gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשר פרי יתן · Asher Pri Yiten — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אשר פרי יתן · Asher Pri Yiten

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אשר פרי יתן · Asher Pri Yiten — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שבת קודש פרשת תולדות‬ ‫גיליון שבועי לדברי תורה‪ ,‬חסידות‪ ,‬הלכה ומוסר‬ ‫בס"ד‬ ‫♦ עלון תורני מוגש לעונג שבת קודש ♦‬ ‫אשר פריו יתן‬ ‫"ְו ָה ָיה ְּכ ֵעץ ָׁש תּול ַע ל ַּפְל ֵגי ָמ ִים ֲא ֶׁש ר ִּפ ְר יֹו ִיֵּת ן ְּב ִע ּת ֹו" (תהלים א‪ ,‬ג)‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫יוצא לאור לעילוי נשמת ר' חיים דוד מרדכי בן ר' שמעון זצ"ל תנצב"ה‬ ‫מדור א' • אמרות טהורות – דרוש‪ ,‬הלכה ומוסר‬ ‫מסורת האבות‪ ,‬כיבוד אב ואם והארת החנוכה‬ ‫עיונים בפרשת תולדות ובסוד "מוסיף והולך" – לקראת חודש כסלו הבעל"ט‬ ‫לבורא עולם בבחינת "ֲא ִני ְיֵׁש ָנה ְוִלִּב י ֵע ר" (שיר השירים ה‪ ,‬ב;‬ ‫"ְו ֵא ֶּלה ּת ֹוְל ֹדת ִיְצָח ק ֶּבן ַא ְב ָר ָה ם‪ַ ,‬א ְב ָר ָה ם הֹוִל יד ֶא ת ִיְצָח ק"‬ ‫שיר השירים רבה שם)‪ .‬ומשום כך נתקן נוסח הברכה "אשר‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬יט)‪ .‬מובא ומבואר בספרי קודש (עיין בבני יששכר‬ ‫קדשנו במצוותיו וציוונו" אף על נר חנוכה (שבת כג ע"א;‬ ‫מאמרי חודש כסלו טבת‪ ,‬מאמר ב' אות י"ד‪ ,‬ובספרים הקדושים)‪ ,‬כי‬ ‫רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ג)‪ ,‬שמתוך מסירות נפשם של‬ ‫עת בירך יצחק אבינו את יעקב בחיר האבות‪ְ" :‬ו ִיֶּת ן ְל ָך‬ ‫החשמונאים וקבלת האומה‪ ,‬נתגלה רצון העליון ונהפך‬ ‫ָה ֱא ֹלִה ים ִמ ַּט ל ַה ָּׁש ַמ ִים ּוִמ ְׁש ַמ ֵּני ָה ָא ֶר ץ" (בראשית כז‪ ,‬כח)‪ ,‬טמון‬ ‫הדבר למצווה ממשית המאירה את חשכת הלילה‪.‬‬ ‫ברמז תיבות "ומשמני הארץ" שגב אורות והארות ימי‬ ‫החנוכה הקדושים‪ ,‬הנמשכים מסוד השמן הטהור‬ ‫ב‪ .‬חיבור הדורות‪" :‬שאל אביך ויגדך" וקלסתר‬ ‫שבמקדש‪ .‬בימים נעלים אלו‪ ,‬עת זוכים אנו לעמוד בסמיכות‬ ‫פניו של יצחק‬ ‫מופלגת לקראת ראש חודש כסלו‪ ,‬מתחילים להפציע‬ ‫בימי החנוכה הללו מתגלה ומאיר יסוד המוסד של‬ ‫ולזרוח אורות החנוכה על ראשי כלל ישראל לעוררם‬ ‫המשכיות המסורת‪ְׁ" :‬ש ַא ל ָא ִב יָך ְו ַיֵּגְד ָך ְזֵק ֶניָך ְו ֹיאְמ רּו ָל ְך "‬ ‫ולהאיר נשמתם‪.‬‬ ‫(דברים לב‪ ,‬ז)‪ .‬והנה כתיב‪ִ" :‬מ ְל ָח ָמ ה ַלה' ַּבֲעָמ ֵלק ִמ ֹּדר ֹּדר"‬ ‫א‪ .‬קיום המצוות בגלות והתחברות למצוות‬ ‫(שמות יז‪ ,‬טז) חסר וי"ו‪ ,‬להורות כי כוחו של עמלק‪ ,‬וכן‬ ‫דרבנן‬ ‫תרבות יוון שביקשה להשכיחם תורתך (נוסח על הנסים)‪,‬‬ ‫חותרים לנתק ולהפריד חלילה בין הדורות; אולם אנו‬ ‫הנה השפיע הקב"ה לעמו בית ישראל תרי"ג מצוות‬ ‫מכריזים בריש גלי "ְל ֹדר ָוֹדר" (תהלים ק‪ ,‬ה; קמה‪ ,‬יג)‪ ,‬באות‬ ‫יקרות (מכות כג ע"ב)‪ ,‬אך באפלת הגלות ומרחקי הנדודים‪,‬‬ ‫וי"ו החיבור המקשרת ומאחדת בעבותות אהבה ונאמנות‬ ‫כשבית מקדשנו חרב ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא נביא‬ ‫בין עדת הצעירים לזקני העם‪.‬‬ ‫בחזונו‪ ,‬במה יחזיקו עצמם ויקיימו חיותם? על זאת שפכו‬ ‫רבותינו חכמי הדורות רוח טהרה וייסדו תקנות קודש‬ ‫ומבואר בדברי רש"י הקדוש בריש פרשתנו על הפסוק‬ ‫ומצוות דרבנן‪ .‬בתחילה פוקדים אותנו ימי החנוכה‬ ‫"ַא ְב ָר ָה ם הֹוִל יד ֶא ת ִיְצָח ק" (בראשית כה‪ ,‬יט; בבא מציעא פז ע"א;‬ ‫המאירים‪ ,‬ובעקבותיהם ימי הפורים המשמחים (מגילת תענית‬ ‫תנחומא תולדות א)‪ ,‬שלפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך‬ ‫פ"ט; שבת כא ע"ב; מגילה יד ע"א)‪ ,‬אשר כולם יחד נועדו ונתקנו‬ ‫נתעברה שרה‪ ,‬צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה‬ ‫בכדי שבני ישראל יוכלו להתחמם באש קודש‪ ,‬להתלהב‬ ‫לאברהם כדי שיעידו הכל שאברהם הוליד את יצחק‪ .‬וכתב‬ ‫ולהתרומם בעבודת השם יתברך בכוחן ובסגולתן של מצוות‬ ‫הכלי יקר (שם)‪ ,‬שדווקא על ידי שנדמה הבן לאביו במעשיו‪,‬‬ ‫קדושות אלו‪.‬‬ ‫במידותיו וביראת שמיים הטהורה‪ ,‬מתקיים בו ממש‬ ‫"אברהם הוליד את יצחק"‪ ,‬ומתבטלת טענת הליצנים‬ ‫וביאר מרן השפת אמת (חנוכה תרל"א; תרל"ג)‪ ,‬כי מצוות‬ ‫והמקטרגים המבקשים לנתק את שלשלת היוחסין הרוחנית‬ ‫דרבנן אלו נובעות מעומק פנימיות לבם של ישראל‪ ,‬אשר‬ ‫של עם ישראל‪.‬‬ ‫מתוך חשכת הגלות גילו את נקודת ההתקשרות הפנימית‬ ‫‪Page 1 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫ִיְצָח ק ַוַּיְח ֹּפר ֶא ת ְּב ֵא ֹרת ַה ַּמ ִים ֲא ֶׁש ר ָח ְפ רּו ִּב יֵמ י ַא ְב ָר ָה ם ָא ִב יו‬ ‫ג‪ .‬סוד "ְו ֵא ֶּלה – מוסיף על הראשונים" ומדרגת‬ ‫ַוְיַס ְּת מּום ְּפ ִל ְׁש ִּת ים ַא ֲח ֵר י מֹות ַא ְב ָר ָה ם‪ַ ,‬וִּיְק ָר א ָלֶה ן ֵׁש מֹות‬ ‫"מוסיף והולך"‬ ‫ַּכ ֵּׁש ֹמת ֲא ֶׁש ר ָק ָר א ָלֶה ן ָא ִב יו" (בראשית כו‪ ,‬יח)‪ .‬והוא פלא‬ ‫והנה התיבה "ְו ֵא ֶּלה" הפותחת את הפרשה מופיעה בוי"ו‬ ‫עצום‪ :‬מדוע לא חפר יצחק בארות חדשות‪ ,‬אלא התעקש‬ ‫החיבור להורות על הכלל הנקוט בידי חז"ל‪ . :‬ללמדנו‬ ‫לפתוח מחדש דווקא את הבארות שסתמו הפלשתים‬ ‫שהאדם הישר אינו מסתפק רק בכך שפוסע וצועד בנתיבות‬ ‫ולקרוא להן באותם שמות ממש?‬ ‫דרכי אבותיו בשגרה ובהרגל מצוות אנשים מלומדה ‪ ,‬אלא‬ ‫מבאר הרמב"ן (בראשית כו‪ ,‬א ופסוק כ) שמעשה אבות סימן‬ ‫שעל ידי אחיזה איתנה במסורת האבות‪ ,‬הוא מוסיף ומעלה‬ ‫לבנים‪ ,‬ובארות אלו מרמזות על בתי המקדש וכלל ישראל‪:‬‬ ‫נדבך מפואר משלו על גבי תורת הראשונים‪ ,‬ומחדש‬ ‫שתי הבארות הראשונות ("ֵע ֶׂש ק" ו"ִׂש ְט ָנה") נתקוטטו‬ ‫בעבודת ה' מתוך קדושה וטהרה‪ְ" .‬ו ֵא ֶּלה – מֹוִס יף ַעל‬ ‫עליהן אומות העולם כנגד בית ראשון ובית שני‪ ,‬והשלישית‬ ‫ָה ִר אׁש ֹוִנים"(רש"י שמות א‪ ,‬א; מנחות קט ע"ב; שמות רבה א‪ ,‬א)‬ ‫("רחובות") היא כנגד בית שלישי שיבנה במהרה בימינו‬ ‫(ישעיה כט‪ ,‬יג)‬ ‫באין מפריע‪ .‬ובדרך העבודה מבאר בעל הנתיבות שלום‬ ‫יסוד נשגב זה חופף ומתאים להפליא לבחינת נרות‬ ‫(פרשת תולדות)‪ ,‬כי הפלשתים – וכנגדם מלכות יוון הרשעה –‬ ‫החנוכה שנפסקה בהם ההלכה כבית הלל‪" :‬מֹוִס יף ְו הֹוֵל ְך "‬ ‫אינם חפצים להחריב את הבאר לגמרי‪ ,‬אלא "ויסתמום‬ ‫(שבת כא ע"ב; שו"ע או"ח סי' תרעב ס"ב) – ביום הראשון מדליק‬ ‫עפר" (שם פסוק טו)‪ :‬לסתום את מעיינות הקדושה והטהרה‬ ‫נר אחד‪ ,‬ביום השני שניים‪ ,‬וכן הלאה מעלה מעלה‪ .‬וביאר‬ ‫בעפר של גשמיות‪ ,‬חכמות חיצוניות וטמטום הלב‪ ,‬לבל‬ ‫המהר"ל מפראג (נר מצווה ח"ב) כי טעם בית הלל הוא מפני‬ ‫ינבעו מי החיים של התורה והמצוות (עיין רש"י קהלת יב‪ ,‬א על‬ ‫שמעלין בקודש ואין מורידין (ברכות כח ע"א)‪ ,‬ומהות האור‬ ‫מעשה חנוכה)‪ .‬ועבודתו של יצחק אבינו ושל החשמונאים‬ ‫האלוקי המתגלה בימי החנוכה היא התעלות מתמדת‬ ‫בכל דור ודור היא לפנות את העפר החוצץ‪ ,‬לחשוף את‬ ‫שאינה עומדת במקום אחד‪ .‬וההקבלה מאירה ומופלאה‪:‬‬ ‫המעיין הפנימי הטהור שכבר חפרו אבותינו‪ ,‬ולכנותו‬ ‫כאשר האדם דבוק וקשור למסורת אבותיו בבחינת "ואלה‬ ‫בשמות הקודש המקוריים ללא כל שינוי וזיוף‪.‬‬ ‫מוסיף על הראשונים"‪ ,‬בכוחו לבוא אל הנהגת "מוסיף‬ ‫ה‪ .‬רמזי המניינים‪ ,‬הגימטריאות וסוד הנר‬ ‫והולך" – להתקדם תדיר‪ ,‬להרבות אורה ולהתעלות מדי יום‬ ‫השמיני‬ ‫בימי החנוכה ובכל ימות השנה כולה‪ .‬אולם אם חלילה‬ ‫יינתק מן השורש‪ ,‬הרי הוא עלול ליפול למורד וירידה‬ ‫חכמי הרמז והחסידות (הרוקח הל' חנוכה סי' רכה; השל"ה‬ ‫בבחינת שיטת בית שמאי "פוחת והולך"‪.‬‬ ‫הקדוש מסכת נר מצווה; פרי צדיק לחנוכה) חשפו קשרים נפלאים‬ ‫בין מניין נרות החנוכה לבין עבודת כיבוד אב ואם‬ ‫ד‪ .‬עבודת יצחק אבינו – חפירת הבארות מול‬ ‫והתקשרות הדורות‪:‬‬ ‫קנאת הפלשתים‬ ‫עומק נוסף המקשר בין פרשת תולדות לימי החנוכה‬ ‫מתגלה במעשיו של יצחק אבינו בחפירת הבארות‪ַ" :‬וָּיָׁש ב‬ ‫ביאור הרמז והסוד ומקורו‬ ‫חשבון הגימטריה‬ ‫העניין ‪ /‬התיבה‬ ‫‪ 36‬נרות המצווה (‪ )1+2+3+4+5+6+7+8‬בצירוף ‪ 8‬שמשים‬ ‫‪ 44‬נרות‬ ‫מניין נרות חנוכה‬ ‫המשמשים להדלקתן מדי לילה (שו"ע או"ח סי' תרעג ס"א; הרוקח‬ ‫סי' רכה)‪.‬‬ ‫ָא ב (‪ֵ + )3‬א ם (‪ .44 = )41‬לרמז על מצוות "ְׁש ַמ ע ְּב ִני מּוַס ר ָא ִב יָך‬ ‫‪44 = 41 + 3‬‬ ‫ָא ב ‪ֵ +‬א ם‬ ‫ְו ַא ל ִּת ֹּטׁש ּת ֹוַר ת ִא ֶּמ ָך " (משלי א‪ ,‬ח; חולין פט ע"א)‪ ,‬שהארת הנרות‬ ‫נמשכת מכוח כיבוד אב ואם והדבקות בדרכם‪.‬‬ ‫תיבת ְו ֵא ֶּלה עולה בגימטריה ‪ ,42‬ובצירוף ‪ 2‬האבות הקדושים‬ ‫‪44 = 2 + 42‬‬ ‫ְו ֵא ֶּלה ‪ +‬אברהם ויצחק‬ ‫(אברהם ויצחק) הרי לנו ‪ – 44‬להורות על התקשרות הבנים‬ ‫למורשת והמשכיות האבות (ע"פ רש"י תולדות כה‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫תיבות לדר ודר עולות בגימטריה ‪ ,456‬והחיבור ‪.356 = 312 + 44‬‬ ‫‪356 = 312 + 44‬‬ ‫לדר ודר ‪ 12 +‬החודשים‬ ‫המספר ‪ 312‬עולה כמניין ‪ 12‬פעמים שם הוי"ה ב"ה (‪)12 26‬‬ ‫‪12 26 312‬‬ ‫‪Page 2 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫ביאור הרמז והסוד ומקורו‬ ‫חשבון הגימטריה‬ ‫העניין ‪ /‬התיבה‬ ‫שמונת ימי החנוכה כנגד ברית המילה הניתנת לשמונה ימים‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫נר שמיני וברית מילה‬ ‫(בראשית יז‪ ,‬יב; ילקוט שמעוני מלכים רמז רכא)‪ ,‬שביקשו היוונים‬ ‫לבטלה (מדרש חנוכה)‪ .‬מספר ‪ 8‬מורה על הנהגה שלמעלה מגדר‬ ‫הטבע (‪ 7‬ימי הבריאה)‪ ,‬שבה מתגלה קדושת ישראל הנצחית‪.‬‬ ‫מדור ב' • דבר תורה מפרשת השבוע‬ ‫אהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬נצחיות התורה וחינוך הילדים‬ ‫ביאור בהנהגת יצחק ורבקה‪ ,‬שמחת "שלא עשני גוי" ושלמות כיבוד הורים‬ ‫וזוהי בחינת "ויאהב יצחק את עשו" – לשון עבר שחולף‬ ‫א‪ .‬אהבה שאינה תלויה בדבר ונצחיות יעקב‬ ‫ועובר; אבל "ורבקה אוהבת את יעקב" היא אהבה שאינה‬ ‫אבינו‬ ‫פוסקת לעולם‪.‬‬ ‫הנה מתבוננים אנו בפרשת השבוע‪ ,‬וכתיב בה‪ַ" :‬וֶּיֱא ַה ב‬ ‫ובזה יש רמז נפלא לבני ישראל בכל מקום שהם‪ :‬ממה‬ ‫ִיְצָח ק ֶא ת ֵע ָׂש ו ִּכ י ַצִיד ְּב ִפ יו‪ְ ,‬וִר ְב ָק ה ֹאֶה ֶבת ֶא ת ַיֲעֹקב"‬ ‫שנאמר "ויעקב איש תם יושב אוהלים"‪ ,‬למדנו שיהודי יכול‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬כח)‪ .‬ויש לדקדק בלשון הכתוב‪ :‬מדוע אצל יצחק‬ ‫ליטול עמו "אוהל" של תורה לכל מקום שיפנה‪ .‬יוצא אתה‬ ‫אבינו פירש הכתוב את הטעם והסיבה לאהבתו את עשו –‬ ‫לנופש – נוטל אתה עמך כרך גמרא; טס אתה במטוס –‬ ‫"כי ציד בפיו"‪ ,‬ואילו אצל רבקה אמנו נאמר סתם "ורבקה‬ ‫אינך זקוק למהומה‪ ,‬נכנס אתה‪ ,‬פותח גמרא והוגה בה‪.‬‬ ‫אוהבת את יעקב"‪ ,‬ולא גילה הכתוב שום טעם לדבר?‬ ‫ומדוע? לפי שהתורה הקדושה היא נצחית‪ ,‬ובחינת "מקום‬ ‫אלא הביאור בזה הוא על פי מה ששנינו במשנה באבות‬ ‫ארון אינו מן המידה" (מגילה י ע"ב; יומא כא ע"א)‪ ,‬שלמעלה‬ ‫(פ"ה מט"ז)‪" :‬כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר‪,‬‬ ‫מגבולי הזמן והמקום‪ .‬וכמאמר הזוהר הקדוש‪" :‬הסתכל‬ ‫בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם"‪.‬‬ ‫באורייתא וברא עלמא" (זוהר תרומה קסא ע"א; בראשית רבה א‪,‬‬ ‫ודקדק הכתוב בלשונו הטהורה‪ :‬אצל יצחק נאמר בלשון‬ ‫א) – כל הבריאה כולה לא נבראה אלא בשביל התורה‪.‬‬ ‫עבר "ַוֶּיֱא ַה ב"‪ ,‬לומר שאהבה זו כבר חלפה ועברה מן‬ ‫ב‪ .‬שמחת "שלא עשני גוי" ויסוד גדול בחינוך‬ ‫העולם‪ ,‬משום שהייתה תלויה בדבר גשמי וחולף‪" ,‬כי ציד‬ ‫הילדים‬ ‫בפיו" (עיין רש"י שם)‪ .‬מה שאין כן אצל רבקה אמנו‪ ,‬שנאמר‬ ‫בה בלשון הווה תמידי "ְוִר ְב ָק ה ֹאֶה ֶבת"‪ ,‬ללמדנו שרבקה‬ ‫ודרשו חז"ל על הפסוק "ְּב ֵר אִׁש ית ָּב ָר א ֱא ֹלִה ים" (בראשית א‪,‬‬ ‫אוהבת את יעקב לעולם ועד‪ .‬ועל אהבה נצחית זו מעיד‬ ‫א; רש"י שם)‪ ,‬שכל מה שנברא בעולם לא בראו הקב"ה אלא‬ ‫הנביא‪ָ" :‬וֹאַה ב ֶא ת ַיֲעֹקב ְו ֶא ת ֵע ָׂש ו ָׂש ֵנאִת י" (מלאכי א‪ ,‬ב–ג)‪,‬‬ ‫בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראו "ראשית"‪ .‬וזהו‬ ‫שאין בה טעם וסיבה חיצונית‪ ,‬מפני שיעקב אבינו הוא עצם‬ ‫עומק הכוונה בברכת השחר שאנו מברכים בכל בוקר‪:‬‬ ‫מהותה של תורה‪.‬‬ ‫"ֶׁש ֹּלא ָעַׂש ִני גֹוי" (מנחות מג ע"ב; ברכות ס ע"ב)‪ .‬ומה עניינו‬ ‫של שבח זה? שאדם צריך לקום בבוקר בהתפרצות של‬ ‫וביאור העניין‪ ,‬שכאשר אדם אוהב את הקב"ה באמת‪,‬‬ ‫שמחה‪ ,‬לרקוד ולשבח! כשיהודי מתבונן ויודע שהוא מבניו‬ ‫ממילא אוהב הוא את יעקב‪ ,‬שהרי העידה עליו התורה‪:‬‬ ‫של מקום‪ ,‬כדכתיב "ָּב ִנים ַא ֶּת ם ַלה' ֱא ֹלֵה יֶכ ם" (דברים יד‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫"ְו ַיֲעֹקב ִא יׁש ָּת ם ֹיֵׁש ב ֹאָה ִל ים" (בראשית כה‪ ,‬כז) שישב והגה‬ ‫והבורא יתברך לא ברא את עולמו אלא כביכול בשבילו –‬ ‫באוהלה של תורה (בראשית רבה סג‪ ,‬י)‪ .‬על כן נאמר "אוהבת‬ ‫הרי הוא חי בתודעה מרוממת זו‪ ,‬מתבונן במעלתו‬ ‫את יעקב"‪ ,‬שזוהי אהבה להשי"ת ולתורתו שיש לה קיום‬ ‫ובחשיבותו‪ ,‬ויודע שהקב"ה אוהבו וכל מה שמאורע עמו‬ ‫עדי עד‪ ,‬שהרי הקב"ה הוא אין סוף ברוך הוא ונצחי‪ .‬וכן‬ ‫הוא לטובתו הגמורה‪ .‬ואף אם נראה הדבר בעיני בשר כרע‪,‬‬ ‫הוא אומר‪ִּ" :‬כ י ֵח ֶלק ה' ַעּמ ֹו ַיֲעֹקב ֶח ֶבל ַנֲח ָלתֹו" (דברים לב‪,‬‬ ‫באמת טובה גמורה היא‪ ,‬כי אבינו שבשמים אינו חפץ אלא‬ ‫ט)‪ ,‬וכדאיתא בגמרא (תענית ה ע"ב)‪" :‬יעקב אבינו לא מת –‬ ‫בטובתנו‪ .‬וזוהי בחינת "אהבה שאינה תלויה בדבר"‪ ,‬שאינה‬ ‫מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"‪ .‬שכל עניינו של יעקב‬ ‫תלויה בשום טעם וסיבה‪ ,‬ואב רחמן יעשה הכול למען בניו‬ ‫אחוז במידת הנצח‪ ,‬ומידתו מורה על התורה הקדושה‪,‬‬ ‫חביביו‪.‬‬ ‫שנאמר בה "זאת התורה לא תהא מוחלפת"‪ .‬הרי לנו שכל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫‪Page 3 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫הוא את פיה של האם ומטיל פירוד בין ההורים‪ .‬עשו‬ ‫מוסר השכל ויסוד בחינוך הבנים‪ :‬כתיב בפרשה‪ְ" :‬ו ֵא ֶּלה‬ ‫התמקד בכיבוד אב בלבד‪ ,‬וביהירותו זלזל בדעת אמו‬ ‫ּת ֹוְל ֹדת ִיְצָח ק ֶּבן ַא ְב ָר ָה ם" – מהי הדרך לזכות להעמיד‬ ‫כאומר "אל תטרידיני‪ ,‬כבר שאלתי את אבא"‪ ,‬ומתוך פירוד‬ ‫תולדות כשרות בדרכם של אברהם ויצחק? התבונן בהבדל‬ ‫זה יצא לתרבות רעה‪ .‬אבל יעקב "איש תם" כיבד ונמלך‬ ‫שבין יעקב לעשו‪ :‬הנה חז"ל הפליגו במצוות כיבוד אב של‬ ‫באביו ובאמו כאחד‪ ,‬ושמר על שלמות הבית – ולפיכך זכה‬ ‫עשו ‪ ,‬ואילו יעקב אבינו כיבד את שניהם כאחד – את אביו‬ ‫להיות "יעקב אבינו"‪ ,‬שכל מיטתו שלמה ‪( .‬בראשית כה‪ ,‬יט)‬ ‫ואת אמו‪ ,‬שנאמר‪ . :‬וטמון בזה יסוד עצום בחינוך הילדים‪:‬‬ ‫(דברים רבה א‪ ,‬טו)"ַוִּיְׁש ַמ ע ַיֲעֹקב ֶא ל ָא ִב יו ְו ֶא ל ִא ּמ ֹו"(בראשית‬ ‫כאשר ילד חפץ בדבר מה‪ ,‬עליו לפנות לאביו ולאמו יחדיו‪.‬‬ ‫כח‪ ,‬ז)(ויקרא רבה לו‪ ,‬ה)‬ ‫פעמים שהילד מבקש רשות מאביו‪ ,‬וכשאמו שואלת אותו‬ ‫מדוע עשה כן‪ ,‬משיב הוא‪" :‬אבא הרשה לי!" – ובזה סותם‬ ‫מדור ג' • פניני חסידות ורמזי תורה‬ ‫"ואלה תולדות יצחק" – דרשת חנוכה ורמזי אותיות‬ ‫מראי מקומות מספרי החסידות והדגשות ראשי וסופי תיבות‬ ‫ִׂש ְמ ָח ה‪ :‬ראשי תיבות מזמור שיר חנכת הבית (עטרת‬ ‫א‪ .‬שתי בחינות בשמחה – "יעקב ועשו אמורים‬ ‫ישועה)‪.‬‬ ‫בפרשה"‬ ‫ְל ָד ִו ד (‪ :)44‬כנגד מ"ד (‪ )44‬הנרות שמדליקים בכל ימי‬ ‫אמר הרה"ק מרן אדמו"ר ה"אביר יעקב" מסאדיגורה‬ ‫החנוכה (בני יששכר)‪.‬‬ ‫זצוק"ל על הפרשה‪ְ" :‬ו ֵא ֶּלה ּת ֹוְל ֹדת ִיְצָח ק ֶּבן ַא ְב ָר ָה ם"‪ ,‬ופירש‬ ‫"לדוד"‪ :‬ל' מורה על לימוד התורה‪ ,‬דוד מורה על אמירת‬ ‫רש"י‪" :‬יעקב ועשו אמורים בפרשה" (אבירי יעקב; אור‬ ‫תהילים‪.‬‬ ‫לשמים; עטרת ישועה)‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬כי הנה ישנם שני מיני‬ ‫חנוכת הבית‪" :‬ביתו זו אשתו" (יומא ב ע"א) – כשמנצלים‬ ‫שמחה‪ :‬ישנה שמחה של מצווה שהיא לפני השי"ת‪,‬‬ ‫את הימים לתורה ותהילים‪ ,‬להודות ולהלל‪ ,‬זוכים‬ ‫כדכתיב "ִע ְב דּו ֶא ת ה' ְּב ִׂש ְמ ָח ה" (תהילים ק‪ ,‬ב) שאדם שמח‬ ‫לשמחה עצומה לכל בני הבית בבחינת "נר איש וביתו"‬ ‫בשמחת התורה והמצוות‪ .‬ומאידך‪ ,‬יש חס ושלום שמחה‬ ‫(שבת כא ע"ב)‪.‬‬ ‫להיפך‪ ,‬ועליה נאמר "ּוְל ִׂש ְמ ָח ה ַמ ה ֹּזה ֹעָׂש ה" (קהלת ב‪ ,‬ב) –‬ ‫ג‪ .‬רמזי "פותח את ידך"‪ַ ,‬מ ַח "ט ושם ַח ָּת "ְך‬ ‫שמחה של הוללות המורידה את האדם (קדושת לוי; יסוד‬ ‫העבודה)‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל‪" :‬פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח‬ ‫והנה שם "יצחק" הוא מלשון שמחה‪ .‬וזהו "אלה תולדות‬ ‫לכם פתח כפתחו של אולם" (שיר השירים רבה ה‪ ,‬ב)‪ .‬מח"ט‬ ‫יצחק" – לשמחה יש תולדות‪ .‬ומהם? "יעקב ועשו אמורים‬ ‫הם ראשי תיבות‪ :‬מזוזה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬טלית (יסוד יוסף; אוהב‬ ‫בפרשה"‪ַּ" .‬ב ָּפ ָר ָׁש ה" הוא מלשון פרישה והבדלה‪ ,‬ללמדנו‬ ‫ישראל)‪ .‬ובכל יום מימי החנוכה עומד אדם על פתח ביתו‬ ‫ששתי השמחות הללו פרושות זו מזו‪ :‬שמחת יעקב היא‬ ‫(ַּב ֶּד ֶלת) ומדליק ח' נרות‪ ,‬ובזה זוכה שהשם משפיע עליו‬ ‫בתורה ותפילה‪ ,‬לעומת שמחת עשו שהוא פורקן וקלות‬ ‫אולמות של השפעות טובות‪.‬‬ ‫ראש – ו"לא קרב זה אל זה"‪.‬‬ ‫והנה ח' פעמים מח"ט (‪ )8 × 57‬עולה ‪ – 456‬שזהו בדיוק‬ ‫מניין שם הפרנסה הקדוש ַח ָּת "ְך (‪ )428‬יחד עם שם הוי"ה‬ ‫ב‪ .‬רמזי חנוכה בשם יצחק ובפסוקי לדוד‬ ‫(‪ )26‬והכולל (‪ 2‬מילים)! שם חת"ך יוצא מסופי תיבות של‬ ‫מובא בספרים הקדושים כי בשם ִיְצָח ק מרומזת בחינת‬ ‫הפסוק‪ּ" :‬פ ֹוֵת ַח ֶא ת ָיֶד ָך " (תהילים קמה‪ ,‬טז) – ומילת "ָיד" היא‬ ‫ימי החנוכה‪ ,‬שהרי ִיְצָח ק (‪ )208‬עולה במניינו בדיוק ח'‬ ‫גימטריה ָד ִו ד (‪ .)14‬כמו שאמרנו‪ ,‬כשעומדים על יד ה"פתח"‬ ‫פעמים שם הוי"ה (‪ ,)208 = 26 × 8‬כנגד ח' ימי חנוכה‬ ‫להדליק ומודים ומשבחים יש השפעות טובות (עבודת ישראל;‬ ‫שבהם מדליקים נרות המצווה (בני יששכר‪ ,‬כסלו חנוכה; מגלה‬ ‫שער הכוונות)‪ .‬ועוד מובא בספרים כי ַח ָּת "ְך הוא ראשי‬ ‫עמוקות)‪ .‬וכן מצינו ראשי תיבות וסגולה נפלאה בפסוק‬ ‫תיבות‪ :‬חשון‪ ,‬תשרי‪ ,‬כסלו – להורות כי בחנוכה נשלמת‬ ‫"ִמ ְזמֹור ִׁש יר ֲח ַנַּכ ת ַה ַּב ִית ְל ָד ִו ד" (תהילים ל‪ ,‬א) שאומרים בעת‬ ‫והולכת הֲח ִת יָמ ה טֹוָב ה מחודש תשרי‪ ,‬ורמז נפלא‪ֲ" :‬ח ִת יָמ ה‬ ‫הדלקת הנרות‪:‬‬ ‫טֹוָב ה" (‪ )485‬עולה בדיוק כמניין ַח ָּת "ְך (‪ )428‬יחד עם מילת‬ ‫ָז"ן (‪( !)57‬קדושת לוי; אמרי נועם)‪.‬‬ ‫‪Page 4 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫אותיות מודגשות‬ ‫מקור תורני‬ ‫הפסוק ‪ /‬הרמז‬ ‫וחישוב‬ ‫שיר השירים רבה ‪ /‬יסוד יוסף‬ ‫מזוזה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬טלית‬ ‫ראשי תיבות מח"ט‬ ‫(גימט' ‪)57‬‬ ‫אוהב ישראל ‪ /‬קדושת לוי‬ ‫‪456 = 8 × 57‬‬ ‫מח"ט × ‪8‬‬ ‫שער הכוונות ‪ /‬עבודת ישראל‬ ‫שם חת"ך [‪ + ]428‬שם‬ ‫סופי תיבות פותח את ידך‬ ‫הוי"ה [‪ + ]26‬כולל [‪2‬‬ ‫המילים] = ‪( 456‬י"ד =‬ ‫דוד [‪)]14‬‬ ‫אמרי נועם ‪ /‬דז'יקוב‬ ‫חשון‪ ,‬תשרי‪ ,‬כסלו‬ ‫ראשי תיבות חת"ך‬ ‫בני יששכר ‪ /‬מאור ושמש‬ ‫מניין חת"ך (‪+ )428‬‬ ‫ֲח ִת יָמ ה טֹוָב ה‬ ‫מילת ָז"ן (‪485 = )57‬‬ ‫כנגד ח' ימי חנוכה (בני יששכר)‪ .‬וכן מסוגלים ימים אלו לזרע‬ ‫של קיימא ותולדות טובות‪ ,‬וזהו שנאמר‪ְ" :‬ו ֵא ֶּלה ּת ֹוְל ֹדת‬ ‫ד‪ .‬סגולת הרפואה והתולדות בחנוכה‬ ‫ִיְצָח ק" – שבזכות קדושת יצחק והודאת החנוכה‪ ,‬זוכים‬ ‫ימי החנוכה מסוגלים לרפואה שלימה‪ ,‬שהרי ברכת‬ ‫לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות (זרע קודש; בעל שם‬ ‫"ְר ָפ ֵא נּו" היא הברכה השמינית בתפילת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫טוב)‪.‬‬ ‫מדור ד' • מאמר תורני בענייני דיומא‬ ‫סוד ימי החנוכה וחובת הבוטח בה'‬ ‫רמזי מעשה אבות‪ ,‬מידת הביטחון במצוות מח"ט וזיווגם של יצחק ורבקה‬ ‫אבותינו הקדושים במעשיהם ובמסעותיהם את שורשי‬ ‫בטרם ניגש אל שורש הדברים ובירורם‪ ,‬נפתח ברווחה‬ ‫ההארות העתידות להתגלות לישראל לדורותיהם‪.‬‬ ‫ובנועם שיח‪ .‬הנה איתא בספרי קודש‪ ,‬כי בעת אשר‬ ‫מתנוצצים ובאים אורותיהם הנשגבים והסגוליים של ימי‬ ‫א‪ .‬רמז ה"מח"ט" ופתחו של אולם‬ ‫החנוכה – החל מראש חודש כסלו ואף מערב ראש חודש –‬ ‫והנה מצינו בזה רמז יקר ונכבד על יסוד מאמר חז"ל‬ ‫הרי שניתן לחזות ברמזים נפלאים עד למאוד המשובצים‬ ‫הנודע‪" :‬אמר הקב"ה לישראל‪ :‬בני‪ ,‬פתחו לי פתח אחד‬ ‫בתורתנו הקדושה והמורים על קדושת ימים מסוגלים אלו‪.‬‬ ‫של תשובה כפתחה של מחט‪ ,‬ואני פותח לכם פתחים‬ ‫וכך מצינו בסדרי הפרשיות (תולדות ווישב) רמזים‬ ‫שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה ה‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מפורשים למצוות ימי האורים‪ ,‬כגון בברכת יצחק‪ּ" :‬וִמ ְׁש ַמ ֵּני‬ ‫תיבת מח"ט ראשי תיבות שלוש מצוות יסודיות‪ :‬מזוזה‪,‬‬ ‫ָה ָא ֶר ץ ִיְה ֶיה מֹוָׁש ֶב ָך " (בראשית כז‪ ,‬לט)‪ ,‬וכן ברמז "ֶׁש ֶמ ן ַזִית ָז ְך "‬ ‫חנוכה‪ ,‬טלית‪ .‬ורואים אנו בזה סדר עילאי ומכוון שקבעו‬ ‫(שמות כז‪ ,‬כ)‪ ,‬וביותר במה שנאמר אצל יצחק אבינו ע"ה‪:‬‬ ‫חז"ל והפוסקים (שבת כב ע"א; רמב"ם פ"ד מהל' חנוכה ה"ח; שו"ע‬ ‫"ַוָּיָׁש ב ִיְצָח ק ַוַּיְח ֹּפר ֶא ת ְּב ֵא ֹרת ַה ַּמ ִים‪ַ ...‬וַּיְח ְּפ רּו ַע ְב ֵד י ִיְצָח ק‬ ‫או"ח סי' תרעא ס"ז)‪ :‬מזוזה מימין‪ ,‬נר חנוכה משמאל‪ ,‬והאדם‬ ‫ַּב ָּנַח ל" (בראשית כו‪ ,‬יח–יט) אשר תיבת נח"ל ראשי תיבותיה‪:‬‬ ‫עומד בתווך כשהוא עטוף בטלית מצויצת – ונמצא מסובב‬ ‫נר חנוכה להדליק (בני יששכר‪ ,‬מאמרי חודש כסלו)‪ .‬מכאן מוכח‬ ‫במצוות מכל עבריו‪ .‬אם תעוררו בקרבכם התעוררות‬ ‫בעליל‪ ,‬כי מצוות חנוכה אינה תקנה מחודשת בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫ראשונה כחודה של מחט בעשיית מצוות הדלקת נר חנוכה‬ ‫מועד ששורשיו ורמזיו חקוקים ומיוסדים בסתרי תורה‬ ‫כהלכתה ובכל דקדוקיה מתוך קירוב הלב‪ ,‬אזי ישפיע‬ ‫מקדמת דנא‪ .‬על דרך הכלל הידוע‪" :‬מעשה אבות סימן‬ ‫עליכם השי"ת אור עליון‪ ,‬שפע ברכה וקדושה המשומרת‬ ‫לבנים" (תנחומא לך לך ט; רמב"ן בראשית יב‪ ,‬ו)‪ ,‬כבר טמנו‬ ‫לדורות עולמים‪.‬‬ ‫‪Page 5 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬שהיא אבן השתייה של כל עבודת האדם‪ ,‬כדברי‬ ‫ב‪ .‬שורש מידת הביטחון במצוות ה"מחט"‬ ‫נעים זמירות ישראל‪ַ" :‬ר ִּב ים ַמ ְכ אֹוִב ים ָלָר ָׁש ע ְו ַה ּב ֹוֵט ַח ַּב ה'‬ ‫ֶח ֶס ד ְיסֹוְב ֶבּנּו" (תהלים לב‪ ,‬י; חובות הלבבות שער הביטחון פ"א)‪:‬‬ ‫ויש לחדור לעומק פנימיותן של מצוות ה"מחט"‪ :‬מהו‬ ‫החוט המקשר ביניהן? והנה שורשן אחד – מידת הביטחון‬ ‫בחינת המצווה‬ ‫גילוי מידת הביטחון ומראה מקום‬ ‫המצווה (מח"ט)‬ ‫בעבודת ה'‬ ‫האדם יוצא מביתו ונכנס אליו‪ ,‬ומפקיד את חייו‪ ,‬ממונו וביטחונו‬ ‫"ה' ִצְּל ָך ַע ל ַיד ְיִמ יֶנָך "‬ ‫מ – מזוזה‬ ‫בידי שמיים בלבד‪ ,‬ללא שום משען בשר ודם (עיין עבודה זרה יא‬ ‫(תהלים קכא‪ ,‬ה);‬ ‫ע"א במעשה דאונקלוס)‪.‬‬ ‫נוטריקון שד"י‪ :‬שומר‬ ‫דלתות ישראל‪.‬‬ ‫ביטחון מוחלט בניסי שמיים‪" :‬מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים‬ ‫מסירות נפש‬ ‫ח – חנוכה‬ ‫ביד מעטים" (נוסח על הניסים; רמב"ן עה"ת ויקרא כו‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫דחשמונאים‪ִ" :‬מ י ַלה'‬ ‫ֵא ָלי!" (ע"פ שמות לב‪,‬‬ ‫כו)‪.‬‬ ‫המתעטף בציצית ומסתופף בצל כנפי השכינה מצהיר כי מחסהו‬ ‫"ּוְב ֵצל ְּכ ָנֶפיָך ֶיֱח ָס יּון"‬ ‫ט – טלית‬ ‫ומבטחו הבלעדי הוא הקב"ה‪ ,‬ופורק מעליו כל פחדי העולם‬ ‫(תהלים לו‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫(מנחות מג ע"ב; זוהר שלח קעה ע"א)‪.‬‬ ‫ישראל הוצרך החיבור הקדוש של תפילת יצחק יחד עם‬ ‫הצעיף והטלית של רבקה‪ ,‬ללמדנו כי תפילה וביטחון‬ ‫ג‪ .‬חיבור עבודת התפילה והביטחון בבית האבות‬ ‫אחוזים המה זה בזה בקשר בל יינתק‪.‬‬ ‫על פי יסוד זה יוארו באור בהיר ענייני זיווגם וקדושתם‬ ‫ומחיבור עילאי זה יצא עמוד התורה‪ְ" :‬ו ַיֲעֹקב ִא יׁש ָּת ם‬ ‫של יצחק ורבקה (בראשית כד–כה)‪ :‬יצחק אבינו ע"ה עניינו‬ ‫ֹיֵׁש ב ֹאָה ִל ים" (בראשית כה‪ ,‬כז)‪ .‬ראשי התיבות של תיבת ָּת "ם‬ ‫ובחינתו היא עבודת התפילה והמסירות‪ ,‬כדכתיב‪ַ" :‬וֵּיֵצא‬ ‫הם‪ :‬תפילה‪ ,‬מזוזה! זהו יעקב בחיר האבות‪ ,‬שכל מהותו‬ ‫ִיְצָח ק ָלׂשּוַח ַּבָּׂש ֶד ה" (בראשית כד‪ ,‬סג)‪ ,‬ותיקן תפילת מנחה‬ ‫שילוב עבודת התפילה וההכנעה עם איתנות הביטחון‬ ‫(ברכות כו ע"ב)‪ .‬ואילו רבקה אמנו ע"ה מורה על מידת‬ ‫והאמונה‪ .‬וזהו עומק מה שפירש רש"י הקדוש (בראשית כה‪,‬‬ ‫הביטחון הזכה‪ ,‬שגדלה בין רשעים ונתנה מבטחה אך ורק‬ ‫כא)‪ַ" :‬וֶּיְע ַּת ר ִיְצָח ק ַלה' ְל ֹנַכ ח ִא ְׁש ּת ֹו‪" – "...‬לפי שאינו דומה‬ ‫בהשי"ת‪ .‬וכה איתא בספר הקדוש "אמרי נועם" (פרשת חיי‬ ‫תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע"‪ .‬והנה‪ ,‬ראשי‬ ‫שרה) על המקרא‪ַ" :‬וִּת ַּק ח ַה ָּצִע יף ַוִּת ְת ָּכס" (בראשית כד‪ ,‬סה) –‬ ‫התיבות של ַצִּד יק ֶּב ן ַצִּד יק עולים בגימטריה מכוונת למניין‬ ‫שצעיף הוא בחינת טלית‪ ,‬שבא לרמז על מידת הביטחון‪.‬‬ ‫ַיֲעֹקב (צ‪ ,90-‬ב‪ ,2-‬צ‪ !)182 = 90-‬להורות‪ ,‬שדווקא מתוך‬ ‫ועוד יש לבאר בזה רמז נפלא‪ :‬תיבת "צעיף" עולה‬ ‫תפילה מעומקא דליבא הנשענת על מידת הביטחון ללא‬ ‫בגימטריה כמניין נר (צ‪ ,90-‬ע‪ ,70-‬י‪ ,10-‬ף‪ ;80-‬סך הכול ‪250‬‬ ‫מצרים – יצא לפועל תואר קדושתו ועוצם מעלתו של יעקב‬ ‫כתיבת "נר")‪ ,‬הרומזת לנר מצווה ולנר חנוכה – שהיא‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫מצוות הביטחון הטהור‪ .‬הרי לן מפורש‪ ,‬שבבניין בית‬ ‫מדור ה' • עיון בעבודת השם‬ ‫ההתמודדות עם היצר הרע וקידוש החומר בעבודת השם‬ ‫קושיית רבקה "אם כן למה זה אנכי"‪ ,‬הסיוע השמימי וקדושת השבת‬ ‫רמז ועבודה לכל יהודי ויהודי‪ .‬אמרו חכמינו על הפסוק‪:‬‬ ‫א‪" .‬אם כן למה זה אנכי" – קושיית רבקה אמנו‬ ‫"ַוִּיְת ֹרְצ צּו ַה ָּב ִנים ְּב ִק ְר ָּב ּה ַוֹּתאֶמ ר ִא ם ֵּכ ן ָלָּמ ה ֶּזה ָא ֹנִכ י ַוֵּת ֶל ְך‬ ‫והסיוע האלוקי‬ ‫ִל ְד ֹרׁש ֶא ת ה'" (בראשית כה‪ ,‬כב; רש"י שם; בראשית רבה סג‪ ,‬ו)‪:‬‬ ‫פרשת תולדות הינה פרשה נוראה ומלאת עומק‪ .‬כבר‬ ‫בתחילה סברה רבקה שוולד אחד יש במעיה‪ ,‬וראתה‬ ‫בתחילת הפרשה פותח רש"י הקדוש על הפסוק "ְו ֵא ֶּלה‬ ‫שכאשר הייתה עוברת על פתחי בתי מדרשות של שם ועבר‬ ‫ּת ֹוְלֹדת ִיְצָחק ֶּב ן ַאְבָרָהם" (בראשית כה יט) ומבאר‪" :‬יעקב‬ ‫‪Page 6 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬ ‫ב‪ .‬קידוש החומר וברכת השבת‬ ‫משהבינה רבקה שיש כאן שני כוחות מנוגדים – יעקב‬ ‫המרמז על התורה‪ ,‬הקדושה והיצר הטוב‪ ,‬ועשו המרמז על‬ ‫יסוד זה עמד גם במרכז הדיאלוג שבין רבקה ליעקב‬ ‫הטומאה‪ ,‬הסטרא אחרא והיצר הרע – שאלה בזעקה‪ִ" :‬א ם‬ ‫אבינו בעת נטילת הברכות (בראשית פרק כז)‪ .‬רבקה ציוותה‬ ‫ֵּכ ן ָלָּמ ה ֶּזה ָא ֹנִכ י"! כלומר‪ ,‬אם קיים בעולם כוח כה עצום‬ ‫על יעקב להתלבש בבגדי עשו ולהביא מטעמים ליצחק‪ .‬טען‬ ‫של יצר הרע‪ ,‬כיצד יוכלו בני ישראל לקבל בעתיד את‬ ‫יעקב‪ :‬מה לי ולענייני העולם הזה? מה לי ולמאכלים‬ ‫התורה הפותחת בדיבור "ָא ֹנִכ י ה' ֱא ֹלֶק יָך " (שמות כ‪ ,‬ב)? הרי‬ ‫ומשתאות? הרי חלקי הוא בעולם הבא! השיבה לו רבקה‪:‬‬ ‫עשו – היצר הרע – כבר נמצא ומתגבר מיד‪ ,‬עוד טרם שיצא‬ ‫לא כן הדבר! זוהי בדיוק תכלית בריאת האדם וירידתו‬ ‫האדם לאוויר העולם!‬ ‫לעולם הגשמי – לקחת את ענייני העולם הזה‪ ,‬לבררם‪,‬‬ ‫לייחדם ולקדשם לשם שמיים‪ ,‬בבחינת "ִּב ְל ִּת י ַלה' ְלַב ּדֹו"‬ ‫על שאלה נוקבת זו באה התשובה מיד בהמשך הפסוק‪:‬‬ ‫(שמות כב‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫"ַוֵּת ֶל ְך ִל ְד ֹרׁש ֶא ת ה'"‪ .‬אמרו חז"ל בגמרא‪" :‬יצרו של אדם‬ ‫מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו‪ ...‬ואלמלא הקדוש‬ ‫והיכן אנו רואים זאת במוחש? ביום השבת קודש!‬ ‫ברוך הוא עוזרו אין יכול לו" (קידושין ל ע"ב; סוכה נב ע"ב)‪.‬‬ ‫בשבת אנו עורכים שולחן במטעמים ומעדנים‪ ,‬ואמרו‬ ‫השיבו לה מן השמיים‪ :‬אכן יש יצר הרע‪ ,‬אך יש גם "ֶא ת ה'"‬ ‫חז"ל‪" :‬כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי‬ ‫– הקדוש ברוך הוא בעצמו ניצב לעזרתו של כל יהודי‬ ‫מצרים‪ ,‬שנאמר‪ :‬אז תתענג על ה'‪ ...‬והאכלתיך נחלת‬ ‫החפץ לעבוד את בוראו ולקיים את תורתו‪ ,‬ובלעדי סיוע‬ ‫יעקב אביך" (שבת קיח ע"א; ישעיהו נח‪ ,‬יג–יד)‪ .‬ומדוע זוכה‬ ‫שמימי זה אכן אי אפשר לעמוד כנגדו‪ .‬ועוד ניתן לבאר‬ ‫דווקא לנחלת יעקב? מפני שבשבת האדם נוטל את‬ ‫בדרך רמז את המילים "ִל ְד ֹרׁש ֶא ת ה'"‪ ,‬על פי מאמר הגמרא‬ ‫האכילה והשתייה הגשמיים ומייחד אותם לכבוד שבת‬ ‫בפסחים (פסחים כב ע"ב; בבא קמא מא ע"ב)‪" :‬עד שבא רבי‬ ‫קודש‪ .‬וכתבו הספרים הקדושים (תולדות יעקב יוסף פרשת‬ ‫עקיבא ולימד‪ :‬את ה' אלקיך תירא – לרבות תלמידי‬ ‫תולדות; בני יששכר מאמרי השבתות) על דברי יצחק ליעקב‪:‬‬ ‫חכמים"‪ .‬רבקה הלכה לדרוש את בחינת "את ה'" – הלוא‬ ‫"ְר ֵא ה ֵר יַח ְּב ִני ְּכ ֵר יַח ָׂש ֶד ה ֲא ֶׁש ר ֵּבְר כֹו ה'" (בראשית כז‪ ,‬כז)‬ ‫הוא התלמיד חכם‪ ,‬המבין את תכלית ירידת הנשמה לעולם‬ ‫– שהייתה זו שעת ליל שבת קודש‪ ,‬בחינת "חקל‬ ‫הזה‪ :‬וכי מהי הרבותא לעבוד את השם ללא יצר הרע?‬ ‫תפוחין קדישין" (זוהר הקדוש ח"ב פח ע"א)‪ .‬וכן מרומז‬ ‫אדרבה‪ ,‬העבודה האמיתית היא כאשר היצר הרע מנסה‬ ‫בברכת יצחק‪ְ" :‬ו ִיֶּת ן ְל ָך ָה ֱא ֹלִק ים ִמ ַּט ל ַה ָּׁש ַמ ִים ּוִמ ְׁש ַמ ֵּני‬ ‫ומפתה‪ ,‬והאדם מתגבר עליו בכוח התורה‪ ,‬ומתוך הניסיונות‬ ‫ָה ָא ֶר ץ ְוֹרב ָּד ָגן ְוִת יֹרׁש " (שם כח)‪" :‬משמני הארץ" – זהו‬ ‫וההתגברות עליהם צומח האדם ומתעלה‪.‬‬ ‫שמן הזית להדלקת נרות שבת בערב שבת; "מטל" –‬ ‫אותיות ל"ט מלאכות השבת; "ורב דגן ותירוש" – אלו‬ ‫חלות השבת והיין לקידוש‪ .‬כך הופך העולם הזה עצמו‬ ‫למעין עולם הבא‪.‬‬ ‫ברכה ואיחול לחודש כסלו לשבת קודש פרשת תולדות‬ ‫יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים שיבוא עלינו חודש כסלו ושבת קודש הבעל"ט לשלום‪ ,‬לטובה ולברכה‪ ,‬שבת‬ ‫וחודש מאיר ומלא אורה ושמחה‪ ,‬גאולה וישועה לכלל ולפרט‪ .‬ונזכה כולנו לשפוך שיח בתפילה זכה‪ ,‬להשליך‬ ‫יהבנו על ה' בביטחון שלם וטהור‪ ,‬ולהיוושע בכל הברכות וההשפעות הטובות‪ָּ :‬ב ֵני‪ַ ,‬ח ֵּיי ּוְמ זֹוֵני ְר ִו יֵח י (מועד קטן‬ ‫כח ע"א)‪ ,‬רפואות וישועות וכל טוב‪ ,‬אמן כן יהי רצון!‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכת עלון "אשר פריו יתן"‬ ‫להארות‪ ,‬תגובות‪ ,‬הקדשות לעילוי נשמת יקיריכם בדוא"ל‪e7188548525@gmail.com :‬‬ ‫‪Page 7 of 7‬‬ ‫עלון "אשר פריו יתן" • פרשת תולדות תשפ"ז • גליון ב‬