אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — תולדות (2026-11-09)

גליון י'
פרשת
תולדות
תשפ”ז לפ”ק
להתענג על השם
בהיכל רבותינו הק' מסקאליע
עובדות והנהגות הליכות חיים פנינים עה”ת וענינא דיומא חיים של תורה
לימוד התורה [ג] פרנסה ,אלא יעסוק בתורה ,והשי"ת יזמין ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו
בחור אחד נכנס לרבינו זצוק”ל וביקש ברכה לו פרנסה בלא זה שירדוף אחר הפרנסה ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח
שיהיה לו חשק ללמוד ,רבינו חייך ואמר “אידן קומען בשוקים וברחובות כקורא בהרים ,וזה זמן שדה אשר ברכו ה׳ (כז ,כז).
דא ,ווייל זיי האבן נישט פרנסה ,און ברוך השם מען הדלקת נר חנוכה 'משתכלה רגל מן השוק'
ווינטש זיי ,און זיי באקומן פרנסה ,אמאל קומען ר"ל שצריך להאמין בנס הזה שהוא מהשגחת בתרגום יונתן תרגם חמון ריחא דברי
אידן ווייל זיי זענען נישט געזונט ,און ב”ה מ’געט א הבורא ב"ה ,כמו שאם תכלה רגל מן השוק, כריחא דקטרת בוסמניא ,הכוונה י״ל דיצחק
ברכה ,אין זיי ווערן געזונט ,אבער תורה! תורה איז די שלא ילכו בשוק לבקש פרנסה ויתפרנסו, היה חפץ לברך את עשו ,כי בהיות יעקב
וא"כ בודאי הוא השגחת הבורא ב"ה כי בלא צדיק גמור ,הרי יהיה עשו בחי׳ בעל תשובה,
גרעסטער זאך אין דער וועלט ,דאס באקומט מען נישט
זה אי אפשר ,כמו כן הנסים הללו. ואמרו (ברכות לד ):במקום שבעלי תשובה
מיט א ברכה ,נאר מ’לערנט אן חשק ,ביז מ’באקומט עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד,
חשק!. ולפי״ז יעלה עשו במדרגה על יעקב ,והוא
וז"ש דהמע"ה הקשיבה רינתי האזינה
תפלתי בלא שפתי מרמה ,הגם שאין אני דוגמת הקטרת שעירבו בה חלבנה שריחה
רע ,ולמדו מזה חז״ל (כריתות ו ):כל תענית
בתכלית האמונה ,נוטריקין של מרמ"ה
פעם העיז אחד לומר לרבינו ‘הרבי ימחול לי ,אבל שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית ,כי
מ'שתכלה ר'כל מ'ן ה'שוק שרומז על גודל מעלה יתירה יש לו להחוטא ופושע ששב
פשוט אין לי סבלנות להאזין לתורותיו של הרבי’. אמונה ,אעפ"כ תרבל תפלתי ,ודוד המלך בתשובה לפני קונו וצורו ,ומעתה כאשר
השיב לו רבינו ,ומה אתה חושב שיעשו בגן עדן, ע"ה אמר זה בעבור רוב שפלותו .וזה הריח יצחק את ריח בגדיו -מלשון בגידה
הלא שם ישמעו תורה כל היום ,וגם שם לא תהיה שאמר הכתוב 'בא אחיך במרמה' ,נוטריקין ועון (כדרשת חז"ל בב"ר) ,שגם חטאתיו ריחם
לך סבלנות. של מרמ"ה מ'שתכלה ר'גל מ'ן ה'שוק ,ר"ל כריח שדה אשר ברכו ה׳ ,חשב לתומו כי
בגודל אמונת אלקית שאינו הולך בשוקים העומד לפניו הוא עשו הרשע ששב בתשובה,
ותחת אחד השיחים אמר רבינו :כשהייתי בעיר אך באמת היה יעקב ,כי יעקב הצדיק גמור
למצוא פרנסה ,אלא יושב אהלים של תורה
קראקא היה שם אלף חסידים ,ואמרתי תורה על פסוק שמשיג השגות חדשות בכל יום ,גם הוא
וסומך נפשו על השי"ת ,וע"י גודל האמונה
אחד והיה לכולם סבלנות ובאו לשמוע ,אע”פ שהיה עוסק בתשובה בכל יום על עבודת אתמול,
שיש בו ,על ידי זה 'ויקח ברכתיך' כי הברכה
צר ואפס מקום ,וכן כשהייתי בפאריז אמרתי גם כן שלא היו באותם השגות של היום ,ועי״ז
נמשך לפי גודל האמונה כנודע ודפח"ח.
הרבה תורה ,מ”ב אופנים על פסוק אחד והיה להם עולה במדרגותיו בכל עת ובכל שעה.
סבלנות ,ולא כמו היום שאין לאנשים שום סבלנות, [תורת אמת]
ויש להוסיף עד״ז במה שאמרו (אבות פ״ה
‘ווייזט אויס אז אמאל איז געווען אנדערע סארט
מ״ה) מעולם לא נצחה הרוח את עמוד הענן
מענטשען’.
של הקטרת ,פי׳ מעולם לא הי׳ רשע כזה
ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי בחי׳ חלבנה שעיכב את עלית הקטרת ,אלא
הקטרת נתעלה בכל פעם כי גם הרשעים
מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה נתקנו בתשובתם.
פעם אמר רבינו בשעת טיש ,ששאל את אחד
מן הבעלי בתים ,מתי אתה לומד? אני רואה אותך
מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה
בביהמ”ד רק בעת התפילה ,והוא התחמק שלאחר לי חיים (כז ,מו). [חכימא ברמיזא]
מאה ועשרים ילמוד ,אבל עכשיו אני עוסק במשא או יאמר בעז"ה ,דחששת רבקה היתה
ומתן ואין לי פנאי ללמוד ,אמר לו רבינו ‘אם עכשיו דשמא לא יניחנו יצחק לילך ולהתבטל בא אחיך במרמה ויקח ברכתך (כז,
אין לך זמן ללמוד גם אז לא תזכה ללמוד’. מתורה ,כי בביתו עסק בתורה ,כמו שכתוב לה).
(בראשית כ"ה כ"ז) ויעקב איש תם יושב אהלים,
שמעתי מפ"ק ז"ל ע"פ מה שאמר דוד
והתורה נקראת חיים כמו שכתב רש"י ז"ל
המלך ע"ה (תהלים יז ,א) שמעה ה' צדק
סיפר אחד מאנ”ש :בימי בחרותי למדתי בישיבה בברכות דף כ"ד (עמוד א') ,והיו חייך תלואים הקשיבה רינתי וגו' בלא שפתי מרמה ,דהנה
חוץ לעיר ,והיה שבת פרשת בא ,שבשבת ההיא לך מנגד (דברים כ"ח ס"ו) ,זה התולה תפיליו, רז"ל (שבת כא ):קבעו זמן הדלקת נר חנוכה
חזרו לבית ,וחזרתי מהישיבה כבר ביום חמישי, וכתב רש"י ז"ל שהתורה חייו של אדם ע"כ. משתכלה רגל מן השוק ,והענין כי תכלית
והגעתי להתפלל תפילת מנחה ומעריב בליל שישי ומקרא מלא הוא (דברים ל' כ') כי הוא חייך. הכל היא האמונה ,ועיקר האמונה להאמין
במחיצת רבינו .פנה אלי רבינו בלשון צחות ואמר: וזהו שאמרה ,אם לקח יעקב אשה מרשעת בהשגחה פרטית שהשי"ת משגיח על כל
‘הרי בפרשת בא נאמר שיצאו ממצרים ,ולא שיצאו כאלה ,למה לי חיים למה לי התורה שלומד פרט ופרט ,ואין שום הוה בלתי הוייתו,
מירושלים’ ,כלומר שהלימוד התורה בישיבה מעלתו שנקראת חיים ,וד"ל. ואין שום נמצא בלתי מציאותו ,והכל הוא
חשובה כירושלים. בגזירת אלקים חיים ומלך עולם .ולדעת זאת
[צמח דוד] שוב לא צריך האדם לרדוף כל היום אחר
ממנהגי רבוה”ק והמסתעף דרך חיים סיפורי צדיקים מאוצרות רבוה”ק צדיקים קרויים חיים
לכה דודי הגאון רבי אהרן קאטלער זצ”ל
נסתלק ב’ כסלו
סיפר רבינו שליט"א אודות הניגון שהלחין רבינו זצוק"ל:
זמן קצר לפני הסתלקותו של אא"ז זצוק"ל ,באתי הגה”צ ר’ אהרן קאטלער זצוק”ל ראש ישיבת בית מדרש גבוה
פעם לפניו ואמר לי" ,ווייסט דאך דיין זיידע אמאהל דלעיקוואוד ,הי’ מבקר מידי פעם בפעם בביתו של רבינו זצוק”ל,
פאר'דביקה'ט זיך ,האט זיך ארויס געזינגען דעם ניגון". והי’ משתעשעים יחד בפלפולא דאורייתא .לפעמים הי’ הגאון ר’
וביקש ממני שאביא לפניו טעיפ רעקארדער ,שיוכל אהרן מביע בהתפעלות בגדלותו של רבינו בנגלת התורה ,ופעם
לשיר הניגון על הטעיפ רעקארדער כדי שאלמד הניגון, אמר לו “סקאליער רבי ,עליכם לפתוח ישיבה וללמוד עם בחורים”.
וביקש ממני שאסייע אותו בשעה שמזמר ניגון זה בבית ורבינו זצוק”ל היה משיב לעומתו שראוי לגאון וקדוש כר’ אהרן
המדרש .ומעולם לא היה דבר כזה שיבקש אא"ז כזאת שיעסוק גם בסתרי תורה.
שישירו איזה ניגון .עשיתי כאשר צוה אותי ,והבאתי
לפניו טעיפ רעקארדער ,ותאמינו לי שלא היה לאא"ז
השגה איך מפעילים טעיפ רעקארדער .לקחתי כמה סיפר רבינו שליט”א :פעם נפגש אא”ז זצוק”ל עם הגאון ר’ אהרן,
חתיכות נייר ,ודבקתי אותם בכל חלק וחלק מהטעיפ ואמר לו רשב”א קשה .ר’ אהרן לא היה לו מה להשיב בפירוש
רעקארדער וכתבתי עליהם ,כשרוצים לקלוט דוחקים דברי הרשב”א .אז אמר לפניו אא”ז פשט נפלא בהרשב”א ,ר’ אהרן
כפתור זה ,וכשרוצים להפסיק מלקלוט דוחקים כפתור נתפעל מאד ,ושאלו באיזה ספר ראה הפשט הזה .אמר לו אא”ז ,מן
זה ,כדי שאא"ז ידע להבין איך שמפעילים דבר זה .לקחה השמים גילו לי הפשט הזה .אמר לו ר’ אהרן ,היה לכם פשט כל כך
ממני ,וזמר את הניגון לתוך הטעיפ רעקארדער ,ושאלתי נחמד‘ ,פארוואס האט איר עס קאליע געמאכט’ בזה שאמרתם שמן
אותו אם אוכל להפיץ טעיפ זה בין אנ"ש והשיב בחיוב. השמים גילו לכם הפשט הזה.
זמן קצר אח"כ שר ניגון זה על לכה דודי של קבלת
שבת ,וכששר הניגון הזה ,היה באופן אחר ובנוסח אחר סיפר רבינו שליט”א ,שאביו הרה”צ ריב”פ ז”ל היה רגיל לספר
ממה שהיה רגיל לשיר בדרך כלל .ולא ידוע לי איזה שלפני הנישואין שלו ,בראש חודש תמוז תשי”ט ,ביקש מאביו
מהניגונים הולחנו על ידו ואיזה היו לו בקבלה מאבותיו הקדוש זצוק”ל להיות מסדר קידושין .ותחת החופה ,כשכבר
הק' .אבל ניגון זה שר בהשתפכות הנפש נפלאה, היתה הכוס של קידושין נתונה תוך ידו הקדושה של אא”ז זצוק”ל,
וכשהיה מזמר ניגון זה ,נגע הניגון עד נקודת נפשי עד פנה אא”ז אל הגאון הגדול ר’ אהרן קאטלער זצ”ל ראש ישיבת
בית מדרש גבוה דלעיקוואד ,ומסר לו הכוס ,וכיבד אותו בסידור
שלא יכולתי לסבול ההרגשים שלו בניגון זה ,ותוכן
קידושין.
הניגון הזה .ובעיני היה נראה שזהו 'געזעגענען ניגון'
שלו מעולם הזה. אא”ז זצוק”ל הכיר בפני בנו חביבו החתן איזה תנועה של צער
על שלא זכה שיהיה אביו המסדר קידושין ,ואחר החופה רימז לו,
וכשביקש אא"ז ממני ללמוד הניגון ,היה זה זמן קצר שימתין רגע לפני שילך אל חדר היחוד ,כי רוצה לומר לו דבר מה.
לפני שנודע לנו על פי רופאים עד היכן הוא חולה ,אמנם
כששמעתי הניגון מהטעיפ כבר הרגשתי שזהו ניגון אז לחש לו אא”ז זצוק”ל בזה”ל‘ ,כבוד איז דאך אזא מיאוס’ע
האחרונה של אא"ז זצוק"ל. בריאה ,פארוואס האט דער אייבערשטער דאס באשאפען .נאר דער
אייבערשטער האט דאס באשאפען אוועקצוגעבן פאר א צוויייטע’.
בעת שהחזיר רבינו פניו למערב והיה מנגנים בואי
בשלום ,חזר הרבה פעמים בפנים מאירים ומזהירים
כלפיד אש' ,בואי בשלום עטרת בעלה' .ופניו הקדושים
נקודת חיים
היו מאדימות מרוב התלהבות. ידוע ממרן הריב”ש טוב זי”ע שהעיקר היא האמונה שכל זמן שאין
כשהיה רבינו אומר בואי בשלום ,היו אנ"ש עוטרים אותו לאדם אמונה אי אפשר לו להוושע ,ואם יש לאדם אמונה בטוח הוא
מסביב ורואים את עבודתו הק' בקבלת אפי שכינתא. שיוושע מן השמים ,שהישועה מן השמים תליא רק באמונת האדם
באלקיו עכ”ד ז”ל.
לאחר 'ה' לאורך ימים' אמר בעצמו הקדיש ,ותמיד היה (תורת אמת קונט”א פ’ שמות)
"ַהא" ,וכן
אומר לפני הקדיש ,בפליטת הבלא דליבא ַ
נוהג אחריו כ"ק רבינו שליט"א. אא”ז הבעל שם טוב זי”ע למד אותנו ‘מה נעים העולם כשאין האדם
מסובך בה ,ומה מר העולם כשהאדם מסובך ומשוקע בתוכה’.
לאחר מזמור לדוד של מעריב ,היה רבינו מסיים בקול
רם 'ושבתי בבית ה' לאורך ימים' ,ואומר קדיש וברכו. (מאמר חלקי בחיים)
פאר הערות און קאמענטארן ,קענט איר
איבערלאזן א וואויסמעיל אדער שיקן א לע"נ אביו נתנדב ע"י
טעקסט צום נומער .929-500-1270
הרה"ח ר' אהרן ב"ר אריה ז"ל ר' צבי בערגער הי״ו
אזוי אויך קענט איר אונז שיקן אן אימעיל נלב"ע ג' כסלו תשפ"א
צו monegruchni@gmail.com
1335 48st Brookly Ny 11219
