gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חומש רש״י משולב · Chumash Rashi Meshulav — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: חומש רש״י משולב · Chumash Rashi Meshulav

שבוע: תולדות (2026-11-09)

חומש רש״י משולב · Chumash Rashi Meshulav — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לע''נ רבי יוסף מרדכי שלמה ב''ר יעקב‪ .‬נלב''ע י''ט תשרי תשפ''ו‬ ‫בס''ד‬ ‫פרשת תולדות תשפ''ז‪ .‬גליון מס' ‪231‬‬ ‫חומש רש''י משולב‬ ‫פרשת תולדות‪ ,‬בראשית כה (יט) ‪ -‬כח (ט)‪ ,‬ק''ו פסוקים‬ ‫על פתחי עבודה זרה ‪ -‬עשו מפרכס לצאת‪ .‬דבר אחר‪ ,‬מתרוצצים זה‬ ‫עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות‪.‬‬ ‫‪ -‬יעקב ועשיו האמורים בפרשה‪,‬‬ ‫מתאוה ומתפללת על‬ ‫העבור‪.‬‬ ‫גדול צער ִ‬ ‫[לאחר שקרא הקדוש ברוך הוא שמו‬ ‫הריון‪-.‬‬ ‫אברהם‪ ,‬אחר כך הוליד את יצחק‪ .‬דבר אחר‪ ]-‬על ידי שכתב הכתוב‬ ‫שיגיד‬ ‫‪ -‬לבית מדרשו של שם‬ ‫יצחק בן אברהם‪ ,‬הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬לפי שהיו ליצני‬ ‫הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬שהרי כמה שנים שהתה עם‬ ‫לה מה תהא בסופה‬ ‫אברהם ולא נתעברה הימנו‪ ,‬מה עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬צר קלסתר‬ ‫פניו של יצחק דומה לאברהם‪ ,‬והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק‪,‬‬ ‫‪ -‬על ידי שליח‪ְ ,‬ל ֵׁשם נאמר ברוח הקודש‪ ,‬והוא‬ ‫וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם‪ ,‬שהרי עדות יש שאברהם הוליד את‬ ‫‪ -‬גיים כתיב‪ ,‬כמו 'גאים'‪ ,‬אלו אנטונינוס‬ ‫אמר לה‪,‬‬ ‫יצחק‬ ‫ורבי‪ ,‬שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת‪ ,‬לא בימות החמה‬ ‫‪ -‬אין לאום אלא מלכות‬ ‫ולא בימות הגשמים‪,‬‬ ‫‪ -‬שהרי כשבא‬ ‫‪ -‬מן המעיים הם נפרדים‪ ,‬זה לרשעו וזה לתומו‬ ‫אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה‪ ,‬ויצחק היה בן שלושים‬ ‫ושבע שנה‪ ,‬שהרי בו בפרק מתה שרה‪ ,‬ומשנולד יצחק עד העקידה‬ ‫‪ -‬לא ישוו בגדולה‪ ,‬כשזה קם זה נופל‪ ,‬וכן הוא אומר (יחזקאל כו‬ ‫שמתה שרה ‪ -‬שלושים ושבע שנה‪ .‬דבת תשעים היתה כשנולד יצחק‪,‬‬ ‫ב) אמלאה החרבה‪ ,‬לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים‪,‬‬ ‫ובת מאה עשרים ושבע כשמתה‪ ,‬שנאמר (לעיל כג א) ויהיו חיי שרה‬ ‫וגו'‪ ,‬הרי ליצחק שלושים ושבע שנים‪ ,‬ובו בפרק נולדה רבקה‪ ,‬המתין לה‬ ‫עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה‪,‬‬ ‫‪ -‬אבל בתמר כתיב (להלן לח כז) ויהי בעת‬ ‫לדתה‪ ,‬שלא מלאו ימיה‪ ,‬כי לשבעה חודשים ילדתם‪,‬‬ ‫חסר‪ ,‬ובתמר 'תאומים' מלא‪ ,‬לפי ששניהם צדיקים‪ ,‬אבל‬ ‫וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל‬ ‫כאן אחד צדיק ואחד רשע‬ ‫ואחות לבן ומפדן ארם‪ ,‬אלא להגיד שבחה‪ ,‬שהיתה בת ָר ָשע ואחות‬ ‫ָר ָשע‪ ,‬ומקומה אנשי ֶר ַׁשע‪ ,‬ולא למדה ממעשיהם‪.‬‬ ‫‪ -‬סימן הוא שיהא שופך דמים‪,‬‬ ‫על שם ששני ארם היו‪ ,‬ארם נהרים וארם צובה‪ ,‬קורא אותו‬ ‫‪ -‬מלא שיער כטלית של צמר המלאה שיער‪ ,‬פלוקייד"א בלע"ז‬ ‫פדן‪ ,‬לשון (שמואל א' יא ז) צמד בקר‪ ,‬תרגום 'פדן תורין'‪ .‬ויש פותרין‬ ‫הכל קראו לו כן‪ ,‬לפי שהיה נעשה‬ ‫[אריג צמר]‬ ‫פדן ארם כמו (הושע יב יג) שדה ארם‪ ,‬שבלשון ישמעאל קורין לשדה‬ ‫ונגמר בשערו כבן שנים הרבה‬ ‫פדן‪:‬‬ ‫‪ -‬שמעתי מדרש‬ ‫‪ -‬זה‬ ‫‪ִ -‬הרבה והפציר בתפילה‬ ‫אגדה הדורשו לפי פשוטו‪ ,‬בדין היה אוחז בו לעכבו‪ ,‬יעקב נוצר מטיפה‬ ‫עומד בזוית זו ומתפלל‪ ,‬וזו עומדת בזוית זו ומתפללת‬ ‫ראשונה‪ ,‬ועשו מן השניה‪ ,‬צא ולמד משפופרת שפיה קצרה‪ ,‬תן לה שתי‬ ‫‪ -‬נתפצר ונתפייס ונתפתה לו‪ .‬ואומר אני ‪ -‬כל לשון‬ ‫אבנים זו תחת זו‪ ,‬הנכנסת ראשונה תצא אחרונה‪ ,‬והנכנסת אחרונה תצא‬ ‫'עתר' לשון הפצרה ורבוי הוא‪ ,‬וכן (יחזקאל ח יא) ועתר ענן הקטרת‪,‬‬ ‫ראשונה‪ ,‬נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון‪ ,‬ויעקב שנוצר ראשונה‬ ‫מרבית ֲע ִל ַׁית העשן‪ ,‬וכן (שם לה יג) והעתרתם עלי דבריכם‪ ,‬וכן (משלי‬ ‫יצא אחרון‪ ,‬ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה‪,‬‬ ‫כז ו) נעתרות נשיקות שונא‪ ,‬דומות למרובות והנם למשא‪.‬‬ ‫סימן שאין זה‬ ‫ויפטור את רחמה‪ ,‬ויטול את הבכורה מן הדין‪.‬‬ ‫לו ולא לה‪ ,‬שאין דומה תפילת‬ ‫אינקריישימינ"ט [רבוי] בלע"ז‪.‬‬ ‫מספיק לגמור מלכותו‪ ,‬עד שזה עומד ונוטלה הימנו‪-.‬‬ ‫צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע‪ ,‬לפיכך לו ולא לה‬ ‫‪ -‬הקדוש ברוך הוא‪ .‬דבר אחר‪ ,‬אביו קרא לו יעקב‬ ‫עשר שנים‬ ‫על שם אחיזת העקב‪,‬‬ ‫ִמ ֶש ְנ ָש ָאה עד שנעשית בת שלוש עשרה שנה וראויה להריון‪ ,‬ועשר‬ ‫שנים הללו ציפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה‪ ,‬כיון שלא‬ ‫על כרחך המקרא הזה אומר דרשני‪ֶ ,‬ש ָס ַׁתם מה היא רציצה‬ ‫נתעברה‪ ,‬ידע שהיא עקרה והתפלל עליה‪ .‬ושפחה לא רצה לישא‪ ,‬לפי‬ ‫זו‪ ,‬וכתב 'אם כן למה זה אנכי'‪ .‬רבותינו דרשוהו לשון ריצה‪ ,‬כשהיתה‬ ‫שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה‬ ‫עוברת על פתחי תורה של שם ועבר ‪ -‬יעקב רץ ומפרכס לצאת‪ ,‬עוברת‬ ‫חומש רש"י משולב ‪ -‬פרשת תולדות‬ ‫‪ -‬כל זמן שהיו קטנים לא היו נִ כרים‬ ‫במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם‪ ,‬כיון שנעשו בני שלוש‬ ‫עשרה שנה‪ ,‬זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה‬ ‫‪ -‬שהיה דעתו לרדת‬ ‫‪ -‬לצוד ולרמות את אביו בפיו‪ ,‬ושואלו ‪ -‬אבא‪ ,‬היאך מעשרין את‬ ‫מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב‪ ,‬אמר לו ‪ -‬אל תרד מצרימה‪,‬‬ ‫שאתה עולה תמימה‪ ,‬ואין חוצה לארץ כדאי לך‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המלח ואת התבן‪ ,‬כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות‬ ‫‪ -‬אינו‬ ‫כמשמעו‪ ,‬אדם בטל וְ צוֹ ֶדה בקשתו חיות ועופות‪,‬‬ ‫בקי בכל אלה‪ ,‬אלא ְכ ִלבוֹ כן פיו‪ .‬מי שאינו חריף לרמות קרוי תם‪,‬‬ ‫אהלו של שם ואהלו של עבר‬ ‫‪ -‬כמו 'האלה'‪,‬‬ ‫‪ -‬כתרגומו (אֲ ֵרי ִמ ֵּצ ֵיד ּ‬ ‫יה ֲה ָוה‬ ‫ָא ִכיל) ‪ -‬בפיו של יצחק‪ .‬ומדרשו ‪ -‬בפיו של עשו‪ ,‬שהיה צד אותו‬ ‫אדם אומר לבנו ‪ -‬יהא זרעך כזרעו של‬ ‫ומרמהו בדבריו‪,‬‬ ‫יצחק‪ ,‬וכן בכל המקרא‪ .‬וזה אב לכולן ‪( -‬להלן מח כ) בך יברך ישראל‬ ‫לאמר ישימך וגו'‪ .‬ואף לענין הקללה מצינו כן‪( ,‬במדבר ה כז) והיתה‬ ‫לשון בישול‪ ,‬כתרגומו (וּבַ ּ ִשיל)‪,‬‬ ‫האשה לאלה‪ ,‬שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית‪ ,‬וכן (ישעיה סה‬ ‫טו) 'וְ ִה ַׁנ ְח ֶתם ִש ְמ ֶכם ִל ְשבו ָעה ִל ְב ִח ַׁירי'‪ ,‬שהנשבע אומר 'אהא כפלוני‬ ‫ברציחה‪ ,‬כמה דתימא (ירמיה ד לא) כי ָעיְ ָפה נפשי‬ ‫אם עשיתי כך וכך'‬ ‫להורגים‬ ‫‪ -‬כשנסיתי אותו‬ ‫‪ -‬גזירות להרחקה על אזהרות שבתורה‪ ,‬כגון שניות לעריות ו ְשבות‬ ‫‪ -‬דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות‪ ,‬כגון גזל‬ ‫לשבת‪,‬‬ ‫אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה‪ ,‬כמו ששנינו (שבת פכ''ד מ''ג)‬ ‫‪ -‬דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין‬ ‫ושפיכות דמים‪,‬‬ ‫'אין אובסין את הגמל‪ ,‬אבל מלעיטין אותו'‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז‪ ,‬שאין טעם בדבר אלא גזירת‬ ‫להביא תורה שבעל פה‪ ,‬הלכה‬ ‫המלך וְ ֻחקוֹ ָתיו על עבדיו‬ ‫עדשים אדומות‪ .‬ואותו היום מת אברהם‪ ,‬שלא‬ ‫למשה מסיני‬ ‫יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה‪ ,‬ואין זו שיבה טובה שהבטיחו‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬לפיכך קיצר הקדוש ברוך הוא חמש שנים משנותיו‪,‬‬ ‫שיצחק חי מאה ושמונים שנה‪ ,‬וזה מאה שבעים וחמש שנה‪ ,‬ובישל‬ ‫יעקב עדשים להברות את האבל‪.‬‬ ‫ולמה עדשים‪ ,‬שדומות לגלגל‪ ,‬שהאבלות גלגל החוזר בעולם‪( .‬ועוד‬ ‫מה עדשים אין להם פה‪ ,‬כך האבל אין לו פה‪ ,‬שאסור לדבר‪ .‬ולפיכך‬ ‫המנהג להברות את האבל בתחילת מאכלו ביצים‪ ,‬שהם עגולים ואין‬ ‫‪ -‬על אשתו‪ ,‬כמו (לעיל כ יג) אמרי לי‬ ‫להם פה‪ ,‬כך אבל אין לו פה‪ ,‬כדאמרינן במועד קטן (כא‪ ):‬אבל כל‬ ‫אחי הוא‬ ‫שלושה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם‪ ,‬וכל שכן שאינו‬ ‫שואל בתחילה‪ ,‬משלושה ועד שבעה משיב ואינו שואל וכו')‪:‬‬ ‫‪ -‬אמר‪ ,‬מעתה אין לי לדאוג‪ ,‬מאחר שלא‬ ‫‪ -‬כתרגומו ְכיוֹ ם ִד ְל ֵׁהן‪ ,‬כיום שהוא ברור‪,‬‬ ‫אנסוה עד עכשיו‪ ,‬ולא נזהר להיות נשמר‬ ‫לפי שהעבודה בבכורות‪,‬‬ ‫כך מכור לי מכירה ברורה‪,‬‬ ‫שראהו‬ ‫אמר יעקב‪ ,‬אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה‬ ‫משמש מטתו‬ ‫(מתנודדת‬ ‫והולכת היא הבכורה‪ ,‬שלא תהא כל עת העבודה בבכורות‪ ,‬כי שבט לוי‬ ‫יטול אותה‪ .‬ועוד) אמר עשו ‪ -‬מה טיבה של עבודה זו‪ ,‬אמר לו ‪ -‬כמה‬ ‫אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה‪ ,‬כאותה ששנינו 'אלו הן שבמיתה‪,‬‬ ‫‪ -‬המיוחד‬ ‫שתויי יין ופרועי ראש'‪ .‬אמר ‪ -‬אני הולך למות על ידה‪ ,‬אם כן מה חפץ‬ ‫אם שכב‪ ,‬כבר הבאת‬ ‫בעם‪ ,‬זה המלך‬ ‫לי בה‬ ‫עלינו אשם‬ ‫‪ -‬אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל‬ ‫העיד הכתוב על רשעו‪ ,‬שביזה עבודתו של מקום‬ ‫‪ -‬אף על פי שאינה‬ ‫עצמה‪ ,‬כארץ שבעה גויים‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חומש רש"י משולב ‪ -‬פרשת תולדות‬ ‫דשמשון‪ ,‬כדי שתהיה תיבת 'ואחוזת' דבוקה‪ .‬אבל אין דרך ארץ לדבר‬ ‫שניהם למה‪,‬‬ ‫כתיקנה‪ ,‬שהיתה שנת רעבון‪.‬‬ ‫על המלכות כן‪' ,‬סיעת אוהביו'‪ ,‬שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך ִעמו‪,‬‬ ‫‪ -‬שאמדוה כמה‬ ‫לומר שהארץ קשה והשנה קשה‬ ‫ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים‪ ,‬לכן יש לפותרו כלשון‬ ‫ראויה לעשות‪ ,‬ועשתה על אחת שאמדוה מאה‪ .‬ורבותינו אמרו ‪ -‬אומד‬ ‫הראשון‪ .‬ואל תתמה על תי"ו של אחוזת‪ ,‬ואף על פי שאינה תיבה‬ ‫זה למעשרות היה‪,‬‬ ‫סמוכה‪ ,‬יש דוגמתה במקרא ‪( -‬תהלים ס יג) עזרת מצר‪( ,‬ישעיה נא‬ ‫כא) ושכורת ולא מיין‪.‬‬ ‫לשון קבוצה ואגודה שנאחזין יחד‪:‬‬ ‫שהיו אומרים ‪ -‬זבל‬ ‫פרדותיו של יצחק‪ ,‬ולא כספו וזהבו של אבימלך‬ ‫‪ -‬ראו באביך‪ ,‬ראינו בך‪,‬‬ ‫‪ -‬פעולה רבה‪ ,‬בלשון‬ ‫‪ָ -‬ה ָא ָלה אשר בינותינו מימי אביך‪,‬‬ ‫לע"ז אובריינ"א [מכלול העבודות]‪ֲ .‬עבוֹ ָדה משמע עבודה אחת‪ֲ ,‬ע ֻב ָדה‬ ‫תהי גם עתה בינינו ובינך‬ ‫משמע פעולה רבה‪,‬‬ ‫‪ -‬כשאמרנו (לעיל פס' טז)‬ ‫‪ -‬גם אתה‬ ‫לך מעמנו‪,‬‬ ‫מפני שאמרו תקלה הם לנו‬ ‫(ס''א עתה) עשה עמנו כמו כן‬ ‫מפני הגייסות הבאות עלינו‪'ַׁ .‬טמוֹ נון ְפ ִל ְש ָת ֵׁאי' (אונקלוס)‪ ,‬לשון סתימה‪,‬‬ ‫ובלשון משנה (פסחים מב‪ ).‬מטמטם את הלב‪:‬‬ ‫‪ -‬רחוק מן העיר‬ ‫הבארות אשר חפרו‬ ‫‪ -‬על שם הברית‪,‬‬ ‫בימי אברהם אביו ופלשתים סתמום‪ ,‬קודם שנסע יצחק מגרר חזר‬ ‫וחפרן‬ ‫‪-‬‬ ‫עשו היה נמשל לחזיר‪ ,‬שנאמר (תהלים פ יד)‬ ‫נִ ְת ַׁע ְשקו עמו עליה במריבה וערעור‬ ‫ערעור‪,‬‬ ‫יכרסמנה חזיר מיער‪ ,‬החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו‬ ‫נוישימונ"ט‬ ‫שאני טהור‪ ,‬כך אלו [אלופי עשו] גוזלים וחומסים ומראים עצמם‬ ‫כשרים‪ .‬כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה‬ ‫[נזק]‬ ‫אותם‪ ,‬כשהיה בן ארבעים אמר ‪ -‬אבא בן ארבעים שנה נשא אשה‪ ,‬אף‬ ‫אני כן‪:‬‬ ‫כתרגומו 'וְ נִ יפוֹ ש ְב ַׁא ְר ָעא'‬ ‫‪ -‬לשון המראת רוח‪ ,‬כמו (דברים ט כד) ממרים‬ ‫שהיו עובדות עבודה‬ ‫הייתם‪ ,‬כל מעשיהן היו לעצבון‪,‬‬ ‫זרה‬ ‫‪ -‬בעשנן של אלו‪ .‬דבר אחר‪,‬‬ ‫כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה לשחטו‪ ,‬באותה שעה נפתחו‬ ‫השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים‪ ,‬וירדו דמעותיהם ונפלו על‬ ‫עיניו‪ ,‬לפיכך כהו עיניו‪ .‬דבר אחר‪ ,‬כדי שיטול יעקב את הברכות‪,‬‬ ‫כתרגומו וסיעת מרחמוהי‪ ,‬סיעת מאוהביו‪ .‬ויש פותרין‬ ‫'מרעהו' מ' מיסוד התיבה‪ ,‬כמו (שופטים יד יא) ְ'של ִֹשים ֵׁמ ֵׁר ִעים'‬ ‫‪3‬‬ ‫חומש רש"י משולב ‪ -‬פרשת תולדות‬ ‫‪ -‬אנכי המביא לך‪ ,‬ועשו הוא‬ ‫אמר רבי יהושע בן‬ ‫כמה דברים כאשר דברת אלי‬ ‫בכורך‪,‬‬ ‫קרחה‪ ,‬אם מגיע אדם לפרק אבותיו‪ ,‬ידאג חמש שנים לפניהם וחמש‬ ‫לאחר כן‪ ,‬ויצחק היה בן מאה עשרים ושלוש‪ ,‬אמר ‪ -‬שמא לפרק ִאמי‬ ‫‪ -‬לשון מיסב על השלחן‪ ,‬לכך מתורגם ִ'א ְס ַׁת ַׁחר'‪,‬‬ ‫אני מגיע‪ ,‬והיא מתה בת מאה עשרים ושבע‪ ,‬והריני בן חמש שנים‬ ‫סמוך לפרקה‪ ,‬לפיכך לא ידעתי יום מותי‪ ,‬שמא לפרק ִאמי‪ ,‬שמא לפרק‬ ‫אבא‬ ‫לשון השחזה‪ ,‬כאותה‬ ‫ששנינו (ביצה כח‪' ).‬אין משחיזין את הסכין‪ ,‬אבל ַׁמ ִש ָיאה על גבי‬ ‫חרבך‬ ‫חברתה'‪ .‬חדד סכינך ושחוט יפה‪ ,‬שלא תאכילני נבלה‪.‬‬ ‫אמר יצחק ְב ִלבוֹ ‪ ,‬אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו‪ ,‬וזה‬ ‫אמר (בפסוק הקודם) כי הקרה ה' אלהיך‬ ‫מן ההפקר ולא מן‬ ‫שדרך לתלותה‪,‬‬ ‫הגזל‬ ‫‪ -‬שמדבר‬ ‫בלשון תחנונים ‪( -‬לעיל פס' יט) קום נא‪ ,‬אבל עשו בלשון קנטוריא דבר‬ ‫(להלן פס' לא) יקום אבי‪,‬‬ ‫מהו 'להביא'‪ ,‬אם לא ימצא ציד‪ ,‬יביא מן הגזל‬ ‫לא אמר אני עשו‪ ,‬אלא אני‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬והלא אין ריח רע יותר‬ ‫ברשותו‪ ,‬שיסכים על ידי‬ ‫משטף העזים‪ ,‬אלא מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן‬ ‫שנתן בו ריח טוב‪ ,‬וזה שדה תפוחים‪ ,‬כן‬ ‫דרשו רבותינו ז"ל‬ ‫משלי הם‬ ‫ואינם גזל‪ ,‬שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום‪.‬‬ ‫וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק‪ ,‬אלא האחד‬ ‫הקריב לפסחו‪ ,‬והאחד עשה מטעמים‪ .‬בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב)‪,‬‬ ‫כי טעם הגדי כטעם הצבי‬ ‫‪ -‬יתן ויחזור ויתן‪ .‬ולפי פשוטו מוסב לענין‬ ‫הראשון ראה ריח בני‪ ,‬שנתן לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כריח שדה וגו'‪ ,‬ועוד‬ ‫‪ -‬כמשמעו‪ ,‬ומדרש אגדה יש‬ ‫יתן לך מטל השמים וגו'‪,‬‬ ‫להרבה פנים‪,‬‬ ‫‪ -‬בעל שיער‪,‬‬ ‫(דבר אחר ‪ -‬האלהים‪ .‬מהו האלהים בדין‪ ,‬אם ראוי לך יתן לך‪ ,‬ואם‬ ‫לאו לא יתן לך‪ ,‬אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך‪ ,‬בין צדיק‬ ‫כמו (דברים כח כט) ממשש בצהרים‪,‬‬ ‫בין רשע יתן לך‪ ,‬וממנו למד שלמה כשעשה הבית וסידר תפילתו‪,‬‬ ‫ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין לא יקרא עליך תגר‪,‬‬ ‫לפיכך (מ"א ח לט) ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו‪ ,‬אבל‬ ‫נכרי מחוסר אמנה‪ ,‬לפיכך אמר (שם פס' מג) ואתה תשמע השמים וגו'‬ ‫ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי‪ ,‬בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יקרא עליך תגר‪ .‬ברש''י ישן מדויק)‪.‬‬ ‫‪ -‬הנקיות‪ ,‬כתרגומו‬ ‫‪ -‬והלא‬ ‫ָד ְכיָ ָיתא‪ .‬דבר אחר ‪ -‬שחמד אותן מן נמרוד‬ ‫‪ -‬ויעקב אמר ליהודה (להלן מט ח) בני אביך‪ ,‬לפי שהיו לו‬ ‫כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו? אלא שהיה בקי במעשיהן‬ ‫וחושדן‬ ‫בנים מכמה אמהות‪ ,‬וכאן שלא נשא אלא אשה אחת אמר 'בני אמך'‪,‬‬ ‫ובבלעם הוא אומר (במדבר כד ט)‬ ‫מברכיך ברוך ואורריך ארור‪ .‬הצדיקים תחילתם יסורים וסופן שלוה‪,‬‬ ‫ואורריהם ומצעריהם קודמים למברכיהם‪ ,‬לפיכך יצחק הקדים קללת‬ ‫‪4‬‬ ‫חומש רש"י משולב ‪ -‬פרשת תולדות‬ ‫כמו 'בחרבך'‪ ,‬יש על שהוא במקום‬ ‫אוררים לברכת מברכים‪ .‬והרשעים תחילתן שלוה וסופן יסורין‪ ,‬לפיכך‬ ‫אות ב'‪ ,‬כמו (יחזקאל לג כו) עמדתם על חרבכם ‪ -‬בחרבכם‪( ,‬שמות ו‬ ‫בלעם הקדים ברכה לקללה‬ ‫‪-‬‬ ‫כו) על צבאותם ‪ -‬בצבאותם‪,‬‬ ‫לשון צער‪ ,‬כמו (תהלים נה ג) אריד בשיחי‪ ,‬כלומר כשיעברו ישראל‬ ‫את התורה‪ ,‬ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל‪ ,‬ופרקת‬ ‫זה יוצא וזה בא‬ ‫עלו וגו'‬ ‫כמשמעו‪ ,‬שלא אצער את אבא‪ .‬ומדרש אגדה לכמה פנים יש‪:‬‬ ‫כתרגומו ותוה‪ ,‬לשון‬ ‫‪ -‬ברוח הקודש הוגד לה מה‬ ‫תמיה‪ .‬ומדרשו ‪ -‬ראה גיהנם פתוחה מתחתיו‪,‬‬ ‫שעשו מהרהר בלבו‪,‬‬ ‫לשון לעצמו‪ ,‬משמש עם כמה דברים‪ .‬דבר אחר‪ ,‬איפוא‪,‬‬ ‫נחם על האחוה לחשוב‬ ‫‪ -‬מכל טעמים‬ ‫איה פה‪ ,‬מי הוא ואיפה הוא הצד ציד‪,‬‬ ‫מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך‪ .‬ומדרש אגדה ‪ -‬כבר אתה מת‬ ‫שלא‬ ‫שבקשתי לטעום טעמתי בו‬ ‫בעיניו‪ ,‬ושתה עליך כוס של תנחומים‪ .‬ולפי פשוטו לשון תנחומים‪,‬‬ ‫תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות‪ ,‬לכך הסכים‬ ‫מתנחם הוא על הברכות בהריגתך‬ ‫וברכו מדעתו‬ ‫‪ -‬מועטים‪,‬‬ ‫‪ -‬בחכמה‬ ‫אהיה שכולה משניכם‪ .‬הקובר את בניו קרוי שכול‪ ,‬וכן‬ ‫ביעקב אמר (להלן מג יד) כאשר שכלתי שכלתי‪.‬‬ ‫לשון תימה הוא‪ ,‬כמו (לקמן כט טו) הכי אחי אתה‪ ,‬שמא‬ ‫לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו שהוא עתיד לעקבני‪ .‬תנחומא‬ ‫אם יקום עליך ואתה תהרגנו‪ ,‬יעמדו בניו ויהרגוך‪ .‬ורוח‬ ‫(תנחומא ישן כג) למה חרד יצחק‪ ,‬אמר שמא עוון יש בי שברכתי‬ ‫הקודש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו‪ ,‬כמו שמפורש בפרק‬ ‫הקטן לפני הגדול‪ ,‬ושניתי סדר היחס‪ .‬התחיל עשו מצעק ויעקבני זה‬ ‫המקנא לאשתו (סוטה יג‪:).‬‬ ‫פעמים‪ ,‬אמר לו אביו מה עשה לך‪ ,‬אמר לו את בכורתי לקח‪ ,‬אמר בכך‬ ‫הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין‪ ,‬עכשיו לבכור ברכתי‪ ,‬גם‬ ‫‪ -‬מאסתי בחיי‬ ‫כתרגומו וכמני‪ ,‬ארבני‪ .‬וארב‪ ,‬וכמן‪ .‬ויש מתרגמין‬ ‫ברוך יהיה‪.‬‬ ‫וחכמני‪ ,‬נתחכם לי‪-.‬‬ ‫‪ -‬לשון הפרשה‪ ,‬כמו (במדבר יא כה) ויאצל‬ ‫‪ -‬לבית בתואל‪ .‬כל‬ ‫‪ -‬כמו 'לפדן'‬ ‫‪ -‬ברכה זו שביעית היא‪ ,‬והוא עושה אותה ראשונה? אלא אמר‬ ‫תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה‪ ,‬הטיל לה ה"א בסופה‪,‬‬ ‫לו ‪ -‬מה תועלת לך בברכה‪ ,‬אם תקנה נכסים שלו הם‪ ,‬שהרי גביר‬ ‫שמתיו לך‪ ,‬ומה שקנה עבד קנה רבו‬ ‫איה איפא אבקש מה לעשות לך‬ ‫‪ -‬מי שדי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך‬ ‫ה"א זו‬ ‫משמשת לשון תמיה‪ ,‬כמו (במדבר יג יט) הבמחנים‪( ,‬שם פס' כ)‬ ‫‪ -‬שאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי‬ ‫השמנה היא‪( ,‬ש"ב ג לג) הכמות נבל‬ ‫גדול‪( ,‬לעיל כב יח) והתברכו בזרעך‪ ,‬יהיו אותן ברכות האמורות‬ ‫בשבילך‪ ,‬ממך יצא אותו הגוי ואותו הזרע המבורך‪,‬‬ ‫‪ -‬זו‬ ‫איטליאה של יון‬ ‫‪5‬‬ ‫חומש רש"י משולב ‪ -‬פרשת תולדות‬ ‫רעב‪ ,‬ויעקב אמר לפרעה (לקמן מז ט) ימי שני מגורי שלשים ומאת‬ ‫שנה‪ .‬צא וחשוב ארבע עשרה שלפני לידת יוסף‪ ,‬ושלושים של יוסף‪,‬‬ ‫ותשע משמלך עד שבא יעקב‪ ,‬הרי חמישים ושלוש‪ ,‬וכשפירש מאביו‬ ‫היה בן ששים ושלוש‪ ,‬הרי מאה ושש עשרה‪ ,‬והוא אומר שלשים ומאת‬ ‫איני יודע מה מלמדנו‬ ‫שנה‪ ,‬הרי חסרים ארבע עשרה שנים‪ ,‬הא למדת שאחר שקיבל‬ ‫הברכות נטמן בבית עבר ארבע עשרה שנים‪.‬‬ ‫(אבל לא נענש עליהם בזכות התורה‪ ,‬שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא‬ ‫עשרים ושתים שנה‪ ,‬דהיינו משבע עשרה עד שלושים ותשע‪ ,‬כנגד‬ ‫עשרים ושתים שפירש יעקב מאביו ולא כבדו‪ ,‬והם עשרים שנים בבית‬ ‫מחובר לענין של מעלה‪ ,‬וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו‬ ‫לבן‪ ,‬ושתי שנים ששהה בדרך‪ ,‬כדכתיב (להלן לג יז) ויבן לו בית‬ ‫פדנה ארם‪ ,‬וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות בנות‬ ‫ולמקנהו עשה סכות‪ ,‬ופירשו רבותינו ז"ל מזה הפסוק ששהה שמונה‬ ‫כנען‪ ,‬והלך גם הוא אל ישמעאל‬ ‫עשר חודשים בדרך‪ ,‬דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות‬ ‫החמה‪ ,‬ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל‪ ,‬משפירש מאביו עד שירד‬ ‫למצרים שהיה בן מאה שלושים שנים‪ ,‬ששם אנו מוצאים עוד ארבע‬ ‫עשרה שנים‪ ,‬אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן‪ ,‬ללמוד‬ ‫תורה ממנו‪ ,‬ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם‪ ,‬ולא פירש יוסף‬ ‫ממנו אלא עשרים ושתים שנה‪ ,‬מידה כנגד מידה)‪.‬‬ ‫הוסיף רשעה על רשעתו‪ ,‬שלא גירש את הראשונות‬ ‫ממשמע שנאמר בת ישמעאל‪ ,‬איני יודע שהיא אחות‬ ‫נביות‪ ,‬אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה‪,‬‬ ‫***‬ ‫והשיאה נביות אחיה‪.‬‬ ‫כללי העריכה‪ :‬ההדגשה בפסוק היא של דיבור המתחיל ברש''י‪( .‬פונט מעט גדול יותר)‪ * .‬כשיש דיבור ארוך‬ ‫ברש''י‪ ,‬לעיתים הוא לא שולב בתוך הפסוק אלא נכתב בסופו‪ ,‬אחרי הפסוק‪ * .‬לעיתים לצורך הרצף שולבו‬ ‫ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ששים ושלוש שנים‪ ,‬שהרי‬ ‫הדיבורים ברש''י כסדר הפסוק‪ ,‬גם כשבמקור הרש''י מופיע קודם הדיבור על סוף הפסוק ואח''כ הדיבור על‬ ‫תחילתו‪ .‬כמו''כ מט בעו של הרש''י המשולב עלולים להיות שינויים קלים בדיבור המתחיל (כגון פתיחת וגו')‬ ‫ישמעאל בן שבעים וארבע שנים היה כשנולד יעקב‪ ,‬ארבע עשרה שנה‬ ‫או במיקומו‪ .‬את הכללים בהרחבה ניתן לראות במבוא לפרשת בראשית‪( .‬אוצר החכמה ‪ /‬היברו בוקס)‬ ‫היה גדול ישמעאל מיצחק‪ ,‬ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי‬ ‫כל הזכויות שמורות‪© .‬‬ ‫שבעים וארבע‪ ,‬ושנותיו היו מאה שלושים ושבע‪ ,‬שנאמר (לעיל כה יז)‬ ‫ואלה שני חיי ישמעאל וגו'‪ ,‬נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ששים‬ ‫ניתן להשיג את הגליון (וכן גליונות קודמים) במאגר העלונים הממוחשב של‬ ‫'דרשו'‪' ,‬לדעת עלונים' ועוד‬ ‫ושלוש שנים היה‪.‬‬ ‫מהדורת כתב רש''י ‪ -‬ניתן להשיג גם בעמדות ובאתר של קול הלשון‪ ,‬תחת הכותר‬ ‫ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר ארבע עשרה שנה ואחר כך הלך לחרן‪,‬‬ ‫'חומש עם רש''י משולב'‬ ‫שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא ארבע עשרה שנה‪,‬‬ ‫שנאמר (לקמן לא מא) עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש‬ ‫וכן ניתן להשיג במייל ‪2711526@GMAIL .COM -‬‬ ‫שנים בצאנך‪ ,‬ושכר הצאן משנולד יוסף היה‪ ,‬שנאמר (לקמן ל כה) ויהי‬ ‫הארות הערות ותיקוני טעויות יתקבלו בברכה ‪05276-00532‬‬ ‫כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'‪ ,‬ויוסף בן שלושים שנה היה כשמלך‪,‬‬ ‫ומשם עד שירד יעקב למצרים תשע שנים‪ ,‬שבע של שובע ושתיים של‬ ‫‪6‬‬