ליבון הלכה · Libun Halacha — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
פניני הלכה שנתלבנו בקו הוראה דבית יחיאל
טעלפון | 1-630-996-2499 :דוא"ל | gilyoinlibunhalacha@gmail.com :ק"פל ז"פשת תודלות ' -ז ןוילג
נימוק הדין:
הנה בגמ' יבמות מו .מבואר דהבא להתגייר בזמן הזה אומרים
לו מה ראית להתגייר האין אתה יודע שבזמן הזה יש להם
ש+אלה:
כל הגלויות.
ואם אומר יודע אני ואעפ"כ הלואי שאזכה לזה ,אפי' להשתתף לא) איש חשוב שנסע למרחקים לצורך פרנסתו ,ופתאום
בצרתן של ישראל ,אז אומרים לו כמה מצוות קלות ומצוות פגש בו גוי אחד ואמר לו אני ממש שמח שפגשתי יהודי
חמורות ומבארים לו שעד עכשיו לא היית נענש על עבירות, שברצוני להתגייר ויש לי כמה ענינים שברצוני לדעת,
וגם מפרטים לו ממצוות של בין אדם לחבירו ומה לך לצרה וגם האם אתה יכול לעזור לי האיך ואיפה אני יכול לפנות
זו ,ומאידך גיסא אומרים לו שבאמת צפון לישראל השכר לצורך הגיור ,ובאמצע שיחתם כדי להראות להיהודי שהוא
לעולם הבא. מתכוון לזה ברצינות ,אמר לו הגוי שיש לו על לבו כתובת
קעקע בשם הוי"ה.
אבל מאידך אין מרבין עליו לפרט בחומר הענינים.
וברש"י שלא לאיים עליו ויפרוש. ומיד עלה על דעת הישראל כמה שאלות א' האם מונחת
עליו חיוב או עכ"פ מצוה לעזור לו למצוא רב העוסק בגיור.
ואז מבואר בגמ' דאם קיבל עליו מיד מקבלים אותו.
ובהמשך הסוגיא מבואר דהטעם דמקודם מרחיקים אותו דאם ב' האם יש על אדם פרטי (לא מבי"ד) להגיד להגוי שקשה
פריש יפרוש ,משום דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת, להיות ישראל ,כמו שהדין שבי"ד צריך לומר כן להבא
וברש"י דלכן לא איכפת לן אם יפרוש. להתגייר ,או שזה דין המונחת רק על בי"ד.
וביותר מבואר בדף קט :ביתר חומרת הלשון מר' יצחק שדורש ג' אם יש עדיפות שיעיר לו על הכתובת קעקע עם שם ה'
מפסוק דרעה אחר רעה יבוא למקבלי גרים והטעם מבאר כנ"ל דעדיף שיסירנו כשהוא עדיין גוי.
+תשובה:
כר' חלבו.
וכל הסוגיות אלו מבוארים ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה פי"ד ה"ב)
ובשו"ע (יו"ד סי' רס"ח ס"ב).
ועכשיו לפי המובא נתעמק בשאלתינו דלכאורה משמע קצת
סתירה בענינים דמחד משמע דאפי' על בי"ד אין שום ענין
לקבלו ורק מרחיקים אותו ורק אם באמת רוצה אז מקבלים על השאלה אם יש חיוב לעזור לו בגיור זה ודאי שאינו.
אותו ,וכלשון הגמ' דאם פריש יפרוש וברש"י ולא איכפת לן, אמנם לענין אם מצוה יש ,יתכן שיש בזה איזה מצוה ,אבל
והטעם משום דקשים לישראל כספחת ,וברש"י שמכיון שאוחזין מצוה חיובית בודאי שלא.
בהרגלם ולומדים ישראל או סומכים עליהם. ועל השאלה בענין הכתובת קעקע נראה שיש בזה
ובתוס' מביא מרש"י דמשום דישראל ערבים עליהם דכל ישראל תועלת.
א
ל"ע או שאינם יראי שמים ,אולי י"ל דיש מצוה להגיד לו שאין ערבים זל"ז ומכיון שלא מדקדקים יש עוד עונש( .והתוס' מקשה
זה נכון ,דהרי הם לא יאמרו לו דברים כהלכה ,אבל חיוב אין לו על זה דלא נתערבו ישראל על הגרים).
דאינו אחראי על זה. ועוד כתבו התוס' משום דיותר נזהרים על אונאתן.
ומאידך לסברא בעלמא י"ל דיהא חייב מטעם ערבות על אותו ועוד טעם דאין השכינה שורה אלא על המשפחות
הנקרא רב שאינו ירא"ש ולא כהלכה. המיוחסות שבישראל.
ועכשיו לענין הכתובת קעקע עם כתיבת ה' ,אולי עצה טובה ובתוס' ישנים כאן דכשמטיבים מעשיהם יותר מישראל יש
הוא ,דמצוה זו אין מוטלת על בני נח ,ורק לישראל נאמר. קטרוג ח"ו על ישראל.
וכן מביא בתוס' קידושין ע :ד"ה קשים גרים בשם ר' אברהם
ובגמ' שבת קכ :מבואר מחלוקת חכמים ור"י אם יש לו חיוב
הגר בעל תוס'.
טבילה ושם כתוב על בשרו ויש בזיון לה' כשהוא ערום ,דלר"י
יטבול כך משום איסור מחיקת ה' ,וחכמים אומרים דיטול גמי עכ"פ משמע מזה שיש ענין להרחיקם שבאמת אין לנו חיוב
משום בזיון השם ,ולמסקנא מבואר דנחלקו אם הא דאמרו 'לא ומצוה לקבלם.
תעשון כן לה' אלקיכם' דדרשו על איסור מחיקת השם ,אם אבל מאידך על הא דמפרשים להם המצוות והשכר והעונש
גרמא אסור ,ולרבנן נקטינן דשרי. משמע שדוקא אומרים גם הטוב שיש לישראל.
וברמב"ם העתיקו בהלכות יסודי התורה פ"ו ה"ו. וגם מבואר שלא מרבים לאיים עליו שלא יפרוש.
ע"כ בקצירת האומר מהמבואר בהש"ס ובשו"ע.
אמנם לכאורה יש לחשוב שהרי לא נכתב כלל לשם קדושה
ולכאורה אין בזה קדושה כלל. ובפשטות היינו מבארים הענין דבאמת כל האיום הוא רק כדי
לראות שאכן בלב שלם ברצונו להתגייר ואז יתכן שיש גם
אבל מאידך מצינו בגמ' ערכין ו .דשם הכתוב על ידות הכלי
מצוה בזה.
יגוד ויגנוז השם ,ונפסק בשו"ע סי' רע"ו סי"ג.
חוץ מהטעם שכתבו התוס' שאין השכינה שורה עליהם ,או
ואל יוקשה הקורא שאמרו במסכת ערכין ו .דגוי המקדיש דבר שיהא ח"ו קטרוג על ישראל על ידיהם.
אסור להוציא חולין דשמא כוונתו לשמים ,ז"א דשם יש פסוק
אמנם לומר דיהא בזה חיוב לחזור עליהם זה בודאי שאין זה
מפורש דגם גויים יכולים להקדיש.
צריך לפנים ,ובודאי שאין חיוב.
ומבואר עוד שם דאם גוי התנדב קורה ושם כתוב עליה יגוד ומצוה יש לומר שיש שעפ"י רוב המפרשים משמע דהעיקר
השם ויגנזנו ,ובהמשך דהקורה ג"כ צריך גניזה דשמא בלבו לדעת אם כוונתו לטובה.
להקדש בזמן הזה ,ומקשה למה צריך לומר דגם שם כתוב עליה,
ומאידך על אדם פרטי שאינו מתמחה בזה בודאי שיכול אפי'
משום דרצה להשמיעינו דשם שלא במקמו אינו קדוש ,כן כתב
להשתמט לגמרי כאילו אין מבין מה שמדבר.
רש"י בל"ב שם .ורק בכתיבה במקרא עם השם כנתינתו ,אבל
אבל אם יש לו איזה הבנה בענין אולי יכול להציע לו רבנים
שם לבדו לא קדוש.
חרדיים יראי שמים העוסקים בזה.
ומ"מ לכאורה יש איסור למחוק שם אפי' שאין לו קדושה ,ורק
ואולי גם למצוה יחשב.
בגרמא יש אופנים שהתירו.
ומאידך לכאורה גם אין עליו חיוב לבאר לו הסיבות שיוקשה
ורק בס"ת שכתבו מין מבואר בשבת קטו .דישרף עם עליו הגיור ,שזה כמבואר רק על בי"ד מונחת לדעת הרצינות
השמת שלו. שלו להענין.
וכל הענין צריך עוד ביאור ,וסגי בזה כעת. אמנם הא לכאורה יתכן לומר שאם אומר שהולך לבי"ד רפורמי
+תשובה ש+אלה
התשובה הוא דהרבה מהפוסקים נקטו דבגד שנתלכלך
בכתם בודד לחוד ,מותר לכבס את מקום הכתם בכל ענין. לב) נשאלתי מאשה בחול המועד שבגדה היקרה
אבל יש מחמירים אם הכתם היה כבר מעיו"ט וידע ממנה המיוחדת לכבוד יו"ט נתלכלכה בכתם שמנונית וברצונה
ולא כיבסה ,אסור לכבסו בחול המועד. לדעת האם והאיך יכולה לנקות הכתם.
ב
דמכיון שדרכן להתלכלך תדיר ,ואפי' היה מכבסן קודם יו"ט ועוד יש מחמירים דגם אם צריכה דוקא ללבוש זה לכבוד
היו חוזרין ומתלכלכין לכן שרי. יום טוב דלא תכבס גם הכתם בלבד.
וכן הוא בענין הכתמים שהדרך שהבגד יקבל כתמים בכל עת. אמנם אם חוששת שבזה שתשאיר הכתם עד אחר החג שוב
ולפי"ז ימצא דאם היה לו הכתם מלפני יו"ט אין היתר זה ,וכן לא יצא הלכלוך ממנה עוד ,מותר לכבסו ,אפי' אם יש לה
נקט בשש"כ פס"ו סע"ג. מה ללבוש.
אבל האגר"מ והגר"ש וואזנער סברי דכתם בודד לא הוי בגדר אבל יש לציין דבמקום שהכתם היה כבר מלפני יו"ט ורק
הכיבוס שאסרו חז"ל. משום רשלנות לא כיבסהו לפני יו"ט ,יש מחמירים שלא
ומאידך יש מקשים על זה דא"כ למה הוצרך השו"ע לומר לכבסו גם בחוה"מ.
נימוק הדין
דבעלת הכתם שנמצא במועד התירו ,הרי להנ"ל בלא"ה שרי
בכל כתם.
ומ"מ לכו"ע אם אין לו בגד אחר ללבוש לכבוד יו"ט לכו"ע
שרי ,דלא גרע מאין לו אלא חלוק אחד המבואר להתיר בשו"ע מבואר בשו"ע סי' תקל"ד ס"א אין מכבסין במועד ,ובמ"ב
שם ,וכ"כ בשו"ת באר משה ח"ז סי' ל"ג. סק"א דאפילו לצורך המועד ,והטעם כדי שיכבסנו מערב יו"ט
ובאופן שאם לא ינקה הכתם ישאר לעולם ,אז שרי לכבסו כדי שלא יכנס ליו"ט כשהוא מנוול.
מטעם דבר האבוד המותר גם בשאר מלאכות בחוה"מ ,כמבואר אבל כתבו הפוסקים דכתם בודד שרי לכבס ,והטעם דדומה
בסי' תקל"ז ס"א ,וכן במהרש"ם (שו"ת ח"ז סי' ק"ל). למש"כ השו"ע אח"ז דמטפחות הידים שרי לכבס ,ובמ"ב סק"ד
נימוק הדין:
השע"ת בסי' קי"ז סק"ב מביא בשם הברכי יוסף סק"ה דבן ארץ
שהיה בז' חשון בארץ ישראל ושאל כמנהג ארץ ישראל ימים
ש+אלה
מועטים ושוב חזר לחוץ לארץ ,כיון שהתחיל לא יפסיק ,שלא
יהיה כחוכא ואיטלולא. לג) בן ארץ ישראל שנסע לשמחת משפחה לחוץ לארץ
והגיע הזמן של שאלת מטר בארץ ישראל שהוא ז' חשון,
+תשובה:
ומביא עוד מהלכות קטנות ח"א סי' ע"ג דאם שכח אין האיך יתנהג לענין שאלת מטר.
מחזירין אותו.
ומאידך בשם מהר"י מולכו כתב דכן מחזירין אותו ,ומכריע
דיתפלל בנדבה ,אבל כבר כתבו הפוסקים שבזמנינו מכיון שאין
אנו יכולים לכוון בתפילה כדבעי יש למנוע מלהתפלל נדבה.
ואם יצא אחר ז' חשון מביא המ"ב סק"ה מהברכי יוסף שישאול אם נסע אחרי ז' חשון שכבר התחיל לבקש על מטר נקטו
כמקום שנמצא בה ,ומשמע מהמ"ב שנקט כוותיה. רוב הפוסקים שאין כאן ספק אפילו ויכול לשאול כרגיל
בברכת השנים.
והכריעו כמה מגדולי הפוסקים שיזכיר בש"ת וכנוסח המוזכר,
אבל אם נסע קודם ז' חשון ,ובז' חשון הוא בחוץ לארץ
וכ"ה בשו"ת דברי יצי"ב ח"א סי' ס"ח.
הכריעו הרבה מגדולי הפוסקים שלא יתחיל לבקש על מטר
והא דכתבנו דהש"ץ אל ישנה ממנהג המקום ,כ"ה פשוט בכל בברך עלינו כשהוא עדיין בחוץ לארץ ,רק יבקש בשומע
הפוסקים ,ומ"מ אי"צ למנוע מלגשת להעמוד כ"כ במשנה תפילה ויאמר בזה הנוסח 'ותן טל ומטר בארצינו הקדושה
הלכות חי"א סי' פ' ופ"א. ובכל המקומות הצריכים לכך'.
ואם שכח להזכיר אי"צ לחזור כבר הבאנו כן מהלכות קטנות, אבל כל האמור הוא בתפילת הלחש ,אבל כשהוא ש"ץ יאמר
וכן העתיקו הדברי יציב שם והמנח"י ח"י סי' ט'. כמנהג המקום שהוא שם.
ובלא"ה הרי הבאה"ט סק"ד העתיק כמה דעות דס"ל דיזכיר ומאידך אין צריך כלל למנוע בשביל זה מלגשת להעמוד.
כפי המקום שנמצא שם ,הדבר שמואל סי' שכ"ג ועוד ,ומכיון ובכל מקרה אם שכח להזכיר אי"צ לחזור ולהתפלל ,שבלא"ה
שכן האיך שיאמר יש לו על מי לסמוך. יש נוקטים שבכל אופן יתפללו כפי המקום שנמצא עכשיו.
ג
נימוק הדין:
המקור לזה הוא מהגמ' נדה יז .אמר רשב"י ה' דברים
העושה אותן מתחייב בנפשו ,האוכל שום קלוף ובצל קלוף
ש+אלה
וביצה קלופה.
לד) ביום שישי ערש"ק נשאלתי מאברך כהלכה שנוות
ובאמת לא מוזכר בגמ' מה השעה שחל הלינה והיה סברא ביתו החשובה השכימה קום לפני העלות השחר לבשל
לדמותו לרחיצת ידים ורגליים וכדו' ,או לנטילת ידים שחרית, ולאפות לכבוד שבת קודש ובתוך כך חשב האברך דהרי יש
כמבואר בסי' ד' או"ח סי"ד ספק בזה. דין לינה על ביצים קלופים ושום ובצל קלופים ,ונזכר מהגמ'
אבל למעשה הכריע בשו"ת דברי יציב (ח"ב ,סי' ט"ז אות יג) שרק זבחים כ .דלענין רחיצת ידים ורגליים בעבודת הכהנים
אם שהה כל הלילה מצאת הכוכבים עד עלות השחר בלי קליפה בבית המקדש יש דיון אם עלות השחר גורם הלינה ,ולפי"ז
יש לאסור בזה. רצה לחשוב מה הדין בדברים הנ"ל ,שהרי קילפום לפני
+תשובה
ויש לציין עוד דבביצים נחלקו הפוסקים אם המדובר בביצים העלות השחר ומשתמשים בהם לאחר העלות השחר.
חיים או מבושלים ,שהמשמרת שלום סי' קט"ז סק"ד נקט בשם
כמה פוסקים דהסכנה דוקא בצלויה או מבושלת ,אבל חיה
אין סכנה.
ומאידך הבית שלמה (שו"ת יו"ד קפ"ט) נקט להיפך.
ועפי"ז כתב השו"ת שבט הלוי (ח"ו ,סי' קי"א) דאין לנו כח למחות התשובה למעשה אין להחמיר כ"כ בזה ,די"א דאיסור לינה
בהנוהגים להקל בזה דהרי כל הענין מונח בספק. חל דוקא כששהה כל הלילה בלי הקליפה.
נימוק הדין:
מקור הענין הוא במג"א סי' רצ"ט סקט"ו בשם אבודרהם דכתב
הירושלמי
דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל מוצ"ש.
נגד דהוא כתב המג"א) (על ובנתיב חיים
ש+אלה
שמפורש להיתר.
לה) נשאלתי על דבר הענין שנשים אינן עוסקות בתפירה
ובאמת לא פירטו איזה מלאכות נכנסים בכלל זה ,ובמקור חיים
במוצאי שבת האם לצורך יש להקל בזה.
לחו"י כתב דהגדר במלאכות כבידות.
+תשובה:
ולמעשה בשו"ת רבבות אפרים (ח"ב סי' ק"ז) כתב דהמנהג
להחמיר רק לענין תפירה.
ומאידך הבאנו מהנתיב חיים דכתב דאינו מנהג ,וכן בערוך
השולחן כתב דאין ענין לימנע אחר הבדלה.
אבל למעשה הוא מסורת קדומה המובא במ"א כנ"ל ואין להקל
סתם כך בלי סיבה מוצדקת. באמת ענין זה שנוי במחלוקת ,אבל אין להקל בזה שלא
מכל מקום לצורך גדול כגון שבעלה אץ לדרכו או הבחור ישיבה לצורך מי שהמסורת בידו להחמיר.
צריך לנסוע לישיבה וכדו' ,יש להקל דלא גרע ממלאכה בחוה"מ. מכל מקום אם יש צורך גדול יש להקל בזה.
ובשו"ת דברי יציב או"ח סי' קל"ז מבבאר בארוכה שכל הענין
וי"א דאחר חצות אין אפי' ענין לימנע מזה.
לימנע הוא רק עד חצות.
מי שברצונו לקחת חלק בהדפסת ובהפצת הגליון לרגל יארצייט או לרגל שמחה יפנה למערכת
845-210-6668
הרוצה לקבל הגליון מדי שבוע באימעיל ,נא לשלוח אימעיל אלgilyoinlibunhalacha@gmail.com :
ד
