמקדש על היין.12
]3צריך המברך ליזהר מלהתחיל הברכה שנייה קודם שמסיימים העונים אמן על ברכת הגפן.13
]4מגביה הכוס בשתי ידיו ,וכשמתחיל לברך נוטלו בימנו לבד ,ולא יסייע בשמאלו ,וצריך להגביה הכוס טפח מעל השולחן.14
]5אם רוצה להחזיר היין הנשאר לתוך הבקבוק ,צריך להוסיף מעט יין ,דאל"ה הוי פגום ,ואסור להחזירו.15
ג] דיני קידוש במקום סעודה
]1אין קידש אלא במקום סעודה ,והיינו שצריך לאכל הסעודה במקום שקידש על היין ,16וגם תיכף אחר הקידוש.17
11עיין בביה"ל באריכות בסימן רעא,א ד"ה מיד בא"ד ,שאף שלדעת 1עיין בשו"ע רסח,ז.
הרמב"ם שייך לקיים מצות העשה ע"י תפילה ,וקידש על היין הוא 2שו"ע רסח,יב -וע' במשנ"ב ס"ק כו.
רק מדברי סופרים ,אבל סיים שלכתחילה יש לחוש לגדולי הפוסקים 3שו"ע רסח,ז.
שסבירא להו דאין יוצא דבר תורה בתפילה ,ולכן כתב המשנ"ב [רעא, 4כמו שכתב המשנ"ב [בסימן צד ס"ק כב ,וכן בסימן קב ,ס"ק א ,ובסימן
ס"ק ב] דטוב יותר שיצא אז המצות עשה דאורייתא משיצא עתה קכח ,ס"ק נא ,וכמו שאיתא בשו"ע קמה,א] בכל מקום שצריך עמידה,
ויהיה בלא כוס ושלא במקום סעודה. שסמיכה דינו כישיבה.
12שהרי קי"ל שמצות צריכות כוונה ,ובפרט במצוה דאורייתא שבזה 5משנ"ב רסז ס"ק יט בתח"ד.
לכל האחרונים צריך כוונה[ ,עיין במשנ"ב בסימן ס ס"ק י]. 6ביה"ל רסח,ז ד"ה מעומד.
ואף שיסד החיי אדם שכל דבר שמוכח מעינינו שכוונתו הוא כדי 7כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [במאור שבת ח"א מכתב ט ,ובח"ב
לצאת יצא אף עם לא כיון ,אבל לדברי המשנ"ב [שם] כל החיי אדם מכתב כ"ג ,וכמו"כ הובא בשמו באשי ישראל פרק לב ,הערה עא ע"ש טעמו]
הוא רק בדיעבד. אם כבר אמר ה'יהיו לרצון' הראשון ,והוסיף ,שג"כ יש לו לומר אותו
13הרי כתב השעה"צ [בסימן קסז ,ס"ק מג] דמי שכיון לצאת ברכת בכל רם ,כמו שכתב המשנ"ב [אבל בשולחן שלמה שבת א' סימן רסח
המוציא מחבירו בשעה שבירך על נט"י ,לא יצא הברכה ששמע 'שלא בהערה א' הובא בשמו שיש לו לאומרה בלחש] ,וכן כתב בציץ אליעזר
עדיף מהברך ברכת המוציא כשהפסיק באמצע בדברים אחרים שלא [בחלק יד ,סימן כד ,וכתב שם שיש לאומרו בקול רם[ וכן כתב הגר"ח
יצא' עכ"ל ,וכתב הגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ו סימן נב] קניבסקי [בשיח תפילה תשובה קנז ,וכן בקובץ שו"ת מהגרח"ק ע' יד] וכן
שמבואר מדבריו שדבריו של השומע הוי הפסק בברכתו ששמע ,ולכן כתב הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"א פרק ח,כ] ,וכן כתב בשו"ת ויען
כתב שיש לחוש לדעתו לכתחלה ,וכתב שהוא נוגע מאד אם בעוד יוסף [ח"ג סימן תי"ג] ,וכמו"כ נפסק להלכה בספר אשי ישראל [פרק
שעונה אמן מתחיל המקדש לברך את הברכה שנייה. לב,יט].
14הרי כתב בשו"ע [רעא,י] דכוס של קידש דינו ככוס של ברכת המזון, אולם ,הגר"נ קרליץ [בחוט שני מהד"ש נו"ש ע' רפ] הסתפק אם יש
וכתב בשו"ע קפג,ד אלו הדינים לכוס של ברכת המזון. להפסיק באלקי נצור ,והובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל
15עיין במשנ"ב סימן קפב ס"ק יט .ובדיעבד אם החזיר ,אף שעבר על ח"א פרק ח,ז] בהחלט שלא יפסיק באלקי נצור כדי לומר 'ויכולו'.
איסורא ,נתבטל היין הפגום להיין שאינו פגום שבבקבוק ושוב אינו 8כך כתב בהלכות שבת בשבת [ח"א פרק ו,כב ,ובהערה 43שם כתב שכן
פגום [אם לא שרוב היין שבבקבוק הוא פגום]. הוא כוונת הפמ"ג שהובא בבביה"ל ע"ש].
16שו"ע רעג,א. 9משנ"ב ס"ק יט ,אבל לדעת החזו"א [סימן לח ,ס"ק י] אין הידור
17רמ"א רעג,ג ,וכתב המשנ"ב [ס"ק יב] שלא יפסיק אפ' זמן קצר ,עכ"פ לאומרה בשנים ,ולהיפך גרע טפי ע"ש ,ורוב פוסקים כתבו לנוהג
לכתחילה. כהמשנ"ב ,וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"א פרק ח,ז].
10משנ"ב שם
]2ושינוי מקום מחדר לחדר וכ"ש מקומה לקומה ] [Floor to Floorהוא לעיכובא בלי דעת ,18ושינוי מבית לבית הוא לעיכובא
אף אם היה דעתו לכך מתחילה( ,19וכל זה הוא רק אם אכל הסעודה במקום השני).
]3וכתב המשנ"ב דצריך ליזהר מאד מלשנות ממקומו בין קידש לסעודה אף אם דעתו לחזור מיד ,אבל כתב דכל שחזר
למקום שקידש ,בדיעבד אין לו לחזור ולקדש.20
]4וכיון דקידש במקום סעודה הוא רק על שיעור כזית פת ,21צריך ליזהר מלשנות מקומו עד שיאכל כזית פת.
]5סוכה המובדל לגמרי מן הבית ,נחשב כשינוי מבית לבית ,ולכן לכתחילה יש המקדש בלילה (ובפרט בליל שבת) 22לשתות
שתי רביעות יין מכוס הברכה( ,שבדיעבד נחשב זה במקום סעודה).
ד] דיני בציעת הפת
[ 23וביום השבת ,וכן בליל יו"ט ,בוצע העליונה.]24 ]1בליל שבת ,אוחז שתי ככרות שלמות בידו ובוצע התחתונה
]2מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה.25
]3יתפוס המברך את הלחם בידו ,26ויתן שתי ידיו לגמרי על הפת 27בשעת הברכה[ ,ויש להפסיק מעט בין תיבת 'לחם' ותיבת
'מן' שבברכת המוציא]28.
]4אם הוא מוציא את אחרים ,אינו רשאי לבוצע הלחם או לשבר את המצה עד שיכלה אמן מפי רוב עונים29.
]5ואחר הבציעה ,צריך המברך ליתן לכל אחד מן המסובין חלק של הלחם שבירך עליו( 30,כשיעור כזית או פחות מעט.)31
]6וקודם שיחלק לכל אחד מהם ,צריך הוא לאכל מעט בתחילה 32,שאין המסובין רשאי לטעום עד שיטעום הבוצע.33
]7ולכתחילה צריך ליתן לכל אחד מן המסובין חלק של הפרוסה שהפרידו מתחילה[ 34ולכן כתב המשנ"ב 35דיש ליזהר בסעודת
גדולות שיחתך מתחילה פרוסה שהוא כ"כ גדולה ,שיפסק לכולם].
]8אין לאכול מן הפרוסה כשהוא יותר מכביצה[ ,36ולכן ,אם הפרוסה הוא יותר מכביצה ,יש לו לחתוך מעט ממנה קודם שיאכל].
במקום סעודה ,עיין בשו"ע רעג,ה) בשעת הדחק [ע' במשנ"ב ס"ק כו], 18שו"ע רעג,ב ומשנ"ב ס"ק י ,ועיין במשנ"ב ס"ק ח ,שמבואר
ואם המקדש עשה כן ,בדיעבד עלה לשאר המסובין ,שיהא יצאו חובת שמקומה לקומה דינו כשינוי מחדר לחדר.
קידש במקום סעודה [עי' בשו"ע רעג,ד] ,ולכתחילה בוודאי מה טוב אם 19כך מבואר משו"ע רעג,א ,אבל אם יכול לראות את מקומו הראשון
כל אחד ישתה רביעית יין קודם שיצאו ליטול ידיהם בבית. אין לו לחזור ולקדש מפני חשש ברכה לבטלה ,כך כתב השעה"צ [אות
23שו"ע רעד,א. ח] אם לא שיש שביל או כביש המפסיק בין המקום קידוש והמקום
24שו"ע שם. אכילה [משנ"ב ס"ק ז].
25שו"ע רעד,ב ומשנ"ב ס"ק ו. 20משנ"ב סימן רעג ,ס"ק יב [ועיין בביה"ל רעג,ג ד"ה לאלתר].
26שו"ע קסז,ג'. 21כמו שכתב המשנ"ב רעג ס"ק כא.
27שו"ע קסז,ד' ,ועי"ש. 22הנה ,בסוכה שאין אחד מהדפנות משתמשות גם לכותלי הבית,
28שו"ע קסז,ב' ,שלא יבליע אחד מן הממי'ן [ -משנ"ב ס"ק כא]. והכל מובדל כבית בפנ"ע ,הרי בקידש של לילה יש חששות חמורות
29שו"ע קסז,טז [עיין במשנ"ב ס"ק פה] -ודין זה נוגע במיוחד של קידש במקום סעודה ,ובפרט של קידש של ליל שבת ,שלדעת כמה
כשמברכין על מצה -כיון דשבירתה נעשה ברגע. ראשונים הוא חייב מדאורייתא [עיין בביה"ל רעא,א ד"ה מיד] .שהרי יש
30שו"ע קסז,א. חיוב לעשות קידש במקום סעודה ,וכתב המשנ"ב [בסימן בסימן רעג
31עיין במשנ"ב קסז ס"ק טו. בס"ק יב] דמפני כך צריך ליזהר מאד מלשנות ממקומו בין קידש
32משנ"ב קעז ,ס"ק עט. והסעודה ואף אם חוזר מיד למקום שקידש ,ומבואר משו"ע [בסימן
33שו"ע רעד,ג. רעג,א ] דלא מהני דעתו לשנות ממקומו מבית לבית ,וכתב המשנ"ב
34משנ"ב קסז ,ס"ק יד. [בס"ק ז] דאף אם יכול לראות ממקומו הראשון לכתחילה יש ליזהר
35שם. מאד בזה ,ולכן כתבנו העצה להמברך לשתות יין כשיעור רביעות,
36ע"פ המשנ"ב ס"ק ט'. מלבד ממה שצריך לשתות לחובת קידש [שהוא רוב רביעית ,עי' שו"ע
רעא,יג ומשנ"ב רעג ס"ק כז] שי"א דגם זה נחשב סעודה (בנוגע לקידש
הלכה ולמעשה –הליכה ודיבור בשבת
בס"ד – סיכום חבורות על סימנים שא-שז בחלק שלישי של משנ"ב -גליון ו' -פרשת ויגש
א] הליכוך בשבת
]1דרשו חז"ל שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול.1
]2ולכן ,אסור לרוץ בשבת (כיון שדרך האדם למהר בחול) ,אא"כ הוא לדבר מצוה ,כגון לבית הכנסת או כיוצ"ב.2
]3לדעת רוב פוסקי זמנינו מותר לרוץ כדי שלא ירטב עצמו בגשמים.3
]4יש לדעת דאף אם הולך לאט ,אסור לפסוע פסיעה גסה( ,4והיינו ,שלא יהא יותר משיעור חצי אמה בין רגל לרגל בשעת
הליכתו.)5
]5וכמו"כ אסור לקפוץ בשבת( ,6והיינו ,להגביה שתי רגליו מעל הקרקע בבת אחת).
]6ולכן ,העולה על מדרגות ] ,[Stepsאין לקפוץ שתי מדרגות בבת אחת [ואף אם רגיל לעשות כן בימות החול.]7
ב] דיבור בשבת -במלאכה האוסרת
]1דרשו חז"ל שלא יהא דבורך בשבת כדבורך של חול.8
]2ולכן אסור לומר 'דבר פלוני אעשה למחר' ,אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת( ,ואפ' אם רק אסור מדרבנן).9
]3נחלקו האחרונים אם מותר לדבר במלאכה שהוא לדבר מצוה ,וכתב המשנ"ב ,דנכון לכתחילה להחמיר כשאין צורך
לזה לשבת.10
]4מותר לומר שיעשה דבר פלוני למחר ,אם אפשר לעשות אותו דבר באופן המותרת בשבת.
]5ולכן מותר לאדם לומר 'אלך לברקלין למחר' ] ,I’m going to Brooklyn tomorrowורק אסור לומר 'אסע לברקלין למחר'
.[I’m driving to Brooklyn tomorrow]11
]6יש איסר לעשות חשבונת בדברים שכבר עשה קודם שבת( ,כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני) אם בעי לידע כמה צריך
ליתן לפלוני לאחר שבת (ואף שאינו מזכיר מה שעתיד לעשות אלא מה שכבר עשה.)12
ופשוט דאף אם רגיל לעשות כן בימות החול ,אין זה מתירו לעשות כן 1שנאמר (ישעיה נח,יג) 'וכבדתו מעשות דרכיך' ודרשו (קיג ).שלא יהא
בשבת ,שהרי דרשו חז"ל שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול. הילוכך בשבת כהילוכך בחול ,שדרך האדם למהר ולרוץ אחר עסקו
8כך דרשו חז"ל מהפסוק (ישיעה נח,יג) 'ודבר דבר' שלא יהא דבורך [משנ"ב ס"ק א].
של שבת כדבורך של חול. 2שו"ע שא,א ,כיון שדרך האדם למהר ולרוץ אחר עסקו בחול ,ולכן
9שו"ע שז,א ,ומשנ"ב ס"ק א. אסור לעשות כן בשבת [ע' במשנ"ב ס"ק א].
10משנ"ב שם ,שהמג"א [ס"ק א] והכנסת הגדולה [הגה"ט] מחמירים 3יש אחרונים שכתבו דמותר לרוץ בשבת ויו"ט לצורך שלא ירטב
מלדבר בדבר מצוה לצורך שבת ,אם לא שמתיירא שיתרשל בדבר, בגשם ,כך כתב במנחת שבת [סימן צ ס"ק ג] וכן כתב בקצות השולחן
וכמו שהובא בשעה"צ [אות ג] ,אבל האליה רבה [ס"ק א] והמאמר [סימן קז בדי השלחן ס"ק ה] וכן כתבו הרבה פוסקי זמנינו ,כך כתב
מרדכי [ס"ק א] והברכי יוסף [ס"ק א] חולקים עליהם ומתירים. הגר"ש וואזנר [בשבט הלוי ח"א סימן נח] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט
11וכמו שנפסק בשו"ע [שז,ח] שיכול לומר לחבירו 'לכרך פלוני אני שני נו"ש עמוד רצא] וכן כתב בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לח] ובשו"ת
הולך למחר' ,וכן מותר לומר לו 'לך עמי לכרך פלוני למחר' ,כיון רבבות אפרים [ח"ו סימן רטו ,אות טז] וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה
שהיום יכול לילך ע"י בורגנין ,וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר [פרק כט ,ס"ה ע"ש] ובספר ארחות שבת [פרק כב,לד].
לעשותו היום יכול לומר לחבירו שיעשנו למחר ,וע"ע במשנ"ב שם. אולם ,כתב הגר"ח קניבסקי [בספר קרית מלך שבת כד,ד ,וכן הובא בשמו
וכן הובא בשם הגרש"ז אורבאיך [בשולחן שלמה ס"ק י] שאפ' אם אמר בספר דרך שיחה ח"א עמ' רעט ובספר שאלת רב ע' שלט] דמבואר מהמדרש
על עיר שהוא רחוק הרבה ,אין איסור בדבר ,ואפ' אם העיר הוא רבה דאסור לרוץ אף מפני הגשמים.
במדינה אחרת ,וכן כתב בארחות שבת [פרק כב,יב] שאף אם המקום 4רמ"א שם
הוא רחוק ,וכוונתו ברורה שילך ברכב ,מ"מ אין איסור בדיבור, 5כך כתב המשנ"ב [בסימן שא ס"ק ג] לאדם בינוני ,ואדם הגדול ביותר,
וכמו"כ כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד סימן עב,כו]. כפי שיעור פסיעה שלו.
ומוסיף בספר הלכות שבת בשבת [שם] ,שאף מותר לומר ש'אלך 6משנ"ב ס"ק ג ,וכתב בשעה"צ [ס"ק ג] שכן כתב הרמב"ם [פרק כד,ד]
לא"י/לאמריקה למחר' ] [I’m going to EY/USA tomorrowוכמו"כ ושארי פוסקים ,ושאפשר שגם רש"י מודה לאיסור[ ,ע"פ מה שצדד
הובא [בהלכות שבת בשבת שם בהערה ]38בשם הגרי"ש אלישיב ,ורק בהביה"ל שא,ג ד"ה אפילו].
אסור לומר 'אטס לא"י למחר' ]- [I’m flying tomorrowאולם ,עיין 7כך שמענו מהגרי"א הכאן פארכהיימער שליט"א ,שאסור לקפוץ על
במה שהובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"ב ,פרק סב ,הערה המדרגות ,כדרך הבחורים והאברכים הצערים ,אם לא שהולך לבית
.]3 הכנסת ללמוד או להתפלל.
12עיין בשו"ע שז,ו ומשנ"ב ס"ק כה וס"ק כו.
ג] דיבור בשבת -בדברים בטלים
]1אין להרבות בדברים בטלים בשבת( ,13ואף אם אין בהם דברי גנאי וקלות ראש.)14
]2בני אדם שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם ,מותר לספרם בשבת כמו בחול( 15אבל אין להמשיך יותר מדאי
משום ביטול תורה.)16
]3אבל מי שאינו מתענג בו ,אסור לאמרם כדי שיתענג בהם חבירו.17
]4ואם אין לו תענוג מהדיבור עצמו ,ורק מתענג במה שאחרים מתענגים בדיבורו ,כתב המשנ"ב דאפשר דיש להקל.18
]5אסור לספר בשבת איזה דבר שמצטער בו.19
ד] לשון של הלואה בשבת
]1אסור להלואת בשבת כשאינו לצורך שבת ,20ואפ' הלואת מאכל,
(אבל לצורך שבת שרי.)21
]2וענין 'הלואת' מאכל הוא ,שנותן איזה מאכל על מנת שהמקבל יחזיר לו אותו סוג מאכל [כגון בקבוק חלב עבור בקבוק
חלב].
]3ואף כשהוא מותרת לצורך שבת צריך לבקש לחבירו בלשון 'תן לי' ] ,[Give meולא בלשון 'השאילני'.[Lend me] 22
]4אסור לפרוע הלואה ,ואפ' הלואת מאכל ,אא"כ הוא לצורך שבת.23
]5ואף כשמותר הוא לצורך שבת ,צריך לו לפרעו בלשון חזרה [I’m returning this] ,ולא בלשון פרעון.[I’m paying this up] 24
ה] לשון של שאלה בשבת
]1אף ששאלה מותרת בשבת ,25אבל צריך לבקש אותו ג"כ בלשון 'תן לי' ] [Give meולא בלשון הלואה.[lend me] 26
]2ואף כששאל ספרים לצורך מצוה ,מ"מ אסור להזכיר לשון הלואה.27
]3וכן אף אם מתנה עמו שמלוהו רק לזמן קצר ,ג"כ אסור להזכיר לשון הלואה (דלא פלוג רבנן) .
28
ו] מתנה והפקר בשבת
]1אסור ליתן מתנה לחבירו( ,שדומה למקח וממכר ,)29ורק שרי לצורך שבת ויו"ט.30
]2נחלקו הראשונים ,אם אסור להפקיר דבר משלו בשבת ,אם הוא שלא לצורך מצוה.31
24משנ"ב שם. 13שו"ע שז,א ועיין במשנ"ב בס"ק ה ,דהנשמר מלדבר דברי חול,
25כן מבואר משו"ע שז,יא .ובאמת כן פסק הרמב"ם [בפרק כג,יב] ,וכן קדוש יאמר לו ,וע"ש יותר דאנשי מעשה נזהרים ביותר מזה שלא
נפסק להלכה במחברי זמנינו ,ע' בארחות שבת [פרק כב,טו]. לדבר השבת אפילו דברים הכרחיים כי אם בלשון הקודש ,וכדי שלא
26שו"ע שז,יא ,דאף בשאלה ,אסור להזכיר לשון הלואה ,ובלשון לעז, יבאו לשיחה בטילה.
שאין חילוק בין השאילני והלויני ,צריך לו לשאול בלשון 'תן לי'. 14שאז אפילו מעט אסור[ ,משנ"ב ס"ק ב].
27משנ"ב שז ,ס"ק מג ,בשם הפמ"ג [א"א ס"ק יד]. 15רמ"א שם.
28משנ"ב ס"ק מג ,והוא דברי הפמ"ג [א"א ס"ק יד] בשם הרשב"א 16כתב במשנ"ב [בס"ק ד] דאפילו לתלמידי חכמים היגעים בתורה כל
[קמח .ד"ה אמר]. ימות השבוע ,גם כן איתא באחרונים שלא ירבו בו יותר מדאי משום
29משנ"ב שו ס"ק לג ,דדמי למקח וממכר שהרי יוצא מרשותו. ביטול תורה.
30משנ"ב שם. 17רמ"א שם ,דאין לו לעבור על 'ודבר דבר' בשביל חבירו [משנ"ב ס"ק
31כתב הרמב"ן [פסחים דף ד ].דאסור להפקיר דבר בשבת ,וכן כתב ו] ,ורק כשיש לו תענוג בעצמו ,אינו נכלל ב'ודבר דבר'.
הריטב"א [שבת דף קכ ].וכן כתבו כמה אחרונים ,כן כתב הפרי חדש 18משנ"ב שם.
[סימן תלד] ורעק"א [או"ח סימן יג,ג] ,וכן כתב להלכה בספר ארחות 19משנ"ב [ס"ק ג] בשם האחרונים [שעה"צ אות ה].
שבת [פרק כב,נא] ,וכן חששו שאר פוסקי זמנינו לשיטת המחמירים, 20רמ"א שז,יא גזירה שמא יכתוב [משנ"ב שם ס"ק מו].
עיין בשו"ת אז נדברו [חלק יב ,סימן כא בסו"ד] וכן בשו"ת שבט הקהתי 21משנ"ב [ס"ק מו] בשם האחרונים ,וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק
[ח"ב יר"ד סימן שב ,וכן ח"ג באו"ח בסימן קי]. כב,מג].
אבל כתב המאירי [מגן אבות ענין יח] שמותר להפקיר בשבת ,ואף 22כתב בשו"ע [בסימן שז,יא] שאם מדבר בלשון קודש ,צריך לומר לשון
בפוסקי זמנינו ,הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ,ח"ב פרק 'השאילני' ,ולא לשון 'הלויני' ,ובלשון לעז [כגון אידיש או אינגלית] שאין
סב,ט] דדעתו נוטה שמותר להפקיר ,וע' בספר הלכות שבת בשבת [ח"ד חילוק בין השאילני והלויני ,צריך לו לשאול בלשון 'תן לי' ,וכן נפסק
פרק עג,יד] שהביא השתי שיטות ולא הכריע ביניהם. בארחות שבת [פרק כב,מג].
23משנ"ב שז ס"ק מו.
הלכה ולמעשה – שטרי הדיוטות
בס"ד – סיכום חבורות על סימנים שז בחלק שלישי של משנ"ב -גליון ז' -פרשת ויחי
א] עיקר האיסור של שטרי הדיוטות
]1גזרו חז"ל שאסור לקרות בשטרי הדיוטות( ,והיינו ,שטרות וכתבים העוסקים בדברים האסורים בשבת).
]2ואף המתכוין לעיין בהם בלא קריאה אסור ,1אבל הבטה בעלמא מותר.2
]3וכתבו פוסקי זמנינו שהמרגיש שקורא אותו ע"י הבטתו ,אין לו להמשיך קריאתו במתכוין( ,דמאחר שמרגיש בעצמו שקורא
אותו וממשיך בהקריאה ,הוי קריאה במתכוין).3
]4כל דבר שאסור בקריאה בשבת ,אסור בטלטול משום מוקצה.4
ב] מה נחשב שטרי הדיוטות
]1שטרי הדיוטות היינו שטרות העוסקים בעניני האסורים בשבת ,כגון שטרי חובות וחשבונות ,5או הודעת תשלום עבור
חשמל או מים. [Electricity bills etc.] 6
]2וכן כל מודעות בענינים האסורים בשבת [כגון לוח זמני נסיעות Trip/Driving Schedulesוכיוצ"ב] אסורים בקריאה ,וכן
7
אסור לקרות ההוראות שימוש ] [Instructionsשל מכשרים חשמלים ].8[Electric Appliances etc.
]3ואף ההוראות שלטי הרחוב לבעלי נהיגה ,Street Signs for Drivers-דינם כשטרי הדיוטות( ,כיון שהם כתיבה המורה על
הנהיגה שאסורה בשבת) 9ולכן אין לעיין בהם במתכוין (אבל הבטה מותר).
10
]4כתבו הפוסקים דספרי נהיגה ] [Driving instructionsאסורים בקריאה לאלו הלומדים דרכי נהיגה ( ,וכן רשיון נהיגה
Driver’s Licenseג"כ דינו כשטרי הדיוטות.)11
נחשבים שטרי הדיוטות, ]5נחלקו הפוסקים אם ספרי בישול [Cooking/Recipe Books] ,12או ספר טלפנים[Directory] ,13
יש שהחמירו ויש שהקילו.
ג] פרסומות ][Advertisements
]1כתבו הפוסקים ,דפרסומות ] [Advertisementsבעניני מסחר וקנייה ,נחשבים שטרי הדיוטות( ,14אם יתכן שלעתיד ירצה
הפעם לקנותו ,ויש מחמירים אף אם אינו נוגע לו כלל.)15
אולם ,אין ההולך ברוחב צריך לעצום עינים מלקרות השלטים האלו ,שהרי 1שו"ע [שז,יג] 'שטרי הדיוטות ,דהיינו שטרי חובות וחשבונות ,אסור לקרותם,
הבטה בעלמא מותרת ,ורק אסור לעיין בהם במתכוין. ואפ' לעיין בהם בלא קריאה אסור ,וכתב המשנ"ב [בס"ק נא] די"א דהאיסור
10כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ב ,הערה לה] וכן נפסק באיל הוא משום מצוא חפצים ,וי"א משום שמא ימחוק ,וביאר המשנ"ב [בס"ק נא]
משולש [פרק ב,ו] וכן כתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן עג ,הערה ט] וכעין זה הורה ע"פ הלבוש דזה שאסור בקריאה בעינים הוא מפני שא"א כשמעיין שלא ישא
הגרש"ז אורבאיך [ ע' שולחן שלמה סימן שז ס"ק כז] דספרי טיפולי רפואה למי ויתן בעניני השטרות.
שלומד אותם כדי לטפל בהם ,אסורים בקריאה בשבת. וכן כתבו פוסקי זמנינו ,שקי"ל להלכה דאפ' קריאה בעינים אסור מעיקר
11כך כתב באיל משולש [פרק ב,ו] אם לא במקום שצריכים הרשיון גם לזיהוי הדין ,כך כתב בששכ"ה [פרק כט,מו] ,בארחות שבת [ח"ב פרק כב,קכו] ובהלכות
].[ID שבת בשבת [ח"ד פרק עג,נב].
12כתב בששכ"ה [פרק כט,מח] דהוראת בישול הם שטרי הדיוטות ממש ,וכן 2כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ז ,הערה קז] וכן נפסק באיל
הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ב ,הערה לד] ,וכן נפסק בספר איל משולש [פרק ז,לב] וכן כתב במנחת אשר [ח"א סימן יט].
משולש [פרק ב,ו] כיון שמלמדים לעשות דבר האוסרת בשבת. 3כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש שם הערה טז] וכן נפסק באיל משולש
אבל הובא בשם הגרש"ז אורבאיך [בשולחן שלמה ח"א סימן שז ,ס"ק כו] דיתכן [שם].
דהואיל ולא מלמדים איך להעביר האש וכו' רק מלמדים איך להטעים את 4דכל דבר האסור בקריאה ,אסור בטלטול ,וכמו שכתב המשנ"ב [ס"ק סב בשם
התבשיל שיהא לו טעם טוב אולי זה חכמה וידיעות' ,וכן כתב להקל בחזון הט"ז] ,וכן הורה הגר"מ פיישנטיין [באג"מ ח"ח סימן כב ,וכן בדברי חכמים שאלה
עבודיה [ח"ו עמוד עג מפני אותו טעם] וכן כתב בספר וביום השבת [סימן כט,לו] ]277בנוגע עיתונים המיוחדים למסחר ,וכן הורה הגר"נ קרליץ [חו"ש נו"ש
להקל. מהד"ש ע' רצז] וכן הובא בשם החזו"א בנוגע עיתונים.
13הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בשו"ת הגרח"ק עמוד מב ,שאלה מז] דספר 5כך כתב בשו"ע שם ,וכן נפסק בששכ"ה [ח"א פרק כט,מו] וביאר בהלכות שבת
טלפונים הוי שטרי הדיוטות ממש[ ,וכן הובא בשמו בתשובות הגרח"ק ח"ב פרק בשבת [פרק עג,נג] דכל שטרות בעניני משא ומתן הם בכלל שטרי הדיוטות.
לה,טז דאין ראוי לקרות בספר טלפנים] ,וכן פסק הגר"נ קרליץ [חו"ש נו"ש מהד"ש 6כך כתב בספר ארחות שבת [ח"ב פרק כב,קכז] ובפיה פתחה בחכמה [פרק ד,א].
עד רצז ,וכן הובא בשמו באיל משולש פרק ב ,הערה לו דעיקר תשמישו הוא למספרים 7כך כתב בששכ"ה [פרק כט,מו] ובהלכות שבת בשבת [ח"ב פרק עג,סט] ובפיה
שבתוכה כדי להתקשר ,וששמו מוכיח עליו שכן הוא עיקר תשמישו]. פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד ,הערה מא] וכמו"כ הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל
אבל הובא בשם הגרי"ש אלישיב [באיל משולש פרק ב ,הערה לז] דאין דינו כשטרי משולש פרק ב הערה ט] וכן נפסק באיל משולש [פרק ב,ב] דכל דבר שאסור בשבת,
הדיוטות ,וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [פרק ד,ג] כיון שג"כ משתמשים עמו כדי אסור בקריאתו משום שטרי הדיוטות ממש.
לחפש כתובות ].[addresses 8דהוי ג"כ כתב בנוגע דבר האסור בשבת ,וכן כתב באיל משולש [פרק ב,ו] ובפיה
14כך כתבו האחרונים ע"פ תשובת היעב"ץ ,וכן נקטו כל פוסקי זמנינו ,כך כתב פתחה בחכמה [ח"ג פרק ג,ב] ,וכמו"כ הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק
בששכ"ה [פרק כט,מח] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בדברי חכמים שאלה ב ,הערה ט] באופן כללי.
]277וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"ה עמוד סז ובדרור יקרא עמוד 9אלו השלטים המורים על אופני הנהיגה כגון ' 'DO NOT ENTERאו NO
שמד] וכן כתב הגר"י בעלסקי [שולחן הלוי פרק ט,ב] וכן כתב בשולחן שלמה [סימן TURN ON REDוכן הוראות כגון ''LEFT LANE MUST KEEP LEFT
שז ס"ק כו] ובארחות שבת [פרק כב,קכז] ובחזון עבודיה [ח"ו ע' עב] ופיה פתחה ’ ’35 MPH SPEED ZONEוכיוצ"ב ,וכן אלו או מהירת הנהיגה
בחכמה [ח"ג פרק ד,ב] וביום השבת [סימן כט,לא] ובמנחת אשר [ח"א פרק יט,ו] המורים על חנייה כגון 'MUNICIPAL PARKING LOT':או TOW-
וכן כתב הגר"ש גרוס [במכתב הנדפס בעם מקדשי שביעה ח"ב עמוד קמו]. 'AWAY ZONEוכן ' 'NO PARKING OR STANDINGוכיוצ"ב אסורים
15יש פוסקי זמנינו שכתבו ,דאם לא יתכן שירצה לקנות אותו ,אינו בכלל שטרי בקריאה ,דהם ממש מורים על דבר האוסרת בשבת.
הדיוטות ממש ,כך הוא דעת הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כד ס"ק ט ,וכן ולא שייך להתיר מפני שהם מחוברים לקרקע ,שהרי כתב המשנ"ב [בס"ק מט]
הובא בפיה פתחה בחכמה ח"ג פרק ד,ב] דאינו שטרי הדיוטות ממש ,אבל מ"מ כתב דרק אם חקוק אינו מחליף בשטרי הדיוטות ,וכן כתב בארחות שבת [ח"ב פרק
שאסור בקריאה משום גזירה אטו שטרי הדיוטות ,ורק מותר אם הוא צורך כב,קנא] ובפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ג,ז] וכן בספר וביום השבת [כט,מב].
הגוף או כתב חכמה וכיוצ"ב ,וכמו"כ כתב באבני ישפה [ח"ו סימן נח,ב]
]2ולכן ,אסור מדינא לעיין בהפרסמות שבעיתוני השבוע ,[weekly magazines]16או בלוחי השנה ].17[Yearly Calendar
]3וכתבו הפוסקים ,דאף הפרסמות הנדפסים על דפים שיש בהם דברי תורה [כגון שמצוי לפעמים בגליוני השבוע] אסורים
בקריאה.18
ד] קריאת עיתונים ][Magazines
]1רוב פוסקים אסרו קריאת כל העיתון ,ואף החדשות ] ,[Newsבשביל המודעות והפרסומות שמדפיסים בתוכה ,19אבל
כתבו דכיון שנהגו הרבים להקל אין למחות ביד המקילים לקרות החדשות שבעיתון.20
]2ורק צריך ליזהר מדינא שלא לעיין בהפרסמות ] [Advertisementsהנדפסים בתוכה( ,21וי"א שצריכים לקרות העיתון בעינים
בלבד ,ולא בפה.)22
]3וחלק של העיתון המיוחד לעניני מסחר ] ,[business sectionכלכלה ] ,[Economyאו הבורסה ] ,[Stock Marketאסורים
מעיקר הדין בקריאה ,ואפ' בעינים.23
ה] שטרי הדיוטות לצורך מצוה
]1לדעת רוב פוסקים 24מותר לקרות שטרי הדיוטות לצורך מצוה ,ולכן מותר לקרות הפרסמות על ספר חדש 25או על מכירת
ד' מינים.26
]2אבל כמה פוסקים כתבו דמותרת הקריאה רק אם אכן הוא לצורך מצוה( ,וכגון שעדיין לא קנה הד' מינים שלו או שרוצה
לקנות הספר.)27
]3מותר לקרות וועדת הצדקה ,28אבל יש פוסקי זמנינו שהורו שרק מותר בקריאתם אם רוצה להתנדב.29
21ואפ' קריאה בעינים אסור ,וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בדברי חכמים דבדברים שלא יעסק בו כלל יש להקל ,אבל במודעות בנוגע הדברים הצריכים
שאלה ]277וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [שם] ובששכ"ה [שם] וכן הובא בשם כגון כלים ומשקפים ,אף שעכשיו הוא אינו צריך אותו דברים ,מ"מ אסור לו
הגר"נ קרליץ [איל משולש פרק ה ,הערה מה] ,ולדעתם צריכים למחות אם רואים לקרותו כיון שיתכן שיצטרך פעם לחפצים אלו.
שקוראים הפרסמות שבתוך העיתון. אולם ,בארחות שבת [פרק כב,קכח] כתב דאסור בקריאה אף אם אין מעוניין
22שהרי עיקר ההיתר בקריאת החדשות הוא ע"פ השבות יעקב דשמא יש בזה כלל לקנות את המוצר הזה ,וצידד הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרט ט,ב] דאם
צורך הגוף להציל ממונו ,ונפסק בשו"ע [שז,יד] דאף בצורך הגוף ,רק מותר בוודאי לא יקנה אותם ,ד'אולי בזה אפשר להקל ,וראוי להחמיר אף בזה' עכ"ל
לקרות בעינים ולא בפה ,וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד ,הערה לג] דאין 16כמו שכתב המשנ"ב [בס"ק סג] וכן כתב בששכ"ה [שם] ובארחות שבת [שם]
למחות ביד אלו הקורים בעינים. וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בדרור יקרא שם] ובשם הגר"מ פיינשטיין [דברי
23כך הובא בשם הגר"מ פיישנטיין [בדברי חכמים שאלה ]277בנוגע לעיתונים חכמים שם] ובשם הגרש"ז אוריבאך [שולחן שלמה סימן שז ,ס"ק כו] וכן כתב
המיוחד לעניני מחסר ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת סימן כט הגר"י בעלסקי [שולחן הלוי שם] והגר"ש גרוס [במכתב שם].
הערה עא וכן בדרור יקרא עמוד שמד] וכן נפסק בוביום השבת [סימן כט,לא] 17וצריך ליזהר בזה ,שהיום מדפיסים הפרסמות בכל פינה ופינה של הלוח,
ובששכ"ה [פרק כט,מו] ובמחנת אשר [ח"א סימן יט] ובחזון עבודיה [ח"ו סימן סא]. וצריך זהירות הרבה שלא לקרות הפרסומות אפ' בעינים ,והמכשול בה מצויה
24רוב פוסקים כתבו שמותרת הקריאה לצורך מצוה ,כך כתב בפיה פתחה מאד.
בחכמה [פרק ג,ד] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצח] וכן 18כך הובא בשם הגרש"ז אורביאך [באבני ישפה ח"א סימן עו] ובשם הגרי"ש
כתב בוביום השבת [כט,לח] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [תשובות הגרח"ק ח"ב פרק אלישיב [בקובץ 'ארוממך' -אדר תשס"ג] וכן הורה הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג
לה,יב] ובאבני שיפה [ח"ו סימן נח,ד] ובהליכות אבן ישראל [ח"ב פרק סב,ז], סימן כד,ב] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ב הערה עג] וכן נפסק
ובאמת ,כך כתב המג"א [בסימן שכג ס"ק ה] והובא במשנ"ב [שם בס"ק כ]. בארחות שבת [פרק כב,קכח] ובאיל משולש [פרק ב,יד] ובחזון עובדיה [ח"ו סימן
25כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצח] וכן הובא בשם הגר"ח עב].
קניבסקי [בתשובות הגרח"ק ח"ב פרק לה,יב] וכן כתב באבני ישפה [ח"ו סימן נח,ד]. 19כך כתב המשנ"ב [ס"ק סג] דהרבה אחרונים אסרו מפני עניני מסחר שבתוכה,
26כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ פרק ג,ד ע"פ המג"א שכג ס"ק ה שהובא במשנ"ב שם וכן כתבו רוב פוסקי זמנינו ,כך כתב בארחות שבת [כב,קמד] וביום השבת
ס"ק כ] וביובים השבת [סימן כט,לח]. [כט,לה] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [וביום השבת פרק כט ,הערה פו] ובאז
27כתבו כמה פוסקים ,דרק יש להקל בקריאה לצורך מצוה אם אכן יש לו צד נדברו [ח"ב סימן יא,ה ובח"א סימן יב בהערה שם] וברבבות אפרים [ח"ו סימן רא,ב]
שיקנה אותו ,כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהדו"ש ע' רצח וכן הובא בשמו ובאיל משולש [ פרק א,י ובפרק ה,ט כתב שכל שכן בזמנינו שמדפיסים הפרסמות בכל
באיל משולש פרק ג ,הערה מח] וכן כתב בוביום השבת [סימן כט,לח] ובאיל משולש דף ודף] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד סימן עג,נז] שיש להחמיר.
[פרק ג,טו-טז]. ויש פוסקים שכתבו ,דמעיקר הדין כל העיתון אסור אף החדשות שבה ,דלא
28כך כתבו הפוסקים ,כמו שמותר לנדר צדקה בשבת ,וכן כתב בארחות שבת שייך בזמנינו ההיתר של השבות יעקב [שהובא במשנ"ב שם] כך כתב באז נדברו
[ח"ב פרק יט,מח] וכן כתב בספר וביום השבת [כט,לח] וכן הובא בשם הגרי"ש [ח"א סימן רב] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ה ,הערה מג] וכן
אלישיב [וביום השבת סימן כט ,הערה צח] וכן כתב באיל משולש [פרק ג,טז] וכן הובא בשם החזו"א [ וביום השבת פרק כט ,הערה פח ובהלכות שבת בשבת ח"ד פרק
הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש שם הערה נ']. עג ,הערה 97שכן העיד הגרח"ק בשמו] שאסור לקרות כל העיתון מעיקר הדין.
29כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ג ,הערה נ] וכן נפסק באיל אבל יש מקילים בקריאת החדשות בלבד ,כך כתב בששכ"ה [פרק כט,מ]
משולש [פרק ג,טז]. ובמחזה אליהו [ח"ג סימן כד ,ד-ה] וכן במנחת אשר [ח"א סימן יט,ג] ,והובא בשם
הגר"מ פיינשטיין [בדברי חכמים שאלה ]277שכיון שהעולם כבר מקילים בזה,
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com אפשר להקל לקרות החדשות ,ולא המודעות ,וכתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן ע]
שנהגו העולם להקל בקריאת חדשות בזמן חירום או מלחמה.
20כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד ,הערה לג] וכן הובא בשם הגרי"ש
אלישיב [וביום השבת פרק כט ,הערה פט] וכמו"כ כתב ר' בנימין זילבר [בספרו
ברית עולם] 'שאין למחות ביד המקילים' ,וכן הובא בשם הגרח"פ שיינברג
[בדברי חכמים שאלה ]277וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [איל משולש פרק ה ,הערה
מה].
הלכה ולמעשה – קריאה בשבת
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט”א
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שז בחלק שלישי של משנ"ב -גליון ח' -פרשת שמות
א] עיקר הדין
]1גזרו חז"ל שאסור לקרות הרבה כתבים בשבת( ,ואף אם אינו נוגע כלל לדבר האסורה בשבת) ,שלא יבא לקרות בשטרי
הדיוטות.1
]2אולם יש כמה כתבים שלא גזרו חז"ל עליהם ,ומותר לקרותם בשבת( ,כמו שיבואר למטה).
ב] ההיתר של צורך הגוף
]1נפסק בשו"ע דמותר לקרות בכתב שיש צד שיש בה ידיעות שהוא צורך הגוף להקורא.2
]2אבל היתר השו"ע רק לקרותו בעינים אבל לא בפה ,3וכן נקטו רוב פוסקים לכל דבר שיש בו צד צורך הגוף .
4
]3הוראת על לקיחת תרופות ] [Instructions on medicinesנחשבים צורך הגוף ,ומותר לקרותם בעינים.5
]4וכן מותר לקרות בעינים את רשימות המרכיבים ] [Ingredient list/Nutrition Factsשעל בקבוקי שתייה ] [Bottlesאו
6
קופסאות מאכלים ,[Food Packages] 7אם אכן יש בזה צורך לבריאת הקורא.8
]5כתבו הפוסקים דמותר לקרות כתבים בידיעות הקשורות לעניני בריאות ] ,[Heath Articlesאם יש בזה צורך לבריאתו .
9
]6מותר לקרות שטלי רחובות ] [Street Signsכדי למצוא בית חבירו וכיוצ"ב לבקר בשבת.10
]7וכמו"כ מותר לקרות בעינים רשימת המקומות בישיבה או בבית הכנסת לימים נוראים וכיוצ"ב ,אם אכן רוצה למצוא
מקומו( ,11אבל בלא צורך ,אין לקרותה.)12
ד] קריאת עיתונים ][Magazines
]1יש אחרונים שהקילו בקריאת החדשות שבעיתון מפני ששייך שיש בקריאתה צורך הגוף( 13כדי להציל ממונו וכיוצ"ב).
]2אבל יש פוסקי זמנינו שאסרו קריאתם( ,שכתבו דבזמנינו כל הידיעות הדחופות מגיעים אצלנו מיד ואין צורך כלל בקריאתה.)14
]3ויש פוסקי זמנינו שהורו דהמקיל לקרות החדשות ] [Newsבזמנינו יש לו ע"מ לסמוך ,15אם לא קרא העיתון קודם שבת.16
א ,אות ה,יח ,וכן בפרק ג ,אות ב,ו וכן בפרק ט,ג] ובספר וביום השבת [כט,לב שאסור 1כך כתב המשנ"ב [בס"ק נב] בביאר השו"ע [שז,יג] שכתב דאסר לקרות אגרת
לקרוא רשימת מקומות לימים נוראים אם לא שצריך לדעת איה נמצא מקומו]. של שאלת שלום ,ואפ' בעינים ,שכתב בשם הרא"ש [פרק כד,א -שציין השעה"צ
אולם ,כתב בארחות שבת [כב,קמב] שלדעתו כל כתב שבחפצא הוא צורך הגוף, בס"ק נח] דאסרו חז"ל קריאת שאר שטרות משום דמיחלף בשטרי הדיוטות.
לא גזרו בה רבנן כלל ,ומותר לכולם לקרותם ,ולכן כתב דבכל גווני מותר 2כתב שו"ע [שז,יד] 'לקרות באגרת השלוחה לו ,אם אינו ידוע מה כתוב בה
לקרות רשימת מרכיבי המאכל. מותר ,ורק אם ידוע מה כתב בה אסור כמו שכתב בסיעף יג [ע' במשנ"ב ס"ק נג],
9כך כתב בארחות שבת [פרק כב,קמא] וכעין זה כתב בספר וביום השבת [פרק שאז אין בקיראתה משום צורך הגוף.
כט,לה] אם יתכן דיש בזה צורך הגוף ,וכמו"כ כתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן עג] 3כתב בשו"ע [שז,טו] 'ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה' ,וביאר המשנ"ב [בס"ק נד]
דמותר לקרות בעיתון מקצוע של רפואה. דשמא יש בה דבר שהוא צורך הגוף ,ולכן מותר לקרותה ,ואף שיש אוסרים
10דזה צורך הגוף לדעת איה ללכת ,כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש אף באופן זה ,סמך בזה להקל באופן שלא יקרא רק יעיין בלבד[ ,שבזה יש
פרק א,יח ובפרק ג,יג ,וכמו"כ הובא בשמו במנוחה שלמה עמוד רלז דלצורך שבת יש מקילים בעיקר האיסור ,וכמו שהובא בב"י ע"ש].
להקל בהרהר בשטלים ,אבל בלאו הכי אסור וביאר בחו"ש נו"ש מהד"ש עמוד רצז דאף 4כך כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג,נה] ובארחות שבת [פרק כב,קמג]
שאין לחוש למחיקה ,מ"מ אסורים מפני 'מצוא חפציך'] ,וכן נפסק בספר וביום ובספר וביום השבת [סימן כט,לג].
השבת [סימן כט,לג] ובחזון עובדיה [ח"ו עמוד ע] ובספר איל משולש [פרק א,יח] אבל יש שכתבו ,דזה שרק הקיל השו"ע רק בקריאת עינים ,הוא בדבר שיש בה
ובאבני ישפה [ח"ה או"ח סימן סא ענף ד וענף ו]. צורך הגוף ,אבל אם ידוע בוודאי שאיזה כתב יש בה צורך הגוף בקריאתו ,אף
11כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש שם הערה כו] וכמו"כ כתב בספר בדעת השו"ע מותר לקרותה בפה ,כך כתב בפיה פתחה בחכמה [פרק ג,ח ע"ש
וביום השבת [בסימן כט ,לב] ובספר איל משולש [פרק ג,ב]. בהערה כו].
12כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [שם] וכן כתב בספר וביום השבת [שם] ובספר 5כך כתב הגר"ח קניבסקי [בשאלת רב תשובת הגרח"ק ח"ב פרק לה,טו] וכן הובא
איל משולש [שם]. בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק א ,הערה כא] וכן נפסק בספר איל משולש
13כך כתב בשו"ת היעב"ץ ,ובשבות יעקב [ח"ג סימן כג] שהובא במשנ"ב [בס"ק [פרק א,ה].
סג]. 6אבל הובא [בשטרי הדיוטות בשבת עמוד כט] בשם הגר"ש קמנצקי ,דאין לקרות
14כך כתב ר' בנימין זילבר [באז נדברו ח"א סימן יב ,וכן בספרו ברית עולם] ולכן ההמשך בנוגע המוצר שאינו נוגע לו כלל ,כגון זה שמדפיסים 'הטעם הכי הטוב
כתב [באז נדברו שם] דעתונים של חדשות אסורים מעיקר הדין ,וכן הובא בשם בעולם' וכיוצ"ב.
הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ה ,הערה מג]. 7כך כתב בארחות שבת [פרק כב,קמב] ובהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג,סה]
15יש פוסקי זמנינו כתבו ,שאכן יש להקל בקריאת החדשות שבעיתון ,ובלבד ובספר וביום השבת [סימן כט,לג] ובספר איל משולש [בפרק ט,ג וכן בפרק א,ה- ,
שלא יסתכל בהפרסומות שבתוכה ,כך כתב בששכ"ה [פרק כט,מח] דאם לא אם אכן הוא כדי לברר אם יש דבר המזיק לבריאתו] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ
מספיק לקרוא העיתון קודם שבת ,יש להקל לקרותה בשבת ,אבל מ"מ כתב [באיל משולש פרק א ,הערה כא ,וכן הובא בשמו שם בפרק ט ,הערה ו] אם אכן יש צורך
שם ,דירא שמים יש להחמיר בכל העיתון ,וכעין זה כתב הגר"ש גרוס [במכתב בדבר ,וכן כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ד,יג והערה כח] ומוסף שם ,דגם
הנדפס בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קמו] דהמקיל לקרות סתם חדש יש לו על מה מותר לקרות תאריך התפוגה ] ,[Expiration Dateוכן שם האוכל ,משום שהוא
לסמוך ,וכעין זה שמעתי מהגרמ"מ קארפ ,שיש המקיל על מה לסמוך ,וע"ע ג"כ צורך הגוף [אבל לא שם החברה company-או המדינה שבה נוצר המאכל] וכמו"כ
במחזה אליהו [ח"ג סימן כד ,אות ד-ה] שצידד כמה טעמים להקל ,ומסיק להקל הובא בשם הגר"ח קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד רלב] דרק היכא דיש צורך
בקריאת החדשות הנוגע לכלל ישראל ,וכגון קהילה חדשה ,או בקשה להתפלל להבריאות מותר לקרות ברשימת המרכיבם.
עבור חולי ישראל וכיוצ"ב. 8כתבו רוב פוסקים דהקריאה מותרת רק היכא דיש בזה צורך לבריאתו ,כיון
ויש שהורו ,שכיון שכבר נהגו העולם להקל בזה ,אשפר להקל ולקרות החדשות דבכל צורך הגוף הולכם אחר דעת הקורא אותו ,ולכן אף אם יש בזה צורך
[ולא המודעות ופרסומות] ,כך הובא בשם הגר"מ פיישנטיין [בדברי חכמים שאלה לאחרים ,אם אין צורך לו ,אין לו לקרותו ,כך פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני נו"ש
.]277 מהד"ש עמוד רצח ,וכן הובא בשמו באיל משולש בפרק א ,הערה כא ,ובפרק ג ,הערה ח,
16כיון דההיתר לקרות העיתון הוא רק מפני צד צורך הגוף ,הרי פשוט דרק והערה כה] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [בשאלת רב תשובות הגרח"ק ח"ב פרק לה,טו,
נאמר ההיתר היכא דלא מספיק לקרותה קודם שבת ,ודינו כאגרת השלוחה בענין קריאת לקיחת תרופה דרק מותר אם מכוין לתועלת ,וכן הובא בשמו במנוחה
לו ,שמותר לקרותה רק אם אינו ידוע את תוכנה ,וכן כתב בששכ"ה [שם] שכל שלמה עמוד רלב ,לקריאת המרכיבים של האוכל] וכן כתב בספר איל משולש [פרק
]4אבל כתבו הפוסקים ,דלא שייך ההיתר לאלו החדשות שיודע הקורא שאינו נוגע לו כלל.17
]5ואף אלו האוסרים קריאת העיתון ,כתבו דעכ"פ אין למחות באלו המקלים שרגילים מאד בקריאת החדשות ,ומתענגים
בקריאתם[ 18וכגון נשים ובלבד שאינם מסתכלים כלל בהפרסומות][ .א]
ה] כתב של מצוה
]1מותר לקרות כל כתב של מצוה ,או כתב המביא לידי יראת שמים ,ואפ' הרבה פעמים.19
]2ולכן מותר לקרות זמני התפילות או שיעורים ,דהם צורך מצוה.20
]3וכן מותר לקרות זמני היום הנדפסים על לוחי השנה
[ ,[Calendar] 21אבל אין לעין בה כדי לידע תאריך יום הולדת.]22
]4כתבו הפוסקים ,דמותר לקרות הספרים של סיפורי צדיקים או כל סיפור שניתן ללמוד מהם מוסר השכל.23
]5כתבו הרבה פוסקים ,דמותר לקרות הזמנות נישואין או בר מצוה ] ,[Simcha Invitationדזה נחשב צורך מצוה ,24אם יש
לו צד להשתתף( ,25וי"א דאף אם אין דעתו להשתתף מותר לקרותו כדי להגיד מזל טוב להבעל שמחה.)26
]6קריאת כתב זכרון של לעילוי נשמת ,כגון הנצחה על פרוכות או ארון קודש (שאינו חקוק או בולט ) ,אסורה לדעת כמה
27
פוסקים ,28אבל יש שהקילו מטעם דיש בזה תועלת להנפטר.29
]7ואם מופיעים שם שמות הנתנדבים עצמם ,י"א דמותר לקרותם( ,משום דמצוה היא לפרסם עושי המצות ).
30
]8דפי קשר ] [Newslettersשילדים מביאים מהגן ,יש פוסקים שרק התירו לקרות את החלקים העוסקים במצות ומידות
טובות ,31ויש שהתירו לקרות כל דף הקשר הנצרך לחינוך הילד[ .32ב]
]9מותר לקרות לילדים אלו ספרי ילדים ] [Children’s Booksשניתן ללמוד מהם איזה מוסר חינוכי [ .ג]
33
הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] קשה להתיר קריאת החדשות שבעיתון ] [News in the Magazinesבזמנינו ,שכל הידיעות כבר נודע לנו[ ,ואף מי שמתענג,
קי"ל דלא הותרה קריאתה משום כך] ,ולכן יש להבני תורה להחמיר בהנידון.
[ב] ההיתר לקרות בדפי קשר ,הוא רק החלק הנצרך לחינוך הילד[ ,אבל לא סתם הודעות על יום הולדת של הילדים וכיוצ"ב].
[ג] אין היתר לקרות ספרי ילדים שאין להם שום מוסר השכל או דבר חינוכי[ ,וכגון אלו ספרי ילדים שאין המדפיסים יהודים
חרדים].
שאפשר ללמוד מוסר השכל מותרים בקריאה ,וכמו"כ הובא בשם הגר"ח ההיתר לקרות החדשות שבעיתון הוא רק אם לא הספיק לקרותה קודם שבת,
קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד קנח] דמותר לקרות בסיפורים על גדולי ישראל. וכמו"כ כתב רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כד].
24כך כתב בספר ארחות שבת [פרק כב,קלב] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד 17כתב רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כד] שמי שמתחיל לקרות החדשות,
פרק עג,סז] ובספר פיה פתחה בחכמה [בפרק ד,ו -ואף הזמנה לקידוש ושלום זכור] ומכיר מענינו שאינו נוגע לו כלל' ,קשה מאד להצטדיק את קריאת הענין
ובספר וביום השבת [בסימן ט,לג ומפני צורך מצוה] וכן הובא בשם הגרי"ש מאחר שיודע שאין הענין נוגע לו כלל' עכ"ל .וכמו"כ הובא בשם הגר"נ קרליץ
אלישיב [ח"ה עמוד סז] ובשם הגר"ח קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד עא ,לענין [באיל משולש פרק ה ,הערה מג] דהמכיר מהכתב שבוודאי אין בו צורך הגוף ,כגון
הזמנה לבר מצוה ,וכן הובא שם בשמו בעמוד רלב] וכן הובא בשם הגר"ש קמנצקי סקירות מדיניות ,פרשיות ,וידיעות פלוטיות ] ,[Politicsלא שייך ההיתר של
[בספר שטרי הדיוטות בשבת עמוד כ] ובשם הגר"ש מילר [בשטרי הדיוטות בשבת שם]. השבות יעקב כלל.
25כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ג הערה יא והערה כד והערה נ] וכן 18דעת המג"א הוא דכל דבר שמתענג בקריאתו ,מותר לקרות אותו בשבת,
כתב בספר איל משולש [פרק ג ,אות ו,טו]. וכתב המשנ"ב [בשעה"צ שא אות ז] שנדחה שיטתו ,וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך
26כך הובא בשם הגר"ש מילר [בשטרי הדיוטות בשכת עמוד כ] וכן כתב בספר כתב באז נדברו [ח"א סימן יב] ובמחזה אליהו [ח"ג סימן חג] ובמנחת אשר [ח"א
וביום השבת [בסימן ט,לג ,שמוסיף שם דאף לקרות בעינים מודעת שלום זכור ביום סימן יט] ובאיל משולש [פרק ז ,מה] ובהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג ,הע' ]97
השבת מותר כדי ליתן לו מזל טוב]. ואף שלא קי"ל כהמג"א ,אבל עכ"פ כתבו פוסקי זמנינו ,שאין למחות במי
27כמו שביאר המשנ"ב [בס"ק מח] דכתב חקוק או בולט על הכותל ,בוודאי שרגיל מאד בקריאת החדשות וסמוך על המג"א ,כך הובא בשם הגרי"ש
מותר בקריאה ,דלא אתי למחליף עם שטרי הדיוטות. אלישיב [וביום השבת פרק כט ,בהערה פט] 'דבדוחק גדול אפשר להתיר למי
28כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [ בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצח ,וכמו"כ הובא שמענגים בקריאתם' [וכמו"כ הובא בשמו בדרור יקרא עמוד שמד ,בדוחק גדול] וכן
בשמו באיל משולש פרק ד ,הערה מא] וכן כתב בשו"ת מנחת אשר [ח"א סימן יט,ו] כתב הגרפ"א פלק [ בפיה פתחה בחכמה ח"ג פרק ד ,הערה לג ,דאם אינו קורא
לאסור הריקום על הפרכות וספר תורה ,ושרק מותר לקרות הפסוקים בלבד, הפרסמות ,וגם קרא בעינים ולא בפה ,אין למחות במי שסומך על המג"א] וכמו"כ כתב
וכן כתב באיל משולש [פרק ד,יד] וכן הובא בשם הגרש"ז אירבאך [ע' באיל ר' בנימין זילבר [בספרו ברית עולם] 'שאין למחות ביד המקילים לקרות
משולש בפרק ד ,הערה מא ,שכן כתב בשם הגרש"ז]. העיתונים' ,וכן הובא בשם רח"פ שיינברג [בדברי חכמים שאלה ]277דאין למחות
29כך כתב בארחות שבת [בפרק כב,קלו] ועיין בחזון עובדיה [ח"ו עמוד עב] שג"כ ביד המקלים ,אבל בוודאי ראוי לכ"ע שיחמיר על עצמו ,וכן הובא בשם הגר"נ
כתב להקל אבל מטעם אחר ,שכתב דהשמות שעל הפרוכות כיון דיש בה קרליץ [באיל משולש פרק ה הערה מה] דאין למחות ביד הקורא עיתונים ,אם
קדושה ,לא אתוי למחליף בשטרי הדיוטות. אינם קורים את הפרסמות.
30כך הובא בשם הגר"ח קניבסקי [במנוחה שלמה עמוד רט] דמותר לקרוא שמות 19כך כתב רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג פרק כ,ב] דמותר לקרוא הכתב הרבה
של המתנדבים ,הן על הפרוכות והן על בנין בית הכנסת. פעמים.
31פסק הגר"נ קרליץ [בחו"ש נו"ש מהד"ש עמוד צח] דדף קשר שילדים מבאים 20כך נפסק בספר איל משולש [בפרק א,יז] דהם צורך מצוה ,ומותרים בקריאה.
הביתה מהגן ] ,[Pre-schoolומוסיפין מודעות בנוגע מסיבות חול ,אין להתיר 21כגון לדעת זמן ק"ש או סוף זמן הנולד ,כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל
הקריאה ,אבל אין למחות ביד הנוהגין להקל ,וכן הובא [בהלכתא דמלכתא בפרק משולש פרק ג ,הערה מו] וכן נפסק בספר איל משולש [פרק ג,טו].
ד ,הערה י] דרק מותר לקרוא הדפים שעוסקים במצות ומידות טובות ,וג"כ 22כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [באיל משולש פרק ג ,הערה מב] וכן נפסק בספר
הובא בשמו דעכ"פ אין למחות בהנשים הקוראים את כולה. איל משולש [פרק ג,טו].
32כך הובא בשם הגר"ש קמנצקי [בשטרי הדיוטות בשבת עמוד יז] ובשם הגר"ש ויש להזכיר ,שאמר הגר"נ קרליץ [בחוט שני נו"ש מהד"ש עמוד רצו] שיצא לדעת
מילר [שם] ,וכעין זה כתב בספר ארחות שבת [פרק כב,קלד] דכל דבר הנוהג החזו"א שסור לקרות לוח השנה בשבת.
לחינוך ילדים ,ובכלל זה מודעות על אסיפת הורים בחול ] ,[PTA Etc..מותרים 23כך כתב בהלכות שבת בשבת [ח"ד פרק עג,סב] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט
בקריאה. שני מהד"ש נו"ש עמוד רצו] דמותר ללמוד סיפורי צדיקים באופן שיתן ללמוד
33כך הוא דעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ד,טו] דרבים מספרי ילדים מהם לקח טוב ,וכן כתב בחזון עובדיה [ח"ו סימן סט] בנוגע לספרים על תולדת
ניתן ללמוד מהם איזה מוסר חינוכי ,ומוסיף הגר"ש קמנצקי [בשטרי הדיוטות גדולי ישראל או סדר הדורות ,וכמו"כ כתב איל משולש [פרק א,טו] דמותר
בשבת עמוד מז] דנחשב צורך הגוף בזה שמפתחים השכל שלהם. לקרות ספרים המביאם לחיזוק ואמונה ,השקפה טהורה ,מידות חסידות או
מידות טובות ,וכן הוא דעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"ג פרק ג,ה] שספרים
הלכה ולמעשה – אמירה לעכו"ם
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שז בחלק שלישי של משנ"ב -גליון ט' -פרשת וארא
א] האיסור של אמירה לעכו"ם
]1גזרו חז"ל שאסור לומר לנכרי לעשות לו איזה מלאכה בשבת ,1ואף במלאכה דרבנן( ,ואף דברים אסורים משום הכנה
לחול.)2
3
]2וכן אסור לצוות לו ברמיזה בדרך ציווי [והיינו ,להזכיר המלאכה] ,וכגון לומר 'למה לא הדלקת החשמל?' [או שיאמר 'מי
שיכבה לא יפסיד' ,4או 'יהא דבר טוב אם יכבה החשמל'].
5
]3אבל מותר ברמיזה שלא בדרך ציווי[ ,והיינו ,לספר המבוכה בלבד] וכגון שיאמר 'קשה לי לישן כאשר יש אור בחדר' ,
והנכרי יבין בעצמו לכבות את החשמל.
]4ואם יצטרך לקרוא הנכרי לביתו ,כתבו הפוסקים ,דיש לעשות הקריאה ג"כ ברמיזה[ ,כגון שיאמר' ,אני גר שם ,והנר בביתי
דלוק'] והנכרי יבין מאליו לבוא לביתו.6
ב] האיסור ליהנות ממלאכת עכו"ם
]1עוד גזרו חז"ל שאסור ליהנות ממלאכה שעשה הנכרי בעבור ישראל ,ואף אם לא ציוה לו לעשותו( ,7שאם יהא מותר ליהנות
בו ,חיישינן שיצוה לו לעשותו.)8
]2ולכן ,אף מלאכה שרמוז להנכרי שלא בדרך ציווי ,אסור ליהנות מאותו מלאכה שעשה הנכרי.9
]3ולכן ,כל ההיתר של רמיזה נאמר רק היכא שלא יהנה מגוף מלאכה ,וכגון שהמלאכה היא רק סילוק הפרעה ,או מניעת
היזק ,וכיוצ"ב.10
11
]4וכן מותר רמיזה היכא דהמלאכה רק מוסיף הנאה ,ולא נוצר הנאה חדשה (דבזה אין איסור ליהנות).
ג] האסורים ברמיזה בגלל איסור הנאה
]1אסור לרמוז לנכרי (אפ' שלא בדרך ציווי) שידליק החשמל בשבת ,12כיון דאסור ליהנות ממלאכת עכו"ם בשבת.
]2וכן אסור לרמוז לנכרי שידליק החימום( ,13אם לא בקור גדול )14כיון שאסור ליהנות ממלאכת העכו"ם בשבת.
]3וכן אסור לרמוז לו להדליק את המאוורר ] [Fanאו המזגן( [A/C] 15אם לא במקום שמצערים מחמת החום )16כיון דאסור ליהנות
ממלאכת עכו"ם.
17
]4אסור לרמוז לנכרי שישטוף הרצפה במים ] [Mop the Floorsבשבת ,שאסור ליהנות ממלאכתו בשבת( ,אבל מותר לבקש
לו לנקות חלק מסיום בהרצפה.)18
12כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א עמוד קטו] ובמשנה הלכות 1שו"ע שז,ב
[ח"ח סימן לד] ובהליכות אבן ישראל [פרק מ,א] ובפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק 2שו"ע שז,ה ,ורק דבר שאסור משום מנהג או חומרא מותר להניח לנכרי
ה,ד]. לעשותו.
ורק במקום מצוה או במקום שנצרך לחולה או לבריאת הקטנים ,יש מקילים 3שאסור לומר להנכרי 'למה לא עשית דבר זה' [עיין רמ"א שז,כב ומשנ"ב ס"ק
ע"פ השיטות שהדלקת החשמל הוא דרבנן ,ומותר שבות דשבות לצורך מצוה. עו] ,וכן כתב בששכ"ה [פרק ל,ה].
13כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה,ז] שאם לא הודלק החימום בתחילה, 4דזה נחשב רמיזה בדרך ציוי ,כמו שכתב המשנ"ב [בסימן שלד ס"ק סט] ורק
אסור ליהנות מהדלקת החימום של העכו"ם ,וכן כתב בארחות שבת [פרק כג,ח] התירו אותו לשון בדליקה או הזיק[ ,דאי לא שרית לו בלשון זה אתי לכבוי הדליקה
דאסור ליהנות מתנור החימום ,ולכן אסור ברמיזה [פרק כג,י]. בעצמו].
14כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה,ז] דבקור גדול מאד נחשב הכל חולים 5כמו שכתב המשנ"ב [בסימן שז ,ס"ק עו] דרק מותר לומר 'הנר אינו מאיר יפה',
אצל הקור ,ומותר אפ' לצוות להנכרי להדליק החימום ,וכל שכן ליהנות ממנה, וכן כתב בששכ"ה [פרק ל,ה].
וכן כתב בהלכות שבת בשבת [עמוד תריח] כשהקור גדול שהכל חולים אצל 6כתבו הפוסקים ,דכשם שאסור לומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת ,ג"כ אסור
הצינה. לקרוא לו לבוא לביתו ,אף שלא יאמר לו להדיא לעשות המלאכה ,כיון דעצם
15כתבו הפוסקים ,דבמקום שהיה אסור לצוות הנכרי להדליק המזגן ,אסור הקריאה נחשבת לרמז דרך צווי שאסור ,כך כתב בארחות שבת [פרק כג,יט] וכן
ליהנות מהדלקתה [אף אם עשה הנכרי בדעת עצמו ,כל שהוא בעבור ישראל] כך כתב כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה,א] דאם כשיקראו הנכרי לביתו ,מיד יבין
בספר ארחות שבת [פרק כג,ח] שאסור ליהנות מאוורר או מזגן ,ולכן אסורה מה שעליו לעשות ( ,לאחר שכבר סיפר לו ברמיזה שלא בדרך ציווי) אסור לקראו,
הרמיזה [פרק כג,י] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק עמוד טו]. ולכן ג"כ כתב ,שאם ירמוז לו קודם שהגיע לביתו ,צריך הוא ג"כ לרמז
וכתב הפוסקים ,דלא שייך לומר דנחשבת תוספת הנאה ,מאחר שהיה שייך הקריאה ולומר 'אני גר שם'.
לשבת שם בלא המזגן ,כיון דכל הנאה מהמלאכה לא שייך כלל בלא הדלקת ויש להזכיר ,שיש שמחמירים אף בכה"ג ,שאסור לקרוא גוי ולספר לו ברמיזה
המזגן ,כך כתב האג"מ [יור"ד ח"ג סימן מז,ב] וכן כתב בשם הגרי"ש אלישיב שלא בדרך ציווי ,דברור הוא שמבין שלא קראו לו לספר סיפורים ,ולכן עצם
[שבות יצחק עמוד טו]. הסיפור הוי רמיזה בדרך ציווי ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק
16אם מצערים מחמת החום ,כתבו הפוסקים דזה נחשב מקצת חולי שהתירו עמוד סח] ,אבל מסתימת כל שאר פוסקי זמנינו מבואר שאינם מסכימים לו.
שבות דשבות ,ומותר לבקש להדיא מהעכו"ם להדליק המזגן ,כך כתב בפיה 7כמו שכתב בשו"ע רעו,א ומשנ"ב ס"ק א.
פתחה בחכמה [ח"ג פק ה,ח] ובמשנה הלכות [ח"ח סימן לד] ובהליכות אבן ישראל 8כמו שביאר המשנ"ב רעו ס"ק ב.
[פרק מ,טז]. 9ואם הוא מלאכה דרבנן אינו אסור אלא למי שנעשה בשבילו ,ואם הוא
17כתבו הפוסקים ,דשטיפת הרצפה אסורה בהחלט ע"י עכו"ם ,וצריך למחות מלאכה דאורייתא אסור לכל ,כמו שכתב המשנ"ב [רעו ס"ק ג].
בה אם בחרה לעשותו ,כך כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ד,ח] וכמו"כ 10משנ"ב שז ס"ק עו.
כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה,יג] ובמשנה הלכות [ח"ח סימן לד] ובהליכות 11וכמו שכתב המשנ"ב [בסימן שז ס"ק עו].
אבן ישראל [בפרק מ,י].
18ובלא סחבה ] ,[MOPכך כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ד,ח] שמותרת.
]5פלטה חשמלית ] [Hot Plateשהיא כבויה ,רוב פוסקים אסרו לרמוז לנכרי לחבר אותו להחשמל( ,19אבל יש שהקילו אם
הדברים שעליה הם דברים גושים המוכנים לאכילה אף אם הם קר ,שלדעתם הוא רק תוספת הנאה).20
21
]6ובכל אלו הדברים ,אף אם בחר הנכרי לעשות המלאכה (בעבור ישראל) מדעת עצמו ,צריך למחות בו שלא יעשנה .
]7ואם לא מחה בו( ,וכל שכן שרמז בה לעשותם) אסור ליהנות מאותן המלאכות בשבת.22
ד] דברים המותרים ברמיזה
]1מותר לרמוז לנכרי שיעשה מלאכה שאין הגוף נהנה בה ,וכגון סילוק הפרעה או מניעת היזק( 23או דבר שהוא תוספת הנאה).
]2ולכן ,לדעת רוב פוסקים מותר לרמוז לנכרי שיכבה האור בהחדר ,כיון דהוא רק סילוק הפרעה ,ואינו הנאה ממש( ,24אבל
יש מחמירים בזה.)25
]3וכן מותר לרמוז לו לכבות או להוריד דרגת עוצמה ] [Lowerשל החימום ] [Heatאו של המזגן ]( ,[A/Cדהוי ג"כ רק סילוק
הפרעה).26
27
]4מקרר ] [Fridgeשנתקלקל זרם החשמל ] ,[Flow of Electricityמותר לרמוז להנכרי לתקנו ,ואינו נחשב הנאה ממלאכת
עכו"ם ,כיון דהמקרר רק נוצר שמירה שלא יתקלקל המאכלים.28
]5וכמו"כ י"א דמותר לרמוז לנכרי לתקן סיר חשמלי ] [Crock-potשל 'טשלינט' שניתק מהחשמל( ,כיון דהעמדת דבר במצבו
לא נחשב הנאה מגוף המלאכה).29
]6לדעת רוב פוסקים ,מותר לרמוז לנכרי שיפתח את פקק הברגה ] [Twist capsאו קופסאות ] [Boxesהאסורה לפתוח
בשבת ,ולהשתמש בהפתח הנוצר (דנחשבת רק סילוק העיכוב ,ולא הנאה ממש).30
]7כיון שאין איסור בתוספת הנאה ממלאכת עכו"ם ,31אם יש אור שכבר הודלק בהחדר ,מותר לרמוז לנכרי שידליק אור
נוסף.32
]8וכן מותר לרמוז לנכרי להגביר עוצמה ] [Raiseשל המזגן ] , [A/Cאו עוצמה של החימום ]( [Heatדזה ג"כ נחשבת תוספת
34 33
הנאה המותרת).
ה] נכרי המושכרת לכל המלאכות
]1יש פוסקים שהורו ,שאם יש נכריה המושכרת אצלו ,ומשעובדת (אף בימות החול) לעשות פעולות קטנות (כגון הדלקת
החשמל והמזגן) אסור להניחה לה לעשות שום מלאכה ,ואף בדברים שלא שייך הנאה מגוף המלאכה (כגון כיבוי חשמל או
המזגן) 35וכל שכן שאסור לרמוז לה לעשותם.
]2אבל יש שהקילו דכל מלאכה שאינו נהנה בה ,א"צ למחות ביד המשרת אפ' בביתו של הישראל ,ומותרת ג"כ ברמיזה.36
וכתב בספר שבות יצחק [עמוד נד-נה] דעכ"פ בדבר שאי אפשר לפותחו אלא 19כך כתב בארחות שבת [פרק כג,קכה] שאסור לישראל להשתמש בפלטה
בהשחתת כל הקופסא ,אז אסור להשתמש בהפתח נאה שנוצר ע"י העכו"ם שהדליק נכרי עבורו ,וכן נקט בפשיטות בספר וביום השבת [בסימן כז,כג ,ורק
דקיום הקופסא עם תכלותה נחשבת הנאה מגוף המלאכה. נסתפק בנוגע יו"ט] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר וביום השבת סימן כז,
וכתב בספר ארחות שבת [פרק כג,סז] להסתפק דאולי מאחר שאין כוונת הנכרי הערה עא אפ' ביו"ט] ,וכמו"כ משמע מדברי האג"מ [יור"ד ח"ג סימן מז,ב].
לעשות הכלי אלא לפתוח הבקבוק או הקופסא ,הוי כמלאכה דאינו מתכוין שלא שייך לומר דחימום האוכלים שעליה נחשבת תוספת הנאה שמותרת.
לכך ומותרת ע"י נכרי. 20כך כתב בפיה פתחה בחכמה [פרק ה,יא] ,דאם ראוים לאכילה כמו שהוא ,הוי
31כך כתב המשנ"ב בסימן שז ס"ק עו ,שאם גם מקודם היה יכול על פי הדחק רק תוספת הנאה שמותר.
לקרות לאור הנר ,אין לאסור ההנאה ממלאכת העכו"ם שהסיר הפחם 21משנ"ב רעו ס"ק יא ,אם הוא בביתו של ישראל ,או אפ' בביתו של הנכרי,
שבראש הנר ,אף שע"י זה הנר מאיר יפה. אם המלאכה נעשית ע"י חפץ של ישראל ,וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק
32אם גם באור הקודם היה יכול להשתמש לאורה בדוחק ,כמו שכתב המשנ"ב כג,ט] דחייב למונעו מלהדליק נר בעבור ישראל.
[ בסימן שז ס"ק עו בסו"ד בשם הפמ"ג א"א ס"ק לא] וכן כתב בארחות שבת [פרק 22ואם הוא מלאכה דרבנן ,רק אסור לאלו שנעשה המלאכה בעבורם ליהנות,
כג,יב] עכ"פ הנאה כזו שהיה יכול לעשותו בדוחק בהנר המוקדם. ואם היה מלאכה האסורה מדאורייתא ,אסור לכל ישראל ליהנות ממנה ,וכמו
33כתב בספר שבות יצחק [בעמוד טו] דדומה לרבוי עצים במדורה לחימום ,שאף שכתב המשנ"ב [בסימן רעו ס"ק ג].
דיש בזה איסור אמירה ,אין בזה איסור הנאה ,דהוי רק תוספת הנאה. 23וכמו שכתב המשנ"ב [בסימן שלד ס"ק סא] בנכרי שבא לכבות הדליקה ,שאין
34כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה,ז] אם אינו אלא תוספת הנאה ,כגון למחות בידו ,כיון שאין גוף הישראל נהנה ממלאכתו ,וכן כתב בספר וביום
שהחימום כבאר דלוק ורוצה להגבירו ,וכמו"כ כתב בארחות שבת [פרק כג,כה] השבת [סימן כו,ט] ובארחות שבת [פרק כג,יח].
דבמקום הצורך יש להקל כן. 24כך כתב בארחות שבת [פרק כג,יח] ,ובפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק ה,ה]
35נכריה המושכרת אצלו לשבת ,אסור להניחה לעשות שום דבר האסור ובהלכות שבת בשבת [עמוד תרכ].
בשבת ,כך כתב המשנ"ב [בסימן רמד ס"ק ל] ולכן יש פוסקי זמנינו שהורו דאם 25יש להזכיר שי"א שאף שאין איסור ליהנות בדבר שהוא הסרת מפריע ,אבל
היא משועבדת אף בימות החול לעשות פעולות קלות כאלו ,כגון שכל סדרי מ"מ צריך למחות בו שלא יעשנה ,ולכן אסור לרמוז לה לעשות אותו אפ'
הבית נעשית על ידה ,אסור להניחה לעשות מלאכה בשבת ואף אם אין ברמיזה שלא בדרך ציווי ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר וביום השבת
הישראל נהנה מהם ,שהרי אף אם יעשה הנכרי את המלאכות לצורך עצמו סימן כו ,הערה כא] וכן כתב בספר וביום השבת [סימן כו,ט] ,ולדעתו רק מותר
צריך למחות בה כל שאינו ניכר שהוא לצורך לעצמו[ ,וכגון בתפירת בגדי עצמה, רמיזה במקום סילוק היזק או תוספת הנאה בלבד ,שאז אין בו חיוב מחאה.
כמו שכתב המשנ"ב בסימן רמד ס"ק ל] ולכן אף המלאכות שאין הישראל נהנה 26כך כתב בארחות שבת [שם].
מהם וכגון כיבוי הנר ,אסורה על ידה ,כך כתב בפיה פתחה בחכמה [ח"ג פרק 27ויש לדעת ,שכתבו הפוסקים דאם יש הפסד מרובה או שיש צורך גדול
ה,יח ובהערה סז וסח ,וכתב דאף קבלן יש לאסור משום מראית עין -וכשו"ע רמד,ה ומ"ב להמאכלים שבמקרר ,מותר אפ' לצות הנכרי להדיא לחבר אותו להחשמל,
שם ס"ק כז] ובספר וביום השבת [סימן כו,כ]. דהוי שבות דשבות במקום צורך גדול ,כך כתב בציץ אליעזר [חלק יט ,סימן טו]
אולם ,כתב בהלכות שבת בשבת [עמוד תרנד] דאף משרת בביתו ,אין חיוב וכעין זה הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק עמוד קט] אם צריך את
למחות אלא בדבר שיהא אסור ליהנות ממנה ,אבל כיבוי הנר והחשמל או המאכלים מאוד לסעודת שבת.
כיבוי הגז וכיוצ"ב א"צ למחות בו ,ומותר לרמוז לו לעשותו. 28כך כתב בציץ אליעזר [חלק יט ,סימן טו] דאין זה הנאה מגוף המלאכה ,כיון
36כך כתב בהלכות שבת בשבת [עמוד תרנד]. שרק נוצר שמירה שלא יתקלקלו המאכלים ,וכן כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן
הלוי פרק ד,י] דמותר לרמוז להנכרי שיתקן או יחבר החשמל להמקרר.
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com 29כך כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ד,יב].
30כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק עמוד נד] בנוגע לפתחית פקקים
וקופסאות ,וכן כתב בששכ"ה [פרק ל,סח] וכן הוא דעת הגרפ"א פלק [במחזה
אליהו ח"ג סימן נג].
אולם ,כתב הגר"מ פיינשטיין [או"ח ח"ד סימן קיט,ה] לאסור אותו [וכעין זה כתב
באג"מ ח"ב סימן עא בנוגע לדלת שנפתח באיסור ,שאסור ליכנס דרך אותו פתח].
הלכה ולמעשה – כיבוס בגדים
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב -גליון י' -פרשת בא
א] כללי מלאכת מלבן
]1מלאכת מלבן הוא אחד מן הל"ט מלאכות האסורות בשבת.
]2המלבן את הבגד במה שדרכו להתלבן ,חייב משום אב מלאכת מלבן.1
]3כיבוס בגדיו הוא תולדה דמלבן ,וג"כ אסור מה"ת( ,2עכ"פ באופן שדרכו לכבסן.)3
ב] נתינת מים על הבגד
]1אסור מן התורה 4ליתן אפ' מים מועטים 5או רוק מועט 6על שום בגד או מגבה ].[Towel
]2ואף אם אינו מרטיב רק חלק קטן של הבגד ,ג"כ אסור מן התורה.7
]3והאיסור הוא בנתינה גרידא ואף אם אינו משפשף את המים כלל.8
]4י"א דאף אם הבגד נקי ג"כ אסור ,9וכתב המשנ"ב 10דיש לחוש לשיטה זו( ,כיון דהוא איסור תורה).
11
]5אולם ,נתינת המים הוא אסור רק בדרך כיבוס ,אבל הרטבה בדרך לכלוך (ואין כוונתו לכבס הבגד) לכו"ע שרי (בבגד נקי) .
]6אבל בבגד שיש עליה לכלוך ממש ,אף נתינת מים בדרך לכלוך אסורה.12
ג] נתינת מים בדרך לכלוך
]1כיון שנתינת מים בדרך לכלוך מותר ,לכן מותר לנגב ידיו לאחר נטילתו על מגבת ] ,[Towelואף שירטוב המגבת ע"י
הניגוב( ,דנתינת המים עליו הוא בדרך לכלוך).13
]2אבל אם המגבת עצמה מלוכלך מאד ,אסור לנגב ידיו עליו (שאף נתינת מים בדרך לכלוך אסור על בגד מלוכלך) .
14
]3מותר לנגב מים שעל הרצפה ] [Floorע"י מגבות נקיים ]( [clean towelsשאינן מקפיד עליהם) ,כיון שהוא נתינת מים בדרך
לכלוך דמותר.15
16
]4מותר לפתוח הברז ] [Faucetאף אם מקושר פיסת בד ] [Fabric clothעל פי הברז (וכגון בפסח) ,דהוי הרטבה דרך לכלוך .
ד] האיסור להתלכך בגד
]1גזרו חז"ל ,שאסור להתלכך בגד (או מטלית) בשבת ,אם רגיל לכבס את הבגד או את המטלית בחול כשנתלכלכו בלכלוך
מסוג זה (גזירה שמא יבא לכבסו).17
]2ולכן כתבו הפוסקים דאם ידיו מוטנפות מבוץ ]( 18[Mudאו אפילו מקקאו )19Cocoa-וכיוצ"ב ,אין לנגב אותם במגבת
שבדרך כלל מכבסה כשהיא מלוכלך.
וכן כתבו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,לב ,והוא שיטת הפמ"ג 1רמב"ם פרט ט ,הלכה י.
והעולת תמיד המובאים בביה"ל שב,ט ד"ה שאין ,אולם עיין בביה"ל שם שכתב דאין 2עיין במשנ"ב סימן שב ס"ק לט.
הדבר ברור כל כך ,דיש לומר דבדרך לכלוך לכו"ע שרי] ובספר וביום השבת [פרק טו,י]. 3וכמו שביאר השעה"צ בסימן שב אות מא ,דלכלוך שהדרך הוא להעבירו
13כך כתב הרמ"א על מה שכתב המחבר [בסימן שב,י] ד'הרוחץ ידיו טוב לנגבם במים אינו אסור מה"ת אא"כ נתן עליו מים.
בכח זו בזו ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה' ,וכתב עליו 4עיין ברמ"א סימן שב,ט.
הרמ"א [שם] וז"ל' :ויש שכתבו דאין לחוש לזה ,דלא אמרינן שריית בגד זהו 5כמו שכתב המשנ"ב בס"ק מד.
כבוסו בכה"ג ,דאין זה רק דרך לכלוך ,וכן נוהגין' עכ"ל. 6כמו שכתב המשנ"ב שם בס"ק מג.
וכן כתבו פוסקי זמנינו ,שכן נהגו ,כך כתב בפסר ארחות שבת [פרק יג,לא] 7כך מבואר מהמשנ"ב ,וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,א].
ובספר וביום השבת [פרק טו,י]. 8כמו שכתב בשו"ע סימן שב,ט ע"פ ביאר המשנ"ב בס"ק מד ,ד'שרייתו זו היא
14וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק נג] וכן כתב בספר וביום השבת [פרק טו,י]. כיבוסו' [עיין במשנ"ב ס"ק מה].
15כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,לא] ,ורק אם הם מגבות שאינו מקפיד 9הביא המשנ"ב [בס"ק מו] דיש ראשונים הסוברים דרק אסור אם כוונתו לכבס
שיהיו רטובות ,דאל"ה יש לחוש שיסחטם ,וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק נא]. הבגד ,אבל דעת הרמ"א [שב,ט] הוא דאסור אף אם אין כוונתו לכבס הבגד.
16כך כתב לחלק בספר ארחות שבת [פרק יג ,לה ע"פ הביה"ל שיט,י ד"ה משום 10משנ"ב ס"ק מח ,דיש להחמיר בשל תורה .וכן כתב להלכה בספר הלכות
שהביא דברי התוספת שבת]. שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כז].
17כתב בשו"ע [שב,יא] 'מי שנתלכלכה ידו בטיט ,מקנחה בזנב הסוס ובזנב 11משנ"ב ס"ק כח.
הפרה ,ובמפה הקשה העשויה לאחז בה קוצים ,אבל לא במפה שמקנחים בה 12כך כתב המשנ"ב [בס"ק נג] 'דכשיש עליו צואה אסור להעבירו אפילו על ידי
ידים שלא יעשה כדרך שהוא עשה בחול ,ויבא לכבס המפה' עכ"ל. נגוב הידים ,דאף על פי שהוא דרך לכלוך ,מכל מקום כבוס הוא ,דהבגד הוא
18כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,כא] ובספר וביום השב [סימן טו,כב]. מלוכלך יותר מקודם ועתה מעבירו'.
19כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק יד,כא].
]3וכתבו הפוסקים ,דיש לרחוץ ידיו קודם שמנגב ידיו על המגבת ,20או יש לנגב ידיו על מגבות נייר ]( ,21[Paper Towelsאו
על סמרטוט rag-שאינו מקפיד עליו כלל.)22
]4וכן בגד שיש עליו טינוף או בוץ וכיוצ"ב ,אסור לקנחו בבגד או מגבת שמקפיד על טינופו23
ה] הסרת טיט לח מבגדו
]1אם נתלכך הבגד בלכלוך לח ,אסור מה"ת להניח אפ' מים או רוק מועט כדי לנקותו.24
]2ואף אם אינו נותן מים על הבגד ,אלא מקנחו במגבה רטובה ] ,[Wet Towelג"כ אסור מה"ת (ואף אם לא הרטיב המגבה
בשביל כך).25
]3אבל אם אינו מסירו במים ,אלא ע"י גרירה בציפורין 26או גב סכין ,27מותר.
]4וכן מותר להסיר הלכלוך ע"י מגבת יבשה( ,28ולא רטובה) אם לא ישפשף ] [Rubאותו בבגד.
]5אבל אסרו חז"ל להסירו ע"י שפשף אותו מבחוץ ,דמחזי כליבון.29
]6וכן אסור לגרר או להסיר הלכלוך עד כדי שלא ישאר שום כתם ] [Stainכלל.30
ו] הסרת טיט יבש מבגדו
]1טיט שנתייבש על בגדו ,ג"כ אסור ליתן אפ' מים או רוק מועט (או להשתמש במטלית רטובה )wet cloth-לנקותו.
31
]2ובנוסף ,בטיט יבש ג"כ אסור לגררו מבגדו בלא מים ,אם ע"י גרירתו ישבר לפירורים קטנים( ,דאסור משום טוחן) .
]3ואף אם אינו ממשות טיט ,אלא מראה טיט ,ג"כ אסור לגררו מעל בגדו.32
33
]4ויש פוסקים שהקילו במאכלים שכבר נטחן ,ונקרש על בגדו ,שמותר לגררו [שאין טוחן אחר טוחן] .
]5כתבו הפוסקים ,דאם אינו ברור שישבר לחתיכות קטנות ,מותר לגררו מהבגד.34
ז] הסרת תבשיל מבגדו
]1אם נפל תבשיל על בגדו ,ולא דבוק כלל להבגד ,מותר להסירו ,אף אם לא נשאר שום רישום של לכלוך.35
36
]2ואם נתקרש התבשיל על הבגד ,ודבוק קצת עליו ,אסור לקלפו ] [Peel itאם לא ישאר עליו שום רושם בבגד .
]3אבל בבגד שאינו מקפיד עליו בחול להסירו ,מותר לקלפו אף את יתנקה הבגד לגמרי.37
]4דברים שאינם תחובים בבגד ,כגון קשקשים ] [Dandruffונוצות ] ,[Feathersאין איסור להסירו מהבגד ( ,שאין זה כיבוס
38
הבגד מאחר שאינו דבוק לו כלל).
וכן כתבו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לא] 20כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,כא].
ובספר ארחות שבת [פרק יג,כב] ובספר וביום השבת [סימן טו,ז]. 21כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק יד,כט] וכן כתב בספר וביום השבת
וכתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,טו] דאף שאסור לגררו ביד ,אבל [סימן טו,כב].
המקיל לגרר את הטיט במגררת אין למחות בידו ,דהוי טוחן כלאחר יד. 22כך כתב המשנ"ב [בסימן שב ,ס"ק נז] שמותר לנקותם על סמרטוט שאין
32כך מסיק המשנ"ב [בס"ק לו] ובביה"ל [שם ד"ה דהוי טוחן]. מקפיד עליו אם יתלכלך ,וכן כתב בספר וביום השבת [שם].
33כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו,לא] דאם היו מאוכלים שכבר 23כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,יג].
היו טחונים ,כגון בצק או דייסה ,וא דברים שנתמעכו מבישול ,מותר להסירה, 24כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,כב] ובספר וביום השבת [סימן טו,ה].
(אם אכן ישאר כתם בבגד) וכן כתב הגר"ע יוסף [בהליכ"ע ח"ג עמוד רכו] דאם הטיט 25כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו,ל] בספר הלכות שבת בשבת
נראה לכל ואין לו בגד אחר ,יש להקל כיון דאין טוחן אחר טוחן ,ואם יש שם [ח"ג פרק סב,כט -ואף אם לא הרטיב אותו כדי לקנוחו].
גוי ,עדיף לעשותו בגוי ע"ש. 26שו"ע שב,ט.
34כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו הערה קג]. 27משנ"ב ס"ק לד' ,ואפשר דאפלו בחודו' [כך כתב המשנ"ב שם בשם הבית יוסף].
35פשוט דזה לא גרע מנוצים שהתיר המשנ"ב [בס"ק ז] להסיר מבגדו .וכן כתב 28אם אינו משפשף ,אלא מסיר ע"י המטלית ,כך כתבו פוסקי זמנינו ,כן כתב
בספר ארחות שבת [פרק יג ,הערה ל] להתיר. בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,ל] ובספר ארחות שבת [פרק יג,כב].
36כך כתב המשנ"ב ס"ק יא ,ובביה"ל שב,א סוד"ה עליה ,וכן נפסק בשמירת 29כתב בשו"ע [שב,ז] 'טיט שעל בגדו ,משפשפו מבפנים ,דלא מוכחא מלתא
שבת כהלכתה [ח"א פרק טו,לב] אם אכן מקפיד עליו בימות החול ,וכן כתב לאתחזויי כמלבן ,אבל לא בחוץ ,דדמי למלבן' ,ורק גרירת הטיט אינה דומה
בארחות שבת [פרק יג,כג] ובספר וביום השבת [טו,ו]. לליבון ,וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק לד].
ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סד,כו] נשאר בצ"ע למעשה אם אכן אסור 30דכל הטעם שמותר לגררו או להסירו בלא מים ,הוא רק מפני שכתב השעה"צ
לקלפו כשלא נשאר שום כתם. [באות מא] שזה שרק מסיר הטיט ,ורושם הלכלוך עדיין נשאר עליו ,והדרך
37כמו שכתב הביה"ל סב,א ד"ה עליה בסו"ד' ,לכן אינו מותר רק באופן להעבירו על ידי מים ,אין בו איסורא מן התורה ,ע"ש ,ומבואר מדבריו דאם
שמותר ניעור הטלית ,והוא שלא בחדתי או באינו מקפיד' עכ"ל .וכן כתב מנקה אותו באופן שלא ישאר הכתם כלל ,א"כ הוי הדרך לכבסן ככה ,ואסור
להלכה בספר וביום השבת [סימן טו,ו]. מה"ת ,וכן כתב המשנ"ב [בס"ק לו ובביה"ל שם ד"ה דהוי טוחן] דאם מגרר הטיט
ומכוון בזה ליפות הבגד ולצחצחו שלא ישאר עליו שום רושם לכלוך ,אסור,
38כך כתב המשנ"ב בסימן שב ס"ק ז ,וכן נפסק בשמירת שבת כהלכתה [פרק ( דלא גרע מניעור טלית חדשה מן האבק ,שכיון שהוא מנקה הבגד לגמרי ע"י הניעור ,יש
טו,לג -ואף אם מקפיד עליו ,ורק אסור להסירו ע"י מברשת] וכן כתב בספר ארחות בזה איסור תורה ,ואף בלא ניתינת מים).
שבת [פרק יג,כד]. וכן כתבו פוסקי זמנינו ,דאסור להסירו אם אכן לא נשאר שום רושם כלל ,כך
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו,כז] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק
יג,כב] ובספר וביום השבת [טו,ה].
31כך כתב בשו"ע בסימן שב,ט ובמשנ"ב ס"ק לו ,ואף דהוי מלאכה שאינה
צריכה לגופה ,על כל פנים אסורא מיהא איכא לכולי עלמא ,ועל ידי אינו יהודי
מותר [כך כתב המשנ"ב שם].
הלכה ולמעשה – כיבוס חפצים
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב -גליון י"א -פרשת בשלח
א] הכלל של כיבוס בעור
]1יש איסור לכבס עורות( ,ואפ' עור קשה) ,והוא בכלל מלאכה דאורייתא של מלבן.1
]2אבל כתבו הפוסקים דאסור רק לשפשף [Rub] ,2במים (או ברוק )3זה בזה (ואפ' בידו) אבל נתינת מים בלא שפשוף ,שרי.4
]3דברים קשים כמו כלים וכיוצ"ב ,מותר לכתחילה לנקותם ע"י שפשוף במים (ואין בו חשש כיבוס).5
ב] הלכה למעשה בכיבוס עור
כיבוס נעלים
]1אם נתלכלכו נעליו ,מותר ליתן עליהם מים לנקותו.6
]2ואף מותר להניחם תחת זרם המים ] [Flow of waterמהברז ] [Faucetלנקותו( 7ובלבד שלא ירטוב השרוכי נעלים )8Shoe Laces-
]3אבל אסור לשפשף ] [Rubהמים על הנעל משום מלאכות מלבן.9
]4ומותרת שפשוף או גרירת הלכלוך או בוץ ] [Mudמעל הנעל רק בלא נתינת מים.10
]5ואם הוא לכלוך יבש( ,שישבר לחתיכות קטנות ע"י הגרירה) ,אסור לגררו מהנעל משום טוחן ,11ואף אם אינו משתמש במים.
]6ואף בלכלוך לח ,צריך ליזהר שלא לגרר את הנעל בחוזק אלא בקלות (משום מלאכת ממחק.)12
כיבוס חפצי עור
]1הרוצה לישב על כסא מלוכלך ,ויש להכסא ציפוי עור ] ,[Leather coveringאסור לנקותו ע"י שפשוף במים.13
]2אסור לשפשף במים כדי לנקות כסוי של מחזור או ספר העשוי מעור.14
]3וכן אסור לשפשף במים (או רוק) את רצועת שוען יד ] [Hand-watch bandהעשוי מעור.15
ג] כיבוס בפלסטיק ][Plastic
]1כתבו פוסקי זמנינו ,דג"כ שייך מלאכת מלבן ע"י כיבוס פסלטיק רך ].16[Soft Plastic
]2אבל כתבו הפוסקים דאסור רק לשפשף ] [Rubבמים (ואפ' בידיו) אבל נתינת מים בלא שפשוף שרי.17
]3ובפלסטיק קשיחים ] ,[Hard Plasticאין בהם איסורי כיבוס ומותר אף לשפשפם במים.
12כתב בשו"ע [סב,ח] 'אין מגררין בסכין או בצפורן מנעל ,בין חדש בין ישן, 1שו"ע שב,ט ומשנ"ב ס"ק מב 'וחיובא נמי איכא ,דכיבוס שייך אף בעורות',
מפני שקולף העור והוי ממחק' ,וכתב המשנ"ב [בס"ק לז] דאפילו היה עליו טיט, וכתב בשעה"צ [אות סא] שכן מוכח מהגמ' בזבחים [דף צד.]:
וכוונתו להסיר הטיט ,ג"כ אסור ,כיון דפסיק רישא הוא ,וכתב ג"כ המשנ"ב 2ועיין בהביה"ל [שב,ט ד"ה זה].
[בס"ק כו] דהאיסור הוא רק אם מקנח בחוזק ,אבל אם מקנח בנחת( ,והיינו, 3פשוט דאין חילוק בין מים ורוק ,וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק מג].
בקלות) אין להחמיר בכל זה ,דלא שייך בזה החשש דממחק העור. 4שו"ע שם[ ,ועיין במשנ"ב ס"ק מא והביה"ל שם ד"ה אבל].
והנה ,בנעלי עור שיש לנו בזמנינו ,אף שי"א דלא שייך החשש ממחק כיון 5משנ"ב סימן שב ס"ק מא.
דהעור חלוק הוא ,אבל כתבו רוב פוסקי זמנינו שמ"מ יש להחמיר מלגרר הנעל 6מאחר דאין איסור בשריית עור במים ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק
בחוזק ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו,מב] וכן הובא בשם טו,מג] ובארחות שבת [פרק יג,טו] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק
הגרש"ז אוריבאך [ בששכ"ה פרק טו הערה קלח דאפ' נעלים העשוים מחומר סנתטי סג,טז -ורק הוסיף שם באות טו דאם הבוץ יבש ,לכתחילה אין לרוחצו במים משום חשש
יש איסור ממחק] וכן כתב בארחות שבת [פרק יג,טז -אבל ע"ש בהערה כ שנשאר צ"ע גיבול ,אבל המקיל יש לו על מה לסמוך] ,וכן כתב בספר וביום השבת [פרק טו,א].
בזה] ובהלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,יז]. 7כתבו הפוסקים דאף מותר להניחם תחת זרם המים מהברז ,ואין זה נחשב
13כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסה] דאסור שפשוף ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,מג] וכן כתב בספר ארחות
לשפשף הכסא של ציפוי עור או דמוי עור ].[Imitation Leather שבת [פרק יג,טו].
14כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,ו]. 8אסור לרטוב השרוכי נעלים במים ,כיון שהחוטים דינם ככל בגד שאסור בכל
15כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,ט]. נתינת מים עליהם ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,מג] ובספר וביום
16כתבו גדולי פוסקי זמנינו דשייך מלאכה דאורייתא של כיבוס בשפשוף השבת [פרק טו,א] וכמו"כ כתבו הפוסקים בנוגע נעל שתפור לו בד או חוטים,
פלסטיק במים מצד לצד ,כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ יור"ד ח"ב סימן עו] שג"כ אסור לשרות הנעל במים אם ע"י זה ירטוב החוטים ,כך כתב בספר
וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו,הערה כה וע"ש שכתב שיתכן ארחות שבת [פרק יג,לח] וכמו"כ הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק חלק
דהוא איסור תורה] ובשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק יג ,הערה ו ,וכן הובא יד עמוד שסא].
בשמו בשבות יצחק חלק יד עמוד שסג שאיסורא דאורייתא יש בזה ,וכמו"כ הובא בשמו 9כתבו הפוסקים דאף נעלים שהם מעור קשה ג"כ אסור לשפשם במים ,כך
באבני ישפה ח"ד ס' נב,ד] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו אות כתב בספר ארחות שבת [פרק יג ,אות ג ואות טו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג
ו ואות מג] ובספר ארחות שבת [פרק יג,ד] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,ג] ובספר וביום השבת [פרק טו,א].
פרק סב,ז] שכן הוא דעת גדולי ההוראה דלמעשה יש להחמיר בהם ,וכן כתב 10ואף שאסרו חז"ל לשפשף בגד מבחוץ דמחזי כמלבן ,אבל לא גזרו כן בעורות,
בשו"ת מנחת יצחק [ח"ג סימן מט] דיש בזה איסור כיבוס בשפשוף ,וכן כתב ולכן מותר לשפשף הנעל בלא מים ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק
בספר שבות יצחק [חלק יד עמוד שסה] ,וכן דעת הגר"פ פלק [במחז"א ח"ג סימן חלק יד עמוד שסב].
מג] וכן נוטה דעת הגר"ש וואזנר [בשבט הלוי ח"ה סימן לז,ב]. 11כתב השו"ע [סב,ז] דאסור לגרר טיט יבש מבגדו ,וביאר המשנ"ב [בס"ק לו]
אולם כתב בשו"ת אבני ישפה [ח"ד סימן נב,ד] שלדעתו שין איסור כיבוס דאף אם אינו ממשות טיט אלא מראה טיט ,מ"מ איסורא מיהא איכא.
בפלטיק כלל. וכתבו הפוסקים ,דשייך דין זה אף בגרירת טיט או בוץ מעל נעלו ,שאם ישבר
17כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,ו] ובארחות שבת [פרק יג,לח] לחתיכות קטנות ע"י הגרירה ,יש איסור טוחן בגרירתו ,וכן כתב בספר ארחות
ובספר וביום השבת [פרק טו,ג -בנוגע למוצץ גומי] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק שבת [פרק יג,אות טו ואות כב] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,טו
סב,לב] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני פרק לג ע' רח]. ושם כתב דאין למחות ביד המקיל לגרר כלאחר יד וכגון במגררת ,ורק גרירה בידו אסור
בהחלט].
ד] הלכה למעשה -פלסטיק רך ][Soft Plastic
]1כתבו הפוסקים ,דאם נתלכלך מפת ניילון ] ,[Plastic Tableclothאסור לנקותו ע"י שפשוף במים זה בזה.18
]2וכן כתבו הפוסקים דכסא המצופה בניילון רך ] ,[Plastic seat coverג"כ אסור לנקותו ע"י שפשוף המים19
]3וכמו"כ אין לשפשוף כפפות גומי ] [Plastic Glovesבמים כדי לנקותם( ,20אבל מותר להשתמש בהם לצורך נקוי כלים ).
21
]4וכתב פוסקי זמנינו דאף ברכנים ]( [Benchersאו עטיפות חוברות )Kunteres Covers-המצופים בלמנציאה ],[Lamination
אסור לשפשוף במים.22
23
]5י"א דאף נעלי גומי ] ,[Soft Plastic Slippersאין לשפשף מקום המלוכלך שבהם במים .
]6רצפה ] [Floorאו קיר ] [Wallהדבוקות בה יריעות פלסטיק ] ,[Plastic Sheetsיש פוסקים שהורו שמותר לשפשף מקום
מלוכלך בהם במים ,24ויש שאסרו.25
26
]7יש שכתבו שמותר לשפשף פטימת גומי של בקבוק ] [Plastic Tip of a Babby Bottleאו מוצץ תינוק ] , [Pacifierויש
שאסרו.27
28
]8אסור לשפשף עדשות מגע רכות ] [Soft Contact Lensesבמים כדי לנקותו .
]9ובענין אם מותר להניחם (העדשות מגע) בנוזל ניקוי בשבת ,כמה פוסקי זמנינו הורו שיש רק להניחם במים שאין בהם
חומר ניקוי 29,ויש כמה פוסקים שהקילו להניחם אף בתוך נוזל המיוחד להם.30
31
]10ואם (העדשות מגע) כבר נתייבשו ,לדעת כל הפוסקים אסור ליתנן בחומר כדי להחזיר להן את רכותן .
ה] הלכה למעשה -בפלסטיק קשה ][Hard Plastic
]1מותר לכתחילה לכבס ולשפשף במים פלסטיק קשה ,דהוי כמו כלי עץ דלא שייך בהם כיבוס.
]2ולכן מותר לשפשף במים את עדשות המשקפים ]) ,32[Glasses Lensesאו עדשות מגע קשות ].(33[Hard Contact Lenses
]3וכן כוסות חד פעמי פלסטיק ] [Disposable cups etc.שהם קשיחים ] [Hardמותר לשפשם לכתחילה( ,34אבל כוסות רכות
אסורות.)35
אלישיב [ בשבות יצחק חלק יד עמוד שצא ובארחות שבת פרק יג הערה סד] ובשם 18כך כתב בספר ארחות שבת [פרק ג,ד] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות
הגר"ש וואזנר [ בארחות שבת פרק יג הערה יד והערה סד ובספר וביום השבת סימן טו שבת פרק יג ,הערה ו] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לג ע' רח] וכן כתב בספר
הערה ה] ובשם הגר"נ קרליץ [בארחות שבת פרק יג הערה יד והערה סד] ,וכן נפסק וביום השבת [פרק טו,ג] וכן נוטה דעת הגר"ש וואזנר [בשבט הלוי ח"ה סימן לז,ב].
בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קב] ש'אסור להניח בחומר כזה עם סימנים 19כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק יג ,הערה ו] וכן נפסק בספר
המנקה היטב אפ' בלא שפשוף'. ארחות שבת [פרק ג,ד].
ולכן כתבו הרבה פוסקים דמותר רק להניחם במים שאין בו חומר ניקוי ,כך 20דהם כמו כל פלסטיק רכה ,שאסור לנקותו ע"י שפשוף במים ,כך כתב בספר
כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,מ] וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [ארחות שבת ארחות שבת [פרק יג,ו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,יב] וכן מבואר
פרק יג הערה סד ,ובספר וביום השבת סימן טו הערה ה] ובשם הגר"נ קרליץ [בארחות משו"ת מנחת יצחק [ח"ו בסימן כג-כד].
שבת פרק יג הערה סד]. 21כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק יב,יד] וכן כתב בספר ארחות שבת
ויש להזכיר כאן דעת הגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות בח"א סימן כו ,וכן הובא [פרק יג,ו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,יב] וכן הובא בשם הגר"נ
שיטתו בארחות שבת שם ובשבות יצחק שם] דיש לנקות העדשות מבעוד יום ,ורק קרליץ [ארחות שבת פרק יג הערה ח] ,וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"ו סימן כג]
אז מותר לשורם במים (שאין בו חומר ניקוי) ,ולכן הובא בשמו [בשבות יצחק שם] וכמו"כ כתב בשו"ת אבני ישפה [ח"ד סימן נב,ד].
דאם כבר לבש אותם בעין ביום אסור להחזירם שוב למים ,ולכן הובא בשמו 22כך כתב בספר שבות יצחק [חלק יד עמוד שסה] שברכנים המצופים בניילון
דאין להשתמש באותו היתר ליום שני של יו"ט וכיוצ"ב. אסורים בשפשוף במים ,והוא כל שכן ממה שהובא בשם הגרי"ש אלישב [שם
30יש פוסקים שהורו שאין איסור כיבוס בהכנסת העדשות להנוזל כיון דכל בעמוד שסו דאף אם דבוק ניילון להרצפה אסורים בשפשוף] וכן כתב בספר הלכות
כוונתו לשמור על העדשות ולא לנקותם ,כך הובא בשם הגרש"ז אויבאיך שבת בשבת [ח"ג פרק סב,ח] לכל דבר העטוף בלמניציאה ,ואף עטיפות
[בששכ"ה פרק טו הערה רסד] וכן הוא דעת הגר"פ פלק [מחז"א ח"ג סימן מב אות כ- חוברות ].[Kunteres Covers
כב] וכן נפסק בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,פג]. 23כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,מג].
31אם כבר נתייבשו אזלא ההיתר שהזכרנו בהערה הקודמת[ ,שהכנסת עדשות 24כתב בספר ארחות שבת [פרק יג ,הערה ז] דרצפה שדבוקת בה יריעת פלסטיק,
להנוזל רק משמר אותם ואינו מכבס אותם] דכיון שכבר נתייבשו ונתלכלכו, לא שייך בה איסור כיבוס דנחשבת כהרצפה עצמה ,וכתב כן [שם] בשם הגר"נ
הכנסתם לנוזל מכבס אותם ,ולכן כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,פג] דאז קרליץ.
אסור להחזירם לנוזל ,וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בשולחן שלמה סימן 25הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסו] דאף אם דבוק
שכא,ט] וכן כתב הגר"פ פלק [במחז"א שם]. לשיש ,קרקע או קיר ,יש בו כיבוס כשמשפשף במים בדוחק ,ולא שייך הסברא
32כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,י] וכתב שם דאין לנגב המטלית ],[Cloth שבטל להקרקע.
אלא העדשות ] [Lensesעצמם. ובספר שבות יצחק [בחלק יד עמוד שסו] מחלק בין שטיח שמאבדת את רכותה
33כתבו הפוסקים דאין בהם חשש של מלבן כלל ,ומותר לשפשף אותם במים, בהיותה מחוברת לדבר קשיח ,דאפשר דבזה יש להקל ,ויש לאסור בהחלט רק
וכן מותר להניח אותם בנוזל המיוחד להם ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב שטיח שאינו דבוק לגמרי להרצפה ,ע"ש.
[בשבות יצחק חלק יד עמוד שצב] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,יא] ובספר 26בזה יש פוסקים שהקילו להתיר השפשוף ,כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך
הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,י]. [בארחות שבת פרק יג הערה יט] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [בארחות שבת פרק
34כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,ח -ואף בסבון נוזלי] וכן הובא בשם הגרי"ש יג,ז ובהערה ט וכן הובא בשמו בספר וביום השבת סימן טו,ג].
אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסז]. 27כמה פוסקים הורו שיש מלאכת דאורייתא של מלבן אף בזה ,כך הובא בשם
35הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עד שסה ובאשרי האיש פרק הגרי"ש אלישיב [ בארחות שבת יג,ז ובהערה ט ,וכן הובא בשמו בספר וביום השבת
טו,ב] דכוס חד פעמי רך ,יש איסור לשפשפו מהלכלוך שעליו. סימן טו ,הערה ו ובאשרי האיש פרק טו,ז] וכן הוא הדיעה העיקרי בספר וביום
ויש להזכיר כאן הגדר שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק שם] דאם השבת [בסימן טו,ג] וכן כתב בספר שבות יצחק [חלק יד עמוד שסה].
28שהם כמו כל פלסטיק רכה האסורה בשפשוף במים ,כך הובא בשם הגרי"ש
הכוסות והצלחות באמת רכות( ,ורק בגלל השפה Rim-שהיא קשיחה Hard-לא אלישיב [בספר וביום השבת סימן טו ,הערה ה] ,ובשם הגר"ש וואזנר [בספר וביום
ניתן לשפשף צד על צד) ,יש בהם ג"כ איסור כיבוס בשפשף מקום הלכלוך במים, השבת שם] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לג ע' רח] נפסק בספר וביום
ורק יש להקל בכלי פלסטיק שהם עצמם קשיחים באופן שא"א לשפשף אותו השבת [סימן טו,ב].
חומר צד על צד. 29יש להקדים ,דאף שאין איסור בנתינת פלסטיק לתוך מים אבל לא גרע הם
מעור ,שאסור לשרות אותם בנוזל המיוחד לנקותם ,שהרי זה דרך כיבוס
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com ואסור ,וכמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שסא] וכן
נפסק בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קב].
ולכן כתבו הרבה פוסקים דעדשות מגע רכות אסורים לשרות אותם בנוזל
ניקוי ,כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג אות יד] וכן הובא בשם הגרי"ש
הלכה ולמעשה – ניעור בגדים
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב -גליון י"ב -פרשת יתרו
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
א] הכללים של ניעור בגדים
]1לכלוך הדבוק ] [Stuckלבגדו( ,כגון טיט ,בוץ mud-או כתם )stain-יש איסור להסירו אף אם אין הלובשו מקפיד על נקיון
הלכלוך.1
]2אבל לכלוך שאינו דבוק ] [Stuckאלא תחוב ] [Attachedלו [כגון אבק dust-או שלג] באופן ששייך להסירו ע"י ניעור הבגד,
אסור להסירו רק אם מפקיד עליו.2
]3ומי שמקפיד עליו (וכגון כשנמצא על בגד שחור )3אסור מן התורה להסירו בכל אופן שהוא.4
]4וכן אסור מן התורה אפ' לנערו ] [Shakeבאופן קל ,דבדברים האלו (של אבק או שלג) 'הניעור יפה לה כמו כיבוס'.5
]5וכתבו הפוסקים דכל שאסור בניעור אסור ג"כ לחבוט הבגד בידו באופן רכה ]) ,[Hit Softlyדעי"ז מתנקה הבגד כמו ניעור.(6
]6אבל יש פוסקי זמנינו שהורו שעכ"פ מותר לנשף ] [Blowאת הלכלוך ברוח פיו[ .7א]
ב] הגדר של הקפדה
(בלי הנקיון).8 ]1וכתבו הפוסקים ,דהגדר של ההקפדה הוא שהלכלוך כזה מפריע לו מללכת ברבים
]2אם מפריע לו מללכת רק בשבת ,אבל בחול לא יהא מקפיד על לכלוך כזה ,נחלקו הפוסקים אם זה נחשבת הקפדה.9
הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] מותר לנשף את האבק או שלג ברוח פיו ,כיון דאי אפשר להסיר ע"י כן את הלכלוך שבאמת תחוב להבגד( ,אבל רק בכה"ג
מותר).
[בששכ"ה ח"א פרק טו ,הערה פ] ובשם הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי ח"ב פרק 1לא הוזכר החילוק של הקפדה בסתם לכלוך שעל בגדו ,ובכל גווני להסירו
י ,הערה .]7 במים או רוק אסור מן התורה ,אפ' בלא שפשוף ,וכמו שכתב המשנ"ב [בסימן
ויש פוסקים שהורו דחבטה בנחת חמור יותר מניעור ,ונחשבת שפשוף ,כך שב ס"ק מד] ולשפשפו בלא מים אסור מדרבנן [וכמו שכתב בשו"ע שב,ז] ומותר
הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פרק י ,הערה ]8ולדעתו אסור רק לשפשפו מבפנים ,או לגררו ,או להסירו בלא שפשוף ,וכן רק אם לא ישתמש
אף על לכלוך גמור. במים או רוק כלל ,וכבר כתבנו בזה באריכות בגליון י' [פרשת בא].
7כך הובא בשם הגר"נ קרליץ [בתורת המלאכות מלאכת מלבן ס"ק פז] 'דמסתברא 2זה שאמרו בגמ' 'שהניעור יפה לה כמו כיבוס' ,כתב בשו"ע [שב,א] דהוא דוקא
דאבק שיכול להסירו ברוח פיו אינו שקוע בבגד אלא מונח מלמעלה ,ודבר למי שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור ,וכתב בביה"ל [שב,א ד"ה והוא] לבאר
שעומד על הבגד אין בו איסור להסירו ,משא"כ ניעור אסור משום שבפעולה הטעם בזה ,דרק עי"ז שהקפיד כשיש אבק עליו ,מקרי יפוי בזה שמנערו ומסיר
זו מוציא אבק שבלוע בבגד' עכ"ל ,וכמו"כ הובא בשם הגר"ח קניבסקי האבק.
[באסיפת יצחק ז' שבט תשס"ז] דיתכן שמותר ,וכמו"כ שמעתי מהגרי"א הכהן ומבואר מכל הסימן ,דרק בדברים כמו טל ,שלג או עפר ,שאינם דבוקים ממש
פארכהיימער שליט"א. להבגד ,צריך הקפדת הלובשו כדי שיהא נחשבת הסרתם כיבוס ויהא בכלל
אולם ,עיין בספר מכון לשבתך [הלכתא גבירתא הלכה ד' אות ג'] שכתב להחמיר מלאכת מלבן.
ומפני 'ולמעשה אין בזה שום ראיה להקל' ,ושדבר הנוגע לאיסור תורה ,אין 3אף שרק הוזכר הדין בשו"ע בבגד שחור ובבגד חדש ,כבר כתב הביה"ל [בסימן
מקילים מסברא. שב,א ד"ה עליה] וז"ל' :ואפשר עוד לפי זה ,דאם ידוע שאפילו בחיוורי וסומקי
ושמענו מהגרמ"מ קארפ [בעל ספר הלכות שבת בשבת] שאף שאין ברור היתירא, (והיינו ,אפ' בגדים בצבעים בהירים) ג"כ דרכו להקפיד שלא ללבשו בלי ניעור ,יהיה
אבל המקיל לנשף בפה יש לו על מי לסמוך. אסור גם שם לנער' עכ"ל .וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר בשמירת שבת
8כתבו הפוסקים שהגדר של הקפדה הוא שמפריע לו מלכת ,כך כתב בארחות כהלכתה [ח"א פרק טו,כט] ,דהאיסור תלויה בהקפדה ,וכל שמקפיד עליו אסורה
שבת [פרק יג,כה] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד שפג] בניעור ,ואף בבגד ישן ,ואף בצבעים בהירים ,וכמו"כ כתב בספר הלכות שבת
וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,כט] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני בשבת [ח"ג פרק סב,כא].
עמוד ריא] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כא] וכמו"כ כתב בחזון 4מי שמקפיד על אבק או שלג שעל בגדו ,נחשבת נקוי הבגד ככיבוס ,ולכן אסור
עובדיה [ח"ו עמוד צד]. לו לנקותו בכל אופן שהוא ,והחידוש של הגמ' הוא דאף ע"י ניעור ,שאינו
אבל מי שאין הלכולך כזה מפריע לו מללכת ולפעמים הולך בחוץ בלא לנקותו, משפשף או מגרר את הלכלוך כלל ,מ"מ אסור ,כיון דעי"ז מתנקה הבגד ,וכל
אבל מ"מ יש לו רצון לנקותו ולפעמים אכן מנקה אותו ,ע"ז כבר כתב המשנ"ב שכן שבאופנים הרגילים לנקותו ג"כ אסור ,וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק
[בס"ק ב] 'אבל אם אין דרכו להקפיד ולובשו לפעמים בלא ניעור ,מותר לנער יג,כה] ובספר וביום השבת [פרק טו,ד ,ובכל צבע -ע"פ הביה"ל שב,א ד"ה י"א דאסור].
אף לכתחילה' עכ"ל ,ומשמע מלשונו דאף מי שלפעמים מנקה אותו לא נחשב ואף אם אינו משתמש במים ,כבר כתב השעה"צ לחלק דמה שבכתם שעל בגדו
הקפדה ,כיון שאין זה לעיכובא אצלו. מותר מן התורה להסירו בלי מים ,הוא רק מפני שבלא מים עדיין נשאר רושם
9הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו הערה צד] דאין זה נחשב הכתם בבגדו ,ומפני כך הדרך הוא לנקותו דווקא במים ,ולכן מי שמנקה אותו
הקפדה ,ומותר לנערו ,וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,כט]. בלא מים ,שלא כדרך העולם ,אין בו איסור דאורייתא ,מש"כ כאן ששייך
אבל הורה הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריא] דאף זה נחשבת להסיר כל הרושם בלי מים.
הקפדה ,כיון דביום השבת מפריע לו אותו לכלוך מללכת החוצה ,וכמו"כ 5שו"ע שב,א ע"פ הגמ' שבת דף קמז.
הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי פרק י' הערה .]4 6כתבו הפוסקים דכל דבר שאסור לנער ,בוודאי אסור לחבט אותו ,ואפ'
בקלות ,דעי"ז זה מתנקה הבגד כמו ניעור ,כך הובא בשם הגרש"ז אוירבאך
ג] הלכה למעשה -ניעור בגד מאבק
]1בגד שחור שנתלכלך באבק ,והלובשו מקפיד עליו ,אסור מן התורה לנערו בשבת( 10או לנקותו בכל אופן שהוא).
]2וכמו"כ אסור לחבוט ] [To Hitאת הבגד ,ואפ' באופן רכה( ,11וי"א דמותר לנשפו ברוח פיו.)12
]3וכן כובע ] [Hatשנתלכלך באבק ,ג"כ אסור לנער או לחבוט אותו (שבדרך כלל מקפידין עליו).13
]4אבל אם אין הלובשו מקפיד על לכלוך האבק ,מותר לו לנערו( ,וי"א שצריך לנערו בקלות.)14
]5כסא ] [Chairשיש עליו מרפוד בד ] [Fabric Cushionשנתלכלך מאבק ,אסור לחבוט אותו כדי לנקותו( ,אם מקפיד שלא
לישב על כסא מלכלוך כזה.)15
]6אם נתלכלו נעליו באבק (או מרפוד כיסוי של עור ,)Leather Seat Cushion-אין איסור בהסרת אבק שעליו.16
ד] הלכה למעשה -ניעור בגד משלג
]1אם נפל שלג על בגדו ,וכבר הותחל השלג להנמס ] ,[To Meltאם האדם מקפיד שלא ללבוש את הבגד בלא לנערו ,אסור מן
התורה לנער אותו.17
]2וה"ה שאסור לחבוט את הבגד כדי להסיר השלג שעליו ,ואפ' באופן קל ( ,וי"א דמותר לנשפו ברוח פיו ).
19 18
]3וכן אסור לנער או לחבוט כובע ] [Hatשיש עליו שלג (שהותחל להנמס).20
22
]4ורק אם השלג לא הותחל להינמס על בגדו מותר לנער את הבגד בקלות( ,שהרי אינו תחוב להבגד) ,ומ"מ אין לנערו בחזקה .
21
ה] הלכה למעשה -ניעור בגד מגשם
]1בגד שמקפיד עליו שלא יהא רטוב ] ,[Wetוכגון בבגד חדש ,אסור לנערו מהמי גשמים שנפלו עליו ,ואפ' באופן קל.23
]2ואם אינו מקפיד עליו (וכגון בבגד ישן ,או במעיל המיוחד לגשם ,)24Fabric Rain Coat-מותר לנערו באופן קל.
]3ואף כשמותר לנערו באופן קל ,אסור לנערו בחזקה (משום איסור סחיטה).25
]4אבל מעיל גשם של פלסטיק ] ,[Plastic Rain Coatמותר לנערו אפ' בחזקה( ,דלא שייך סחיטה בפלסטיק כיון שאינו בולע.)26
ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כ] ובחזון עובדיה [ח"ו עמוד צד -ושאין 10כתב הרמ"א [שב,א] 'יש אומרים דאסור לנער בגד מן האבק שעליו אם
חילוק בין טל ושלג]. מקפיד עליו ,וטוב לחוש לדבריו' עכ"ל ,והוא ע"פ גירסת רש"י [דף קמז .ד"ה
18מפני שכתבו הפוסקים ,דחיבוט הבגד ,אפ' באופן קל ,לא גרע מניעור ,וכמו המנער ,עיין במשנ"ב בס"ק ה שביאר שיטתו] והאור זרוע [ח"ב סימן פא] בהגמ'
שכתבתי למעלה. בשבת [דף קמז ].וכתב המשנ"ב [בס"ק ו] בשם האליה רבה [ס"ק ג] דמדינא יש
19וכמו שכתבתי למעלה בהערה .7 איסור בזה ,כי הרבה ראשונים סוברים כשיטת רש"י ,ע"ש ,ובשעה"צ [אות ז]
20וכמו שמבואר מהמשנ"ב [בס"ק ו] דכובע דינו כבגד בנוגע לניעור ,וכעין מה כתב שהוא ג"כ דעת היראים [סימן רעד] וספר התרומה [סימן רנד] ושבולי לקט
שכתב בספר שבות יצחק [חלק יד ע' שפד] וכן שמעתי מפוסקי זמנינו. [סימן קט] ,וע"ש שכתב שכן הוא ג"כ דעת ר"ח.
21כתב הביה"ל [שב,א ד"ה מן הטל] 'נראה לי ,דאם עדיין השלג לא נמס כלל וכן נקטו פוסקי זמנינו לאסרו בהחלט ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה
מותר ,וכו' משום דעומדין מלמעלה ולא נכנסין בתוכו' עכ"ל. [בפרק טו,כח] ובספר ארחות שבת [פרק יג,כה] ובספר וביום השבת [סימן טו,ד].
וכמו"כ כתבו פוסקי זמנינו ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לט] ובספר 11כיון שכתבו הפוסקים דחבטת הבגד ,אפ' באופן רכה ,לא גרע מניעור,
ארחות שבת [פרק יג,כו] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כ]. וכשאסור בניעור ,אסור ג"כ בחבטה.
אבל יש להזכיר דבר פשוט ,שאם כבר הלך בחוץ באמצע השלג ,ונכנס בפנים, 12עיין במה שכתבתי למעלה בהערה ,7ובמה שהבאנו למעלה מהגרי"א הכהן
בוודאי אי אפשר לומר דעדיין לא הותחל השלג להינמס ,ואף אם נפל השלג פארכהיימער שליט"א.
עליו מיד ,כיון שברגע שנכנס לפנים ,הרי הותחל להינמס. 13הרי מבואר מהמשנ"ב [בס"ק ו] דנקיון אבק מהכובע שנתלכלך ג"כ אסור מן
22כך כתב הביה"ל [שב,א ד"ה מן הטל] מפני שיש לחוש שאכן כבר נמס קצת, התורה ,שכתב 'טוב ליזהר כשבא שחרית בשבת לבית המדרש להניח כובעו
ולא הכיר בה ,ולכן יש לו לנער בקלות ,דאז לא שייך ליפול אלא החלק של ובגדיו במקום שימור ,כדי שלא יפלו לארץ ויעלו אבק עליהם ,ויבוא לחילול
ממשות השלג העומד מלמעלה שעדיין לא נמס לתוך הבגד. שבת' עכ"ל .וכמו"כ כתב בספר שבות יצחק [חלק יד פרק לג עמוד שפד] שכיום
וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לט]. כשיש אבק על בגד או כובע של שבת בדרך כלל מקפידים ומפריע ללכת כך,
23כתב הרמ"א [שב,א] 'וכל שכן שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו ולכן אסור מן התורה לנערו או לחבטו ,וכן שמענו מפוסקי זמנינו.
גשמים ,ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו' עכ"ל .וביאר המשנ"ב [בס"ק ד] 14כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק טו ,הערה פד] וסברתו הוא
דכוונת הרמ"א הוא דמסתמא מקפיד הבעלים על בגד חדש שלא יהא רטוב. דאם מנערו בחוזק ,אז מוכח שמקפיד ,וע"פ זה נפסק בספר שמירת שבת
ומבואר מהמשנ"ב [שם ,בזה שכתב דבבגד ישן עכ"פ אסור לנערו בחזקה] שהאיסור כהלכתה [פרק טו,כט] דאף מי שאינו מקפיד עליו ,רק מותר לו לנערו בקלות
הוא אף לנערו באופן קל ,אם אכן מקפיד שלא יהא הבגד רטוב ,וכגון בבגד ולא בחזקה.
חדש ,וכן כתב פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לו] ויש להוסיף ,שיש פוסקי זמנינו שהורו דאף מי שאינו מקפיד עליו מ"מ אסור
ובספר ארחות שבת [פרק יג ,כז ע"פ המשנ"ב הנ"ל] וכמו"כ נפסק בספר וביום להסיר הלכלוך לגמרי באופן שלא ישאר שום רושם כלל ,כך כתב בספר הלכות
השבת [סימן טו,ט]. שבת בשבת [ח"ד פרק סב,כד] ,ולדעתו ג"כ צריך ליזהר שלא לנערו בחזקה ,וכדי
ויש להזכיר שאין חילוק בזה בין צבע שחור וצבע לבן ,וכמו שכתב המשנ"ב שישאר רושם קצת מהלכלוך.
[בס"ק ג] וכן כתבו פוסקי זמנינו הנ"ל. 15כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כב] וכתב שם ,דמסתמא נחשב
24כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לז]. מקפיד ,ולכן אסור לנקותו בכל אופן שהוא מהאבק שעליו.
25אסור לנער בבגד רטוב במים בחוזק ,כיון דע"י הניעור יצא קצת מן המים 16קודם כל ,רוב נעלים שלנו עשוים מעור ,ולא נאמר האיסור של הסרת אבק
הנבלע בתוכו ,ונכלל באיסור סחיטה ,וכן כתב המשנ"ב [בס"ק ד] דבכל גווני מחפצי עור ,אלא מבגדים בלבד ,ולכן מותר להסיר אבק שעל גבי נעלי עור ,וכן
אסור לנערו בחזקה. כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,יח] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,יח].
וכן כתב פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לו] ובספר ויש שהוסיפו ,שאף בנעלים העשויים מצמר או בד ,הואיל ואין רגילים להקפיד
ארחות שבת [פרק יג,כז] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ד פרק סב,כד]. מלובשן כשיש עליהם אבק ,מותר לנקותם מאבק שעליהם ,כך כתב בספר
26כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,לט -וכתב שם דה"ה לכיסוי ניילון הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כג].
המיוחד למגבעות וכיוצ"ב שאין איסור כלל לנערו בחזקה] וכן כתב בספר הלכות שבת 17כתב בשו"ע [שב,א] 'המנער טלית חדשה שחורה מן הטל שעליה ,חייב,
בשבת [ח"ד פרק סב,כד] וכן כתב הגר"ע יוסף [הליכ"ע ח"ג עמוד רכג]. שהניעור יפה לה כמו כיבוס' וכתב הביה"ל [שם ד"ה מן הטל] שכתב האליה רבה
[ס"ק א] בשם אגודה [סימן קפג] דהוא הדין שלג.
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com וכן נקטו פוסקי זמנינו ,שכל בגד שחור או כהה שנפל שלג על גביו( ,וכבר
To request archives of Hilchos Shabbos, contact the above email address.
התחיל השלג להנמס) אסור מן התורה לנערו ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה
[ פרק טו,לט ,שמבואר דהדין טל ושלג שוים הם] ובספר ארחות שבת [פרק יג,כו]
הלכה ולמעשה – סחיטת בגדים
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב -גליון י"ג -פרשת משפטים
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
א] הכללים של האיסור סחיטה
]1אסור מן התורה לסחוט בגד (או מטלית )towel-מן המים הנבלע בו ,משום מלאכת מלבן (שגם סחיטה מצרכי הכיבוס הוא).1
]2וכן אסור מה"ת לסחוט בגד וכיוצ"ב מיין או שאר משקה צבוע ] [Colored Drinkהנבלע בו משום מפרק( ,שהוא תולדה
דדש )2אם יש לו צורך בהמשקה הנסחט.
]3ואף אם אין לו צורך בשאר משקים הנסחט ממנה ,מ"מ לדעת כמה ראשונים אסור מדרבנן.3
ב] הלכה למעשה -סחיטה
]1אסור להשתמש במטלית רטובה ] [Wet Towelכדי לנקות את הלכלוך שע"ג השולחן( ,משום שנסחטים מים מן המטלית ע"י
הניקוי).4
]2ולדעת רוב פוסקים ג"כ אסור להשתמש במטלית נייר רטובה ] [Wet Paper Towelכדי לשפשף לכלוך שע"ג השולחן( ,שג"כ
נסחט מים מן הנייר בשעת השימוש.)5
]3כתבו רוב פוסקים דאסור להרטיב מברשת שיניים ] [Toothbrushבמים קודם שימושה משום סחיטה( ,6וי"א דאף אין
להרטיב אותו לאחר השימוש משום הכנה.)7
]4ויש שכתבו דמותר להרטיב את הפה ,ואז יש לצחצח ] [Brushאת שיניו הרטובים במברשת יבשה.8
]5אסור להרטיב צמר גפן ] [Q-Tipבחומר ניקוי ] [Disinfection Liquidכדי לנקות מקום הפצע ] [Woundוכיוצ"ב.9
]6אבל כתבו הפוסקים דמותר להרטיב הפצע ,ושוב לנקותו בהצמר גפן יבש( [Dry Q tip] 10ואף שנרטב הצמר ע"י כך).
ולא בנייר רך וספוגי דבו אין שום ה"א דלא נבלעים בו המים' עכ"ל ,וכן כתב בספר 1כתב הרמב"ם [פרק ט ,הלכה יא] שהסחיטה היא מצרכי הכיבוס כמו שהגסה מצרכי
מאור השבת [ח"ב עמוד תקכג] ובספר ארחות שבת [פרק יג ,הערה פד] בדעת האג"מ, בישול ,והובא במשנ"ב [בסימן שב ס"ק לט] ולכן יש בא איסור תורה כמו המכבס
ולדעתם אף ר' משה מודה דנייר רך שלנו אין צד היתר להשתמש בה. בגדיו במים.
ובנוגע הדבר שנית[ ,שאינו מכוין לסחיטת המים] יש שכתבו דכל כוונת ר' משה היה ושייך מלאכת מלבן רק בסחיטת מים ,שהם נקיים ומכבסים הבגד ע"י סחיטתם,
רק למי שרוצה להעביר פירורים שעל גבי השולחן בקל ,מפני כך מרטיב את הנייר ולא בשאר משקים ,וכמו שכתב הביה"ל [בסימן שכ,יח ד"ה יש ,אולם ע"ש שיש ראשונים
כדי שידבוק כולם להנייר ,דאז אינו מתכוין לסחיטת הנייר( ,וגם אינו פסיק רישא), שלא חילקו בין מים ושאר משקים ,ושכולם אסור משום מלבן].
אבל אם אכן משפשף את השולחן כדי להעביר הלכלוך הדבוק בה ,אסור ,דאז מכוין ויש לדעת ,שסחיטה משום מלבן אסור מן התורה אף אם אינו מקפיד על מימיו,
לסחיטת המים ממנה( ,ולא שייך ההיתר של פ"ר דלא ניחא ליה) ,וכך הובא [בשבות יצחק כך כתב השלטי גיבורים [במסכת שבת דף סב .אות ד ,והובא במשנ"ב בסימן שב ס"ק ד] וכן
חלק יד עמוד תי הערה כה] בשם בנו הגאון ר' ראובן פינשטיין שליט"א בדעת אביו. כתב המשנ"ב [שב בס"ק מז] דהוא אף על בגד שאינו מקפיד עליו .וכמו"כ נקטו פוסקי
6כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ ח"א סימן קיב] 'טוב שלא ללחלח במים קודם הניקוי זמנינו ,כך כתב בספר וביום השבת [סימן טו ,הערה כד] ,ובהלכות שבת בשבת [ח"ג
מחשש סחיטה בשער' .וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"ג סימן מח] וכן כתב בשו"ת פרק סב ,לו].
שבט הלוי [ח"ה סימן מה] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק כב ,עמוד סב] שאם 2ביין ובמשקה שיש לו צבע ,לא שייך בה מלאכת מלבן (והיינו ,כיבוס) בסחיטתו
השערות של המברשת קרובים זה לזה והמים נתפסים בתוכה ,אסור להשתמש בה כיון שהמים הנבלע בו אינם נקיים ,כך כתב הביה"ל [בסימן שכ,יח ד"ה יש] ובמשנ"ב
משום סחיטה ,וכן כתב בספר עם מקדשי שביעי [פרק יד,כא] ובספר הלכות שבת [בסימן שיט ס"ק לט וסימן שכ ס"ק נה].
בשבת [ח"ג פרק סב,מא] דאין להשתמש במברשת שניים מניילון במים משום חשש 3כתב הביה"ל [בסימן שכ,יח ד"ה יש] במלאכת דש דאם אין לו צורך בהמשקה הנסחט
סחיטה ,וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח,יא] וכמו"כ נפסק מן הבגד אין בה איסור דאורייתא ,אבל כתב שם שלדעת כמה ראשונים מ"מ יש בה
בספר ארחות שבת [פרק יז,ל ובהערה מב שם] וכן הורה הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות איסור דרבנן.
פרק לד,לח] שמהנכון להחמיר לחוש בו לאיסור סחיטה. 4כתב בספר ארחות שבת [פרק יג ,מב] דלקנח השולחן עם מטלית רטובה לא גרע
אולם בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק לה,ו] כתב דאין לחוש לסחיטה בהרטבת המברשת, ממה שנפסק בשו"ע [שכ,יז] שאין מקנחים בספוג אא"כ יש בו בית אחיזה ,משום
וכתב שיש ליזהר רק שלא ידחוק המברשת בידיו כשיש מים בתוכה. שיבא לידי סחיטה [וכמו שביאר המשנ"ב שם ס"ק מח] ,וכן כתב רפ"א פלק [במחז"א
7כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ ח"א סימן קיב] וז"ל' :ואחר הניקוי לא ירחץ את ח"ב סימן יד אות כד] דאסור לקנח בבגד רטוב ,וכעין זה כתב בהלכות שבת בשבת
ה'בראש' וכו' שאין לו צורך שוב היום ואין לרחוץ בשביל מחר' עכ"ל [וכוונתו משום [ח"ג פרק סב,מ] דאסור לנקות בה אם הוא פסיק רישא שיסחוט ,וכן הוא דעת הגרי"י
הכנה] ,וכן כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק לה,ו בהערה] אם לא שדעתו להשתמש בו פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח,ה אם המטלית רטובה בדרגה של טופח ע"מ להטפיח].
עוד בהמשך אותו שבת. 5כתבו רוב פוסקים ,דבנייר (וכגון בנייר טישו וכיוצ"ב) ג"כ שייך בה איסור סחיטה
8כך כתב בשו"ת שבט הלוי [שם] ,וכן כתב בספר עם מקדשי שביעי [פרק יד,כב] ,אבל משום מפרק [ואף שלא שייך מלאכת מלבן בה משום שהנייר הולך לאיבוד ,וכמו שכתב באג"מ
שאר הפוסקים שהבאתי בהערה 6למעלה ,סתמו בזה ולא כתבו אותו היתר. ח"ב ס' ע] וכך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד תיח] וכן פסק
9כתב שמירת שבת כהלכתה [פרק לה,יב] דאם צריך להשתמש בצמר גפן לניקוי הגר"נ קרליץ [חוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד כט] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,מז
הפצע ,ישפוך תחילה את החומר המחטא על הפצע ,וינקהו רק לאחר מכן ,ואל משום מפרק] ובשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן י] וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן
י טבול את הצמר הגפן או את המגבון בחומר המחטא ,וכן הובא בשם הגרש"ז ישראל ח"ב פרק מח,ו].
אוריבאך [בששכ"ה פרק לה הערה יח ,וכן בשולחן שלמה ערכי רפואה ח"ב עמוד קיט], ולכן כתבו הפוסקים דאין לנקות השולחן עם נייר טישו ] [Tissuesאו מגבות נייר
וכמו"כ כתב הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ב סימן יד,ז] וכן כתב בספר ארחות שבת ] [Paper Towelsמשום סחיטה ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק שם] וכן
[פרק יג,מה] דאסור להשתמש בצמר גפן טבול לצורך חיטוי בצע ,וכמו"כ כתב בספר כתב בארחות שבת [שם] וכן כתב בשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן י ,שסיים בסוף שנראה
שבות יצחק [חלק יד ,עמוד תיט] דצמר גפן ספוג במים או בחומר חיטוי מאחר שהמים להחמיר בזה] וכן דעת רפ"א פלק [במחז"א ח"ב סימן יד,אות יח].
נספגים בגופו סחיטתו אסורה מדאורייתא כסחיטת הבגד ,וכתב דאף לצורך והנה ,הרי כתב הגר"מ פיינשטיין [אג"מ או"ח ח"ב סימן ע] וז"ל' :אבל מסתבר דבנייר
תינוקות או חולה כל גופו [שבזה התירו איסור רפואה בשבת] מ"מ אסור[ ,ושמותר רק אין להחשיב זה לסחיטה דלא נבלע בתוך הנייר ,ואף שעכ"פ יש לאסור מדרבנן דהא
לעשות זאת באצבעו כשהיא עטופה בכפפות ניילון או שקית נילון שהם דברים שאינם סופגים]. גם בשער שודאי לא נבלע אסור מדרבנן וכו' מ"מ כיון דאינו בתוך כלי וגם אין דרך
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר [ח"ט סימן יז פ"ב ס"ק לג] דלדעתו מעיקר הדין אין איסור לסחוט מים מנייר כלל וכו' ואינו מתכוין לזה יש להתיר כדאיתא בסעיף יח,
סחיטה בנקיון הפצע ,ע"ש בטעמו אבל סיים [שם ס"ק לה] דזה ודאי צריך ליזהר שמתירין בתרתי לטיבותא ,וה"נ איכא תרתי לטיבותא .וגם אפשר דליכא פסיק
שלא לסחוט מהנוזל הנשאר על הצמר כדי להחזיר אותו לתוך הבקבוק ,ולכן כתב רישא בנייר שאין מחזיקין בחזקה אלא לפי מה שמזדמן ,שודאי אין לאסור בלא
שבודאי מוטב שלא ישתמש בה ע"ש. מתכוין לסחוט' עכ"ל
10כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [שם] וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה והמעיין בדבריו הנ"ל ,יראה שרק כתב להתיר בציורף א'] דלא נבלע המים בהנייר,
שם בהערה טז וכן בשולחן שלמה שם] וכן כתב בספר ארחות שבת [שם] דמותר רק וב'] שאינו מתכוין לסחיטת הנייר.
לשפוך נוזל על הפצע ולקנחו בצמר גפן יבש ,וכעין זה כתב רפ"א פלק [במחז"א ח"ב והרבה פוסקי זמנינו כתבו דבזמנינו לא נתקיים הדבר ראשון ,שהרי בזמנינו אין כן
סימן יד אות לא]. המציאות ,ואכן נבלע המים בתוך נייר רך ,וכן נתקשה בשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן
י ,ע"ש שכתב 'דברי הגאון תמוהין טובא'] וכמו"כ נתקשה רפ"א פלק [במחז"א ח"ב סימן
יד,אות יח ,וז"ל 'וזה דבר דקשה להולמו דאם נכנסים מים לתוך עביו של הנייר איך שייך לומר
שלא נבלעו בו המים'] וכתב' :ולהצדיק דבריו נראה דמיירי בנייר שאינו ספוגי ,וכו'
]7לדעת רוב פוסקי זמנינו אסור להשתמש בממחטות לחות ] [Baby Wipesבשבת( ,11משום שנסחט המשקה ממנה בשעת
השימוש).
]8ויש מקילים (ב )baby wipes-אם אינם לחים כ"כ (באופן שלא נרטבו ידו בנגיעתו שיהא יוכל להרטיב דבר שנית ,וכגון שכבר נסחט
הנוזל ממנה מערב שבת) ,וגם יזהר לקנח בקל.12
]9אבל כיון דכמה מגדולי הפוסקים החמירו אף אם אינם לחים כ"כ ( ,ואף לצורך תינוקות ) עדיף להרטיב מקום המלוכלך
14 13
במים ,ואז לקנחו בממחטה יבשה.[Dry Wipes] 15
ג] 'פסיק רישא' שיסחוט
]1אסר לעשות פעולה שיהא פסיק רישא שיסחט המשקה ממנה ,ואף בכה"ג שאינו מכוין לסחיטת המשקה.
]2ולכן מטלית שספגה ] [Soaked Towelלגמרי במים ,לדעת רוב פוסקים אין לאוחזו בין אצבעותיו ולטלטלו (משום פסיק
רישא שיסחט).16
[ .17א] ]3ולכן אם יש מטלית שספוגה לגמרי בהכיור ] ,[Sinkיש להציאו רק ע"י כף ] [Spoonוכיוצ"ב מלמטה
]4לדעת רוב פוסקים ,אין לנגב העומק של כוס צר ] [Narrow Cupשרטובה הרבה במים( ,מפני שפ"ר שיסחט המשקה בשעת
הניגוב[ .)18ב]
]5מי שנרטבו גרבייו ] [Socksבדרך הליכתו ,כתבו הפוסקים דמותר לו להמשיך בהליכתו( ,אף אם פסיק רישא הוא שיסחוט
המים בהליכתו) ,ורק כשמגיעו הביתה ,יש לו להחליפם.19
]6וכמו"כ כתבו רוב פוסקי זמנינו ,דמותר ללכת ע"ג שטיח רטוב ] ,[Wet Carpetואף שבוודאי יסחוט מן השטיח בדריסתו.20
הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] ועדיף יותר להוציאו ע"י סכין מלמטה( ,שבזה בוודאי לא יסחוט אותו ,וגם יותר קל לטלטלו כן).
[ב] אבל כוס רגיל שאינו צר ,אין איסור לנגב.
אולם בספר ארחות שבת [בפרק יג ,הערה פג] כתב שמבואר מהמשנ"ב [שא ס"ק קעב] 11כתבו רוב פוסקים דאסור להשתמש בממחטות לחות כדי לנקות תינוק או
דאין איסור לטלטל מטלית רטובה (שאינו מקפיד עליו) וכתב לצדד דאולי אחיזה למטרה אחרת משום איסור סחיטה ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק
מועטת בבגד לא נסחט המשקה הנמצא בתוכו. חלק יד עמוד תיז ושאיסורא מן התורה ,וכמו"כ הובא בשמו בהלכות שבת בשבת ח"ג פרק סב
אבל יש שכתבו דאינו מבואר כלום מאותו משנה ברורה ,כך כתב בספר הלכות שבת הערה ]94וכן פסק הגר"נ קלריץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד רי] דאם הם לחים
בשבת [פרק סב הערה 107ע"ש] ובספר וביום השבת [בפרק טו הערה נו ,ע"ש שכתב דכוונת בשיעור שנסחט מהם המשקה הספוג בהם בשעת השימוש אסור משום סחיטה
המשנ"ב הוא על מטלית שאין כולה ספוגה במים]. דמפרק מן התורה [וביאר שאסור מן התורה מפני שיש צורך בהמים הנסחט מהם] וכן פסק
17כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב,נ] דבכה"ג בוודאי מותר ,דאינו פסיק רפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ב סימן יד אות טז ,וכמו"כ הובא בשמו בהלכות שבת למעשה
רישא שיסחוט ,וכמו"כ כתב בספר וביום השבת [בסימן טו,יח] וכעין זה הובא בשם עמוד נח ,ואף אם יזהר שלא לדחוק בחוזק ע"ש בעמוד נט] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק
הגרי"י פישר [בהליכות א"י שם] דיש להסירו ע"י דבר אחר. יג,מו] ובשו"ת מחנת יצחק [חלק י סימן כה] וכן הוא דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן
18כתב המשנ"ב [שב בס"ק ס] בשם האחרונים ,דבכוס שהוא צר אין לנגבו אפלו ישראל ח"ב פרק מח,ז] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לד,מד ,אבל רק אם לחים הרבה
בסמרטוט המיוחד לכך ,דאי אפשר שלא לבא לידי סחיטה. באופן שע"י קנוח רגיל לצאת מהם מים ,ועיין להלן שהבאתי שיטתו].
וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב בארחות שבת [פרק יג הערה עט ע"פ המשנ"ב הנ"ל] 12יש שכתבו דאם אין המגבות לחים כל כך שיהא בגדר של טופח ע"מ להטפיח,
ובשמירת שבת כהלכתה [פרק יב ,כב] בנוגע לכוסות [אולם ,עיין בהערה סח שם שצידד מותר לקנח בהם בשבת ובלבד שיזהר שלא לדחוק ולסחוט בשעת הקנוח ,כך פסק
דאולי כל כוונת המשנ"ב הוא רק כשפי הכוס צר ביותר ,וכגון בפי הבקבוק ,אבל לא בסתם הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לד,מד] וכמו"כ הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות
כוסות] וכן כתב בספר וביום השבת [בסימן טו,כא] שאסור בכוס צר ,וכמו"כ פסק אבן ישראל ח"ב פרק מח,ז] דאם נסחט המשקה ממנו קודם שבת ,באופן שלא ירטוב
הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לד,מח]. ידו בנגיעתו ,מותר להשתמש בהם בשבת.
ופסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד רי] דכוסות שלנו ,לנגב בעומק אבל ,עיין בהערה הבאה ,דיש מגדולי הפוסקים שהורו להדיא דאף בכה"ג אין
הכוס דיני כמגגב כלי צר שאסור. להשתמש בהם.
ויש מפוסקי זמנינו שכתבו דכל האיסור הוא רק כשיש מים מרובים בתוך הכוס, 13הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד עמוד תיח] דאף אם סחט
דאל"ה לא הוי פסיק רישא שיסחוט ,כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק הממחטות בידים מערב שבת ,מ"מ אין להשתמש בהם בשבת [וכתב ששמא לא יסחט
סב,לט]. יפה בכל חלק הממחטה ע"ש] וכמו"כ הורה הגרפ"א פלק [במחזה אליהו שם באותו כג-כה,
והגר"ש קמנצקי פסק [בקובץ הלכות פרק לד,מח ועיין בהערה סד לטעמו] דיש להקל וכמו"כ הובא בשמו בהלכות שבת למעשה עמוד ס] שמ"מ אסורה מדרבנן איכא.
לנגבם במפיות נייר ].[Paper towels וכן משמע מסתימת שאר הפוסקים שלא כתבו להתיר אם אינם לחים בגדר של
19בגרביים שנרטבו יש בה שתי חששות בזה שממשיך בהליכתו .ראשית ,שגזרו 'טופח ע"מ להטפיח' ,שלדעתם אין חילוק בזה.
חז"ל שאסור לטלטל כל בגד רטוב שמקפיד עליו ,גזירה שמא יבא לכבסו .ושנית, 14יש שכתבו דמותר להשתמש בהם עכ"פ לצורך קטנים ,כיון דמותר לעשות כל
יש איסור סחיטה בכל פסיעה שכשדורס על הקרקע נסחט המים שבתוך הגרב שבותים לצורך רפואת התינוק ,כך כתב בחזון עובדיה [ח"ד עמוד קמח] אבל כתב
לצדדים. שרק יש לקנח בנחת ולא בדוחק.
אבל מ"מ ,כתבו רוב פוסקים דמותר להמשיך בהליכתו ,ואינו מחוייב להוריד אבל הגרפ"א פלק כתב דאסור להשתמש בהם אף לצורך קטנים [כך כתב במחזה
גרביים הרטובים מיד ,כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [עיין בספר מאור השבת ח"ב, אליהו ח"ב סימן יד אות כו ,דאף דנדחה איסורי שבות לצורך רפואת התינוק ,אבל אסור לעבור
פרק לד,יד] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות חג בחג ,ימים נוראים ,עמוד שעז, על איסורי דרבנן לצורך ניקוי תינוק] כיון דאפשר לנקותו בדרך אחרת[ ,וכמו"כ הובא
ושוב באשרי האיש ח"ב עמוד שמב] וכן כתב הגר"ח קניבסקי [בדולה ומשקה עמוד ,193 בשמו בהלכות שבת למעשה עמוד ס] וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [שם] דאף לצורך
מפני דפ"ר דלא ניחא ליה בתרי דרבנן ע"ש] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,סז] ובספר תינוקות אסור ,ומפני דאפשר לנקותו בדרך אחרת .ובשו"ת שבט הלוי [בח"ח סימן
הלכות שבת בשבת [פרק סב,נה] ובספר וביום השבת [סימן טו,כו] וכמו"כ הובא בשם נט] כתב דמעיקר הדין אפשר לצדד להקל להשתמש בנייר באופן שלא ידחוק הרבה
הגרפ"א פלק [בהלכות שבת למעשה עמוד נד ,וכתב שכן מבואר משו"ע שא,ד ,וכתב לבאר עד שיבא לידי סחיטה אם הוא גם לצורך התינוק ,אבל סיים דלפי מה שנעשים
שהוא סחיטה דרך לכלוך] וכן נפסק בשו"ת רבבות אפרים [ח"ג סימן רלו] וכמו"כ הובא מגבונים האלה היום רטובים הרבה ,קרוב שאי אפשר לעמוד בעצה הנ"ל שלא
בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח,יז ,כיון דאינו מכוין והוא פ"ר דלא ניחא לדחוק הרבה ,ובפרט למסור דבר כזה להמונים ולנשים ,ע"כ עלינו להחמיר בכזאת
ליה]. עד שנדע שהמציאות נשתנה לגמרי [וכן כתב בח"י או"ח סימן נח].
אבל מ"מ כתבו הפוסקים ,דכשמגיעו הביתה יש לו להחליף גרביו ,כך כתבו כל 15בזה אין בו חשש סחיטה ,כך הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"ב פרק
הפוסקים הנ"ל ,וכמו"כ אם נרטבו גרביו בבית יש לו להחליף אותם מיד ולא מח,ח] ,וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"י ס' כה' ,אפשר לרחוצו במים ולנגבו אח"כ] וכעין
להמשיך הליכתו בתוך הבית ,ורק יש להקל אם נרטבו בדרך הליכתו בחוץ ,כך כתב זה כתבו הרבה פוסקים שמותר לנקותו בעזרת צמר גפן יבשה[ ,ששכ"ה ,הגרש"ז
בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב,נה]. אוריבאך ,רפ"א פלק ,ארחות שבת -עיין למעלה בהערה .]10
20כתבו רוב פוסקים להתיר זה ,כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד 16כך פסק הגר"נ קלריץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריא] דאם הוא טופח ע"מ
רי] וכן הובא בשם הגרפ"א פלק [הלכות שבת למעשה עמוד נז]. להטפיח [שמרטיב אצבעותיו בנגיעתו באופן שיוכל להרטיב דבר אחרת] אסור לטלטלו
ויש להזכיר מה שכתב בספר הלכות שבת בשבת[ ,בפרק סב,נו] דעכ"פ אסור לילך על משום שפסיק רישא שיסחט ממנה ,אבל כתב שם דאם רק נרטבו אצבעותיו בלבד,
השטיח בגרביים בלבד (בלא נעליו) ,דעי"ז בוודאי ירטוב גרבייו ,ויבא לידי סחיטה (ולא בדרגה שיוכל להרטיב דבר אחרת) מותר ,דאינו מוכח שהוא מן המים שבפנים,
בבגדי עצמו [ויצטרך להחליפם -עיין בהערה הקודמת]. וכמו"כ כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב ,נ] דיש איסור סחיטה בנטילתו
באצבעותיו ,וכן כתב בספר וביום השבת [סימן טו,יח] דאסור להחזיק בידיו מטלית
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com הספוגה כולה במים ,וכן הובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל ח"ב פרק מח,יט]
To request archives, or for dedication opportunities, contact the above email address.
דאסור להחזיקו.
הלכה ולמעשה – בגדים רטובים
בס"ד – סיכום חבורות על סימן שב בחלק שלישי של משנ"ב -גליון י"ד -פרשת תרומה
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער Reviewed by Rabbi Foresheimer -
א] הכללים -הרטבת בגד נקי
]1י"א דאסור מה"ת להרטיב בגד נקי 1משום כיבוס (וכמו שאסור בבגד שיש עליו כתם ,)Stain 2ויש לחוש לשיטה זו.3
]2אבל הרטבה בדרך לכלוך (וכגון שמנגב ידיו הרטובות בבגד ,ואין כוונתו לכבס הבגד) ,לכו"ע שרי מן התורה( ,על בגד נקי) .
4
]3אולם ,גזרו חז"ל שאסור להרטיב בגד (או מטלית )towel-שמקפיד עליו( ,ואף בהרטבה בדרך לכלוך) גזירה שמא יבא לסוחטו.5
]4וכתבו פוסקי זמנינו ,דמטלית ] [Towelשדרכו בימות החול להשאיר אותו לזמן מסויים עם מימיו מבלי לסוחטו או
לכבסו ,אינו נחשב בגד שמקפיד עליו ומותר להרטיבו.6
7
]5ויש לדעת שהרטבת בגד או מטלית במשקה צבוע ] [Colored Drinkאו ביין אדום ,אינו נכלל בגזירה הנ"ל( ,שאין לחוש
שיסחטו מאחר שעדיין ישאר ריחו וחזותו על הבגד אף אחר הסחיטה).8
]6אבל מ"מ אין להרטיב בגד או מטלית במשקה צבוע אלא בשעת הדחק (משום מלאכת צובע) ואף בבגד שאין מקפיד עליו.9
ב] הלכה למעשה – הרטבת בגד נקי
]1אם נשפך מים על השולחן אין לנקותו בבגד או מטלית שמקפיד עליו.10
]2וכן אם נתלכלך הרצפה ] [Floorבמים ,אין לנקותו בבגד או מטלית שמקפיד עליו.
]3ויש לו לנקותם רק ע"י בגד או מטלית שאינו מקפיד עליו ,11או במטלית נייר .[Paper towels]12
]4אם נשפך משקה צבוע 13על השולחן ,יש להשתמש במטלית נייר [Paper towels] 14כדי לנקותו (ולא במטלית ,ואף אם אין מקפידין
עליו ,משום צובע) אם אפשר בכך.
]5ובכל גווני ,צריך ליזהר מסחיטה) 15בהמטלית או המטלית נייר( ,וכן צריך ליזהר שלא לנערו בחוזק( 16שדינו כסחיטה).
ושוב כתב המשנ"ב [בס"ק נט שם] דיש מקלין בכל זה כיון שהוא דרך לכלוך ,ויש 1הביא המשנ"ב [בס"ק מו] דיש ראשונים הסוברים דרק אסור אם כוונתו לכבס
לסמוך עליהם היכא דא"א לו לזהר בזה ,וכן כתבו פוסקי זמנינו ,כך נפסק בספר הבגד ,אבל דעת הרמ"א [שב,ט] הוא דאסור אף אם אין כוונתו לכבס הבגד.
שמירת שבת כהלכתה [פרק לה,יט] ובספר ארחות שבת [פרק טו,סא]. 2בבגד שיש עליו כתם לכ"ע יש איסור מה"ת להרטיבו[ ,ע' רמ"א שב,ט] אף שאינו
ופשוט שאין חילוק בין בגד שמקפיד עליו ובגד שאין מקפיד עליו ,דעל מלאכת צובע מרטיב אלא חלק של הבגד ,מ"מ הרי מבואר מהמשנ"ב דאסורה ,וכן כתב בספר
לא שייך לחלק כן. ארחות שבת [פרק יג,א] ,ואף במעט מים או מעט רוק ג"כ יש בה איסור דאורייתא
10כתב המשנ"ב [בס"ק נא] דאם נשפך מים מרובים על השולחן ,אסור לקנחו בבגד [משנ"ב שב ס"ק מד] ,ואף בלא שפשוף כלל [ע' שו"ע שב,ט ומשנ"ב ס"ק מד וס"ק מה].
או מטלית שמקפיד עליו ,וכן נקטו פוסקי זמנינו ,שרק מותר לקנח אותו 3כתב המשנ"ב 'ויש לחוש לשיטה זו [ע"ש בס"ק מח] דיש להחמיר בשל תורה .וכן
בסמרטוט rag-שאינו מקפידין עליו ,או בנייר טישו tissues-או מגבנות נייר paper כתב להלכה בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,כז].
,towels-כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,מט] ובספר וביום השבת 4משנ"ב ס"ק כח ,אבל אם יש לכלוך על בגד אסור ,וכמו שכתב המשנ"ב [בס"ק נג]
[סימן טו,יד] ובספר דרור יקרא [בעמוד תקי]. 'דכשיש עליו צואה אסור להעבירו אפילו על ידי נגוב הידים ,דאף על פי שהוא דרך
11ומותר לנקותו ע"י מטלית המיועד לנקיון השולחן ,שהרי בודאי נחשב בגד שאין לכלוך ,מכל מקום כבוס הוא ,דהבגד הוא מלוכלך יותר מקודם ועתה מעבירו'
מקפיד עליו ,כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,יז] וכן הובא בשם הגרש"ז עכ"ל.
אוריבאך [בששכ"ה פרק טו ,הערה נג] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,סה] ,שנחשב 5כמו שכתב בשו"ע [בסימן שא,ג] דאסור לעבור באמת המים מפני שע"י כך נרטבו
בגד שאין מקפיד עליו. בגדיו ,ויש חשש שיבאו לסוחטם בשבת .וכן כתב השו"ע בסימן שב [סעיף יב] שאסור
12כתבו כל פוסקי זמנינו ,דכל שכן שאין איסר בהרטבת מטלית נייר שזורקים בו לנגב כוסות שיש בהם מים ,וכמו שביאר המשנ"ב [בס"ק נט] שהוא מפני גזירה דלמא
לאחר שימושה ,וכן כתבו הפוסקים שהבאתי למעלה. אתוי לסחוטו ,ומבואר שהוא אף בהרטבה דרך לכלוך ,וכן כתב השו"ע בסימן שיט
13אף שבמשקה צבוע לא שייך גזירה דרבנן לאסור ההרטבה ,אבל שייך בה האיסור [סעיף ט] דאסור לסנן מים בסודר משום ליבון ,וכמו שביאר המשנ"ב [שם ס"ק לז]
צובע ,ובזה כתב המשנ"ב דיש להקל רק היכא דא"א ליזהר בזה ,וכמו"כ נקטו בשם המג"א והגר"א ,שהוא משום דיש לחוש שיסחט אותו.
פוסקי זמנינו ,כך נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק לה,יט] ובספר ארחות שבת וכתב המשנ"ב [שם ,וכן בס"ק מז ,וכן בסימן שא ס"ק קעב ,ובסימן שיט ס"ק לז] דכל
[פרק טו,סא]. האיסור הוא רק בבגד שמקפיד עליו ,אבל בבגד שאין מקפידין אם היה רטוב או לא
ולכן ,כתבו פוסקי זמנינו ,דאף דיש צורך לנקות השולחן ,יש להקל רק בשעת הדחק וכגון במסרטוט המיוחד לכך ,לכ"ע שרי .וכן כתבו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר
[וכגון שאין לו מגבנות נייר] וכך כתב בספר וביום השבת [סימן טו,יד]. ארחות שבת [פרק יג,סה] ובשמירת שבת כהלכתה [פרק טו,יז] וכן הובא בשם הגרש"ז
ויש להזכיר כאן שיש אחד מפוסקי זמנינו שכתב דאסור מעיקר הדין לנקות משקה אורבאך [בששכ"ה פרט טו ,הערה נג] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק סב,מ] ובספר
צבוע שנשפך על הרצפה או על השולחן ,ומפני שגזרו חז"ל שאסור להתלכלך בגד וביום השבת [סימן טו,יב].
שמקפיד עליו (והיינו ,שמקפיד שלא ישאר מלוכלך בימות החול) ,וכמו שכתב ויש מוסיפים דבבגד שמקפיד עליו מלבד האיסור דרבנן להרטיבו ,ג"כ יש איסור
בשו"ע [בסימן שב,יא למי שנתלכלך ידיו בטיט וכיוצ"ב ע"ש] ,כך כתב בספר הלכות שבת להרטיב אותו מפני ביטול כלי מהיכנו ,דמאחר שנרטבו ,הרי אסרו חז"ל את
בשבת [ח"ג פרק סב,מט] ,וכיון שלדעתו כל משקה צבוע נחשב לכלוך להבגד ,אסור טלטולו ונחשב מוקצה ,ואסור מפני ביטול כלי מהיכנו ,כך כתב בספר וביום השבת
מעיקר הדין לנקותו ע"י מטלית שמקפיד עליו. [בסימן טו,טו].
14כתבו פוסקי זמנינו ,דבנייר טישו או מגבונות נייר שזורקים אותו לאשפה לאחר 6הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרט טו ,הערה נג] דכל מטלית שרגיל להיות
תום שימושה ,לא שייך בה מלאכת צובע ,כך נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה רטובה ,לא חיישינן שיסחוט אותו ,ואף שרגיל לכבוס אותו ,וכעין זה כתב בספר
[ח"א פרק יד,כא] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [הובא בספר שבות יצחק מלאכת שבת ארחות שבת [פרק יג,סה] שהגדר הוא שעשוי להשאיר אותם זמן מסויים עם מימיו
פרק כז,הרעה יא]. מבלי לסוחטו ,שאז נחשב בגד שאין מקפידים עליו.
אולם ,לדעת הגר"נ קרליץ [בחוט שני ח"ב פרק יט ע' קמט] אף מגבות נייר וכדומה שייך 7כתב המשנ"ב [בסימן שב ס"ק נח] דאף ביין אין לחוש.
בהם האיסור צביעה. ובנוגע יין לבן ,כתב המשנ"ב [בסימן שיט ס"ק לח] דדעת הט"ז [בסימן שכ] משמע דדינו
15שאף בבגד שאין מקפיד עליו מ"מ ,יש איסור לסחוט את המשקה שנבלע בו ,ואף כמים ,אבל האליה רבה חולק עליו ,וסבר שאין איסור להרטיב בגד ביין לבן.
אם אינו צורך להמשקה הנבלע בו ,משום איסור דרבנן של מפרק שהוא תולדה 8כך כתב בשו"ע [בסימן שיט,י ובסימן שלד,כד] ובמשנ"ב [בסימן שיט ס"ק לט ובסימן שב
דדש ,וכן כתב השלטי גיבורים [בשבת דף סב אות ד ,והובא במשנ"ב שב ס"ק ד] וכן מבואר ס"ק נח ,ובסימן שכ ס"ק נה] ,וכן נפסק להלכה בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב,מח].
מהמשנ"ב [בסימן שב ס"ק מז] וכמו"כ נפסק בספר הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,לו] ובביאור אמאי לא גזרו בשאר משקים [אף שיש איסור לסוחטם משום מפרק ,וכמו שכתב
ובספר וביום השבת [סימן טו ,הערה כד]. הביה"ל בסימן שכ,יח] כתב המשנ"ב [בסימן שיט ס"ק לט] וז"ל' :דלא שייך בהו שמא
16יש איסור לנער בחוזק בגד או מטלית (ואף שאין מקפיד עליו) הספוגה במים ,כיון יסחט ,שאין הבגד מתכבס ומתלבן על ידם (והיינו ,ע"י סחיטה) ,ואפילו אם תמצא
שע"י הניעור החזק יצאו מן המים הנבלע בתוכו ,ונחשב כאילו סחט את הבגד ,כך לומר דגם על ידם מתלבן קצת ,מ"מ לא חיישינן לסחיטה ,דאינו חושש לסחטם,
כתב במשנ"ב [בסימן שב ,ס"ק ד] ,וכמו"כ נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב בשמירת שבת דאינו יכול לנקותו מריחו וחזותו' עכ"ל.
כהלכתה [פרק טו,לו] ובספר ארחות שבת [פרק יג,כז] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ד 9יש להקדים בזה ,שכתב השו"ע [בסימן שכ,כ] וז"ל' :יש מי שאומר שהאוכל תותים
פרק סב,כד]. או שאר פרות הצובעים צריך לזהר שאל יגע בידיו צבועות בבגדיו או במפה משום
צובע' .ועיין במשנ"ב [שם בס"ק נז] שאיסורא מדרבנן.
]6אין לדרוס בשלולית עמוקה ] 17[Deep Puddleבהליכתו ,אם עי"ז ירטבו בגדיו (וכגון גרבייו .)socks-
]7אבל מי שהולך לדבר מצוה( ,וכגון שהולך לביהכ"נ או לביהמ"ד )18מותר לעבור בתוכה בדרך הליכתו.
]8מי שיש לו מים מרובים על ידיו ,אסור לו לנגבם בבגדיו( ,19אבל אין איסור במים מועטים[ .)20א]
ג] גזירת טלטול
]1אסרו חז"ל לטלטל בגד שספוג ] [Soakedבמים ,גזירה שמא יבא לסוחטו ,ודווקא בבגד שמקפיד עליו.21
]2ולכן ,אם נשפך מים על בגד (או מטלית) שמקפיד עליו (וה"ה אם נרטבו באיסור) ,אסור לטלטלו.
]3וכמו"כ אם נשפך מים מרובים על מפות בד [Fabric tablecloth] 22שעל השולחן( ,ומקפיד עליו) ג"כ אסור לטלטלו.23
]4בגדים שהיו רטובים (בגדר של טופח ע"מ להטפיח) בשעת בין השמשות ,לדעת המשנ"ב אסורים בטלטול כל השבת.24
]5מי שנרטבו בגדיו בהליכתו ,מותר לו לכתחילה להמשיך בהליכתו( ,25אבל אם כבר הפשיטם ,אסורים בטלטול).26
ד] גזירת שטוח
]1אסרו חז"ל לשטוח ] [Hang or Spread outבגדיו שנרטבו במים (ואפ' במים מועטים )27בשבת 28ואפ' בחדרי חדרים 29,משום
מראית עין( ,שיבא לחשש שכיבסו בשבת).
]2ולכן ,כתבו הפוסקים דאין לתלות בגדיו שנרטבו [וכגון ע"י גשם 30או בזיעה ]Sweat-31על חבלי כביסה ],[Clothing Line/Pole
ואף לא על חבל שבחדר כביסה ] [Laundry roomאו בחדר אמבטיה ] [Shower roomוכיוצ"ב.32
]3אבל כתבו הפוסקים דמותר לתלותם על וו ,[Hook] 33קלוב ,[Hanger] 34או מאחורי הכסא 35וכיוצ"ב[ .ב]
]4יש פוסקים שכתבו דאין איסור כלל לשטוח מעיל גשם בד ] [Fabric Rain coatלהתיבש) ,כיון שאין הדרך כלל לכבסו.)36
הגהות הרב י"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] ולכן יש לו לנער ידיו בחוזק אם הוצרך לנגבם על בגדיו (שעי"ז ישאר על ידיו רק מים מועטים).
[ב] הכלל הוא ,שתלויה בהמקום ,שכל מקום שהדרך לתלות בגדים בחול לאחר הכיבוס (וכגון בחדר כביסה )Laundry room-אסור לתלותם בשבת ,ואפ'
על קלוב ] [Hangerובכל מקום שאין הדרך לתלות בגדים לאחר הכיבוס ,מותר לתלותם בכל אופן שהוא.
26כך מבואר מדברי השעה"צ [בסימן שא ס"ק ריב] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק 17כמו שכתב בשו"ע [בסימן שא,ג] דאסור לעבור באמת המים מפני שע"י כך נרטבו
יג,סז] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב,נב]. בגדיו ,ויש חשש שיבאו לסוחטם בשבת.
27כתב המשנ"ב [בסימן שא ,ס"ק קסג] דדעת הרבה אחרונים דאף במים מועטים גזרו וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד רי ,אם
שאסור לשטוח הבגד מפני מראית עין ,וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר הוא שלא לצורך מצוה] וכן כתב בספר וביום השבת [סימן טו,כ] וכעין זה כתב בספר
שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,יב] ובספר ארחות שבת [פרק יג,סו] ובספר וביום הלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,נו] דאין ללכת בגרביים ע"ג שטיח רטובה[wet ,
השבת [סימן טו,כב] וכן כתב הגר"ע יוסף [בהליכ"ע ח"ג עמוד רכ]. ] carpetכיון שע"י כך ירטבו גרבייו בדריסתו.
28אבל אין איסור לשטוח בגדים רטובים מערב שבת כדי שיתיבשו בשבת ,כך כתב 18כתב בשו"ע [שא,ד] דאם היה הולך לדבר מצוה ,וכגון לקבל פני רבו ,יכול לעבור
בשו"ע [בסימן שא,מה] ומהמשנ"ב [בס"ק קסז] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה באמת המים[ ,וכן נקטו פוסקי זמנינו ,עיין בהמקורת שהבאתי בהערה הקודמת].
[פרק טו,טז] ובספר ארחות שבת [פרק יג,עז] ובהלכות שבת בשבת [ח"ג פרק סב,נג -אם ופסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני שם] דההולך לבית הכנסת נחשב הליכה לצורך מצוה,
לא במקום הפרוץ בשמירת שבת ,שאז יש חשש של חילול השם ,וע"ע בזה בחו"ש הל' שבת ח"ב שמותר להרטיב בגדים לכך ,ואף כשיש לו בית הכנסת אחר שיותר קרוב לו ,ואין
ע' ריא]. צורך לו ללכת לבית הכנסת הרחוק בדווקא.
ויש להזכיר שבגדים רטובים מערב שבת ,לדעת המשנ"ב נחשבים מוקצה כל השבת, 19אף שכתב הרמ"א [שב,י] דאין לחש לנגב ידיו במפה ,אבל כתב המשנ"ב [בס"ק נא]
ולכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,עח] דאם היו הבגדים תלוים מערב שבת ,אסור דלנגב בדבר שדרך להקפיד בחל על מימיו הבלועים בו אסור ,מטעם שמא יבא לידי
להורידם אף אחר שנתיבשו. סחיטה ,אבל דווקא עם יש מים מרובים על ידיו ע"ש.
29שו"ע בסימן שא,מה ,ומשנ"ב [שם ס"ק קעה] שכתב שם דזה שאסור אפ' בחדרי 20עיין במשנ"ב [ס"ק נא] בשם הפמ"ג והאליה רבה והתוספת שבת.
חדרים ,הוא רק מפני שהמראית עין הוא על איסור תורה [דאם היה איסור דרבנן ,לא 21כך כתב הרמ"א [סימן שא,מו] והמשנ"ב [סימן שח ס"ק פג ,אבל אם אין מקפיד עליו
היה אסור אלא בפרהסיא בלבד]. מותר ,וכמו שכתב המשנ"ב בסימן שא ס"ק קעב] וכן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה
וכן כתבו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,עג] דאסור אפ' בחדרי [ ח"א פרק טו,י ,ובלבד שהוא טופח ע"מ להטפיח ,ע"ש אות יז] ובספר ארחות שבת [פרק
חדרים ,וכמו"כ כתב בספר וביום השבת [סימן טו ,אות יד ואות כב]. יג,סח] ובספר וביום השבת [סימן טו,יא] ובקובץ הלכות [פרק לד,נב].
30כתב בארחות שבת [פרק יג,עד] דבכה"ג שנרטב הבגד בגשם אסור לתלותו 22אבל במפות ניילון ] [Plastic tableclothשע"ג השולחן ,לא שייך בה שום גזירה ,כיון
להתייבש. דאין סחיטה בפלסטיק מאחר שאינו בולע ,וכמו שכתב בספר שמירת שבת כהלכתה
31הרי מפורש בשו"ע [בסימן שא,מז] דהאיסור הוא אף בבגדים שרק נרטבו בזיעה. [פרק טו,לט] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ד פרק סב,כד].
וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [סימן טו,יב] ובספר 23דמפה העשוי מבד לא גרע מכל בגד שאסור לסוחטו ,ולכן נכלל במה שגזרו חז"ל
ארחות שבת [פרק יג,עד] ובספר וביום השבת [סימן טו,כב] וכן כתב הגר"ע יוסף שאסור לטלטלו אם אכן מקפיד בימות החול שלא ישאר רטובה במים.
[בהליכ"ע ח"ג עמוד רכ].
32כתבו פוסקי זמנינו ,שאין לתלות הבגדים רטובים על גבי חבל שבחדר אמבטיה אבל יש להזכיר כאן ,שי"א דמותר לטלטל בגד רטוב (שמקפיד עליו) ע"י שני בני
(הואיל ורגילים לתלות שם להתיבש) כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק
אדם ,שהרי כתב הגמ"א [סימן שא ס"ק נח] מכח המשנה בשבת [דף קמז ].דטלטול ע"י
טו,טו] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הל' שבת ח"ב עמוד ריב] שאסור במקום שהדרך עשרה בני אדם מותר ומפני דמדכרי אהדדי ע"ש ,ותוס' שם [דף קמז ]:כתב דגם ע"י
לתלות בבגדים באמבטיה על החבל. שני בני אדם מותר ,וכן כתב האליה רבה [סימן שא ס"ק פ].
וכמו"כ כתבו הפוסקים ,דאסור לשטוח אף על מתקן נייד של חבלי כביסה שבבית, אולם ,בספר הלכות שבת בשבת [פרק סב ,הערה ]98כתב שמבואר מדברי המשנ"ב
] ,[portable indoor clothing lineכך כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,עה]. [ע"ש פרק סב הערה ]98שסבר דאף ע"י כמה בני אדם אין הטלטול מותרת.
24כך כתב המשנ"ב [סימן שח ס"ק סג] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [בפרק
והוסיף הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריב] דאף על קלוב ][Hanger
שעל חבל הכביסה אסור לתלותו. טו,יט ,ורק הקיל בבגד סינטטי שלדעתו אין דינו כבגד] ובספר ארחות שבת [פרק יג,עב] וכן
33כתב בספר וביום השבת [פרק טו,ב] דאין איסור לתלותם על וו.[Hook] , פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הלכות שבת ח"ב עמוד ריב] אם היה רטוב אז באופן שהיה
34פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני הל' שבת ח"ב עמוד ריב] דמותר לתלותו על קלוב ,וכן אסור ליגע בו ,משום מוקצה.
כתב בספר הלכת שבת בשבת [ח"ג פרק סב,נב] ובספר וביום השבת [סימן טו,כב]. אולם ,כתב בקובץ הלכות [פרק ל דף נז] דכמה פוסקים חולקים עליו וסוברים שאינו
35פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לד,נח] דמותר לפרוס אותו על אחורי מוקצה ושרי לטלטלו.
הכסא ,אולם הגר"נ קרליץ [בחוט שני הל' שבת ח"ב עמוד ריב] החמיר בזה ,ע"ש. 25כך כתב בשו"ע [שא,מה] וכן כתב במשנ"ב [שם בס"ק קסב] דלא אסרו חז"ל הבגדים
36כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק טו,לח] שי"א שמעיל גשם שניכר שאדם עדיין לובש ,וכן לכאורה מבואר מדברי השו"ע בסימן שכו [סיעף ז] וכן כתבו
פוסקי זמנינו ,כך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק טו,יח] דאין איסור להמשיך
בו שנרטב מן הגשם ,וגם אין הדרך לכבסו ,יש מקום להקל לתלותו בשבת בהליכתו ,וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יג,סז] ובספר הלכות שבת בשבת [ח"ג
להתיבש ,וכמו"כ כתב בספר וביום השבת [סימן טו,כב]. פרק סב,נב] ובספר וביום השבת [סימן טו,כ] ובקובץ הלכות [פרק לד,נו].
ויש להזכיר שכתב בספר הלכות שבת בשבת [שם] ,דההיתר הוא להמשיך הליכתו
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com בחוץ ,אבל כשמגיע לביתו ויש לו בגדים אחרים שאינם רטובים ,יש לו להחליף
בגדיו[ ,אבל אם אין לו בגדים אחרים בלאו הכי מותר בטלטולו וכמו שכתב המשנ"ב
בסימן שא בס"ק קסב] ,אבל לא ראיתי שאר פוסקי ומחברי זמנינו שהזכירו כן.
הלכה ולמעשה – איסור חדש מהדורה מתוקנת
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ב -סיכום חבורות מבמ"ג על עניני דיומא –-פרשת בהר בחוקתי -עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
Additionally reviewed by Rabbi Shmuel Heinemann Shlit’’a from the Star-K
א] עיקר איסור חדש
]1אסור לאכול תבואה מחמשת המינים שנשרשה אחר זמן הקרבת העומר [שהוא ט"ז בניסן] ותבואה זאת נקראת 'חדש'.1
]2האיסור אכילה נמשכת עד זמן הקרבת העומר של השנה הבאה ,ובחו"ל נמשכת עד תחילת ליל י"ח בניסן של השנה הבאה.2
]3האיסור אכילת חדש נוהגת מה"ת אף בזמן הזה ,3ואף בחוץ לארץ( ,4וי"א שבחו"ל הוא דרבנן )5וקי"ל דאסור אף בתבואת עכו"ם (אבל הב"ח מיקל).6
]4ולענין פליטת כלים ממאכל הנעשה מקמח חדש ,כתב המשנ"ב שאף בודאי חדש אין להחמיר אלא מעת לעת.7
ב] ההיתר של רוב
]1י"א דאפשר להקל היכא דרוב אותו סוג מאכל נעשה מקמח ישן( ,8אם אינו ודאי שנמצא מקמח חדש באותו חנות ,)9דסומכינן על הרוב.
]2והיתר זה שייך בזמנינו בכל מאכל הנעשה מקמח של רק 6-8%חלבון ] [Protein Contentוכיוצ"ב [כגון הנקרא ,]Cake Flour-כיון שבדרך כלל נעשה
מקמח החורף ] ,[Winter wheatשמגיעים לחנויות לאחר הפסח ,וכבר עבר עליהם זמן העומר.
]3ולכן( ,אלו שאין מקפידין לגמרי על ישן) ,יש מקום להקל ברוב עוגות ] ,[Cakesעוגיות ] [cookiesוכן קרקרים ] [Crackersשיוכל לסמוך על הרוב שהם
ישן ,מאחר שבדרך כלל נעשים מקמח החורף.10
]4וכן יש מקום להקל בכל אוכל טרי אפוי ] [Freshly Baked Foodבעירנו ,מפני שרוב המאפיות ] [Bakeriesבעירנו הם ישן כל השנה ,11וכן רוב חנויות
פיצה ] [Pizza Storesג"כ תמיד הם ישן[ ,12אבל אין זה כולל מזון ארוז ) (Packaged foodשלא נאפו בחנויות].
ג] ההיתר של ספק ספיקא
]1כתב הרמ"א ,דתבואה שיש להסתפק אם נשרשה לאחר תקופת העומר ,יש להתיר משום ספק ספיקא( ,דאף אם נשרשה לאחר זמן העומר בתקופת השנה,
דלמא היא מן השנה הקודמת ,וכבר עבר עליו העומר).13
]2אבל כתבו האחרונים ,דלא שייך להקל היכא דברוב נעשה הסוג מאכל מתבואה הנשרשת לאחר זמן העומר ( ,14וכ"ש אם כמעט כולם נשרשים לאחר העומר.)15
וכן נקטו פוסקי זמנינו ,כך כתב הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א יר"ד ס' תרנה] דקי"ל דאף תבואת 1עיין במשנ"ב תפט ס"ק מד.
נכרי יש איסור חדש מה"ת ,וכן החזו"א והקה"י החמירו בחדש של נכרים בחו"ל [א"ר ח"ג ע' ר]. 2וכמו שנפסק בשו"ע תפט,י .ואף שיום ט"ז בניסן היא יום הבאת הקרבן שמתיר החדש ,אבל
7כתב הרמ"א בתשובה [סימן קלב,טו] דאף הנזהר ומחמיר באיסור חדש ,מ"מ ודאי שלענין משום ספקא דיומא מחמירינן עוד יום אחד [משנ"ב שם ס"ק מה ,ע' בטור יר"ד רצג,א].
פליטת הכלים יכול להקל ולסמוך על ספקות אלו. 3כתב הטור [תפט,י] 'אסור לאכול חדש אף בזמן הזה עד תחלת ליל שמונה עשר בניסן לא שנא
והרמ"א איירי בספק חדש ,וכתב המג"א [תפט ס"ק יז] דבוודאי חדש צריך להחמיר אפ' בפליטת לחם ולא שנא קלי ולא שנא כרמל' ,ומקורו ממנחות [דף סח.]:
כלים ,וכן כתב החיי אדם ,אבל כתב המשנ"ב [בס"ק מח] דאף אם ברור לו שנתבשל בתבואה 4כתב בשו"ע [יור"ד רצג,א] 'אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים וכו' וכתב [רצג,ב] 'איסור
חדשה ,נראה שאין להחמיר אלא מעת לעת מן הבישול הראשון ,וכן כתב הכף החיים [אות קיב]. החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בשל ישראל בין בשל גוי' וכמו"כ כתב הטור שם ,וכן פסק
אולם ,יש אחרונים כגון השג"א שהחמירו מאד אפ' בפליטת כלים ,וכתב בסכינא חריפא לאסור הרי"ף [פסחים כח .וקידושין טו ].והרא"ש [פסחים י,מב] והרמב"ם [תמו"מ פרק ז,יא] והסמ"ג
אפ' פליטת כלים דמאי שנא לאו ד'לא תאכלו כל נבלה' מלאו ד'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו'. [לאו' קמב] והעיטור [ח"ב קלז ].והמרדכי [קדושין פ"א ס' תקא] בשם הראבי"ה [ח"ב סימן תקכז]
8כבר כתב הטור [ביר"ד סימן רצג לאחר שהביא ההיתר של ס"ס] וז"ל':ואני משיב לשואלים
דרשו מאת עובדי האדמה האם יאמרו שהרוב נשרש לפני הפסח מותר ואם לאו אסור' ומבואר והגהות מיימוני והריטב"א [קידושין לז .ד"ה ר"א] שכולם הובא בביה"ל [תפט,י ד"ה אף].
מדבריו שיש להקל ולסמוך על הרוב ,וכעין זה הביא המג"א [בס"ק יז] בשם התרומת הדשן [סימן וכתב הב"ח [רצג ,א ד"ה ומ"ש] 'ופסקו הפוסקים הלכה כרבי אליעזר דאוסר חדש בחו"ל
קצא] דאין לדרוש ברבים לאסור משום דסומכינן על רוב דגן שבא מן הישן'. (וכדאיתא בפ"ק דקידושין) ודלא כה"ר ברוך שמקיל במקומות הרחוקים מא"י' וכמו שכתב
וכן כתבו פוסקי זמנינו ,דיש להקל בחו"ל היכא דרוב הדגן הנמצא בא היא ישן ,כך כתב בשו"ת הרא"ש בתשובה [כלל ב,סימן א] וכן כתב הלבוש [בסימן תפט,י] 'אסור לאכול חדש אף בזמן
משנה הלכות [חלק טו סימן קסא בסו"ד] וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנו הזה' ,וכן כתב הגר"א [על השו"ע יר"ד רצג,ב] ,החיי אדם [כלל קלא,יב] 'אסור לאכול חדש וכו'
בסו"ד] דיוכל לסמוך על כל דפריש מרובא פריש 'ואפשר לקנות בכל מקום שאינו ידוע שזהו חדש' ולרוב הפוסקים אסור מן התורה בין בארץ בין בחו"ל' ,והקיצור שו"ע [קעב,ב] 'לדעת רוב גדולי
עכ"ל[ .וכן ע' בשו"ת מנח"י ח"ח סימן קטו שג"כ הביא זה שסמוכין על הרוב]. הפוסקים ,איסור זה גם בחו"ל הוא מן התורה ,ולכן צריכין להשגיח מאד בתבואה וכו' ע"ש.
9יש פוסקי זמנינו שכתבו דהיכא דברור שנמצא אותו סוג מאכל שנעשה מקמח חדש באותו חנות,
לא שייך להקל ולומר כל דפריש מרובא פריש ,שהרי איתחזק איסורא ,כך כתב הגר"מ שטרנבאך 5הט"ז [ס"ק ד] כתב 'ללמוד זכות הגון על ההיתר בזה' דבשעת הדחק יש לסמוך על שיטת הת"ק
[ח"א סימן תרנו בסו"ד] 'אבל בידוע בוודאי שיש שם גם חדש אסרינן ולא תלינן בהיתר' עכ"ל. דר"א דחדש מותר בחו"ל[ ,אבל כתב בבית הלל בסימן רצג ס"ק א דזהו דוחק ,מאחר שמצינו להיפך
אבל זה שנמצא הרבה מאכלים מתבואה חדשה בעולם ,וכגון במעפ"י ] ,[Production Plantsכתב בגמ' דמנחות דף ס"ח כמו שמביא ב"י] וכתב המג"א [תפט ס"ק יז] 'ונראה לי דהעולם סומכין על
בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קסא] דשפיר סומכין על הרוב כיון דהאיסור 'ליתא לקמן'. מה שכתב רבינו ברוך דחדש בחו"ל מדרבנן [וע"ש שצידד דלא גזרו על מקומות הרחוקים מא"י],
10אלו המקפידים לגמרי על אכילת חדש נזהרים אף בזה ,מפני שמצוי שמעורב בהם קצת וכן כתב החק יעקב [אות כב ואות כד] דאיסור חדש בחו"ל מדרבנן.
מתבואת חדש[ ,וכן שלפעמים נותנים לתוכו .]Barley maltאבל יש להזכיר שמעיקר הדין כתב וכתב הערוך השולחן [יור"ד רצג,ה] 'ויש מרבותינו הראשונים שפסקו להלכה דחדש בחו"ל דרבנן
הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנו] ד'אם נתערב ספק חדש אם רוב ישן ,נראה שלהחמיר
אינו אלא חומרא בעלמא דקמח בקמח הוי מין במינו ומן התורה בטל ברוב ,וכאן שהוא ספק אם כרבנן דר"א ואלו הם רבינו ברוך בעל התרומות [הביאו הרא"ש בתש' כלל ב] והאור זרוע [הביאו
יש מיעוט חדש ,לכ"ע לא מחמירינן כ"כ' עכ"ל [ורק החמיר בידוע לו שיש בו קצת חדש]. התה"ד סימן קצא] וריב"א בעל התוס' ורבינו אבגדור ומהר"ם מעיל צדק וכן נראה מדברי
11אבל יש להזכיר שרוב המאפיות ] [Bakeriesבעירנו מקפידים שיהא כל מאכלתם ישן ,והם הראב"ן בספרו בספ"ק דקידושין וגם במהרי"ל בלקוטי דינים' עכ"ל.
Lechem ]6 Hershy’s ]5 Gourmet Glatt ]4 Korn’s Bakery ]3 Shloimy’s ]2 Gelbsteins ]1 אבל ע' בהערה הקודמת שכתבו רוב ראשונים ואחרונים שאיסורה מה"ת ,וכמו שכתב הביה"ל.
Four ]11 Seasons ]10 Kosher Village ]9 The Cookie corner ]8 Sesame ]7 Bakery 6הנה ,הב"ח [ד"ה אמנם] האריך דאין איסור חדש של תבואת גוי אלא מדרבנן ,וכמו שכתב
]16 Aisle-9 ]15 Bagel Nosh ]14 Glatt Gourmet ]13 Evergreen/Glick Bakery ]12 Corners המהרי"ל [סימן כו מהדורת מכון י-ס] והתרוה"ד [סימן קצא] בשם האו"ז [ח"א סימן שכח]
Glatt Bite ]18 Circa ]17 Bagel Creamועוד הרבה ,וכן רוב אולמות חתונה הם ג"כ ישן. שכתבו דאיסור חדש אינו אלא מדרבנן ,וכתב הב"ח בכוונתם דתבואת גוי אינו אלא מדרבנן,
12ורוב חנויות פיצה בעירנו הם ישן ,וכגוןPizza ]4 Pizza on 9 ]3 ,J2 pizza ]2 Pizza plus ]1 - וסתם חו"ל בשל גוים ,שהרי א"א לומר דחו"ל אינו אסור מדרבנן דק"ל כר"א דחדש אסור מה"ת
Pizzaleh ]7 Pizzano ]6 Village Pizza ]5 on wheels בכל מקום[ ,וצידד הב"ח בסו"ד דאולי אף איסור דרבנן ליכא] ,ודבריו הובא ג"כ בבאר הגולה.
13המקור לזה הוא מהטור שכתב [ביר"ד סימן רצג] וז"ל' :כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה ודאי והנה ,מלבד שהב"ח חולק בזה על דברי הטור והשו"ע הבנוים על דברי התוס' בקידושין [דף לו:
בכל השנים אין לחוש מספק על התבואה לאסרה שמא לא נשרשה קודם (העומר) דסמכינן ארובא ד"ה כל בסו"ד שכתב 'משמע דחדש דקתני במתנ' נוהג בשל עכו"ם'] והמרדכי [סימן תקא בסוף
שנשרשת קודם לעומר ,ועוד שהוא ספק ספיקא שמא היא מתבואת שנה שעברה ,ואפילו היא פ"ק דקידושין] והסמ"ג [לאווין קמו] והרא"ש [בתשובות כלל שני סימן א] הרי גם כמעט כל
מתבואת שנה זו שמא נשרשה לפני העומר וכו' ,עכ"ל .וע"פ דבריו כתב הרמ"א [ביר"ד רצג,ג] האחרונים חלקו על הב"ח ,שכתב הש"ך [ס"ק ו] עוד לחלק על הב"ח ,וז"ל 'וכל דבריו תמוהים',
'ומכל מקום כל סתם תבואה שרי לאחר הפסח מכח ספק ספיקא ,ספק היא משנה שעברה ואם וכן כתב הראשון לציון [על הטור ס"ק א] כנגד דהב"ח וכתב 'כי פשיטא שדברי הקדמונים לא
תמצא לומר משנה זו מכל מקום דילמא נשרשה קודם העומר' עכ"ל. מדחו בפרכא ואמינא דדבר פשוט הוא דכל אשר יצוה הקב"ה את עמו ביאוסרי התורה סתם ,לא
14קודם כל יש להזכיר שהרי משמע מדברי הטור והרא"ש שהובא בטור שהקיל רק בספק ספיקא ישתנה האיסור בכל מקום ובכל גוונא וכו' ודבר הרב בעל הב"ח הכא דחויים מעומק ההלכה,
בצירוף הא דרוב התבואה נשרשה קודם העומר. ואסיקנא דחדש אפ' דגוי אסור' עכ"ל ,וכן מבואר מדברי הבית הלל [ס"ק א על הטור] שכתב דמי
וכל שכן היכא דרוב התבואה נשרשה לאחר העומר ,דע"ז כתב הש"ך [ס"ק ו] דהיכא דרק מיעוט שהוא בריא אין להקל באיסור חדש ,וכן כתב הלבוש [ביור"ד סימן רצג,ב] שאיסור החדש נוהג
התבואה נשרשה קודם פסח ,לא שייך הספק ספיקא וז"ל' :מצוה למחות בהמון עם ולהורות להם בין בשל ישראל בין בשל גוי וכן סיים הקיצור שו"ע [קעב,ג] 'אבל רבו החולקים ואומרים דגם
לאיסור ,דספק ספיקא אין כאן דנימא ספק של אשתקד ואת"ל של שנה זו שמא תבואה זו מן בשל נכרי איכא איסור חדש' ,וכן כתב החיי אדם [כלל קלא,יב] שהאיסור חדש אסור מה"ת אפילו
המיעוט שנזרעה קודם העומר מופלגת מהעומר ,דכיון דמיעוטא הוא לא עבדינן מיניה ספק בתבואה של נכרים ,וככל איסורי תורה ,וכן מבואר מסתימת שאר נו"כ.
ספיקא ,דמיעוט לגבי רובא כמאן דליתיה דמי' עכ"ל. וע"ע בדברים חריפים של הגר"א שכתב וז"ל' :וכבר הכו על קדקדו כל האחרונים ,ושגגה יצאה
15אם ברור שנעשה הדבר מתבואה שנשרשה לאחר העומר [והיינו ,בימי האביב וקיץ] ע"ז כתבו מתחת ידו ,וטובה הוה ליה לבאר הגולה השתיקה' עכ"ל .וע"ע בהערוך השולחן [באות יב] שכתב
האחרונים שאין מקום להקל ,וע"ז כתב הרמ"א [שם] מפורש וז"ל' :ובמיני תבואה שזורעים ודאי לחלק על דברי הב"ח וז"ל 'ובוודאי קשה לחלוק על רבותינו בעלי התוס' והרא"ש והרשב"א והר"ן
לאחר פסח כגון במקצת מדינות שזורעים שבולת שועל ושעורים לאחר פסח אז יש להחמיר אחר שהסכימו לדבריהם אם לא בראיה ברורה וזאת לא תהיה'[ ,אבל עע"ש באות טו שכתב להקל].
וכו' וכן בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח ובכל הגליל ההוא זורעים לאחר פסח יש להחמיר
ולחוש מן הסתם' עכ"ל .וכעין זה כתב המג"א [בס"ק יז בדעת התהומת הדשן בסימן קצא] דאם וכן כתב הביה"ל [בסימן תפט,י ד"ה אף] 'והם יחידאי נגד כל הני רבוותא הנ"ל ,וגם בשו"ע כאן
ברי לו שנעשה מתבואה חדשה אסור אף בפליטת הכלים ,דהוי ודאי ולא ספק .וכמו"כ כתב וביר"ד הלא סתמו כהפוסקים דהוא דאורייתא בכ"ג ,וגם הרבה מן האחרונים פסקו כן לעיקר'.
]3ובזמנינו ,שייך הקולא של ס"ס בקמח שיש לו 10-12%חלבון ][- [Protein contentכגון הנקרא ,]All Purpose flour-שאף שכמה מהם מעורב בה מתבואת
האביב ] [Spring Wheatשהושרש לאחר העומר הקודם (ומגיעים לחנויות קודם שיעבר עליהם זמן העומר הבאה) ,אבל כיון שהוא ספק ,שייך בהם הס"ס.
]4וזה כולל כל המאכלים הנעשים מעיסה שחומר רכה ] ,[Soft textureוכגון.Soft Pretzels, Soft Buns ,Doughnuts, Pitas, Bread -
]5אבל יש להזכיר שיש פוסקי זמנינו שהורו דכיון שברוב ידוע ע"י התאריך ] [Dateשעל האריזה ] [Packageאם נעשה מקמח של אותו שנה ,לא שייך הס"ס.16
]6והנה ,קמח שיש לו 12-14%חלבון ] [Protein contentאו יותר [כגון הנקרא ,High Gluten Flourאו ]Bread flourכמעט כולם נעשו כולו או מקצתו מתבואת
האביב ] ,[Spring wheatשבודאי הושרוש לאחר העומר[ ,17ומגיעים לחניות בימי הסתיו ,Fall-שהוא קודם זמן העומר הבאה] ולא שייך בהם הס"ס.18
]7ולכן אין ראוי לקנות בימי סתיו ] [Fallובימי החורף [שאז הגיע תבואה החדשה להחניות] מאותו סוג קמח [של 12-14%חלבון] אם אינו ידוע שהוא ישן.
]8וכן אין ראוי לקנות אז כל מזון ארוז ] [Packaged Foodשנעשה מעיסה של חומר עבה ] [Thick Textureכגון חלות ,מחמצות ] ,[Sourdoughפיצה,[Pizza]19
לחמניות פרצל ] ,[Pretzel Bunsבייגלס ] ,[Bagelsואף פסטה [Pasta/Noodles] 20אלא באלו הידועים שהם ישן[ ,שהרוב נעשה מקמח האביב].
]9וכן לא שייך הס"ס בכל דבר הנעשה משבולת שועל ] ,[Oatsשתמיד הושרש בימי האביב או הקיץ[ ,וזה כולל רוב סוגי .]Oatmeal, Cheerios, Granola Bars
ד] להקפיד על ישן
]1יש כמה פוסקים הקדמונים שכתבו דתמיד ראוי לירא שמים להחמיר בכל ספק חדש ,21ויש פוסקי זמנינו שהוסיפו שרוב ההיתירים נאמרו במקומות
שהיה קשה מאד ליזהר מאכילת חדש ,22אבל בזמנינו יש להחמיר שהרי קל ליזהר בה( ,23ולכן י"א דיש להחמיר אף היכא דשייך הס"ס.)24
]2והנה ,מי"ח ניסן עד סוף ימי הקיץ [בדרך כלל עד תחילת חודש אוגוסט ,]August -כל המאכלים הנמצאים הם ישן [שעדיין לא הגיע התבואה החדשה לחנויות].
]3אבל לאחר שעברה ימי הקיץ ,יש לבדוק כל מזון ארוז ] [Packaged foodאם מודפס עליו ’[ ‘Contains Wheatוי"א שיש להקפיד אף ב[25]Barley malt-א].
]4ואם אכן מודפס כן על האריזה[ ,או שנמצא בתוכו ,]Oatsצריך לבדוק להכשר 'ישן' המודפס עליו ,או אם יש לו סתם הכשר מארה"ק [שאז בודאי ישן הוא.]26
]5ואם אין הכשר עליו ,יש לבדוק אם התאריך ] [Dateהיא קודם ה ‘Date code’27-הנמצא בה Yoshon Guide -לאותו סוג מאכל [להשיג ה -Guide-ע' בהע'.]28
]6אולם ,כל מאכל הנעשה במדינתינו מקמח כוסמין ] ,[Speltתמיד הוא ישן [שתמיד הושרש בימי החורף ,ומגיעים לחנויות לאחר זמן העומר] ,וא"צ בדיקה.
]7וכן כל מצות[ ,חוץ ממצות של שבולת שועל ]oats-וקמח מצה ] [Matzah Mealהם ג"כ ישן [שתמיד הושרש בימי החורף].
הגהות הרב הגרי"א פארכהיימער שליט"א:
[א] אף אלו המקפידים על ישן ,יש מקילים ב Barley Malt-מאחר שבדרך כלל הוא בטל בששים.
שנהגו להקל מפני שהיה קשה מאוד ליזהר בזה( ,ששם לא היה שייך לזרוע בימי החורף) ,לכן קמו השל"ה לאסור שבולת שעול ושיפון בפולין מפני שכמעט כולם נזרעים לאחר הפסח [שער
גדולי חכמי ישראל למצוא התירים לזה ,וכעין זה כתב הבית הלל [ס"ק א] דאפילו במשקים של האותיות אות ק נב :ד"ה עתה באתי ומובא במג"א תפט ס"ק יז] ש'במדינות פולין רוב התבואה
שכר שעורים [שיש מקילים בהם] מ"מ כתב 'אין להקל אלא אלו שאין להם כח להחמיר בזה וכמעט כולם נזרעים אחר הפסח ,וגם אין מביאין שם תבואה ממדינות אחרות' .וכן כתב הערוך
מחמת חולשת הלב דהוי לדידיה במקום סכנה ,אבל מי שהוא בריא אין להקל בזה' עכ"ל השולחן [אות יח] 'וכל הדברים אלו הוא באשכנז ובפולן הסמוך לה דרוב השנים נזרעים קודם
וכן כתב המשנ"ב [בס"ק מה] ד'יש שלימדו עליהם זכות ,לפי שהוא דבר קשה להיות זהיר בזה, הפסח ,אבל במדינתינו מדינת רוסיא אין כאן ספק כלל דלפני הפסח אין עדיין זמן זריעה כלל
ולכן סומכין מפני הדחק על מקצת הראשונים שסוברים שחדש בחו"ל אינו אלא מדברי סופרים וכו' ואין לנו שום היתר על חדש ובזה לא שייך לומר על כלל ישראל מוטב שיהיו שוגגין אם הוא
שגזרו משום ארץ ישראל ,ולא גזרו אלא במקומות הסמוכין לא"י כגון מצרים ובבל'. איסור דאורייתא' עכ"ל .וכמו"כ כתב המשנ"ב [בס"ק מה בנוגע לשעורים ושבולת שועל וכוסמין
וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנה] וז"ל' :בפולין ורסיא היה קשה מאד להשיג שרובם נזרעים אחר הפסח] שאין להקל באלו שרובן וכמעט כולם נזרעין לאחר הפסח.
תבואות שהם ודאי ישן ,וכו' ולכן נהגו בית ישראל להקל' ע"ש יותר. וכן כתבו פוסקי זמנינו ,שאין מקום להקל היכא דע"פ רוב נשרש התבואה לאחר העומר ,ורוב
23כתב הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן תרנה] וז"ל' :אמנם בזמנינו שאין טירחא כלל שיש הדגן נמצא מאותו שנה הוא חדש ,כך כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א יר"ד סימן תרנה] ד'אין
נחתום לפניו ממש ,ומזומן למכור ישן באותו מחיר או דומה לו ,ואין בישן שום חששות ,ומצד שום צד להקל ,ואין זה מדת חסידות או חומרא אלא חיוב מדינא ,וכו' וראוי לפרסם כן גם בשאר
שני יש לפניו רובו או אפ' כולו ודאי חדש ,איסור חמור הוא לזלזל בשאט נפש בפסק השו"ע מדינות כשהרוב הוא מחדש וכגון בכמה מקומות באמריקה וקנדה' ,וכעין זה כתב בשו"ת אור
ובגדולי הפוסקים שאסרו לאכול חדש דוקא ,וכה"ג לא אמרו להקל דליכא שעת הדחק כלל ,ואף לציון [ח"א סימן טו] דהיכא שלא שייך הספק ספיקא יש לאסור מספק [וכתב דאף אם לא נמצא
בספק חדש ובספק ספיקא יש להחמיר כרוב הפוסקים הואיל ויש להשיג מישן לא שביק איניש שם לחם ישן ,יאכל אורז ודוחן בחול ,אבל הוסיף שם דבשעת הדחק יש להקל לכבוד שבת ויו"ט].
היתרא ואכיל איסורא וכו' ולא נצטרך לעתיד להצטדק לפני גדולי עולם למה לא נזהרנו בדבריהם 16כך כתב בשו"ת אור לציון [ח"א סימן טו] וז"ל' :אבל בזמנינו בארה"ב שמדפיסים על כל שק
אף שהיה בידנו ,ולדברי הכל כיון שאפשר היום לנו לקיים אורח חיינו לאכול פת לחם דכשר לכל תבואה מאיזו שנה הוא ובתקופת סוכות בערך יכול כל אדם לדעת אם תבואה זו חדשה או ישנה,
הפוסקים ,אין לילך בעקבות אבותינו שהיה בדחק גדול ולגודל הדחק נהגו מהם להקל ,ומסרו וא"כ היכא דנודע שהתבואה משל שנה זו ,לא נוכל לסמוך על הספק ספיקא ,דליכא אלא חדא
נפשם ללמד זכות על העולם ,אבל עכשיו כשזיכה אותנו הקב"ה ,פשוט הוא שאין ליכנס לחשש ספיקא ,ולכאורה יש לאסור מספק' [וע"ש שכתב להקל בשעת הדחק לצורך שבת ויו"ט].
מאכלות אסורות כחדש ,וראוי לפרסם כן גם בשאר מדינות ,כשהרוב הוא מחדש וכגון בכמה והנה ,אף שע"י התאריך לפעמים אינו ידוע בברירות שנעשה מקמח של אותו שנה ,אבל כיון דרוב
מקומות באמריקה ובקנדה' עכ"ל .וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון [ח"א סימן טו] דאין להקל מאכלים בתאריך החדש נעשו מקמח חדש ,שוב לא אמרינן הס"ס[ ,וכמו שבארנו למעלה].
בזמנינו בארה"ב כיון דשייך לדעת ע"י תאריך שעל האריזה אם היא ישן או חדש. וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א יר"ד סימן תרנה] דראוי לפרסם דבכמה מקומות
24כמה אחרונים העירו בנוגע להספק ספיקא ,שהרי לכאורה הוא שם ספק אחד [ע' בתוס' באמריקה כאשר הרוב הוא מחדש ,שמחוייב מדינא להקפיד ,ואין שום צד להקל ע"ש.
כתובות דף ט ,].אם הקמח ישן או חדש ,ומה נפק"מ אם היא משנה זאת או משנה שעברה, 17תבואת האביב והקיץ יש לה אחוז גבוה ] [High Percentageשל חלבון ,בדרך כלל בין 12-14%
ובש"ש כתב דלענין חדש הקילו משום שיש בו דוחק רב אם יאסר ,ולכן סומכין על המקילין, או יותר ,וכמעט כל קמח שיש לו יותר מ 12% -חלבון ,מעורב בו כמות של קמח האביב כדי להגיע
ולכן כתב הגר" מ שטרנבאך [בתו"ה ח"א סימן תרנה] דבזמנינו שבקל יכול להקפיד על ישן ,יש לאותו אחוז ,ותבואת האביב והקיץ בוודאי הושרשה לאחר הפסח ,ואין ספק שהם חדש.
להחמיר כרוב הפוסקים ,והעתקתי דבריו בהערה הקודמת. 18אבל יש להזכיר שהרבה שקי קמח הנמצאים בחנויות החרדים היום הם ישן ,והמעיין בהכשר
אולם ,בעיקר הקושיא כתבו כמה אחרונים לבאר ששפיר שייך לדון הכא דין ספק ספיקא, המודפס על האריזה יראה שהרבה מהם הם ישן ,ובקל יכול ליזהר בזה ,וכן הרבה חברות
שהרי מה שהשריש קודם העומר לא הוי עליו בשם חדש כלל ,שהרי כשנצמח כבר עבר עליו ] [Companiesתמיד מקפידים שיהא קמח שלהם ישן ,וכמו Wonder ]3 Glicks ]2 Kemach ]1
העומר ,ולכן מקרי שתי שמות ,וע"ע במה שכתב בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קסא]. .Super Bagels ]6 Wonder Mills ]5 Gourmet Flour ]4 Vacuum
25שזה נעשה משעורים ,ויש בה חשש של חדש בימי החורף ,אבל יש מקילים שבטל הוא בששים, ובכל מקרה ראוי לבדוק בכל שק קמח אם מודפס 'ישן' עליו ,ובפרט בשאר חברות שלא הזכרנו.
וכן כתבנו למעלה בשם הגרי"א פארכהיימער דיש מקילים בזה ,וכן עיין בהערה 10למעלה ואף אם רוב קמח הם ישן ,קשה לומר דיש לסמוך על הרוב בזה ,שהרי בכל חנות מוכרים בימי
שהבאנו דעת הגר"מ שטרנבאך שמקיל אם אינו ודאי חדש אף אם אינו בטל בששים ,אלא ברוב. החורף אף קמח חדש ,ובאיתחזק איסורא לא אזלינן בתר רוב [וכמו שהבאנו בהערה 12למעלה].
26כל הכשר מארץ ישראל שמודפס על האריזה[ ,כגון בד"ץ ירושלים וכיוצ"ב] ,בוודאי הם ישן, 19והיינו הפיציות הקפיות[ ,שפיצה טרי Fresh Pizza -בדרך כלל הוא ישן ,וכמו שכתבנו למעלה
שהרי בתבואת ארץ ישראל לכל הדעות אין היתר לאכילת חדש. שיש לסמוך על הרוב] אף שיש מהם שתמיד הם ישן כגון מחברה הנקרא ’ ,‘Tuscaniniאבל רובם
27והיינו ,שיש תאריך קצובה לכל סוג מאכל ,שאם מודפס עליו אותו תאריך או תאריך שלפני צריכים לבדוק להכשר ישן המודפס עליהם או להתאריך ] ,[Date codeע"פ ה.Yoshon Guide-
כן ,בידוע שהוא ישן ,כיון שאז עדיין לא הגיע תבואה החדשה לביה"ח ].[Manufacturing Plants 20פסטה ] [Pastaנעשה מקמח הנקרא ’ ,‘Durum wheatשכמעט כולם נשרשה באביב ][Spring
28כדי להקל על הקורא בחרנו לכתוב זה בשפת לע"ז המדוברת במדינתנו: לאחר יום ט"ז בניסן ,ומגיעים להחניות בימי סתיו ].[Fall
From about September time, there is a Yoshon guide printed by Star K which 21סיים המג"א [בסימן תפט ס"ק יז] 'אבל בעל נפש יחמיר במה שאפשר לו ליזהר' ,וכמו"כ כתב
is a condensed list of the Yoshon status of popular items, or their date code הכף החיים [תפט ס"ק קי] ,וכעין זה סיים המשנ"ב [בס"ק מח] וז"ל' :אף שאין בידינו למחות
[meaning that if a product has that expiration date or an earlier date, it's ביד המקילין ,מ"מ כל בעל נפש לא יסמוך על היתרים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו,
Yoshon], the guide is available for PDF download. כי להרבה גדולי הראשונים הוא איסור דאורייתא בכל גווני' עכ"ל .וכמו"כ כתב בביה"ל [בסימן
To receive the guide without internet access, contact the Star-K Lakewood
office at 732-367-2552, copies can be picked up from R’ Shmuel Heimenann’s תפט,י ד"ה אף] 'ראוי ונכון להחמיר לעצמו על פנים בזה דהלא לגדולי הראשונים הוא דאורייתא,
house at 645 8th street. הלא המה הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והסמ"ג והעיטור והמדרכי בשם הרבי"ה והגהות מיימוני
Additionally, later in the fall, the Yoshon Network publishes a comprehensive והריטב"א וכו' וגם הרבה מן האחרונים תפסו כן לעיקר'
guide listing the status and date codes of every available product. 22המעיין בדברי האחרונים יראה שכל דברים היה בנוים ע"ז שהיה קשה מאד להמון עם ליזהר
Their guide is available for PDF download and those that don’t have internet באכילת חדש ,שהרי מה שכתב הט"ז וסייעתיה ,דסומכין על ת"ק דר"א דחדש מותר בחו"ל הוא
access can receive it from the Star K Lakewood office through the above- רק שכדאי לסמוך עליו 'בשעת הדחק' ,אבל היכא שאינו שעת הדחק ,אוקמינן אהילכתא דקי"ל
mentioned number. כר"א דחדש אסור בכל מקום ובכל זמן ,וכן מה שכתב הרמ"א [בירו"ד סימן רצג,ג] 'אבל אין
For updates, as well as to get notified when products may start becoming Chodosh, להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'
contact info@yoshon.com and ask to be added to their email list. עכ"ל ,ש מבואר מדבריו דלא אמרינן מוטב שיהיו שוגגין אלא במקום שקשה ליזהר בזה ,כיון
For those that have internet access, an extensive and user-friendly list of all foods שהיו רוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו ,ועליו כתב הש"ך [ס"ק ו] שבמדינות שרוב שתיית
and their Yoshon status are viewable on Yoshon.com. המדינה יין [והיינו ,שאינו שכר שבא מן התבואה שיש חשש חדש]' ,ואין צריכים לשעורים ושבולת
There also exists a text-only number for Yoshon product info at 669-6-YOSHON. שועל רק לפעמים למאכל ,וליתא דוחקא דציבורא במידי ,להפריש מאיסור חדש' [ע"ש עכ"פ
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com
היכא דליכא ספק ספיקא] .וכעין זה מבואר מהקרבן נתנאל שזה שנוהגין היתר היה מפני שהיה
קשה מאד ליזהר בזה ,שכתב [ס"ק ה] 'ובמדינות הללו נוהגין היתר' ובפרט בארצות האלו שרוב
השתיה שכר וממש גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד' וכן כתב הערוך השולחן [יור"ד רצג,יח]
הלכה ולמעשה – מכה בפטיש
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ה -סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג –-פרשת נשא
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
א] כללי המלאכה
]1מלאכת מכה בפטיש הוא אחד מן הל"ט מלאכות האסורות בשבת (ולפעמים נקראת 'תיקון מנא').
]2ענין המלאכה הוא עשיית דבר שהוא גמר מלאכה.
]3וכן כל תיקון שעושה בכלי ג"כ חייב מה"ת משום מכה בפטיש.1
ב] עשיית גמר מלאכה בזמנינו
]1לדעת הרבה פוסקים 2אסור מה"ת להפריד גביעית לֶבֶ ן ] [leben cupsוכד' המחוברים זה לזה ,וי"א שהוא משום מכה בפטיש( ,3ויש
אוסרים משום שאר חששות ,4ויש מתירים לגמרי.)5
]2אולם ,לדעת רוב פוסקים מותר להסיר הכיסוי שמעל הגביע ,ואין בהסרתו משום מכה בפטיש( 6או קורע.)7
]3אבל כתבו פוסקי זמנינו דאסור להפריד דברים רכים כגון שפופרות קרח ] [freeze popוכיוצ"ב המחוברים זל"ז[ ,8א] (וכ"ש הפרדת מפה או
שקית אשפה מגלגולה וכיוצ"ב.)9
]4ספר שיש לו דפים מחוברים שלא נחתכו מעולם ,אסור מה"ת להפרידם (משום מכה בפטיש).10
]5אסור להכניס מתחילה שרוכי נעלים ] [shoe lacesלתוך נעלים בשבת 11משום מכה בפטיש (ורק אם היו בתוך הנעל מער"ש ונשמטו ,מותר
להחזירים לנעליו).12
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] הפרדת דברים רכים הם אסור בהחלט ,ויותר חמור מהפרדת גביעות.
מקדשי שביעי עמוד קסז ,שאלה י ,אבל במכתב ב,ב הנדפס במאור השבת ח"ה כתב דאסור ,ובעם מקדשי 1רמב"ם פרק כג,ד ,וכן כתב המשנ"ב בסימן שיז ס"ק כב.
שביעי שם בששאלה ח הניח בצ"ע]. 2רשימת הפוסקים האוסרים הם הגרי"ש אלישיב ,הגר"ח קניבסקי ,הגר"נ קרליץ ,הגר"ש
7לדעת כמעט כל הפוסקים ,לא שייך בפתיחתו משום איסור קורע ,דמלאכת קורע שייך רק קמנצקי ,רפ"א פלק ,והגר"ש פעלדער ,וכמו"כ הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ,והפוסקים
בדבר רך ולא בדבר קשה ,וכן ג"כ לא שייך קורע בקריעת דבר רך הדבוק לדבר קשה ,וכן פסק המתירים הם הגרש"ז אוריבאך ,והגרי"י פישר ושו"ת משנה הלכות.
הגרש"ז אוריבאך [עיין ששכ"ה פרק ט ,הערה פה] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בדרור יקרא עמוד ועיין בהערות הבאות שארכנו בכל השיטות של הפוסקים הנ"ל.
שמב שאלה מ ,וכמו שהובא בשבות יצחק חלק י"ד עמוד רלט ע"ש] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה 3דכיון דע"י ההפרדה מגיע הגביע לצורתו הרצויה י"א דיש בזה משום מכה בפטיש [וכמו שכתב
בחכמה פרק יא,ג] וכן נוטה דעת הארחות שבת [בפרק יב הערה כא]. הרמב"ם בהלכות יו"ט פרק ד,ח] כן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק יא ,הערה ס] וכן
ולכן ,נפסק בספר ארחות שבת [שם] דמותר להסיר את המכסה של גביעת לבן אף אם מקפיד פסק הגר"נ קרליץ [במכתב א,א הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא,ה
שתשאר המכסה בשלמותה כדי לחזור ולכסותה ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [דרור יקרא ע' ובזכור ושמור ח"ג עמוד ]238וכן הוא דעת הגר"ש פעלדער [הובא בבני אברהם אנגלית פרק יב ,הערה
שמב שאלה מ]. .]25
אולם ,לדעת רפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ]238החומר של הגביע אינו כ"כ קשה שלא יהא 4י"א דכיון דהגביעים נחתכים זה מזה בקו ישר ומדוייק ,שייך בהפרדתם גם משום מלאכה
בו מלאכת קורע ,וכן נוטה דעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב,קיג ובהערה שם קכז], דאורייתא של מלאכת מחתך לדעת כמה פוסקים ,והם דעת הגרי"ש אלישיב [במכתב א,קו הנדפס
ולדעתם שייך בו מלאכת קורע בהסרתו ,וכן פסק רפ"א פלק [שם] דנחשב קריעת תיקון אף אם במאור השבת ח"ה וכן הובא בארחות שבת פרק יא ,הערה ס ,וכן בהלכות שבת בשבת בפרק יד הערה 85וכן
אינו מקפיד על המכסה כלל ,כיון דהסרתו מכשיר את הגביע לשימוש. הובא בשמו בק' עיקרי השבת הערה ]157והגר"ח קניבסקי [בתשובה ט הנדפס בעם מקדשי שביעי עמוד
אבל אף בדעתו ,מותר להסיר המכסות מרוב הגביעות ,כיון דרובם מגיעים להחנות תוך 7ימים קעז ,וכן אסר הפרדתם במכתב ב,א הנדפס במאור השבת ח"ה אבל לא בירר שם טעמו] והגר"נ קרליץ
מסגירתם ,ולכן דינם כתפירה לזמן שמותר להפרידם [זכור ושמור שם וכן בפיה פתחה בחכמה פרק [במכתב א,א הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא,ה] וכן הובא בשם
יא ,הערה ג] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב ,הערה כא] ,ורק אלו שהדרך הוא לאחסר אותן הגר"מ פיינשטיין [ביד משה הלכות שבת שאלה יד].
זמן רב קודם שמגיעם להחנויות (כגון ה )Long life soya yogurts-לדעת רפ"א פלק [זכור ואף שכמה פוסקים חולקים וסוברים דאין בזה משום מחתך ,אין צורך להביא דעתם כאן כיון
ושמור שם] אסור להסירם. דבנידון דידן ישנן עוד חששות ,ולכן לא הבאנו (בהערה הבאה) אלא אלו הפוסקים המתירים
אבל יש לזכור שמסתימת רוב פוסקים מבואר דלא חששו כלל למלאכת קורע בגביעית לבן, לגמרי בזה.
דלדעתם נחשב הוא דבר קשה שלא שייך בו מלאכת קורע. ויש שחששו עוד לאסור כאן משום מלאכת קריעה ,שהרי הוא מתקן בהפרדתם ,כן הוא דעת
8בזה ,מלבד החששות של מחתך ומכה בפטיש ,לדעת פוסקי זמנינו שייך בהפרדתם מלאכת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב,קיג אבל הכסים דלא שייך בה מלאכת מחתך או מכה בפטיש ע"ש
קורע לתקן[ ,שהוא איסור דאורייתא ,שלא הותרה לצורך שבת] דרק בגביעות שהם יותר קשים לא בהערה קכז וכן בבני אברהם א פרק כ הערה ]88ורפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ,238אולם ,הסכים
שייך בו קורע ,כיון דמלאכת קורע שייך רק בדברים רכים ,אבל אלו שפופרות של קרח לדעת דלפעמים אינם רכים ולא שייך בה מלאכת קורע -עיין בפיה פתחה בחכתה ח"א פרק יא הערה ו] דלדעתם
כולם נחשבים דברים רכים ,ושייך בהם מלאכת קורע ,והוי קריעה לתקן כיון דמכשיר את אין הגביעות כ"כ קשה שלא יהא שייך בהם מלאכת קורע[ ,ששייך מלאכת קורע רק בדברים רכים]
השפופרת לשימוש ,וכמו שפסק הגרש"ז אוריבאך [לענין הפרדת מפה מגלגוליה שאסר משום קורע, אבל רוב פוסקם לא הזכירו החשש של קורע ,והעיקר הנידון כאן הוא או מלאכת מכה בפטיש
במכתב מד,א הנדפס במאור השבת ח"ה] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא,ה בנוגע לזה] או משום מלאכת מחתך.
והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב ,קיג ,וכן הובא בבני אברהם אנגלית פרק כ הערה ,]87וכן שמענו 5לדעת הגרש"ז אוריבאך אין בו משום מלאכת מכה בפטיש או מחתך [עיין בששכ"ה פרק ט
מהגר"ע אוירבאך שבקריעת דברים רכים כגון הפלסטיק המקיף את גבינת חוט ][String cheese הערה מ וכן בש"ש ס' שיד ס"ק יג,ג וע"ע בארחות שבת שם שביאר דעתו] וכן נפסק בשו"ת משנה
אין מקום להקל אף לדעת אביו כיון דכאן אסור משום קורע ,וכן שמענו מהגר"ש פעלדער הלכות [ח"ח סימן ריח] ,וכן הוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות א"י פרק סה,י] ולדעתם אין איסור
ומהגר"ש גרוס [בעמ"ס שבט הקהתי] ומהגר"נ קופשיץ [רב דקהילת החרדים בבית שמש] ומהגר"ש בהפרדתם.
רוזנברג [חתנו של הגר"נ קרליץ ,אב"ד בד"ץ בני ברק]. 6כתבו רוב פוסקים דהוי ממש כקריעת עור שעל פי החבית שמותר [כמשנ"ב שיד ס"ק כה] ,כך
9גם בזה ,מלבד החששות של מכה בפטיש ומחתך ,אסור לחותכו או להפרידו מן הגלגול משום כתב הגרי"ש אלישיב [ מכתב א,קה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יב,ב
מלאכת קריעה לתקן ,כך כתב הגרש"ז אוריבאך [במכתב מד,א הנדפס במאור השבת ח"ד] ע"פ וכן הובא בדרור יקרא עמוד שמב ,שאלה מ] והגרש"ז אוריבאך [במכתב לה הנדפס במאור השבת ח"ג
המשנ"ב [בסימן שמ ס"ק מא] .וגם פשוט דבזה לדעת כל הפוסקים יש איסור של מכה בפטיש, במכתב י,א ובמכתב ב,א הנדפס במאור שבת ח"א וכן הובא בששכ"ה פרק ט ,הערה מב] והגר"י בעלסקי
דכל טעם הפוסקים שסוברים דאין בהפרדת הגביעים משום מכה בפטיש הוא מפני שהם [בשולחן הלוי פרק ח,י וכן בהלכה ברורה פרק יז ,הערה לג] וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו
ניכרים ונפרדים בפני עצמן [ עיין בשולחן שלמה שם שביאר ההיתר דאף שכתב הרמב"ם בהלכות יו"ט שבת אות קפג] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ח,ג ופרק יא,ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי
פרק ד,ח שהמפריד כוסות הדבוקים זה לזה חייב משום מכה בפטיש מ"מ לא שייך האיסור כשהם ניכרים [קובץ הלכות פרק לב קו-קז] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,יב] ובספר ארחות שבת [פרק יב,ט] וכן
ונפרדים בפני עצמן] ולא שייך זה כאן[ ,והוי ממש כמו שפסק הרמב"ם בהלכות יו"ט פרק ד,ח]. פסק הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סה ,אות יד].
10משנ"ב בסימן שמ ,ס"ק מה ,וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יא ,כו] ובספר ששכ"ה [פרק אבל יש מחמירים בזה ,כן הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ]12דאסור
כח,א] ואף אם אינו ספר חדש [ששכ"ה שם]. להסירו בשבת ,דאינו דומה לעור שע"פ החבית ,כיון דשם העור רק עוטף את החבית ואינו
11כיון דע"י הכנסתו נשלמת צורת הנעל הוי מכה בפטיש ,כך נפסק בספר ששכ"ה [בפרק טו,סג] משתמש כמכסה ממש ,אבל הכא במכסה ממש נתבטל הפתח ,ולכן שייך בו איסור עשיית כלי
והוא נלמד מן המשנ"ב [בס' שיז ס"ק יח] וכן פסק הגרש"ז אוריבאך [בבששכ"ה שם הערה ריא] וכן בפתיחתו ,וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב ב,ב הנדפס במאור השבת ח"ה] שאסור להסירו בשבת.
הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בעם מקדשי שביעי ע' קסה] וכן נפסק בס' ארחות שבת [בפרק ח,סג]. אבל כיסוי שנחלץ על הגביע ולא נדבק בדבק ,הסכים הגר"נ קרליץ דמותר להסירו כיון דאין
12שו"ע שיז,ב דבזה בוודאי לא נחשב מכה בפטיש. זה נחשב דבוק ,ולכן בוודאי לא נעשה גוף אטום [כך כתב במכתב א,ב הנדפס במאור השבת ח"ה וכן
הובא בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ,]17וכן כתב הגר"ח קניבסקי דמותר להסירו [כך כתב בעם
]6ואם יש טורח להחזיר השרוך ] [Laceלתוך הנעל ,אסור מדרבנן להחזירו אף אם היה בנעליו מער"ש.13
]7והלכות הנ"ל ג"כ שייכים לחגורה ] [beltהמיוחדת שעשוי למעיל ] [robeמיוחד.14
]8מכוניות צעצועים ] [toy carsשל ילדים שמופעלים ע"י מתיחת הקפיץ ,[spring] 15לדעת רוב פוסקים אין להשתמש בהם בשבת16.
]9אין לנפח כדור אויר ] [ballonבשבת( ,17דע"י זה נוצר הכדור ,והוי גמר עשיית הכלי).
]10וכן אין לעשות דברים מקיפולי נייר ]( [folding paperכגון מטוס plane-או אניה )ship-כי הרי זה כעושה כלי.18
ג] מכה בפטיש בהצורך תיקון
]1מותר ליישר כובע רך ] [Soft Hatשנקמט ]( ,[Dentedוי"א דיש ליישרו ע"י שינוי )19ונחלקו הפוסקים אם אף מותר ליישר כובע קשה שנקמט.20
]2כיור ] [Sinkאו צנור ] [Pipeשנסתם לגמרי ,לדעת רוב פוסקים אסור לפתוח את הסתימה( ,דהוי כמתקן מנא)( 21זולת במקום הפסד ,שאז מותר
בשינוי.)22
מפני כבוד הבריות( ,וי"א 24שמותר רק בשינוי, 23 ]3אסלה ] [toiletשנסתם( ,ויש צורך להשתמש בה יותר) כתבו כמה פוסקים שמותר לפותחה כדרכו
וי"א שרק יש להקל ע"י עכו"ם.)25
]4ובכל אופן שייך להקל רק במשאבה ביתית ] ,[plungerאבל לא במכשיר העשוי להסרת סתימות[ 26וכגון קפיץ מתכת.]Snake-
הבריות כדי לצאת מכל חשש ופקפוק יש לעשות אם אפשר ע"י עכו"ם ,ואם אי אפשר יעשה עכ"פ בשינוי 13שו"ע שם ,והוא גזירה דרבנן שאסרו להחזירו משום חשש שיקשור אותו לאחר הכנסתו
ע"ש]. [וכגון בחלק עליון של החוט] כדי שלא ישמט עוד ולא יצטרך עוד לטרוח להחזירו ,ויעבור על
22כתב בשו"ע [סימן שלו,ט] 'צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים מלאכת קושר.
ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגלו בצנעה ,דכיון 14כך פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק טו הערה ריח] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק
דנתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו ,במקום פסידא לא גזרו בה רבנן'. טו,סו] ובספר ארחות שבת [פרק ח,סג].
15כגון מכונית משחק ] [toy carשמופעלת מאליה והיא נוסעת לבד [עם מקדשי שביעי פרק יד,כב].
והטעם שאף במקום הפסד מותר לו לתקן אותו רק בשינוי כגון ע"י רגליו ,כיון שלתקן אותו 16והטעם הוא שהעמדתו על תכונה נוצר כח חדש שאסר משום בונה או מכה בפטיש ,כך כתב
באופן הרגיל יש בה איסור תורה שלא הותרה לעולם[ ,כן משמע מדברי הרי"ף וכן מדברי תוס' על החזו"א [סימן נ ,ס"ק ט בענין עריכת שעון] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק לז עמוד ערה] וכן
הגמ' שם כתובות דף סא .ד"ה ממעכן ,וכן יש פוסקי זמנינו שכתבו כן בנוגע לנידון דידן ע' בשו"ת מנחת יצחק הובא בשם הגרי"ש אלישיב [ בשבות יצחק חלק יט פרק ז,א וכן הובא בארחות שבת פרק ח הערה קל,
ח"ז סימן יט בתח"ד וע"ע בדברי הגר"ע יוסף ומשנה הלכות בנוגע לתקן הסתימה בלא שינוי] וכן כתב וכן בהלכות שבת בשבת פרק טז הערה ]24ובשם הגר"מ פיינשטיין [בטלטולי שבת פרק א הערה ]36
בשו"ת משנה הלכות [ח"ו ס' פא ובחי"א ס' שו] ,בנוגע לצינור שנסתם ,ועיין בהערה הקודמת ובשם הגר"ש וואזנר [בקובץ מבית לוי פרק לב,צ וכן במשנ"ב למעשה סימן שלח שעכ"פ ראוי למנוע
שלדעת כמעט כל פוסקי זמנינו ,כיור שנסתם דומה להציור שבשו"ע הנ"ל. מלהשתמש באלו בשבת] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב,צ] וכמו"כ כתב רפ"א
23כמה פוסקים כתבו להתיר לפתוח סתימת האסלה ע"י פומפיה כרגיל ,ואף בלא שינוי ,ומשום פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק כג,יא] דראוי להמנע מלהשתמש בהם בשבת.
כבוד הבריות ,כן כתב בשו"ת אבן ישראל [ח"ח סימן לד דשייך להקל רק משום כבוד הבריות ומשום
אולם ,הגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה ח"א סימן ט וכן הובא בששכ"ה פרק טז הערה מג] התיר אותו,
וכן פסק הגר"י בעלסקי [שולחן הלוי פרק ט,יב] ,וכתב בספר ששכ"ה [פרק טז,יד] דעכ"פ אין
שדוחה כל איסור דרבנן] .וכן נפסק בשו"ת חלקת יעקב [ח"ג סימן קלח] דיש להתיר משום כבוד למחות בילדים המשחקים בהם.
הבריאת כשקשה לעשות ע"י נכרי ,וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי פרק יא, 17דזה שמנפח אותו הוא יצירת הכדור ,והוי מכה בפטיש ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב
הערה ] 21שמותר לפתוח סתימת האסלה במקום צורך גדול ע"י פומפיה .וכן יש שהובא בשם [בהלכות שבת בשבת פרק לז,הערה ]3וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק כג,ד] והגר"ש
הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת בשבת ח"ב פרק טו הערה ]54דבצירוף כבוד הבריות יש להקל לצורך קמנצקי [בקובץ הלכות ח"ב פרק לב,פ] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק טז,ז] ,וע"ע בדברי האג"מ
גדול ע"י פומפיה/מאשבת גומי[ ,וכמו"כ הובא בשמו בדברי חכמים שאלה ,338דמותר לתקן אסלה [חו"מ ח"ב] בזה.
שנסתם ע"ש] וכמו"כ פסק הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ט,ז] דמעיקר הדין משום כבוד 18כך פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק טז הערה סא] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה
בחכמה פרק כג,ה דיש בה איסור דאורייתא של מכה בפטיש[ ,וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק טז,כא]
הבריות מותר לפתוח הסתימה כרגיל ,אבל הוסיף שמן הנכון להדר לעשות בשינוי קצת במקום ובספר ארחות שבת [פרק ח,לז].
דאפשר .וכתב הגרמ"מ קארפ [בהלכות שבת בשבת ח"ב פרק טו,כט] דיש להקל באסלה שנסתם 19אף לדעת האוסרים ליישר כובע קשה [עיין בהערה הבאה] מסכימים דמותר ליישר כובע רכה.
מטעם אחר ,שזהו דרך שימושו ,שעשוי לכניסת ויציאת לכלוך ,וגם שבמשך הזמן לפעמים אולם ,יש להזכיר שי"א דיש ליישרו ע"י שינוי ,כך הוא דעת הגר"נ קרליץ [בחוט שני ח"ב ע' ריג]
הסתימה נופלת מאליה בלא המכשירים. וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו ח"א ע' קנד] וכן יש שהובאו בשם הגרי"ש אלישיב
24יש פוסקים שהורו דאף אם יש בה משום כבוד הבריות ,יש לפתוח את הסתימה רק ע"י [בהלכות שבת בשבת שם ,אבל יש שכתבו בשמו שהיתר ליישרו כרגיל -ע' בארחות שבת פרק יג הערה קלו]
שינוי ,כן הוא מסקנת דעת המנחת יצחק [בח"ז סימן יט ע"ש בסו"ד ,דאף במקום צורך גדול או כבוד ומסתימת שאר פוסקים משמע שלדעתם מותר ליישרו בלי שינוי.
הבריאות כדי לצאת מכל חשש ופקפוק יש לעשות אם אפשר ע"י עכו"ם ,ואם אי אפשר יעשה עכ"פ בשינוי 20פסק הגר"מ פיינשטיין [עיין בתורה והוראה ח"א עמוד ז ,אות א] דמותר ליישרו ,ולא חילק בין
ע"ש] ,וכתב בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סימן פא] ד'אשפר שיש להקל משום כבוד הבריות לפתוח כובע קשה או כובע רכה ,וכן התיר הגרש"ז אוריבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן לה אות טז] וכן
הובא בשם רח"פ שיינברג [בדברי חכמים אות ]338וכן נפסק להקל בספר ששכ"ה [פרק טו,נ].
הסתימה בשינוי' ,וכן כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי שם] דמן הנכון לעשותו בשינוי ,וכעין זה אולם ,לדעת החזו"א [הובא בדינים והנהגות פרק יד,כד וכן בארחות רבינו ח"א אות קנד] אסור ליישר
הובאו בשם הגרי"ש אלישיב [בארחות שבת פרק ח הערה לח וכן בשלמי יהודה עמוד קפב הערה יח ,אבל כובע קשה וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו שם] וכן אסר הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב
צ"ע דע"ע במה שהובא בשמו בספר הלכות שבת בשבת ח"ב פרק טו ,הערה 54וכמו"כ בספר דברי חכמים עמוד ריג] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בזכור לדוד עמוד שלא הערה יד] ובשם הגרי"ש אלישיב
שאלה 338דלצורך כבוד הבריות יש להקל אף בלא שינוי]. [בהלכות שבת בשבת פרק טז הערה ]27וכן מבואר מספר ארחות שבת [פרק יג,פד ע"ש].
25יש מן הפוסקים שפסקו דאף במקום כבוד הבריות ,וכגון בשירותים שנסתם ,יש להקל רק 21כתב בשו"ע [סימן שלו,ט] 'צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים
ע"י עכו"ם ,כך כתב כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ד סימן מ,ט] דאם נסתם לגמרי הוי ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגלו בצנעה ,דכיון
עשיית פתח שאסור בכל אופן ,ואם יש צורך גדול יש להתיר ע"י נכרי ,וכן בשו"ת אור לציון דנתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו ,במקום פסידא לא גזרו בה רבנן'.
[ח"ב פרק כז,יב ,דהוא שבות דשבות במקום צורך גדול] וכמו"כ וכמו"כ כתב הגר"ע יוסף [הליכות עולם
חלק ד ,עמוד רנג יביאו אומר ח"ה סימן לג ,חזון עובדיה ח"ה עמוד שלא] שאסור מה"ת לפתוח בשבת ולדעת רוב פוסקי זמנינו ,כיור שנסתם בלכלוך וכדומה ,דומה לצינור שנסתם בעשבים ,שרק
כיור שנסתם עד שאין המים יוצאים ממנו כלל ,ועל ידי הגוי יש להקל במקום צורך גדול, מותר להסיר הסתימה במקום פסידא ובשינוי ,כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ד סימן
[והוסי ף דאם אי אפשר ע"י גוי יעשו הדבר שני אנשים יחדיו ,דקי"ל שנים שעשאוה פטורים ומשום כבוד מ,ט ] דאם נסתם לגמרי הוי עשיית פתח שאסור בכל אופן[ ,וכתב שם דאם יש צורך גדול יש להתיר
הבריות מותר]. ע"י נכרי] ,וכן נפסק בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סימן פא וכן בחלק יא סימן שו] שלפותחו באופן הרגיל
26כך נפסק בשמירת שבת כהלכתה [ח"א פרק יב,יח] דבכל אופן אסור להשתמש בכלי אומן יש בזה חיוב חטאת ,וכן הוא דעת הגרי"י פישר [שו"ת אבן ישראל ח"ח סימן לד] וכמו"כ כתב
לפתוח הסתימה[ ,וכגון ,]snakeוכן כתב בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סימן פא ' -ולא מיבעי בכלי בשו"ת ציץ אליעזר [ח"ז סימן יב,ז -דלא התירו לפתוח צינור שנסתם אלא ע"י שינוי כלאחר יד ובצינעא]
הנקרא 'סניאק' שבזה יש בה חיוב חטאת' ע"ש] וכן כתב הגרמ"מ קארפ [בהלכות שבת בשבת ח"ב פרק וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"ג סימן קלח] דאסור משום תיקון מנא ,וכמו"כ הובא בשם הגר"נ
טו,כט] ,וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק ח,לא ,ע"ש שכתב שאסור לפתוח סתימה מעליא שהוצרך קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד רמג] דאסור לפנות שיירי מאכל ופסולות המתלקטים בצינור של
להשתמש בכלי אומן כדי לפותחה] וכל הפוסקים שהקילו ,דיברו במשאבת ביתית/פומפי, Plunger הכיור[ ,וכתב שם דאף אם אין הדרך שיהו קבועים שם ג"כ אסור עכ"פ מדרבנן] ושה"ה דאסור לפתוח
כך היה המדובר של הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי שם] והגר"מ פיינשטיין [באגרות משה שם] סתימה בצינור במרפסת הבתים להוצאת המים ,וכמו"כ פסק הגרמ"מ קארפ [בהלכות שבת
והגרי"י פישר [באבן ישראל שם -להתיר ב'משאבת כזו'] ,והגר"ע יוסף [ע"ש] וכן בשו"ת אור לציון בשבת ח"ב פרק טו,כט] דאסור להשתמש בפומפיה להעביר הסתימה [וע"ש שכתב דעכ"פ לכלוך שבפי
[שם] ובשו"ת משנה הלכות [חלק יא סימן שו] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת בשבת הצינור יסלק כלאחר יד כיון דאין הצנור בעצמו נסתם] וכן יש שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוביום
ח"ב פרק טו הע' ,54אבל צ"ע במה שהובא בשמו בדברי חכמים שאלה 338שכנראה התיר אותו]. השבת סימן יא הערה כא וכן בשלמי יהודה עמוד קפב הערה יח ובארחות שבת פרק ח ,הערה לח ,דיש להקל
רק בשינוי ובמקום פסידא או שעת הדחק ,וכן עיין ביביא אומר ח"ט או"ח סימן קח סוף אות קנט] וכן כתב
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com הגר"ע יוסף [ הליכות עולם חלק ד ,עמוד רנג יביא אומר ח"ה סימן לג ,חזון עובדיה ח"ה עמוד שלא]
For Dedication opportunities contact the above email address
שאסור מה"ת לפתוח בשבת כיור שנסתם עד שאין המים יוצאים ממנו כלל ,וכמו"כ כתב
בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז,יב] וכן מסקנת דעת המנחת יצחק [ח"ה סימן עה,ה בסו"ד כתב שיש
להתיר רק במקום צורך גדול ,ושוב כתב בתשובה שנית ,נדפס בח"ז סימן יט דאף במקום צורך גדול או כבוד
הלכה ולמעשה – פתיחת פקקים
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ו -סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג –-פרשת בהעלותך
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
א] פתיחת פקקי הברגה ][Twist Caps
]1לדעת רובא דמינכרא מפוסקי זמנינו ,1אסור 2לנתק פקק הברגה מתכת( ]Metal Twist Cap] -המצוי ע"ג בקבוקי יין) בשבת מפני גמירת הכלי (מכה
בפטיש) של הפקק ]( ,[Capוי"א שאסור מה"ת משום מחתך )3וישנם פוסק' המקילים.4
]2אחד מגדולי הפוסקים חילק בין פקקי מתכת ופקקי פלסטיק ,5אבל כמעט כל שאר פוסקי זמנינו לא חילקו ביניהם( ,6והרבה פוסק' הורו דיש בשניהם
דכתבו האחרונים דהיכא דעושה תיקון כלי ממש אסור אף אם אינו מתכוין לכך כלל ,וכן כתב בביה"ל 1הסכימו רובא דמינכרא מפוסקי זמנינו ,דיש איסור של תיקון כלי [שאסור משום מכה בפטיש ,וג"כ שייך
להדיא [בסימן תקי,ג ד"ה אבל]. להיות איסור מה"ת ] בהנתקת הפקק מן הטבעת המחובר לו ,כיון דע"י ההנתקה נעשה ראוי לשימוש
ולסכום הדבר ,הפוסקים האוסרים הם הגרש"ז אוירבאך ,הגר"ש וואזנר ,והגר"י קמנצקי ,הגר"י בתורת פקק( ,והיינו ,לפתוחו ולסוגרו) שעד עכשיו כשהיתה מחובר להפקק לא היה ראוי לפתוחו ולסוגרו
בעלסקי ,הגר"נ קרליץ ,הגר"ש קמנצקי ,רפ"א פלק ,הגר"א ווייס ,שו"ת מנחת יצחק ,שו"ת אז נדברו, (דהיה הטבעת מפריעו) ,ולכן הנתקתו הוי תיקון כלי ,כן הוא דעת הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט,
וכן נפסק בספר ששכ"ה ובספר ארחות שבת ,וכן ג"כ הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ,הגר"ח קניבסקי, הערה סו ,וכן בשולחן שלמה סימן שיד ,ס"ק ט ,ובמנחת שלמה ח"ב סימן יא ,ד-ה ,וכן בח"א סימן צא אות יב] וכן
הסטיפלער ,רח"פ שיינברג ,הגרי"ש אלישיב ,הגר"ע אויראבאך ,והגר"מ שטרנבאך. יש שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בעם מקדשי שביעי ח"ב פרק ב הערה 34וכן שם בע' קסו שאלה ב וכן הובא
והפוסקים המתירים הם הציץ אליעזר ,שו"ת אור לציון ,והגר"ע יוסף ,והגרי"י פישר. בשבות יצחק חלק יד פרק טו,א ופרק יז,א וכן כתב ר' אפרים גרונבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת כדת בשמו .אולם,
במכתב כג,ז הנדפס במאור השבת ח"ג וכן במכתב א,ד הנדפס במאור השבת ח"ה כתב דרק אסור משום מחתך- ,וצ"ע
5הרי ידוע ומפורסם ההיתר של הגרש"ז אוריבאך בנוגע פתיחת פקקי הברגה פלסטיק בשבת. בשיטתו] ובשם רח"פ שיינברג [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה 34וכן כתב ר' אפרים גרונבלאט בהסכמתו לק'
והנה ,בענין עיקר ההתיר ,מצינו בתשובותיו שתי סברות לחלק בין פקקי מתכת שהוא אסור מה"ת, שומר שבת כדת וכן ג"כ הובא בבני אברהם ח"א בפקו"ב בהערה 12וכן בספרו באנגלית עמוד ]308ובשם הגר"מ
ובין פקקי פלסטיק שלדעתו הוא מותר .הסברא הראשונה [במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ו וכן ג"כ הובא פיינשטיין [הובא ברבבות אפרים ח"ד סימן צו וכן בדברי חכמים שאלה 333וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קסח
בששכ"ה פרק ט הערה עג וכן במכתב ו,ד הנדפס במאור השבת ח"א וכן ג"כ הובא במאור השבת ח"ה בע' שסח ובע' אות ח ,וכן כתב ר' אפרים גרונבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן כתב בשו"ת ודברת בם ח"א סימן צא וכן
שפח ,וכן בשולחן שלמה שיד ס"ק ט ] הוא ,דכיון דהפקק ניכר שהוא דבר נפרד מן הטבעת ,דהוא יותר דק העיד הגר"י בעלסקי -הובא בבני אברהם אינגלית בפרק ח הערה ]6וכן פסק הגר"ש וואזנר דיש בזה איסור
מן הטבעת [כך היה המציאת בפקקי פלאסטיק בימי הגרש"ז מש"כ בפקקי מתכת שמעולם לא עשוי הפקק יותק דק דאורייתא של מכה בפטיש [כך כתב להדיא בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן הובא בשמו בק' אור ישראל מו,
מן הטבעת] לכן מותר להנתיקו ,דאף כשהיתה מחובר היה ניכר שהוא דבר נפרד ,לכן כבר הוי גמר כלי עמוד סא וכן בקובץ מבית לוי ח"א עמוד נט וכן ברב רבנן עמוד תפו וכן כתב הגר"מ הלברשטאם בשמו בהסכמתו לק'
קודם הנתיקתו. שומר שבת כדת] וכן היה דעת הסטיפלער [עיין בארחות רבינו ח"א אות קפא] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי
אמנם בזמנינו שעושים כל סוגי הפקקים בשוה ואין היכר בין עובי הטבעת ועובי הפקק ,לא שייך היתר [בדרור יקרא עמוד תקה הערה ]84וכן פסק הגר"י קמנצקי [אמת ליעקב בסימן שיד] והגר"י בעלסקי [שולחן
הנ"ל ,וכן פסק הגר"ש וואזנר [הובא ברב רבנן עמוד תפו] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז הערה יב וכן הלוי פרק ח,ח וכן ג"כ הובא בבני אברהם אנגלית פרק ח ,הערה 6וכן בהערה 308שם] ורפ"א פלק [מחזה אליהו ח"ג
בזכור ושמור ח"ג עמוד 245הערה ]40וכן שמענו מהגר"ע אוירבאך. סימן נג ,וכן בפיה פתחה בחכמה פרק ז,ה ,וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ]242והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק
והסברא השנייה של הגרש"ז הוא [ עיין במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ז ,וכן ג"כ הובא בשולחן שלמה סימן לב,צב] וכן נפסק בשו"ת מנחת יצחק [בלקוטי תשובות סימן לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ו סימן עב אות ח וכן
שיד ס"ק ט וכן בספר בניו שבת במכתב הנדפס בסוף הספר במלואים סימן י וכן ג"כ הובא במאור השבת ח"ה עמוד משמע ג"כ ממה שכתב שם בח"ג סימן מ] וכן פסק הגר"א וויס [שו"ת מנחת אשר ח"א סימן כח] וכן נפסק
שעב וכן משמע במכתב כד,ד הנדפס במאור השבת ח"ב וע"ע בששכ"ה פרק ט הערה עג] שיש חילוק במציאות בששכ"ה [פרק ט,יח] ובספר ארחות שבת [פרק יב,יז].
באופני היצירה בין פקקי פלאסטיק ופקקי מתכת ,דאלו העשוים ממתכת מניחים כמין כוס קטנות
הפוכות על פי הבקבוק ,ואח"כ המכונה אוחזת ודוחקת ומתקטנת ע"ג צואר הבקבוק ,וע"י זה נוצר 2ואלו הן הפוסקים שכתבו דיש איסור דאורייתא בפתיחתם :הגרש"ז אוריבאך [מנחת שלמה ח"ב סימן
הפקק ,וכן דוחקת את חלק התחתון של הפקק פנימה תחת צוהר הבקבוק ,וע"י זה שוב א"א להשתמש יא ,אות ה] הגר"נ קרליץ [חוט שני שם] הגרח"פ שיינברג [כך כתב הגר"א גרינבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת
על הפקק לפתוחו ולסוגרו בלי להנתק את הטבעת מעליו( ,כיון דהמכונה מתקנת את הטבעת עד שא"א כדת] הגר"ש וואזנר [בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן הובא ברב רבנן עמוד תפו] ורפ"א פלק [פפב"ח פרק ז,ה]
להרימו מפי הבקבוק) ,ואף אם נשבר הבקבוק ג"כ א"א להבריג הפקק ע"ג בקבוק אחרת ,דטבעתו והגר"א וויס [מנחת אשר שם] ,ולכן ראוי להחמיר כמו בכל ספק דאורייתא.
המתקטנת מפריעו מלהבריגו על בקבוק אחרת ,וכיון דא"א להשתמש בו בתורת פקק( ,והיינו לפתוחו אולם ,הגרי"י פישר [באבן ישראל שם] כתב דהנידון הוא דרבנן כיון דמעשה הסרת הפקק הוי כלאחר יד,
ולסוגרו) נמצא דהנתקת הטבעת מן הפקק מכשירו ומתקנו להיות פקק הראוי לשימוש ויש בזה איסור ולדעת הגרש"ז הוי איסור דאורייתא כיון דזהו הדרך להסיר את הפקק.
דאורייתא של מכה בפטיש. 3לדעת הרבה פוסקים ,ג"כ אסור משום המלאכה דאורייתא של מחתך ,כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב
מש"כ יצירת פקקי פלסטיק ,נוצר הפקק הברגה מעיקרא עם הטבעת קודם הרכבתו ע"ג צוהר הבקבוק, [בשבות יצחק חלק יד ,פרק טו,א ופרק טז,א וכן בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה 68וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב
ולובשים אותם ככה ע"ג הבקבוק ,וכתב הגרש"ז דכיון דהיצירה היה באופן שיכול להלבישו ולסגור בו עמוד קסו ,וכן הובא בק' שומר לקדשו לר' מאיר ברנבום פרק יט,ו וכן במכתב א,ד הנדפס במאור השבת ח"ה וכן
את הבקבוק ,כבר נשלם יצירת הפקק ,ואף כשעדיין הוא מחובר להטבעת ,וז"ל[ :במכתב כג,ז הנדפס בדרור יקרא עמוד שמב שאלה מא וכן הוא במכתב כג,ז הנדפס במאור השבת ח"ג וכן הובא בק' עיקרי שבת הערה
במאור השבת ח"ב כתב " ואף שהטבעת מפריעה ,היינו שבפעם הראשונה (והיינו ,כשהמכונה מניחה בחזק על פי ]157וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ז,ה וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד 242וע"ש בהערה ]87
הבקבוק) יש גם הנאה של הברגה וסגירה מוחלטת" (והיינו ,שנסגר לגמרי כשמכסה את הבקבוק בשעה שהוא עדיין והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א פרק טז עמוד קכח -אבל לא בורר לו שאיסורו הוא מה"ת -ע"ש] וכן הובא בשם
מחובר להטבעת ,וזהו המעלה והמטרה של הטבעת שמוסי ף לסגירת הפקק בפעם ראשונה ,ואין הטבעת מפריעו רח"פ שיינברג ,והגר"מ שטאנבאך [בק' עיקרי שבת הערה ]157וכן לכאורה הוא ג"כ דעת הגר"ח קניבסקי
מלהיות פקק דאפשר לסגור את הבקבוק אף כשהוא מחובר להטבעת)] ולכן ,כל שראוי לכסותו יש לה שם פקק [כמו שהובא בשמו בעמ"ש ח"ב עמוד קעז -לענין קופסאות שימורים ע"ש].
אף כש יש לו טבעת המחוברת לו ,ולכן אין בהנתקתו משום תיקון כלי ,דעד עכשיו היה ג"כ ראוי אולם ,לדעת הגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן יב,ג וכן הובא בששכ"ה פרק ט הערה עג] אין בפתיחתו
להשתמש כמטרתו ,והיינו ,לכסות את הבקבוק .ולפי"ז גם בזמנינו בכל סוגי פקקי פלאסטיק אין משום מחתך ,וכן הובא בשם הגר"ש מילר [אלף לשלמה עמוד קצג ע"ש].
איסור תיקון כלי בהנתקתו לדעת הגרש"ז[ ,אולם סברא זו צ"ע כיון דהדין הוא שכל תיקון שעושה בכלי יש בו
איסור מכה בפטיש ,וא"כ מה בכך שאף כשהוא מחובר להטבעת אפשר לכסותו ,מ"מ ע"י הנתקת הפקק נעשה תיקון 4ישנם פוסקים שהתירו פתיחתם ,ואחד מהם הוא הציץ אליעזר [חלק יד או"ח סימן מה אות ד] שכתב
שראוי גם לפותחו ולהרימו ,וזה לא היה יכול להעשות כשהיה עדיין מחובר להפקק .וגם יש בו עוד תיקון שאפשר דאין בנתיקתו משום תיקון כלי ,וביאר דאף דבזה שמנתק הפקק מהטבעת מכשירו להשתמש כפקק
לכסותו בקל ואמאי אין בזה איסור תיקון כלי ,וכן נתקשה רפ"א פלק בפיה פתחה בחכמה בביאור הלכה סימן ד לבקבוק אחרת (דבעודו מחובר להטבעת היה שייך להיות רק פקק לאותו בקבוק שהוא מחובר בו) אבל אין זה
והוכיח כן מדאיתא בשו"ע שב,ב ,וכן עיין בק' אור השבת כה עמוד קלה שהאריך מאד לבאר דעת רש"ז אבל סיים
שלמעשה הסברא הוא מחודשת מאד ע"ש]. נחשב תיקון כלי בהפקק כיון דאין מטרתו של הפקק אלא להיות פקק לאותו בקבוק בלבד ,ולכן אינו
ויש פוסקים שאמרו דעיקר סברת רש"ז היה הסברא הראשונה ,והתיר למעשה רק באלו הפקקי נחשב תיקון כלי בזה שמכשירו להיות ראויה לכסות בקבוק אחרת ,כיון דאין זה שימושו.
פלאסטיק שהיה מצוים בזמנו( ,שהיה הפקק ניכר ונפרד מן הטבעת) ,ולא אלו שיש לנו בזמנינו ,וכן וטעם שאר הפוסקים החולקים עליו ,הוא מפני שע"י הנתקתו מכשיר הפקק להיות ראוי לפתוח בו
שמענו מהגר"ע אוריבאך [וכן ג"כ הובא בשמו במאור השבת ח"ה פרק מ] שלא היתר אביו רק בהפקקים ולסוגר בו אותו בקבוק גופא (שעד עכשיו ,לא היתה ראוי לזה בגלל הפקק המפריעו) ולא מפני התיקון שראוי
הישנים בלבד ,וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [ברב רבנן עמוד תפו] שעיקר סברת המתירים היה הסברא הוא לכסות בקבוק אחרת ,וכמו שכתב הגרש"ז אוריבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ה ,דכשהוא מחובר
להטבעת נחשב רק 'סותם' ) (Stopperוכשהוא מנתקו ונעשה ראוי לפתוח בו ולחזור ולהבריגו ,נעשה 'פקק' ),(Cap
ראשונה ,וא"א להקל ע"פ שיטתם בפקקי החדשים שיש לנו היום. ונמצא דע"י ההנתקה מתקנו מ'סותם' ל'פקק' ויש בזה איסור דאורייתא של מכה בפטיש (וזה שכתב הגרש"ז במנחת
ומאידך גיסא ,יש כמה תלמידי רש"ז שסוברים דעיקר סברת רש"ז הוא הסברא השנייה ,ולדעתם יש שלמה ח"א סימן צא אות יב ,וכן הובא בששכ"ה פרק ט הערה סו -בביאור אמאי אינו ראויה לשימוש כשהוא מחובר
להקל למעשה בכל סוגי פקקים ,כן הוא דעת בעל הששכ"ה [הובא בק' אור שבת כה עמוד קמז] ובעל בשולחן עם הטבעת וז"ל" :דאף אם ישבר הבקבוק לא יהא שייך להשתמש בהפקק לבקבוק אחרת כשהוא עדיין מחובר
שלמה [הובא בק' אור ישראל מז עמוד רלט] ובעל הבנין שבת [הובא בק' אור השבת שם] ,וכן הוא ג"כ דעת להטבעת" עכ"ל ,אין כוונתו לומר דמשום אותו תיקון ששייך לכסות בו בקבוק אחרת ע"י הנתקתו יש בזה איסור מכה
הגר"ש קמנצקי [בקןבץ הלכות שם] דעיקר כוונת רש"ז היתה הסברא השנייה. בפטיש ,אלא כוונתו הוא רק לומר שא"א להבריג את הפקק ע"ג שום בקבוק כל עוד שמחובר עם הטבעת ,וכמו שכתב
במנחת שלמה ח"ב סימן יא ,אות ד וז"ל" :הפקק הזה נחלץ חזק בביהח"ר על הבקבוק במכשיר מיוחד אשר גם מקטין
6לדעת כמעט כל הפוסקים אין חילוק כלל בין פקקי מתכת לפקקי פלסטיק .ולדעת רוב הפוסקים הטבעת שבקצה הפקק ,אשר אילו היה מונח לפני פקק זה על השולחן כמו שהוא לאחר הלחיצה לא היה אפשר בשום
שס"ל שיש בנתיקת פקק מתכת איסור דאורייתא של מכה בפטיש ,ס"ל כמו כן בפקקי פלאסטיק ,וכך אופן לכסות בו אותו בקבוק ,ונמצא דרק ע"י זה שנפרדת הפקק מהטבעת אז אפשר להשתמש בו כפקק ,כלומר,פקק
הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כך העיד בנו ר' דוד בשו"ת ודברת בם ח"א סימן צא וכן ג"כ הובא בשמו בפפב"ח שאפשר לכסות ולפתוח" עכ"ל ,ומפורש בלשונו דהתיקון הוא דנעשה ראויה לכסות ולפתוח בקבוק זה)] וכן כתב
פרק ז הערה יב ,וכן העיד הגר"י בעלסקי בדעתו -ע' בבני אברהם אנגלית פרק ח ,הערה 6וכן שמענו מהגרי"א להדיא בשו"ת מנחת יצחק [ליקוטי תשובות סימן לה] דהתיקון הוא שנעשה ראוי לחזור ולכסות בקבוק
פארכהיימער שליט"א] ובשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק טו,א ופרק יז,א וכן בעם מקדשי שביעי זה עצמו ,ולא משום שנעשה ראוי לשמש בקבוק אחרת ,וכנארה שלא חשש הציץ אליעזר לתיקון באותו
ח"ב פרק ב הע' 41וכן בע' קסו שם בשאלה ב וכן במאור השבת ח"ה עמוד רכח בדעתו דיש איסור תיקון כלי בהנתקתו, בקבוק עצמו ,וצ"ע בדעתו.
אולם ע' במכתב כג,ז הנדפס במאור השבת ח"ג] ורח"פ שיינברג [הובא בעם מקדעי שביעי ח"ב פ"ב הערה 41וכן ובשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז ,אות ח] כתב להתיר וז"ל" :כיון שיצירת הפקק נעשית מראש הבקבוק
בפפב"ח פרק ז הערה יב ובבני אברהם ח"א הערה 12וכן בספרו אנגלית עמוד ]308והגר"ש וואזנר [הובא ברב רבנן כלפי מטה ,הרי לעולם נעשה הפקק רגע אחת לפני הטבעת (ולו יצוייר שהמכונה תפסיק פעולתה
עמוד תפו ,וכן בפפב"ח פרק ז הערה יב] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז ע' רעד] ורפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג באמצע הייצור ,היינו רואים פקק ללא טבעת) וכיון שכן ,יש לדון את הפקק ככלי ,ואת הטבעת כחיבור
סימן נג ס"ק ד וכן בפפב"ח פרק ז,ה ובזו"ש ע' ]244והגר"י בעלסקי [הובא בבני אברהם ח"א הערה 12וכן באנגלית מגופא של חבית" ,ולכן ,כתב שיש להתיר לפתוח פקק בשבת כדין מגופא של חבית ,ולא הוי תיקון כלי.
פרק ח הערה ]6וכן פסק המנחת יצחק [הובא בקובץ קול התורה] וכן פסק הגר"א וויס [שו"ת מנחת אשר ח"א והובא בספר מאור השבת [ח"ה בבירורי הלכה פרק מ] דהגר"י בלויא הוציא הדברים הנ"ל לפני הגרש"ז
סימן כח] וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ו סימן עב ,אות ח וכן ג"כ משמע מח"ג סימן מ] ,וכן יש לנקוט דכל אוריבאך ,ולא הסכים עמו כ"כ.
מי שאסר פקקי מתכת אסור ג"ש בפלסטיק ,זולת מי שחילק כן להדיא [כך כתב בפפב"ח פרק ז הערה יב, ויש עוד היתר ,שבזה משתמשים בו הגר"ע יוסף [חזון עבידיה שבת ח"ה עמוד שסח] והגרי"י פישר [אבן ישראל
וכן ג"כ כתב בק' אור השבת כה ,ע' קמח]. על הרמב"ם ח"ב בהלכות שחיטה פרק יד,ו -וכן נדפס בהליכות א"י פרק סה] להתיר פתיחתו ,והוא ע"פ המגיד משנה שכתב
והמחלק בין מתכת לפלסטיק כידוע הוא דעת הגרש"ז אוריבאך[ ,אבל ע' בהע' הקודמת דאינו בורר שנתקיים דכל שאינו מתכוין לעשות כלי אין בו שום איסור ואף אם הוא פסיק רישא .ולכן ,כיון דכוונת הפותחו
היתירו בפקקי פלסטיק שבזמנינו] ,ואף שהוא דעת יחיד בזה ,פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק הוא רק להוציא את המשקה ואינו מכוין על יצירת הפקק ,כתבו אלו הפוסקים להתיר הפתיחה.
לב,צב] דאף שיש להחמיר בזה ,מ"מ ,בדיעבד יכול לסמוך עליו אם שכח לפותחו לפני שבת. והטעם ששאר הפוסקים לא סבירא להו כן הוא מפני שאף אם עיקר כוונתו בפתיחתו הוא להוציא את
אולם ,רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה שם הערה יב] פסק דכיון דהוא דעת יחיד ,וגם סברתו הוא מחודשת, המשקה ,מ"מ הוא רוצה ג"כ שיהא הפקק בשלימותה כדי לחזור ולסגור את הבקבוק עד שתמו
[עיין במה שכתב רפ"א פלק בפיה פתחה בחכמה בבאיור הלכה סימן ד וסיים וז"ל 'הוא מילתא חדתי מאוד ולא אדע תכלותה ,וכן השיב הגרש"ז אוריבאך להגר"ע יוסף במכתב [הנדפס במנחת שלמה ח"ב סימן יב אות ה,ג וז"ל:
מהנה למדין דין זה וכו' ולא ידוע לי תנא דמסייע לחידוש זה' עכ"ל וע"ע בק' אור השבת כה עמוד קמט שהאריך שם "ולענ"ד הוא תמוה ,דאף שעיקר הפתיחה הוא כדי לשתות ולא בשביל שיהיה לו פקק ,אבל ברור הדבר דמי שאין
לבאר שיטת רש"ז וכתב שם בסו"ד וז"ל" :כל המתבונן בסברא זו יראה שהוא סברא מחודשת מאד ,דמהיכי תיתי בדעתו לשתות מיד את כל המשקה שבתוך הבקבוק ,בוודאי מקפיד לא לפתוח הפקק באופן שהפקק יתקלקל ,ומכוין
שאכן מגדירים הפקק ,והרי סוף סוף הטבעת מפריע לשימוש התמידי של הפקק ,ולעת עתה לא מצאנו שום פוסק שהמכסה יהיה לו לפקק כדי לפתוח ולכסות אותו בכל עת שירצה עד שיגמר לשתות הכל" עכ"ל] .וגם יש להעיר
שכתב לחלק בזה ,ויש לדעת דדעת מרן זצ"ל (והיינו הגרש"ז) הוא דעת יחיד ,ובאמת יש להתפלא קצת ,איך נתפשט
איסור דאורייתא בפתיחתם.)7
]3לדעת רוב הפוסקים ,8כל שאסור לפותחו ,אסור אף אם דעתו לזורקו עם פתיחתו( 9אם דרך העולם הוא להשתמש בו לאחר הנתקתו).
ב] אופן הפתיחה של פקקי הברגה
]1אם ינקוב הפקק(,10כגון ע"י סכין) לדעת הרבה פוסקים 11מותר לנתקו ] [Detach itמן הטבעת
]( ,[Ringויש אוסרים אף בזה.)12
]2וי"א דצריך שיהא נקב גדול ,13ויש שמקילים בנקב קטן ובלבד שישליך הפקק מיד( ,14וי"א דצריך תמיד להשליכו לאחר שמנקבו.)15
]3יש פוסקי זמנינו שהורו דפקק שאסור לפתוח ,אסור אף אם מנתק רק חלקו מהטבעת ( 16כשעדיין נשאר תלויה בה) ,ויש פוסקים המקילים בזה[17א].
]4ולכל הדעות ,אסור לגמור הסרת הפקק( ,18ואף אם כבר נפתח מקצתו מערב שבת).
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] אף שיש לפתוח את הכל לפני שבת ,לענ"ד יש מקום להקל בדיעבד לפתוח את הפקק במקצת (דכל שאינו מנתקת לגמרי ואינו יכול להשתמש בו כראוי לא הוי עשיית כלי).
'מגדולי ישראל' [וביאר שם דאף טרם פתיחתו ,כבר יש לו עליו תורת כלי שאסור לסותרו ,דרק חסר בו הגמר מלאכה כ"כ החילוק של מרן זצ"ל ,אחרי שהוא מיוסד על סברא והגדרה שהיא עמוקה ומחודשת" עכ"ל] וגם אינו ברור
והיינו זה שמתקנו ע"י הסרת הטבעת המחובר לו ,ואינו דומה לקופסאות שימורים שפסק החזו"א בסימן נא ס"ק יא שנתקיים התירו בפקקי פלסטיק שבזמנינו ,בוודאי אין ראוי להקל בזה כלל ,ובפרט שיש שתי חששות
דאיו עליו תורת כלי קודם פתיחתו ,דהתם סתם הוא מכל צד ,ולכן אין עליה תורת כלי כלל ,אבל כאן פתוח הוא מצד של איסורי דאורייתות בהלכות שבת החמורה [ע' בהערה הבאה] וכן נפסק בספר בני אברהם [אנגלית ע'
התחתון ומשתמש כמכסה הסותם את הבקבוק אף טרם פתיחתו]. ]309דאין להקל בזה כלל.
ודעת המתירין לפותחו סבירא להו דכל כלים חד פעמיים דינים ככלי 'מוסתקי' [והיינו ,כלי גרוע ,שנפסק
בשו"ע שיד,א דאין עליהם איסור בנין וסתירה] ,והחולקים סוברים דלא דמי לכלי מוסתקי כיון דאין בו 7כתב רפ"א פלק [בפפב"ח ח"א פרק ז ,הערה יב] דצריך להחמיר כיון דהוא ספק דאורייתא ,שבכל ספק
חסרון של הכלי מצד עצמן ,ורק מפני זילתם ורבוים אין מקפידין עליהם. דאורייתא הולכין אחר המחמיר( ,ופרט בהלכות שבת החמורה) .ואלו הן הפוסקים שכתבו להדיא שיש
ויש פוסקים שאסרו נקיבת הפקק מטעם אחר ,שחששו לעשיית כלי בהבקבוק[ ,והיינו ,לדעתם הפקק איסור מה"ת לפתוחו משום מכה בפטיש :הגר"נ קרליץ [חוט שני שם] הגרח"פ שיינברג [כך כתב הגר"א
נחשב חלק של הבקבוק ,ולכן נחשב הבקבוק גוף אטום שאין לו פתח ,ובגלל זה מלבד החשש של תיקון כלי גרינבלאט בהסכמתו לק' שומר שבת כדת] הגר"ש וואזנר [בהסכמתו לק' שומר שבת כדת וכן הובא ברב רבנן עמוד
בהפקק ,יש גם חשש של עשיית כלי ועשיית פתח בהבקבוק גופא] ועיין בשו"ת במשנה הלכות [ח"ז סימן מז] תפו] ורפ"א פלק [פפב"ח פרק ז,ה] והגר"א וויס [מנחת אשר שם] .ואף לדעת הגרש"ז ,הנידון הוא נידון של
שכתב דהגר"מ פיינשטיין חשש ששייך להיות איסור עשיית פתח בהנתקת הפקק[ ,ומבואר דהיה חושש דאורייתא [דכתב במנחת שלמה ח"ב סימן יא אות ה דיש איסור דאורייתא בהסרת פקקי מתכת].
שהפקק נחשב חלק של הבקבוק] וכן הוא דעת הגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז ע' רעד וכן הובא בוביום השבת פרק ובלאו הכי יש לציין ,שלדעת הרבה פוסקים יש איסור של מחתך בהנתקתו ,והוא דעת הגרי"ש אלישיב,
יג ,הערה כז וכן במאור השבת ח"ה מכתב עב] ולכן פסק דאסור לנקבו ,וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בדרור הגר"נ קרליץ ,רפ"א פלק ,הגר"ח קניבסקי ,וכן הובא בשם רח"פ שיינברג ,והגר"מ שטרנבאך[,עיין
יקרא עמוד תקה הערה ]84דאסור לנקבו מטעם הנ"ל .אבל מסתימת רוב פוסקים המדברים בנושא זאת למעלה בהערה ,]4ובמלאכת מחתך אין שום צד בהפוסקים לחלק בין מתכת לפלסטיק ,והנידון של מחתך
מבואר דלא חששו כאן לעשיית פתח בהבקבוק. הוא כפשוטו ג"כ נידון של איסור דאורייתא [כמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב ,וכן פסק רפ"א פלק ,זולת אם
וסיכום הדבר ,הפוסקים שאסרו נקיבתו הם דעת הגר"י קמנצקי ,הגר"נ קרליץ ,רח"פ שיינברג ,הגר"ח נאמר דיש כאן דין של מחתך דרבנן כמו שצידד הגר"נ קרליץ בחוט שני שם].
קנייבסקי ,והגר"ש קמנצקי.
ודעת המתירים הם הגרש"ז אוריבאך ,הגרי"ש אלישיב ,הגר"י בעלסקי ,רפ"א פלק ,וכן נפסק בספר 8לענין אם יועיל להשליכו בלבד בלא לנקבו ,מתחילה היה סבר הגרש"ז [ע' בששכ"ה פרק ט הערה סו]
ששכ"ה ובספר ארחות שבת ,וכן ג"כ הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ,הסטיפלער ,המנחת יצחק ,והגר"ש לדמותו להגמ' [סוכה לג ]:דשרינן לקטוף את הענבים מההדס (אף דע"י זה מתכשר ההדס למצוה ,וא"כ אסור
וואזנר דמותר לנקבו. משום תיקון כלי ) בדאית ליה הושענה אחריתי .דכיון דיש לו הושענה אחרת שיכול להשתמש בו כדי
לקיים את המצוה ,שוב אינו חשוב תיקון כלי בזה שמתכשר עוד הדס למצוה .והכא נמי אם יש לו פקק
13כך נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט ,יח] דצריך ליהות נקב גדול שלא יהא ראוי לשימוש בתורת פקק ,ורק אחר לכסות את הבקבוק ודעתו להשליך אותו פקק שמנתקו להאשפה עם פתיחתו ,אינו נחשב תיקון
ע"י זה לא נחשב הנתקתו תיקון הכלי בהפקק ,שכבר מקולקל הוא לגמרי טרם פתיחתו ,וכן פסק הגר"י כלי בהנתקתו מן הטבעת ,וכן פסק הגרי"י פישר [שו"ת אבן ישראל ח"ט סימן כא] הלכה למעשה.
קמנצקי [אמת ליעקב סימן שיד הערה ]357דחור קטן לא יועיל כלום ,וכן פסק רפ"א פלק [בפפב"ח פרק ז,יד] אולם ,שוב חזר בו הגרש"ז[ ,עיין במכתב כה,ג הנדפס במאור השבת ח"ג ,וכן הובא במאור השבת ח"ה עמוד שעג
דאם יעשה רק חור קטן כיון דעדיין ראוי הוא לשימוש בתורת פקק נמצא דסו"ס כשמנתקו עושה פקק וכן בשולחן שלמה סימן שיד ס"ק ט ] דאפשר דווקא כשהתיקון איננו טבעי רק למצוה הוא דשרי ולא
פגום ,ונחשב עשיית כלי .ובספר פסקי תשובות [בעמוד שטז] הוסיף דצריך לנקוב נקב גדול מעבר לעבר. כשעושה ממש כלי ,שאז אסור אף אם יש הרבה כלים כאלו ,וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב
פרק לב ,הערה קד וכן הובא בבני אברהם הערה 16והערה - 20דאין לדמותו להושענה] ,והגר"א וויס [במנחת אשר
14פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ז,יד] דאם אכן משליכו מיד עם פתיחתו[ ,אף דלהשליכו
ח"א סימן כח] ובאמת חילק זה מפורש בהרמב"ן [שבת קיא :ד"ה האי] והריטב"א [שבת קג .ד"ה אטו] והר"ן
בלבד בלי לנקבו לדעת רוב פוסקים לא מהני כלום עיין בהערה 9-10למעלה] אז מועיל לעשות בו חור קטן ,וביאר [שבת מא .מדפי הרי"ף ד"ה גריסנין] ובהמאירי [שבת קג.].
טעמו דלא שייך למימר דיש מכה בפטיש ע"י שעשה הפקק כיון דדעתו להשליכו ,וגם לא אמרינן ולכן ,הובא בשם הגרש"ז בספר מאור השבת [בח"ה עמוד שעג] דלמעשה אין כדאי להקל ולפתוח את
דנתבטל דעתו [שזהו הטעם שלא יעויל להשליכו בלבד -ע' בהע' ]9כיון דאין דרך העולם להשתמש בפקק הבקבוק בשבת אף אם יש לו פקקים אחרים ודעתו לזרוקו מיד.
מנוקב כזה. אולם ,בשולחן שלמה [סימן שיד ס"ק ט] הובא בשם הגרש"ז דאף דאינו דומה להגמ' הנ"ל ,מ"מ כשיש
15פסק הגרי"ש אלישיב [במכתב א,ה וכן במכתב א,טו הנדפס במאור השבת ח"ה] דצריך להשליכו מיד ,דאל"ה לו פקק אחר נמצא דאין דעתו כלל על אותו הפקק ,ורק נתכיון להוציא המשקה בלבד ,ולכן דומה למה
לדעתו יש איסור מחתך בהנתקתו ,דאף דאין בה משום תיקון כלי ,אבל עכ"פ נהנה מן החיתוך ויש בזה שכתב המגיד משנה [בפרק יב,ב] דכל שאינו מתכיון לעשות כלי אין בו איסור[ .אבל יש להעיר ,דכבר כתבו
משום מחתך [ורק אם יזרקו מיד ,ולא נהנה כלל מן החיתוך אין בה איסור מחתך לדעת הגרי"ש אלישיב וע"ע במאור האחרונים דהיכא דעושה תיקון כלי ממש אסור אף אם אינו מתכוין כלל ,וכמו שכתב הביה"ל בסימן תקי,ג .ולכן ,אף
השבת ח"ה עמוד רכז] וכן לכאורה יוצא לדעת כל הפוסקים שאסרו פתיחתו משום מחתך[ ,הגר"נ קרליץ, אם יש לדמותה להמגיד משנה ,לפי האחרונים הנ"ל א"א להתיר פתיחתו ,וכן נתקשה הגר"ש קמנצקי -ע' קובץ הלכות
רפ"א פלק ,הגר"ח קניבסקי ,וכן הובא בשם רח"פ שיינברג ,עיין בהערה 4למעלה] ,שצריך להשליכו מיד עם פרק לב הערה קה וכמו"כ נתקשה בספר בני אברהם] ,ונמצא דיש סתירת שמועות בדעתו אם יש להקל או לא.
פתיחתו כדי שלא יעבור על מלאכת מחתך [אבל אינו מוכח כיון דלא כתבו כן להדיא]. אולם ,לדעת כמה פוסקי זמנינו אין להקל כן ,כיון שמאחר שהדרך העולם הוא להשתמש בהפקק לאחר
ויש לדעת ,דהסטיפלער היה נוהג לנקוב הפקק אבל היה שופך את המשקה דרך הנקב ולא היה מסיר פתיחתו ,אמרינן דנחשב פתיחתו תיקון ,ואף אם הוא בעצמו אין דעתו להשתמש בו אח"כ ,שהרי
את הפקק מן הבקבוק [עיין בא"ר שבת אות קפא] ומי שרוצה לנוהג ככה בוודאי אין לו חשש מחתך. נתבטל דעתו אצל כל אדם ,וכמו שפסק החזו"א [בסימן נא,ס"ק יא] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד
רעד] והגרי"ש אלישיב [קובץ תשובות ח"ה סימן סד] וכמו שנפסק בספר ששכ"ה [בפרק ט,ב].
16הובא בשם הגר"נ קרליץ שיש איסור תורה אף אם הפקק מנתקת רק במקצת [ע' בעם מקדשי שביעי ולכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז,טז ] דאסור לפתוח הפקק ואף אם דעתו לזורקו מיד ,וכן
שם הערה 44דלדעתו יש איסור עשיית כלי בהבקבוק עצמו ,ולכן כל פתח שעושה בכלי הוי עשיית פתח בגוף אטום פסק הגרי"ש אלישיב [במכתב ז,טז הנדפס במאור השבת ח"א] וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [במשנה ברורה
שאסור משום עשיית כלי ,ולכן אף אם הפקק אינו מנתקת לגמרי דסו"ס עשה כלי ע"י פתח כל דהו] וכן הובא בשם למעשה ח"ב עמוד רנג] וכן פסק הגר"א וויס [מנחת אשר שם] וכן משמע מסתימת הפוסקים (כגון הגר"מ
הגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי עמוד קעז שאלה יא ,וכתב ד'כל שיש אפשרות להוציא משקה זה תיקון כלי' פיינשטיין והגר"י בעלסקי) שנתנו העצה לנקבו ולא נתנו עצה פשוטה לזורקו.
משמע דהוא ג"כ משום תיקון כלי בהבקבוק עצמו ,ולכא' אזל בזה לשיטתו דמלבד התיקון כלי בהפקק יש גם תיקון
כלי בהבקבוק עצמו ,וצ"ע] וכן אסר רפ"א פלק [בפפב"ח פרק ז,ט דהוי תיקין כלי שעכשיו ראוי הפקק להברגה, 9סיכום הדבר ,הפוסקים האוסרים לזרקו בלי לנקבו הם דעת הגרי"ש אלישיב ,רפ"א פלק ,הגר"ש
ונעשה ראוי לשימוש במקצת] וכן אפשר לדייק מדברי המנחת יצחק [עיין בליקוטי תשובות סימן לה שאחד וואזנר ,הגר"א וויס ,והגר"ש קמנצקי ,וכן לכאורה נראה בדעת החזו"א והגר"נ קרליץ והגר"ח
השאיל אם יש מכה בפטיש 'בפקקים שבפעם הראשונה מתנתק חלק העליון בכולו או ברובו מהטבעת שמתחתיו' קניבסקי ,שאסור לפתוחו אף אם דעתו לזורקו להאשפה מיד.
והשיב ד'יש בזה איסור של מכה בפטיש' ולא חילק בהתשובה בין אלו המנתקת לגמרי ואלו המנתקת ברובו]. ודעת המתיר הוא הגרי"י פישר ,ויש סתירת שמועות במסקנת דעת הגרש"ז בזה.
ולענין דעת הגרש"ז אוריבאך בזה ,כתב במנחת שלמה [ח"ב סימן יא,ה] דאף אם מנתקו באופן שחלק
של הפקק נשאר מחובר להטבעת ,עדיין יש בו איסורא (ונסתפק אם הוא מדרבנן או דאורייתא ע"ש) 10ואם יש להפקק מכסה פנימי שדבוק בתחתיתו (כגון המצוי בפקקי מתכת) צריך ג"כ לנקבו דאל"כ עדיין
[וכן יש שהובאו בשמו בק' שומר שבת כדת עמוד יז בהערה אבל שם כתב דבוודאי יש בה איסור תורה] אבל יש ראוי הפקק לשימוש ,כך פסק הגרי"ש אלישיב [הובא במאור השבת ח"ה מכתב א,ה -וע"ש] וכן נפסק בספר
שהובאו בשמו [עיין בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה ]66דאין בו איסור כלל כל שאינו מנתק אותו לגמרי. ארחות שבת [פרק יב,יז] וכן נפסק בספר פסקי תשובות [עמוד שטז].
17יש פוסקים שהקילו כל שאין הטבעת מנתקת לגמרי ,כן כפשוטו הוא דעת הגרי"ש אלישיב [כך כתב 11כיון דהפקק כבר מקולקל טרם פתיחתו ושוב אינו ראוי הוא לשימוש לכן לא שייך בו איסור תיקון
במכתב א,ו ובע' רכז במאור שבת ח"ה וכן הובא בהלכות שבת בשבת שם ,וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הע' 43וכן כלי[ ,ובנוגע אמאי אין בה משום מחתך עיין בהערה 15להלן] כך פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בספר ששכ"ה
הובא שם בעמוד קסז שאלה ג .אולם ,כתב בעה"מ רבבות אפרים בהסכמתו לק' שומר שבת כדת דאסור הגרי"ש פרק ט הערה סא] וכן פסק הגרי"ש אלישיב [במכתב א,ה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן ג"כ הובא בהלכות שבת
אלישיב אף אם הפקק אינו מנתקת לגמרי] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב ,צד]. בשבת פרק יד הערה 70וכן בוביום השבת פרק יג הערה כה] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בס' הלכות שבת
במטבח לרש"ב כהן פרק כא הערה ]15ובשם הגר"ש וואזנר [במשנה ברורה למעשה ע' רנג וכן ג"כ הובא בק' מבית
18כך פסק הגרש"ז אוירבאך[ ,ע' בנין שבת ח"א פרק כ,א וכן עי' במאור שבת ח"א במכתב כג,ו] והגרי"ש אלישיב לוי ח"א עמוד נט ,ושם כתב דהוא בדיעבד] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז,יד] והגר"י בלסקי
[במכתב א,ט נדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא שם בע' רכח וכן ג"כ הובא בשבות יצחק חלק יד פרק טו,א ובפרק [שולחן הלוי פרק ח,ט] וכן היה נהג הסטיפלער [הובא בארחות רבינו שבת אות קפא -אולם היה הקפיד לשפוך את
יז,א] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ז,י] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הע' .]35 המשקה משם דרך הנקב ,ולא היה מנתק את הטבעת אף אחר ניקבתו] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,יח] ובספר
ארחות שבת [פרק יב,יז] וכן הובא בשם בעל המנחת יצחק [ק' קול התורה מב וכן הובא בשמו במאור השבת
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com ח"ה פרק מ] דמותר לנקוב הפקק ולנתקו.
For Dedication opportunities contact the above email address
12יש פוסקים שאסרו נקיבת הפקק ,דלדעתם יש בזה משום מלאכת סתירה ,שסותר הפקק שהוא כלי
שלם[ ,ונפסק בשוע שיד,א שיש בנין וסתירה בכילם] כן הובא בשם רח"פ שיינברג [בחידושי בתרא משנה ברורה
ח"ג עמוד תא ,וכן העיד בעה"מ רבבות אפרים בס' שומר שבת כדת ע' ח] וכן משמע שהוא דעת הגר"י קמנצקי
[כך משמע ממה שכתב באמת ליעקב סימן שיד הערה ]357וכן כתב בק' שומר שבת כדת [עמוד עז] ששמע כן
][CANS הלכה ולמעשה – פתיחת פחיות
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ז -סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג -פרשת שלח
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
הקדמה לפתיחת אריזות ] [Packagesופחיות ]:[Cans
א] הקדמה א' -עשיית כלי
]1יש כמה חששות של איסורי שבת בפתיחת אריזות ] ,[Packagesפחיות ] [Cansוקופסאות ]- [Boxesולכן יש לפתוח את הכל לפני שבת.
]2ובפתיחות פחיות בעיקר יש שתי חששות ,אחד הוא האיסור 'עשיית כלי' ,שלדעת רובא דמינכרא מפוסקי זמנינו' ,1גוף אטום' (והיינו ,דבר שאין לו פתח),
לא נחשב כלי ,ונמצא דע"י פתיחתו נעשה כלי( ,שאסור מה"ת משום בונה או מכה בפטיש )2אבל יש חולקים.3
]3ויש שהקילו בקופסאות שאין דרכן להשתמש בו לעוד שימוש לאחר הרקת תכלותה ] ,[Contentsאבל לדעת כמה פוסקי זמנינו 4שייך בהם האיסור עשיית
כלי כל שהדרך הוא לקיימה עד שתמו תכלותה (חוץ מדבר שהדרך כל 5העולם לזורקה מיד עם פתיחתו ,שמותר לכ"ע שאין עליה תורת כלי כלל.)6
]4ולדעת הפוסקים האוסרים פתיחתה ,אסור אף אם דעת הפותחו לזורקה מיד עם פתיחתה.7
דב] הקדמה ב' -עשיית פתח
]1החשש השני בפתיחת פחיות הוא איסור עשיית פתח ,שג"כ אסור משום מכה בפטיש( ,ולפעמים הוא אסור מה"ת.)8
כיון דשייך לאחסן את תכלותה הנשארת לאחר פתיחתה ,וג"כ מבואר ממה שהובא בשמם בוביום השבת סימן 1הראשון להזכיר האיסור 'עשיית כלי' בפתיחת גוף אטום הוא החזון איש [בסימן נא ס"ק יא]
יג הערה טו לענין שקיות שתייה ע"ש] ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד,י ועיין בהערה לב] וכן שכתב וז"ל" :קופסאות של שמן או של דגים העשוית מטסי ברזל ורצופין מכל צד ,לאו כלי הוא,
מבואר מכל הפוסקים שהורו שאסור לפותחם בזמנינו ע"פ החזו"א ,שיש עליה תורת כלי כיון וכשעושה לו פתח נעשה כלי" עכ"ל.
דראוי לאחסן תכלותה לאחר פתיחתה[ .וכפשוטו שייך לדייק דברי החזו"א בעצמו בסימן נא ס"ק יא, ולדעתו ,גוף אטום (והיינו ,דבר שאין לו פתח להוציא תכלותה) אינו נחשב כלי ,ולכן בעשיית כל פתח
וז"ל" :וזימנין דאינו אוכל את כל הדגים השתא וניחא ליה בשימושה" עכ"ל]. בה נעשה ונחלפת לכלי ,ויש בזה איסור דאורייתא של בונה [כמו שנפסק בשו"ע בסימן שיד,א דיש בנין
והנה ,יש להזכיר כאן שכתב הגר"מ פיינשטיין [אג"מ ח"א סימן קכב ענף ט וענף י] דמעיקר הדין וסתירה בכלים] או מכה בפטיש [עיין בהערה הבאה].
נחשבים הקופסאות כקליפת אוכלין "כחותלות של תמרים וגרוגרות" [הנזכר בשו"ע שיד,ח] שמותר ודעת רוב פוסקים להחמיר כהחזו"א דיש איסור דאורייתא בפתיחת גוף אטום ,והם מסכימים
לשוברם כדי ליקח את התמרים והגרוגרת שבתוכם. דטרם פתיחתו לא היה עליו שם כלי וע"י הפתיחה נעשה כלי ,כן פסק הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט
וכתב לבאר הטעם שאין להחותלות מלאכת סותר בשבירתם ,דכיון דהם מיוחדים להאוכל הלוי ח"ו סימן מד וכן הובא במשנה ברורה למעשה ח"ב שיד הערה נג] והגרי"ש אלישיב [כך כתב בקובץ
שבתוכם ולאחר שתמו האוכל זורקים אותם ,לכן נחשבים הם כקליפת האוכל (דמה לי קליפה תשובות ח"ה או"ח סימן סד ,וכן כתב במכתב א,עח הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בשלמי יהודה פרק ו,
בידי שמים או שנעשה בידי אדם) ואינו נחשב כלי ולכן לא שייך בהם מלאכת בנין וסתירה ,וכעין הערה מ] והגר"נ קרליץ [ חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג וכן בח"א פרק יח עמוד קמד וכן בוביום השבת סימן
סברא זאת כתב השביתת שבת [מעשה חושב יב .]:אבל בסוף הסימן כתב דכל זה הוא מדינא ,אבל יג הערה יא ובעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ]30וכן הובא בשם הסטיפלער והגר"ח קניבסקי [בארחות
הלכה למעשה אין לפתוח שום אריזות בשבת ואפ' באופן השחתה ,וז"ל" :כיון דבני תורה מועטין רבינו ח"א שבת אות קפב ,וכן ג"כ הובא בוביום השבת שם] ובשם רח"פ שיינברג [כך הובא בדברי חכמים
בעוה"ר ובמקום שאינו בני תורה יש דברים שאין להתיר כדי שלא יבואו להקל ,וכ"ש בדור שאלה ' 332שמסכים לדעת החזו"א שהוא דאורייתא' וכן הובא בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקפסאות
ובמקום פרוץ כבזמנינו -ולכן ,אין לקרוע אף דברים שיש בהם צורך שבת" עכ"ל .ולכן לא הבאנו הערה , 35אולם ,בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד כד כתב רח"פ שיינברג דאף גוף אטום יש לו דין כלי ,וחשש
שיטתו למעלה. בפתיחתו משום סתירה ולא משום בונה -וצ"ע בדעתו .אולם ,בין כך ובין כך אסר פתיחתו מה"ת] ובשם הגר"י
ובעיקר חידושו של האג"מ ,יש לציין שהוא כנגד דעת רוב אחרונים ,וכוללת האליהו רבה [ס"ק בעלסקי [הובא בספר ל"ט מלאכות לר' דוד רביאט] והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב הערה קיג
טו] הגרי"ז [שם] הפמ"ג [א"א ס"ק יג שהובא באג"מ שם בתחילת ענף ט] והערוך השולחן [סי' ט] וכן ג"כ וכן ג"כ הובא בבני אברהם ח"א בפתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ]35ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה ח"א
קשה מדברי המג"א [ס"ק יג ,אולם עיין באג"מ שם בענף ט שרוצה לדחוק המג"א ,וע"ע בדברי רח"פ שיינברג פרק ד,יא וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ]222והגר"מ שטרנבאך [תשובות והנהגות או"ח ח"א סימן רלא וע"ע
-בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד לא -שכתב ד'דוחק גדול הוא'] והמשנ"ב [שהעתיק דברי המג"א] דלדעת אלו ביור"ד ח"ה סימן רנח] וכן נפסק בשו"ת מנחת יצחק [ח"ד סימן פד הורה להחמיר ולפתוח את הכל מערב
האחרונים ההיתר לשבור 'חותלות' הוא מפני שנחשבים ככלי 'מוסתקי' [שנפסק בשו"ע שיד,א דלא שבת -וע"ש למי ששכח לפתוחה מערב שבת] ובשו"ת ציץ אליעזר [ח"ו סימן לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ד
שייך בהם בנין וסתירה] אבל בכלי גמור לא ס"ל אותו היתר [ואף שיש כמה פוסקים שסוברים כל סימן לג] ובשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה ד"ה יסוד הדין] ובשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן קכא
קופסאות אוכלין נחשבים ככלים מוסתקי עיין בהערה 2למעלה ,אבל כבר כתבנו שם דדעת רוב פוסקים ששייך אות ט].
מלאכת מכה בפטיש בכל פתיחת גוף אטום ,ומכה בפטיש שייך אף בכלי מוסתקי כמו שנפסק בשו"ע שיד,א].
וכן יש לציין שכמה פוסקי זמנינו נקטו דלא כהביאור של האג"מ (והשביתת שבת) ,כך הובא בשם 2החזו"א [בסימן נא ס"ק יא] כתב דהאיסור בפתיחתו הוא מלאכת בונה ,דנבנה הכלי ע"י פתיחתו,
הגרי"ש אלישיב [שבות יצחק חלק יד פרק יא,א] וכן כתב רח"פ שיינברג [בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד ונפסק בשו"ע [בסימן שיד,א] דיש בנין וסתירה בכלים .ואף שיש כמה פוסקים שסוברים דקופסאות
לב 'דלא מסתבר כלל'] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב הערה קיג 'דברי האג"מ הם מחודשת אוכלים ומשקין דינם ככלי 'מוסתקי' [והיינו ,כלי גרוע] שנפסק בשו"ע [שם] דאין להם איסורי בנין
מאד'] ורפ"א פלק [פרק ב,ז ובהערה יג כתב 'הוא דעת יחיד בזה ,ולהלכה נקטינן בזה להחמיר']. וסתירה ,והם דעת הגרש"ז אוירבאך [בששכ"ה פרק ט הערה י] והגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק
סד,ה ובהערה ]8ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק א,ב] ,מ"מ כתבו הפוסקים דאף אם נחשבים
5לדעת רוב פוסקים כל שאין דרך כל העולם לזורקה מיד עם פתיחתה אסור לדעת החזו"א ,ומפני מוסתקי יש איסור דאורייתא בפתיחתם משום מלאכת מכה בפטיש שנפסק בשו"ע [שם]
ד פתח בגוף אטום נחשב תיקון בדרך העולם כיון דיש שמשתמשין בהם לאחר פתיחתם ,כן הוא דמלאכת מכה בפטיש שייך אף במוסתקי ,וכיון דטרם פתיחתו אינו כלי יש איסור מכה בפטיש
דעת הגר"נ קרליץ [ חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג ד"ה ונראה וכן בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ]31 בזה שנעשה כלי ע"י הפתח ,כך פסק רפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד,יא וכן בזכור ושמור ח"ג
ולכן לדעתו אסור לפותחם אף אם דעתו לזורקה מיד ,וכן מבואר שהוא דעת הגרי"ש אלישיב עמוד ]222והגר"נ קרליץ [ עיין בחוט שני ח"א פרק יח עמוד קמד וכן בח"ב פרק לז עמוד רעג ד"ה נקב]
[ קובץ תשובות ח"ה סימן סד שפסק כהחזו"א דאסור לפתוח קופסאות שימורים אף אם דעת הפותחה לזורקה והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב הערה קיג] והגר"מ שטרנבאך [בתשובות והנהגות ח"ה יר"ד סימן
עם פתיחתה ,ואף שבזמנינו אין דרך כל העולם להשתמש בה לאחר פתיחתה] ,וכן מבואר ממה שנפסק רנח בסו"ד] וכן נפסק בשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה ד"ה ומ"מ] ובשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן
בספר ששכ"ה [ בפרק ט,ב דהאיסור של עשיית כלי בפתיחת קופסאות שימורים הוא אף אם דעתו לזורקה קכא אות ט] וכעין זה כתב בשו"ת מנחת יצחק [ח"ד סימן פג אות לד,לה שאף החזו"א איירי במוסתקי,
מיד עם פתיחתה ,ואף שבזמנינו לא שייך לומר שדרך כל בני אדם הוא להשתמש באלו קופסאות] וכן הוא דעת אולם נשאר שם בצ"ע].
הגר"מ שטרנבאך [ תשובות והנהגות ח"א סימן רלא שכתב דנחשבת תיקון כיון שראוי להשתמש בו אף שלא
3יש פוסקים החולקים על יסודו של החזו"א ,ודעתם דאף גוף אטום נחשב 'כלי' ומותר לפותחם,
נהגו לעשות כן] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א סימן קכא בסו"ד שכתב דקופסאות שמן ושאר מינים
כך הוא דעת הגרש"ז אוריבאך [מנחת שלמה ח"ב סימן יב,ב] והגרי"י פישר [הל' א"י פרק סד,ה] ועוד.
דזימנין דאינו אוכל המאכל שבקופסא ונשארת בתוכה לאיזה זמן ,אסור לפותחו בכ"ג משום תיקון כלי] [ואף
שבפפב"ח פרק ד הערה לב צידד להקל בזה ע"ש ומ"מ הורה להחמיר ע"ש בהערה לא כיון דעלולים לבוא לידי
ומ"מ ,יש שאסרו פתיחתם משום מלאכת סתירה ,שכיון שיש לו דין כלי כשהוא גוף אטום ,הרי
מכשול שיבוא להשתמש עם הקופסא לאחר תכלותה לצורך איחסין המאכל ע"ש]. בפתיחתו סותר את הכלי ,כך הוא דעת רח"פ שיינברג [בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד כד וכמו שכתב
התהלה לדוד -אולם צ"ע ממה שהובא בדברי חכמים בשמו בשאלה ]332
6דהיכא דדרך כל העולם לזורקן להאשפה מיד ,ואין משתמשין בה כלל לאחר פתיחתו אף לא והגרש"ז אוירבאך [בששכ"ה פרק ט הערה י] פסק דכל קופסאות ואריזת אוכלים נחשבים כלי
לתכלותה הנשארת ,אז בוודאי אין עליה תורת כלי ואין איסור בפתיחתם ,כמו שפסק החזו"א 'מוסתקי' ולא שייך בהם מלאכת בנין וסתירה [כדאיתא בשו"ע שיד,א דכלים של מוסתקי ,והיינו כלי
[סא,ב ד"ה שפופרת] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד קמב] ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק גרוע ,לא שייך בהם בנין וסתירה] וכן פסק הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סד,ה ובהערה .]8
ד,ט] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,ז] ובספר ארחות שבת [פרק יב,טו]. אולם ,הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"ה יר"ד סימן רנח בסו"ד] כתב שאף אם גוף אטום יש לו דין כלי,
7הנה ,כתב החזו"א [סימן נא ס"ק יא] להדיא דאסור לפותחו אף אם דעתו לזורקו מיד דלא מ"מ יש איסור מה"ת של מכה בפטיש בפתיחתו ,כיון דמתקנת הקופסא ע"י שהוסיף תיקון
מחשבינן כוונתו ,וז"ל" :כשאין דעתו על הקופסא אלא להוציא מה שבתוכה ולזורקה לאשפה, בהפתח [ומכה בפטיש שייך אף בכלי מוסתקי כמו שכתבתנו למעלה].
אמנם יש לאסור משום גזירה דילמא יכוין לשם פתח ,והרבה בני אדם דעתם על הקופסא לשמש אבל לדעת הגרש"ז אוריבאך [ עיין במנחת שלמה ח"ב סימן יב אות ב וע"ע בששכ"ה פרק ט,ג ובהערה טו]
בה להניח בה בורית או מסמרים וכיוצ"ב ,וזימנין דאינו אוכל את כל הדגים השתא וניחה ליה כל שאין דעתו להשתמש שימוש חוזר לאחר הרקת תכלותה ,אינו נחשבת תיקון כלי ,וכן הוא
בשימושה ,ואפשר דאף בדעתו לזורקו אין מחשבינן כוונתו ,דכאן כשסתום מכל צד כל שעשה לו דעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל סד,ו וע"ש הערה סו דמה שנשאר בכלי לאחר פתיחתו אינו נחשב
פתח חשיב בנין וכו' כיון דמחלף גוף אטום לצורת כלי" עכ"ל. שימוש חדש בהכלי] ולכן לדעת שניהם ,מותר לפתוח 'גוף אטום' בשבת.
ותורף דבריו הוא ,א] דכיון דיש אנשים שמשתמשין בקופסאות אוכלין לאחר פתיחתן אסור 4ויש שכתבו להתיר פתיחת רוב קופסאות שיש לנו בזמנינו ,שאין הדרך להשתמש עם הקופסאות
לפתוח אותם אף אם אין דעתו להשתמש בו כלל ,דגזרו חז"ל [כדאיתא בגמרא ביצה לג ]:דילמא לשימושים אחרים [כמו שהיה מצוי בזמנו של החזו"א ,וכמו שכתב החזו"א 'דהרבה בני אדם דעתם על
יכוין להשתמש בו ולא רק להוציא תכלותה. הקופסא כדי להניח בהם בורית ומסמרים'] ושאף החזו"א יודה דאין איסור עשיית כלי בפתיחתו ,כך
ב] דכיון דטרם פתיחתו לא היה עליו שם כלי כלל הרי בפתיחתו נבנה הכלי ,נמצא דאסור אף אם כתב להתיר בשו"ת מנחת יצחק באופן דיעבד [עיין בח"ד סימן פג ,אות לו ואות לח ,שכתב דמי שמיקל
אין דעתו להשתמש בו כלל ,דהרי השתנה הגוף אטום לצורת כלי ומה איכפית לנו בכוונתו. לפותחם בשבת אחר ששכח לפותחם לפני שבת יש לו על מי לסמוך אם אכן דרך כל בני עירו (עיין בסוף אות לט)
וכן הורה כמה פוסקי זמנינו להחמיר אף אם דעתו לזורקו מיד ,כן הוא דעת הגרי"ש אלישיב לזורקו לאחר שתמו תכלותה] .וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה] אבל כתב שם דאיסור
[קובץ תשובות ח"ה סימן סד] ,וכן נפסק בספר ששכ"ה [בפרק ט,ב] ,וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך דרבנן של מכה בפטיש מיהא איכא [ע"ש בסוף הסימן ,אבל בח"ב פרק כז,ה לא חשש לזה -וצ"ע בדעתו].
[תשובות והנהגות ח"א סימן רלא כיון שראוי להשתמש בו] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעד] ורפ"א אולם ,לדעת כמה פוסקי זמנינו אף בזמנינו יש לו עליו תורת כלי ויש איסור עשיית כלי בפתיחתו,
פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א סימן קכא בסו"ד]. כיון דראוי לאחסן את תכלותה הנשארת לאחר פתיחתו ,וכן פסק הגר"נ קרליץ להדיא [חוט שני
8ואם הוא נקב קטן שנעשה רק להוציא איסורה הוא רק מדרבנן ,ואם הוא נקב גדול שעשוי ח"א פרק יח ,עמוד קמד ,וכן בח"ב פרק לז עמוד רעג ד"ה ונראה] וכן הוא דעת הגר"ח קניבסקי
והסטיפלער [עיין בארחות רבינו ח"א אות קפב דשייך עשיית כלי בשקיות חלב ,ומבואר דנחשבת עשיית כלי
להכניס ולהוציא איסורה הוא מה"ת [משנ"ב סימן שיד ס"ק ו].
]2ויש איסור עשיית פתח רק אם עושה פתח יפה( 9והיינו ,שמכוין על גודל הפתח כדי להשתמש בה).
]3י"א דדבר שדרכו לשתות או לאכול במעמד אחת ,לא שייך בפתיחתו משום עשיית פתח ,10ויש אוסרים אף בזה.11
ג] הלכה למעשה בפתיחת פחיות ד
]1לדעת רוב פוסקים ,אסור לפתוח מתכת טונה וכיוצ"ב ] [Tuna Fish Cans ect.בשבת( ,משום עשיית כלי ,)12ואף אם דעתו לזורקה מיד לאשפה( 13ויש מקילים.)14
]2ויש 15מתירין לפותחו באופן הרגיל אם יעשה מתחילה נקב בתחתית הקופסא (דכיון דהכלי כבר מקולקל ע"י הנקב לא הוי עשיית כלי) ,ויש מתירין 16רק אם
מתחילה עשה שני נקבים (למעלה ולמטה) בבת אחת ( ,17ויש מקילים לפותחו במקצת[.)18א]
]3לדעת רובא דמינכרא מהפוסקים ,אסור לפתוח פחיות שתייה ] [Soda Cansבשבת( ,י"א משום עשיית כלי ,19וי"א משום עשיית פתח 20וי"א אף מלאכת מחתך.)21
]4ולדעת רוב פוסקים אסור ג"כ לנקבו( 22דכיון דראוי לשתותו ע"י הנקיבה אסור נקיבתו משום עשיית כלי) ,ויש מתירין 23לעשות חור קטן (כיון שאינו ראויה
לשתותו כראוי דרך הנקב כזה) ויש שהקילו לפותחו במקצת[ .24א]
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] אין התיר לפתוח אותו במקצת ,דיש איסור עשיית כלי בכל פתיחה שעושה [ואינו דומה לפתיחת פקק הברגה במקצת].
ויש לדעת שבמציאות קשה מאד לעשות השני נקבים בבת אחת ממש( ,ולדעתם ,אם הקדים נקב
9ומפורש בשו"ע [שיד,א] דשייך זה אף בכלי מוסתקי ,ולכן אף לדעת הפוסקים [עיין בהערה 2למעלה]
אחד לחבירו ,כבר יש בו חשש דאורייתא של עשיית כלי) ,וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו
דקופסאות אוכלין ומשקין דינו כמוסתקי ,מ"מ בוודאי שייך איסור זה.
שבת אות קפב] וז"ל" :היתרם מפוקפק ,משום דאי אפשר לצמצם ,ומקדימים נקב אחד ומיד הוי וכן אף לדעת הפוסקים דס"ל דאף גוף אטום יש לו דין כלי (ולא שייך לאסור פתיחתו משום
כלי ברגע זה" עכ"ל. עשיית כלי) מ"מ שייך האיסור של עשיית פתח כשמוסיף פתח להכלי ,ואין מחלוקות בין
18בשו"ת חלקת יעקב [סימן קכב אות יא] כתב עוד עצה שיהא מותר לפתוח את הקופסא ,והוא הפוסקים בנוגע עיקר איסור זה.
שיפתח את המכסה רק במקצת כשהוא עדיין מחובר להכלי ,דאז אין איסור משום עשיית כלי 10דס"ל דצריך להיות פתח שיתקיים להוציא את תכלותה למשך זמן מה ,ואם רוצה להוציא כל
כיון דהכלי אינו נגמר וא"א להשתמש בו כראוי ככה ,וכן פסק הגר"ש פעלדער [הובא בבני אברהם
ח"ט פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה 43וכן בספרו באנגלית פרק ט הערה .]14 תכלותה במעמד אחת ואין דעתו להשתמש בהפתח אח"כ אין איסור בדבר ,כך הוא דעת החזו"א
אולם לא הוזכר עצה זאת בשאר הפוסקים .וכן לכאורה מבואר משנתנו העצה בהנקיבה ולא נתנו [סימן נא ס"ק י] והגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה ח"ב סימן יב,א] וכן פסק רפ"א פלק [פיה פתחה
בחכמה פרק ד ,הערה ה ,והערה ו].
העצה לפותחה במקצת שדעתם שאינו מועיל לפותחו במקצת ,וכל שכן לדעת הפוסקים שאסרו
נקיבתו משום עשיית כלי[ ,עיין לעיל בסוף הערה ]19לכאורה יאסור כאן לפותחו במקצת. 11מבואר מכמה פוסקי זמנינו דאף אם נתרוקן תכלותה במעמד אחת ג"כ שייך האיסור עשיית
פתח ,כן הוא דעת הגרי"ש אלישיב [הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יז,ב בשמו דאסור לפתוח פחית שתייה
19והיינו לדעת החזו"א וסייעתיה דפתיחת גוף אטום אסור משום עשיית כלי[ ,ועיין בהערה 1למעלה משום עשיית פתח ,ואף שנתרוקן במעמד אחת ,וכן הובא ג"כ במכתב א,סה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן ג"כ
שכן הסכימו רובא דמינכרא של פוסקי זמנינו] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד רעד] ורפ"א פלק מבואר ממה שכתב במכתב א,נד לענין שקית שתייה וכן הובא בשמו בוביום השבת פרק יב הערה יד וכן כתב
[בפפב"ח פרק ח,ב וכן בזכור ושמור ח"ג ע' ]240והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב,ק וכן הובא בשמו בארחות שבת פרק יא,הערה סא שכן נוטה דעתו ,דשייך האיסור עשיית פתח אף אם נתרוקן במעמד אחת]
בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ]42להדיא בנוגע לפחיות שתייה האלו. והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעג שג"כ אסור פחית שתייה מפני עשיית פתח ,וכן מבואר ממה שהובא
אולם ,הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה י והערה יא וכן כתב במנחת שלמה ח"ב סימן יב,א] בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מפני עשיית פתח ,ואף שכל שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד]
התיר פתיחתו [דלדעתו לא שייך האיסור עשיית כלי או סתירה -עיין בהערה 3למעלה]. והגר"ח קניבסקי [מבואר ממה שהובא בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מפני עשיית פתח ,ואף
20כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יז,א ובפרק יא,ד -וכן הובא בארחות שבת שכל שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד] והגר"י בעלסקי [כך מבואר משולחן הלוי פרק ח,ח שאסור פחית
פרק יא הערה סא שכן נוטה דעתו] דכיון שרוצה שיהא החור בגודל מסוים כדי לערות מתוכו כראוי שתייה מפני עשיית פתח ,ואף דדרכו להתרוקן במעמד אחד ,כמו שכתב במנחת שלמה ח"ב סימן יב,א].
או כדי לשתות מתוכו ממש ,נחשב זה פתח נאה ואסור משום עשיית פתח ,וכן פסק הגר"י בעלסקי 12הוא המקרה שדיבר בה החזו"א [בסימן נא ס"ק יא] שאסור לפותחו דע"י פתיחתו משתנה אותה
[בשולחן הלוי פרק ח,ח וכתב שם דאיסורא מה"ת איכא כיון דעשוי להכניס ולהוציא] וכן כתב בשו"ת אור מגוף אטום לצורת כלי ,ויש בזה איסור של עשיית כלי ,וכך פסק הגר"ש וואזנר [שו"ת שבט הלוי
לציון [ח"ב פרק כז ,אות ו] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ובשם הגר"י קמנצקי [בספר דברי חכמים ח"ו סימן מד] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג] והגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות ח"ד סימן
שאלה - 332דאסור אם נשאר הטבעת תלויה ,אבל לא ביאר שם טעמם] דאסור לפותחו. סד ,וכן במכתב א,סח הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בדברי חכמים שאלה 332שהורה להחמיר] וכן הובא
אולם לדעת הגרש"ז אוירבאך לא שייך בה איסור עשיית פתח [כיון שהדרך לשתותו במעמד אחת -ע' בשם הסטיפלער [ארחות רבינו ח"א אות קפב] ובשם הגר"י בעלסקי [בל"ט מלאכות לר' דוד רביאט]
בהע' 11לעיל] וכן הוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל פרק סה,ח] וכן רפ"א פלק [בפיה פתחה והגר"ח קניבסקי [בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קסז ,שאלה ז] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות
בחכמה פרק ח,ב ,כיון דתכלותה נתרוקנה במעמד אחת -עיין בהערה 11לעיל ,אבל לא התיר פתיחתו למעשה, פרק לב ,הערה קיג] והגר"מ שטרנבאך [תשובות והנהגות ח"ה יר"ד סימן רנח] ורפ"א פלק [בפיה פתחה
דלדעתו אסור משום עשיית כלי]. בחכמה ח"א פרק ד הערה לא וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ,220אם אכן דעתו להשאיר קצת תכלותה בתוכה]
21הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק פרק יז,ב וכן בארחות שבת פרק יא ,הערה סא] דיש בזה ג"כ וכן יש שהובאו בשם הגרח"פ שיינברג [בדברי חכמים שאלה 332וכן בבני אברהם ח"א בפתיחת בקבוקים
משום מלאכת מחתך כיון דנפתחת ע"י עגול מנוקב ,וכן לכאורה הוא דעת הפוסקים שסוברים וקפסאות הערה 35ומשמע משניהם דהוא משום החזו"א אבל בק' בשבילי הרפואה ח"ז עמוד לב כתב דהוא
בעלמא כשיטתו לענין דינו במחתך [ הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי ,וכן יש שהובא בשם רח"פ שיינברג משום סתירה אבל בין כך ובין כך סבר דיש איסור דאורייתא בפתיחתו] וכן נפסק בשו"ת ציץ אליעזר [ח"ו
והגר"מ שטרנבאך] אבל אינו מוכח שס"ל כן שלא כתבו להדיא כן בנוגע לפחיות שתייה. סימן לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג] וכולם כותבים לאסור פתיחת קופסאות של דגים וכד'.
אולם ,לדעת רפ"א פלק אין בה משום מלאכת מחתך כיון דאין צורת הכללית של הכלי נשתנה, והוסיף בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז,ה] דאסור לפותחו כרגיל מפני עשיית פתח [אבל צ"ע שהרי
[עיין בפפב"ח ח"א פרק י ,הערה א] ,ולדעת הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה יא וכן במנחת אינו מכוין על גודל הפתח].
שלמה ח"ב סימן יב,א] גם בעלמא לא אמרינן שהחותך בקו מנוקב אסור משום מלאכת מחתך. 13כתב החזו"א [סימן נא ס"ק יא] להדיא דאסור לפותחו אף אם דעתו לזורקו מיד דלא מחשבינן
סיכום הדבר ,הפוסקים האוסרים הם הגרי"ש אלישיב ,הגר"נ קרליץ ,רפ"א פלק ,הגר"י בעלסקי, כוונתו .ועיין במה שכתבנו בהערה 8למעלה.
והגר"ש קמנצקי ,וכן נפסק בשו"ת אור לציון ,וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין ובשם הגר"י
קמנצקי( ,וכן יצא אליבא דהגר"ח קניבסקי). 14בשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן קכא אות ט ואות י] כתב לחלק בין קופסאות של מאכלים או
והפוסקים המתירים הם דעת הגרש"ז אוריעבאך והגרי"י פישר. שמן לקפסאות של דגים/טונה ,שקפסאות של שאר מאכלים ושמן אין כולם נזרקין מיד עם
פתיחתן שיש שמאחסנים את הנשאר בתוכה ,ולכן יש עליה תורת כלי ושייך לאסור פתיחתו
22ואף דלדעת כמה פוסקים מותר לנקוב קופסאות אוכלין( ,כגון דגים/טונה וכיוצ"ב ,ואח"כ מותר משום עשיית כלי ,מש"כ קופסאות של דגים שאין מי שמאחסן את הדגים הנשאר בתוכה כיון
לפותחו באופן הרגיל) ,ולדעתם אין איסור עשיית כלי בהניקוב הראשונה[ ,ע' בהע' 16למעלה] אבל שמקלקלת ע"י האויר פתוח ולכן כתב דאין עליה תורת כלי ואין איסור בפתיחתו.
כאן כשמכילה משקה יש איסור בנקיבתו כיון דראוי לשתותו דרך הנקב ,ועל כן יש להנקב דין ולדעת הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה י] והגרי"י פישר [בהליכות א"י פרק סד,ו] אף
פתח שאסור משום עשיית פתח ,כן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ד] וכן בקופסאות דגים אין איסור לפותחם ,מפני שחולקים לגמרי על הדין של החזו"א וסוברים דאף
הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום השבת סימן יג הערה ה] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב,ד] טרם פתיחתו יש לו תורת כלי ,ולא שייך האיסור עשיית כלי בפתיחתו [וכמו שהבאנו בהערה 3לעיל].
ובספר הלכות שבת בשבת [פרק יד,לה] וכמו שכתב החזו"א [סימן נא ס"ק יא ד"ה ובקופסא]
דכשמכילה משקה אפ' נקב קטן נחשב פתח. 15דכיון דנקבו טרם פתיחתו ,נמצא דבשעת פתיחתו אינו ראוי להיות כלי ,דהנקב בתחתיתה איבד
את שימושיה הראויה לה ולכן לא שייך לאסור פתיחתה אח"כ משום עשיית כלי ,כך הובא בשם
23כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ד וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא הסטיפלער בשם החזו"א עצמו [בא"ר ח"א שבת אות קפב] וכן פסק הגרש"ז אוירבאך [בששכ"ה פרק
דהלכיתא גליון ע עמוד כט] דמותר לעשות נקב קטן מאד שיטפטף ,ואין הניקוב נחשב עשיית פתח ט הערה כב] וכן פסק רפ"א פלק [בפפב"ח פרק ד,טו] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,ג] ובספר ארחות
כיון דאינו ראיוה להוציא כדרכה את המשקה ,וכמו כן כתב הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ח,ח]. שבת [פרק יב,ב] ובשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז,ה] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב,צט].
אולם משמע קצת מסתימת שאר פוסקים שלא נתנו עצה זאת ,שלדעתם אף נקב קטן מאד אולם ,לדעת הגר"נ קרליץ לא יועיל לעשות בה נקב מלמטה ,כיון דמיד בעשיית הנקב כבר נשתנה
שיטפטף המשקה נחשב פתח ,ויש בה איסור עשיית כלי. הקופסא מגוף אטום לצורת כלי ,ועובר על האיסור של עשיית כלי [כך כתב במכתב א,לג הנדפס במאור
והפוסקים שהזכרנו לא כתבו שמותר אח"כ לפותחו באופן הרגיל ,אבל רפ"א פלק [זו"ש ח"ג ע' 221 השבת ח"ה ,וכמו שכתב בחוט שני ח"ב עמוד רעג ,וכן ג"כ הובא בשמו בארחות שבת פרק יב ,הערה ח וכן בעם
וע' 226וכן בפפב"ח פרק ח,ב] כתב דמותר לפותחו כרגיל אח"כ כיון דהפחית כבר מקולקל ע"י הנקב. מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ]6וכן הוא דעת הגר"ח קניבסקי [כך כתב במכתב ב,לד הנדפס במאור השבת
ח"ה וכן הובא בעם מקדשי שביעי ח"ב עמוד קסז שאלה ז ושם ביאר שיטתו דהוי עשיית כלי ע"י הנקב הראשונה]
24כתב בשו"ת אור לציון [ח"א עמוד סח וכן בח"ב פרק כז,ו] להתיר פתיחתו שיפתח אותו במקצת, וכן מבואר שהוא דעת אלו הפוסקים שהורו שמותר לפותחו רק ע"י נקיבת שני נקבים (אחד
וע"י זה אין בו איסור של עשיית פתח ,כיון דאם יפתחנו רק במקצת אין זה פתח נאה [ורק המכוין למעלה ואחד למטה) בבת אחת [עיין בהערה הבאה שהוא דעת רח"פ שיינברג ,שו"ת אז נדברו וכן כתב
לעשות פתח נאה נאמר בו איסור עשיית פתח -ע' במה שכתבנו לעיל בהע' .]10
ובשו"ת חלקת יעקב [סימן קכב אות יא] מוסיף שיועיל עצה זאת לפתוח את המכסה במקצת הגרי"ש אלישיב במכתב אחד] שלדעתם לא יועיל נקב אחד בתחתית הקופסא בלבד.
(כשהוא עדיין מחובר להכלי) גם שלא יהא בו איסור של עשיית כלי (ואף שעשיית כלי א"צ פתח נאה) 16כך הובא בשם הגרח"פ שיינברג [בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה 36וכן הובא בשמו
כיון דהכלי אינו נגמר וא"א להשתמש בו כראוי ככה ,וכמו"כ פסק הגר"ש פעלדער [הובא בבני בדברי חכמים שאלה ]332וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג].
אברהם ח"ט פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה 43וכן בספרו באנגלית פרק ט הערה .]14 ולענין דעת הגרי"ש אלישיב בזה ,במכתב אחד כתב דצריך לנקבו מב' צדדים [נדפס בקובץ תשובות
אולם מסתימת רוב פוסקים משמע דס"ל שלא יועיל עצה זאת ,וכן פסק הגר"ש קנמצקי [קובץ ח"ה סימן סד] ובמכתב אחרת כתב דמספיק בנקיבה אחת מתחתיתה [מכתב א,עו הנדפס במאור השבת
הלכות פרק לב ,הערה קטו] שלא יועיל לעשות עצה זאת כדי שלא יהא עשיית כלי לדעת החזו"א, ח"ה וכן ג"כ הובא בשמו בשבות יצחק חלק יד פרק יג,א אבל כתב שם דעכ"פ אינו לכתחילה].
וכמו שכתב החזו"א [בסימן נא ס"ק יא ד"ה קופסאות] וז"ל" :בכל שבירה שעושה חשיב נקב יפה". 17עצה זאת מהני רק אם אכן עשה את השני נקבים בבת אחת ממש ,דאל"ה נחשב עשיית כלי
מיד ע"י הניקוב הראשונה ,ושוב לא יועיל מה שיעשה עוד נקב בצד האחרת (דהוי רק סותר את הכלי
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com
For Dedication opportunities contact the above email address
שכבר עשה) ,כך הובא בשם רח"פ שיינברג [בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקופסאות הערה 36וכן
בדברי סופרים שאלה ]332וכן פסק הגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות ח"ה סימן סד] וכן הובא בשם
הסטיפלער [בארחות רבינו ח"א שבת אות קפב] וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג].
][Boxes הלכה ולמעשה – פתיחת קופסאות
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ח -סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג -פרשת קרח
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
][Cardboard Boxes א] הקדמה -פתיחת קופסאות קרטון
]1אף שלדעת רוב פוסקי זמנינו פתיחת 'גוף אטום' (דבר שאין לו פתח) אסור מה"ת משום עשיית כלי ,יש מחלוקת בין הפוסקים אם יש איסור בפתיחת
קופסאות קרטון ] [cardboard boxesשעשוי לפתוח אותו במקום שסוגרים אותו (שי"א דכיון שנסגר על דעת לפותחו שם ,מעולם לא נתבטל הפתח ולא נחשב גוף אטום).1
]2ויש לדעת ,שבפתיחת קופסאות קרטון שייך אף הנידון של מלאכת קריעה( ,דכיון שהוא דבר רך נחשב פתיחתו 'קורע'.)2
]3אולם ,כל קריעת קלקול מותר לצורך אוכל שבת (כיון שאסור רק מדרבנן) ,ורק קריעת תיקון אסור מה"ת בכל גווני.3
][Cardboard Boxes ב] הלכה למעשה -קופסאות קרטון
(רבים אוסרים ]1לדעת רוב פוסקים ,אסור לפתוח קופסאות שנסגרים ] [Closedבדבק ] [glueוכגון אלו המחזיקים דגני בוקר ] [Breakfast cerealsאו מצות 4
משום עשיית כלי 5ומשום קריעת תיקון )6ואף אם יוריק ] [Emptyאת תכלותה ] [Contentsבפתיחתה ויזרוק את הקופסא ] [Boxמיד לאשפה ,7ויש שהקילו לגמרי.8
5עיין בהערה 1למעלה שיש כמה פוסקים הסוברים דאף בקופסאות קרטון שנסגרו על דעת 1לדעת החזו"א וסייע' [שהוא דעת רובא דמינכרא מן הפוסקים -עיין במה שכתבנו בגליון כ"ז פתיחת פחיות]
לפותחם באותו מקום ,מ"מ פתיחתם אסור משום עשיית כלי. פתיחת גוף אטום אסור משום עשיית כלי ,ולדעתו הוא איסור תורה של בונה (או מכה בפטיש).
ובנוסף ,יש פוסקים שסוברים דאף אם אינו חשוב גוף אטום מ"מ שייך בו מכה בפטיש בפתיחתו אולם ,יש כמה פוסקים המקילים בקופסאות העשיות מחומר קרטון ,כיון דאלו הקופסאות היו
כיון דנתקנת הקופסא ע"י הפרדת שפתותיה שמאפשר להשתמש בה (וכגון להוציא ולהחזיר תכלותה פתוחה בזמן מוקדם ונסגרו על דעת שיפתחו באותו מקום שנסגרו ,ולכן לדעת אלו פוסקים
דרך הפתח) לזמן רב כגון בקופסאות דגני ,כן הוא דעת הגרי"י פישר [הובא בהל' א"י פרק סה,ו] והוא מעולם לא נתבטל הפתח ואין בפתיחתו איסור משום עשיית כלי כיון כיון דאינו גוף אטום ,וכן
כעין מה שכתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה ח"ה יר"ד סימן רנח בסו"ד] דכיון דנתקנת הקופסא ע"י ג"כ לא שייך האיסור של עשיית פתח כיון דהוי פתח ישן ולא נעשה שום פתח חדש בפתיחתו ,כן
שהוסיף תיקון להפתח אסור מה"ת משום מכה בפטיש ,ואף אם אינו נחשב גוף אטום. הוא דעת הגר"י קמנצקי [כמו שהובא בשולחן הלוי פרק ח,ח ובקובץ הלכות פרק לב ,הערה קיח לענין
קופסאות חלב ששפתותיה סגורים יחד מלמעלה ע"י דבק] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ח"א פרק
6עיין במה שכתבנו בהערה 3למעלה דמותר לקרוע לצורך אוכל שבת ורק כשהוא באופן קלקול, יב ועיין בהערה שם שכתב שכן הוא דעת רוב ראשונים] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קיט
אבל אם נתקנת הקופסא עצמה בקריעתה ,כיון דאיסורא הוא מה"ת לא הותרה לצורך השבת. וכן הובא בשמו בבני אברהם ח"א בפתיחת קופסאות ובקבוקים הערה ,64אולם בבני אברהם במדורה אינגלית
ולדעת הרבה פוסקים ,הפותח קופסאות קרטון (כגון המחזיק דגני או מצות) נחשב אותה קריעה בפרק יא הערה ז הובא שלא היה דעת הגר"ש קמנצקי ברור באלו הקופסאות (כגון של דגני בקר) ששפתותיה
קריעת תיקון כיון דנתקנת הקופסא בזה דנשתנת מקופסא סגור לקופסא פתוח ומאפשר להוציא נדבקו מלמעלה קודם שמאחדים צדדיה מלמטה דאז קשה לומר דהוי פתח ישן כיון דבשעה שהיה פתוח עדיין
ולהחזיר תכלותה עד שנגמרת ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק פרק יא,ג לענין שקיות לא נגמר עשיית הכלי] וכן הובא בשם הגר"ש מילר [בבני אברהם ח"א בפתיחת קופסאות ובקבוקים הערה
וכ"ש בקופסאות] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חו"ש ח"א ע' קמד] ורפ"א פלק [בזו"ש ח"ג עמוד 225וכן בפפב"ח ]35וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב הערה יד והערה מ].
פרק ב,ד ופרק י,ב] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב,י הערה יט וכעין מה שנפסק שם בפרק יב,כד ואפשר שכן הוא ג"כ דעת הגרש"ז אוירבאך [כמו שהובא בשמו בששכ"ה פרק ט הערה כא] שכתב
ובהערה מא שם] וכן פסק הגר"ש מילר [הובא בבני אברהם ח"א פקו"ב הערה ]63וכן פסק הגר"ש מילר להתיר פתיחת שקיות מפני שנדבק קל (כגון בשקיות) ,אמנם יש להסתפק אם הדיבוק בקופסאות
[בני אברהם ח"א הערה ]63וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [חלק יא סימן יב ,דאסור לפתוחו כרגיל ,ורק בשעת נחשבים קל ,שבדרך קל דבוקים ביותר חזק.
הדחק יש לפותחו באופן קלקול] .וכן היה תמיד מורה הגר"מ פיינשטיין לפתוח כל הקופסאות ושקיות ומאידך גיסא ,מצינו כמה פוסקים שדעתם להחמיר שכיון שנסגר הפתח היטב נתבטל הפתח
בדרך השחתה דווקא[ ,כך הובא בפפב"ח ח"א בביאורי הלכה בהערה על סימן א בשם הגר"א בלוט] וכן לגמרי ופתיחתו אסור משום עשיית כלי/פתח ,ואף שנסגרו על דעת לפותחם באותו מקום ,כן הוא
הובא בשם הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו ,עמוד סא] לענין שקיות קטנות וכ"ש לענין קופסאות. דעת החזו"א עצמו [כתב בדינים והנהגות פרק יג,יז שאסור לפתוח חבילות מצות שדבוקים ששפתותיה
מלמעלה בשבת ,וכן העיד הגר"ח קניבסקי בקונטרוס הזכרונות פרק כ,נד והוסיף שם שהוא משום עשיית כלי,
7לדעת הפוסקים שהזכרנו למעלה בהערה 1לעיל שאסרו לפותחם משום עשיית כלי [ע"פ החזו"א ומבואר דלדעתו הוי גוף אטום ואף שהיתה פחותה מתחילה] והגר"מ פיינשטיין [כמו שכתב באג"מ או"ח
של גוף אטום] אסור לפותחם אף אם דעתו להוריק את תכלותה ולזורקה מיד ,דכיון דע"י הפתיחה ח"ד סימן עח לענין שיש בקופסאות האיסור של עשיית פתח ע"ש ,וכמו כן יהא שייך ע"פ שיטתו גם האיסור
נשתנת מגוף אטום לצורת כלי לא אזלינן בתר בדעתו ,וכמו שכתב החזו"א [בסי' נא ס"ק יא] וכן עשיית כלי ,כיון דס"ל דנתבטל הפתח ,וכן כתב הג רי"א פארכהיימער בקובץ הלכות ח"ב עמוד תצה בדעת
העתיק הגרי"ש אלישיב להלכה [בקובץ תשובות ח"ה סימן פד] וכן נפסק בספר ששכ"ה [בפרק ט,ב], הגרמ"פ וכן ג"כ הובא בשם הגר"מ היינימאן בבני אבראם ח"א בפקו"ב הערה ]63והגרי"ש אלישיב [כך כתב
וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן רלא כיון שראוי להשתמש בו] והגר"נ קרליץ [חוט שני במכתב א,סו הנדפס במאור השבת ח"ה בענין קופסאות חלב -וכן הובא בשמו בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ג
פרק לז עמוד רעד] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א ס' קכא]. לענין שקיות] והגר"נ קרליץ [כמו שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד-קמה דרק יש להקל לפתוח השקיות
וכן לדעת הפוסקים שפתיחתן אסורה משום קריעת תיקון ,ג"כ אמרינן דאם הוא סוג קריעה שדבוקים ששפתותיה ע"י חום ולא אלו הדבוקים ע"י דבק שצריך לקרוע השקית או ההידוק עצמו כדי לפותחו,
שבדרך העולם נחשבת תיקון לא יועיל מה שזורקו עם פתיחתו ליחשב אותו כקריעת קלקול שהרי שבאלו נתבטל הפתח והוי גוף אטום ולכן אסור לפות חם משום עשיית כלי ,וכן כתב במכתב א,נח הנדפס במאור
נתבטל דעתו בזה ,וכמו שנוטה דעת החזו"א [בסימן סא ס"ק ב] וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב השבת ח"ה ,דכל שנסגר בדבק שייך בו עשיית כלי בפתיחתו] ,וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום
ב,יג הנדפס מאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב,י וכן בפרק י ,הערה ב] וכן משמע השבת סימן יג הערה יח לענין שקיות שכיון שהדבק מספיק להחזיק תכלותה בתוכה בלי שתיקרע חשיב זה
שהוא דעת הגר"נ קרליץ [ שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד וז"ל 'דווקא כאשר קורע דרך השחתה שע"י כסתימה מעליא ונתבטל הפתח ולכן נחשבת גוף אטום ושייך בו האיסור עשיית כלי בפתיחתו] וכן הובא בשם
הפתיחה נקרעת השקית לגמרי ובטל ממנה האפשרת בשימוש השקית']. הסטיפלער [בא"ר ח"א אות קפג ,ומשמע דהוא משום עשיית כלי] וכן הוא דעת הגר"ש פעלדער [בבני
אברהם ח"א פקו"ב הערה ]35וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [חלק ד ,סימן לג] וכן הובא בשם הגר"י
8עיין בהערה 1למעלה שיש מקילים בקופסאות קרטון שנסגרו על דעת שיפתחו באותו מקום בעלסקי [ב"א שם הערה 63וכן בהערה 75לענין שקיות גדולות] ובשם רח"פ שיינברג [ב"א ושם].
שלא נתבטל הפתח ואין בו איסור עשיית כלי בפתיחתו.
ובנוגע מלאכת קורע ,הצד להקל הוא ע"פ השני היתירים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע לשקיות. 2ומלאכת קורע שייך רק בקופסאות העשוית מקרטן ], [cardboardולא באלו העשויות ממתכת
ויש להקדים ולבאר עיקר דברי הגרש"ז שכתב להתיר פתיחת שקיות שעשוי לפתוח במקום ] [metalאו פלאסטיק קשה ] , [hard plasticכיון דמלאכת קורע הוא רק בדבר רך ] [softולא בדבר
הנסגר ,משני סיבות: קשה ,כיון דשבירת דבר קשה אינו נחשב קריעה ,כך כתב המנחת חינוך [מצוה לב ,מוסך שבת] וכן
א] מדהתיר הרמ"א [בסימן שיז,ג] לחתוך זוג של נעלים התפורים ביחד ,והיינו כיון דהוא תפירה פסק הגרש"ז אוריבאך [הובא בששכ"ה פרק ט הערה פה] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א פרק יח עמוד קמא]
שאינו של קיימא אין הפרדתם אסור משום קורע .וביאר הלבוש [בסימן שיז ,והובא במשנ"ב בסימן ורפ"א פלק [שו"ת מחזה אליהו ח"א ס' ע אות יז וכן בפפב"ח פרק ב,י].
שיז ס"ק כא] דסברת הרמ"א הוא דכל תפירה שאין עשוי להתקיים עד שיקחנה הבעל הבית לביתו 3הקדמה קצרה :מלאכת קורע הוא אחד מן הל"ט מלאכות האסורות בשבת ,והמפריד ניירות
נחשב תפירה שאינו של קיימא [והחידוש בזה הוא שאף שהוא יותר מהזמן של 'אינו של קיימא' הנזכר דבוקים חייב מה"ת משום תולדה דקורע [שו"ע שמ,יד] ואם הוא קריעה לתקן איסורה הוא מן
במלאכת קשירה בתחילת סימן שיז ,שי"א שהוא יום אחד וי"א שהוא 7ימים ,ובדרך כלל אינם מגיעים השקיות התורה ,ואם הוא מקלקל בקריעתו אז הוי איסורא מדרבנן [משנ"ב שמ ,ס"ק מג] והתירו חז"ל
והקופסאות להחנויות תוך 7ימים מסגירתם( ,ע' בפפב"ח בח"א פרק ט הערה יב ,ובס' בני אברהם אינגלית פרק קריעת קלקול לצורך שבת [כך הוא דעת רוב פוסקים דנקטינן כהביאור של החיי אדם בהתוספתא של
יב ,הערה 5שכן הוא המציאות)] וכתב הרמ"א [בסימן שיז,ג] דיש מתירין לקרוע ולהפריד תפירה 'קריעת עור שע"פ החבית' ,עיין בפיה פתחה בחכמה פרק ב ,הערה ג] אבל התירו רק קריעת קלקול ,דאילו
והדבקה שאינו של קיימא [אולם ,ע"ש ברמ"א דיש אוסרים אף אם אינו של קיימא]. קריעת תיקון אסור מה"ת ולא ניתר לצורך שום דבר.
ופסק הגרש"ז אוירבאך [ הובא בששכ"ה פרק ט ,הערה כא והערה ס ,וכן בשולחן שלמה שיד,יב,ד וכן בסימן ולענין ההגדרה של תיקון וקלקול ,לדעת רוב פוסקים אזלינן בתר גוף הדבר הנקרא ,והיינו אם
שיז ,ובסימן שכד הערה א] מדינא כהלבוש בדברי הרמ"א ,ולכן פסק דכל אלו השקיות שנפתחים גוף הדבר נתקנת ע"י הקריעה או לא ,שאם הדבר הנקרע אינו מתקנת נחשבת הקריעה 'קלקול',
כשיביאם הקונם לביתם ,נחשב סגירתם מתחילה לתפירה שאינו של קיימא ולכן מותר לפותחו ואף אם יש תועלת בקריעתו מצד אחר( ,כגון להגיע ולהוציא אוכלים שבתוכה) כך מוכח שהוא דעת
ע"י הפרדתה מלמעלה ואין בו איסור קריעה ,וכן נפסק להקל עפ"ז בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק החזו"א [סימן סא ,ס"ק ב] וכן פסק הגר"מ פיינשטיין [אג"מ או"ח ח"א סימן קכב] וכן הורה רפ"א
כז,ז] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכג] .וכן משמע מדברי המשנ"ב [בסימן פלק [פיה פתחה בחכמה פרק ב,ז וע"ש בהערה ו].
שיז ס"ק כא ,שהביא הלבוש בסתם ואח"כ כתב החלקים בלשון של 'יש מחמירים'] שדעת הלבוש הוא ואף שהביה"ל [בסימן שמ,יד ד"ה נייר] חשש להצד דאף היכא דיש תועלת בדבר אחר נחשבת
השיטה העיקרי. הקריעה לקריעת תיקון [וכן מבואר שהגרי"ש אלישיב היה חשש לזה -במכתב א,סב הנדפס במאור השבת
אולם ,יש לציין שדעת הרבה אחרונים הוא דלא כחידוש של הלבוש הנ"ל בהבנת השו"ע של 'זוג ח"ה] והוא שיטת הפר"ח [יר"ד סימן קיח ס"ק יח] אבל רוב אחרונים תמהו עליו ודחו את שיטתו
של נעלים' ,ולדעתם דברי הרמ"א מיירי בתפירה שמתקיים פחות מז' ימים ,והם הט"ז [ס"ק פמ"ג [עיין בפפב"ח פרק ב הערה ו] וכן נהגו העולם להקל דכל שאין תיקון ותועלת בגוף הדבר הנקרע חשוב
משב"ז ס"ק ה] השו"ע הרב [אות ו] החיי אדם [כלל כו,ד] האליהו רבה [ס"ק יא] והקצות השולחן קריעת קלקול שהותרה לצורך שבת.
[סימן שכג ,ס"ק ו] התהלה לדוד [אות י] והכף החיים [אות מב] .וכן כתב בספר מנחת יהודה [סימן עג אמנם יש לדעת ,דאף היכא שנחשבת הקריעה לקלקול והותרה קריעתו לצורך שבת ,מ"מ פסק
בסו"ד] ובספר רביד השולחן [עמוד תי] שדעת רוב אחרונים הוא דלא כחידש של הלבוש ,וכתב בפיה הגרי"ש אלישיב [במכתב א,מח הנדפס במאור השבת ח"ה] דלא הותרה חז"ל האיסור קריעה רק היכא
פתחה בחכמה [ח"א פרק ו ,הערה לה] דבאמת לא מצינו סברת הלבוש בשום ראשון או בשום אחרון דאין לו אריזה אחרת של אותו מאכל בביתו ,דאל"ה לא נחשב צורך אוכל השבת.
אחר [ועיין בערוך השולחן שיז,כד שכתב מהלך שלישית אבל הוא ג"כ אינו סברת הלבוש].
ויש שכתבו דמעולם לא כיון הלבוש לחדש דכל תפירה שאין עשוי להתקיים עד שיקחנו הבעה"ב 4הרי לדעת הפוסקים דיש בפתיחת קופסאות משום עשיית כלי או משום קריעת תיקון שייך
לביתו אינו נחשב של קיימא אלא כוונתו הוא שרוב פעמים מביא הבעה"ב אותה לביתו באותו האיסורים בפתיחת קופסאות המצויים כגון דגני בוקר או מצות.
יום או בתוך שבעת ימים אבל אין כוונתו לחדש יסוד חדש בזה [כך באמת כתב הכף החיים להדיא ויש להוסיף ,שבאלו הקופסאות (כגון המחזיקים שקיות של דגני ,מצות ,או עגיות) הוי יותר חמור
באות מב בדעת הלבוש וכן צידד בפיה פתחה בחכמה בפרק ו הערה לה דמסתברא שכן הוא דעת הלבוש ,ובאמת לפותחם ,דיש להסתפק אם שייך בהם ההיתר של האג"מ [אג"מ ח"א ס' קכב -ועי' בגליון כ"ז במה
כן משמע מדברי הלבוש וז"ל' :שלא קשרו הכובס שיתקיים לזמן רב' עכ"ל .שמשמע דהמציאות הוא שיביאם שכתבנו בזה] דנחשב הקופסא לקליפת האוכל ,כיון דהאג"מ כתב כן רק כשהקופסא מכילה
הבעה"ב מיד לביתו להפרידו]. האוכלין עצמן ,אבל כאן הקופסא מכילה השקיות שבו נמצאים האוכלין ,וא"כ יש להסתפק אם
אולם ,במשנ"ב [בסימן שיז בס"ק כא] משמע דכוונת הלבוש הוא לחדש דין חדש[ ,דכתב שם שהט"ז אמרינן שחשוב קליפת אוכל אף בדבר שמקיף רק קליפה של אוכל ,וכמו"כ שמענו מהגרי"א הכהן
שכתב דצריך שיהא עשוי להתירו בו ביום פליג על על הלבוש ,ומבואר דלדעת הלבוש אינו צריך להיות ניתר בתוך פארכהיימער דיש צד גדול לומר שבאלו קופסאות לא שייך כלל ההיתר של האג"מ.
]2ולדעת האוסרים יש לפותחו מצידו (באופן שמשחית אותו )9ולזורקה לאשפה( ,10וי"א דאף מותר לפותחו באופן משונה ולזורקה לאשפה[ .)11א]
]3וכן אפשר לפתוח אותו משני הצדדים ביחד (שזה נחשב דרך השחתה) ולזורקה לאשפה( ,12אבל רק אם יפתח שניהם בבת אחת ממש.)13
ג] הקופסאות החמור ביותר
]1ואף לדעת המקילים בקופסאות שנפתחים במקום שנסגרים ,אסרו לפתוח קופסאות דגני בוקר ] [Cereal Boxesשנפתחים ע"י משיכת קו מנוקב כעין רצועה
מלמעלה( ,14מלבד החשש של מחתך )15כיון שאין נפתחים ממקום שנסגרים.
]2וכן אין להקל בקופסאות שוכבות ] [Boxes that are opened from one of the sidesשנעשה לפתוח באחד משני צדדים ( 16כגון אלו המחזיקים[ .)Mike-and-Ikes17ב]
]3וכן אין להקל באלו קופסאות (כגון סוג חדש של )Mike-and-Ikesשנעשה עם חצי עגול מנוקב ] [Perforated Half-circleלפותחו מן הצד( ,18ואף אם פותחו מלמעלה).19
]4וכן אסור לפתוח קופסאות טישו ] [Tissue boxesע"י הסרת חתיכה מלמעלה ,משום עשיית כלי 20וקריעה לתקן( 21וי"א אף משום מחתך.)22
]5וכן אסור להפריד חתיכת הניילון ] [Plastic Slitהמונחת על פתח קופסאות טישו ] [Tissue boxesמשום מלאכת קורע ועוד חששות[ .23ג]
]6ולכן ,אם לא פתחן מערב שבת ,יש לפתוח אותה מצידה (ולהריק את תכלותה) ולזורקה עם פתיחתה להאשפה.24
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] אף היכא שפותחו באופן היתר ,צריך תמיד ליזהר שלא לקרוע אותיות או צורות.
[ב] ויש שמקפידים שלא לאכלם מפני ה ,Confectionary Glaze-ויש מקילים ע"פ דברי האג"מ [וה OU-מקילים בזה].
[ג] יש איסור להפריד חתיכת הפלאסטיק שבפתח הקופסא משום קורע אף אם כבר נפתח חתיכת קרטן שעליו מערב שבת.
15י"א שג"כ אסור פתיחתו משום מלאכת מחתך לדעת הגרי"ש אלישיב כיון דנפתחים בקו מנוקב, אותו זמן] וכן כתבו הרבה פוסקים[ ,כן מבואר מס' ברכת אברהם בסי' טז ובספר שלמי יהונתן בסימן שיז,ג
וכן פסק הגר"ש קנמצקי [בקובץ הלכות שם] והגר"ש פעלדער [הובא בב"א אינגלית פרק יא הע' .]9 ובספר איל משולש בקושר ומתיר פרק ו ,הערה יח ,ובספר תשובות והנהגות ח"ז סימן לז אות פה ,ובספר ארחות
אולם לדעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק י ,הערה א] ,אין זה בכלל מלאכת מחתך ,כיון שבת פרק יב ,הערה טו וכן בחוט שני ח"ב עמוד רכג שכולם הבינו שכוונת הלבוש הוא לחדש דין חדש].
דאינו משנה בזה את מידת וצורת הכלי ורק עושה בה נקב ופתח מדויק ,ולדעת הגרש"ז אוריבאך ויש עוד פוסקים שמחלקים לגמרי בין המקרה של הלבוש [והיינו ,זוג של נעלים הנזכר השו"ע בסימן
[בששכ"ה פרק ט הערה יא וכן במנח"ש ח"ב סי' יב,א] גם בעלמא לא אמרינן שהחותך בקו מנוקב אסור שיז,ג ] להפרדת ניירות או שפתות שקיות הדבוקים זל"ז [כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב בשבות יצחק
משום מלאכת מחתך ,וכן הובא בשם הגר"ש מילר [אלף לשלמה עמוד קצג 'שלא מסתבר להחמיר']. חלק יד פרק יט,ב דאין לדמות זוג של נעלים לניירות דבוקים כיון דהדרך הוא לחברם בקביעות באופן זה ,וכן
הובא שם בפרק יב,א בשמו דאסור לפתוח שקיות מזון ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה] וכן הוא דעת רפ"א
16יש צורך לבאר כאן שהשני התירים של הגרש"ז אורבאך בנוגע למלאכת קורע [עיין בהערה 8 פלק דאין לדמות זוג של נעלים לשקיות וקפסאות שבזמנינו[ ,והוא מטעם אחר ע"ש בפיה פתחה
למעלה שארכנו בהם] הם מסובב על זה שנסגרו על דעת שהקונם יפתחנו באותו מקום ,אבל אם יש בחכמה בפרק ו ,הערה לה ,וכן בספר שלמי יהונתן סימן שיז,ג ג"כ כתב דאין לדמות הלבוש לאריזות מזון] וכל
שני צדדים להשקיות והפותחו יכול לפתוח מאיזה צד שירצה והצד השני נשאר סגור לעולם ,בזה שכן שלדעתם אין לדמות ולהקל בהפרדת שפתות קופסאות הדבוקים בדבק.
לא שייך לומר דנסגור מתחילה כדי לפותחו כיון דצד אחד בודאי אינה נפתחת לעולם ,ובאלו ב] וההיתר השני של הגרש"ז אוירבאך הוא ,שיש לדמותה לניירות שנדבקו מעליהן [עיין במשנ"ב
השקיות וקפסאות הסכים הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק ט הערה כא ובשולחן שלמה שיד ט,ח] דאין בסימן שמ ס"ק מה ] שמותר להפרידם ,ואף שכאן היתה ההדבקה בכוונה אבל גם נעשה כדי שיהא
להקל בכה"ג וצריך לפתוחם רק באופן השחתה ,כיון דאפשר דכל צד נחשב 'של קיימא' [וכמו קל להפריד ולפתוח ,ולכן דימה אותה הגרש"ז אוירבאך לניירות שנדבקו מעליהן שאין איסור
שכתב משנ"ב שיז ס"ק ל] וכן נפסק בספר שבות יצחק [חלק יד פרק יב,א] ,וכמו"כ הוא דעת רפ"א פלק קורע בהפרדתם מפני שעומדים להיפרד [ועיין באריכות בזה בששכ"ה פרק ט הערה כא].
[בפיה פתחה בחכמה פרק ט הערה יד] וכן כתב בספר מאור השבת [בח"ה בהערה מח על מכתבי הגרי"ש אבל יש לציין שכמה פוסקים חולקים שאין לדמות שני הדינים ,כך הובא להדיא בשם הגרי"ש
אלישיב שרק אם ניכרת צד המעלה וצד המטה שייך להקל] ובספר תורת המלאכות [ח"ד עמוד צ] ובספר אלישיב [ בשבות יצחק חלק יד פרק יב,א ע"ש טעמו ,וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא דהלכיתא גליון ע,
בני אברהם [באנגלית עמוד .]161 עמוד לא] וכמו"כ הובא להדיא בשם הגר"מ פיינשטיין[ ,בלתורה והוראה ח"ב עמוד יח ,ע"ש טעמו] וכן
17ואף שקופסאות ה Mike-and-Ikes-הם קטנות ,ובדרך כלל נתרוקן הקופסא ממנם בדקות הוא דעת רפ"א פלק שאינו דמיון [בפפב"ח ח"א פרק ט הערה יא וז"ל' :דמיון זה תמוה דהא התם אינם
ספורות ,מ"מ כיון דהדרך הוא לקיימם בשעת אכילתם כדי להחזיק תכלותה ביחד ולאכל ממנה עומדים לקיום כלל וגם היה שלא במכוין'] .ולכאורה מבואר מכל אלו הפוסקים שאסרו פתיחת אלו
יש לו עליו תורת כלי ,ושייך בפתיחתה משום עשיית כלי לדעת המחמירם ,וכמו שהובא בשם השקיות [הגר"נ קרליץ ,בעל הארחות שבת והגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב ורפ"א פלק] שלא סברו כן.
הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ג] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד] והסטיפלער ואף שעיקר התירים של הגרש"ז אוריבאך נאמרו בנוגע לשקיות ,י"א שיש לדמותו ג"כ לפתיחת
[כך הובא בוביום השבת בפרק יג הערה טו בענין שקיות שתייה] והגר"ח קניבסקי [הובא בוביום השבת סימן קופסאות שנפתחם במקום שנסגרים[ ,דההתירים בנוים ע"ז שנסגרו מתחילה על דעת לפותחם באותו
יג הערה יח] וכולם דיברו בשקיות במבה קטנות וכיוצ"ב ,וכ"ש שיאסרו כאן בקופסאות קטנות. מקום ,ולכן אין חילוק בין שקיות וקופסאות] וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק כז ,אות ז] וכן
וכן ג"כ שייך בה קריעת תיקון ,כיון דהקופסא נתקנת ע"י הפתיחה שנעשה ראויה להוציא הוא דעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות הערה קיט].
ולהחזיר תכלותה ,וכן נתקנת הקופסא שמחזיק את תכלותה בשלמותה בשעה שאוכל ממנה, וסיכום הדבר בפתיחת קופסאות :דעת האוסרים הם דעת הגרי"ש אלישיב ,הגר"נ קרליץ והגר"ח
ויהא כל שכן ממה שכתבו הפוסקים בשקיות קטנות ,כמו שפסק הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק קניבסקי ,רח"פ שיינברג ,הגרי"י פישר ,רפ"א פלק ,וכן נפסק בשו"ת אז נדברו ובספר ארחות
שם] והגר"נ קרליץ [בחוט שני שם] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט,ו] ומה שהובא בשם שבת ,וכן ג"כ הובא בשם הגר"ש וואזנר ובשם הגר"י בעלסקי ובשם הגר"ש פעלדער .וכן יצא ע"פ
הגר"ש מילר [הובא בבני אברהם ח"א פקו"ב הערה .]63 דעת החזו"א.
וכן הובא בשם והגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו ,עמוד סג] ובשם הגר"מ פיינשטיין [הובא בפפב"ח ודעת המקילים הם שו"ת אור לציון ,והגר"ש קמנצקי ,וכן יש מקום להקל אם ידמה דברי
בביאור הלכה בהערה א בשם תלמידו הגר"א בלוט] לפתוח כל סוגי השקיות רק באופן השחתה בלבד. הגרש"ז אוריעבאך [בנוגע לשקיות] כאן.
וכן שמענו מהגר"ע אוריבאך שליט"א בנוגע לקופסאות של Mike-and-Ikesשיש בפתיחתה 9כמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד ,פרק יא,ג וכן הובא בק' אור ישראל מו ,עמוד
משום איסור עשיית כלי ,וכמו"כ שמענו מהגרמ"מ קארפ שליט"א. סג] ובשם הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל שם] ובשם הגר"מ פיינשטיין [בפיה פתחה בחכמה בביאורי
18באחרונה נתחדש סוג קופסא שעשוי כעין קו מנוקב של חצי עגול באחד מצדדי הקופסא, הלכה סימן א ,בהערה א בשם תלמידו הגר"א בלוט] לענין שקיות וכ"ש שיסברו כן לענין קופסאות ,וכן
ונפתחת ע"י דחיפת העגול שנוצר פתח שם להוציא את תכלותה ,ובסוג הזה הוי אף יותר חמור, פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני ח"א עמוד קמו וז"ל' :בדרך השחתה דאין יכול עוד להשתמש בהכלי'] בענין
כיון דבוודאי נחשב גוף אטום ,מאחר דאין עשוי לפתוח במקום שנסגר (דנסגרים בדבק מלמעלה קופסאות וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק י,ב] ג"כ לענין קופסאות.
ולמעטה ונפתחים בעגול שבצידה) ושייך איסור עשיית כלי בפתיחתו [לדעת החזו"א וסיע'] וכן שמענו 10אבל לזורקה לאשפה בלבד כפשוטו לא יועיל -עיין במה שכתבנו לעיל בהערה .7
מהגר"ע אוריבאך ומהגר"ש רוזנברג [אב"ד בד"ץ ב"ב] שליט"א שבאלו אין צד להקל בהם. 11פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד,טו] שיכול לפותחו באופן משונה שאין דרך העולם
וכן לא שייך ההתירים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע מלאכת קורע. לפותחו ככה (וכגון לחותכו בסכין מלמעלה) ולזרוק אותה מיד לאשפה ,דכיון שזורקו נחשבת קריעת
וכן שייך בה מלאכת מחתך לדעת הרבה פוסקים כיון דנפתחת בקו מנוקב ,וכן יש מקום לומר קלקול ,וכן לא שייך לומר דאף שזורקה לאשפה דנתבטל דעתו לדרך העולם מאחר שהפתיחה
דשייך בה האיסור של עשיית פתח ,כיון דנפתחת נקב יפה ומדויק ע"י הדחיפה. עצמה לא היתה כדרך העולם.
19שהרי מאחר שנעשה לפתוח מן הצד ,שוב לא נסגרו הצדדים על דעת לפותחם מאותו מקום, 12יש פוסקים שהורו שג"כ יכול לפותחו משני הצדדים בבת אחת דאז נחשב פתיחה בדרך השחתה
ולא שייך בו ההתירים על איסורי עשיית כלי או מלאכת קורע. ולכן אין בו איסור של עשיית כלי או קריעת תיקון ,כך הוא דעת הגרי"ש אלישיב [בקובץ תשובות
ח"ה סימן פד וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא דהלכיתא גליון ע ע' כט] וכן הובא בשם רח"פ שיינברג
20והיינו ,לדעת החזו"א וסיעתיה [שהוא דעת רובא דמינכרא מן הפוסקים] דפתיחת גוף אטום אסור [בדברי חכמים שאלה 332וכן הובא בבני אברהם פקו"ב הערה ]36וכן כתב בשו"ת אז נדברו [ח"ד ס' לג].
משום עשיית כלי ,וכאן לא שייך לומר שהוא פתח ישן [והיינו שהיתה פתוח מתחילה ואין הקופסא
נחשבת גוף אטום] כיון דאין עשוי לפתוח במקום שסגרו אותה [דפותחים אותה מלמעלה וסוגרים אותה 13צריך לדעת -ורבים טועים בפרט זה -דכתבו הפוסקים דמועיל להתחשב פתיחה בדרך השחתה
מצידיה] וכן פסק רפ"א פלק [זכור ושמור ח"ג עמוד ]246וכן נוטה דעת הששכ"ה [עיין בפרק ט הערה רק אם יפתח את שני הצדדים בבת אחת ממש.
לד] וכן שמענו מהגר"ע אוריבאך ומהגרמ"מ קארפ ומהגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א. והטעם הוא ,דאם יפתח צד אחד מתחילה אז כבר נחשב מיד עשיית כלי (ואינו מועיל זה שיסתור
את הכלי אח"כ ע"י שיפתחנו מצד השני) כך פסק הגרי"ש אלישיב [קובץ תשובות שם] ורח"פ
21דנוצר פתח יפה בפתיחתו כדי להמשיך הטישו מתוכה עד שנתרוקנה (והקופסא עצמה נתקנת עי"ז) שיינברג [בדברי חכמים ובבני אברהם שם] והסטיפלער [א"ר ח"א שבת אות קפב] והגר"נ קרליץ [ח"ש
וכן פסק רפ"א פלק [זכור ושמור ח"ג עמוד ]246והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב הערה קכב] וכן ח"א ע' קמג וכמו שהובא בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ]6וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סי' לג].
נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,ח ובהערה לג] וכן שמענו מהגרמ"מ קארפ שליט"א.
ובנוסף ,פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות שם] דיש גם איסור עשיית פתח בפתיחתו ,כיון דנוצר 14אלו סוגי הקופסאות (כגון המחזיקים שקיות של דגני בקר או מצות) שנפתחים ע"י משיכת רצועת
פתח נאה של חצי עגול ע"י הסרתו. קרטן שמחובר לשני צדדי הקופסא מלמעלה (וע"י הסרת הרצועה נפתחת השני צדדי הקופסא מלמעלה)
22עיין במה שכתבנו בהערה 15לעיל. הם יותר חמור ,כיון שהם בוודאי נחשבים גוף אטום כיון דבאותה מקום שבו פותחים הקופסא
23יש לדמות זה לשקיות טישו ] [Tissue bagsהנמצאים בארה"ק ,שכמה פוסקים אסרו פתיחתם לא היתה פתוח מעולם ,דאופן יצירתם הם שנסגרים שני צדדי הדפנות בדבק ,ופותחים אותה ע"י
משום קריעת תיקון (שנוצר פתח יפה להמשיך הניירות מתוכו) ,כך כתב בספר ששכ"ה [פרק ט,ח] וכן קריעת הרצועה שמונחת קרוב לסוף אחד מן הדפנות ,וכיון דבאותו מקום שסוגרים אותן אין
פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכב] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ט,ז]. עתיד לפתוח ,נמצא דנתבטל הפתח והוי גוף אטום ,וקריעת הרצועה הוא עשיית פתח חדש
וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער ומהגר"ע אוירבאך ומהגרמ"מ קארפ ומהגר"ש רוזנברג בהקופסא שנשתנה הגוף אטום לכלי [לדעת החזו"א וסייעתיה] ויש בזה איסור דאורייתא של עשיית
שליט"א [אב"ד בד"ץ ב"ב] דאסור לקרוע חתיכת פלאסטיק המונחת בפתח הוקפסא משום קורע. כלי ,וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק י,א והוסיף דגם אסור משום עשיית פתח] והגר"ש
וכן יש שאסרו משום עשיית פתח ,כך פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פר' לב הע' קכב] ורפ"א פלק קנמצקי [בקובץ הלכות פרק לב,קד] ואף ששניהם מתירים בעלמא לפתוח קופסאות קרטון שנסגרו
[בפפב"ח שם] .ויש שאסרו אף משום פתח בגוף אטום ,כך כתב בספר בני אברהם [אינגלית ע' .]141 על דעת לפותחן באותה מקום.
24וכמו שכתבו הפוסקים בנוגע קופסאות קרטנים. וכן לא שייך ההיתרים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע מלאכת קורע [עיין בהערה 8לעיל שארכנו בהם],
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com שהיו ג"כ בנוים ע"ז שנפתחים במקום שנסגרים ,אבל אלו קופסאות נפתחים ממקום שלא היה
For Dedication opportunities contact the above email address פתוח מעולם ,ולא שייך אותם ההתירים.
הלכה ולמעשה – פתיחת שקיות
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון כ''ט -סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג -פרשת חקת-בלק
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
ב] הלכה למעשה -פתיחת שקיות א] כללים – פתיחת שקיות
]1שקיות של נייר (המכילה סוכר וכדומה) ] [small sugar packetsמותר ]1שקיות שדרך העולם 1הוא תמיד לזורקן מיד עם פתיחתן ,אין עליה
לכתחילה לפותחם (ואף במקום המסומן לה )Perforated line 7בשבת (כיון דדרך שם כלי כלל( ,ואין איסור בפתיחתו.)2
העולם לזורקן מיד). ]2שקיות שהדרך לזורקם רק לאחר זמן כשיתמו תכלותם ],[contents
]2אסור לפתוח סוגי שקיות שמיועדת לפתיחה ע"י קריעת השקית יש בפתיחתם חששות של עשיית כלי וקריעת תיקון.3
מתחת המקום שנסגרו יחד בתחילה( ,כיון דאין נפתחים במקום שנסגרים). ]3הכלל הוא שהשקיות שאסורים לפתוח ,אין היתר לפותחם אף אם
דעתו לזורקו מיד( ,כיון דנתבטל דעתו).4
]4סוגי שקיות אשר אין הדרך לפותחם במקום סגירתם ,לדעת רובא
דמינכרא מן הפוסקים אסור לפותחם (י"א משום עשיית כלי 5וי"א קריעת
תיקון.)6
]5סוגי שקיות שהדרך לפותחם במקום סגירתם ע"י הפרדת שפתותיה,
]3וסוגי שקיות שצריך לקרוע השקית עצמה ואין מקום מסומן לפותחו, יש דקדוקי דינים בהם שיבואר להלן.
(ולכן אין הפתיחה נעשית בקו מיושר ],8)[straight line ][i.e. string cheese bag
אף שיש מתירין לפותחו י"א דצריך להוריק תכלותה מיד עם פתיחתה.9
]4יש פוסקי זמנינו שחילקו והתירו לפתוח שקיות קטנות
] [i.e. small one serving size bagאבל הרבה פוסקים 10לא חילקו בזה.
וכמו כן הובא בלתורה והוראה ח"א עמוד יח ,בפתיחת קופסאות חלב שיש בפתיחתם האיסור קריעה לתקן, 1אבל דבר שהדרך הוא לקיימה עד שתמו תכלותה ,לא יועיל מה שהפותחו יחליט לזרוק אותו
ולכאורה אינו קשה ממה שכתב באג"מ ח"א סימן קכא ,כיון דשם לא התיר מלאכת קורע ,אלא היתר האיסור מיד כיון דנתבטל דעתו וכמו שכתבנו בהערה 4להלן.
בנין וסתירה משום שנחשב האריזה או קופסת האוכל כקליפת הפרי ,כן מוכח ממה שהוצרך לבאר שם 2כמו שפסק החזו"א [סא,ב ד"ה שפופרת] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד קמב] ורפ"א פלק
התוספתא של קריעת עור שע"פ החבית ע"פ החיי אדם שהתירו חז"ל מלאכת קורע באופן קלקול לצורך שבת,
ולא כתב להתיר איסור קורע משום שנחשב כקליפה] וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד וכן
[פיה פתחה בחכמה פרק ד,ט] וכן נפסק בששכ"ה [פרק ט,ז] ובספר ארחות שבת [פרק יב,טו].
בתשובה א,סו הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתמה בחכמה פרק ב,ד וכן בפרק ט,ו] וכן נפסק 3והחששות נשתנים כפי סוגי השקיות (וכמו שאבאר אי"ה להלן) יש מהם שהם יותר חמור ויש מהם
בספר ארחות שבת [פרק יב,כד והערה מא שם] וכן מבואר שכן הוא דעת הגרש"ז אוריבאך דבעצם שהם יותר קל ,והחששות בדרך כלל הם:
נחשב קריעת תיקון [מדהוצרך להתיר מלאכת קורע כאן ע"פ היתירים שהארכנו בהם בהערה 11להלן] ,וכן א] עשיית כלי [והיינו ,פתיחת גוף אטום לדעת החזו"א וסייעתיה שהוא דעת רוב פוסקים] ואיסור זה אינו
מיוחד לקופסאות ושייך ג"כ בדברים רכים כמו שקיות וכמפורש בחזו"א [בסימן סא ס"ק ב שכתב
כפשוטו הוא דעת הגרי"ש אלישיב[ ,בשבות יצחק חלק יד פרק יט,ג וכן באליבא דהילכתא לבעל השבות דשייך עשיית כלי במעטפות -וכן שמענו מהגרי"א פארכהיימער שמוכח שלדעת החזו"א שהוא הראשון להזכיר
יצחק בגליון ע' עמ' לא וכן הובא בק' עיקרי שבת הערה 123ובק' אור ישראל שם שצריך לפותחו באופן השחתה].
האיסור עשיית כלי בפתיחת גוף אטום ,אין חילוק בין קופסאות לשקיות] וכן הוא דעת הסטיפלער [עיין
וסוגי שקיות שאינם נפתחים במקום סגירתם הם חמור יותר כיון דבהם לא שייך ההיתירים של
בארחות שבת ח"א אות קפב וכן מבואר ממה שהובא בוביום השבת לענין שקית שתייה] והגר"נ קרליץ [חוט
הגרש"ז אוירבאך להתיר מלאכת קורע בשקיות [והיינו ,ההיתר של תפירה לזמן ע"פ הלבוש כיון דזה
שייך להתיר רק הפרדת הדבקה בשקיות שעשוי לפתוחן במקום שנדבקו לזמן ,אבל אלו שנפתחים ממקום אחר שני ח"א עמוד קמד לענין שקיות] והגר"ח קניבסקי [עיין בוביום השבת פרק יג ,הערה טו וכן שם בהערה יח]
לא שייך ההיתר הזה]. ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ד,יג].
אולם ,לדעת הגרי"י פישר כל אריזות חטיפות שנזרקן אחר שתמו תכלותן אינו נחשב קריעת אולם ,לדעת הגר"ש קמנצקי [עיין בקובץ הלכות פרק לב הערה קכו] כל שקיות רכים שאין להם צורה
תיקון בהשקית ,כיון שאינו אלא שימוש חד פעמית ,ולכן לדעתו מותר לפותחם [כך כתב בשו"ת אבן בפני עצמן אין להם תורת כלי ולדעתו לא שייך בפתיחתם משום עשיית כלי.
ישראל ח"ז סימן טז וכן הובא בהליכות אבן ישראל פרק סד,ז]. ב] קריעה לתקן (והיינו ,כשהדבר הנקרע נתקנת ע"י הקריעה) שהוא איסור תורה.
7ומותר לפותחה אף במקום מסומן ואין בה מלאכת מחתך ,אף לדעת הגרי"ש אלישיב וסייעתיה 4דכיון דע"י הפתיחה נשתנת מגוף אטום לצורת כלי לא אזלינן בתר דעתו ,וכמו שכתב החזו"א
דקריעה בקו המנוקב אסור משום מחתך כיון דלא כתב לאסור רק כשאין דעתו לזורקה מיד, [בסי' נא ס"ק יא] וכן העתיק הגרי"ש אלישיב להלכה [בקובץ תשובות ח"ה סימן פד] וכן נפסק בספר
אבל כשדעתו לזורקה מיד ואין דעתו להשתמש בה כלל לא שייך לומר דניחא ליה בקריעתה ששכ"ה [בפרק ט,ב] ,וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן רלא כיון שראוי להשתמש בו]
במקום המנוקב ולכן אין בו אסור משום מחתך [עיין במכתב א,ה הנדפס במאור השבת ח"ה] וכן פסק והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעד] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת
רפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד 227וכן בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ג,ג]. יעקב [ח"א ס' קכא].
ואף דבספר ארחות שבת [בפרק יא,מא] כתב דיש אוסרין לפתוח אותה במקום המסומן לה (והיינו, וכן לדעת הפוסקים שפתיחתן אסורה משום קריעת תיקון ,ג"כ אמרינן דאם הוא סוג קריעה
אף באלו הנזרקים מיד עם פתיחתם) אבל לא ציין שם מי הם האוסרין בזה. שבדרך העולם נחשבת תיקון לא יועיל מה שזורקו עם פתיחתו ליחשב אותו כקריעת קלקול שהרי
נתבטל דעתו בזה ,וכמו שנוטה דעת החזו"א [בסימן סא ס"ק ב] וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב
8כשאי אפשר לפותחן במקום שנסגרו אלא ע"י קריעת החלקים עצמם לא שייך ההיתירם של ב,יג הנדפס מאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב,י וכן בפרק י ,הערה ב] וכן משמע
הגרש"ז אוריבאך [עיין בהערה 11להלן שארכנו בהם] שנחשב התפירה זמנית ע"פ הלבוש וגם לא שייך שהוא דעת הגר"נ קרליץ [שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד וז"ל 'דווקא כאשר קורע דרך השחתה שע"י
ההיתר לדמות אותו לניירות שנדבקו מאליהן שמותר להפרידם כיון דכאן אין הקריעה במקום הפתיחה נקרעת השקית לגמרי ובטל ממנה האפשרת בשימוש השקית'].
שנדבקו.
והצד להקל הוא דכיון דאין הקריעה נעשית באופן ישר ומדויק ,לכן אינו נחשב קריעת תיקון 5והיינו ,כיון דנסגרו היטב על דעת שלא לפותחו לעולם ,נתבטל הפתח ע"י הסתימה ,ונחשבת
אלא קריעת קלקול( ,שהתירו חז"ל לצורך שבת) .אולם ,פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה גוף אטום (ושייך בפתיחתם האיסור עשיית כלי) ,וכמו שמבואר מהחזו"א [סימן סא ס"ק ב במעטפה
פרק ב,ד] דאף אם אין הקריעה באופן מסודר ויפה מ"מ נחשבת קריעת תיקון למי שאינו זורקו שנסגרו ניירות זה לזה בדבק ,וכתב שם דשייך בה האיסור של עשיית כלי ,והיינו שנחשבת גוף אטום] וכעין זה
מיד ומשתמש בה ,כיון דע"י הקריעה נתקנת השקית דעד עכשיו היתה סגורה ומעכשיו נפתחת פסק הגר"מ פיינשטיין [אג"מ ח"ד סימן עח שכתב דנתבטל הפתח של קופסאות חלב כיון דנסגרו היטב,
ונעשית ראויה לשימוש. ומבואר דאינו נחשב פתח ישן] וכן הוא דעת הגר"נ קרליץ [עכ"פ אם נדבקו ע"י דבק -כמו שכתב בחוט שני
ח"א עמוד קמד-קמה דיש להקל רק לפתוח השקיות שדבוקים ששפתותיה ע"י חום ולא אלו הדבוקים ע"י דבק
9עיין בפיה פתחה בחכמה [פרק ב,ה-ו] דאם אין הפתיחה נעשית באופן מסודר ,וגם מוריק את הכל שצריך לקרוע השקית או ההידוק עצמו כדי לפוץחו ,שבאלו נתבטל הפתח והוי גוף אטום ולכן אסור לפותחם
וזורק את השקית לאשפה יש להתיר לפותחו [שלא אמרינן בזה שנתבטל דעתו]. משום עשיית כלי ,וכן כתב במכתב א,נח הנדפס במאור השבת ח"ה] והגר"ח קניבסקי [הובא בוביום השבת
10הובא בשם הגר"י בעלסקי ובשם רח"פ שיינברג [בבני אברהם ח"א הערה ]75שדעתם להקל לפתוח סימן יג ,הערה יח] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ד,יב ,שכתב דנחשבת גוף אטום כיון דנסגרו על
אלו שקיות קטנות באופן הרגיל דלא שייך בהם האיסור עשיית כלי מצד קטנותם ,וכן י"א [כך דעת שלא לפותחו באותו מקום ,ולכן נתבטל הפתח] וכמו שפסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב,קח
שמעתי מבעהמ"ס בני אברהם בשם רב פורסט ובשם הגר"י בעלסקי] שכן הוא דעת הגר"מ פיינשטיין, ושם הערה קכב לענין קופסאות טישו שנדבקו צדדיה בדבק] וכמו שכתב בספר בששכ"ה [פרק ט הערה לד
לאסור פתיחות שקיות גדולות ולהתיר שקיות קטנות. דשייך עשיית כלי של החזו"א בקופסאות טישו שנדבקו צדדיה בדבק] וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן
אולם הרבה פוסקים שאסרו פתיחת שקיות משום עשיית כלי [ע"פ היסוד של החזו"א] אסרו אף לג] וכן הובא בשם רח"פ שיינברג והגר"י בעלסקי [בבני אברהם ח"א פקו"ב הערה ]76שנתבטל הפתח
פתיחת שקיות קטנות (כגון אלו של 30גרם) כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [הובא בשבות יצחק ע"י הדבק ויש בפתיחתם משום עשיית כלי [אולם ,לדעת רח"פ שיינברג והגר"י בעלסקי נחשבת כלי רק
חלק יד פרק יא,ג ד לא חילק בין קטנות לגדולות והורה סתם שאסור לפתוח שקית שנפתחים ע"י הפרדת כשהם גדולות ולא קטנות -עיין בהערה 10להלן].
שפתותיה משום עשיית כלי וכן ג"כ הובא בק' אור ישראל מו ,עמוד סג בענין שקיות של 30ושל 80גרם -והיינו וכן מבואר שהוא דעת הגרש"ז אוריבאך [בששכ"ה פרק ט הערה כא] שרק הקיל בהשקיות שהדרך
הקטנות -שיש בפתיחתם האיסור עשיית כלי] ובשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה 31 לפותחם במקום שנסגרו.
ששקיות קטנות ג"כ אסור משום עשיית כלי וכן בחוט שני ח"א פרק יח עמוד קמד לא חילק בין קטנות וגדולות] 6לדעת הרבה פוסקים ,פתיחת השקית נחשבת קריעת תיקון ולא קריעת קלקול ,כיון דהדרך הוא
והגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו ,עמוד סג והנידון שם היה שקיות של 30ושל 80גרם ,והיינו אף הקטנות] להשאיר תכלותה בתוך השקית עד שנגמרת ,וגם משתמש בה בשעת האכילה להחזיק המאכלים
וכעין זה הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום השבת סימן יג הערה יח לענין שקיות ממתקים קטנים שגם ביחד ,כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כן העיד הגר"א בלוט ,דלדעת האג"מ צריך לקלקל השקית כדי
בזה אסר החזו"א וכן ג"כ מבואר ממה שהובא בשמו שם בהערה טו דשקיות שתייה קטנות שייך בהם עשיית שתיחשב קריעת קלקול ,כך הובא בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ב הערה ז וכן בהערה על באורי הלכה בסימן א
כלי בפתיחתם] והסטיפלער [ הובא בוביום השבת סימן יג הערה טו שאף בשקיות שתייה קטנות יש בפתיחתם
]8אף השקיות שאסורים לפתוח במקומם הרגיל ,מותר לפותחם באופן ]5שקיות שהן עומדין ] [Verticalונפתחין ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה,
השחתה[ 18א] (אבל אין לפותחו בין מלמעלה ובין מלמטה כיון שא"א לצמצם יש שהתירו פתיחתן 11מצד העליונה( .כיון שהדרך הוא לפותחו דווקא
שיהא קריעתם בבת אחת ממש.)19 מלמעלה )12אבל הרבה פוסקים אסרו אף בזה.13
]9וי"א שג"כ מותר לפותחם באופן שאין דרך העולם לפותחו( 20אף אם
]6ולכל הדעות אסור לפותחן מלמטה( ,דכיון דאין הדרך לפותחן משם נמצא
אינו דרך השחתה) אם יוריק את תכלותה ] [contentsמיד עם פתיחתה[ 21 .ב]
שנסגרו שם על דעת שלא לפותחן לעולם).14
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] אבל צריך תמיד ליזהר שלא לקרוע אותיות או צורות. ]7שקיות שכובות ] [Sidewaysשנעשו לפתוח באחד משפתותיה משני
[ב] מותר לקרוע השקיות אם אינו עושה כרגיל באופן מיושר וג"כ דעתו לזורקו מיד עם פתיחתו. הצדדים [i.e. wafers] ,15לדעת רוב פוסקים אסור לפותחם בשום צד (י"א
משום עשיית כלי 16וי"א משום קריעת תיקון.)17
היטב על דעת לחזור ולפותחה דאמרינן דנתבטל הפתח ונידון כגוף אטום או דלא אמרינן דנתבטל האיסור עשיית כלי ,וכן הובא בארחות רבינו אות קפג דשקית סגורה אסור לפותחו באופן הרגיל משום עשיית
הפתח הישן ולא נעשה גוף אטום. כלי ומשמע דאיירי אף בשקיות קטנות הרגילות].
ובנידון אותו שאלה יש כמה פוסקים לכאן ולכאן ,והובא בשם החזו"א עצמו דאסור להפריד ויש שאסרו שקית קטנות גם משום קריעת תיקון בהם ,כמו שפסק הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק
שפתות השקית שנסגרו מפני עשיית כלי [כך הובא בדינים והנהגות פרק יד ,יז וכן ג"כ הובא בק' הזכרונות שם] והגר"נ קרליץ [בחוט שני שם ,ושם לא חילק בין קטנות לגדולות] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה
להגרח"ק פרק כ,נד שאסר החזו"א פתיחת חבילות מצות וביאר הגרח"ק שם דהוא משום עשיית כלי ,והיינו ח"א פרק ב,ד ובהערה ז ,וכן פרק ט,ו].
שלדעת החזו"א הוא נחשב גוף אטום ואף שנסגר על דעת לפותחו באותו מקום .אולם ,יש שכתבו דהטעם שאסר 11כבר כתבנו כל זה בגליון פרשת קרח בשבוע שעברה ,ונחזור כאן כדי להקל על הקורא שלא
החזו"א היה משום קריעת תיקון ולא משום עשיית כלי ,כך כתב בשבות יצחק חלק יד פרק יב,א וכן באליבא
דהילכתא גליון ע עמוד לא דהוא משום מלאכת קורע ,אבל בין כך ובין כך אסר אותו] וכן הובא בשם הגרי"ש יצטרך לעיין בגליון שבוע שעברה.
אלישיב דנתבטל הפתח ואסור לפותחו מפני עשיית כלי [כך הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ג וכן הנה ,כתב הגרש"ז אוריבאך להתיר פתיחת שקיות שעשוי לפתוח במקום הנסגר ,משני סיבות:
בק' עיקרי שבת הערה ,123וכן בק' אור ישראל מו ,עמוד סג וכעין מה שכתב במכתב א,סו הנדפס במאור השבת א] מדהתיר הרמ"א [בסימן שיז,ג] לחתוך זוג של נעלים התפורים ביחד ,והיינו כיון דהוא תפירה
ח"ה וממה שהובא בשמו בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה 83לענין פתיחת קופסאות חלב ואף שהם ג"כ נסגרו שאינו של קיימא אין הפרדתם אסור משום קורע .וביאר הלבוש [בסימן שיז ,והובא במשנ"ב בסימן
על דעת לחזור ולפותחן באותו מקום ,מ"מ אסור לפותחן משום עשיית פתח ע"ש] וכן לכאורה הוא דעת שיז ס"ק כא] דסברת הרמ"א הוא דכל תפירה שאין עשוי להתקיים עד שיקחנה הבעל הבית לביתו
הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ד סימן עח שכתב לענין קופסאות חלב וז"ל' :מדנסתם הפתח יפה יפה נחשב תפירה שאינו של קיימא [והחידוש בזה הוא שאף שהוא יותר מהזמן של 'אינו של קיימא' הנזכר
נתבטל הפתח הראשון' ,עכ"ל .וכן כתב בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ג בדעת האג"מ ,אבל אינו מוכח דשם איירי במלאכת קשירה בתחילת סימן שיז ,שי"א שהוא יום אחד וי"א שהוא 7ימים ,ובדרך כלל אינם מגיעים השקיות
בקופסאות ולא בשקיות] וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום השבת סימן יג הערה יח] וכן נפסק והקופסאות להחנויות תוך 7ימים מסגירתם( ,ע' בפפב"ח בח"א פרק ט הערה יב ,ובס' בני אברהם אינגלית פרק
בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג ] וכן הובא בשם הגר"י בעלסקי ובשם רח"פ שיינברג [בבני אברהם יב ,הערה 5שכן הוא המציאות)] וכתב הרמ"א [בסימן שיז,ג] דיש מתירין לקרוע ולהפריד תפירה
ח"א הערה 76דשייך עשיית כלי בהפרדת שפתות של השקיות גדולות] וכן הובא בשם הסטיפלער [א"ר ח"א והדבקה שאינו של קיימא [אולם ,ע"ש ברמ"א דיש אוסרים אף אם אינו של קיימא].
אות קפג ,שהתיר לקרוע שקית ניילון סגורה רק דרך השחתה ,וכתב שם דהוא משום האיסור עשיית כלי ] ובשם ופסק הגרש"ז אוירבאך [הובא בששכ"ה פרק ט ,הערה כא והערה ס ,וכן בשולחן שלמה שיד,יב,ד וכן בסימן
הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל מו ,ע' סג ומשמע שם דהוא משום עשיית כלי ,ומפני שהדבקת שפתותיה היה שיז ,ובסימן שכד הערה א] מדינא כהלבוש בדברי הרמ"א ,ולכן פסק דכל אלו השקיות שנפתחים
קודם שנחתך השקית מתוך הגלגול ואז לא היה עליו שם שקית ,וכאח"כ שנחתך מן הגלגול לא היה נפתח מעולם, כשיביאם הקונם לביתם ,נחשב סגירתם מתחילה לתפירה שאינו של קיימא ולכן מותר לפותחו
ונמצא דמעולם לא היה לו שם כלי ולכן יש בפתיחתו משום עשיית כלי] ובשם הגר"ע אורעבאך [בק' עיקרי ע"י הפרדתה מלמעלה ואין בו איסור קריעה ,וכן נפסק להקל עפ"ז בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק
שבת הערה ,123ומשמע שם דהוא משום עשיית כלי] ובשם הגר"ש פעלדער [ב"א ח"א פבו"ק הערה .]35 כז,ז] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכג] .וכן משמע מדברי המשנ"ב [בסימן
ומצד אחר ,לדעת הגרש"ז אוירבאך [הובא שיטתו בששכ"ה פרק ט הערה כא] כל שנדבק בקל על דעת שיז ס"ק כא ,שהביא הלבוש בסתם ואח"כ כתב החלקים בלשון של 'יש מחמירים'] שדעת הלבוש הוא
לחזור ולפתוחו באותו מקום לא נתבטל הפתח (ולא שייך בפתיחתו האיסור עשיית כלי) וכן הוא השיטה העיקרי.
דעת הגר"י קמנצקי [הובא בשולחן הלוי פרק ח,ח ובקובץ הלכות פרק לב הערה קיח] ורפ"א פלק [בפיה ועיין במה שכתבנו בגליון שבוע שעברה שדעת כמה אחרונים דלא כהלבוש .וכן ע"ש שיש פוסקי
פתחה בחכמה פרק ט הערה יא] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קיט ,וכן ג"כ הובא בבני זמנינו שמחלקים לגמרי בין המקרה של הלבוש [והיינו ,זוג של נעלים הנזכר השו"ע בסימן שיז,ג]
אברהם ח"א פבו"ק הערה ]72וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב ,הערה יד]. להפרדת ניירות או שפתות שקיות הדבוקים זל"ז ,וכך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק
ולדעת הגר"נ קרליץ כל שנדבק בחום לא שייך בפתיחתו איסור עשיית כלי ,אבל אם נדבק בדבק חלק יד פרק יט,ב דאין לדמות זוג של נעלים לניירות דבוקים כיון דהדרך הוא לחברם בקביעות באופן זה ,וכן
נתבטל הפתח ואסור לפותחו משום עשיית כלי [עיין בחוט שני פרק יח עמוד קמד וכן במאור השבת ח"ה הובא שם בפרק יב,א בשמו דאסור לפתוח שקיות מזון ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה] וכן הוא דעת רפ"א
עמוד שכא ועיין בהערה 95למעלה שבארתי את שיטתו]. פלק דאין לדמות זוג של נעלים לשקיות וקפסאות שבזמנינו[ ,ע"ש בפיה פתחה בחכמה בפרק ו ,הערה
לה ,וכן בספר שלמי יהונתן סימן שיז,ג ג"כ כתב דאין לדמות הלבוש לאריזות מזון מטעם אחר].
17בנוגע לאיסור קריעת תיקון ,כיון שרוצה שיהא השקית בשלמותה כדי להחזיק את תכלותה ב] וההיתר השני של הגרש"ז אוירבאך הוא ,שיש לדמותה לניירות שנדבקו מעליהן [עיין במשנ"ב
בתוכה בשעה שאוכל ממנה ,לדעת הרבה פוסקים נחשב הפרדת שפתותיה לקריעת תיקון ,כך בסימן שמ ס"ק מה ] שמותר להפרידם ,ואף שכאן היתה ההדבקה בכוונה אבל גם נעשה כדי שיהא
הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [כן העיד הגר"א בלוט ,דלדעת האג"מ צריך לקלקל השקית כדי שתיחשב קל להפריד ולפתוח ,ולכן דימה אותה הגרש"ז אוירבאך לניירות שנדבקו מעליהן שאין איסור
קריעת קלקול ,כך הובא בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ב הערה ז וכן בהערה על באורי הלכה בסימן א וכמו כן קורע בהפרדתם מפני שעומדים להיפרד [ועיין באריכות בזה בששכ"ה פרק ט הערה כא].
הובא בלתורה והוראה ח"א עמוד יח בנוגע פתיחת קופסאות חלב שיש בפתיחתם האיסור קריעה לתקן] וכן אבל יש לציין שכמה פוסקים חולקים שאין לדמות שני הדינים ,כך הובא להדיא בשם הגרי"ש
פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד וכן בתשובה א,סו הנדפס במאור השבת ח"ה] ורפ"א פלק אלישיב [ בשבות יצחק חלק יד פרק יב,א ע"ש טעמו ,וכן כתב בעה"מ שבות יצחק באליבא דהלכיתא גליון ע,
[בפיה פתמה בחכמה פרק ב,ד וכן בפרק ט,ו] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב,כד והערה מא שם] וכן עמוד לא] וכמו"כ הובא להדיא בשם הגר"מ פיינשטיין[ ,בלתורה והוראה ח"ב עמוד יח ,ע"ש טעמו] וכן
מבואר שכן הוא דעת הגרש"ז אוריבאך דבעצם נחשב אותו קריעת תיקון [מדהוצרך להתיר מלאכת הוא דעת רפ"א פלק שאינו דמיון [בפפב"ח ח"א פרק ט הערה יא וז"ל' :דמיון זה תמוה דהא התם אינם
קורע כאן -עיין בהערה 11למעלה -ולא היתר רק השקיות שנפתחים רק באחד מן הצדדים דווקא ,ע' בששכ"ה
פרק ט הערה כא] וכן כפשוטו הוא דעת הגרי"ש אלישיב[ ,בשבות יצחק חלק יד פר יט,ג וכן באליבא
עומדים לקיום כלל וגם היה שלא במכוין'].
דהילכתא לבעל השבות יצחק בגליון ע' עמוד לא וכן הובא בק' עיקרי שבת הערה 123ובק' אור ישראל שם 12כתבנו למעלה שיש מתירין לפתוח אותו אם הדרך הוא לפותחו מצד המעלה.
שצריך לפותחו באופן השחתה בלבד ,ובק' שמור לקדשו להגר"מ ברנבום עמוד 57כתב בשמו דרשאי ג"כ לפותחו ואף דשייך לפותחו באחד מן השני צדדים[ ,ובזה הסכים הגרש"ז אוריבאך בששכ"ה פרק ט הערה כא
תחת מקום הסגירה אבל אין להפריד שפתותיה .אולם ,ע' במכתב א,מב הנדפס במאור השבת ח"ה ,וצ"ע]. דאסור לפותחו] מ"מ כיון שהשקיות הן עומדות ויש להם תחתון ועליון ,י"א שמותר לפתוחן מצד
אולם לדעת הגרי"י פישר כל אריזות חטיפות שנזרקן אחר שתמו תכלותן אינו נחשב קריעת תיקון העליון (לפי הגרש"ז אוריבאך) כיון דדרך רובא דעלמא הוא לפתוחה דווקא מלמעלה ,כך הוא
בהשקית ,כיון שאינו אלא שימוש חד פעמית ,ולכן לדעתו מותר לפותחם [כך כתב בשו"ת אבן ישראל דעת רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ט הערה יד] וכן כתב בספר מאור השבת [בח"ה בהערה מח על
ח"ז סימן טז וכן הובא בהליכות אבן ישראל פרק סד,ז]. מכתבי הגרי"ש אלישיב] ובספר תורת המלאכות [ח"ד עמוד צ] ובספר בני אברהם [באנגלית עמוד .]161
18דבזה לא שייך האיסור עשיית כלי או קריעה לתקן ,וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בפיה 13עיין בהערה הקודמת שבארנו בארכיות השני התירים של הגרש"ז אוריבאך להתיר מלאכת
פתחה בחכמה פרק ב ,הערה ז] ובשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק חלק יד פרק יט,ג וכן הובא בק' אור קורע כאן.
ישראל מו עמוד סג ,אולם עיין במכתב א,מד הנדפס במאור השבת ח"ה] וכן פסק החזו"א [סימן סא,ד] 'היכי וסיכום הדבר ,דעת הגרש"ז אוריבאך להתיר פתיחתו ובשו"ת אור לציון וכן הגר"ש קמנצקי
דהקרעים אינם ראוים לכלום' ,וכן פסק הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"א עמוד קמד] ורפ"א פלק [בפיה פסקו להתיר פתיחתה ע"פ ההיתר הראשון של הגרש"ז.
פתחה בחכמה פרק ב,ו] וכן הובא בשם הגר"ש וואזנר [בק' אור ישראל שם]. והפוסקים שאסרו אף בזה הם דעת הגר"מ פיינשטיין ,הגרי"ש אלישיב ,והגר"נ קרליץ ,ורפ"א
אולם יש מפקפקים אם אכן מותר לפותחה ע"י השחתה [עיין בארחות רבינו שבת אות קפג בשם פלק דיש בזה מלאכת קורע וכן נפסק בספר ארחות שבת.
הסטיפלער וכן במכתב ב,מח של הגר"ח קניבסקי הנדפס במאור השבת ח"ה]. וכן יש כאן ג"כ חשש דאורייתא של עשיית כלי ,ומטעם זה אסור החזו"א והסטיפלער הגרי"ש
19דבשקיות חטיפות א"א לצמצם שיהא קריעתם בבת אחת ממש ,ולכן בפתיחתו הראשונה מיד אלישיב ,הגר"נ קרליץ ,הגר"י בעלסקי ורח"פ שיינברג ,הגר"ח קניבסקי ,הגר"ש וואזנר ,שו"ת אז
עבר על האיסור עשיית כלי וקריעת תיקון (ואינו מועיל זה שיסתור את הכלי אח"כ ע"י שיפתחנו מצד נדברו ,והגר"ע אוירבאך [ועיין בהערה 16,17שהבאנו כל דעת האוסרים].
השני) כך פסק הגרי"ש אלישיב [קובץ תשובות שם] ורח"פ שיינברג [בדברי חכמים ובבני אברהם שם] ויש מהפוסקים הנ"ל שאסרו רק השקיות גדולות והתירו פתיחות שקיות קטנות -ועיין בהערה 6
והסטיפלער [א"ר ח"א שבת אות קפב] והגר"נ קרליץ [ח"ש ח"א ע' קמג וכמו שהובא בעם מקדשי שביעי למעלה במה שכתבנו בזה.
ח"ב פ"ב הערה ]6וכן נפסק בשו"ת אז נדברו [ח"ד סי' לג] .וכן שמענו מהגרמ"מ קארפ שצריך לפתוח 14כל ההיתר הוא רק לפותחו מצד העליונה ,כיון דאותו צד הוא הדרך של כל העולם לפותחו,
את שני צדדי השקית בבת אחת ממש כדי שיהא מותר לפותחו [ואף בזה לא היה דעתו ברור להתיר]. ולכן שייך בה ההיתירם של הגרש"ז אוירבאך ,מש"כ הצד התחתונה שאין הדרך לפתוחו משם
20כגון לחתוכו מלמעלה ע"י סכין תחת מקום דבוקין. לא שייך אותן ההיתירים.
21כך פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב,ו] דאף דאם יריק את תכלותה אסור מפני דנתבטל 15כדי שיהא שייך ההתירים של הגרש"ז אוריבאך בנוגע מלאכת קורע ,צריך שהפתיחה בוודאי
דעתו אצל כל אדם ,מ"מ ,אם ג"כ יפתחו באופן שאין דרך העולם לפותחו ,אז לא אמרינן דנתבטל תיעשה מצד אחד [עיין בששכ"ה פרק ט הערה כא בשם הגרש"ז] וא"כ רק באלו השקיות שהם עומדות
דעתו .ומאחר דאזלינן בתר דעתו מותר לפותחו אם דעתו לזורקה מיד לאשפה. וניכר להם הצד העליונה ותחתונה ,מותר לפותחו מצד העליונה כיון שכן הוא דרך כל בני אדם
לפותחו ,אבל אלו שקיות וקופסאות המונחים שוכבות ] [Sidewaysואין דרך העולם לפותחם מצד
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com אחד דווקא (דאין צד עליון ותחתון אלא צד ימין ושמאל) בוודאי לא שייך בהם אותן ההיתרים ,וכן
For Dedication opportunities contact the above email address פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ט הערה יד] וכן שמענו מהגר"ע אוריבאך שליט"א.
16שקיות שנפתחים ע"י הפרדת שפתותיה מלמעלה ,האיסור של עשיית כלי [בפתיחת גוף אטום ע"פ
החזו"א שהוא דעת רוב פוסקי זמנינו להחמיר כשיטתו] תלויה בשאלת ההפוסקים אם פתח שנסגרו
הלכה ולמעשה – פתיחת עטיפות
בס"ד – לתועלת הרבים – גליון ל' -סיכום חבורות על סימן שיד במשנ"ב ח"ג -פרשת פנחס
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
]3נחלקו הפוסקים בענין פתיחת שקיות איגלו ],[Freeze Pops
יש שאסרו פתיחתו אפ' בשיניו (משום קריעת תיקון 3ועוד א] פתיחת עטיפת קרח ][Ices wrappers
חששות ,)4ויש שהתירו בכל אופן [ .5א] ]1מותר לפתוח העטיפה ] [wrapperשל קרחון או
]4והרוצה לחוש לדעת האוסרים יש לחתוך אותו לארכה גלידה ]( [ices/ice creamואף במקום דיבוקם).1
ולהוריק אותו מיד.6 ]2אבל י"א דיש לזרוק את העטיפה לאשפה מיד ,ואין
]5וי"א דעכ"פ אסור לעשות בו חור קטן בהפינה כדי למצוץ
להשתמש בו כדי להחזיק הקרחון ] [Icesולדוחפו למעלה מעט
את הקרח ]( ,[Suck the iceדלדעתם אסור משום עשיית פתח )7ויש
שהקילו אף בזה.8 מעט דרך הפתח כשאכלו (משום קריעה לתקן.)2
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] לענ"ד יש בפתיחתו משום עשיית כלי ואפשר אף קורע לתקן.
אבל אחרים כתבו בשמו דאם נוקבו בשינים (ולא בסכין) אין בה איסור עשיית פתח 1דכיון דדרך כל העולם הוא לזורקן מיד לא שייך בו איסור עשיית כלי או עשיית
ומותר [כך הובא בהלכות שבת בשבת פרק יד הערה 84בשמו וכן כתב להדיא במכתב א,נז פתח אם אכן דעתו לזורקו מיד ,וכמו שפסק החזו"א [סא,ב ד"ה שפופרת] והגר"נ
הנדפס במאור השבת ח"ה] ,וכן מסתימת שאר פוסקים [הגר"ח קניבסקי ,הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב עמוד קמב] ורפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק ד,ט] וכן נפסק
קרליץ ,הגר"י קמנצקי ,והגר"ש קמנצקי] מבואר דלא חששו לאיסור עשיית פתח בששכ"ה [פרק ט,ז] ובספר ארחות שבת [פרק יב,טו].
כאן ,וביאר בספר וביום השבת [סימן יג הערה טז] דסברתם הוא משום שאינו מקפיד וכן פסק הגר"נ קרליץ [בארחות שבת פרק יב הע' מב] בנוגע לעטיפת קרחון [Ices
שיהא החור בגודל מסוים וכל כוונתו בעשיית הפתח הוא רק לפותחו כדי להוציא ] Wrappersוכמו"כ נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב,כד].
ולמצוץ את הקרח[ ,וע"ע בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ד]. 2פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט,יג] דאם ישתמש בהפתח בשעת
5סיכום הדבר ,האוסרים לפותחם כדרכו הם דעת רפ"א פלק והגר"ח קניבסקי, אכילתו כדי לדחוף הקרחון מעט מעט דרך הפתח אסור משום קריעה לתקן
והובא בשם הגר"נ קרליץ והגר"ש פעלדער שאסרו לפותחו אפ' ע"י שיניו ,וי"א שגם [ולכאורה כן ה"ה לכל הפוסקים שאסרו להשתמש בשקית (במבה וכדומה) לאחר פתיחתו כדי
הגרי"ש אלישיב התיר לפותחו ע"י שיניו ,ודעת המתירין לפותחו בכל גווני הם דעת להחזיק את תכלותה בשעת אכילתו].
הגר"י בעלסקי והגר"ש קמנצקי והגרי"י פישר. וגם שבארחות שבת [פרק יב הערה מב] כתב שמותר לפתוח העטיפה של קרחון במקום
הדבקה דכיון דלא איכפת ליה היכן יפתח את השקית אינו נחשב קריעת תיקון,
6ולדעת האוסרים משום קריעת תיקון כפשוטו לא יועיל אם יוריק את תכלותה מ"מ לא כתב להתיר אם מקפיד לפותחו מלמעלה כדי להחזיקה כראוי בשעת
מיד וזורקו לאשפה כיון דהקריעה בדרך העולם נחשבת לתיקון ,וכמו שנוטה דעת האכילה.
החזו"א [בסימן סא ס"ק ב] וכן פסק הגר"ח קניבסקי [במכתב ב,יג הנדפס מאור השבת
ח"ה] ורפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ב,י וכן בפרק י ,הערה ב] וכן משמע שהוא דעת 3כשפותחו מלמעלה כדי להשתמש בהפתח למצוץ את הקרח כראוי י"א דיש בזה
הגר"נ קרליץ [ שכתב בחוט שני ח"א עמוד קמד וז"ל 'דווקא כאשר קורע דרך השחתה שע"י החשש דאורייתא של קריעת תיקון ,כך הובא בשם הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי,
הפתיחה נקרעת השקית לגמרי ובטל ממנה האפשרת בשימוש השקית']. ומטעם זה פסקו שאסור לפתוחו אפ' בשיניו [ע' בספר בני אברהם ח"א הערה ]82וכן
וגם משום הדין של עשיית כלי לא יועיל לזרקה מיד ,וכמו שכתב החזו"א [בסי' נא פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט,ד וזכור ושמור ח"ב עמוד ,234וכתב דכיון
ס"ק יא] וכן העתיק הגרי"ש אלישיב להלכה [בקובץ תשובות ח"ה סימן פד] וכן נפסק דהוא חשש דארייתא אין להקל אף' בקטנים] כיון דנעשתה פתוחה כדי להוציא משם את
בספר ששכ"ה [בפרק ט,ב] ,וכן הוא דעת הגר"מ שטרנבאך [תו"ה ח"א סימן רלא כיון הקרח ולמוצתו כדרכו דרך אותו פתח.
שראוי להשתמש בו] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעד] ורפ"א פלק [בפפב"ח פרק 4יש שחששו כאן עוד להחשש של עשיית כלי ,כך הוא דעת רפ"א פלק שיש איסור
ד הערה לא] וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב [ח"א ס' קכא]. עשיית כלי בפתיחתו [והיינו ,ע"פ החזו"א של פתיחת גוף אטום] ולדעתם יש איסור תורה
ולכן הרוצה לחוש לדעת האוסרין יש לו לחותכה לארכה (או לחתך אותה באופן לפותחו [עיין בפיה פתחה בכחמה ח"א פרק ט,ד וזכור ושמור ח"ג עמוד ]234כן הובא בשם
שאין הדרך בכך) ולהוציא את הקרח בבת אחת ,וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה הגר"ש פעלדער [בני אברהם אנגלית פרק יב הערה ,]22ואף הפותחו בשיניו ג"כ אסור
בחכמה פרק ט,ד]. משום עשיית כלי.
והחכם עיניו בראשו יזכור תמיד לפתוח את השפופרות האלו מערב שבת לאחר והנה ,אף שרוב פוסקים חששו לעיקר חשש של החזו"א של עשיית כלי בעלמא,
שהמשקה שבתוכה הוקפאה לגמרי [פיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט הערה ט]. (והוא דעת הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט הלוי ח"ו סימן מד וכן הובא במשנה ברורה למעשה
7אף שמסתימת רוב פוסקים משמע שלא חששו להחשש של עשיית פתח בפתיחתו ח"ב שיד הערה נג] והגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ב פרק לז עמוד רעג וכן בח"א פרק יח עמוד
כדרכו[ ,עיין בהערה 4למעלה] וכמו שביאר בספר וביום השבת [סימן יג הערה טז] קמד וכן בוביום השבת סימן יג הערה יא ובעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ]30והגרי"ש
דסברתם משום שאינו מקפיד שיהא החור בגודל מסוים וכל כוונתו בעשיית הפתח אלישיב [כך כתב בקובץ תשובות ח"ה או"ח סימן סד ,וכן כתב במכתב א,עח הנדפס במאור
הוא רק לפותחו כדי למצוץ את הקרח[ ,וע"ע בשבות יצחק חלק יד פרק יא,ד] ,אולם השבת ח"ה וכן הובא בשלמי יהודה פרק ו ,הערה מ] וכן הובא בשם הסטיפלער והגר"ח
כשמקפיד לעשות הפתח בגודל מסוים ,וכגון כשעושה חור קטן מאד באחד מהפינות קניבסקי [ הובא בארחות רבינו ח"א שבת אות קפב ,וכן ג"כ הובא בוביום השבת שם] ובשם
כדי למצוץ את הקרח לאט מתוכה ,בזה יש איסור עשיית פתח מאחר שמקפיד על רח"פ שיינברג [כך הובא בדברי חכמים שאלה ' 332שמסכים לדעת החזו"א שהוא דאורייתא'
המדה ,כך כתב בספר שבות יצחק [שם] וכן הובא בשם הגרי"י פישר [הליכות אבן וכן הובא בבני אברהם ח"א פתיחת בקבוקים וקפסאות הערה ]35ובשם הגר"י בעלסקי
ישראל פרק סד,י -דאינו נחשב פתח יפה]. [הובא בספר ל"ט מלאכות לר' דוד רביאט] והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות ח"ב פרק לב הערה
ולדעת אלו האוסרים לעשות חור קטן מפני עשיית פתח מבואר דסוברים דיש קיג וכן ג"כ הובא בבני אברהם ח"א בפתיחת בקבוקים וקופסאות הערה ]35ורפ"א פלק [פיה
איסור עשיית פתח גם אם מתרוקנן במעמד אחת ,וכן מבואר שהוא דעת הגרי"ש פתחה בחכמה ח"א פרק ד,יא וכן בזכור ושמור ח"ג עמוד ]222והגר"מ שטרנבאך [תשובות
אלישיב [הובא בשבות יצחק חלק יד פרק יז,ב בשמו דאסור לפתוח פחית שתייה משום עשיית והנהגות או"ח ח"א סימן רלא וע"ע ביור"ד ח"ה סימן רנח] וכן נפסק בשו"ת מנחת יצחק
פתח ואף שנתרוקן במעמד אחת ,וכן הובא ג"כ במכתב א,סה הנדפס במאור השבת ח"ה ,וכן [ח"ד סימן פד הורה להחמיר ולפתוח את הכל מערב שבת] ובשו"ת ציץ אליעזר [ח"ו סימן
ג"כ מבואר ממה שכתב במכתב א,נד לענין שקית שתייה ,וכן הובא בשמו בוביום השבת פרק יב לה] ובשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן לג] ובשו"ת אור לציון [ח"א סימן כה ד"ה יסוד הדין]
הערה יד ,וכן כתב בארחות שבת פרק יא,הערה סא שכן נוטה דעתו ,דיש האיסור עשיית פתח ובשו"ת חלקת יעקב [או"ח ח"א סימן קכא אות ט ,ומדייק כן מהרטב"א ע"ש] וכן כתב
אף אם נתרוקן במעמד אחת] והגר"נ קרליץ [חוט שני פרק לז עמוד רעג שג"כ אסר פחית בשו"ת להורות נתן [ח"ג סימן טז,יז] ובשו"ת קנה בושם [ח"א סימן כב ,ס"ק ג] ועוד)
שתייה מפני עשיית פתח ,וכן מבואר ממה שהובא בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מ"מ לדעת כמה פוסקי זמנינו לא שייך כאן האיסור של עשיית כלי ,מפני דבמשקה
מפני עשיית פתח ,ואף שכל שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד] והגר"ח קניבסקי [מבואר קפוא ] [Frozen drinkהשקית אינו עשוי להחזיק תכלותה אלא כעטיפה שלא
ממה שהובא בשמו בוביום השבת שם לאסור שקית שתייה מפני עשיית פתח ,ואף שבדרך כלל
יתכלכלו ידיו ,ולכן אין עליה תורת כלי כלל ,כן הובא בשם הגר"ח קניבסקי [בוביום
שקיות שתייה נתרוקן במעמד אחד] והגר"י בעלסקי [כך מבואר משולחן הלוי פרק ח,ח
שאסור פחית שתייה מפני עשיית פתח ואף דרך כלל נתרוקן במעמד אחד ,כמו שכתב במנחת השבת סימן יג הערה טז] וכעין זה הובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי שמביע ח"ב פ"ב
שלמה ח"ב סימן יב,א]. הערה ' -30שזה לא נחשב שימוש'] וכן נפסק בספר שבות יצחק [חלק יד פרק יא,ד ,וע"ש
בהערה מה] וכן פסק הגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ח,יא -וע"ש בסימן ט שאין חשש של
8יש שכתבו דאין איסור עשיית פתח בדבר שאין עשוי להתקיים לזמן רב ונתרוקנן עשיית כלי בזה] והגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב ,קיב -ע"פ יסודו בשקיות שאין לו
במעמד אחת ,כן הוא דעת החזו"א [סימן נא ס"ק י] והגרש"ז אוירבאך [במנחת שלמה צורה בפני עצמו אינו נחשב כלי].
ח"ב סימן יב,א] וכן פסק רפ"א פלק [פיה פתחה בחכמה פרק ד ,הערה ה ,והערה ו] ,ולדעתם ויש שחששו עוד כאן להחשש של איסור עשיית פתח ,כיון שפותחו מלמעלה בכוונה
לכאורה לא יהא איסור עשיית פתח כאן. להשתמש עם הפתח כדי למצוץ את הקרח כראוי ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב
שאסור משום עשיית פתח אף אם פותחו בשינים [דכיון דהדרך הוא לפתוח בשיניו בחול,
כך הובא בשמו בדרור יקרא עמוד שמב אות לט].
]4אולם ,אם הכיסוי הפנימי הוא מחומרר קשה (כגון המצוי ]6י"א דאסור לחלק איגלו כפולות ][Crack Apart Ices
בקרטון משקה ,)orange juice cartons ect.נחלקו הפוסקים אם באמצע לשתים.9
יש איסור להסירו בשבת( ,16אם נדבק בדיבוק קשה.)17
ב] הסרת כיסוי
ב] כיסוים ][Covers
]1לדעת רוב פוסקים מותר להסיר כיסוי רך שדבוק לכלי קשה
(דמעולם לא נבתטל הפתח ולכן אין איסור עשיית כלי ,10וכן אין
איסור קורע מדבר קשה.)11
]2ולכן ,מותר להסיר את הכיסוי רך ] [Soft Coverשמכסה את
הצד הפנימי של קפה נמס ] ,[Instant Coffeeסלטים [Dips ect.]12או
גביעות לבן ] [Yogurt Cupsוכד'.
]3י"א דאין לנקוב חור מסוים בהמכסה( 13דהוי קריעה לתקן),
או להכניס בו קשית , [straw] 14ויש שהתירו את שתיהם.15
ואף לדעתו ,מותר להסיר המכסות מרוב הגביעות ,כיון דרובם מגיעים להחנות תוך 9הובא בשם הגר"נ קרליץ דהוי תיקון כלי ואסור משום מכה בפטיש [בעם מקדשי
7ימים מסגירתם ,ולכן דינם כתפירה לזמן שמותר להפרידם [זכור ושמור שם וכן בפיה שביעי ח"ב פ"ב הערה ]32וכן אסר רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה ח"א פרק ט ד-ה ,ובזכור
פתחה בחכמה פרק יא ,הערה ג] וכן נפסק בספר ארחות שבת [פרק יב ,הערה כא] .ורק אלו ושמור ח"ג עמוד ]234משום עשיית כלי ,מחתך ,וקריעה לתקן ,וכן נפסק בספר שבות
שהדרך הוא לאחסן אותן זמן רב קודם שיגיעו להחנויות (כגון הLong life soya - יצחק [חלק יד ,פרק יא,ד] דאסור משום מחתך ומכה בפטיש ,וכן פסק הגר"ש קמנצקי
)yogurtלדעת רפ"א פלק [זכור ושמור שם] אסור להסירם. דאסור משום עשיית כלי [בקובץ הלכות פרק לב הערה קכו].
אבל מסתימת רוב פוסקים מבואר דלא חששו כלל למלאכת קורע בגביעית לבן, ולדעת הגרי"ש אלישיב [במכתב א,נה הנדפס במאור השבת ח"ה] אין כאן איסור של
דלדעתם הגביעות נחשבים דבר קשה שלא שייך בו מלאכת קורע. עשיית כלי כאן ,וכן אין כאן איסור של קריעת תיקון ,ולדעתו יש כאן רק איסור
12ספר עם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה .12 מלאכת מחתך אם מקפיד בדיוק האורך ובמקום החיתוך.
10כך פסק הגרי"ש אלישיב [מכתב א,קה הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בשבות יצחק
13כך נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,ו ובפרק ט,יג] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה
חלק יד פרק יב,ב וכן הובא בדרור יקרא עמוד שמב ,שאלה מ] והגרש"ז אוריבאך [במכתב
פרק ח,ג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב שאסור לעשות כן [הובא בדרור יקרא עמוד לה הנדפס במאור השבת ח"ג במכתב י,א ובמכתב ב,א הנדפס במאור שבת ח"א וכן הובא
שמב ,שאלה מ ,וכן הביא בעהמ"ס ש"י באליבא דהילכתא גליון ע עמוד ל].
בששכ"ה פרק ט ,הערה מב] והגר"י בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ח,י וכן בהלכה ברורה פרק
אולם ,לדעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב,קו] נראה דמותר ,וכן היתר
בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן יז,ג] וכן היתר הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סה,
יז ,הערה לג] וכן הובא בשם הסטיפלער [בארחות רבינו שבת אות קפג] וכן פסק רפ"א
אות יב]. פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ח,ג ופרק יא,ב] וכן פסק הגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק
לב קו-קז] וכן נפסק בספר ששכ"ה [פרק ט,יב] ובספר ארחות שבת [פרק יב,ט] וכן פסק
14פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא,ג] דיש בזה איסור דאורייתא של קריעת הגרי"י פישר [הליכות אבן ישראל פרק סה ,אות יד] וכולם כתבו דדמיא ממש לקריעת
תיקון. עור שעל פי החבית שמותר [ע' משנ"ב שיד ס"ק כה].
אולם ,לכאורה מבואר מהארחות שבת [פרק יב,ח] דהכנסת קשית אינו נחשב קריעת אולם יש שהחמירו בכיסוי הנדבק בדבק ,שהובא בשם הגר"נ קרליץ [בעם מקדשי
תיקון ,וכן פסק הגר"ש קמנצקי [עיין בקובץ הלכות פרק לב ,קו] דמותר ואינו נחשב שביעי ח"ב פ"ב הערה ]12דאסור להסירו בשבת ,מפני דאינו דומה לעור שע"פ החבית
קריעת תיקון. כיון דשם העור רק עוטף את החבית ואינו משתמש כמכסה ממש ,אבל במכסה
15עיין בשתי הערות הקודמות. ממש נתבטל הפתח ויש איסור עשיית כלי בפתיחתו ,וכן פסק הגר"ח קניבסקי
[במכתב ב,ב הנדפס במאור השבת ח"ה] שאסור להסירו בשבת.
16דכיון דהוא מאותו חומר של הבקבוק או הקרטון נחשב גוף אחד ,ושייך בהסרתו אבל כיסוי רך שנחלץ ] [pressedעל הגביע ולא נדבק בדבק ,הסכים הגר"נ קרליץ
איסור עשיית כלי וכן שייך האיסור עשיית פתח [דנברא פתח קטן בהסרתו כדי לערות דמותר להסירו כיון דאין זה נחשב דבוק ולכן בוודאי לא נעשית גוף אטום [כך כתב
את המשקה מתוכה כראוי] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז,יז] והגר"י במכתב א,ב הנדפס במאור השבת ח"ה וכן הובא בעם מקדשי שביעי ח"ב פ"ב הערה ,]17וכן
בעלסקי [בשולחן הלוי פרק ו,ח] והגר"ש קמנצקי [קובץ הלכות פרק לב,קא]. כתב הגר"ח קניבסקי[ ,ע' בעם מקדשי שביעי עמוד קסז ,שאלה י ,אבל ע"ש בשאלה ח שכתב
והוסיף רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק ז ,הערה לד] דמלבד החששות הנ"ל ,אסור 'דאינו ברור ,וצריך לעיין יותר' ע"ש].
ג"כ משום 'עשיית מרזב' .אבל בשם הגר"ש פעלדר [בני אברהם -אינגלית -פרק ט הערה
]18הובא דאין בהסרתו משום עשיית מרזב. 11לדעת כמעט כל הפוסקים אין איסור קורע בפתיחתו דמלאכת קורע שייך רק
ולדעת הגרש"ז אוריעברך ,מותר לפותחו [עיין במה שכתב במכתב הנדפס במאור השבת בדבר רך ולא בדבר קשה ,ולכן גם בקורא דבר רך הדבוק לדבר קשה לא שייך בו
ח"ג ,וכן במה שהובא בשמו במאור השבת ח"ה עמוד רסג]. מלאכת קורע ,וכן פסק הגרש"ז אורעבאך [עיין ששכ"ה פרק ט ,הערה פה] וכן הובא
בשם הגרי"ש אלישיב [בדרור יקרא עמוד שמב שאלה מ ,וכמו שהובא בשבות יצחק חלק יד
16אם הכיסוי מחובר בדיבוק קל ,הובא בשם הגרי"ש אלישיב דמותר להסירו עמוד רלט ע"ש] וכן פסק רפ"א פלק [בפיה פתחה בחכמה פרק יא,ג] וכן נוטה דעת
[בשבות יצחק חלק יד פרק יב,ב ומבואר דאם אינו הידוק קל אסור להסירו]. הארחות שבת [בפרק יב הערה כא].
ולכן נפסק בספר ארחות שבת [שם] דמותר להסיר את המכסה של גביעת לבן אף
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com
For Dedication opportunities contact the above email address
אם מקפיד שתשאר המכסה בשלמותה כדי לחזור ולכסותה ,וכן הובא בשם הגרי"ש
אלישיב [דרור יקרא עמוד שמב שאלה מ].
אולם ,לדעת רפ"א פלק [בזכור ושמור ח"ג עמוד ]238החומר של הגביע אינו כ"כ קשה
שלא יהא בו מלאכת קורע ,וכן נוטה דעת הגר"ש קמנצקי [בקובץ הלכות פרק לב,קיג
ובהערה שם קכז] ,ולדעתם יש איסור קורע בהסרתו ,וכן פסק רפ"א פלק [שם] דנחשב
קריעת תיקון אף אם אינו מקפיד על המכסה כלל ,כיון דהסרתו מכשיר את הגביע
לשימוש.
הלכה ולמעשה – מוקצה בכלים
בס"ד – גליון ל"ד – תחילת זמן אלול -סיכום חבורות על סימן שח במשנ"ב ח"ג -פרשת כי תצא
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
א] כלי שמלאכתו להיתר
]1כל כלי שאינו נכלל באחד מגדרי מוקצה יש לו דין של 'כלי שמלאכתו להיתר'.
]2וגזרו חז"ל שאסור לטלטל או לנדד 1אפ' כלים שמלאכתם להיתר בשבת אם אין לו צורך בטלטולו לאותו שבת.2
]3ונכלל זאת בגזירת מוקצה ש גזרו כדי שלא תהא שבת קלה בעיניו ונמצא מטלטל כל השבת ואינו מקיים בשבת למען
ינוח.3
]4אבל מלבושים ותכשיטים (ואפ' משקפיים glasses-ושעון יד ,)4watch-כתבי קודש ,ואוכלים ומשקים מותרים בטלטול אפ'
שלא לצורך כלל.5
7 6
]5וי"א דאף כלי אכילה אינו נכלל בכלל האיסור ,ויש מחמירים בהם ( ,ויש מחמירים רק בכלי סעודה שאין שימושם תדיר
בכל סעודה כגון מחזיק מפיות או מפה ללחם וכיוצ"ב.)8
]6ושאר דברים ,כגון שעון העומד ע"ג השולחן ,או כסא ושדענדר וכיוצ"ב מותר לטלטלו לשום איזה צורך ,אבל אין לטלטלו
שלא לצורך כלל.9
]7י"א שמי שיש לו תענוג בטלטולו מותר( 10שגם זה נחשב צורך קצת) ,ואסור רק כשהוא כמתעסק בעלמא ואין לו שום כוונה
בטלטולו.11
]8מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך סידור הבית ,12וכן מותר כדי להשקיט רוחו 13או לצורך הרגעת עצביו
כיוצ"ב.14
ב] כלי שמלאכתו לאיסור – דיני טלטולו
]1יש לחלק גדרי מוקצה לשנים א] כלי שמלאכתו לאיסור ב] מוקצה מחמת חסרון כיס (והיינו שמחמת יקרתו מקצה אותו מדעתו)
ומחמת גופו (והיינו שאין לו שימוש כלל ולכן מקצה אותו) וכיוצ"ב.
]2והחילוק העיקרי ביניהם הוא דמוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת גופו ,אסור לטלטלו כלל כדרכו( 15ומותר רק טלטל
מן הצד לצורך דבר המותר 16או טלטול בגופו ,)17אבל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו או לצורך מקומו.18
7כך סיים המשנ"ב [שם] שיש מחמירין אפ' בכלים אלו ,וכתב בשעה"צ [ס"ק 1הרי מבואר משו"ע שח,מב שלנענע דבר מוקצה אפ' מקצתו אסורה.
כא] שכן משמע מהרמב"ם [בפרק כה]. 2כתב בשו"ע [שח,ד] 'כלי שמלאכתו להיתר ,מותר לטלטלו אפילו אינו אלא
8כך כתב בהלכות שבת בשתב [פרק כ,יא] שכתב שלכאורה לא התירו אלא לצורך הכלי שלא ישבר או יגנב ,אבל שלא לצורך כלל ,אסור לטלטלו' .וכתב
בכלים כקערות כוסות וצלחיות דתדירין בתשמיש. המשנ"ב שאסור לטלטלו רק אם לא יצטרך לו באותו שבת כלל ,וכן כתב
9כך כתב השו"ע [שח,ד] שמותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אפילו אינו אלא להלכה בספר ששכ"ה וכן בספר ארחות שבת [פרק יט,פד].
לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, אולם למעשה יש ראשונים המקילים בזה ,שעיין בחדושי הר"ן בסמכת שבת
10כך כתב הערוך השולחן [סע' טו] וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק [דף קכו ]:שכתב וז"ל 'והא דשרינן כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל ,ה"ה
כ,פג] ואף שאינו משתמש בה שימוש ממשי. אפילו בכדי אלא דאורחא דמלתא נקט' ,ומובא הגרי"י פשיר [ע' בהליכות א"י
11עיין בדברי הערוך השולחן [שח,טו] שכתב 'ואינו מובן הא כיון שמטלטלן עמוד קסא-קסב] שכן נהגו העולם להקל כדברי הר"ן.
וודאי יש לו איזה כונה בזה ,וצריך לומר כגון דאינו אלא מתעסק בעלמא ואין 3כך כתב הרמב"ם [הלכות שבת פרק כד,יב].
לו שום כונה בטלטולו ,אך אם יש לו תענוג במה שמטלטלו נהי דבמלאכתו ועיין בהקדמת המשנ"ב לסימן שח שהעתיק כל דברי הרמב"ם שכתב וז"ל:
לאיסור לא נחשבו זה צורך הגוף מ"מ במלאכתו להיתר ודאי דמותר ,עכ"ל. 'אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול .ומפני מה
12כך משמע מהמשנ"ב [בסימן רפט ס"ק א וסימן שב ס"ק יט] שהתיר סידור הבית נגעו באסור זה ,אמרו ,ומה אם הזהירו נביאים וצוו ,שלא יהא הלוכך בשבת
וסידור כלי המיטה לצורך כבוד השבת אע"פ שכל אלו כלים שמלאכתם כהלוכך בחול ,ולא שיחת השבת בשיחת החול ,שנאמר ודבר דבר ,קל וחומר
להיתר ,ועוד לא גרע מטלטול לתענוג שמותר ע"פ דברי הערוך השולחן ,וכן שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול ,כדי שלא יהא כיום קל בעיניו ,ויבא
הוא נכלל במה שכתב המשנ"ב [בסימן שיג ס"ק י] שכל לצורך קצת מותר לטלטל להגביה ולתקן כלים מפנה לפנה או מבית לבית או להצניע אבנים יכיוצ"ב
כלי שמלאכתו להיתר ,וכן נפסק בספר וביום השבת [סימן כג,יח]. שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ,ונמצא שלא שבת ובטלה
13כך הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קסב]. טעם שנאמר בתורה למען ינוח וכו' ועוד מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות
14כך כתב המשנ"ב [בסימן שיג ס"ק י] דכל שהוא לצורך קצת מותר בטילטול, אלא בטלים כל ימיהם ,כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים
וכן כתב בספר בהלכות שבת בשבת [פרק כ,יג] שאף אם הוא רק לצורך קצת ממלאכה ,ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים ,נמצא שלא
מותר לטלטלו. שבת שביתה הניכרת ,לפיכך שביתה בדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם,
15אסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס ואפילו לצורך גופו ומפני דברים אלו נגעו באסור הטלטול ואסרו שלא יטלטל אדם בשבת אלא
או מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח,א ,וכן אסור לטלטל כל דבר שמוקצה כלים הצריך להם' עכ"ל.
מחמת גופו (והיינו ,שאין לו שום שימוש) וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח,ז. 4ארחות שבת [פרק יט,פז].
16וכמו שכתב בשו"ע סימן שט,ד 5שו"ע שם ,וביאר המשנ"ב [בס"ק כג] שהוא מפני שתדירין בתשמיש ,ולכן לא
17כך מפורש בשו"ע [בסימן שיא,ח] שמותר לטלטל דבר מוקצה בגופו [ומפורש חלה עליהו תורת מוקצה כלל.
שם בשו"ע שמותר אפ' לצורך דבר האסור] וכמו"כ כתב הרמ"א [בסימן שח,ג] 6כך הועתק כשיטה העיקרי בהמשנ"ב [שח ס"ק כג] דכוסות וקערות וצלוחיות
שמותר לטלטל דבר מוקצה ע"י נפוח 'דלא הוי אלא כלאחר יד ולא מיקרי וסכין שעל גבי השולחן דתדירין בתשמיש ,כאוכלין דמי ,ועל כן מותרין
טלטול' ,ועיין בדברי הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ח סימן כב ס"ק ח] לטלטלן אפ' שלא לצורך כלל.
דטלטול ע"י מרפק ] [elbowבוודאי נחשב טלטל בגופו. וכתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ,יא] דמדינא יש להקל בזה ואין למחות
18וכמו שכתב בשו"ע סימן שח,ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של במקילין.
'כל הכלים נטלים בשבת'.
]3אבל אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור אם אפשר לעשות את הפעולה בכלי אחר של היתר( ,19אבל אינו צריך לחזור
ולשאול כלי היתר משכנו.)20
ג] גדר צורך גופו
(והיינו להשתמש בגוף הכלי למלאכה אחרת של היתר.)21 ]1מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו,
( ,שזה נחשב טלטול לצורך גופו).22 ]2כתבו הפוסקים דמותר לשנות כיון המאוורר ] [Direction of the fanכדי שינשב לכיוון שלו
]3טלטול לצורך הצלת הכלי עצמו מנזק (וכגון שלא ינזק מגשם או שלא יגנב) לא נחשב צורך גופו.23
]4אבל תפילין 24שנפלו ,או שיש חשש שתפולנה או שיגנבו ,מותר להרימן ולטלטלן.25
ד] גדר צורך מקומו
]1מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו,
(והיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם).26
]2כלי שמלאכתו לאיסור המונח על הרצפה במקום הילוך בני אדם ועלולים להכשל בו מותר לטלטלו משם.27
]3י"א מותר לשנות כיון המאוורר ] [Direction of the fanמאליו אם הרוח מפריעה בו ,שזה נחשב צורך מקומו( ,28אבל יש
פוסקי זמנינו שהחמירו בזה[)29א].
]4וכמו"כ י"א שמותר לטלטל שעון מעורר ] [Alarmאם אירע שהחל לצלצל ] [Started to Ringבשבת ,כדין צורך מקומו,30
(וכגון טלפון נייד ] [Cell phoneשמשמש בימות החול גם כשעון המעורר).
]5מותר לפתוח דלת של כלי שמלאכתו לאיסור ,כגון תנור אפייה , [Oven] 31אם צריך להוציא אוכלים מתוכו ,שהרי צריך
להשתמש במקומה של הדלת.32
]6וכן מותר לסוגרה אם עושה זאת כדי שהאוכל לא יתייבש או שלא יבואו זבובים אל האוכל ,או שבני אדם עלולים להתקל
בהדלת.33
]7דלת של מדיח כלים ] [Dish washerאו מייבש כביסה ]( [Dryerשדינם ככלי שמלאכתו לאיסור) ,מותר לפותחה כדי להוציא
כלים או כביסה ] [Clothesמתוכה לצורך שבת.
34
]8אבל אין לסגור את הדלת (של מדיח כלים או מייבש כביסה) אא"כ צריך את מקום שבה נמצא הדלת פתוחה .
]9אבל כלי (שמלאכתו לאיסור) המונח בחדר באופן שמרגישים בגללו זלזול השבת אין לטלטלו ,דאין זה נחשב טלטול לצורך
מקומו( ,35וי"א שאם מפריע לו שנמצא החפץ במקום ההוא מותר לו לטלטלו ולהסירו.)36
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] יש להקל בזה וכמו שהורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
28כך כתב בארחות שבת [פרק יט ,באות ה ובאות כו] שהוא צורך מקומו ,וכן 19משנ"ב בסימן שח ס"ק יב [וע"ש בשעה"צ ס"ק יג] ולכן כתב בארחות שבת
הובא בשם הגר"ש וואזנר [בנתיבת הלכה גליון ג' מהרב ישראל מאיר וייל] וכן הובא [פרק יט,טו] דאין להשתמש בפטיש לצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפצח
בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנט] וכן כתב בחזו"ע [ח"ג עמ' קצד]. אגוזים.
והגר"מ פיינשטיין כתב טעמו [באו"ח ח"ה סימן כב,כה] שנחשב צורך גופו, ויש אחד מפוסקי זמנינו שהורה להקל בזה ,ודלא כדעת המשנ"ב ,והוא דעת
[ ולכאורה כוונתו שהטיית המאורר הוא בכלל שימוש הרגיל בה ולכן נחשבת צורך גופו]. הגרי"י פישר [עיין באבן ישראל על שו"ע שח,ג ובשיעורי המשניות וע"ע
29כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק יט,כא] שאין זה מעכב הישיבה עצמה בהליכות א"י עמוד קנה ובהערה 8שם]
ולכן אינו נחשב טלטול לצורך מקומו ואף שאינו נוח לו לשבת באותו מקום, 20כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ה סימן כא,יב] וכן כתב בארחות
וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בנתיבת הלכה גליון ג' מהרב ישראל מאיר וייל] וכן שבת [פרק יט,טו].
כתב בספר וביום השבת [סימן כג,יז] שאין זה נחשב צורך מקומו. 21כך ביאר המשנ"ב [בסימן שח ס"ק ד] הגדר של 'צורך גופו'.
30כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א ע' קיט] וכן כתב בארחות 22כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,ה] וכן כתב באג"מ [או"ח ח"ה סימן כב,כה]
שבת [פרק יט,כח] וכתב בספר וביום השבת [שם] שבשעון המצלצל ,כיון שמפריע וכן הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנט] וכן כתב בחזו"ע [ח"ג עמ'
מלישון יש שהתירו כיון שבאמת מונע את השינה באותו מקום (ואינו דומה קצד].
למאורר שיש מחמירים בטלטלו מפני שאינו מעכב ממש) ,וכן הובא בשם הגר"ח 23ארחות שבת פרט יט,א
קניבסקי ובשם הגר"ע אוריבאך [בנתיבות הלכה גליון 3סימן תשס"ח וכן בוביום 24בנוגע עיקר דין של תפילין ,אם דינו ככלי שמלאכתו לאיסור או מלאכתו
השבת סימן כג הערה פ] וכעין זה כתב הגר"ע יוסף [בחזו"ע ח"ג עמ' פב ד"ה ועל וכל להיתר ,דעת הרמ"א [בסימן שח,ד] דתפלין הוו כלי שמלאכתו להיתר ומותר
בהליכ"ע ח"ג עמ' קצד]. לטלטלן גם לצורך שאר צרכים ולאו דוקא לצורך גופן ומקומן .ודעת הט"ז
31כתבו פוסקי זמנינו שתנור אפייה נחשב מוקצה משום שדינו ככלי שמלאכתו והמג"א להחמיר שנחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור כיון שאסור להניחם
לאיסור ,ואף אם הדרך לאחסן ] [Storeבתוכה מאכלים לאחר האפייה ,כך כתב בשבת ויו"ט.
בספר ארחות שבת [פרק יט,מט] וכן כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ,יח]. וסיים הביה"ל דכיון שהגר"א מיקל להניח תפילין בשבת אם מניחים שלא
32כך כתב בארחות שבת [פרק יט,כג] וכן כתב בששכ"ה [פרק כ,עו-עז]. לשם מצוה א"כ לשיטתו ע"כ חשיבי כלי שמלאכתו להיתר וא"כ יש להקל
33כך כתב בארחות שבת [פרק יט,נ]. בשעת הדחק.
34כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,נא]. 25כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק כ,טו] וכן מבואר מדברי המשנ"ב [בסימן
35כך כתב הגר"מ פיינשטיין [ באג"מ או"ח סימן כב אות לא וכן הובא בשמו בספר לא ס"ק ה] שכתב שאם מצא תפילין בשדה מותר ללבשם ולהכניסם לעיר דרך
טלטלולי שבת שזה גופא הוי כבוד שבת שאינו מטלטל דבר שנאסר בטלטול] וכן כתב מלבוש (וכדי שלא יעבר על מלאכת הוצאה) ומבואר מדבריו דאין איסור מוקצה
בששכ"ה [פרק כ,י ,אולם עיין בהערה כה שם] וכן כתב בארחות שבת [פרק יט,כה]. להציל תפילין שמונחת בבזיון.
36עיין בדברי הגרפ"א פלק [במחז"א סימן מו] שלדעתו כל שמפריע לו שהחפץ וכן העיד הגר"ח קניבסקי שהורה החזו"א שמותר להרים תפילין שנפל על
נמצא בגלוי באותו מקום מותר לטלטלו ולהסירו אף אם הוא רק לצורך יפוי הארץ [והובא בשמו בספר שמענו כן ראינו ח"ב עמ' קטז שהוא לצורך כבוד התפילין,
החדר דגם זה נחשבת צורך מקומו ע"ש. וכתב בקונטרס הזכרונות סימן כ,סד שהיה מפני צורך מקומו].
26שו"ע סימן שח,ג.
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com 27כך כתב בארחות שבת [פרק יט,כא] ,וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כא,יב]
For Dedication opportunities contact the above email address
אבל כתב שם דאם אינו מעכב את ההילוך אלא מפריע להילוך אין זה חשוב
צורך מקומו.
הלכה ולמעשה – כלי שמלאכתו לאיסור
בס"ד – גליון ל"ה -סיכום חבורות על סימן שח במשנ"ב ח"ג – הלכות מקוצה -פרשת כי תבוא
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א
א] טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
]1כל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו או לצורך מקומו( ,1משא"כ מוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת גופו אסור לטלטל
כדרכו כלל).2
]2אין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו/מקומו אם אפשר לעשות את הפעולה בכלי אחר של היתר( ,3אבל אינו צריך לחזור
ולשאול כלי היתר משכנו.)4
ב] דוגמאות של כלים שלמלאכתם לאיסור
כלים חשמלים ][Electric Appliances
]1לדעת הרבה פוסקי זמנינו ,כל כלים שהפעלתן בחשמל ] [Run on Electricדינם ככלי שמלאכתו לאיסור( ,5ויש שמצדדים להקל.)6
]2אבל שעון יד ] [Watchיש לו דין כלי שמלאכתו להיתר( ,7ואף אם הוא אלקרוני ,Digital8ויש מקילים אף אם יש בו מחשב .)Calculator9
]3י"א ששעון המחובר לחשמל ] [Digital plug-in clockיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור.10
כלי המטבח ][Kitchen appliances
]1מחבות ] [Pansוקדירות ] [Potsריקנות דינם ככלי שמלאכתו לאיסור) ,ולדעת הרבה פוסקי זמנינו הוא אף אם רגילים להחזיק בהם את
התבשיל שנתבשל בהם.(11
וע"ע בספר שלמי יהודה שכתב דאם אפשר לראות השעה בלי לחיצה ,אף 1וכמו שכתב בשו"ע סימן שח,ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של
שבלילה צריך להדליק את אור בפנים ע"י לחציה על הכפתור כדי לראות את 'כל הכלים נטלים בשבת'.
השעה בחושך ,הובא [שם בהערה לט] בשם הגרי"ש אלישיב שאינו מוקצה ,וע"ש 2הכלל הוא שאסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו
יותר שכתב בשם הגרש"ז אוריבאך שמי שבטוח שלא יגע בכפתור מותר לצורך גופו או מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח,א ,וכן אסור לטלטל כלל
ללובשו בלילה ,אבל מי שחושש אולי מתוך הרגלו ילחץ על הכפתור ,עצה טובה כל דבר שמוקצה מחמת גופו (והיינו ,שאין לו שום שימוש ולכן מקצה אותו מדעתו)
היא שלא ללובשו וכ"ש שלא לישן כשהוא לובש בו ,אבל מעיקר הדין אינו וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח,ז.
אסור .אולם ,בשם הגרי"י פישר הובא [שם] שאסור להשתמש בשעון זה בשבת אולם ,מותר לטלטל כל דבר המוקצה 'מן הצד'( ,והיינו לטלטל דבר המותר וע"י
שמא ילחוץ על כפתור האור ,וחוכך להחמיר גם כשעושה היכר ,כי בלילה לא זה מנדד את הדבר האסור) ,אם הוא לצורך דבר המותר [ע' בשו"ע שט,ד] וכן מותר
יראה את ההיכר. לטלטל כל דבר המוקצה ע"י גופו ,ואפ' לצורך דבר האסור [ע' בשו"ע סימן שיא,ח
ובשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה א] הובא דמי שחושש שמא יבא וכן כתב הרמ"א בסימן שח,ג].
ללחוץ בכפתור מוטב שישים כיסוי עליו. 3משנ"ב בסימן שח ס"ק יב [וע"ש בשעה"צ ס"ק יג] ולכן כתב בארחות שבת [פרק
9כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,מג] והטעם משום שעיקרו של הכלי הוא יט,טו] דאין להשתמש בפטיש ] [Hammerלצורך פיצוח אגוזים אם יש לו מפצח
השעון ,והמחשב הוא חלק טפל בו. אגוזים ].[Nut Cracker
10כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ג סימן מט] וכן הובא בשם הגרי"ש 4כך כתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ או"ח ח"ה סימן כא,יב] וכן כתב בארחות שבת
אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ל]. [פרק יט,טו].
11כתב המשנ"ב [בס"ק כ] שקדירה שמלאכתה הוא לבשל ,ורק לפעמים 5כך מבואר מהפמ"ג [סימן שלח משב"ז ס"ק ב] שכתב דשעון שאסור להעריכו
משתמשין בה להחזיק בהם מים ופירות ,היא בכלל כלי שמלאכתה לאיסור, דינו כמלאכתו לאיסור ,וכן כתב הגר"מ פיינשטיין [באגרות משה ח"ג סימן מט]
ומבואר כן מדברי הרשב"א [שבת דף קכג ד"ה הא דתנן] שהובא בפמ"ג [סימן שח שכתב וז"ל 'דיש טעם גדול לאסור לטלטל שעון חשמלי וכן מאורר המחוברים
א"א ס"ק ט] וכתב בארחות שבת [פרק יט,לח] שאף בזמנינו הקדירות ריקנות לחשמל ,דאע"ג דאין עצם מלאכתן ענין איסור דהוראת השעות וגלגול
נחשבות כלי שמלאכתו לאיסור ,וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כד,יז] המאורר אינו איסור ,מ"מ כיון שהכח שעושה המלאכה בהם הוא באיסור ע"י
ובספר וביום השבת [ע' שיז] וכן הובא בשם הגר"נ קרליץ [חוט שני ח"ג פרק מו חיבורן לחשמל ,חשובים כלים שמלאכתם לאיסור' [וע"ש שכתב דצריך ג"כ
ס"ק א]. לעשות היכר דהיינו שיכסה מקום הכפתור של המאורר כדי שיזכור שהיום שבת ולא יבא
וע' בביה"ל [שח,ג ד"ה קרדום] שסיים בצ"ע בקדירות שדרך הכלי להשתמש הן להגדיל ולהקטין וכן במקום החיבור לחשמל ישים איזה דבר לסימן שלא יוכל להוציא
לבישול והן לאיחסון המאכל ,ורק שלאיסור משתמשין בה יותר ,דמנלן דנעשה התקע מהכותל ע"ש ,וכמו"כ מבואר מאג"מ ח"ה סימן כב,כה שדינם ככלי שמלאכתם
מוקצה ,דהלא ג"כ עיקרה עשויה למלאכת היתר .וע"פ דבריו כתב בספר לאיסור אבל שם בסימן כג כתב שאינו מוקצה ,וצ"ע בדעתו] ,וכן הובא בשם הגרי"ש
שמירת שבת כהלכתה [פרק כ,טו וע"ש הערה לז] דקדירות שהדרך לבשל בו וגם אלישיב [בהלכות שבת בשבת פרק כא הערה 42וכן בספר שבות יצחק וכן הובא בספר
לשמור בו אוכלין ,הויין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר ,ומותר לטלטלם שלמי יהודה פרק ב,הערה ב] וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כא,כ] וכן מבואר
בשבת לכל צורך שהוא כדין כלי שמלאכתו להיתר. שהוא דעת הגרי"י פישר [ בהליכות אבן ישראל עמוד קנח ,אבל ע"ש שמותר לטלטלו
לצורך גופו או מקומו ואין לחוש שע"י הטלטול יתטלטל התקע ויבוא לידי איסור כיבוי
אולם ,רוב פוסקי זמנינו כתבו דאף הקדרות שהדרך ג"כ להחזיק בהם את והבערה] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,ה] וכן נפסק בששכ"ה [פרק כ,טו].
המאכל הנתבשל בו לזמן רב ,מ"מ נחשבים כלים שמלאכתם לאיסור [כשהם
ריקנות ממאכל שבה] כך כתב בארחות שבת [פרק יט,לח] וכן הובא בשם הגרי"ש 6צידד הגרש"ז ארויבאך [במנחת שלמה ח"א סימן ט עמ' עה] דהוי מלאכתו להיתר
אלישיב [בשלמי יהודה פרק ו הערה יב וכן במחזה אליהו ח"ג סימן כח,א] דעיקר כשהוא מחובר בזרם החשמל כיון שאח"כ כשמחובר נפעל מעצמו ,אבל בסוף
דבריו כתב דכיון דכשאינו מחובר לחשמל חשוב מלאכתו לאיסור (כיון שאז
תשמיש של הקדירה הוא הבישול ובגללה שומרים התבשיל שם ,וכן הובא א"א להשתמש בה אא"כ עושה בה מלאכה אסורה) א"כ אין לחלק בזה וגם בשעה
בשם בעל שו"ת אז נדברו [הגרב"י זילבר בשלמי יהודה פרק ו הערה יב] וכן כתב שמחובר לחשמל חשיב כלי שמלאכתו לאיסור [אבל בששכ"ה פרק יג הערה קלד
בספר הלכות שבת בשבת [פרק כד ,הערה ]38שמבואר מזה שסתם הרשב"א הובא בשמו להקל בזה ,וצ"ע] וע' בספר מנחת אשר [ח"ב סימן לה] שכתב שנטיית
דקדירה מטלטלת רק עם התבשיל שבתוכה ,שלא דמי לכלי שמיוחד גם לדבר לבו להקל בזה ,אבל כתב שמ"מ יש מקום להחמיר בזה ע"ש .וע' בשו"ת אז
היתר ,כיון ששימוש ההיתר של החזקת מאכלן נובע רק מכח התשמיש של נדברו [ח"ח סימן לג] שמשמע שדעתו להקל בזה.
בישול ,וכמו"כ הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י עמוד קנו ובהערה ]10דאף 7בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא הערה ]42כתב נקודה נחוצה שאלו מכשירים
שהיום מצוי שמחזיקים את התבשיל בקדירה כמה ימים מ"מ דיני ככלי שפעם אחת מפעילים אותו ואח"כ הולך תמיד מאליו ,כגון שעון
שמלאכתו לאיסור משום דעיקר תשמישו הוא הבישול עצמו ,וכעין זה כתב אוטומטי ] [Automatic watchי"ל דלכל הדעות דינו כמלאכתו להיתר [שהרי
הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבה"ל ח"א ס' קכז] שאף בימינו הדין כן שאין הקדירה נחשב עשיית המלאכה כחלק מיצירת הכלי ,ודומה לכל כלי שבתחילת עשייתו נעשה ע"י
כלי אחסון מצד עצמה אלא שאחרי שמבשלים בה משאירים המאכל בתוכה, מלאכה כדי ליוצרה] .וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה
וכמו"כ כתב הגרפ"א פלק [במחזה אליהו ח"ג סימן כח,א] וכתב שמסתימת כד] דשעון יד אוטומטי כשפועל אינו מוקצה ,וכן הובא בשם בעל השו"ת אז
הפוסקים מבואר שכל קדירות ריקנות דינים כלי שמלאכתם לאיסור ,וכתב נדברו [הגרב"י זילבר בספר שלמי יהודה פרק ב הערה כד].
לבאר הסברא דבעצם מעולם לא היה קונה כלי זה אם לא שהיה לו צורך לבשל 8עיין בספר שלמי יהודה [פרק ב,ו] שכתב דאף אם השעון הוא
בו ,דכדי להחזיק את המאכל חם די בכלי פשוט ,והסיבה שקונים קדירה הוא אלקטרוני ] ,[Digitalכל שאינו צריך ללחוץ על הכפתור ] [Press a Buttonכדי
הצורך לבשל בה ,וגם מה דמחזיקים מאכלים שם נגרר מהבישול ,ואינו לראות את השעה אינו מוקצה ,וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בטלטולי שבת
שימוש לעצמו. שאלה א].
]2אבל כל זמן שיש מאכל בהקדירות ,אינם מוקצה( ,12וי"א שזה נאמר דווקא לתבשיל שנתבשל בה.)13
]3מכסה של קדירה דינה כהקדירה עצמה.14
]4מקלף ירקות ] [Vegetable/Potato Peelerיש לו דין כלי שמלאכתו לאיסור.15
]5ספוג ] [Spongeשרוחצים בו את הכלים דינו כלי שמלאכתו לאיסור ,16ואף אם עשוי מניילון ].17[Plastic
צעצועי ילדים ][Children Toys
]1צעצועי ילדים ] [Toysשעיקר תשמישם להשמעת קול שיר ] ,18[Musical Toysדינם ככלי שמלאכתם לאיסור.19
]2אבל י"א שצעצועים שתולים על מטת או עגלת התינוק ] [Baby Carriageאינם מוקצים אף שמשמיעים קול שיר.20
]3צעצועים ] [Toysשאפשר להשמיע בה קול ע"י לחיצה ] [Pressing a buttonאבל עיקרם מיועד למשחק ללא השמעת הקול (וכגון צעצועי
משאיות וכיוצ"ב ,)Toy Trucks-דינם ככלי שמלאכתם להתיר ,21ומותר ליתנם לתינוק.22
]4י"א דמשחק 'לגו' ] [Legoאף שמקילים לקטנים ,דינו ככלי שמלאכתו לאיסור לגדולים ,ויש מקילים בזה [ .א]
24 23
ג] כלים שכל מלאכתם לאיסור
]1י"א שכלי שכל מלאכתו לאיסור (שאין תשמיש היתר כלל וכגון נר שעוה וכיוצ"ב) נחשב 'מוקצה מחמת גופו' ואין היתר לטלטלו לצורך
גופו/מקומו( 25ויש מקילים[.)26ב]
]2מאוורר וכד' ] [Fan or other electric applianceשאיננו פועל ] [That’s offדינו ככלי שכל מלאכתו לאיסור( ,27ויש חולקים.)28
]3יש פוסק' שכתבו דמחורר חורים ] ,[Hole Puncherשדכן ] ,[Staplerסרט סקוטש ] [Scotch Tapeגיר ] [Chalkמחק ] ,[Eraserמחדד
עפרונות ] [Pencil Sharpenerכולם נחשבים כלים שכל מלאכתם לאיסור29
]4אבל עט ] [Penועפרון ] 30[Pencilוכיוצ"ב נחשבים כלים שרק עיקר מלאכתם הם לאיסור (דשייך בהם שימוש היתר להראות אותיות
בספר).
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] נוהגים להקל בזה וכמו שהורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
[ב] הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הקיל בזה.
כלי נחשב ליצרה חדשה ,כך כתב הגרש"ז ארויבראך [בששכ"ה פרק טו,כא] אבל 12כתב הרשב"א [שבת דף קכג .ד"ה הא דתנן] על מה דאיתא בגמ' ש'מדוכה בזמן
כתב שם להקל בקטנים עד שהגיע לגיל בר מצוה ע"ש ,ובשם הגרי"ש אלישיב שיש בה שום ,מטלטלין אותה' ,וכתב ש'היינו טעמא משום דכיון דאין זה
[בהלכות שבת בשבת פרק טו הערה ]80הובא דעכ"פ לקטנים שלא הגיעו לחינוך אסורה אלא מחמת מלאכה ועכשיו משמש היתר במלאכתה הרי מה שאוסרה
בודאי יש להקל בזה וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק טו,מב]. הוא מתירה והוה ליה כקדירה המטלטלת עם התבשיל' עכ"ל .וכוונתו שהדין
ויש שכתבו דכיון דמעיקר הדין נקטינן שאסור לשחק בו ,ממילא דינם ככלי מוקצה בהקדירה נובע מאיסור בישול המאכלים בתוכה ,וכשהקדירה
שמלאכתם לאיסור ואסור לגדול לטלטלו שלא לצורך גופו או מקומו ,כך כתב משתמש להחזיק בה המאכל שמותר בטלטול ,הרי זה מתיר את טלטול
בהלכות שבת בשבת [פרק כא,כ] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בהלכות שבת הקדירה עמו מאחר שדין מוקצה של הקדירה נובע ממנה.
בשבת פרק כא הערה .]43 וכן כתב להלכה במשנ"ב [ס"ק כו בסו"ד] שאם המאכל המיוחד לה מונח
24כך הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בס' טלטולי שבת שאלה ב]. בהקדירה לכ"ע מותר לטלטל הכלי אגב המאכל ,וכן כתב בארחות שבת [פרק
25כן הוא דעת הפמ"ג [בא"א סימן שח ס"ק יב] וכן כתב הגרעק"א [בשבת דף מז. יט,לח] ובספר הלכות שבת בשבת [פרק כא,יז] וכן הוא דעת הגרפ"א פלק
וכן על המג"א ס"ק יב] והערוך השולחן [סימן רעט,א וסימן שח סכ"ג] וכן כתב [במחז"א ח"ג סימן כח,ב] אבל כתב שהוא דווקא אם יש כמות חשובה אבל אם
בארחות שבת [פרק יט,ו] וכן החמיר החזו"א בזה [סימן מד ס"ק יג] וכן הוא דעת הכלי ריקן ורק שאינו שטוף ויש בו קצת אוכל על הדפנות מבפנים ,אין דרך
הגרש"ז אויערבאך [עי' בששכ"ה פרק כח הערה פב ,בארחות שבת שם] והגרי"ש לשמור כמות קטנה כזו בכדי לאכלה ,ולכן לא מהני.
אלישיב [עי ין בארחות שבת שם וכן בוביום השבת סימן כג הערה עו וכן הובא בהלכות 13כך כתב בספר הלכות שבת בשבת [פרק כא,יז] שכן משמע מדברי המשנ"ב
שבת בשבת פרק כ הערה 15וכן בספר דיני מקוצה עמוד לא] להחמיר בזה. [בסימן שח ס"ק כו] שכתב 'אם יש בה דבר המיוחד לה כמו שום במדוכה
26דעת המשנ"ב [ בסימן שח ס"ק לד וסימן רעט בשעה"צ ס"ק ד ע"ש שכתב דאם לא ששוחקין בה או שמונח בקדירה קצת מהתבשיל מותר לטלטל' ,וכן משמע ג"כ
הדליק הנר באותה שבת מקרי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל לצורך גופו ומקומו] ממקור הדברים בדברי הרשב"א שכתב 'ועכשיו משמש היתר במלאכתה'.
משמע שמעיקר הדין נקט כהמג"א שדעתו להקל בזה [ע' מג"א סימן שח ס"ק יח 14כך כתב בששכ"ה [פרק כ,טו] וכן כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,מ] וכן כתב
וכן בשו"ע הרב סעיף פה שדעתם להקל בזה] וכן הובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בספר בהלכות שבת בשבת [פרק כא,יז] וכן כתב במנחת שבת [סימן פח ס"ק כב] וכן
טלטולי שבת פרק פ"ב הערה ה וכן בשאלה י' בסוף הספר וכן הובא בספר דברי חכמים מבואר שהוא דעת הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל עמוד קנז ע"ש] וכן הובא
שאלה ]301שדעתו להקל בזה ,וכמו"כ הובא בשם הגרח"פ שיינברג [בדברי בשם הגרי"ש אלישיב [בוישמע משה ח"א ע' קיח].
חכמים שאלה ]301שדעתו להקל בזה ,וע' בספר הלכות שבת בשבת [פרק כ הערה 15כך כתב בספר ארחות שבת [פרק יט,עד] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק ו,טו]
]15שכתב שרוב אחרונים הקילו בזה ,ושעכ"פ אם יש בו מעט שימוש היתר מפני שרוב תשמישו הוא לקלף תפו"א חיים ] ,[Raw Potatoesומיוחד לכך,
מותר לטלטלו. ותפוחי אדמה חיים הם מוקצה וממילא אסור לקלפם והוי כלי שמלאכתו
וכתב הגר"ש וואזנר [בשו"ת שבט הלוי ח"ג סימן לב] דאף שמן הדין נראה להקל לאיסור ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהודה פרק ו הערה כז].
בזה ,למעשה יש להחמיר משום הוראת החזו"א [אבל בח"י סימן נט כתב להקל 16כבר כתב הפמ"ג [סימן שכ א"א ס"ק כב] שספוג שרוחצים בה כלים הוא כלי
בה]. שמלאכתו לאיסור כי אסור להשתמש בו בשבת משום איסור סחיטה ,וכן
27כך כתב בארחות שבת [פרק יט,ה -אבל לא אם מחובר הוא לשעון שבת ועתיד לפעול הובא בכף החיים [שם ס"ק קב].
בשבת שאז דיני ככלי שמלאכתו לאיסור שיש בו שימוש היתר -ע"ש בהערה יט].
והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] דיש לו דין של שברי 17כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהדוה פרק ט הערה ג] וכן כתב
במנחת יצחק [ח"ג סימן מט].
כלים כיון שאינו ראוי לשימוש כשאינו פועל ,וכעין זה כתב הגרש"ז אוריבאך 18וצעצעוים שעיקר ייעודם להשמעת קול שאינו קול שיר ,כגון רעשן ][Noise
[ע' בשלמי יהודה פרק ב הערה ד] שלדעת החזו"א דחבור עם החשמל אסור משום נסתפקו הפוסקים בדינו ,ע' בביה"ל [סימן שלח,א ד"ה אסור] שהביא את ספיקו
בונה שפיר חשיב כשברי כלי. של הפמ"ג אם כלי המיועד להשמיע קול שאינו קול שיר דינו ככשמל"א או
28לדעת בעל שו"ת אז נזברו [הגרב"י זליבר] לא נתבטל זה מדין כלי [שכתב דזה
שאינו פועל אינו משום דצריך לעשות בו איזה תיקון אלא שנתקו מזרם החשמל שלא ככלי שמלכתו להתיר
יפעל] ולכן כתב [בברית עולם דף 111סעיף כט] שהמיקל לא הפסיד בזה. 19כיון שאסור להשמיע קול שיר בכל כלי שהוא כמו שכתב בשו"ע [שלח,א] כך
29כך כתב בספר הלכות מקוצה [להגרש"ב כהן שליט"א -עמוד .]174 כתב בארחות שבת [פרק יט,נג]
30כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק יב הערה מג] שאינם נחשבים והובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה פרק ה,טו] דיש להם דין כלי
כלים שכל מלאכתם הם לאיסור ,כי ראוי להצביע בו על אותיות בספר שמלאכתו לאיסור אף אם שייכים לקטן שלא הגיע לחינוך.
להראות לילד שמתחיל לקרוא ,ולכן מותר לטלטלה לצורך גופו או לצורך 20כך כתב בספר הקטן והליכותיו [פרק כ,פט] וכן כתב בספר שלמי יהודה [פרק
מקומו ,וכן כתב בספר הלכות מוקצה [לרש"ב כהן שליט"א] וכן שמענו מהגרי"א ה,טו] כיון שהם כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר ,דעשוי ג"כ למען יפתח התינוק
הכהן פארכהיימער שליט"א. את ראייתו.
21כך כתב בארחות שבת [פרק יט,נג].
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com
22עיין בספק הקטן והלכותיו פרק כ הערה רצא.
For Dedication opportunities contact the above email address 23בעיקר הדין של משחק לגו ,שאף שדרך לשחק בהם בתדירות ולפרקן
ולהרכיבן תדיר לא דמו לכלי שדרך לפרקו תמיד משום שאין זה אלא גדר
תשמיש דהכלי כבר נעשה ופירוקו והרכבתו אינו אלא בגדר תשמיש ,משא"כ
במחשקים אלו שכל פעם עושה צורה חדשה ומעמידו הוי בגדר בנין לשעה דכל
הרוצה לקבל קובץ גליונות בEmail-
וכן הרוצה לקבל את הגליונות ממועדי וזמני השנה
[כגון חנוכה ,פורים ,פסח ,ספירת העומר ,שבועות ,בין המצרים,
תשעב באב ,סליחות ,ראש השנה ויום הכיפורים]
יש לפנות לHalachahulemasah@gmail.com-
