gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: נחל אליהו · Nachal Eliyahu

שבוע: תולדות (2026-11-09)

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דשמיא‬ ‫שיעורים‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫נחל אליהו‬ ‫הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫ניתן לשמוע בקו ישיר ‪073-2951302‬‬ ‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון‬ ‫במספרים הרגילים והישירים‬ ‫מקישים מיד כוכבית סולמית (‪)*#‬‬ ‫ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור‬ ‫ולסיום סולמית (‪)#‬‬ ‫א רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫פרשת תולדות • שיעור א‬ ‫לאבד חיי נצח בשביל הנאה של רגע‬ ‫(מס' שיעור ‪)31043315‬‬ ‫ואמר 'הרואה את הנולד'‪ ,‬ולכאורה זה פלא פלאות בשלמא‬ ‫הלעיטני נא מן האדום האדום הזה‬ ‫לב טוב וכיוצא בזה זה מהמעלות המרכזיות‪ ,‬אבל הרואה‬ ‫ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי‬ ‫את הנולד זה לא מידה אלא חכמה‪ ,‬איך אומר ר' שמעון‬ ‫עייף אנוכי על כן קרא שמו אדום – עשיו לא נקרא אדום על‬ ‫שזה מידה מרכזית יותר מכל המידות הטובות? והקושיה‬ ‫שם שהוא היה אדמוני‪ ,‬קוראים לו אדום על שם המאורע‬ ‫מתעצמת עוד יותר בסיפא של המשנה‪ ,‬אמר להם צאו וראו‬ ‫הזה של 'הלעיטני נא מן האדום האדום הזה'‪ ,‬כל מלכות‬ ‫איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם‪ ,‬כל אחד מהתנאים‬ ‫אדום‪ ,‬גלות אדום‪ ,‬שרו של אדום‪ ,‬מעצמה אדירה שמחזיקה‬ ‫אמר את ההיפך מהמידה הטובה שהוא הזכיר‪ ,‬ור' שמעון‬ ‫מעמד במשך אלפי שנים עד ביאת המשיח שאז נאמר‬ ‫אומר 'הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן‬ ‫'משם הורידך נאום ה''‪ ,‬כל השם של אותה אומה נקרא על‬ ‫האדם שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן'‪ ,‬וגם זה‬ ‫שם מאורע חד פעמי שקרה לאבי האומה כשהוא ילד בן‬ ‫פלא גדול‪ ,‬המשנה עוסקת במידות ותכונות 'לוה רשע ולא‬ ‫חמש עשרה‪ ,‬רואים מכאן שאותו מאורע לא היה מקרה‬ ‫ישלם' זה לא מידה אלא מעשה רע‪ ,‬מה השייכות של זה‬ ‫חד פעמי אלא זה מסמל את כל המהות של אותה אומה‪,‬‬ ‫למשנה? ועוד יש להעיר על הלשון 'לוה רשע ולא ישלם'‬ ‫וצריך ללמוד מה המשמעות של אותה מאורע ולמה הוא‬ ‫הרי הוא רשע כשהוא אינו משלם‪ ,‬היה צריך לכתוב 'לוה‬ ‫כל כך מסמל את עשיו‪ ,‬ועוד נקודה צריך להבין ‪ -‬המאורע‬ ‫ולא שילם רשע' למה הפסוק מקדים את ה'רשע' לפני הלא‬ ‫הזה מסמל נהנתנות‪ ,‬אדם שלא מסוגל לדחות סיפוקים‬ ‫ישלם‪ ,‬ולמה כתוב לא ישלם בלשון עתיד ולא בלשון עבר??‬ ‫אפילו ברגע‪ ,‬לכאורה היה צריך לקרוא לו 'נהנתן'‪ ,‬למה‬ ‫קוראים לו 'אדום' על שם הצבע?‬ ‫הרשע שמאמלל את חיי משפחתו‬ ‫הביאור בזה הוא‪ :‬אדם שבזמן שהוא לוה היה לו מאיפה‬ ‫האם הצדיק אוהב את עצמו פחות מהרשע?‬ ‫לשלם ואחר כך הוא פשט את הרגל הוא לא רשע אלא‬ ‫ונלמד בסייעתא דשמיא את הנושא – מה ההבדל בין צדיק‬ ‫מסכן‪ ,‬ואפילו אדם שיש לו מאיפה לשלם והוא מתחמק‬ ‫לרשע? ההשקפה הקטנונית היא שרשע זה אדם שאוהב‬ ‫מלשלם גם לא נקרא רשע אלא סתם גזלן‪ ,‬המשנה מדברת‬ ‫את עצמו וצדיק זה אדם שפחות אוהב את עצמו‪ ,‬הרשע‬ ‫על אדם שבזמן שהוא לוה אין לו מושג מאיפה הוא הולך‬ ‫רוצה כל החיים לפנק את עצמו בכל מיני ההנאות הקיימות‬ ‫לשלם‪ ,‬היהודי הזה משתכר בכל חודש עשרת אלפים שקל‬ ‫בעולם והצדיק הוא סגפן שלא דואג לעצמו לשום דבר‪,‬‬ ‫וההוצאות שלו הם שנים עשר אלף שקל‪ ,‬במשך שנים הוא‬ ‫אבל ההשקפה הזו היא טעות מוחלטת! הצדיק אוהב את‬ ‫לווה כל חודש אלפיים שקל‪ ,‬אף אחד כבר לא מוכן להלוות‬ ‫עצמו לא פחות ממה שהרשע אוהב את עצמו‪ ,‬אדם שלא‬ ‫לו וכמובן אף אחד לא חותם לו ערבות‪ ,‬בסופו של דבר הוא‬ ‫אוהב את עצמו הוא לא צדיק ולא רשע‪ ,‬מוכרחים לשלוח‬ ‫יהיה מוכרח למכור את הבית שלו ולהתגלגל ברחובות‪,‬‬ ‫אותו לטיפול פסכייאטרי‪ ,‬הטבע הבריא שהקב"ה נטע‬ ‫אין מכולת בשכונה שמסכימה למכור לו בהקפה והוא‬ ‫באדם שהוא יאהב את עצמו‪ ,‬ואסור לאדם להילחם בטבע‬ ‫ובני ביתו רעבים ללחם‪ ,‬האדם הזה מאמלל את עצמו‬ ‫הזה‪ ,‬אדרבה מוטל על האדם לפתח את הרגש הזה עוד‬ ‫ואת הילדים בגלל שהוא לא מסכים להדק את החגורה‬ ‫ועוד‪ ,‬ומה בכל זאת ההבדל בין צדיק לרשע?‬ ‫ולחיות ברמת חיים יותר נמוכה‪ ,‬אם אתה מרויח רק עשרת‬ ‫אלפים שקל וכבר יש לך חובות אתה מוכרח להוריד את‬ ‫איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם ואיזוהי דרך רעה שיתרחק‬ ‫רמת החיים שלך לשמונת אלפים שקל בחודש ותשלם כל‬ ‫ממנה האדם‬ ‫חודש אלפיים שקל‪ ,‬אבל אותו אדם כשהוא צמא הוא לא‬ ‫נקדים – איתא באבות [פ"ב] אמר להם צאו וראו איזהו דרך‬ ‫יודע לשתות מים הוא מוכרח לקנות פחית קולה‪ ,‬יש לו‬ ‫ישרה שידבק בה האדם‪ ,‬וודאי שכל התנאים מודים שכל‬ ‫כמה הנאות שהוא לא מסוגל לוותר עליהם ובגלל זה הוא‬ ‫המידות שמוזכרות באותה משנה הם מידות טובות שראוי‬ ‫מאמלל את החיים שלו ושל אשתו וילדיו‪' ,‬לוה רשע' הוא‬ ‫להידבק בהם‪ ,‬השאלה היתה מה היא המידה המרכזית‬ ‫רשע כבר בזמן שהוא לוה‪ ,‬ולמה? 'ולא ישלם' כי כבר עכשיו‬ ‫שהיא המעמיד של כל המידות הטובות‪ ,‬וכל אחד מהתנאים‬ ‫הוא לא יודע מאיפה הוא הולך לשלם את זה‪ ,‬ממשיך ר'‬ ‫אמר מידה‪ :‬לב טוב‪ ,‬עין טובה‪ ,‬שכן טוב‪ ,‬עד שבא ר' שמעון‬ ‫ב‬ ‫א רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫הרע מציע לנו איזו שהיא הנאה אמרנו לו‪ :‬ודאי שזה כיף‬ ‫שמעון ואומר‪' :‬אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום' כל‬ ‫אבל איזה מחיר אני הולך לשלם על זה‪ ,‬כל פעם שהיה‬ ‫החיים הם גמ"ח אחד גדול‪' ,‬החנות פתוחה והפנקס פתוח‬ ‫צריך להתאמץ בשביל מצוה והיצר הרע בא לצייר לי כמה‬ ‫והיד כותבת וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה' היצר הרע מציע‬ ‫שזה קשה‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬ודאי שזה קשה‪ ,‬אבל כמה שכר אני‬ ‫לאדם הנאות והאדם לוקח ולוקח ולוקח ולוקח‪ ,‬אבל על‬ ‫הולך לקבל על זה‪ ,‬זוהי המעלה הגדולה של הרואה את‬ ‫הכל משלמים בסופו של דבר‪ ,‬כל הנאה אסורה שהאדם‬ ‫הנולד‪ ,‬וההיפך מזה הוא 'לוה רשע ולא ישלם' הוא לא מוכן‬ ‫לקח הוא ישלם על זה מחיר מלא‪ ,‬אומר ר' שמעון‪ :‬מה‬ ‫לדחות את ההנאה הרגעית שלו גם כשהוא יודע שהוא‬ ‫ההבדל בין צדיק לרשע? צדיק רואה את הנולד ורשע חי‬ ‫ישלם על זה מחיר מלא‪.‬‬ ‫את הרגע‪.‬‬ ‫הרגשות של עשיו בעל התאוה‬ ‫אני מפסיק לעשן‬ ‫ונחזור ליעקב ועשיו – אברהם אבינו היה הדמות הנערצת‬ ‫ונמחיש את הדברים עם משל – שני מעשנים כבדים הגיעו‬ ‫ביותר בתבל‪ ,‬כשמת אברהם אבינו העולם החשיך‪ ,‬והוא‬ ‫לגיל שהגוף כבר לא מחזיק את עצמו‪ ,‬הוא עולה במדרגות‬ ‫עדיין עטוף בטלית ומסביבו נרות וכולם יושבים על‬ ‫ויש לחץ בלב‪ ,‬הם הולכים לרופא ועושים צילום ריאות‬ ‫הריצפה ובוכים‪ ,‬עשיו חוזר מהשדה עם בגדי העבודה שלו‬ ‫ומראים להם שהריאות שלהם שחורות משחור‪ ,‬מחורר‬ ‫ונכנס יש למטבח‪ ,‬לא מעניין אותו כל מה שיש מסביב‪,‬‬ ‫כמו ספוג‪ ,‬הרופא אומר להם‪ :‬אם אתם ממשיכים בדרך‬ ‫הוא רואה נזיד עדשים והריח מגרה אותו‪ ,‬הוא חייב לטעום‬ ‫הזאת אתם כבר בדרך להר המנוחות עם עצירה באמצע‬ ‫את זה 'הלעיטני נא מן האדום האדום הזה'‪ ,‬אבל יעקב‬ ‫לכמה טיפולים קשים במכון שרת‪ ,‬שני האנשים נבהלו‬ ‫אבינו דורש ממנו תמורה גבוהה 'מכרה כיום את בכורתך‬ ‫והחליטו שמהיום הם מפסיקים לעשן‪ ,‬ראובן החזיק מעמד‬ ‫לי'‪ ,‬עשיו כזה בעל תאוה והוא לא מסוגל לוותר על הנזיד‬ ‫בקבלה שלו וחי עד זקנה ושיבה וזכה לרוות נחת מהנכדים‬ ‫האדום‪ ,‬הוא מתחיל לשכנע את עצמו למה כדאי לו לוותר‬ ‫והנינים שלו‪ ,‬ואילו שמעון החזיק מעמד שלשה שבועות‪,‬‬ ‫על זה‪ ,‬דבר ראשון זה ממש פיקוח נפש 'הנה אנוכי הולך‬ ‫היה לו באותו יום ארוע במסעדה והחברים הוציאו סגריות‬ ‫למות'‪ ,‬כשאדם שקוע בתוך התאוות הוא מרגיש‪ :‬אני לא‬ ‫והציעו לו‪ :‬ר' שמעון קח סגריה‪ ,‬הוא אמר לעצמו‪ :‬מחצי‬ ‫יכול‪ ,‬לא מסוגל‪ ,‬זה ממש פיקוח נפש‪ ,‬דבר שני הבכורה לא‬ ‫סגריה לא מתים ועישן רק חצי‪ ,‬מהחצי נהיה שלם ועוד‬ ‫שוה כלום‪' ,‬ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה'‪,‬‬ ‫חצי ועוד חצי וכמובן תוך כמה ימים הוא חזר לעשן כרגיל‪,‬‬ ‫עשיו היה מוכן למכור חיי נצח בעד ההנאה של רגע שהוא‬ ‫לא עברה תקופה קצרה והוא חלה בסרטן ריאות ומת‬ ‫לא היה יכול לשלוט עליה‪ ,‬זה המהות של עשיו ושל אדום‪.‬‬ ‫מתוך יסורים קשים‪ ,‬ואני שואל‪ :‬מי מהם אוהב את עצמו‬ ‫יותר‪ ,‬ראובן או שמעון? שניהם אוהבים את עצמם‪ ,‬ראובן‬ ‫יודעים הרשעים שדרכם למיתה אלא שחלב להם על כסליהם‬ ‫הפסיק לעשן כי הוא אוהב את עצמו והוא רוצה להמשיך‬ ‫אותו עשיוק'ה קרא לכל החברים שלו ועשה 'חפלה' וסיפר‬ ‫לחיות‪ ,‬ושמעון גם אוהב את עצמו והוא חזר לעשן כדי‬ ‫להם על עיסקת החיים שהוא עשה‪ ,‬אתם מכירים את‬ ‫לפנק את עצמו‪ ,‬ומה בכל אופן ההבדל ביניהם? מי מהם‬ ‫אח של הצולנ'יק שמתנדנד כל היום ליד הסטנדר? הוא‬ ‫יותר ערכי וחכם? שמעון אוהב את עצמו והוא רוצה את‬ ‫מכר לי סיר שלם של עדשים חם חם וטרי יש מהתנור‬ ‫ההנאה של הרגע‪ ,‬הוא יודע שעל ההנאה הזו הוא ישלם‬ ‫בחינם‪ ,‬הוא ביקש ממני אויר‪ ,‬הוא מאמין בעולם הבא‬ ‫מחיר כבר אבל הוא לא יכול להתאפק‪ ,‬ואילו ראובן אוהב‬ ‫ובכל מיני מסטיקות רוחניות‪ ,‬קניתי סיר עדשים בחינם‪,‬‬ ‫את עצמו אבל הוא חושב גם על המחר‪ ,‬זה על רגל אחת‬ ‫וכל החבר'ה יושבים ומתגלגלים מצחוק ונהנים מעיסקא‬ ‫כל ההבדל בין צדיק לרשע‪.‬‬ ‫הטובה שעשיו עשה‪ ,‬אבל אתם חושבים שהוא באמת היה‬ ‫מבסוט? בחוץ הוא צחק ביחד עם כל החבר'ה אבל בפנים‬ ‫לשלוט על התאוה‬ ‫הלב שלו היה שרוף‪' ,‬יודעים הרשעים שדרכם לגהינום‬ ‫אומר ר' שמעון‪ :‬איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם הרואה‬ ‫אלא שחלב להם על כסליהם' תראו את כל אלו שעזבו את‬ ‫את הנולד‪ ,‬מי שרוצה להצליח בחיים מוכרח לראות את‬ ‫עולם התורה כמה הלב שלהם אכול ושרוף‪ ,‬כל שונאי הדת‬ ‫הנולד‪' ,‬על כן יאמרו המושלים בואו חשבון' בואו ונחשוב‬ ‫שמשחקים את עצמם שמחים ונהנים הלב שלהם אכול‬ ‫חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה‬ ‫מבפנים‪ ,‬וכך גם עשיו בחוץ הוא צחק אבל בתוך הלב‬ ‫כנגד הפסידה‪ ,‬כתוב במסילת ישרים שהמושלים ביצרם‬ ‫פנימה הוא היה אכול מתסכול‪ ,‬באותו זמן הוא היה ילד‬ ‫הם היחידים שיכולים לתת לנו עצה איך לצלוח ולעבור את‬ ‫טיפש בן חמש עשרה‪ ,‬וכעבור ארבעים ושמונה שנה בגיל‬ ‫גן המבוכה‪ ,‬ומה העצה שהם נותנים לנו? כל פעם שהיצר‬ ‫ג‬ ‫א רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫אכול ושתה כי מחר נמות‬ ‫שישים ושלש הוא הפך את העולם בשביל לזכות לקבל‬ ‫כתוב בישעיה על הרשעים 'אכול ושתה כי מחר נמות'‬ ‫את הברכות מיצחק אבינו‪ ,‬הוא ידע טוב טוב שאם הוא‬ ‫הדרך של הרשעים שאפילו בעולם הזה הם לא חושבים‬ ‫מקבל את הברכות יש לו את הכל ואם הוא לא מקבל לא‬ ‫על המחר‪ ,‬תסתובבו ברחוב ותראו כמה אנשים איבדו‬ ‫יהיה לו כלום‪ ,‬וכשהוא קולט שיעקב בא במרמה ולקח את‬ ‫ומאבדים את כל החיים שלהם בשביל הנאה של רגע‪ ,‬ככה‬ ‫הברכות 'ויצעק צעקה גדולה ומרה' בכל התנ"ך מצאנו עוד‬ ‫אנשים מנהלים את החיים הפרטיים שלהם וככה מנהיגי‬ ‫פעם אחת כזו צעקה‪ ,‬במגילת אסתר כשמרדכי שמע את‬ ‫מדינות מנהלים את המדינה שלהם‪ ,‬כשהיטלר ימח שמו‬ ‫הגזירה של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער‬ ‫וזכרו עלה לשלטון הוא התחיל להעצים את הצבא הגרמני‪,‬‬ ‫ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז‪ ,‬כתוב 'ויצעק‬ ‫היה כבר אפשר להבין שהתאוה שלו היא לכבוש את כל‬ ‫צעקה גדולה ומרה' אותו כאב ואותה צעקה שהיו למרדכי‬ ‫העולם‪ ,‬אם בנות הברית היו מחליטים להילחם בו כשהוא‬ ‫על הגזירה הנוראה היו לעשיו כשהוא שמע שיעקב לקח‬ ‫דרש מצ'קוסלובקיה את חבל הסודטים היה אפשר להכניע‬ ‫לו את הברכות‪ ,‬הראש של עשיו נמצא במערת המכפילה‬ ‫אותו במחיר דמים כואב אבל מאד קטן יחסית‪ ,‬אבל הם רצו‬ ‫כי בהשגות שלו הוא היה שייך לאבות הקדושים‪ ,‬הוא גדל‬ ‫את השקט של הרגע וחתמו איתו על הסכמי מינכן ונתנו‬ ‫בבית של אברהם ויצחק ורבקה אימנו‪ ,‬הוא ידע והבין טוב‬ ‫לו כל מה שהוא רצה‪ ,‬הם ידעו שהשקט של היום זה המוות‬ ‫טוב מה הוא איבד עכשיו‪ ,‬הוא בוכה ואומר 'הכי קרא שמו‬ ‫של מחר אבל הם העדיפו את השקט של הרגע‪ ,‬ואותם‬ ‫יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח‬ ‫מדינות שילמו אחר כל בעשרות מליוני הרוגים ופצועים‬ ‫ברכתי' עכשיו הוא נזכר לבכות על הבכורה שהוא מכר‬ ‫ונכים על אותה הנאה רגעית‪ ,‬התנועה השמאלנית 'שלום‬ ‫לפני ארבעים ושמונה שנים‪ ,‬עשיוק'ה מה קרה לך? הרי‬ ‫עכשיו' כשמה כן היא‪ ,‬לא איכפת לי שיהיה מלחמה מחר‬ ‫עשית 'חפלה' עם כל החבר'ה וצחקתם כל הלילה‪ ,‬הסברת‬ ‫העיקר שעכשיו יהיה שלום‪ ,‬כל ההתנהלות של העולם‬ ‫להם שעשית את עיסקת חייך קיבלת עדשים טריים בעד‬ ‫מול הגרעין האיראני היא בצורה הזו תן לי את הרגע‪' ,‬אכול‬ ‫אויר‪ ,‬זלזלת בכל השטויות והאמונות הטפלות שיעקב‬ ‫ושתה כי מחר נמות' זה המהות של עשיו‪.‬‬ ‫מאמין בהם‪ ,‬מה אתה בוכה עכשיו? אבל אוי כמה שהוא‬ ‫ידע והבין מה הוא מכר כאן‪ ,‬כל הצחוק שהיה לו בחוץ‬ ‫משיכה לחיצוניות‬ ‫בא לחפות על הלב שהיה שרוף מבפנים‪ ,‬ארבעים ושמונה‬ ‫ומה זה קשור לצבע של הנזיד? שמעתי מהגר' משה שפירא‬ ‫שנים אחר כך זה עדיין כאב לו והוא בכה על זה בכיות‬ ‫זצ"ל דבר יקר מאד‪ :‬כשם שעשיו רואה את הרגע ולא את‬ ‫נוראות‪ ,‬אם אתה מבין שזה כל כך חשוב למה אתה מוכר‬ ‫המחר כך הוא רואה את החיצוניות ולא את הפנימיות‪ ,‬כל‬ ‫את זה? 'זה דרכם כסל למו‪ ,‬כסל להם על ליבם' הוא לא יכול‬ ‫היצר הרע הוא 'עין רואה ולב חומד'‪ ,‬כל העולם בנוי היום‬ ‫להתאפק ולדחות את ההנאה של הרגע‪' ,‬על כן קרא שמו‬ ‫על פרסומות צבעוניות שימשכו את העין‪ ,‬כל היצר הרע‬ ‫אדום' זה המהות של אדום למכור את כל הנצח בשביל‬ ‫זה דמיון של משיכה אחרי הצבע והחיצוניות בלי לראות‬ ‫את הפנימיות‪ ,‬זוהי המהות של עשיו‪ ,‬הוא רואה את היום‬ ‫הנאה רגעית‪.‬‬ ‫ולא את המחר ורואה את הצבע ולא את הפנימיות‪ ,‬למכור‬ ‫כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו חפצם בעיתם ולא‬ ‫את כל הנצח בשביל ההנאה של הרגע ולמכור את כל‬ ‫יחושו ליום מחר‬ ‫הפנימיות בשביל הנאה ומשיכה חיצונית‪.‬‬ ‫את כל הדרשה שאנחנו אומרים עכשיו כתוב ברמב"ן‬ ‫מלחמת היצר שלנו‬ ‫בשתי שורות 'כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו‬ ‫רבותי‪ ,‬התורה היא תורת חיים שבאה ללמד אותנו איך‬ ‫חפצם בעיתם ולא יחושו ליום מחר' ונתרגם את זה לעברית‬ ‫לחיות‪ ,‬לכל אחד מאיתנו יש בפנים יענקל'ה קטן ועשיוק'ה‬ ‫מדוברת 'כי אין חפץ בכסילים' אין להם שום רצון ותשוקה‪,‬‬ ‫קטן היצר טוב והיצר הרע‪' ,‬ויתרוצצו הבנים בקרבה' הם‬ ‫כל השאיפות שלהם הם לנהנתנות‪' ,‬רק שיאכלו וישתו'‬ ‫מתרוצצים ומריבים על נחלת שתי עולמות‪ ,‬כל החיים יש‬ ‫הם מתאוים רק לאכילה ושתיה‪' ,‬ויעשו חפצם בעיתם' הם‬ ‫מלחמת עולם בין היענקל'ה לעשיוק'ה‪ ,‬העשיוק'ה רוצה‬ ‫עושים מה שמתחשק להם באותו רגע שמתחשק להם‪,‬‬ ‫את ההנאה של הרגע והיענקל'ה חושב על המחר‪ ,‬זה‬ ‫'ולא יחושו ליום מחר' אתה יודע שתאכל את הלב שלך‬ ‫מתחיל בלילה כשצריך ללכת לישון‪ ,‬יש לו ספר מעניים‬ ‫אחר כך בעולם הבא ובעולם הזה‪ ,‬יהיו לך אחר כך חיים‬ ‫לקרוא‪ ,‬יש נייעס עם החברים‪ ,‬אתה יודע שאם תלך לישון‬ ‫אומללים בגלל ההנאה הטפשית והרגעית הזו‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מאוחר התפילה שלך לא תהיה תפילה‪ ,‬הלימוד לא יהיה‬ ‫לא מסוגל לוותר‪ ,‬זה המהות של עשיו ושל אדום‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ב רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫כמה שתשלם על כל דיבור ודיבור אבל היצר הרע מציע‬ ‫לימוד‪ ,‬אתה תהיה עייף ועצבני כל היום מחר‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מזומנים כאן ועכשיו‪ ,‬מהבוקר ועד הלילה עשיוק'ה מציע‬ ‫רוצה את הנייעס את ההנאה של החיי רגע‪ ,‬בבוקר השעון‬ ‫סוכריות עכשיו ויענקל'ה אומר תהיה רואה את הנולד‪.‬‬ ‫מעורר מצלצל ויענקל'ה אומר 'התגבר כארי לעבודת‬ ‫ובפרט בחורים צעירים צריכים לדעת שעכשיו זה הזמן‬ ‫הבורא'‪ ,‬אבל העשיוק'ה אומר‪ :‬תן לי לישון רק עוד חמש‬ ‫לחנך את עצמכם לדחות הנאות של רגע‪ ,‬לא כל מה‬ ‫דקות מתחת הפוך‪ ,‬אתמול הוא המשיך לישון 'רק' עוד‬ ‫שמתחשק לי אני עושה מיד‪ ,‬לרכוש את מידת ההתגברות‪,‬‬ ‫חמש דקות והתעורר כעבור שעתיים‪ ,‬אתה הפסדת‬ ‫להיות כובש את יצרו‪ ,‬מי שלא יקנה את המידה הזו ילך‬ ‫ארוחת בוקר וכל היום היית רעב ועצבני‪ ,‬אבל העשיוק'ה‬ ‫בדרך החיים של עשיו שזה אבדון מוחלט בעולם הזה‬ ‫מציע מזומן‪ ,‬עכשיו עכשיו כל כך מתוק מתחת השמיכה‬ ‫ובעולם הבא‪ ,‬ומי שיקנה את זה ויהיה מהמושלים ביצרם‬ ‫תן לי לישון עוד חמש דקות‪ ,‬והמלחמה ממשיכה לאורך כל‬ ‫יזכה לקנות חיים שמחים ומאושרים בזה ובבא‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬יש נסיון לדבר לשון הרע עסיסי‪ ,‬אתה יודע טוב טוב‬ ‫פרשת תולדות • שיעור ב‬ ‫כי עקרה היא • היו ליצני הדור אומרים • תפילת צדיק בן צדיק • למה זה אנוכי •‬ ‫יקרבו ימי אבל אבי • אבא האיך מעשרין‪ ,‬מכרה כיום • ויבא לאביו‬ ‫(מס' שיעור ‪)31039471‬‬ ‫ליצנות לא כבולה להגיון‬ ‫מפני מה היו אבותינו עקורים‬ ‫אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק – אומר‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא – כל האמהות‬ ‫רש"י‪ :‬לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה‬ ‫היו עקרות‪ ,‬גם על לאה כתוב 'וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח‬ ‫שרה‪ ,‬צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם‬ ‫את רחמה' כי ביסודה היא היתה שנואה‪ ,‬אבל האבות‬ ‫והעידו הכל שאברהם הוליד את יצחק‪ ,‬לא כתוב 'רשעי‬ ‫הקדושים לא היו עקורים חוץ מאברהם שהיה טומטום‪,‬‬ ‫הדור' אלא 'ליצני הדור'‪ ,‬הכח של ליצנות היא שזה לא כבול‬ ‫ולמה? אחת הסיבות שהם היו עקורים היא כדי שלא‬ ‫להגיון‪ ,‬לא היה שום הגיון בטענה שלהם‪ ,‬הרי אברהם כבר‬ ‫יהיה לצאצאים שלהם שום שייכות טבעית עם הדורות‬ ‫הוליד את ישמעאל ובהכרח שרק לשרה יש בעיה‪ ,‬ואם כך‬ ‫הקודמים‪ ,‬היה צריך שכל היצירה של כלל ישראל תהיה‬ ‫איזה סיבה יש לומר שהיא התעברה מאבימלך‪ ,‬וגם אם היא‬ ‫ניסית לגמרי בלי שום אחיזה בטבע‪ ,‬ולכן אברהם אבינו‬ ‫הולידה מאבימלך הרי היא כבר היתה בת תשעים וזה גם‬ ‫היה טומטום והוליד רק מכח הנס ולכן הזרע שלו לא‬ ‫מעשי ניסים‪ ,‬מה הם באו לטעון? אבל זהו הכח של ליצנות‪,‬‬ ‫מתייחס לתרח ולנחור‪ ,‬וכך גם כל האמהות שכולם נולדו‬ ‫הם לא מחוייבים לא להגיון ולא לעובדות‪ ,‬עם ליצנות אחת‬ ‫בבתים של עובדי עבודה זרה ולכן הם היו עקרות‪ ,‬אבל‬ ‫הם מוחקים כל מה שעומד בדרך שלהם‪ ,‬וצריך לדעת‬ ‫יצחק ויעקב שהורתם ולידתם בקדושה לא היו צריכים את‬ ‫שכל הכח של המשכילים במאות שנים האחרונות‪ ,‬וכל‬ ‫העקרות‪ ,‬וראיתי בספר אחד דבר נפלא ‪ -‬כתוב בפרשת‬ ‫הכח של העיתונאים היום הכל הוא ליצנות ודמגוגיה‪ ,‬הם‬ ‫בלק 'כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד‬ ‫לא מחוייבים לשכל ולהגיון‪ ,‬לכן ליצנות אחת דוחה מאה‬ ‫ישכון ובגויים לא יתחשב' הצורים זה האבות והגבעות זה‬ ‫תוכחות‪.‬‬ ‫האמהות‪ ,‬וכמה מדוקדק הפסוק כי מ'ראש' צורים אראנו‬ ‫אצל האבות הקדושים רק ראש הצורים היה עקר‪ ,‬ומגבעות‬ ‫המעלה של צדיק בן צדיק‬ ‫אשורנו כולל את כל האמהות‪ ,‬ולמה ראש הצורים וכל‬ ‫ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו – אומר רש"י‪ :‬לו ולא לה‪,‬‬ ‫הגבעות היו עקורים? כדי ש'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא‬ ‫אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע‪,‬‬ ‫יתחשב' כדי שלא יהיה להם שום חיבור לדורות הקודמים‬ ‫הטעם הפשוט בזה הוא כי לצדיק בן צדיק יש זכות אבות‪,‬‬ ‫של הגויים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ב רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫'הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה' אומר הגר"א‪ :‬העשירים‬ ‫אבל יתכן לבאר בזה עוד אופן – אנחנו רואים לפעמים‬ ‫לוקחים מלמדים לילדיהם מגיל מאד צעיר‪ ,‬כשהם מגיעים‬ ‫בעלי תשובה בתחילת הדרך שעובדים את הקב"ה עם‬ ‫לישיבה קטנה הם כבר עייפים מהלימוד‪ ,‬אבל בני העניים‬ ‫כזו התלהבות ושמחה וזה ממש גורם קנאה‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫לא היה מי שישכור להם מלמדים והם שיחקו כל היום עם‬ ‫כמה חודשים זה עובר להם והם כבר מדברים בחזרת‬ ‫העיזים והכבשים‪ ,‬כשהם מגיעים לישיבה קטנה יש להם‬ ‫הש"ץ‪ ...‬אבל למה באמת לנו אין את אותה התלהבות שיש‬ ‫כזו התלהבות והתחדשות ולכן הם צומחים יותר מבני‬ ‫לבעלי תשובה? אמר פעם אחד מגדולי ישראל‪ :‬אנחנו‬ ‫העשירים‪.‬‬ ‫כולנו תינוקות שנשבו בידי המלומדה‪ ,‬אבל הבעלי תשובה‬ ‫שמתחילים עכשיו את הכל מהתחלה ההתחדשות נותנת‬ ‫על פי זה אפשר לבאר בדרך דרוש 'אינו דומה תפילת‬ ‫להם מרץ וכח שאין אותם למי שכבר רגיל בתורה ומצוות‪,‬‬ ‫צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע' צדיק בן רשע הוא‬ ‫זה הפשט במה שכתוב בגמרא בפרק חלק שכשנבוכדנצר‬ ‫לא התחנך לתפילה ולכן יש לו התלהבות גדולה וזה לא‬ ‫הרשע ראה את הניסים של חנניה מישאל ועזריה ואת‬ ‫מעלה כזו גדולה‪ ,‬אבל צדיק בן צדיק שלמרות שמילדותו‬ ‫המתים שהחיה יחזקאל הוא התחיל לומר שירות ותשבחות‬ ‫הוא מורגל להתפלל ויש לו נסיון גדול של מלומדה ובכל‬ ‫עד שביקש לגנות את כל ספר תהילים‪ ,‬איך יכול להיות‬ ‫אופן הוא צדיק בבחינה מסויימת הוא עמד בנסיון יותר‬ ‫שנבוכדנצר מצליח בבת אחת לומר שירות ותשבחות כמו‬ ‫גדול מהצדיק בן רשע‪.‬‬ ‫דוד המלך נעים זמירות ישראל? בגלל שהוא היה כופר‬ ‫מוחלט ועובד עבודה זרה ומתוך החושך שהוא היה שרוי‬ ‫לא עושים 'חשבונות' בשביל לבטל מצוות‬ ‫בו פתאום הוא ראה הבזק אור של אמונה‪ ,‬הניצוץ והמעבר‬ ‫ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה' – מה פירוש‬ ‫הפתאומי הזה מאור לחושך הביא אותו לכזו התרגשות‬ ‫המילים 'למה זה אנוכי'? כתוב על חזקיהו המלך שכשהוא‬ ‫שדוד המלך שחי כל הזמן עם הקב"ה לא היה יכול להגיע‬ ‫חלה בא אליו ישעיה הנביא ואמר לו 'צו לביתך כי מת אתה‬ ‫לכזו דרגה‪.‬‬ ‫ולא תחיה' מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא כי‬ ‫לא עסקת בפריה ורביה‪ ,‬חזקיה היה צדיק יסוד עולם אבל‬ ‫אין חסידות כתחילתה‬ ‫הוא ראה בנבואה שהולכים לצאת ממנו בנים רשעים‪ ,‬אבל‬ ‫בפרשת ויקרא מצאנו הרבה קרבנות שבאות בנדבה עולה‬ ‫ישעיה אמר לו 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪ ,‬מאי דמיפקדת‬ ‫שלמים וכיוצא בזה‪ ,‬והסטייפלער זיע"א בספרו ברכת פרץ‬ ‫איבעי לך למיעבד' יש לך מצוה לעשות אסור לך לעשות‬ ‫שואל על כל המצוות הבאות בנדבה‪ ,‬ממה נפשך? אם זה‬ ‫חשבונות‪ ,‬והנפש החיים בשער א' מאריך בזה שלפני מתן‬ ‫נצרך לשלימות האדם למה הקב"ה לא הטיל את זה על‬ ‫תורה היה מותר לעשות חשבונות ושיקולים לשם שמים‬ ‫כולם כחובה גמורה‪ ,‬ואם זה לא דרוש לשלימות האדם מה‬ ‫ולא לקיים את המצוה‪ ,‬אבל אחרי מתן תורה שהצטוינו‬ ‫ענין שיהיה את האפשרות לעשות את זה בנדבה? אומר‬ ‫לקיים את המצוות אסור לעשות שום שיקולים וחשבונות‬ ‫הסטייפלער יסוד גדול – כדי שאדם יגיע לשלימות בעבודת‬ ‫ולא לקיים את המצוות‪ ,‬בין מלחמת העולם הראשונה‬ ‫ואהבת ה' צריך שיהיה דברים שהוא יעשה אותם בנדיבות‪,‬‬ ‫לשניה היתה התדרדרות נוראה של צעירים בכלל ישראל‬ ‫ומי שעושה רק מה שהוא מחוייב חסר לו בשלימות של‬ ‫שעזבו את דרך ה'‪ ,‬היו עיירות שלימות שרק אחד או שנים‬ ‫אהבת ה' כי כשאדם מוסיף ועושה יותר ממה שהוא חייב‬ ‫הלכו ללמוד בישיבות‪ ,‬ובאותם שנים החפץ חיים לא הסכים‬ ‫זה מוליד אצלו אהבת ה'‪ ,‬ומביא את לשון הרוקח 'אין‬ ‫לברך אנשים בזרע של קיימא‪ ,‬כי רוב הסיכויים שהילד יצא‬ ‫חסידות כתחילתה' כשאדם מתחיל הנהגה טובה של מידת‬ ‫מחלל שבת ועדיף שהוא לא יבוא לעולם‪ ,‬אמנם בפריה‬ ‫חסידות שלא חייבים לקיים את זה מעיקר הדין‪ ,‬בהתחלה‬ ‫ורביה כולם מחוייבים כי בהדי כבשי דרחמנא למה לך‬ ‫יש לו התלהבות עצומה והוא מרגיש טוב עם המצוות‬ ‫וצריך לעשות מה שמצווים‪ ,‬אבל להתפלל ולברך אנשים‬ ‫שלו והוא מחובר לקב"ה ובמשך הזמן ההתלהבות הזאת‬ ‫שיזכו לזרע של קיימא שאין מצוה בזה‪ ,‬צריך לעשות את‬ ‫נרגעת‪ ,‬כי בהתחלה הוא הרגיש נדיבות וזה הוליד אצלו‬ ‫החשבון הזה שמכיון שרוב הסיכויים שהם יצאו מחללי‬ ‫אהבת ה' ובמשך הזמן זה נהיה אצלו מחוייבות והוא עושה‬ ‫שבת וכופרים עדיף לא לעשות השתדלות לזכות לבנים‪.‬‬ ‫את זה מלומדה‪ ,‬והאדם צריך להרגיל את עצמו שכל הזמן‬ ‫יהיה לו משהו אחד שיש בזה התחדשות‪ ,‬דבר שהוא מקיים‬ ‫לאשה מותר לעשות חשבונות בפריה ורביה‬ ‫בנדיבות בשביל הקב"ה וזה יוליד אצלו אהבת ה'‪ ,‬ואמנם‬ ‫לפי זה מבאר הבריסקער רב פשט נפלא במילים 'למה זה‬ ‫צריך להיזהר לא להוסיף על עצמו חובות מעבר לכוחות‬ ‫אנוכי'‪ ,‬האיש מצווה על פריה ורביה אבל האשה אינה‬ ‫אבל כפי הכוחות שיש להוסיף דבר אחד שזה לא חיוב‬ ‫מצווה‪ ,‬וכשהתרוצצו הבנים בקרבה והיא רואה שבבית‬ ‫אלא נדיבות לב‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ב רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫שליעקב אבינו יהיה אסור לעסוק בתורה‪ ,‬אז 'ואהרגה את‬ ‫עבודה זרה עשיו מפרכס ורוצה לצאת‪ ,‬היא אומרת כך‪:‬‬ ‫יעקב אחי'‪ ,‬ואם תאמר הרי מותר ללמוד דברים המותרים?‬ ‫בעצם כזה ילד עדיף שלא יולד‪ ,‬אלא שיצחק מצווה בפריה‬ ‫ויש מחלוקת האחרונים [בימי אבילות ובתשעה באב]‬ ‫ורביה ואסור לו לעשות חשבונות‪ ,‬אבל אני אשה ולא‬ ‫האם זה רק היתר ללמוד או שיש חיוב של תלמוד תורה‬ ‫מצווה על פריה ורביה ומותר לי לעשות חשבונות‪' ,‬למה‬ ‫בדברים המותרים‪ ,‬ומסתמא יעקב אבינו גם ניצל את הזמן‬ ‫זה אנוכי' למה אני צריכה את זה‪.‬‬ ‫ללימוד‪ ,‬התשובה היא שאמנם יש לו חיוב ללמוד אבל יש‬ ‫איסור ללמוד בעיון ובדרך פלפול‪ ,‬כי הלימוד בצורה הזו‬ ‫בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו‬ ‫משמח את הלב כמו שכתוב 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'‪,‬‬ ‫ונבאר בעוד אופן – כתוב במשלי 'בן חכם ישמח אב ובן‬ ‫וכתוב כאן חידוש נורא‪ ,‬אמנם יעקב אבינו ילמד אבל יהיה‬ ‫כסיל תוגת אמו' מסביר הגר"א‪ :‬בן חכם יושב כל היום בבית‬ ‫חסר בתורת חיים שלו‪ ,‬הוא ילמד עם פחות שמחה והנאה‪,‬‬ ‫מדרש‪ ,‬הוא יושב עם האבא בבית כנסת ומכוין לקושיה‬ ‫ועשיו ידע שהקול קול יעקב שעוזר שלא יהיה הידים ידי‬ ‫של ר' עקיבא איגר‪ ,‬של פני יהושע‪ ,‬האבא רואה ורווה‬ ‫עשיו זה לא כל לימוד‪ ,‬דוקא לימוד בשמחה ובהנאה שומר‬ ‫הרבה נחת אבל האמא לא רואה את זה‪ ,‬היא לא מסוגלת‬ ‫ומגן מידי עשיו‪.‬‬ ‫להבין את הרמה שלו בלימוד ובשקידה‪ ,‬לכן 'בן חכם ישמח‬ ‫אב'‪ ,‬אבל בן כסיל יושב כל היום בבית‪ ,‬הוא קם בתשע‬ ‫איזה תורה עוזרת לנצח במלחמה?‬ ‫מתפלל במהירות‪ ,‬נכנס למטבח ופותח את הסירים‪ ,‬רק‬ ‫על פי זה ביארנו מה שכתוב בגמרא בתחילת מגילה [ג‪].‬‬ ‫האמא שנמצאת בבית רואה את זה‪ ,‬ולכן 'בן כסיל תוגת‬ ‫'ויהי בהיות יהושע ביריחו וירא והנה איש עומד נגדו וחרבו‬ ‫אמו'‪ ,‬וכשמציעים לאדם עיסקת חבילה או שהוא מקבל‬ ‫שלופה בידו‪ ,‬ויאמר לו הלנו עתה אם לצרינו גו'‪ ,‬ויאמר‬ ‫גם את יעקב וגם את עשיו או אף אחד‪ ,‬האבא ודאי יסכים‬ ‫לו עתה באתי' ובגמרא מבואר שהוא הוכיח אותו אמש‬ ‫כי הוא רואה רק את הבן חכם ולא את הבן כסיל‪ ,‬אבל‬ ‫ביטלתם תמיד של בין הערביים עכשיו ביטלתם תלמוד‬ ‫האמא לא תסכים כי היא לא תראה את הבן החכם רק את‬ ‫תורה‪ ,‬ויהושע שאל אותו על מה הוא בא והוא ענה 'עתה‬ ‫הבן הכסיל‪ ,‬ולכן כש'ויתרוצצו הבנים בקרבה' והיא רואה‬ ‫באתי' על ביטול תורה‪ ,‬מיד 'וילן יהושע בלילה ההוא בתוך‬ ‫שיש עשיו אחד ויעקב אחד‪' ,‬ותאמר אם כן למה זה אנוכי'‬ ‫העמק' מלמד שלן בעומקה של הלכה‪ ,‬ותוספות כותב‬ ‫ליצחק זה משתלם אבל לי לא‪ ,‬אני כל הזמן יראה רק את‬ ‫שבמילה 'עתה' מרומז שהוא בא על ביטול תורה כי התורה‬ ‫עשיו‪.‬‬ ‫נקראת 'עתה' שנאמר 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת'‪,‬‬ ‫שם חדש לתורה שאנחנו לא מורגלים בזה 'עתה'‪ ,‬למה‬ ‫איפה הכח שלי?‬ ‫דוקא כאן המלאך בחר לקרוא לתורה עתה? התשובה היא‬ ‫ואפשר לבאר עוד דרך – כתוב שהנושא אשה צריך לבדוק‬ ‫ודאי שדורו של יהושע למדו תורה גם במלחמה‪ ,‬אבל הם‬ ‫באחיה כי רוב בנים דומים לאחי האם‪ ,‬לרבקה היה אח‬ ‫למדו בשביל לצאת ידי חובה‪ ,‬היה חסר את השירה‪ ,‬וכדי‬ ‫ושמו לבן שלא היה מהצדיקים הגדולים של הדור‪ ,‬וכל‬ ‫לזכות לנצח במלחמה חייבים ללמוד תורה של 'פיקודי ה'‬ ‫הזמן היה לרבקה פחד שיצא לה בן שדומה לאח שלה‪,‬‬ ‫ישרים משמחי לב'‪ ,‬וזה מה שהגמרא ממשיכה 'מיד וילן‬ ‫אבל היא חשבה שהצדקות שלה תגבור ותנקה את כל‬ ‫יהושע בלילה ההוא בתוך העמק מלמד שלן בעומקה של‬ ‫הגנים של לבן‪ ,‬אבל כשהיא רואה שיש עשיו שמפרכס‬ ‫הלכה' למה צריך לספר שהוא לן בעומקה של הלכה? כי‬ ‫לצאת בבתי עבודה זרה‪ ,‬הזכות שלה לא הועילה לעצור‬ ‫גם קודם הם למדו‪ ,‬אבל היה חסר להם את הלימוד בעיון‪,‬‬ ‫את הגנים של לבן 'ותאמר אם כן למה זה אנוכי' איפה אני‬ ‫את עומקה של הלכה שזה משמח את הלב‪ ,‬ולכן כתוב‬ ‫נמצאת? למה זה לא עוזר?‬ ‫'שלן בעומקה של הלכה'‪.‬‬ ‫ויש רמז נוסף במילה 'עתה'‪ ,‬הנפש החיים כותב שכשאדם‬ ‫למה חיכה עשיו לימי 'אבל' אביו?‬ ‫מחדש חידושי תורה הקב"ה לוקח כל מילה ומנשק אותה‪,‬‬ ‫ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב‬ ‫וכל מילה בונה ומאירה עולמות חדשים‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫אחי – לכאורה היה צריך לכתוב 'ימי מיתת אבי' למה כתוב‬ ‫שכשאדם לומד תורה הוא מוריד לעולם תורה חדשה שלא‬ ‫'אבל' אבי? כתוב בכלי יקר דבר יקר מאד‪ :‬עשיו ידע שבזמן‬ ‫היתה קיימת לפני כן‪ ,‬וכאן היתה עליהם תביעה למה הם‬ ‫שהקול קול יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים‬ ‫לא לומדים בעיון ובפלפול‪ ,‬למה הם לא מחדשים חידושי‬ ‫ידי עשיו‪ ,‬רק כשיעקב התרשל מהלימוד יש סיכוי לנצח‬ ‫תורה‪ ,‬ולכן כתוב 'עתה באתי' אני באתי על התורה החדשה‬ ‫אותו‪ ,‬אבל יעקב הוא 'איש תם יושב אהלים' אין רגע אחד‬ ‫שצריך להוריד עכשיו לעולם‪.‬‬ ‫שהוא יתבטל מהלימוד‪ ,‬לכן הוא חיכה 'לימי אבל אבי'‬ ‫ז‬ ‫ב רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫עוד הרבה ביאורים‪ ,‬אבל על כל פנים צריך ישובים למה‬ ‫ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך‬ ‫אין כאן חיסרון של לא בא לעולם‪ ,‬וזה מה שיעקב אומר‬ ‫לדרוש את ה'‪ ,‬ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך גו' – מפורסמת‬ ‫לעשיו 'מכרה כיום את בכורתך לי' אני רוצה שתמכור לי‬ ‫הקושיה למה שני גויים בבטנך פתר את הבעיה של‬ ‫מכירה שתחול כאילו זה נמצא היום‪ ,‬שלא יהיה בזה חיסרון‬ ‫ויתרוצצו הבנים בקרבה? ביאר בזה ר' יוסף חיים זוננפלד‬ ‫של דבר שלא בא לעולם‪.‬‬ ‫פשט נפלא מאד‪ :‬הם התרוצצו כי הם רבו מי יהיה הבכור‪,‬‬ ‫אבל ברגע שהם שמעו 'ורב יעבוד צעיר' הם הפסיקו לריב‬ ‫חסד לאומים חטאת‬ ‫וכבר לא התרוצצו‪.‬‬ ‫ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו – במילים 'ויבא לאביו' יש‬ ‫תשע אותיות שנקראות ישר והפוך‪ ,‬ללמדינו שכל הסיבה‬ ‫למה עשיו החמיר דוקא במעשרות?‬ ‫שעשיו עשה את המטעמים היה בשביל לקבל‪ ,‬אבל אצל‬ ‫ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו – אומר רש"י‪ :‬שהוא היה‬ ‫יעקב כתוב 'ויבא אל אביו' זה לא נקרא גם הפוך‪ ,‬כי אצל‬ ‫שואל את יצחק היאך מעשרים את המלח ואת התבן‪ ,‬הוא‬ ‫יעקב מטרת הנתינה היתה בשביל מצות כיבוד אב‪ ,‬וזה‬ ‫רצה להראות לו שהוא פרומער‪ ,‬ולמה דוקא במעשרות?‬ ‫מהות החילוק בין ישראל לעובדי כוכבים‪' ,‬חסד לאומים‬ ‫אמר בזה אחד מגדולי תלמידי המשגיח ר' חצ'קל‪ ,‬מפארי‬ ‫חטאת' כתוב בזוהר הקדוש כל דעבדי אומות העולם‬ ‫ישיבת מיר בשנאחי הגר' שלום צבי הכהן שפירא זצ"ל דבר‬ ‫לגרמייהו עבדי'‪ ,‬גוי לא יכול להתנתק מעצמו‪ ,‬כל מה שהוא‬ ‫נחמד‪ :‬הרבה פעמים בחור מתנהג בצורה לא ראויה והוא‬ ‫עושה זה בשביל שהוא ירויח מזה משהו‪ ,‬זה מה שכתוב‬ ‫חושש שיזרקו אותו מהישיבה‪ ,‬מה הוא עושה? הוא הולך‬ ‫בחז"ל 'האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה‬ ‫לראש הישיבה ומדבר איתו בלימוד על השיעור כללי‬ ‫צדיק גמור‪ ,‬והני מילי בישראל אבל בגוי לא' כי אצל ישראל‬ ‫שלו‪ ,‬ככה הוא קונה את הלב של הראש ישיבה‪ ,‬וברמב"ם‬ ‫גם אם הבן לא יחיה הוא ישמח עם המצוה שהוא קיים‪,‬‬ ‫בהלכות מלכים כתוב שיצחק אבינו תיקן מעשרות‪ ,‬ומכיון‬ ‫אבל גוי הם קוראי תגר‪ ,‬הוא בא בטענות‪ ,‬כל מה שמעניין‬ ‫שמעשר זה המצוה שיצחק תיקן עשיו רצה לקנות את‬ ‫אותו זה התועלת האישית שלו‪ ,‬הוא אומר לקב"ה אם לא‬ ‫הלב של יצחק על ידי שהוא יראה לו שהוא מדקדק מאד‬ ‫נתת את התמורה תחזיר לי את הכסף‪.‬‬ ‫במצוה שהוא תיקן‪.‬‬ ‫כל מאי דעבדין אומות העולם לגרמייהו עבדין‬ ‫מתפלל על חבירו‬ ‫אגב – יש ספר שנמכר בעולם במליוני עותקים ועוסק באיך‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'‬ ‫להתייחס יפה לסובבים ואיך קונים השפעה חיובית על‬ ‫ותהר רבקה אשתו – כתוב שהמתפלל על חבירו והוא צריך‬ ‫הסביבה‪ ,‬חיבר את הספר לפני עשרות שנים גוי אמריקאי‬ ‫לאותו דבר הוא נענה תחילה‪ ,‬ותפילת יצחק היתה בעיקר‬ ‫וכל הספר עוסק בהדרכה איך להתייחס לסביבה באנושיות‪,‬‬ ‫על רבקה שהרי הוא היה יכול לשאת אשה אחרת שהיא‬ ‫ואמנם לפעמים הוא מכוין לדברים שכתובים בחז"ל וודאי‬ ‫לא עקרה‪ ,‬אבל רבקה עיקר תפילתה היתה על עצמה כי‬ ‫שיש בזה בחינה של חכמה בגויים‪ ,‬אני מעולם לא קראתי‬ ‫לא היה לה עוד אפשרות‪ ,‬ואם כן יצחק היה מתפלל על‬ ‫את הספר אבל אמרתי פעם לבחור שקרא את הספר‬ ‫חבירו ורבקה היתה מתפללת על עצמה‪ ,‬וזה הפשט 'ויעתר‬ ‫שבלי לקרוא את הספר אני יכול לשאול אותו שאלה שאני‬ ‫יצחק לה' לנוכח אשתו' עיקר התפילה שלו היתה על‬ ‫יודע את התשובה עליה‪ :‬אמנם הספר מלמד איך להתייחס‬ ‫אשתו‪ ,‬למה? 'כי עקרה היא' בגלל שהיא עקרה‪ ,‬לכן 'ויעתר‬ ‫יפה לאנשים אחרים‪ ,‬אבל מה המטרה? האם המטרה‬ ‫לו ה' ותהר רבקה אשתו' לו ולא לה‪ ,‬כי הוא היה מתפלל על‬ ‫היא בשביל שאתה תהיה יותר טוב‪ ,‬או שזה ביזנעס‪ ,‬בוס‬ ‫חבירו והיא לא‪.‬‬ ‫שמתייחס יפה לעובדים שלו ירויח שהם יעבדו יותר טוב‪,‬‬ ‫אם יהיה שירות טוב בחנות הלקוחות ימשיכו לבוא לאותה‬ ‫מכירה שבאה לעולם‬ ‫חנות‪ ,‬וכך בכל העצות שכתוב שם בספר‪ ,‬ובלי לקרוא‬ ‫ויאמר יעקב לעשיו מכרה כיום את בכורתך לי – אומר רש"י‬ ‫את הספר הייתי בטוח שהמטרה של הספר היא לתועלת‬ ‫כיום שהמכירה תהיה ברורה כמו יום‪ ,‬ואפשר להוסיף בזה‬ ‫של האדם‪ ,‬לא בשביל להיטיב לאחרים‪ ,‬שאל אותי אותו‬ ‫עוד רמז‪ ,‬הראשונים מקשים איך אפשר למכור את הבכורה‬ ‫בחור מאיפה הרב יודע? אמרתי לו‪ :‬את הספר הזה חיבר‬ ‫הרי זה דבר שלא בא לעולם‪ ,‬ויש בזה כמה ביאורים‪ ,‬בשם‬ ‫גוי‪ ,‬אצל גוי הכל זה ביזנעס‪ ,‬כל דבר הוא עושה לעצמו‪,‬‬ ‫הרא"ש כתוב שלכן הוא אמר 'השבעה לי כיום' שכשיש‬ ‫ואמנם יש בספר הזה דברים נכונים וחכמה בגויים תאמין‬ ‫שבועה זה חל גם על דבר שלא בא לעולם‪ ,‬ויש שתירצו‬ ‫ואפשר להשתמש בהם‪ ,‬אבל צריך לדעת שאמנם הרכבת‬ ‫שכדי פרנסתו חל מכירה גם בדבר שלא בא לעולם‪ ,‬ויש‬ ‫ח‬ ‫ג רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫בחינוך בטעם מצות הענקה 'כדי שנקנה בנפשותינו מידות‬ ‫היא אותה רכבת אבל אנחנו נוסעים למקום אחר‪ ,‬אצלינו‬ ‫יקרות וחמודות'‪ ,‬אבל אצלם הכל זה ביזנעס‪ ,‬הם נותנים רק‬ ‫המטרה בלהתנהג טוב היא בשביל לקנות בנפש מידות‬ ‫בשביל לקבל‪ ,‬שלא שם חלקינו כהם וגורלינו ככל המונם‪.‬‬ ‫טובות‪ ,‬בשביל להידבק במידותיו של הקב"ה‪ ,‬כך כתוב‬ ‫פרשת תולדות • שיעור ג‬ ‫הגרף פוטצקי ואברהם אבינו • שנאה מחמת קנאה • ביקש יצחק לברך את עשיו •‬ ‫תפקיד האמא בבית היהודי • ויתן ויחזור ויתן • כוח אהבה בחינוך וקירוב • ועוד ביאורים והארות‬ ‫(מס' שיעור ‪)31050220‬‬ ‫החיבור של גרים לקב"ה‬ ‫מי השלים את השנים שבהם אברהם אבינו עבד עבודה זרה?‬ ‫שמעתי מהגר' יעקב אידלשטיין זצ"ל שכשהוא הלך‬ ‫עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי‬ ‫להישרף הוא אמר לגר"א‪ :‬לא איכפת לי שאני נשרף על‬ ‫חוקותי ותורותי – מהמילה 'עקב' למדו חז"ל שבן שלש‬ ‫קידוש ה'‪ ,‬מה שאיכפת לי זה שאין לי שום חיבור לכלל‬ ‫שנים הכיר אברהם את בוראו‪ ,‬הוא חי קעה' שנים ומתוכם‬ ‫ישראל לא מלמעלה ולא מלמטה‪ ,‬לכל יהודי יש חיבור‬ ‫הוא הכיר את בוראו עק"ב שנים‪ ,‬אבל עד גיל שלש הוא‬ ‫לכלל ישראל מלמעלה על ידי אבותיו ואם הוא מוליד‬ ‫עבד עבודה זרה ביחד עם אביו כמו שכתוב ברמב"ם‪,‬‬ ‫ילדים יש לו חיבור גם למטה‪ ,‬אבל אני נולדתי לאבא גוי‬ ‫בימי הגר"א חי גר הצדק הגרף פוטוצקי אברהם בן אברהם‪,‬‬ ‫ולא זכיתי לזרע של קיימא אין לי שום חיבור לכלל ישראל‪,‬‬ ‫במשך שלש שנים הוא חי כיהודי עד שנשרף על קידוש‬ ‫אמר לו הגר"א‪ :‬כתוב בפסוק 'כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו‬ ‫ה'‪ ,‬והגר"א הפליג מאד בשבחו‪ ,‬הוא הציע לו להציל אותו‬ ‫ה' צבקות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקים' אני‬ ‫על ידי קבלה מעשית אבל הוא לא הסכים לוותר על‬ ‫ראשון אין לי אבא‪ ,‬ואני אחרון אני לא מוליד ילדים‪ ,‬אני‬ ‫הזכות הגדולה למות על קידוש ה'‪ ,‬והגר"א גילה שעל ידי‬ ‫אבא של הגרים שאין להם אבא‪ ,‬אני הבן של אלו שאין‬ ‫שהוא נשרף על קידוש ה' באה כזו קדושה לעולם ונחלשה‬ ‫להם צאצאים‪ ,‬ומה העומק בזה? רש"י בפרשת מקץ מביא‬ ‫הטומאה שיש על הידים כל בוקר‪ ,‬ואחרי שהוא נטמן אמר‬ ‫דברי חז"ל הקדושים שיוסף אמר על בנימין לי אין אמא ולו‬ ‫הגר"א 'זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי איותיה' זה היה‬ ‫אין אמא הוא ישב אצלי‪ ,‬רואים מכאן שההנהגה של מלך‬ ‫הדרך שלו לבקש שיקברו אותו ליד אותו גר צדק‪ ,‬הגר"א‬ ‫היא שכשיש אדם שאין לו את מה שאין למלך הוא מושיב‬ ‫מוילנא שכל גאוני הדורות חרדו ממנו ומתורתו‪ ,‬כל התורה‬ ‫אותו אצלו‪ ,‬וכך כאן הקב"ה אומר לגרים‪ :‬לך אין אבא ולי‬ ‫כולה פרושה לפניו ועסק בה בפרישות ובטהרה ראה‬ ‫אין אבא תשב אצלי‪ ,‬ולאלו שאין להם ילדים הוא אומר‪:‬‬ ‫לעצמו זכות להיטמן על ידו‪ ,‬והוא גילה שאותו גר צדק‬ ‫אתה לא מוליד ואני לא מוליד תשב אצלי‪ ,‬והתעוררתי‬ ‫היה גלגול של אברהם אבינו שבא לתקן את אותם שלש‬ ‫ששני הדברים האלו מרומזים בפסוק בהפטרה של תענית‬ ‫שנים שהיו חסרים לו בילדותו‪ ,‬כתוב בגמרא שישראל‬ ‫ציבור 'ואל יאמר בן הנכר הנלוה על ה' לשרתו הבדל יבדילני‬ ‫יותר חביבים מהמלאכים‪ ,‬המלאכים מזכירים שם שמים‬ ‫ה' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש' הגר שהוא בן‬ ‫אחרי שלש תיבות 'קדוש קדוש קדוש ה'' ואילו ישראל‬ ‫הנכר אומר שהוא מובדל מכלל ישראל‪ ,‬והסריס שאין לו‬ ‫אחרי שתי תיבות 'ברוך אתה ה''‪ ,‬אמר הגר"א שהגרים עוד‬ ‫בנים אומר אני עץ יבש אין לי שום פירות‪ ,‬ממשיך הנביא‬ ‫יותר חביבים שהרי כתוב 'ויאמר יתרו ברוך ה'' אחרי תיבה‬ ‫ואומר 'כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו גו' ונתתי להם‬ ‫אחת‪ ,‬כי הרי למלאכים יש יותר השגה וקדושה מכלל‬ ‫בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן‬ ‫ישראל‪ ,‬והסיבה שכלל ישראל יותר חביבים כי המלאכים‬ ‫לו אשר לא יכרת' אין לו מה לדאוג‪.‬‬ ‫נבראו עם ההשגה שלהם אבל לישראל יש עבודה להשיג‬ ‫את המעלות‪ ,‬ובבחינה הזו הגרים עוד יותר נעלים מכלל‬ ‫וקירבתנו לשמך הגדול‬ ‫ישראל שהרי הם התקרבו מעצמם‪.‬‬ ‫אגב – הבאנו שישראל יותר חביבים מהמלאכים שהם‬ ‫מזכירים שם ה' אחרי שתי פעמים‪ ,‬וזה בשלשה מקומות‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ג רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫שונאים אותנו? מגלים לנו חז"ל הקדושים‪ :‬למה נקרא‬ ‫ברוך אתה ה'‪ ,‬שמע ישראל ה'‪ ,‬ואהבת את ה'‪ ,‬וזה מה‬ ‫שמו סיני שירדה בו שנאה לעולם‪ ,‬שנאה שבאה מקנאה‪,‬‬ ‫שאנחנו אומרים בברכת אהבה רבה 'וקירבתנו לשמך‬ ‫הם יודעים טוב טוב את האמת שאנחנו לא רק נזכה לעולם‬ ‫הגדול' הקרבת אותנו לשם ה' שאנחנו יכולים לומר אותו‬ ‫הבא אלא גם העולם הזה שלנו הרבה יותר טוב משלהם‪,‬‬ ‫אחרי שתי מילים 'להודות לך' בברוך אתה ה'‪' ,‬וליחדך' זה‬ ‫איזה חיים הרוסים ואומללים יש להם‪ ,‬יש אצלם שמונים‬ ‫שמע ישראל‪' ,‬באהבה' זה ואהבת את ה' אלוקיך‪.‬‬ ‫אחוזי גירושין‪ ,‬אין קשר בין איש לאשתו בין אבא לילדים‪,‬‬ ‫ובציבור שלנו כמה אושר ושמחה יש‪ ,‬הם אכולי קנאה‬ ‫'אך' הנה אשתך היא‬ ‫ומזה נובעת השנאה שלהם‪.‬‬ ‫ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ולמה‬ ‫עד היכן הדברים מגיעים – אשה מחיפה הגישה עתירה‬ ‫אמרת אחותי היא – מה תוספת המילה 'אך' הנה אשתך‬ ‫לבג"ץ נגד הצפירה בכניסת שבת שזה מפריע לה‪ ,‬אני גר‬ ‫היא? שמעתי בזה ביאור נפלא‪ :‬אצל אבימלך זה לא היה‬ ‫בסמוך לערבים וחמש פעמים ביום במשך שלש מאות‬ ‫הסיפור הראשון‪ ,‬הוא כבר לקח את שרה לאברהם ואברהם‬ ‫שישים וחמש יום בשנה המואזין מרעיש בקול‪ ,‬לפנות‬ ‫אמר לו 'וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי'‪,‬‬ ‫בוקר בשעה שכולם ישנים המואזין מצלצל‪ ,‬ומעולם הם‬ ‫התירוץ הזה היה טוב רק בשביל אברהם אבל ליצחק לא‬ ‫לא הגישו בג"ץ על זה‪ ,‬ובשעת כניסת השבת שגם בשעון‬ ‫היה את התירוץ הזה כי רבקה לא היתה אחותו‪ ,‬לכן הוא‬ ‫קיץ וגם בשעון חורף זה לא שעת מנוחה ושינה אצל אף‬ ‫אומר לו 'אך' הנה אשתך היא אצלך היא רק אשתך ולמה‬ ‫אחד‪ ,‬על זה הם כן מגישים בג"ץ‪ ,‬אז מה שמפריע להם זה‬ ‫אמרת אחותי היא‪[ ,‬וצריך לדעת האם זה אותו אבימלך‪ ,‬כי‬ ‫הרעש? ודאי שלא‪ ,‬הכל מגיע משנאה וקנאה‪ ,‬זה מזכיר לה‬ ‫המעשה של שרה עם אבימלך היה שנה לפני שיצחק נולד‪,‬‬ ‫שהיא גם יהודיה ולה אין טעם בשבת ולחרדים יש מעין‬ ‫ואם זה היה אחרי מכירת הבכורה כמו שזה מסודר בתורה‬ ‫עולם הבא‪.‬‬ ‫נמצא שעברו יותר משבעים וחמש שנה]‪.‬‬ ‫האם יצחק לא ידע את מעלת יעקב על פני עשיו?‬ ‫שנאה שאין דרך לבטלה‬ ‫ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב‬ ‫ויקנאו אותו פלשתים – באור החיים הקדוש כתוב שיצחק‬ ‫– בחיידר לומדים שיצחק אחז שעשיו הוא הבן הצדיק שלו‬ ‫אמר לאבימלך שאין שום דרך לבטל את השנאה‪ ,‬כשהשנאה‬ ‫ורק רבקה ידעה את האמת‪ ,‬אבל זו הבנה ילדותית‪ ,‬היתכן‬ ‫תלויה בדבר כשבטל הדבר בטלה השנאה‪ ,‬אבל שנאה‬ ‫שעד כדי כך עשיו הצליח לרמות את יצחק? מבארים בזה‬ ‫שבאה מקנאה אי אפשר לבטל אותה‪ ,‬כשראובן שונא‬ ‫רבותינו המלבי"ם החתם סופר והבית הלוי שנתבאו כולם‬ ‫את שמעון כי הוא מקנא בו האפשרות היחידה לבטל את‬ ‫בסגנון אחד‪ :‬ודאי שיצחק אבינו ידע היטב את המעלה של‬ ‫הקנאה היא על ידי שתתבטל לשמעון המעלה שבגללה‬ ‫יעקב על פני עשיו‪ ,‬הוא ידע שיעקב הוא איש תם יושב‬ ‫הוא מקנא בו‪ ,‬וזה מה שהתורה מגלה לנו שהשנאה של‬ ‫אהלים ועשיו הוא איש יודע ציד איש שדה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫הפלשתים ליצחק הגיעה מקנאה בכל ההצלחות שלו‪ ,‬לא‬ ‫הצליח לרמות את יצחק רק בכך שהוא ירא שמים‪ ,‬ומכיון‬ ‫היה שום דרך לבטל אותה‪.‬‬ ‫שהבנין של כלל ישראל הוא בצורה שיש את שבט יששכר‬ ‫שיושב ועוסק בתורה ואת שבט זבולון שעוסק במסחר‬ ‫למה שונאים אותנו?‬ ‫ומפרנס אותו‪ ,‬רצה יצחק אבינו שיעקב אבינו יהיה כולו‬ ‫זה מה שעומד מאחורי שנאת אומות העולם לכלל ישראל‪,‬‬ ‫שבט לוי שהוא קודש לה' ועשיו יהיה הזבולון שמחזיק‬ ‫וזה גם מה שעומד מאחורי השנאה לדתיים‪ ,‬בכל השנים‬ ‫אותו‪ ,‬וכך כולם יצאו מורווחים‪ ,‬יעקב אבינו יוכל לשבת‬ ‫הפרופסורים והחוקרים ניסו להבין מה עומד מאחורי‬ ‫על התורה ועל העבודה ועשיו יוכל להמשיך עם הביזנעס‬ ‫האנטישמיות‪ ,‬למה כל כך שונאים אותנו? בהתחלה חשבו‬ ‫שלו‪ ,‬ובאמת כך יהיה לעתיד לבוא שכל כלל ישראל יעסקו‬ ‫ששונאים אותנו בגלל שאנחנו עשירים‪ ,‬אחר כך בגלל‬ ‫אך ורק בתורה ואומות העולם יחזיקו אותנו‪ ,‬אבל רבקה‬ ‫שאנחנו עניים‪ ,‬בגלל שאנחנו מתבדלים ובגלל שאנחנו‬ ‫ידעה את האמת שאם עשיו ישלוט על התפקיד העסק‬ ‫מנסים להתערב איתם‪ ,‬שום דבר לא עוזר השנאה תמיד‬ ‫יהיה אבוד‪ ,‬חייבים להוציא את עשיו לגמרי החוצה‪.‬‬ ‫נמשכת‪ ,‬וכך זה גם בשנאה וההסתה בתוך מדינת ישראל‪,‬‬ ‫שונאים אותנו שאנחנו לא הולכים לצבא אבל כשבעלי‬ ‫הגשם לעשיו והרוח ליעקב‬ ‫הכיפות הסרוגות מתקדמים בדרגות בצבא הם מתלוננים‬ ‫נתבונן‪ ,‬הרי יצחק בירך את יעקב פעמיים‪ ,‬פעם אחת‬ ‫שמשתלטים להם על המדינה‪ ,‬כל מה שנעשה תמיד‬ ‫כשהוא חשב שהוא עשיו‪ ,‬ופעם שניה כשהוא שלח אותו‬ ‫ימשיכו לשנוא אותנו‪ ,‬אז מה כן הסוד? למה הם כל כך‬ ‫י‬ ‫ג רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫הגמרא בתחילת עבודה זרה אומרת שלעתיד לבוא הקב"ה‬ ‫פדנה ארם‪ ,‬הברכות הראשונות הם כולם על גשמיות‪' ,‬מטל‬ ‫נוטל ספר תורה בחיקו ואומר מי שעסק בה יבוא ויטול‬ ‫השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש גו''‪ ,‬כי בתכנית של‬ ‫שכרו‪ ,‬וכתוב שם בגמרא שכל אומות העולם מגיעים‬ ‫יצחק הברכות שמיועדות לעשיו הם רק בשביל גשמיות‪,‬‬ ‫ועומדים בתור‪ ,‬כולם טוענים שכל מה שהם עשו היה‬ ‫לעומת זאת כשהוא בירך אותו כשהוא ידע שזה הוא כל‬ ‫בשביל ישראל שיעסקו בתורה‪ ,‬עד שמשיח יבוא אומות‬ ‫הברכות הם על רוחניות‪' ,‬וא‪-‬ל ש‪-‬ד‪-‬י יברך אותך ויתן לך‬ ‫העולם עדיין אוחזים שהם התמכין דאורייתא‪ ,‬זה מה‬ ‫את ברכת אברהם גו'' אתה תהיה הממשיך של אברהם‬ ‫שעשיו טען וביקש שהוא צריך להיות המחזיק תורה‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬כי התכנית של יצחק היתה שיעקב יהיה הממשיך‬ ‫של הרוחניות של האבות‪ ,‬הוא יקבל את ברכת אברהם‬ ‫ולעתיד לבוא באמת כך יהיה‪ ,‬כתוב בפסוק 'ועמדו זרים‬ ‫ואת ארץ ישראל‪ ,‬וכל הברכות לעשיו הם רק על המחיה‬ ‫ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה'‬ ‫ועל הכלכלה‪ ,‬אבל רבקה ידעה שאסור לתת לעשיו דריסת‬ ‫תקראו משרתי אלוקינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם‬ ‫רגל‪ ,‬גם התקציב חייב להיות בתוך יעקב‪.‬‬ ‫תתימרו' כלל ישראל יעסקו בתורה ואומות העולם יפרנסו‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫ה'עולם הזה' של עשיו לעומת של יעקב‬ ‫הכח של אמא יהודיה‬ ‫וכמה נפלא לפי זה מה שכתוב בפסוק 'הכי קרא שמו יעקב‬ ‫ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי'‬ ‫סיפר לי יהודי שהוא שמע מגדול אחד שכשמבררים‬ ‫מה קשור עכשיו הסיפור שהיה לפני ארבעים ושמונה‬ ‫על בת בשידוכים עדיף לקחת בחורה תמימה‪ ,‬אין שום‬ ‫שנים? ולמה הוא אומר 'את בכורתי לקח' הרי אתה מכרת‬ ‫צורך לחפש אשה דעתנית‪ ,‬אבל גדול אחר אמר לו שאם‬ ‫לו את זה בהסכמה? הביאור הוא שהטענה של עשיו‬ ‫הדעתניות שלה לא פוגעת במידות הטובות אין בזה שום‬ ‫היתה שהוא עשה לפני ארבעים ושמונה שנים חוזה עם‬ ‫חיסרון‪ ,‬אין שום ענין לקחת שיה תמימה לאשה‪ ,‬וכנראה‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬את הבכורה וכל הרוחניות יעקב לוקח והוא‬ ‫הכל לפי הענין‪ ,‬אבל אמרנו פעם שאם האמהות הקדושות‬ ‫משאיר לי את כל הגשמיות‪ ,‬ועכשיו יעקב לוקח ממני גם‬ ‫של כלל ישראל היו שפסעל'ך תמימות ישמעאל היה נשאר‬ ‫את הברכות של הגשמיות‪ ,‬הוא תופש את החבל משני‬ ‫בבית של אברהם‪ ,‬עשיו היה מקבל את הברכות‪ ,‬ולבן היה‬ ‫הקצוות‪ ,‬איך הוא לוקח לעצמו גם את הגשמיות וגם את‬ ‫נשאר עם התרפים‪ ,‬וודאי שהם עשו הכל על פי רוח הקודש‪,‬‬ ‫הרוחניות? ולכן כשהוא ראה את יעקב חוזר מבית לבן עם‬ ‫אבל אפשר ללמוד מפה כמה גדול התפקיד של האמהות‪,‬‬ ‫נשיו וילדיו 'ויאמר מי אלה לך' הוא לא הבין איך בסוף ליעקב‬ ‫בגר"א כתוב [בפירושו על חד גדיא] שכל מה שיש לנו כאן‬ ‫אבינו יש כזה שפע גם כאן בעולם הזה‪ ,‬הגה"צ ר' יענקל'ה‬ ‫בעולם הזה הכל מכח הברכות של יצחק‪ ,‬אם הברכות היו‬ ‫גלינסקי זצ"ל היה רגיל לומר‪ :‬תראו את העולם הזה של‬ ‫מגיעות לעשיו לא היה לנו כלום‪ ,‬והכל מכח רבקה אימנו‪,‬‬ ‫עשיו‪ ,‬איפה הוא היה צריך להחביא את הבגדים שלו? אצל‬ ‫זהו הכח של אמא יהודיה שעומדת על המשמר‪ ,‬ומעשה‬ ‫רבקה אמו‪ ,‬למה? כדי שהנשים שלו לא יגנבו אותם‪ ,‬זה‬ ‫אבות סימן לבנים‪ ,‬הסבתא רבה שלי בתו של הגר' ברוך‬ ‫החיים המאושרים שהיו לעשיו כאן בעולם הזה‪ ,‬ופתאום‬ ‫זלדוביץ'‪ ,‬כשהתחילה המהפכה הקומניסטית טרוצקי‬ ‫הוא רואה את יעקב אבינו מגיע עם הנשים והילדים שלו‬ ‫שהיה לו כח נאום והשפעה על הסביבה באופן בל יתואר‪,‬‬ ‫והוא רואה איך הם נראים לעומת כל ה'תכשיטים' שלו‪ ,‬הוא‬ ‫ולא היה ילד או בחור יהודי שהיו מסוגלים לא ללכת‬ ‫לא מבין איך יעקב אבינו מקבל גם את העולם הזה ששייך‬ ‫לשמוע את הדרשות שלו‪ ,‬והדרשות שלו סחפו הרבה‬ ‫לו‪ ,‬כך זה היה עם עשיו וכך זה בזמנינו‪ ,‬תצאו לרחוב ותראו‬ ‫צעירים לקומניזום‪ ,‬והיו לה בבית שני ילדים בגילאי שתים‬ ‫איך נראים החיים שלהם‪ ,‬האשה זה לא אשה והילדים הם‬ ‫עשרה ושלש עשרה שכל החברים שלהם הלכו לשמוע‬ ‫לא ילדים‪ ,‬ואצלינו החיים ממש גן עדן התחתון‪.‬‬ ‫אותו אבל היא לא הסכימה להם בשום פנים ואופן‪ ,‬והם‬ ‫אמרו לה אמנם תמיד שמענו בקולך אבל עכשיו החברים‬ ‫עשיו נלחם בתמכין דאורייתא‬ ‫כל כך מפתים אותנו אנחנו מוכרחים ללכת‪ ,‬היא נשכבה‬ ‫על מפתן הבית ואמרה להם‪ :‬אתם יכולים ללכת‪ ,‬אבל‬ ‫בפרשת וישלח כתוב שכששרו של עשיו נאבק עם יעקב‬ ‫כשתחזרו לא בטוח שתמצאו אותי חיה‪ ,‬אין לי שום טעם‬ ‫'ויגע בכף ירכו'‪ ,‬וכתוב בתרגום יונתן ובזוהר הקדוש שהוא‬ ‫בחיים אם אתם הולכים לשם‪ ,‬כשהם ראו שזה כל כך חמור‬ ‫נגע בתמכין דאורייתא‪ ,‬המטרה שלו היתה לפגוע בזבולון‪,‬‬ ‫אצלה הם נשארו בבית‪ ,‬ואם הם היו הולכים הם לא היו‬ ‫ולמה דוקא בו? כי לעשיו אין שום בעיה עם יששכר‪ ,‬מה‬ ‫חוזרים‪ ,‬זה הכח של אמא יהודיה לעמוד על המשמר בכל‬ ‫שמפריע לו זה זבולון שלקח לו את העסק‪ ,‬לכן הוא נגע‬ ‫הכח‪.‬‬ ‫דוקא בתמכין דאורייתא‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ג רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫היה כל כך דבוק במידת האמת ומהמרמה הוא פחד עוד‬ ‫חרדה מהיפוך המידה‬ ‫יותר‪ ,‬ובתוך תוכו היה לו רצון שיצחק יגלה את התרמית‬ ‫ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד – משמע שיש חרדה‬ ‫והוא לא יכשל ברמאות‪.‬‬ ‫קטנה‪ ,‬ובמדרש כתוב שהחרדה הקטנה היתה בשעת‬ ‫ודיוקו של הגר"א מרומז בדברי רש"י בפרשת ויחי‪ ,‬כתוב‬ ‫העקידה וכאן היתה חרדה גדולה‪ ,‬והמדרש מציין לחרדה‬ ‫בפסוק 'לו ישטמנו יוסף' מביא רש"י שלמרות שבדרך‬ ‫שמצאנו במגילת רות 'ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש‬ ‫כלל 'לו' זה לשון הלואי כאן הם ודאי לא רצו שיוסף ישנא‬ ‫וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו'‪ ,‬שמעתי מהגר' חיים‬ ‫אותם‪[ ,‬וגם בזה יתכן לפרש 'לו' כפשוטו שאחי יוסף קיוו‬ ‫יעקב גולדוויכט זצ"ל ביאור נפלא מה הצד השוה בשלשת‬ ‫שיוסף ישלם להם כאן בעולם הזה וכך לא יצטרכו אחר כך‬ ‫החרדות האלו‪ ,‬בשלשתם יש היפוך המידות‪ ,‬בעקידה‬ ‫את עשרה הרוגי מלכות לכפר על החטא שלהם]‪ ,‬ורש"י‬ ‫אברהם אבינו עמוד החסד שוחט את הבן שלו‪ ,‬יעקב אבינו‬ ‫מביא דוגמא מאולי שבדרך כלל זה לשון של בקשה אבל‬ ‫שכולו אמת 'תתן אמת ליעקב' עושה כזו רמאות לגנוב‬ ‫לפעמים זה לשון של חשש כמו אולי לא תאבה האשה‬ ‫את הבכורה 'ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד'‪ ,‬וכשבועז‬ ‫ללכת אחרי‪ ,‬וכמובן שזה לא קושיה על דברי הגר"א‪ ,‬שודאי‬ ‫רואה את רות שחז"ל כל כך הפליגו בצניעות שלה שוכבת‬ ‫שבלשון הקודש אולי יכול להתפרש לשון פן‪ ,‬אבל מעצם‬ ‫מרגלותיו 'ויחרד האיש וילפת' מכזה היפוך המידה נחרדים‬ ‫מה שבדרך כלל כותבים פן וכאן כתוב אולי יש רמז שהוא‬ ‫חרדה גדולה‪.‬‬ ‫לא כל כך חשש מהאפשרות הזו‪.‬‬ ‫ותאמר לו אמו עלי קללתך בני – הגימטריא של המילה‬ ‫ויאמר בא אחיך במרמה – ר' יוסף חיים זוננפלד אומר‬ ‫'קללה' היא ‪ ,165‬ושל 'ברכה' ‪ ,227‬כשמוסיפים על קללה ‪62‬‬ ‫ש'במרמה' גימטריא אפיקומן‪ ,‬שיעקב אבינו האכיל את‬ ‫זה נהיה ברכה‪ ,‬ויעקב אמר 'והבאתי עלי קללה ולא ברכה'‬ ‫יצחק אפיקומן ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן‪ ,‬וכך הוא‬ ‫ענתה לו אמו‪' :‬עלי קללתך בני' על הקללה אני יוסיף את‬ ‫לא היה יכול אחר כך לאכול מהמטעמים של עשיו‪.‬‬ ‫'בני' עוד ‪ 62‬זה יהיה ברכה‪.‬‬ ‫ובדרך צחות – יש מנהג ישראל שילדים גונבים את‬ ‫האפיקומן‪ ,‬והיו מגדולי ישראל שהתנגדו לזה כי זה מחנך‬ ‫אך שמע בקולי ולך קח לי – אומר רש"י‪ :‬משלי הם‪ ,‬שכך כתב‬ ‫לגניבה‪ ,‬וכל אחד ינהג כמנהגו‪ ,‬ומה המקור למנהג?‬ ‫לה בכתובתה שני גדיי עיזים בכל יום‪ ,‬מכתיבת הכתובה‬ ‫המעשה של יעקב ועשיו היה בליל הסדר‪ ,‬וכמו שהברכה‬ ‫עברו שמונים ושלש שנים‪ ,‬והקב"ה מסבב כל הסיבות דאג‬ ‫של יעקב באה על ידי שהוא עשה מרמה כך גם הילדים‬ ‫שזה מה שיהיה כתוב בכתובה כדי שהברכות יגיעו ליעקב‪,‬‬ ‫ינהגו במרמה ויקבלו מתנות‪.‬‬ ‫הכל מתוכנן והכל לטובה‪.‬‬ ‫ורש"י מדייק את לשון הפסוק 'קח לי' משלי‪ ,‬כך מצאנו גם‬ ‫ויבא לו יין וישת – הטעם של התיבה 'לו' הוא מרכא כפולה‪,‬‬ ‫בתחילת יומא שכשכתוב 'קח לך' זה משלך‪.‬‬ ‫מבאר בזה המשך חכמה‪ :‬כתוב שהשותה כוס יין בבת‬ ‫אחת הרי זה גרגרן‪ ,‬בשלש פעמים מגסי הרוח‪ ,‬אלא צריך‬ ‫אולי ימושני אבי‬ ‫לשתות את הכוס בשתי לגימות‪ ,‬ולכן יש כאן מרכא כפולה‬ ‫הזכרנו בפרשת חיי שרה על הפסוק 'אלי לא תלך האשה'‬ ‫שאת היין הוא שתה בשתי פעמים‪.‬‬ ‫מביא רש"י הקדוש דברי חז"ל‪ :‬אלי כתיב‪ ,‬בת היתה לאליעזר‬ ‫ומחזר שיאמר לו אברהם להשיאו לביתו‪ ,‬אמר לו אברהם‬ ‫ויתכן בעוד אופן – הרי היין היה לארבע כוסות‪ ,‬והד' כוסות‬ ‫בני ברוך ואתה ארור ואין ארור נדבק בברוך‪ ,‬והדיוק הוא‬ ‫מחולקות‪ ,‬שתים לפני הסעודה ושתים לאחריה‪ ,‬וזה נרמז‬ ‫ממה שנכתב 'אלי' חסר‪ ,‬אבל בגר"א כתוב שהדיוק הוא‬ ‫במרכא כפולה שזה היה בב' פעמים‪.‬‬ ‫ממה שהוא אמר 'אולי' שבכללי הלשון כשחוששים מדבר‬ ‫אומרים 'פן'‪ ,‬וממה שאליעזר אמר 'אולי' מוכח שהיה‬ ‫הברכה הכי גדולה להיות תלויים ברבש"ע‬ ‫לו נוח אם זה לא היה יוצא לפועל‪ ,‬ומקשים על דבריו‬ ‫ויתן לך אלוקים – פירש"י ויתן ויחזור ויתן‪ ,‬הפשט הפשוט‬ ‫מהפסוק בפרשה שלנו 'אולי ימושני אבי' הרי יעקב כל כך‬ ‫שהקב"ה יתן הרבה בלי הפסקה‪ ,‬אבל יתכן לפרש בזה‬ ‫פיחד מזה‪ ,‬הוא אמר 'והבאתי עלי קללה ולא ברכה' למה‬ ‫בעוד אופן‪ :‬הגמרא ביומא עו‪ .‬מביאה שאלו תלמידיו את‬ ‫לא כתוב 'פן' ימושני אבי? ומבארים בזה‪ :‬למרות שיעקב‬ ‫ר' שמעון בר יוחאי מפני מה לא ירד להם מן לישראל פעם‬ ‫אבינו כל כך פחד מהקללה אבל 'תתן אמת ליעקב' הוא‬ ‫בי‬ ‫ג רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫שלו ימשיכו לסעוד על שולחנו שלש ארוחות ביום אבל‬ ‫אחת בשנה‪ ,‬אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה‬ ‫הוא לא ידרוך בארמון שלש שנים‪ ,‬והמלך נותן לו כרטיס‬ ‫למלך בשר ודם שיש לו בן אחד‪ ,‬פסק לו מזונותיו פעם אחת‬ ‫ויזה שהוא יוכל לאכול בכל מסעדה שהוא ירצה כמה‬ ‫בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה‪ ,‬עמד‬ ‫שהוא רוצה על חשבון המלך‪ ,‬אבל לארמון אתה לא נכנס‬ ‫ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום‪ ,‬אף‬ ‫שלש שנים‪ ,‬הבן הזה מסודר‪ ,‬אבל הוא קיבל עונש הוא לא‬ ‫ישראל מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר‬ ‫רואה את פני המלך‪ ,‬וזה מה שהנחש התקלל שהוא לא‬ ‫שמא לא ירד המן למחר ונמצאו כולם מתים ברעב‪ ,‬נמצא‬ ‫יראה את פני המלך‪ ,‬כל הנבראים צריכים לייחל לקב"ה‬ ‫כולם מכוונים את ליבם לאביהם שבשמים‪ ,‬זה המעלה‬ ‫והתלות שלהם ברבש"ע בונה להם את הקשר עם הקב"ה‪,‬‬ ‫הגדולה של המן‪ ,‬כשהם חיו במדבר המקרר שלהם היה‬ ‫אבל הנחש לא מרגיש שהוא צריך את הקב"ה‪ ,‬הוא מנותק‪.‬‬ ‫ריק‪ ,‬לא היה להם אוכל לילדים‪ ,‬לא היה להם כלום לשמור‬ ‫מהיום למחר‪ ,‬היה להם רק את הביטחון בקב"ה שגם מחר‬ ‫הנחש זה ההפך המוחלט מאוכלי המן‪ ,‬ולכן בפרשת חוקת‬ ‫ירד מן‪ ,‬לפי זה יתכן לומר שיצחק מברך‪' :‬ויתן ויחזור ויתן'‬ ‫כתוב שכשכלל ישראל התלוננו על המן הקב"ה שלח בהם‬ ‫הכונה היא שהקב"ה לא יתן לך את הכל בבת אחת‪ ,‬אלא‬ ‫את הנחשים השרפים‪ ,‬זה עונש מידה כנגד מידה‪ ,‬והתיקון‬ ‫תצטרך להיות תלוי בו כל הזמן‪ ,‬ויתן ויחזור ויתן‪.‬‬ ‫הוא 'מסתכלים כלפי מעלה' להיות מחוברים לקב"ה‪.‬‬ ‫למטר השמים תשתה מים‬ ‫פרשת המן זה סגולה לא לזכות בלוטו‬ ‫כתוב בפרשת עקב 'כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא‬ ‫מסופר שפעם בא חסיד לאחד מגדולי האדמורי"ם ואמר‬ ‫כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן‬ ‫לו שהוא אומר כל יום פרשת המן שנים מקרא ואחד‬ ‫הירק‪ ,‬והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים‬ ‫תרגום‪ ,‬ובכל שבוע אני קונה כרטיס הגרלה בלוטו ואני לא‬ ‫ובקעות למטר השמים תשתה מים' בארץ מצרים יש את‬ ‫זוכה כלום‪ ,‬למה הסגולה של פרשת המן לא עוזרת לי?‬ ‫הנילוס שמקבל מים מכל אפריקה‪ ,‬יש שם תמיד מים‪ ,‬אין‬ ‫אמר לו האדמו"ר דבר חכם מאד‪ :‬אתה אומר פרשת המן‬ ‫להם לחץ אם השנה ירד מספיק גשם או לא‪ ,‬הם לא דואגים‬ ‫ורוצה לזכות בפיס?? אין דבר שהוא הפוך מפרשת המן‬ ‫מהמפלס העליון של הכנרת ולא מהמפלס התחתון‪ ,‬אבל‬ ‫כמו לזכות בלוטו! ר' שמעון בן יוחאי אומר שהמעלה של‬ ‫לארץ ישראל יש ברכה 'למטר השמים תשתה מים' מי שגר‬ ‫אוכלי המן היא שהם כל יום מקבילים את פני המלך‪ ,‬ואתה‬ ‫בארץ ישראל צריך כל הזמן את הקב"ה‪ ,‬זה הברכה הכי‬ ‫רוצה לזכות במליון דולר בלוטו ולהיות מסודר לכל החיים?‬ ‫גדולה שיש‪ ,‬ומיד אחר כך כתוב את פרשת והיה אם שמוע‬ ‫להיות מנותק לגמרי מהרבש"ע? זה נחש ולא מן‪ ,‬הסגולה‬ ‫ששם הקב"ה מבטיח שאם נעבוד אותו כמו שצריך 'ונתתי‬ ‫של פרשת המן היא שיהיה לך בכל יום מה שאתה צריך‬ ‫מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש גו''‪.‬‬ ‫לאותו יום‪ ,‬ואתה אומר פרשת המן ורוצה לזכות בלוטו??‬ ‫והוספנו על זה שאולי מי שרוצה לזכות בלוטו שיגיד את‬ ‫קללת הנחש‬ ‫פרשת הנחש‪ ,‬כי לזכות בלוטו זה העונש של הנחש‪...‬‬ ‫מענין לענין ‪ -‬הגמרא ביומא עה‪ :‬מביאה תניא אמר ר' יוסי‬ ‫מה זה נקרא להיות מסודר?‬ ‫בא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם‪ ,‬מידת בשר‬ ‫ודם מקניט את חבירו יורד עמו לחייו אבל הקב"ה אינו כן‪,‬‬ ‫לפעמים האדם מרגיש אם רק לא היתה לי את הטירדה‬ ‫קילל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו‪ ,‬יורד למטה מזונותיו‬ ‫הזו הייתי מסודר‪ ,‬לכל אדם יש איזה שהוא קושי‪ ,‬בעיות‬ ‫עמו‪ ,‬ולכאורה הנחש מסודר טוב לכל החיים‪ ,‬ואיזה קללה‬ ‫בריאות‪ ,‬פרנסה‪ ,‬זיווגים‪ ,‬צער גידול בנים‪ ,‬אם רק הכל היה‬ ‫יש כאן? בכל מקום שהוא נמצא יש לו את האוכל שלו‪,‬‬ ‫רגוע לי הייתי מסודר‪ ,‬רבותי‪ ,‬אוי ואבוי אם היית מסודר!‬ ‫כתוב בספר שם משמואל בשם ר' יצחק מוואערקא דבר‬ ‫כל המהות של בריאת האדם‪ ,‬כל שייכות לקרבת אלוקים‬ ‫נפלא – כתוב בפסוק 'עיני כל אליך ישברו' כל הנבראים‬ ‫מגיעה מהמצבים האלו שהוא מרגיש 'אשא עיני אל ההרים‬ ‫בעולם מייחלים לקב"ה‪ ,‬אבל הנחש מנותק מהקב"ה‪ ,‬הוא‬ ‫מאין יבוא עזרי‪ ,‬עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' ככל‬ ‫לא מרגיש שהוא צריך אותו‪ ,‬יש לו את כל מה שהוא צריך‬ ‫שהאדם מרגיש יותר את התלות בקב"ה ככה הוא יותר‬ ‫לכל החיים‪ ,‬זה הקללה הכי גדולה‪.‬‬ ‫מסודר‪ ,‬בשביל זה ירדנו לעולם ועל ידי זה אנחנו זוכים‬ ‫להידבק בשכינה הקדושה ולחיי נצח‪.‬‬ ‫העונש הכי גדול זה להיות מנותקים מהקב"ה‬ ‫הבריסקער רב היה צריך כל ראש חודש כסף לחלק‬ ‫משל למה הדבר דומה – מלך שבנו סרח והתנהג בצורה‬ ‫לאברכים שלמדו אצלו‪ ,‬ובכל פעם הוא היה לוקח ספר‬ ‫שלא מתאימה‪ ,‬והעונש שהמלך נתן לו הוא שכל האחים‬ ‫גי‬ ‫ג רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫דרך דרש מדבר על תורה שנמשלה ללחם כמו שכתוב לכו‬ ‫תהילים ומתפלל וזוכה לישועה‪ ,‬והוא אמר‪ :‬אם יבוא אלי‬ ‫לחמו בלחמי‪ ,‬ונמשלה למים כמו שכתוב הוי כל צמא לכו‬ ‫גביר ויציע לי מליון דולר אני לא יקח את זה ממנו‪ ,‬לא שוה‬ ‫למים‪ ,‬ולפי דברינו זה מרמז על תלמוד ואגדה שנמשלו‬ ‫לי למכור את הטעם בתפילה כשמוכרחים לישועה ולזכות‬ ‫ללחם ולמים‪ ,‬והמשך הפסוק והסירותי מחלה מקרבך‬ ‫לראות את הישועה של הקב"ה בכל חודש מחדש בשביל‬ ‫מדבר על חולי הנפש דהיינו היצר הרע‪ ,‬באבות דרבי נתן‬ ‫מליון דולר‪.‬‬ ‫[סופכ"ט] 'כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גיבור‬ ‫ואינו מזויין‪ ,‬כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש‬ ‫תורה שבכתב ושבעל פה תלמוד ואגדה‬ ‫וזיין בידו‪ ,‬יש בידו זה וזה גיבור ומזויין' וגיבור כאן מדבר‬ ‫ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן‬ ‫על גיבור במלחמת היצר‪ ,‬שהקב"ה אומר בראתי יצר הרע‬ ‫ותירוש – אומר המדרש‪ :‬מטל השמים זו תורה שבכתב‪,‬‬ ‫בראתי לו תורה תבלין‪ ,‬ויש כאלו שלומדים כל היום הלכה‬ ‫משמני הארץ זו תורה שבעל פה‪ ,‬ורוב דגן זה תלמוד‪,‬‬ ‫ומזניחים את לימוד המוסר שזה אגדות חז"ל‪ ,‬ויש שלומדים‬ ‫ותירוש זה אגדה‪ ,‬מה ביאור הדברים? בתורה שבכתב‬ ‫כל היום מוסר ומזניחים את לימוד ההלכה‪ ,‬אבל האמת‬ ‫אנחנו לא מתערבים‪ ,‬אנחנו לא יכולים לשנות קוצו של‬ ‫היא שכדי להיות גיבור מזויין נגד היצר הרע צריך את‬ ‫יו"ד מהצורה שמשה רבינו הוריד לנו את התורה מהשמים‪,‬‬ ‫שניהם‪ ,‬וזה מרומז כאן בפסוק וברך את לחמך שזה לימוד‬ ‫אבל תורה שבעל פה הקב"ה הורידה לארץ וחכמי ישראל‬ ‫ההלכה שהוא כמו לחם שצריך להתייגע בחרישה זריעה‬ ‫הם הבעלי בתים האמיתיים על התורה‪ ,‬כפי איך שחכמי‬ ‫קצירה וכל מלאכות הפת‪ ,‬וכך גם בהלכה צריך להתייגע‬ ‫ישראל פוסקים את ההלכה כאן בארץ נקבע ההלכה‬ ‫עד שמסיק שמעתא אליבא דהלכתא‪ ,‬ואת מימיך זה‬ ‫גם למעלה‪ ,‬ולכן 'מטל השמים' זה תורה שבכתב שבאה‬ ‫אגדה שמושכת את לב האדם כמים כמו שמבואר בגמרא‬ ‫מהשמים‪' ,‬משמני הארץ' זה תורה שבעל פה שזה נקבע‬ ‫בחגיגה‪ ,‬ועל ידי זה והסירותי מחלה מקרבך שהאדם יצליח‬ ‫כאן בארץ על פי חכמי ישראל‪.‬‬ ‫להלחם עם היצר הרע‪.‬‬ ‫ולמה רוב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה? הגמרא בשבת‬ ‫כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם‬ ‫אומרת על הפסוק 'כל משען לחם וכל משען מים' משען‬ ‫לחם זה בעלי הלכה ומשען מים זה בעלי אגדה‪ ,‬הלכה זה‬ ‫וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך‪ ,‬עד שוב‬ ‫כמו לחם שצריך לעבור טחינה ולישה ואפיה עד שהוא‬ ‫אף אחיך ממך גו' – ר' איצל'ה וואלוזינער מבאר את כפילות‬ ‫ראוי למאכל‪ ,‬כך הלכה צריך הרבה יגיעה ועמל לברר‬ ‫הלשון בפסוק‪ ,‬הוא מביא יסוד מהנפש החיים וכבר קדמו‬ ‫שמעתא אליבא דהילכתא‪ ,‬אבל אגדה נמשלה למים שזה‬ ‫בזה האור החיים הקדוש‪ ,‬כתוב בפסוק 'כמים פנים לפנים‬ ‫קל ולומדים את זה כמות שהוא‪ ,‬ולכן 'רוב דגן' זה תלמוד‬ ‫כן לב האדם לאדם' כמו שהמים הם כמו ראי שכפי איך‬ ‫'ותירוש' שזה שתיה זה אגדה‪ ,‬וכך גם יש מדרש 'ואכלת זה‬ ‫שהאדם מסתכל לעברם כך הם משתקפים מולו‪ ,‬כך יש‬ ‫תלמוד ושבעת זה אגדה' וזה מקביל למה שכתוב ואכלת‬ ‫כח סגולי בטבע שכשהלב של ראובן אוהב את שמעון‬ ‫זו אכילה ושבעת זו שתיה‪ ,‬לשון אכילה לתלמוד שדומה‬ ‫אז שמעון אוהב אותו בחזרה‪ ,‬גם אם הוא לא עשה שום‬ ‫ללחם‪ ,‬ושבעת זה שתיה שזה בלי עמל‪.‬‬ ‫פעולה חיצונית שמראה את האהבה‪ ,‬כך זה באהבה וכך‬ ‫זה בשנאה‪ ,‬והאור החיים הקדוש אותר את אותו יסוד‬ ‫וברך את לחמך ואת מימיך‬ ‫על הפסוק בפרשת כי תשא 'ודיבר ה' עם משה פנים אל‬ ‫פנים כאשר ידבר איש אל רעהו' כמו שאיש אל רעהו יש‬ ‫בפרשת משפטים כתוב ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את‬ ‫מהלך של כמים פנים לפנים‪ ,‬כך כשאדם רוצה לדעת כמה‬ ‫לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך' כתוב בחז"ל על‬ ‫הוא אהוב לפני הקב"ה הוא יכול לבדוק כמה הוא אוהב‬ ‫חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים‬ ‫את הקב"ה‪ ,‬אומר ר' איצל'ה‪ :‬מה יהיה הסימן של יעקב‬ ‫שעה אחת וחוזרין ושוהים שעה אחת‪ ,‬והגמרא בברכות‬ ‫'שתשוב חמת אחיך'? 'עד שוב אף אחיך ממך' כשאתה לא‬ ‫[לב‪ ]:‬מקשה וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפילה‬ ‫תכעס עליו הוא לא יכעס עליך‪.‬‬ ‫תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך‬ ‫שחסידים היו 'תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת'‪ ,‬וזה‬ ‫קירוב רחוקים וחינוך הבנים‬ ‫מרומז כאן בפסוק 'ועבדתם את ה' אלוקיכם' איזו היא‬ ‫עבודה שבלב הוי אומר זו תפילה‪ ,‬ובשביל להתפלל כראוי‬ ‫והיסוד הזה נכון גם בחינוך הבנים וגם בחינוך התלמידים‬ ‫צריך לשהות שעה אחת לפניה ולאחריה ואיך ילמדו תורה‬ ‫וכך בקירוב רחוקים‪ ,‬מי שרוצה להצליח צריך לאהוב‪,‬‬ ‫ומהיכן יתפרנסו? מסיים הפסוק וברך את לחמך ואת מימיך‬ ‫לאהוב‪ ,‬לאהוב‪ ,‬רק על ידי זה הלב שלהם פתוח‪ ,‬ראש‬ ‫שפשוטו של מקרא זה לחם ומים וזה פרנסה ומזון‪ ,‬ועל‬ ‫די‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫משגיח בישיבה שאל את החזון איש מאיזה ספרים להכין‬ ‫הישיבה הגר' גרשון אומר תמיד‪ :‬לשון המשנה באבות‬ ‫לתלמידים את השיחות‪ ,‬אמר לו החזון איש‪ :‬אין שום‬ ‫'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' אם יש אוהב את הבריות‬ ‫נפקא מינה מאיפה תגיד להם ומה תגיד להם‪ ,‬עיקר מה‬ ‫אפשר לקרב‪ ,‬אבל מי שלא אוהב את הבריות לא יוכל לקרב‪,‬‬ ‫שמשפיע על התלמידים זה הדוגמא האישית‪ ,‬כשיש את‬ ‫אנשים חושבים שבשביל להתעסק בקירוב צריך ללמוד‬ ‫זה הכל טוב וכשאין את זה שום דבר לא יעזור‪ ,‬החזון איש‬ ‫את המקצוע‪ ,‬צריך להכיר את הסגנון של אותם רחוקים‪,‬‬ ‫היה אומר שכשמחנך או אבא רוצה להעביר מסר לילדים‬ ‫אבל זה לא נכון! הדבר היחיד שצריך זה אהבה‪ ,‬הגר' ראובן‬ ‫אבל הוא עושה את זה מתוך כעס הוא לא מרויח שום דבר‪,‬‬ ‫אלבז שקירב ומקרב תחת כנפי השכינה אלפים ורבבות כל‬ ‫חז"ל הקדושים אומרים 'גדולה שימושה יותר מלימודה'‬ ‫כח ההשפעה שלו זה על ידי אהבה‪ ,‬הוא מחבק ומקרב כל‬ ‫המסר שאתה מעביר לילד זה 'לימודה'‪ ,‬אבל מה שאתה‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬היו אצלי פעם זוג חילונים שהתארחו במשך‬ ‫כועס והפנים שלך אדומות כמו סלק זה 'שימושה' ויהיה‬ ‫שבת שלימה‪ ,‬לקחתי אותם לשמוע דרשה אצל הרב אלבז‪,‬‬ ‫לזה השפעה יותר גדולה על הילד‪ ,‬אתה מחנך אותו להיות‬ ‫במשך חודשים אחר כך הם דיברו על קבלת הפנים שהוא‬ ‫כעסן‪.‬‬ ‫עשה להם‪.‬‬ ‫מחנך גדול סיפר שלפני שהוא התחיל להתעסק עם חינוך‬ ‫למה עשיו לא גירש את נשיו‬ ‫תלמידים הוא נכנס להרב וולבה וביקש ממנו הדרכה‪ ,‬אמר‬ ‫וילך עשיו אל ישמעאל ויקח את מחלת גו' – אומר רש"י‪:‬‬ ‫לו הרב וולבה‪ :‬כל מי שמתעסק עם תלמידים צריך לדעת‬ ‫הוסיף רשעה על רשעתו שלא גירש את הראשונות‪ ,‬צריך‬ ‫שלשה דברים‪ ,‬ליב האבן‪ ,‬ליב האבן‪ ,‬ליב האבן‪[ ,‬לאהוב‪,‬‬ ‫להבין‪ :‬מה עשיו חשב? הרי הוא עשה את זה בגלל שרעות‬ ‫לאהוב‪ ,‬לאהוב]‪ ,‬כך זה עם ילדים וכך זה עם תלמידים‪,‬‬ ‫בנות כנען בעיני אביו‪ ,‬איזה תועלת יש מזה אם הוא לא‬ ‫עם אהבה אפשר לשבור את כל המחיצות‪ ,‬הילד מרגיש‬ ‫מגרש את הראשונות? והביאור בזה‪ :‬למדנו בפרשת נח‬ ‫שאתה אוהב אותו באמת ורק כך הלב שלו נפתח‪.‬‬ ‫שחם ראה את ערות אביו ונח קילל את בנו כנען‪ ,‬ולמה?‬ ‫כתוב ברמב"ן וברבינו בחיי שאם הוא היה מקלל את חם‬ ‫הקללה לא היתה עוברת לזרעו כי חם כבר הוליד את כל‬ ‫וירא עשיו כי ברך יצחק את יעקב ושילח אותו פדנה ארם‬ ‫ילדיו‪ ,‬לכן הוא קילל את כנען כדי שזה ימשיך לדורות‬ ‫לקחת לו משם אשה בברכו אותו ויצו עליו לאמר לא תיקח‬ ‫הבאים‪ ,‬וכך גם עשיו לא רצה שהקללה של בנות כנען‬ ‫אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה‬ ‫תעבור לזרעו‪ ,‬והוא ראה שיצחק מברך את יעקב כשהוא‬ ‫ארם‪ ,‬וירא עשיו כי רעות בנות כנען גו' – צריך להבין למה‬ ‫מצוה אותו לא לקחת אשה מבנות כנען‪ ,‬כי כדי שהברכות‬ ‫בתוך כל מה שעשיו רואה התורה כותבת 'וישמע יעקב אל‬ ‫יחולו על הזרע צריך שהזרע לא יהיה מבנות כנען‪ ,‬אמר‬ ‫אביו ואל אמו'? והביאור הוא שהתורה באה ללמדינו את‬ ‫עשיו לעצמו‪ :‬הרי גם אני קיבלת ברכה והילדים שלי הם‬ ‫הכח של דוגמא אישית‪ ,‬מה שעשיו ראה שיצחק ציוה על‬ ‫מבנות כנען‪ ,‬לכן הוא לקח עוד אשה שלא מבנות כנען כדי‬ ‫יעקב ושילח אותו לפדן ארם לא השפיע עליו‪ ,‬רק כשהוא‬ ‫שעל הזרע הזה תחול הברכה‪.‬‬ ‫ראה את ה'וישמע יעקב' זה מה שהצליח להשפיע עליו‪.‬‬ ‫פרשת תולדות • שיעור ד‬ ‫אנוכי עשו בכורך • הראהו בית המקדש בנוי וחרב • עמל ההלכה ויראת חטא •‬ ‫כוח המצוות והרחקות דרבנן • נישואי עשיו וישמעאל ללמד שנטמן בבית עבר •‬ ‫וישתחוו לך בני אמך • ועוד ביאורים והארות‬ ‫(מס' שיעור ‪)31052965‬‬ ‫הוא מדבר עם יצחק והוא שומע 'אנוכי עשיו בכורך'‪ ,‬מה‬ ‫האמת והשקר‬ ‫שליעקב יש כוונות ופירושים אחרים למשפט שהוא אומר‬ ‫ויאמר יעקב אנוכי עשיו בכורך – אומר רש"י‪ :‬אנוכי הוא‬ ‫זה לא גורם שזה לא יהיה שקר ומרמה‪.‬‬ ‫המביא לך‪ ,‬עשיו בכורך‪ ,‬ויש להקשות האם זו לא רמאות?‬ ‫וט‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫אונס מועילים הדברים שבלב לפרש את הדיבור שכוונתו‬ ‫ונבאר בזה בסייעתא דשמיא בשני דרכים – שמעתי מדודי‬ ‫רק להיום‪ ,‬וכך גם אצל יעקב‪ ,‬המשמעות הפשוטה של‬ ‫הגר' שמעון משה דיסקין זצ"ל שהסביר את הדברים על‬ ‫הדיבור היא שעשיו הוא הבכור‪ ,‬אבל מכיון שיעקב היה‬ ‫פי משל‪ :‬ניגש אליך יהודי חוצניק ושואל אותך איזה קו‬ ‫במצב של אונס הדברים שבלב מועילים לפרש את‬ ‫מגיע להר נוף? אתה שואל אותו‪ :‬מה אתה צריך בהר נוף?‬ ‫המשמעות כפי כוונת הלב‪ ,‬והכונה של יעקב היתה אנוכי‬ ‫והוא עונה‪ :‬אני צריך להגיע לישיבת קול תורה‪ ,‬אתה מנסה‬ ‫הוא המביא לך ועשיו בנך בכורך‪.‬‬ ‫להסביר לו שישיבת קול תורה נמצא בבית וגן ולא בהר נוף‪,‬‬ ‫אבל הוא לא מבין מה אתה רוצה מהחיים שלו ומתעקש‬ ‫למה צריך דוקא את ריח 'בוגדיו' בשביל ברכה?‬ ‫שהוא רוצה להגיע דוקא להר נוף‪ ,‬אתה שיודע את האמת‬ ‫וירח ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה‬ ‫היכן נמצאת ישיבת קול תורה איזה קו אתה צריך להגיד‬ ‫אשר בירכו ה' – כתוב על זה במדרש הראהו בית המקדש‬ ‫לו‪ ,‬את הקו שמגיע להר נוף או לבית וגן? אם תגיד לו‬ ‫בבנינו בחורבנו ובבנינו‪ ,‬בבנינו ראה ריח בני‪ ,‬בחורבנו כריח‬ ‫איזה קו מגיע להר נוף אתה מדריך אותו בדרך של שקר‪,‬‬ ‫השדה שנאמר ציון שדה תחרש‪ ,‬מה כתוב כאן? על תחילת‬ ‫ואם אתה אומר לו את הקו של בית וגן אתה מדריך אותו‬ ‫הפסוק יש מדרש מפורסם 'וירח את ריח בגדיו' אל תקרי‬ ‫בדרך האמיתית‪ ,‬והנמשל ‪ -‬יצחק אבינו רצה לברך את‬ ‫בגדיו אלא בוגדיו כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות‪ ,‬שני‬ ‫מי שראוי והגון לברכה‪ ,‬הוא רצה לברך את הבכור ויעקב‬ ‫היהודים האלו הגיעו לתהום ולשפל המדרגה שאי אפשר‬ ‫אבינו הוא היה הבכור‪ ,‬ויעקב אבינו הוביל את יצחק לרצון‬ ‫לדמיין שיהודי יכול להגיע לכזה שפלות‪ ,‬ובבת אחת הם זכו‬ ‫האמיתי שלו‪ ,‬ולכן כלפי יצחק אין כאן שום רמאות כי הוא‬ ‫לצאת מאפילה לאור גדול והיו מגדולי מקדשי שם שמים‬ ‫מכוין אותו למקום שאליו הוא באמת רוצה להגיע‪ ,‬אבל גם‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬מי היה יוסף משיתא? כשנכנסו נכרים‬ ‫כשהתוכן הוא אמיתי ואין שום איסור של בין אדם לחבירו‬ ‫להיכל הם פיחדו להיכנס לבית המקדש להוציא כלים והם‬ ‫ביחס ליצחק עדיין יש ענין לא להוציא מהפה מילים של‬ ‫חיפשו יהודי בוגד ושפל שיסכים להיכנס ראשון ובתמורה‬ ‫שקר‪ ,‬זה איסור שהוא בין האדם לעצמו ולא ביחס לחבירו‪,‬‬ ‫לזה הוא יקבל את הכלי הראשון שהוא יוציא‪ ,‬יוסף משיתא‬ ‫את הבעיה הזאת פתר יעקב אבינו במה שהוא התכוין‬ ‫נכנס והוציא לעצמו את המנורה אבל הרומאים 'אשר פיהם‬ ‫אנוכי הוא המביא לך ועשיו הוא בנך בכורך‪ ,‬ואמרו לי שעל‬ ‫דיבר שוא וימינם ימין שקר' אמרו לו שכלי כזה לא מתאים‬ ‫דרך זו ביאר מרן הגר' שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל‪.‬‬ ‫להדיוט ולקחו את זה למלך‪ ,‬והם אמרו לו שיכנס עוד‬ ‫על פי זה ביארנו פשט בשני פסוקים‪ ,‬דוד המלך מבקש‬ ‫פעם ועכשיו מה שהוא יבחר יהיה שלו‪ ,‬ויוסף משיתא לא‬ ‫'הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה' לשון זה דבר‬ ‫הסכים להיכנס בשום אופן‪ ,‬הם הבטיחו לו הרים וגבעות‬ ‫פנימי ושפה זה דבר חיצוני‪ ,‬ודוד המלך מבקש 'הצילה‬ ‫אבל הוא נשאר עיקש בסירובו‪ ,‬כשלא עזרו ההבטחות‬ ‫נפשי משפת שקר' מדיבור חיצוני שלא יהיה בשקר‪' ,‬מלשון‬ ‫התחילו בעינויים ולקחו מסור של נגרים והתחילו לנסר‬ ‫רמיה' זה הפנימיות שזה שקר בתוכן ובמהות של הדברים‪,‬‬ ‫אותו איברים איברים והוא לא צעק אי אי‪ ,‬לא מד"א‪ ,‬לא‬ ‫ובישעיה כתוב בפסוק 'שפתותיכם דיברו שקר לשונכם‬ ‫הצלה‪ ,‬הוא רק אמר 'לא דיי שהכעסתי לבוראי פעם אחת‬ ‫עולה תהגה' וגם כאן זה מתפרש על אותו דרך‪' ,‬שפתותיכם'‬ ‫אכעיסנו פעם אחרת'? וכך יצאה נשמתו בטהרה‪ ,‬יהודי‬ ‫זה הדיבור החיצוני‪' ,‬לשונכם' הפנימיות שזה הלשון 'עולה‬ ‫שהגיע לכזה שפל בזמן החורבן שמוכן בשביל בצע כסף‬ ‫תהגה' היא מרמה ועושה עוולות‪ ,‬כי כל החיסרון בפנימיות‬ ‫להיכנס ולקחת את המנורה הטהורה הגיע בבת אחת לכזו‬ ‫זה דוקא כשמרמים עם זה או עושים עם זה עוולות‪.‬‬ ‫מדריגה להיות מגדולי מקדשי שם שמים בכל הדורות‪ ,‬ורק‬ ‫כשיצחק אבינו ראה את ריח בוגדיו הוא אמר שהוא ראוי‬ ‫מתי דברים שבלב מועילים לפרש דיבור‬ ‫לברכה‪ ,‬ולכאורה יש כאן תמיהה – האם לא מספיק ליצחק‬ ‫ונראה לבאר בזה בעוד אופן – אחד מארבעה נדרים‬ ‫שיוצאים מיעקב רבי עקיבא וחביריו? גם אותו סרקו‬ ‫שהתירו חכמים זה נדרי אונסין‪ ,‬כשאדם נודר לחרם או‬ ‫במסרקות של ברזל‪ ,‬ראויה תורה להינתן על ידו‪ ,‬שורש‬ ‫למוכס שהתבואה ההיא תרומה ואומר 'יאסרו כל פירות‬ ‫תורה שבעל פה‪ ,‬אבל זה לא מספיק! כדי לברך את יעקב‬ ‫העולם עלי אם זו תרומה'‪ ,‬ובליבו הוא חושב שהוא אוסר‬ ‫אבינו צריך לראות את בוגדיו‪ ,‬למה?‬ ‫על עצמו רק היום למרות שהמשמעות המילולית היא‬ ‫שהוא נאסר לעולם‪ ,‬ומבאר הר"ן [נדרים כח‪ ].‬שהפיתרון‬ ‫אל תראוני שאני שחרחורת‬ ‫הזה מועיל רק באונסין‪ ,‬אבל בסתם נדר הולכים אחרי‬ ‫כתוב כאן יסוד גדול – מבואר בפסוקים ובמדרשים‬ ‫המשמעות הפשוטה של הלשון‪ ,‬ובסתמא כשאדם אוסר‬ ‫שהנקודה במעלת ישראל על אומות העולם זה בנקודה‬ ‫על עצמו פירות עולם זה עד עולם‪ ,‬אבל כשיש מצב של‬ ‫זט‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫זה מוכיח ומגלה שגם כשהוא היה בתוך התהום עדיין היה‬ ‫הפנימית‪ ,‬בבעצם‪ ,‬יהודי גם כשהוא מלוכלך בחטאים זה‬ ‫'ליבי ער'‪ ,‬זה מראה ששורש נשמות ישראל תמיד נשארים‬ ‫לכלוך חיצוני אבל הנקודה הפנימית של כל יהודי ויהודי‬ ‫לפי זה יאירו דברי המדרש על סוף‬ ‫דבוקים בקב"ה‪,‬‬ ‫נשארת תמיד דבוקה בקב"ה‪ ,‬ואצל אומות העולם זה‬ ‫הפסוק 'הראהו בית המקדש בבנינו בחורבנו ובבנינו' שיטת‬ ‫להיפך הנקודה הפנימית תמיד מנותקת מהקדושה‪ ,‬גם‬ ‫הרמב"ם שקדושת בית המקדש לא בטלה בזמן החורבן‬ ‫כשהם מקיימים מצוות זה מעשים חיצוניים‪ ,‬וכל שיר‬ ‫וכך נוקטים הפוסקים בזמנינו שכניסה למקום המקדש‬ ‫השירים מלא בפסוקים שמורים את הענין הזה וזה מה‬ ‫בטומאה זה איסור כרת‪ ,‬והרמב"ם מקשה על עצמו מפני‬ ‫שכנסת ישראל אומרת 'אני ישנה וליבי ער' גם כש'אני‬ ‫מה אני אומר שקדושת הארץ לענין תרומות ומעשרות‬ ‫ישנה' מהמצוות במעשים אבל 'ליבי ער' הנקודה הפנימית‬ ‫בטלה וקדושת המקדש לא בטלה? כי קדושת המקדש‬ ‫שלי ערה ודבוקה בקב"ה‪ ,‬וכך גם הקב"ה אומר לכנסת‬ ‫לא תלויה במקדש אלא בשכינה ששורה במקדש ושכינה‬ ‫ישראל 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך' גם כשיש לך מום זה‬ ‫אינה בטלה לעולם‪ ,‬ואפשר לפרש על פי דרוש 'וירח את‬ ‫לא 'בך' אלא חיצוני‪' ,‬אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני‬ ‫ריח בגדיו' הוא ראה איך נראים הבוגדים של כלל ישראל‬ ‫השמש' המדרש מביא משל על כלל ישראל אחרי חטא‬ ‫ואמר 'ראה ריח בני ריח השדה אשר בירכו ה'' כמו בית‬ ‫העגל – מלך שהמלכה הגישה לו את האוכל בידים מפויחות‬ ‫המקדש בחורבנו‪ ,‬הריח של כלל ישראל הוא כמו של בית‬ ‫והמלך כעס עליה וגירש אותה מעל פניו לתקופה‪ ,‬היתה‬ ‫המקדש שכשם שבחורבנו קדושתו לא בטלה כי קדושתו‬ ‫לה שפחה כושית שאמרה אולי עכשיו המלך ישא אותי‬ ‫בגלל השכינה והשכינה אינה בטלה לעולם‪ ,‬כך גם קדושת‬ ‫לאשה‪ ,‬אמרו לה שוטה שבעולם! אצל המלכה הלכלוך היה‬ ‫נשמות ישראל היא בגלל השכינה השורה בהם ושכינה‬ ‫חיצוני והיה אפשר לרחוץ אותו ובכל אופן המלך כעס‪ ,‬הוא‬ ‫אינה בטלה לעולם‪.‬‬ ‫יקח אותך שהגנים הפנימיים שלך הם שחורים?? כך גם‬ ‫אמרו אומות העולם אחרי חטא העגל אולי עכשיו הקב"ה‬ ‫מה החביבות של עירוב תבשילין יותר משאר מצוות דרבנן?‬ ‫יבחר בנו‪ ,‬אומרת כנסת ישראל 'אל תראוני שאני שחרחורת‬ ‫עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי‬ ‫ששזפתני השמש' אצלי הלכלוך הוא חיצוני‪ ,‬אדם לבן‬ ‫חוקתי ותורתי – אומרים חז"ל הקדושים במסכתא יומא‪:‬‬ ‫שעובד בפחם הוא נעשה שחור חיצונית אבל הגנים שלו‬ ‫קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה‬ ‫נשארים גנים של אדם לבן‪ ,‬לעומת כושי סייד שצבוע בלבן‬ ‫ואפילו עירובי תבשילין‪ ,‬והתוספות ישנים שם מתקשה‬ ‫הוא נראה לנו לבן אבל הגנים שלו הם שחורים‪ ,‬זה ההבדל‬ ‫מה הרבותא בעירובי תבשילין? ומשמע שיש בעירובי‬ ‫בין ישראל לאומות העולם‪.‬‬ ‫תבשילין איזו שהיא מעלה יותר משאר מצוות דרבנן‪ ,‬ומה‬ ‫בפרשת בלק כתוב 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל‬ ‫היא אותה מעלה?‬ ‫בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו' אומר האור החיים‬ ‫ונראה לבאר בזה בעזר ה' – ידוע הקושיה המפורסמת איך‬ ‫הקדוש שהפסוק הזה מורה על הנקודה שהזכרנו במעלת‬ ‫יעקב אבינו נשא שתי אחיות הרי האבות הקדושים קיימו‬ ‫ישראל על כל האומות‪' ,‬לא הביט און ביעקב' גם כשיש‬ ‫את כל התורה כולה‪ ,‬ודרכו של המהר"ל בזה שהאבות‬ ‫און זה לא ביעקב אלא זה חיצוני‪' ,‬ולא ראה עמל בישראל'‬ ‫הקדושים קיימו רק מצוות עשה ולא מצות לא תעשה‪,‬‬ ‫העמל והעוונות הם לא בישראל‪ ,‬כי הנקודה הפנימית‬ ‫והוא מבאר שמצות עשה זה כמו הבאת דורון למלך וגם‬ ‫של כל יהודי נשארת נקיה למרות החטאים‪ ,‬והוא מאריך‬ ‫מי שלא מצווה יכול להביא את הדורון‪ ,‬אבל לא תעשה‬ ‫ומביא הרבה פסוקים שמבואר בהם את מעלת ישראל‬ ‫זה המראת פי המלך ומי שאינו מצווה לא ממרה את פי‬ ‫בנקודה הזו‪.‬‬ ‫המלך‪ ,‬וכשנתבונן מצוות עירובי תבשילין היא מצות‬ ‫עשה ומברכים עליה‪ ,‬אבל הטעם שתיקנו את המצוה‬ ‫ריח שכינה‬ ‫הזו זה בגלל שיש איסור דרבנן לבשל מיום טוב לשבת‪,‬‬ ‫רבותי‪ ,‬מה שרבי עקיבא יוצא מיעקב אבינו זה לא ראיה‬ ‫וכדי לפתור את האיסור הזה הם תיקנו עירובי תבשילין‪,‬‬ ‫והוכחה על מעלת נשמת ישראל שהנקודה הפנימית‬ ‫ואברהם אבינו הרי לא קיים את הלא תעשה והוא היה יכול‬ ‫תמיד נשארת דבוקה בקב"ה ואף על פי שאני ישנה ליבי‬ ‫לבשל מיום טוב לשבת גם בלי עירובי תבשילין‪ ,‬ואצלו אין‬ ‫ער‪ ,‬מתי זה כן מתגלה? כשרואים רשעים כאלו שהגיעו‬ ‫שום טעם לעשות עירובי תבשילין‪ ,‬אבל היתה לאברהם‬ ‫לשאול תחתית ובבת אחת הם יוצאים מאפילה לאור גדול‬ ‫זי‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫ערך המקדש‪' ,‬ושמרתם זו משנה' ידוע מר' ישראל ומהחזון‬ ‫אבינו כזו חביבות לקיים כל מצוה דרבנן שאפילו עירובי‬ ‫איש שאין דבר שמחזק באדם את הערך של קיום המצוות‬ ‫תבשילין שזה מצות עשה שלא נוגעת אליו כי זה פיתרון‬ ‫כמו הלימוד של ההלכות‪ ,‬אדם שלומד הלכות שבת יהיה‬ ‫ללא תעשה‪ ,‬אפילו כזו מצוה הוא קיים‪.‬‬ ‫הרבה יותר ירא וחרד ונזהר בהלכות שבת ממי שבמשך‬ ‫כל החיים ילמד בספרי מוסר את חומר העוון של חילול‬ ‫איסורים עם תקנות‬ ‫שבת‪ ,‬כי הכלי הגדול לקנות את הערך האמיתי לקיום‬ ‫ובפסוק כתוב 'וישמור משמרתי' אומר רש"י גזירות להרחקה‬ ‫המצוה זה הלימוד של ההלכות של אותה מצוה‪ ,‬וראינו‬ ‫על אזהרות שבתורה‪ ,‬כגון שניות לעריות ושבות לשבת‪,‬‬ ‫אצל גדולי ישראל שככל שהם היו יותר עמלים בסוגיות‬ ‫הגמרא בעירובין כא‪ :‬מביאה 'בשעה שתיקן שלמה עירובין‬ ‫לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא כך הם היו יותר חרדים‬ ‫ונטילת ידים יצאה בת קול ואמרה בני אם חכם ליבך ישמח‬ ‫וזהירים בקיום המצוה‪ ,‬ומאידך ראו עליהם את החביבות‬ ‫ליבי גם אני‪ ,‬חכם בני ושמח ליבי ואשיבה חורפי דבר' והחתם‬ ‫העצומה למצוות האלו‪ ,‬כי הלימוד של ההלכות קובע את‬ ‫סופר מתקשה הרי שלמה המלך תיקן גם שניות לעריות‬ ‫הערך האמיתי למצוות‪.‬‬ ‫ולמה הגמרא לא מזכירה את זה? ומבאר ששניות לעריות‬ ‫זה רק איסור בלי פיתרון‪ ,‬אבל בעירובין ונטילת ידים זה שני‬ ‫גזירות חז"ל קבעו בנפש האדם הרחקה מהאיסור‬ ‫איסורים דרבנן עם תקנה שמתירה את האיסור‪ ,‬הם גזרו‬ ‫והדבר השלישי זה 'משמרת למשמרתי' ‪ -‬לכאורה צריך‬ ‫שידים טמאות ותיקנו נטילת ידים‪ ,‬הם אסרו לצאת מחוץ‬ ‫להבין מה הענין לעשות הרחקות על ההרחקות? למה‬ ‫לתחום ותיקנו עירוב שיתיר אותו‪ ,‬והפסוק 'בני אם חכם‬ ‫הדבר דומה‪ :‬יש שדה מוקשים שאנחנו מעונינים שלא‬ ‫ליבך' זה דוקא על דברים שתיקנו להם גם פיתרון‪ ,‬לפי זה‬ ‫יכנסו אליה‪ ,‬האם יש תועלת להשים סביבה עוד שדה של‬ ‫אפשר לבאר את המשך הפסוק 'ואשיבה חורפי דבר' כתוב‬ ‫מוקשים? מה הרווח בזה? וכך גם בגזירות דרבנן מה הרווח‬ ‫בגמרא היכי דמי אפיקורס דאמר מאי אהנו לן רבנן‪ ,‬הם רק‬ ‫בהם? במקום להיכשל בדאורייתא הוא יכשל בדרבנן?‬ ‫עושים איסורים ולא עוזרים לנו כלום‪ ,‬אבל עירובין ונטילת‬ ‫ודוחק לומר שכל המטרה של הגזירות היתה כדי שיעברו‬ ‫ידים זה שני איסורים דרבנן שחז"ל גם תיקנו פיתרון‪ ,‬על זה‬ ‫רק על איסור דרבנן ולא על איסור דאורייתא‪ ,‬אבל יש לנו‬ ‫כתוב 'ואשיבה חורפי דבר' שמהמצוות האלו יש תשובה‬ ‫טעות‪ ,‬רוב הגזירות דרבנן הם לא שדה מוקשים מסביב‬ ‫לאפיקורס‪ ,‬ויתכן שזה הפשט בפסוק 'איזן וחיקר ותיקן'‬ ‫לשדה מוקשים‪ ,‬אלא הם כמו תעלה מסביב לשדה שאותה‬ ‫איזן זה האזנים שהם הרחקות כמבואר בגמרא ביבמות‪,‬‬ ‫רואים ושמים לב לא להיכנס‪ ,‬כי הגזירות דרבנן הם יותר‬ ‫אבל הוא לא עשה רק איסורים אלא גם 'תיקן' הוא פתר‬ ‫מחסום לנפש מאיסורים דאורייתא‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אם לא היה‬ ‫את האיסורים‪.‬‬ ‫איסור מוקצה והיה מותר להחזיק גפרורים בשבת להדליק‬ ‫אש בשבת היה הרבה פחות מופקע אצלינו‪ ,‬על ידי שיש‬ ‫משמרת מחזקת את ערך הדבר‬ ‫איסור מוקצה נוצרה רתיעה טבעית והרחקה מכל המושג‬ ‫ונרחיב מעט במושג משמרת‪ ,‬המילה 'משמרת' יש לה‬ ‫אש‪ ,‬ובדרך כלל האיסורים דרבנן זה לא רק תוספת הרחקה‬ ‫שלשה משמעויות שלכאורה אין ביניהם שום קשר‪,‬‬ ‫אלא זה סוג איסור וגדר שקובע ומייצר בנפש האדם ריחוק‬ ‫'משמרת' מתפרש כגזירה והרחקה דרבנן‪ ,‬ובחז"ל מצאנו‬ ‫מהעבירה‪ ,‬ניקח לדוגמא את ימי חול המועד שהאיסור‬ ‫גם 'ושמרתם זו משנה'‪ ,‬וכך מצאנו גם 'ושמרו את משמרת‬ ‫בהם עיקרו מדברי תורה‪ ,‬ובעוונותינו הרבים אנחנו‬ ‫המקדש' שהיה משמר של כבוד ששמרו על בית המקדש‬ ‫מזלזלים בזה‪ ,‬אמנם אנחנו לא משתייכים למגזרים שאין‬ ‫במשך כל רגע‪ ,‬ומה השייכות בין שלשת הדברים האלו‬ ‫להם תרי"ג מצוות אלא תרי"ג בעיות‪ ,‬אבל לאיסור מלאכה‬ ‫ששלשתם נקראים שמירה?‬ ‫בחול המועד אנחנו מתייחסים כמו לבעיה שמוכרחים‬ ‫לפתור אותה‪ ,‬על שאלה בהלכות שבת בדרך כלל האדם‬ ‫נראה בסייעתא דשמיא שהצד השוה שבהם הוא שלא‬ ‫לא מסתמך על צד רחוק להתירה‪ ,‬אבל כשהנידון הוא‬ ‫מספיק להתנהג בצורה הזו אלא צריך לקבוע בנפש האדם‬ ‫מלאכה בחול המועד מספיק לאדם קולא הכי רחוקה‬ ‫את המעלה והערך של הדבר‪ ,‬ולחזק את ערך הדבר אצל‬ ‫בשביל להסתמך עליה‪[ ,‬וכך זה גם באיסור לצאת מארץ‬ ‫האדם זה נקרא לשמור עליו‪ ,‬ונתחיל עם המצוה של ושמרו‬ ‫ישראל]‪ ,‬ומה ההבדל בין שבת לחול המועד? אמר לי חכם‬ ‫את משמרת הקודש‪ ,‬על ידי שהיה משמר של כבוד בבית‬ ‫אחד‪ :‬בשבת יש איסור מוקצה ובחול המועד אין‪ ,‬האיסור‬ ‫המקדש זה מה שקובע בליבנו את הכבוד ואת המורא ואת‬ ‫חי‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫מה שכתוב 'כאשר אהב' ולכאורה הרי הפסח נאכל צלי ואי‬ ‫מוקצה קבע בנפש האדם הרחקה טבעית מהאיסור‪ ,‬זה‬ ‫אפשר לעשותו כאשר אהב‪ ,‬אך מכיון שהיה שם גם חגיגה‬ ‫רק דוגמא אחת כמה ההרחקות והגזירות של חז"ל קובעים‬ ‫אותו יכלה לעשות כאשר אהב‪.‬‬ ‫ומשפיעים על נפש האדם‪.‬‬ ‫דיני חז"ל מוסיפים רגש למצוה דאורייתא‬ ‫ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר‪ ,‬הנה שמעתי את אביך‬ ‫וזה לא רק במצוות לא תעשה אלא גם במצות עשה‪,‬‬ ‫מדבר אל עשיו אחיך לאמר אביאה לי ציד ועשה מטעמים‬ ‫למשל‪ :‬מצות קידוש בשבת זה דאורייתא‪ ,‬אבל מדאורייתא‬ ‫ואוכלה ואברכך לפני ה' לפי מותי – אומר רש"י‪ :‬לפני ה'‬ ‫מספיק לקדשו בדברים ורבנן תיקנו לקדש על הכוס‪,‬‬ ‫ברשותו שיסכים על ידי‪ ,‬זה לא כתוב כשיצחק אמר את‬ ‫והוסיפו ותיקנו שיש דין קידוש במקום סעודה‪ ,‬והוסיפו‬ ‫זה לעשיו‪ ,‬אלא כשרבקה מספרת ליעקב מה יצחק אמר‪,‬‬ ‫ותיקנו שאסור לטעום כלום קודם קידוש‪ ,‬וודאי שלכל דין‬ ‫ולמה? כי רבקה באה לומר ליעקב שאין כאן מעשה‬ ‫ומצוה דרבנן יש טעמים בלי סוף‪ ,‬אבל בזה אפשר להבין‬ ‫רמאות‪ ,‬מכיון שהברכות הם לפני ה' וברשותו שיסכים על‬ ‫פשט פשוט בכל התקנות‪ ,‬תארו לעצמכם שהיו משאירים‬ ‫ידי לכן שמע בקולי בקול רוח הקודש‪ ,‬אני יודעת שהקב"ה‬ ‫את הדבר על דין תורה‪ ,‬אחרי עלינו לשבח היו נעצרים‬ ‫יסכים שהברכות יהיו עליך‪ ,‬ולכן זה הרצון האמיתי של‬ ‫ואומרים 'תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים' ולא‬ ‫יצחק ואין כאן רמאות‪.‬‬ ‫שמים לב בכלל שקידשו את השבת‪ ,‬וחז"ל רצו שזה יקבע‬ ‫בנפש האדם ולכן הם תיקנו לקדש על היין וכך האדם‬ ‫למה נמנו שנות יעקב בבית עבר בתוך נישואי עשיו וישמעאל?‬ ‫מרגיש הרבה יותר שהוא מקדש את השבת‪ ,‬אבל אם היו‬ ‫רש"י בסוף חיי שרה מביא את הגמרא במגילה – למה נמנו‬ ‫מסתפקים בזה ההרגשה בקידוש היתה כמו בהבדלה‪ ,‬היה‬ ‫שנותיו של ישמעאל לייחס בהם שנותיו של יעקב‪ ,‬ורש"י‬ ‫חסר בהתלהבות ובהרגש בעשיית הקידוש ולכן תיקנו‬ ‫בסוף הפרשה שלנו מביא את כל החשבון איך שלומדים‬ ‫חז"ל שיהיה קידוש במקום סעודה‪ ,‬וגם זה לא היה מספיק‬ ‫מחיי ישמעאל שיעקב נטמן בבית עבר יד' שנה‪ ,‬ולכאורה‬ ‫אם היה מותר לאכול לפני כן‪ ,‬בגלל שעד הקידוש אסור‬ ‫יש כאן פלא‪ :‬דבר כל כך מרכזי בחיי יעקב אבינו‪ ,‬עמל‬ ‫לאכול ועל ידי הקידוש אפשר להתחיל את הסעודה זה‬ ‫התורה של יד' שנה בלי לנוח לרגע‪ ,‬התורה כותבת את זה‬ ‫גורם שהקידוש של שבת יקבע עוד יותר בנפש האדם‪.‬‬ ‫בכזה רמז רחוק בין הפסוקים שהתורה כותבת את השידוך‬ ‫זהו הצד השוה בכל ה'משמרות'‪ ,‬הם קובעים בנפש האדם‬ ‫של עשיו עם ישמעאל‪ ,‬למה? יתכן לבאר בזה כל פי דרוש ‪-‬‬ ‫את המעלה וההרגש הנכון לדבר שאותו הם שומרים‪.‬‬ ‫התורה באה ללמדינו שהרי עשיו וישמעאל כוללים את כל‬ ‫השבעים אומות‪ ,‬כל אחד מהם אחראי על שלושים וחמש‬ ‫אגב ‪ -‬הזכרנו כמה העמל בעיון ההלכה קובע בנפש‬ ‫אומות‪ ,‬וכשהם עושים שידוך ביניהם זה שידוך כלל עולמי‪,‬‬ ‫האדם יראת חטא מאותו איסור‪ ,‬החזון איש החמיר מאד‬ ‫לכאורה זה דבר מאד מרכזי‪ ,‬אבל התורה מלמדת אותנו‬ ‫באיסור טלטול בשבת‪ ,‬כשהוא היה הולך ברחוב בשבת‬ ‫שאין לזה שום חשיבות עצמית‪ ,‬כל מה שמעניין אותנו‬ ‫הוא היה מוריד את המשקפיים כי הוא לא היה מסוגל‬ ‫בשידוך הכלל עולמי הזה זה אך ורק התורה של יעקב‪ ,‬כך‬ ‫לראות יהודים מטלטלים עגלות בשבת ברחוב‪ ,‬ואנחנו‬ ‫זה בכל הדורות כל מה שמתחולל בעולם 'ויתפוצצו הררי‬ ‫כן מסוגלים לראות‪ ,‬וזה לא בגלל המוסר שהוא למד‪ ,‬אם‬ ‫עד שחו גבעות עולם' כל מה שקורה בעולם זה בשביל‬ ‫אנחנו היינו עמלים בהלכות שבת את אותו עמל שהחזון‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬לפעמים לנסות אותנו ולפעמים לחזק אותנו‪.‬‬ ‫איש עמל היה לנו גם את אותו יראת שמים‪ ,‬עמל התורה‬ ‫זה דרך לקנות בנפשינו את הערך והיקר של ההלכות‪.‬‬ ‫ידוע מה שגדולי ישראל אמרו על הרכבת שחצתה את‬ ‫כל רוסיה במשך מאות שנים‪ ,‬מאות אלפי פועלים עבדו‬ ‫על פסי הרכבת ובסוף הרכבת בקושי היתה פעילה‪ ,‬אבל‬ ‫לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עיזים ואעשה אותם‬ ‫בזכות הקו הזה של הרכבת היתה הצלה לכל ישיבת מיר‬ ‫מטעמים לאביך כאשר אהב – כתוב בפרקי דרבי אליעזר‬ ‫בשנות הזעם‪ ,‬כל העבודה במשך כל השנים היתה בשביל‬ ‫ששני הגדיים האלו אחד לפסח ואחד לחגיגה‪ ,‬ולפי זה מובן‬ ‫עמלי התורה שיצליחו להגיע לשנחאי‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫ויתכן לבאר – הגמרא בנדרים אומרת שהנודר מזרעו של‬ ‫ומהגר' נתן כהן זצ"ל שמעתי ביאור נוסף‪ ,‬למה יעקב אבינו‬ ‫אברהם זה כולל רק את זרעו של יצחק מיעקב דכתיב כי‬ ‫הלך ללמוד יד' שנה בבית עבר? הוא ראה איך נראה‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע ולא בכל יצחק‪ ,‬אמר הבריסקער רב‪:‬‬ ‫הבית של עשיו ושל ישמעאל‪ ,‬והוא אמר לעצמו‪ :‬מוכרחים‬ ‫כל זה בנודר מבני יצחק‪ ,‬אבל הנודר מבני רבקה אסור גם‬ ‫ללמוד יד' שנה לפני שמתחתנים‪ ,‬אחרת הבית נראה ה'‬ ‫בזרעו של עשיו‪ ,‬ולכן הוא אמר בני אמך כדי שזה יכלול‬ ‫ירחם‪ ,‬ונמצא שהשידוך של עשיו עם ישמעאל גרם ליעקב‬ ‫גם את עשיו‪ ,‬אבל אם הוא היה אומר בני אביך זה לא היה‬ ‫אבינו ללכת ללמוד יד' שנה‪ ,‬לכן זה נרמז בתוך הפרשה‬ ‫כולל את עשיו‪ ,‬ואמנם יצחק לא ידע שיעקב עומד לפניו‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫אבל מן השמים זה המילים שהכניסו לו לפה‪.‬‬ ‫ובסוף הפרשה כתוב 'אם יעקב ועשיו' ורש"י כותב איני יודע‬ ‫הקול קול יעקב והידים ידי עשיו – חז"ל הקדושים אומרים‬ ‫מה מלמדינו‪ ,‬ושמעתי שמבארים שהפסוק בא ללמדינו‬ ‫בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשיו‪ ,‬ולחדד את‬ ‫שרבקה כן נקראת אם יעקב ועשיו‪ ,‬אבל יצחק נקרא רק‬ ‫הילדים בבית אפשר לשאול אותם הרי בחומש כתוב‬ ‫אביו של יעקב‪.‬‬ ‫שבאותו זמן ש'הקול קול יעקב הידים ידי עשיו'? והביאור‬ ‫והגר' רפאל בן הגרי"ז ביאר על פי זה את דברי חז"ל‬ ‫בזה שזה כתוב בלשון תמיה האם 'הקול קול יעקב והידים‬ ‫הקדושים שרש"י מביא בפרשת וישלח‪ ,‬כתוב 'מי לך כל‬ ‫ידי עשיו'? הרי זה לא יכול ללכת ביחד‪.‬‬ ‫המחנה הזה אשר פגשתי' שעשיו פגע בכיתות של מלאכים‬ ‫שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו‪ ,‬ואומרים להם של מי אתם?‬ ‫אי אפשר לשנות את המהות‬ ‫והם אומרים להם של עשיו‪ ,‬והם אומרים הכו הכו‪ ,‬ואלו‬ ‫הקול קול יעקב – רש"י מביא שהקול של יעקב היה 'קום‬ ‫אומרים הניחו לו בנו של יצחק הוא והם אומרים הכו הכו‪,‬‬ ‫נא' לעומת עשיו שאמר 'יקום אבי'‪ ,‬ויש לשאול‪ :‬הרי יעקב‬ ‫בן בנו של אברהם הוא ולא היו משגיחים עליו‪ ,‬אחיו של‬ ‫אבינו היה בסכנה גדולה מאד‪' ,‬אולי ימושני אבי והייתי‬ ‫יעקב הוא אומרים להם אם כן משלנו הם‪ ,‬למה כל הזמן‬ ‫בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה'‪ ,‬הוא‬ ‫הם המשיכו להכות אותו? כי הוא לא בן של יצחק ולא נכד‬ ‫עכשיו הולך לקבוע את הגורל של כל כלל ישראל‪ ,‬בגר"א‬ ‫של אברהם כי רק ביצחק יקרא לך זרע ולא בכל יצחק‪,‬‬ ‫[בפירושו על חד גדיא] כתוב שכל מה שיש לכלל ישראל‬ ‫אבל הוא אח של יעקב מהאמא ולכן רק אז הניחו לו‪.‬‬ ‫הכל זה מכח הברכות של יצחק‪ ,‬בלי זה לא היה לנו כלום‪,‬‬ ‫ויעקב אבינו מתחפש לעשיו‪ ,‬הוא מלביש את הבגדים שלו‬ ‫זכות אבות‬ ‫ומדביק לעצמו שער‪ ,‬למה הוא לא יכול לומר 'יקום אבי'?‬ ‫העבודה של אברהם אבינו היתה לפרסם את שמו של‬ ‫ועוד יש להקשות‪ :‬חז"ל הקדושים כל כך מפליגים בשבח‬ ‫הקב"ה בעולם‪ ,‬בכל מקום שהוא הגיע כתוב 'ויקרא בשם‬ ‫הכיבוד אב של עשיו‪ ,‬אם הוא כל כך זהיר בכיבוד אב למה‬ ‫ה''‪ ,‬וברמב"ם כתוב שיצחק אבינו המשיך את הדרך של‬ ‫הוא אומר יקום אבי?‬ ‫אברהם‪ ,‬אבל ודאי שאצל אברהם זה היה בדרגה יותר‬ ‫רואים מכאן יסוד גדול מאד – אי אפשר לשנות את הסגנון‬ ‫גבוהה כי זה היה כל המהלך שלו‪ ,‬ויצחק אבינו אמנם‬ ‫של האדם! לא שייך שיעקב אבינו יגיד יקום אבי ולא שייך‬ ‫המשיך את אותו דרך אבל זה לא היה עיקרי אצלו כמו‬ ‫שעשיו יגיד קום נא‪ ,‬הנקיות של יעקב והגסות של עשיו לא‬ ‫אצל אביו‪ ,‬רק פעם אחת כתוב על יצחק 'ויקרא בשם ה''‪,‬‬ ‫יכולים להשתנות‪.‬‬ ‫מתי? כשהקב"ה נגלה אליו ואמר לו 'אל תירא כי אתך אנוכי‬ ‫וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי' אחרי זה‬ ‫בני רבקה‬ ‫כתוב 'ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה''‪ ,‬כשהוא מקבל ברכה‬ ‫בגלל אביו זה סיבה להמשיך את הדרך של אבא שלו‪.‬‬ ‫וישתחוו לך בני אמך – אומר רש"י‪ :‬ויעקב אמר ליהודה בני‬ ‫אביך‪ ,‬לפי שהיו לו בנים מכמה אמהות‪ ,‬וכאן שלא נשא‬ ‫ומכאן מוסר השכל לכל אלו שחושבים שמספיק שיש‬ ‫אלא אשה אחת אמר בני אמך‪ ,‬ודברי רש"י זה תשובה‬ ‫להם את הזכות אבות‪ ,‬אבל כדי לזכות לברכה בגלל האבות‬ ‫למה יעקב היה יכול לומר רק בני אביך‪ ,‬אבל כשיצחק‬ ‫חייבים להמשיך את הדרך שלהם‪ ,‬בלי זה זה לא שוה כלום‪.‬‬ ‫מברך את יעקב הוא הרי היה יכול לומר גם בני אביך ולמה‬ ‫הוא אמר דוקא בני אמך?‬ ‫כ‬ ‫ד רועיש • תודלות תשרפ‬ ‫חמישית מזה זה חמש עשרה‪ ,‬ומבן חמש עד בן עשרים זה‬ ‫כמה שנים צריך ללמוד לפני החתונה?‬ ‫החמישית שצריך לשבת וללמוד‪ ,‬ובגמרא בקידושין הזמן‬ ‫ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה גו' – למה יצחק‬ ‫הכי מאוחר לנישואין הוא בגיל עשרים וארבע‪ ,‬ולמה? כי‬ ‫אבינו חיכה עד גיל ארבעים? בלויים מצאנו שיש סתירה‬ ‫בן מאה כאילו בטל מן העולם‪ ,‬מחמש עד מאה זה תשעים‬ ‫בפסוקים ממתי הם מתחילים לעבוד‪ ,‬כתוב אחד אומר מבן‬ ‫וחמש‪ ,‬חמישית מזה זה תשע עשרה‪ ,‬וזה מגיל חמש עד‬ ‫חמש ועשרים שנה וכתוב אחד אומר מבן שלושים שנה‪,‬‬ ‫גיל עשרים וארבע‪.‬‬ ‫שבמשך חמש שנים הוא לומד ומגיל שלושים הוא מתחיל‬ ‫וכך גם יצחק אבינו חי מאה שמונים שנה‪ ,‬ומחמש למקרא‬ ‫לעבוד עד גיל חמישים‪ ,‬הוא נכנס לבית המקדש לעשרים‬ ‫עד מאה שמונים יש מאה שבעים וחמש שנים‪ ,‬וחמישית‬ ‫וחמש שנים ומתוך זה הוא לומד חמישית‪ ,‬והזמן שאדם‬ ‫מזה זה שלושים וחמש‪ ,‬ולכן רק בגיל ארבעים יצחק נשא‬ ‫יש לו זמן להשקיע בלימוד זה עד שהוא נושא אשה‪ ,‬אבל‬ ‫אשה‪ ,‬כך גם מצאנו ביוסף הצדיק שהיה בן שלושים שנה‬ ‫אחר כך ריחיים על צווארו ויעסוק בתורה? כתוב שבן‬ ‫בעמדו לפני פרעה ואז נתנו לו את אסנת‪ ,‬ויוסף היה צריך‬ ‫שמונה עשרה לחופה‪ ,‬מבן חמש למקרא עד ימי שנותינו‬ ‫לחיות מאה ועשרים שנה והורידו לו כמבואר בחז"ל‪ ,‬ומבן‬ ‫בהם שבעים שנה יש שישים וחמש שנה‪ ,‬וחמישית מזה‬ ‫חמש למקרא עד מאה עשרים זה מאה וחמש עשרה‪,‬‬ ‫צריך להשקיע בללמוד‪ ,‬וחמישים משישים וחמש זה שלש‬ ‫חמישית מזה זה עשרים ושלש‪ ,‬והוא היה צריך להשתחרר‬ ‫עשרה‪ ,‬אלו השנים מבן חמש למקרא עד בן שמונה עשרה‬ ‫מבית האסורים בגיל עשרים ושמונה ואז להתחתן‪ ,‬אבל‬ ‫לחופה שבהם עוסקים בתורה בלי ריחיים על צווארו‪ ,‬ולמה‬ ‫הוא נענש והתעכב עוד ב' שנים ולכן הוא התחתן רק בגיל‬ ‫רק בגיל עשרים עוברים על עשה? בגלל ש'אם בגבורות‬ ‫שלושים‪.‬‬ ‫שמונים שנה' ומגיל חמש עד שמונים זה שבעים וחמש‪,‬‬ ‫ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א‬ ‫בחנות המקוונת של קול הלשון‬ ‫בכתובת ‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫אכ‬