gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחוה דעת · Yechave Daas — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: יחוה דעת · Yechave Daas

שבוע: תולדות (2026-11-09)

יחוה דעת · Yechave Daas — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪375‬‬ ‫השיעור מתקיים בכל מוצ"ש‬ ‫השיעור השבועי ממו"ר ועט"ר מרן‬ ‫בשעה ‪ | 21:00‬רב מקדים בשעה ‪20:30‬‬ ‫הראש"ל רבי דוד יוסף שליט"א‬ ‫בבית המדרש 'יחוה דעת' רחוב אגסי ‪ 1‬ירושלים‬ ‫ממוצש"ק חיי שרה תשפ"ז‬ ‫עורך ראשי‪ :‬הרב אריאל סגרון‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שימוש בסיר בישול חשמלי בשבת‬ ‫נושאי השיעור‪ :‬מבנה סיר הבישול החשמלי | וסת חום בשבת | מקרר בשבת | תרמוסטט בסיר ובתנור | חימום תבשיל על‬ ‫הפלטה | הבדל בין פלטה לסיר | הגבהת הסיר | כיסוי הכפתורים | שהייה בחמין | חמין לצורך מחר | הטמנה במקצת | תנור‬ ‫במצב שבת | הניסיון בקבורת שרה אמנו | אדם ניכר בצערו | לבכות כשצריך | לא להרהר אחר מידותיו‬ ‫אינו נשרף בו מהר‪ ,‬ויש בו אפשרות שהבישול יהיה טוב והתבשיל יצא‬ ‫הרב המקדים הגאון רבי גולן אלוף שליט"א‬ ‫טוב מאוד‪ .‬באנגלית קוראים לסיר הזה "קרוקפוט" (‪.)Crockpot‬‬ ‫דיין בית הדין הרבני אשדוד‬ ‫קודם כל נסביר איך הסיר בנוי‪ .‬זהו כלי מתכת שבתוכו גופי חימום‪ ,‬ובדרך‬ ‫כלל בסירים הללו גופי החימום נמצאים לא בתחתית אלא בדפנות‪.‬‬ ‫שיעור מרן הראשון לציון שליט"א‬ ‫מכוסים לגמרי‪ ,‬כמו בפלטה‪ ,‬שגם בה גופי החימום מכוסים בפח או ברזל‪.‬‬ ‫הסיר עצמו עשוי מחרסינה חזקה מאוד‪ ,‬שאינה מתפוצצת מחמת החום‪,‬‬ ‫תודה רבה ויישר כח לכבוד הדיין הגאון הגדול רבי גולן אלוף שליט"א‪,‬‬ ‫שבמשך שנים רבות היה צמוד ממש אל אאמו"ר מרן זצוק"ל‪ ,‬במשך כמה‬ ‫ומניחים אותו בתוך כלי המתכת‪ .‬הוא נוגע בו רק בשפה העליונה‪ :‬הדפנות‬ ‫שעות בכל יום‪ .‬הוא היה ראש כולל אצלנו‪ ,‬והיה בן בית אצל אאמו"ר‪ ,‬היה‬ ‫והתחתית אינן נוגעות במתכת שבה גופי החימום ‪ -‬יש מרחק קטן מאוד‪.‬‬ ‫יושב איתו שעות רבות ומדברים בלימוד‪ ,‬ואאמו"ר היה מראה לו את מה‬ ‫בסיר בישול חשמלי יש כפתור‪ ,‬ואפשר להפעיל אותו על גבוה או על‬ ‫שהוא כותב‪ ,‬והיה דן ונושא ונותן איתו בכל הדברים‪ .‬אשריו ואשרי חלקו‪.‬‬ ‫נמוך – עם כמה אפשרויות‪.‬‬ ‫היום ב"ה הוא מראה את כחו הגדול בבית הדין ‪ -‬דיין שיושב בעומקה של‬ ‫הלכה ודן דין אמת לאמיתו‪ .‬יישר כחו‪ ,‬ויעלה מעלה מעלה בתורה וביראת‬ ‫ב‪ .‬וסת חום בשבת‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫הנה יש סירים שיש בהם וסת חום – 'תרמוסטט'‪ :‬קובעים טמפרטורה‬ ‫א‪ .‬פלטה וסיר בישול חשמלי‬ ‫מסוימת‪ ,‬נניח ‪ 150‬מעלות‪ ,‬וכשמוציאים את הסיר או מכניסים סיר‬ ‫בשבוע שעבר דיברתי על חימום תבשיל על פלטה חשמלית‪ ,‬וביארתי‬ ‫הטמפרטורה יורדת מעט‪ ,‬ואז גופי החימום נדלקים או נכבים‪ .‬יש מצבים‬ ‫את החילוק בין תבשיל יבש לתבשיל לח‪ .‬כעת אני רוצה להדגיש‪ :‬הפלטה‬ ‫שהם נכבים ויש מצבים שהם נדלקים‪.‬‬ ‫החשמלית קיימת הרבה מאוד שנים‪ ,‬כנראה מאז שהמציאו את החשמל‪.‬‬ ‫בשבת אסור בהחלט להשתמש בוסת חום‪ .‬האיסור כאן אינו רק משום‬ ‫במשך כל השנים היא הייתה כלי פשוט למדי‪ ,‬שיש בו גופי חימום והחום‬ ‫בישול – למרות שהרבה פעמים יש בזה גם בעיה של בישול – אלא יש‬ ‫שלו קבוע ‪ -‬אין כפתור להגביר את החום או להנמיך אותו‪.‬‬ ‫כאן שתי מלאכות נוספות‪ :‬הבערה וכיבוי‪ .‬בכיבוי אפשר לדון אם הוא‬ ‫יש היום כלי נוסף‪ ,‬שקיים כבר עשרות שנים‪ ,‬כ‪ 50-‬שנה‪ ,‬כיון שהגר"מ‬ ‫דאורייתא או דרבנן‪ ,‬אבל הבערה היא אש גמורה‪ ,‬והמבעיר אש בשבת‬ ‫פיינשטיין זצ"ל ‪ -‬שנפטר בשנת תשמ"ו כבר נשאל ודן בנושא הזה‪,‬‬ ‫עובר על איסור מהתורה ממש‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקום שיש וסת חום ‪ -‬מה‬ ‫בתחילה הוא היה נפוץ רק באמריקה‪ ,‬ואחר כך הגיע גם לארץ‪ :‬סיר בישול‬ ‫שאנשים קוראים 'תרמוסטט' ‪ -‬מדובר בהבערה וכיבוי‪.‬‬ ‫חשמלי‪ .‬היום זה כלי מאוד פופולרי‪ ,‬אנשים אוהבים להשתמש בו‪ .‬האוכל‬ ‫‪/http://ydaat.co.il‬‬ ‫העלון לעילוי נשמת חמותו של מרן הראש"ל שליט"א מרת רחל סויסה בת איזה ע"ה ‪ -‬נלב"ע כ"ז חשון תשע"ז ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פלטה‪ .‬ב‪ .‬מבושל כל צורכו‪ .‬ג‪ .‬שעודה בידו ‪ -‬שהוא מחזיק את הסיר ביד‪ .‬ד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מקרר בשבת אז והיום‬ ‫שבשעה שהוציא את התבשיל דעתו להחזירו‪ .‬ה‪ .‬שלא הצטנן לגמרי ‪ -‬אצל‬ ‫האשכנזים זה קל יותר מ'יד סולדת בו'‪ ,‬ומספיק שהתבשיל עדיין פושר‪.‬‬ ‫זה לא דומה לתרמוסטט שבמקרר‪ .‬גם בזה צריך לדעת שהמקררים של‬ ‫ואילו לספרדים יש ארבעה תנאים‪ :‬א‪ .‬פלטה‪ .‬ב‪ .‬מבושל כל צורכו‪ .‬ג‪ .‬שלא‬ ‫הדור החדש משוכללים הרבה יותר‪ ,‬ובמקררים רבים פתיחת הדלת מפעילה‬ ‫הניח את הסיר על גבי קרקע‪ .‬ד‪ .‬שעדיין יד סולדת בו‪.‬‬ ‫או מפסיקה אוטומטית פעולה חשמלית‪ .‬במקררים המשוכללים של היום‬ ‫יש בתוך המקרר מאוורר‪ ,‬וכשפותחים את הדלת הוא מפסיק לפעול‪,‬‬ ‫לגבי תבשיל יבש‪ ,‬בין לספרדים ובין לאשכנזים פלטה יותר קלה מגרופה או‬ ‫וכשסוגרים אותה הוא חוזר לפעול‪ ,‬אוטומטית‪ .‬לפיכך חשוב מאוד שכל‬ ‫קטומה‪ ,‬הפלטה היא כמו הנחת תבשיל בסמיכות לאש‪ .‬לכן מותר להוציא‬ ‫אדם הקונה מקרר יבדוק אם יש בו 'מצב שבת'‪.‬‬ ‫מהמקרר תבשיל יבש‪ ,‬אורז‪ ,‬או תבשיל שיש בו רוטב סמיך ועבה ‪ -‬לא רוטב‬ ‫צלול כמו מרק ‪ -‬או רוטב קרוש‪ ,‬ולהניחו על הפלטה‪ ,‬ובלבד שהוא מבושל‬ ‫יש היום מקררים שכמה רבנים חשובים‪ ,‬המבינים בטכנולוגיה חשמלית‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬ואז אפילו אם ירתח אין בישול אחר בישול‪ .‬לאשכנזים יש בעיה‬ ‫המציאו עבורם כל מיני פטנטים‪ ,‬שלוחצים על כפתור והמקרר נעשה במצב‬ ‫עם רוטב קרוש‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שבת‪ .‬אם הוא אינו במצב שבת‪ ,‬יש בזה בעיה‪ .‬אכן גם במקררים של פעם‪,‬‬ ‫שהיה בהם וסת חום‪ ,‬אם נאמר שמותר‪ ,‬ההבדל הוא שוסת החום שהיה‬ ‫אבל המציאות היא שאנשים מבשלים בסיר בישול חשמלי‪ ,‬ואילו בפלטה‬ ‫במקרר בעבר לא היה מתחיל לפעול מיד כשפותחים את הדלת‪ ,‬אלא לוקח‬ ‫אנשים אינם מבשלים‪ .‬יש רק מיעוט שמניחים את החמין על הפלטה‬ ‫זמן עד שהטמפרטורה עולה‪ ,‬ואז המנוע מתחיל לפעול‪.‬‬ ‫כשהוא לא מבושל‪ ,‬והוא מתבשל עד הבוקר‪ ,‬אבל שאר התבשילים כבר‬ ‫מבושלים לגמרי‪ ,‬אוכלים אותם בדרך כלל בליל שבת‪ ,‬לכן השימוש בפלטה‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬הפעלת מנוע במקרר זה לא אש אלא מנוע חשמלי‪ ,‬ולדעת‬ ‫בשבת מותר‪.‬‬ ‫אאמו"ר מרן זצוק"ל מנוע חשמלי הוא איסור דרבנן בשבת‪ .‬כל מנוע חשמלי‬ ‫שאין בו חוט שמתלהט כאש אסור מדרבנן בלבד‪ .‬כך סובר גם בשו"ת מנחת‬ ‫פעם‪ ,‬כשרצו לבשל תבשיל שייקח זמן רב‪ ,‬היו משתמשים בפתיליה ‪ -‬כלי‬ ‫יצחק ועוד פוסקים מפוסקי הדור האחרון‪.‬‬ ‫שיש בו נפט ופתילות עבות‪ .‬גם היום יש אנשים שמחפשים אוכל שיתבשל‬ ‫לאט ויהיה משובח מאוד‪ ,‬ולא בגז‪ ,‬שבו רוצים לגמור את הבישול מהר‪.‬‬ ‫משום כך דעת אאמו"ר מרן זצוק"ל שמותר לומר לגוי להדליק את המזגן‪,‬‬ ‫אנשים סבלניים‪ ,‬שרוצים לאכול תבשיל טוב‪ ,‬מבשלים אותו הרבה זמן‪,‬‬ ‫כשחם מאוד או קר‪ ,‬ושכחו לכוון אותו לפני השבת‪ .‬כיון שזה מנוע חשמלי‬ ‫ולכן התחכמו והמציאו את סיר הבישול החשמלי‪ ,‬שאפשר לבשל בו לאט‪.‬‬ ‫והוא רק דרבנן‪ ,‬ואפשר להקל בשבות דשבות במקום צער‪.‬‬ ‫כיון שזו דרך בישול‪ ,‬לכן אין דרך להתיר להניח בו תבשיל אפילו כשהוא‬ ‫לפני ‪ 70-80‬שנה היה בזה דיון ארוך בפוסקים‪ ,‬והחזון איש דיבר בנושא‪.‬‬ ‫מבושל ויבש לגמרי‪.‬‬ ‫ולשיטתו‪ ,‬יש לחבר את המקרר לשעון שבת‪ ,‬כך שכל פעם הוא עובד חצי‬ ‫שעה ומפסיק חצי שעה‪ ,‬ובזמן שהוא לא עובד אפשר היה לפתוח את‬ ‫ו‪ .‬הגבהת הסיר מעל האש‬ ‫הדלת‪ .‬וכך נהגו כולם‪.‬‬ ‫מי שבכל זאת רוצה להשתמש בסיר בישול חשמלי‪ ,‬יש דרך פשוטה‪ :‬לקחת‬ ‫אבל בזמנו‪ ,‬עוד לפני שנולדתי‪ ,‬כתב אאמו"ר מרן זצוק"ל תשובה גדולה‬ ‫צלחת ריקה ‪ -‬כדאי צלחת מתכת שלא תתפוצץ ‪ -‬ולשים אותה בתחתית‬ ‫בנושא הזה‪ ,‬ודעתו הייתה להקל לכתחילה במקרר של אז‪ .‬אבל אני זוכר‬ ‫הסיר‪ ,‬ועליה להניח את סיר הבישול‪ .‬הדבר דומה למי שיש לו אש גז דולקת‬ ‫שבמשך כל השנים הוא עצמו לא פתח מקרר בשבת‪ ,‬והיה אומר לי לפתוח‬ ‫או אש של פתיליה‪ ,‬ולוקח טס מתכת [ ‪ -‬פעם היו משתמשים ב'אסבסט'‪,‬‬ ‫בשבילו‪ ,‬והייתי פותח לו כל פעם‪ .‬ומכאן משמע שסבר שהדבר מותר‪ ,‬כיון‬ ‫אחר כך הרופאים אמרו שהוא מסרטן ומסוכן מאוד‪ ,‬והפסיקו להשתמש‬ ‫שאם היה אסור לדעתו‪ ,‬איך היה מורה לי לפתוח?! אלא שרק לעצמו רצה‬ ‫בו] או חתיכת פח‪ ,‬ומניח אותה על האש ועליה את הקדרה‪ ,‬ואז זו אש‬ ‫להחמיר‪ .‬הסיבה העיקרית שכתב להקל היא‪ ,‬שבפתיחת הדלת המנוע לא‬ ‫מכוסה ומותר‪.‬‬ ‫מתחיל לפעול באופן מיידי‪ ,‬אלא רק לאחר זמן‪.‬‬ ‫כך גם בסיר בישול חשמלי‪ :‬מי שיניח למטה טס מתכת‪ ,‬מגביה את הסיר‬ ‫אבל היום המצב שונה‪ ,‬במקררים של היום מלבד התרמוסטט וכל האמצעים‬ ‫מעט‪ ,‬וניכר לעין שהסיר מוגבה‪ .‬עניין הטס הוא גם שיהיה היכר‪ ,‬וגם שלא‬ ‫הטכנולוגיים המשוכללים‪ ,‬יש כאמור מאוורר בתוך המקרר‪ ,‬וברגע שפותחים‬ ‫יהיה חשש שמא יחתה בגחלים‪ ,‬ולא יהיה חשש של "מחזי כמבשל" ‪-‬‬ ‫את הדלת הוא מפסיק לפעול‪ ,‬וכשסוגרים הוא חוזר לפעול‪ ,‬באופן מיידי‪.‬‬ ‫שנראה כמבשל‪ .‬וכשמניח קדרה קטנה בתוך הסיר ועליה את סיר הבישול‪,‬‬ ‫לכן כשהולכים לקנות מקרר צריך לברר‪ .‬כיום ברוב סוגי המקררים יש 'מצב‬ ‫מותר לחמם אוכל יבש שבושל כל צורכו בשבת‪ .‬כלומר שברגע שהגביה‬ ‫שבת' ‪ -‬בארץ ישראל זה מצוי מאוד‪ ,‬וגם בחו"ל‪ .‬צריך לברר מי נתן את‬ ‫את הסיר ‪ -‬דינו של סיר הבישול החשמלי כדין פלטה‪.‬‬ ‫ההכשר‪ ,‬ולוודא שהוא מבין לא רק בתורה אלא גם בחשמל‪ - [ ,‬לפעמים‬ ‫יש פוסקים שהתירו בנייר אלומיניום‪ ,‬ומניחים אותו מתחת הסיר‪ .‬אבל נראה‬ ‫צריך לבדוק גם שהוא מבין לא רק בחשמל אלא גם בתורה‪ ]...‬צריך שיבין‬ ‫לי שהמתירים לא התכוונו לנייר האלומיניום הדק מאוד שמצוי היום‪ ,‬נייר‬ ‫בשניהם‪ .‬כשיש מכונים שעשו זאת באישור גדולי תורה אמיתיים‪ ,‬שבדקו‬ ‫כזה הוא לא משנה כלום‪ :‬הוא מתחמם תוך שניות‪ ,‬והחום יהיה אותו חום‪.‬‬ ‫את הדברים וקבעו שהם תקינים‪ ,‬אפשר לקנות מקרר כזה‪ ,‬ולא ללכת‬ ‫הסיר יתבשל באותה מהירות‪ ,‬ולפעמים אף מהר יותר‪ .‬לכן נייר אלומיניום‬ ‫לקנות מכל הבא ליד‪.‬‬ ‫אינו מועיל‪ ,‬לא מעלה ולא מוריד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סיר ותנור שיש בהם וסת חום‬ ‫אבל אפשר לקחת נייר אלומיניום עבה מאוד‪ ,‬כמו פח ממש‪ ,‬והוא בוודאי‬ ‫מועיל‪ .‬אפשר גם לקחת נייר אלומיניום רגיל‪ ,‬ולקפל אותו שוב ושוב עד‬ ‫כאמור‪ ,‬בסיר חימום חשמלי‪ ,‬אם יש בו וסת חום ‪ -‬תרמוסטט ‪ -‬הוא אסור‬ ‫שהוא נעשה ממש עבה‪ ,‬ולשים אותו בתוך הסיר‪ .‬וצריך לדעת‪ ,‬שאסור‬ ‫לכל הדעות לשימוש בשבת‪ .‬כשפותחים את הסיר או סוגרים אותו ומרימים‬ ‫לחתוך נייר אלומיניום בשבת‪ ,‬וצריך להכין אותו כבר מיום שישי‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬מפעילים משהו חשמלי מיד‪ .‬כך גם בתנור אפייה חשמלי שיש בו‬ ‫תרמוסטט‪ ,‬כיום בכל תנור שאינו במצב שבת יש תרמוסטט‪ .‬אמנם פעם‬ ‫ז‪ .‬כיסוי הכפתורים‬ ‫היו פוסקים שאמרו שאפשר להסתכל מבחוץ ולראות את גופי החימום‪,‬‬ ‫אבל היום אין דבר כזה‪ .‬הדברים משוכללים כל כך שאי אפשר לומר שזה‬ ‫יש דיון נוסף בפוסקים‪ ,‬שכיון שלסיר החשמלי יש כפתור‪ ,‬האם צריך לכסות‬ ‫גרמא‪ ,‬שיבוא רק אחרי כמה שניות‪ .‬לכן צריך לדעת בבירור‪ ,‬אי אפשר‬ ‫את הכפתור? וכן בתנור חשמלי שיש לו כפתורים‪ ,‬והוא מופעל במצב שבת‪,‬‬ ‫להשתמש בשבת בתנור אפייה חשמלי או בסיר בישול חשמלי שיש בהם‬ ‫האם יועיל לכסות את הכפתורים בלבד‪ ,‬האם צריך לכסות אותם?‬ ‫וסת חום ‪ -‬תרמוסטט‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬כשחז"ל דיברו על גרופה או קטומה וכיו"ב‪ ,‬לא היה חשמל‪ ,‬ולכן עניין‬ ‫ה‪ .‬חימום תבשיל על הפלטה‬ ‫הכפתורים הוא דבר חדש‪ .‬בפוסקי הדור האחרון יש שסוברים שצריך‬ ‫לכסות את הכפתורים‪ :‬כך פסק בזמנו הגר"ש וואזנר זצ"ל‪ ,‬וכן הגר"מ שטרן‬ ‫כיום מצויים תנורים שיש בהם מצב שבת‪ ,‬וזה מסומן עליהם‪ .‬והיינו‪ ,‬שיש‬ ‫זצ"ל בעל שו"ת 'באר משה'‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫דרגת חום קבועה כל הזמן‪ ,‬שאינה משתנה בין אם פותחים את התנור‬ ‫אולם אאמו"ר מרן זצוק"ל הסיק‪ ,‬שעלינו ללכת אחרי מה שקבעו חז"ל ‪-‬‬ ‫או סוגרים‪ ,‬החום נשאר באותו מצב‪ .‬וכן בסיר בישול חשמלי‪ ,‬ויש הבדל‬ ‫לכסות את האש‪ ,‬לא את הכפתורים‪ .‬משעה שכיסית את האש יש היכר‪,‬‬ ‫ביניהם בהלכה‪.‬‬ ‫וההיכר גורם שלא יזיז גם את הכפתורים‪ .‬אבל גם לשיטתו בוודאי שכדאי‬ ‫הנה סיר בישול חשמלי‪ ,‬אסור בהחלט לחמם בו אוכל בשבת‪ ,‬בין בתבשיל‬ ‫להחמיר ולכסות את הכפתורים‪ .‬יש היום ששמים מכסה שכתוב עליו‬ ‫לח ובין בתבשיל יבש‪ .‬אפילו תבשיל יבש שבושל כל צורכו‪ ,‬שרוצים לחמם‬ ‫"שבת קודש"‪ ,‬כדי שאנשים ייזהרו שלא להסיר גם את המכסה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫רק כמה דקות – אסור‪ .‬ואין אפשרות להקל בסיר בישול חשמלי‪ ,‬הוא לא‬ ‫בסיר בישול חשמלי יש אמצעי פשוט יותר‪ :‬לחבר אותו לשקע ולסובב את‬ ‫דומה לפלטה‪ .‬כי בפלטה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יש דרגת חום קבועה‪ ,‬ואפשר להגדיר שאין‬ ‫הסיר כך שהצד שבו הכפתורים יהיה צמוד אל הקיר‪ ,‬ואז לא רואים את‬ ‫זו דרך בישול‪ ,‬כפי שהסברתי בשבוע שעבר‪ .‬לכן בתבשיל יבש אפשר להקל‪,‬‬ ‫הכפתורים‪ .‬ואם אדם ירצה להזיז את הכפתור‪ ,‬יצטרך לסובב את הסיר‪ ,‬ואז‬ ‫ובתבשיל לח אפשר להקל כשמתקיימים תנאי החזרה שהזכרתי בשבוע‬ ‫בוודאי יזכור מדוע הניח אותו כך‪ .‬זה פתרון טוב‪.‬‬ ‫שעבר‪ :‬לאשכנזים‪ ,‬יש חמישה תנאים להחזרת תבשיל לח על הפלטה‪ :‬א‪.‬‬ ‫נוספת להקל‪ .‬כמה מגדולי הראשונים‪ :‬הרי"ד והריא"ז סוברים‪ ,‬שהחשש‬ ‫ח‪ .‬מחלוקת חנניה וחכמים בשהייה‬ ‫של שמא יחתה בגחלים הוא בלילה‪ ,‬מי שרוצה לאכול את התבשיל בלילה‬ ‫וממהר לאכלו‪ ,‬ורואה שעדיין לא התבשל מספיק ולא הצטמק מספיק‪ ,‬יש‬ ‫בסיר בישול חשמלי יש עוד שתי בעיות קשות מאוד‪ :‬שהייה והטמנה‪ .‬הנה‬ ‫חשש שמא יחתה בגחלים כדי למהר‪ .‬אבל אם הכוונה לצורך מחר‪ ,‬יודעים‬ ‫לגבי שהייה‪ ,‬כאמור סיר בישול חשמלי נחשב כאש‪ .‬אני לא מדבר על מי‬ ‫שבין כה יש עוד הרבה זמן‪ ,‬אין חשש שמא יחתה בגחלים‪.‬‬ ‫שמניח נייר אלומיניום או צלחת שמגביהה את הסיר שאז אין שאלה‪ ,‬לא‬ ‫של שהייה ולא של הטמנה‪ ,‬כי זה נעשה כמו פלטה ומותר‪ .‬אבל מי שרוצה‬ ‫אם כן זהו סניף נוסף‪ .‬הרי שיש לנו כאן ספק ספיקא‪ :‬ראשית‪ ,‬שמא הלכה‬ ‫להכין חמין ומניח אותו סתם בסיר בישול חשמלי‪ ,‬צריך לדעת שיש כאן‬ ‫כחנניה‪ ,‬שכן הרבה ראשונים סוברים שהלכה כחנניה ומותר אפילו לצורך‬ ‫שתי בעיות‪ ,‬של שהייה ושל הטמנה‪ ,‬כיון שהדבר נחשב כהנחת תבשיל על‬ ‫הלילה‪ .‬ואם תמצי לומר שאסור לצורך הלילה ‪ -‬שמא לצורך מחר גם‬ ‫גבי האש ביום שישי‪.‬‬ ‫לחכמים מותר‪ .‬יש כאן ספק ספקא להקל לגבי תבשיל שהוא לצורך מחר‪.‬‬ ‫מהי שאלת השהייה? הנה פרק כירה במשנה (שבת פרק ג) מתחיל במחלוקת‬ ‫כלומר‪ ,‬שמי שמניח חמין לפני השבת‪ ,‬אם הוא מיועד לליל שבת‪ ,‬אפשר‬ ‫חכמים וחנניה‪ .‬חנניה מתיר להניח על גבי האש תבשיל שהתבשל וראוי‬ ‫להקל רק בדוחק גדול‪ ,‬לסמוך על המנהג ועל כמה אחרונים שכתבו שהמנהג‬ ‫לאכילה מדוחק‪ ,‬או תבשיל שכבר התבשל והוא מצטמק ויפה לו‪ ,‬כלומר‬ ‫כחנניה להקל‪ .‬אבל אם הוא לצורך מחר‪ ,‬כלומר לסעודת הצהריים‪ ,‬אפשר‬ ‫משתבח על ידי הבישול‪ .‬דהיינו תבשיל מבושל חלקית ‪' -‬מבושל כמאכל בן‬ ‫להקל ללא קושי‪ ,‬ולסובב את הסיר כך שהכפתור יהיה צמוד אל הקיר‪ ,‬כדי‬ ‫דרוסאי'‪ ,‬שנאכל מדוחק ‪ -‬כפי שהסברתי בשיעורים קודמים‪ ,‬שליש בישול‬ ‫שלא יהיה חשש שיזיז אותו‪.‬‬ ‫או חצי בישול‪ .‬ויש בזה מחלוקת‪ :‬תבשיל מבושל לגמרי אבל משתבח‪ ,‬כמו‬ ‫חמין‪ ,‬שרוצים לבשלו הרבה זמן ומשתבח על ידי הבישול‪ ,‬שלפי חנניה מותר‬ ‫יא‪ .‬הטמנה במקצת בסיר חשמלי‬ ‫להניח אותו על האש‪ ,‬אבל לפי חכמים אסור‪ .‬לפי חכמים מותר להניח על‬ ‫השאלה השנייה היא שאלת ההטמנה‪ .‬שמכיון שהדפנות מתחממות‪ ,‬זה‬ ‫האש רק תבשיל שאינו מבושל כלל‪ ,‬חי לגמרי‪ ,‬או תבשיל שמצטמק ורע‬ ‫לא דומה לפלטה‪ ,‬כי בפלטה חם רק מלמטה‪ ,‬בתחתית הסיר‪ ,‬ואילו כאן‬ ‫לו‪ ,‬כמו מים שמתאדים והוא מפסיד אותם‪.‬‬ ‫להיפך ‪ -‬ברוב הסירים החשמליים אין גופי חימום למטה‪ ,‬והם נמצאים רק‬ ‫מה ההלכה ‪ -‬כחנניה או כחכמים? מרן השלחן ערוך כותב בסתם את שיטת‬ ‫בדפנות‪ .‬ויש שאלה אם זה נקרא 'הטמנה במקצת'‪ ,‬כשמטמינים רק חלק‬ ‫חכמים‪ ,‬ואת שיטת חנניה הוא מביא בשם "יש אומרים"‪ .‬אבל יש דיון גדול‬ ‫מהסיר‪ .‬והנה בדין הטמנה במקצת מרן השלחן ערוך אוסר והרמ"א מתיר‪.‬‬ ‫בין גדולי האחרונים אם מרן פוסק דווקא כ"יש אומרים" ולא כסתם‪ .‬כי‬ ‫וגדולי הפוסקים האשכנזים דנו בנושא‪ :‬הגרש"ז אויערבך זצ"ל טען שזו אינה‬ ‫האחרונים מצאו בסימן שלאחר מכן (סימן רנד סעיף ד) משמעות בשלחן ערוך‬ ‫הטמנה במקצת אלא הטמנה גמורה באש‪ .‬וכשהראו להגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫להתיר‪ .‬אך זה לא כל כך פשוט‪ ,‬ויש דוחים את הראיה‪ ,‬לפי הסבר הגר"א‬ ‫את הסיר ושאלו אותו‪ ,‬היו שמועות בשמו ‪ -‬יש שאמרו שהתיר ויש שאמרו‬ ‫שם אין ראיה מכאן‪.‬‬ ‫שאסר ‪ -‬אבל בסופו של דבר בשו"ת שלו 'קובץ תשובות' הוא עצמו כותב‬ ‫בפירוש שזה אסור‪ ,‬כמו אש לגמרי‪ .‬שני גדולי הדור שישבו בירושלים פסקו‬ ‫ט‪ .‬ראיה מהשלחן ערוך לשיטת חכמים‬ ‫שזו הטמנה באש‪ ,‬ולא הטמנה במקצת‪.‬‬ ‫יש לי ראיה שחיפשתי‪ ,‬וראיתי שכמעט לא התייחסו אליה האחרונים‪ ,‬ואיני‬ ‫מצד שני‪ ,‬הגר"מ פיינשטיין זצ"ל התיר‪ :‬בזמנו כבר המציאו את הסיר הזה‪,‬‬ ‫יודע למה‪ .‬בסוף מצאתי שה'מטה יהודה' להגאון רבי יהודה עייאש הביא‬ ‫ונהגו להשתמש בו באמריקה‪ ,‬והוא התיר משום הטמנה‪ .‬הגרש"ז אוירבך‬ ‫את הראיה הזו‪ ,‬מהשלחן ערוך (תחילת סימן רנד)‪ ,‬בדין שהייה בצלי‪ ,‬וזו ראיה‬ ‫זצ"ל כותב בלשון תקיפה מאוד שגם באמריקה‪ ,‬שם נהגו להקל‪ ,‬צריך לבטל‬ ‫חזקה מאוד שמרן השלחן ערוך מחמיר כדעת חכמים ולא כדעת חנניה‪.‬‬ ‫את המנהג ולאסור‪ .‬אבל יש הטוענים שבסוף ימיו באו והביאו לו ראיות ‪-‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לפי מרן יש איסור שהייה בתבשיל שמצטמק ויפה לו או שאינו‬ ‫ואולי לא‪ .‬כאמור‪ ,‬הגר"מ פיינשטיין התיר‪ .‬יש עוד כמה פוסקים חשובים‬ ‫מבושל כל צורכו‪ .‬כך יוצא מדברי השלחן ערוך‪ .‬שמחתי מאוד כשמצאתי‬ ‫שאמרו שזו אפילו לא הטמנה במקצת‪ ,‬כמו הגר"מ שטרנבוך השבט הלוי‬ ‫את הראיה הזאת‪.‬‬ ‫ועוד כמה פוסקים‪ .‬אבל כל מה שדנו בו הפוסקים אם זו הטמנה במקצת‬ ‫או לא‪ ,‬נאמר לאשכנזים‪ .‬לספרדים לכאורה מרן בלאו הכי מחמיר בהטמנה‬ ‫יש כלל‪ ,‬אדם שהולך בדרך ישרה‪ ,‬דרך המלך‪ ,‬פוגש אנשים‪ ,‬אם הוא הולך‬ ‫במקצת‪ ,‬ולכן אם זו הטמנה במקצת‪ ,‬לספרדים זה צריך להיות אסור לכל‬ ‫בדרך עקלתון אין שם אף אחד והוא לבדו‪ ...‬כך מי שמחדש בהלכה ומביא‬ ‫הפחות‪.‬‬ ‫ראיה‪ ,‬אם הוא הביא אותה לבד‪ ,‬כדאי מאוד שיבדוק אם הראיה נכונה‪ ,‬כי‬ ‫איך ייתכן שאף אחד לא הביא אותה?! פעם ישבתי בחברת כמה תלמידי‬ ‫אכן גם בנושא הזה‪ ,‬כיון שמניחים את התבשיל בסיר לצורך מחר‪ ,‬אין חשש‬ ‫חכמים‪ ,‬למדנים גדולים‪ ,‬ואמרתי סברא חזקה‪ ,‬והבאתי לה ראיה מהתוספות‪.‬‬ ‫של הטמנה במקצת‪ ,‬כי יש לנו ספק ספקא להקל‪ :‬שמא הטמנה במקצת‬ ‫שאלתי אותם מה דעתם‪ ,‬אחד מהם חייך ואמר לי‪" :‬ברור שאתה צודק‪ ,‬כי זו‬ ‫מותרת‪ ,‬ואם תמצי לומר שאסורה ‪ -‬שמא זו אינה הטמנה במקצת‪ ,‬כי לא‬ ‫ראיה מדברי התוספות‪ ,‬אבל זה לא אתה אומר‪ ,‬זה התוספות אומרים‪ ,‬ולא‬ ‫פשוט להגדיר זאת כהטמנה במקצת‪ ,‬כיון שסיר החרס אינו נוגע בדפנות‬ ‫חידשת כלום‪ "...‬אמרתי לו‪ ,‬יש שנהנים לחדש חידוש פרטי משלהם‪ ,‬אבל‬ ‫כלל‪ .‬וכיון שזה לצורך מחר‪ ,‬אנו מצרפים את הראשונים שסוברים שלצורך‬ ‫מי שלומד הלכה מפחד‪ ,‬אם אני מחדש כך ולא מצאתי מי שאומר זאת‪ ,‬זה‬ ‫מחר אין שום בעיה‪ ,‬לא של שהייה ולא של הטמנה; כי גם בהטמנה כמה‬ ‫חשוד קצת‪ .‬זה מראה שאולי אני טועה‪ ,‬וצריך לבדוק את עצמו‪.‬‬ ‫ראשונים סוברים כך‪.‬‬ ‫כאן בנושא הזה ה'מטה יהודה' כתב כמוני‪ ,‬שמדברי השלחן ערוך עולה כך‪,‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬המסקנה היא שמותר להניח בסיר בישול חשמלי חמין לצורך שבת‬ ‫וכדאי שכל אחד יבדוק זאת‪ .‬סוגיית השהייה בצלי היא סוגיה קשה ומסובכת‬ ‫בצהריים‪ .‬אם הוא לצורך הלילה‪ ,‬אפשר להקל בדוחק‪ ,‬לסמוך על המנהג‪,‬‬ ‫מאוד‪ .‬יש שם בית יוסף קשה מאוד‪ ,‬והמשנה ברורה כתב הקדמה ענקית‬ ‫אבל עדיף לשים משהו חוצץ כדי להגביה את הסיר‪ .‬ולחימום תבשיל יבש‬ ‫לסימן הזה‪ .‬מי שלומד את המשנה ברורה ויקרא אותו ‪ 5-6‬פעמים‪ ,‬לא בטוח‬ ‫בסיר חשמלי צריך לשים משהו מתחת‪ ,‬בזה אי אפשר להקל כלל‪ ,‬ויהיה‬ ‫שיבין את כל הדברים‪ .‬צריך לעשות שם סדר‪ ,‬ולהבין את כל המהלך של‬ ‫איסור גמור להניח את התבשיל בתוך הסיר הזה‪ ,‬אלא רק אם מגביהים אותו‪.‬‬ ‫שיטות הראשונים בנושא‪.‬‬ ‫יב‪ .‬תנור חשמלי במצב שבת‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אחרי שלמדתי‪ ,‬עיינתי‪ ,‬בדקתי וסידרתי את כל הדברים‪ ,‬ראיתי‬ ‫שלדעת השלחן ערוך אין הלכה כחנניה אלא כחכמים‪ .‬לפי זה יש לנו בעיה‪,‬‬ ‫לגבי תנור שיש בו מצב שבת‪ ,‬לגבי הכפתורים כבר ביארתי שראוי לכסות אך‬ ‫אי אפשר להכין תבשיל‪ ,‬למשל חמין‪ ,‬ולהניחו על אש גלויה‪.‬‬ ‫אין חובה‪' .‬מצב שבת' משמעו חום יציב כל הזמן‪ ,‬והשאלה היא אם יש בזה‬ ‫"מחזי כמבשל"‪ ,‬כי התנור הוא כלי שרגילים לאפות בו‪ ,‬לכן הדרך היחידה‬ ‫אלא שכבר דנו בנושא הזה כמה מגדולי האחרונים‪ ,‬ויש בזה תשובה ענקית‬ ‫שאפשר להקל‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬היא כמו שכותב הגאון רבי בן ציון אבא שאול‬ ‫בשו"ת 'יביע אומר'‪ .‬אאמו"ר מרן זצוק"ל לא מכריע שם בדעת השלחן ערוך‬ ‫זצ"ל‪ :‬לשים כלי ריק בתוך התנור ולהניח עליו את התבשיל‪ .‬זה כמעט אינו‬ ‫אלא מביא את המחלוקת בדעתו‪ .‬ונראה לי שיש הכרעה לחומרא בדעת‬ ‫משנה מבחינת ההתחממות‪ ,‬אבל העיקר שיהיה היכר‪ :‬אף שמצב שבת הוא‬ ‫השלחן ערוך‪ ,‬אבל מהמסקנה שלו שם רואים שהוא לא מכריע בזה‪ .‬הוא‬ ‫חום יציב ואין רואים את גופי החימום‪ ,‬צריך לעשות היכר‪.‬‬ ‫מביא שכמה מגדולי האחרונים העידו שפשט המנהג כחנניה להקל‪ .‬אך‬ ‫למרות זאת הוא כותב שראוי להחמיר ולהשתמש בפלטה‪ ,‬שבין לחכמים‬ ‫יש היום מגשי אלומיניום‪ ,‬שקוראים להם בכל מיני שמות‪ ,‬ואפשר לקחת‬ ‫ובין לחנניה היא מותרת‪ .‬שם הוא מסביר גם את העיקרון שלו בכל נושא‬ ‫מגש כזה‪ ,‬להפוך אותו ולהניח עליו את התבשילים‪ .‬כשמניחים כלי ריק‬ ‫הפלטה‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫והפוך‪ ,‬יש בכך היכר‪ ,‬ואז בוודאי אפשר להשתמש בתנור חשמלי‪.‬‬ ‫י‪ .‬חמין לצורך מחר‬ ‫יג‪ .‬ניסיון אחרי העקדה‬ ‫למעשה‪ ,‬מכיון שדינו של סיר בישול חשמלי הוא כמו אש‪ ,‬אי אפשר לומר‬ ‫בפרשת השבוע הפרשה מתחילה בכך שאברהם אבינו מגיע‪" ,‬ויבא אברהם‬ ‫סתם שמותר להניח בו מערב שבת תבשיל כמו חמין‪ ,‬שמצטמק ויפה לו‪.‬‬ ‫לספד לשרה ולבכתה" (בראשית כג‪ ,‬ב)‪ ,‬הוא לא מוצא קבר לשרה‪.‬‬ ‫אנו רק רוצים לסמוך על המנהג להקל‪ .‬אלא שבחמין יש סברה חזקה מאוד‬ ‫הרב יצחק מאזוז‬ ‫מה הוא רוצה לעשות באותה שעה? לבכות‪ ,‬לבכות! "ויבא אברהם לספד‬ ‫חז"ל אומרים (בבא בתרא טז‪ ).‬שבפסוק באיוב (איוב א‪ ,‬ז) הקב"ה שאל את השטן‪:‬‬ ‫דעת'‬ ‫'יחוה‬ ‫לבכות‬ ‫הולך‬‫ההוראה‬ ‫מה אתה‬‫לשרה ולבכתה" ‪ -‬הוא רוצה לבכות‪ .‬ואז הוא רואה‪ :‬עלבית‬ ‫"מאין תבא?"‪ .‬השטן משיב‪" :‬משוט בארץ ומהתהלך בה"‪ ,‬והכוונה‪ :‬ריבונו‬ ‫עכשיו? אתה צריך קבר! אין קבר!‬ ‫של עולם‪ ,‬הסתובבתי בעולם ולא מצאתי כמו אברהם אבינו‪ .‬אמרת לו‪" :‬קום‬ ‫התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית יג‪ ,‬יז)‪ ,‬וכשרצה לקבור את‬ ‫הוא הולך לחפש קבר ומוצא את עפרון החתי‪ ,‬שהוא בגימטריא "רע‪-‬עין"‪,‬‬ ‫אשתו לא מצא קבר‪ ,‬ולא הרהר אחר מידותיך ‪ -‬אברהם אבינו לא הרהר‬ ‫ומתחיל להתמקח‪ ,‬עפרון רוצה כסף במזומן‪ ,‬לא בהקפה ולא בהלוואה‪ ,‬מיד‪.‬‬ ‫אחרי הקב"ה‪.‬‬ ‫ואברהם נותן לו ‪ 400‬שקל כסף‪ ,‬סופר לו את הכסף‪ ,‬ורק אז "ואחרי כן קבר‬ ‫כאן יש שאלה קשה‪ ,‬מדברי הגמרא רואים שהיה כאן ניסיון לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫אברהם את שרה אשתו" (בראשית כג‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫הקב"ה אמר לו "קום התהלך בארץ"‪ ,‬והוא לא מוצא קבר לשרה‪ ,‬ואינו מהרהר‬ ‫אחר מידותיו של הקב"ה‪ .‬כידוע‪ ,‬כל זה היה אחרי העקדה‪ .‬מה שייך לנסות‬ ‫אברהם אבינו יכול היה לומר באותה שעה‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬תן לי לבכות!‬ ‫את אברהם אחרי ניסיון העקדה?! הרי אם הוא עמד בניסיון העקדה‪ ,‬וכי‬ ‫זו שעה של צער כזה‪ ,‬תן לי לכל הפחות את השעה הזאת! הבטחת לי "קום‬ ‫יעלה על הדעת שלא יעמוד בניסיון קל ממנו?! יתירה מזאת‪ ,‬כשרוצים לנסות‬ ‫התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה"‪ ,‬הארץ הזאת שלי‪ ,‬ואני אין לי‬ ‫אדם יותר ויותר‪ ,‬מגביהים כל פעם את הדרגה‪ ,‬ואם זה ניסיון קל שכבר עבר‪,‬‬ ‫קבר בארץ הזאת?! על זה אמרת שהארץ הזאת שלי?!‬ ‫אין צורך לנסות אותו שוב‪.‬‬ ‫אלא שכאן רואים שזה ניסיון גדול מאוד‪ .‬ואכן‪ ,‬אם נשב ונתבונן נראה שזה‬ ‫על זה השטן אומר להקב"ה‪ ,‬שאברהם אבינו אפילו לא הרהר אחר מידותיו‪.‬‬ ‫אינו דומה כלל לניסיון העקדה‪ ,‬אלא ניסיון מכיוון אחר לגמרי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לשבריר של שנייה לא הייתה לו מחשבה‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬למה?!‬ ‫זה לא צודק! אבל אברהם אבינו בקור רוח‪ ,‬הוא יודע שלבכות הוא יוכל אחר‬ ‫יד‪ .‬אדם ניכר בצערו‬ ‫כך; עכשיו הוא צריך לעצור את עצמו ולקנות קבר‪ .‬הוא אינו מהרהר אפילו‬ ‫חז"ל אמרו‪" :‬אדם ניכר בכיסו‪ ,‬בכוסו ובכעסו" (עירובין סה‪ .):‬בכיסו ‪ -‬אם הוא‬ ‫לשנייה אחת אחרי הקב"ה‪.‬‬ ‫קמצן או לא‪ .‬בכוסו ‪ -‬כשהוא שותה‪ ,‬נכנס יין יצא סוד‪ .‬בכעסו ‪ -‬בשעת כעס‬ ‫הראש של האדם אינו עובד כראוי‪ ,‬והוא מגיב לפעמים בצורה שרואים בה‬ ‫זה ניסיון גדול באמת‪ ,‬זה ניסיון בפני עצמו‪ ,‬שונה מאוד מניסיון העקדה‪ .‬אי‬ ‫את פנימיותו‪.‬‬ ‫אפשר לומר מה גדול יותר ומה פחות‪ ,‬כי זה ניסיון שונה לגמרי‪ :‬ניסיון של‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬שאין כוונת חז"ל לכעס בלבד‪ ,‬אלא לצער‪ .‬כעס וצער נראים‬ ‫אמונה בהקב"ה ללא גבול‪ .‬בשעה כזאת הוא עומד ואומר‪ ,‬יבוא הזמן‪ ,‬קודם‬ ‫דומים‪ ,‬אבל כעס הוא דבר אסור‪ ,‬ואילו צער הוא דבר שקורה לאדם ‪-‬‬ ‫כל נקנה את הקבר‪ ,‬ואחר כך נבכה‪.‬‬ ‫לפעמים הוא סובל כאבים ויש לו צער‪ .‬תגובתו של האדם בשעת צער‬ ‫מוכיחה מי הוא‪.‬‬ ‫יז‪ .‬לא להרהר אחר מידותיו‬ ‫כששואלים אדם איזה צער הכי גדול היה לו בחיים‪ ,‬כל מי שנפטרו לו‬ ‫מכאן אנו צריכים ללמוד הרבה מוסר‪" :‬מעשה אבות סימן לבנים"‪ .‬בעקדה‬ ‫קרובי משפחה או חברים קרובים יאמר שכששמע על פטירתם זה היה‬ ‫הטביע אברהם אבינו בבניו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬את המסירות נפש‪ :‬יהודים מסרו‬ ‫הצער הגדול ביותר‪ ,‬שאין לתאר‪ .‬צער נורא‪ ,‬לכל מי שעבר את זה‪ .‬אני זוכר‬ ‫את נפשם כדי שלא להמיר את דתם‪ ,‬מסרו את נפשם למען היהדות‪.‬‬ ‫שכשאאמו"ר מרן זצוק"ל הלך לעולמו היינו כולנו בחדר‪ ,‬כל המשפחה ועוד‬ ‫הרבה קרובים אליו‪ ,‬והבכי שהיה שם היה נורא‪ .‬אף אחד לא יכול היה לעצור‬ ‫בסיפור קבורת שרה‪ ,‬אברהם אבינו לימד אותנו מה זה להיות שלמים באמונה‬ ‫את הבכי הנורא שבכינו כולנו‪ .‬זה דבר טבעי מאוד שבשעה כזאת אדם בוכה‪.‬‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬לא לשאול שאלות‪ .‬מותר לשאול שאלות‪ ,‬אבל לשאול את עצמנו‪:‬‬ ‫אפשר להגדיר במדויק את זמן הצער הנורא‪ :‬מזמן הפטירה עד הקבורה‪ .‬לא‬ ‫למה הקב"ה עשה לנו כך? מה העוונות שעשינו? מה אנחנו צריכים לתקן?‬ ‫לחינם קבעו חז"ל שהאונן פטור מן המצוות‪ .‬אדם שלא קבר את מתו ורוצה‬ ‫מה אנחנו מבינים ומה אנחנו לא מבינים? אבל לבוא חלילה בטענות לריבונו‬ ‫לאכול ‪ -‬אסור לו לברך‪ ,‬לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה‪ ,‬ואפילו ברכת‬ ‫של עולם‪ ,‬למה עשית? ‪ -‬אסור לנו‪ .‬את זה אנו לומדים מאברהם אבינו‪ ,‬שלא‬ ‫המזון שהיא דאורייתא‪ .‬הגיע זמן תפילה ‪ -‬אסור לו להתפלל‪ .‬רק בשבת‪,‬‬ ‫שאינו יכול לעשות כלום לצורך הקבורה‪ ,‬הוא חייב במצוות‪ ,‬אבל בחול הוא‬ ‫הרהר אחר מידותיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫פטור‪ .‬למה? כי זו שעה של צער גדול והאדם אינו מיושב בדעתו‪ ,‬ומה שהוא‬ ‫יח‪ .‬עשיו שונא ליעקב‬ ‫רוצה לעשות באותה שעה הוא לבכות‪.‬‬ ‫טו‪ .‬לבכות כשצריך‬ ‫אנו נמצאים במצוקה גדולה‪ ,‬מבית ומחוץ‪ .‬אנו רואים איך אויבי ישראל‬ ‫מתגברים והולכים בכל העולם‪ .‬היו שאמרו פעם שבארצות הברית אוהבים‬ ‫ראיתי לפני כמה שנים אחד שהיה רמטכ"ל ובנו נהרג‪ .‬ומישהו שיבח אותו‬ ‫אותנו‪ ,‬והיום אנו רואים שגם באמריקה שונאים אותנו‪ .‬זו שנאה של אומות‬ ‫סיפר‪ ,‬שכשבאו ובישרו לו שבנו נהרג‪ ,‬ובהמשך כשהיה צמוד אליו כל הזמן‬ ‫העולם‪" :‬עשיו שונא ליעקב"‪ .‬אנו שואלים‪ :‬למה הם שונאים אותנו? אבל‬ ‫‪ -‬הוא לא בכה‪ .‬היו שהסתכלו עליו ואמרו‪ :‬גיבור! גיבור! אבל אני אומר לכם‪,‬‬ ‫רבותיי‪ :‬זה לא גיבור‪ .‬זה אדם שיש לו פגם בנשמה‪ .‬איך יכול להיות שאדם‬ ‫ככה זה‪ ,‬אנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו כדי שלא ישנאו אותנו‪,‬‬ ‫לא יבכה על בנו?! אתה מנסה להתגבר?‬ ‫אבל מצד שני‪ ,‬עלינו לדעת שלא נצליח להתגבר על זה‪ .‬לא נצליח למגר את‬ ‫הרדב"ז כותב בפירוש בשם המקובלים‪ ,‬שאדם שנפטר לו בן ואינו בוכה‪,‬‬ ‫האנטישמיות ואת השנאה‪ ,‬זה דבר ברור‪ .‬צריך מצד אחד להשתדל‪ ,‬ומצד‬ ‫זה סימן שנשמתו פגומה‪ .‬מה פירוש לא לבכות?! הקב"ה ברא לאדם בכי‬ ‫שני לדעת שזה לא בידינו לגמרי‪ ,‬ובוודאי שאי אפשר למגר זאת לגמרי‪.‬‬ ‫ודמעות‪ .‬אנחנו לא בעלי חיים‪ ,‬אנחנו בני אדם‪ ,‬אנחנו יודעים לצחוק‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מצד שני‪ ,‬אנו רואים את השנאה שעליה אמרו חז"ל שגדולה שנאה ששונאים‬ ‫יודעים גם לבכות‪ .‬וכשצריך לבכות ‪ -‬בוכים‪.‬‬ ‫עמי הארצות את תלמידי החכמים ‪ -‬יותר ממה שאומות העולם שונאים את‬ ‫כשישבנו שבעה על אאמו"ר מרן זצוק"ל‪ ,‬ישבתי שם ולא הפסקתי לבכות;‬ ‫ישראל‪ .‬כשאנו רואים איך מדברים אלינו בשיח של שנאה ‪ -‬לפני הבחירות‬ ‫לא יכולתי להפסיק‪ .‬היו באים לנחם ומדברים‪ ,‬ואחד ניגש אליי ואמר לי‪:‬‬ ‫ואחריהן ‪ -‬נורא ואיום! איך מדברים סרה בלומדי תורה‪ ,‬מצמידים להם כינויי‬ ‫"לגברים לא יפה לבכות כל כך"‪ .‬אמרתי לו‪ :‬אני לא מחפש אם זה יפה או‬ ‫לא יפה‪ .‬אם יש לי צער ‪ -‬אני מצטער ובוכה‪ .‬כשאדם כואב לו‪ ,‬צריך לבכות‪.‬‬ ‫גנאי ומנסים להטביע את כינויי הגנאי עד שיהיו התואר שלהם‪ ,‬סטיגמה‪,‬‬ ‫שיהיו כתובות על מצחם מילות גנאי‪ .‬ואנחנו צריכים כביכול להתגונן בפניהם‪.‬‬ ‫בתהלים כתוב‪" :‬משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה"‪ ,‬ודוד המלך אומר‪:‬‬ ‫"קולי אל ה' אזעק‪ ,‬קולי אל ה' אתחנן‪ .‬אשפך לפניו שיחי‪ ,‬צרתי לפניו אגיד"‬ ‫אנו מרגישים במצוקה‪ .‬מי מאיתנו אינו מרגיש צער?! זה כואב מאוד המצב‬ ‫(תהלים קמב‪ ,‬א‪-‬ג)‪ .‬כשכואב לאדם ‪ -‬הוא בוכה וזועק‪ .‬כואב לו! וכשיש לו צער‬ ‫הזה‪ .‬אבל עלינו להתחזק באמונה בהקב"ה‪ ,‬להשתדל לעבוד אותו יותר ויותר‬ ‫גדול‪ ,‬הוא בוכה‪.‬‬ ‫ולהרבות בלימוד תורה‪ .‬שלא יהיה אצלנו שום ביטול תורה ‪ -‬לשבת וללמוד‬ ‫טז‪ .‬קודם קבר ואחר כך בכי‬ ‫ולגדול בתורה וביראת שמים‪.‬‬ ‫אצל אברהם אבינו אנחנו רואים‪ ,‬שהוא חי עם שרה שנים רבות מאוד‪ ,‬לא‬ ‫יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות‪ .‬אני מברך את כל המשתתפים כאן‬ ‫כתוב כמה אבל זה היה כשהיו בחרן ואברהם היה בן ‪ 137‬כששרה נפטרה‪,‬‬ ‫בשיעור‪ ,‬וגם את כל השומעים אותנו ברדיו "קול ברמה" ובשאר אמצעים‪ ,‬שב"ה‬ ‫והוא יצא מחרן בגיל ‪ ,75‬ולכן היו נשואים לפחות ‪ 62‬שנים ויותר‪.‬‬ ‫מזכים אותי בהרבצת התורה‪ .‬תודה רבה להם‪ .‬יהי רצון שהקב"ה ימלא משאלות‬ ‫הם היו יחד כל הזמן ‪ -‬היא צדקת גדולה והוא צדיק ‪ -‬ונולד להם בן‪ ,‬והם‬ ‫ליבם של כולם לטובה ולברכה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫שמחים כל כך ומגדלים אותו‪ .‬ופתאום מודיעים לאברהם ששרה נפטרה‪.‬‬