אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — תולדות (2026-11-09)

מזהב ומפז ממשנתו של כ”ק מרן אדמו”ר
רבי דוד חי אביחצירא שליט”א
פנינים מלוקטים מספרי
אדמו"רי שושילתא קדישא
וַ יְ ִהי יִ ְצ ָחק ֶ ּבן ַא ְר ָ ּב ִעים ׁ ָשנָ ה ְ ּב ַק ְח ּתוֹ ֶאת פרשת תולדות תשפ"ז | גיליון ו'
ִר ְב ָקה (כה ,כ)
הנה ידוע שיצחק שורשו בגבורות
ודינים ,ועל ידי עקידת יצחק נתמתקו
הכתב והמכתב
גבורות יצחק על ידי אברהם אבינו
ששורשו במידת החסד .וכתבו
המקובלים שעיקר מיתוק הגבורות
נעשה בעת שנשא יצחק את רבקה
דברי מוסר ויראה מכתי”ק
ובזה יובן מדוע פירש הכתוב את
אימנו.
ָ“ראוֹ ָר ִאינ ּו ִּכי ָהיָ ה ה’ ִע ָּמ ְך” כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א
(בראשית כו כח)
מניין שנות חיי יצחק בעת נישואיו ,מה
שלא עשה כן אצל אברהם ויעקב והרב נועם מגדים ע”ה אומר ,כאשר רבקה הגמ’ בעירובין (יג ):אמר רבי האי דמחדדנא
אבינו ,מפני שרמז גדול מונח כאן :יצחק ראתה את יצחק אבינו ע”ה מיד שאבה אור מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה.
בגימטריא ר”ח ,הוסף לו ארבעים ויהיה מראייתה את הקודש ,ותיפול מעל הגמל ,כי פירש רש”י כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה
רמ”ח ,כמניין גימטריא של “אברהם”, אז עדיין לא התנתקה מבית אביה ועדיין לא של אחריו .ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא
חושבנא דדין כחושבנא דדין .לאמור, היתה בשלימות ,ועל ידי שראתה ואמרה “מי טפי.
על ידי אותם נישואים שבה בחינתו של האיש הלזה שבא לקראתו” שאבה קדושה שהראיה משמע משמע
יצחק ונתמתקה כאברהם אבינו -מידת יתירה ,וזה שאמר לה אליעזר “הוא אדוני”.
החסד.
וההבטה בצדיק מועילה שהראיה
(מחשוף הלבן)
בזוהר הקדוש (פרשת משפטים דף קכג ):רבי אבא ומשפיעה הארה ואור וההבטה
צורת רבי שמעון בר יוחאי ע”ה היתה מצוירת גדול לאדם ,כמו שכתוב בצדיק מועילה
לפניו ועל ידי זה היה משיג השגות גדולות .וזה בגמ’ (ר”ה טז ):בדין הקבלת
ְ ּב ַק ְח ּתוֹ ֶאת ִר ְב ָקה ַ ּבת ְ ּבתו ֵּאל ָה ֲא ַר ִּמי
מה שאומר הפסוק (ישעיה ל כ) “וְ ָהי ּו ֵעינֶ ָיך רֹאוֹ ת פני רבו ,חייב אדם להקביל ומשפיעה
א ּ ָשה
ִמ ּ ַפ ַּדן ֲא ָרם ֲאחוֹ ת ָל ָבן ָה ֲא ַר ִּמי לוֹ ְל ִ ׁ הארה ואור
(כה ,כ) ֶאת מוֹ ֶר ָיך”. פני רבו ברגל ,שעל ידי
הנה ברש”י פירש על כך וזה לשונו“ :וכי ורבינו בעל הראשית חכמה ע”ה (שער הקדושה שמסתכל בפני רבו גדול לאדם,
עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות פרק ח אות יז) אומר ,על ידי שאדם מסתכל בפני מתווספת לו בהירות. כמו שכתוב
לבן ומפדן ארם ,אלא להגיד שבחה רבו הוא מתקן את עיניו ,שעל ידי זה מקנה הקדושת לוי ע”ה (פרשת בגמ’ בדין
שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה בנפשו הארת הנשמה הטהורה שנראית בפניו וירא ד”ה עוד יבואר) אומר הקבלת פני
ובפרט בשבת וברגל .וגם קב הישר ע”ה (פרק שאברהם אבינו ע”ה
אנשי רשע ,ולא למדה ממעשיהם”. רבו ,חייב אדם
פז) אומר ,טוב לאדם לקבל פני רבו ברגל והוא כאשר ראה את המלאכים
ועדיין צריך ביאור מה מקומו כאן
כאילו מקבל פני השכינה ואז באה לו הארה רץ לקראתם כיון שבאותה
להקביל פני
דווקא .ונראה לבאר שבא לומר שאמנם רבו ברגל ,שעל
על אף כל המכשולים הנ”ל הצליחה של ניצוץ קדושה כדמיון נשמה יתירה. שעה נפל עליו בהירות
רבקה לעמוד בצדקה ובתומתה ,אך התפארת שלמה ע”ה (פרשת תולדות) על הפסוק ואור גדול מחמת הראיה ידי שמסתכל
עדיין היות ושורשה היה מגזע רשע, (בראשית כו כח) ָ“ראוֹ ָר ִאינ ּו ִּכי ָהיָ ה ה’ ִע ָּמ ְך” שאמרו לכן רץ לקראתם. בפני רבו
נתן הדבר את אותותיה בילדיה ויצא הפלישתים ליצחק אבינו ע”ה ,הבינו שכאשר פרי עץ חיים ע”ה (שער מתווספת לו
הראשון אדמוני כולו כאדרת שער והיה היה עמם השפיע עליהם יראה ,והרגישו את זה ר”ח פרק ג) אומר ,שבראש בהירות
רשע. כאשר שילחו אותו מעליהם ,לכן חזרו וביקשו חודש יש נפש יתירה בעת
(פתח האוהל) ממנו לעשות ברית ביניהם .וכן אצל משה הכתר ,ואז אם יקבל פני
רבינו ע”ה (שמות לז ל) “וַ ִ ּי ְירא ּו ִמ ֶ ּ ׁג ֶשת ֵא ָליו” שזכו רבו יושפע לו מכח רבו ,אבל בשבת וברגל יש
וַ ִ ּי ֶבז ֵע ָׂשו ֶאת ַה ְ ּבכ ָֹרה (כה ,לד) ליראת שמים כשניגשו לראות פניו הקדושים נפש יתירה כל היום .וההסתכלות על הצדיק
וברש”י“ :ויבז עשו -העיד הכתוב מאוד. גורמת בהירות בנפשו של האדם.
על רשעו שביזה עבודתו של מקום”,
שכן באותה עת היתה עבודת הקרבנות
ידה לַ ֶ ּד ֶר ְך
על ידי הבכורות ,ועשו הרשע ביזה
ֵצ ָ
עבודה זו ואמר שאין לו חפץ בה .ולפי ֵ"ע ָׂשו ָח ֵפץ ְ ּב ַהנְ ָהגַ ת ַה ֶּט ַבע ְּכ ִפי ׁ ֶש ִהיא ְל ַע ְצ ָמ ּה,
זה מובן היטב סמיכות הפרשה“ :וַ יְ ִהי
ָר ָעב ָ ּב ָא ֶרץ” ,שכן על ידי ביזוי עבודתו וְ יַ ֲעקֹב ְמ ַב ֵּטל ֶאת ַה ֶּט ַבע ֶאל ַה ּתוֹ ָרה וְ ַה ְ ּק ֻ ׁד ּ ָשה"
המשך בעמ' ג'
חותמו אמת
מתוך שיעורים בספר הקדוש
‘פיתוחי חותם’
ברכות עם צידה
אם סמכה רבקה על הנבואה שלא תכזב לא הייתה צריכה לעשות מאומה אלא
לשבת בחיבוק ידים ולהמתין לקיומה .ואם הבינה שקיומה המעשי של הנבואה מוטל
עליה ,היה עליה לקיימה בשום שכל ומבלי סיכונים מופרזים
כראוי .והברכה הזאת שרצה יצחק לברך היא הכנה לקבלת התורה, השבוע נעסוק בס”ד בביאורו של מרן אביר יעקב ,אודות נושאה
שמי שיזכה לברכה זו הוא שיזכה לקבלת התורה” .בדברים אלו מיושב העיקרי של פרשתנו ,הלוא הוא מעמד גנבת הברכות מאת עשו ,על
היטב מדוע לא היה יכול יצחק להותיר ברכה לאח השני ,שכן ברכת ידי יעקב ורבקה אימנו .רבינו מציג את דבריו כביאור על דרך הפשט,
התורה כוללת את הכל ,שהרי בעבורה נברא העולם והיא תכלית הכל, העונה על תמיהות רבות בפרשה ,אך כמובן שבין השיטין מונח לו עומק
וכל חפצים לא ישוו בה. גדול בביאור מהותה הפנימית של עבודת האבות הקדושים .יוער ,כי
הביאור עצמו ארוך ורבו פארותיו ,ועל כן נאלץ להזדקק רק לעיקרו
הספק של יצחק ושורשו ,והחפץ למלא ידו בהרחבת העניין עד תומו יוכל לראותו
ממשיך רבינו ומבאר את התלבטותו של יצחק ,איזה בן מבניו ראוי נכוחה בספרו של מרן עצמו.
לברכה זו ,ואת הכרעתו להותיר את הדבר בידי שמים“ :ויצחק אוהב
וזה לשונו של מרן“ :ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ,ויקרא את
את עשו כידוע .ומכל מקום ,כיון שהברכה זו שרצה לברך היא הכנה
עשו בנו הגדול וגו’ .הנה יש לתמוה הרבה על יצחק אבינו עליו השלום
לקבלת התורה ,נסתפק יצחק אם זרע עשו הוא שראוי לקבל התורה
בשעה שרצה לברך את עשו תמיהות הרבה .חדא ,מפני מה תלה לו
או זרע יעקב ,וכיון שהוא אוהב את עשו יותר ,אמר ,אעשה הכנה זו
הברכות עד שיביא לו ציד ויברך אותו ,היה לו לברכו בלא צידה”.
לעשו ,אם הוא ראוי לקבלת התורה יזכה בברכה ,ואם אינו ראוי
לקבלת התורה לא יזכה בברכה .ולהכי לא ברכו בתחילה תיכף ומיד תמיהה נוספת“ :ועוד ,כל מה שראינו שכוונת יצחק לברך עשו ,כשבא
בלי הבאת מטעמים ,דכיון דברכה זו הכנה לקבלת התורה ,נסתפק לו יעקב ולקח הברכות ,ואחר כך בא עשו ,אמר לו יצחק “בא אחיך במרמה
שמא יעקב הוא שראוי לקבלת התורה .לפיכך נתחכם ואמר לו שיביא ויקח ברכתך” ,היה לו לברכו גם הוא ,וכי נגמרו הברכות?! כמו שתמה גם
ציד ויעשה לו מטעמים ,ובזה יראה אם רצון ה’ שזרע עשו הוא שראוי עשו על זה באומרו “הברכה אחת היא לך אבי” .ועוד תמיהה על רבקה,
לקבל התורה ,ילך עשו וימצא ציד ויעשה מטעמים כאשר אהב ,ולא מה ראתה להכניס יעקב בסכנה גדולה ,כמו שטען אליה יעקב “אולי
יתגלה הדבר ליעקב ויקדימנו”. ימושני אבי” ,ועוד ,מה שאמרה לו “עלי קללתך בני” ,כיון שיקלל יצחק
ליעקב מי יסיר הקללה מיעקב וישימה על רבקה .והדקדוקים בזה רבו
ברם“ :אם יהיה שום עיכוב בדבר ,כגון שלא ימצא ציד ,או אם יתגלה מלספור ואין להאריך בהם”.
הדבר ליעקב ויקדימנו במרמה ויקח הברכות ,בזה ידע כי רצון ה’ ליתן
התורה לזרע יעקב דווקא .לפיכך תלה הברכות בצידה .ועשה יצחק החסרים ברכות
הדבר באזהרה גדולה לעשו ,שלא ישמע הדבר לזולת ,ובזה יראה אם יש להעיר ,שרש”י הקדוש בפירושו על התורה הרגיש בקושיית רבינו
מאת ה’ נהיה הדבר שהתורה ראויה לעשו ,לא יהיה שום עיכוב לעשו מדוע לא בירך גם את עשו ,וביאר וזה לשונו (כז ,לז)“ :אמר לו מה תועלת
בצידה ,וגם לא יתגלה הדבר ליעקב ויקדים ויקח הברכות”. לך בברכה ,אם תקנה נכסים שלו הם ,שהרי גביר שמתיו לך ,ומה
ומעתה מובן היטב מדוע ראתה רבקה חובה לעצמך להתערב ,וגם שקנה עבד קנה רבו” .ברם תמיהת רבינו עדיין שרירה וקיימת ,מדוע
הייתה בטוחה שתצליח בכך ,שכן עצם העובדה שתוכניתו של יצחק ראה לשעבד את אחד מבניו תחת אחיו ,ולא חילק ביניהם את הברכות
השתבשה והדברים נשמעו גם לאוזני רבקה ,מהווה הוכחה שרצון ה’ באופן שיותיר ברכה לשניהם.
לברך את יעקב וחפץ ה’ בידו יצלח .ובלשונו של רבינו“ :וזהו שאמרה גם לקושייתו השניה של רבינו ,כיצד תעזור אמירתה של רבקה
רבקה ליעקב “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך” ...וכל מה שתקח על עצמה את הקללה מצינו לכאורה מענה בדברי אונקלוס על
שנזהר אביך שלא ישמענו אחר הנה אני שמעתי ומדאני שמעתי אתר שפירש את כוונת רבקה במילותיה על כך שידוע בנבואה שלא
-שמע מינה דרצון ה’ שתזכה אתה בברכות ובתורה ,ולכן בני שמע תבוא עליו קללה ,וכוונתו לנבואה שנאמרה לה בטרם לידתם “ורב
בקולי לאשר אני מצווה אותך ,וזרז עצמך וקום הקדימנו לעשו ,כדי יעבוד צעיר” ,הרי שהצעיר יהיה מבורך ולא מקולל חלילה.
שתזכה לברכות ולתורה .ואמר לה יעקב “אולי ימושני אבי” ,והשיבה אך עדיין הדבר צריך תבלין ,שהרי אם סמכה על הנבואה שלא
לו “עלי קללתך בני” ,היה פשוט בעיניה שלא יכירנו ,וסיבה מאת ה’ תכזב לא הייתה צריכה לעשות מאומה אלא לשבת בחיבוק ידים
ועזר אלקים ,וסמכה על מה שיצחק עשה בדעתו שלא ישמענו אדם ולהמתין לקיומה .ואם הבינה שקיומה המעשי של הנבואה מוטל עליה,
והיא שמעה ,בודאי דיגמר העניין בטוב ולא יכירנו ,וזהו שאמרה “עלי היה עליה לקיימה בשום שכל ומבלי סיכונים מופרזים ,וכדברי הגמרא
קללתך בני” ,כלומר לא תהיה שום קללה מדאני שמעתי”. (פסחים דף ח ):הידועים אודות שלוחי מצוה שאינם ניזוקים “היכי דשכיח
נותר לנו להבין פרט אחד ,שמאיר את דברי רבינו בעומק חדש. הזיקא שאני”.
לכאורה ,יצחק אבינו ומאידך רבקה אימנו יעקב אבינו ניצבים בפני ומיישב רבינו וזה לשונו“ :והנראה לענ”ד בזה אם אפשר ,ובעיני ה’
מצב דומה .האחד ,אינו יודע איזה בן ה’ חפץ לברך ,ומאידך גם יעקב יכשר ,דיצחק אבינו ע”ה רוח הקודש שורה עליו כידוע ,והיה יודע
אבינו אינו משוכנע שאכן עליו לחטוף את הברכות במרמה .ברם, שעתידה תורה להינתן לזרעו ,דהיינו אחד מבניו עתידים בניו לקבל
הבחירה שלהם בהתמודדות עם המצב שונה מהקצה אל הקצה :יצחק תורה ,והיה יודע שיעקב איש תם ויושב אהלים ועשו היה מכבדו
מזהב ומפז
פנינים מלוקטים מספרי
אדמו"רי שושילתא קדישא
המשך מעמ' א'
אבינו בוחר בפסיביות ואומר :ניתן לענינים להתגלגל ,אם מאת
של מקום באה קללה ורעב ,וכנבואתו של מלאכי (פרק ב)“ :וְ ַע ָּתה ה’ יצא הדבר הרי טוב ,ואם לאו הרי שאין זה רצון ה’ .ואילו
ֲא ֵל ֶיכם ַה ִּמ ְצוָ ה ַה ּזֹאת ַהכּ ֲֹהנִ יםִ :אם ל ֹא ִ ׁ
ת ְש ְמע ּו וְ ִאם ל ֹא ָת ִׂשימ ּו ַעל רבקה ויעקב נוקטים בסדרת הטעיות בכדי לקבל את הברכות
ֵלב ָל ֵתת ָּכבוֹ ד ִ ׁל ְש ִמי ָא ַמר ה’ וְ ׁ ִש ַּל ְח ִּתי ָב ֶכם ֶאת ַה ְּמ ֵא ָרה וְ ָארוֹ ִתי ֶאת תחת אפו של עשו .וזאת מדוע?
ִ ּב ְרכוֹ ֵת ֶיכם”. אין עצה ותבונה
(כלי כסף)
אם נכון הוא שעל האדם לשלב ידיים
יה וַ ִ ּי ְק ָרא ׁ ְש ָמ ּה ְרחֹבוֹ ת (כו ,כב)
וַ ַ ּי ְח ּפֹר ְ ּב ֵאר ַא ֶח ֶרת וְ ל ֹא ָרב ּו ָע ֶל ָ צריכים יעקב אבינו ולסמוך על ה’ ,גם רבקה ויעקב היו
לנהוג כך .לכאורה ,היה עליהם לצפות במחזה
חפירת הבארות הם רמז לתורה .והנה כל זמן שהאדם עוסק רק
בנגלה ,יש עליו ערעורים וקשיים ,אך משהגיע לסודות התורה ,אז
בשילוב ידים ולומר את אותם דברים :אם שמידתו
ייצא מאפלה לאורה ומתהלך בדרך רחבה וישרה .ולזה רומז השם יעלה ביד עשו לקבל את הברכה ,הרי שזהו נטתה
‘רחובות’ ,בגימטריא ‘האורות’ .שרומז לאור האלוקי של תורת
הנסתר ,שכן ‘אור’ בגימטריא ‘רז’.
הרי לחסד רצון ה’ ועלינו להשלים עמו ,ואם לאו,
שאין עצה ואין תבונה נגד ה’ ,והדבר ייכשל
(מעגלי צדק) ממילא .וכי נגרעה מידת הבטחון שלהם מזו ורחמים,
וַ ִּת ַ ּקח ִר ְב ָקה ֶאת ִ ּבגְ ֵדי ֵע ָׂשו ְ ּבנָ ּה ַה ָ ּגדֹל ַה ֲח ֻמדֹת ֲ ׁ
א ֶשר ִא ָּת ּה ַ ּב ָ ּביִ ת
ודאי שראה של יצחק?
(כז ,טו) בעובדה חובה גם אם נאמר שרבקה ראתה
ששמעה את דברי יצחק אות ברור משמים
הנה ידוע שבברכה זו שקיבל יעקב זכה להיות ממשיכם של
האבות להקים את העם הנבחר ולקבל את התורה .ולפי זה מובן
על כך שעליה לפעול ,מכל מקום לא הייתה בעצמו
היטב מדוע סיבב ה’ שהברכה תינתן דווקא באופן שיעקב לובש להסוות לפעול צריכה להרבות בתחבולות על מנת
את המהלך אלא להניח שאם זהו רצון ה’
את בגדי עשו ועטוף בעורות גדיי עיזים ,שכן מפורש בזוהר (פרשת
בלק דף קצב ,):שכשהקב”ה רצה לתת את התורה לישראל ,פנה תחילה
ולתקן את ודאי שהדבר יצליח ,כשם שעשה יצחק.
לאדום ולס”מ שרם מלמעלה ושאל אותם האם הם חפצים לקבל כמובן שאין ביכולתנו לדון ולהשיג את שליחותו
את התורה .וכשבירר הס”מ בנוגע לתורה זו מה טיבה ,השיב לו היא בעולמו, מעלת אבותינו הקדושים אולם תורה
וללמוד אנו צריכים .דומה שיסוד החילוק
שנאמר בה “לא תרצח” .ומשכך סירב הס”מ לקבל את התורה,
שכן זו ממשלתו ,מלאך המוות הוא וברכתה של אומתו “על חרבך שבין הנהגת האישים קשורה לסוגי המידות מבלי חשש
תחיה”. שכל אחד מהם נתייחד בהן .כידוע ,יצחק שמא
הציע אם כן הס”מ לקב”ה לתת את התורה לבני יעקב אבינו ,אך
הקב”ה טען שיתכן שגם הם לא יסכימו לקבל אותה ,ועל כן הסכים
היראה ואולי יטה אבינו מידתו מידת הגבורה ,שהיא
והצמצום ,מה שאין כן יעקב אבינו שמידתו
הס”מ להפשיט את אורו ולהביא אותו לישראל בכדי לשכנעם היא תפארת -מידת הרחמים הנוטה לחסד .מהשורה,
לקבל את התורה .ומבואר שם שאור זה הלקוח מס”מ ,הוא שורשם
של דיני נפשות שבתורה ,ששייכים במקורם למלאך המוות ,וניתנו
דרכו של בעל היראה ,שהוא ירא וחרד שכן ודאי
לישראל לקיים בהם את דיני ארבעה מיתות. רע ,בעל מעשיית מעשה שיש בו שמץ כלשהוא
וכמו שכתב הכהן הגדול רבי צדוק מלובלין
ועל כן מובן שכשקיבל יעקב את ברכת התורה ,לבש את בגדי
עשו ,וגם התעטף בעור גדיי עיזים ,כעשו איש שעיר .וכך גם רמז
בספרו מחשבת חרוץ (אות יב)“ :שהירא אין לו הרחמים
יצחק אבינו באומרו “הקול קול יעקב -הידיים ידי עשו” ,כלומר דבר יראה את שום דבר מבורר לסמוך עליו ,דבכל
ירא ורועד אפילו במעשה הטוב בבירור אולי
שבכח ברכה זו ,יוכל לקיים את דיני התורה גם בדיני נפשות שהם יש איזה פגם וחסרון ,באופן שאין לו שום כוונתו
בתחומי ממשלת אחיו עשו.
(פיתוחי חותם) יסוד להיות לרגל אחיזה וסמיכה בו” .ואשר הטובה,
ֶל ְך נָ א ֶאל ַהצּ ֹאן וְ ַקח ִלי ִ ׁ
מ ּ ָשם ׁ ְשנֵ י ְ ּג ָדיֵ י ִע ִ ּזים ט ִֹבים (כז ,ט)
הכל ונכון ליבו על כן הוא מבטל את ישותו ומניח את
לידי ההשגחה .וכך גם כותב האדמו”ר מגור
מידתו של יעקב אבינו היא התפארת שכוללת חסדים ודינים, בה’ ולא בעל השפת אמת בספרו (שנת תרל”ב):
ועל כן ציוותה רבקה אימנו שיביא לה גדיי עיזים טובים' ,עיזים' לשון “כי יש איברים שהם ברשות האדם ,ואם יירא
עזות כנגד הדין ,ו'טובים' כנגד החסדים שהם טוב הנראה והנגלה. האדם זוכה גם הם אינם ברשותו ,רק ברשות
(אוצרות יעקב) הש”י .כמו שהיה ביצחק ,אף שטעה לברך
עשו לא עלתה בידו .והוא על ידי מסירות נפש באמת אליו
א ֶשר ֵ ּב ֲרכוֹ ה' (כז ,כז)
ְר ֵאה ֵר ַיח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַיח ָׂש ֶדה ֲ ׁ יתברך ,כמו יצחק בעקידה ,אם כן רוצה באמת שלא להיות
חז"ל דרשו שנכנס עמו ריח גן עדן ,וגם איתא שבגדי עשו ברשות עצמו ,ורצון יראיו יעשה”.
החמודות הן בגדי אדם הראשון .ויש לבאר בטעם העניין ,כי ידוע מה שאין כן יעקב אבינו שמידתו נטתה לחסד ורחמים ,ודאי
מה שכתבו המקובלים ,שיעקב אבינו תיקן את חטא אדם הראשון, שראה חובה בעצמו לפעול ולתקן את שליחותו בעולמו ,מבלי
ובזה נתקנה קללת אדם הראשון .ועל כן ,כשם שקללתו הייתה בגן חשש שמא ואולי יטה מהשורה ,שכן ודאי בעל הרחמים יראה
עדן ,כך הברכה שבאה לתקן אותה הייתה צריכה להיות באותו
את כוונתו הטובה ,ונכון ליבו בה’ ולא יירא.
אופן ,ועל כן נכנס עמו ריח גן עדן.
(מחשוף הלבן)
משולחן גבוה בינו שנות
תשובות דא”ח שהשיב כ”ק מעשי רב מתוקף פעולת
מרן אדמו”ר שליט”א לשואלים קדושים רבוה”ק זי”ע
מדרכי ההנהגה וההשגחה פרק ו’
אם אמונה היא מצרך כה חשוב ,למה אפוא ברא סוף העולם הישן
הקב”ה מפריעים והסתרות לאמונה?
במאמרינו הקודמים עמדנו על כך שספרד ומרוקו הצמודות זו
עלינו לדעת שהיסוד הגדול של אמונה לא מתקיים במקום
לזו ,מהוות שתיהן את סופו של העולם הישן שלפני גילוי יבשת
שיש ידיעה וזו אחת הסיבות שא-ל מסתתר בשפריר חביון –
אמריקה .במאמר הנוכחי נראה שגורל אחד לשתיהן גם מבחינת
כדי שנזכה למתנת האמונה .כלל ישראל בעת שעמדו רגליהם
אזכורי המקומות בחז”ל ,כשלשניהן קמו מקומות אחרים ,קרובים
תחת הר סיני זכו שנפתחו לפניהם שבעה רקיעים עד שכביכול
יותר גיאוגרפית אך דומים מבחינת השם ,עד שלעיתים חל בלבול
ראו את השכינה הקדושה ועל אותה שעה אומר להם משה
וחוסר ידיעה לאיזה מהם כוונו חז”ל בדבריהם.
רבינו “אתה הראת לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין עוד מלבדו”.
כפי שכבר הזכרנו במאמרינו הקודמים ,חז”ל במסכת בבא
אבל לאחר המעמד הגדול של מתן תורה בהר סיני ,נסגרו
בתרא (דף לח ).קוראים לספרד בשם אספמיא ,ורואים בה את
שבעת הרקיעים ורק משה רבינו נשאר בהר סיני .כלל ישראל
המרחק הגדול ביותר אליו עשוי אדם מן הישוב להגיע -מהלך
חזר לקיים את התורה שעכשיו קיבלו בתוך מהלך החיים
שנה תמימה .דא עקא ,שבאותה מסכת עצמה (דף עד ):מוזכרת
היומיומי שלהם והגילויים הגדולים שלהם זכו בהר סיני שבו
אספמיא כמקום הקרוב לארץ ישראל (וכבר עמדו בכך המפרשים .יש טוענים
והתכסו מפניהם ,עד של”ע כעבור ארבעים יום כבר נתגלגל
שיש לגרוס ‘אפמיא’ ,ויש טוענים שאכן היו שתי מקומות בשם זה ,האחד קרוב ומשנהו רחוק).
לפתחם חטא העגל רח”ל.
אפילו בשם ‘ספרד’ שמקורו בנביא (עובדיה פרק א) וכה פשוט
וזה מדרכי ההנהגה וההשגחה של ה’ יתברך שהוא דווקא
בעיננו שמדובר על ארץ ספרד של ימינו חל בלבול כלשהוא ,שכן
מסתתר כדי להעמידנו בניסיון האמונה ולראות שנחזיק
שמעלים אפשרות שהכוונה לטריטוריה המצויה בשטחה של
באמונה מול כל הניסיונות .וכך נהג כבר עם ראש המאמינים
טורקיה (אם כי לפי פירוש הראשונים אכן מדובר במדינה המכונה גם בימינו בשם זה).
אברהם אבינו שהוא ניסה אותו בעצמו בעשר ניסיונות
שכוללים את כל מצבי החיים ועמידתו של אברהם אבינו והנה גורל דומה גם למרוקו ,ברבריה בלשון חז”ל (וכנזכר במאמרינו
בניסיון היא שנותנת כוח לכל הדורות לעמוד בכל הניסיונות הקודמים) .בירושלמי במסכת מועד קטן (פרק ג הלכה א) מסופר על
ולהישאר דבקים באמונתנו (וכפי שמבאר הגה”ק רבי חיים מוולוז’ין זיע”א בספרו התרחשות שקרתה עם ריש לקיש ,בהיותו שומר על תאנים במקום
רוח חיים על פרקי אבות). ושמו ‘ברברית’ .לדברי ערוך השלם ,מדובר בעיר כלשהיא המצויה
בסוריה .אולם בספר עלי תמר טוען שיש לגרוס ‘ברבריה’ ,ולדבריו
ידוע ומפורסם מה שאמרו צדיקים ההולכים בדרך הבעל
ריש לקיש היה בשלבים שונים בחייו בצפון מערב אפריקה.
שם טוב זיע”א שבדור שלפני הגאולה יהיה מאוד קשה להחזיק
באמונה .היו מהם שהמשילו זאת לטיפוס על קיר חלק ובשם כך עלה גם בגורלה של העיר ‘קרטיגנא’ ,המוזכרת בדברי חז”ל
הרב הקדוש הרבי ר’ אלימלך מליז’נסק זיע”א בעל ‘נועם בכמה הקשרים והייתה מושבם של כמה מחכמי ישראל כדוגמת
אלימלך’ מסרו שמועה שבדור לפני משיח ,הקב”ה יוריד חבל רבי יצחק דמן קרטיגנין ורבי אבא מקרטיגנא ,שגם לגביה נפלה
לעולם וכל המאמינים יחזיקו בו ,אבל אז הקב”ה יטלטל את מחלוקת .יש שטוענים שמדובר בקרתגו ההיסטורית שהייתה
החבל בכל הכח ורבים יפלו ורק מי שיחזיק בכל כוחו הוא בצפון מערב אפריקה (כיום בשטחה של תוניסיה) ,ומאידך יש שטוענים שזו
שיזכה לגאולה. עיר בתחומי ספרד ,או שבכלל אין לחפש את מיקומה במערב,
אלא מדובר בעיר מזרחית המצויה שטורקיה ,בהרי כורדיסטן או
אנו כבר נמצאים במקום הזה שבו ניסיונות הדור והתקופה
ארמניה.
הם בעצם הטלטול שמטלטלים את החבל משמים .ומי
שמחזיקים באמונה תמימה ופשוטה בתקופה הזו ולא נחרדים לסיום ניתן לקבוע שקיימים בחז”ל רמזים למציאות יהודים
ולא נבהלים מכל המניעות וההסתרות ומבינים “כי לבעבור במרוקו ,אך לא כאלו שמגיעים לכלל ידיעות היסטוריות
נסות אתכם בא האלוקים” -הם שיזכו לקבל פני משיח צדקנו ברורות מוצקות ומפורטות .במאמרינו הבאים נמשיך ונסקור
במהרה בימינו ועל מה שהחזיקו באמונה מבלי להרפות דווקא את היסטוריית יהדות מרוקו בתקופות הבאות ,לאחר חתימת
מול כל הקשיים וההסתרות עוד יזכו לשכר כפול ומכופל! התלמוד.
ספרי 'מילתא חדתא' מתורת כ״ק מרן אדמו״ר רבי דוד חי אביחצירא שליט״א
יראת שמים אמונה ובטחון חלק ב' אמונה ובטחון חלק א אהבת התורה מילתא חדתא — על מסכת אבות מילתא חדתא — על התורה
מאמרי התעוררות לקנין יראת שמים, מאמרים להעמקת האמונה מאמרים להעמקת האמונה פרקי חיזוק באהבת התורה ,ביגיעתה מאמרים על סדר מסכת אבות בעניני שיחות ודברי חיזוק על סדר פרשיות
יראת הרוממות ודבקות בה׳ ,המשלבים והבטחון בהשי״ת ,המעניקים חיזוק והבטחון בהשי״ת ,המעניקים חיזוק ובעסק לימודה ,המעוררים את הלב עבודת ה׳ והליכות חיים ,המשלבים התורה ,המאירים את עבודת ה׳ ואת
את דרכי הפשט והדרש עם פנימיות בהתמודדויות ובנסיונות החיים ,ובפרט בהתמודדויות ובנסיונות החיים ,ובפרט להתמסרות לתורה ולהתחזקות דברי התעוררות לעבודת ה' בדרך ההתמודדות עם אתגרי הדור ,ערוכים
התורה. באתגרי דורנו .חלק א. באתגרי דורנו .חלק א. בעבודת ה׳. המוסר והחסידות. בלשון בהירה ונגישה.
לשה״ק לשה״ק לשה״ק /אידיש לשה״ק לשה״ק /אנגלית לשה״ק /אנגלית
הגדה של פסח — מילתא חדתא פורים חנוכה וט״ו בשבט ירח האיתנים שבת קודש שערי תפילה
ביאורים על סדר ההגדה חג הפסח מאמרים על עניני הפורים שיחות ומאמרי חיזוק בעניני מאמרי התעוררות לעבודת ימי אלול מאמרים על קדושת השבת ועל סדר שיחות ודברי התעוררות בעניני תפילה,
ושיה”ש ,המעמיקים בעניני יציאת ופנימיות החג ,ובהם דברי חנוכה וט״ו בשבט ,המאירים את ותשרי :ראש השנה ,עשרת ימי תשובה, יומה ,המאירים את עבודת השבת. לחיזוק הלב בעבודת ה׳ ובהתמודדות
מצרים ובעבודת ליל הסדר לאור חיזוק והתעוררות לעבודת ה׳ עבודת הימים ומעוררים להתחזקות יום הכיפורים וחג הסוכות ,לאור בצירוף פיוטי קודש מאת כ”ק אדמו״ר עם אתגרי החיים ,ערוכים בלשון בהירה
פנימיות התורה. ולהליכות החיים. בתורה ואמונה. פנימיות התורה. שליט״א. הקרובה לכל נפש.
לשה״ק (ספרד /ע”מ) /אנגלית לשה״ק לשה״ק לשה״ק לשה״ק /אנגלית. לשה״ק /אידיש
