נועם האור · No'am Ha'or — תולדות (2026-11-09)

“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
א
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
שיעור אור החיים הקדוש תולדות תשפ”ז
הטוב כבר טמון בך
אתה בן לאברהם אבינו -והירושה הקדושה חיה בנשמתך
וכותב האור החיים הקדוש: מה אתה יודע על עצמך
״עֹוד יִ ְרמֹ ז עַ ל עִ קַ ר ּתֹולְ דֹות הַ צַ ִדיקִ ים שֶּ הֵ ם ִמ ְצֹות יהודי יושב עם עצמו ועורך חשבון נפש.
נֹודעּו
ְ טֹובים ,כִ י לִ ְהיֹות שֶּ יִ ְצחָ ק ל ֹא ִ ּומַ ע ֲִשים בתפילה נדדו המחשבות .בלימוד היה חסר חשק .וגם
נִ ְסיֹונֹותָ יו וְ גֶּדֶּ ר ִצ ְדקּותֹו״ (אור החיים ,שם). בעבודת המידות לא הכול התנהל כפי שהיה רוצה.
עיקר תולדותיהם של צדיקים הם המצוות והמעשים הוא קיווה להיות היום במקום אחר.
הטובים שלהם .אלו הפירות הקדושים שחייהם
הוא מביט במה שחסר ,והלב כואב .הרי הוא רוצה
מצמיחים בעולם.
להיות טוב .הוא רוצה לחיות עם הקב״ה.
אצל נח מזכירה התורה את צדקותו מיד לאחר הפתיחה
לפעמים אין צורך אפילו להתיישב ולערוך חשבון.
בתולדותיו .גם על אברהם אבינו למדנו פרשיות
הטענות כבר שגורות בפיו .כאן לא נהגתי כראוי ,שם
שלמות :על אמונתו ,על הליכתו אחר ציווי ה׳ ,על
שוב נכשלתי .הוא מכיר היטב את המרירות המתעוררת
הכנסת האורחים שלו ועל עמידתו בניסיונות.
בעקבות המחשבות הללו.
עתה באה התורה לספר את תולדות יצחק.
אבל יהודי יקר ,בשעה שאתה מונה את מה שחסר לך,
היכן נתפרשו מעשיו הקדושים? היכן נודעו ניסיונותיו זכור גם את מה שכבר ניתן לך.
וגדר צדקותו?
למי אתה שייך?
הפסוק אומר לנו שהוא בן אברהם ,ושאברהם הוליד
אתה בן לאברהם אבינו.
אותו .היכן מתגלות כאן תולדותיו של יצחק -המצוות
והמעשים הטובים שלו? לאברהם הקדוש אתה קורא אבינו -אבי .לשרה אתה
גם מסירות נפשו לא נתפרשה בכתוב
קורא אמנו -אמי.
המילים הללו שגורות כל כך על לשוננו ,עד שלעתים
ממשיך האור החיים הקדוש:
איננו עוצרים להקשיב להן .אבל מה טמון בהן? מה הן
״וְ הַ גַם שֶּ פָשַ ט צַ ּוָארֹו עַ ל גַבֵ י הַ ִמזְבֵ חַ ,אֵ ין דָ בָ ר זֶּה אומרות עליך ,על נשמתך ,על הטוב שכבר חי בתוכך?
פָר ִשים כִ י ְבעַ ל כ ְָרחֹו ּתֹורה ,וְ עַ ד הַ יֹום יֵש ְמ ְ
ְמבֹ אָ ר בַ ָ
נלמד את דברי האור החיים הקדוש .הוא ילמד אותנו
ֶּנעֱקַ ד״ (שם; ועיין ראב״ע ,בראשית כב ,ד).
להביט בשורש ,ומתוך כך להכיר את הטוב הנמשך אל
הלא יצחק אבינו פשט את צווארו על גבי המזבח! הוא הבן.
היה מוכן למסור את נפשו לה׳!
היכן נתפרשו תולדותיו של יצחק
אולם הדבר אינו מפורש בפסוקים .התורה מספרת על
פרשתנו פותחת:
ניסיונו של אברהם ועל עקדת בנו ,ואילו הסכמתו של
יצחק אינה נכתבת בפירוש .עד שיש מן המפרשים ״וְ אֵ לֶּה ּתֹולְ דֹ ת יִ ְצחָ ק בֶּ ן אַ ְב ָרהָ ם ,אַ ְב ָרהָ ם הֹולִ יד אֶּ ת
שפירשו כי נעקד בעל כורחו. יִ ְצחָ ק״ (בראשית כה ,יט).
ב
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
בכינוי ״בן חכם״ ,המילה חכם מתארת את הבן עצמו. האור החיים הקדוש עצמו פותח בקביעה שיצחק פשט
בדרך זו דורש האור החיים הקדוש גם את הכינוי ״בן את צווארו על גבי המזבח .אין כאן שום ספק בגדולתו
אברהם״ :בן שיש בו מבחינתו של אברהם ,בצדקות ובקדושתו של יצחק אבינו .השאלה היא על לשון
ובאהבה המופלגת לה׳. הכתוב :התורה פותחת בתולדותיו ,ואנו מצפים לשמוע
בדומה לכך אנו משתמשים בתואר ״בן תורה״ .התואר את מעלותיו הקדושות ,שהן תולדותיהם של צדיקים.
מעיד על האדם עצמו ועל שייכותו לתורה. והנה היא מספרת שאברהם הוליד אותו.
כך מאיר כאן השם ״בן אברהם״ .איזה תואר נעלה הוא כיצד נודעת לנו בכך מדרגתו של יצחק?
זה -אדם שאפשר לכנותו על שמו של אברהם! הבט וראה המוליד
ביצחק חיה בחינתו של אברהם :צדקותו ואהבתו על כך משיב האור החיים הקדוש:
הגדולה לה׳ .האב הוא השורש ,והבן נושא בתוכו את מֹודיעַ הַ כָתּוב ְבאָ ְמרֹו :וְ אֵ לֶּה ּתֹולְ דֹות יִ ְצחָ ק בֶּ ן
״ ָלזֶּה ִ
הטוב שקיבל ממנו. מּורם כַיֹוצֵ א בֹו״ אַ ְב ָרהָ ם -הַ בֵ ט ְּוראֵ ה הַ מֹולִ יד ,וְ הַ ָ
ומסיים האור החיים הקדוש: (שם).
אֹומרֹו ׳וְ אֵ לֶּה׳ ְבתֹוסֶּ פֶּ ת וָא״ו,
״ּוכְ פִ י זֶּה יְ ֻדיָק גַם כֵן ְ רוצה אתה לדעת מיהו יצחק? הבט באברהם שהולידו.
מֹוסיף עַ ל ּתֹולְ דֹותָ יו שֶּ ל אַ ְב ָרהָ ם הַ ְמפ ְֻרסָ ם
ִ לֹומַ ר הוא בן אברהם!
לְ טֹובָ ה ְבכַמָ ה נִ ְסיֹונֹות ,גַם ּתֹולְ דֹותָ יו שֶּ ל יִ ְצחָ ק
את אברהם כבר הכרנו מתוך מעשיו .למדנו על אמונתו,
דֹומין״ (שם).
ְב ִ
על צדקותו ועל אהבתו הגדולה לה׳ .עתה אומרת לנו
האות וא״ו מוסיפה את תולדות יצחק על תולדות התורה :יצחק הוא בנו .השורש הקדוש של האב חי
אברהם .אל מעשיו הקדושים של האב ,שנתפרסם ומתגלה גם בו.
בעמידתו בניסיונות ,מצטרפים מעשיו הקדושים של
האור החיים הקדוש משתמש בביטוי המזכיר את לשון
הבן הדומים להם.
המשנה:
לעבודתו של האב יש המשך בחיי בנו.
מּורם מֵ הֶּ ם כַיֹוצֵ א בָ הֶּ ם״ (זבחים פ״ה מ״ז).
״הַ ָ
אברהם הוא גם אבי
המשנה עוסקת בחלקים מן הקרבנות הניתנים לכהנים,
נעצור כאן לרגע. שגם בהם נוהגים דיני הקרבן שממנו הורמו ,לפי
אין לנו השגה במדרגתו של יצחק אבינו .אבל איזו דרך הפרטים המבוארים שם .בלשון זו מאיר האור החיים
נתנה לנו התורה כאן להכירו? הקדוש את הקשר שבין האב לבנו :הטוב שבשורש
הוא בן אברהם. נמשך וחי במי שבא ממנו.
יהודי יקר ,גם אתה נושא את השם הזה. התורה אומרת לנו מיהו אביו של יצחק ,ובכך היא
מלמדת אותנו להכיר את יצחק עצמו.
אברהם הוא גם אביך.
השם מספר על הבן
אותו אברהם שאהבת ה׳ מילאה את לבו ,שהפיץ אמונה
בעולם ,שאוהלו היה פתוח לאורחים ושחייו היו מלאים מוסיף האור החיים הקדוש:
חסד -הוא אביך. אֹומרֹו ׳בֵ ן
״וְ ָרמַ ז גַם כֵן ְבתֵ בַ ת ׳בֶּ ן אַ ְב ָרהָ ם׳ עַ ל דֶּ ֶּרְך ְ
חָ כָם׳ ,פֵ רּוש כִ י הּוא אַ ְב ָרהָ ם ִב ְב ִחינַת הַ ִצ ְדקּות
וְ הַ פְ ָלגַת ִחבָ תֹו יִ ְתבָ ַרְך״ (שם).
ג
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
אבות ואמהות לכולנו אנו יודעים שדורות רבים מפרידים בינינו לבינו .אולם
חז״ל אומרים: באבהותו של אברהם לכלל ישראל ,הקשר הוא קשר
חי של אב ובנים .לכל יהודי יש שייכות אליו בעצמו.
קֹורין ִאמָ הֹות
קֹורין אָ בֹות אֶּ לָא לִ ְשֹלשָ ה ,וְ אֵ ין ִ
״אֵ ין ִ
אֶּ לָא לְ אַ ְרבַ ע״ (ברכות טז ע״ב). חלוף הדורות לא הפך את הקשר לזיכרון רחוק .גם
היום אנו קוראים לו אבינו.
התואר המיוחד אבות ניתן לאברהם ,ליצחק וליעקב;
והתואר אמהות -לשרה ,לרבקה ,לרחל וללאה. אפשר לתת למילים הללו להיכנס אל הלב :אברהם הוא
אבי .שרה היא אמי .אני בנם.
הגמרא מבררת מדוע אין קוראים גם לשבטים אבות:
יש לנו שייכות של בן לאביו .ובשייכות הזאת יכול גם
״אָ בֹות מַ אי טַ עְ מָ א? ִאילֵימָ א ִמּׁשּום ְדלָא י ְָדעִ ינַן ִאי
יהודי פשוט לשמוח :אברהם ,אביו של יצחק ,הוא גם
מֵ ְראּובֵ ן קָ א אָ תֵ ינַן ִאי ִמ ִּׁש ְמעֹון קָ א אָ תֵ ינַן ִ -אי הָ כִ י,
אבינו.
ִאמָ הֹות נ ִַמי לָא י ְָדעִ ינַן ִאי מֵ ָרחֵ ל קָ א אָ תֵ ינַן ִאי ִמלֵאָ ה
קָ א אָ תֵ ינַן!״ (שם). אני ויצחק קוראים לאותו אב
אם הטעם הוא שאין אנו יודעים מאיזה שבט בא כל אחד יש כאן מחשבה שאפשר לשמוח בה מאוד.
מאתנו ,הרי גם איננו יודעים אם אנו מבני רחל או מבני לי וליצחק אבינו יש שייכות לאותו אב.
לאה ,ובכל זאת שתיהן נקראות אמותינו. יצחק קורא לאברהם :אבי .וגם אני קורא לו :אבי.
ומשיבה הגמרא: התורה מכנה את יצחק ״בן אברהם״ .וגם אני ,יהודי
יבי״ (שם).
יביְ ,טפֵ י לָא ח ֲִש ִ
״אֶּ לָא עַד הָ כָא ח ֲִש ִ פשוט היושב כאן אלפי שנים לאחר מכן ,בן לאברהם
לאבות ולאמהות הללו ניתנה החשיבות המיוחדת לשאת אבינו.
את התואר הזה. כמה יקר הדבר הזה!
אנו קוראים לרחל וללאה אמותינו ,אף שכל אחד מאתנו האופן שבו התורה מציגה כאן את יצחק יכול לפתוח
משתלשל מאחת מארבע נשותיו של יעקב אבינו. לנו פתח אל הלב .מעלותיו אינן נמנות כאן; התורה
אמהותן נוגעת לכולנו. אומרת שהוא בן אברהם ,ובכך כבר מאירה לנו את
כל יהודי יכול לומר :אבותיי ,אמותיי. גדולתו.
השייכות הזאת מלווה אותו בכל מקום .גם בדור הזה, ויהודי שומע ומתעורר :אם כן ,גם לי יש חלק בקשר
בתוך טרדותיו וניסיונותיו ,הוא בן לאבות הקדושים. הזה! גם אני שייך לאותו אב .גם עליי נאמר שאני
מבניו.
כי אתה אבינו
אנו בתוך המשפחה הקדושה.
הגמרא מספרת שלעתיד לבוא ילמד יצחק אבינו זכות
על כלל ישראל .הוא יעמוד לימין בניו ,ילמד עליהם לפעמים ,כשאנו שומעים על האבות ,אנו מרגישים
זכות ויישא וייתן בעדם לפני הקב״ה. בעיקר את המרחק .מדרגות נשגבות כל כך ,דבקות
נפלאה ,מסירות נפש שאין לנו השגה בה.
ואז:
אבל השם ״אבינו״ מביא עמו גם קרבה .הוא אבי .יש
״פָ ְתחּו וְ אָ ְמרּו :כִ י אַ ּתָ ה אָ ִבינּו״ (שבת פט ע״ב).
לי חלק בו .מעבודתו הקדושה נותרה ירושה גם
ישראל יפנו אל יצחק ויקראו לו :אתה אבינו! בנשמתי.
אפשר לשמוח בכך בפשטות .זו מתנה שהקב״ה נתן לנו.
ד
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
האבות הם שורש ומקור כל נשמות ישראל .עבודתם נקשיב למילים .יהודים מן הדורות המאוחרים יעמדו
הקדושה הותירה ירושה בבניהם. לפני יצחק ויחושו את אבהותו .הם יכירו כיצד הוא
הירושה הזאת מלמדת אותנו להכיר גם את עצמנו. עומד לימינם ומדבר בעדם.
יש בנשמתך שורש קדוש .האמונה ,אהבת ה׳ והחסד אלו בניו .אנחנו בניו.
היהודי נוגעים לפנימיותך. ויצחק יאמר לנו:
כשמדברים על ירושה ,מבינים שהבן קיבל דבר מה. ״עַ ד שֶּ אַ ּתֶּ ם ְמקַ לְ ִסין לִ י ,קַ לְ סּו לְ הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא״
האוצר שהיה אצל האב הגיע לידיו של הבן. (שם).
כך מלמד בעל התניא :בחינת האבות היא ירושה הוא יפנה את מבטנו אל הקב״ה ,ואנו נישא את עינינו
לבניהם .כל אחד לפי שיעורו ,ולכל אחד חלק. למרום ונאמר:
אפשר לשמוח במתנה שכבר נמצאת בנשמתנו. ״אַ ּתָ ה ה׳ אָ ִבינּו גֹ אֲ לֵנּו מֵ עֹולָם ְשמֶּ ָך״ (שם).
מגן אברהם -גם בנשמתך כך מקרב אותנו האב הקדוש אל אבינו שבשמים.
ובפרשתנו אומר ה״שפת אמת״ בשם זקנו החידושי מדוע דווקא יצחק הוא המלמד עלינו זכות זו? הספרים
הרי״ם דבר יקר: הקדושים מבארים זאת בדרכים עמוקות .אך בדרך רמז
״כִ י נְ קֻ דָ ה יֵש ְבכָל ִאיש יִ ְש ָראֵ ל מֵ אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינּו עָ לָיו והתעוררות אפשר להוסיף מחשבה לאור דברי האור
הַ ּׁשָ לֹום״. החיים הקדוש.
ועל כך הוא מוסיף בביאור ברכת ״מגן אברהם״: כביכול אפשר לשמוע כאן את יצחק אומר :התורה אינה
מונה כאן את מעלותיי בפני עצמן .היא מגלה את
״שֶּ הַ ּׁשֵ ם יִ ְתבָ ַרְך מֵ גִ ין עַ ל נְ קֻ דָ ה זֹו״ (שפת אמת ,תולדות
חשיבותי בכך שאני בן לאברהם .כמה יקר הוא השם
תרל״ב ,ד״ה גם עשרה נסיונות).
בן! והרי גם היהודים הללו בניך הם ,רבונו של עולם;
בכל איש ישראל .גם באותו יהודי שיושב כעת ומונה זכור את שייכותם אליך ורחם עליהם כאב על בניו.
את חסרונותיו .בתוך נשמתו יש נקודה מאברהם אבינו,
האור הזה מאיר בפרשתנו ומבעיר את הלב .האבות הם
והקב״ה מגן עליה.
אבותינו .השייכות חיה .ומתוכה מתעורר לבנו אל
כמה חום מקבלות עתה המילים שאנו אומרים בכל יום: הקב״ה ,שכולנו שייכים אליו.
״מגן אברהם״ .אנו מזכירים את אבינו הקדוש ,ומתוך הירושה נמצאת בנשמתך
דברי ה״שפת אמת״ לומדים להכיר גם את הנקודה
שהניח בבניו. כותב בעל התניא:
לפעמים היהודי מתקשה להרגיש את קרבת ה׳. ״וְ הָ עִ נְ יָן שֶּ ְב ִחינַת הָ אָ בֹות ִהיא יְ רֻ ּׁשָ ה לִ ְבנֵיהֶּ ם
טרדותיו ממלאות את מחשבתו ,והוא שוכח את הטוב עּורא ִדילֵיּה״
אַ ח ֲֵריהֶּ ם ְבכָל דֹור וָדֹור ,לְ כָל חַ ד לְ פּום ִש ָ
הטמון בו .והנה מזכירים לו :יש בך נקודה מאברהם. (תורה אור ,וארא נה ע״א).
היא יקרה לפני הקב״ה. בכל דור ודור .גם בדור שלנו .גם אצלך.
רבונו של עולם ,אתה מגן על הנקודה הזאת .עזור לי ומוסיף:
להכיר את יקרתה ,ולתת לה להאיר בתפילתי ובמעשיי. ״מַ ה ּׁשֶּ אֵ ין כֵן ְב ִחינַת הָ אָ בֹות צָ ִריְך לִ ְהיֹות ְבכָל אָ דָ ם,
ּומקֹור כָל נִ ְשמֹות יִ ְש ָראֵ ל״ (שם). שֶּ הֵ ם שֹ ֶּרש ְ
ה
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
גם בעל התניא כותב: האהבה כבר טמונה בלב
מֹוס ִרים
ְ ּופֹושעֵ י יִ ְש ָראֵ ל
ְ ״וְ ָלכֵן אֲפִ לּו קַ ל שֶּ בַ קַ לִ ים ומאותה ירושה נמשכת גם אהבת ה׳ הטמונה בלבו של
סֹובלִ ים עִ ּנּויִ ם קָ ִשים
נַפְ שָ ם עַ ל קְ דֻּׁשַ ת ה׳ עַ ל הָ רֹ ב ,וְ ְ היהודי .בספר התניא נאמר:
שֶּ ל ֹא לִ כְ פֹ ר בַ ה׳ אֶּ חָ ד״ (תניא ,פרק יח). ״שֶּ ִהיא אַ הֲבָ ה ְמסֻּתֶּ ֶּרת שֶּ ְבלֵב כְ לָלּות יִ ְש ָראֵ ל ,שֶּ ִהיא
אותו יהודי פשוט אולי לא ידע זאת על עצמו מעולם. יְ רֻ ּׁשָ ה לָנּו מֵ אֲ בֹותֵ ינּו״ (תניא ,פרק יח).
אבל בשעת הניסיון התגלה מה נשא בנשמתו. האהבה עשויה להיות מסותרת .אין אנו מרגישים אותה
כמה יקר יהודי .כמה טוב טמון בו ,יותר מכפי שהוא בכל שעה .ובכל זאת היא קיימת -ירושה מאבותינו.
עצמו יודע! יהודי עומד בתפילה ונאבק במחשבות המטרידות אותו.
אכן ,נדרשת יגיעה כדי להביא את הכוחות לידי גילוי. הוא היה רוצה שלבו יהיה חם יותר.
אולם רבי חיים מוואלאז׳ין פוקח את עינינו להכיר ובעל התניא מלמד אותו :בלבך טמונה אהבה קדושה.
תחילה את הירושה :למידות הקדושות כבר יש שורש
איזו ידיעה יקרה! גם בשעה שהוא מרגיש קרירות ,הוא
בתוכנו .עבודתנו נעשית מתוך הטוב שקיבלנו
נושא את הירושה בתוכו .הוא יכול להודות לה׳ עליה
מאבותינו.
ולבקש שתתגלה.
ללב הטוב שלך יש שורש
לעתים הלב נפתח בניגון .לעתים בדבר תורה ,ולעתים
ואין צורך להמתין לניסיון גדול. באמירת פרק תהלים בשעה קשה .מתעוררים געגועים
אתה שומע שיהודי נמצא בצרה ,והדבר נוגע ללבך. לה׳ ,רצון להיות קרוב אליו.
אינך מכיר אותו כלל ,ובכל זאת אתה רוצה שיהיה לו רגע כזה יקר מאוד .היהודי פוגש משהו מן הטמון
טוב. בנשמתו.
מישהו מבקש טובה ,ואתה מנסה לסייע .אדם זקוק רבונו של עולם ,נתת לי מתנה כזאת .עזור לי לחיות
לאוזן קשבת ,ואתה מקשיב. עמה.
בעיניך אלו דברים פשוטים .מה כבר עשית? מסירות נפשו של אברהם חיה בבניו
אבל ללב הטוב שלך יש שורש. רבי חיים מוואלאז׳ין זי"ע כותב:
הרמב״ם כותב: ״כִ י כַמָ ה ִמדֹות שֶּ הַ צַ ִדיק טָ ַרח וְ ָיגַע לְ הַ ִשיגָם ,לְ בָ נָיו
״שֶּ הַ ְצדָ קָ ה ִסימָ ן לַצַ ִדיק ז ֶַּרע אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינּו״ (הלכות ּובקְ צָ ת יְ גִ יעָה יַגִ יעּו ָלזֶּה״
אַ ח ֲָריו הֵ מָ ה כְ טֶּ בַ ע מ ְֻטבָ עִ ,
מתנות עניים פ״י ה״א). (רוח חיים ,אבות פ״ה מ״ג).
ברחמנות שלך ,ברצון להיטיב ,בטובה שאתה עושה, המידות שקנה הצדיק בעמל וביגיעה נעשות בבניו
מתעורר ומתגלה השורש הקדוש. כטבע מוטבע ,עד שבקצת יגיעה יוכלו להגיע אליהן.
חשבת שעזרת ליהודי ותו לא .ובמעשה הזה אפשר הוא מביא ראיה מיהודים פשוטים ,אף עמי הארץ,
להכיר שאברהם הוא אביך. המוסרים את נפשם על קידוש השם.
אולי הטובה עלתה לך בזמן .אולי היית צריך לוותר על מניין להם מסירות נפש כזאת?
נוחותך .אבל מצוקתו של אותו יהודי נגעה ללבך. ״וְ הּוא מ ְֻטבָ ע בָ נּו מֵ אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינּו ,שֶּ מָ סַ ר נַפְ שֹו לְ אּור
תן דעתך על הלב הטוב שהקב״ה נתן לך .בחייך הופיע ַש ִדים עַ ל אֱ מּונָתֹו״ (שם). כ ְ
עתה פרי מן השורש הקדוש. מסירות נפשו של אברהם אבינו חיה בבניו.
ו
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
כשאתה ניגש להתפלל ,אתה יכול לבוא בלב חם :אני אברהם הוא אביך
שייך אליך ,רבונו של עולם .נתת לי נשמה הקשורה בך. אל תחשוב שהקשר בינך לבין אברהם רחוק כפי
הידיעה הזאת ממלאת את הלב בהכרת הטוב .האדם שרחוקים הדורות שביניכם.
מעריך את המצווה שזכה לקיים ,ומתעורר בו רצון הוא אביך ,ובאבהותו לכלל ישראל יש לך שייכות
לחיות עוד יותר עם הקב״ה. ישירה אליו .כך גם לכל יהודי ,ואף לגר הצדק שנולד
מתוך השמחה הזאת הוא מבקש לחיות עם המתנה בין האומות ונכנס תחת כנפי השכינה.
היקרה שכבר הופקדה בנשמתו ולהביאה לידי מעשה. הרמב״ם כתב לרבי עובדיה הגר ,ששאל על לשונות
ומה יפה ירושתנו התפילה המזכירות את אבותינו:
בכל בוקר אנו אומרים :״אשרינו ,מה טוב חלקנו ,ומה ״נִ ְמצָ א אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינּו עָ לָיו הַ ּׁשָ לֹום הּוא אָ ב לְ ז ְַרעֹו
נעים גורלנו ,ומה יפה ירושתנו״. הַ כְ שֵ ִרים הַ הֹולְ כִ ים ִב ְד ָרכָיו ,וְ אָ ב לְ תַ לְ ִמידָ יו ,וְ הֵ ם כָל
בעל התניא מבאר זאת במשל: גֵר שֶּ יִ ְת ַגיֵר״ (תשובות הרמב״ם ,סימן רצג).
״כְ מֹו שֶּ הָ אָ דָ ם שָ ש וְ שָ מֵ חַ ִבירֻ ּׁשָ ה שֶּ ּנָפְ לָה לֹו הֹון עָ תֵ ק והוא אומר לו במפורש:
שֶּ ל ֹא עָ מַ ל בֹו״ (תניא ,פרק לג). ״לְ פִ יכְָך יֵש לְ ָך לֹומַ ר אֱ ֹלהֵ ינּו וֵאֹלהֵ י אֲ בֹותֵ ינּו,
כך ,הוא מלמד ,יש לנו לשמוח בירושת האמונה בייחוד שֶּ אַ ְב ָרהָ ם עָ לָיו הַ ּׁשָ לֹום הּוא אָ ִביָך״ (שם).
ה׳ שהנחילונו אבותינו. הוא אביך.
אדם שקיבל ירושה גדולה מתעורר בבוקר ויודע שחייו גם גר הצדק זכה בחלק באבהותו של אברהם .הוא
נתעשרו .עוד יש לו טרדות ,עוד מוטלת עליו עבודה, נעשה מתלמידיו ,ויכול לקרוא לו אבינו.
אבל הידיעה על האוצר שקיבל משמחת את לבו.
זו שייכות חיה .יהודי רשאי לומר את המילים בכל לבו:
גם יהודי יכול להתעורר כך :איזו ירושה נתת לי ,רבונו אברהם הוא אבי.
של עולם! אני מאמין בך .אני יודע שיש לי אב בשמים.
הטוב כבר נמצא
האמונה הזאת מלווה אותי בתוך חיי ,והיא אוצר שאין
לו שיעור. נשוב אל היהודי היושב ועורך חשבון נפש.
כמה פעמים עברנו על המילים ״ומה יפה ירושתנו״ יש חסרונות ,ויש לתקנם .אולם החסרונות אינם נוטלים
במהירות .אפשר לעצור בהן מעט ,ולשמוח .לתת ללב את יקרתה של הנשמה שנתן לנו ה׳.
להרגיש את העושר שבחלקנו. הירושה הקדושה כבר קיימת.
ומתוך השמחה הזאת ניגשים לתורה ולתפילה :אבינו אתה בן לאברהם .שייכותך לה׳ עמוקה בנשמתך.
שבשמים ,כמה אני מודה לך על מה שכבר נתת לי .כמה האהבה טמונה בה ,האמונה נטועה בה ,והשורש הקדוש
אני רוצה לחיות עמך. חי בתוכך.
גם הוא בן אברהם במצוות ובמעשים הטובים שאתה עושה ,הטוב הטמון
מתוך כך אפשר להביט בחום גם על יהודי אחר. בנשמתך מתגלה בחייך.
לעתים חסרונותיו של הזולת נראים לנו היטב .משהו אפשר לשמוח בחלק הזה ולהודות עליו.
בהתנהגותו מפריע לנו ,ואנו שוכחים לראות מיהו. כשאתה עושה חסד ,אתה יכול להרגיש :כך נאה לי .אני
גם הוא בן לאברהם אבינו .גם בתוכו חי השורש בן לאברהם אבינו.
הקדוש.
ז
“נועם האור” גליון יט בעזרת השם יתברך
שיכירו שאני בנו. כשאתה רואה אצלו מעשה טוב ,התגברות או רצון
תפילה לעזור -הערך אותם .הכר בטוב שהקב״ה נטע בנשמתו.
רבונו של עולם ,אבי שבשמים ,מודה אני לפניך על לפעמים אפשר גם לומר לו זאת .מילה חמה עשויה
החלק הקדוש שנתת לי. לעזור ליהודי להכיר את הטוב שלו עצמו.
הבטתי במה שחסר לי ,ולא הערכתי די את מה שכבר כמה יקר להביט ביהודי ולזכור :בן לאבות הקדושים
נטעת בתוכי. עומד כאן לפניי.
שיכירו במעשינו את האב
זיכית אותי להיות מבני אברהם ,יצחק ויעקב ,שרה,
רבקה ,רחל ולאה .ירושתם הקדושה חיה בנשמתי. האור החיים הקדוש לימד אותנו להביט במוליד ולהכיר
פקח את עיניי להכיר במתנה הזאת. את הטוב שבבן.
תן לי להרגיש את השמחה שבשייכות אליך .עזור לי אברהם הוא גם אבינו.
להעריך את האמונה ,את האהבה ואת הלב הטוב שנתת נעצור מעט וניתן ללב לשמוח בחלק הזה .אני ויצחק
לי. אבינו קוראים לאברהם :אבינו .אני בן לאבות ולאמהות
גם בשעה שאני נצרך לתיקון ,עזור לי לזכור את טובך הקדושים .ירושתם חיה בנשמתי.
ואת מתנותיך .זכני לחיות עם הירושה הקדושה איזו מתנה נתן לנו הקב״ה!
ולהוציאה אל הפועל בתורה ,בתפילה ובמעשים טובים. בפעם הבאה שנזכיר את האבות בתפילה ,נוכל
זכני לשמוח בירושתנו ,ולזכור את הנקודה הקדושה להשתהות לרגע .אבינו -אבי .הקשר הזה שייך גם לי.
שהנחלת לי מאברהם אבינו .תן לה להאיר בלבי ולחמם ומתוך הלב עולה בקשה :רבונו של עולם ,תן לירושה
את עבודתי לפניך. הזאת להאיר בחיי .שיכירו במעשיי מאין באתי.
זאת תהיה זכייתי :שיכירו במעשיי שאני בן לאבות באמונה שלי ,בתפילתי ובחסד שאני עושה עם יהודי
הקדושים. אחר ,שיהיה אפשר להצביע ולומר:
תבער אהבתך בלבי .עזרני לעבוד אותך בשמחה ״אַ ְב ָרהָ ם הֹולִ יד״.
ולהיות קרוב אליך כל ימי חיי .אמן.
לכל ענייני הגליון
דוד איגל
054-8498791
dudle148@gmail.com
ח
