בסוד האמונה · Besod HaEmunah — תולדות (2026-11-09)

בס"ד | גיליון | 456פרשת תולדות | ב' כסלו תשפ"ז
מאמ מאמרים מחזקים באמונה ואורחות חיים
מאמרים מחזקים באמונה ואורחות חיים
האושר בעולמנו – להתחבר לעצמנו!
,
דלת החדר נסגרה ,יואב הביט מחדרו ונשם לרווחה ,הדלת שנסגרה כמו מסיטה
מלחמת בכ
היצר מעליה את כל העבר שכה ביקש להשכיח .הוא פתח את הווילון ,יצא אל המרפסת
כשהוא חש את הרוח המכה בעצמותיו .ומול הנוף הנשקף כולו עומד מהופנט,
מה יש מסביב הרים טובלים בירוק מתנשאים לגבהים עצומים ,ושם בבקעה בין ההרים
מעבר לים
בתכול בוהק נראים גלי הים ,ולתוכם עולים ויורדים גם מחשבות שצפות על פני
שכולם
המים ,הוא מבקש לתת לנפשו פורקן אחרי ימים כה קשים שעבר ,עם לחץ כלכלי
מבקשים
להירגע כה קשה ,שורה של כישלונות ,עלבונות וכישלונות .הוא חשב להשליך את קשייו
שם ,ומה כאבן במצולות ,אך לשווא .הדמיונות הם ששקעו במצולות .לא הידיעה שיש הרים
באמת מדהימים בשוויץ היא תנסוך בו כוח ברגעים של משבר ,וגם מול הגלים הכאב צף
מרגיע? ולא נותן מנוח .אך שם בהביטו על ההרים השויצריים חודרת בו ההכרה ,הנה בעוד
קילומטרים רבים גם שם יש ים ,וגם שם יש הרים .ומה מביא אותי לעשות את כל
•
המרחק עד הנה? ואיזו תועלת אוכל להשיג כאן?
ריח
הניחוח אז נופלת בו ההכרה .היופי והחן שבהרים ,אינו מגיע מדרך של מישור .היופי נוצר
שעולה מהרים ובקעות ,מעליות וירידות ,הם אלו שהופכים את הנוף להשראה .מתוך עובי
מהתגברות הענן והסערה צומחים העצים .מתוך ערפל וגשמים עולמות חדשים באה צמיחה
האדם על וכולם מעניקים חיות וכוח .כל קילומטר שעשה כדי להתרחק מחייו רק ניתקה אותו
יצרו מעצמו .כל קילומטר שגמע המטוס הרחיק אותו עוד ועוד ממציאות חייו .הוא שב
• ארצה וגילה כי האושר האמיתי נמצא בתוך חייו ,גם בארץ יש ים ויש הרים .והעיקר
למה טרח הוא ,כשאני לא בורח מעצמי ,אוכל גם לחבק את כישלונותיי ואת עצמי ,ושם אוכל
אברהם לגלות אושר אמיתי .גם כשיפגוש אותי עלבון או קושי לא אפול מכיסאי כי הכסא הוא
במילוי שלי .האדם שיכול להתחבר לעצמו -הוא המאושר עלי אדמות!
הבארות?
הלקח ההתגברות היא שהופכת את האדם לגדול!
הגדול
לדורות. הכתוב אומר ""ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש
את ה'" ופירש הגר"י מבעלז זצ"ל כי הטעם שהלכה רבקה לדרוש את ה' אף על פי
שידעה שיהיה לה בן רשע .כמו שאמרו רבותינו בנדרים "כי ביצחק יקרא לך זרע"-
לעילוי נשמת ר' משה ב"ר שלום ז"ל
1
ולא כל יצחק" ,אלא שבאה לשאול למה נגזר עליה ,ובייחוד שכה התפללה על בנים ,למה נגזר
לה לסבול מבן רשע כעשיו .אך זה שאומר הכתוב "ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך ולאום מלאום
יאמץ" פירשו כי דווקא אחרי ששמע ה' את תפילתה ונתן לה בן צדיק ,והקב"ה זיכהו שיחד עימו
יוולד גם עשיו ,שכל הזמן יעמוד לנגדו ,וכשיעקב יתגבר עליו ,משם יבוא לתכליתו הטובה .כי כל
מעלת "יעקב" הוא רק משום ה'עשו' הדבוק בו ,היצר הרע הטמון בו ומנסה להדיחו לבאר שחת,
ועל ידי שנלחם בו עולה שכרו לאין ערוך.
וכבר אמרו חז"ל על הכתוב "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו" כי האבק שעלה מהמאבק בין
יעקב לשרו של עשיו הגיע עד לכסא הכבוד!!!
ההתגברות -ריח הניחוח שלפני ה'
הכתוב אומר "וירח את ריח בגדיו ויברכהו" ואמרו חז"ל אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו .ופירשו בעלי
המוסר כי כשמזבלים את השדה בזבל ובדשן ,יש לזה ריח רע .אעפ"כ כשיעבור הריח השדה יתחיל
לפרוח .כך גם איש ישראל "ריח בני כריח השדה אשר בירכו ה'" אפילו שיחטא ויטנף עצמו ,אבל
לאחר שיתעשת ויחזור לעצמו יכול לתת ריחו כבעבר .כי מכל נפילה ומכל ניסיון מתחבר האדם
לעצמו ,וכשמתרומם הופך את כל מהותו לטוב יותר.
כך מפרש הקדושת לוי את דברי הכתוב "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב
האדם רע מנעוריו" כי ריח הניחוח שלפני ה' אינו מניחוח הקרבן ,אלא מכך שיש לו יצר רע המנסה
בכל דרך להפילו ולהכשילו והוא מתגבר עליו זהו הריח ניחוח שלפני ה' ,ומטעם זה אומר הכתוב
שלא עוד יבוא מבול לעולם ,כי הנחת רוח של ה' מהאדם שמתגבר על יצרו ,זה גדול יותר מהכל
ולכן כדאי שהעולם יתקיים בשביל התענוג הזה!
לא התוצאה עיקר אלא המאמץ!
הכתוב אומר "ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשיו ויקרא שמו יעקב" ומפרש רש"י :שהקב"ה
קרא שמו יעקב .ושאל הרבי מקוצק זצ"ל ,למה יעקב אבינו בחיר האבות ,שזכה שמיטתו שלימה
לא נמצא שם אחר לבטא את גדלותו אלא 'יעקב' על שם שידו אוחזת בעקבו של עשיו? ומפרש כי
ההתרוצצות שהייתה בבטן אימם הייתה מי יצא ראשון ,כל אחד מהם רצה לצאת ראשון כדי לזכות
להיות בכור ,והנה עשיו ניצח ויצא ראשון! אך יעקב אינו מתייאש אלא ממשיך להתאמץ ולעשות
לפחות מה שהוא יכול לאחוז בעקב שלו ,גם אם זה לא יוביל אותו לתוצאה הרצוייה .מה שיש לאל
ידיו עוד לעשות הוא עושה .המידה הזאת ,הרצון להתגבר ולהתאמץ היכן שקשה גם מבלי לחפש
תוצאות ,היא הצמיחה את יעקב אבינו להיות בחיר האבות.
הכתוב אומר "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום
עפר" ומפרש רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו 'תפארת יהונתן' שאברהם אבינו התאמץ לחפור
בארות במסירות נפש כדי שיהיו מים מצויים לעוברי דרכים ,ולכאורה היה יכול לומר ,מאחר
וסתמום פלשתים וימלאום עפר ,מה יצא מכל עמלו?
2
אך לבסוף נתגלה כי דווקא מתוך אותם בארות המים צמחה ישועתו של יוסף .כשאחיו זרקוהו לבור
מלא נחשים ועקרבים הוא לא ניזוק בזכות שאבותיו התאמצו על בורות מים ,ודבר שהצטער בו
צדיק לא יכשל בו זרעו! יוסף הצדיק הציל את כל עם ישראל ,אך
אמרת השבוע הכל התחיל מאותם הבארות .מה שהיה נראה בשעתו עמל ללא
כל תועלת התגלה בסוף כהצלה הכי גדולה .כשיהודי מתאמץ מול
"עיקר עבודת ה' הוא בזמן
הנפילה של האדם" יצרו ,יגע ועמל בתיקון מידותיו יזכה לאין סוף סייעתא דשמייא עוד
הרבה יותר ממה שעמל.
(הקהילות יעקב)
שבת שלום ומבורך ,יהושע
נפלאותיך אשיחה -סיפורי השגחה בני זמננו
ההצלה המופלאה בבריכת השחייה
היה זה באחד מימי הקיץ של שנת תשע"ה .בני המשפחה שוחחו יחד על עניין ההודאה ועל
החשיבות לראות את כל הטוב שיש להם ,הילדים הנחת והפרנסה .שרשרת של ניסים וחסדים
שצריך להקדיש זמן כדי להודות עליהם .לאחר התבוננות החליטו להקדיש בכל יום מספר דקות
לפרק תהילים ועמו יאמרו תודה לבורא העולם על כל הטוב אשר גמלם.
היה זה בחודש אב ,בני המשפחה יצאו לחופשה בעיר קטנה במרכז .במסגרת החופשה הוחלט כי
באחד הימים יצאו האב ובניו הקטנים לבריכה למספר שעות ,כשאחר כך תמתין להם האם במקום
המפגש ויחד ימשיכו ליעד הבא.
בהגיע השעה היעודה התייצבה האם במקום המפגש .עברו חמש דקות וגם עשר ,חלפו כעשרים
דקות והילדים טרם שבו מהבריכה .הדבר היה נראה מוזר ,הם סיכמו מראש מה השעה שתהיה
לכל אטרקצייה ,היא לא הצליחה להבין מה סיבת האיחור הרב.
כשהאם ראתה שהם מתבוששים מלבוא ,החליטה לנצל את הזמן לתודה היומית" .הרי ברוך ה'
זכינו לילדים בריאים וחייכנים .יצאנו לחופש עימם ,ואנו נהנים מכל רגע .הן הקב"ה העניק לנו
בטובו את כל אלה ,את הזמן החולף אקדיש פשוט לומר תודה לבורא עולם" .היא הודתה מכל ליבה
גם על הקשיים ,גם על מה שנראה כתקלה ,כי הכל לטובה.
לפתע כמו משום מקום סירנות עולות ויורדות החרידו את האיזור .אמבולנס ואחריו טיפול נמרץ
ואחריהם עוד כמה כונני הצלה הוזנקו למקום .היא לא סקרנית ,בוודאי שלא תיגש לשאול מה
קרה ,אך זה היה מוזר ביותר ,מה מעשיהם של כל אלו במבנה שמאחוריה?
כחות ההצלה לא הוחשו בחינם לבריכה המדוברת ,המציל הוא שהזעיק אותם לאחר אסון טביעה
קשה .התברר כי ילדיה של האשה ששהו בצוותא עם אביהם ,מרוב שמחה הם קיפצו עם גלגלי
הים ,התיזו מים לכל עבר ,צוחקים כל רגע ,והאב השגיח ,דרוך בשבע עיניים ,מבין שזה לא משחק
3
הים ,התיזו מים לכל עבר ,צוחקים כל רגע ,והאב השגיח ,דרוך בשבע עיניים ,מבין שזה לא משחק
ילדים...
האב הרגיע את עצמו כי בסך הכל הם ילדים זהירים וממושמעים ,הם אמנם מוציאים את המרץ
וחווים את החוייה ,אך לא מגזימים .היו להם גם גלגלי הצלה וגם מצופים .אך כשבאו לצאת
מהבריכה הסתובב הילד והרים את ידיו אל על .אחיו הגדול יצא מהבריכה כשאביו תומך בו
וכשהסתובב האב לעבר בנו הקטן גילה כי יש גלגל ,אך הילד איננו..
האב זעק נואשות לעזרה "הוא טובע ,הוא טובע"! המציל נזעק ממקומו ומיהר לצלול פנימה.
הרוחצים החלו להימלט מהמקום בבהלה בזעקות נוראות לנוכח דמותו של ילד קטן בן שלש חסר
אונים שמוטל בקרקעית הבריכה .המציל הגיע אל הילד וכשהוציא אותו מהמים התברר כי הילד
אינו נושם ,המציל החל בהחייאה ,אך ללא הצלחה ,הוא פכר את ידיו בייאוש.
האב פרץ בזעקות שבר "לא ,לא ,אנא תציל את הילד שלי ,אנא תנסה שוב" .זה נראה היה אבוד,
הילד לא נושם .הבריכה הייתה כמרקחה ,כולם היו בפאניקה ,חלקם עמדו כאילמים ,חלקם קראו
בינתיים פרקי תהילים ,וחלקם ניסו לסייע.
באותה עת שחה בבריכה רופא וגם הוא נזעק לקול ההמולה ,הוא היה רטוב עד לשד עצמותיו אך
המחזה הריץ אותו לזירה" ,אתם תתפללו ואני אנסה את שלי" אמר והחל לעבוד במרץ .דקות
ארוכות הנשים ונפח ,עד שהילד הגיב בהקאה קלה .זו הייתה כמו זריקת מרץ מעודדות.
הרופא התנשם בכבדות ,מצחו התמלא בנחלי זיעה והוא עדיין מעסה ומנשים ונותן מכות בשוקר
חשמלי .לבסוף בניסי ניסים התעורר הילד ופונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ .כשהגיע לבית
החולים כבר נשם הילד בכוחות עצמו .בתוך 24שעות שוחרר הילד לביתו שמח וטוב לב ,בריא
וחייכן כתמיד.
כל זמן ההמתנה מחוץ לבריכה האם אינה מבינה מה הטעם לעיכוב ,היא מחייגת שוב ושוב לטלפון
הסלולרי של בעלה אך הוא לא עונה .אין לה מושג כי באותה השעה בנה נאבק על חייו ,היא לא
משערת כי הבריכה כולה בפאניקה ,היא רק מנצלת את דקות ההמתנה לדקה היומית לשאת
עינייים למרום.
לפתע גילתה את בנה יוצא משערי הבריכה על אלונקה ,מאחוריו צועד בעלה עדיין סמוק ומבולבל
והוא אומר לה בקול "ברוך השם ,תודה לה' הוא חי" .רק אז הבינה את הסיבה לעיכוב הממושך,
רק אז הפנימה כי היה כאן מאבק על חיי בנה .בזמן בו עמדה והמתינה ופיה ממלמל דברי הודאה
ניצל בנה מטביעה( .מזמור לתודה)
להערות והארות ולהוספה לרשימת התפוצה לקבלת העלון במייל מידי שבועbesod14@gmail.com :
4
