אמת ליעקב בית ישראל · Emes LeYaakov Beis Yisroel — תולדות (2026-11-09)

אמת ליעקב בית ישראל עלון מספר229 :
הרבה מדברים אלו מיוסדים דברי אאמו"ר מורינו הרב יעקב פרץ זצ"ל על פי ספרו 'אמת ליעקב' ,ומדרשותיו ששמעתי בכל ערב שבת קודש ,במשך עשרות שנים-
בביהכנ"ס 'באר שבע' ברחוב מורינו הרב י .מ .רייכמן ,פינת הרב זוננפלד שכונת 'בית ישראל' פעיה"ק ירושלים תובב"א.
העלון מוקדש לע"נ הורי היקרים אאמו"ר מורינו ורבנו הרב יעקב בן רבי יוסף ותמר פרץ זצוק"ל ,שנתבקש לישיבה של מעלה ביום ג' ט"ז מנח ם אב תשפ"ד ,נינם של
הגאונים סבי דמשפטים רבי דוד צאבח זצ"ל ורבי יוסף חרוש זצ"ל ,ושל אימי מורתי הרבנית שמחה תמר בת אסתרְ -ת ִח ְיה ,פ רץ ע"ה ,נינת רבינו יאשיהו פינטו זיע"א
'הרב המוסמך' ,מח"ס שו"ת נבחר מכסף ,ופי' הריא"ף על עין יעקב ,נלב"ע בליל שישי ,עש"ק ויקהל כח אדר א' התשפ"ד ,ונקברה אחר חצות ב הר המנוחות ,ת.נ.צ.ב.ה
פרשת תולדות ד' כסליו התשפ"ז
דברים אלו מספר 'אמת ליעקב' לאאמו"ר הגאון רבי יעקב פרץ זצ"ל
שקרה לאברהם– קרא ליצחק ,באופן ן־א ְבר ֑
הם דֹת יִצְ ח֖ק ֶּב ַא ֶּלה תוֹלְ ֥
"וְ ֛
שהם הוכיחו שאברהם הוליד את יצחק. את־יִצְ ָֽחק" (פרק כהַא ְברה֖ם הוֹלִ ֥יד ֶּ
פסוק יט).
אברהם לקח אשה ממשפחתו -כן א .כי ביצחק יקרא לך זרע
יצחק /,אברהם לקח את שרה כשהוא בן מהו הטעם לכפל ? פירש רש"י' :אברהם
ארבעים שנה -כן יצחק / ,אברהם הוליד את יצחק' -הקב"ה צר קלסתר
ואשתו עקרים -כן יצחק / ,אברהם פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו
הוליד ראשונה את ישמעאל הרשע הכל אברהם הוליד את יצחק.
ואח"כ יצחק החשוב -כן יצחק הוליד את ורד"ק פירש :יצחק .שהיה ישר ונאמן
עשו הרשע ואח"כ הוליד את יעקב איש והולך בדרך טובה ואוהב לבריות כמו
תם, אביו .עד שהכל אומרים עליו :אברהם
/אברהם הוליד את ישמעאל פרא למוד הוליד את יצחק.
מדבר וצודה תמיד .ויצחק יושב אוהלים
– כן יצחק הוליד את עשו יודע ציד איש נלי"פ :הטעם שהתחיל ב"ואלה תולדות
שדה ,ואחר כך הוליד את יעקב איש תם יצחק" וסיים באברהם הוליד את יצחק,
יושב אוהלים/ ,אברהם אהב את וגם למה נכתב :הוא ללמדנו שוב שעיקר
ישמעאל על כל חסרונו ,כן יצחק אהב זרעו של אברהם הוא רק יצחק ,ובא
את עשו /אברהם גרש מביתו את לבטל זרע אחר .מה שנאמר בפרשת
ישמעאל לא מרצונו אלא מרצון השם ,כן הקודמת 'חיי שרה' מה שנאמר "וְ ֛
א ֶּלה
יצחק גרש את עשו מברכתו ומירושתו ן־א ְברה֑ם" אע"פ ִשמע֖אל ֶּב ַ דֹת י ְ תולְ ֥
ֹ
ברצון השם / ,אברהם בנו הקטן ירש את שנולד מאברהם .הוא לא נקרא זרעו אלא
ברכתו ויעודי ירושת ארצו ,כך יצחק בנו
רק יצחק .לפיכך שוב נאמר " ַא ְברה֖ם
הקטן זכה לזה / ,בימי אברהם היה רעב
הוֹלִ ֥יד ֶּאת־יִצְ ָֽחק" .הוא העיקר הוא הכל
– ג"כ בימי יצחק היה רעב / ,אברהם הלך
ורק הוא .מקבל את מה שאמר הקב"ה
אל גרר לגור שם ,כן יצחק / ,אברהם הלך
אליו אבימלך ופיכול שר צבאו לבקש והבטיח לאברהם" .לְ ז ְַרעֲך֗ נ ַת֙ ִתי֙ ֶּאת־
הבטחתו ,כן יצחק הלך אליו אבימלך הא֣ ֶּרץ הַ זֹ֔את" וגו' (לך לך פרק טו פסוק יח),
ופיכול שר צבאו לבקש בריתו ושלומו/ , יתי בינִ ֣י ובי ֶּנ֗ך וב֨ין ת־ב ִר ִ ֜
ֹתי ֶּא ְ "וַהֲ ִקמ ִ ֨
אברהם אמר על אשתו אחותי היא ריך" וגו' (פרק יז פסוק ז'). ז ְַרעֲך֧ ַאחֲ ֶּ ֛
והוכיחו אבימלך על כך ,כן יצחק/,
אברהם נתברך במקנה צאן ובקר ,כן היה ור' יצחק אברבנאל פירש ,שתולדות
יצחק / ,אברהם חפר בארות המים ,כן כולל הולדת הבנים ומאורעות שקרו
יצחק./, להם ,שדומים שניהם בקורותיהם ,מה
נאמר שאכל ושתה וקם והלך די שיאמר רה כַי֛וֹם ֶּאת־ אמר יַ ֲעקֹ֑ב ִמכְ ֥ "וַיֹ֖ ֶּ
'ויבז עשו את הבכרה', אמר עש֔ו ִהנ֛ה אנֹכִ ֥י ך ִָֽלי וַיֹ֣ ֶּ ְבכ ָֹֽר ְת ֖
נראה לי מוד חשוב למדנו הכתוב ,שאל
תטעה לחשוב שעשו מכר את הבכורה
ה־ז֥ה לִ ֖י ְבכ ָֹֽרה הוֹל֖ ְך למ֑ות וְ למ ֶּ
בטעות ,אנוס היה בלי דעת ,שהיה רדוף אמר יַ ֲעקֹ֗ב ִהש֤ ְבעה ִלי֙ כַי֔וֹם וַיִשבַ ֖ע וַיֹ֣ ֶּ
אחרי האכילה מגודל רעבתנותו ,לא כך ת ֹו לְ יַ ֲע ָֽקֹב וְ יַ ֲעקֹ֞ב ת־בכֹר ֖כר ֶּא ְ ל ֹו וַי ְִמ ֹ֥ ֑
אלא אכל וגם שתה ,וקם והלך ,ואחר כל שים וַיֹ֣אכַל תן לְ עש֗ו לֶּ ֚ ֶּחם ונְ זִ ֣יד עֲד ִ ֔ נ ַ֣
זה בישוב דעתו בזה את הבכורה' ,איננו וַי֔ ְש ְת וַי֖ ׇקם וַילַ ֑ ְך ו ִַי֥בֶּ ז עש֖ו ֶּאת־
רוצה בה ,כך שהמכירה כדת וכהלכה. רה כַי֛וֹם אמר יַ ֲעקֹ֑ב ִמכְ ֥ הַ ְבכ ָֹֽרה וַיֹ֖ ֶּ
והטעם לרצון לקנות את הבכורה ,כתב אמר עש֔ו ִהנ֛ה ת־בכ ָֹֽר ְת ֖ך ִָֽלי וַיֹ֣ ֶּ ֶּא ְ
הרב אברהם אבן עזרא :שיש לבכור ה־זה לִ ֖י ְבכ ָֹֽרה ֹל ְך למ֑ות וְ למ ֶּ ֥ אנֹכִ ֥י הו ֖
לעולם מעלה על הצעיר ,לקום מפניו אמר יַ ֲעקֹ֗ב ִהש֤ ְבעה ִלי֙ כַי֔וֹם וַיִשבַ ֖ע וַיֹ֣ ֶּ
ולשרתו כבן לאב ,ורבינו אברהם בן ת ֹו לְ יַ ֲע ָֽקֹב וְ יַ ֲעקֹ֞ב ת־בכֹר ֖כר ֶּא ְ ל ֹו וַי ְִמ ֹ֥ ֑
הרמב"ם כתב :כי הבכור הוא הראוי שים וַיֹ֣אכַל תן לְ עש֗ו לֶּ ֚ ֶּחם ונְ זִ ֣יד עֲד ִ ֔ נ ַ֣
לכהונה ( -ועבודת ה') אלא שאם הבכור
אינו ראוי -הבכורה ניטלת ממנו ,וכמו
וַי֔ ְש ְת וַי֖ ׇקם וַילַ ֑ ְך ו ִַי֥בֶּ ז עש֖ו ֶּאת־
בכ ָֹֽרה" (פרק כה פסוקים לא -לד). הַ ְ
ראובן בחללו יצועי אביו ,ניתנה בכורתו
ליוסף. ב .מכירת הבכורה היתה כדין.
והרד"ק כתב :שהבכורה ,להדרו ולכבדו רה כַי֛וֹם'–פירש"י כתרגומו כיום ' ִמכְ ֥
ולקום מפניו ,והוא עשו לא היה ראוי ִדלְ הֵ ן ,כיום שהוא ברור ,כך מכור לי
לכך ,והיה קשה בעיניו (-של יעקב) לכבד מכירה גמורה' .ורמב"ן פירש ,לפי
אדם כמוהו ,אלא שלא יכול לימנע מזה, ש ְבעה ִלי֙ כ ַ֔יוֹם 'ה ֤ פשוטו ,כעת הזאתִ .
מפני מנהג העולם ,ואעפ"כ נענש בזה לוֹ' -נשבע לו על קיום המכירה וַיִשבַ ֖ע ֑
לפי שעשה בזה כנגד מנהג העולם, שלא יתחרט בתואנה .ולא עזר לו,
1
וכבדו כבוד גדול אחרי כן על כרחו ת־בכ ָֹר ִ ֣
תי שהתחרט בסוף כמו שנאמר "אֶ ְ
מפחדו ממנו (-בפרשת וישלח שהשתחווה לו ָתי" (פרק כז תה ל ַָק֣ח ִב ְרכ ִ ֑ ל ָָק֔ח וְ ִה ֵ ֥נה עַ ָ ֖
שבע פעמים וכן השתחוו כל נשיו ובניו). ת־בכֹרת֖ ֹו לְ יַ ֲע ָֽקֹב" פי'כר ֶּא ְ פסוק לו')" .וַי ְִמ ֹ֥
בכסף שסיכמו ביניהם (כן פירשו :רשב"ם
ולי נראה פשוט ,טעם קניית הבכורה
שים" פירש רד"ק וחזקוני)" .לֶּ ֚ ֶּחם ונְ זִ ֣יד ֲעד ִ ֔
הוא שרצה יעקב שהבחירה שבחר ה'
רשב"ם ,נתן לו המאכל לעדות ולקיום
וברך את אברהם ואת יצחק שזרעם יהיו
עם סגולה עם ה' ולקבל את התורה כדרך שמצינו "וַיֹ֥אכְ לו ש֖ם עַ ל־הַ ָֽגל"
הקדושה וירושת הארץ -תתקיים ביעקב (פרק לא פסוק מו) ,לקיום ברית בין לבן
ליעקב ,וכן כאן לעדות ולקיום הבכרה
ובזרעו ולא ח"ו בעשו וזרעו .וכן התקיים
ליעקב .נמצא שיעקב קנה הברכה בכסף,
כידוע .לכן קנה את הבכורה ,שהבכור
הוא החשוב והעיקר .בבנים ולו מגיע בשבועה ,ובסעודה.
הגדולה והוא במקום האב. "וַיֹ֣אכַל וַי֔ ְש ְת וַי֖ ׇקם וַילַ ֑ ְך ו ִַי֥בֶּ ז עש֖ו
ֶּאת־הַ ְבכ ָֹֽרה" לצורך מה ולטעם מה
נתיבות בינה 1 :כתב הריב"ש (סי' שכח') השבועה
היתה לרווחא דמלתא ,שלא יערער – כי היה
איש זרוע (-אלים).
(שמות פרק ב' פסוק כד)" ,ופ ְַרעֹ֖ה ִה ְק ִ ֑
ריב ת ֹו ִ ֥
כי "וַי ְֶּע ַת֨ר יִצְ ח֤ק לה' לְ ֹנ֣כַח ִא ְש ֔
אל ֶּאל־ ה'" (שם פרק ִשר ֖ וגו' וַיִצְ עֲק֥ו ְב ָֽני־י ְ רה" (פרק כה פסוק כא) עֲק ֖
לי ַדב֥ר ֶּא ְ
ל־בני־ ה־תצְ עַ ֖ק א ֑
יד פסוק י')ַ ' ,מ ִ ג .יסוד עבודת ה' היא תפלה
אל וְ י ִָֽסעו' (שם פסוק יד) .וכן בַ מן ִשר ֖ י ְ כתב רבנו בחיי :הכתוב היה ראוי
(שמות פרק טז פסוק יב) וכן בשלו (שם) .וכן להקדים ולומר 'ותהי רבקה עקרה' ואחר
במים (שם פרק יז פסוק ו') עכ"ל. כך 'ויעתר יצחק לה' כי עקרה היא' ,י"ל
וכתב מסילת ישרים (פרק יט) 'צריך האדם שהקדים העיקר שהוא התפילה ,כי
לחשוב בעודו מתפלל או עושה מצוה .כי התפילה היא סי בת העקרות וכמו
לפני מלך – מלכי – המלכים הוא מתפלל שאמרו חז"ל :מפני מה נעקרו האמהות,
או עושה המעשה ההוא ,והוא מה מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתן של
שהזהיר התנא :וכשאתה מתפלל ,דע, צדיקים (שיר השירים רבה פרק ב' אות לב).
לפני מי אתה מתפלל ...שהוא עומד ומכאן יש ללמוד עוד כח התפלה שהיא
ממש לפני הבורא יתברך שמו ונושא גדולה מאוד ואפילו לשנות הטבע .וטעם
ונותן עמו ,אע"פ שאין עינו של אדם זה הזכיר לשון 'ויעתר' ,ולא אמר ויתפלל
רואָ הו .ותראה כי זה היותר קשה או ויצעק ושאר לשונות ,כי הוא מלשון
ֶשיִצְ טַ יֵר בלב האדם ציור אמיתי ,יען אין עתר ,וכך אמרו חז"ל :למה נמשלה
החוש עוזר לזה כלל .אמנם מי שהוא תפלתן של צדיקים כעתר – מה עתר זה
בעל שכל נכון ,במעט התבוננות ושימת מהפך התבואה ממקום למקום ,כך
לב יוכל לקבוע בליבו אמיתת הדבר איך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של
הוא בא ונושא ונותן ממש עמו יתברך, הקב"ה ממידת רגזנות (-דין) ,למידת
ולפניו הוא מתחנן ,ומאיתו הוא מבקש. רחמנות (שם) עכ"ל.
והוא יתברך שמו מאזין לו ,מקשיב נלי"פ :מהו טעם הלשון שאמרו חז"ל
לדבריו ,כאשר ידבר איש אל רעהו 'מתאווה' ולא אמרו 'רוצה' ,לאמור גודל
ורעהו מקשיב ושומע מליו" .ע"כ מעלת חשיבות התפלה ,שהקב"ה
וכותב האר"י ז"ל :אסור לאדם להתפלל כביכול יש לו תאווה לתפלתן של
בעיצבון ,ואם נעשה כך ,אין נפשו יכול צדיקים ,והטעם לכך הוא שעל ידי
לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפלה ,המתפלל מבטא בפיו ובליבו.
התפלה .אמנם בעת שמתודה הוידוי אמונה ובטחון בהקב"ה ונקשר ומתדבק
ומפרש חטאיו ,אז טוב להתעצב בלבד, בו ומקיים 'ובו תדבק' 'ולדבקה בו'.
אבל בשאר התפלה ,נמשך לו נזק נפלא "תנו עז לאלוקים" (תהלים פרק ובבחינת ְ
גדול ע"י עצבותו ,אבל צריך להראות סח פסוק לה),
לפניו יתברך הכנעה גדולה באימה וצריך לדעת ולהפנים כלל גדול שהקב"ה
ויראה ,אמנם תהיה בשמחה יתירה קרבנו אליו ביחוד להתפלל אליו על
וגדולה בכל האפשר ,כדמיון העבד הכל ומקבל ונענה לתפלתנו וכמ"ש֚ ִ " :
כי
המשמש את רבו בשמחה יתרה וכמעט ֹהים ְקר ִֹב֣ים אל֑יו
ר־ל ֹו אֱ ל ִ ֖
ש ִ֥מי־ג֣וֹי גד֔וֹל אֲ ֶּ
שעיקר המעלה והשלימות והשגת רוח אנו א ָֽליו" (ואתחנן ׇל־ק ְר ֖
כה' אֱ ל ֹה֔ינו ְבכ ׇ
הקודש – תלויה בדבר זה בין בעת פרק ד' פסוק ז')
תפלתו ובין כשעושה איזה מצוה משאר ׇל־ק ְר ֖
אנו א ָֽליו' 'בכ ׇ ְ ופירש רשב"ם:
המצוות .עכ"ל ועיין בנתיבות בינה .2 ֹהים ֶּאת־נַאֲ קת֑ם'
ִש ַמ֥ע אֱ ל ִ ֖
כדכתיב 'וַי ְ
פרק ב' פסוק כ') ואמרו חז"ל :אע"פ ששערי תפלה ננעלו ,שערי 2אמנם הרי מצינו הרבה שהתפללו בבכיות ,על חזקיהו המלך
דמעות לא ננעלו (ברכות לב ):ויש עוד הרבה ? נלי"פ :האר"י הצדיק נכתב" :ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' לאמר אנא ה'
הקדוש התכוון רק לעמידה לתפלת יח' ברכות .אבל מלבד זה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ...ויבך בכי גדול" (מלכים
ת־ר ְח ָֽמה" (להלן ֹהים וַיִפְ ַ ֖
תח ֶּא ַ יה אֱ ל ִ ֔
אלֶּ ֙ ֙ ת ֹו ִ ֥
כי "וַי ְֶּע ַת֨ר יִצְ ח֤ק לה' לְ ֹנ֣כַח ִא ְש ֔
פסוק כב'). רה" ( פרק כה פסוק כא). עֲק ֖
ד .מעלת התפלה.
ציִד ְבפִ ֑יו
שו ִכי־ ַ ֣
חק ֶּאת־ע ֖ "וַיֶּאֱ הַ ֥ב יִצְ ֛ ַוי ְֶע ַתר–הירבה המפרשים, פירשו
ע ָֽקֹב" (פרק כה קה א ֶֹּה֥בֶּ ת ָֽ ֶּאת־יַ ֲ וְ ִר ְב ֖ והפציר בתפילהַ ' .ויֵעָ ֵתר לו ה'–נתפצר
פסוק כח) ונתפתה לו הקב"ה.
ה .אהבת יצחק את עשו. נכון לבאר שהוא מתפלל במשך עשרים
פירושִ ' :כי־ ַצ֣יִד ְבפִ ֑יו' כתרגומו ארי שנים מעת שהיה בן ארבעים שנה
מצידיה הוה אכיל .כלומר ,הציד שצד כשלקחה לו לאשה את רבקה עד
עשו ,הוא בפיו של יצחק ,שאוכל מצידו שהרתה וילדה כשהוא היה בן ששים
של עשו( .וכך פירשו רש"י רשב"ם וראב"ע שנה .מובן כך ממה שכתוב 'ויעתר'
ורבינו אברהם בן הרמב"ם) ,וכן הוא במדרש שהרבה והפציר בתפלתו כל השנים.
(בראשית רבה פרק סג אות טו) קופרא טבא, ומכאן ומעוד מקומות נלמד מעלת
לפומיה ,וכסא טבא לפומיה. התפלה להיוושע ולהי פקד לזכות בבנים
והרמב"ן הביא פירוש הנ"ל ועל כך אפילו מי שבטבעה היא עקרה ,וכמ"ש
(הקשה ) -יחסר המעשה ,כלומר ,הכתוב 'כי עקרה היא'.
חסר נתינה ,שצ"ל כך 'כי ציד נתן בפיו. והבה נלמד על מעלות התפלה ממה
או הביא לפיו' .ונראה לי י"פ :שהקב"ה תה שנאמר אצל אבימלך שציווהו ה' "וְ עַ ֗
כתב כך – וכן תמיד בתור הקדושה – כדי ַלל הוא וְ י ְִתפ ֥ יש ִָֽכי־נ ִב֣יא ֔ שת־ה ִא ֙ שב ָֽא ֶּ ה ֤
לרמוז מה שאמרו חז"ל :כי ציד בפיו של ָֽ ַבעַ ְדך֖ ָֽ ֶּו ְחי֑ה" (וירא פרק כ' פסוק ז') וכן היה
עשו ,שהיה עשיו מרמה את אביו יצחק, פא ֹהים וַי ְִר ֨ ַלל ַא ְברה֖ם ֶּאל־האֱ ל ִ ֑ "וַי ְִתפ ֥
וכמו שכתב רש"י :בפיו של עשו ,שהיה ת־א ְש ֛
ת ֹו וְ ֶּא ִ ימלֶּ ְך
ֶּאת־אֲ ִב ֶּ ֧ אֱ ל ִ ֜
ֹהים
צד אותו ומרמהו בדבריו. וְ ַא ְמהֹת֖יו וַי ָֽלדו" (שם פסוק יז'),
ונראה ,גבי אהבת יצחק את עשו נאמר ותפלת אליעזר עבד אברהם להצליח
ציִד ְבפִ ֑יו" וכפירוש הנ"ל .אבל הטעם " ִכי־ ַ ֣ דרכו למצוא האשה המיועדת ליצחק,
גבי אהבת רבקה את יעקב נאמר בלי ֹאמ֓ר ה' אֱ ל ֹהי֙ אֲ דֹנִ ֣י ַא ְברה֔ם שנאמר "וַי ַ
קה א ֶֹּה֥בֶּ ת ָֽ ֶּאת־יַ ֲע ָֽקֹב" שהיה טעם "וְ ִר ְב ֖ עם ה־ח֕ ֶּסד ִ ֖ הַ ְקרה־נ֥א לְ פ ַנ֖י הַ י֑וֹם ַועֲש ֶּ
תם וישר עובד אלוקים. ַא ְבר ָֽהם" (פרק כד פסוק יב) אֲ דֹנִ ֥י
אהבת יצחק את עשו תלויה בדבר, ט ֶּרם֮ והתקבלה תפלתו מידַ ָֽ " ,וי ְִהי־ה֗וא ֶּ ֘
אהבת רבקה אינה תלויה בדבר שהטיב קה יֹצ֗את" (שם פסוק לה לְ ַדבר֒ וְ ִה ֧נה ִר ְב ֣ ִכ ֣
עמה ,אלא מהותו של יעקב אהובה לה טו') ,וכן רחל אמנו אמרה ליעקב " ָֽהבה־
ולכל אחד המכיר אותו. לי בנִ ֔ים" (פרק ל' פסוק א') ,שביקשה ִ֣
ודרשה ממנו שיתפלל עליה להיפקד
ז .על הברכות בבנים ,כי ידעה והכירה במעלתו שקרוב
א) רבקה אמנו ידעה ורצתה שיעקב הוא הוא לה' יתברך שתתקבל תפלתו .וכתב
שראוי והגון לקבל את הברכות .ודייק הרמב"ן :הצדקת בראותה שלא תוכל
בלשון הכתובים ותמצא גודל עוז רצונה להי סמך על תפלת יעקב ,שבה להתפלל
שר אֲ נִ ֖י
תה ְבנִ ֖י ְש ַמ֣ע ְבקֹלִ ֑י לַ אֲ ֶּ ֥
על זה" ,וְ עַ ֥ על עצמה אל ה' שומע צעקה .וזהו מה
ְמ ַצו֥ה א ָֹֽת ְך" (פרק כז פסוק ח') ,וכאשר ִש ַמ֤ע ֹהים ֶּאת־רח֑ל וַי ְ כר אֱ ל ִ ֖ שנאמר "וַיִזְ ֹ֥
הבכייה מועילה הרבה שגדר בכיה הוא שמתפלל ומבקש בכל
הלב .והקב"ה ליבא בעי.
יינתנו למי שמגיע לו ויועדו לו מאת בי וגו' – שנִ ֙י א ִ ֔
יעקב חשש מכך "אולַ ֤י י ְֻמ ֙
הבורא יתברך שמו. א ְך ְש ַמ֥ע ְבקֹלִ ֖י ענתה" ,עלַ ֥י ִקלְ ל ְתך֖ ְבנִ ֑י ַ ֛
ח־לי" – מוכנה היא לקבל את וְ ל֥ ְך ָֽ ַק ִָֽ
ד) גם יצחק עצמו הכיר בדבר והודה הקללות ולא נרתעה .כי הוא הראוי
וְ ִא ֵשר את הברכות ,כמו שנאמר לקבל את הברכות.
רו ְך י ְִה ֶּיָֽה" [פירש"י :שלא "ואֲ ב ְרכ֑הו גַם־ב ֖
תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו ,לא שנִ י֙ א ִב֔י ְמ ֙
ב) מה שאמר יעקב "אולַ ֤י י ֻ
נטל את הברכות ,לכך הסכים וברכו תעַ " פירש בעל ספר יתי ְבעינ֖יו ִכ ְמ ַת ְע ֑ וְ ה ִ ֥י ִ
מדעתו ].וכן בסוף לקראת יציאתו לחרן הכתב והקבלה ,לשון "פן" ישמש כשאין
א ְתך֔ ר ְך ָֽ ֹ ש ַד ֙י יְב ֣אל ַ ברכהו שוב ואמר "וְ ֤ המדבר חפץ במציאות הדבר ,כמו
ָֽתן־לְ ך֙ וְ יַפְ ְרך֖ וְ י ְַר ֶּב֑ך וְ ה ִ ֖יית לִ ְקהַ ֥ל עַ ִָֽמים וְ ִי ֶּ ִשלַ ֣ח תה ֶּפן־י ְ (בראשית פרק ג' פסוק כב) "וְ עַ ֣
ת ְך
כת ַא ְברה֔ם לְ ך֖ ולְ ז ְַר ֲעך֣ ִא ֑ ת־ב ְר ַ ֣
ֶּא ִ שה־ יד֗ ֹו וְ ל ַקח֙ ַ ֚גם מע֣ ץ ָֽ ַה ַח ִ ֔יים" ,וכן "וְ ָֽ ַנ ֲע ֶּ
שר־נ ַת֥ן ֻריך אֲ ֶּ ת־א ֶּר ץ ְמג ֶּ ֔ ך ֶּא ֶּ ֣ לְ ִר ְש ְת ֙ ל־פנ֥י כׇל־ה ָֽא ֶּרץ" (שם שם ֶּפן־נפ֖ו ץ עַ ְ לנו ֑ ֖
ֹהים לְ ַא ְבר ָֽהם" (פרק כח פסוקים ג'-ד'). אֱ ל ִ ֖ חית־בנְ י ִמין֙ אֲ ִ ֣ פרק יא פסוק ד') ,וכן "וְ ֶּא ִ
ה) מכל מקום ,המעשה שעשה יעקב כפי כי א ַמ֔ר ת־אח֑יו ִ ֣יוֹס֔ף ל ֹא־שלַ ֥ח יַ ֲעקֹ֖ב ֶּא ֶּ
צווי אימו רבקה הצדקת לא היה ביושר, אנו א ָֽסוֹן" (שם פרק מב פסוק ד')– , ֶּפן־י ְִקר ֶּ ֖
וכך נגזר מאת השי"ת לטעם שהקב"ה מזה נראה כי יעקב אבינו לא הייתה דעתו
חפץ בו ,משום כך ולכך אמר המלאך נוחה לבטל רצון אביו ,והיה נוח לו
ל ֹאאמר ֤ ליעקב – בפרשת וישלח "וַיֹ֗ ֶּ שיברך אביו למי שיחפוץ .והיה מקווה (-
אל ִָֽכי־ ִשר ֑ כי ִאם־י ְ מר עוֹד֙ ִש ְמך֔ ִ ֖ יַ ֲעקֹב֙ יא ֥ בפנימיותו) שיתבטל השתדלותו (-
שים וַתו ָֽכל" ֹהים וְ ִעם־אֲ נ ִ ֖ רית ִעם־אֱ ל ִ ֛ שִ ֧ שצוותה אותו אימו) ,לכן אמר ""אולַ ֤י
(פרק לב פסוק כט) פירש"י :לא יאמר עוד שנִ י֙ א ִב֔י" שפירושו ,כשהמדבר מקווה י ְֻמ ֙
שהברכות באו לך בעקבָ ה וברמיה ,כי קיום הדבר[ .כלומר ,בעומק לבו של
אם (אלא ) -בשררה ובגלוי פנים ,וסופך יעקב רצה כך ,פלט פיו את הרהורי לבו]
שהקב"ה נגלה אליך בבית אל ומחליף
את שמך ,ושם הוא מברכך ,ואני שם ג) מובן ופשוט הוא – אז ,לרבקה ולמי
אהיה ואודה לך עליהן .3 שמכיר את יעקב ועשו – וכן הכתוב מעיד
תם י ֖
ֹשב איש ֔עליו על יעקב "וְ יַ ֲעקֹב֙ ִ ֣
ביאורים וחידושים אֹה ִָֽלים " שאליו מגיע ברכת המשך זרעו
א] "אברהם הוליד את יצחק" כתב של אברהם ויצחק והקמת בית ישראל
תולדות יצחק פירוש כשהיה שמו לדורות עולם ,וכן הברכות ,ומה לעשות
אברהם הוליד את יצחק ,לא כשהיה כאשר יצחק אבינו נעלם ממנו מעשי
שמו אברם ,לומר שנולד במעלה וכבוד עשו ,וגדולת יעקב – משום כך עשתה
שנולד בגדולה הוא גדול הנפש רבקה אמנו הדבר הגדול לזה ,שהברכות
מז פסוק ט') ,ועוד אני מתקשה על התבטאותו של ירמיהו הנביא ֹהים ִמ ַטל֙ הַ ש ַמ֔יִם 3אמנם הברכות שהתברך יעקב "וְ ִי ֶָּֽתן־לְ ֙ך האֱ ל ִ ֔
הו ִהשמ֔רו וְ עַ ל־כ ֖
ׇל־אח ַאל־ איש מרע֙ ֙ שאמר על חטאי דורו " ִ ֤ מים מים וְ ִי ְָֽש ַתחֲ ֤וו לְ ך֙ לְ אֻ ִ ֔ ו ִמ ְש ַמ ֖ני הא֑ ֶּרץ וְ רֹ֥ב ד ֖גן וְ ִתי ָֽרֹש יַָֽעַ ְבד֣וך עַ ִ ֗
ׇל־רעַ רכִ ֥יל יַהֲ ָֽל ֹ ְך" (פרק ט' פסוק
ח עק֣וֹב י ְַעקֹ֔ב וְ כ ֖כי כׇל־א ֙
טחו ִ ֤
ִת ְב ֑ כיך ריך אר֔ור ָֽו ְמב ְר ֶּ ֖ מך א ְֹר ֶּ ֣ הֱ ו֤ה גְ ִביר֙ לְ ַא ֶּח֔יך וְ י ְִש ַתחֲ ֥וו לְ ֖ך ְב ֣ני ִא ֶּ ֑
ג') ,מרמז 'עקוב יעקב' שיעקב אבינו עקב את אחיו ? לא מובן ! וגם ב ָֽרו ְך"(פרק כז פסוק כח) ,במקום הברכות ,כל ימיו חי ביסורין
ע ָֽקֹב" (פרק לב פסוקים ה־ש ֶּמ֑ך ו ַ֖יֹ ֶּ
אמר יַ ֲ המלאך שאל את יעקב " ַמ ְ ובצער ,מבית אביו הוצרך לברוח עשרים שנה ,והיה בביתו של
ם־יִשרא֑ל ָֽ ִכי־ש ִ ֧
רית ִעם־ ְ ל ֹא ַי ֲעקֹב֙ יאמ֥ר עוֹד֙ ִש ְמך֔ ִ ֖
כ י ִא אמר ֤ כח-כט) "ו ַֹ֗י ֶּ קרוב שהוא רחוק שהצר לו ורימה אותו והכריחו לעבוד עבודה
שים וַתו ָֽכל" משמע שרמז לו על עקבותו... ֹהים וְ ִעם־אֲ נ ִ ֖
אֱ ל ִ ֛ קשה עבור נשואיו .והפחד הנורא מעשו אחיו ,והעלמו של בנו
אמר יַ ֲעקֹב֙ ֶּאל־ אהובו עשרים ושתים שנים .ולכך אמר לפרעה "וַיֹ֤ ֶּ
ֹשים ו ְמ ַא֖ת ש ֑נה ְמעַ ֣ט וְ ר ִע֗ים היו֙ יְמ ֙י ְש ֣ני רי ְשל ִ ֥ פ ְַרעֹ֔ה יְמי֙ ְש ֣ני ְמגו ַ ֔
יהם" (ויגש פרק שיגו ֶּאת־יְמי֙ ְשני֙ חַ י֣י אֲ ב ַֹת֔י ִבימ֖י ְמגור ָֽ ֶּ ל ֹא ִה ִ ֗
חַ יַ֔י וְ ֣
היחידה .שלא נודע ליצחק זולתה וישמעאל נולד כשהיה שמו אברם .ועוד
מיציאתו (-של עשו מדרך הישר). בא לומר כשהיה מהול הוליד את יצחק.
שאחר שקרא שמו אברהם ציווהו
קטע זה מכת"י של אאמו"ר זצ"ל במילה ואח"כ הוליד את יצחק ולא כן
בענין תפילה בישמעאל.
ת ֹו ִ ֥
כי "וַי ְֶּע ַת֨ר יִצְ ח֤ק לה' לְ ֹנ֣כַח ִא ְש ֔
קה ַתהַ ר ִר ְב ֥
הוא וַיע֤ ֶּתר ל ֹ ֙ו ה' ו ַ ֖
רה ִ ֑
עֲק ֖ ך וְ י ְַר ֶּב֑ך
ך וְ יַפְ ְר ֖ ר ְך ָֽ ֹ
א ְת ֔ ש ַדי֙ יְב ֣ ב] "וְ ֤
אל ַ
ש ָֽת ֹו" (פרק כה פסוק כא) ִא ְ וְ ה ִי֖ית לִ ְקהַ ֥ל עַ ִָֽמים" (פרק כח פסוק ג')
האדם עצמו צריך להתפלל על עצמו כתב בספר 'מנחת יהודה' (לרבי יהודה
בפרשת תולדות (פרק כה פסוק כא) ויעתר פתייא) הטעם שברך אותו בשם שדי – לפי
יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ששם שדי מסוגל לפריה ורביה .כי
הפציר 'הרבה רש"י פירש המלוי של שדי הם אותיות ִשינָ ,דלת,
והתפלל'...כל לשון עתר לשון הפצרה יוד ,שהם בגימטריא פרו ורבו.
וריבוי הוא וכן....עכ"ל פ = 80 שין = 60
נלי"פ :יש מקום לומר שיצחק התפלל ר = 200 דלת = 430
כל עשרים שנה עד שאשתו ילדה בן, ו = 6 יוד = 10
ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם (שם ו = 6 ----
פסוק כו) ,ולפי זה מתאים לשון 'ויעתר' ר = 200 500
כמו שכתב רש"י ,ומכאן יש ללמוד שעל ב = 2
האדם לבקש ולהתפלל על מבוקשו ו = 6
מבלי ללאות. -----
500
ועוד יש ללמוד ממה שכתוב 'לנוכח
ולכן גם בפרשת וישלח ברך את יעקב
אשתו' שלא אמר על אשתו ,אלא
ש ַדי֙ ְפ ֣
רה בשם שדי ואמר לו" :אֲ נִ ֨י ֤
אל ַ
'לנוכח' ללמדנו כמו שכתב רש"י 'זה
ו ְרב֔ה" (פרק לה פסוק יא)
עומד בזוית זו ומתפלל ,וזו עומדת בזוית
זו ומתפללת' שמכאן נלמד שכל אדם
יתפלל על עצמו ,ואע"פ שמבקש עים שנ֔ה וַי ִַק֤ח ן־א ְרב ִ ֣
ְהי עשו֙ ֶּב ַ ג] " ַוי ִ ֤
מהצדיק או מהחכם-ראש ישיבה רי ָֽ ַה ִח ִת֑י
ת־בא ִ ֖
דית ַב ְ ִאשה֙ ֶּאת־יְהו ִ ֔
שיתפלל עבורו ,עם כל זה אל יתרפה ה ִח ִָֽתי" (פרק כז ל ֹן ָֽ ַמת ַבת־אי ֖ ת־ב ְש ַ ֔
֣ וְ ֶּא
הוא מהתפילה וכמו שמבואר במדרש פסוק לד') כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם:
רבה (בראשית פרק נג אות יט) 'יפה תפילת יעקב אבינו איחר את נשואיו עד ארבעים
החולה לעצמו יותר מכל' ...ויש בזה לשנות חייו כדי לדמות עצמו ליצחק
טעם נכון וברור ,שהרי טעם התפילה אביו .ולקח שתי נשים מבנות חת בניגוד
הוא שה' רוצה שנתפלל אליו כדי לקבל לצוואת זקנו ומצד אביו .ולאבי אבא (ר'
טובו וכמו שכתב [בספר] ה'חינוך' מימון) ז"ל בזה שאלה ,איך היה יכול יצחק
הנזכר לעיל ,וטעם שני שהתפילה ביטוי לחפוץ בעשו ולבחור בו לברכה יותר
לאמונה ובטחון בבורא יתברך שמו, מביעקב ,אחרי מרידה זו והגנאי
ולפיכך עדיף תמיד להתפלל כל אדם על המפורסם ? ותשובה לאבי אבא ,הטעם
עצמו בכל צרכיו מלבד תפילת הצדיק. כי היה (-יצחק) מצפה להחזירו למוטב
באותה פרשה למדנו מעלת תפילת על ידי הברכה ולתקן על ידה מן היציאה
הצדיק אשר הכל יחסו לה חשיבות ( -מדרך הישר) ולכפר עליו מן העברה
דברים אלו מתוך ה'פנקס' של אאמו"ר רבינו גדולה ,יעקב [אבינו] שהסכים כדברי
הגאון רבי יעקב פרץ זצ"ל אמו לשנות דבורו כדי לקבל [את]
השנים חולפים הברכה ,ואפילו עשיו עצמו ידע [את]
ערך הברכה וגודלה שכאשר שמע
ג) זֶה עַ ָתה ִה ְתעו ַֹר ְר ִתי ְבמַ צָבִ י, מאביו שיעקב קיבל את הברכה נאמר
שנִ ים חוֹלְפִ יםַ ,וע ֲַדיִן אֲ נִ ייתי ָ וְ ָר ִא ִ (פרק כז פסוק לד) 'ויצעק צעקה גדולה
ְמאוֹד... ֶשיֵש לְ ַת ֵקן ְבמַ צָבִ י ומרה עד מאוד' ולקמן (פרק כז פסוק לח)
ובִ ְמקוֹמָ ה יֵש לְ הַ כְ נִ יס נַחַ ת רוחַ , 'הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני
אבי ,וישא עשיו קולו ויבך' ואחר כך
ָרצוֹן ,סֵ בֶ ר פָנִ ים יָפוֹתִ .ח ָבה מרוב כעסו ביקש להרוג את אחיו.
וְ אַ הֲ בָ הִ ,ה ְתיַחֲ סות טוֹבָ ה ,טוֹב עַ יִן ומעניין בכל העולם המנהג לברך
הוא ְיב ָֹר ְך. לקראת כל הזדמנויות ,שנה חדשה,
לקבלת העלון במייל יש לשלוח בקשה שמחות וכו' בכל האומות יודעים
לp025825320@gmail.coM
שהברכה זהו חוק הבריאה.
בית ישראל מעשה נפלא מהחפץ חיים זצ"ל
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היתכן שבמקום שנמצא המלך הקב"ה
היא מקבל תפילת כל פה יגישו בקשות
(פרק כה' פסוק כא')
לעבדו ?
יש להבין מה פירוש המילה 'לנוכח' ,ומצאתי פעם ביקר רי"מ הכהן זצ"ל את רבי
בזה שני הסברים שלמה אלישיב זצ"ל בעל 'לשם שבו
פירוש א .פירש רש"י זה עומד בזוית זו ומתפלל ואחלמה' ושאל [הרב הלשם] את רי"מ
וזו עומדת בזוית זו ומתפללת ,ופירש דבריו הכהן אם הוא עוסק בחכמת הנסתר ?
בשפתי חכמים (אות י') לפי שאין דרך המתפללים והשיב לו 'אני בתומי אלך כגמול עלי
להתפלל זה לעומת זה ,והיינו שיצחק אבינו
ורבקה אימנו התפללו זה כלפי זה ,ופירוש מילת
אמו' ,כשיצא שמו [-של רי"מ הכהן זצ"ל]
'לנוכח אשתו' היינו מול ולעומת אשתו. בעולם ובאו אליו לתפילה ,אמר להם
פירוש ב .ברשב"ם פירש לנוכח 'בשביל' ,וכן היתכן שבמקום שנמצא המלך הקב"ה
רבינו עובדיה ספורנו פירש לנוכח אשתו :אף על מקבל תפילת כל פה יגישו בקשות לעבדו
פי שהובטח על הזרע שיירש ,התפלל לאל יתברך ? הלוא הקב"ה בקרבתכם למה לכם
שייתן לו אותו הזרע מזאת ההגונה הנצבת נכחו', לפנות לקטן כמוני ? כולנו בנים למקום
וכן בחיזקוני פירש :לנוכח אשתו 'לתקנת אשתו, והאב רוצה שבנו יפנה אליו ישירות !
...אבל בשבילו לא התפלל ,שהרי יודע היה
שאינו ע קר כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע',
והיה מייעץ לכל אחד שיתבודד בפינתו
והיינו שתפילת יצחק הייתה שרוצה זרע וישפוך שיחו לפני ה' בדברים היוצאים
מהצדקת הזו -רבקה ,וללמדנו שיש מעלה גדולה מהלב ,כבן אל אביו ויבקש ממנו במילים
באשה צדיקה ,שעל ידיה הבנים צדיקים. פשוטות שירחם עליו ויגמול חסד איתו,
ואז מובטח לו שהשם ישמע תפילתו.
חלק מהנאמר בבית הכנסת 'שערי אחים רחוב עמק רפאים פינת רחוב המליץ המושבה הגרמנית ,כל יום רביעי
אחרי ערבית ,ע"י הרב ישראל פרץ שליט" א .אנא לומר פרק תהילים לרפואת והצלחה ברוחניות וגשמיות -של
אלדד שמעון בן רחל בתושח"י ,ולרפואת מחזיק התורה ב'מושבה' רבי שלמה בן כסה דילברי בתושח"י ,ולרפואת
רבי מתתיהו בן מאין ,ועדנה בת טורן בתושח"י ,ולרפואת הרב עמוס בן רות -בתושח"י ,ולרפואת נדב שבתאי בן
מיכל בתושח" י .ולרפואת האשה אפרת מרים לידיה בת נחמה הזקוקה לרחמי שמים מרובים בתושח"י ,ורבי אברהם
בן אסתר תחיה בתושח"י.
ולע"נ מרת אושרה מסעודה בת פרחה ע"ה ,ולע"נ הרבנית גאולה בת שמחה ,נלב"ע כ"ז כסלו התשפ"ו אשתו של
יבלחטו"א הגאון רבי שלמה בן חמו שליט"א רב העיר קרית גת ,ולע"נ ר' דוד בן הרב שלום חבשוש נלב"ע ג' אייר
התשפ"ו ,ולע"נ מנשה בן ציון מזרחי נלב"ע ה' אייר התשפ"ו ,ולע"נ מלכה בת ישראל צבי בריק נלב"ע כ"ז אייר
התשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה .נא להתפלל לזיווג הגון עבור הדסה בת לאה .כמו כן אפשר לשמוע בקול הלשון בטל 03-6171111
בית ישראל
כהן שמשמיט מילת 'לברך'
מעשה בכהן שלא מברך ברכת כהנים כהוגן ואומר כך 'בא"י אמ"ה אשר קדשנו
בקדושתו של אהרון וציוונו ....את עמו ישראל באהבה' דהיינו משמיט את המילה
'לברך' ושואלים האם יכולים לענות עליו אמן או דילמא ברכתו לבטלה ואין עונים
אמן אחריו ?
והנה ודאי שיכולים לענות אמן על ברכות הכהנים דהיינו 'יברכך ה' וישמרך' וכן
הלאה ,שהרי ברכות אינם מעכבות וודאי מקיים מצווה אותו כהן ,והם ודאי
מתברכים ,ויכולים לענות אמן על ברכתו ,אבל על הברכה שמברך אשר קדשנו
וכו' לכאורה אין לענות עליו אמן שכיוון שמשמיט את המילה המרכזית בברכה
דהיינו 'לברך' נמצא שחסר עיקר ברכה ,וכל ברכה שאין בה שם ומלכות וענין
ברכה אינה ברכה ,וכאן שמשמיט את עיקר הברכה לא יוצא ידי חובתו ואין לענות
עליו אמן ,כנלענ"ד ,והסכימו עימי כמה ת"ח שליט"א ,אמנם לא מצאתי לזה מקור
ואולי משום שפשוט הוא.
העולה לדינא :אין לענות אמן על ברכת המצווה של כהן זה כיוון שמחסר את עיקר
הברכה כשמשמיט את מילת 'לברך' אמנם יש לענות ג' אמנים על ברכת הכהנים
עצמה.
כהן שלא מבטא מילים מסוימות כהוגן האם ברכתו לבטלה
מעשה בכהן שלא מבטא את המילים נכון וכגון שאומר במקום פניו אליך ,פנה
אליך ,וכן במקום וישם לך שלום אומר 'ויסר ממך שלום' ,וכמה שתיקנו אותו לא
מצליח לתקן וכן לא מסכים שלא לעלות לדוכן ונפגע מכך ,והשאלה האם עונים
אמן על ברכותיו ?
נלענ"ד שמכיוון שכתב הרמב"ם שבברכת כהנים יש ג' מצוות 1והרי עכ"פ ברכה
אחת (יברכך) או שתים אומר כהוגן נמצא שברכתו לא לבטלה ואפשר לענות אמן
אחר ברכת המצווה ,ואף שהכהן אם ממעט בברכות עובר איסור של 'בל תגרע'
מ"מ נלענ"ד שלא גורם שאין זה ברכה כלל ולא מקיים מצווה כלל ,אלא יש לו
עונש על שגרע מהברכות ולא קיים את המצווה כתיקנה ,אמנם על ברכת הכהנים
עצמה לכאורה כל שטועה באמירת 'פניו' ,אין לענות אמן אלא על ברכה ראשונה
דהיינו על 'יברכך ה' וישמרך' ,וכן בטועה באמירת וישם לך שלום' יש לענות על
שתי הברכות הראשונות ,של יברכך וכו' וכן יאר וכו' ולא לענות על אמירת ישא
ה' וכו' שהרי לא נאמרה כתיקנה.
העולה לדינא :יש לענות על ברכת המצווה אמן וכן יש לענות על הקטעים שאומר
הכהן נכון ,וקטע שטועה בו אין לענות עליו אמן.
ֲשה אַ חַ ת הֲ ֵרי זֶה ְכעוֹבֵ ר עַ ל 1וז"ל הרמב"ם (פרק טו הלכה יב) ָכל כֹהֵ ן ֶשאֵ ינ ֹו ע ֹולֶה לַדוכָ ן אַ ף עַ ל ִפי ֶש ִב ֵטל ִמצְ וַ ת ע ֵ
שמו אֶ ת ְש ִמי" .וְ כָ ל כֹהֵ ן יִש ָראֵ ל"" ,אָ מוֹר לָהֶ ם"" ,וְ ָבָרכו אֶ ת ְבנֵי ְ ֲשה ֶשנֶאֱ ַמר (במדבר פרק ו' הלכה כג) "כֹה ְת ַ של ֹש ע ֵ ָ
ֶשאֵ ינ ֹו ְמבָ ֵר ְך אֵ ינ ֹו ִמ ְת ָב ֵר ְך וְ כָ ל כֹהֵ ן הַ ְמבָ ֵר ְך ִמ ְת ָב ֵר ְך ֶשנֶאֱ ַמר (בראשית פרק יב פסוק ג') "וַ אֲ בָ ַרכָה ְמבָ ְרכֶ ָ
יך".
