נחל אליהו · Nachal Eliyahu — תולדות (2026-11-09)

בסיעתא דשמיא
שיעורים
בפרשת השבוע
נחל אליהו
הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א
פרשת תולדות
ניתן לשמוע בקו ישיר 073-2951302
www.kolhalashon.com
לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון
במספרים הרגילים והישירים
מקישים מיד כוכבית סולמית ()*#
ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור
ולסיום סולמית ()#
א רועיש • תודלות תשרפ
פרשת תולדות • שיעור א
לאבד חיי נצח בשביל הנאה של רגע
(מס' שיעור )31043315
ואמר 'הרואה את הנולד' ,ולכאורה זה פלא פלאות בשלמא הלעיטני נא מן האדום האדום הזה
לב טוב וכיוצא בזה זה מהמעלות המרכזיות ,אבל הרואה ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי
את הנולד זה לא מידה אלא חכמה ,איך אומר ר' שמעון עייף אנוכי על כן קרא שמו אדום – עשיו לא נקרא אדום על
שזה מידה מרכזית יותר מכל המידות הטובות? והקושיה שם שהוא היה אדמוני ,קוראים לו אדום על שם המאורע
מתעצמת עוד יותר בסיפא של המשנה ,אמר להם צאו וראו הזה של 'הלעיטני נא מן האדום האדום הזה' ,כל מלכות
איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם ,כל אחד מהתנאים אדום ,גלות אדום ,שרו של אדום ,מעצמה אדירה שמחזיקה
אמר את ההיפך מהמידה הטובה שהוא הזכיר ,ור' שמעון מעמד במשך אלפי שנים עד ביאת המשיח שאז נאמר
אומר 'הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן 'משם הורידך נאום ה'' ,כל השם של אותה אומה נקרא על
האדם שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן' ,וגם זה שם מאורע חד פעמי שקרה לאבי האומה כשהוא ילד בן
פלא גדול ,המשנה עוסקת במידות ותכונות 'לוה רשע ולא חמש עשרה ,רואים מכאן שאותו מאורע לא היה מקרה
ישלם' זה לא מידה אלא מעשה רע ,מה השייכות של זה חד פעמי אלא זה מסמל את כל המהות של אותה אומה,
למשנה? ועוד יש להעיר על הלשון 'לוה רשע ולא ישלם' וצריך ללמוד מה המשמעות של אותה מאורע ולמה הוא
הרי הוא רשע כשהוא אינו משלם ,היה צריך לכתוב 'לוה כל כך מסמל את עשיו ,ועוד נקודה צריך להבין -המאורע
ולא שילם רשע' למה הפסוק מקדים את ה'רשע' לפני הלא הזה מסמל נהנתנות ,אדם שלא מסוגל לדחות סיפוקים
ישלם ,ולמה כתוב לא ישלם בלשון עתיד ולא בלשון עבר?? אפילו ברגע ,לכאורה היה צריך לקרוא לו 'נהנתן' ,למה
קוראים לו 'אדום' על שם הצבע?
הרשע שמאמלל את חיי משפחתו
הביאור בזה הוא :אדם שבזמן שהוא לוה היה לו מאיפה האם הצדיק אוהב את עצמו פחות מהרשע?
לשלם ואחר כך הוא פשט את הרגל הוא לא רשע אלא ונלמד בסייעתא דשמיא את הנושא – מה ההבדל בין צדיק
מסכן ,ואפילו אדם שיש לו מאיפה לשלם והוא מתחמק לרשע? ההשקפה הקטנונית היא שרשע זה אדם שאוהב
מלשלם גם לא נקרא רשע אלא סתם גזלן ,המשנה מדברת את עצמו וצדיק זה אדם שפחות אוהב את עצמו ,הרשע
על אדם שבזמן שהוא לוה אין לו מושג מאיפה הוא הולך רוצה כל החיים לפנק את עצמו בכל מיני ההנאות הקיימות
לשלם ,היהודי הזה משתכר בכל חודש עשרת אלפים שקל בעולם והצדיק הוא סגפן שלא דואג לעצמו לשום דבר,
וההוצאות שלו הם שנים עשר אלף שקל ,במשך שנים הוא אבל ההשקפה הזו היא טעות מוחלטת! הצדיק אוהב את
לווה כל חודש אלפיים שקל ,אף אחד כבר לא מוכן להלוות עצמו לא פחות ממה שהרשע אוהב את עצמו ,אדם שלא
לו וכמובן אף אחד לא חותם לו ערבות ,בסופו של דבר הוא אוהב את עצמו הוא לא צדיק ולא רשע ,מוכרחים לשלוח
יהיה מוכרח למכור את הבית שלו ולהתגלגל ברחובות, אותו לטיפול פסכייאטרי ,הטבע הבריא שהקב"ה נטע
אין מכולת בשכונה שמסכימה למכור לו בהקפה והוא באדם שהוא יאהב את עצמו ,ואסור לאדם להילחם בטבע
ובני ביתו רעבים ללחם ,האדם הזה מאמלל את עצמו הזה ,אדרבה מוטל על האדם לפתח את הרגש הזה עוד
ואת הילדים בגלל שהוא לא מסכים להדק את החגורה ועוד ,ומה בכל זאת ההבדל בין צדיק לרשע?
ולחיות ברמת חיים יותר נמוכה ,אם אתה מרויח רק עשרת
אלפים שקל וכבר יש לך חובות אתה מוכרח להוריד את איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם ואיזוהי דרך רעה שיתרחק
רמת החיים שלך לשמונת אלפים שקל בחודש ותשלם כל ממנה האדם
חודש אלפיים שקל ,אבל אותו אדם כשהוא צמא הוא לא נקדים – איתא באבות [פ"ב] אמר להם צאו וראו איזהו דרך
יודע לשתות מים הוא מוכרח לקנות פחית קולה ,יש לו ישרה שידבק בה האדם ,וודאי שכל התנאים מודים שכל
כמה הנאות שהוא לא מסוגל לוותר עליהם ובגלל זה הוא המידות שמוזכרות באותה משנה הם מידות טובות שראוי
מאמלל את החיים שלו ושל אשתו וילדיו' ,לוה רשע' הוא להידבק בהם ,השאלה היתה מה היא המידה המרכזית
רשע כבר בזמן שהוא לוה ,ולמה? 'ולא ישלם' כי כבר עכשיו שהיא המעמיד של כל המידות הטובות ,וכל אחד מהתנאים
הוא לא יודע מאיפה הוא הולך לשלם את זה ,ממשיך ר' אמר מידה :לב טוב ,עין טובה ,שכן טוב ,עד שבא ר' שמעון
ב
א רועיש • תודלות תשרפ
הרע מציע לנו איזו שהיא הנאה אמרנו לו :ודאי שזה כיף שמעון ואומר' :אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום' כל
אבל איזה מחיר אני הולך לשלם על זה ,כל פעם שהיה החיים הם גמ"ח אחד גדול' ,החנות פתוחה והפנקס פתוח
צריך להתאמץ בשביל מצוה והיצר הרע בא לצייר לי כמה והיד כותבת וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה' היצר הרע מציע
שזה קשה ,אמרתי לו :ודאי שזה קשה ,אבל כמה שכר אני לאדם הנאות והאדם לוקח ולוקח ולוקח ולוקח ,אבל על
הולך לקבל על זה ,זוהי המעלה הגדולה של הרואה את הכל משלמים בסופו של דבר ,כל הנאה אסורה שהאדם
הנולד ,וההיפך מזה הוא 'לוה רשע ולא ישלם' הוא לא מוכן לקח הוא ישלם על זה מחיר מלא ,אומר ר' שמעון :מה
לדחות את ההנאה הרגעית שלו גם כשהוא יודע שהוא ההבדל בין צדיק לרשע? צדיק רואה את הנולד ורשע חי
ישלם על זה מחיר מלא. את הרגע.
הרגשות של עשיו בעל התאוה אני מפסיק לעשן
ונחזור ליעקב ועשיו – אברהם אבינו היה הדמות הנערצת ונמחיש את הדברים עם משל – שני מעשנים כבדים הגיעו
ביותר בתבל ,כשמת אברהם אבינו העולם החשיך ,והוא לגיל שהגוף כבר לא מחזיק את עצמו ,הוא עולה במדרגות
עדיין עטוף בטלית ומסביבו נרות וכולם יושבים על ויש לחץ בלב ,הם הולכים לרופא ועושים צילום ריאות
הריצפה ובוכים ,עשיו חוזר מהשדה עם בגדי העבודה שלו ומראים להם שהריאות שלהם שחורות משחור ,מחורר
ונכנס יש למטבח ,לא מעניין אותו כל מה שיש מסביב, כמו ספוג ,הרופא אומר להם :אם אתם ממשיכים בדרך
הוא רואה נזיד עדשים והריח מגרה אותו ,הוא חייב לטעום הזאת אתם כבר בדרך להר המנוחות עם עצירה באמצע
את זה 'הלעיטני נא מן האדום האדום הזה' ,אבל יעקב לכמה טיפולים קשים במכון שרת ,שני האנשים נבהלו
אבינו דורש ממנו תמורה גבוהה 'מכרה כיום את בכורתך והחליטו שמהיום הם מפסיקים לעשן ,ראובן החזיק מעמד
לי' ,עשיו כזה בעל תאוה והוא לא מסוגל לוותר על הנזיד בקבלה שלו וחי עד זקנה ושיבה וזכה לרוות נחת מהנכדים
האדום ,הוא מתחיל לשכנע את עצמו למה כדאי לו לוותר והנינים שלו ,ואילו שמעון החזיק מעמד שלשה שבועות,
על זה ,דבר ראשון זה ממש פיקוח נפש 'הנה אנוכי הולך היה לו באותו יום ארוע במסעדה והחברים הוציאו סגריות
למות' ,כשאדם שקוע בתוך התאוות הוא מרגיש :אני לא והציעו לו :ר' שמעון קח סגריה ,הוא אמר לעצמו :מחצי
יכול ,לא מסוגל ,זה ממש פיקוח נפש ,דבר שני הבכורה לא סגריה לא מתים ועישן רק חצי ,מהחצי נהיה שלם ועוד
שוה כלום' ,ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה', חצי ועוד חצי וכמובן תוך כמה ימים הוא חזר לעשן כרגיל,
עשיו היה מוכן למכור חיי נצח בעד ההנאה של רגע שהוא לא עברה תקופה קצרה והוא חלה בסרטן ריאות ומת
לא היה יכול לשלוט עליה ,זה המהות של עשיו ושל אדום. מתוך יסורים קשים ,ואני שואל :מי מהם אוהב את עצמו
יותר ,ראובן או שמעון? שניהם אוהבים את עצמם ,ראובן
יודעים הרשעים שדרכם למיתה אלא שחלב להם על כסליהם הפסיק לעשן כי הוא אוהב את עצמו והוא רוצה להמשיך
אותו עשיוק'ה קרא לכל החברים שלו ועשה 'חפלה' וסיפר לחיות ,ושמעון גם אוהב את עצמו והוא חזר לעשן כדי
להם על עיסקת החיים שהוא עשה ,אתם מכירים את לפנק את עצמו ,ומה בכל אופן ההבדל ביניהם? מי מהם
אח של הצולנ'יק שמתנדנד כל היום ליד הסטנדר? הוא יותר ערכי וחכם? שמעון אוהב את עצמו והוא רוצה את
מכר לי סיר שלם של עדשים חם חם וטרי יש מהתנור ההנאה של הרגע ,הוא יודע שעל ההנאה הזו הוא ישלם
בחינם ,הוא ביקש ממני אויר ,הוא מאמין בעולם הבא מחיר כבר אבל הוא לא יכול להתאפק ,ואילו ראובן אוהב
ובכל מיני מסטיקות רוחניות ,קניתי סיר עדשים בחינם, את עצמו אבל הוא חושב גם על המחר ,זה על רגל אחת
וכל החבר'ה יושבים ומתגלגלים מצחוק ונהנים מעיסקא כל ההבדל בין צדיק לרשע.
הטובה שעשיו עשה ,אבל אתם חושבים שהוא באמת היה
מבסוט? בחוץ הוא צחק ביחד עם כל החבר'ה אבל בפנים לשלוט על התאוה
הלב שלו היה שרוף' ,יודעים הרשעים שדרכם לגהינום אומר ר' שמעון :איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם הרואה
אלא שחלב להם על כסליהם' תראו את כל אלו שעזבו את את הנולד ,מי שרוצה להצליח בחיים מוכרח לראות את
עולם התורה כמה הלב שלהם אכול ושרוף ,כל שונאי הדת הנולד' ,על כן יאמרו המושלים בואו חשבון' בואו ונחשוב
שמשחקים את עצמם שמחים ונהנים הלב שלהם אכול חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה
מבפנים ,וכך גם עשיו בחוץ הוא צחק אבל בתוך הלב כנגד הפסידה ,כתוב במסילת ישרים שהמושלים ביצרם
פנימה הוא היה אכול מתסכול ,באותו זמן הוא היה ילד הם היחידים שיכולים לתת לנו עצה איך לצלוח ולעבור את
טיפש בן חמש עשרה ,וכעבור ארבעים ושמונה שנה בגיל גן המבוכה ,ומה העצה שהם נותנים לנו? כל פעם שהיצר
ג
א רועיש • תודלות תשרפ
אכול ושתה כי מחר נמות שישים ושלש הוא הפך את העולם בשביל לזכות לקבל
כתוב בישעיה על הרשעים 'אכול ושתה כי מחר נמות' את הברכות מיצחק אבינו ,הוא ידע טוב טוב שאם הוא
הדרך של הרשעים שאפילו בעולם הזה הם לא חושבים מקבל את הברכות יש לו את הכל ואם הוא לא מקבל לא
על המחר ,תסתובבו ברחוב ותראו כמה אנשים איבדו יהיה לו כלום ,וכשהוא קולט שיעקב בא במרמה ולקח את
ומאבדים את כל החיים שלהם בשביל הנאה של רגע ,ככה הברכות 'ויצעק צעקה גדולה ומרה' בכל התנ"ך מצאנו עוד
אנשים מנהלים את החיים הפרטיים שלהם וככה מנהיגי פעם אחת כזו צעקה ,במגילת אסתר כשמרדכי שמע את
מדינות מנהלים את המדינה שלהם ,כשהיטלר ימח שמו הגזירה של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער
וזכרו עלה לשלטון הוא התחיל להעצים את הצבא הגרמני, ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז ,כתוב 'ויצעק
היה כבר אפשר להבין שהתאוה שלו היא לכבוש את כל צעקה גדולה ומרה' אותו כאב ואותה צעקה שהיו למרדכי
העולם ,אם בנות הברית היו מחליטים להילחם בו כשהוא על הגזירה הנוראה היו לעשיו כשהוא שמע שיעקב לקח
דרש מצ'קוסלובקיה את חבל הסודטים היה אפשר להכניע לו את הברכות ,הראש של עשיו נמצא במערת המכפילה
אותו במחיר דמים כואב אבל מאד קטן יחסית ,אבל הם רצו כי בהשגות שלו הוא היה שייך לאבות הקדושים ,הוא גדל
את השקט של הרגע וחתמו איתו על הסכמי מינכן ונתנו בבית של אברהם ויצחק ורבקה אימנו ,הוא ידע והבין טוב
לו כל מה שהוא רצה ,הם ידעו שהשקט של היום זה המוות טוב מה הוא איבד עכשיו ,הוא בוכה ואומר 'הכי קרא שמו
של מחר אבל הם העדיפו את השקט של הרגע ,ואותם יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח
מדינות שילמו אחר כל בעשרות מליוני הרוגים ופצועים ברכתי' עכשיו הוא נזכר לבכות על הבכורה שהוא מכר
ונכים על אותה הנאה רגעית ,התנועה השמאלנית 'שלום לפני ארבעים ושמונה שנים ,עשיוק'ה מה קרה לך? הרי
עכשיו' כשמה כן היא ,לא איכפת לי שיהיה מלחמה מחר
עשית 'חפלה' עם כל החבר'ה וצחקתם כל הלילה ,הסברת
העיקר שעכשיו יהיה שלום ,כל ההתנהלות של העולם
להם שעשית את עיסקת חייך קיבלת עדשים טריים בעד
מול הגרעין האיראני היא בצורה הזו תן לי את הרגע' ,אכול
אויר ,זלזלת בכל השטויות והאמונות הטפלות שיעקב
ושתה כי מחר נמות' זה המהות של עשיו.
מאמין בהם ,מה אתה בוכה עכשיו? אבל אוי כמה שהוא
ידע והבין מה הוא מכר כאן ,כל הצחוק שהיה לו בחוץ
משיכה לחיצוניות
בא לחפות על הלב שהיה שרוף מבפנים ,ארבעים ושמונה
ומה זה קשור לצבע של הנזיד? שמעתי מהגר' משה שפירא
שנים אחר כך זה עדיין כאב לו והוא בכה על זה בכיות
זצ"ל דבר יקר מאד :כשם שעשיו רואה את הרגע ולא את
נוראות ,אם אתה מבין שזה כל כך חשוב למה אתה מוכר
המחר כך הוא רואה את החיצוניות ולא את הפנימיות ,כל
את זה? 'זה דרכם כסל למו ,כסל להם על ליבם' הוא לא יכול
היצר הרע הוא 'עין רואה ולב חומד' ,כל העולם בנוי היום
להתאפק ולדחות את ההנאה של הרגע' ,על כן קרא שמו
על פרסומות צבעוניות שימשכו את העין ,כל היצר הרע
אדום' זה המהות של אדום למכור את כל הנצח בשביל
זה דמיון של משיכה אחרי הצבע והחיצוניות בלי לראות
את הפנימיות ,זוהי המהות של עשיו ,הוא רואה את היום הנאה רגעית.
ולא את המחר ורואה את הצבע ולא את הפנימיות ,למכור
כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו חפצם בעיתם ולא
את כל הנצח בשביל ההנאה של הרגע ולמכור את כל
יחושו ליום מחר
הפנימיות בשביל הנאה ומשיכה חיצונית.
את כל הדרשה שאנחנו אומרים עכשיו כתוב ברמב"ן
מלחמת היצר שלנו בשתי שורות 'כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו
רבותי ,התורה היא תורת חיים שבאה ללמד אותנו איך חפצם בעיתם ולא יחושו ליום מחר' ונתרגם את זה לעברית
לחיות ,לכל אחד מאיתנו יש בפנים יענקל'ה קטן ועשיוק'ה מדוברת 'כי אין חפץ בכסילים' אין להם שום רצון ותשוקה,
קטן היצר טוב והיצר הרע' ,ויתרוצצו הבנים בקרבה' הם כל השאיפות שלהם הם לנהנתנות' ,רק שיאכלו וישתו'
מתרוצצים ומריבים על נחלת שתי עולמות ,כל החיים יש הם מתאוים רק לאכילה ושתיה' ,ויעשו חפצם בעיתם' הם
מלחמת עולם בין היענקל'ה לעשיוק'ה ,העשיוק'ה רוצה עושים מה שמתחשק להם באותו רגע שמתחשק להם,
את ההנאה של הרגע והיענקל'ה חושב על המחר ,זה 'ולא יחושו ליום מחר' אתה יודע שתאכל את הלב שלך
מתחיל בלילה כשצריך ללכת לישון ,יש לו ספר מעניים אחר כך בעולם הבא ובעולם הזה ,יהיו לך אחר כך חיים
לקרוא ,יש נייעס עם החברים ,אתה יודע שאם תלך לישון אומללים בגלל ההנאה הטפשית והרגעית הזו ,אבל הוא
מאוחר התפילה שלך לא תהיה תפילה ,הלימוד לא יהיה לא מסוגל לוותר ,זה המהות של עשיו ושל אדום.
ד
ב רועיש • תודלות תשרפ
כמה שתשלם על כל דיבור ודיבור אבל היצר הרע מציע לימוד ,אתה תהיה עייף ועצבני כל היום מחר ,אבל הוא
מזומנים כאן ועכשיו ,מהבוקר ועד הלילה עשיוק'ה מציע רוצה את הנייעס את ההנאה של החיי רגע ,בבוקר השעון
סוכריות עכשיו ויענקל'ה אומר תהיה רואה את הנולד. מעורר מצלצל ויענקל'ה אומר 'התגבר כארי לעבודת
ובפרט בחורים צעירים צריכים לדעת שעכשיו זה הזמן הבורא' ,אבל העשיוק'ה אומר :תן לי לישון רק עוד חמש
לחנך את עצמכם לדחות הנאות של רגע ,לא כל מה דקות מתחת הפוך ,אתמול הוא המשיך לישון 'רק' עוד
שמתחשק לי אני עושה מיד ,לרכוש את מידת ההתגברות, חמש דקות והתעורר כעבור שעתיים ,אתה הפסדת
להיות כובש את יצרו ,מי שלא יקנה את המידה הזו ילך ארוחת בוקר וכל היום היית רעב ועצבני ,אבל העשיוק'ה
בדרך החיים של עשיו שזה אבדון מוחלט בעולם הזה מציע מזומן ,עכשיו עכשיו כל כך מתוק מתחת השמיכה
ובעולם הבא ,ומי שיקנה את זה ויהיה מהמושלים ביצרם תן לי לישון עוד חמש דקות ,והמלחמה ממשיכה לאורך כל
יזכה לקנות חיים שמחים ומאושרים בזה ובבא. היום ,יש נסיון לדבר לשון הרע עסיסי ,אתה יודע טוב טוב
פרשת תולדות • שיעור ב
כי עקרה היא • היו ליצני הדור אומרים • תפילת צדיק בן צדיק • למה זה אנוכי •
יקרבו ימי אבל אבי • אבא האיך מעשרין ,מכרה כיום • ויבא לאביו
(מס' שיעור )31039471
ליצנות לא כבולה להגיון מפני מה היו אבותינו עקורים
אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק – אומר ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא – כל האמהות
רש"י :לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה היו עקרות ,גם על לאה כתוב 'וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח
שרה ,צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם את רחמה' כי ביסודה היא היתה שנואה ,אבל האבות
והעידו הכל שאברהם הוליד את יצחק ,לא כתוב 'רשעי הקדושים לא היו עקורים חוץ מאברהם שהיה טומטום,
הדור' אלא 'ליצני הדור' ,הכח של ליצנות היא שזה לא כבול ולמה? אחת הסיבות שהם היו עקורים היא כדי שלא
להגיון ,לא היה שום הגיון בטענה שלהם ,הרי אברהם כבר יהיה לצאצאים שלהם שום שייכות טבעית עם הדורות
הוליד את ישמעאל ובהכרח שרק לשרה יש בעיה ,ואם כך הקודמים ,היה צריך שכל היצירה של כלל ישראל תהיה
איזה סיבה יש לומר שהיא התעברה מאבימלך ,וגם אם היא ניסית לגמרי בלי שום אחיזה בטבע ,ולכן אברהם אבינו
הולידה מאבימלך הרי היא כבר היתה בת תשעים וזה גם היה טומטום והוליד רק מכח הנס ולכן הזרע שלו לא
מעשי ניסים ,מה הם באו לטעון? אבל זהו הכח של ליצנות, מתייחס לתרח ולנחור ,וכך גם כל האמהות שכולם נולדו
הם לא מחוייבים לא להגיון ולא לעובדות ,עם ליצנות אחת בבתים של עובדי עבודה זרה ולכן הם היו עקרות ,אבל
הם מוחקים כל מה שעומד בדרך שלהם ,וצריך לדעת יצחק ויעקב שהורתם ולידתם בקדושה לא היו צריכים את
שכל הכח של המשכילים במאות שנים האחרונות ,וכל העקרות ,וראיתי בספר אחד דבר נפלא -כתוב בפרשת
הכח של העיתונאים היום הכל הוא ליצנות ודמגוגיה ,הם בלק 'כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד
לא מחוייבים לשכל ולהגיון ,לכן ליצנות אחת דוחה מאה ישכון ובגויים לא יתחשב' הצורים זה האבות והגבעות זה
תוכחות. האמהות ,וכמה מדוקדק הפסוק כי מ'ראש' צורים אראנו
אצל האבות הקדושים רק ראש הצורים היה עקר ,ומגבעות
המעלה של צדיק בן צדיק אשורנו כולל את כל האמהות ,ולמה ראש הצורים וכל
ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו – אומר רש"י :לו ולא לה, הגבעות היו עקורים? כדי ש'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא
אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, יתחשב' כדי שלא יהיה להם שום חיבור לדורות הקודמים
הטעם הפשוט בזה הוא כי לצדיק בן צדיק יש זכות אבות, של הגויים.
ה
ב רועיש • תודלות תשרפ
'הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה' אומר הגר"א :העשירים אבל יתכן לבאר בזה עוד אופן – אנחנו רואים לפעמים
לוקחים מלמדים לילדיהם מגיל מאד צעיר ,כשהם מגיעים בעלי תשובה בתחילת הדרך שעובדים את הקב"ה עם
לישיבה קטנה הם כבר עייפים מהלימוד ,אבל בני העניים כזו התלהבות ושמחה וזה ממש גורם קנאה ,אבל אחרי
לא היה מי שישכור להם מלמדים והם שיחקו כל היום עם כמה חודשים זה עובר להם והם כבר מדברים בחזרת
העיזים והכבשים ,כשהם מגיעים לישיבה קטנה יש להם הש"ץ ...אבל למה באמת לנו אין את אותה התלהבות שיש
כזו התלהבות והתחדשות ולכן הם צומחים יותר מבני לבעלי תשובה? אמר פעם אחד מגדולי ישראל :אנחנו
העשירים. כולנו תינוקות שנשבו בידי המלומדה ,אבל הבעלי תשובה
שמתחילים עכשיו את הכל מהתחלה ההתחדשות נותנת
על פי זה אפשר לבאר בדרך דרוש 'אינו דומה תפילת
להם מרץ וכח שאין אותם למי שכבר רגיל בתורה ומצוות,
צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע' צדיק בן רשע הוא
זה הפשט במה שכתוב בגמרא בפרק חלק שכשנבוכדנצר
לא התחנך לתפילה ולכן יש לו התלהבות גדולה וזה לא
הרשע ראה את הניסים של חנניה מישאל ועזריה ואת
מעלה כזו גדולה ,אבל צדיק בן צדיק שלמרות שמילדותו
המתים שהחיה יחזקאל הוא התחיל לומר שירות ותשבחות
הוא מורגל להתפלל ויש לו נסיון גדול של מלומדה ובכל
עד שביקש לגנות את כל ספר תהילים ,איך יכול להיות
אופן הוא צדיק בבחינה מסויימת הוא עמד בנסיון יותר
שנבוכדנצר מצליח בבת אחת לומר שירות ותשבחות כמו
גדול מהצדיק בן רשע.
דוד המלך נעים זמירות ישראל? בגלל שהוא היה כופר
מוחלט ועובד עבודה זרה ומתוך החושך שהוא היה שרוי
לא עושים 'חשבונות' בשביל לבטל מצוות
בו פתאום הוא ראה הבזק אור של אמונה ,הניצוץ והמעבר
ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה' – מה פירוש הפתאומי הזה מאור לחושך הביא אותו לכזו התרגשות
המילים 'למה זה אנוכי'? כתוב על חזקיהו המלך שכשהוא שדוד המלך שחי כל הזמן עם הקב"ה לא היה יכול להגיע
חלה בא אליו ישעיה הנביא ואמר לו 'צו לביתך כי מת אתה לכזו דרגה.
ולא תחיה' מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא כי
לא עסקת בפריה ורביה ,חזקיה היה צדיק יסוד עולם אבל אין חסידות כתחילתה
הוא ראה בנבואה שהולכים לצאת ממנו בנים רשעים ,אבל
בפרשת ויקרא מצאנו הרבה קרבנות שבאות בנדבה עולה
ישעיה אמר לו 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך ,מאי דמיפקדת
שלמים וכיוצא בזה ,והסטייפלער זיע"א בספרו ברכת פרץ
איבעי לך למיעבד' יש לך מצוה לעשות אסור לך לעשות
שואל על כל המצוות הבאות בנדבה ,ממה נפשך? אם זה
חשבונות ,והנפש החיים בשער א' מאריך בזה שלפני מתן
נצרך לשלימות האדם למה הקב"ה לא הטיל את זה על
תורה היה מותר לעשות חשבונות ושיקולים לשם שמים
כולם כחובה גמורה ,ואם זה לא דרוש לשלימות האדם מה
ולא לקיים את המצוה ,אבל אחרי מתן תורה שהצטוינו
ענין שיהיה את האפשרות לעשות את זה בנדבה? אומר
לקיים את המצוות אסור לעשות שום שיקולים וחשבונות
הסטייפלער יסוד גדול – כדי שאדם יגיע לשלימות בעבודת
ולא לקיים את המצוות ,בין מלחמת העולם הראשונה
ואהבת ה' צריך שיהיה דברים שהוא יעשה אותם בנדיבות,
לשניה היתה התדרדרות נוראה של צעירים בכלל ישראל
ומי שעושה רק מה שהוא מחוייב חסר לו בשלימות של
שעזבו את דרך ה' ,היו עיירות שלימות שרק אחד או שנים
אהבת ה' כי כשאדם מוסיף ועושה יותר ממה שהוא חייב
הלכו ללמוד בישיבות ,ובאותם שנים החפץ חיים לא הסכים
זה מוליד אצלו אהבת ה' ,ומביא את לשון הרוקח 'אין
לברך אנשים בזרע של קיימא ,כי רוב הסיכויים שהילד יצא
חסידות כתחילתה' כשאדם מתחיל הנהגה טובה של מידת
מחלל שבת ועדיף שהוא לא יבוא לעולם ,אמנם בפריה
חסידות שלא חייבים לקיים את זה מעיקר הדין ,בהתחלה
ורביה כולם מחוייבים כי בהדי כבשי דרחמנא למה לך
יש לו התלהבות עצומה והוא מרגיש טוב עם המצוות
וצריך לעשות מה שמצווים ,אבל להתפלל ולברך אנשים
שלו והוא מחובר לקב"ה ובמשך הזמן ההתלהבות הזאת
שיזכו לזרע של קיימא שאין מצוה בזה ,צריך לעשות את
נרגעת ,כי בהתחלה הוא הרגיש נדיבות וזה הוליד אצלו
החשבון הזה שמכיון שרוב הסיכויים שהם יצאו מחללי
אהבת ה' ובמשך הזמן זה נהיה אצלו מחוייבות והוא עושה
שבת וכופרים עדיף לא לעשות השתדלות לזכות לבנים.
את זה מלומדה ,והאדם צריך להרגיל את עצמו שכל הזמן
יהיה לו משהו אחד שיש בזה התחדשות ,דבר שהוא מקיים
לאשה מותר לעשות חשבונות בפריה ורביה
בנדיבות בשביל הקב"ה וזה יוליד אצלו אהבת ה' ,ואמנם
לפי זה מבאר הבריסקער רב פשט נפלא במילים 'למה זה צריך להיזהר לא להוסיף על עצמו חובות מעבר לכוחות
אנוכי' ,האיש מצווה על פריה ורביה אבל האשה אינה אבל כפי הכוחות שיש להוסיף דבר אחד שזה לא חיוב
מצווה ,וכשהתרוצצו הבנים בקרבה והיא רואה שבבית אלא נדיבות לב.
ו
ב רועיש • תודלות תשרפ
שליעקב אבינו יהיה אסור לעסוק בתורה ,אז 'ואהרגה את עבודה זרה עשיו מפרכס ורוצה לצאת ,היא אומרת כך:
יעקב אחי' ,ואם תאמר הרי מותר ללמוד דברים המותרים? בעצם כזה ילד עדיף שלא יולד ,אלא שיצחק מצווה בפריה
ויש מחלוקת האחרונים [בימי אבילות ובתשעה באב] ורביה ואסור לו לעשות חשבונות ,אבל אני אשה ולא
האם זה רק היתר ללמוד או שיש חיוב של תלמוד תורה מצווה על פריה ורביה ומותר לי לעשות חשבונות' ,למה
בדברים המותרים ,ומסתמא יעקב אבינו גם ניצל את הזמן זה אנוכי' למה אני צריכה את זה.
ללימוד ,התשובה היא שאמנם יש לו חיוב ללמוד אבל יש
איסור ללמוד בעיון ובדרך פלפול ,כי הלימוד בצורה הזו בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו
משמח את הלב כמו שכתוב 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב', ונבאר בעוד אופן – כתוב במשלי 'בן חכם ישמח אב ובן
וכתוב כאן חידוש נורא ,אמנם יעקב אבינו ילמד אבל יהיה כסיל תוגת אמו' מסביר הגר"א :בן חכם יושב כל היום בבית
חסר בתורת חיים שלו ,הוא ילמד עם פחות שמחה והנאה, מדרש ,הוא יושב עם האבא בבית כנסת ומכוין לקושיה
ועשיו ידע שהקול קול יעקב שעוזר שלא יהיה הידים ידי של ר' עקיבא איגר ,של פני יהושע ,האבא רואה ורווה
עשיו זה לא כל לימוד ,דוקא לימוד בשמחה ובהנאה שומר הרבה נחת אבל האמא לא רואה את זה ,היא לא מסוגלת
ומגן מידי עשיו. להבין את הרמה שלו בלימוד ובשקידה ,לכן 'בן חכם ישמח
אב' ,אבל בן כסיל יושב כל היום בבית ,הוא קם בתשע
איזה תורה עוזרת לנצח במלחמה? מתפלל במהירות ,נכנס למטבח ופותח את הסירים ,רק
על פי זה ביארנו מה שכתוב בגמרא בתחילת מגילה [ג]. האמא שנמצאת בבית רואה את זה ,ולכן 'בן כסיל תוגת
'ויהי בהיות יהושע ביריחו וירא והנה איש עומד נגדו וחרבו אמו' ,וכשמציעים לאדם עיסקת חבילה או שהוא מקבל
שלופה בידו ,ויאמר לו הלנו עתה אם לצרינו גו' ,ויאמר גם את יעקב וגם את עשיו או אף אחד ,האבא ודאי יסכים
לו עתה באתי' ובגמרא מבואר שהוא הוכיח אותו אמש כי הוא רואה רק את הבן חכם ולא את הבן כסיל ,אבל
ביטלתם תמיד של בין הערביים עכשיו ביטלתם תלמוד האמא לא תסכים כי היא לא תראה את הבן החכם רק את
תורה ,ויהושע שאל אותו על מה הוא בא והוא ענה 'עתה הבן הכסיל ,ולכן כש'ויתרוצצו הבנים בקרבה' והיא רואה
באתי' על ביטול תורה ,מיד 'וילן יהושע בלילה ההוא בתוך שיש עשיו אחד ויעקב אחד' ,ותאמר אם כן למה זה אנוכי'
העמק' מלמד שלן בעומקה של הלכה ,ותוספות כותב ליצחק זה משתלם אבל לי לא ,אני כל הזמן יראה רק את
שבמילה 'עתה' מרומז שהוא בא על ביטול תורה כי התורה עשיו.
נקראת 'עתה' שנאמר 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת',
שם חדש לתורה שאנחנו לא מורגלים בזה 'עתה' ,למה איפה הכח שלי?
דוקא כאן המלאך בחר לקרוא לתורה עתה? התשובה היא ואפשר לבאר עוד דרך – כתוב שהנושא אשה צריך לבדוק
ודאי שדורו של יהושע למדו תורה גם במלחמה ,אבל הם באחיה כי רוב בנים דומים לאחי האם ,לרבקה היה אח
למדו בשביל לצאת ידי חובה ,היה חסר את השירה ,וכדי ושמו לבן שלא היה מהצדיקים הגדולים של הדור ,וכל
לזכות לנצח במלחמה חייבים ללמוד תורה של 'פיקודי ה' הזמן היה לרבקה פחד שיצא לה בן שדומה לאח שלה,
ישרים משמחי לב' ,וזה מה שהגמרא ממשיכה 'מיד וילן אבל היא חשבה שהצדקות שלה תגבור ותנקה את כל
יהושע בלילה ההוא בתוך העמק מלמד שלן בעומקה של הגנים של לבן ,אבל כשהיא רואה שיש עשיו שמפרכס
הלכה' למה צריך לספר שהוא לן בעומקה של הלכה? כי לצאת בבתי עבודה זרה ,הזכות שלה לא הועילה לעצור
גם קודם הם למדו ,אבל היה חסר להם את הלימוד בעיון, את הגנים של לבן 'ותאמר אם כן למה זה אנוכי' איפה אני
את עומקה של הלכה שזה משמח את הלב ,ולכן כתוב נמצאת? למה זה לא עוזר?
'שלן בעומקה של הלכה'.
ויש רמז נוסף במילה 'עתה' ,הנפש החיים כותב שכשאדם למה חיכה עשיו לימי 'אבל' אביו?
מחדש חידושי תורה הקב"ה לוקח כל מילה ומנשק אותה, ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב
וכל מילה בונה ומאירה עולמות חדשים ,זאת אומרת אחי – לכאורה היה צריך לכתוב 'ימי מיתת אבי' למה כתוב
שכשאדם לומד תורה הוא מוריד לעולם תורה חדשה שלא 'אבל' אבי? כתוב בכלי יקר דבר יקר מאד :עשיו ידע שבזמן
היתה קיימת לפני כן ,וכאן היתה עליהם תביעה למה הם שהקול קול יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים
לא לומדים בעיון ובפלפול ,למה הם לא מחדשים חידושי ידי עשיו ,רק כשיעקב התרשל מהלימוד יש סיכוי לנצח
תורה ,ולכן כתוב 'עתה באתי' אני באתי על התורה החדשה אותו ,אבל יעקב הוא 'איש תם יושב אהלים' אין רגע אחד
שצריך להוריד עכשיו לעולם. שהוא יתבטל מהלימוד ,לכן הוא חיכה 'לימי אבל אבי'
ז
ב רועיש • תודלות תשרפ
עוד הרבה ביאורים ,אבל על כל פנים צריך ישובים למה ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך
אין כאן חיסרון של לא בא לעולם ,וזה מה שיעקב אומר לדרוש את ה' ,ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך גו' – מפורסמת
לעשיו 'מכרה כיום את בכורתך לי' אני רוצה שתמכור לי הקושיה למה שני גויים בבטנך פתר את הבעיה של
מכירה שתחול כאילו זה נמצא היום ,שלא יהיה בזה חיסרון ויתרוצצו הבנים בקרבה? ביאר בזה ר' יוסף חיים זוננפלד
של דבר שלא בא לעולם. פשט נפלא מאד :הם התרוצצו כי הם רבו מי יהיה הבכור,
אבל ברגע שהם שמעו 'ורב יעבוד צעיר' הם הפסיקו לריב
חסד לאומים חטאת וכבר לא התרוצצו.
ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו – במילים 'ויבא לאביו' יש
תשע אותיות שנקראות ישר והפוך ,ללמדינו שכל הסיבה למה עשיו החמיר דוקא במעשרות?
שעשיו עשה את המטעמים היה בשביל לקבל ,אבל אצל ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו – אומר רש"י :שהוא היה
יעקב כתוב 'ויבא אל אביו' זה לא נקרא גם הפוך ,כי אצל שואל את יצחק היאך מעשרים את המלח ואת התבן ,הוא
יעקב מטרת הנתינה היתה בשביל מצות כיבוד אב ,וזה רצה להראות לו שהוא פרומער ,ולמה דוקא במעשרות?
מהות החילוק בין ישראל לעובדי כוכבים' ,חסד לאומים אמר בזה אחד מגדולי תלמידי המשגיח ר' חצ'קל ,מפארי
חטאת' כתוב בזוהר הקדוש כל דעבדי אומות העולם ישיבת מיר בשנאחי הגר' שלום צבי הכהן שפירא זצ"ל דבר
לגרמייהו עבדי' ,גוי לא יכול להתנתק מעצמו ,כל מה שהוא נחמד :הרבה פעמים בחור מתנהג בצורה לא ראויה והוא
עושה זה בשביל שהוא ירויח מזה משהו ,זה מה שכתוב חושש שיזרקו אותו מהישיבה ,מה הוא עושה? הוא הולך
בחז"ל 'האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה לראש הישיבה ומדבר איתו בלימוד על השיעור כללי
צדיק גמור ,והני מילי בישראל אבל בגוי לא' כי אצל ישראל שלו ,ככה הוא קונה את הלב של הראש ישיבה ,וברמב"ם
גם אם הבן לא יחיה הוא ישמח עם המצוה שהוא קיים, בהלכות מלכים כתוב שיצחק אבינו תיקן מעשרות ,ומכיון
אבל גוי הם קוראי תגר ,הוא בא בטענות ,כל מה שמעניין שמעשר זה המצוה שיצחק תיקן עשיו רצה לקנות את
אותו זה התועלת האישית שלו ,הוא אומר לקב"ה אם לא הלב של יצחק על ידי שהוא יראה לו שהוא מדקדק מאד
נתת את התמורה תחזיר לי את הכסף. במצוה שהוא תיקן.
כל מאי דעבדין אומות העולם לגרמייהו עבדין מתפלל על חבירו
אגב – יש ספר שנמכר בעולם במליוני עותקים ועוסק באיך ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'
להתייחס יפה לסובבים ואיך קונים השפעה חיובית על ותהר רבקה אשתו – כתוב שהמתפלל על חבירו והוא צריך
הסביבה ,חיבר את הספר לפני עשרות שנים גוי אמריקאי לאותו דבר הוא נענה תחילה ,ותפילת יצחק היתה בעיקר
וכל הספר עוסק בהדרכה איך להתייחס לסביבה באנושיות, על רבקה שהרי הוא היה יכול לשאת אשה אחרת שהיא
ואמנם לפעמים הוא מכוין לדברים שכתובים בחז"ל וודאי לא עקרה ,אבל רבקה עיקר תפילתה היתה על עצמה כי
שיש בזה בחינה של חכמה בגויים ,אני מעולם לא קראתי לא היה לה עוד אפשרות ,ואם כן יצחק היה מתפלל על
את הספר אבל אמרתי פעם לבחור שקרא את הספר חבירו ורבקה היתה מתפללת על עצמה ,וזה הפשט 'ויעתר
שבלי לקרוא את הספר אני יכול לשאול אותו שאלה שאני יצחק לה' לנוכח אשתו' עיקר התפילה שלו היתה על
יודע את התשובה עליה :אמנם הספר מלמד איך להתייחס אשתו ,למה? 'כי עקרה היא' בגלל שהיא עקרה ,לכן 'ויעתר
יפה לאנשים אחרים ,אבל מה המטרה? האם המטרה לו ה' ותהר רבקה אשתו' לו ולא לה ,כי הוא היה מתפלל על
היא בשביל שאתה תהיה יותר טוב ,או שזה ביזנעס ,בוס חבירו והיא לא.
שמתייחס יפה לעובדים שלו ירויח שהם יעבדו יותר טוב,
אם יהיה שירות טוב בחנות הלקוחות ימשיכו לבוא לאותה מכירה שבאה לעולם
חנות ,וכך בכל העצות שכתוב שם בספר ,ובלי לקרוא ויאמר יעקב לעשיו מכרה כיום את בכורתך לי – אומר רש"י
את הספר הייתי בטוח שהמטרה של הספר היא לתועלת כיום שהמכירה תהיה ברורה כמו יום ,ואפשר להוסיף בזה
של האדם ,לא בשביל להיטיב לאחרים ,שאל אותי אותו עוד רמז ,הראשונים מקשים איך אפשר למכור את הבכורה
בחור מאיפה הרב יודע? אמרתי לו :את הספר הזה חיבר הרי זה דבר שלא בא לעולם ,ויש בזה כמה ביאורים ,בשם
גוי ,אצל גוי הכל זה ביזנעס ,כל דבר הוא עושה לעצמו, הרא"ש כתוב שלכן הוא אמר 'השבעה לי כיום' שכשיש
ואמנם יש בספר הזה דברים נכונים וחכמה בגויים תאמין שבועה זה חל גם על דבר שלא בא לעולם ,ויש שתירצו
ואפשר להשתמש בהם ,אבל צריך לדעת שאמנם הרכבת שכדי פרנסתו חל מכירה גם בדבר שלא בא לעולם ,ויש
ח
ג רועיש • תודלות תשרפ
בחינוך בטעם מצות הענקה 'כדי שנקנה בנפשותינו מידות היא אותה רכבת אבל אנחנו נוסעים למקום אחר ,אצלינו
יקרות וחמודות' ,אבל אצלם הכל זה ביזנעס ,הם נותנים רק המטרה בלהתנהג טוב היא בשביל לקנות בנפש מידות
בשביל לקבל ,שלא שם חלקינו כהם וגורלינו ככל המונם. טובות ,בשביל להידבק במידותיו של הקב"ה ,כך כתוב
פרשת תולדות • שיעור ג
הגרף פוטצקי ואברהם אבינו • שנאה מחמת קנאה • ביקש יצחק לברך את עשיו •
תפקיד האמא בבית היהודי • ויתן ויחזור ויתן • כוח אהבה בחינוך וקירוב • ועוד ביאורים והארות
(מס' שיעור )31050220
החיבור של גרים לקב"ה מי השלים את השנים שבהם אברהם אבינו עבד עבודה זרה?
שמעתי מהגר' יעקב אידלשטיין זצ"ל שכשהוא הלך עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי
להישרף הוא אמר לגר"א :לא איכפת לי שאני נשרף על חוקותי ותורותי – מהמילה 'עקב' למדו חז"ל שבן שלש
קידוש ה' ,מה שאיכפת לי זה שאין לי שום חיבור לכלל שנים הכיר אברהם את בוראו ,הוא חי קעה' שנים ומתוכם
ישראל לא מלמעלה ולא מלמטה ,לכל יהודי יש חיבור הוא הכיר את בוראו עק"ב שנים ,אבל עד גיל שלש הוא
לכלל ישראל מלמעלה על ידי אבותיו ואם הוא מוליד עבד עבודה זרה ביחד עם אביו כמו שכתוב ברמב"ם,
ילדים יש לו חיבור גם למטה ,אבל אני נולדתי לאבא גוי בימי הגר"א חי גר הצדק הגרף פוטוצקי אברהם בן אברהם,
ולא זכיתי לזרע של קיימא אין לי שום חיבור לכלל ישראל, במשך שלש שנים הוא חי כיהודי עד שנשרף על קידוש
אמר לו הגר"א :כתוב בפסוק 'כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' ,והגר"א הפליג מאד בשבחו ,הוא הציע לו להציל אותו
ה' צבקות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקים' אני על ידי קבלה מעשית אבל הוא לא הסכים לוותר על
ראשון אין לי אבא ,ואני אחרון אני לא מוליד ילדים ,אני הזכות הגדולה למות על קידוש ה' ,והגר"א גילה שעל ידי
אבא של הגרים שאין להם אבא ,אני הבן של אלו שאין שהוא נשרף על קידוש ה' באה כזו קדושה לעולם ונחלשה
להם צאצאים ,ומה העומק בזה? רש"י בפרשת מקץ מביא הטומאה שיש על הידים כל בוקר ,ואחרי שהוא נטמן אמר
דברי חז"ל הקדושים שיוסף אמר על בנימין לי אין אמא ולו הגר"א 'זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי איותיה' זה היה
אין אמא הוא ישב אצלי ,רואים מכאן שההנהגה של מלך הדרך שלו לבקש שיקברו אותו ליד אותו גר צדק ,הגר"א
היא שכשיש אדם שאין לו את מה שאין למלך הוא מושיב מוילנא שכל גאוני הדורות חרדו ממנו ומתורתו ,כל התורה
אותו אצלו ,וכך כאן הקב"ה אומר לגרים :לך אין אבא ולי כולה פרושה לפניו ועסק בה בפרישות ובטהרה ראה
אין אבא תשב אצלי ,ולאלו שאין להם ילדים הוא אומר: לעצמו זכות להיטמן על ידו ,והוא גילה שאותו גר צדק
אתה לא מוליד ואני לא מוליד תשב אצלי ,והתעוררתי היה גלגול של אברהם אבינו שבא לתקן את אותם שלש
ששני הדברים האלו מרומזים בפסוק בהפטרה של תענית שנים שהיו חסרים לו בילדותו ,כתוב בגמרא שישראל
ציבור 'ואל יאמר בן הנכר הנלוה על ה' לשרתו הבדל יבדילני יותר חביבים מהמלאכים ,המלאכים מזכירים שם שמים
ה' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש' הגר שהוא בן אחרי שלש תיבות 'קדוש קדוש קדוש ה'' ואילו ישראל
הנכר אומר שהוא מובדל מכלל ישראל ,והסריס שאין לו אחרי שתי תיבות 'ברוך אתה ה'' ,אמר הגר"א שהגרים עוד
בנים אומר אני עץ יבש אין לי שום פירות ,ממשיך הנביא יותר חביבים שהרי כתוב 'ויאמר יתרו ברוך ה'' אחרי תיבה
ואומר 'כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו גו' ונתתי להם אחת ,כי הרי למלאכים יש יותר השגה וקדושה מכלל
בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן ישראל ,והסיבה שכלל ישראל יותר חביבים כי המלאכים
לו אשר לא יכרת' אין לו מה לדאוג. נבראו עם ההשגה שלהם אבל לישראל יש עבודה להשיג
את המעלות ,ובבחינה הזו הגרים עוד יותר נעלים מכלל
וקירבתנו לשמך הגדול ישראל שהרי הם התקרבו מעצמם.
אגב – הבאנו שישראל יותר חביבים מהמלאכים שהם
מזכירים שם ה' אחרי שתי פעמים ,וזה בשלשה מקומות,
ט
ג רועיש • תודלות תשרפ
שונאים אותנו? מגלים לנו חז"ל הקדושים :למה נקרא ברוך אתה ה' ,שמע ישראל ה' ,ואהבת את ה' ,וזה מה
שמו סיני שירדה בו שנאה לעולם ,שנאה שבאה מקנאה, שאנחנו אומרים בברכת אהבה רבה 'וקירבתנו לשמך
הם יודעים טוב טוב את האמת שאנחנו לא רק נזכה לעולם הגדול' הקרבת אותנו לשם ה' שאנחנו יכולים לומר אותו
הבא אלא גם העולם הזה שלנו הרבה יותר טוב משלהם, אחרי שתי מילים 'להודות לך' בברוך אתה ה'' ,וליחדך' זה
איזה חיים הרוסים ואומללים יש להם ,יש אצלם שמונים שמע ישראל' ,באהבה' זה ואהבת את ה' אלוקיך.
אחוזי גירושין ,אין קשר בין איש לאשתו בין אבא לילדים,
ובציבור שלנו כמה אושר ושמחה יש ,הם אכולי קנאה 'אך' הנה אשתך היא
ומזה נובעת השנאה שלהם. ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ולמה
עד היכן הדברים מגיעים – אשה מחיפה הגישה עתירה אמרת אחותי היא – מה תוספת המילה 'אך' הנה אשתך
לבג"ץ נגד הצפירה בכניסת שבת שזה מפריע לה ,אני גר היא? שמעתי בזה ביאור נפלא :אצל אבימלך זה לא היה
בסמוך לערבים וחמש פעמים ביום במשך שלש מאות הסיפור הראשון ,הוא כבר לקח את שרה לאברהם ואברהם
שישים וחמש יום בשנה המואזין מרעיש בקול ,לפנות אמר לו 'וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי',
בוקר בשעה שכולם ישנים המואזין מצלצל ,ומעולם הם התירוץ הזה היה טוב רק בשביל אברהם אבל ליצחק לא
לא הגישו בג"ץ על זה ,ובשעת כניסת השבת שגם בשעון היה את התירוץ הזה כי רבקה לא היתה אחותו ,לכן הוא
קיץ וגם בשעון חורף זה לא שעת מנוחה ושינה אצל אף אומר לו 'אך' הנה אשתך היא אצלך היא רק אשתך ולמה
אחד ,על זה הם כן מגישים בג"ץ ,אז מה שמפריע להם זה אמרת אחותי היא[ ,וצריך לדעת האם זה אותו אבימלך ,כי
הרעש? ודאי שלא ,הכל מגיע משנאה וקנאה ,זה מזכיר לה המעשה של שרה עם אבימלך היה שנה לפני שיצחק נולד,
שהיא גם יהודיה ולה אין טעם בשבת ולחרדים יש מעין ואם זה היה אחרי מכירת הבכורה כמו שזה מסודר בתורה
עולם הבא. נמצא שעברו יותר משבעים וחמש שנה].
האם יצחק לא ידע את מעלת יעקב על פני עשיו? שנאה שאין דרך לבטלה
ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב ויקנאו אותו פלשתים – באור החיים הקדוש כתוב שיצחק
– בחיידר לומדים שיצחק אחז שעשיו הוא הבן הצדיק שלו אמר לאבימלך שאין שום דרך לבטל את השנאה ,כשהשנאה
ורק רבקה ידעה את האמת ,אבל זו הבנה ילדותית ,היתכן תלויה בדבר כשבטל הדבר בטלה השנאה ,אבל שנאה
שעד כדי כך עשיו הצליח לרמות את יצחק? מבארים בזה שבאה מקנאה אי אפשר לבטל אותה ,כשראובן שונא
רבותינו המלבי"ם החתם סופר והבית הלוי שנתבאו כולם את שמעון כי הוא מקנא בו האפשרות היחידה לבטל את
בסגנון אחד :ודאי שיצחק אבינו ידע היטב את המעלה של הקנאה היא על ידי שתתבטל לשמעון המעלה שבגללה
יעקב על פני עשיו ,הוא ידע שיעקב הוא איש תם יושב הוא מקנא בו ,וזה מה שהתורה מגלה לנו שהשנאה של
אהלים ועשיו הוא איש יודע ציד איש שדה ,אבל הוא הפלשתים ליצחק הגיעה מקנאה בכל ההצלחות שלו ,לא
הצליח לרמות את יצחק רק בכך שהוא ירא שמים ,ומכיון היה שום דרך לבטל אותה.
שהבנין של כלל ישראל הוא בצורה שיש את שבט יששכר
שיושב ועוסק בתורה ואת שבט זבולון שעוסק במסחר למה שונאים אותנו?
ומפרנס אותו ,רצה יצחק אבינו שיעקב אבינו יהיה כולו זה מה שעומד מאחורי שנאת אומות העולם לכלל ישראל,
שבט לוי שהוא קודש לה' ועשיו יהיה הזבולון שמחזיק וזה גם מה שעומד מאחורי השנאה לדתיים ,בכל השנים
אותו ,וכך כולם יצאו מורווחים ,יעקב אבינו יוכל לשבת הפרופסורים והחוקרים ניסו להבין מה עומד מאחורי
על התורה ועל העבודה ועשיו יוכל להמשיך עם הביזנעס האנטישמיות ,למה כל כך שונאים אותנו? בהתחלה חשבו
שלו ,ובאמת כך יהיה לעתיד לבוא שכל כלל ישראל יעסקו ששונאים אותנו בגלל שאנחנו עשירים ,אחר כך בגלל
אך ורק בתורה ואומות העולם יחזיקו אותנו ,אבל רבקה שאנחנו עניים ,בגלל שאנחנו מתבדלים ובגלל שאנחנו
ידעה את האמת שאם עשיו ישלוט על התפקיד העסק מנסים להתערב איתם ,שום דבר לא עוזר השנאה תמיד
יהיה אבוד ,חייבים להוציא את עשיו לגמרי החוצה. נמשכת ,וכך זה גם בשנאה וההסתה בתוך מדינת ישראל,
שונאים אותנו שאנחנו לא הולכים לצבא אבל כשבעלי
הגשם לעשיו והרוח ליעקב הכיפות הסרוגות מתקדמים בדרגות בצבא הם מתלוננים
נתבונן ,הרי יצחק בירך את יעקב פעמיים ,פעם אחת שמשתלטים להם על המדינה ,כל מה שנעשה תמיד
כשהוא חשב שהוא עשיו ,ופעם שניה כשהוא שלח אותו ימשיכו לשנוא אותנו ,אז מה כן הסוד? למה הם כל כך
י
ג רועיש • תודלות תשרפ
הגמרא בתחילת עבודה זרה אומרת שלעתיד לבוא הקב"ה פדנה ארם ,הברכות הראשונות הם כולם על גשמיות' ,מטל
נוטל ספר תורה בחיקו ואומר מי שעסק בה יבוא ויטול השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש גו'' ,כי בתכנית של
שכרו ,וכתוב שם בגמרא שכל אומות העולם מגיעים יצחק הברכות שמיועדות לעשיו הם רק בשביל גשמיות,
ועומדים בתור ,כולם טוענים שכל מה שהם עשו היה לעומת זאת כשהוא בירך אותו כשהוא ידע שזה הוא כל
בשביל ישראל שיעסקו בתורה ,עד שמשיח יבוא אומות הברכות הם על רוחניות' ,וא-ל ש-ד-י יברך אותך ויתן לך
העולם עדיין אוחזים שהם התמכין דאורייתא ,זה מה את ברכת אברהם גו'' אתה תהיה הממשיך של אברהם
שעשיו טען וביקש שהוא צריך להיות המחזיק תורה. אבינו ,כי התכנית של יצחק היתה שיעקב יהיה הממשיך
של הרוחניות של האבות ,הוא יקבל את ברכת אברהם
ולעתיד לבוא באמת כך יהיה ,כתוב בפסוק 'ועמדו זרים
ואת ארץ ישראל ,וכל הברכות לעשיו הם רק על המחיה
ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה'
ועל הכלכלה ,אבל רבקה ידעה שאסור לתת לעשיו דריסת
תקראו משרתי אלוקינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם
רגל ,גם התקציב חייב להיות בתוך יעקב.
תתימרו' כלל ישראל יעסקו בתורה ואומות העולם יפרנסו
אותם.
ה'עולם הזה' של עשיו לעומת של יעקב
הכח של אמא יהודיה וכמה נפלא לפי זה מה שכתוב בפסוק 'הכי קרא שמו יעקב
ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי'
סיפר לי יהודי שהוא שמע מגדול אחד שכשמבררים
מה קשור עכשיו הסיפור שהיה לפני ארבעים ושמונה
על בת בשידוכים עדיף לקחת בחורה תמימה ,אין שום
שנים? ולמה הוא אומר 'את בכורתי לקח' הרי אתה מכרת
צורך לחפש אשה דעתנית ,אבל גדול אחר אמר לו שאם
לו את זה בהסכמה? הביאור הוא שהטענה של עשיו
הדעתניות שלה לא פוגעת במידות הטובות אין בזה שום
היתה שהוא עשה לפני ארבעים ושמונה שנים חוזה עם
חיסרון ,אין שום ענין לקחת שיה תמימה לאשה ,וכנראה
יעקב אבינו ,את הבכורה וכל הרוחניות יעקב לוקח והוא
הכל לפי הענין ,אבל אמרנו פעם שאם האמהות הקדושות
משאיר לי את כל הגשמיות ,ועכשיו יעקב לוקח ממני גם
של כלל ישראל היו שפסעל'ך תמימות ישמעאל היה נשאר
את הברכות של הגשמיות ,הוא תופש את החבל משני
בבית של אברהם ,עשיו היה מקבל את הברכות ,ולבן היה
הקצוות ,איך הוא לוקח לעצמו גם את הגשמיות וגם את
נשאר עם התרפים ,וודאי שהם עשו הכל על פי רוח הקודש,
הרוחניות? ולכן כשהוא ראה את יעקב חוזר מבית לבן עם
אבל אפשר ללמוד מפה כמה גדול התפקיד של האמהות,
נשיו וילדיו 'ויאמר מי אלה לך' הוא לא הבין איך בסוף ליעקב
בגר"א כתוב [בפירושו על חד גדיא] שכל מה שיש לנו כאן
אבינו יש כזה שפע גם כאן בעולם הזה ,הגה"צ ר' יענקל'ה
בעולם הזה הכל מכח הברכות של יצחק ,אם הברכות היו
גלינסקי זצ"ל היה רגיל לומר :תראו את העולם הזה של
מגיעות לעשיו לא היה לנו כלום ,והכל מכח רבקה אימנו,
עשיו ,איפה הוא היה צריך להחביא את הבגדים שלו? אצל
זהו הכח של אמא יהודיה שעומדת על המשמר ,ומעשה
רבקה אמו ,למה? כדי שהנשים שלו לא יגנבו אותם ,זה
אבות סימן לבנים ,הסבתא רבה שלי בתו של הגר' ברוך
החיים המאושרים שהיו לעשיו כאן בעולם הזה ,ופתאום
זלדוביץ' ,כשהתחילה המהפכה הקומניסטית טרוצקי
הוא רואה את יעקב אבינו מגיע עם הנשים והילדים שלו
שהיה לו כח נאום והשפעה על הסביבה באופן בל יתואר,
והוא רואה איך הם נראים לעומת כל ה'תכשיטים' שלו ,הוא
ולא היה ילד או בחור יהודי שהיו מסוגלים לא ללכת
לא מבין איך יעקב אבינו מקבל גם את העולם הזה ששייך
לשמוע את הדרשות שלו ,והדרשות שלו סחפו הרבה
לו ,כך זה היה עם עשיו וכך זה בזמנינו ,תצאו לרחוב ותראו
צעירים לקומניזום ,והיו לה בבית שני ילדים בגילאי שתים
איך נראים החיים שלהם ,האשה זה לא אשה והילדים הם
עשרה ושלש עשרה שכל החברים שלהם הלכו לשמוע
לא ילדים ,ואצלינו החיים ממש גן עדן התחתון.
אותו אבל היא לא הסכימה להם בשום פנים ואופן ,והם
אמרו לה אמנם תמיד שמענו בקולך אבל עכשיו החברים
עשיו נלחם בתמכין דאורייתא
כל כך מפתים אותנו אנחנו מוכרחים ללכת ,היא נשכבה
על מפתן הבית ואמרה להם :אתם יכולים ללכת ,אבל בפרשת וישלח כתוב שכששרו של עשיו נאבק עם יעקב
כשתחזרו לא בטוח שתמצאו אותי חיה ,אין לי שום טעם 'ויגע בכף ירכו' ,וכתוב בתרגום יונתן ובזוהר הקדוש שהוא
בחיים אם אתם הולכים לשם ,כשהם ראו שזה כל כך חמור נגע בתמכין דאורייתא ,המטרה שלו היתה לפגוע בזבולון,
אצלה הם נשארו בבית ,ואם הם היו הולכים הם לא היו ולמה דוקא בו? כי לעשיו אין שום בעיה עם יששכר ,מה
חוזרים ,זה הכח של אמא יהודיה לעמוד על המשמר בכל שמפריע לו זה זבולון שלקח לו את העסק ,לכן הוא נגע
הכח. דוקא בתמכין דאורייתא.
אי
ג רועיש • תודלות תשרפ
היה כל כך דבוק במידת האמת ומהמרמה הוא פחד עוד חרדה מהיפוך המידה
יותר ,ובתוך תוכו היה לו רצון שיצחק יגלה את התרמית ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד – משמע שיש חרדה
והוא לא יכשל ברמאות. קטנה ,ובמדרש כתוב שהחרדה הקטנה היתה בשעת
ודיוקו של הגר"א מרומז בדברי רש"י בפרשת ויחי ,כתוב העקידה וכאן היתה חרדה גדולה ,והמדרש מציין לחרדה
בפסוק 'לו ישטמנו יוסף' מביא רש"י שלמרות שבדרך שמצאנו במגילת רות 'ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש
כלל 'לו' זה לשון הלואי כאן הם ודאי לא רצו שיוסף ישנא וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו' ,שמעתי מהגר' חיים
אותם[ ,וגם בזה יתכן לפרש 'לו' כפשוטו שאחי יוסף קיוו יעקב גולדוויכט זצ"ל ביאור נפלא מה הצד השוה בשלשת
שיוסף ישלם להם כאן בעולם הזה וכך לא יצטרכו אחר כך החרדות האלו ,בשלשתם יש היפוך המידות ,בעקידה
את עשרה הרוגי מלכות לכפר על החטא שלהם] ,ורש"י אברהם אבינו עמוד החסד שוחט את הבן שלו ,יעקב אבינו
מביא דוגמא מאולי שבדרך כלל זה לשון של בקשה אבל שכולו אמת 'תתן אמת ליעקב' עושה כזו רמאות לגנוב
לפעמים זה לשון של חשש כמו אולי לא תאבה האשה את הבכורה 'ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד' ,וכשבועז
ללכת אחרי ,וכמובן שזה לא קושיה על דברי הגר"א ,שודאי רואה את רות שחז"ל כל כך הפליגו בצניעות שלה שוכבת
שבלשון הקודש אולי יכול להתפרש לשון פן ,אבל מעצם מרגלותיו 'ויחרד האיש וילפת' מכזה היפוך המידה נחרדים
מה שבדרך כלל כותבים פן וכאן כתוב אולי יש רמז שהוא חרדה גדולה.
לא כל כך חשש מהאפשרות הזו.
ותאמר לו אמו עלי קללתך בני – הגימטריא של המילה
ויאמר בא אחיך במרמה – ר' יוסף חיים זוננפלד אומר 'קללה' היא ,165ושל 'ברכה' ,227כשמוסיפים על קללה 62
ש'במרמה' גימטריא אפיקומן ,שיעקב אבינו האכיל את זה נהיה ברכה ,ויעקב אמר 'והבאתי עלי קללה ולא ברכה'
יצחק אפיקומן ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ,וכך הוא ענתה לו אמו' :עלי קללתך בני' על הקללה אני יוסיף את
לא היה יכול אחר כך לאכול מהמטעמים של עשיו. 'בני' עוד 62זה יהיה ברכה.
ובדרך צחות – יש מנהג ישראל שילדים גונבים את
האפיקומן ,והיו מגדולי ישראל שהתנגדו לזה כי זה מחנך אך שמע בקולי ולך קח לי – אומר רש"י :משלי הם ,שכך כתב
לגניבה ,וכל אחד ינהג כמנהגו ,ומה המקור למנהג? לה בכתובתה שני גדיי עיזים בכל יום ,מכתיבת הכתובה
המעשה של יעקב ועשיו היה בליל הסדר ,וכמו שהברכה עברו שמונים ושלש שנים ,והקב"ה מסבב כל הסיבות דאג
של יעקב באה על ידי שהוא עשה מרמה כך גם הילדים שזה מה שיהיה כתוב בכתובה כדי שהברכות יגיעו ליעקב,
ינהגו במרמה ויקבלו מתנות. הכל מתוכנן והכל לטובה.
ורש"י מדייק את לשון הפסוק 'קח לי' משלי ,כך מצאנו גם
ויבא לו יין וישת – הטעם של התיבה 'לו' הוא מרכא כפולה, בתחילת יומא שכשכתוב 'קח לך' זה משלך.
מבאר בזה המשך חכמה :כתוב שהשותה כוס יין בבת
אחת הרי זה גרגרן ,בשלש פעמים מגסי הרוח ,אלא צריך אולי ימושני אבי
לשתות את הכוס בשתי לגימות ,ולכן יש כאן מרכא כפולה הזכרנו בפרשת חיי שרה על הפסוק 'אלי לא תלך האשה'
שאת היין הוא שתה בשתי פעמים. מביא רש"י הקדוש דברי חז"ל :אלי כתיב ,בת היתה לאליעזר
ומחזר שיאמר לו אברהם להשיאו לביתו ,אמר לו אברהם
ויתכן בעוד אופן – הרי היין היה לארבע כוסות ,והד' כוסות
בני ברוך ואתה ארור ואין ארור נדבק בברוך ,והדיוק הוא
מחולקות ,שתים לפני הסעודה ושתים לאחריה ,וזה נרמז
ממה שנכתב 'אלי' חסר ,אבל בגר"א כתוב שהדיוק הוא
במרכא כפולה שזה היה בב' פעמים.
ממה שהוא אמר 'אולי' שבכללי הלשון כשחוששים מדבר
אומרים 'פן' ,וממה שאליעזר אמר 'אולי' מוכח שהיה
הברכה הכי גדולה להיות תלויים ברבש"ע
לו נוח אם זה לא היה יוצא לפועל ,ומקשים על דבריו
ויתן לך אלוקים – פירש"י ויתן ויחזור ויתן ,הפשט הפשוט מהפסוק בפרשה שלנו 'אולי ימושני אבי' הרי יעקב כל כך
שהקב"ה יתן הרבה בלי הפסקה ,אבל יתכן לפרש בזה פיחד מזה ,הוא אמר 'והבאתי עלי קללה ולא ברכה' למה
בעוד אופן :הגמרא ביומא עו .מביאה שאלו תלמידיו את לא כתוב 'פן' ימושני אבי? ומבארים בזה :למרות שיעקב
ר' שמעון בר יוחאי מפני מה לא ירד להם מן לישראל פעם אבינו כל כך פחד מהקללה אבל 'תתן אמת ליעקב' הוא
בי
ג רועיש • תודלות תשרפ
שלו ימשיכו לסעוד על שולחנו שלש ארוחות ביום אבל אחת בשנה ,אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה
הוא לא ידרוך בארמון שלש שנים ,והמלך נותן לו כרטיס למלך בשר ודם שיש לו בן אחד ,פסק לו מזונותיו פעם אחת
ויזה שהוא יוכל לאכול בכל מסעדה שהוא ירצה כמה בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה ,עמד
שהוא רוצה על חשבון המלך ,אבל לארמון אתה לא נכנס ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום ,אף
שלש שנים ,הבן הזה מסודר ,אבל הוא קיבל עונש הוא לא ישראל מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר
רואה את פני המלך ,וזה מה שהנחש התקלל שהוא לא שמא לא ירד המן למחר ונמצאו כולם מתים ברעב ,נמצא
יראה את פני המלך ,כל הנבראים צריכים לייחל לקב"ה כולם מכוונים את ליבם לאביהם שבשמים ,זה המעלה
והתלות שלהם ברבש"ע בונה להם את הקשר עם הקב"ה, הגדולה של המן ,כשהם חיו במדבר המקרר שלהם היה
אבל הנחש לא מרגיש שהוא צריך את הקב"ה ,הוא מנותק. ריק ,לא היה להם אוכל לילדים ,לא היה להם כלום לשמור
מהיום למחר ,היה להם רק את הביטחון בקב"ה שגם מחר
הנחש זה ההפך המוחלט מאוכלי המן ,ולכן בפרשת חוקת
ירד מן ,לפי זה יתכן לומר שיצחק מברך' :ויתן ויחזור ויתן'
כתוב שכשכלל ישראל התלוננו על המן הקב"ה שלח בהם
הכונה היא שהקב"ה לא יתן לך את הכל בבת אחת ,אלא
את הנחשים השרפים ,זה עונש מידה כנגד מידה ,והתיקון
תצטרך להיות תלוי בו כל הזמן ,ויתן ויחזור ויתן.
הוא 'מסתכלים כלפי מעלה' להיות מחוברים לקב"ה.
למטר השמים תשתה מים
פרשת המן זה סגולה לא לזכות בלוטו
כתוב בפרשת עקב 'כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא
מסופר שפעם בא חסיד לאחד מגדולי האדמורי"ם ואמר
כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן
לו שהוא אומר כל יום פרשת המן שנים מקרא ואחד
הירק ,והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים
תרגום ,ובכל שבוע אני קונה כרטיס הגרלה בלוטו ואני לא
ובקעות למטר השמים תשתה מים' בארץ מצרים יש את
זוכה כלום ,למה הסגולה של פרשת המן לא עוזרת לי?
הנילוס שמקבל מים מכל אפריקה ,יש שם תמיד מים ,אין
אמר לו האדמו"ר דבר חכם מאד :אתה אומר פרשת המן
להם לחץ אם השנה ירד מספיק גשם או לא ,הם לא דואגים
ורוצה לזכות בפיס?? אין דבר שהוא הפוך מפרשת המן
מהמפלס העליון של הכנרת ולא מהמפלס התחתון ,אבל
כמו לזכות בלוטו! ר' שמעון בן יוחאי אומר שהמעלה של
לארץ ישראל יש ברכה 'למטר השמים תשתה מים' מי שגר
אוכלי המן היא שהם כל יום מקבילים את פני המלך ,ואתה
בארץ ישראל צריך כל הזמן את הקב"ה ,זה הברכה הכי
רוצה לזכות במליון דולר בלוטו ולהיות מסודר לכל החיים?
גדולה שיש ,ומיד אחר כך כתוב את פרשת והיה אם שמוע
להיות מנותק לגמרי מהרבש"ע? זה נחש ולא מן ,הסגולה
ששם הקב"ה מבטיח שאם נעבוד אותו כמו שצריך 'ונתתי
של פרשת המן היא שיהיה לך בכל יום מה שאתה צריך
מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש גו''.
לאותו יום ,ואתה אומר פרשת המן ורוצה לזכות בלוטו??
והוספנו על זה שאולי מי שרוצה לזכות בלוטו שיגיד את
קללת הנחש
פרשת הנחש ,כי לזכות בלוטו זה העונש של הנחש...
מענין לענין -הגמרא ביומא עה :מביאה תניא אמר ר' יוסי
מה זה נקרא להיות מסודר? בא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם ,מידת בשר
ודם מקניט את חבירו יורד עמו לחייו אבל הקב"ה אינו כן,
לפעמים האדם מרגיש אם רק לא היתה לי את הטירדה
קילל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו ,יורד למטה מזונותיו
הזו הייתי מסודר ,לכל אדם יש איזה שהוא קושי ,בעיות
עמו ,ולכאורה הנחש מסודר טוב לכל החיים ,ואיזה קללה
בריאות ,פרנסה ,זיווגים ,צער גידול בנים ,אם רק הכל היה
יש כאן? בכל מקום שהוא נמצא יש לו את האוכל שלו,
רגוע לי הייתי מסודר ,רבותי ,אוי ואבוי אם היית מסודר!
כתוב בספר שם משמואל בשם ר' יצחק מוואערקא דבר
כל המהות של בריאת האדם ,כל שייכות לקרבת אלוקים
נפלא – כתוב בפסוק 'עיני כל אליך ישברו' כל הנבראים
מגיעה מהמצבים האלו שהוא מרגיש 'אשא עיני אל ההרים
בעולם מייחלים לקב"ה ,אבל הנחש מנותק מהקב"ה ,הוא
מאין יבוא עזרי ,עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' ככל
לא מרגיש שהוא צריך אותו ,יש לו את כל מה שהוא צריך
שהאדם מרגיש יותר את התלות בקב"ה ככה הוא יותר
לכל החיים ,זה הקללה הכי גדולה.
מסודר ,בשביל זה ירדנו לעולם ועל ידי זה אנחנו זוכים
להידבק בשכינה הקדושה ולחיי נצח.
העונש הכי גדול זה להיות מנותקים מהקב"ה
הבריסקער רב היה צריך כל ראש חודש כסף לחלק משל למה הדבר דומה – מלך שבנו סרח והתנהג בצורה
לאברכים שלמדו אצלו ,ובכל פעם הוא היה לוקח ספר שלא מתאימה ,והעונש שהמלך נתן לו הוא שכל האחים
גי
ג רועיש • תודלות תשרפ
דרך דרש מדבר על תורה שנמשלה ללחם כמו שכתוב לכו תהילים ומתפלל וזוכה לישועה ,והוא אמר :אם יבוא אלי
לחמו בלחמי ,ונמשלה למים כמו שכתוב הוי כל צמא לכו גביר ויציע לי מליון דולר אני לא יקח את זה ממנו ,לא שוה
למים ,ולפי דברינו זה מרמז על תלמוד ואגדה שנמשלו לי למכור את הטעם בתפילה כשמוכרחים לישועה ולזכות
ללחם ולמים ,והמשך הפסוק והסירותי מחלה מקרבך לראות את הישועה של הקב"ה בכל חודש מחדש בשביל
מדבר על חולי הנפש דהיינו היצר הרע ,באבות דרבי נתן מליון דולר.
[סופכ"ט] 'כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גיבור
ואינו מזויין ,כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש תורה שבכתב ושבעל פה תלמוד ואגדה
וזיין בידו ,יש בידו זה וזה גיבור ומזויין' וגיבור כאן מדבר ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן
על גיבור במלחמת היצר ,שהקב"ה אומר בראתי יצר הרע ותירוש – אומר המדרש :מטל השמים זו תורה שבכתב,
בראתי לו תורה תבלין ,ויש כאלו שלומדים כל היום הלכה משמני הארץ זו תורה שבעל פה ,ורוב דגן זה תלמוד,
ומזניחים את לימוד המוסר שזה אגדות חז"ל ,ויש שלומדים ותירוש זה אגדה ,מה ביאור הדברים? בתורה שבכתב
כל היום מוסר ומזניחים את לימוד ההלכה ,אבל האמת אנחנו לא מתערבים ,אנחנו לא יכולים לשנות קוצו של
היא שכדי להיות גיבור מזויין נגד היצר הרע צריך את יו"ד מהצורה שמשה רבינו הוריד לנו את התורה מהשמים,
שניהם ,וזה מרומז כאן בפסוק וברך את לחמך שזה לימוד אבל תורה שבעל פה הקב"ה הורידה לארץ וחכמי ישראל
ההלכה שהוא כמו לחם שצריך להתייגע בחרישה זריעה הם הבעלי בתים האמיתיים על התורה ,כפי איך שחכמי
קצירה וכל מלאכות הפת ,וכך גם בהלכה צריך להתייגע ישראל פוסקים את ההלכה כאן בארץ נקבע ההלכה
עד שמסיק שמעתא אליבא דהלכתא ,ואת מימיך זה גם למעלה ,ולכן 'מטל השמים' זה תורה שבכתב שבאה
אגדה שמושכת את לב האדם כמים כמו שמבואר בגמרא מהשמים' ,משמני הארץ' זה תורה שבעל פה שזה נקבע
בחגיגה ,ועל ידי זה והסירותי מחלה מקרבך שהאדם יצליח כאן בארץ על פי חכמי ישראל.
להלחם עם היצר הרע.
ולמה רוב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה? הגמרא בשבת
כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם אומרת על הפסוק 'כל משען לחם וכל משען מים' משען
לחם זה בעלי הלכה ומשען מים זה בעלי אגדה ,הלכה זה
וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך ,עד שוב
כמו לחם שצריך לעבור טחינה ולישה ואפיה עד שהוא
אף אחיך ממך גו' – ר' איצל'ה וואלוזינער מבאר את כפילות
ראוי למאכל ,כך הלכה צריך הרבה יגיעה ועמל לברר
הלשון בפסוק ,הוא מביא יסוד מהנפש החיים וכבר קדמו
שמעתא אליבא דהילכתא ,אבל אגדה נמשלה למים שזה
בזה האור החיים הקדוש ,כתוב בפסוק 'כמים פנים לפנים
קל ולומדים את זה כמות שהוא ,ולכן 'רוב דגן' זה תלמוד
כן לב האדם לאדם' כמו שהמים הם כמו ראי שכפי איך
'ותירוש' שזה שתיה זה אגדה ,וכך גם יש מדרש 'ואכלת זה
שהאדם מסתכל לעברם כך הם משתקפים מולו ,כך יש
תלמוד ושבעת זה אגדה' וזה מקביל למה שכתוב ואכלת
כח סגולי בטבע שכשהלב של ראובן אוהב את שמעון
זו אכילה ושבעת זו שתיה ,לשון אכילה לתלמוד שדומה
אז שמעון אוהב אותו בחזרה ,גם אם הוא לא עשה שום
ללחם ,ושבעת זה שתיה שזה בלי עמל.
פעולה חיצונית שמראה את האהבה ,כך זה באהבה וכך
זה בשנאה ,והאור החיים הקדוש אותר את אותו יסוד
וברך את לחמך ואת מימיך
על הפסוק בפרשת כי תשא 'ודיבר ה' עם משה פנים אל
פנים כאשר ידבר איש אל רעהו' כמו שאיש אל רעהו יש בפרשת משפטים כתוב ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את
מהלך של כמים פנים לפנים ,כך כשאדם רוצה לדעת כמה לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך' כתוב בחז"ל על
הוא אהוב לפני הקב"ה הוא יכול לבדוק כמה הוא אוהב חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים
את הקב"ה ,אומר ר' איצל'ה :מה יהיה הסימן של יעקב שעה אחת וחוזרין ושוהים שעה אחת ,והגמרא בברכות
'שתשוב חמת אחיך'? 'עד שוב אף אחיך ממך' כשאתה לא [לב ]:מקשה וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפילה
תכעס עליו הוא לא יכעס עליך. תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך
שחסידים היו 'תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת' ,וזה
קירוב רחוקים וחינוך הבנים מרומז כאן בפסוק 'ועבדתם את ה' אלוקיכם' איזו היא
עבודה שבלב הוי אומר זו תפילה ,ובשביל להתפלל כראוי
והיסוד הזה נכון גם בחינוך הבנים וגם בחינוך התלמידים
צריך לשהות שעה אחת לפניה ולאחריה ואיך ילמדו תורה
וכך בקירוב רחוקים ,מי שרוצה להצליח צריך לאהוב,
ומהיכן יתפרנסו? מסיים הפסוק וברך את לחמך ואת מימיך
לאהוב ,לאהוב ,רק על ידי זה הלב שלהם פתוח ,ראש
שפשוטו של מקרא זה לחם ומים וזה פרנסה ומזון ,ועל
די
ד רועיש • תודלות תשרפ
משגיח בישיבה שאל את החזון איש מאיזה ספרים להכין הישיבה הגר' גרשון אומר תמיד :לשון המשנה באבות
לתלמידים את השיחות ,אמר לו החזון איש :אין שום 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' אם יש אוהב את הבריות
נפקא מינה מאיפה תגיד להם ומה תגיד להם ,עיקר מה אפשר לקרב ,אבל מי שלא אוהב את הבריות לא יוכל לקרב,
שמשפיע על התלמידים זה הדוגמא האישית ,כשיש את אנשים חושבים שבשביל להתעסק בקירוב צריך ללמוד
זה הכל טוב וכשאין את זה שום דבר לא יעזור ,החזון איש את המקצוע ,צריך להכיר את הסגנון של אותם רחוקים,
היה אומר שכשמחנך או אבא רוצה להעביר מסר לילדים אבל זה לא נכון! הדבר היחיד שצריך זה אהבה ,הגר' ראובן
אבל הוא עושה את זה מתוך כעס הוא לא מרויח שום דבר, אלבז שקירב ומקרב תחת כנפי השכינה אלפים ורבבות כל
חז"ל הקדושים אומרים 'גדולה שימושה יותר מלימודה' כח ההשפעה שלו זה על ידי אהבה ,הוא מחבק ומקרב כל
המסר שאתה מעביר לילד זה 'לימודה' ,אבל מה שאתה אחד ואחד ,היו אצלי פעם זוג חילונים שהתארחו במשך
כועס והפנים שלך אדומות כמו סלק זה 'שימושה' ויהיה שבת שלימה ,לקחתי אותם לשמוע דרשה אצל הרב אלבז,
לזה השפעה יותר גדולה על הילד ,אתה מחנך אותו להיות במשך חודשים אחר כך הם דיברו על קבלת הפנים שהוא
כעסן. עשה להם.
מחנך גדול סיפר שלפני שהוא התחיל להתעסק עם חינוך
למה עשיו לא גירש את נשיו
תלמידים הוא נכנס להרב וולבה וביקש ממנו הדרכה ,אמר
וילך עשיו אל ישמעאל ויקח את מחלת גו' – אומר רש"י: לו הרב וולבה :כל מי שמתעסק עם תלמידים צריך לדעת
הוסיף רשעה על רשעתו שלא גירש את הראשונות ,צריך שלשה דברים ,ליב האבן ,ליב האבן ,ליב האבן[ ,לאהוב,
להבין :מה עשיו חשב? הרי הוא עשה את זה בגלל שרעות לאהוב ,לאהוב] ,כך זה עם ילדים וכך זה עם תלמידים,
בנות כנען בעיני אביו ,איזה תועלת יש מזה אם הוא לא עם אהבה אפשר לשבור את כל המחיצות ,הילד מרגיש
מגרש את הראשונות? והביאור בזה :למדנו בפרשת נח שאתה אוהב אותו באמת ורק כך הלב שלו נפתח.
שחם ראה את ערות אביו ונח קילל את בנו כנען ,ולמה?
כתוב ברמב"ן וברבינו בחיי שאם הוא היה מקלל את חם
הקללה לא היתה עוברת לזרעו כי חם כבר הוליד את כל וירא עשיו כי ברך יצחק את יעקב ושילח אותו פדנה ארם
ילדיו ,לכן הוא קילל את כנען כדי שזה ימשיך לדורות לקחת לו משם אשה בברכו אותו ויצו עליו לאמר לא תיקח
הבאים ,וכך גם עשיו לא רצה שהקללה של בנות כנען אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה
תעבור לזרעו ,והוא ראה שיצחק מברך את יעקב כשהוא ארם ,וירא עשיו כי רעות בנות כנען גו' – צריך להבין למה
מצוה אותו לא לקחת אשה מבנות כנען ,כי כדי שהברכות בתוך כל מה שעשיו רואה התורה כותבת 'וישמע יעקב אל
יחולו על הזרע צריך שהזרע לא יהיה מבנות כנען ,אמר אביו ואל אמו'? והביאור הוא שהתורה באה ללמדינו את
עשיו לעצמו :הרי גם אני קיבלת ברכה והילדים שלי הם הכח של דוגמא אישית ,מה שעשיו ראה שיצחק ציוה על
מבנות כנען ,לכן הוא לקח עוד אשה שלא מבנות כנען כדי יעקב ושילח אותו לפדן ארם לא השפיע עליו ,רק כשהוא
שעל הזרע הזה תחול הברכה. ראה את ה'וישמע יעקב' זה מה שהצליח להשפיע עליו.
פרשת תולדות • שיעור ד
אנוכי עשו בכורך • הראהו בית המקדש בנוי וחרב • עמל ההלכה ויראת חטא •
כוח המצוות והרחקות דרבנן • נישואי עשיו וישמעאל ללמד שנטמן בבית עבר •
וישתחוו לך בני אמך • ועוד ביאורים והארות
(מס' שיעור )31052965
הוא מדבר עם יצחק והוא שומע 'אנוכי עשיו בכורך' ,מה האמת והשקר
שליעקב יש כוונות ופירושים אחרים למשפט שהוא אומר ויאמר יעקב אנוכי עשיו בכורך – אומר רש"י :אנוכי הוא
זה לא גורם שזה לא יהיה שקר ומרמה. המביא לך ,עשיו בכורך ,ויש להקשות האם זו לא רמאות?
וט
ד רועיש • תודלות תשרפ
אונס מועילים הדברים שבלב לפרש את הדיבור שכוונתו ונבאר בזה בסייעתא דשמיא בשני דרכים – שמעתי מדודי
רק להיום ,וכך גם אצל יעקב ,המשמעות הפשוטה של הגר' שמעון משה דיסקין זצ"ל שהסביר את הדברים על
הדיבור היא שעשיו הוא הבכור ,אבל מכיון שיעקב היה פי משל :ניגש אליך יהודי חוצניק ושואל אותך איזה קו
במצב של אונס הדברים שבלב מועילים לפרש את מגיע להר נוף? אתה שואל אותו :מה אתה צריך בהר נוף?
המשמעות כפי כוונת הלב ,והכונה של יעקב היתה אנוכי והוא עונה :אני צריך להגיע לישיבת קול תורה ,אתה מנסה
הוא המביא לך ועשיו בנך בכורך. להסביר לו שישיבת קול תורה נמצא בבית וגן ולא בהר נוף,
אבל הוא לא מבין מה אתה רוצה מהחיים שלו ומתעקש
למה צריך דוקא את ריח 'בוגדיו' בשביל ברכה? שהוא רוצה להגיע דוקא להר נוף ,אתה שיודע את האמת
וירח ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה היכן נמצאת ישיבת קול תורה איזה קו אתה צריך להגיד
אשר בירכו ה' – כתוב על זה במדרש הראהו בית המקדש לו ,את הקו שמגיע להר נוף או לבית וגן? אם תגיד לו
בבנינו בחורבנו ובבנינו ,בבנינו ראה ריח בני ,בחורבנו כריח איזה קו מגיע להר נוף אתה מדריך אותו בדרך של שקר,
השדה שנאמר ציון שדה תחרש ,מה כתוב כאן? על תחילת ואם אתה אומר לו את הקו של בית וגן אתה מדריך אותו
הפסוק יש מדרש מפורסם 'וירח את ריח בגדיו' אל תקרי בדרך האמיתית ,והנמשל -יצחק אבינו רצה לברך את
בגדיו אלא בוגדיו כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות ,שני מי שראוי והגון לברכה ,הוא רצה לברך את הבכור ויעקב
היהודים האלו הגיעו לתהום ולשפל המדרגה שאי אפשר אבינו הוא היה הבכור ,ויעקב אבינו הוביל את יצחק לרצון
לדמיין שיהודי יכול להגיע לכזה שפלות ,ובבת אחת הם זכו האמיתי שלו ,ולכן כלפי יצחק אין כאן שום רמאות כי הוא
לצאת מאפילה לאור גדול והיו מגדולי מקדשי שם שמים מכוין אותו למקום שאליו הוא באמת רוצה להגיע ,אבל גם
במסירות נפש ,מי היה יוסף משיתא? כשנכנסו נכרים כשהתוכן הוא אמיתי ואין שום איסור של בין אדם לחבירו
להיכל הם פיחדו להיכנס לבית המקדש להוציא כלים והם ביחס ליצחק עדיין יש ענין לא להוציא מהפה מילים של
חיפשו יהודי בוגד ושפל שיסכים להיכנס ראשון ובתמורה שקר ,זה איסור שהוא בין האדם לעצמו ולא ביחס לחבירו,
לזה הוא יקבל את הכלי הראשון שהוא יוציא ,יוסף משיתא את הבעיה הזאת פתר יעקב אבינו במה שהוא התכוין
נכנס והוציא לעצמו את המנורה אבל הרומאים 'אשר פיהם אנוכי הוא המביא לך ועשיו הוא בנך בכורך ,ואמרו לי שעל
דיבר שוא וימינם ימין שקר' אמרו לו שכלי כזה לא מתאים דרך זו ביאר מרן הגר' שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל.
להדיוט ולקחו את זה למלך ,והם אמרו לו שיכנס עוד על פי זה ביארנו פשט בשני פסוקים ,דוד המלך מבקש
פעם ועכשיו מה שהוא יבחר יהיה שלו ,ויוסף משיתא לא 'הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה' לשון זה דבר
הסכים להיכנס בשום אופן ,הם הבטיחו לו הרים וגבעות פנימי ושפה זה דבר חיצוני ,ודוד המלך מבקש 'הצילה
אבל הוא נשאר עיקש בסירובו ,כשלא עזרו ההבטחות נפשי משפת שקר' מדיבור חיצוני שלא יהיה בשקר' ,מלשון
התחילו בעינויים ולקחו מסור של נגרים והתחילו לנסר רמיה' זה הפנימיות שזה שקר בתוכן ובמהות של הדברים,
אותו איברים איברים והוא לא צעק אי אי ,לא מד"א ,לא ובישעיה כתוב בפסוק 'שפתותיכם דיברו שקר לשונכם
הצלה ,הוא רק אמר 'לא דיי שהכעסתי לבוראי פעם אחת עולה תהגה' וגם כאן זה מתפרש על אותו דרך' ,שפתותיכם'
אכעיסנו פעם אחרת'? וכך יצאה נשמתו בטהרה ,יהודי זה הדיבור החיצוני' ,לשונכם' הפנימיות שזה הלשון 'עולה
שהגיע לכזה שפל בזמן החורבן שמוכן בשביל בצע כסף תהגה' היא מרמה ועושה עוולות ,כי כל החיסרון בפנימיות
להיכנס ולקחת את המנורה הטהורה הגיע בבת אחת לכזו זה דוקא כשמרמים עם זה או עושים עם זה עוולות.
מדריגה להיות מגדולי מקדשי שם שמים בכל הדורות ,ורק
כשיצחק אבינו ראה את ריח בוגדיו הוא אמר שהוא ראוי מתי דברים שבלב מועילים לפרש דיבור
לברכה ,ולכאורה יש כאן תמיהה – האם לא מספיק ליצחק
ונראה לבאר בזה בעוד אופן – אחד מארבעה נדרים
שיוצאים מיעקב רבי עקיבא וחביריו? גם אותו סרקו
שהתירו חכמים זה נדרי אונסין ,כשאדם נודר לחרם או
במסרקות של ברזל ,ראויה תורה להינתן על ידו ,שורש
למוכס שהתבואה ההיא תרומה ואומר 'יאסרו כל פירות
תורה שבעל פה ,אבל זה לא מספיק! כדי לברך את יעקב
העולם עלי אם זו תרומה' ,ובליבו הוא חושב שהוא אוסר
אבינו צריך לראות את בוגדיו ,למה?
על עצמו רק היום למרות שהמשמעות המילולית היא
שהוא נאסר לעולם ,ומבאר הר"ן [נדרים כח ].שהפיתרון
אל תראוני שאני שחרחורת
הזה מועיל רק באונסין ,אבל בסתם נדר הולכים אחרי
כתוב כאן יסוד גדול – מבואר בפסוקים ובמדרשים המשמעות הפשוטה של הלשון ,ובסתמא כשאדם אוסר
שהנקודה במעלת ישראל על אומות העולם זה בנקודה על עצמו פירות עולם זה עד עולם ,אבל כשיש מצב של
זט
ד רועיש • תודלות תשרפ
זה מוכיח ומגלה שגם כשהוא היה בתוך התהום עדיין היה הפנימית ,בבעצם ,יהודי גם כשהוא מלוכלך בחטאים זה
'ליבי ער' ,זה מראה ששורש נשמות ישראל תמיד נשארים לכלוך חיצוני אבל הנקודה הפנימית של כל יהודי ויהודי
לפי זה יאירו דברי המדרש על סוף דבוקים בקב"ה, נשארת תמיד דבוקה בקב"ה ,ואצל אומות העולם זה
הפסוק 'הראהו בית המקדש בבנינו בחורבנו ובבנינו' שיטת להיפך הנקודה הפנימית תמיד מנותקת מהקדושה ,גם
הרמב"ם שקדושת בית המקדש לא בטלה בזמן החורבן כשהם מקיימים מצוות זה מעשים חיצוניים ,וכל שיר
וכך נוקטים הפוסקים בזמנינו שכניסה למקום המקדש השירים מלא בפסוקים שמורים את הענין הזה וזה מה
בטומאה זה איסור כרת ,והרמב"ם מקשה על עצמו מפני שכנסת ישראל אומרת 'אני ישנה וליבי ער' גם כש'אני
מה אני אומר שקדושת הארץ לענין תרומות ומעשרות ישנה' מהמצוות במעשים אבל 'ליבי ער' הנקודה הפנימית
בטלה וקדושת המקדש לא בטלה? כי קדושת המקדש שלי ערה ודבוקה בקב"ה ,וכך גם הקב"ה אומר לכנסת
לא תלויה במקדש אלא בשכינה ששורה במקדש ושכינה ישראל 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך' גם כשיש לך מום זה
אינה בטלה לעולם ,ואפשר לפרש על פי דרוש 'וירח את לא 'בך' אלא חיצוני' ,אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני
ריח בגדיו' הוא ראה איך נראים הבוגדים של כלל ישראל השמש' המדרש מביא משל על כלל ישראל אחרי חטא
ואמר 'ראה ריח בני ריח השדה אשר בירכו ה'' כמו בית העגל – מלך שהמלכה הגישה לו את האוכל בידים מפויחות
המקדש בחורבנו ,הריח של כלל ישראל הוא כמו של בית והמלך כעס עליה וגירש אותה מעל פניו לתקופה ,היתה
המקדש שכשם שבחורבנו קדושתו לא בטלה כי קדושתו לה שפחה כושית שאמרה אולי עכשיו המלך ישא אותי
בגלל השכינה והשכינה אינה בטלה לעולם ,כך גם קדושת לאשה ,אמרו לה שוטה שבעולם! אצל המלכה הלכלוך היה
נשמות ישראל היא בגלל השכינה השורה בהם ושכינה חיצוני והיה אפשר לרחוץ אותו ובכל אופן המלך כעס ,הוא
אינה בטלה לעולם. יקח אותך שהגנים הפנימיים שלך הם שחורים?? כך גם
אמרו אומות העולם אחרי חטא העגל אולי עכשיו הקב"ה
מה החביבות של עירוב תבשילין יותר משאר מצוות דרבנן? יבחר בנו ,אומרת כנסת ישראל 'אל תראוני שאני שחרחורת
עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי ששזפתני השמש' אצלי הלכלוך הוא חיצוני ,אדם לבן
חוקתי ותורתי – אומרים חז"ל הקדושים במסכתא יומא: שעובד בפחם הוא נעשה שחור חיצונית אבל הגנים שלו
קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה נשארים גנים של אדם לבן ,לעומת כושי סייד שצבוע בלבן
ואפילו עירובי תבשילין ,והתוספות ישנים שם מתקשה הוא נראה לנו לבן אבל הגנים שלו הם שחורים ,זה ההבדל
מה הרבותא בעירובי תבשילין? ומשמע שיש בעירובי בין ישראל לאומות העולם.
תבשילין איזו שהיא מעלה יותר משאר מצוות דרבנן ,ומה בפרשת בלק כתוב 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל
היא אותה מעלה? בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו' אומר האור החיים
ונראה לבאר בזה בעזר ה' – ידוע הקושיה המפורסמת איך הקדוש שהפסוק הזה מורה על הנקודה שהזכרנו במעלת
יעקב אבינו נשא שתי אחיות הרי האבות הקדושים קיימו ישראל על כל האומות' ,לא הביט און ביעקב' גם כשיש
את כל התורה כולה ,ודרכו של המהר"ל בזה שהאבות און זה לא ביעקב אלא זה חיצוני' ,ולא ראה עמל בישראל'
הקדושים קיימו רק מצוות עשה ולא מצות לא תעשה, העמל והעוונות הם לא בישראל ,כי הנקודה הפנימית
והוא מבאר שמצות עשה זה כמו הבאת דורון למלך וגם של כל יהודי נשארת נקיה למרות החטאים ,והוא מאריך
מי שלא מצווה יכול להביא את הדורון ,אבל לא תעשה ומביא הרבה פסוקים שמבואר בהם את מעלת ישראל
זה המראת פי המלך ומי שאינו מצווה לא ממרה את פי בנקודה הזו.
המלך ,וכשנתבונן מצוות עירובי תבשילין היא מצות
עשה ומברכים עליה ,אבל הטעם שתיקנו את המצוה ריח שכינה
הזו זה בגלל שיש איסור דרבנן לבשל מיום טוב לשבת, רבותי ,מה שרבי עקיבא יוצא מיעקב אבינו זה לא ראיה
וכדי לפתור את האיסור הזה הם תיקנו עירובי תבשילין, והוכחה על מעלת נשמת ישראל שהנקודה הפנימית
ואברהם אבינו הרי לא קיים את הלא תעשה והוא היה יכול תמיד נשארת דבוקה בקב"ה ואף על פי שאני ישנה ליבי
לבשל מיום טוב לשבת גם בלי עירובי תבשילין ,ואצלו אין ער ,מתי זה כן מתגלה? כשרואים רשעים כאלו שהגיעו
שום טעם לעשות עירובי תבשילין ,אבל היתה לאברהם לשאול תחתית ובבת אחת הם יוצאים מאפילה לאור גדול
זי
ד רועיש • תודלות תשרפ
ערך המקדש' ,ושמרתם זו משנה' ידוע מר' ישראל ומהחזון אבינו כזו חביבות לקיים כל מצוה דרבנן שאפילו עירובי
איש שאין דבר שמחזק באדם את הערך של קיום המצוות תבשילין שזה מצות עשה שלא נוגעת אליו כי זה פיתרון
כמו הלימוד של ההלכות ,אדם שלומד הלכות שבת יהיה ללא תעשה ,אפילו כזו מצוה הוא קיים.
הרבה יותר ירא וחרד ונזהר בהלכות שבת ממי שבמשך
כל החיים ילמד בספרי מוסר את חומר העוון של חילול איסורים עם תקנות
שבת ,כי הכלי הגדול לקנות את הערך האמיתי לקיום ובפסוק כתוב 'וישמור משמרתי' אומר רש"י גזירות להרחקה
המצוה זה הלימוד של ההלכות של אותה מצוה ,וראינו על אזהרות שבתורה ,כגון שניות לעריות ושבות לשבת,
אצל גדולי ישראל שככל שהם היו יותר עמלים בסוגיות הגמרא בעירובין כא :מביאה 'בשעה שתיקן שלמה עירובין
לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא כך הם היו יותר חרדים ונטילת ידים יצאה בת קול ואמרה בני אם חכם ליבך ישמח
וזהירים בקיום המצוה ,ומאידך ראו עליהם את החביבות ליבי גם אני ,חכם בני ושמח ליבי ואשיבה חורפי דבר' והחתם
העצומה למצוות האלו ,כי הלימוד של ההלכות קובע את סופר מתקשה הרי שלמה המלך תיקן גם שניות לעריות
הערך האמיתי למצוות. ולמה הגמרא לא מזכירה את זה? ומבאר ששניות לעריות
זה רק איסור בלי פיתרון ,אבל בעירובין ונטילת ידים זה שני
גזירות חז"ל קבעו בנפש האדם הרחקה מהאיסור איסורים דרבנן עם תקנה שמתירה את האיסור ,הם גזרו
והדבר השלישי זה 'משמרת למשמרתי' -לכאורה צריך שידים טמאות ותיקנו נטילת ידים ,הם אסרו לצאת מחוץ
להבין מה הענין לעשות הרחקות על ההרחקות? למה לתחום ותיקנו עירוב שיתיר אותו ,והפסוק 'בני אם חכם
הדבר דומה :יש שדה מוקשים שאנחנו מעונינים שלא ליבך' זה דוקא על דברים שתיקנו להם גם פיתרון ,לפי זה
יכנסו אליה ,האם יש תועלת להשים סביבה עוד שדה של אפשר לבאר את המשך הפסוק 'ואשיבה חורפי דבר' כתוב
מוקשים? מה הרווח בזה? וכך גם בגזירות דרבנן מה הרווח בגמרא היכי דמי אפיקורס דאמר מאי אהנו לן רבנן ,הם רק
בהם? במקום להיכשל בדאורייתא הוא יכשל בדרבנן? עושים איסורים ולא עוזרים לנו כלום ,אבל עירובין ונטילת
ודוחק לומר שכל המטרה של הגזירות היתה כדי שיעברו ידים זה שני איסורים דרבנן שחז"ל גם תיקנו פיתרון ,על זה
רק על איסור דרבנן ולא על איסור דאורייתא ,אבל יש לנו כתוב 'ואשיבה חורפי דבר' שמהמצוות האלו יש תשובה
טעות ,רוב הגזירות דרבנן הם לא שדה מוקשים מסביב לאפיקורס ,ויתכן שזה הפשט בפסוק 'איזן וחיקר ותיקן'
לשדה מוקשים ,אלא הם כמו תעלה מסביב לשדה שאותה איזן זה האזנים שהם הרחקות כמבואר בגמרא ביבמות,
רואים ושמים לב לא להיכנס ,כי הגזירות דרבנן הם יותר אבל הוא לא עשה רק איסורים אלא גם 'תיקן' הוא פתר
מחסום לנפש מאיסורים דאורייתא ,לדוגמא :אם לא היה את האיסורים.
איסור מוקצה והיה מותר להחזיק גפרורים בשבת להדליק
אש בשבת היה הרבה פחות מופקע אצלינו ,על ידי שיש משמרת מחזקת את ערך הדבר
איסור מוקצה נוצרה רתיעה טבעית והרחקה מכל המושג ונרחיב מעט במושג משמרת ,המילה 'משמרת' יש לה
אש ,ובדרך כלל האיסורים דרבנן זה לא רק תוספת הרחקה שלשה משמעויות שלכאורה אין ביניהם שום קשר,
אלא זה סוג איסור וגדר שקובע ומייצר בנפש האדם ריחוק 'משמרת' מתפרש כגזירה והרחקה דרבנן ,ובחז"ל מצאנו
מהעבירה ,ניקח לדוגמא את ימי חול המועד שהאיסור גם 'ושמרתם זו משנה' ,וכך מצאנו גם 'ושמרו את משמרת
בהם עיקרו מדברי תורה ,ובעוונותינו הרבים אנחנו המקדש' שהיה משמר של כבוד ששמרו על בית המקדש
מזלזלים בזה ,אמנם אנחנו לא משתייכים למגזרים שאין במשך כל רגע ,ומה השייכות בין שלשת הדברים האלו
להם תרי"ג מצוות אלא תרי"ג בעיות ,אבל לאיסור מלאכה ששלשתם נקראים שמירה?
בחול המועד אנחנו מתייחסים כמו לבעיה שמוכרחים
לפתור אותה ,על שאלה בהלכות שבת בדרך כלל האדם נראה בסייעתא דשמיא שהצד השוה שבהם הוא שלא
לא מסתמך על צד רחוק להתירה ,אבל כשהנידון הוא מספיק להתנהג בצורה הזו אלא צריך לקבוע בנפש האדם
מלאכה בחול המועד מספיק לאדם קולא הכי רחוקה את המעלה והערך של הדבר ,ולחזק את ערך הדבר אצל
בשביל להסתמך עליה[ ,וכך זה גם באיסור לצאת מארץ האדם זה נקרא לשמור עליו ,ונתחיל עם המצוה של ושמרו
ישראל] ,ומה ההבדל בין שבת לחול המועד? אמר לי חכם את משמרת הקודש ,על ידי שהיה משמר של כבוד בבית
אחד :בשבת יש איסור מוקצה ובחול המועד אין ,האיסור המקדש זה מה שקובע בליבנו את הכבוד ואת המורא ואת
חי
ד רועיש • תודלות תשרפ
מה שכתוב 'כאשר אהב' ולכאורה הרי הפסח נאכל צלי ואי מוקצה קבע בנפש האדם הרחקה טבעית מהאיסור ,זה
אפשר לעשותו כאשר אהב ,אך מכיון שהיה שם גם חגיגה רק דוגמא אחת כמה ההרחקות והגזירות של חז"ל קובעים
אותו יכלה לעשות כאשר אהב. ומשפיעים על נפש האדם.
דיני חז"ל מוסיפים רגש למצוה דאורייתא
ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר ,הנה שמעתי את אביך וזה לא רק במצוות לא תעשה אלא גם במצות עשה,
מדבר אל עשיו אחיך לאמר אביאה לי ציד ועשה מטעמים למשל :מצות קידוש בשבת זה דאורייתא ,אבל מדאורייתא
ואוכלה ואברכך לפני ה' לפי מותי – אומר רש"י :לפני ה' מספיק לקדשו בדברים ורבנן תיקנו לקדש על הכוס,
ברשותו שיסכים על ידי ,זה לא כתוב כשיצחק אמר את והוסיפו ותיקנו שיש דין קידוש במקום סעודה ,והוסיפו
זה לעשיו ,אלא כשרבקה מספרת ליעקב מה יצחק אמר, ותיקנו שאסור לטעום כלום קודם קידוש ,וודאי שלכל דין
ולמה? כי רבקה באה לומר ליעקב שאין כאן מעשה ומצוה דרבנן יש טעמים בלי סוף ,אבל בזה אפשר להבין
רמאות ,מכיון שהברכות הם לפני ה' וברשותו שיסכים על פשט פשוט בכל התקנות ,תארו לעצמכם שהיו משאירים
ידי לכן שמע בקולי בקול רוח הקודש ,אני יודעת שהקב"ה את הדבר על דין תורה ,אחרי עלינו לשבח היו נעצרים
יסכים שהברכות יהיו עליך ,ולכן זה הרצון האמיתי של ואומרים 'תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים' ולא
יצחק ואין כאן רמאות. שמים לב בכלל שקידשו את השבת ,וחז"ל רצו שזה יקבע
בנפש האדם ולכן הם תיקנו לקדש על היין וכך האדם
למה נמנו שנות יעקב בבית עבר בתוך נישואי עשיו וישמעאל? מרגיש הרבה יותר שהוא מקדש את השבת ,אבל אם היו
רש"י בסוף חיי שרה מביא את הגמרא במגילה – למה נמנו מסתפקים בזה ההרגשה בקידוש היתה כמו בהבדלה ,היה
שנותיו של ישמעאל לייחס בהם שנותיו של יעקב ,ורש"י חסר בהתלהבות ובהרגש בעשיית הקידוש ולכן תיקנו
בסוף הפרשה שלנו מביא את כל החשבון איך שלומדים חז"ל שיהיה קידוש במקום סעודה ,וגם זה לא היה מספיק
מחיי ישמעאל שיעקב נטמן בבית עבר יד' שנה ,ולכאורה אם היה מותר לאכול לפני כן ,בגלל שעד הקידוש אסור
יש כאן פלא :דבר כל כך מרכזי בחיי יעקב אבינו ,עמל לאכול ועל ידי הקידוש אפשר להתחיל את הסעודה זה
התורה של יד' שנה בלי לנוח לרגע ,התורה כותבת את זה גורם שהקידוש של שבת יקבע עוד יותר בנפש האדם.
בכזה רמז רחוק בין הפסוקים שהתורה כותבת את השידוך
זהו הצד השוה בכל ה'משמרות' ,הם קובעים בנפש האדם
של עשיו עם ישמעאל ,למה? יתכן לבאר בזה כל פי דרוש -
את המעלה וההרגש הנכון לדבר שאותו הם שומרים.
התורה באה ללמדינו שהרי עשיו וישמעאל כוללים את כל
השבעים אומות ,כל אחד מהם אחראי על שלושים וחמש אגב -הזכרנו כמה העמל בעיון ההלכה קובע בנפש
אומות ,וכשהם עושים שידוך ביניהם זה שידוך כלל עולמי, האדם יראת חטא מאותו איסור ,החזון איש החמיר מאד
לכאורה זה דבר מאד מרכזי ,אבל התורה מלמדת אותנו באיסור טלטול בשבת ,כשהוא היה הולך ברחוב בשבת
שאין לזה שום חשיבות עצמית ,כל מה שמעניין אותנו הוא היה מוריד את המשקפיים כי הוא לא היה מסוגל
בשידוך הכלל עולמי הזה זה אך ורק התורה של יעקב ,כך לראות יהודים מטלטלים עגלות בשבת ברחוב ,ואנחנו
זה בכל הדורות כל מה שמתחולל בעולם 'ויתפוצצו הררי כן מסוגלים לראות ,וזה לא בגלל המוסר שהוא למד ,אם
עד שחו גבעות עולם' כל מה שקורה בעולם זה בשביל אנחנו היינו עמלים בהלכות שבת את אותו עמל שהחזון
כלל ישראל ,לפעמים לנסות אותנו ולפעמים לחזק אותנו. איש עמל היה לנו גם את אותו יראת שמים ,עמל התורה
זה דרך לקנות בנפשינו את הערך והיקר של ההלכות.
ידוע מה שגדולי ישראל אמרו על הרכבת שחצתה את
כל רוסיה במשך מאות שנים ,מאות אלפי פועלים עבדו
על פסי הרכבת ובסוף הרכבת בקושי היתה פעילה ,אבל
לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עיזים ואעשה אותם
בזכות הקו הזה של הרכבת היתה הצלה לכל ישיבת מיר
מטעמים לאביך כאשר אהב – כתוב בפרקי דרבי אליעזר
בשנות הזעם ,כל העבודה במשך כל השנים היתה בשביל
ששני הגדיים האלו אחד לפסח ואחד לחגיגה ,ולפי זה מובן
עמלי התורה שיצליחו להגיע לשנחאי.
טי
ד רועיש • תודלות תשרפ
ויתכן לבאר – הגמרא בנדרים אומרת שהנודר מזרעו של ומהגר' נתן כהן זצ"ל שמעתי ביאור נוסף ,למה יעקב אבינו
אברהם זה כולל רק את זרעו של יצחק מיעקב דכתיב כי הלך ללמוד יד' שנה בבית עבר? הוא ראה איך נראה
ביצחק יקרא לך זרע ולא בכל יצחק ,אמר הבריסקער רב: הבית של עשיו ושל ישמעאל ,והוא אמר לעצמו :מוכרחים
כל זה בנודר מבני יצחק ,אבל הנודר מבני רבקה אסור גם ללמוד יד' שנה לפני שמתחתנים ,אחרת הבית נראה ה'
בזרעו של עשיו ,ולכן הוא אמר בני אמך כדי שזה יכלול ירחם ,ונמצא שהשידוך של עשיו עם ישמעאל גרם ליעקב
גם את עשיו ,אבל אם הוא היה אומר בני אביך זה לא היה אבינו ללכת ללמוד יד' שנה ,לכן זה נרמז בתוך הפרשה
כולל את עשיו ,ואמנם יצחק לא ידע שיעקב עומד לפניו הזו.
אבל מן השמים זה המילים שהכניסו לו לפה.
ובסוף הפרשה כתוב 'אם יעקב ועשיו' ורש"י כותב איני יודע
הקול קול יעקב והידים ידי עשיו – חז"ל הקדושים אומרים
מה מלמדינו ,ושמעתי שמבארים שהפסוק בא ללמדינו
בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשיו ,ולחדד את
שרבקה כן נקראת אם יעקב ועשיו ,אבל יצחק נקרא רק
הילדים בבית אפשר לשאול אותם הרי בחומש כתוב
אביו של יעקב.
שבאותו זמן ש'הקול קול יעקב הידים ידי עשיו'? והביאור
והגר' רפאל בן הגרי"ז ביאר על פי זה את דברי חז"ל בזה שזה כתוב בלשון תמיה האם 'הקול קול יעקב והידים
הקדושים שרש"י מביא בפרשת וישלח ,כתוב 'מי לך כל ידי עשיו'? הרי זה לא יכול ללכת ביחד.
המחנה הזה אשר פגשתי' שעשיו פגע בכיתות של מלאכים
שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו ,ואומרים להם של מי אתם? אי אפשר לשנות את המהות
והם אומרים להם של עשיו ,והם אומרים הכו הכו ,ואלו הקול קול יעקב – רש"י מביא שהקול של יעקב היה 'קום
אומרים הניחו לו בנו של יצחק הוא והם אומרים הכו הכו, נא' לעומת עשיו שאמר 'יקום אבי' ,ויש לשאול :הרי יעקב
בן בנו של אברהם הוא ולא היו משגיחים עליו ,אחיו של אבינו היה בסכנה גדולה מאד' ,אולי ימושני אבי והייתי
יעקב הוא אומרים להם אם כן משלנו הם ,למה כל הזמן בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה' ,הוא
הם המשיכו להכות אותו? כי הוא לא בן של יצחק ולא נכד עכשיו הולך לקבוע את הגורל של כל כלל ישראל ,בגר"א
של אברהם כי רק ביצחק יקרא לך זרע ולא בכל יצחק, [בפירושו על חד גדיא] כתוב שכל מה שיש לכלל ישראל
אבל הוא אח של יעקב מהאמא ולכן רק אז הניחו לו. הכל זה מכח הברכות של יצחק ,בלי זה לא היה לנו כלום,
ויעקב אבינו מתחפש לעשיו ,הוא מלביש את הבגדים שלו
זכות אבות ומדביק לעצמו שער ,למה הוא לא יכול לומר 'יקום אבי'?
העבודה של אברהם אבינו היתה לפרסם את שמו של ועוד יש להקשות :חז"ל הקדושים כל כך מפליגים בשבח
הקב"ה בעולם ,בכל מקום שהוא הגיע כתוב 'ויקרא בשם הכיבוד אב של עשיו ,אם הוא כל כך זהיר בכיבוד אב למה
ה'' ,וברמב"ם כתוב שיצחק אבינו המשיך את הדרך של הוא אומר יקום אבי?
אברהם ,אבל ודאי שאצל אברהם זה היה בדרגה יותר
רואים מכאן יסוד גדול מאד – אי אפשר לשנות את הסגנון
גבוהה כי זה היה כל המהלך שלו ,ויצחק אבינו אמנם
של האדם! לא שייך שיעקב אבינו יגיד יקום אבי ולא שייך
המשיך את אותו דרך אבל זה לא היה עיקרי אצלו כמו
שעשיו יגיד קום נא ,הנקיות של יעקב והגסות של עשיו לא
אצל אביו ,רק פעם אחת כתוב על יצחק 'ויקרא בשם ה'',
יכולים להשתנות.
מתי? כשהקב"ה נגלה אליו ואמר לו 'אל תירא כי אתך אנוכי
וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי' אחרי זה
בני רבקה
כתוב 'ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה'' ,כשהוא מקבל ברכה
בגלל אביו זה סיבה להמשיך את הדרך של אבא שלו. וישתחוו לך בני אמך – אומר רש"י :ויעקב אמר ליהודה בני
אביך ,לפי שהיו לו בנים מכמה אמהות ,וכאן שלא נשא
ומכאן מוסר השכל לכל אלו שחושבים שמספיק שיש אלא אשה אחת אמר בני אמך ,ודברי רש"י זה תשובה
להם את הזכות אבות ,אבל כדי לזכות לברכה בגלל האבות למה יעקב היה יכול לומר רק בני אביך ,אבל כשיצחק
חייבים להמשיך את הדרך שלהם ,בלי זה זה לא שוה כלום. מברך את יעקב הוא הרי היה יכול לומר גם בני אביך ולמה
הוא אמר דוקא בני אמך?
כ
ד רועיש • תודלות תשרפ
חמישית מזה זה חמש עשרה ,ומבן חמש עד בן עשרים זה כמה שנים צריך ללמוד לפני החתונה?
החמישית שצריך לשבת וללמוד ,ובגמרא בקידושין הזמן ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה גו' – למה יצחק
הכי מאוחר לנישואין הוא בגיל עשרים וארבע ,ולמה? כי אבינו חיכה עד גיל ארבעים? בלויים מצאנו שיש סתירה
בן מאה כאילו בטל מן העולם ,מחמש עד מאה זה תשעים בפסוקים ממתי הם מתחילים לעבוד ,כתוב אחד אומר מבן
וחמש ,חמישית מזה זה תשע עשרה ,וזה מגיל חמש עד חמש ועשרים שנה וכתוב אחד אומר מבן שלושים שנה,
גיל עשרים וארבע. שבמשך חמש שנים הוא לומד ומגיל שלושים הוא מתחיל
וכך גם יצחק אבינו חי מאה שמונים שנה ,ומחמש למקרא לעבוד עד גיל חמישים ,הוא נכנס לבית המקדש לעשרים
עד מאה שמונים יש מאה שבעים וחמש שנים ,וחמישית וחמש שנים ומתוך זה הוא לומד חמישית ,והזמן שאדם
מזה זה שלושים וחמש ,ולכן רק בגיל ארבעים יצחק נשא יש לו זמן להשקיע בלימוד זה עד שהוא נושא אשה ,אבל
אשה ,כך גם מצאנו ביוסף הצדיק שהיה בן שלושים שנה אחר כך ריחיים על צווארו ויעסוק בתורה? כתוב שבן
בעמדו לפני פרעה ואז נתנו לו את אסנת ,ויוסף היה צריך שמונה עשרה לחופה ,מבן חמש למקרא עד ימי שנותינו
לחיות מאה ועשרים שנה והורידו לו כמבואר בחז"ל ,ומבן בהם שבעים שנה יש שישים וחמש שנה ,וחמישית מזה
חמש למקרא עד מאה עשרים זה מאה וחמש עשרה, צריך להשקיע בללמוד ,וחמישים משישים וחמש זה שלש
חמישית מזה זה עשרים ושלש ,והוא היה צריך להשתחרר עשרה ,אלו השנים מבן חמש למקרא עד בן שמונה עשרה
מבית האסורים בגיל עשרים ושמונה ואז להתחתן ,אבל לחופה שבהם עוסקים בתורה בלי ריחיים על צווארו ,ולמה
הוא נענש והתעכב עוד ב' שנים ולכן הוא התחתן רק בגיל רק בגיל עשרים עוברים על עשה? בגלל ש'אם בגבורות
שלושים. שמונים שנה' ומגיל חמש עד שמונים זה שבעים וחמש,
ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א
בחנות המקוונת של קול הלשון
בכתובת www.kolhalashon.com
אכ
