האשל ברמה · Hashel B'rama — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"﬩
גליון ד
פרשת תולדות
תשפ"ז
חידושים וביאורים ,בדרך פרד"ס נאמרים ,על סדר הפרשיות מסודרים ,שנאמרו מדי שבת בשבתו ,וגם לרבות במועדים וזמנים שונים
הולדתו של יצחק ורבקה היתה יותר בנקל אחר שנפתחה מעיני הישועה ע"י אברהם
ושרה ||| כמו כן עלתה להם בנקל יותר מהולדת יעקב ורחל את יוסף ,כי כאן העלימו את
עיניו של מדת הדין ע''י שנולד גם עשו ,משא"כ ביעקב ורחל שהיה מטתם שלימה |||
פקודת רבקה לא היה בראש השנה כשאר הצדקניות כדי שלא יהיה לעשו חלק ביום זה
על ידי שאעשה כמעשיה להכניס צרתי לביתי ,והבן, תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את ואלה
עכל"ק. יצחק ,וברש"י מקשה על כפל הלשון ומביא ע"ז כמה
דרשות חז"ל ,ואף אנן נימא בה מילתא.
דבריהם הקדושים ארווח לי מה שנתקשיתי ולפי
מאז ,על מה שמצינו בתורה ,דאצל שרה אמנו יש כ' רש"י עה"פ ואלה תולדות יצחק בן ב) עוד
במקראי קודש עסק גדול מזה שהיתה עקרה ,וארך זמן אברהם ,יעקב ועשו האמורים בפרשה .ויש להבין מהו
רב מאד ,עד שהקב"ה שינה את שמה ,וגם המלאכים כוונת רשיז"ל בזה ,דהלוא מפורש כן בפסוקים דלהלן
באו לבשרה מקודם ,משא"כ אצל רבקה אינו מאריך בזה שהם יעקב ועשו.
כלל ,רק כ' ויעתר יצחק וגו' ,ותיכף וייעתר ל ו ה' ותהר
רבה (פ' ס"ג ס"א) הדא הוא דכתיב ג) במדרש
וגו' ,וכמו שפירש"י שהמתין עשר שנים כמו שעשה
(משלי כ"ג) גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו ,גילה
אביו ,והדבר אומר דרשוני .ולהנ"ל יש לתרץ ,כי אברהם
אחר גילה בזמן שהצדיק נולד וכו' בזמן שהוא צדיק בן
ושרה היו צריכים לפתוח השפע מחדש להשקות ממעין
צדיק ,וצ"ב הכוונה.
שלא יצא מתחלה ,וע"כ היה כל כך קשה ובאריכות זמן,
משא"כ אצל יצחק ורבקה כבר היו מעיינות השפע ונראה עפ"י מש"כ בספה"ק נועם אלימלך
פתוחות ,והיו צריכ ין רק להמשיכם גם אליהם ,ע"כ בפרשתן בד"ה ויהי רעב בארץ ,ובתו"ד כ' וזל"ק ,דהנה
היתה בנקל יותר מכפי ערך אבותם ואמותם. ידוע דאותו דבר אשר כבר תיקן איזה צדיק בתפילתו ,אזי
אחר כך אם יארע לצדיק שיהיה אחריו גם כן אותו
אפשר לרמז בפסוק ואלה תולדות יצחק בן וזה
הדבר ,בקל הוא לו לפעול הדבר הזה ,מחמת שכבר תיקן
אברהם ,אברהם הוליד את יצחק .היינו כשבא לספר איך
הצדיק הקודם לו ,עכל"ק עיי"ש .וכדבר זה מובא
הוליד יצחק את בניו ,מקדים לזה שאברהם כבר הוליד
בספה"ק ייטב לב (פרשת ויצא ד"ה ותאמר אל יעקב),
את יצחק ,ועי"ז כבר המשיך בעולם כח ההולדה בדרך
נס ,וע"כ בא להם יותר בנקל.
וזל"ק ,והנראה לי על פי מה שכתוב בספר דברי
אמת (ריש) פרשת בא ,לתרץ קושית הראב"ע (להלן מו,
גם ביאור המדרש גילה אחר גילה ,היינו היות וזה כג) מדוע לא הזכירה תורה לספר הנס של יוכבד שילדה
שכבר היה גילה א' בזה שנולד יצחק ,וכבר נפתח מעיני בת ק"ל שנים ,כמו שסיפרה בשרה (לעיל יז ,יז) שילדה
הישועה ,עי"ז באה גם גילה הב' ,וזוכים כולם לשאוב בת תשעים .ותירץ דהיינו טעמא דעיקר רבותא הוא
מים בששון כמו ממעין הנובע ישועות והשפעות טובות בפעם הראשון ,עי"ש .והוא על דרך (ישעיה יב ,ג)
שאינן נפסקות לעולם. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ,שמה שעושה
השי"ת ישועה ,שוב נקל לשאוב ממנו ולהמציא עוד
אצל רחל אמנו שוב מצינ ו שהאריך בתורה אמנם הפעם ,כמו מעין הנובע כידוע .ועל כן שרה אמרה אולי
מגודל צער חשוכת בניה ,שאחותה כבר היו לה ו' בנים
אבנה ,ואמנם רחל אמרה בלשון ודאי ואבנה (כי) גם
ובת אחת ,וכן שהשפחות ילדו כבר לפניה ,וכן מה
אנכי ,פירש רש"י כשרה ,אם כן נקל לי להמשיך הדבר
ש התאוננה בפני יעקב ואמרה הבה לי בנים ואם אין
מתה אנכי ,וכל הענין .ולכאורה הלא היה ראוי שיהיה
-א-
לקש ,אש בלא להבה אינו שולט למרחוק ,משנולד יוסף עוד יותר בקל ,לפי שכבר הקדימו לה ב' הולדות ,של
בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב ,ע"כ .על כן שפיר היה שרה וגם של רבקה.
עסק גדול בהולדות של רחל אמינ ו ,וארכה לה השעה עד
דלזה אמר רש"י ז"ל כאן ,יעקב ועשו ונראה
קץ לימי הישועה.
האמורים בפרשה .והוא עפ"י מש"כ מרן רביה"ק
* זי"ע (דברי יואל פרשת נח עמ ' ר"ד ,ד"ה וישלח את העורב)
וזל"ק ,והנראה לפרש הנה כל עם ועם מדינה ומדינה יש
פי בחינה הנ"ל אמרתי לפרש בלומדינו השבוע ועל להם שרים ומלאכים רבים ונכבדים בשמים ממעל ועל
השיעור בגמרא ב מסכת ברכות (דף כ"ט ע"א) ,אמר מר
הארץ וכו' ,מיימינים ומשמאילים ,מהם מיימינים
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה .דלמה לא מצינו
המליצים אך טוב עליהם ,משמאילים המקטריגים
ברבקה אמנו שתהיה פקודתה ג"כ באותו עת וזמן
ומסטינים עליהם ,וכן הוא להבדיל אלף אלפי אלפים אצל
המיוחד של שאר הצדקניות העקרות .ולהנ"ל י"ל כי הם
ישראל עם קדושו וקרובו ,ולאום מלאום יאמץ .על כן
היו צריכות לעת רצון מיוחד ביותר ,כי אצל שרה נפתחה
במצרים כאשר רצה הקב"ה להביא עליהם המכות
המעין מתחלה כנ"ל ,וגם אצל רחל היה בראשונה הולדה
האותות והמופתים ,כמובן אותן המלאכים העומדים
של מטה שלמה בלי שום פגם כנ"ל.
בכל פעם לעזרת ישראל ,וכן אותן השרים שמקטרגים
י"ל בטעמא דמילתא ,שהולדת רבקה לא עוד סרה על רשעי אומות העולם הסכימו ועמדו בדעה
היתה בראש השנה ,כי מכיון שנולד גם עשו ,ע"כ סיבב אחת ,אבל המסטינים והמקטריגין על ישראל ,וכן
הקב"ה שלא יהיה שום שפע כל דהוא גם להסט"א ביום המלאך והשר של מצרים שעומד תמיד להמליץ טוב
ראש השנה ,וכמו שרואים בזוה"ק שאומרים לפני עליהם ,עמדו ג"כ בדעה אחת שלא להביא המכות.
התקיעות ,שכל ענין ראש השנה הוא סוד המלחמה שבין אמנם י"ל דבמכת חשך לפי המבואר במדרש מובא
יעקב ועשו ,על כן לא טוב שיהיה אז איזה מזל טוב לעשו, ברשיז"ל פרשת בא ,למה הביא עליהם חשך ,שהיו
ולא י היה לו שום שייכות עם יום זה בכסא ליום חגינו, בישראל באותו הדור רשעים ולא היו רוצים לצאת ,ומתו
השייך רק לבני ישראל עם קרובו ,כי חק לישראל הוא בשלשת ימי אפילה ,כדי שלא יראו מצרים במפלתם וכו'.
משפט לאלקי יעקב ,דייקא. א"כ ע"י מכת חשך באה רעה גם לישראל ,ע"כ י"ל
שהיו כל השרים מסכימים לדיעה אחת להביא מכה זו,
(שנת תשע"א)
המקטריגים הסכימו שתבא הרעה ,והמליצים הסכימו
ברכת מזל טוב לטעם אחר .ואם כן אתי שפיר ומובן היטב ,שלח חושך
וכו' ולא מרו את דברו אף אחד מהם ,כי כולם הסכימו
אל מע"כ הגה"צ אבדק"ק דאראג שליט"א
בפה אחד ,עכל"ק.
לרגל שמחת קישור החיתון של נכדו הבחור החתן כמר אליעזר
ש ל י ט " א ב ן לב נ ו ה ר ה " ג ר ' י ו א ל ל ו יפ ע ר ש ל י ט ' 'א
י"ל בכוונת רש"י ,שפי' כאן יעקב ועשו וזה
ולרגל הולדת הבן אצל נכדו הרה"ג ר' הילל ליכטענשטיין שליט"א
האמורים בפרשה ,שזה טעם נוסף על שלא הקשתה
ויה"ר שמשמחה זו יושפע שפע קודש ורב טוב לבית ישראל
רבקה אמנו בלדתה כ"כ ,כי כאן גם מדת הדין
לזכות ולעילוי נשמת אבי מורי ,החסיד האמיתי ,איש החסד ,כש"ת, והמקטרג הסכים ללידתם ,מכיון שיצא משם גם עשו,
הרב רבי שלום בן הגה"צ רבי ישכר בעריש (דומ"ץ דק"ק דזיקוב, שורש הקליפה ,זקנו של עמלק ,ואביהם של אדום חיוה
בעמח"ס אהל תורה) לויפער זצ"ל ,נפטר כ"ח אייר תשס"ד
רביעיא דחילה ואימתני ותקיפא יתירה (דניאל ז' ז').
ולע"נ אמי מורתי הרבנית הצדיקת מרת העניא ע"ה בת הרה"ח רבי
ואפשר שגם מקודם בעת לידת שרה את יצחק בנה ,היה
יחזקאל שרגא ז"ל ,נפטרה ט"ז אייר תשע"ג
ג"כ קצת העלמת הקטרוג מכח זה ,מכיון שיצחק לא
יארצייטן השבוע הבעל"ט :כק"ז הגה"ק רבי אשר אנשיל
היה מטתו שלימה ,כי נולד ממנו עשו .אולם בהגיע תור
בהרה"ק רבי שמואל הלוי יונגרייז זי"ע אבדק"ק טשענגער מח"ס
מנוחת אשר ,נלב"ע ה' כסלו תרל"ד ,מנו"כ בעיר טשענגער יצ"ו פקודת רחל אמנו ,שוב היה צורך להרחיב את פתח
יצא לאור ע"י הוצאות ספרים אמרי שפר המעיין מחדש ,כי יעקב מטתו שלמה ,בפרט יוסף שהוא
25 Ross st. Brooklyn, NY 11249 שטנו של עשו ,כמ"ש רש"י פרשת ויצא עה"פ (ל כ"ה)
| Tel. 718.260.8177בארה"ק6814.3145350 :
כאשר ילדה רחל את יוסף ,משנולד שטנו של עשו שנאמר
3022356@Gmail.Com
(עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו
-ב-
