טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH
הטקסט של גיליון זה
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א פרשת
פרשת
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א תבאכיפרשת
ויצא
תבא
אלול כי
טז
י"א כסלו
תשפ”ו
אלול
טזתשפ"ז
תשפ”ו
שבת מברכים כסלו | ר"ח יום שלישי-רביעי | המולד ליל ג' 3 | 10:27חלק' 850
862
850
(כח ,כא) שלוֹם ֶאל ֵּבית ָא ִבי
ש ְב ִּתי ְב ׁ ָ
וְ ׁ ַ
ופירש”י :בשלום – שלם מן החטא ,שלא אלמד מדרכי לבן:
ההשגחה הפרשה המערכת
++הכ_+לי
ובנוסף היו יכולים להתבודד בינם חיזוק קצר
לרע, לולא דברי רש”י היינו אומרים שביקש
עצמם מבלי שיהיה להם שום קשר לביןלפרשת
השבוע יעקב לשוב לשלום לבית אביו מבלי צלותה דלאה
ּ וקביל ד’
עם סובביהם. להינזק בגופו ,כי זהו המובן הפשוט
זיין מו_+ל
החיזוק פעם שלח הבעש”ט הק’ את אחד
לא כן הוא בימינו ,שחולשה גדולה בתיבת ‘שלום’ הרגיל בפי ההמון,
מתלמידיו שייצר עבורו יין מיוחד
ירדה לעולם ,ונתמעטה הדעת להבדיל ומדרך התורה לדבר בלשון בני אדם.
לליל הסדר ,התלמיד עשה כמצוות
בין טוב לרע ,וכתוצאה אין האדם יודע מלבד מה שלא היינו מעלים על דעתנו
הרוחו+ת
רבו ,וכשהיה היין מוכן יצא לדרכו
שיעקב בחיר האבות יחוש לזאת שילמד
מי הם אלו שאין דעתם יפה וצריכים
להתבדל מהם ,בנוסף לא פסחה
החולשה על הנפשות ,ואין ביכולתנו
הבנין
מדרכי לבן ,אחר שנתעלה כל כך
בקדושה כשמאחוריו ס”ד שנות תורה,
להביא את היין המיוחד לרבי ,כל הדרך
התלמיד השגיח על היין ונזהר בכל מיני
המחב_לים
זהירויות ,ולבסוף הגיע בשעה טובה
לנתק כל קשר עם הסביבה ,על כן עלינו [חמישים שנה היה ‘יושב אוהלים’ בעודו
לעירו של הבעש”ט הק’ ,אך אז לפתע
להתבונן במעשיו של אבינו יעקב ,בו בבית אביו ,ואחר כך הגה בתורה ביגיעה
נגע הגוי בשוגג ביין ,וכל היין נעשה
בשעה שמחמת ההכרח התכונן לשהות עצומה בלילות כבימים בבית שם ועבר
בכ+ר++ם
יין נסך ,וברגע אחד ירד לטמיון כל
במחיצתו של לבן הרשע משך תקופה משך י”ד שנים] ,בנוסף כבר היה זה
ההשקעה המרובה ,התלמיד השבור
ארוכה בת עשרים שנים .כי בהליכותיו בהיותו בן ע”ז שנים ,וכבר עברו עליו
הגיע לרבו וסיפר בשברון לב את כל
אז הורה את הדרך גם לזרעו אחריו, רוב שנותיו [ע”ז מתוך קמ”ז] בלא חטא,
יש++רא_ל
אשר נעשה ,ושאל :מדוע ארע לו כדבר
שאם יהיו גם הם מוכרחים להימצא
בין אנשי רשע יידעו את אשר עליהם
לעשות.
ההלכה
וכבר היה מובטח שלא יחטא.
אולם למעשה לימד אותנו רש”י שעל
אף כל זאת עדיין היה ירא שמא ילמד
הזה? הן הוא כל כך השתדל ונזהר!?
ענה לו הבעש”ט :שהוא נענש משום
ששכח לבקש סייעתא דשמיא ,הוא
הפעולה הראשונה שעשה יעקב ממעשיו של לבן ,כי השפעתו של האדם אמנם עשה הכל כנדרש ,אבל שכח
בזו השעה הייתה ה’תפילה’ ,כפי שרואים במקרא על השוהים במחיצתו גדולה היא מאוד ,ויכולה לבקש שיעזרוהו מהשמים ,ולכן לא זכה
שלפנינו ,שביקש לשוב בשלום אל בית אביו מבלי להכריע אפילו צדיק גדול כבחיר האבות ,גם כשהרשע להביא את היין המבוקש לרבי.
להיכשל ח”ו במחיצתו של לבן ,וזאת גם עלינו לעשות ידוע ברשעו והצדיק בוחל מאוד מהליכותיו ,גם לאה אמנו התפללה שתזכה לילדים
– לבקש תמיד שלא להיכשל ולהיסחב עם הרוחות בכהאי גוונא עושים הליכותיו רושם על הצדיק רח”ל. אבל אחרי הבן הרביעי עצרה מלדת,
הזרות הנושבות בחוצות ,ואכן מתפללים אנו מדי יום וכדברי הרמב”ם (הלכות דעות פרק ו ה”א) שכתב וז”ל: וכשהיא נפקדה בבן החמישי מספרת
אחר ברכות השחר שלא להיכשל ע”י חבר או שכן רע,
כי המה עלולים לעורר רצונות שאין רוח חכמים נוחה המעשיות
‘דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו
אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו ,לפיכך
לנו התורה ‘וישמע אלוקים אל לאה
ותהר ותלד ליעקב בן חמישי’ ,לכאורה
מהם. צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים איננו מבינים מה זה ‘וישמע אלוקים
עוד עצה הייתה לו ליעקב שבאמצעותה ביקש להתגונן תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ,ויתרחק מן הרשעים אל לאה’ ,אבל התרגום מסביר ‘וקביל
בתקופה מסוכנת זו ,שהציב לעצמו כלל שלא לזוז ההולכים בחושך כדי שלא ילמוד ממעשיהם ,הוא ד’ צלותה דלאה’ ,כלומר :ד’ קיבל את
אפילו זיז כלשהו מדרכי אבותיו ,וכנרמז ג”כ במקרא ששלמה אומר (משלי יג ,כ) הולך את חכמים יחכם תפילתה של לאה ,כי אז לאה אמנו
שלפנינו ,שאמר יעקב ‘ושבתי בשלום’ – העצה לזכות ורועה כסילים ירוע ,ואומר (תהלים א ,א) אשרי האיש הבינה שהתפילות שהתפללה בעבר
לשוב לשלום מבלי חטא ,הוא להתדמות ‘אל בית וגו’ ,וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה
ההתחזקות
אינם מספיקים גם להמשך ,אלא
אבי’ .וכשבני הסביבה תמהים על הליכותיו יענה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים צריכים להמשיך ולהוסיף עוד ועוד
בתום ‘כך מקובלני מבית אבא’! מבלי להצדיק את ונוהגים בדרך טובים. תפילות ,והיא התפללה עוד וכך זכתה
מעשיו בעיניהם. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן לבן חמישי וגם שישי.
אל רבה של ירושלים הגה”ק רבי יוסף חיים זוננפלד נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו ,או שאינו יכול ללכת בעיני העולם נראה שרק מי שח”ו עוד
זצ”ל ,פנה פעם נער כששאלתו בפיו :כמה הוא שיעור למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני לא נפקד בכלל בילדים צריך להתפלל,
אורך הפאות שצריך האדם להשאיר בראשו? רבי יוסף החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר (איכה ג ,כח) ישב אבל מי שכבר זכה להיפקד אינו צריך
חיים הבין שרצונו של הנער להימנות בין המתקדמים, בדד וידום ,ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו עוד להתפלל ,והתורה כאן מלמדת
והשיבו תיכף בצחות לשונו‘ :אפילו לא משהו פחות לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם אותנו שלא כך הוא ,אלא תמיד צריך
ההשגחה
מאורך הפאות של אביו’! בתשובה זו ביקש רבי יוסף הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ,ואל ינהיג עצמו להתפלל ,על הילד הראשון והשני ועל
חיים לנצח את הנער שביקש כביכול להוכיח שאין בדרך חטאים כעניין שנאמר (ירמיה ט ,א) מי יתנני כולם ,וגם אחר כך צריכים להתפלל
ברצונו להתעסק בדברים המנוגדים להלכה ,ולהוכיחו במדבר מלון אורחים’ ,עכ”ל הרמב”ם. על גידולם וחינוכם ,למרות שאנחנו
בכך שאכן אינו מתעסק בדברים המנוגדים להלכה למדנו מדבריו ,עד כמה צריכים להיזהר שלא להתדבק בוודאי משתדלים מאוד להיות ההורים
אלא בדברים המנוגדים לדת .כי השמירה על הדת ברשעים ,כדי שלא ללמוד ממעשיהם ,והנה מלשונו הכי טובים ,ומשקיעים בכל הנדרש
שליט”א ומסממני ורבינו
היהדות. ממנהגישל מורינו
שיחותיו
לשמועכלאתפרט תלויהניתן
בשמירת של הרמב”ם רואים שאין עצה לאדם נגד מציאות זו ,כי בגשמיות וגם ברוחניות ,אבל לא מספיק
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 אם לנתק כל קשר עמהם ,גם כשכתוצאה מכך יהיה מה שאנחנו עושים ,אלא צריכים גם
0534-100024ורבינו שליט”א
שיחות:של מורינו
שיחותיו
ניתן לשמוע אתעדכוני עליו לשהות במערות או חוחים או במדבריות. להתפלל ,ולא זו בלבד אלא שהתפילה
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 אך כל זאת היה ראוי ונכון בדורות הקודמים צריכה להיות העיקר ולא הטפל ,וכך
עדכוני שיחות0534-100024 :
פנינים
שהיו בעלי נפש ,והיו יכולים להבחין בין טוב
יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
מקובלנו מהצדיקים שאמרו‘ :אביסאלע
השתדלות און אסאך תפילה’ -קצת
השתדלות והרבה תפילה.
1 יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
(ע”פ‘ :טיב התורה’ – ויצא )
הבנין
נכתב ע"י הרב מאיר רבינוביץ שליט"א
מצב חובת הבטחון בכל השולחן המסופק אם התפלל,
ַו ֵיּצֵא ַי ֲעקֹב ִמ ְ ּבאֵ ר ׁ ָשבַ ע ַויֵּלֶ ְך חָ ָרנָה
(כח ,י) נכתב ע"י הרב אהרן רבינוביץ שליט"א ודין תפילת נדבה ההלכה
במדרש (בר”ר סח ,ב) מסופר שכשיצא יעקב לדרכו היה עליו להתחזק בבטחון, כנגד זה (ס”ג ומ”ב סק”ט). .אאם הוא מסופק אם התפלל,
.חעיין באחרונים שכתבו דלפ”ז והא לך לשונו [בתוספת ביאור]‘ :רבי שמואל בר נחמן פתח [כתיב] ‘שיר למעלות חוזר ומתפלל ,ומתנה ואומר ,אם
לא התפללתי תהא זו לחובתי ,שאין מתפללים תפילת מוסף אשא עיני אל ההרים’ [זה השיר אמר יעקב כשיצא לחרן .וקשה האיך שייך לומר
ואם התפללתי תהא לנדבה ,ואף בנדבה ,וה”ה בשבת ויו”ט בכל שפנה אל ההרים הדוממים? ובהכרח צריכים לפרש‘ ]:אשא עיני אל ההורים’
על פי שכל ספק מדברי סופרים התפילות אין מתפללים נדבה[ ,רצונו לומר] למלפני ולמעבדני [ -שהתבונן במעשי אבותיו שלימדוהו תורה ודרכי
להקל ,מ”מ כאן חוזר ומתפלל ,לפי זה אם נסתפק אם התפלל העבודה ,ומתוך מעשיהם התעורר בו מחשבה של דאגה] ‘מאין יבוא עזרי’ [ -מאין
מפני שאמרו הלואי שיתפלל אותם ,אינו יכול לחזור ולהתפלל ,יזכה גם הוא לאשה הנקראת ‘עזר כנגדו’ ,שהרי זקינו אברהם השיא את יצחק בנו
אדם כל היום בתורת נדבה ,דהרי צריך להתנות כנ”ל ,ובזה באמצעות נדוניה ,וכפי שרואים ש]אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה
ושם מדובר על ידי חידוש ,וכאן אינו יכול להתנות שיהא תפילתו כתיב ביה? ‘ויקח העבד עשרה גמלים וגו’’ ,ואני [אפילו] לא נזם אחד ולא צמיד
המעשיות
אחד [אין לי]. נדבה (מ”ב סק”ה). כשחוזר ומתפלל מחמת הספק
[ומספר המדרש מדוע לא היה בידי יעקב נדוניה כראוי ,והרי יצחק עשיר גדול היה, אינו שהתפלל, לו ברי אם .ט אינו צריך חידוש ,לפי שאין לך
חידוש גדול מזה שיצא ידי ספיקו חוזר ומתפלל בלא חידוש ,לפי והיה ביכולתו לשלוח עמו מעות לנדוניא מכובדת] רבי חנינה אמר ,גדוד שלחו [–
שהתפילות כנגד תמידים תיקנום ,יצחק שלח את יעקב ללא נדוניה כי מיהר להבריחו ֵמעֵ ָׂשו] ,רבי יהושע בן לוי אמר, (סי’ ק”ז ס”א ומ”ב סק”ב).
.בדין זה שצריך לחזור ולהתפלל והרי זה כמקריב שני תמידין לשם שילח עמו ,אלא שעמד עֵ ָׂשו ונטלה ממנו.
מחמת הספק ,הוא בין אם חוזר חובה ,שאסור משום בל תוסיף,
ומתפלל עתה ביחיד או בציבור ,ואפילו התפלל מתחילה ביחיד [ממשיך המדרש] חזר [ -נמלך יעקב והתחזק] ואמר :מה אנא מובד סברי מן בריי?
וגם אין נ”מ בזה בין אם פעם ועכשיו רוצה להתפלל בציבור [ -מה אני מאבד את בטחוני מבוראי]? חס ושלום! לית אנא מובד סברי מן בריי!
ההתחזקות
[ -איני מאבד את בטחוני מבוראי!] ,אלא עזרי מעם ה’ [ -בטוח אני בבוראי שימציא אפ”ה אסור (ס”א ומ”ב סק”ג). הראשון היה ביחיד או בציבור
.יוהא דמהני חידוש בתפילת לי העזר גם מבלי אמצעים הנדרשים] .ע”כ המדרש וביאורו. (ביה”ל ואינו צריך).
.גכתב בדרך החיים ,שאם הוא נדבה ,כיון דע”י החידוש מינכר והנה ,אין ביכולתינו לעמוד על מהותו של יעקב בחיר האבות ,ואין לנו כלל השגה
הסתפק אם התפלל תפילת ערבית מתוכה שתפילתו היא לשם בענין דאגותיו ,וחלילה לנו להעלות על הדעת שהיו כדאגת הפשוטים ההמוניים.
אינו צריך לחזור ולהתפלל תפילת תחנונים ולא לשם חובה ,אבל אמנם יכולים לומר שלפי רום מעלתו היתה בו בחינה דקה של רפיון במידת
י”ח ,דמה שקבעוה חובה היינו רק בלא חידוש מיחזי כמי שעושה הבטחון ,ומאת ה’ הייתה זאת כדי שישמש כדוגמא לדורות איך להתחזק במידה זו.
אכן התחזקותו של יעקב הביא תוצאות מבורכות ,וגרם לאתערותא דלעילא אותה לשם חובה (מ”ב סק”ד).
.דאבל מדברי הפמ”ג משמע .איוכל שמתפלל על ידי חידוש ,לחזקו וללמדו פרק בעבודת הבטחון ,ועלינו לעיין בכתובים כדי שנבין גם אנו איך ההשגחה
כשחייב בודאי ולא בספק,
רק דלכו”ע אין חוב עליו לחזור חוזר ומתפלל בנדבה כמה פעמים להתחזק בזמני הסתר ולהשליך יהבינו על ה’ בכל מצב.
שירצה (ס”א). ולהתפלל ,אבל לכתחילה נכון
ובכן אחר שהתחזק יעקב באמונה נתגלה אליו ה’ במראות הלילה ,והבטיחו (פסק
הוא שיחזור ויתפלל גם בערבית. ,ביואין חילוק בזה בין אם
טו)‘ :והשיבותיך אל האדמה הזאת ,כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר
כי באמת גם בערבית אפילו למ”ד מתפלל תפילה זו עם הציבור או
דיברתי לך’ .וכדי להבין מה דיבר אליו ה’ ,אספר עובדא שסיפר הגאון רבי נטע
רשות ,מ”מ לכתחילה מצוה היא ,ביחידי ,לעולם לא יתפלל בנדבה
פריינד זצ”ל אותה קיבל מפי רבו הגאון רבי איסר זלמן מלצר ,וְ כֹה סיפר:
אלא ע”י חידוש (ביה”ל ד”ה וע”י חידוש). וממילא מה שיצא ידי ספיקו
נחשב כחידוש גם בערבית ,ומ”מ .גיוכשמחדש בו דבר יכול איש יהודי הופיע בביתו של קדוש ישראל מרוזי’ן זי”ע כדי לְ ַת ּנוֹת צערו בפניו,
כדי לעשות על צד היותר טוב היחיד להתפלל בנדבה אפילו ולהתברך שיפקד בדבר ישועה ורחמים .בטרם נכנס החדרה אל הצדיק פגש בבנו
הרה”ק רבי משה דוד מטשורטקוב זי”ע ,ששאלו מה הביאו הֵ ּנָה אל הצדיק ,ויספר
.דייש לי שאלה בזה ,דאם האיש על החבילין דמעיקין על לבו שאותן מבקש לפרוק בתוך חדרו של הרב,
בציבור (מ”ב סק”ט). יראה לחדש דבר בחזרתו (מ”ב פנינים סק”ב).
.הבשבת ויום טוב ,אינו מתפלל התפילה השניה היא במקום וביקשו הרה”ק מטשורטקוב שבצאתו יודיעו מה השיבו אביו.
תפילת נדבה כלל ,לפי שאין נדבה ,א”כ איך מתפללין במנחה בצאתו פנה אל הטשוקטקבער ואמר לו :הרבי אמר שהקב”ה יעזור! שאלו
נדרים ונדבות קרבין בהם (ס”א ומ”ב תפילת נדבה ,הא לאחר שהתפלל הטשוטקבער :ומה יהיה עד שהקב”ה יעזור? ולא היה מענה בפי האיש ,ויבקש
מנחת חובה הוי כהקריב מנחת הבן שיכנס שוב אל אביו להביא תשובה ,ויעש האיש כהוראת הבן ,וענהו הרה”ק: סק”ו).
.ווכן אין מתפללים תפילת חובה והיינו תמיד של בין עד שיעזור הקב”ה הוא גם יעזור ,כשהשמיע האיש את דבר האב בפני הבן ,נענה
מוסף בנדבה ,ר”ל אפילו של ר”ח הערבים ,והרי אחר תמיד של הרה”ק מטשורטקוב ואמר ,כבר מצאנו תשובה זו יוצאת מפי הקב”ה בעצמו,
וחוה”מ ,כיון שאומר בתפילתו בין הערבים אסור להקריב עוד שכן כשברח יעקב מעשו ,הבטיחו הקב”ה ׁ ֶש ְ ּיז ּ ֶַכה אותו בישועה‘ :והשיבותיך
ומוספים כהלכתם ,והמוספין אינן קרבן ,דעליה השלם כל הקרבנות אל האדמה הזאת’ ,אולם הבטחה זו נתקיימה רק כעבור ל”ו שנה ,ולכן הבטיחו
קרבין אלא משל ציבור ואין היחיד כולם [פסחים נ”ח ,]:ונ”ל ליישב ,כיון הקב”ה שיעזור אותו גם עד שיעזור אותו ,וכמו שהפטיר הכתוב‘ :כי לא אעזבך עד המערכת
דאין האיסור אחר תמיד של בין אשר עשיתי את אשר דיברתי לך’. יכול לנדב אותם (ס”א ומ”ב סק”ה).
זאת אמר הקב”ה ליעקב כשהתחזק בביטחון ,וזוהי גם הוראה לכל הדורות שכל אבל וזריקה שחיטה רק הערבים תפילת .זאין ציבור מתפללין
המתחזק בבטחון יהיה סמוך לבו בה’ שתמיד בכל מצב יהיה לו לסעד. כל מקטירין שהרי מותר, הקטרה ציבור שאין נדבה כלל ,לפי
מקריבין קרבן נדבה אלא לקיץ הלילה ,ולכן כנגדן מתפלל נדבה,
המזבח כשהמזבח בטל ,וזהו דבר והרי תפילת ערבית תיקנו כנגד וראיתי לנכון להביא סעד לדברי הרה”ק מטשורטקוב מהאמור בהמשך הפרשה
שאינו מצוי ,לכן אין להתפלל י”ח הקטרת איברין ופדרין (ערוה”ש ס”ט) .שיעקב אמר (כט ,ז)‘ :הן עוד היום גדול ,לא עת האסף המקנה ,השקו הצאן ולכו
רעו’ ,ופירש הרה”ק רבי מאיר מפרימישלאן זי”ע( ,אותה
שמעתי ג”כ מהרה”ג רבי נטע זצ”ל) ,שכיוון יעקב לומר, השולחן
המע
שגם אם עוד היום גדול ועדיין לא שקעה שמשו של הגלות
המר ,וישראל אינם ראויים עדיין לישועתם הנצחיתּ ְ ,יז ּ ֶַכה מיִ ם( .כח ,יז)
חיזוק קצר שער התפילות • וְ זֶה ַׁש ַער ַה ּ ׁ ָש ָ
אותם הקב”ה לכל הפחות בישועה זמנית ,והיינו שיהיה רש”י מבאר שזהו המקום שממנו עולות תפילותיהם של ישראל לפרשת
להם ‘פרנסה’ וזהו ‘השקו הצאן’ – שהקב”ה ישקה את השבוע לשמים .לכן החשיבו גדולי ישראל מאוד את התפילה במקום השראת
צאן מרעיתו ויאמר להם ‘לכו רעו’ .דברי יעקב אלו
תואמים עם מה שקיבל מפי הקב”ה בעצמו ,שגם לפני
שהוא עוזר הוא עוזר.
השכינה ,והשתדלו להתפלל בו כאשר היתה להם האפשרות.
חז”ל אמרו (שמו”ר ב ,ב)‘ :לעולם אין השכינה זזה מכותל החיזוק
מערבי ,שנאמר ‘הנה זה עומד אחר כתלנו’’ .מסופר על האדמו”ר
אכן רואים בזוהר הקדוש (ח”ב קצח ).שהדוגמא העיקרית רבי שלמה מזוועהיל זצוק”ל ,שלאחר שחזר ממירון ,מנסיעה ארוכה, כשיש אפשרות
למידת הביטחון הוא יעקב אבינו ,שהקשה על מאמר קשה ומתישה כדרך הימים ההם ,לא פנה תחילה לביתו למנוחה,
הכתוב (תהילים קמו ,ה) ‘אשרי שא-ל יעקב בעזרו’ ,וכי אלא נסע מיד אל הכותל המערבי כדי לשפוך שם את שיחו לפני קונו. להתפלל במקום
הקב”ה הוא רק א-ל יעקב ולא א-ל אברהם ויצחק? ומשיב,
משום שיעקב לא בטח לא באביו ולא באמו כשברח מפני
תמהו מקורביו :הלא זה עתה חזר הרבי מתפילה במירון .ולמה לא קדוש – אל
ינוח מעט? השיב להם בחיוך“ :מירון הוא סניף של הדואר ,אבל
אחיו והלך יחידי בלי כסף כמו שאמר כי במקלי עברתי
את הירדן הזה והוא בטח בהקב”ה כמו שכתוב אם יהיה
הדואר המרכזי הוא בכותל המערבי”. תחמיץ את
הקדושים, במקומות להתפלל גם כאשר אין באפשרותנו
אלוקים עמדי ושמרני וגו’ ,והכל ביקש מן הקב”ה ,ומזכיר
עלינו לזכור את מעלתם ולהשתוקק אליהם .וכאשר ניתנת
ההזדמנות
שם בזוהר שבטחונו של יעקב אכן פעל את פעולתה
והקב”ה סיפק לו כל צרכיו. ההזדמנות – ראוי לנצל אותה ולהעתיר שם בתפילה.
2
• וְ עֵ ינֵי לֵ אָ ה ַרכּ וֹת •
ההשגחה המערכת המעשיות
גרסינן בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קכג“ :).מאי ‘רכות’ וכו’ ,הגאון הצדיק רבי יצחק אלחנן ספקטור זצוק”ל ,רבה
סיפורי השגחה פרטית רב אמר רכות ממש ,ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה .המפורסם של העיר קובנא שבליטא ,היה מגדולי פוסקי
שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים :ההלכה בדורו ,ומגדולי מנהיגי ישראל ,וכמה פעמים
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים שני בנים יש לה לרבקה ,שתי בנות יש לו ללבן ,גדולה לגדול שהיה משתדל בשביל כלל ישראל אצל ממשלת הצאר
‘מאשפות ירים אביון’ וקטנה לקטן ,והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת :גדול הרוסי שונא היהודים ,וה’ נתן את חינו ועלתה בידו לבטל
בעקבות דוחק כלכלי מכרתי את
ומבכה תמיד את קושי מר הגלות .בין בתרי תשובותיו ניתן
מה מעשיו – איש רע הוא מלסטם בריות ,קטן מה מעשיו – כמה וכמה גזירות קשות.
‘איש תם יושב אוהלים’ (בראשית כה ,כז) ,והיתה בוכה עד הוא הצטער עד מאוד בצערם של ישראל ,והיה בוכה ההתחזקות
שנשרו ריסי עיניה” ע”כ .והובא בפירוש רש”י על אתר.
דירתי ועברתי לפריפריה לדירה לראות כמה היה דואג לכל פזורות ישראל וטלטולם מבואר ,שמכוח בכיותיה ודמעותיה המרובים
זולה יותר .בהפרש שהצטבר
בעקבות המכירה סגרתי כמה
בעת ההיא ,כדוגמת אותם שהפליגו לאמריקה
הרחוקה ,ופוסק בנחרצות בכל השאלות הקשורות
“וְ עֵ ינֵי שהיתה לאה אימנו בוכה ומבכה ,עד כדי כך שנשרו
ריסי עיניה ,זכתה להפך את מזלה לטוב ,לצאת מעשיו
חובות. לֵ אָ ה בזה. ולהינשא ליעקב אבינו ע”ה בחיר שבאבות.
בעת מלחמת העולם הראשונה היה מרבה להצטער כבר השריש רבינו הרמב”ן ז”ל בריש פרשת לך (יב,
בצרתם של ישראל בגלותם ,והיה מוריד כל העת ַרכּ וֹת” ו) הטעם שמספרת לנו התורה בפרשיות הללו כל
הרחוב היה חדש לגמרי ולא
היו בו בתי כנסיות עדיין .בלית
דמעות כמים לישועתן של ישראל.
תלמידיו ומקורביו התפלאו על המראה ,כיצד יכול (כט ,יז) ההשגחה
מעשי אבות ,כדי שנלמד מהם .וזה לשונו“ :אומר
לך כלל ,תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין
אדם להוריד כל כך הרבה דמעות? – וכאשר שאלו אברהם יצחק ויעקב .והוא ענין גדול ,הזכירוהו
ברירה פתחתי מניין תפילות
רבותינו בדרך קצרה ,ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע את הרב עצמו על כך ,פתח את פיו בחכמה והסביר ,הנה
בבית שלנו. לאבות סימן לבנים .ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות כאשר אדם בוכה ומבכה על צרת עצמו הפרטית יש שיעור
וחפירת הבארות ושאר המקרים ,ויחשוב החושב בהם כאלו וגבול כמה דמעות יש לו באוצרותיו .אבל כאשר בוכים על
בימות החול ,בין מנחה לערבית הם דברים מיותרים אין בהם תועלת ,וכולם באים ללמד צרת הכלל של כל ישראל ועל גלות השכינה הקדושה אין
על העתיד ,כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות שיעור וגבול לדמעות שניתן להוריד על כך.
מסרתי שיעור קצר לציבור ועל כך רמזו רבותינו ז”ל בפרק הזהב (בבא מציעא נט:). יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו” ע”כ.
המתפללים ,ובלילות שבת הייתי
מכין דרשה ארוכה יותר ,מלאת
ומכאן למדנו עד היכן מגיעה כוחן של דמעות בכל דבר “אמר רבי אלעזר ,מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי
הקשה לאדם ,ובפרט לזכות להיות עבד נאמן לפניו יתברך ,תפלה כו’ ,ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעה לא
פנינים
תוכן מעניין עבור הציבור. שיש לשפוך לב כמים עד שיראה את ישועת ה’ ,שכן שערי ננעלו ,שנאמר (תהלים טל ,יג) ‘שמעה תפלתי ה’ ושועתי
האזינה ,אל דמעתי אל תחרש’” .כלומר ,ששערי הדמעות דמעות לא ננעלו (ברכות לב.):
ונתבונן נא עד היכן כוחן של הדמעות מגיע ,הרי לאה זכתה לא ננעלו גם ממעיין האדם עצמו ,שיש בהם דמעות מוכנות
הציבור גדל עד שהבית היה להגיע למדרגה גבוהה יותר מרחל ,שהרי זכתה להביא בלי שיעור.
צר מלהכיל את כולם ,והציבור לעולם ששה שבטים ,הרבה יותר מכל שאר האימהות ,ואף ועל כך מפילים ישראל קדושים תחינתם בסליחה הנוראה
עצמו פתחו בעסקנות והקימו “מדַּ ת הָ ַרחֲ ִמים עָ לֵינ ּו ִה ְת ּגַלְ ְ ּגלִ י .וְ לִ פְ נֵי ק ֹונ ְֵך בספרי קבלה מבואר בכתבי האר”י ז”ל (עץ חיים שער רחל של י”ג מידותִ :
ְּת ִח ּנ ֵָתנ ּו הַ ּ ִפילִ י .וּבְ עַ ד עַ ּ ֵמ ְך ַרחֲ ִמים ׁ ַשאֲ לִ י .וכו’ָ ּ .תמַ כְ ִּתי ולאה) ,שמקומה של לאה גבוה יותר משל רחל – .ולכל זה
בית כנסת גדול ומפואר לרווחת
הציבור.
לש עֶ ְש ֵֹרה ֵתבוֹת ,וּבְ ׁ ַשע ֲֵרי ְדמָ עוֹת ִּכי ל ֹא
נִ ׁ ְשלָ בוֹת .לָכֵ ן ׁ ָשפַ כְ ִּתי ִשֹיחַ ּ ְפנֵי בּ וֹחֵ ן לִ בּ וֹת”.
העולם מספרים על רב אחד ,שנשא דרשה נלהבת בשבת כאשר אמרו את תשובתו הקולעת לפני רבינו החפץ חיים
המערכת
זכתה לאה מכוח דמעותיה הרבות ותשוקתה ורצונה העז י ְֵתדו ַֹתי ִ ּב ׁ ְש ׁ
להתעלות בחיבור צדיק האמת.
כעת חיפשו המקימים רב לבית קודש פרשת ויצא בענין חובת ‘מעשר כספים’ ,וסגולת זצוק”ל ,הביא תיכף על אתר סמוכין לדבר ,מירידת בתיה
ברכתה העצומה .כד”א בפרשא דידן (בראשית כח ,כב) ‘וְ כֹל בת פרעה אל היאור ומצאה את תיבת משה ,שדיבר הכתוב
הכנסת .מכיוון שהייתי מוסר אֲ ׁ ֶשר ִּת ּ ֶתן לִ י עַ ּ ֵׂשר אֲ עַ ּ ְׂש ֶר ּנוּ לך’ .וכדאיתא בפסיקתא (זוטרתא לאמר (שמות ב ,ו) “ו ִַּתפְ ּ ַתח ו ִַּת ְראֵ ה ּו אֶ ת הַ ֶּילֶד ,וְ ִה ּנֵה נַעַ ר
שיעורים תמידין כסדרן -מינו ֹאמר ִמ ּיַלְ ֵדי הָ עִ בְ ִרים זֶה” .והמפרשים פרק כו)“ :שכן מצינו באברהם דכתיב (יד ,כ) ‘ויתן לו מעשר בּ ֹכֶ ה ,ו ּ ַַת ְחמֹל עָ לָיו ו ַּת ֶ
אותי לרב בית הכנסת. מכל’ ,וביעקב כתיב ‘עשר אעשרנו לך’ ,וביצחק מצינו (כו ,יב) נתקשו ונתחבטו לבאר ,כיצד קבעה על פי בכיותיו שהוא
כיום מדובר במאות מתפללים
‘ויברכהו ה’ – .תיכף למעשרות ברכה ,וכן הוא אומר (מלאכי מילדי העברים ,הלא כל תינוק בוכה ,וגם ילדי המצריים
השולחן
ג ,י) ‘ובחנוני נא בזאת אמר ה’ צבאות ,אם לא אפתח לכם את בוכים.
אלא ,אמר החפץ חיים על פי טיב זה המעשה מר’ יצחק ארובות השמים ,והריקותי לכם ברכה עד בלי די” ע”כ.
ובמשרה מלאה. וסיים הרב את דרשתו בסגולה העצומה שגילו רבותינו ז”ל אלחנן ,שראתה בת פרעה שהנער בוכה ומוריד דמעות
(שבת קיט ).במצות המעשר“ :עשר תעשר (דברים יד ,כב) כמים ,הרבה יותר מכל תינוק רגיל ,ואם כן אין זה כי אם
– עשר בשביל שתתעשר” ,שהמעשר הוא סגולה בדוקה מילדי העברים הבוכה על הכלל ולא על הפרט ,וצרתם של
בשעה שעברתי לרחוב הזה לא ישראל וצרת השכינה היא שבוכה מתוך גרונו בלי שיעור, ומנוסה לעשירות.
הבנתי מה הקב”ה רוצה ממני, ‘מ ּיַלְ ֵדי הָ עִ בְ ִרים זֶה’ ,ושפתי פי חכם חן. בין הקהל ישב באותה דרשה יהודי פשוט מתושבי העיר ,ואם כן על כרחך ִ
היה לי “כולל” מסודר צמוד * * * שהאמין בכל לב בדרשתו של הרב ,והחל להפריש מעשרות
לבית ופתאום עברתי לשממה. סיפר הרב הגאון מגיד מישרים דמתא הגאון רבי שלום תמיד ,עישר ועישר ולא התעשר...
ניגש אפוא אל אחד מן הנגידים החשובים שבעיר ,ושאלו :שבדרון זצ”ל ,שבישיבה הקדושה ‘ראדין’ שבליטא למד
רק במבט לאחור ראיתי שהקב”ה
בחור יתום ,והנה יום אחד חלה הבחור ונפל למשכב, אמור נא בבקשה ,האם הנך מפריש ‘מעשר כספים’?
רצה לרומם אותי למדרגות בוודאי! ענה הגביר ,ובכוח זו הסגולה התעשרתי בחסדי כעבור כמה ימים כשהתגברה עליו מחלתו ,נקראו טובי
חדשות. שמים ,וכי לא שמעת את דרשת הרב בשבת פרשת ויצא ,הרופאים למיטתו ,אך הם פכרו ידיהם בייאוש ,ולא
הצליחו להביא מזור ורפואה. שהמעשר סגולה הוא לעשירות?
שמעתי היטב! ענה האיש ,ודווקא משום כך באתי בשאלתי ,על פי הוראת מרן החפץ חיים זצוק”ל ,החלו לערוך
לפעמים נראה לאדם שהוא עבר שאף אני התחלתי בעקבות אותה דרשה להפריש מעשר בישיבה הקדושה מניינים של תהילים ,שכן אף על פי
מהפח אל הפחת אבל באמת זו שהרופאים מיואשים ומייאשים ,הלא כבר העידו רבותינו כספים ,ועדיין לא התעשרתי?
רק תוכנית אלוקית לרומם את התחייך הנגיד ואמר :אינך מבין דבר פשוט ,שיחד עם ז”ל בפ”ק דברכות (י ,).שגם אם כבר נגזרה גזירה ניתן
האדם... כל הסגולות הטובות צריך לשפוך דמעות כמים! [צו די לבטלה ברחמים ,כמ”ש“ :אפילו חרב חדה מונחת על
אלע סגולות ברויכמען צו וויינען ,]...שכן הדמעות הללו צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים ,שנאמר (איוב
יג ,טו) ‘הן יקטלני לו איחל’” ע”כ. ‘מתפעלים’ את הסגולה הנפלאה הזו!
בעל המעשה:ה.ק.
אולם ,אף כי הועילו התפילות להאריך מעט את ימיו כדאיתא בספר חסידים (סימן קל)“ :יש אדם שאינו זכאי
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה של החולה ,לבסוף התגברה מידת הדין והבחור נפטר שיקבל המקום תפילתו ,אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעת
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס והסתלק לבית עולמו. עיניו ,אשר תמיד בוכה ומתחנן ,אף על פי שאין בידו זכות
בפקס15326517922 : רק לאחר שכבר נפטר הבחור היתום נסעו אז לאימו ומעשים טובים ,מקבל הקדוש ברוך הוא תפלתו ועושה
או לo.y.wines@gmail.com : האלמנה המסכנה וסיפרו לפניה אודות הגזירה הנוראה חפצו” ע”כ.
שבנה חלה ומת ,והתנצלו על כך | המשך בעמוד הבא |> [על פי ‘טיב התורה’ – פרשא דידן]
3
המלך. שלא הודיעוה בימי מחלתו כדי שלא
הלכו אפוא אנשי אותה העיר להיוועץ עם אחד לצערה ולהבעיתה.
השרים שבעירם ,שהיה מאוהבי ונאמני המלך האלמנה אם הבחור נסערה מאוד עד עמקי
ומכירו היטב ,ויודע טיבו שיחו וסיגו .וביקשו נשמתה ,היא החלה לבכות ולבכות ,ולא
מלפניו לעוץ להם עצה טובה ,כיצד ובמה ניתן שקטה רוחה עד שנסעה בעצמה ראדינה
לפייס ולרצות פני המלך כדי שיעניק להם אל רבינו החפץ חיים רבן של ישראל,
חנינה – .ענה להם אותו שר נאמן ,בקשתכם והתלוננה על כך שלא עשו מספיק עבור
קשה היא עד מאד כי במה תוכלו לחון פני בנה ,ועבור רפואתו והצלת חייו!
המלך? וכי איזה מנחה תוכלו להגיש לפניו? אמר לה החפץ חיים ,הלא את הרופאים
הרי גם אם תקבצו הרבה כסף וזהב ומרגליות הטובים ביותר הזעקנו כאן למיטתו ,ואף
לרוב אין הוא צריך לכל זאת ,כאשר אוצרותיו הובא פרופסור מומחה מיוחד מעיר הבירה
מלאים הרבה יותר מכל מה שתביאו לפניו. ווארשא ,שלא הצליח לרפאותו ,ומאז
וכך היה השר מחשב והולך עימהם ,בנסיון התקיימו בהיכל הישיבה כל העת מנייני
לחפש מה יש בידם שיוכלו לתת לפני המלך תפילה באמירת תהלים לרפואתו ,ומה עוד
ולפייסו .לפתע נזכר השר האהוב ,שישנו מין אפוא יכולנו לעשות שלא עשינו?
‘משקה’ אחד ,יחיד ומיוחד במינו ,שקשה אמרה האמא ,אם הייתם מודיעים לי בזמן
ביותר להשיגו ,והוא ערב עד מאד לחיכו של ומגלים את אוזני שהבן שלי חולה ,הייתי
המלך ,ומזה המשקה אין למלך הרבה – .ובכן, הופכת עולמות! ושופכת נהרות נהרות
אמר היועץ ,אם תוכלו להשיג מזה המשקה, של דמעות – .ואז היו אלו דמעות של אמא!
ותגישו לפני המלך מנחת אהבים ,הרי מיד ודמעות של אלמנה! אין לי ספק שדמעות
כשילגום מאותו משקה יערב מאד לחיכו, אלו היו שוברים את כל המחיצות ,והיה
ומובטח לכם שיתפייס ויתרצה עימכם ויתן הבן החולה יוצא לחיים!
לכם שאלתכם. תדיר היה רבינו החפץ חיים חוזר על
כן הדבר – פתר הרבי הק’ את הנמשל – כאשר תשובתה של אותה אלמנה ,ללמדך עד
ישראל קדושים מחפשים עצות טובות לזכות היכן מגעת כוחן של דמעות של תפילה
לפני המלך ב”ה ,ושואלים ודורשים כיצד של אימא!
ובמה נבוא לפני המלך ,הרי אנו יודעים היטב * * *
את מצבנו ...שמצד הדין לא נצא זכאים חלילה. מרן הגה”ק בעל “ויואל משה” מסטמאר
אך העצה היחידה בעדנו הלא היא להוחיל פני זצוק”ל היה מפורסם בעוצם גאונותו
המלך בבקשת ‘חנינה’ שממידת “חנון” (עי’ בתורה ,אשר כל רז לא אניס ליה ,וחשקתו
הגהת התוס’ ר”ה יז .):ומחפשים העצה כיצד העצומה באהבת תורה לא ידעה גבולות.
ובמה נוכל לחלות פני מלך מלכי המלכים, ַרחֵ ם עָ לֵ ינוּ ,וְ ֵתן ְ ּבלִ ֵּבנוּ ִ ּבינָה לְ הָ בִ ין וּלְ הַ ְֹש ִּכיל ,לִ ׁ ְשמֹעַ , ועל אף היותו גאון עצום בקי בכל מכמני
מלכו של עולם ,כדי שיחון אותנו ,שכן כלום חסר שוֹת וּלְ ַקיֵּם ֶאת ּכָל דִּ בְ ֵרי לִ לְ מֹד וּלְ לַ ּ ֵמד לִ ׁ ְשמֹר וְ לַ ֲע ֹ התורה חש תמיד שעדיין צריך הוא להספיק עוד
לפניו יתברך? ואם תצדק מה תתן לו. ַתלְ מוּד ּתו ָֹר ֶת ָך ְ ּבאַ הֲ בָ ה .וְ הָ ֵאר עֵ ינֵינוּ ְ ּבתו ָֹר ֶת ָך ,וְ ַד ֵּבק ועוד ...ולא היה לפניו שום רגע בטל מן התורה.
ברם מגלה אני לפניכם ,סיים הרבי ,שישנו ‘משקה’ יך ,וְ יַחֵ ד לְ בָ בֵ נוּ לְ אַ הֲ בָ ה וּלְ י ְִראָ ה ֶאת לִ ֵּבנוּ ְ ּב ִמצְ ו ֶֹת ָ וכידוע דרכו בקודש בתורה ועבודה במסירות נפש
אחד יחיד ומיוחד במינו האהוב עד מאד בשולחן ׁ ְש ֶמ ָך וכו’” – .שהיה זועק כל מילה ומילה בבכיות גבוה מעל גבוה ,ובעיקר היה זה בולט בענין השינה,
המלך ,הלא הוא משקה הדמעות ...כאשר איש נוראות כבן המתחטא לפני אביו. שמצידו לא היה זמן של ‘סיום’ הלימוד וסגירת היום,
ישראל פותח את ליבו ,ושופך דמעות כמים לפני לאחר אותה תפילה הודה האיש לרב ,ואמר רק היה ממשיך בתלמודו ביגיעה נפלאה בשמחה
המלך ,מזה המשקה המלך מתרצה עד מאד ,כד”א שאכן אחר תפילות ובקשות שכאלו ,אין מן רבה ובלב ונפש חפצה בלא שום הפסק עד לשעות
“קרוב ה’ לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת” התימה שזוכים למדרגות נשגבות ועצומות בתורה הקטנות והמאוחרות ביותר של הלילה ,ולא נתן את
(תהלים קמה ,יח) .וכאשר מגישים לפניו יתברך מזה הקדושה. דעתו ‘ללכת לישון’ כלל .ובמשך היממה כשהרגיש
המשקה החביב ,מיד הוא מתרצה ומתפייס ,ונותן משל נאה נשא על כך הרבי הקדוש בחכמת אלקים שכוחותיו אוזלים ממנו מעוצם יגיעת תורתו ,היה
לפניכם חנינה. שבקרבו: מנמנם מעט במידת ההכרח ,ושוב מתגבר כארי
ומנהגו בקודש של כ”ק מרן רבינו מסטמאר זצוק”ל, היה היה מלך גדול וחכם ,שהצליחה ממלכתו מאד, בתלמודו[ .ופשוט ,שאדם מן השורה בזמנינו אין
בעל ‘ויואל משה’ ,בדרשה המרטיטה שהיה נושא הוא השפיע מרוב טובו וחסדו על כל העם ,והנהיג לו לנהוג כך ,שכן אם יחסיר לילה אחד של שינה
ברמה מדי שנה לפני התקיעות בדמעות ובכייה מלכותו ביד רמה .ויהי היום באחד הערים חטאו הצריכה לו ,הרי הוא כבר מאבד את צלילות דעתו].
רבה ,להזכיר בדרשתו בשם זקנו הרה”ק בעל ‘ישמח אנשי העיר למלך ,והפרו את פקודת המלכות .הם בהזדמנות אחת נשאל אחד מגדולי הדור ,כיצד זכה
משה’ מאועהל זצוק”ל ,שבכל שנה ושנה בהגיע יום עמדו לקראת משפט קשה ,האמור להטיל עליהם אותו צדיק קדוש וטהור להשיג מדרגות עצומות
הדין עוזב מלך המשיח את היכלו העליון [הנקרא ‘קן קנסות כבדים ועונשים קשים ומרים – .אנשי העיר ונפלאות כאלו בתורה ובחשקות התורה.
ציפור’ כנודע] ,ונודד מקינו ומתייצב בפני בית דין לא ידעו את נפשם ,כיצד ניתן להינצל ממשפט קשה פתח אותו גדול את פיו בחכמה ,ואמר לו לשואל:
של מעלה ,כשהוא מוכן ומזומן לגאול את ישראל, ונורא זה? כידוע חוקי המלכות חמורים ונוקשים! כיצד בדיוק זכה להעפיל למדרגות שכאלו ,בוודאי
וממתין עומד ומצפה לראות כיצד יוכרע הדין ,ואם והמורד במלכות ענוש ייענש חלילה וחלילה ,ומי לא אוכל לדעת ,כי לא נביא אני ולא בן נביא ,ומי
ייצא המשפט מפי עליון שראויים ישראל להיגאל בזו ימרה את משפט עונש המלכות. יודע חשבונות שמים ,אם הוא בזכות אבות ,או
השנה. ברם ,עצה אחת יחידה עמדה בפניהם ,כהזדמנות בזכות נשמתו הנשגבה – .אבל זאת אציעך לבוא יום
ובאם חלילה יוצא הפסק מפי הבית דין לדחוק הקץ אחרונה להינצל מעונש המשפט .באשר נודע אחד להסתכל ולחזות בעבודתו הקדושה שבברכת
בשנה נוספת ,מיד הוא מתחיל לבכות לזעוק בקול חוקי המלכות ,שלמלך בכבודו ובעצמו ישנה זכות ‘אהבה רבה’ ,ותקבל קצת מושג כמה תפילות
מר צורח על צרת גלות השכינה וגלותם של ישראל “חנינה” ,ואף אם כל השופטים כולם דנים פה אחד ותחנונים צריך לשפוך כמים ,כדי לזכות לאהבת
שתיארך בשנה נוספת! וכל הפמליא רואים בבכיותיו לחובה ,ולא נמצא בו שום לימוד זכות וסנגוריה ,הרי התורה.
וזעקותיו ומשתתפים בתפילותיו. המלך בעצמו רשאי על פי חוקי המלכות ,לחון את ואכן נכנס האיש לתפילת שחרית אצל רבינו ,ובהגיעו
והיה הרבי הקדוש מסטמאר מסיים בקול נהמת אשר ירצה לחון ,ולפדות את הנידון מרדת שחת. לברכת אהבה רבה נעמד אצלו והביט בעבודתו בכל
ארי ,וזועק בבכיות עצומות מקירות ליבו“ :יודען! אך דא עקא ,שהמלך בהיותו ישר ונאמן לחוקי לב – .כאשר ידוע ומפורסם שמדי יום ביומו בהגיעו
האט רחמנות! שבשנה זו לא יצטער יותר מלך מלכותו ,לא היה מעניק חנינות בסתם בלי חשבון, לאותה ברכה בה מבקשים ומתפללים על ההצלחה
המשיח ,ולא יבכה כל כך במר ליבו ,חיזרו מהר שהרי לטובת קיום המלכות נוצרו כל החוקים הללו, בתורה ,היה מאריך בה מאוד ,והבכיות והדמעות
בתשובה שלמה והחישו את גאולתנו ופדות נפשנו, והענשת עוברי העבירה יש בה טובת קיום העמדת שהיה בוכה ומתחנן בקול רם הרעידו את אמות
ומהרה נזכה לשמוע בקול שופרו של משיח צדקנו המלכות ,ולכן היה קשה מאד להמציא ‘חנינה’ מאת הסיפין ,וכל בית המדרש היה רועש וגועש עימו,
במהרה בימינו!” אמן. ובפרט בהגיעו לתיבות“ :אָ בִ ינוּ אָ ב הָ ַרחֲ מָ ן ,הַ ְמ ַרחֵ ם,
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
4
