תניא · Tanya — תולדות (2026-11-09)

ג++++ליון ו’ (פרשת תולדות תשפ”ז) בס"ד
תניא ליקוטי אמרים פרק א
ילקוט ביאורים וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וג”ח באות ממנה כי בישראל
נפש זו דקליפה היא מקליפ’ נוגה שיש בה ג”כ טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:
מקור מדות טובות שבישראל משא”כ נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמ”ש
וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בע”ח שער מ”ט פ”ג וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא
בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים
באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה בגמרא ע”פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן
היא מקליפת נוגה שיש בה ג”כ טוב והיא אלא להתייהר כו’.
מסוד עץ הדעת טוב ורע .אחרי שהביא
רבינו את דברי רבי חיים ויטאל שלכל איש ביאור משולב
ישראל יש ב’ נפשות ,מבאר כאן את מהות וכמו שכתוב ִּבגְ ָמ ָרא (ב”ב י ):עַ ל ּ ָפסוּק ‘וְ ֶח ֶסד לְ ֻא ִּמים ַח ּ ָטאת’ לנפש הבהמית שבישראל יש גם מדות טובות
הנפש הבהמית ,שהיא מצד הקליפה וסטרא עוֹב ֵדי גִ לוּלִ ים עוֹ שִׂ ין ֵאינָ ן ֶא ָּלא
ׁ ֶש ָּכל ְצ ָד ָקה ָו ֶח ֶסד ׁ ֶש ֻא ּמוֹת ְ והנה מה שנתבאר שנפש זו מקורה מסטרא אחרא וקליפה,
אחרא ,ומכיון שבישראל היא מקליפת לְ ִה ְתיַ ֵהר להתגאות כו’: ומשום כך יש בו את המדות רעות הנ”ל ,בכל זאת בנפש
נוגה שמעורב טוב ורע ,לכן בנפש הבהמית סיכום הפרק הבהמית הישראלית יש גם מדות טובות מצד הטבע שלו,
שבישראל יש גם מדות טובות .והיינו
ישנם כמה קושיות בדברי חז”ל: שהרי כידוע הקליפות נחלקות לשתי דרגות :א .קליפות
שהמדות הטובות שבישראל הם מהטוב
א .כיצד אמרו חז”ל ‘אפילו כל העולם כולו אומרים לך שאין בהם שום טוב כלל ,והם הנקראים בספרי הקבלה
שבנפש הבהמית.
צדיק אתה היה בעיניך כרשע’ ,והרי תנן ‘ואל תהי רשע והחסידות ‘שלש קליפות הטמאות’ .ב .קליפה הנקראת
וקשה ,דלקמן בתניא באגרת הקודש (סימן יב)
בפני עצמך’ ,ועוד ,אם יהיה בעיניו כרשע יהיה בעצבות, בשם ‘קליפת נוגה’ ,ובו מעורב גם קצת טוב ,ונפש זו מקורה
כותב רבינו שהמדות הטובות שבישראל הם
או יבוא לידי קלות ח”ו. מקליפת נוגה ,וממעט טוב המעורב בה יש בה גם כן מדות
מהנפש האלוקית שנמשכת ממדותיו של
ב .מה היא הגדרת חילוקי המדרגות שישנם בישראל, טובות וכלהלן:
הקב”ה ולכן דומה אליהן.
צדיק וטוב לו [-צדיק גמור] צדיק ורע לו [-צדיק שאינו גמור], ְוגַ ם ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹת ׁ ֶש ְּב ֶט ַבע ָּכל יִ שְׂ ָר ֵאל ְּבתוֹלְ דוֹ ָתם -כלומר
בד”ה להבין ההפרש תרנ”ה תירץ שמקור
רשע וטוב לו [-רשע שאינו גמור] ,רשע ורע לו [-רשע גמור], מדות טובות שנמצאות בישראל מטבעם גם ללא שום
המדות טובות שמהנפש הבהמית הוא
ובינוני ,צדיקים יצר טוב שופטן ,רשעים יצר הרע שופטן, עבודה ְּכמוֹ ַר ֲח ָמנוּת וּגְ ִמילוּת ֲח ָס ִדיםָּ ,באוֹת ִמ ֶּמ ָּנה -מנפש
מעולם היצירה ,ואיתא בקבלה שבעולם
בינונים זה וזה שופטן. זו.
היצירה מתלבשים מדותיו יתברך ,א”כ יש
ג .כיצד אמר איוב ‘בראת צדיקים בראת רשעים’ ,והרי בגמ’ ולכאורה ,מאחר ונפש זו מקורה מהקליפה ,איך יתכן
להם שייכות זה לזה ,על כן לפעמים איתא
שמקור המדות הטובות הם מהטוב שבנפש מבואר שהקב”ה אומר למלאך הממונה על הריון אם הולד שיש בה גם מדות טובות .והביאור הוא ִּכי ְּביִ שְׂ ָר ֵאל נֶ פֶ ׁש
הבהמית ,ולפעמים מבואר שהם מצד יהיה חכם או טיפש וכדו’ ,אבל ‘צדיק ורשע לא קאמר’. זוֹ דִּ ְקלִ ּ ָיפה ִהיא לא משלש קליפות הטמאות לגמרי ,שאין
שהנפש האלוקית נמשכה ממדותיו יתברך. ד .להבין את מהות מדרגת הבינוני ,כי ודאי שאינה מחצה בהם שום טוב כלל ,אלא ִמ ְּקלִ ּ ַיפת נֹ גַ ּה ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ָּב ּה ַ ּגם ֵּכן טוֹב,
כ”ק אדמו”ר מליובאוויטש תירץ שאין זכויות ומחצה עונות ,שא”כ איך היה יכול רבה לטעות ְו ִהיא -וקליפה זו ִמ ּסוֹד [-מענין] עֵ ץ ַהדַּ עַ ת המעורב בטוֹב
כאן סתירה כלל ,ובאמת ישנו טבע זה בנפש שהוא בינוני ,הרי ודאי לא היה לו מחצה עונות ,ועוד, ָו ָרע:
האלוקית שבבני ישראל מצד שנמשכת שהרי מבואר בחז”ל שאפילו העובר על עבירה אחת כבר ו -נפשות אומות העולם
ממדותיו יתברך ,וגם בנפש הבהמית נקרא רשע. לנפשות אומות העולם אין שום טוב
שבישראל יש טבע זה (אף שמצד שהיא בהמית על כרחך צריך לומר ,שלבינוני אין שום עוונות ,ומה הנאמר לעיל שבנפש זו ישנם גם מדות טובות ,הוא רק
לא היה לה לחשוב על חסד עם אחרים) מצד הטוב שמצינו בחז”ל שמי שיש לו רוב זכיות נקרא צדיק ,ומי בנפש הבהמית שבישראלַ ,מה ׁ ּ ֶש ֵאין ֵּכן נַ פְ ׁשוֹת ֻא ּמוֹת
שבנוגה. שיש לו מחצה על מחצה נקרא בינוני ,זה רק ‘שם המושאל’ עוֹב ֵדי גִ לוּלִ ים ֵהן לא מקליפת נוגה ,שמעורב בו גם טוב, ְ
והוסיף על זה שלכן כתב כאן רבינו ‘מדות לענין שכר ועונש ,שכשיש לאדם רוב זכויות הוא ‘צדיק אלא ִמ ׁ ּ ְש ָאר ְקלִ ּיפוֹ ת ְט ֵמאוֹת ׁ ּ ֶש ֵאין ָּב ֶהן טוֹב ְּכלָ ל ,דהיינו
טובות שבטבע כל בני ישראל בתולדתם’ בדינו’ ,אבל שם התואר של ‘צדיק’ ,זה רק לאדם שאין שאין בהן שום גילוי מאור הקדושהְּ ,כמוֹ ׁ ֶש ָּכ ַתב ְּבעֵ ץ ַח ִ ּיים
כי כי זה מוכיח שהמדות הטובות באים (גם) לו יצר הרע כלל ,ועפ”ז מובן מאמר רז”ל ‘ראה הקב”ה ׁ ַשעַ ר מ”ט ּ ֶפ ֶרק ג’.
מהנפש הבהמית ,שהרי הנפש האלוקית בצדיקים שהם מועטים’. ומה שבכל זאת אנו רואים שגם באומות העולם ישנן מדות
נכנסת רק בהיותו בן י”ג .ומזה שטבע זה הוא ויובן כל זה על פי דברי רבי חיים ויטאל ,שלכל איש טובות ,הוא לא משום שיש בהם מעט טוב ,אלא ְוכָ ל ִטיבוּ
מתולדתם מוכח שבא מצד הנפש הבהמית. ישראל ישנם שתי נפשות .נפש אחת היא מצד הקליפה, דְּ עָ ְב ִדין ָה ֻא ּמוֹת עוֹ ְב ֵדי גִ לוּ לִ ים -כל טוב שהאומות העולם
שייכות עצלות ועצבות ליסוד העפר שהיא הנפש המתלבשת בדם האדם ,ומחיה את גופו עושין ,לְ גַ ְר ַמיְ הוּ עָ ְב ִדין -אינם עושין זאת עבור האחרים
וממנה באות כל המדות רעות מארבע הגשמי ,וממנה באות כל המידות הרעות שבאדם ,ומקורן אלא בשביל עצמן .דהיינו שיש הבדל בין מדות טובות
יסודות רעים שבה ,וכו’ ועצלות ועצבות מארבע היסודות הרעים שבה ,הכעס והגאוה מיסוד האש, שיש בישראל מצד נפש זו דקליפה ,לבין מדות טובות שיש
מיסוד העפר .רבינו מבאר כאן את ד’ תאות התענוגים מיסוד המים ,הוללות ,ליצנות ,התפארות באומות העולם ,שהטוב שיש בישראל בטבע] הוא טוב
היסודות הרעים שבנפש הבהמית ,ומביא ודברים בטלים מיסוד הרוח ,ועצלות ועצבות מיסוד העפר. הנעשה לשם עשיית טוב ,שאכפת לאדם באמת מהזולת,
שעצלות ועצבות הם מיסוד העפר. שרשה של נפש זו היא מקליפת נוגה [-שיש בה ג”כ טוב], ורוצה שיהיה לזולת טוב ,מה שאין כן הטוב שעושין
לפי פשוטו שייכותם של עצלות ועצבות ולכן באות ממנה גם מידות טובות ,כמו הרחמנות וגמילות אומות העולם עם אחרים ,הוא לא בשביל ועבור הזולת,
ליסוד העפר ,כיון שהם תנועות של כבידות חסדים ,שישנם בישראל בטבע תולדתם .משא”כ נפשות אלא שרוצה שיהיה לו עצמו טוב ולכן עושה טוב לזולת,
כמו העפר שהוא הכבד שבד’ יסודות ולכן אומות העולם ,שורש נפשם הוא משלש קליפות הטמאות ומה שנעשה לו עצמו טוב ,על ידי שעושה טוב לזולת,
טבעו לירד למטה. [-שאין בהם טוב כלל] ,לכן אין בהם מידות טובות בטבע יתכן בכמה אופנים ,או שרוצה להתייהר ולהתגדל ע”י
תולדתם ,והחסד שהם עושים הוא רק לטובתם האישית. זה ,או שרוצה לקבל שכר תמורתו ,וכיוצא בזה .וְ כִ ְד ִא ָיתא
