חומש רש״י משולב · Chumash Rashi Meshulav — תולדות (2026-11-09)

לע''נ רבי יוסף מרדכי שלמה ב''ר יעקב .נלב''ע י''ט תשרי תשפ''ו בס''ד
פרשת תולדות תשפ''ז .גליון מס' 231
חומש רש''י משולב
פרשת תולדות ,בראשית כה (יט) -כח (ט) ,ק''ו פסוקים
על פתחי עבודה זרה -עשו מפרכס לצאת .דבר אחר ,מתרוצצים זה
עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות.
-יעקב ועשיו האמורים בפרשה,
מתאוה ומתפללת על העבור.
גדול צער ִ
[לאחר שקרא הקדוש ברוך הוא שמו
הריון-.
אברהם ,אחר כך הוליד את יצחק .דבר אחר ]-על ידי שכתב הכתוב
שיגיד -לבית מדרשו של שם יצחק בן אברהם ,הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק ,לפי שהיו ליצני
הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה ,שהרי כמה שנים שהתה עם
לה מה תהא בסופה
אברהם ולא נתעברה הימנו ,מה עשה הקדוש ברוך הוא ,צר קלסתר
פניו של יצחק דומה לאברהם ,והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק,
-על ידי שליחְ ,ל ֵׁשם נאמר ברוח הקודש ,והוא
וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם ,שהרי עדות יש שאברהם הוליד את
-גיים כתיב ,כמו 'גאים' ,אלו אנטונינוס אמר לה, יצחק
ורבי ,שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת ,לא בימות החמה
-אין לאום אלא מלכות ולא בימות הגשמים, -שהרי כשבא
-מן המעיים הם נפרדים ,זה לרשעו וזה לתומו אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה ,ויצחק היה בן שלושים
ושבע שנה ,שהרי בו בפרק מתה שרה ,ומשנולד יצחק עד העקידה
-לא ישוו בגדולה ,כשזה קם זה נופל ,וכן הוא אומר (יחזקאל כו
שמתה שרה -שלושים ושבע שנה .דבת תשעים היתה כשנולד יצחק,
ב) אמלאה החרבה ,לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה ,שנאמר (לעיל כג א) ויהיו חיי שרה
וגו' ,הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ,ובו בפרק נולדה רבקה ,המתין לה
עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה,
-אבל בתמר כתיב (להלן לח כז) ויהי בעת
לדתה ,שלא מלאו ימיה ,כי לשבעה חודשים ילדתם,
חסר ,ובתמר 'תאומים' מלא ,לפי ששניהם צדיקים ,אבל וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל
כאן אחד צדיק ואחד רשע ואחות לבן ומפדן ארם ,אלא להגיד שבחה ,שהיתה בת ָר ָשע ואחות
ָר ָשע ,ומקומה אנשי ֶר ַׁשע ,ולא למדה ממעשיהם.
-סימן הוא שיהא שופך דמים,
על שם ששני ארם היו ,ארם נהרים וארם צובה ,קורא אותו
-מלא שיער כטלית של צמר המלאה שיער ,פלוקייד"א בלע"ז
פדן ,לשון (שמואל א' יא ז) צמד בקר ,תרגום 'פדן תורין' .ויש פותרין
הכל קראו לו כן ,לפי שהיה נעשה [אריג צמר] פדן ארם כמו (הושע יב יג) שדה ארם ,שבלשון ישמעאל קורין לשדה
ונגמר בשערו כבן שנים הרבה פדן:
-שמעתי מדרש -זה ִ -הרבה והפציר בתפילה
אגדה הדורשו לפי פשוטו ,בדין היה אוחז בו לעכבו ,יעקב נוצר מטיפה עומד בזוית זו ומתפלל ,וזו עומדת בזוית זו ומתפללת
ראשונה ,ועשו מן השניה ,צא ולמד משפופרת שפיה קצרה ,תן לה שתי -נתפצר ונתפייס ונתפתה לו .ואומר אני -כל לשון
אבנים זו תחת זו ,הנכנסת ראשונה תצא אחרונה ,והנכנסת אחרונה תצא
'עתר' לשון הפצרה ורבוי הוא ,וכן (יחזקאל ח יא) ועתר ענן הקטרת,
ראשונה ,נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון ,ויעקב שנוצר ראשונה
מרבית ֲע ִל ַׁית העשן ,וכן (שם לה יג) והעתרתם עלי דבריכם ,וכן (משלי
יצא אחרון ,ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה,
כז ו) נעתרות נשיקות שונא ,דומות למרובות והנם למשא.
סימן שאין זה ויפטור את רחמה ,ויטול את הבכורה מן הדין.
לו ולא לה ,שאין דומה תפילת אינקריישימינ"ט [רבוי] בלע"ז.
מספיק לגמור מלכותו ,עד שזה עומד ונוטלה הימנו-.
צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע ,לפיכך לו ולא לה
-הקדוש ברוך הוא .דבר אחר ,אביו קרא לו יעקב
עשר שנים על שם אחיזת העקב,
ִמ ֶש ְנ ָש ָאה עד שנעשית בת שלוש עשרה שנה וראויה להריון ,ועשר
שנים הללו ציפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה ,כיון שלא על כרחך המקרא הזה אומר דרשניֶ ,ש ָס ַׁתם מה היא רציצה
נתעברה ,ידע שהיא עקרה והתפלל עליה .ושפחה לא רצה לישא ,לפי זו ,וכתב 'אם כן למה זה אנכי' .רבותינו דרשוהו לשון ריצה ,כשהיתה
שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר -יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת
חומש רש"י משולב -פרשת תולדות
-כל זמן שהיו קטנים לא היו נִ כרים
במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם ,כיון שנעשו בני שלוש
עשרה שנה ,זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה
-שהיה דעתו לרדת
-לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו -אבא ,היאך מעשרין את
מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב ,אמר לו -אל תרד מצרימה,
שאתה עולה תמימה ,ואין חוצה לארץ כדאי לך, - המלח ואת התבן ,כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות
-אינו כמשמעו ,אדם בטל וְ צוֹ ֶדה בקשתו חיות ועופות,
בקי בכל אלה ,אלא ְכ ִלבוֹ כן פיו .מי שאינו חריף לרמות קרוי תם,
אהלו של שם ואהלו של עבר
-כמו 'האלה',
-כתרגומו (אֲ ֵרי ִמ ֵּצ ֵיד ּ
יה ֲה ָוה
ָא ִכיל) -בפיו של יצחק .ומדרשו -בפיו של עשו ,שהיה צד אותו
אדם אומר לבנו -יהא זרעך כזרעו של
ומרמהו בדבריו,
יצחק ,וכן בכל המקרא .וזה אב לכולן ( -להלן מח כ) בך יברך ישראל
לאמר ישימך וגו' .ואף לענין הקללה מצינו כן( ,במדבר ה כז) והיתה
לשון בישול ,כתרגומו (וּבַ ּ ִשיל),
האשה לאלה ,שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית ,וכן (ישעיה סה
טו) 'וְ ִה ַׁנ ְח ֶתם ִש ְמ ֶכם ִל ְשבו ָעה ִל ְב ִח ַׁירי' ,שהנשבע אומר 'אהא כפלוני ברציחה ,כמה דתימא (ירמיה ד לא) כי ָעיְ ָפה נפשי
אם עשיתי כך וכך' להורגים
-כשנסיתי אותו
-גזירות להרחקה על אזהרות שבתורה ,כגון שניות לעריות ו ְשבות
-דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות ,כגון גזל לשבת,
אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה ,כמו ששנינו (שבת פכ''ד מ''ג)
-דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין ושפיכות דמים,
'אין אובסין את הגמל ,אבל מלעיטין אותו'.
עליהם ,כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז ,שאין טעם בדבר אלא גזירת
להביא תורה שבעל פה ,הלכה המלך וְ ֻחקוֹ ָתיו על עבדיו עדשים אדומות .ואותו היום מת אברהם ,שלא
למשה מסיני יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה ,ואין זו שיבה טובה שהבטיחו
הקדוש ברוך הוא ,לפיכך קיצר הקדוש ברוך הוא חמש שנים משנותיו,
שיצחק חי מאה ושמונים שנה ,וזה מאה שבעים וחמש שנה ,ובישל
יעקב עדשים להברות את האבל.
ולמה עדשים ,שדומות לגלגל ,שהאבלות גלגל החוזר בעולם( .ועוד
מה עדשים אין להם פה ,כך האבל אין לו פה ,שאסור לדבר .ולפיכך
המנהג להברות את האבל בתחילת מאכלו ביצים ,שהם עגולים ואין
-על אשתו ,כמו (לעיל כ יג) אמרי לי להם פה ,כך אבל אין לו פה ,כדאמרינן במועד קטן (כא ):אבל כל
אחי הוא שלושה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם ,וכל שכן שאינו
שואל בתחילה ,משלושה ועד שבעה משיב ואינו שואל וכו'):
-אמר ,מעתה אין לי לדאוג ,מאחר שלא -כתרגומו ְכיוֹ ם ִד ְל ֵׁהן ,כיום שהוא ברור,
אנסוה עד עכשיו ,ולא נזהר להיות נשמר לפי שהעבודה בבכורות, כך מכור לי מכירה ברורה,
שראהו אמר יעקב ,אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה
משמש מטתו
(מתנודדת
והולכת היא הבכורה ,שלא תהא כל עת העבודה בבכורות ,כי שבט לוי
יטול אותה .ועוד) אמר עשו -מה טיבה של עבודה זו ,אמר לו -כמה
אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה ,כאותה ששנינו 'אלו הן שבמיתה,
-המיוחד שתויי יין ופרועי ראש' .אמר -אני הולך למות על ידה ,אם כן מה חפץ
אם שכב ,כבר הבאת בעם ,זה המלך לי בה
עלינו אשם
-אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל העיד הכתוב על רשעו ,שביזה עבודתו של מקום
-אף על פי שאינה עצמה ,כארץ שבעה גויים,
2
חומש רש"י משולב -פרשת תולדות
דשמשון ,כדי שתהיה תיבת 'ואחוזת' דבוקה .אבל אין דרך ארץ לדבר שניהם למה, כתיקנה ,שהיתה שנת רעבון.
על המלכות כן' ,סיעת אוהביו' ,שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך ִעמו, -שאמדוה כמה לומר שהארץ קשה והשנה קשה
ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים ,לכן יש לפותרו כלשון
ראויה לעשות ,ועשתה על אחת שאמדוה מאה .ורבותינו אמרו -אומד
הראשון .ואל תתמה על תי"ו של אחוזת ,ואף על פי שאינה תיבה
זה למעשרות היה,
סמוכה ,יש דוגמתה במקרא ( -תהלים ס יג) עזרת מצר( ,ישעיה נא
כא) ושכורת ולא מיין.
לשון קבוצה ואגודה שנאחזין יחד:
שהיו אומרים -זבל
פרדותיו של יצחק ,ולא כספו וזהבו של אבימלך
-ראו באביך ,ראינו בך,
-פעולה רבה ,בלשון
ָ -ה ָא ָלה אשר בינותינו מימי אביך,
לע"ז אובריינ"א [מכלול העבודות]ֲ .עבוֹ ָדה משמע עבודה אחתֲ ,ע ֻב ָדה
תהי גם עתה בינינו ובינך משמע פעולה רבה,
-כשאמרנו (לעיל פס' טז)
-גם אתה לך מעמנו, מפני שאמרו תקלה הם לנו
(ס''א עתה) עשה עמנו כמו כן מפני הגייסות הבאות עלינו'ַׁ .טמוֹ נון ְפ ִל ְש ָת ֵׁאי' (אונקלוס) ,לשון סתימה,
ובלשון משנה (פסחים מב ).מטמטם את הלב:
-רחוק מן העיר
הבארות אשר חפרו
-על שם הברית, בימי אברהם אביו ופלשתים סתמום ,קודם שנסע יצחק מגרר חזר
וחפרן
-
עשו היה נמשל לחזיר ,שנאמר (תהלים פ יד) נִ ְת ַׁע ְשקו עמו עליה במריבה וערעור ערעור,
יכרסמנה חזיר מיער ,החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו
נוישימונ"ט
שאני טהור ,כך אלו [אלופי עשו] גוזלים וחומסים ומראים עצמם
כשרים .כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה [נזק]
אותם ,כשהיה בן ארבעים אמר -אבא בן ארבעים שנה נשא אשה ,אף
אני כן:
כתרגומו 'וְ נִ יפוֹ ש ְב ַׁא ְר ָעא'
-לשון המראת רוח ,כמו (דברים ט כד) ממרים
שהיו עובדות עבודה הייתם ,כל מעשיהן היו לעצבון,
זרה
-בעשנן של אלו .דבר אחר,
כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה לשחטו ,באותה שעה נפתחו
השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים ,וירדו דמעותיהם ונפלו על
עיניו ,לפיכך כהו עיניו .דבר אחר ,כדי שיטול יעקב את הברכות,
כתרגומו וסיעת מרחמוהי ,סיעת מאוהביו .ויש פותרין
'מרעהו' מ' מיסוד התיבה ,כמו (שופטים יד יא) ְ'של ִֹשים ֵׁמ ֵׁר ִעים'
3
חומש רש"י משולב -פרשת תולדות
-אנכי המביא לך ,ועשו הוא אמר רבי יהושע בן
כמה דברים כאשר דברת אלי בכורך, קרחה ,אם מגיע אדם לפרק אבותיו ,ידאג חמש שנים לפניהם וחמש
לאחר כן ,ויצחק היה בן מאה עשרים ושלוש ,אמר -שמא לפרק ִאמי
-לשון מיסב על השלחן ,לכך מתורגם ִ'א ְס ַׁת ַׁחר',
אני מגיע ,והיא מתה בת מאה עשרים ושבע ,והריני בן חמש שנים
סמוך לפרקה ,לפיכך לא ידעתי יום מותי ,שמא לפרק ִאמי ,שמא לפרק
אבא
לשון השחזה ,כאותה
ששנינו (ביצה כח' ).אין משחיזין את הסכין ,אבל ַׁמ ִש ָיאה על גבי
חרבך חברתה' .חדד סכינך ושחוט יפה ,שלא תאכילני נבלה.
אמר יצחק ְב ִלבוֹ ,אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו ,וזה
אמר (בפסוק הקודם) כי הקרה ה' אלהיך מן ההפקר ולא מן שדרך לתלותה,
הגזל
-שמדבר
בלשון תחנונים ( -לעיל פס' יט) קום נא ,אבל עשו בלשון קנטוריא דבר
(להלן פס' לא) יקום אבי,
מהו 'להביא' ,אם לא ימצא ציד ,יביא מן הגזל
לא אמר אני עשו ,אלא אני
-
-והלא אין ריח רע יותר ברשותו ,שיסכים על ידי
משטף העזים ,אלא מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן
שנתן בו ריח טוב ,וזה שדה תפוחים ,כן
דרשו רבותינו ז"ל
משלי הם
ואינם גזל ,שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום.
וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק ,אלא האחד
הקריב לפסחו ,והאחד עשה מטעמים .בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב),
כי טעם הגדי כטעם הצבי
-יתן ויחזור ויתן .ולפי פשוטו מוסב לענין
הראשון ראה ריח בני ,שנתן לו הקדוש ברוך הוא ,כריח שדה וגו' ,ועוד
-כמשמעו ,ומדרש אגדה יש יתן לך מטל השמים וגו',
להרבה פנים, -בעל שיער,
(דבר אחר -האלהים .מהו האלהים בדין ,אם ראוי לך יתן לך ,ואם
לאו לא יתן לך ,אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך ,בין צדיק כמו (דברים כח כט) ממשש בצהרים,
בין רשע יתן לך ,וממנו למד שלמה כשעשה הבית וסידר תפילתו,
ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין לא יקרא עליך תגר,
לפיכך (מ"א ח לט) ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו ,אבל
נכרי מחוסר אמנה ,לפיכך אמר (שם פס' מג) ואתה תשמע השמים וגו'
ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי ,בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו ,כדי
שלא יקרא עליך תגר .ברש''י ישן מדויק). -הנקיות ,כתרגומו
-והלא ָד ְכיָ ָיתא .דבר אחר -שחמד אותן מן נמרוד
-ויעקב אמר ליהודה (להלן מט ח) בני אביך ,לפי שהיו לו כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו? אלא שהיה בקי במעשיהן
וחושדן
בנים מכמה אמהות ,וכאן שלא נשא אלא אשה אחת אמר 'בני אמך',
ובבלעם הוא אומר (במדבר כד ט)
מברכיך ברוך ואורריך ארור .הצדיקים תחילתם יסורים וסופן שלוה,
ואורריהם ומצעריהם קודמים למברכיהם ,לפיכך יצחק הקדים קללת
4
חומש רש"י משולב -פרשת תולדות
כמו 'בחרבך' ,יש על שהוא במקום אוררים לברכת מברכים .והרשעים תחילתן שלוה וסופן יסורין ,לפיכך
אות ב' ,כמו (יחזקאל לג כו) עמדתם על חרבכם -בחרבכם( ,שמות ו בלעם הקדים ברכה לקללה
- כו) על צבאותם -בצבאותם,
לשון צער ,כמו (תהלים נה ג) אריד בשיחי ,כלומר כשיעברו ישראל
את התורה ,ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל ,ופרקת זה יוצא וזה בא
עלו וגו'
כמשמעו ,שלא אצער את אבא .ומדרש אגדה לכמה פנים יש:
כתרגומו ותוה ,לשון
-ברוח הקודש הוגד לה מה תמיה .ומדרשו -ראה גיהנם פתוחה מתחתיו,
שעשו מהרהר בלבו, לשון לעצמו ,משמש עם כמה דברים .דבר אחר ,איפוא,
נחם על האחוה לחשוב -מכל טעמים איה פה ,מי הוא ואיפה הוא הצד ציד,
מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך .ומדרש אגדה -כבר אתה מת שלא שבקשתי לטעום טעמתי בו
בעיניו ,ושתה עליך כוס של תנחומים .ולפי פשוטו לשון תנחומים, תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות ,לכך הסכים
מתנחם הוא על הברכות בהריגתך וברכו מדעתו
-מועטים,
-בחכמה
אהיה שכולה משניכם .הקובר את בניו קרוי שכול ,וכן
ביעקב אמר (להלן מג יד) כאשר שכלתי שכלתי. לשון תימה הוא ,כמו (לקמן כט טו) הכי אחי אתה ,שמא
לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו שהוא עתיד לעקבני .תנחומא
אם יקום עליך ואתה תהרגנו ,יעמדו בניו ויהרגוך .ורוח
(תנחומא ישן כג) למה חרד יצחק ,אמר שמא עוון יש בי שברכתי
הקודש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו ,כמו שמפורש בפרק הקטן לפני הגדול ,ושניתי סדר היחס .התחיל עשו מצעק ויעקבני זה
המקנא לאשתו (סוטה יג:). פעמים ,אמר לו אביו מה עשה לך ,אמר לו את בכורתי לקח ,אמר בכך
הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין ,עכשיו לבכור ברכתי ,גם
-מאסתי בחיי
כתרגומו וכמני ,ארבני .וארב ,וכמן .ויש מתרגמין ברוך יהיה.
וחכמני ,נתחכם לי-.
-לשון הפרשה ,כמו (במדבר יא כה) ויאצל
-לבית בתואל .כל -כמו 'לפדן' -ברכה זו שביעית היא ,והוא עושה אותה ראשונה? אלא אמר
תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה ,הטיל לה ה"א בסופה, לו -מה תועלת לך בברכה ,אם תקנה נכסים שלו הם ,שהרי גביר
שמתיו לך ,ומה שקנה עבד קנה רבו
איה איפא אבקש מה לעשות לך
-מי שדי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך
ה"א זו
משמשת לשון תמיה ,כמו (במדבר יג יט) הבמחנים( ,שם פס' כ)
-שאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי השמנה היא( ,ש"ב ג לג) הכמות נבל
גדול( ,לעיל כב יח) והתברכו בזרעך ,יהיו אותן ברכות האמורות
בשבילך ,ממך יצא אותו הגוי ואותו הזרע המבורך,
-זו
איטליאה של יון
5
חומש רש"י משולב -פרשת תולדות
רעב ,ויעקב אמר לפרעה (לקמן מז ט) ימי שני מגורי שלשים ומאת
שנה .צא וחשוב ארבע עשרה שלפני לידת יוסף ,ושלושים של יוסף,
ותשע משמלך עד שבא יעקב ,הרי חמישים ושלוש ,וכשפירש מאביו
היה בן ששים ושלוש ,הרי מאה ושש עשרה ,והוא אומר שלשים ומאת איני יודע מה מלמדנו
שנה ,הרי חסרים ארבע עשרה שנים ,הא למדת שאחר שקיבל
הברכות נטמן בבית עבר ארבע עשרה שנים.
(אבל לא נענש עליהם בזכות התורה ,שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא
עשרים ושתים שנה ,דהיינו משבע עשרה עד שלושים ותשע ,כנגד
עשרים ושתים שפירש יעקב מאביו ולא כבדו ,והם עשרים שנים בבית
מחובר לענין של מעלה ,וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו
לבן ,ושתי שנים ששהה בדרך ,כדכתיב (להלן לג יז) ויבן לו בית
פדנה ארם ,וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות בנות
ולמקנהו עשה סכות ,ופירשו רבותינו ז"ל מזה הפסוק ששהה שמונה
כנען ,והלך גם הוא אל ישמעאל
עשר חודשים בדרך ,דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות
החמה ,ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל ,משפירש מאביו עד שירד
למצרים שהיה בן מאה שלושים שנים ,ששם אנו מוצאים עוד ארבע
עשרה שנים ,אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ,ללמוד
תורה ממנו ,ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ,ולא פירש יוסף
ממנו אלא עשרים ושתים שנה ,מידה כנגד מידה).
הוסיף רשעה על רשעתו ,שלא גירש את הראשונות ממשמע שנאמר בת ישמעאל ,איני יודע שהיא אחות
נביות ,אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה,
***
והשיאה נביות אחיה.
כללי העריכה :ההדגשה בפסוק היא של דיבור המתחיל ברש''י( .פונט מעט גדול יותר) * .כשיש דיבור ארוך
ברש''י ,לעיתים הוא לא שולב בתוך הפסוק אלא נכתב בסופו ,אחרי הפסוק * .לעיתים לצורך הרצף שולבו ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ששים ושלוש שנים ,שהרי
הדיבורים ברש''י כסדר הפסוק ,גם כשבמקור הרש''י מופיע קודם הדיבור על סוף הפסוק ואח''כ הדיבור על
תחילתו .כמו''כ מט בעו של הרש''י המשולב עלולים להיות שינויים קלים בדיבור המתחיל (כגון פתיחת וגו') ישמעאל בן שבעים וארבע שנים היה כשנולד יעקב ,ארבע עשרה שנה
או במיקומו .את הכללים בהרחבה ניתן לראות במבוא לפרשת בראשית( .אוצר החכמה /היברו בוקס)
היה גדול ישמעאל מיצחק ,ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי
כל הזכויות שמורות© . שבעים וארבע ,ושנותיו היו מאה שלושים ושבע ,שנאמר (לעיל כה יז)
ואלה שני חיי ישמעאל וגו' ,נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ששים
ניתן להשיג את הגליון (וכן גליונות קודמים) במאגר העלונים הממוחשב של
'דרשו'' ,לדעת עלונים' ועוד ושלוש שנים היה.
מהדורת כתב רש''י -ניתן להשיג גם בעמדות ובאתר של קול הלשון ,תחת הכותר ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר ארבע עשרה שנה ואחר כך הלך לחרן,
'חומש עם רש''י משולב' שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא ארבע עשרה שנה,
שנאמר (לקמן לא מא) עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש
וכן ניתן להשיג במייל 2711526@GMAIL .COM -
שנים בצאנך ,ושכר הצאן משנולד יוסף היה ,שנאמר (לקמן ל כה) ויהי
הארות הערות ותיקוני טעויות יתקבלו בברכה 05276-00532 כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' ,ויוסף בן שלושים שנה היה כשמלך,
ומשם עד שירד יעקב למצרים תשע שנים ,שבע של שובע ושתיים של
6
