gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: ויצא (2026-11-16)

הבינני · HAVINEINI — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫במדבר‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל)‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬ויצא‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת ח'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪442‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שנ"ג‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת תולדות ל' חשון תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫אליעזר‪. .‬בןב‪. . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫העצמי ‪.‬‬ ‫הדרך להרגיש את לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הערך‬ ‫ובטחון אבל כבר יש לי | הדרך אשר‬ ‫אמונה | צריך‬ ‫מדורזה נופל‬ ‫פטרון קם‬ ‫על זה קמה תנועת המוסר | כשזה‬ ‫פטרו‪ | ‬ערך האדם אינו בר שינוי | תלמיד חכם בנחמת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫נלך בה | בעולם מבקשים קבלות‬ ‫שוטים | דברים חיצוניים אינם משפיעים | הצלחות חיצוניות אינן מוסיפות | ידיעה יבשה‬ ‫לא מספיקה | כוחה של חוויה | ידיעות מציפות מחוללות שינוי | אין מתרסקים מעבירה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫| הדרך אל ההרגשה החיה | מאכלים בריאים וגם מזמינים | הרגשה נעימה אחרי מעשה‬ ‫ליפאהנשמה תהלל י‪-‬ה | אכן שמע‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫יו"ט| כל‬ ‫"ר חנני'‬ ‫הכיפורים‬ ‫במוצאיהריום‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫טוב | הרגשת הרוממות‬ ‫אלוקים לקול תפילתי | אינני צריך שיוקירו אותי | השפעתה של התגברות על כל העולם‬ ‫'תשפ"ב בשביל‬ ‫פיו | נתינה‬ ‫אייר ה‬ ‫הפך– כ"ג‬ ‫קערה על‬ ‫)בחו"ל ומנגן |‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר של חזן‬ ‫הנשמה | כוחו‬ ‫הרגשתפרשת‬ ‫| נגיעותיו‪‬שלשלישי‬ ‫הרגשת הנשמה‬ ‫יום רביעי פרשת תולדות א' כסלו תשפ"ז‬ ‫התגוננות מדברים מסוכנים על פי התורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫האדם יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫מהמציאות |האד‪‬‬ ‫תתבייש‬ ‫הבטחו‪ | ‬אל‬ ‫מועיל‬ ‫שתי מערכות באדם | הגברת מערכת הנשמה על הגוף‬ ‫רוחניי‪‬הישרדות | מנגנון הבעל חי באדם | מרחיב את‬ ‫מפותח של‬‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעמנגנון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ממלאך |‬ ‫נחיצות‬ ‫יותר גדול‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רשימת הסכנות | צרכי האדם מרובים | מנגנון שמתחבר לשליליות | הכל הולך אחר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מעורבים‬ ‫פחדים‬ ‫שלו |מול‬‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫תובע את‬ ‫אי‪‬הגוף‬ ‫פסולה |‬ ‫לעומת זהירות‬ ‫זהירות טהורה‬ ‫הכוונה |‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬מפחד‬ ‫אשר אדם‬ ‫דעת |מול‬‫שהואשלנחו‪‬‬ ‫מכפיממקום‬‫בשידוכים | חייבים להישאר בפרופורציה | זהירות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫התגוננותצרי‪‬‬ ‫הרי‪ -‬האד‪‬‬ ‫ברח‬ ‫פשוטה‪,‬או ש‬ ‫לכ‪ | ‬הלחם‬ ‫לאופנוע‬ ‫הסיבה‬‫תמיד | חכם בעיני עצמו | מחבר מנוע של מטוס‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫בהמית | אתה ה' מגן בעדי | לא ליפול לגלגללהצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫חטאים‬ ‫בציון‬ ‫פחדו‬ ‫|‬ ‫ההרסני‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליחלו תשפ"ז‬ ‫ורצו‪‬תולדות ב' כס‬ ‫רחמי‪ ‬פרשת‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורריום חמישי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כח‬ ‫הלב ‪. .‬‬ ‫על"ה נת‪‬‬ ‫משפיעהקב‬ ‫מחשבות‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫ריבוי דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫הדבריםהאד‪‬‬ ‫שימתשל‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה כשיתמיד‬ ‫כשנגמר החשק |‬ ‫כך ניהפך לאנשים חיוביים | השינוי מתחיל כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בורא בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪ | ‬יש‬ ‫ידיעתולתוכן‬ ‫אינו סימן‬ ‫להטעל‬‫מיוסדת‬ ‫על לבו | חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם |‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בביתעליה‪‬‬ ‫הישנותחיובית‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫יצירת אווירה‬ ‫מנגד |כ‪ ‬על‬ ‫עולם‪ ,‬יש | ברוך אתה הוי"ה | והיו חייך תלויים לך‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫זיק קצר של מחשבה | סדר לעורר את הרגש |‬ ‫להשתמש‬ ‫בחברת אי‪‬‬ ‫הממורמרים |‬ ‫למנויאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהתשלום‬ ‫|‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כח להתגבר על העצלות | חינוך שמניב תוצאות | האדם מחנך את עצמו | כוחן‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫יצירת‬ ‫והלבאני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫המוח אי‪‬‬ ‫ההשתלטות של א‪‬‬ ‫של מחשבות הפוכות | מעגל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ת ו י צ א ה ' כ ס ל ו ת ש פ" ז‬ ‫שבנוגעאשון פרש‬ ‫יום ר‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪‬‬ ‫היא‪ :.‬לט‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ‪. . .‬‬ ‫לדו‪. . . ‬‬ ‫שצרי‪. . . . ‬‬ ‫וכמה‪. . . . . . . . .‬‬ ‫השאלה‪. . . . . .‬‬ ‫במחשבותכמה‬ ‫יסוד ‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫להשקיע‬ ‫של‬ ‫הצורך‬ ‫נחקק‬ ‫יש‬ ‫|‬ ‫קביים‬ ‫בלי‬ ‫הליכה‬ ‫אין‬ ‫|‬ ‫הזה‬ ‫הדור‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫נשתנה‬ ‫מה‬ ‫|‬ ‫החולפות‬ ‫הידיעות‬ ‫שאלת‬ ‫ויש נמחק | הגדרתם של ספרי יסוד | בנין זקוק ליסודות חזקים | רגילים היו‬ ‫במחשבות יסוד | בהירות בתכלית החיים | האם ההצלחה תלויה בשטריימל? | לא יוכלו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫להבנות עליהם כל אחד מוצא את הקרוב ללבו | בדיחה מוצלחת ובלתי מוצלחת | אכשר‬ ‫דרי בהשגחה פרטית | אהוב את עצמך ורכוש כבוד | החכמה תחייה את בעליה |‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כשמחשבות היסוד מבולבלות | להשקיע בעבודת שורשים | מה ש'נייעס' עושה מבן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אדם | אשריך בעולם הזה‬ ‫י ום ש נ י פ ר ש ת ו י צ א ו ' כ ס ל ו ת ש פ" ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . . .‬נ‬ ‫מעבר ‪. . . .‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תחנתפיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫הר"רהוא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שהעולם‬ ‫לחיות עם ההבנה לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫התעופה | הרגשת האדם שאינו‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫חברות‬ ‫פטרון מדור‬ ‫שמעשרת את‬ ‫בדרך לא צריך רהיטים | סברא‬ ‫חסרונות בשידוכים שמאבדים את‬‫אמונה |ובטחו‪‬‬ ‫החשובים‬‫הדבריםמדור‬ ‫מובן | חיזוק החשיבות של פטרו‪‬‬ ‫חשיבותם | העשרים לחודש כספר מוסר | הזמן הוא השחקן הראשי | התעסקות בזוטות‬ ‫ביום החופה | התרחקות בזמן מעמעמת את הצער | חיזוק המבט הטרקליני בכל עת |‬ ‫בסולםפסח ז"ל‬ ‫החשיבות | פתיחת הגמרא על‪-‬ידי‬ ‫הבהירותהרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫התראה תוך כדי דיבור | חיזוק‬ ‫"ר חוויה של יום טוב אצל הרבי | בין גדלות לקטנות‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הטרקלין |‬ ‫סגירתה | חוויה חושית של‬ ‫| טוב ללכת אל בית אבל | ציורים גשמיים בשביל החיבור | והחי יתן אל לבו | המלחמה‬ ‫על החושים | האשלייה של עולם הפרסום | מדוע להפוך– את הפרוזדור לטרקלין?‬ ‫כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫ערש"ק פרשת ויצא ח' כסלו תש"פ‬ ‫חובת הידיעה בעת הנסיון שאין הקב"ה בא לרחק אלא לקרב ‪ . . . . . .‬סב‬ ‫סימן יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫אבות– א‪‬‬ ‫ואמהות‬ ‫תמיד‬‫מעשה‬‫מועיל‬‫הבטחו‪‬עוד |‬ ‫ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה | זכור אזכרנו‬ ‫צדיקים‬ ‫של‬ ‫תולדותיהם‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫|‬ ‫בנים‬ ‫חשוכי‬ ‫רוחניי‪ ‬צדיקים‬ ‫לעניני‪ ‬לבטחון |‬ ‫אשמה מפריע‬‫הרגשתבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לבנים |‬ ‫מעשים טובים | ויוסף אברהם ויקח אשה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬שישי‬ ‫שיעורי ליל‬ ‫מדור‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לכ‪‬פ"ד‬ ‫הסיבהלו תש‬ ‫לרוחניותפא‪,‬רשת‬ ‫על ויצא י"ז כס‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬ליל שישי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‪ . .‬סו‬ ‫יותר‪. . . . . .‬‬ ‫ברוחניות‪. . . .‬‬ ‫להצליח‪. . . . . . .‬‬ ‫האמצעי‪‬ותהנה! ‪. .‬‬ ‫הרים ‪ -‬שב‬ ‫רכבתבכל‬ ‫עלינוהם כמו‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬החיים‬ ‫שאי‪‬אלשיי‪‬‬‫ג‪ ‬בדרך‬ ‫בגשמיות|‪ .‬מה‬ ‫הקשיים‬ ‫להצליחאל התכלית‬‫העוולות שהובילו‬ ‫|‬ ‫בגלות‬ ‫השרויים‬ ‫לאנשים‬ ‫מדריך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כל בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫החדש |‬‫הספרבלי‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הראשון של‬ ‫הפרק‬ ‫היעד | מתקדמים בלי לעצור את התוכניות |כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ההצלחה תלךהרוחנית של האד‪‬‬ ‫ושמרתיך בכל אשר‬ ‫המעברים הם לכתחילה | הנה אנכי עמך כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה ויצא י"ז כסלו תשפ"ד‬ ‫ללמודפרשת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינוליל שישי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪‬לא יעריכו את החלטותיך בעבודת ה' ‪ . . . . . .‬ע‬ ‫להשתמש‬ ‫מלמדתזה אותנו‬ ‫שאחרים‬ ‫תשלים עם‬‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בני והבנות בנותי | אין לך זכות קיום | הגוי לעולם לא יבין אותך | אין לצפות‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הבנים‬ ‫למשוב חיובי | אין צורך לשכנע את הזולת | שום נזק לא ייצא מזה | האדם הזועף‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫תפקיד חשוב‬ ‫במילוי‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהשפ"ד‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫וכמה ויצא י"ז כסלו ת‬ ‫כמה פרשת‬ ‫פישישי‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪‬ליל‬ ‫כשהאד‪ . ‬עד‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫בעבודתו ‪.‬‬ ‫ונאמנותו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מסירותו צרי‪‬‬ ‫במדת גשמיי‪.‬‬ ‫תלויה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האדם‬ ‫בנוגע‬ ‫הצלחתנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ויפרוץ האיש מאוד מאוד | אנו חיים בדור שאוהב נוחות | מתחילים לשנות את התפיסה‬ ‫| לבן ניסה להתחנף ליעקב | בפה חנף ישחית רעהו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שנ"ג‬ ‫קמ"ז‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שנ"גובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשון תשפ"ז‬ ‫אמונה ל'‬ ‫מדורתולדות‬ ‫יום שלישיפטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הדרך להרגיש את הערך העצמי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫רם‪ ,‬כדי שכל גדולי הדור המכובדים ישמעו‪:‬‬ ‫על זה קמה תנועת המוסר‬ ‫"כמה עולה לתקן נעל כזו?" הוא התכוון‬ ‫'תשפ"באתה באמת‪.‬‬ ‫אל – כ"ג‬ ‫תחשובאייר ה‬ ‫ששכחנו מי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫בירושלים עיה"ק ת"ו התגורר החסיד‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לומר‪:‬‬ ‫הוותיק רבי נטע ציינווירט זצ"ל‪ .‬גם התגורר‬ ‫העשיר התבייש כל כך‪ ,‬עד שנפל מתעלף‪.‬‬ ‫בה תלמיד חכם עצום וירא שמים מרבים‬ ‫כשראה רבי ישראל סאלאנטער‪ ,‬לאיזו‬ ‫הגרי"ז‬ ‫הגאון רבי זאב צ'צ'יק זצ"ל מתלמידי‬ ‫דרגת שפל יכול יהודי להגיע מחמת קנאה‪,‬‬ ‫בבית‬ ‫שניהם‬ ‫מבריסק זצ"ל א‪ .‬פעם נפגשו‬ ‫יודע‬ ‫המוסר‪ .‬כך‬ ‫את – א‪‬‬ ‫תנועת האד‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫להקים‬ ‫הבטחו‪‬בלבו‬ ‫החליט‬ ‫הכנסת של 'זכרון משה' ור' וועלוול סיפר‬ ‫רבי רוחניי‪‬‬ ‫ישראל‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫להגה"צ‬ ‫הבטחו‪‬גרם‬ ‫נטע מה‬ ‫נחיצות‬ ‫לר'‬ ‫וועלוול‪.‬בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫סיפר ר'‬ ‫אי‪‬‬ ‫סאלאנטער זצ"ל להקים את תנועת המוסר‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אמר לו ר' נטע‪ :‬לדעתי‪ ,‬לא התנהגותו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הענידברי‪‬‬ ‫עוררה את רבי‬ ‫הסנדלרמול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מעשה שהיה כך היה‪ :‬בווילנא היו שני מכפי‬ ‫המבישה של‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬תנועת‬ ‫הרי את‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫להקים‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫סאלאנטער‬ ‫ישראל‬ ‫סנדלרים‪ ,‬אחד מהם הצליח מאוד ועזב את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהעשיר‪.‬‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫התעלפותו של‬ ‫להצליחאלא דווקא‬ ‫המוסר‪,‬‬ ‫מלאכת הסנדלרות לטובת מסחר מכניס‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫יותר‪ ,‬התעשר‪ ,‬ואף זכה להשתדך עם גדולי להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הגיעה‬ ‫היכן‬ ‫עד‬ ‫כשראה‬ ‫הזדעזע‬ ‫הוא‬ ‫לבטוחקרה?‬ ‫מה כבר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫ברכה בעמלו ונשאר‬‫לעורר‬ ‫כדי ראה‬ ‫שניתנו‪ .‬לנו‬ ‫השני‪ ,‬לא‬ ‫הדור ב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫העשיר‪.‬בלי‬ ‫הכבוד של‬ ‫ברוחניות‬ ‫תאוותהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫אם מישהו אומר לו משפט כזה‪ ,‬זו סיבה‬ ‫לנו‬ ‫כשהעשיר"ה נת‪‬‬ ‫הוביל את‬ ‫אחת‪,‬אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננופעם‬ ‫שייצא‬ ‫ואביון‪.‬‬ ‫עני‬ ‫בנו לחופה עם בת גדולים‪ ,‬השתתף בשמחה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫להתמוטט? זה מה שהביא אותו להבנה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫גם הסנדלר העני‪ ,‬והתמלא קנאה‪ :‬היתכן מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שחייבים ללמד את בני ישראל לעבוד על‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬כזה‪.‬‬ ‫הישנותלמקום‬ ‫כדי על‬ ‫שלא יגיעו‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫שחברי עלה לגדולה ואני נותרתי מאחור?! נחזור‬ ‫פנימיותם‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הוא לא היה יכול להתאפק‪ ,‬כי קנאתו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ר' נטע אמר ככה‪ :‬העשיר היה צריך‬ ‫בערה בו‪ .‬באמצע החופה שלף את נעלו‪,‬‬ ‫לעצמיכי‬ ‫וכשאני אותי‪,‬‬ ‫אותי‪,‬לי החיית‬ ‫"שימחתלי מי‬ ‫לומר‪ :‬אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫אותו בקול‬ ‫חובת‬ ‫ושאל בעל‬ ‫העשיר רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫המחותן‬ ‫כבראללמדנו‬ ‫ניגש‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫א‪ .‬הגרי"ז מבריסק התבטא פעם‪ :‬מקובל אצל בני אדם שיש חסידים ויש מתנגדים‪ ,‬אך זה אינו נכון‪ ,‬כי רק‬ ‫אי‪‬‬ ‫האחרים‪,‬‬‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫גר"אניק‪ .‬כל‬ ‫שצרי‪ ‬בשם‬ ‫וכמה את ר' וועלוול‬ ‫השאלה‬ ‫אפשר לקרוא‬ ‫לקרואפיבשםכמה‬ ‫חסיד‪ ,‬ורק‬ ‫אפשר נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ציינווירט‬ ‫של‬ ‫את ר' נטע‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫זה‬ ‫לא‬ ‫אינם‬ ‫ב‪ .‬בספר חסידים מובא‪ ,‬שפעמים שהקב"ה נותן כסף לאדם רק כדי שירצו להשתדך עמו‪ ,‬וכך יזדווגו הזיווגים‬ ‫שהוכרזו מלמעלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫‪ -‬הוא לא יהיה רעב‪ .‬כשישמע שמדברים‬ ‫הזכרתי לי את עברי"‪ .‬מכך שהוא איבד‬ ‫על חומרתם של הקנאה‪ ,‬התאוה והכבוד‪,‬‬ ‫עשתונותיו‪ ,‬מסתבר שצריך ללמוד‪ .‬מי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יאמר‪" :‬כנראה שבימים עברו היו נסיונות‬ ‫שאינו לומד‪ ,‬עלול לאבד את עצמו לגמרי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קשים בדברים כאלה‪ ,‬כמו שהיה אז נסיון‬ ‫של עבודה זרה"‪.‬‬ ‫לאיבוד בגלל דיבור אחד לא נעים‪.‬‬ ‫כשזה קם זה נופל‬ ‫אבל כבר יש לי‬ ‫צריך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫זו נקודה עמוקה שצריך לשים לב אליה‪,‬‬ ‫בעצם הנושא שאנו עוסקים בו כעת‬ ‫ובטחון‬‫מדור אמונה זהו‬ ‫פטרון‬ ‫ואפשר לראות בה את החילוק בין ספרי‬ ‫בחובת הלבבות‪ ,‬כאשר האדם עוסק‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מוסר לספרי החסידות‪ .‬הגוף יכול למשוך‬ ‫במצוות בכלל‪ ,‬ובמצוות שאחרים שותפים‬ ‫את האדם לפחיתות נוראה‪ :‬קנאה‪ ,‬חיפוש‬ ‫בהן בפרט‪ ,‬אם אינו עובד על לבו לבטוח‬ ‫בזה‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וכיוצאלע"נ‬ ‫כבוד‪ ,‬התכבדות בקלון חבירו נלמד‬ ‫בה'‪ ,‬הוא שם דגש חזק על ריצוי אחרים‪.‬‬ ‫לכמה‬ ‫דברים שגורמים לו להרגיש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫טובהר"ר‬‫ביבדלחט"א‬ ‫מה שיגרום לו להרגיש שהצליח ולהנות‬ ‫רגעים‪ .‬אפשר במשך כל החיים להוכיח את‬ ‫ממעשיו ויהיה תלוי בשאלה כמה בני אדם‬ ‫האדם‪ :‬אלו דברים כל כך פחותים‪ ,‬למה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ממנו הוכמה‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל נהנים‬ ‫הם מוקירים‬ ‫ומרוצים‬ ‫במדברדברים‬ ‫פרשתלעשות‬‫שלישיאסור‬ ‫יו‪ ‬אותם?‬‫אתה מחפש‬ ‫אותו‪ .‬אבל אם עבודתו היא לבטוח בה'‪,‬‬ ‫כאלו‪ .‬הם כל כך נמוכים ובזויים!‬ ‫הרי הוא לומד את הדרך לא להיות תלוי‬ ‫בזה כלל‪.‬‬ ‫אך יש דרך אחרת‪ ,‬שבה האדם מבין‬ ‫מאוד את חשיבות נשמתו עד שהוא חש‬ ‫האד‪‬לא די‬ ‫יודע‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫אתא‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫מועילללמוד‬‫הבטחו‪ ‬צריך‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫אותה‪ .‬הרגשת נשמתו מציפה אותו‪,‬‬ ‫בדיבורים‪ ,‬אלא עליו ללמוד כיצד להגיע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫משביעה ומרוממת אותו‪ ,‬ואז כבר אין אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לסיפוק כל כך עמוק‪ ,‬שלא רק ישמש לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬טוב‪ ,‬אלא‬‫שעשה דבר‬‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫חיצוני לכך‬ ‫צורך לדבר אתו על פחיתות המדות אי‪‬‬ ‫כאישור‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬לקחת את‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫לומד כיצד‬ ‫יתמלא שהוא‬ ‫הנאה‪ .‬הוא‬ ‫הרעות‪ ,‬כי הדבר אינו נוגע אליו‪ .‬מדוע ילך מכפי‬ ‫הריבריא‬ ‫חג‬ ‫אוכל‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫אם יש לו‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מקולקל‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬אוכל‬ ‫לקחת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬קרבת‬ ‫ומעצם‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫המצוה‬ ‫ההנאה לכ‪‬‬ ‫מעצם‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫תאכל‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הדי‪‬להזהיר‪ :‬אל‬‫יו‪‬צריך‬ ‫הוארעב‬ ‫השבועותאדם‬ ‫ועסיסי?‬ ‫לאחרים‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרשקשור‬ ‫משהוא‬ ‫להצליחולאט לאט‬ ‫ברוחניותכל מה‬ ‫אלוקים‪,‬‬ ‫יודע שאתה רעב‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשאני בכל‬ ‫המאכלים האלה‪.‬‬ ‫כ‪‬את עלינו‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫חושבים‬ ‫ומה‬ ‫עליו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫מסתכלים‬ ‫איך‬ ‫כגון‬ ‫יותר‪ ,‬אבל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫תרגיש טוב‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כדי זהלעורר‬ ‫שברגע‬‫שניתנויודעלנו‬ ‫ואני‬ ‫בעיניו‪.‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הולך ומאבד מחשיבותו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫אחר כך תתייסר‪ .‬כמשל שמביא רבינו כלל הצלחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ממנו מאוד‪,‬‬‫נהנים של‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה שאחרים‬ ‫כל כשיאמרו לו‬ ‫המחבר באחד שהולך במדבר ומוצא מים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמישהו‬ ‫זקוק אי‪‬‬ ‫לכך‪ .‬אולי‬ ‫ידיעתו‬‫עלאינני‬ ‫מיוסדת‬ ‫בלבו‪:‬‬ ‫יאמר‬ ‫עכורים‪ .‬הוא צמא ואין לו במה להרטיב את‬ ‫מה‬ ‫מים ללמוד‬ ‫עכורים‪ ,‬הוא‬ ‫ועלינו‬ ‫וכיוןתמיד‪,‬‬ ‫שהוא מוצא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שפתיו‪,‬‬ ‫כמו אדם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות חסר‪.‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫עללי זה לא‬ ‫כ‪ ‬זה‪,‬‬ ‫א‪ ‬את‬‫נחזורצריך‬ ‫אחר‬ ‫ומודיעים לו שהביאו לו‬ ‫בדלת‬ ‫לו‬ ‫שדופקים‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה לשתותם‪ ,‬ולכן צריך להזהירו שלא‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫רוצה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מקרר במתנה‪ .‬והוא עונה‪ :‬אני אסיר תודה‬ ‫רעב‬ ‫כשהאדם‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫גם‬ ‫כך‬ ‫‪.‬‬‫אלה‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ישתה‬ ‫עכשיו‬ ‫לעצמי‬ ‫זקוק‬ ‫אני אינני‬ ‫וכשאני‬ ‫דווקא‬ ‫מי לי‬ ‫אך לי‬ ‫מאוד‪,‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫לכם‬ ‫בפנימיותו כי אינו מכיר את מעלת נשמתו‪,‬‬ ‫חובת‬ ‫דבר בעל‬ ‫נורא‪ .‬היא‬ ‫בהקדמתהיארבינו‬ ‫כבר למדנו‬ ‫להזהירו‪ :‬קנאה‬ ‫צריך‬ ‫אני איני בעל מדרגה‬ ‫למקרר‪ .‬אולי השכןמהצריך‪.‬‬ ‫גדול‪ .‬אני פשוט לא צריך‪ ,‬כי כבר יש לי‪.‬‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬העולם‪.‬‬ ‫האדם מן‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫מוציאה את‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬האדם‬ ‫רוצה‬ ‫להיות להביא את‬ ‫המחבר רוצה‬ ‫רבינוהבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫למשל‪ ,‬ללמוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע יזכה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אבל אם‬ ‫נחו‪ ‬האדם‬ ‫משהוא‬ ‫למקום שבו יאמר‪ :‬אני לא צריך כי כבר יש‬ ‫תורה כראוי ויזכה לאור שבתורה‪ ,‬לאור‬ ‫לי‪ .‬האדם יאמר כך‪ :‬אני צריך הרגשת ערך‪,‬‬ ‫שבקרבת האלוקים ולאור שבמזמור תהלים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הצלחה גדולה‪ ...‬כך גם כשהאדם חושב בינו‬ ‫בהחלט‪ .‬בשר ודם אנכי ויש לי צורך גדול‬ ‫לבין עצמו על ערכו‪ ,‬הוא מחפש דברים‬ ‫להרגיש מוערך‪ ,‬ואני זקוק לתזכורת לכך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שעשה בעבר ושיכול להראות עליהם‪.‬‬ ‫בכל יום‪ ,‬כדי להתמלא מכך חיות‪ .‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחפשים קבלן בניה לבניית בנין גדול‪.‬‬ ‫האם אני צריך שזה יגיע מבחוץ‪ ,‬שמישהו‬ ‫ידפוק לי בדלת ויתן לי ערך? לא‪ ,‬יש לי‬ ‫מגיע מישהו להציע את עצמו‪ .‬שואלים‬ ‫כבר מספיק‪.‬‬ ‫בנית? והוא עונה‪ :‬בניתי את‬ ‫אותו‪ :‬מה כבר‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שבמקום פלוני‪ .‬הוא נותן להם את‬ ‫ובטחון‬‫הבנין‬ ‫הדרך אשר נלך בה פטרון מדור אמונה‬ ‫ואומר‪ :‬אתם יכולים ללכת לשם‬ ‫הכתובת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אנו מחפשים אפוא את הדרך להגיע‬ ‫ולראות‪ .‬הבנין כבר עומד על תילו ארבעים‬ ‫למקום הזה‪ .‬האדם אומר‪ :‬המקום הזה מלא‬ ‫שנה‪ .‬אני בניתי אותו‪.‬‬ ‫אליו‪".‬נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אור‪ ,‬אבל תלמד אותי איך מגיעים‬ ‫נלמד לע‬ ‫בודק את עצמו אם הוא‬ ‫כשהאדם‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בעל ערך‪ ,‬אין הכרח שיהיה בנין הרשום על‬ ‫בשיעור הקודם דיברנו מעט מדי על כך‬ ‫שמו‪ ,‬אך כל פעולה שעשה והביאה לידי‬ ‫דרך‬ ‫שאנו זקוקים להרגשת ערך‪ ,‬אך יש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫לקחתה‬ ‫טוב‪ ,‬ויש‬ ‫פרשת דרך‬ ‫ממקום לא‬ ‫לקחתה יו‪‬‬ ‫שהוא בעל ערך‪.‬‬ ‫שמגלההלו‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי(היא זו‬ ‫במדבר )בחו"ל תוצאה‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫כמובן שהוא בודק גם מה אומרים ברחוב על‬ ‫אותה‬ ‫שלקחת‬ ‫אמרנו‬ ‫‪.‬‬ ‫ונכון‬ ‫ממקום טוב‬ ‫כך‪ .‬הכל תלוי אם ברחוב הוא נחשב לסיפור‬ ‫ממקום לא טוב פירושו לקבל אותה‬ ‫הצלחה או לא‪ .‬כך נמצא שהאדם מחפש‬ ‫מאישורים של בני אדם‪ ,‬ולקחת אותה ממקום‬ ‫הכרה ואישור מבחוץ‪ .‬הוא צריך שאחרי‬ ‫טוב פירושו כשהאדם מקבל מתנה ואומר‬ ‫משהו‪.‬יודע‬ ‫מזההאד‪‬‬ ‫–‬ ‫תמידיישארא‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫דבר מה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬עשה‬ ‫שהוא‬ ‫לעצמו‪ :‬אם מישהו חושב עלי ומתאמץ‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫שיש בי‬ ‫הבטחו‪‬להיות‬ ‫נחיצות‬ ‫בשבילי ‪ -‬חייב‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שינוירוחניי‪‬‬‫דברי‪‬‬ ‫מול בר‬ ‫כראוי אינו‬ ‫לבטוח האדם‬ ‫אי‪ ‬ערך‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקזההפע‪‬‬ ‫ביתר בהירות‪,‬‬ ‫שבועות‬ ‫יסוד עמוק‬ ‫לכבודנלמד‬ ‫כעת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬כך גם עם‬ ‫מוללדבר על‬ ‫במציאות‬ ‫נחו‪)‬אפשר‬ ‫אכן שהוא‬‫מכפי‬ ‫חריפא‬ ‫חג‬ ‫יותרהרי‬ ‫בסכינא‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫דיוק‪ ,‬נחלק‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ליתרבנוגע‬ ‫או‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬מונים(‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בוודאי עשרת‬ ‫פשוטה‪,‬נכוןשהרי‬ ‫אצל יהודי זה‬ ‫הסיבהכילכ‪‬‬ ‫גוי‪ ,‬אם‬ ‫כך‬ ‫נכונה‪,‬‬ ‫א‬ ‫הבלתי‬ ‫לדרך‬ ‫הנכונה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬‫הדרך‬ ‫בין‬ ‫ערכו של אדם אינו דבר שצריך לרכוש‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שהדברים יהיו מחודדים בפי האדם‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬כאילו נאמר‪ :‬אם עשית כך וכך‪ ,‬יש‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫וכשיישאל‪ ,‬יוכל להשיב בהגדרות ברורות‬ ‫לך ערך‪ .‬נניח שהאדם מעודו לא עשה דבר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הדרךרחמי‪‬‬ ‫הבלתי נכונה‪.‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי ומהי‬ ‫הדרךלנוהנכונה‬ ‫שניתנו‬ ‫מהי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחרוצה‬ ‫אך אינך‬ ‫עשה‪,‬בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫גרוע מזה‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫בחייו‪ ,‬או‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫לדעת מה‪ .‬הוי אומר‪ :‬אם יצטרך לכתוב את‬ ‫כל‬ ‫קבלות נפלאי‪‬‬ ‫מבקשים‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בעולם ברוחניות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כשלונות‬ ‫מיד אי‪‬‬ ‫מאתיים‬ ‫ידיעתו‬ ‫יוכלעללשלוף‬ ‫מיוסדת‬ ‫עברו‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שאנו‬ ‫ועלינוהגדולות‬ ‫שמועילי‪‬אחתתמיד‪,‬‬ ‫מהטעויות‬ ‫הנה‬ ‫שיש‬ ‫מה‬ ‫זה‬ ‫השולחן‪.‬‬ ‫על‬ ‫ולהניחם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לו‬ ‫שהיו‬ ‫בהירות‪ .‬לא נעימה‪ ,‬אבל‬ ‫נביא דוגמא‬ ‫להראות‪.‬‬ ‫לו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מודדים את‬‫אותנו שאנו‬ ‫מלמדתזה‪ ,‬היא‬ ‫התורה‬ ‫עושים בנושא‬ ‫כדי לקבל יותר‬ ‫אלה‪ .‬פעולות‪ ,‬לפי הצלחות‪ ,‬ולפי‬ ‫ערכנו לפי‬ ‫ההכרח לא יגונה‪ ,‬האדם אומר‪ :‬אתה רוצה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ירד‬ ‫וכשאני אחד‬ ‫ראהליאת ילדיי‪.‬‬ ‫ערכי?‬ ‫ראייתם של אחרים את מעשינו‪ .‬אם עשיתי‬ ‫לעצמי‬ ‫לי מי‬ ‫מה אני‬ ‫לדעת אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫גדולים‪,‬בעל‬ ‫דברים רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫ואחד השתגע וירד‬ ‫השתגע אני‬ ‫מה‬ ‫מהדרך‪ ,‬אחד‬ ‫אם יש לי‬ ‫עשיתי‬ ‫כבר אם‬ ‫הרבה‪,‬‬ ‫מהדרך‪ .‬זה מה שיש לי להראות‪ .‬אין לי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע את עצמו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כשאדם מציע‬ ‫הצלחות לשער‬ ‫מוכחות‪...‬‬ ‫הלבבות‬ ‫אחרים‪.‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬‫ילדים‬ ‫כמה קורות‬ ‫וכמה‬ ‫פיממנו‬ ‫ומבקשים‬ ‫במקום חדש‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫לעבודה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫מחנך‬ ‫הייתי‬ ‫קבלות‪.‬‬ ‫לי‬ ‫יש‬ ‫עונה‪:‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬‫הוא‬ ‫חיים‪,‬‬ ‫לפי המציאות האמיתית‪ ,‬ערך האדם‬ ‫במוסד פלוני עשר שנים‪ ,‬אתם יכולים לברר‬ ‫אינו מושפע כלל מדברים חיצוניים‪ ,‬אף לא‬ ‫שם עלי‪ ,‬וכן עבדתי במקום פלוני והיתה לי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫מרגלית‪ .‬העובדה שהיא טמונה בבוץ אינה‬ ‫מהדברים הגדולים ביותר או מהכשלונות‬ ‫מורידה מאומה מערכה‪ .‬ברור שהיא נמצאת‬ ‫הגדולים ביותר‪ ,‬רבים ככל שיהיו‪ .‬שום דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עכשיו במצב לא נעים‪ ,‬וברור שכשהיא‬ ‫חיצוני אינו מעלה ומוריד בערכו של אדם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נקייה‪ ,‬מצוחצחת ונוצצת ומונחת בקופסה‬ ‫יקרה‪ ,‬נעים יותר להסתכל עליה‪ ,‬אך ערכה‬ ‫אפילו מי שהוא בעל כשרון נפלא‬ ‫ומסתכסך עם כל מי שבא עמו במגע‪ ,‬וכן‬ ‫אינו משתנה כלל על ידי מקום הימצאותה‪.‬‬ ‫מי שרואים אצלו כל פחיתות מסוג אחר‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בבוץ היא שווה בדיוק כפי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כשהיא נמצאת‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫שום‬ ‫הר"ר‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫ערכו בתור אדם אינו נפגע‬ ‫שווה בקופסה‪.‬‬‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהיא‬ ‫פטרון‬ ‫להעלות את‬ ‫דבר אינו יכול להוריד או‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ערכו‪ ,‬כולל כל סוג של התנהגות טובה או‬ ‫מעשים שבכל יום‪ :‬אדם שקיבל בירושה‬ ‫רעה‪.‬‬ ‫מחסן מלא בגרוטאות ובגדים ישנים‪ .‬הוא‬ ‫שוטים לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬‫תלמיד חכם בנחמת נלמד‬ ‫מחליט לעשות שם סדר‪ ,‬מוציא עוד‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫גרוטאה ועוד גרוטאה ועוד בגד ישן‪,‬‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אמת נכון הדבר שהתנהגות יכולה‬ ‫ופתאום מתגלה לו אוצר‪ .‬הוא מוצא ספר‬ ‫לספר על מה שקורה בתוך אדם פנימה‪,‬‬ ‫עתיקות כמה‬ ‫סוחר‬ ‫אצל‬ ‫לברר‬ ‫–‬ ‫הולך‬ ‫עתיק‪,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבראמור‬ ‫הערך פרשת‬ ‫נמדד בזה‪.‬‬ ‫אין שלישי‬ ‫אך עדיין יו‪‬‬ ‫הוא שווה‪ ,‬ומתברר לו שהוא שווה הון רב‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬תלמיד חכם שנוטל את הרגשת‬ ‫הספר היה שווה גם קודם‪ ,‬אלא שהוא לא‬ ‫ערכו מכך שהוא יודע ללמוד ‪ -‬עושה טעות‬ ‫ידע על כך‪ ,‬כי הספר היה טמון מתחת לכל‬ ‫גדולה‪ .‬איננו מדברים על כך שהוא הולך‬ ‫הגרוטאות‪.‬‬ ‫לספר לאחרים כמה הוא יודע‪ .‬אנו מדברים‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אפילו בינו לבין עצמו‪ .‬הוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫האדם במהותו יש לו ערך שחזק‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אינני אפס מאופס‪ .‬ברוך השם‪ ,‬אני יודע‬ ‫כברזל‪ ,‬ואין דבר שיכול להשפיע עליו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫האם מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫כמה מסכתות בעל פה‪ .‬האם להודות על‬ ‫לקיים את‬ ‫מחויבים‬ ‫לכאן‪.‬‬ ‫לכאן או‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫האםדברי‪‬‬‫בוודאי‪ .‬מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫ונדבר עליו‬ ‫לגמרי‬ ‫שבועות אחר‬ ‫לכבודזהו נושא‬ ‫כך? ‪-‬‬ ‫אסור לעבור‬ ‫המצוות? ‪-‬‬ ‫בנוגעמדברים עכשיו על הרצון‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אנו‬ ‫אי"ה‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫עבירות? ‪ -‬בוודאי‪ .‬אין זה הנושא שאנו‬ ‫הסיבה‬ ‫הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הואלויו‪‬‬ ‫ערך‪.‬‬ ‫השבועותשיש‬ ‫להרגיש‬ ‫משהואהצורך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מדברים על‬ ‫ברוחניותאנויותר‬ ‫להצליחבו עכשיו‪.‬‬ ‫עוסקים‬ ‫חשיבותו‪,‬‬ ‫את‬ ‫להרגיש‬ ‫לאדם‬ ‫שיש‬ ‫העמוק‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫האדם רוצה לדעת כמה הוא שווה‬ ‫והוא הולך ומביא לכך ראיות שחלקן דברים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ואומר‪ :‬תן לי לראות מי הם ילדיי‪ ,‬תן לי‬ ‫חשובים ביותר‪ .‬אולם בסופו של דבר מדובר‬ ‫לנו‬ ‫יודע‪ ,‬נת‪‬‬ ‫תן לי‬ ‫מסכתותאכ‪‬אניהקב"ה‬ ‫כמה לטובה‪.‬‬ ‫לבדוק דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫בדברים חיצוניים‪ ,‬בפעולות ובתוצאות‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫עלי‪ ,‬תן לי‬‫אומריםכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחהעולם‬ ‫לשמוע מה‬‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫לנושא הערך‪.‬‬ ‫שום שייכות‬ ‫להם על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ואין‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אתה‬ ‫ועלינועושה‪ .‬אם‬ ‫אילו תמיד‪,‬‬ ‫שידוכים אני‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לראות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ערכך במוחך‬ ‫להשתמש‬ ‫תמונתאי‪‬‬ ‫מלמדתאת אותנו‬ ‫התורה לבנות‬ ‫רוצה‬ ‫אינן מוסיפות‬ ‫חיצוניות‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הצלחותיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫דברים חיצוניים‪ ,‬כולל דברים‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ההצלחות שהיו לאדם‪ ,‬יכולות אמנם‬ ‫רוחניים‪ ,‬אתה טועה טעות גדולה‪ ,‬כי אלה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ערכךבעל‬ ‫אינו נבנה‬ ‫לערכך‪.‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנוכלל‬ ‫כברשייכים‬ ‫אינם‬ ‫אבל אין להן קשר‬ ‫לעזור לו בעבודתמהה'‪,‬אני‬ ‫לערכו‪ .‬מדובר במתנות שהקב"ה נתן לו‪,‬‬ ‫ידם‪ .‬לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫על‬ ‫הלבבות‬ ‫הקב"ה‪ :‬עזר‬ ‫אי‪‬‬ ‫למשל‪,‬בה היא‬ ‫כך‪ ,‬לדו‪‬‬ ‫מחוצה לו‪.‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה והןהשאלה‬ ‫חיבוריו‬ ‫את‬ ‫לחבר‬ ‫זצ"ל‬ ‫דברים חיצוניים אינם משפיעים‬ ‫חפץ הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫חיים‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬לצרי‪‬‬ ‫הנפלאים‪ ,‬כפי ששמעו אותו פעם עומד‬ ‫דוגמא לדבר‪ :‬מרגלית ששקועה בבוץ‪.‬‬ ‫ומשבח‪ :‬אני מודה לך שנתת לי את החפץ‬ ‫ערכה של המרגלית נובע מעצם היותה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כשמדברים על חמימות בתפילה יש ויכוח‬ ‫חיים‪ ,‬את שמירת הלשון ואת המשנה ברורה‪.‬‬ ‫נפוץ בין מחנכים‪ .‬גישה אחת אומרת‪:‬‬ ‫אתה רואה שהקב"ה הטיב עמך‪ ,‬ואתה יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תלמדו אותם יותר על משמעות התפילה‪,‬‬ ‫לעבוד עם ההטבה‪ .‬זהו דבר חיצוני‪ ,‬זה לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תחברו אותם ליסודות התפילה‪ ,‬תלמדו‬ ‫אותם את פירוש המילות‪ ,‬תלמדו אותם‬ ‫אתה בעצמך‪ .‬זו התוצאה והיא דבר קדוש‬ ‫מאוד‪ .‬אפילו שמחה של מצוה‪ ,‬אתה יכול‬ ‫שהתפילה מועילה‪ ,‬הראו להם לשונות‬ ‫לעשות עימה דבר גדול‪ .‬אבל ערכך כבר‬ ‫הם"ו ירגישו טעם בתפילה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫מהרמב"ם‪ ,‬ואז‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫מכן‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לאחר‬‫לזכות‬ ‫דבר‬‫לזכות‬ ‫היה קודם לכן ונשאר אותו‬ ‫אחרת אומרת‪ :‬לא לכל אחד מועיל‬ ‫ובטחון‬ ‫משתנה‪.‬מדור אמונה‬ ‫גישה‬ ‫הנשמה היא נשמה ואין ערכה פטרון‬ ‫מידע במילים‪ .‬עדיף לעשות להם‬ ‫לקבלובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫חוויה‪ .‬ניקח אותם באישון ליל לקברו של‬ ‫אתה יכול לקרב את נשמתך אל הקב"ה‪,‬‬ ‫צדיק‪ ,‬נכבה את האור וננגן ניגוני דביקות‪,‬‬ ‫אתה יכול למלא את תפקידך בעולם‪ .‬האדם‬ ‫תפקידו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫יכול‪ ,‬לדאבון לב‪ ,‬גם לעשות היפך‬ ‫ובינתיים מישהו ידבר ויעורר בהם את‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫הרגש‪ ,‬ואז נתפלל תחת רושם זה‪.‬‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫שיצטרך‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בעולם‪ ,‬ולהתבוסס ברפש עד‬ ‫לעבור גיהנום בעולם הזה ובעולם הבא או‬ ‫גישה זו– אומרת לגישה הראשונה‪ :‬ריבוי‬ ‫המרגלית‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשתעלבמדבר‬ ‫הסתכל‬ ‫שוב‪.‬שלישי‬ ‫להתגלגל יו‪‬‬ ‫הדיבורים ספק אם יעורר את הבחורים‪,‬‬ ‫הכניסו אותה בבוץ‪ ,‬הוציאוה מן הבוץ‪,‬‬ ‫ואילו בחוויה שאנו עורכים להם הם‬ ‫הניחוה על ארון מאוד גבוה‪ .‬אבל המרגלית‬ ‫מתרגשים בוודאות‪ .‬כולם בוכים‪ .‬הם אינם‬ ‫היא מרגלית‪ ,‬והאדם חייב להבין זאת‪.‬‬ ‫יודעים מדוע הם בוכים‪ ,‬אבל מה זה משנה?‬ ‫שתפילה היא‬ ‫יודע‬ ‫במוחא‪ ‬האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫מועיל אצלם‬ ‫למעשה נקלט‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ידיעה יבשה לא מספיקה‬ ‫דבר מלהיב‪ ,‬המביא לקרבת אלוקים‪ .‬אתה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נתקדם הלאה ונבין יותר‪ .‬אנחנו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הולך להסביר להם מה שכתוב בנפש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫קטנה‪ ,‬מה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולישיבה‬ ‫לבטוח רקכראוי‬ ‫תלמידי‬ ‫מתמודדים מאוד קשה משום שהאדם לא אי‪‬‬ ‫החיים? הם‬ ‫בסוגיית‬ ‫הערך מאותה‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫הרגשת‬ ‫שבועותאת‬ ‫לכבוד‬ ‫כיצד להוציא‬ ‫למד‬ ‫נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהואמהם?‬‫מכפי רוצה‬ ‫אתה‬ ‫הריכיצד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מושג‬ ‫לדברי‪ ‬אין לו‬ ‫בנוגע מרגלית‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מרגלית בתור‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫איננו באים להכריע כאן בין שתי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השובע‬ ‫הדי‪‬יקבל את‬ ‫יו‪ ‬לא‬ ‫האדם‬ ‫זאת‪.‬הוא‬ ‫עושים‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הנפשי‪,‬‬ ‫הסיפוק‬ ‫את‬ ‫הרוגע‪,‬‬ ‫את‬ ‫צריך‪,‬‬ ‫כ‪‬שהוא‬ ‫הגישות‪ ,‬אך בדבר אחד מודים כולם‪ :‬מתי‬ ‫עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫את השמחה מן הידיעה‪ ,‬כל עוד אותה‬ ‫יהודי זה יאהב להתפלל? מתי התפילה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחלמצב‬ ‫בלי ייקלע‬ ‫ברוחניות‬ ‫שכאשר‬ ‫הצלחה‬ ‫שובע‪ ,‬עד‬ ‫כלל‬ ‫תביא לו‬ ‫ידיעה היא ידיעה יבשה‪ ,‬שהוא מבין שכך‬ ‫מרגיש‪.‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫צריך להיות אך אינו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫קשה יאמר לעצמו‪" :‬תן לי להתפלל‪ .‬זה מה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחתן לי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬טובה‪.‬‬ ‫ידיעתותפילה‬ ‫אני צריך‬ ‫מיוסדתלי‪.‬על‬ ‫שחסר‬ ‫ללמוד שאנו‬ ‫מה‬ ‫מחפשים תמיד‬ ‫ועלינושהידיעה‬ ‫אנחנו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫התפילה‪,‬‬ ‫קודם‬ ‫ללמוד‬ ‫מוקדם‪,‬‬ ‫לנוח‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ללכת‬ ‫אי‪ ‬כך חזק עד‬ ‫להשתמש‬ ‫אלינו כל‬ ‫תתחבראותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫זקוקים לה‬ ‫התורה‬ ‫שנשמתי צריכה"‪ .‬מתי‬ ‫לומרלקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מה‬ ‫זה‬ ‫תהלים‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫שתידבק בנו‪ ,‬תציף אותנו ותביא אותנו‬ ‫יגיע למקום שבו הוא מרגיש זאת בלבו? ‪-‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לידי התפעלות‪ ,‬עד שנרגיש אותה‪ .‬אז‬ ‫חוויית‬ ‫וכשאניאתלעצמי‬ ‫פעם אחת‬ ‫שכברליחווה‬ ‫מי לי‬ ‫רקא‪‬‬ ‫אחרי‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫העניין יציף‬ ‫בהקדמת‬ ‫מהענין‪.‬‬ ‫למדנו שובע‬ ‫כבר יקבל‬ ‫האדם‬ ‫אלה ידיעות יבשות‪,‬‬‫היו אני‬ ‫התפילה‪ .‬כל עוד מה‬ ‫שהיא יכולה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לו מה‬ ‫שבנוגע‬ ‫והידיעה תתן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫התפילה לעולם לא תביא לו שובע‪ ,‬ולעולם‬ ‫היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שנפשובה‬ ‫צריכה‪.‬‬ ‫מה לדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהלו את‬ ‫לא תיתן‬ ‫לתתעבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫של חוויה‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬כוחה‬ ‫בשבת אפשר לראות זאת בצורה חדה‬ ‫יותר‪ .‬לדוגמא‪ :‬אדם חוקר את השבת‪ ,‬עושה‬ ‫נבאר בלשון קלה יותר‪ .‬למשל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫את כל הדיבורים היוצאים מפי המטפל‪,‬‬ ‫מחקר שלם ומוציא אותו לאור‪ .‬יש לו‬ ‫מפי המחנך ומפי האב‪.‬‬ ‫דיוקים מספרי הראשונים והקדמונים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המטפל אומר לאם‪" :‬אמרי לילד שאת‬ ‫ששופכים אור על נקודת השבת‪ .‬מאידך‪ ,‬יש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אוהבת אותו"‪ .‬האם עונה‪" :‬כבר אמרתי לו‪,‬‬ ‫יהודים שטעמו את טעם השבת במקומם‪.‬‬ ‫יהודים נלהבים‪ .‬שרו בליל שבת‪ .‬שרו עוד‬ ‫לא פעם ולא פעמיים‪ .‬אני תמיד אומרת‬ ‫ועוד‪ ,‬עלו ונתעלו‪ ,‬והיה כל כך חם וכל כך‬ ‫שהילד עדיין אינו מרגיש‬ ‫הואהי"ו‬ ‫פיגא העניין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן לו"‪.‬‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מרומם‪...‬‬ ‫מתי הילד מתחיל בדרך כלל לשנות‬ ‫את ובטחון‬ ‫זה‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫התנהגותו? ‪ -‬כשהוא טועם הצלחה‪.‬‬ ‫אמונה ובטחו‪‬‬‫מדור את‬‫פטרו‪‬לאדם‬‫הפשט הוא שכל ידיעה‪ ,‬מתי תתן‬ ‫כשהוא מרגיש שהוא מצליח‪ ,‬כשהוא‬ ‫את מה שהוא צריך עד שלא יצטרך דבר‬ ‫מרגיש שהוא חשוב‪ ,‬או אז דברים‬ ‫אחר? ‪ -‬רק כשתגיע אל לבו ואל חושיו‪ .‬כל‬ ‫מתחיליםז"ללהשתנות‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫עוד לא הגיעה לשם‪ ,‬אתה יכול לומר לו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ורעיונות‬ ‫דיבורים יפים‪ ,‬חידושים נפלאים‬ ‫אין מתרסקים מעבירה‬ ‫נאים‪ ,‬ועדיין הוא יחפש משהו אחר‪.‬‬ ‫מדוע( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫דיברנו על נושא זה? כי בלעדיו אי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫אפשר להמשיך הלאה‪ .‬יש לנו בעיה שלא‬ ‫ידיעות מציפות מחוללות שינוי‬ ‫למדנו כיצד להרגיש את ערך נשמתנו‪ .‬אנו‬ ‫כשאתה אומר לאדם מילים טובות‪ ,‬אם‬ ‫מבינים שנשמת האדם היא מרגלית‪ .‬על כך‬ ‫יש לו בעיה במערכת העיכול הפנימית שלו‬ ‫דיברנו קודם‪ :‬השלב הראשון הוא לדעת‬ ‫ואינו יודע כיצד להכיל אותם‪ ,‬הוא מאבד‬ ‫האד‪‬בעולם‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫אנשיםא‪‬החיים‬ ‫מועיל יש‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫את‬ ‫עשתונות‪ ,‬מתרגז ואינו מאמין לך‪ ...‬אין זה‬ ‫ואינם יודעים את המציאות‪ ,‬שהערך אינו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫עוזר שתאמר לו‪" :‬אתה חכם יותר מכל אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תלוי בהצלחות‪ .‬זהו השלב הראשון‪ .‬עליך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מבין את‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שבומולאתה‬ ‫כראוי‬ ‫להגיעלבטוח‬ ‫למקום‬ ‫מאה וחמישים תלמידי הישיבה‪ .‬רשמתי אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬הצלחות‪,‬‬ ‫מולבנוי על‬‫נחו‪‬אינו‬ ‫שערכך‬ ‫שהוא‬‫המציאות‬‫זאת על פתק‪ .‬שנן זאת‪ "...‬אם אינו יודע מכפי‬ ‫הואהריעדיין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לזהלדברי‪‬‬ ‫להתיישב בו‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬לתת‬ ‫כיצד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כל אחד‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬גםשהרי‬ ‫ערכו של‬ ‫ערכך‪ ,‬אלא‬‫רק לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ולא‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫בריאות‪.‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בדרכים בלתי‬ ‫הוא לב‬ ‫תשומת‬‫השבועות‬ ‫יחפש‬ ‫שמצליח ולא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרמימשהוא‬ ‫בעולם‪ ,‬לא‬ ‫ברוחניות‬‫אין אדם‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫נותנות לאדם את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אינן בכל‬ ‫כ‪‬מדוע? כי‬ ‫עלינו ידיעות‬ ‫להשתמש‬ ‫בהצלחות‪.‬‬ ‫תלוי‬ ‫שערכו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫מצליח‬ ‫שאינו‬ ‫מי‬ ‫רחמי‪‬מציפות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫בתנאי שהן‬‫לעורר‬‫כדיאלא‬‫לנוצריך‬ ‫שהוא‬ ‫מה‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫אגב‪ ,‬מי שמבין זאת אינו מתרסק‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לעשות‬ ‫יכולות‬ ‫הידיעות‬ ‫‪.‬‬‫הצורך‬ ‫די‬ ‫אותו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של לחזור‬ ‫הרוחנית מהר‪,‬‬ ‫ומצליח לקום‬ ‫ההצלחה‬ ‫מעבירה‪,‬‬ ‫זאת רק אם הן חודרות מספיק חזק והוא כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמאוד‬ ‫אי‪ ‬חשוב‬‫ידיעתוהלאה‪.‬‬ ‫ולהתקדם‬ ‫מיוסדת על‬ ‫בתשובה‬ ‫יודע איך למשש אותן‪ ,‬להרגיש אותן‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודקורה‪,‬‬ ‫ועלינו‬ ‫עמן‪ .‬וכשזה‬ ‫שמועילי‪‬אותןתמיד‪,‬‬ ‫להתאחד‬ ‫להאמין‬ ‫ונוסי‪‬נשמתו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫האדם הוא‬ ‫על ערך‬ ‫הישנות‬ ‫המושג‪:‬‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬‫נחזור את‬ ‫להבין‬ ‫ולכן הערך אינו משתנה לעולם‪ .‬הבאנו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מלמדתעוד דבר‪.‬‬ ‫אותנו‬ ‫התורהאינו צריך‬ ‫הוא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫דוגמאות לכך‪ .‬מרגלית היא מרגלית‪ .‬ספר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מאובק‬ ‫זו אחת הסיבות לכך שנפש ששבורה‬ ‫והיהלעצמי‬ ‫ידע עליו‬ ‫וכשאני‬ ‫אחדלילא‬ ‫מי לי‬ ‫שאףאני‬ ‫עתיק אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫להשפיע על הערך‪.‬‬‫כדי אני‬ ‫לגמרי ‪ -‬אין בזה מה‬ ‫בעל כגון‬ ‫דברים רבינו‬ ‫שחוותה‪,‬‬ ‫בגללבהקדמת‬ ‫ורצוצה‪,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫ערכו שווה תמיד‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫נכונה וכדומה‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לא‬ ‫שתפסה לשער‬ ‫דברים בצורה‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שיחה אחת‬ ‫וכמה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫פי כמה‬ ‫שיחה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫תשתנה ה'על‪-‬ידי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לא עבודת‬‫של‬ ‫)כי‬ ‫הפסוק‬ ‫על‬ ‫ב(‬ ‫יז‪,‬‬ ‫)ר"ה‬ ‫חז"ל‬ ‫אמרו‬ ‫כך‬ ‫לא‬ ‫אך‬ ‫דקות‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫לכמה‬ ‫לעזור‬ ‫אולי‬ ‫יכולה‬ ‫תשא לד‪ ,‬ו(‪' :‬ה' ה' א‪-‬ל רחום וחנון' ‪ -‬אני ה'‬ ‫תשנה את ההתנהגות‪ .‬ההתנהגות תשתנה‬ ‫קודם שיחטא האדם‪ ,‬אני ה' לאחר שיחטא‬ ‫במשך זמן ארוך יותר שבו הבחור ירגיש‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫חשובה הרבה יותר‪ .‬ואם ילמד להרגישה‪,‬‬ ‫האדם‪ .‬וכשם שהקב"ה אינו משתנה‪ ,‬כך‬ ‫שמחתו והרגשת ערכו תהיה כפולה‬ ‫הנשמה‪ ,‬שהיא חלק אלו‪-‬ה ממעל אינה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומכופלת‪.‬‬ ‫משתנה‪ .‬כך כתוב בכל הספרים שנקודת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מאכלים בריאים וגם מזמינים‬ ‫הנשמה אינה יכולה להיפגם‪ .‬הפשט הוא‬ ‫כזה‪ :‬מציאות היא מציאות‪ ,‬וערך האדם‬ ‫הוא מציאותו‪.‬‬ ‫למצוא דרך להגיע להרגשת‬ ‫פיגאהאדם צריך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫האמיתי של הנשמה‪ .‬לפני שנפנה‬ ‫ובטחון‬‫הערך‬ ‫הדרך אל ההרגשה החיה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כיצד למצוא את הדרך‪ ,‬נוסיף עוד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ללמוד‬ ‫השלב השני הוא‪ ,‬שאין לנו כלים להביא‬ ‫נקודה‪ .‬יש שני סוגי מאכלים שהאדם יכול‬ ‫את הידיעה הזו אל הרגש‪ ,‬ואם האדם אינו‬ ‫לאכול‪ :‬בלתי בריאים ובריאים‪ .‬המאכלים‬ ‫תביא הרה"ח פסח ז"ל‬‫לא לע"נ‬ ‫נלמד‬‫יודע כיצד לעשות זאת‪ ,‬הידיעה‬ ‫הבלתי בריאים בדרך כלל מתוקים יותר‪.‬‬ ‫"פעם‬ ‫בבחינת‬ ‫לו סיפוק‪ .‬היא תהיה אצלו‬ ‫ראטהאינם כל כך מתוקים‪,‬‬ ‫המאכלים הי"ו‬ ‫הבריאים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא‬ ‫שמעתי דבר תורה"‪ .‬כשהידיעה נמצאת רק‬ ‫אבל יש בהם ויטמינים ומינרלים‪ .‬מדוע‬ ‫במחשבה‪ ,‬היא אינה יכולה להשביע‪ .‬האדם‬ ‫הבלתי בריאים?‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫המאכלים‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫האדם אל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל פונה‬ ‫מבין שהנשמה חשובה מאוד מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫הרי הוא יודע שהם מזיקים לו‪ .‬התשובה‬ ‫כשמישהו מלטף אותי ואומר לי‪" :‬אני נהנה‬ ‫היא שהוא אומר‪ :‬מה שאומרים שבמאכלים‬ ‫ממך‪ ,‬אתה שר כל כך יפה" ‪ -‬זה נותן לי‬ ‫הבריאים יש ויטמינים ומינרלים והם‬ ‫יותר‪ .‬זה כסף מזומן‪ .‬כל הדיבורים הקדושים‬ ‫מועילים לראייה ולעצמות ‪ -‬זו אמונה‪ .‬אני‬ ‫שאתה אומר לי אינם עוזרים לי‪ .‬אני עדיין‬ ‫האד‪ ‬אוכל‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬כשאני‬ ‫מאוד‪ –,‬אבל‬ ‫צודקתמיד‬ ‫שאתה‬ ‫מועיל‬ ‫סבור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נשאר רעב לתשומת לב‪ ,‬ועושה הכל כדי‬ ‫המאכלים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרלי‪.‬נחו‪‬‬‫נעים‬ ‫להשתמשכלבו‪.‬כךאבל‬ ‫אותם ‪ -‬לא‬ ‫להשיגה גם אחרי ששמעתי דרשה עם אי‪‬‬ ‫הבלתי בריאים‪ ,‬מיד כשאני אוכל אותם‪ ,‬אני‬ ‫ארבע מאות מראי מקומות בענין עד כמה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נהנה‪ .‬זה כסף מזומן‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫הנשמה היא הדבר החשוב ביותר אצל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אולם מתי רואים שהאדם מצליח לבחור‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אחרימשהוא‬ ‫שאכל את‬ ‫ברוחניות ‪-‬יותר‬ ‫אבל אילו היה האדם מוצא את הדרך להצליח‬ ‫במאכלים הבריאים?‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬חדש‪,‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫והרגישג‪ ‬כאדם‬ ‫להרגיש ולמשש את הדבר הזה‪ ,‬שנשמתו להצליח‬ ‫המאכלים הבריאים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח אחר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫צלול‪ .‬בכל‬ ‫הצלחה לו ראש‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הרגיש שיש‬‫חשובה ובעלת ערך‪ ,‬זה באמת היה מתחיל כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כבד וישנוני‬ ‫האד‪‬‬ ‫עצמו של‬ ‫מרגיש את‬ ‫הרוחנית‬ ‫הצהריים היה‬ ‫ההצלחה‬ ‫להשביעו‪ .‬ליהודי יש דרך קלה בהרבה‪ ,‬כי כל‬ ‫מאוד‪ ,‬ובמצב רוח גרוע‪ .‬פעם אחת אכל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יש לו נשמה והוא יכול לחוש אותה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ארוחת צהריים בריאה‪ ,‬ומוחו פעל כראוי‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד הדבר‬ ‫אצל הגוי‬ ‫ועלינו‬ ‫יותר‪ .‬אך‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬רבה‬ ‫במהירות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא היה שמח ובמצב רוח טוב‪ .‬הרי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ערך שאינו‬ ‫לגוי יש‬‫אותנו‬ ‫מלמדתכי גם‬ ‫התורה במהותו‪,‬‬ ‫דומה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שהידיעה חדרה אליו עד כדי שהרגיש‬‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בדברים חיצוניים‪ ,‬מפני שהוא נברא‪,‬‬ ‫תלוי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אותה בחושיו‪ ,‬ולכן הוא נמשך שוב אל‬ ‫ועצם מהותו כנברא חשובה יותר מכל מה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני הוא רוצה שוב‬ ‫מה כי‬ ‫המאכלים הבריאים‪,‬‬ ‫המכבד את‬ ‫מכובד‪,‬‬ ‫למדנו 'איזהו‬ ‫כבר עושה‪.‬‬‫שהוא‬ ‫לחוות את מה שחווה‪ .‬ואם המאכלים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫'המכבד את‬ ‫שבנוגע‬ ‫נאמר‪ ,‬לא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערד‪ ,‬א(‬ ‫הלבבות‬ ‫הבריות' )אבות‬ ‫היא‪:‬בסדר‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהיותר?‬ ‫מתוקים‬ ‫נשארו לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫בריאים‬ ‫השאלה‬‫הבלתי‬ ‫הגוי‪ .‬יש‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫נחו‪‬גםפיאצל‬ ‫הדבר‬ ‫בעצם קיים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ישראל'‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לספק‬ ‫יכולים‬ ‫הבריאים‬ ‫המאכלים‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ ‫כפיו‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫יציר‬ ‫הוא‬ ‫כי‬ ‫אלוקות‪,‬‬ ‫מספיק‬ ‫אצלו‬ ‫לי גם רגש ושובע‪ ,‬אני פונה אליהם‪ ,‬כי גם‬ ‫אבל היהודי‪ ,‬מאחר שיש לו נשמה והיא‬ ‫את מעלתם אני יכול למשש‪.‬‬ ‫עשירה‪ ,‬קל לו הרבה יותר‪ ,‬והיא באמת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫מבחוץ‪ ,‬קרוב לוודאי שלא תרגיש את‬ ‫הרבה פעמים אפשר לראות זאת‪ ...‬נניח‬ ‫החלק הפנימי בגלל הרעש הבא מבחוץ‪,‬‬ ‫שהמאכלים הבריאים היו טריים ונקיים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ואז אתה שוב לוקח הרגשת ערך מבחוץ‪,‬‬ ‫וצורת ההגשה היתה יפה מאוד‪ .‬הם היו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וממילא אתה נעשה רעב יותר וחוזר‬ ‫חלילה‪ ,‬כמו באכילת מאכלים בלתי בריאים‪.‬‬ ‫מונחים בצלחת יוקרתית ונקייה‪ ,‬וחתוכים‬ ‫בצורה מעוצבת‪ .‬אז גם הבריאות שבהם‬ ‫מעוררת את הרגש‪ ...‬אם אני צריך רק‬ ‫אתה"ו לומד כיצד לסנן את‬ ‫פיגאאבל אם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫מאוד‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראני‬ ‫להאמין כי אינני רואה לזכות‬ ‫ומרגיש‪ ,‬אזי‬ ‫לזכות‬ ‫מבחוץ ולהתמקד במה שאתה‬ ‫הרעש‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫נמשך אחר המאכלים הבלתי בריאים‪...‬‬ ‫תוכל מדי פעם לעשות מצוה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מרגיש‪,‬‬ ‫שאיש אינו יודע עליה ולנסות להתחבר‬ ‫הרגשה נעימה אחרי מעשה טוב‬ ‫לרגש שלך‪ ...‬מישהו ביקש ממך ברחוב‬ ‫לענייננו‪ ,‬לגבי ערך האדם‪ ,‬הקב"ה נתן‬ ‫ויצאת מאזור הנוחות שלך ועזרת לו‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫מתנה נפלאה‪ .‬עדינות האדם ומדותיו‬ ‫"תודה לך ה'"‪ ,‬והתמלאת‬ ‫ראטה‬ ‫הי"וכך‪:‬‬ ‫ליפאאחר‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ואמרת‬ ‫"ר כי‬ ‫שישהרבו‪,‬‬‫ביבדלחט"א‬ ‫הטובות הן ביטוי לאלוקות‬ ‫עונג‪" :‬איזה זכות‪ ,‬אני זוכה לעזור לזולת!"‬ ‫מדות האדם שורשן בחלק אלו‪-‬ה ממעל‪.‬‬ ‫הפנימי שיש‬ ‫הדבר‬ ‫התעורר‬ ‫ש‬ ‫–‬ ‫הדבר‬ ‫פירוש‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר שיש‬ ‫פרשתהסבלנות‬ ‫שלישי מדת‬ ‫מדת החסדיו‪‬שיש לו‪,‬‬ ‫בך‪ ,‬עד שהצלחת להרגישו‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬הבושה הטובה שיש לו‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫כשהאדם מרגיש תנועה בנפשו‪ ,‬למשל‪ ,‬אם‬ ‫הרגשת הרוממות במוצאי יום‬ ‫הלך ועשה דבר טוב לזולתו‪ ,‬אף שהלה אינו‬ ‫הכיפורים‬ ‫יודע על כך‪ ,‬הוא מרגיש טוב מכך שעשה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬יכול‬ ‫א‪ ‬האדם‬ ‫–‬ ‫תמיד שבה‬ ‫הוא דרך‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬זה‬ ‫דבר‬ ‫אינה‬ ‫דבר טוב‪ ...‬ההרגשה הטובה שיש לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שכך‬ ‫לעניני‪ ‬אף‬ ‫בנוגע שעשה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬ממעשה‬‫נחיצות חיצוני‬ ‫סיפוק‬ ‫לדעת‬ ‫הדרך נחו‪‬‬ ‫היחידה‪ ,‬כי‬ ‫אינה יותר‬ ‫ערכו‪.‬בו‪.‬זו אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫למשש את‬‫אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬לאותה‬ ‫ניתנו לאדם‬ ‫והתפילה‬ ‫נדמה‪ ,‬אלא הרגשה הבאה מחמת הנעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫התורהלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫דבר‬ ‫הפע‪‬עורר‬ ‫נעסוק‬ ‫חסד‪ ,‬הוא‬ ‫מעשה‬ ‫שבועות‬ ‫כשעשה‬ ‫לכבוד‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫נשמתך‪ ,‬אתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולאתדברי‪‬‬‫משקה‬‫נחו‪‬‬ ‫תכלית‪.‬שהוא‬ ‫כשאתה‬ ‫מכפי‬ ‫יכול להרגיש את השתוקקותה לרוממות‪,‬‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫‪.‬‬‫אותו‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫והרגיש‬ ‫בנוגע‬ ‫נפשו‪,‬‬ ‫שבתוך‬‫הבטחו‪‬‬ ‫חבוי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ואז אתה מכיר את מהותך האמיתית‪.‬‬ ‫על‬ ‫הרגש‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬זאת‪ .‬זהו‬ ‫מאוד יו‪‬‬ ‫להבין‬ ‫השבועות הוא‬ ‫חשוב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫נשמתך השמיעה את קולה‪ .‬מכאן מובן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כשעשה דבר טוב‬ ‫לאדם בכל‬ ‫להשתמש‬‫שיש לו‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬העמוק‬ ‫שיי‪‬‬ ‫כראוי‪ ,‬הוא‬ ‫חוזר‪ .‬מה ג‪‬‬ ‫בתשובה שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫כשהאדם‬ ‫להצליח‬ ‫מדוע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לזולתו‪ .‬הוא מרגיש את ערכו‪ ,‬כי נגע בדבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחלאיש‬ ‫בלי נהפך‬ ‫ברוחניותכאילו‬ ‫כך מרומם‪,‬‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫מרגיש כל‬ ‫מאמין‬ ‫לנו‬ ‫ואינךנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬חם‬ ‫לטובה‪.‬דבר‬ ‫בתוכו‪ .‬כשיש‬ ‫שיש‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫מתבייש בו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫החטא‪ ,‬של‬ ‫מתחרט על‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫אחר‪ .‬הוא‬ ‫כל‬ ‫שהוא‬ ‫ולהרגיש‬ ‫בו‬ ‫לגעת‬ ‫אפשר‬ ‫חם‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שחטא‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫הוא‬ ‫כיפור‪.‬‬ ‫ביום‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ובוכה‬ ‫שר‬ ‫חם‪ .‬כך גם הערך שלנו הוא דבר שאפשר‬ ‫הוא אמר‬ ‫פעמים‪,‬‬ ‫כמה וכמה‬ ‫א‪‬וידוי‬ ‫נחזוראמר‬ ‫הוא‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫לגעת בו‪ .‬הדרך לגעת בו היא להבין‬ ‫'אשמנו'‪ .‬יש לו השתוקקות עמוקה‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫שהמהות עצמה היא דבר אלוקי שיש בנו‪,‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫להקב"ה‪ .‬מדוע הוא מרגיש עכשיו מרומם?‬ ‫אלה‪.‬נפלאה‪ ,‬רוממות ומדות טובות‪,‬‬ ‫עדינות‬‫בכלי‪‬‬ ‫ובו‬ ‫דיברת‬ ‫וכשאנילאלעצמי‬ ‫ראה? הרי‬ ‫שמישהו‬ ‫מי לי‬ ‫משוםאני לי‬ ‫האם‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫בעל היצר‪.‬‬ ‫רבינו את‬ ‫לכבוש‬ ‫וזהכברכולל‬ ‫למדנוהיכולת‬ ‫אני כל היום על‬ ‫דיברת‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫על הצלחותיך‪ .‬מה‬ ‫כשהשתמשת באחת מן המדות הקיימות‬ ‫כשלונותיך‪ .‬מישהו ראה? ‪ -‬בדרך כלל לא‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אצלך‪ ,‬הרגשת את מדתך‪ ,‬והדבר הזה סיפר‬ ‫רוממותך? בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה סיבת‬ ‫מה אם כן‬ ‫חשוב‪ .‬כמה וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫עצמך כמה‬ ‫של‬ ‫לך על‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫התשובה פשוטה‪ :‬כשהרגשת את‬ ‫אכן‪ ,‬כשאחרים רואים ויודעים‪ ,‬הדבר‬ ‫נשמתך‪ ,‬הרגשת את ערכך‪ .‬בימינו עושים‬ ‫מתבטל בשישים בתוך הכבוד שאתה מקבל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫דברים‪ ,‬על תכונת נפש מסוימת שיש לו‪ ,‬על‬ ‫מהם הפרדה‪ ,‬ואומרים‪ :‬הרגשת ערך היא‬ ‫עוד שנה שבה ראה הצלחה‪ ...‬ואתה הולך‬ ‫נושא פסיכולוגי ששייך לחודש חשון‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומגלה שם דברים חדשים‪ .‬ההודאה גורמת‬ ‫ורוממות היא דבר ששייך לחודש תשרי‪ .‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לכך שהידיעה סביב טובה זו תגיע עד‬ ‫לידי רגש‪ ,‬וממילא אתה מוצף מאותה‬ ‫לא כך! ערכך הוא מחמת הנשמה שיש לך‪,‬‬ ‫וכשאתה מרגיש את נשמתך אתה מרגיש‬ ‫שמחה‪ .‬זוהי דוגמא לכך שאתה לוקח ידיעה‬ ‫את ערכך‪ ,‬ואינך צריך שמישהו מבחוץ‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫רגש‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ומביאה לידי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫יאמר לך שאתה שווה לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬הקודם אמרנו שדרך נוספת‬ ‫מדור אמונהבשיעור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יש דרכים לגרום לכך שתרגיש את‬ ‫להרגיש את הנשמה היא התבוננות בכמה‬ ‫נשמתך‪ .‬מדות הן דרך להסביר במילים‬ ‫הקב"ה אוהב אותך ומעריך אותך‪ ,‬כי כך‬ ‫שלך ש‬ ‫לא‬ ‫לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שהחסד שלך בא משם‪ ,‬הכח נלמד‬ ‫אתה יכול להרגיש את ערך נשמתך‪.‬‬ ‫להגיב בא משם‪ .‬זו קדושת האדם‪.‬‬ ‫ראטהדרך זו היא גם כן ידיעה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫הראשונים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בשלבים‬ ‫כשהאדם מבין שהקב"ה נתן לו את הכוח‪,‬‬ ‫בלבד‪ ,‬שאינה באה מבפנים‪ .‬ביאור הדבר‪:‬‬ ‫הזכות והיכולת לעצום את עיניו ולא‬ ‫'תשפ"באבל מישהו‬ ‫אתה ערכי‪,‬‬ ‫אינני– כ"ג‬ ‫מרגישאייר‬ ‫)בחו"ל "אני‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברתפילה‬‫פרשת זאת‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫מעוררת‬ ‫להסתכל‪ .‬יו‪‬‬ ‫תורה‬ ‫מוקיר אותי‪ .‬איני יודע מדוע‪ ,‬אך כך היא‬ ‫מעוררת זאת כשהאדם משבח את ה'‪ ,‬כי‬ ‫המציאות‪ .‬הוא אוהב אותי‪ ,‬הוא נותן לי‬ ‫כשהוא מבקש‪ ,‬הוא כבר באזור מסוכן‪.‬‬ ‫מתנות‪ .‬איני מבין בדיוק את העניין‪ ,‬אך כך‬ ‫בוודאי שבקשה היא דבר טהור מאוד‪ ,‬אך‬ ‫היא המציאות"‪ .‬אולי זו ידיעה משמחת‪,‬‬ ‫זה מקום שהרבה פעמים אנשים טועים בו‪,‬‬ ‫שהאדם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫ידיעה‪– .‬רקא‪‬אחרי‬ ‫היא תמיד‬ ‫עדייןמועיל‬ ‫אבל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כי הם נעשים שקועים בחסרונם‪ .‬אבל‬ ‫להרגיש‬ ‫מתחיל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הוא יותר‬ ‫בזה‪,‬אבל‬ ‫מודה ומתלהב‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫כשמדברים על חלק השבח‪ ,‬אם הוא אי‪‬‬ ‫את הידיעה‪.‬‬ ‫מתפעל‪ ,‬אם הוא נסחף בהתפעלות‪ ,‬הוא‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מרגיש את‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקהוא‬ ‫שבועות הרי‬ ‫את ההלל‪.‬‬ ‫לכבוד‬ ‫קורא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬האלוקות‬ ‫מולשלך‪ ,‬את‬ ‫הערך‬‫נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫כשתרגיש את‬ ‫נשמתו‪ .‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לכ‪‬הכוחות העצומים שבך‪ ,‬אז‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫הסיבהואת‬ ‫שבך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫מאוד‪ .‬יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליח מאוד‬ ‫ברוחניות‬ ‫תתרומם‬ ‫בכלי‪-‬ההאמצעי‪‬‬ ‫להשתמשתהלל‬ ‫כ‪ ‬עלינוכל הנשמה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אכן שמע אלוקים לקול תפילתי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כעת נחזור אל מה שדיברנו‪ .‬להודאה יש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לב שמשהו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתשםשל‬ ‫נוספת‪ :‬כשהאדם‬ ‫כל דוגמא‬ ‫ההצלחה‬ ‫כח עצום‪ ,‬כי כשהאדם מודה‪ ,‬הוא נוטל את‬ ‫קרה‪ .‬הוא ראה שבגלל שחזר בתשובה‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬עמוכלי‪‬‬ ‫ומתבונן בה‬ ‫להצליח‬ ‫שהקב"ה מטיב‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הידיעה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מישהו אחר חזר בתשובה‪ .‬הוא חזר‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫להכניס‬ ‫ועלינומצליח‬ ‫ענוה‪ ,‬תמיד‪,‬‬ ‫וממילא הוא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מתוך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בתשובה על ענין מסויים‪ ,‬ורצה שהדבר‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫להודאה יש שתי‬ ‫אל הרגש‪.‬‬‫מלמדת‬ ‫התורההידיעה‬ ‫את‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שיחזור בתשובה אף‬ ‫לזכותיותר‬ ‫לפלוני‬ ‫יהיה לקבל‬ ‫כדי‬ ‫האחת היא שלאחר שאתה מתרגש‬ ‫מטרות‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הוא‪ .‬כך פירש הרה"ק משינאווא זיע"א‬ ‫‪ -‬תבטא את התרגשותך בפה‪ ,‬ואחת היא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני אלוקיך את לבבך‬‫'ומל ה'‬ ‫מה‬ ‫הפסוק )נצבים ל‪ ,‬ו(‬ ‫התרגשות‪ .‬יש‬ ‫בהקדמתלידי‬ ‫הפעולהלמדנו‬ ‫שמביאה אותך‬ ‫כבר‬ ‫ואת לבב זרעך'‪ :‬כשהאדם חוזר בתשובה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע עבר ולא‬ ‫הבטחו‪‬שזמן רב‬ ‫לשער ילדיך‬ ‫הלבבות‬ ‫מבין כל‬ ‫ילד‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לחזור היא‪:‬‬ ‫על בניו‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫משפיע גם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫הדבר‬ ‫הכל אצלו‬ ‫וכמה‬ ‫ה'‪ ,‬כמה‬ ‫ברוך פי‬ ‫כי נחו‪‬‬ ‫עליו‪.‬ה'מדוע?‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חשבת‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫עושה‬ ‫שהוא‬ ‫שפעולה‬ ‫רואה‬ ‫כשהאדם‬ ‫זה‬ ‫ילד‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בילדיך‬ ‫עסוק‬ ‫ואתה‬ ‫כראוי‪,‬‬ ‫יכולה להביא תוצאה כזו‪ ,‬הוא יוצא מתוך‬ ‫מצליח‪ ,‬אך אינו מעורר רעש‪ .‬והנה עכשיו‬ ‫התפעלות‪ ,‬כי הוא רואה את ערך נשמתו‪.‬‬ ‫אתה מתבונן בילד זה ומודה על שנים עשר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫הרי דיברתי עמו רק פעם אחת‪ .‬הדבר לא‬ ‫האדם התפלל והקב"ה קיבל את תפילתו‪.‬‬ ‫יכול להוסיף‪ .‬אבל אם המחנך הרגיש איך‬ ‫הדבר בינו לבין קונו‪ ,‬ואיש אינו יודע עליו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫דבריו עושים רושם‪ ,‬והתלמיד פרץ בבכי‬ ‫כלל‪ .‬כשהוא מבין מה שקרה ומודה על כך‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואמר‪" :‬אני מתחרט‪ ,‬האם אתה חושב שאני‬ ‫רוצה לעשות זאת? עזור לי‪ .‬אני מסכים‪ .‬אני‬ ‫ההודאה היא דרך לקחת את הדבר‬ ‫ולהרחיבו‪ .‬למה אתה רוצה להרחיבו? כי‬ ‫אתך‪ ,‬אדרבא‪ ,‬אחוז בידי"‪ .‬המחנך התרגש‬ ‫אתה רוצה שידיעה זו‪ ,‬שהיא קטנה וקרה‪,‬‬ ‫נפתח‪ .‬הוא הרגיש את ערכו‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עמוקות‪ ,‬ולבו‬ ‫אליעזר בן‬‫הר"ר ואז‬ ‫אליעזר‬ ‫היא‬ ‫אותך‪,‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫תתרחב ותתחמם עד שתציף‬ ‫אמר‪" :‬תודה לך ה' שהייתי צינור‬ ‫הואובטחון‬‫מדור אמונה‬ ‫ממקום‬ ‫פטרון‬ ‫תביא לך שובע שלא תצטרך לקחתו‬ ‫ובטחו‪‬הבחור"‪ .‬הוא נעשה שמח מאוד‬ ‫לעורר את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫קיבל את‬‫פטרו‪‬‬ ‫אחר‪ .‬ובכן‪ ,‬כשאתה רואה שהקב"ה‬ ‫ומלא סיפוק‪ .‬תפילת מנחה הבאה היתה לו‬ ‫תפילתך‪ ,‬אתה אומר‪" :‬אכן שמע אלוקים‪,‬‬ ‫תפילה שונה לגמרי‪ .‬הגיע אחד ואמר לו‪:‬‬ ‫הקשיב לקול תפילתי'‪' ,‬הודו לה' כי טוב כי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בגלל השיחה ההיא‪ ,‬פלוני מוקיר אותך‪.‬‬ ‫לעולם חסדו'‪ .‬אני מודה על כך‪ ,‬אני שם לב‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫הדבר אינו יכול להוסיף‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ממקום"רכזה‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לכך‪ .‬הוא אומר 'מזמור לתודה'‬ ‫מה שיקרה אחר כך הוא שירגיש את ערכו‪.‬‬ ‫בבא בתרא‪:‬‬ ‫תוספות ב‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫ידועים – כ"ג‬ ‫דברי ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬‫של דבר‬ ‫פירושו‬ ‫במדבר‬ ‫לתפילתי‪,‬‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫שומע‬ ‫אם הקב"ה יו‪‬‬ ‫אחרי שני עדים אין מה להוסיף‪ .‬שני עדים‬ ‫שיש אצלי דבר אלוקי‪.‬‬ ‫הם נאמנות מלאה‪ ,‬ועד שלישי אינו מוסיף‬ ‫דבר‪ ,‬כי אין מה להוסיף על נאמנות מלאה‪.‬‬ ‫זה אינו נקרא לקחת חיות מתוצאות‪ .‬אני‬ ‫מדובר במציאות כזו‪ :‬כשהאדם מרגיש את‬ ‫לוקח חיות ממה שראיתי‪ ,‬באמצעות‬ ‫מרגיש‬ ‫באמת‬ ‫–‬ ‫הוא‬ ‫פעמים‬ ‫הרבה‬ ‫ערכו‪.‬‬ ‫התוצאות‪ ,‬על מה יש בתוכי‪ .‬אינני צריך הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אותו בגלל תוצאה שהיתה‪ ,‬אך לא בגלל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שהדבר ישתקף בחוץ כל כך חזק‪ ,‬כיון אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שראה את התוצאה או שמישהו אחר ראה‬ ‫שאני מרגיש אותו‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫אותה‪ ,‬אלא משום שהרגיש את הכח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬שתפילתו‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫והראיה לכך‬ ‫שקיים שהוא‬ ‫בנשמתו‪,‬‬ ‫מכפי‬ ‫אותיהרי חג‬ ‫שיוקירו‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעצריך‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אינני‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫להתקבל‪.‬‬ ‫יכולה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫מעמיקה‪.‬‬ ‫הדי‪ ‬לשיחה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫מתיישבים‬ ‫אנשים‬ ‫השבועות‬ ‫שני‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלבענין מסוים‪.‬‬ ‫את השני‬‫להשתמש‬ ‫מנסה לעורר‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬האחד‬ ‫שאי‪‬כלשיי‪‬‬ ‫התגברות על‬ ‫השפעתה של‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪‬‬ ‫הוא מדבר עמו עוד ועוד‪ ,‬ומרגיש שדבריו להצליח‬ ‫העולם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫עשו עליו רושם‪ .‬אני מרגיש שהם עוררו כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מלובלין זיע"א‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהצדוק הכהן‬ ‫הרוחנית של‬ ‫כל הגה"ק רבי‬ ‫אותו‪ .‬בין אם רציתי שיתרום לצורכי יתומים‬ ‫כותב בדברי סופרים )אות כג(‪" :‬כאשר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ואלמנות‪ ,‬ורצוני בכך בא ממקום טהור מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫האדם גודר עצמו באיזה דבר להתגבר נגד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מאוד‪ ,‬ובין אם רציתי שישנה משהו נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יצרו בכל כוחו‪ ,‬הוא גודר בכוחו זה כל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אב עם בנו‪.‬‬ ‫אותנותלמיד‪,‬‬ ‫מחנך עם‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהתנהגותו‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫הנפשות מאומה הישראלית שבכל הדורות‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ודיברנו‪ ,‬ואני מרגיש שהצלחתי‪.‬‬ ‫שוחחנואלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫באותו דבר‪ ,‬וכדרך שאמרו בויקרא רבה )לב‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫)ד‪ ,‬יב( על פסוק 'גן‬ ‫רבהאני‬‫ה( ובשיר השירים מה‬ ‫בעל מאוזן‬‫רבינו חיוך‬ ‫יצאבהקדמת‬ ‫מהחדר עם‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫המחנך‬ ‫נעול' שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מישהו ואמר לו‪:‬‬‫אליושבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער הגיע‬ ‫הלבבותאחר כך‬ ‫לאוזן‪.‬‬ ‫ויוסף ירד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בזכותה‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬נגדרו‬ ‫השאלה הנשים‬ ‫הערוה וכל‬ ‫מאוד‪ .‬וכמה‬ ‫אותךפי כמה‬‫מוקירנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שהתלמיד‬ ‫דע לך‬‫של‬ ‫כל‬ ‫ונגדרו‬ ‫הערוה‬ ‫מן‬ ‫עצמו‬ ‫וגדר‬ ‫למצרים‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הזכרים בזכותו‪ ,‬ואם בשרה יש לומר לפי‬ ‫מה שאתה אומר לי כעבור שבוע שהוא‬ ‫שכל ישראל מזרעה וצאצאיה‪ ,‬ביוסף לא‬ ‫מוקיר אותי מאוד‪ ,‬למה הוא מוקיר אותי?‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫את‬ ‫מרגיש‬ ‫אתה‬ ‫ועכשיו‬ ‫לנשמתך‬ ‫שייך זה‪ ,‬ועל כרחך לפי שכל ישראל קומה‬ ‫נשמתך‪...‬‬ ‫אחת ובשלימות האחד נשלם כל הקומה"‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יהודי שמרגיש שהקב"ה עשה לו טובה‬ ‫ומתעורר לעשות טובה לזולתו‪ .‬מהו הרצון‬ ‫בהמשך הוא כותב‪" :‬וזה טעם שקיבלתי‬ ‫דאף על פי שהדורות הולכים ומתקטנים‬ ‫הזה? זו הרגשת הנשמה עצמה‪ .‬זוהי מצוה‬ ‫ולא אכשור דרי‪ ,‬מכל מקום הנקודה שבלב‬ ‫המצוה עוררה את נשמתך‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫גוררת‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫יותר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ומשתלמת‬ ‫הר"ר‬ ‫איש הישראלי הולכתלזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון אתה מרגיש את נשמתך‪,‬‬ ‫ועכשיו‬ ‫פטרון קץ‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ומאירה יותר בכל דור עד עת‬ ‫ובטחו‪‬מרגיש את נשמתו‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫וכשהאדם‬ ‫שתשתלם לגמרי‪ ,‬והיינו מה ש פטרו‪‬‬ ‫במעמקי הלב‬ ‫מדור אמונה‬ ‫את ערכה‪.‬‬ ‫שאין מתגלה בפועל אצל כל אחד מצד כח‬ ‫היצר המקיף לכל אחד"‪.‬‬ ‫אתה בא אל האדם ואומר לו‪" :‬יש‬ ‫עכשיוז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫חיצוניות כאלה וכאלה"‪ .‬אחרי‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫הצלחות‬ ‫חנני' לך‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫הדבר‪,‬הרכי"ר כל‬ ‫רבי צדוק מבאר בסיבת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שהאדם מרגיש שערכו רב מאוד‪ ,‬אתה בא‬ ‫התגברות של כל אחד מהדורות הקודמים‪,‬‬ ‫אליו ואמר לו‪ :‬דע לך‪ ,‬אני מוקיר אותך‪.‬‬ ‫השפיעה על הנקודה שבלב של בני‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫מצוין‪ ,‬למה אתה מוקיר אותי? ‪ -‬כי ראיתי‬ ‫הדורות האחרונים‪ .‬יש לך כבר את כח‬ ‫שהסתדרת מצוין‪.‬‬ ‫ההתגברות של בני הדורות הקודמים‪ .‬הוא‬ ‫אמנם טמון והיצר הרע מקיפו ולא תמיד‬ ‫כוחו של חזן ומנגן‬ ‫הוא יוצא אל הפועל‪ ,‬אבל הרבה פעמים‬ ‫ברגע שלב האדם גלוי והאדם יכול‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רבי צדוק מסביר שכאשר האדם באמת‬ ‫מרגיש את נשמתו‪ ,‬הוא משפיע גם על כל‬ ‫בנוגעמאוד‪.‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬מרומם‬ ‫להרגישו ‪ -‬זה‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫ישראל שירגישו את נשמתם‪ .‬זהו השורש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬המעורר‬ ‫מולשל מנגן‬ ‫כראוי‬ ‫טוב או‬ ‫לבטוח‬ ‫תפילה‬ ‫אי‪ ‬בעל‬ ‫של‬ ‫נגיעות של הרגשת הנשמה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫היוצאים מן‬ ‫מול'דברים‬ ‫שהואמהנחו‪‬‬ ‫שנקרא‬ ‫מכפי‬ ‫אחרים‪ ,‬וזהו‬ ‫הקיים‬ ‫אכן‪ ,‬אדם‬ ‫חג‬ ‫הכח הרי‬ ‫לדברי‪ ‬את‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע שמבין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬אותו‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אפשר למשש‬‫פשוטה‪,‬ששהרי‬ ‫הסיבהלבלכ‪‬‬ ‫פירושו דבר‬ ‫הלב'‪.‬‬ ‫בנשמת היהודי‪ ,‬הוא פועל להתבונןא בזה‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫כי‬ ‫הלב‪,‬‬ ‫אל‬ ‫נכנסים‬ ‫שהם‬ ‫הוא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שקורה‬ ‫מה‬ ‫הוא פועל להרגיש את זה‪ .‬הוא מתפעל‬ ‫מנר לנר‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מקבלבכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬מרובעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מדליקשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬כזה‪,‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫משתמש בכלי‬ ‫אתה‬ ‫להצליח‬ ‫מחמת הרגשת‬ ‫שובע שהוא‬ ‫וכך גם האחר מרגיש את נשמתו‪.‬‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו הוא מרגיש את זה מבפנים‪.‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫ערכו‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כשרון של‬ ‫נגינה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה נתן לו‬ ‫כל מי שהקב"ה‬ ‫יהודי זכה לומר תהלים בהתלהבות‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לבטוחענוה‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫רגש של‬ ‫להביעאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫מיוסדתכחעלגדול‬ ‫יש בו‬ ‫וחמימות‪ ,‬עד שהרגיש את נשמתו‪ ,‬וכן כל‬ ‫ושברון‬ ‫ענוה‬ ‫של‬ ‫רגש‬ ‫להביע‬ ‫קשה‬ ‫במילים‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫הדוגמאות שהבאנו לעיל‪ .‬להרגיש את‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לב‪ .‬יהודי שזכה לרגע של אמת‪ .‬הוא יודע‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מתוך יראה‬ ‫תורהאותנו‬ ‫שנלמדה‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫המדות‪ ,‬או‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לשיר‪ ,‬והשירה באה ממקום של שמחה‬ ‫אלה‪.‬הוא ירגיש את נשמתו‪ ,‬הוא‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ברציפות‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫שקורה‬ ‫לעצמי‬ ‫לב‪ .‬מה‬ ‫וכשאני‬ ‫שברוןמי לי‬ ‫אי‪‬עם‬ ‫אני לי‬ ‫המהולה‬ ‫א‪‬‬ ‫ירגיש שהוא משתוקק לדברים שבקדושה‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אחרים‪ .‬אני‬ ‫מה‬ ‫שהוא מעורר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מצורע ובעוד‬ ‫פרשת‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער אהרן‬ ‫הלבבות‬ ‫כתוב בבית‬ ‫תפילה‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשלוקחיםבהבעלהיא‪:‬‬ ‫השאלה היא‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫ההלכה‬ ‫כמה במשך‬ ‫וכמה‬ ‫לומדפיהיטב‬ ‫האדם נחו‪‬‬ ‫שכאשרהבטחו‪‬‬ ‫ספרים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לימים הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫שבור‪,‬‬ ‫לב‬ ‫בעל‬ ‫שיהיה‬ ‫כדאי‬ ‫הנוראים‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫הוא‬ ‫למה‬ ‫יודע‬ ‫הוא‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כמה‬ ‫שיהיה מבוגר מעט‪ ,‬לא צעיר מדי‪ .‬הוא‬ ‫ללמוד ואחרי הלימוד הוא רוצה ללכת‬ ‫נושא עמו משהו‪ ,‬ואז כל דיבור שהוא‬ ‫לעשות דבר טוב‪ ...‬מדוע? כי נתת מזון‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫תנועה שבלב שיכולה לגרום לאדם לרקוד‬ ‫מוציא מפיו יש בו כדי לעורר‪ ,‬לא רק אם‬ ‫משמחה‪ ,‬כי הרגיש את נשמתו‪.‬‬ ‫הוא יודע להיאנח‪ .‬כי זו לא האנחה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זוהי העבודה‪ ,‬כדי שנוכל ליהנות בעולם‬ ‫הזה בדרך בריאה‪ .‬כשמרגישים את הנשמה‬ ‫גם כשמגישים בעל שמחה לעמוד‬ ‫התפילה‪ ,‬יש בכך צדק‪ .‬אומרים לו‪ :‬אתה בעל‬ ‫שמחה‪ ,‬יש בך כח להאציל ברכה‪ .‬אכן כן‪ ,‬זה‬ ‫עצמה‪ ,‬אז אין צריכים לקבל הערכה מבחוץ‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כי‬ ‫הר"רמאוד‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אמיתיים‬ ‫לזכות‬ ‫אותו הדבר‪ .‬אלה דבריםלזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫היכולת‬‫פטרון‬‫אם אתה מסכים להתחבר‪ ,‬יש לך‬ ‫ובטחו‪ ‬בשביל הרגשת הנשמה‬ ‫מדור אמונה נתינה‬ ‫פטרו‪ ‬הטיב‬ ‫להרגיש את נשמתך על‪-‬ידי שהקב"ה‬ ‫לך‪ .‬הוא מרגיש מלא בושה‪ ,‬ואומר להקב"ה‪:‬‬ ‫לסיום‪ :‬כל זה כלול במה שרבינו המחבר‬ ‫"אין לי מילים‪ ,‬אני מודה לך"‪.‬‬ ‫כל המצוות שנעשות בהשתתפות‬ ‫לנו‪:‬ז"ל‬ ‫פסח‬‫אומר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אחרים נועדו לעורר את התנועה שבנפש‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הפך קערה על פיו‬ ‫של חסד בכל דרך אפשרית‪ :‬בכיבוד אב ואם‪,‬‬ ‫בתוכחה‪ ,‬בהלוואה‪ .‬המצוות נועדו לזכך‬ ‫אבל אם האדם אינו יודע מכך‪ ,‬כל‬ ‫את נשמתך‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫להרגיש‬ ‫–‬ ‫כדי כ"ג‬ ‫שתוכל‬ ‫בחוקותי(‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫במדבר )בחו"ל אותך‪,‬‬ ‫פרשתהשני‪.‬‬‫נהפכים לצד‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬‫הכלים האלה‬ ‫העיכוב הגדול ביותר בהרגשת אור המצווה‬ ‫נשמה‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שיש‬ ‫עדיין‬ ‫יודע‬ ‫אינו‬ ‫אם המנגן‬ ‫הוא זה שהמצוה נעשית בשיתוף אחרים‪ ,‬כי‬ ‫קול‬ ‫לו‬ ‫שיש‬ ‫יודע‬ ‫הוא‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫על הגוף‬ ‫אז אתה עלול לומר‪ :‬הסיפוק שאקבל נמדד‬ ‫וגוף וטלפון נייד‪ .‬הרי הוא מביע פחיתות זו‪.‬‬ ‫לפי תגובתם של האחרים‪ .‬על כן תבין שכל‬ ‫העניין הוא שהוא מסכים לשתף אחרים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫לאחרים‬ ‫הנתינה‬ ‫–‬ ‫עניני א‪‬‬ ‫תמיד‬‫מועילוכל‬ ‫החסדים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עניני‬ ‫בכאבו‪ .‬ואז הוא אכן מצליח ‪ -‬לגרום‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫נשמתך‪ ,‬ואז‬ ‫אבל את‬ ‫שתרגיש‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫נועדו רק כדי‬ ‫לאחרים להרגיש ריקנות‪ .‬יש בכך כח גדול‪ .‬אי‪‬‬ ‫תקבל שובע מהקב"ה‪ ,‬ולא תצטרך לקבל‬ ‫פשוט מאוד‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מבחוץ‪.‬שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫הרייודע‬ ‫רוחניי‪.‬אינו‬ ‫תפילה‪ .‬אם‬ ‫לגבי בעל‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬גםבנוגע‬ ‫כך‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫בסוגיא זו‬ ‫אינו‬ ‫הנשמה‪,‬‬ ‫את‬ ‫להרגיש‬ ‫זה‬ ‫מה‬ ‫אפשר לומר זאת בדרך נוספת‪ .‬האדם‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלל‪ .‬הוא יכול לסלסל‪ ,‬לעשות עליות‬ ‫נמשך אל ערב טוב ומועיל‪ .‬אם אין לי ערב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לשחק כאילו הוא‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫עלינולהיאנח‪ ,‬ואף‬ ‫כ‪‬וירידות‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫טוב ומועיל מבפנים‪ ,‬אצטרך לקחת אותם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו הוא יכול לעשות דברים רבים‪ ,‬אבל‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫בוכה‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח יכול‬ ‫מילהבלי‬ ‫טובה? פלוני‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהאמר לי‬ ‫כלל‬ ‫מבחוץ‪ .‬פלוני‬ ‫לנו‬ ‫הזמינונת‪‬אותו‬ ‫הנשמה‪.‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫להרגיש את‬ ‫לא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫לעזור לי בכסף? אקח בשתי ידיים‪ .‬מדוע? כי‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬עושה שם?‬ ‫ומה הוא‬ ‫להצליח העמוד‪,‬‬ ‫להתפלל לפני‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוחוהריני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כן נמצא‪,‬‬ ‫הדבראי‪‬‬ ‫נים‪ ,‬ושם‬ ‫ידיעתו‬ ‫מבפעל‬ ‫אין לי‬ ‫מיוסדת‬ ‫הבה‬ ‫חברה!‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫‪-‬‬ ‫עסוק?‬ ‫הוא‬ ‫במה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫העריבות‬ ‫את‬ ‫מרגיש‬ ‫האדם‬ ‫אם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אבל‬ ‫נצרך‪.‬‬ ‫נעשה סדר‪ ,‬כי אני איני יודע כיצד מרגישים‬ ‫הטובה‪ ,‬אם הוא‬ ‫בהירות‪ .‬מרגיש את הטוב‬ ‫המדה‬ ‫של‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫כדי לקבל יותר‬ ‫את הנשמה‪ ,‬ובכן‪ ,‬האם אתם מסכימים?‬ ‫שבנשמתו‪ ,‬אינו צריך לקחת מבחוץ‪ ,‬כי הוא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תיהנו ממני‪ ,‬תיהנו מהתפילה שלי‪ ...‬וזה מה‬ ‫היא‬ ‫רוצהליעוד מזה‪.‬‬ ‫וכשאניאהבה‬ ‫לעצמי‬ ‫אניהוא‬ ‫לי מי‬ ‫אי‪ ‬זה‪.‬‬ ‫נמשך אל‬ ‫א‪‬‬ ‫מרגיש‪.‬‬ ‫המתפללים‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫שציבורלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אנילאותו רגש שקיים‬ ‫דביקות והוא נעשהמה‬ ‫דבוק‬ ‫בנשמתו‪ .‬הפוך בה והפוך בה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫כך הוא לגבי כל סוג של חסד‪ .‬חסד הוא‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום רביעי פרשת תולדות א' כסלו תשפ"ז‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫התורה‬ ‫מדבריםובטחו‪‬‬ ‫מסוכנים על פי‬ ‫התגוננותאמונה‬ ‫מדור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כל הדברים האלה שייכים למה שנקרא בעל‬ ‫שתי מערכות באדם‬ ‫שלםהי"ו‬ ‫כיצד מערכת זו פועלת‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאיש סדר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬חי‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫במסכת חגיגה )טז‪ ,‬א(‪" :‬ששה דברים‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לאדם יש את כל המערכת הזו‪ .‬זוהי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונהגם‬‫פטרו‪‬השרת‪,‬‬ ‫נאמרו בבני אדם‪ ,‬שלושה כמלאכי‬ ‫כוונת הגמרא בחגיגה‪' :‬נפש הבהמית'‪ .‬יש‬ ‫שלושה כבהמה‪ .‬שלושה כמלאכי השרת‪ :‬יש‬ ‫בו דבר הגורם לו לחשוב בדרך מסוימת‪,‬‬ ‫בקומה‬ ‫להם דעת כמלאכי השרת ג‪ ,‬ומהלכין‬ ‫בלשון הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫זקופה כמלאכי השרת‪ ,‬ומספרים‬ ‫והוא מעורר בו הרגשים שונים‪ :‬עכשיו צריך‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫לעשות כך‪ ,‬ועכשיו צריך לעשות כך‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫יו"ט‬ ‫כבהמה‪:‬‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫הקודש כמלאכי השרת‪ .‬שלושה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נקמה‪ .‬נקמה היא מהלך‪ :‬אתה הצקת לי ‪-‬‬ ‫אוכלין ושותין כבהמה‪ ,‬ופרין ורבין כבהמה‪,‬‬ ‫לך( – כ"ג‬ ‫כבהמה"‪ .‬פרשת במדבר )בחו"ל אציק‬ ‫ובכן‪ ,‬לאדם יש‬ ‫מהלך‪.‬‬ ‫בחזרה‪ .‬זה‬ ‫ומוציאין רעי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫מהלך זה‪ .‬הנפש הבהמית באה מובנית‬ ‫ובספרי החסידות )וכבר נמצא כן בספרי‬ ‫עמו‪ .‬הסתכל ותראה שיש זאת גם בבעל חי‪,‬‬ ‫הקדמונים( ביארו שיש לאדם נפש הבהמית‬ ‫וכן דברים נוספים מסוג זה‪.‬‬ ‫ונפש עליונה הדומה למלאך‪ .‬כלומר‪ :‬חז"ל‬ ‫מתכוונים לומר לנו שדרך פעולתה של‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אחר כך קיבל האדם נשמה שבאה‬ ‫מערכת האדם‪ ,‬כיצד הוא מגיב לדברים וכו'‪,‬‬ ‫ממקום גבוה מאוד‪ ,‬ולנשמה זו יש דעת‪.‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫נותנת בו‪.‬לו אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שפועלים‬ ‫בנוגעיש חלקים‬ ‫הבטחו‪‬חלקים‪.‬‬ ‫נחיצות‬ ‫מחולקת לכמה‬ ‫שלמה של‬ ‫מערכת‬ ‫דעת זו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אצלו כמו אצל בעל חי‪ .‬גוף האדם פועל‬ ‫דברי‪ ‬גורם לו‬ ‫כראוי מול‬ ‫מתנהג‪ ,‬מה‬ ‫כיצד הוא‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מהלכים‪:‬‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫לאכול‪...‬‬ ‫שבועותצריך‬ ‫לכבודדרך‪ .‬הוא‬ ‫באותה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הלאה‪ .‬זוהי‬ ‫מול וכן‬ ‫נחו‪‬נזהר‪,‬‬ ‫שהוא הוא‬ ‫מכפי ממה‬ ‫עונג‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לעשות'‪.‬‬ ‫'ומפליאשהרי‬ ‫האדם‪.‬פשוטה‪,‬‬ ‫מציאות לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מהו פירוש הביטוי 'נפש הבהמית'? אמור‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫'בהמה'‪ ,‬מדוע אתה אומר 'נפש הבהמית'?‬ ‫הגברת מערכת הנשמה על הגוף‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מערכת‪ .‬לבהמה‬ ‫להשתמש ישבכל‬ ‫עלינוהיא שלבהמה‬‫כ‪‬התשובה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בוודאי אין כוונת הגמרא לומר ששתי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫שכל לפי ערכה‪ ,‬לבהמה יש הרגשים לפי‬ ‫שניתנו‬ ‫יש‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫המערכות נפרדות‪ ...‬במילים אחרות‪ :‬הוא‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫שיש לה‬ ‫בבאהקב‬ ‫קמא‬ ‫אכ‪‬‬ ‫גמראלטובה‪.‬‬ ‫אומרת ב‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫ערכה‪ .‬ה‬ ‫האד‪‬‬ ‫המלאךשל‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לראות שהן‬ ‫שבו‪ ,‬כי יש‬ ‫בגלל חלק‬ ‫אוהב ללמוד‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬גםכלי‪‬‬ ‫נגיחה‪ .‬אפשר‬‫להצליח‬‫כלי‪ ‬של‬ ‫יצר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחבהמה‪.‬‬ ‫אי‪‬כי יש בו‬ ‫ידיעתו‬ ‫על אוהב‬ ‫מיוסדת והוא‬ ‫משחקות‬ ‫ביחד‪ .‬הן‬ ‫לאכול‪,‬‬ ‫לו דעת‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫דבריםועלינו‬ ‫כל מיני‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫עושות‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬לדאבון‬ ‫הישנותהגמרא‪.‬‬ ‫על כך את‬ ‫היה כ‪‬‬ ‫להבין‬ ‫אפשר א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ביחד וכדומה‪ .‬יש מגנון של בעלי חי‪ .‬לבעל‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬לשמוע לפעמים‬ ‫יותרשאפשר‬ ‫לקבלדיבור‬ ‫כדי יש‬ ‫לב‪,‬‬ ‫חי יש מהלך‪ :‬הוא אוהב לאכול‪ ,‬הוא‬ ‫מאנשים‪" :‬פלוני הוא אדם נעים מאוד‪ .‬הוא‬ ‫כשמגישים לו את המזון האהוב‬ ‫מתלהבאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לעצמי‬ ‫הוא‬ ‫וכשאניהבא‪.‬‬ ‫לי בעולם‬ ‫לי מי‬ ‫ומבין‬ ‫אניהזה‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫בעולם‬ ‫מבין‬ ‫בעל לראות‬ ‫חובת‬ ‫אפשר‬ ‫לחטוף‪.‬רבינו‬ ‫ומתחילבהקדמת‬‫כבר למדנו‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫אני‬ ‫מה‬ ‫אוהב לאכול‪ ,‬הוא אוהב לשון הרע‪ ,‬הוא‬ ‫ציפורים‪ ,‬למשל‪ ,‬שאחת חוטפת מהשניה‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השרת‪ :,‬שהרי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫לדו‪‬מלאכי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כדעתם של‬ ‫השאלה‬ ‫שדעתם‬ ‫כמלאכי וכמה‬ ‫השרת‪ ,‬שאין הכוונה‬ ‫נחו‪‬שלפי כמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הדמיון‬ ‫בספרה' בענין כ'‬ ‫עבודת‬ ‫שלראיתי‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אך‬ ‫ידוע?‬ ‫לבלתי‬ ‫הידוע‬ ‫את‬ ‫לדמות‬ ‫אפשר‬ ‫ואיך‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫דעת‬ ‫אם‬ ‫כי‬ ‫המלאכים‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫דעת‬ ‫את‬ ‫מכירים‬ ‫אנו‬ ‫אין‬ ‫הפירוש הוא שכפי שלמלאכים יש דעת‪ ,‬כך לבני האדם יש דעת‪ ,‬והיינו שדעתם באה מאותו מקום של‬ ‫דעת המלאכים ‪ -‬מהדעת העליון‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫ומשום כך אומרים לך‪ :‬שלושה דברים‬ ‫אוהב טיולים‪ ,‬הוא אוהב להתפלל‪ ,‬הוא‬ ‫כבהמה‪ ,‬אך עכשיו ניתן לך חלק המלאך‪,‬‬ ‫אוהב שבת קודש‪ ...‬זה טוב‪ ...‬הפירוש הוא‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ושלימותך היא שתשתמש בחלק זה כך‬ ‫שלושה דברים כבהמה‪ ,‬שלושה דברים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שכל מה שתעשה יהיה מתוך הדעת‪ .‬אין‬ ‫הפירוש שאת שלושת הדברים האחרים‬ ‫כמלאכי השרת‪ ...‬הוא אדם השלם‪ .‬יש לו‬ ‫את כל הדברים של הבהמה ואת כל‬ ‫תעשה בלי דעת‪ ,‬או שחלק שלם ממהותך‬ ‫הדברים של המלאך‪...‬‬ ‫לא! כי מדוע ניתנה לך‬ ‫דעת‪.‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא בלי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫יהיה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ניתנה לך דעת של מלאך כדי שכל‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןשגדל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הדעת?‬ ‫לא! ברור שלא זהו הפשט‪ .‬כל מי‬ ‫מה שאתה עושה תעשה בדעת‪ ,‬ואז יש לך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫יודע‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שמים‬ ‫על כל פנים בסביבה של יראי‬ ‫את היופי‪ ,‬את השלימות ואת הסיבה לכך‬ ‫מערכת‬ ‫קיבל‬ ‫שהפירוש הוא כך‪ :‬הגוף‬ ‫שהקב"ה ברא את האדם‪.‬‬ ‫הקובעת כיצד הוא פועל ומה הוא אוהב‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ובזה הוא דומה לבעלי החיים‪ .‬מצד הגוף‬ ‫ראטה גדול ממלאך‬ ‫האדם יותר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫"ר יש‬ ‫בעלהרחי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הוא גוף של בעל חי‪ ,‬ולגוף של‬ ‫הגה"ק רבי יעקב עמדין זצ"ל כתב‬ ‫עצלות‪,‬‬ ‫אוהב‪.‬‬ ‫מהלך של דברים שהוא‬ ‫מערכות‪ ,‬הוא‬ ‫'תשפ"ב‬‫אייר השתי‬ ‫כ"גלאדם‬ ‫שיש‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל שמאחר‬‫הסתכל על‬ ‫להתעצל‪ .‬במדבר‬ ‫שלישי פרשת‬‫יו‪ ‬אוהב‬ ‫למשל‪ .‬הגוף‬ ‫גדול יותר מן המלאך‪ ,‬כי למלאך אין את‬ ‫הבהמה‪ :‬היא יושבת כל היום על הארץ‬ ‫שלושת הדברים האחרים‪ ,‬והוא לא קיבל‬ ‫ואוהבת לישון‪ .‬הגוף אוהב דברים כאלה‪.‬‬ ‫את התפקיד להגביר עליהם את הדעת‪.‬‬ ‫אין צורך להיבהל מכך‪ .‬כן‪ ,‬זהו המהלך של‬ ‫הרבה פעמים שומעים את הנוסח‪ :‬בספרי‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫ממלאך‪,‬‬ ‫גדול‬ ‫–‬ ‫יותר‬ ‫יהודי‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ש‬ ‫כתוב‬ ‫חסידות‬ ‫אמת‪ .‬אבל‬ ‫אותו‬ ‫רוחניי‪‬‬‫משאיר‬ ‫בנוגע אתה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אדם‪ ,‬אם‬ ‫אבל אתה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫זה נחו‪‬‬‫יותר‬ ‫אבל גם‬ ‫ממקום‪...‬‬ ‫אי‪‬הוא מגיע‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫כי‬ ‫אין צורך להגיע לאיזה מראה מקום רחוק‪.‬‬ ‫לכך‬ ‫שהרי‬ ‫‪,‬‬ ‫תפקידך‬ ‫את‬ ‫ממלא‬ ‫אינך‬ ‫כך‪,‬‬ ‫ניתן לך גם חלק המלאך כדי שתגביר את אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אם אתה לומד את דברי הגמרא האלה עם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הנשמה על הגוף ותהפוך את החומר מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫ההסבר‪ ,‬אתה מגיע מיד להבנה זו‪ :‬מציאות‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬ויש לו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫כוחותהרי‬ ‫מנוגדים‪,‬‬ ‫לכ‪‬שקיבל‬ ‫הסיבה היא‬ ‫האדם‬ ‫לצורה‪ ,‬היינו שתיתן לעצמך להיות מובל‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫תפקיד אחר לגמרי‪ ,‬לעשות את הכל‬ ‫להצליח‬ ‫על ידי הנשמה‪ ,‬כך שהדברים שאתה עושה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫‪ -‬יהיו עם הכוונות הנכונות‪ .‬תעשה הכל‬ ‫ובדעת ‪-‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הקודששאי‪‬‬ ‫בלשוןמה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחזקופה‪,‬‬ ‫בקומה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫מערכת הבהמה‪.‬‬ ‫לעורר‬ ‫ולא מצד‬‫נשמתך‪ ,‬כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫מצד‬ ‫שלושת הדברים של המלאך‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫הכוונה בוודאי‬ ‫ההצלחה'קומה זקופה'‬ ‫כל כשאומרים‬ ‫מהמציאות נפלאי‪‬‬ ‫להצליחתתבייש‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬אל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנקרא‬ ‫אי‪‬כי שם ה'‬ ‫ידיעתו‬ ‫הארץ‬ ‫עלכל עמי‬‫מיוסדת'וראו‬ ‫לפסוק‬ ‫מה‬ ‫ללמודכשבאו‬ ‫תמיד‪,‬הרבהועלינו‬ ‫מהצדיקים‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬אחר‪:‬‬ ‫בסגנון‬ ‫ונוסי‪‬בעל חי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אינו כמו‬ ‫שהאדם‬ ‫הישנות‬ ‫פירושו‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫עליך'‪ .‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫מטה‪ ,‬אלא‬ ‫בהירות‪ .‬הוא מקבל את‬ ‫כלפי‬ ‫הנוטה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬יש לי יצרים"‬ ‫מלמדת"אניאותנו‬ ‫מתבייש‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫אליהם ואמרו‪:‬‬ ‫כדי לקבל יותר‬ ‫אלה‪.‬לך ממה להתבייש בכך שיש לך‬ ‫הגיבו‪" :‬אין‬ ‫חיותו מלמעלה‪ .‬זהו האדם‪ .‬זו מציאות‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫יצר הרע כזה‪ .‬כן‪ ,‬הגוף אוהב את הדברים‬ ‫האדם‪.‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫עלבעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫מה אני‬ ‫היצר"‪ .‬אם‬ ‫להתגבר‬ ‫למדנו עליך‬ ‫כבר עכשיו‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫המהר"ל בפרקי אבות )דרך חיים ג‪ ,‬יד( על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמעמד‪ ,‬אז‬ ‫הבטחו‪ ‬להחזיק‬ ‫לשערמצליחים‬‫הלבבות ואין‬ ‫נופלים‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בצלם'‪,‬היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬שנברא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫'חביב אדם‬ ‫המשנה‬ ‫השאלה‬ ‫העובדה‬ ‫וכמה‬ ‫אבלכמה‬ ‫הבטחו‪‬בושה‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫נושא של‬ ‫מתחיל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הוא‬ ‫האחרות‪.‬‬ ‫מכל‬ ‫יותר‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫זו‬ ‫בריה‬ ‫אוהב‬ ‫נמשך‬ ‫הגוף‬ ‫‪,‬‬ ‫המציאות‬ ‫היא‬ ‫מושך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שהגוף‬ ‫שואל שם‪ :‬וכי צריך לומר שהוא חביב יותר‬ ‫לכל הדברים האלה‪ ,‬כי זו מהותו של בעל‬ ‫מבהמה? ומבאר שבהכרח הכוונה שהוא‬ ‫חי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לצוד את כולם‪ .‬בנה בהם הקב"ה מערכת‬ ‫חביב יותר ממלאך‪ .‬אני רוצה להסביר לך‬ ‫של התגוננות כדי שיוכלו לשרוד‪ .‬לכן הם‬ ‫מה עשה הקב"ה‪ :‬הוא ברא את האדם‪ ,‬בריה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יכולים כל הזמן להתחמק ולברוח‪ .‬זה חלק‬ ‫מעניינת מאוד‪ .‬האדם קיבל את כל מערכת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחייהם‪.‬‬ ‫הבהמה‪ ,‬מהלך שלם‪ :‬מה הוא רוצה‪ ,‬ואיך‬ ‫הוא משיג את מה שהוא רוצה‪ ...‬ואז יש‬ ‫מנגנון הבעל חי באדם‬ ‫נשמה שנותנת לו דעת‪ ,‬ועכשיו הוא צריך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לעשות את כל עניניולזכות‬ ‫שהאדם קיבל את כל הדברים של‬ ‫שדעתו בן פיגאוהיות‬ ‫לזכות‬ ‫לפי מה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומרת לו‪.‬‬ ‫הבעל חי‪ ,‬כי הגוף הוא גוף כמו של בעל‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חי‪ ...‬הגמרא שם לא התכוונה לשלושה‬ ‫מנגנון מפותח של הישרדות‬ ‫דברים בלבד‪ .‬היא באה רק להראות שהגוף‬ ‫של בעל חי והנשמה כמלאך‪ .‬כפי‬ ‫כגוףז"ל‬ ‫הואפסח‬ ‫אליהם הרה"ח‬ ‫אחד מהדברים שצריך לשים לב‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ראטה את כל הדברים של‬ ‫הי"ובעצם‬‫לאדם‬‫שישליפא‬ ‫יכולת‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫קיבלוהר"ר‬ ‫הוא דבר מעניין‪ :‬בעלי החיים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫המלאך‪ ,‬לא רק שלושה דברים‪ .‬נשמתו‬ ‫להרגיש כשיש סכנה‪ ,‬ויש להם מה לעשות‬ ‫משוררת להקב"ה ואומרת 'קדוש קדוש'‪,‬‬ ‫מול הסכנה‪ .‬זה פלא שכל יהודי יכול‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"ב אחרי שתי‬ ‫שם השם‬ ‫אייר ה‬ ‫להזכיר‬‫יכול כ"ג‬ ‫והאדם‬ ‫לראות‪ ,‬אף שאינו חי בג'ונגל ואינו מסתובב‬ ‫מילים בעוד המלאך יכול רק אחרי שלוש‪,‬‬ ‫עם אריות או עם דגים‪ :‬בכל מקום שתלך‪...‬‬ ‫והוא יכול להידבק בה' יותר מן המלאך‪...‬‬ ‫אפילו אם תנסה לקיים מצוות שילוח הקן‪...‬‬ ‫כל אלה אינם כתובים שם בגמרא‪ .‬הגמרא‬ ‫היונה חשה בהתקרבותך ובורחת‪...‬‬ ‫מראה רק היכן אפשר לראות זאת באופן‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪‬שלמה‬‫א‪‬בהמה‬ ‫תמיד אתה‬‫למעשה‪,‬‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬ביותר‪.‬‬ ‫הגלוי‬ ‫בעלי החיים קיבלו חוש להרגיש מיד את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫ומלאך שלם‪ .‬קיבלת הכל‪ .‬יש לך נפש‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫הסכנה המתקרבת‪ ...‬יותר מבני אדם‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫חשוב מול‬ ‫להבין זאת‪.‬‬ ‫מאודכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫הבהמית‪.‬‬‫אפילו‪ ...‬החוש מפותח אצלם מאוד‪ ...‬הנה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫הוא ברח‪ .‬הוא טיפס על העץ‪ ...‬כל בעלי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אנחנו רגילים לשמוע על הנפש הבהמית‬ ‫חג‬ ‫לתפוס הרי‬ ‫אותו‪...‬‬ ‫מאודרוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬‫בנוגעקשה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בדרכו‪...‬‬ ‫חי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫בהקשר של גסות הרוח וחומריות‪ .‬המשגיח‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הצייד‬ ‫הדי‪ ‬זאת בחץ‪.‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫חיות‪ ,‬עשו‬ ‫השבועותלצוד‬ ‫כשהלכו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫זוכר‪ :‬נפש‬ ‫יותרעדיין‬‫ברוחניות הוא‬ ‫להצליח היה צועק‪,‬‬ ‫בישיבה‬ ‫השמיע קול‪ ,‬לבוש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לא בכל‬ ‫בפינה ביער‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬נעמדעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫הבהמית‪ ...‬מקשרים זאת לעוולות‪ .‬אך לא‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫להסוות את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררכדירחמי‪‬‬‫הדומיםכדילעצים‬ ‫בגדים‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫למציאות‪.‬‬ ‫ברוחניותזהבלי‬ ‫קשור‬ ‫קשור לעוולות‪.‬‬‫הצלחה‬ ‫כללאינו‬ ‫זה‬ ‫עצמו‪ .‬מחכה ומחכה לרגע הנכון‪ ,‬ואז הוא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של מערכת‬ ‫האד‪‬‬ ‫לתאוות‪ ,‬זוהי‬ ‫משיכההרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫אין זו רק‬ ‫משחרר את החץ ‪ -‬מזל טוב‪ .‬הצליח לצוד כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫פועלת?‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הבהמית‪ .‬אי‪‬‬ ‫כיצד היא‬ ‫על ידיעתו‬ ‫מיוסדתהנפש‬ ‫שלמה‪,‬‬ ‫חיה‪ .‬זו אומנות שלמה‪ .‬מדוע? כי החיה‬ ‫ובכן‪ ,‬גם האדם מצד גופו נברא עם היכולת‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫זריזה‪ .‬הזריזות אינה רק היכולת לרוץ מהר‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לחוש כשסכנה מתקרבת‪ ,‬והוא יכול‬ ‫להשתמש‬ ‫שסכנה מתקרבת‪,‬‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדתהפנימית‬ ‫התורההתחושה‬ ‫אלא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לברוח‪.‬‬ ‫לה‪ .‬להרים רגליים ולהימלט‪ .‬זהו‬ ‫הגורמתאלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אחד מיסודות בעלי החיים‪ ,‬שכל אחד יכול‬ ‫הבדלים במציאות‪ :‬ילד‬ ‫שיש‬ ‫נכון‬ ‫אמנם‬ ‫אליו‪.‬בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫למדנו‬ ‫כברלב‬ ‫לשים‬ ‫מה אני‬ ‫קטן‪ ,‬למשל‪ ,‬עדיין אינו יכול לרוץ‪ ,‬ואילו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לרוץ‪ :‬כבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪ ‬יכול‬ ‫שצרי‪‬הוולד‬‫השאלה החיים‬ ‫אצל בעלי‬ ‫כמה כי הם‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪-‬פיפשוט‪,‬‬ ‫הקב"ה כך?‬ ‫בראםהבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫של מדוע‬ ‫הקב"ה‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫במהות‬ ‫אך‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫כמה‬ ‫אחרי‬ ‫חשופים נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גדולות‬ ‫חיות‬ ‫לסכנות‪.‬‬ ‫הזמן‬ ‫כל‬ ‫משהוא‬ ‫ברא כך שאין צורך להיות בר דעת גדול כדי‬ ‫רוצות לטרוף את הקטנות‪ ,‬דגים גדולים‬ ‫להרגיש סכנה מתקרבת‪ .‬לאדם יש מערכת‬ ‫רוצים לאכול את הקטנים‪ ,‬ואנשים רוצים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫חושש עליהם‪ ,‬מעבר לבעל חי‪ .‬הבעל חי‬ ‫התגוננות שמובנית בתוכו‪ ,‬והוא מרגיש‬ ‫חושש רק שיהרגו אותו‪ ,‬ואולי גם שיחטפו‬ ‫כמו מאליו‪ ,‬בכל פעם שסכנה מתקרבת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממנו את חתיכת הבשר שלו‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫שעליו להתגונן מפניה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחביא אותה‪ .‬אבל האדם מנהל עסק גדול‬ ‫הרבה יותר‪ .‬במילים אחרות‪ :‬אין לי רק את‬ ‫מרחיב את רשימת הסכנות‬ ‫חיי ואת מעט המזון‪ .‬עליי לשמור גם שאיש‬ ‫ברור שמצטרפים לכך דברים נוספים‪ ,‬כי‬ ‫הי‪".‬ו אני נזהר שלא ללכת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בכבודי‬ ‫פיגא יפגע‬ ‫ב‪ ‬לא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫להוסיף‬ ‫לזכות כדי‬ ‫לזכות‬ ‫האדם משתמש גם בשכלו‬ ‫מסוים או לעשות דבר מסוים‪ ,‬כי‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫למקום‬ ‫עליהם‪ .‬למשל‪ ,‬אם ילד נכווה כי פטרון‬ ‫הדבר היה‬ ‫ובטחו‪ ‬שמישהו יסתכל או יפגע בי‪,‬‬ ‫אמונה חושש‬ ‫מדור אני‬‫פטרו‪ ‬יודע‪:‬‬ ‫חם מדי‪ ,‬זה נחקק אצלו‪ ...‬עכשיו הוא‬ ‫וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫לא נוגעים בדבר כזה‪ ,‬זה מכאיב‪ .‬הוא יכול‬ ‫להשתמש בנסיון חייו ובדעתו להוסיף‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אומרים לילד ללכת לתלמוד תורה‪ ,‬והוא‬ ‫דברים רבים לרשימת הדברים המסוכנים‪.‬‬ ‫ראטה הולך‪ .‬למה? כי כל‬‫לא‪,‬הי"ואני לא‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫מיד הר"ר‬ ‫מתחיל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כשילד קטן רואה כלב‪ ,‬הוא‬ ‫הילדים לובשים חולצה לבנה לכבוד ראש‬ ‫לפחד‪ .‬למה? אין לו עדיין שכל‪ ,‬למה הוא‬ ‫'תשפ"ב כמה הוא?‬ ‫ה לו? בן‬‫סיפר‬ ‫כ"גמיאייר‬‫ולי –אין‪.‬‬ ‫)בחו"ל חודש‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברשעליו‬ ‫פרשתמרגיש‬ ‫שלישי שהוא‬ ‫התשובה היא‬ ‫יו‪‬‬ ‫פוחד?‬ ‫הוא עדיין לא הגיע לגיל שבו מבינים‬ ‫להיזהר ממנו‪ .‬כך הדבר לאורך כל החיים‪.‬‬ ‫בפוליטיקה‪ .‬התשובה היא שהדבר נובע‬ ‫מהפחד שלו שיביישו אותו‪ .‬ואם זה כבר‬ ‫פסוק המופיע פעמיים בספר משלי )כב‪,‬‬ ‫קרה בעבר‪ ,‬הפחד נכפל פי כמה וכמה‪ .‬אני‬ ‫פּתאים‬ ‫ונסתּר‪ִ ָ ְ ,‬‬ ‫רעה ְ ִ ְ ָ‬ ‫ראה ָ ָ‬ ‫ג; כז‪ ,‬יב(‪'ָ :‬ערוּם ָ ָ‬ ‫תמיד –‬ ‫האד‪ ‬כבר‬ ‫א‪ ‬מישהו‬ ‫לי‪ ,‬כי‬ ‫מועיל יאמר‬ ‫הבטחו‪‬שמישהו‬ ‫חושש‬ ‫ראה‬ ‫הפיקח‪,‬‬ ‫כלומר‬ ‫הערום‪,‬‬ ‫נענשׁוּ‪.‬‬ ‫עברוּ ֶ ֱ ָ‬ ‫ָ ְ‬ ‫יודע‬ ‫סכנה‪ .‬אני‬ ‫הפתאים‬ ‫ואילו‬ ‫ממנה‪,‬‬ ‫ונסתר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הרעה‬ ‫את‬ ‫לדעת‬ ‫כאן נחו‪‬‬ ‫רואהיותר‬ ‫אני אבל‬ ‫אמר לי פעם‪.‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫עוברים ליד הרעה וניזוקים ממנה‪ .‬הרי אי‪‬‬ ‫חושש שזה יקרה שוב‪ .‬מישהו פגע בי‪,‬‬ ‫האדם יודע‪" :‬כאן אסור ללכת‪ ,‬כאן אסור אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מישהו צחק עלי‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לדבר‪ ,‬למה? כי אני עלול להיפגע"‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬עבודת‬ ‫הרישוב זו‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לנסות‬ ‫לכ‪‬את הילד‬ ‫הסיבה‬ ‫לשכנע‬ ‫הדעת‪,‬א‪ ,‬הוא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬חלק‬ ‫שלאדםיו‪‬יש גם‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ומפני‬ ‫הולך לשם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר אינו‬ ‫פנים ואופן‬ ‫הוא בשום‬ ‫ברוחניות‬ ‫פרך‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫יותר‬ ‫הרבה‬ ‫הסכנות‬ ‫רשימת‬ ‫עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫את‬ ‫כ‪‬מרחיב‬ ‫הוא‬ ‫אחת‬ ‫שפעם‬ ‫זוכר‬ ‫הוא‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫כי‬ ‫מדוע?‬ ‫שוב‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫דעת‪,‬‬ ‫לך‬ ‫שיש‬ ‫מפני‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מבעלי‬ ‫הלך לשם‪ ,‬ומישהו צחק עליו‪ .‬הנושא הזה‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫יכול לדמות מילתא למילתא‪ ,‬ואתה יכול‬ ‫מפותח מאוד אצלנו‪ ,‬כי יש לנו דברים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫לפחד מכך שאולי יקרה משהו‪ .‬הבעל חי‬ ‫נוספים החשובים לנו מלבד החיים עצמם‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬מהסכנה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הוא בורח‬ ‫להצליחכל כך‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬מפותח‬ ‫אינו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בחששות על‬ ‫ידיעתו‬ ‫אופנים‪ :‬א‪.‬‬ ‫בשני‬‫מתרחבעל‬ ‫מיוסדת‬ ‫זה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד 'ואם‬ ‫ועלינו‬ ‫יכול לומר‬ ‫תמיד‪,‬האדם‬ ‫ותו לא‪.‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫עצמה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬לו שכל‬ ‫הישנות‪ ,‬כי יש‬ ‫על לו לאדם‬ ‫כ‪‬שיש‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫החששות‬ ‫גבי‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬תמצא לומר'‬‫אותנו 'ואם‬ ‫מלמדתואחר כך‬ ‫התורה‬ ‫תמצא לומר'‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬הם דברים שאני‬ ‫ב‪ .‬יותר‬ ‫בצרכים‪ :‬מה‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שחושב‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬תמצא לומר' הראשון‪ .‬הדבר‬ ‫בכלי‪‬ה'ואם‬ ‫על‬ ‫חושש שיקרו‪...‬‬ ‫שכיח מאוד אצל האדם‪ ,‬ולכן אינו אוהב‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעלכי הוא‬ ‫פלוניתרבינו‬ ‫וכדומה‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫לעיר‬ ‫כבר כלל‬ ‫ללכת‬ ‫אנילשליליות‬ ‫מה‬ ‫שמתחבר‬ ‫מנגנון‬ ‫שיסתכן‪ .‬הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫חושש‬ ‫חושבים‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬ש בה‬ ‫אנשיםהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬לכך‬ ‫השאלה הסיבות‬ ‫זו אחת‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫במקום‬ ‫‪.‬‬ ‫צרכי האדם מרובים‬ ‫באופן הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לראות‬ ‫בבוקר‪,‬‬ ‫לקום‬ ‫שלילי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עולם יפה כל כך ולהתמלא בברכת הודיה‪,‬‬ ‫סיבה נוספת לכך שהאדם מוסיף עוד‬ ‫האדם מתחבר באופן טבעי לכל הדברים‬ ‫דברים היא שיש לו צרכים נוספים שהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נמנע‪ .‬מדוע? כי בפנימיותו הוא נשאב כל‬ ‫השליליים‪ .‬שוב‪ ,‬חומרת הדבר תלויה בוודאי‬ ‫הזמן על ידי חלק הגוף‪.‬‬ ‫בתרבות של האדם‪ ,‬בסביבת גידולו ובאופיו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יש מי שאי אפשר לעמוד לצדו מרוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשם שחלק הגוף יכול למשוך לתאוה‬ ‫ולעצלות‪ ,‬כך הוא מושך את האדם להאמין‬ ‫מרירות הנוטפת ממנו‪ .‬כל דבר אצלו‬ ‫שלילי‪ ...‬כולם הולכים למות‪ ,‬כולם רשעים‪...‬‬ ‫בתמונה השלילית‪ ,‬ולכן צריך להיות זהיר‬ ‫ויש מי שאינו מדבר כך‪ ,‬אך חושב כך‪ .‬ויש‬ ‫בוודאי שיש בזהירות עצמה‬ ‫מאוד מאוד‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אלא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫אחוז‬ ‫לזכות‬ ‫מי שזה אצלו לא לזכות‬ ‫במאה‬ ‫ובטחוןגדולה‪ .‬זהירות היא הרי אחד‬ ‫קדושה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןשאין‬ ‫בחמישים אחוז‪ ,‬או רק לגבי הדברים‬ ‫ובטחו‪‬שמביא את האדם לרוח הקודש‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מהדברים‬ ‫פטרו‪‬לכולם‬ ‫לו עמם נסיון טוב‪ .‬אבל המשותף‬ ‫ותחיית המתים‪ ,‬בסולמו של רבי פנחס בן‬ ‫או על כל פנים אצל רוב האנשים ברוב‬ ‫יאיר‪ .‬אך צריך ללמוד שהזהירות ההיא‬ ‫המקומות )למעט היוצא מן הכלל‪ ,‬שלרוב יש לו‬ ‫אחרת היא‪ .‬הזהירות ההיא באה מן‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫זהירות‬ ‫בגלל זה בעיות אחרות( הוא שהם חוששים‬ ‫הנשמה‪ ,‬מן הפנימיות‪ ,‬מן‬ ‫הי"ו ראטה‬‫ליפא מן‬ ‫להם‪.‬חנני' יו"ט‬ ‫המלאך‪,‬‬ ‫שיקרוהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ופוחדים מפני דברים רעים‬ ‫התורה‪ .‬היא טהורה‪ ,‬מאירה ונפלאה‪ .‬אך‬ ‫שאינה באה כלל‬ ‫זהירות'תשפ"ב‬ ‫שישאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫להבין כ"ג‬ ‫הוא מתחבר לחסרון‪ ,‬כי משהו עמוק‬ ‫)בחו"ל חשוב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫מן הנשמה‪ ,‬אלא מחלק הבעל חי‪ ,‬והיא‬ ‫בתוכו אומר לו‪ :‬היזהר! היזהר!‪ ...‬צריך‬ ‫אינה בהכרח עוולה‪.‬‬ ‫לדעת‪ ...‬אי אפשר סתם כך לקפוץ פנימה‪,‬‬ ‫כי משהו רע עלול לקרות‪ ...‬הוא אינו קורא‬ ‫הכל הולך אחר הכוונה‬ ‫לזה פחד‪ .‬הוא קורא לזה זהירות ‪...‬משהו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬אנחנו‬ ‫תמיד –‬ ‫נקודהא‪‬נוספת‪.‬‬ ‫עכשיו‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪ ‬נבין‬ ‫הבה‬ ‫בתוכי מפריע לי ואומר לי שהחיים כאן‬ ‫הבהמית‬ ‫מהנפש‬ ‫מה‬ ‫לעשות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגעאפשר‬ ‫הבטחו‪ ‬אי‬ ‫נחיצות פשוטים‪.‬‬ ‫אינם‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שבאיותר‬ ‫שדבראבל‬ ‫רגילים לחשוב‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסבון אחרי‬ ‫סתם‬ ‫אדם‬ ‫לבני‬ ‫להאמין‬ ‫אפשר‬ ‫ואי‬ ‫שרוצים‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הפה דברי‪‬‬ ‫לרחוץ את‬ ‫כראוי מול‬ ‫צריך לבטוח‬‫כך‪ ...‬אולי הוא נוכל? מישהו מציע לו אי‪‬‬ ‫שמזכירים אותו‪' .‬הנפש הבהמית'‪ .‬לא רוצה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫משהו‪ ...‬יש סיפורים‪ .‬כל היום יש סיפורים‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫להוציא זאת מן הפה‪ .‬כאילו 'הנפש‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הבהמית' שייכת לעוולה‪ ,‬לעבירה‪ ,‬לפחיתות‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫אנשים גונבים‪ ,‬צריך להיזהר‪...‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הדבריםמשהוא‬ ‫הטהורים‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫ואילו‬ ‫להצליח‬ ‫ולתאוות‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אצל בכל‬ ‫האדם‪ ,‬והוא גורם‬ ‫להשתמש‬ ‫מנגנון כזה‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪ ‬יש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬אך אין‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בנשמת ג‪‬‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫והקדושים מקורם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר)‪(ĺgĺ‬רחמי‪‬‬ ‫לפני שהוא‬ ‫לנו עלכדיהשלילי‬ ‫לחשוב‬‫שניתנו‬ ‫לו‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הם‬ ‫הבהמית‪,‬‬ ‫הנפש‬ ‫של‬ ‫הדברים‬ ‫כללנכון‪.‬‬ ‫זה‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪(đosĺ‬‬ ‫החיובי‬ ‫על‬ ‫חושב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של הנפש‬ ‫האד‪‬‬ ‫דבריםשל‬ ‫אתה עושה‬ ‫הרוחנית‬ ‫מציאות‪ .‬אם‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫החיובי הרי חיובי‪ ,‬אבל השלילי מעורר בי‬ ‫הבהמית בגלל הנפש הבהמית‪ ,‬אתה עושה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫פחד‪ ,‬כי חס ושלום‪ ,‬מה שעלול לקרות לי‪.‬‬ ‫אותם מחמת הסיבה הבלתי נכונה‪ .‬אכילה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אני עלול לאבד את כספי‪ ,‬אני עלול לאבד‬ ‫ושתייה אינן דברים פחותים‪ .‬הרי אף הם מן‬ ‫מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה‬ ‫כבודי‪...‬‬ ‫את‬ ‫בהירות‪ .‬האדם דומה‬ ‫לקבל יותר‬ ‫דברים שבהם‬ ‫השלושה‬‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לבהמה‪ .‬מדוע אינן פחותות? כי אפשר‬ ‫זו אחת הסיבות לכך שהאדם אינו רוצה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני אף שיש לאדם‬ ‫כיהודי‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ולשתות‬ ‫לאכול‬ ‫להיכנס לדבר‬ ‫בהקדמתרוצה‬ ‫למדנו הוא אינו‬ ‫כבר סיכון‪.‬‬ ‫לקחת‬ ‫טעם באכילה ושתייה‪ ,‬כל עוד הוא מצרף‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יהיה אם זה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪...‬מה‬ ‫לשער צדדים‬ ‫הלבבותבו שני‬ ‫שיש‬ ‫מה הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה עלהיא‪:‬‬ ‫מחשבה‬ ‫אוכל‪,‬לדו‪‬‬ ‫כשהוא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מחשבה‬ ‫השאלה‬ ‫חושב על‬ ‫וכמה‬ ‫הוא כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬לכן‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫לצדה' השני?‪...‬‬ ‫יתפתח‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כבר‬ ‫הוא‬ ‫אכילתו‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫מברך‬ ‫והוא‬ ‫אוכל‪,‬‬ ‫ואף‬ ‫בשבילו‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫מסוכנים‬ ‫שהם‬ ‫דברים‬ ‫אינו דומה לבהמה‪ ,‬גם אם אינו עובד גדול‪.‬‬ ‫שהסיכוי הוא שמונים לעשרים‪ ,‬ואף שהוא‬ ‫הוא אינו עושה זאת כבהמה‪ ,‬שהרי הבהמה‬ ‫יודע שהקב"ה רוצה שייכנס לכך‪ ,‬הוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫הסיבה היא פחד מבני אדם‪ ,‬הרי הפחד‬ ‫אינה יודעת אם היא באמצע שינה או‬ ‫מבני אדם כשלעצמו הוא דבר פחות‪,‬‬ ‫באמצע אכילה‪ ,‬והיא עושה את שניהם בבת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובפרט שהחשש אינו הגיוני‪ .‬הכל תלוי‬ ‫אחת‪ .‬היא מתפלשת ברפש ותוך כדי כך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫במחשבה‪ .‬היא הקובעת אם מדובר‬ ‫בזהירות פחותה‪ ,‬ועד כמה‪.‬‬ ‫היא אוכלת‪ ,‬ישנה ומטילה גללים‪ .‬היהודי‬ ‫אינו עושה כן‪ .‬נמצא שאכילתו ושתייתו‬ ‫אינן לגמרי כבהמה‪ .‬וככל שהאדם מתקרב‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כל זהירות שהאדם נוקט למען גופו‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫כשהוא‬ ‫לזכות‬ ‫הבהמה‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫אל צורת האכילה של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הכי‬ ‫פטרון‬ ‫אין‬ ‫‪-‬‬ ‫ומשתטה‬ ‫מסיר גבול אחר גבול‬ ‫כגון שהוא מתרחק מבעל חי מסוכן‪ ,‬אם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫נמי‪ ,‬אז הדבר נעשה אצלו פחות מאוד‪ ,‬כי‬ ‫הוא עושה זאת משום שכתוב 'ונשמרתם'‬ ‫‪ -‬הרי זה קדוש מאוד‪ .‬אף שהוא חושש‬ ‫עושה זאת מאותה סיבה שהבהמה עושה‪.‬‬ ‫ז"ליטרוף אותו‪ ,‬הוא מתרחק ממנו‬ ‫פסח חי‬ ‫שהבעל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫משום שכתוב בתורה שצריך להיות‬ ‫זהירות טהורה לעומת זהירות פסולה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אחראי‪ ,‬והוא רוצה לקיים מה שכתוב‬ ‫כך גם לגבי הזהירות‪ ,‬ולא רק הזהירות‬ ‫בתורה‪ .‬באופן כזה‪ ,‬הזהירות הופכת‬ ‫הטהורה מאוד של רבי פנחס בן יאיר‪ .‬נניח‬ ‫שאותו דבר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הנה לך‬‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫מלאכית‪.‬‬ ‫)בחו"ל לזהירות‬ ‫במדבר הוא‬ ‫מהר‪ .‬פעם‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫לנסוע‬ ‫שחושש‬‫שיש אדם יו‪‬‬ ‫משתנה איכותו לפי הכוונה‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫נסע מעל למהירות המותרת‪ ,‬מצלמות‬ ‫אכילה ושתיה‪ ,‬בדיוק כמו פריה ורביה‪,‬‬ ‫המשטרה תיעדו את נסיעתו‪ ,‬והגיע אליו‬ ‫והדברים פשוטים‪.‬‬ ‫דו"ח לתשלום‪ .‬הוא היה אז במצוקה‬ ‫כלכלית‪ ,‬והסכום שנאלץ לשלם היה בשבילו‬ ‫שלוהאד‪ ‬יודע‬ ‫אתא‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הגוף תובע‬ ‫כבד מדי‪ .‬מאז המשפחה נכנסה למציאות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫חדשה‪ .‬כולם כועסים עליו‪ ,‬האשה‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫עם עצמו‪...‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול עובד‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויהאדם‬ ‫אי‪‬אך מה?‬ ‫לבטוחאם אין‬ ‫הילדים‪ ...‬מה קרה? ‪ -‬אי אפשר לנסוע עמו‪.‬‬ ‫בדיוק כמו אכילה ושתיה‪ ,‬שאם אין האדם‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫הוא נוסע במהירות של עשרה קילומטרים מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עובד עם עצמו‪ ,‬הגוף תובע אותן כבהמה‪...‬‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בלילה‪ ,‬וגם כשהרחוב‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫ביום בין‬ ‫הבטחו‪ ‬בין‬ ‫לשעה‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הגוף תובע‪ .‬כך הוא הגיע מבית היוצר‪ ,‬כמו‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לנסוע‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫ביקשתי ממך‬‫מגזים! הדי‪‬‬ ‫‪...‬אתההוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬‫ריק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא אוהב‬ ‫לאכול‪ ,‬הוא‬‫אוהביותר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫שאומרים‪ .‬הוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לא יותר מזה‪...‬‬‫בכל‬‫להשתמשהחוק‪,‬‬ ‫ולא לעבור על‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬כראוי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שלו שאי‪‬‬ ‫תבוא מצד‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הזהירות ג‪‬‬ ‫אבל לא‪ ,‬הוא אינו יכול להירגע‪ .‬עברו כבר להצליח‬ ‫לשתות‪ ...‬כך גם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחאוהב‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי שהוא‬‫אחרים‬ ‫הצלחהיש דברים‬ ‫ברוחניות‬ ‫הגוף‪ .‬ולגוף‬ ‫כלל‬ ‫המקרה‪.‬‬ ‫דיננו מאז‬ ‫שייצא שנים‬ ‫שלוש‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אוהב להיות‬ ‫האד‪‬‬ ‫אינו של‬ ‫הוללות‪ .‬הגוף‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫למשל ‪-‬‬‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫יש לו זהירות עכשיו‪ .‬מהיכן באה לו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫משועבד כל הזמן ‪ -‬את זה אסור לי‪ ,‬את זה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אסור לי‪ ...‬הוא רוצה לשכוח עכשיו מהכל‬ ‫מה‬ ‫התשובה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫מהגוף?‬ ‫שמועילי‪‬זו‪ ,‬תמיד‪,‬‬ ‫מהנשמה או‬ ‫זהירות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ולתת לעצמו דרור‪ ,‬בלי שיצטרך לתת דין‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מגושמת ביותר? ‪-‬‬ ‫האם היא‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהמהגוף‪.‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫וחשבון‪ .‬זה מגיע מבעלי החיים‪ .‬הבעל חי‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫קיצונית ‪ -‬כן‪ ,‬אם לאו‪ ,‬כלומר אם‬ ‫היאאלה‪.‬‬ ‫אם‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עושה את זה בצורה של בעל חי‪ .‬שוב‪ ,‬אצל‬ ‫אינו נוסע במהירות של עשרה קילומטרים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יותר‪ :‬הוא משתמש‬ ‫מה אני‬‫האדם הדבר מפותח‬ ‫בעל לשעה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫קילומטרים‬ ‫למדנו חמישה‬ ‫כבר אלא‬ ‫לשעה‬ ‫בדעת כדי להרחיב את ההוללות יותר‪ .‬על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כל כך‪ .‬ואם‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬פחות‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫מהמותר‪ ,‬אין זה‬ ‫פחות‬ ‫היא‪:‬אוהב‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהאדם‬ ‫פירושה בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫כל פנים‪,‬‬ ‫השאלההוללות‬ ‫כמה שאינו‬ ‫וכמה‬ ‫הכסף‪,‬פי אלא‬ ‫שהסיבה אינה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫יחשוב‬ ‫של‬ ‫‪.‬‬ ‫המחר‬ ‫יום‬ ‫את‬ ‫בחשבון‬ ‫לקחת‬ ‫בלי‬ ‫ליהנות‬ ‫בסכנה‬ ‫אחרים‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫או‬ ‫עצמו‬ ‫את‬ ‫להכניס‬ ‫רוצה‬ ‫בהמה אוכלת בלי חשבונות‪ .‬היא אוכלת‬ ‫‪ -‬אז זה מתחיל להיות ממש קדוש‪ ,‬כי‬ ‫כמה שהיא יכולה‪...‬‬ ‫הסיבה לזהירות היא סיבה נכונה מאוד‪ .‬אם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אולם בדרך כלל מצטרפים לכך פחדים‬ ‫ובכן‪ ,‬אם אין האדם עובד על‬ ‫שהם לגמרי מהגוף‪ .‬למשל‪ ,‬השדכן אומר‬ ‫מחשבותיו‪ ,‬חלק הזהירות יהיה מצד הגוף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לו‪ :‬אם אינך נותן תשובה היום‪ ,‬יש מישהו‬ ‫בדומה לבעל חי‪ ,‬וגם ההוללות תהיה מצד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחר שממתין‪ ...‬או שאתה לוקח את זה‪ ,‬או‬ ‫ש‪ ...‬האחרים כבר ממילא חתנים בסוד‪.‬‬ ‫הנפש הבהמית‪ .‬כך יהיה המבט על כל דבר‬ ‫מבט של הגוף‪ .‬הוי אומר‪ :‬כשאתה רוצה‬ ‫נשארו לך רק שלושה שמות‪ ...‬הוא חושש‬ ‫לדעת אם כדאי לעשות צעד מסוים או‬ ‫ימצא"ושידוך‪ .‬הוי אומר‪ :‬הגוף‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שלעולם לא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫דעת‬ ‫הר"ראת‬‫לזכותשואל‬ ‫לזכות‬ ‫ללכת למקום מסוים‪ ,‬אתה‬ ‫סכנה מתקרבת‪ .‬או שהדבר עולה לו‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מרגיש‬ ‫פטרון‬ ‫להבדיל‪,‬‬ ‫גופך‪ .‬כשם שיש דעת תורה‪ ,‬כך‪,‬‬ ‫ובטחו‪ ‬שאשתו אומרת לו‪ ,‬או שהשדכן‬ ‫מעצמו‪ ,‬או‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫יש דעת הגוף‪.‬‬ ‫אומר לו‪ ,‬או שה'שווער' אומר לו‪ .‬בכל‬ ‫משפחה יש אדם אחד כזה‪ ,‬גיס או אח‪ ,‬אדם‬ ‫פחדים מעורבים בשידוכים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שמפותח מאוד בנושא הזה‪ ...‬אני רק רוצה‬ ‫להיזהר מאוד‪ ,‬כי לי היה‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫שצריך‬ ‫לומר לך‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אל הר"ר‬ ‫סוגיית‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אם נרצה‪ ,‬נוכל לחזור‬ ‫פעם סיפור‪ ...‬לכל אחד יש לצדו יועץ‬ ‫לקבל‬ ‫צריך‬ ‫האדם‬ ‫השידוכים לשם דוגמא‪.‬‬ ‫'תשפ"ב היה פעם‬ ‫אייר הזה ‪ -‬לי‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אליוכ"גבסגנון‬ ‫)בחו"ל שמדבר‬ ‫תחילה? ‪-‬‬ ‫במחשבתובמדבר‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫יו‪ ‬עולה‬ ‫החלטה‪ ,‬ומה‬ ‫מקרה‪ ...‬מזל טוב! לך היה פעם מקרה‪...‬‬ ‫הסכנות שיש בשידוך העומד לפניו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫אבל זה הרי הגוף‪ .‬מצד השכל עליי לבדוק‬ ‫על אילו סכנות הוא חושב? אצל רוב בני‬ ‫את ההצעה לאשורה‪ .‬מה לי ולמקרה שלך?‬ ‫עוד‬ ‫אדם הסכנה הראשונה היא הכבוד‪...‬‬ ‫אולי יש לי דווקא עם המקרה של השכן? ‪-‬‬ ‫מעט נברר אם הוא בריא או לא‪ ,‬קודם כול‬ ‫כל‬ ‫שזה‬ ‫לי‬ ‫מספר‬‫–‬ ‫אראה אם זה יפגע בשמי‪ .‬מה אנשים יחשבו הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שלי‬ ‫הסיפור‬ ‫כי‬ ‫לא‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כשישמעו שהשתדכתי עם פלוני? מה יהיה אי‪‬‬ ‫האמת‪...‬‬ ‫עם הילדים הבאים שלי? מה יהיה עם‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫חייבים להישאר בפרופורציה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הסכנה העולה‬ ‫זוהיהפע‪‬‬‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫בחברה?‪...‬‬ ‫לכבודשלי‬ ‫המעמד‬ ‫ראשונה‪ .‬כפי שאצל הבעל חי הסכנה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לחשוש מיבעי‪ .‬לגבי לשון הרע יש מושג‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הראשונה היא שיטרפו אותו‪ ,‬כך אצלאהגוף הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫כזה‪ .‬הפירוש הוא כך‪ :‬אני שומע‪ ,‬אך צריך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫הסכנה הראשונה שכבודו ייפגע‪ ...‬מצוין‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להישאר בפרופורציה‪ .‬כשיש לאדם פחד‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בשביל הגוף זה טבעי לגמרי‪ ...‬מה עוד? ‪-‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בעל חי‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬זהומההגוף‪,‬‬ ‫ג‪ ‬זהו‬ ‫מפרופורציה‪,‬‬ ‫להצליח‬‫שיצא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותחי‪.‬בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫פשוט מאוד‪ ,‬הוא חושב על הסכנות‪ .‬איזה‬ ‫שהבעל‬ ‫זה מה‬ ‫אך זה בעל‬ ‫כללטבעי‪,‬‬ ‫זה‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫יעשההקב‬‫מה אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫החתונה?‬ ‫אחרי‬ ‫דיננו היא?‬ ‫משפחה‬ ‫שייצא‬ ‫סוג‬ ‫האד‪‬‬ ‫בדעת‪ .‬דעת‬‫משתמש של‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה אינו‬ ‫כל עושה‪ .‬הוא‬ ‫חי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬האם הוא‬ ‫בלימוד?‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫רוצה להישאר‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫האם הוא‬ ‫הצדדים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫את כל‬‫לוקח אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מכריע‪.‬‬ ‫על הוא‬ ‫מיוסדת‬ ‫היא‬ ‫מרגיש‬ ‫שאני‬ ‫מה‬ ‫לא‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫ישוב‬ ‫‪.‬‬ ‫בחשבון‬ ‫מה‬ ‫לעבוד?‬ ‫ללמוד‬ ‫הוא רוצה‬‫ועלינו‬ ‫ללכת תמיד‪,‬‬ ‫לעבוד? במה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫אילו בעיות יש שם? הוא מנסה לברר אם נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫עכשיו‪ .‬הבעל חי מרגיש את זה‪ .‬לבו הולם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪.‬נפשיות‪ ,‬אם יש בעיות גופניות‪.‬‬ ‫בעיות‬ ‫יש‬ ‫בחזקה‪ ,‬והוא אינו יכול להשתמש בשכל‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫אתלישכלו‪.‬‬ ‫מאבדמי‬ ‫הואאני לי‬ ‫להיפך‪,‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל רגילה‪.‬‬‫זהירות‬‫רבינו‬ ‫בהקדמתהוא‬ ‫למדנו גדול מכך‬ ‫כבר‬ ‫והנה חלק‬ ‫מה אני‬ ‫כמו שאפשר לראות אצל מי שחווה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כיהודי‪ ,‬הוא‬ ‫שבנוגע‬ ‫לעשותה‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשעררוצה‬ ‫אם הוא‬‫הלבבות‬ ‫אבל‬ ‫היא‪:‬דומה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהשהוא‬ ‫לדו‪‬דבר‬ ‫כשמתקרב אליו‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫טראומה‪:‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫וכמה‬ ‫משוםכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫הבטחו‪‬נזהר‬ ‫עבודתאזה' שהוא‬ ‫זוכר גם‬‫של‬ ‫ובורח‪,‬‬ ‫שכלו‬ ‫את‬ ‫מאבד‬ ‫מיד‬ ‫הוא‬ ‫בדומה‪,‬‬ ‫צוה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הקב"ה‬ ‫לברר‪,‬‬ ‫אותי‬ ‫צוה‬ ‫הקב"ה‬ ‫‪:‬‬‫ציווה‬ ‫בדיוק כמו בעל חי‪ ,‬בלי שום פרופורציה‪.‬‬ ‫אותי להתבונן ולהתיישב ולא לעשות‬ ‫אשה שבורחת מעכבר או ממקק‪ .‬אין בכך‬ ‫דברים בפזיזות‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫אכן הדרך האמיתית היא שכל הזהירות‬ ‫הגיון‪ ,‬אך זה טבעי‪ ,‬כי הגוף הוא גוף של‬ ‫צריכה להיות על עניין החטא ולא על‬ ‫בעל חי‪ .‬אך כשאתה עושה זאת מול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ענייני הסכנות הקיימות בעולם‪ .‬כל הסיבה‬ ‫החלטה רצינית שעליך לקבל‪ ,‬עליך לזכור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאנו צריכים להיזהר מהסכנות שקיימות‬ ‫בעולם היא רק משום שהקב"ה מצוה‪ ,‬לא‬ ‫שהפחד הוא פחד גופני‪ .‬חששות של 'אולי'‪,‬‬ ‫חששות שבאים מתוך הרגשה‪ ,‬בלי לערב‬ ‫מצד הבעל חי‪ .‬בדיוק כמו אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫את הדעת ולנסות לחשוב האם התורה‬ ‫לאכול"וולשתות כי הקב"ה צוה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫האדם צריך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫אומרת שמדובר באמתלזכות‬ ‫בחשש‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון עבודתו‪ .‬אף כאן‪ ,‬הצורך להיות‬ ‫אותו‪ .‬זוהי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מדברים מסוכנים למי שאינו רוצה‬ ‫זהירובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬‫במטוס‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫דוגמא לכך היא אדם היושב‬ ‫לעבוד עם הדפוס של הבעל חי ‪ -‬בא‬ ‫ונתקף בפחד כל פעם שהמטוס מתנדנד‬ ‫ממקום אחר לגמרי‪ .‬הוא קם בבוקר ונזהר‬ ‫מהחלון הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מעט‪ ,‬או אדם שפוחד להסתכל‬ ‫מאוד‪ .‬צריך להיזהר על הדיבור‪ ,‬צריך‬ ‫ולראות את הבתים הולכים ומתקטנים‪ .‬זה‬ ‫ראטהצריך להיזהר על הליכת‬ ‫ליפאעלהי"ו‬ ‫הראייה‪,‬‬ ‫להיזהר‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אינו בא מן הדעת‪ ,‬כי אם היית הולך לפי‬ ‫הרגליים‪ .‬הוא מקיים 'אשרי אדם מפחד‬ ‫הדעת‪ ,‬היית עושה חשבון כמה אנשים‬ ‫שהעולם אינו‬ ‫שמבין‬ ‫אדם‬ ‫–‬ ‫הוא‬ ‫תמיד'‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבראנשים‬ ‫פרשתוכמה‬ ‫שלישי‬ ‫מטוסים‬ ‫נהרגים יו‪‬‬ ‫מנפילת‬ ‫הפקר‪.‬‬ ‫נהרגים מתאונות דרכים‪ .‬אלא מאי? ‪-‬‬ ‫האינסטינקט‪ .‬בסדר‪ ,‬לא אמרתי שאתה‬ ‫אשר אדם מפחד תמיד‬ ‫בעל עבירה‪ .‬אמרתי שטבעי שהגוף מגיב‬ ‫כך‪ .‬ואצל כל אחד זה קורה מול דבר אחר‪.‬‬ ‫האד‪ ‬בחיי‪:‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬רבינו‬ ‫בא –כותב‬ ‫תמיד‬ ‫פרשת‬‫מועיל‬ ‫בתחילת‬ ‫כך הוא הגוף‪ .‬הגוף מגיב לפחדים כמו בעל הבטחו‪‬‬ ‫לבו יפול‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ומקשהנחו‪‬‬‫תמיד יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫מפחד‬ ‫"'אשרי אדם‬ ‫להשתמש‬ ‫חי‪ .‬וכשהאדם משתמש בדעת לפתח אי‪‬‬ ‫ברעה'‪ .‬שלמה המלך ע"ה יצווה בכתוב הזה‬ ‫ולהרחיב את חלק הגוף‪ ,‬כלומר להוסיף אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫על האדם שיהיה רך הלבב ויהיה מפחד‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברים נוספים‪ ,‬כגון כבוד וכסף‪ ,‬וכן לעשות מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫תמיד בכל עניניו ובכל פעולותיו ושיסתכל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫סיפורים‬ ‫לדברי‪‬גג‪ ,‬ולוקח‬ ‫בנוגע גג על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חשבונות של‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬יקשה‬ ‫אותו שלא‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫ויזהיר‬ ‫ויתבונן לכ‪‬‬ ‫בתכליתם‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫נעשה‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בחששות‪ ,‬הוא‬ ‫כדי הוא‬ ‫להגזים‬ ‫השבועות‬ ‫ישנים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫'אשרי' ולא‬ ‫יותרלשון‬ ‫והזכיר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחפן יענש‪.‬‬ ‫את לבו‬ ‫חי‪.‬‬ ‫מבעל‬ ‫יותר‬ ‫ומבוהל‬ ‫מפוחד‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הכתובים שאי‪‬‬ ‫בלשון יחיד‬ ‫בכל מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מלה זאת‬ ‫להצליח‬ ‫מצאנו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחשאין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליבזה לפי‬ ‫והטעם‬ ‫הצלחה רבים‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללאם בלשון‬ ‫כי‬ ‫בעבור מדה‬ ‫דעתנת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬‫אכ‪‬של‬‫ממקום‬ ‫לטובה‪.‬‬‫זהירות‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫האדם של‬ ‫ומהללים את‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫מאשרים‬ ‫כל‬ ‫טובה אחת או מעלה אחת בלבד‪ ,‬רק‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לחשוב שלילי‪.‬‬ ‫של כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח הנושא‬ ‫כלי‪‬בחזרה אל‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בהמצא בו מעלות ומדות טובות רבות‪ .‬וכן‬ ‫מה‬ ‫ללמוד צעיר‪,‬‬ ‫תמיד‪,‬אצלועלינו‬ ‫פלוני‪ ,‬אברך‬ ‫שמע שגילו‬‫שמועילי‪‬‬ ‫אדם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫יאמר‪ :‬מי‬ ‫תמיד'‬‫הישנות‬ ‫על מפחד‬ ‫'אשריכ‪‬אדם‬ ‫נחזור א‪‬‬‫בכאן‬ ‫אי‪‬ליצלן‪ .‬בסדר‪,‬‬ ‫רחמנא‬ ‫הידועה‪.‬‬ ‫המחלה‬ ‫את‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬פעולותיו שהוא‬ ‫תמיד בכל‬ ‫מפחדיותר‬ ‫שהואלקבל‬ ‫כיצד אתה מגיב עכשיו במחשבותיך? אינני כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עושה והוא מחשב בהם ומתבונן תכליתם‬ ‫מדבר עכשיו מצד הסוגיא של אמונה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בנזקם ותועלתם טרם שיפעלם )הוא לא‬ ‫חובת‬ ‫להתנתק‬ ‫אפשרבעל‬ ‫בהקדמתאירבינו‬ ‫למדנו שלעולם‬ ‫כבר‬ ‫ובטחון‪ ,‬הגם‬ ‫מה אני‬ ‫עושה שום דבר סתם ולא מקבל שום החלטה בלי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לפחד מדבר‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬נוטה‬ ‫לשער‬ ‫ובכן‪ ,‬הגוף‬ ‫הלבבות זו‪.‬‬ ‫מסוגיא‬ ‫עם‬ ‫מסתדר‬ ‫זה‬ ‫אם‬ ‫תחילה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫לברר‬ ‫עליו‬ ‫חשבון‪.‬‬ ‫זה‬ ‫‪.‬‬ ‫זה עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫והשכל‬ ‫הדעת‬ ‫מצד‬ ‫לא‬ ‫הגוף‪,‬‬ ‫מצד‬ ‫של‬ ‫בוודאי‬ ‫‪,‬‬ ‫השולחן ערוך ואם לא ייצא מזה חילול ה'(‬ ‫האדם‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אריה‪.‬‬ ‫ראה‬ ‫הוא‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫כל‬ ‫כמו‬ ‫פחד‪.‬‬ ‫יש לו מצות טובות רבות שבהם הוא טוב‬ ‫ראה אסון וזה הרעיד אותו‪ .‬ומה עבודת‬ ‫בעיני אלוקים ואדם"‪.‬‬ ‫האדם? ‪ -‬שיכניס את הדעת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫את הנולד‪ .‬אבל עליך להבין כך‪ :‬חיברת‬ ‫זוהי הזהירות שבאה מהדעת‪ ,‬זוהי‬ ‫מנוע של מטוס לאופנוע‪ .‬לקחת את הדעת‬ ‫הזהירות שבאה מחלק הנשמה‪ ,‬מהקשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫והשתמשת בה להיות בעל חי מאוד‬ ‫עם הקב"ה ‪ -‬אינני רוצה להרוס את הקשר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫משוכלל‪ .‬היינו שתוכל להשתמש בנטייה זו‬ ‫של הבעל חי לחשוש ולפחד ‪ -‬בכל מקום‬ ‫שלי עם הקב"ה‪ ...‬עד כדי כך שהאדם יכול‬ ‫להגיע למדרגה שגם כשהוא נמנע מדבר‬ ‫ובכל שעה‪ .‬ואתה מחזיק את עצמך לחכם‬ ‫שמסכן חיים‪ ,‬הוא עושה זאת רק בגלל‬ ‫רואה שאתה מרגיש בדעת‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫גדול‪ ,‬כי אתה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫במקום‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫עצמו‬ ‫שעבירה היא להכניס את‬ ‫ובטחוןאתה רואה אנשים באופן שלילי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ולמעשה‪,‬‬ ‫פטרוןמאוד‪,‬‬ ‫סכנה‪ .‬מדובר בוודאי במדרגה גדולה‬ ‫ואתהובטחו‪‬‬ ‫רואה את חייך באופן שלילי‪...‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אבל זה הכיוון‪.‬‬ ‫זה אף יותר עמוק‪ .‬כשהאדם ירא שדבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חכם בעיני עצמו‬ ‫מה יקרה‪ ,‬הוא רוצה לוודא שהוא כבר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שמחשיב‬ ‫מעתה הבה ונתבונן‪ .‬אדם זה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫יודע מזה קודם והוא יכול להכין את עצמו‬ ‫את עצמו כחכם מכל אדם כי יש לו יכולת‬ ‫לקראתו ‪...‬אני לא רוצה הפתעות‪ .‬אני לא‬ ‫למצוא תמיד עוד דבר שלילי‪ ,‬עוד חשש‬ ‫משהו מבהיל‪...‬‬‫'תשפ"ב‬ ‫קורה‬ ‫שפתאום‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לסבול כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל יכול‬ ‫מנזק שעלול לקרות‪ ,‬עוד סוג של בעיה‬ ‫לא! כבר מזמן ידעתי‪ ,‬כבר חששתי מזמן‬ ‫שקיימת בעולם‪ .‬רואים שהאנשים בכל‬ ‫שזה מה שיקרה‪ ...‬אני חושש שאם לא‬ ‫העולם שהשקיעו את עצמם בהפצת‬ ‫אחשוב מראש על הדבר שיכול לקרות‪,‬‬ ‫ה'נייעס' ומוציאים תמיד עוד ועוד דברים‬ ‫הצער שלי וחוסר האונים מהמצב ‪ -‬יגלה‬ ‫תמיד –‬ ‫שליליים ושערוריות ‪ -‬מחזיקים את עצמם‬ ‫יודע‬ ‫על זה‪,‬‬‫האד‪‬‬‫עלייא‪‬לדבר‬ ‫מועילואם כן‬‫פחיתותי‪,‬‬‫הבטחו‪‬‬‫את‬ ‫שפלוני‬ ‫אמרתירוחניי‪‬‬ ‫בנוגע כבר‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪...‬מזמן‬ ‫נחיצות בגלל זה‬ ‫חכמים‬ ‫נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ולהתכונן‪....‬‬ ‫להביןאבל יותר‬ ‫לחשוב על זה‪,‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫או דבר פלוני יוריד את המדינה לטמיון‪ ...‬אי‪‬‬ ‫יש להם את המומחיות להסתכל על כל אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הכל פועל אצלו כמו הבעל חי‪ ,‬אבל‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דבר שלילי ולמצוא כל דבר שלילי ולהסביר מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הוא משתמש עם הכוחות שיש לו כאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בטוב טעם ודעת עד כמה הוא שלילי‪.‬‬ ‫כדי להיות בהמה מפותחת מאוד‪ .‬בדיוק‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואחי גם‬‫יותר הבעל‬ ‫המגושמות‪.‬‬‫ברוחניות‬‫התאוות‬ ‫להצליח‬‫כמו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫באדם‪ ,‬ואם האדם‬‫להשתמשכזו בכל‬ ‫עלינו‪ ,‬יש נטייה‬ ‫כ‪ ‬אכן כן‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬עשה‪,‬‬ ‫חי‪ .‬הלך‪,‬‬ ‫בעל ג‪‬‬‫כמו מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אותן‪ ,‬אבל‬ ‫להצליח‬ ‫עושה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫חיים מגושמים בכל הדברים האחרים‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫חי‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האדם? ‪ -‬אה‪,‬‬ ‫הצלחהמה עושה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל אכל‪...‬‬ ‫חזר‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫כזה‪ .‬זה‬ ‫אדם‬‫הקב‬ ‫כוחותיו אכ‪‬‬ ‫להיות‬ ‫בכל לטובה‪.‬‬ ‫שייצארץדיננו‬ ‫הוא‬ ‫תאוותו‪.‬שלהוא הולך‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהתאוה על‬ ‫הרוחנית‬ ‫הולך להוסיף‬ ‫הרי בונה את גאוותו‪ ,‬כי הוא כאילו אומר‪ :‬כל‬ ‫לחדש בתאוותו‪ .‬הוא הולך להשתמש‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫תראו איזה זהיר אני‪ .‬אני חכם‪ ,‬אני רואה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בחכמתו ובינתו וכח חידושו להגביר את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫את הנולד‪ ,‬אני אדם שיכול להראות לך נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התאוה עד מאוד‪ .‬זה אותו הדבר‪ .‬ואכן‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בעיות שלא חלמת עליהן‪ .‬למה? כי אני‬ ‫הגויים המגושמים מחזיקים את עצמם‬ ‫משתמשאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עם השכל‪.‬‬ ‫מאוד חכמים בגלל זה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬נושא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫הדבר‪ ,‬כי הוא נטייה‬ ‫מה אני‬ ‫הזהירות הוא אותו‬ ‫לאופנוע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬מטוס‬ ‫שבנוגע‬ ‫מנוע של‬ ‫לשער‬ ‫מחבר‬ ‫הלבבות‬ ‫של בעל חי לכל דבר‪ ,‬כל עוד זה מגיע‬ ‫היא‪:‬וחושב‬ ‫אי‪‬‬ ‫בעיות‬ ‫לאדם בה‬ ‫שצרי‪‬לו לדו‪‬‬ ‫כזה‪ .‬יש‬‫השאלה‬‫ממקום‬ ‫כמהכשאדם‬ ‫וכמה‬ ‫הנקודה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫חשוב להבין‬ ‫של מאוד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שהוא‬ ‫מהסיבות‬ ‫אחת‬ ‫היום‪.‬‬ ‫כל‬ ‫עליהן‬ ‫הוא‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫דבר‪,‬‬ ‫ומכל‬ ‫אחד‬ ‫מכל‬ ‫שליליות‬ ‫מוציא‬ ‫חושב עליהן כל היום היא שהוא רוצה‬ ‫חושב שזה מגיע מגדלות‪ .‬למה? כי זה שכל‪,‬‬ ‫להתחמק מהם‪ ,‬להיזהר מהן‪ ,‬להלחם בהן‪.‬‬ ‫זה בינה ‪ -‬מבין דבר מתוך דבר‪ ,‬הוא רואה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫מירושלים‪ .‬המצב נורא‪' .‬רבים קמים עלי'‪.‬‬ ‫הלחם או ברח ‪ -‬התגוננות בהמית‬ ‫אך מה? התגובה לזה היא‪' :‬ואתה ה' מגן‬ ‫זה מה שמוביל אותנו לעוד חלק שאסור‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעדי כבודי ומרים ראשי‪ ,‬קולי אל ה' אקרא‬ ‫לדלג עליו כי הוא החשוב ביותר‪ .‬הבעל חי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ויענני'‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬לא די שהקב"ה שומע‬ ‫אל תפילתי‪ ,‬אלא 'אני שכבתי ואישנה‬ ‫איך הוא מתגונן כשהוא באמת רואה את‬ ‫הסכנה לפניו? הוא בורח‪ ,‬או מטפס על עץ‪,‬‬ ‫הקיצותי כי ה' יסמכני'‪ .‬כלומר‪ ,‬אני יכול‬ ‫או טורף את מי שבא לטרפו‪ .‬צורת‬ ‫הי"ושלי אינו הולם מפחד‪...‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתוהלב‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לישון ברוגע‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫התגוננות של הבעל חי היא צורה של 'כוחי‬ ‫באמת היה ‪...‬לא איבדתי את שלוותי‪.‬‬ ‫וכך ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬הדרך‬ ‫ועוצם ידי'‪ ,‬כי כך הקב"ה בראו וזוהי‬ ‫ובטחו‪‬לסכנה‪ ,‬ואתה יודע מה עשיתי? ‪-‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שמתי לב‬ ‫שהקב"ה נתן לו להתגונן‪ .‬זהו מהותו של‬ ‫רצתי אל הקב"ה‪ .‬התבוננתי‪ ,‬דיברתי עם‬ ‫הבעל חי וזה מה שהוא צריך לעשות‪.‬‬ ‫הקב"ה והמצב נפלא‪ .‬הוא כבר הולך ומודה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫‪'...‬כי הכית את כל אויבי לחי‪ .‬שיני רשעים‬ ‫אולם האדם שקיבל דעת‪ ,‬התגוננותו‬ ‫ליפאלה' הישועה'‪ ...‬זה טוב‪ ,‬זה נפלא‪...‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫שיברת‪,‬‬ ‫מהסכנה אינה על ידי בריחה ‪...‬אם אתה‬ ‫רואה לפניך כלב ‪ -‬אל תרוץ‪ .‬אם אתה רץ‪,‬‬ ‫'תשפ"בתישאר בעל‬‫אייר ה‬ ‫אם אתה‬ ‫פירושו –של‬ ‫כ"גדבר ש‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫במדבר לריב‬ ‫שלישיאםפרשת‬ ‫מישהו בא‬ ‫רק יו‪‬‬ ‫מחמיר‪.‬‬ ‫המצב‬ ‫חי ותשתמש עם הדעת כדי לחשוב כל‬ ‫אתך‪ ,‬אל תחזיר לו‪ .‬אם אתה מחזיר לו‪,‬‬ ‫היום על חששות ולהסתכל על כל דבר‬ ‫אתה רק מגדיל את המריבה‪ .‬עוד לפני‬ ‫בצורה שלילית‪ ,‬אזי יתברר שאחת‬ ‫שאתה יהודי‪ .‬גם בתור אדם בלבד‪ .‬אם‬ ‫מהסיבות העיקריות שאתה עושה כן היא‬ ‫תשתמש כל הזמן עם צורת ההתגוננות של‬ ‫יודע‬ ‫שתדעהאד‪‬‬ ‫לפני כל‬ ‫תמידכדי– א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫לברוח‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שתוכל‬ ‫כדי‬ ‫הבעל חי ‪ -‬תפסיד‪ .‬כי צורת התגוננותו של‬ ‫בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ומפנינחו‪‬‬ ‫כך אתה‬ ‫מוכן‪ ,‬יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫שתהיה‬ ‫אי‪‬‬ ‫אחד‪ ,‬כדי‬ ‫האדם ‪ -‬היא עם דעת‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬כל הזמן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫טעותך שאתה‬ ‫ללכת עם‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬‫ממשיך‬ ‫אי‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שלילי‬ ‫וחושב‬ ‫וחוקר‬ ‫חושב‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נעסוקבעדי‬ ‫שבועותה' מגן‬ ‫לכבוד אתה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫וכשמדברים על יהודי‪ ,‬הדבר נכון פי‬‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫יותרההרסני‬ ‫ברוחניותלגלגל‬ ‫להצליחלא ליפול‬ ‫על‬ ‫אומרים ‪,‬הלל‪,‬‬ ‫לרוחניות‬ ‫ראשהדי‪‬‬ ‫חודש‪.,‬‬ ‫היוםיו‪‬‬ ‫וכמה‪.‬הוא‬ ‫השבועות‬ ‫כמה‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫המלך היו כל‬ ‫להשתמשלדודבכל‬ ‫מאיר כל כך‪.‬‬‫כ‪‬והואעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אומר כך‪:‬‬ ‫חי‪ .‬מה‬ ‫כיהודי‪,‬ג‪‬הואשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליחאם האדם‬ ‫אבל‬ ‫עלי‪ ,‬רבים‬ ‫לעורר קמים‬ ‫כדי ‪' -‬רבים‬ ‫שבעולם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫הסכנות לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫האם הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כן‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהסכנות?‬ ‫לדעת‬ ‫צריך‬ ‫אני‬ ‫כלל‬ ‫מה?לנו‪-‬‬ ‫אך‬ ‫לו'‪.‬‬ ‫ישועתה‬ ‫אין‬ ‫לנפשי‬ ‫אומרים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫את הדבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫אשמעשל‬ ‫ההצלחהשנדע ‪...‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫הקב"ה רוצה‬ ‫כל‬ ‫'כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם'‬ ‫השלילי‪ .‬מצוין‪ ,‬שמעתי‪ ,‬מספיק‪ .‬מה אני‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫)אכריתם(‪ .‬אני רץ אל הקב"ה‪' .‬סבוני גם‬ ‫עושה עכשיו? אני לא יושב בזה‪ ...‬האדם כל‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫סבבוני'‪ .‬מה פירוש המילים? ‪ -‬הם מקיפים‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הזמן מטכס עצה איך לברוח‪ ,‬איך לשבור‬ ‫להשתמש‬ ‫הזמן‪ .‬לא אחד‬ ‫אותנו כלאי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫להרוג אותי‬ ‫התורה רוצים‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬את המצב‪ ...‬לא!‬ ‫יותר לשנות‬ ‫לקבל איך‬ ‫כדי הקיר‪,‬‬ ‫את‬ ‫להרוג אותי‪ .‬הרבה מאוד רוצים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫אינני עושה כך כלל ‪...‬זה הולך כמו גלגל‪.‬‬ ‫להורגני‪ .‬ואיך אני מתמודד עם זה? 'בשם ה'‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫לעזור לעצמו‪ ,‬ולכן‬‫יכולאני‬ ‫האדם חושב שהואמה‬ ‫כי אמילם'‪' .‬סבוני כדבורים דועכו כאש‬ ‫הוא אומר‪ :‬אני חייב למצוא כמה שיותר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫'דחה דחיתני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמילם'‪,‬‬ ‫לשערה' כי‬‫הלבבותבשם‬ ‫קוצים‬ ‫גלגל זה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לעצמי‪.‬היא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬לעזור‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהכך אוכל‬ ‫שלילי‪ ,‬כי‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫עזרני'‪.‬‬ ‫של‬ ‫לנפול וה'‬ ‫זה‬ ‫מאין‬ ‫קולט‬ ‫האדם‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ ‫רע‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫נובע‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אני צריך לעבוד את ה'‬ ‫גם במזמור ג'‪ ,‬כשהוא מדבר על‬ ‫ועלי להכניס את נטיית הזהירות בעבודת‬ ‫אבשלום שרדף אחריו להורגו ונאלץ לברוח‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫פחדו בציון חטאים‬ ‫ה'‪ ,‬לירא מלעשות דברים כנגד רצון ה'‪.‬‬ ‫חלק מעבודת ה' בעשה ולא תעשה הוא‬ ‫עוד הוספה קטנה‪ .‬בפסוק נאמר‪' :‬פחדו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בציון חטאים'‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬שככל‬ ‫שאם יש סכנה‪ ,‬אני צריך לדעת עליו ‪...‬דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהאדם יותר שקוע בגופו‪ ,‬כך חלקי גופו‬ ‫זה אסור לעשותו‪ ,‬כי הקב"ה לא מרשה‪...‬‬ ‫האחרים פועלים בעוצמה‪ .‬אם האדם‬ ‫ולאחר שהאדם עושה כך‪ ,‬הרוגע חוזר‬ ‫הוא"ו אוהב גם לאכול‪ ,‬גם‬ ‫מגושם מאוד‪,‬‬ ‫אליו והוא יכול לחזור אל המקום של לא‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫וגם תאוות אחרות‪ ,‬ואז ממילא הוא‬ ‫לשתות‬ ‫לחיות שלילי‪ .‬הוא לא צריך כל הזמן לחשוב‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מכל דבר ושקוע בשלילי‪ .‬תוצאה‬ ‫לחשוש‪.‬מדור גם‬ ‫אמונה פוחד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שלילי‪ ,‬הוא לא צריך כל הזמן פטרו‪‬‬ ‫היא של חטא‪ .‬כך כתב המהר"ל שאחי יוסף‬ ‫יסוד הוא שנוגע הרבה גם לבטחון‪ ,‬אבל‬ ‫פחדו מיוסף משום שהיה להם את חטא‬ ‫הוא בא הרבה קודם‪ .‬עוד לפני האמונה‬ ‫)לפי מדרגתם(‪ .‬כל פעם שיש לו‬ ‫המכירה ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫שהקב"ה הוא טוב ומטיב וכו'‪ .‬מדוע חשבת‬ ‫הי"וזהראטה‬ ‫מעורר בו פחד‪ .‬למה? כי‬ ‫ליפא‬ ‫חטא‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לאדם‬ ‫הר"ר‬ ‫צועק‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫גופך‬ ‫שיקרה לך דבר כזה וכזה? ‪ -‬כי‬ ‫חלק הגוף התחזק וכיון שהתחזק‪ ,‬המנגון‬ ‫כל הזמן ‪ -‬אולי יקרה כך? אולי יקרה כך?‬ ‫של הנפש –הבהמית פועל עם כל העוצמה‪.‬‬ ‫תחשוש כל‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלא במדבר‬ ‫אותךפרשת‬ ‫לרפא‬ ‫שלישי‬ ‫צריך אפואיו‪‬‬ ‫הזמן‪ .‬להיפך‪ ,‬תחשוב על הקב"ה‪ .‬היראה‬ ‫זה דורש הרבה התבוננות‪ ,‬אבל זה נוגע‬ ‫אמיתית מהקב"ה‪ ,‬מבטלת את היראה‬ ‫במחשבות האדם בהרבה מקומות‪.‬‬ ‫המזויפת‪...‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫יום חמישי פרשת תולדות ב' כסלו תשפ"ז‬ ‫שיעורהלבקמ"ז‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫משפיע על‬ ‫אמונה‬ ‫מחשבות‬ ‫מדור‬ ‫ריבוי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דיברנו על ערך האדם‪ .‬הוא מבין שנשמתו‬ ‫כך ניהפך לאנשים חיוביים‬ ‫אבל"והדבר אינו מציף אותו‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא מרגלית‪,‬‬ ‫ב‪ ‬היא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫השפעה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הפעם נלמד על עניין שיש לו‬ ‫פטרון‬ ‫אחת מהדרכים לקחת דבר שהוא בגדר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫גדולה על האדם‪ ,‬ועם זאת קל פטרו‪‬‬ ‫להבינו וקל‬ ‫ידיעה יבשה ולהפכו לדבר חם ורגשי‪ ,‬כך‬ ‫לקיימו‪ .‬דיברנו בתקופה האחרונה כיצד‬ ‫שנוכל להרגישו‪ ,‬היא התמדה‪ :‬להתמיד‬ ‫האדם יכול להצליח להשתנות‪ ,‬כך שיהיה‬ ‫היבש שוב ושוב‪ ,‬בדרכים שונות‪ ,‬ולא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫בדבר‬‫על הרה"ח‬ ‫יותרלע"נ‬ ‫נלמד‬‫אדם החושב נכון יותר‪ ,‬החושב‬ ‫להתייאש אחרי יומיים ולעבור לנושא אחר‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הבעיות‪,‬‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫טובותיו של הקב"ה ולא על‬ ‫החושב מחשבות של שמחה ושל טובה‪.‬‬ ‫בוודאי‪ ,‬אם המחשבות יתפשטו גם‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬‫החדש של‬ ‫ההרגלבמדבר‬ ‫להיות פרשת‬ ‫נהפךשלישי‬‫כיצד זה יו‪‬‬ ‫'תשפ"בהוא הוסיף‬ ‫מחשבה‪...‬‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"ג של‬‫אחרות‬ ‫לדרכים‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫משל לזה‪ ,‬הוא הוסיף הבנה שלא היתה לו‬ ‫עד כה‪ ...‬הרי זה הדבר הטוב ביותר שאתה‬ ‫הבה נשנן יסוד פשוט אבל חשוב מאוד‪,‬‬ ‫יכול לעשות‪ ,‬כי זו דרך נוספת של ריבוי‬ ‫אשר כאמור‪ ,‬קל להבינו ולקיימו‪ .‬היסוד‬ ‫המחשבה‪ .‬ריבוי מחשבות בכמות ובאיכות‪,‬‬ ‫תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫–‬ ‫מועיל‬ ‫ימים‬ ‫הוא שכאשר האדם חושב במשך‬ ‫עמוק‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬רגש‬ ‫מעורר‬ ‫איזהרוחניי‪‬‬ ‫ענין‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע על‬ ‫הבטחו‪ ‬רבות‬ ‫נחיצות מחשבות‬ ‫רבים‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מחשבות רבות בכמות ובאיכות‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם‬ ‫רוחניי‪‬‬‫החשק‬‫דברי‪‬‬‫כשנגמר‬ ‫מתחיל מול‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫בסוגיית אי‪ ‬השינוי‬‫הפע‪ ‬מחשבות‬ ‫נעסוק‬ ‫רבות וגם‬ ‫פעמים‬‫שבועות‬ ‫מחשבה‬ ‫לכבוד‬ ‫אותה‬ ‫מכיוונים ובדרכים שונות‪ ,‬הדבר מותיר מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נדבר על כמה פרטים בענין‪ .‬קודם כל‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬לאדם‬ ‫הרישנעשה‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪‬שעיקר‬ ‫הסיבהלזכור‬ ‫ההרגשים‬ ‫ומשנה את‬ ‫בנפשו‬ ‫השינוי‬ ‫צריך‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫עז הוא‬ ‫רושם‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הוא אחרי שאין לו כבר חשק לחשוב‬ ‫כ‪‬שלו‪,‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫אדם‬ ‫ירגיש‬ ‫הזמן‬ ‫ועם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עדייןשאי‪‬‬ ‫התפעלות‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬לך‬ ‫להצליחכל עוד יש‬ ‫בענין‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫היסוד נאמר על כל סוגי המחשבות‪ .‬יש כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫בכך‬ ‫אין‬ ‫והמקורי‪,‬‬ ‫הראשוני‬ ‫מהרושם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שללא למדת‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתעדיין‬ ‫ההצלחהמחשבות‪ ,‬כי‬ ‫להביא לריבוי‬ ‫הרי סוגיות רבות שהאדם יכול לחשוב כל‬ ‫לחשוב על הדבר בריבוי‪ ,‬בהתמדה ובאיכות‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫דברים רבים‪,‬‬‫ברוחניות‪,‬ישכלי‪‬‬ ‫בעבודת ה'‬ ‫להצליח‬ ‫במחשבתו‪.‬‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כל מה שאתה מסכים לחשוב עליו הוא רק‬ ‫מה‬ ‫ללמודדברים‬ ‫ועלינוהזה יש‬ ‫תמיד‪ ,‬העולם‬ ‫שמועילי‪ ‬בתאוות‬ ‫ולהבדיל‪,‬‬ ‫רבים‪ .‬כל דבר שהאדם יתמיד בו נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מפני שהיום זה חידוש‪ .‬יש לך התפעלות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬הוא שמחר יהיה‬ ‫ומה שיקרה‬ ‫ממנו‪.‬יותר‬ ‫זמניתלקבל‬ ‫במחשבתו בריבוי מחשבות‪ ,‬ייווצר בו כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דבר אחר שיציע לך התפעלות ותעבור‬ ‫רושם עמוק ויגרום לו גם להרגיש כך‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניהנאה לחשוב על‬ ‫אליו‪ .‬מדוע יש לךמההיום‬ ‫הדבר שאתה חושב היום? רק מחמת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע העניינים‪,‬‬ ‫מתפשט לכל‬‫הבטחו‪‬‬‫לשערשזה‬ ‫הלבבות להבין‬ ‫כדי‬ ‫שלמדת‬ ‫אי‪‬‬ ‫הראשונההיא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫הפעם‬ ‫שבו‪ .‬זו‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫החידוש‬ ‫השאלה‬ ‫כמההשבוע‬ ‫וכמה‬ ‫שלישי‬ ‫הבטחו‪‬ביום‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫בדרךה' משל‪,‬‬‫עבודת‬ ‫נאמר‬ ‫של‬ ‫עצמך‬ ‫את‬ ‫להביא‬ ‫יכול‬ ‫אינך‬ ‫אם‬ ‫המושג‪.‬‬ ‫את‬ ‫מאיזה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫יתפעל‬ ‫שהאדם‬ ‫כדי‬ ‫ש‬ ‫כך‬ ‫על‬ ‫דיברנו‬ ‫להרבות כשאין לך כבר חשק‪ ,‬ממילא‬ ‫דבר ויירגע על ידו‪ ,‬לא מספיק שיידע‬ ‫תמיד יתגבר השינוי של מחר‪.‬‬ ‫שהדבר הזה קיים‪ .‬הוא צריך להרגישו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אותי‪ .‬זה דבר שברגש‪ ,‬ואין לי רגש‪ .‬מה‬ ‫זהו המושג 'צרות האחרונות משכחות‬ ‫לעשות? אומרת התורה‪' :‬והיו הדברים‬ ‫את הראשונות'‪ .‬מה שיבוא מחר ויהיה לו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך'‪.‬‬ ‫צבע חדש‪ ,‬הוא זה שיהיה הנושא‪ .‬נמצא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והיא ממשיכה‪' :‬בשבתך בביתך ובלכתך‬ ‫בדרך ובשכבך ובקומך'‪ .‬זה מה שנקרא‬ ‫שזהו אחד מהמעכבים הגדולים‪ ,‬שאינם‬ ‫מניחים לאדם לנצל את המתנה הנפלאה‬ ‫התמדה‪ ,‬זה מה שנקרא ריבוי‪ ,‬וריבוי יוצר‬ ‫של ריבוי מחשבות‪ .‬אם האדם רוצה לגשת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫רגש‪ .‬ומשפחתו‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫עליו‬ ‫הר"ר‬ ‫מחשבות‪,‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬‫אל הנושא של ריבוי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫ואין זו‬ ‫להחליט בדעתו‪ :‬זה לא יהיה קל‪,‬‬ ‫ה'אור החיים' הקדוש הוא‪" :‬פירוש‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונהלשון‬ ‫פטרו‪‬לחשוב‬‫סיבה שלא לעשות זאת‪ .‬הוא צריך‬ ‫כשיתמיד שימת הדברים על לבו‪ ,‬ייוולד‬ ‫על הדבר לפחות כמה חודשים‪ ,‬בסדר קבוע‬ ‫בלבו חשק תאוה הרוחניות וירוץ לבו‬ ‫בכל יום‪ ,‬או עם חברותא‪ ,‬או בכל דרך‬ ‫ז"לבכל אשר ציוהו"‪.‬‬ ‫פסח ה'‬ ‫לאהבת‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אחרת שתחייב אותו‪ .‬הוי אומר‪ :‬הוא מבין‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫עליו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫שאם הוא רוצה לקנות את‬ ‫עצה נפלאה היא להלהיב את האדם‪.‬‬ ‫להתמיד בו גם בימי שישי‪ ,‬גם בשבתות‪ ,‬גם‬ ‫אתה מכיר–אחד שיש לו תכונת נפש קרירה‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לחשוב‬ ‫כבר מה‬ ‫במדבר‬ ‫בימי ראשון‪,‬יו‪‬גםשלישי‬ ‫כשאין לו‬ ‫פרשת‬ ‫כך הוא נברא‪ ,‬עם מזג קר‪ .‬לא כולם צריכים‬ ‫על זה‪ ...‬כבר חשבתי על זה‪ ...‬דווקא עכשיו‬ ‫להיות אותו דבר‪ ,‬הבעיה היא שאתה צריך‬ ‫זה קורה‪ ,‬כי עכשיו הדבר מקבל את מעלת‬ ‫עכשיו קצת חמימות אצלו לנושא מסוים‪,‬‬ ‫הריבוי‪.‬‬ ‫וזה נדרש ממנו כדי לעשותו‪ .‬אתה שואל‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪ ‬האד‪‬‬ ‫מעורר בו חמימות? יש‬ ‫את עצמך‪ :‬איך אני‬ ‫רואים בבירור שאחד הדברים המותירים הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫אתה מתייאש כבר‪ .‬למה אתה מתייאש? כי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫רושם גדול בלב האדם הוא קביעת עתים‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אתה רואה לפניך אדם קר כאבן‪ .‬אומרת לנו‬ ‫כל אחד בדרכו‪ ,‬בין בחברותא ובין בשיעור‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬תורה וגם‬ ‫כראוי מול‬ ‫כשהוא של‬ ‫לבטוחדבר‪ ,‬גם‬ ‫לא משנה איך‪ ...‬ואפילו בהתנהגות‪ ,‬כלומר אי‪‬‬ ‫התורה‪ :‬כל‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬תעורר בו‬ ‫ההתמדה‬ ‫ההיפך‪,‬מול‬ ‫להבדילנחו‪‬‬ ‫כשהוא שהוא‬ ‫לא רק בלימוד התורה‪ .‬אם הוא עושה זאת מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬בכמות‬ ‫מחשבות‬‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫ריבוי‬ ‫לכ‪ ‬עובד‪.‬‬ ‫הסיבהכך זה‬ ‫להט‪.‬‬ ‫דווקא‪,‬‬ ‫הדי‪‬אחרי יום‪,‬‬‫יו‪ ‬יום‬ ‫הואיום‪,‬‬ ‫השבועות כל‬ ‫בתמידות‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫משהוא האדם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מביא את‬ ‫יותר‬‫מסויים‬ ‫להצליח בדבר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ובאיכות‬ ‫דווקא‪ ,‬דווקא‪ ,‬ועושה זאת גם כשאין לו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ ..‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לבו להוט בו‬ ‫להיות‬ ‫להצליח‬ ‫כבר חשק‪ ...‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬אני עושה את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רושם בלבו‪,‬‬‫לעשותרחמי‪‬‬ ‫מתחיללעורר‬ ‫זה כדי‬‫שניתנואזילנו‬ ‫זה‪...‬‬ ‫חוזרתבה'‪.‬‬ ‫שאינהלבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫חזקה על תעמולה‬ ‫לנו‬ ‫קבע נת‪‬‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫הקב"ה‬‫אכ‪ ‬כך‬ ‫לטובה‪.‬ממנו‪.‬‬ ‫והדבר דיננו‬ ‫נעשה חלק‬ ‫שייצא‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪ ‬כל ההצלחה ריקם‬ ‫כלי‪‬להציף את‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מתחיל‬ ‫שריבוילהצליח‬ ‫מחשבות עקבי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הלב‬ ‫זוהי הסיבה שכולם משתמשים היום עם‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫תעמולה‪ ,‬בין העולם הגויי‪ ,‬בין עולם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הפרסום של אנשי‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרעולם‬ ‫לקבלבין‬ ‫כדי‬ ‫הפרסום‪,‬‬ ‫כשיתמיד שימת הדברים על לבו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שלומנו‪ .‬נניח שרוצים לגרום לאנשים‬ ‫קצת מקורות‪ .‬בפסוקים עצמם יש לנו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫גדולה אל המקומות‬ ‫מה אני‬ ‫לנסיעה‬ ‫להירשם‬ ‫בעלהחיים'‬ ‫רבינו‬ ‫ה'אור‬ ‫בהקדמת‬ ‫דברי‬ ‫כבר למדנו‬ ‫מקורות‪ ,‬כמו‬ ‫כמה‬ ‫הקדושים‪ ...‬את האנשים הראשונים‪ ,‬שבין‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע 'ואהבת'‪.‬‬ ‫ואתחנן על‬‫פרשתהבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות ב‬ ‫הקדוש‬ ‫אין‪ :‬שום‬ ‫אי‪‬‬ ‫קבוע‪,‬היא‬ ‫יום בה‬ ‫שצרי‪‬סדרלדו‪‬‬ ‫אין להם‬ ‫כה וכה‬ ‫השאלה‬ ‫כמהבפרשה‬ ‫וכמה‬ ‫ספרי‪.‬‬ ‫מה פי‬ ‫זאתנחו‪‬‬ ‫כברה' מביא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫החינוך‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫אני‬ ‫צריך‪.‬‬ ‫אני‬ ‫אותם‬ ‫לא‬ ‫אבל‬ ‫להביא‪,‬‬ ‫בעיה‬ ‫לבבך‬ ‫בכל‬ ‫אלוקיך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫ה'‬ ‫את‬ ‫'ואהבת‬ ‫נאמר‬ ‫צריך את האנשים המיושבים בעלי אחריות‬ ‫ובכל נפשך ובכל מאודך'‪ ,‬והלא זה דבר‬ ‫הגדולים‪ .‬אותם אני רוצה להביא‪ ,‬כי אני‬ ‫שברגש‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬אני רוצה שתאהב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫תלמד קצת שער היחוד ותטעם קדושה‪,‬‬ ‫רוצה שיתמכו במוסדות וכדומה‪ ...‬ובכן‪,‬‬ ‫תראה שזה נושא אחר לגמרי‪ .‬ובכלל‪ ,‬לא‬ ‫בפעם הראשונה שאדם כזה שומע על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫צריך להגיע לכל זה‪ ,‬אם האדם חושב לרגע‬ ‫הנסיעה המתוכננת‪ ,‬הוא חושב על הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד‪ ,‬הוא הרי רואה ניסים ונפלאות ומבין‬ ‫מיד שיש מנהיג לבירה‪ .‬זהו אותו נושא‪ .‬יש‬ ‫דברים ‪...‬יש לי בית‪ ,‬יש לי אחריות‪ ,‬יש לי‬ ‫סדר יום‪ ,‬לא יודע אם אני יכול‪ ,‬וחוץ מזה‪,‬‬ ‫לו בעיה אחרת‪ .‬זה אמת שיש אלוקים‪ ,‬כי‬ ‫לאחרונה כבר נסעתי למקומות הקדושים‪,‬‬ ‫הי"ואיך ילד נולד? אתה יכול‬ ‫ראית‬‫ומשפחתו‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪ ‬זו‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אלי‪...‬‬ ‫לזכות‬ ‫כך שזה לא כל‪-‬כך מדבר‬ ‫לי איך יש כליות ולב? כל דבר קטן‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫להסביר‬ ‫אלוקות גם בלי זה‪ .‬אך יש אדם שהוא‬ ‫זועקובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬אינה‬ ‫‪...‬אל תדאג‪ .‬כלל הוא שתעמולה‬ ‫קר‪ .‬הוא קר לאמיתות זו‪ .‬או כעין זה דוגמא‬ ‫צבעוניות‬ ‫חוזרת ריקם‪ .‬תולים מודעות‬ ‫שדיברנו עליה‪ .‬לנשמה יש ערך רב‪ .‬אתה‬ ‫ענקיות‪ :‬היכונו! היכונו! ומתחת לזה תמונה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫רואה אלוקות‪ ,‬אתה רואה כח‪ .‬כן‪ ,‬אבל הוא‬ ‫של מטוס ושל קבר‪ .‬זה הכל‪ .‬שבוע אחרי‬ ‫ראטה‬ ‫קר לאמיתות זו‪ .‬אגב‪ ,‬הסיבה שהוא קר‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫כל‬ ‫"ר‬ ‫ועל‬‫הקירותהר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שבוע‪ ,‬מול העיניים‪ ,‬על כל‬ ‫לאמיתות זו היא שיש לו ריבוי מחשבות‬ ‫על‬ ‫ושוב‪,‬‬ ‫שוב‬ ‫כך‬ ‫השולחנות‪ ...‬מדברים על‬ ‫במקום אחר‪.‬‬ ‫ה לבו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫איירלכן‬ ‫כ"ג כי‬ ‫אחרים‪,‬‬‫בחוקותי( –‬ ‫שאפשר‬ ‫)בחו"ל בדברים‬ ‫במדבר‬ ‫המספרים‬ ‫המסדר‪ ,‬ועל‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫יו‪‬‬ ‫הוועד‬ ‫אבל גם אם אינו יודע למה הוא קר‪ ,‬שתדע‬ ‫להתקשר אליהם‪ ,‬ועל מועד העלאת‬ ‫שהמציאות היא שכשאתה נכנס לנושא‪,‬‬ ‫המחיר‪ ...‬עוד שבוע ועוד שבוע‪ ,‬כן‪ ,‬ועוד‬ ‫אתה מתחמם‪ ,‬וכשתיכנס לנושא אמיתי‬ ‫בקיצור‪,‬‬ ‫אחד נרשם ועוד אחד נרשם‪...‬‬ ‫ותידבק לחיי החיים ולמשיבת נפש ‪-‬‬ ‫אפשר לקחת אדם קר ולהלהיב אותו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נפלאה‬ ‫ורתיחה‬ ‫–‬ ‫אפשר לעשות דבר כזה‪ .‬אין הכרח שהוא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אהבה‬ ‫רגש‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫ייוולד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יהיה חם לכך מראש‪ ,‬ואין צורך בכך כלל‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יש בורא עולם‪ ,‬יש‬ ‫צריך לדבר הרבה על הנושא‪ ,‬ולהוסיף עליו‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בתהלים‪:‬‬‫מול הפסוק‬ ‫נחו‪ ‬את‬ ‫מכירים‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נעסוקקורה‪.‬‬ ‫שבועות ואז זה‬ ‫שוב ושוב‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫חידוש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כולנושהוא‬ ‫מכפי‬ ‫'שויתי ה' לנגדי תמיד'‪ .‬פירוש‪ :‬על האדם‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫סימן לתוכן‬ ‫להתבונן כל הזמן שהקב"ה נוכח‪ .‬המציאות‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫אינו הדי‪‬‬ ‫השבועותלהט‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫והדבר המפחיד הוא שזה יכול לעבוד להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫היא שיש אלוקים‪ .‬כיום מדברים הרבה יותר‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬העולם‪.‬‬ ‫מנהלג‪‬את‬‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫להצליח שהקב"ה‬ ‫רחמי‪ ‬שריבוי‬ ‫מתוכן‪ .‬הכלל‬ ‫על כך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ריקיםלעורר‬ ‫דבריםכדי‬ ‫על לנו‬ ‫גם‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הכל‬ ‫בלי להיות‪,‬‬ ‫ברוחניותצריך‬ ‫הצלחה כך היה‬ ‫מחשבות מחבר את לב האדם אל הדבר כלל‬ ‫'ס'באשערט'‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של שינויים‬‫הרוחניתעושים‬ ‫פרטית‪ .‬ואנשים‬ ‫ההצלחה‬ ‫בהשגחה‬‫אינו תלוי בכך שיש לדבר תוכן אמיתי של כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫השגחה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪ ‬שיש‬ ‫ידיעתו הזו‬ ‫בגלל ההבנה‬ ‫בחייהם‬ ‫מיוסדת על‬ ‫תורה‪ .‬אפשר להשתמש בכלל הזה ככלי‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ונוסי‪ ‬גדולים‬ ‫עליה‪‬‬ ‫סכומים‬‫הישנות‬‫ומוותרים על‬ ‫פרטית‪,‬א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫לדברים אמיתיים‪ ,‬אך אין שום ראיה מכך נחזור‬ ‫בגללה‪ ,‬וניצלים מעצבות וכעס בגללה‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בדבר בעל תוכן‪.‬‬ ‫שמדובר אי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫התורה‬ ‫שפלוני התלהט‪,‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫תודה לא‪-‬ל‪ .‬זהו אור עצום שקיים בדורנו‪.‬‬ ‫שהוא התלהט מפני שחשב על כך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ייתכן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ביום‬ ‫פלוני‬ ‫את‬ ‫לראות‬ ‫צריך‬ ‫היית‬ ‫‪.‬‬ ‫היום‬ ‫כל‬ ‫אני קודם‪ ,‬והוא שיש‬ ‫מהשבא‬ ‫אבל יש דבר אחד‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫הבחירות‪ ,‬כמה התלהט‪ ,‬הלך ועשה ופעל‪,‬‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אלוקים‪ .‬לפני 'עשה ועושה ויעשה'‪ ,‬יש את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בכך תוכן‬ ‫הכרח שיהיה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫שאין‬ ‫הלבבותתבין‬ ‫ומכאן‬ ‫זה יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ולדברהיא‪:‬‬ ‫אלוקים‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה שיש‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫המציאות‬ ‫כלל‪.‬עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫שלאמונה‬ ‫כשם‬ ‫הרגשים‪.‬‬ ‫של‬ ‫שלמה‬ ‫מערכת‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫שהדבר נעשה בהשגחה פרטית יש כוח‬ ‫אם כן‪ ,‬האדם נבהל קצת‪ .‬אכן התשובה‬ ‫להרגיע את לבי‪ ,‬ושם אתה רואה שריבוי‬ ‫היא שלא זהו הסימן לאמיתת התורה‪ .‬אם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ברוך אתה הוי"ה‬ ‫מחשבות פועל על הלב להרגיעו‪ ...‬כיום‬ ‫במקומות‬ ‫המסתובב‬ ‫אדם ממוצע‪,‬‬ ‫והנה אחד מהמקומות שאפשר לעבוד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫על 'שויתי'‪ ,‬לימדו אותנו הצדיקים‪ ,‬שהוא‬ ‫שמדברים בהם על הקב"ה‪ ,‬יש לו ריבוי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫במילת אתה כשמברכים‪ .‬הלשון נוכח‬ ‫מחשבות בהשגחה פרטית‪ .‬אפשר לדבר‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬הלוואי‪ ,‬אך אי אפשר לומר שזו‬ ‫שהברכה מכילה‪ ,‬כוונת שם הוי"ה‬ ‫הפעם הראשונה ששמע על כך‪ .‬בכל גיליון‬ ‫מזכיר"ו לאדם שיש אלוקים‪.‬‬ ‫כשמברכים‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫יש‬ ‫שומע‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שאתה‬ ‫לזכות‬ ‫שאתה מרים‪ ,‬בכל דרשה‬ ‫ובטחוןמדבר עכשיו אל הקב"ה‪ .‬הקב"ה‬ ‫כאן‪ .‬הוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןריבוי‬‫עיסוק רב סביב עניין זה‪ ,‬ויש‬ ‫ובטחו‪ ‬הברכה‪ .‬זהו העשירות שקיימת‬ ‫הוא מקור‬‫מדור אמונה‬ ‫מחשבות בו‪ .‬וכל אימת שקשה פטרו‪‬‬ ‫לאדם‪ ,‬הוא‬ ‫בכל ברכה‪ .‬כל הזמן‪ .‬אין סוף ברכה‪ ,‬אין‬ ‫שולף את הידיעה שכבר שינן פעמים אין‬ ‫סוף שפע‪ .‬ואז 'אתה'‪ .‬הוא נזכר שוב ‪-‬‬ ‫מספר‪ ,‬והתנסה בה על עצמו כמה וכמה‬ ‫נמצא כאן‪ .‬הוי"ה ‪ -‬המקור של הכל‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫הקב"ה‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫פעמים‪ ,‬וזה מרגיע את כעסו‪ .‬אנשים‬ ‫הי"וכל‪.‬ראטה‬ ‫ליפאאת‬‫המהווה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ריודע‬‫ביבדלחט"א אני‬ ‫מוותרים על כסף רב‪ .‬הם אומרים‪:‬‬ ‫שאני יכול ללכת לבית דין‪ ,‬אך זה בסדר‪,‬‬ ‫את הדבר הזה תאמר שוב ותתבונן בו‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברעושים‬‫פרשתאנשים‬‫שלישי אחר‪.‬‬ ‫יו‪ ‬ממקום‬ ‫אקבל את זה‬ ‫שוב‪ ,‬מהכיוון הזה ומהכיוון הזה‪ ,‬וזה מה‬ ‫זאת מדי יום ביומו‪ .‬מדוע? כי ריבוי‬ ‫שיעזור לך לזכור‪ .‬ומה יקרה? תסתכל‬ ‫מחשבות פועל על הלב‪.‬‬ ‫ברמ"א ותראה מה יקרה‪ .‬עוד קצת ועוד‬ ‫קצת‪...‬‬ ‫אכן‪ ,‬הפסוק מדבר על דבר שבא קודם‪.‬‬ ‫–‬ ‫הפסוק אומר שיש מערכת אחרת של הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כך יש מהרה"ק רבי מנחם מענדל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬סגולה‬ ‫אבל יותר‬ ‫הברכות הן‬ ‫בו‪.‬מאה‬ ‫להשתמש‬ ‫זיע"א ש‬ ‫מחשבות‪ ,‬שבאה לפני מערכת המחשבות אי‪‬‬ ‫מרימנוב‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬תסתכל‬ ‫מול בוודאי‪.‬‬ ‫כראוי‬ ‫בוודאי‪.‬‬ ‫נפלאהלבטוח‬ ‫ליראה‪.‬‬ ‫של השגחה פרטית ופועלת בפני עצמה‪ .‬אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫דוד המלך‪:‬‬ ‫הפע‪‬‬‫אומר‬‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫אלוקים‪.‬‬ ‫לכבודשיש‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מאה דברי‪‬‬ ‫פעמים ביום עם‬ ‫תאמר מול‬ ‫אם נחו‪‬‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫ברמ"א‪ .‬כי‬ ‫חג‬ ‫אמוט'‪.‬‬ ‫רוחניי‪.‬בלהרי‬ ‫לדברי‪‬כי מימיני‬ ‫הבטחו‪ ‬ה'בנוגע‬ ‫לנגדי תמיד‬ ‫'שויתי‬ ‫האד‪‬הקב"ה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי של‬‫את ששמו‬ ‫ורצינות‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫מחשבה לכ‪‬‬ ‫הוא כל הזמן כאן‪' .‬לכן שמח לביא ויגל הסיבה‬ ‫משהוא שיש‬ ‫נוכח‪ ,‬תרגיש‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בלשון יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחאליו‬ ‫ותדבר‬ ‫בכלהוי אומר‪ :‬זה‬ ‫להשתמשלבטח'‪.‬‬ ‫עלינו בשרי ישכון‬ ‫כ‪‬כבודי אף‬ ‫אלוקים‪ ,‬וממילא יתחזק אצלך רגש היראה‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מלווה בהרגשים‪ .‬אם תקיים 'שויתי' הרבה‪ ,‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הרי כך אמרו חז"ל על 'מה ה' שואל מעמך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫זה לא יישאר בגדר ידיעה‪ ,‬אלא זה יחדור‬ ‫כי אם ליראה' ‪ -‬אל תקרי מה אלא מאה‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫ליראה‪.‬‬‫סגולהשל‬ ‫הרוחנית‬ ‫הברכות הן‬ ‫ההצלחה‬ ‫היינו שמאה‬ ‫ללבך‪ .‬הפסוק מדבר על השמחה והבטחון כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שזה מביא‪ ,‬והרמ"א )בשם מורה נבוכים( מדבר מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד לנגדי‬ ‫"'שויתי ה'‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬מביא‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫היראה שזה‬ ‫על‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנותלך מנגד‬‫חייךעלתלויים‬ ‫והיו כ‪‬‬ ‫תמיד' הוא כלל גדול בתורה ובמעלות נחזור א‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬פרשת כי תבוא‬ ‫יותר אפרים'‬ ‫לקבלמחנה‬ ‫כדיב'דגל‬ ‫אשר הולכים לפני האלוקים וכו'‬ ‫הצדיקים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מפרש הפסוק‪' :‬והיו חייך תלויים לך מנגד'‪.‬‬ ‫מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫השי"ת למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני חייך יהיו תלויים‬‫בקללה‪.‬‬ ‫תמיד"‪.‬‬ ‫ובושתו ממנו‬ ‫לפי הפשט מדובר מה‬ ‫על חוט השערה ולא תדע אם תשרוד את‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬פסוקי‬ ‫אי‪‬‬ ‫שבשורש כל‬ ‫שצרי‪‬גילולדו‪ ‬בה‬ ‫היום‪ .‬אך‬ ‫השאלההצדיקים‬ ‫כמה'שויתי'‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫קצת‬ ‫'שויתי'‪ ,‬עוד‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' הבטחו‪‬‬ ‫קצת‬ ‫של עוד‬ ‫עבודת‬ ‫הוא‬ ‫זה‬ ‫פי‬ ‫ועל‬ ‫ברכות‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫אינם‬ ‫התוכחה‬ ‫כי‬ ‫למה?‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫ומתנהג‬ ‫אחרת‬ ‫מדבר‬ ‫והוא‬ ‫מפרש‪" :‬והיו חייך תלוים לך מנגד‪ ,‬על דרך‬ ‫הרגש שלו משתנה‪ .‬הוא נעשה יותר רציני‪.‬‬ ‫מה שאיתא בשולחן ערוך אורח חיים‬ ‫יש כאן אלוקים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫הסדר הנכון הוא שכל יום בחמש‬ ‫'שויתי ה' לנגדי תמיד' הוא כלל גדול בתורה‬ ‫הדקות הראשונות מדברים על טובותיו של‬ ‫ובמעלות הצדיקים וכו' ומיד יגיע אליו יראה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקב"ה‪ .‬מתכוננים קודם לכן‪ .‬כל יום את‬ ‫והכנעה מפחד ה' יתברך‪ ,‬וזהו 'והיו חייך'‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תביאי דבר חדש להודות עליו להקב"ה ואני‬ ‫אביא דבר חדש להודות עליו להקב"ה‪ .‬כך‬ ‫שהוא השם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו‬ ‫שהוא החיות של אדם 'תלוים לך מנגד'‪,‬‬ ‫מתחילה השיחה‪ ,‬כל יום‪ .‬וקצת מרחיבים‬ ‫ואז תהיה לך יראה מה' יתברך‪ ,‬וזהו‬ ‫הנה!הי"ו‬ ‫היה לי היום חידוש‪...‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫סביב זה ‪-‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫גדולה"‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ברכה‬ ‫לזכות‬ ‫'ופחדת יומם ולילה'‪ ,‬וזהו‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הא לך שריבוי מחשבות פטרו‪‬‬ ‫מעורר את‬ ‫הפלא הוא‪ :‬אתה מביא חידוש‪ ,‬היא‬ ‫מביאה חידוש‪ ,‬וכל אחד מתפעל מהחידוש‬ ‫התחיל‬ ‫הרגש‪ .‬הוא מתלהב מזה אף שלא‬ ‫וגם מזה שהוא בעצמו היה צריך‬ ‫מהלב אלא מהמוח‪ ,‬כי כך הוא הטבע‪ ,‬ריבוי‬ ‫השניז"ל‬ ‫שלפסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫למצוא חידוש‪ .‬תנסה את זה‪ .‬פתאום רואים‬ ‫מחשבות במוח‪ ,‬מושך אחריו את הלב‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שאפשר לחיות‪ .‬מי אמר שאסור לחיות? מי‬ ‫אמר שצריך להיות אדם ממורמר? הבה‬ ‫יצירת אווירה חיובית בבית‬ ‫'תשפ"ב רק דוגמא‬ ‫באופןה זה‪ .‬וזה‬ ‫את – כ"ג‬ ‫הסדר אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל נקבע‬ ‫במדבריחשוב‬‫פרשתהאדם‬ ‫הזה‪ ,‬אם‬‫הדברשלישי‬ ‫ובגלל יו‪‬‬ ‫אחת וללמד על הכלל כולו יצא‪ .‬אבל זה‬ ‫שהקב"ה הוא טוב ומטיב‪ ...‬כל פעם שהוא‬ ‫דבר מעשי‪ .‬זה לא סתם משל‪ .‬זה דבר‬ ‫חושב על הקב"ה‪ ,‬הוא אומר‪ :‬הקב"ה הוא‬ ‫מציאותי מעשי‪ .‬הוא מדבר באופן זה‪ ,‬הוא‬ ‫טוב‪ .‬הקב"ה נתן לי את זה ואת זה‪ .‬והוא‬ ‫מחדש‪ .‬זה מה שיהפוך את מוחך להיות‬ ‫מחדש בזה‪ ...‬יש שהאדם שם לב שכל פעם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬למצוא‬ ‫כל יום‬ ‫תמיד –‬ ‫צריך א‪‬‬ ‫מועיל אתה‬ ‫ורבה‪ ,‬כי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פרה‬ ‫שהוא מדבר עם אשתו‪ ,‬הוא מדבר על‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫הרגש שלך‪,‬‬ ‫אבלנעשה‬ ‫בו‪ .‬זה‬ ‫להשתמשלאט‬ ‫חידוש‪ ,‬ולאט‬ ‫בעיות‪ .‬זה הנושא היחיד שיש ביניהם‪ .‬אחד אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬‫המבט שלך‪.‬‬ ‫נעשה מול‬ ‫לבטוחזה כראוי‬ ‫לאט לאט‬ ‫מתקשר לשני‪ .‬מה? עם הילד הזה צריך אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ללכת לרופא‪ ,‬דבר זה נשבר‪ ,‬חוב זה לא מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫עםהרי‬ ‫החינוך‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬מה יהיה‬‫בנוגע מנדנד‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שכן זה‬ ‫שולם‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬‫הממורמרים‬ ‫בחברתהרי האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫לכ‪‬למנוי‬‫תשלום‬‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫בינינו‪,‬‬ ‫היחיד המקשר‬ ‫הדבר הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותזה‪...‬‬ ‫של ילד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא כאוב‬ ‫כנסת והוא‬ ‫יותר‬‫בבית‬‫ברוחניות‬ ‫האדם מתפלל‬ ‫הוא זה שאנו מכאיבים אחד לשני‪ .‬אני להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬מחמת‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הגבאי‪,‬ג‪ ‬אם‬ ‫להצליחאם מחמת‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫רחמי‪‬מצליחה‬‫לעורריום ואת‬ ‫כדי צער כל‬ ‫להביא לך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מצליח לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫מחמת כל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליאולבטוח‬ ‫הנוסח‬ ‫אם מחמת‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצפיפות‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫להביא לי צער כל יום‪ ,‬וזה נפלא‪ ,‬כך אנו כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלעל מקום‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכאוב‬ ‫וכן אם האדם‬ ‫סיבה אחרת‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫יכולים לבכות ביחד‪...‬‬ ‫עבודתו או על הכולל שהוא לומד‪ .‬האדם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫חושב שכל הסוגיא כאן היא כזו‪ :‬בסדר‪,‬‬ ‫מה‬ ‫הרגשים‬ ‫ללמוד‬‫ועלינו מאוד‬ ‫יביא הרבה‬ ‫שמועילי‪ ‬זהתמיד‪,‬‬ ‫בסדר‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫צריך לברוח‪ ,‬צריך לעבור לכולל אחר‪ ,‬צריך‬ ‫להשתמש‬ ‫למה הוא כל‪-‬כך‬ ‫מתפלאים אי‪‬‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫התורה‬ ‫נפלאים‪ .‬עכשיו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫למצוא עבודה אחרת‪ .‬והדבר מצוי שיאמר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫להצטרף לאותה נסיעה למקומות‬ ‫רוצה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לעצמו‪ :‬אני חושש לחשוב על המעלות של‬ ‫הקדושים שמקודם דיברנו עליה‪ .‬הוא בורח‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר‪ ,‬אם אחשוב על‬ ‫יודע אני‬ ‫מקום זה‪ ,‬כי אני מה‬ ‫בעל מסור‪,‬‬‫רבינומאוד‬ ‫בהקדמת בעל‬ ‫למה? כי הוא‬ ‫מהבית‪,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫המעלות ואדחה שוב את המעבר ואני כבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעיכול לחיות‬ ‫הבטחו‪... ‬אינני‬ ‫לשער יש גבול‬‫לכל דבר‬ ‫הלבבות‬ ‫אבל‬ ‫זהו זה‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שנים‪.‬היא‪:‬‬ ‫כמה בה‬ ‫יודעלדו‪‬‬ ‫הזאת לא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫בבעיה‬ ‫כמה הדבר‬ ‫וכמה‬ ‫צריךפילהיות‬ ‫שזהנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמר לך‬ ‫כך‪ ...‬מי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫את‬ ‫לשנן‬ ‫איפוא‬ ‫היא‬ ‫מצוה‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫נגמר‬ ‫הן‬ ‫השאלה‪:‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫למשמע‬ ‫מתקומם‬ ‫הוא‬ ‫המקשר?‬ ‫החסרונות‪ .‬אשנן שוב למה אני כאוב‪ ,‬תן לי‬ ‫צריך לטפל בדברים בבעיות‪ ...‬בסדר‪ ,‬את זה‬ ‫לומר לעצמי שוב שלגבאי של בית כנסת‬ ‫אפשר להניח לסוף היום‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נכונה‪ ,‬כי כל מחשבה היא מציאות רוחנית‬ ‫זה אין שום מקצועיות והוא פוגע‬ ‫המשאירה רושם כלשהו בנפש האדם‪ ,‬אלא‬ ‫במתפללים‪ .‬הריבוי הזה לא הולך לעזור לך‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ששיעור הרושם משתנה ממחשבה‬ ‫סך הכל הוא יכניס אותך לעולם של רע‪ .‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫למחשבה‪ .‬אם המחשבה היא שטחית שרק‬ ‫מתנוצצת רגע במוח כברק ומיד חולפת‪,‬‬ ‫דומה לאדם שמשלם כדי שיקבלוהו לחברת‬ ‫הממורמרים‪ .‬הוא אומר כך‪ :‬אני מקבל על‬ ‫השפעתה קלושה‪ .‬מו"ר הגרא"א דסלר זצ"ל‬ ‫עצמי בלי נדר לחשוב כל יום רע‪ ,‬אבל האם‬ ‫קצרות אלו כהרהורים‪.‬‬ ‫מחשבותהי"ו‬ ‫הגדירומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫של‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר זו‬ ‫אוכל להיות חלק לזכות‬ ‫מחבורה‬ ‫לזכות‬ ‫הוא זיק קצר של מחשבה שמתעורר‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫הרהור‬ ‫הממורמרים?‬ ‫בדרך כלל מאליו מבלי שאדם מתכנן אותו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מראש ומוביל אותו בהמשך‪ .‬אפשר לכנות‬ ‫אין כזה דבר‪ .‬אתה בבעיה? אפשר‬ ‫את ההרהורים גם כשברי מחשבות‪ .‬לעומת‬ ‫לחשוב על עשיית שינוי‪ ,‬אבל את זה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫זאת‪ ,‬מחשבה היא מתוכננת ומכוונת‪ ,‬ויש‬ ‫עושים פעם אחת כשזה נוגע‪ ,‬וחוץ מזה‬ ‫ראטה של עומק‪ ,‬וככל‬ ‫הי"ו רבות‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫דרגות‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' בה‬ ‫כל היום אתה צריך לחדש בטוב‪.‬‬ ‫שמעמיקים ומרבים יותר לחשוב‪ ,‬כך‬ ‫'תשפ"ב"‪.‬‬ ‫ההשפעה ההנחקקת‬ ‫יותר כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫האדם כל‪-‬כך חושש‪ .‬הוא אומר כך‪ :‬כן‪,‬‬ ‫)בחו"ל גדולה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫אבל אני יודע מה יקרה‪ .‬בסוף אשאר כאן‪...‬‬ ‫ואם תישאר? ‪ -‬לא! לא! לא! הרי מזה אני‬ ‫לפני שאנו ממשיכים הלאה‪ ,‬נתבונן לפי‬ ‫בורח‪ ...‬לא נכון‪ ,‬אתה בורח מהרע‪ .‬אח יקר!‬ ‫הגדרה זו כמה חשוב כשעושים דבר טוב‬ ‫אתה דבוק ברע וכל יום אתה מוסיף‬ ‫לעצור ולחשוב על מה שעושים‪ .‬סיפרנו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬זיע"א‬‫חיים' א‪‬מצאנז‬‫תמיד –‬ ‫הבטחו‪‬עלמועיל‬ ‫ה'דברי‬ ‫בעבר‬ ‫להתדבק בו‪ ,‬ואז אתה נשבע שאתה הולך‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫הדרךרוחניי‪‬‬ ‫רואה את‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫ואינךבנוגע‬ ‫נחיצות ממנו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לברוח‬ ‫לדעת‬ ‫חזר על‬‫הכנסת‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫לבית‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שאחרי לכתו‬ ‫אי‪‬‬ ‫אם אתה רוצה‪ ,‬אתה יכול להחליט בהחלטה‬ ‫ששכח לכוון‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫משוםדברי‪‬‬ ‫לביתו מול‬ ‫ושב כראוי‬ ‫לבטוח‬‫עקבותיו‬ ‫נחושה שאתה עוזב ויהי מה‪ .‬לבריאות‪ .‬אך אי‪‬‬ ‫ורצה‬ ‫הכנסת‪,‬‬ ‫לבית‬ ‫הליכה‬ ‫מצות‬ ‫לקיים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫אין בזה את החובה המוטלת עליך לחדש מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לחזור וללכת לבית הכנסת‪ ,‬והפעם‪ ,‬עם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫כל יום עוד חידושים בטוב הקיים‪ .‬אריבוי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כוונה‪ .‬הליכה לבית הכנסת‪ ,‬בין אם הולכים‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫נוסעיםיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫המחשבות בכמות ובאיכות‪ ,‬מחזק את‬ ‫היא דבר‬ ‫במכונית‪,‬‬ ‫בין אם‬ ‫ברגל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫יכולשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫האדם ג‪‬‬ ‫הדביקות בטוב של הקב"ה‪ .‬זה גורם לכך‬ ‫לעבור את‬ ‫להצליחכל יום‪ .‬אכן‬‫שקורה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫אומרלעורר‬ ‫האדםכדי‬‫כאשר לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫'טוב ה' לכל ורחמיו‬ ‫ש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ישאלו‬‫לבטוח‬ ‫בליעושה‪.‬‬ ‫ברוחניות הוא‬ ‫בלי לכוון מה‬ ‫הצלחה‬‫כללהחיים‬‫כל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬נפשו‬‫זה‪",‬הואז‬ ‫אכ‪‬אתהקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ירגיש‬ ‫כלדיננו‬ ‫מעשיו' ‪-‬‬ ‫שייצא‬ ‫על‬ ‫הליכה? והוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫באותה של‬‫הרוחנית‬‫ההצלחה חושב‬ ‫אותו‪ :‬מה אתה‬ ‫כל‬ ‫נותן‬ ‫הוא‬ ‫הרהורים‪...‬‬ ‫לי‬ ‫יש‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ישיב‪:‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫באופן נפלא‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫תשתנה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫למוח לשוטט ככה בלי לחשוב כלום על מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫זיק קצר של מחשבה‬ ‫שהוא עושה‪...‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫יש מכתב מהגה"צ רבי אליהו דסלר כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫זצ"ל שבו הוא כותב מענין זה‪ ,‬ותלמידו‬ ‫הרגש לעצמי‬ ‫לעורר ליאתוכשאני‬ ‫אני לי מי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬סדר‬ ‫חובת‬ ‫חייםרבינו בעל‬‫בהקדמת‬ ‫המובהקלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫פרידלנדר זצ"ל‬ ‫הגה"צ רבי‬ ‫כשהאדם יודע שמחשבה מעוררת רגש‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בביאור מכתב‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מרחיב‬ ‫לשערחיים‪,‬‬ ‫הלבבות שפתי‬ ‫בספרו‬ ‫היא‪ :‬רגש‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫עוד יותר‬ ‫מעורר בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלהמתוכננת‬‫ומחשבה‬ ‫שהגדיר את‬ ‫וכמה‬ ‫מרבופי כמה‬‫מביאנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ראשית ה'הוא‬ ‫זה‪ .‬עבודת‬ ‫של‬ ‫בלבו‪:‬‬ ‫ואומר‬ ‫סדר‬ ‫לעצמו‬ ‫קובע‬ ‫הוא‬ ‫"לנו‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫כך‪:‬‬ ‫שם‬ ‫כותב‬ ‫הוא‬ ‫הרהורים‪.‬‬ ‫המושג‬ ‫לתפילה הלא אזדקק לרגש‪ .‬איזה סוג רגש?‬ ‫נדמה שהרהורים החולפים ועוברים בראש‬ ‫‪ -‬רגש של שמחה‪ .‬הן תשעים אחוז או יותר‬ ‫במהירות כאילו כלל לא היו‪ .‬הנחה זו אינה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫בזה שהנסיון מורה כי אם יחשוב אדם‬ ‫מהתפילה הם שבח והודאה‪ .‬הודו‪ ,‬מזמור‬ ‫פעמים הרבה לעשות איזה מעשה‪ ,‬אפילו‬ ‫שיר‪ ,‬ברוך שאמר‪ ,‬מזמור לתודה‪ ,‬יהי כבוד‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלא על דרך הכרת הלב וכו' מכל מקום‬ ‫אשרי‪ ,‬יוצר אור‪ .‬תשעים אחוז משמונה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫המחשבה הרבה וכו' תבטל את העצלות‬ ‫ויעשה את המעשה ההוא כי ריבוי‬ ‫עשרה עצמה‪ .‬שלוש הברכות הראשונות‪,‬‬ ‫מודים‪ ,‬שים שלום‪ .‬וגם שאר הברכות הרי‬ ‫המחשבות יוצר בפנימיותו מציאות של כח‬ ‫כולן ברכות שבח‪ .‬אני זקוק איפוא להיות‬ ‫על"והעצלות"‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫רוחני להתגבר‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫את‬ ‫הר"ר‬ ‫להביא‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫יכול‬ ‫במצב רוח זה‪ ,‬ואיך אני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עצמי למצב רוח זה? ‪ -‬על‪-‬ידי פטרון‬ ‫מחשבה‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬צריך להתקשר לפלוני כי מישהו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונההאדם‬ ‫ביקש ממנו לדבר אתו למענו‪ .‬הוא לא‬ ‫וכך הוא קובע לעצמו סדר‪ .‬יתכן‬ ‫מרגיש בנוח עם זה‪ ,‬אבל הוא קצת מחויב‬ ‫שהסדר מקביל לברכות השחר‪ .‬כך הוא‬ ‫לפלוני‪ .‬פלוני הוא יהודי קצת‬ ‫לעשותו ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫יכול להתרגש מברכת 'שעשה לי כל צרכי'‪.‬‬ ‫ראטה הכרת הטוב ‪...‬בסדר‪,‬‬ ‫או הי"ו‬ ‫שחייב לו‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫חשוב‬ ‫ביבדלחט"אכלהר"ר‬ ‫צרכי'‪.‬‬ ‫מה הפירוש בשבילו 'שעשה לי‬ ‫מחר אעשה את זה‪ ...‬נו‪ ,‬מה קורה מחר? ‪-‬‬ ‫הקב"ה יודע מה אני צריך ונתן לי‪ .‬הוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הדבר‪ .‬הוא מתמיד במחשבתו ‪...‬אי"ה‬ ‫אותו‬ ‫במדבר אחרי‬ ‫והולך אחד‬ ‫שלישי זה‬ ‫וחושב על‬ ‫פרשת‬ ‫מרחיב בזהיו‪‬‬ ‫מחר נתקשר אליו‪ ...‬וכך זה הולך ונדחה‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬ואומר לעצמו‪ :‬את המחשבות שאני‬ ‫מה הפשט? הפשט הוא שיש לו עצלות‬ ‫חושב עכשיו‪ ,‬אני רוצה לחשוב כל יום‪ .‬כל‬ ‫הנפש‪ .‬הוא לא יכול להביא את עצמו‬ ‫יום‪ ,‬זה מה שאני עושה‪ .‬עכשיו אני חושב‬ ‫לעשות את הדבר המוטל עליו‪ .‬וכיוצא בזה‬ ‫את זה‪ .‬מה שקורה הוא שלא יום אחד‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫על‬ ‫–‬ ‫שמוטלים‬ ‫האחריות‬ ‫סוגי‬ ‫כל‬ ‫בלבד הוא עושה את זה‪ ,‬אלא כל יום‪ .‬זה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כי‬ ‫לעניני‪‬באיכות‪,‬‬ ‫בנוגעגם ריבוי‬ ‫הבטחו‪‬להיות‬ ‫נחיצותזה יכול‬ ‫ריבוי‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫דבר‪ ,‬זה‬‫נחו‪‬‬ ‫מתרגשיותר‬ ‫מאיזה‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫כשהאדם‬ ‫אי‪‬אולם‬ ‫זה תחילת היום כשהוא עדיין רענן‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ודוחף אותו‬ ‫עצלות מול‬ ‫שבעולם‬ ‫כל כראוי‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫גובר על‬ ‫בסוגיית‬ ‫שלו בהמשך‪.‬‬ ‫הרגשהפע‪‬‬‫נעסוק‬‫שבועות על‬ ‫לכבודזה ישפיע‬ ‫ובוודאי‬ ‫שקשה‬ ‫קטן‬ ‫ילד‬ ‫‪.‬‬ ‫עצלותו‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חרף‬ ‫לעשות‬ ‫שיוצאים בו‬ ‫בבוקר‪ ,‬שביום‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫להעירופשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬‫מאוד‬ ‫ישעשעו‬ ‫א‬ ‫'ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך‬ ‫לטיול‪ ...‬בערב הוא מכין כבר את כל‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫נפשי'‪ .‬כשיש ריבוי מחשבות‪ ,‬זה מתחיל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הממתקים בתיק ובשעה חמש בבוקר הוא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לשעשע את הנפש‪ .‬כך פירשו הצדיקים להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫כבר לא יכול לישון‪ .‬היכן הגוף? היכן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הפירוש רחמי‪‬‬ ‫הפשוט‪ .‬כשיש‬ ‫אל לעורר‬ ‫קרובכדי‬ ‫שניתנודי לנו‬ ‫והוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מהכל‪.‬‬‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫יותר חזק‬ ‫הצלחה כי כן‪ ,‬רגש‬ ‫המיטה? הנה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫התורה‪,‬‬‫היינו נת‪‬‬ ‫תנחומיך‪,‬הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שרעפיםדיננו‬ ‫מרובים‪,‬‬ ‫שייצא‬ ‫ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נושא ידוע‪.‬‬‫פועלת על האדם באופן שהיא משעשעת כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לו סדר‬ ‫ועלינו כשיש‬ ‫תמיד‪ ,‬לזה רק‬ ‫האדם יגיע‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אם ריבוי מחשבות מעורר רגש‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פעם‬ ‫יהיה‬ ‫שזה‬ ‫רוצה‬ ‫אינו‬ ‫כי‬ ‫‪,‬‬ ‫בזה‬ ‫קבוע‬ ‫אומר הרב דסלר‪ ,‬יוסיף האדם לחשוב שוב‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לעשות‪ ,‬ומה שיקרה‬ ‫יותרשעליו‬ ‫הדבר‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ושוב על‬ ‫אחת ואחרי זה שבוע שלם לא‪ ,‬אלא כל יום‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הוא שבסופו של דבר ימצא את עצמו‬ ‫כפי שהאדם מתפלל מנחה כל יום‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו‬ ‫מה לואניפחות ופחות נעים‬ ‫עושה אותו‪ ,‬כי יהיה‬ ‫עם העצלות‪ ,‬מאחר שהרגש שלו הולך‬ ‫העצלות‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬‫להתגבר על‬ ‫יצירת כח‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫מחליט ‪-‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אדם היא‪:‬‬‫לפעמים בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה רואים‬ ‫ומתחזק‪...‬‬ ‫כמה דסלר‪:‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי הרב‬‫נחו‪‬של‬ ‫המכתב‬ ‫נראה את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של כעת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לפעמים‬ ‫זה‪...‬‬ ‫את‬ ‫עושה‬ ‫אני‬ ‫היום‬ ‫זה!‬ ‫זהו‬ ‫עושה‬ ‫כן‬ ‫גם‬ ‫המחשבה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫כי‬ ‫שכתבת‬ ‫"מה‬ ‫'זהו זה' עדיין אינו ראיה שיעשנו היום‪ ,‬אבל‬ ‫רושם‪ ,‬אם גם מחשבה קלה והרהור כלשהו‪,‬‬ ‫זה כבר מתחיל לזוז‪...‬‬ ‫נכון הוא מאוד‪ .‬וכבר שמעתי דבר נפלא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מי אמר לך שרגש חודר כך? מרירות? כן‪,‬‬ ‫חינוך שמניב תוצאות‬ ‫היא חודרת היטב‪ .‬אם אתה רוצה להוליד‬ ‫כשאומרים לילד לעשות דבר מה והוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רגש בריא‪ ,‬אינך צריך להשפיע רגש‪ .‬עליך‬ ‫אינו מציית‪ ,‬בדרך כלל כל הרגש והאנרגיה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לדבר על הנושא ברוגע ובבהירות‪,‬‬ ‫ולהתקדם הלאה‪ .‬פעם‪ ,‬פעמיים‪ ,‬שלוש‪,‬‬ ‫מושקעים בכך שלא ציית‪ .‬סוגיא חדשה‬ ‫נולדה‪ :‬עד כה היתה הסוגיא שעליו לעשות‬ ‫וזהו‪ .‬אכן‪ ,‬אנו מוצפים ברגשות שונים‪ ,‬ולכן‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הסוגיא היא‬ ‫וכעת‬ ‫את מה שמבקשים ממנו‪,‬‬ ‫הנושא עשר פעמים‪.‬‬ ‫מחליפים את‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫חדשה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לסמטה‬ ‫נכנסו‬ ‫שאינו מציית‪ .‬בקיצור‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬אל המכתב‪ .‬כשיש לו לאדם‬ ‫בעלי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונהנשוב‬ ‫מחנכים‬ ‫אולם‬ ‫והנושא הישן נגמר‪.‬‬ ‫מחשבות רבות סביב הענין‪ ,‬זה מבטל את‬ ‫כולם‬ ‫ו‬ ‫רבות‪,‬‬ ‫פעמים‬ ‫ניסיון בדקו זאת‬ ‫העצלות‪ ,‬וכפי שהסברנו‪ ,‬זה נובע מאותה‬ ‫יכולים לראות‪...‬‬ ‫סיבה‪ .‬קח את הילד שאינו רוצה לקום‪.‬‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫ליפאשלהי"ו ראטה‬ ‫לדוגמה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אחד הסיפורים שהם מספרים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫המחשבה‪ ,‬לאי נוחות גדולה‬ ‫הריבוי‬ ‫הוא על מלמד שנכנס לכיתה וראה שכל‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬והביא אותו להבנה שלא יעזור‬ ‫הילדים קמים חוץ מאחד‪ ,‬שנשאר לשבת‪.‬‬ ‫אתם מכירים‬ ‫לקום‪...‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג יוכרח‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ובסוף‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לו כלום‬ ‫מה עשה? הודיע בקול שהדבר הנכון‪ ,‬מצד‬ ‫את סוג האדם שיש לו חובות למחותן וכו'‬ ‫דרך ארץ‪ ,‬הוא לקום כשהמלמד נכנס‬ ‫ומנסה להתחמק זמן רב‪ ,‬עד שיום אחד הוא‬ ‫לכיתה‪ .‬מפני שהיה מלמד בעל ניסיון‪ ,‬לא‬ ‫חוזר הביתה ואומר‪ :‬בסוף אצטרך להביא‬ ‫השקיע את רגשותיו בשאלה אם הילד יציית‬ ‫את הכסף‪ ,‬בואו נראה כיצד עושים זאת‪.‬‬ ‫לו או לא‪ .‬הוא הודיע את שהודיע ומיד‬ ‫התחיל ללמד‪ .‬למחרת הילד שוב לא קם‪ .‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫האדם מחנך את עצמו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אמר המלמד שוב אותן מילים באותה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪‬המחשבה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ממשיך‪:‬מול"וכן גם‬ ‫דסלרכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬הרב‬ ‫קרירות‪ :‬כשמלמד נכנס‪ ,‬הדבר הנכון הוא‬ ‫התאוה‬ ‫בשבירת‬ ‫להקל‬ ‫מועלת‬ ‫הרבה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לקום בפניו‪ ...‬בסדר‪ ,‬היכן אנו אוחזים? מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬בעל התאוה השקוע ברדיפה אחרי‬ ‫הגמרא‪...‬לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫אומרת‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫מילוי מאוייו‪ ,‬עם כל זה כאשר ירבה לחשוב‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא הרבה‬ ‫ובנזקיה‪,‬יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בפעם השלישית‪,‬‬ ‫יכניס בנפשו‬ ‫התאוה‬ ‫בגנות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עצמובכל‬ ‫כשהדבר חזר על‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫לילד‪ :‬קום!‬ ‫ללחוש‬ ‫התחילו‬ ‫חומר נגד התשוקה הרעה‪ ,‬וזה יתן לו כח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כבר כדי‬ ‫החברים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בלי"‪.‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברוחניותממנה‬ ‫עליה ולפרוש‬‫הצלחה‬ ‫הילד עדיין לא קם‪ ,‬אך הרגיש אי נוחות‪ .‬כלל‬ ‫להתגבר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ומה קרה ביום הרביעי? הוא קם‪ .‬ומה עשה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הוא מבאר כך‪ :‬התאוה הרי נמצאת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫המלמד? כלום‪ .‬רק למחרת אמר לו‪ :‬דע לך מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ברגש האדם‪ ,‬וכמה הוא חושב על הפחיתות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שאתה עושה דבר נכון מאוד כשאתה קם נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ועל כך שאין לזה הגיון? ‪ -‬פעם בשבוע‪,‬‬ ‫מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורההמלמד‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫ובאיזו תדירות הוא בתוך הבעיה? ‪ -‬כמה‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫פעמים בשעה‪ .‬נמצא שכאן יש הרבה רגש‬ ‫מדובר באותו רעיון‪ .‬ריבוי מחשבות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני עם שכל יבש אי‬ ‫מהטוב‪,‬‬ ‫וכאן יש אפס רגש‪.‬‬ ‫אתה אומר‬ ‫בהקדמתלצעוק‪.‬‬ ‫למדנואין צורך‬ ‫כבר רגש‪.‬‬ ‫מוליד‬ ‫אפשר לנצח את הרגש‪ .‬שואל האדם‪ :‬האם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כך‪ .‬והילד‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫עושים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער לא‬ ‫הלבבות אצלנו‬ ‫לילד‪:‬‬ ‫ודאי יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עוניםבהלו‪:‬היא‪:‬‬ ‫בשבילי?לדו‪‬‬ ‫השאלהעצהשצרי‪‬‬ ‫אין שום‬ ‫כמה ואתה‬ ‫וכמה‬ ‫שעשה‪.‬‬ ‫אתפי‬‫נחו‪‬‬‫לעשות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫ממשיך‬ ‫בחוצפתו‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לחשוב‬ ‫תתחיל‬ ‫נפלאה‪.‬‬ ‫עצה‬ ‫‪-‬‬ ‫עצה‬ ‫לך‬ ‫כמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫שראית‬ ‫אף‬ ‫לצעוק‪,‬‬ ‫ומתחיל‬ ‫מתקומם‬ ‫הרבה על הנושא‪ ,‬מבלי להישבר מחוסר‬ ‫הדבר נכשל בעבר‪ ,‬ואינך עוצר‪ ...‬לא צריך‬ ‫ההצלחה‪.‬‬ ‫כאן בית!!! אפשר לקחת את כל הבית ו‪....‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫העצה להלחם ולנצח את יצר התאוות‬ ‫בדרך כלל מה קורה? אותו דבר שקורה‬ ‫המוכפל מכח המחשבות הרבות ההוגות‬ ‫בין המלמד והילד‪ .‬האדם מחליט שחיים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ברצונות ובמילויין? הדרך היא ע"י יצירת‬ ‫כאלה אינם חיים‪ ,‬שזה נורא‪ ,‬ובספרים כתוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחשבות נגדיות בגנות התאוות ובאפסותן‬ ‫ובלעג ובבזיון שברדיפה אחריהן וששכלו‬ ‫שהדבר הזה גוזל לגמרי את נשמת האדם‪,‬‬ ‫ולכן‪ :‬נגמר‪ ,‬זהו‪ .‬סיימתי עם הנושא‪ .‬ומה‬ ‫ירבה להתבונן בהם‪ .‬דוגמא לדבר‪ :‬אדם‬ ‫קורה כעבור רבע שעה? האדם אומר‪ :‬בעצם‬ ‫"ו שכלו עסוק בציורי‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫לכן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫התאב לכבוד‪,‬‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫מדוע?‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‪...‬‬ ‫לזכות‬ ‫ספרים‬ ‫לזכות‬ ‫הקב"ה יבין אותי‪ ,‬כי כתוב ב‬ ‫ובטחוןשהוא מקבל בדמיונו‪ ,‬כגון הוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הגדולה‬ ‫מתחיל‬‫פטרון‬‫כי הרגש מתחיל לפעול‪ ,‬וכשהוא‬ ‫לעצמו שמופיע בפני ציבור וכולם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתאר‬ ‫פטרו‪‬נכשל‪,‬‬ ‫לפעול‪ ,‬אין מה לעשות‪ .‬ואחרי שהוא‬ ‫מריעים לו‪ ,‬או שבבואו לבית הכנסת‪ ,‬מיד‬ ‫הוא נשאב למערכת חדשה של מחשבות‪:‬‬ ‫ניגשים אליו הגבאים ומבקשים ממנו לשבת‬ ‫מחשבות של ייאוש ושל עצבות‪ ,‬והוא נעשה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫במקום מכובד‪ .‬כל דמיון שכזה‪ ,‬אינו נשאר‬ ‫עסוק בכך שזה לא עובד‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫רק ברובד העליון של האדם‪ ,‬אלא הוא‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מטפטף ושוקע בפנימיותו ומחזק את‬ ‫מה הסתבכת שם? מי דיבר איתך בכלל‬ ‫'תשפ"בולמעט את‬‫להחליש‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הכבוד‪.‬‬ ‫כ"ג כדי‬ ‫אייר ה‬ ‫)בחו"ל רדיפת‬‫במדבר איני‬ ‫חודש מהיום‬‫שלישיעדפרשת‬‫על כך שזהיו‪‬יעבוד?‬ ‫התאוה הזו‪ ,‬צריך לחשוב מחשבות הפוכות‬ ‫מדבר איתך על כך‪ .‬הולכים לעבוד‪ ,‬לא על‬ ‫עד כמה הכבוד אין בו ממש‪ ,‬כי התועלת‬ ‫תוצאות‪ ,‬בכלל לא על תוצאות‪ .‬אני אומר‬ ‫המעשית שאדם מפיק ממנו‪ ,‬קלושה‬ ‫לך בדיוק מה אפשר לעשות‪ ,‬בסייעתא‬ ‫ואפסית‪ ,‬ומה גדול הוא הגיחוך וההתבזות‬ ‫דשמיא‪ :‬הולכים להגביר רגש על נושא‬ ‫–‬ ‫אחר‪ .‬ומה עם הנושא הזה? שום דבר‪ ,‬איני הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫ברדיפה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מדבר על זה‪ .‬להמשיך? אתה יכול לעשות אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שהיה מדבר‬ ‫מולאחד‬‫כראויגדול‬ ‫לבטוחבאדם‬‫אי‪"‬מעשה‬ ‫לי‬ ‫מה שאתה רוצה‪ ,‬איני מדבר על זה‪ .‬אין‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לעצמו כאילו אחרים מכבדים אותו‪ :‬רבי‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬את הרגש‬ ‫נעסוקלהגביר‬ ‫שבועות‬ ‫הולכים‬ ‫לכבוד‬ ‫בסוגיה זו‪.‬‬ ‫עניין‬ ‫על הנושא ההפוך‪ :‬מדברים על גדלותה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫פלוני! למה הינך עומד? בבקשה ממך‪ ,‬שב‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬לראשי‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫פה לכ‪‬‬‫הסיבה‬ ‫מדברים‬ ‫ההתגברות‪ .‬לא‬ ‫המיועד‬ ‫במקום‬ ‫במזרח‬ ‫נא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫של יו‪ ‬הדי‪‬‬‫וחשיבותה הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הציבור וכו' וכאשר תמהו השומעים מה‬ ‫להצליח‬ ‫על‬ ‫מדברים‬ ‫כללי‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫עליך‪ ,‬מדברים‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הרי שאי‪‬‬ ‫כאשר אדם‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫השיב‪:‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ההנהגה הזו‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫פשר‬ ‫פחיתות העניין‪ ,‬על הבזיון שבו‪ ,‬על‬ ‫לעורר‪ .‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫ההפסד שבו ‪ -‬הוי מחשב‬ ‫אינו‬ ‫בודאי‬ ‫כבוד‪,‬‬ ‫דברי‬ ‫עצמו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אל‬ ‫מדבר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרגשת כבוד‬ ‫האד‪‬‬ ‫בכך של‬ ‫ההצלחהואינו חש‬ ‫הרוחנית‬ ‫מתרשם מהם‬‫כל‬ ‫אלא ליצנות ולעג‪ .‬לכן רצה להרגיל את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬עצה‪ :‬אני‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מתחיל לתכנן‬ ‫להצליח‬ ‫בדרך כלל‬ ‫כלי‪‬המוח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫למקום‬ ‫וע‬ ‫לנס‬ ‫הולך‬ ‫אני‬ ‫להתפלל‪,‬‬ ‫הולך‬ ‫עצמו לבוז לכבוד שיתנו לו אחרים‪ ,‬כי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא‬ ‫קבלה‪.‬‬ ‫עצמי‬ ‫על‬ ‫לקבל‬ ‫הולך‬ ‫אני‬ ‫קדוש‪,‬‬ ‫הרגיש כבר מקודם בצחוק שבדבר ובכך‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬לגלוג ומיאוס‬ ‫יותר הרגשת‬ ‫יוצר לקבל‬ ‫בפנימיותו‬ ‫כדי‬ ‫כבר רץ לשם‪ ,‬והמחנך צריך לעצור אותו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בטרם הגיעו לידי נסיון‪ ,‬כי אם יחכה עד‬ ‫ולומר לו‪ :‬הולכים לעשות את הכל‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫מדוע זה‬ ‫חובת‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫בעל‬ ‫אצלו‬ ‫רבינו‬ ‫הזמן‪ .‬זה בוער‬ ‫בהקדמת‬ ‫הגיעלמדנו‬ ‫לאכבר‬ ‫אני כבוד ואז ירצה‬ ‫יתנו לו‬ ‫לשעה שאחרים מה‬ ‫לבטלו‪ ,‬יקשה עליו בשעת מעשה שלא‬ ‫רגש‪,‬‬ ‫מעורר‬ ‫מחשבות‬ ‫ריבוי‬ ‫כי‬ ‫אצלו?‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫בוער‬ ‫בזריקת‬ ‫‪.‬‬ ‫הקודם‬ ‫הרגש‬ ‫על‬ ‫מתגבר‬ ‫שהוא‬ ‫עד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהכמוהיא‪:‬‬‫לדו‪ ‬לכן‬ ‫המדומה‪.‬‬ ‫מהכבוד‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ליהנות‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫מראש נגיף‬ ‫להיות מקבל‬ ‫מחלה שאדם‬ ‫צרי‪ ‬נגד‬ ‫חיסון‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬שלבנוגע‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מוחלש כדי שהגוף יתגבר עליו ואז כאשר‬ ‫הפוכות‬ ‫מחשבות‬ ‫משהוא כוחן‬ ‫תבוא ח"ו המחלה יהיה הגוף חזק לעמוד‬ ‫הרב פרידלנדר כותב שם בלשונו‪" :‬מהי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫פועל גם לאידך גיסא‪ ,‬כי הלב משפיע על‬ ‫נגדה ולהתגבר עליה כי כבר ניצח במלחמה‬ ‫המוח‪ ,‬ואת זה אנו מכירים הרבה יותר טוב‬ ‫דומה לזו בעבר‪ ,‬כך אם הוא נותן לעצמו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממוח שליט על הלב‪ .‬הוי אומר‪ :‬העובדה‬ ‫כבוד וזה מביא אותו ללעוג לכבוד שכזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שלב האדם נמצא במקום מסוים היא‬ ‫שגורמת לו לחשוב על הנושא‪ ,‬יחד עם‬ ‫על‪-‬ידי כן‪ ,‬אח"כ גם כאשר אחרים‬ ‫יכבדוהו‪ ,‬יבוז בלבו לכך כי כבר חש‬ ‫הרגשות שיש לו כלפיו‪ .‬בשביל זה אינך‬ ‫בשטות שבו ולא יתפעל ממנו‪ .‬וכן הוא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫שיאמר לך שהלב שליט על‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫זקוק לתניא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫רביםאליעזר‬ ‫בגנותן‬ ‫בכל המידות הרעות לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שציורים‬ ‫ובטחוןאת זה אפשר לראות אצל כל אחד‬ ‫מדור אמונה‬ ‫המוח‪ ,‬כי‬ ‫את כח‬‫פטרון‬ ‫שהמחשבה עסוקה בהם‪ ,‬מחזקים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מכיר וגם אצלך כל חמש דקות‪ .‬על‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאתה‬ ‫פטרו‪‬אותם‬ ‫הטוב ומבטלים את החשק לרצות‬ ‫מה אתה חושב? על זה שלבך שקוע בו‪.‬‬ ‫ולדבוק בהם"‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מדוע האדם חושב על דאגותיו? כי הן‬ ‫כשרואים באיזו אווילת אנשים יכולים‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מחשבות‪,‬‬ ‫להשתמש עם הנושא של ריבוי‬ ‫הציפו אותו רגשית‪ .‬יש לו פחד ולחץ‪.‬‬ ‫במקום שלבו נמצא‪ ,‬שם מוחו חושב‪ .‬ואם‬ ‫יכולים‬ ‫אנו‬ ‫זה עוזר לנו להבין כמה‬ ‫מבין שיש כאן‬ ‫איירזו‪ ,‬ההוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫נקודה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫קולט כ"ג‬ ‫במדברלעיל‪,‬‬ ‫)בחו"ל האדם‬ ‫פרשתשאמרנו‬ ‫שלישי וכפי‬ ‫יו‪ ‬לטובה‪.‬‬ ‫להשתמש בו‬ ‫גלגל מעניין‪ .‬זה מתחיל בהחלטה לחשוב‬ ‫אין זה דבר קשה‪ .‬צריך רק להחליט‪,‬‬ ‫בהתמדה ובריבוי מחשבות על כך‬ ‫כלומר‪ ,‬להחליט לעשותו גם כשאין כבר‬ ‫שהקב"ה טוב‪ ,‬אך הוא עדיין אינו במקום‬ ‫אם‬ ‫מה לחדש‪ .‬דווקא אז זה מתחיל‪ ,‬כי‬ ‫שבו בכל יום יצא בריקוד בגלל זה‪ .‬הוא רק‬ ‫תתן לעצמך לחשוב קצת עד שכן תחדש‬ ‫גם‬ ‫ומבין‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫–‬ ‫משהו ‪ -‬תהיה לך התפעלות חזקה‪ ,‬כי זה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫היא‬ ‫שכך‬ ‫בשכלו‬ ‫מבין‬ ‫נחו‪‬ביותר‪.‬‬ ‫והחשובה‬ ‫הנכונה‬ ‫מקודם‪.‬לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫היה בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותשלא‬ ‫משהו‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫ה' בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬עבודת‬ ‫להשתמש‬ ‫שזו‬ ‫דברי‪ ‬בכל יום‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בהתמדה‪,‬‬ ‫ועובדמול‬ ‫עכשיו הוא‬ ‫לבטוחהולך‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בכל יום הולכים להודות על עוד דברים‪,‬‬ ‫המשנה 'עשה‬ ‫בסוגיית‬ ‫ישראל על‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫תפארת‬ ‫ב‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שעוזרים‬ ‫רבים‬ ‫סעיפים‬ ‫מביא‬ ‫קבע'‬ ‫תורתך‬ ‫הולכים לחדש‪ ,‬הולכים לקבוע סדר‪ .‬כפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬בחמש‬ ‫בכל‪ ,‬שיום‬ ‫הריבבית‪,‬‬ ‫פשוטה‬ ‫שדיברנו לכ‪‬‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לקביעות הלימוד‪ ,‬כגון ללמוד אותו לימוד‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הטובות‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫מדברים על‬ ‫להצליחהראשונות‪,‬‬ ‫הדקות‬ ‫באותו זמן ובאותו מקום כל יום‪ .‬אל תלמד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫כל יום משהו אחר‪ .‬לא‪-‬לא! בשעה זו אתה‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫ומחדשים בהן‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורררוצה גם ללמוד‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫גמרא‪ .‬כדי‬ ‫איי‪ ,‬אתה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫לומד‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עושהשלכך‪ ,‬מרוב‬ ‫ההצלחהמה שהוא‬ ‫כל אחרי זמן‬ ‫לנו‬ ‫בשעהנת‪‬‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫תלמדהקב"ה‬ ‫הלכה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫בסדר‪,‬לטובה‬ ‫הלכה‪ .‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההתמדה‪ ,‬יוולד בו רגש‪ :‬רגש של אהבה‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שמוסיפים לדבר‪,‬‬ ‫להצליח קביעות‬ ‫למה? כי כל‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫פנימה‬ ‫ויתיישב‬ ‫יחדור‬ ‫שזה‬ ‫לכך‬ ‫גורמת‬ ‫רגש של הודאה‪ ,‬והדבר יעזור לו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫משתנים לגמרי כל‬ ‫אנשים‬ ‫התורה ויותר‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫בתפילותיו‪ ,‬כי הוא כבר בא עם רגש‪...‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שהם מסכימים להתמיד בדבר לפי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אך החלק הנעים ביותר הוא התוצאה‬ ‫יכולתם‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫יהיה מחובר לזה‪,‬‬ ‫מכך‪ .‬אם לבך מה‬ ‫באמתאני‬ ‫והלב‬ ‫המוח‬ ‫של‬ ‫ההשתלטות‬ ‫מעגל‬ ‫וככל שיהיה מחובר יותר‪ ,‬לבך ישאב את‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬קורה‬ ‫אי‪‬‬ ‫אדם‪ ,‬וכך‬ ‫שצרי‪ ‬לבני‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהכך קורה‬ ‫מוחך‪ ,‬כי‬ ‫כמה שליט‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬ש‬ ‫פיה'מוח‬ ‫הבטחו‪ ‬הכלל‬ ‫לסיום‪ .‬ידוע‬ ‫של נקודה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ביותר‬ ‫הקל‬ ‫החלק‬ ‫וזהו‬ ‫מאתנו‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫לכל‬ ‫נושא‬ ‫על‬ ‫דיברנו‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫היום‬ ‫והנה‬ ‫‪,‬‬ ‫הלב'‬ ‫על‬ ‫והשכר הנפלא ביותר לאדם‪ :‬תמצא את‬ ‫הקשור לכך‪ ,‬כי ריבוי מחשבות במוח יגרום‬ ‫עצמך חושב על הטובות ללא יגיעה‬ ‫ללב להרגיש‪ .‬ברם‪ ,‬צריך לדעת שהדבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫זה שרוצה לשאוב אותי עכשיו לבעיה‬ ‫מרובה‪ .‬מדוע? כי שם נמצא לבך‪ .‬האם יש‬ ‫חדשה‪ .‬הוא עכשיו הופיע‪ .‬תמתין בתור‪,‬‬ ‫מתוק מזה? אין לו עכשיו חשק לחשוב על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בסדר? יש לי כאן נושא‪ ,‬יש לי כאן קביעות‪.‬‬ ‫בעיותיו‪ .‬אתה יודע מדוע? כי הוא עסוק‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם'‪ ...‬הוא‬ ‫מתבונן בטובותיו של הקב"ה‪ ,‬הוא עסוק‪...‬‬ ‫בהודאה להקב"ה‪.‬‬ ‫בסדר‪ ,‬בהמשך נחשוב על הבעיות‪ .‬לא קרה‬ ‫וכך נהגו חסידים ואנשי מעשה‪ .‬תמיד‬ ‫בוכה?הי"ו‬ ‫אני כבר מגיע‪ .‬אין צורך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כלום‪ .‬ילד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫השתלט‬ ‫מוחם‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫מצאו אותם במצבים כאלה‪.‬‬ ‫את העולם בשביל זה‪ .‬מציאות כזו‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להפוך‬ ‫פטרוןהגדול‬ ‫על הלב הקטן‪ ,‬כי הוא בא מהלב‬ ‫ובטחו‪‬שהקב"ה נותן למי שבא ליטהר‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫היא שכר‬ ‫פטרו‪ ‬שלי‬ ‫‪...‬מהיכן יש לי מוח כזה? מהחיבור‬ ‫היא מאירה ומתוקה‪.‬‬ ‫למהלך חשיבה כזו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬הלב הקטן הוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נדבת הר"ר יואל ווערטהיימער הי"ו‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח משה ני"ו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהה' כסלו תשפ"ז‬ ‫מדור‬ ‫ראשון פרשת ויצא‬ ‫יום‬ ‫יסוד‬ ‫במחשבות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫להשקיע‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הצורך‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הזה‪ ,‬הידיעות מביאות אותו לידי‬ ‫שאלת הידיעות החולפות‬ ‫התפעלות‪ ...‬לדוגמא‪ ,‬קריאת שמע שעל‬ ‫הוא שמע על העניינים שבה‪ ,‬על‬ ‫המיטה‪.‬‬ ‫בספרי החסידות על פרשת ויצא‪ ,‬יש‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהפסוקים מיוחדים של‬ ‫הי"ו בה‬ ‫ליפא יש‬ ‫חלקיה‪...‬‬ ‫הרבה דיבורים בענין עשיית הצרכים‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לשם‬ ‫היינוהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הגשמיים בכוונה הנכונה‪,‬‬ ‫שמירה‪ ,‬ויש מושג של 'בידך אפקיד רוחי'‪,‬‬ ‫מה קורה כשאומרים את רמ"ח התיבות של‬ ‫שמים‪ ,‬אשר בזה יכולים להעלות את‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫במדבר לכך‬ ‫דוגמאות יש‬‫שתיפרשת‬ ‫שבהם‪.‬‬ ‫הניצוצות יו‪‬‬ ‫חשבון הנפש‬ ‫החלק ה של‬ ‫כ"ג אייר‬‫בחוקותי(שמע‪,‬‬ ‫)בחו"ל קריאת‬ ‫שלישי‬ ‫ותשובה‪ ...‬עסק שלם‪ .‬מדוע הגם ששמע את‬ ‫מנוחה‬ ‫נתן‬ ‫אבינו‬ ‫כשיעקב‬ ‫בפרשה‪ .‬אחת‬ ‫הידיעות‪ ...‬ליקוט נפלא בענין הזה‪ ...‬כיום‬ ‫על‬ ‫וחלם‬ ‫ההוא'‬ ‫במקום‬ ‫'וישכב‬ ‫לגופו ‪-‬‬ ‫אפשר להשיג סידורים בכתב אשורי‪ ,‬ועם‬ ‫המלאכים העולים ויורדים‪ ,‬וכשהתעורר‪,‬‬ ‫קריאת שמע שעל המיטה של האריז"ל‪ .‬אין‬ ‫אמר‪' :‬אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫על‬ ‫ידעתי'‪ .‬מבארים הספרים שהאדם עולה‬ ‫האד‪ ‬זאת‪,‬‬ ‫ביותר א‪‬‬ ‫בעולם‪ .‬ובכל‬ ‫הקשה תמיד‬ ‫הדבר מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה‬ ‫עםרוחניי‪‬‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע בבוקר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הקב"ה וקם‬ ‫נחיצותעם‬ ‫יצועו‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬אינה‬ ‫יותר האלה‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫מהידיעות‬ ‫מדועלהשתמש‬ ‫ההתפעלות‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬זמן?רוחניי‪‬‬ ‫מוללאורך‬ ‫האדם‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫רושם על‬ ‫השינה בלילה היא עבודה פנימית רוחנית‪ .‬אי‪‬‬ ‫מותירה‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫בהרחבה‪ ,‬בענין‬ ‫שבועותהפרשה‪,‬‬ ‫לכבוד בהמשך‬ ‫ואז יש‬ ‫ענייני הרכוש של יעקב אבינו‪ :‬הוא התעסק מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫איננו שואלים מה קורה אם האדם אינו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫והואא‪,‬גובר‬ ‫הדי‪‬לרמותו‬‫מנסה‬ ‫המיטה‪ .‬אנו‬ ‫שעל‬ ‫קריאת שמע‬ ‫אומר‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫כשלבןיו‪‬‬ ‫עם הצאן‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכלגדולים‪ ,‬ואף‬ ‫יחודים‬ ‫ופועל בזה‬ ‫מדברים על מי שאומר אותה‪ ,‬אך אין היא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬עליועלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שלם‪,‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫אצלו מצב‬ ‫בגשמיות‪.‬שיוצר‬ ‫להצליחאותו באופן‬ ‫מציפה‬ ‫התעשרותו היתה רק בזכות שהיו לו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בעניין זה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליכךלבטוח‬ ‫ברוחניות כל‬ ‫הצלחהדברים נאים‬ ‫כללששמע‬ ‫אף‬ ‫הכוונות הנכונות‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שינוי גדול‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לחולל בושל‬ ‫הרוחנית‬ ‫היה צריך‬ ‫ולכאורה זה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הדרשן שדיבר על קריאת שמע שעל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫אמנם ברור שאין הדבר מצומצם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫המיטה עשה את החשבון שהאדם ישן‬ ‫מה‬ ‫ללמוד צרכי‬ ‫מתרחב לכל‬ ‫ועלינו‬‫תמיד‪ ,‬אלא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לדוגמאות האלה‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שליש מחייו‪ ,‬ואם הוא מכין את עצמו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ובין אכילה‬ ‫דבריםאותנו‬ ‫טכניים‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫האדם‪ ,‬בין‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫במשך כמה דקות ללכת לישון כיהודי‪ ,‬הוא‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪ .‬יש עבודה גדולה בכך שייעשו‬ ‫ושתייה‪ ,‬כי‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הופך את כל שנתו לעבודת ה'‪ ,‬ובמקום‬ ‫בכוונות הנכונות‪ ,‬ויש בכך דרגות רבות‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני שעות ברציפות‪,‬‬ ‫שמונה‬‫להתייגע שבע או מה‬ ‫בעל למסור‬ ‫שאפשר‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כללי‪,‬‬ ‫על נושא‬ ‫למדנו‬ ‫כבראפוא‬‫נדבר‬ ‫הוא יכול ביגיעה של עשר דקות להכניס‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פסוק נאמר‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬שלם‪ .‬ב‬ ‫לשערשיעור‬ ‫הלבבותבעצמו‬ ‫עליו‬ ‫כששמע‬ ‫אי‪‬‬ ‫לקדושה‪.‬היא‪:‬‬ ‫האלהלדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השעות‬ ‫את כל‬ ‫השאלה‬ ‫כמהמיוסדת‬ ‫וכמה‬ ‫החסידות‬ ‫הבטחו‪‬וכלנחו‪ ‬פי‬ ‫דרכיךה'דעהו'‪,‬‬ ‫'בכלעבודת‬ ‫של‬ ‫מוצא‬ ‫הוא‬ ‫והנה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫התפעל‬ ‫הוא‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫הבה‬ ‫אך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫‪.‬‬ ‫עת‬ ‫בכל‬ ‫הקב"ה‬ ‫את‬ ‫לזכור‬ ‫כך‪,‬‬ ‫על‬ ‫את עצמו כעבור תקופה רדום למדי‪ :‬פעם‬ ‫נחזור לשלב מוקדם יותר‪ .‬מדוע אנו רואים‬ ‫אמר ופעם לא‪ ,‬פעם בכוונה ופעם בלי‬ ‫שבפעם הראשונה שהאדם שומע על הנושא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫והעושר הרוחני סביב הכח והחשיבות של‬ ‫כוונה‪ ,‬תלוי באיזה לילה‪ ...‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬צריך‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬הקיימת בימינו‪ ,‬בוודאי גדולה‬ ‫להתחזק‪...‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בהרבה משל הדור הקודם‪ ,‬ובכל זאת אין‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם יכול להביא את עצמו לברך במתינות‬ ‫ובכוונה כיהודי‪ .‬בקושי הוא מצליח לעמוד‬ ‫מדוע זה כך? ובכן‪ ,‬אפשר היה להסביר‬ ‫שהאדם עייף והגוף כבר מושך אותו‬ ‫בקבלה שקיבל על עצמו לברך מתוך הכתב‪.‬‬ ‫למיטה‪ .‬זה נכון‪ ,‬אך הבה נדבר על הנושא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אחת‬ ‫אליעזר בן‬‫דוגמה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬‫הבאנו‬ ‫לזכות‬‫בהסתכלות רחבה יותר‪.‬לזכות‬ ‫קורה כאן? מדוע יש דברים שקשה‬ ‫ובטחון‬‫מדור אמונה מה‬ ‫פטרוןלדבר‬ ‫של קריאת שמע שעל המיטה‪ .‬אפשר‬ ‫להביא את האדם לחיות אותם?‬ ‫ובטחו‪‬‬‫אמונה כך‬ ‫מדור כל‬ ‫האדם‪ :‬לא!‬ ‫גם על אכילה‪ .‬על אכילה יאמר פטרו‪‬‬ ‫איננו מדברים על לקבל על עצמו קבלה‬ ‫זה כבר קשה מאוד‪ .‬מה‪ ,‬שלא להרגיש טעם‬ ‫ולקיימה בישנוניות‪ .‬אנו מדברים על לחיות‬ ‫באכילה?! אלה כבר מדרגות גבוהות מאוד‪.‬‬ ‫ז"ל איננו מדברים על להמית את‬ ‫אתפסח‬ ‫הנושא‪.‬‬ ‫לשאלה הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הוא אף ישתמש בכך כתשובה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫היצר הרע‪ .‬לאדם יש יצר הרע‪ ,‬לאדם יש‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר זה‬ ‫הרבה‪ ,‬הר‬ ‫אבל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הנזכרת‪ :‬שמעתי על הנושא‬ ‫עליות וירידות‪ .‬כן‪ ,‬את זה אני מבין‪ .‬אבל‬ ‫על מנת שתעלה לרקיע‪ ,‬וזה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫שבדור הקודם‬ ‫ביהדות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫יש – כ"ג‬ ‫תחומים‬ ‫)בחו"ל מדוע‬ ‫בחוקותי(‬ ‫נוגעת גם‬ ‫במדבר‬‫עליה‬ ‫שלישילדבר‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪‬הולכים‬ ‫הסוגיא שאנו‬ ‫עשו בהם הרבה יותר‪ ,‬באופן טבעי ופשוט‬ ‫לאכילה‪ ,‬אך שם האדם יתחמק כי זה קשה‪.‬‬ ‫וברצינות נפלאה‪ ,‬מבלי להבין אפילו את‬ ‫לכן כדאי שנסתכל על דברים שאינם קשים‬ ‫מה שהם עושים או אומרים‪ ,‬ואילו היום‪,‬‬ ‫כל כך‪ ,‬ובכל זאת האדם שמע ידיעות‬ ‫למרות כל הידיעות‪ ,‬חסרה אצל ההמון‪,‬‬ ‫נפלאות על הנושא‪ ,‬וזה הביא לו התפעלות‪,‬‬ ‫הרצינות‬ ‫יודע‬ ‫ויראי– א‪‬‬ ‫שמים‪,‬האד‪‬‬ ‫חסידיםתמיד‬ ‫אברכים‪ ,‬מועיל‬ ‫ואז היה שיפור גדול בנושא‪ ,‬אך כעבור זמן הבטחו‪‬‬ ‫לדבר כזה?‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התמסמס‬ ‫נחיצות‬ ‫הדבר‬ ‫מה‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הליכה מול‬ ‫בלי קביים‬ ‫אין כראוי‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הזה בסוגיית‬‫הדורהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫נשתנה‬ ‫שבועות‬‫לכבוד מה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫התשובה שאנו הולכים לתת לשאלה זו‬ ‫חג‬ ‫שנוכל‬‫כדיהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬נוספת‬ ‫נשאל שאלה‬‫הבה בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫גם את‬‫האד‪‬‬ ‫רבים‪ ,‬שהרי‬ ‫ומיישבת‬ ‫לדבריםפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫נוגעת‬ ‫שאלה‪,‬‬ ‫א‬ ‫מדובר באותה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫התשובה‪ .‬הדי‪‬‬ ‫אל הוא יו‪‬‬ ‫להגיע‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלהוסיף‬ ‫יותר אפשר‬ ‫ברוחניותרוצים‪,‬‬ ‫להצליחהזה‪ .‬אם‬ ‫הנושא‬ ‫כ‪‬אך עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫רואים‬ ‫מדוע‬ ‫מסוים‪:‬‬ ‫בחידוד‬ ‫הפעם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬כמות‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הטעם ג‪‬בשבת‪.‬‬ ‫להצליח גם את‬ ‫לרשימה‬ ‫שהדור הקודם עמד בנושא שאנו מדברים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫מהי‬ ‫בנושא‬ ‫הקיימות‬ ‫והידיעות‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫השיעורים‬ ‫עליו עכשיו טוב הרבה יותר? המון העם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של הקב"ה‬ ‫האד‪‬‬ ‫ותשבחות‪,‬‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחהשירות‬ ‫שבת קודש‪,‬‬ ‫כל‬ ‫בדור הקודם‪ ,‬הידיעות שהיו להם בעניין‬ ‫מנהיג את העולם‪ ,‬הקב"ה הוא טוב ומטיב‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫היו מעטות‬ ‫המיטהכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח שעל‬ ‫קריאת שמע‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נשמת כל חי‪ ,‬בהשוואה למה שהיה בדור‬ ‫מה‬ ‫שלא היה‬‫ללמוד‬‫ועלינוברור‬ ‫)מלבדתמיד‪,‬‬ ‫יחידי סגולה(‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫בהרבה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אחד לפנינו‪ ,‬היא כנראה פי אלף‪ .‬שבתות‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬להשיג היום‪,‬‬ ‫אותנוכל כך‬ ‫מלמדתמה שקל‬‫התורהבהישג יד‬ ‫להם‬ ‫בעבר דברים כאלה?‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר היו‬ ‫כדי לקבל‬ ‫התאחדות‪ ...‬למי‬ ‫נפלאים וסידורים מאירי עיניים‬ ‫ליקוטיםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ספרי ליקוטים על שבת יש כמה שרוצים‪.‬‬ ‫ואנשים שיכולים להסביר כל ענין‪ .‬בימינו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫פי בעל‬ ‫רבינו‬ ‫רציני‪ ,‬מדברים שם על‬ ‫למקום‬ ‫מה אני‬ ‫ששייך‬ ‫מי‬ ‫כל‬ ‫אלף ממה‬ ‫בהקדמתרבות‬ ‫למדנוכל דבר‬ ‫כבר‬ ‫הידיעות על‬ ‫שבת ומתלהבים מהשבת‪ .‬הדבר נמצא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הפשוט בימים‬‫שבנוגע‬‫האדם‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הלבבותאז‪,‬לשער‬ ‫ובכל זאת‬ ‫שהיו‬ ‫היא‪:‬קיים‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה הכל‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫בעלילדו‪‬‬ ‫השאלה איננו‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫בהישג יד‪.‬‬ ‫ידע ולא‬ ‫וכמה‬ ‫בעל כמה‬ ‫בהכרח‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שלאה' היה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫ההם‪,‬‬ ‫של‬ ‫ותראה‬ ‫האדם‬ ‫על‬ ‫הסתכל‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫ובכל‬ ‫מיוחדת‬ ‫רצינות‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫לו‬ ‫הייתה‬ ‫מוכשר‪,‬‬ ‫בהכרח‬ ‫שכאשר מגיעה שבת‪ ,‬קשה לו מאוד‪ .‬אפשר‬ ‫לדברים כאלה‪ .‬כך גם בברכות הנהנין‪...‬‬ ‫להכריח אותו לבוא אל ה'טיש' של הרבי‪,‬‬ ‫כמות דברי התורה‪ ,‬הסגולות‪ ,‬הידיעות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫להתעוררויות שלמות ואף זה עובד רק‬ ‫אפשר ללמדו לעשות גדר וסייג שלא לקום‬ ‫לחצאין‪.‬‬ ‫באיחור‪ .‬אין הכי נמי‪ .‬איננו אומרים שהאדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פחות וירוד ביותר‪ ,‬ממש לא‪ .‬האדם רוצה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יש נחקק ויש נמחק‬ ‫להתאים את עצמו‪ ,‬ומשתדל ללמוד‬ ‫ולעשות מה שצריך‪ .‬ויש הרבה באמת שגם‬ ‫מדובר בשאלה טובה וחשובה‪ .‬אפשר‬ ‫את זה אין להם‪ .‬אך נניח שיש לאדם את‬ ‫"ו לרשימה‪ ,‬אבל העיקר‬ ‫דברים‬ ‫להוסיף עוד‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫את‬ ‫עכשיו‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות לו‬ ‫לזכות‬ ‫ביתו‪ ,‬עם כל המשתמע‪ ,‬ואין‬ ‫ללמוד את היסוד הבה נבאר נקודה‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרון רגיל‬ ‫החברותא ואין לו את המניין שהוא‬ ‫ובטחו‪‬אפשר לראות דברים יפים‪ :‬האדם‬ ‫מצד אחד‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬נרדם‪,‬‬ ‫אליו‪ :‬זהו‪ ,‬זה תופס אותו קשה‪ .‬הוא‬ ‫שמע פירוש מסוים בפסוק‪ ,‬ואף פעם אינו‬ ‫הוא לא היה במצב רוח‪...‬‬ ‫שוכח אותו‪ .‬כל פעם שהוא אומר את‬ ‫הוא נזכר בפירוש הזה‪ .‬הוא שמע‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫הפסוק‪,‬‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מדוע הדבר אינו נקלט באדם כך‬ ‫'אודך כי עניתני ותהי לי‬ ‫ראטה‬ ‫הפסוק‪:‬‬ ‫פעם על‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫שייעשה חלק ממנו? זה לא אתה‪ .‬אתה‬ ‫לישועה'‪ ,‬שהמילה 'עניתני' יכולה להיות‬ ‫מחפש שבת עם עונג והתעלות רוחנית‪ ,‬יש‬ ‫מלשון ענייה ויכולה להיות מלשון עינוי‪,‬‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר שבת‬ ‫פרשתלפעמים‬‫כשיש לך‬‫נפלאהשלישי‬ ‫לך חיות יו‪‬‬ ‫כדברי ה'חתם סופר' שהוא מודה להקב"ה‬ ‫כזו‪ ,‬אתה יודע שאתה צריך שבת כזו‪ ,‬אתה‬ ‫שנתן לו את העינוי כי זה מה שהביא לו‬ ‫כבר קולט מה זה‪ ,‬אבל אם אין לך שני‬ ‫את הישועה‪ .‬וכל פעם שהוא אומר את‬ ‫אנשים שמחזיקים אותך ושרים איתך‪ ,‬אתה‬ ‫הפסוק‪ ,‬הוא נזכר בזה‪ .‬הוא לא סתם נזכר‪,‬‬ ‫נרדם ואין לך כלום‪ .‬וכי אינו יודע מהי‬ ‫–‬ ‫אלא הוא אומרו עם פירוש הזה‪ .‬כך גם‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שלישית‪,‬‬ ‫סעודה שלישית? הייתה לו סעודה‬ ‫בהלצה ששמע האדם ואף פעם אינו שוכח‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בלבד‪ ,‬והוא‬ ‫אבלידיעה‬ ‫בו‪ .‬ולא‬ ‫להשתמשרגש‪,‬‬ ‫הייתה לו כבר כמה פעמים‪ ,‬אבל עכשיו לא אי‪‬‬ ‫אותה‪ :‬יש בה‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫פעם מול‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח כל‬ ‫הייתה כלום‪ ,‬והוא ישב ופטפט עם חברים אי‪‬‬ ‫מרגיש אותו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬זמנו לריק‪.‬‬ ‫נעסוק את‬ ‫מנחהשבועות‬ ‫לערבית ובילה‬ ‫ביןלכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫חלק ממנו?‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגענעשה‬ ‫הבטחו‪‬זה לא‬ ‫מדוע‬ ‫האד‪‬גדלותו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כששמעת על‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫אם כן‪,‬‬ ‫מדועלכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫משהוא נעשה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר הוא אינו‬ ‫ברוחניותמסוים‪,‬‬ ‫וחשיבותו של דבר‬ ‫אנשים נותנים לעצמם תשובה‪ ,‬אך היא להצליח‬ ‫חלק ממך ואינך נזכר בו כל פעם מחדש?‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫אינה התשובה הנכונה‪ .‬הם אומרים לעצמם‪ :‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫האדם שמע דרשות רבות בעניין קידוש ליל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫אינני רשכבה"ג‪ .‬אך אין צורך להיות‬ ‫שבת‪ ,‬ובכל זאת אינו נזכר בהן בכל פעם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלהיה מלא‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההיא הוא‬ ‫ההצלחהבתקופה‬ ‫שהוא מקדש‪.‬‬ ‫רשכבה"ג בשביל הדברים האלה‪ .‬על חלקם כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כך הוא‬‫לבטוח‬ ‫אך אחר‬‫הקידוש‪,‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫בשעת‬ ‫אפשר לומר שהם קשים‪ :‬להיות ער כל ליל מיוסדת‬ ‫התלהבות על‬ ‫מה‬ ‫ועלינו עלללמוד‬ ‫להיות ער‬ ‫תמיד‪,‬מי מדבר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫קשה‪ .‬אבל‬ ‫שבת‬ ‫שהוא רגיל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותכפיונוסי‪‬‬ ‫הוא מקדש‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫והיום‬ ‫התקרר‪,‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫בליל שבת‪ ,‬את‬ ‫שעות אי‪‬‬‫מלמדתשבעאותנו‬ ‫התורה‬ ‫בלילה? תישן‬ ‫הדבר שדברים של‬ ‫מה פשר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ימימה‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫מימיםלקבל‬ ‫מי זה מעניין‪ .‬חורף עכשיו‪ ,‬יש זמן‪ .‬לא זה כדי‬ ‫מה בכך נשארים חקוקים במוח‪ ,‬ודווקא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הנושא‪ .‬השאלה היא‪ :‬מדוע זה לא טבעי‬ ‫לעצמי‬ ‫אינם‬ ‫ביותרוכשאני‬ ‫לפעמים‬ ‫החשוביםמי לי‬ ‫אי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫היסודות‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל אצלך?‬ ‫רבינורגיל‬ ‫בהקדמתנעשה‬ ‫למדנו זה לא‬ ‫כבר‬ ‫אצלך? מדוע‬ ‫נדבקים בנו?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להרגיש טעם‬ ‫הבטחו‪‬לאשבנוגע‬ ‫לשער לך‬ ‫הלבבותאמרתי‬ ‫האם‬ ‫ספריבהיסודהיא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬שללדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמה מדוע‬ ‫וכמה‬ ‫פי כלל‪.‬‬‫נחו‪‬כך‬ ‫דיברתי על‬ ‫לא הבטחו‪‬‬ ‫באכילתך?‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הגדרתם‬ ‫בשבת‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫חולם‬ ‫אתה‬ ‫מדוע‬ ‫בשבת?‬ ‫שמח‬ ‫אינך‬ ‫נתחיל את היסוד‪ .‬היסוד הוא כזה‪ :‬אנו‬ ‫בבוקר במשך כל התפילה? איני רוצה לומר‬ ‫יודעים שבארון הספרים יש כמה סוגי‬ ‫על מה אתה חושב‪ .‬אתה זקוק‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫מדוע זה נקרא ספר יסוד? כי אם אינך‬ ‫ספרים‪ .‬יש ספרים הנקראים ספרי יסוד‪ .‬לא‬ ‫מכיר את היסודות האלה‪ ,‬כשאתה מסתכל‬ ‫תמיד כתוב על המדפים שלהם "ספרי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בספרים אחרים ורואה שמדברים על‬ ‫יסוד"‪ ,‬אך כולם יודעים שיש סוג כזה‪ .‬ויש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ביטחון‪ ,‬אין לך מושג מה משמעות‬ ‫המושג‪ ,‬או שאתה חושב שיש לך מושג‬ ‫ספרים שיש להם שמות אחרים‪ ,‬כגון ספרי‬ ‫דרוש‪ .‬ובכן‪ ,‬מה מגדיר ספר כספר יסוד?‬ ‫ואתה טועה בו‪ ,‬או שאתה חושב שהוא‬ ‫הרעיון הוא שיש ספרים המלמדים את‬ ‫אחד ולא באחר‪ .‬לפיכך‬ ‫במקוםהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫קיים רק‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מלמדים‬ ‫הם‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בנוי‪.‬‬ ‫היסודות שעליהם הבניין‬ ‫ספר זה ספר יסוד‪ .‬ודאי שאינו ספר‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נקרא‬ ‫פטרון ולכן‬ ‫את המושגים הראשונים של הדברים‪,‬‬ ‫היחידי‪' .‬מסילת ישרים' הוא גם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫היסוד‬ ‫הם נקראים ספרי יסוד‪.‬‬ ‫ספר יסוד‪ .‬הוא הולך איתך לאט ללמדך‬ ‫כיצד האדם מתחיל לעבוד את ה' וכיצד‬ ‫אם נרצה‪ ,‬הספר שלכאורה עונה על‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הוא מתקדם הלאה‪ .‬מה הם האלף בית?‬ ‫הגדרה זו יותר מכל ספר אחר הוא "חובות‬ ‫אך ודאי שהדבר אינו‬ ‫ראטה‬‫הי"והם‪.‬‬ ‫ליפאמה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אלמדך‬ ‫הלבבות"‪ ,‬כי שם בולט ביותר שמדובר בספר‬ ‫מצומצם לספרים הבנויים לפי סדר‪ .‬שם קל‬ ‫יסוד‪ .‬הוא מתחיל לדבר איתך ואומר לך‪ :‬אני‬ ‫'תשפ"בללמוד את‬‫איירכיה אפשר‬ ‫כ"גזאת‪,‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לראות‬ ‫)בחו"ל ביותר‬ ‫חיברתי‬‫במדבר‬‫פרשת בית‪.‬‬ ‫את האלף‬ ‫שלישי‬ ‫רוצה ללמדיו‪‬אותך‬ ‫האלף בית לפי סדר‪ .‬רוב הספרים שבארון‬ ‫ספר על אלף בית‪ ,‬ואני מלמד אותך אותו‬ ‫אינם בנויים כך‪ ,‬ואין זה מבטל מהם את‬ ‫מההתחלה‪ .‬יש מושג שיש אלוקים‪ .‬דווקא‬ ‫ההגדרה "ספרי יסוד"‪ ,‬מצד שהם עוזרים‬ ‫השער הראשון קשה‪ ,‬והצדיקים כבר אמרו‬ ‫לך להבין את היסודות הנצרכים לבניין‪.‬‬ ‫שלכל אחד הוא מביא תועלת כשלומדים‬ ‫להיעזר‬ ‫ואף‬ ‫–‬ ‫אותו מיד בהתחלה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬דבר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לחפש‪,‬‬ ‫תצטרך‬ ‫בהם‬ ‫אך‬ ‫נחו‪‬לדלות‬ ‫אפשר‬ ‫שילמדך‬ ‫במישהו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫היכן יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫ראשון יש אלוקים‪ .‬עכשיו אני רוצה ללמדך אי‪‬‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יסודות‪.‬‬ ‫דבר נוסף‪ :‬יש מושג שהאדם יתבונן בבריאה אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הקב"ה‪ .‬אלמדך‬‫של הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫גדלותו‬ ‫מכך את‬ ‫לכבוד‬ ‫ויראה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬הרה"ק רבי שלמה מבאבוב‬ ‫הרי לך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬אראה‬ ‫לדברי‪ ‬לחשוב‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫להסתכל וכיצד‬ ‫כיצד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫במאמרי‬‫א‬ ‫בפסוקים והיכן‬ ‫)הראשון( זיע"א אמר שהספר 'מאור ושמש'‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫כתוביו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫הדברהוא‬ ‫היכן‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שאפשר‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫לחסידות‪ .‬יש‬ ‫שולחן ערוך‬‫להצליח‬ ‫הוא‬ ‫כך‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫שצריך‬ ‫הסברא‬ ‫ומהי‬ ‫חז"ל‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שיש בו‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪ ‬אף‬‫ללמוד‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לצעיר מה‬ ‫להצליח‬ ‫אותו גם‬ ‫לתת‬ ‫אפרוס בפניך את התועליות שבכך‪ ,‬אתן לך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫עצות רבות שיסייעו לך לעשות זאת‪ ,‬ואגלה כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שבו‬ ‫שהאופן‬ ‫הוא‬ ‫הפירוש‬ ‫קבלה‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫גם‬ ‫שלהבעש"ט‬ ‫יסודות של‬ ‫ההצלחהמסביר‬ ‫ה'מאור ושמש'‬ ‫הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫לך גם מהם הדברים המעכבים‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל‬ ‫הק' וכדומה הוא במקומות רבים בסגנון קל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מאוד‪ .‬הוא מלמד אותך יסוד כאילו אתה‬ ‫מה‬ ‫ללמודעבודת‬‫נושא חדש‪:‬‬ ‫עוברים‪ ,‬אלועלינו‬ ‫קדימה‪ ,‬תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שומע אותו לראשונה‪ .‬הוא יכול לתלות‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬הראשון בכל‬ ‫אותנוהפרק‬‫מלמדת תמיד‬ ‫התורה‬ ‫האלוקים‪ .‬מהי?‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אותו בפסוקים‪ ,‬הוא יכול לשאול ארבע‬‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫להסביר את המושג‪ ,‬פרק שלם‬ ‫בכלי‪ ‬בא‬ ‫שער‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫קושיות ולתת תשובה‪ ,‬אך הוא מלמד אותך‬ ‫להסביר מה פירושו‪ .‬אחר כך באים התנאים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינוכךבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫לקיומו‪,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫כאילו לא שמעת אותו מעולם‪.‬‬ ‫בכל דבר‪.‬‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫והעצות‪ ,‬וכן‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לבטוח? מהן‬ ‫שבנוגע‬ ‫מתי צריך‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערנפלא‪.‬‬‫ביטחון?‬‫הלבבות‬ ‫מהו‬ ‫יתקבל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה שזה‬ ‫היא‪:‬‬ ‫רק כדי‬‫האם זהלדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫ההבדל?‬ ‫השאלה‬‫מה‬ ‫הכללים שאם‬ ‫וכמה‬ ‫מהםפי כמה‬ ‫לביטחון?נחו‪‬‬ ‫להגיע הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫העצות‬‫של‬ ‫שיסוד‬ ‫משום‬ ‫אלא‬ ‫לא!‬ ‫בקלילות?‬ ‫לבטוח?‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לו‬ ‫יעזור‬ ‫הדבר‬ ‫אותם‪,‬‬ ‫ישנן‬ ‫האדם‬ ‫כשמבינים אותו היטב‪ ,‬אפשר לבנות עליו‬ ‫מהם הדברים המקלקלים? כך הוא עובר על‬ ‫בנין שיחזיק מעמד‪.‬‬ ‫כל דבר ביהדות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫משורש נשמתם‪ .‬אף כאן‪ ,‬דברי החתם סופר‬ ‫בנין זקוק ליסודות חזקים‬ ‫פרוסים על כל התורה כולה‪ ,‬ויש שאין‬ ‫נביא עוד דוגמא למה שנקרא יסוד‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האדם יודע מאילו קטעים לדלות את‬ ‫כשילד נמצא בכיתה א' ולומד לקרוא‪ ,‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היסודות‪ .‬על כל פנים‪ ,‬יש ספרי יסוד‬ ‫המלמדים אותך את היסודות‪ ,‬וכשיש לך‬ ‫מה שנקרא יסוד‪ .‬כיום יש עירנות רבה יותר‬ ‫לכך שאף אחד מהילדים לא ייפלט‪ .‬אי‬ ‫את היסודות‪ ,‬דברים רבים ייתפסו בך‪.‬‬ ‫אפשר להיפלט כאן‪ .‬יבוא אחד ויטען‪ :‬לא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫התשובה‬ ‫כל אחד נשאר בכולל כל החיים‪.‬‬ ‫החיים הקדוש הוא ספר יסוד‪ .‬כל‬ ‫פטרון מדור אמונה אור‬ ‫ובטחון‬ ‫היא‪ :‬זה לא קשור לכך‪ .‬מי מדבר על‬ ‫החסידות מופיעים בספרו‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫יסודות‬ ‫להישאר בכולל כל החיים? הילד חייב לדעת‬ ‫חסרים לנו יסודות רבים וחשובים ביותר‪,‬‬ ‫לקרוא‪ .‬הוא חייב לדעת להבדיל בין פ"א‬ ‫כגון כיצד התפילה פועלת וכיצד התשובה‬ ‫רובנו איננו יכולים לקיים בהם‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫פועלת‪.‬‬‫רש"י‪ .‬הרה"ח‬ ‫לטי"ת‪ .‬הוא חייב לדעת לקרוא כתב‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שיהיוראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫"ר זה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר ‪-‬‬ ‫ביבדלחט"א זה?‬ ‫מדוע? כי זה יסוד‪ .‬כמה ייבנה על‬ ‫מחודדים בפיך‪ .‬האדם יודע‬ ‫'ושננתם'‬ ‫כבר ענין אחר‪ .‬נניח שבין גיל שש עשרה‬ ‫קצת‪ ,‬יש לו איזה רגש‪ ,‬הוא למד חצי מראה‬ ‫לשמונה עשרה תהיה לו ירידה גדולה ולא‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מקום‪.‬‬ ‫ילמד בישיבה כלל‪ .‬בסדר‪ ,‬אך את היסוד יש‬ ‫לו‪ .‬יש לו אפשרות לחזור ולתפוס את‬ ‫רגילים היו במחשבות יסוד‬ ‫עצמו‪ ,‬וכשיחזור ויתפוס את עצמו‪ ,‬הוא‬ ‫וכפי שזה קיים בספרים‪ ,‬כך זה קיים‬ ‫יהיה כאן‪ .‬הוא ידע לקרוא‪.‬‬ ‫במחשבות‪ .‬למוח האדם יש מחשבות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫ויש לו‬ ‫יסודות– א‪‬‬ ‫יהדותו‪,‬‬ ‫את תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫כל הדברים מהסוג הזה נקראים יסוד הבטחו‪‬‬ ‫שמעמידות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬על גבי‬ ‫עליהןיותר‬ ‫קומות‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫שבנויות‬ ‫מחשבות‬‫דווקא משום כך‪ ,‬שאפשר לבנות עליהם אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬ידיעות‬ ‫מול שומעים‬ ‫שאנו‬ ‫פעמים‬ ‫קומות‪.‬‬ ‫בניינים שלמים‪ ,‬ואם הם רעועים‪ ,‬הבניינים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ששייכות לקומות הבנין‪ .‬קריאת שמע שעל‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫יתמוטטו‪.‬‬ ‫לכבודעליהם‬ ‫שייבנו‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫המיטה היא דוגמא נפלאה‪ .‬כשהאדם שומע‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫רמב"ן על התורה הוא ספר יסוד‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫ידיעות‪ ,‬מדובר בקומה מקומות הבנין‪ .‬האם‬ ‫על‬ ‫מקשה‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ללמוד הדי‪‬‬ ‫אותו‪ ,‬כי הוא‬ ‫קשההוא יו‪‬‬‫השבועות‬ ‫לרבים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלא זה‬ ‫שזהיותר‬ ‫חשוב‪ ,‬אך‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫חשוב? ודאי‬ ‫זה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ואין בכל‬ ‫אתה יודע מאיזה‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינועל הפסוק‬ ‫כ‪‬קושיות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫הנושא עכשיו‪ .‬הנושא הוא האם מחשבות‬‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬ברמב"ן‬ ‫להוציאלעורר‬ ‫יסודות‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנואפשר‬ ‫קטע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האםבליהןלבטוח‬ ‫מתבשלות‬ ‫ברוחניות‬ ‫היסודהצלחה‬ ‫רגילות אצלו‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫יסודות‪ .‬אך‬ ‫אכ‪ ‬שיש‬ ‫לטובה‪ .‬ידוע‬ ‫דיננובא‪ ,‬שם‬ ‫שייצאפרשת‬ ‫סוף‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫של האד‪‬‬ ‫לפשטות‪.‬‬ ‫הפכו אצלו‬ ‫הרוחנית‬ ‫אצלו והאם‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫המסדרים‬ ‫הדת‪,‬‬ ‫יסודות‬ ‫שאר‬ ‫את‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫האמונות והדעות של האדם‪ ,‬אין הוא יודע‬ ‫בני הדור הקודם היו רגילים הרבה יותר‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫היכן הרמב"ן מדבר עליהם‪ .‬לפעמים זו‬ ‫לחשוב את מחשבות היסוד‪ .‬למשל‪' ,‬שויתי‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫שורה אחת מתוך קטע שלם‪ .‬אבל במהותו‬ ‫בהירות‪ .‬הראשון בשולחן‬ ‫יותר‪ .‬הסעיף‬ ‫לקבלתמיד'‬ ‫כדילנגדי‬ ‫ה'‬ ‫אלה‪.‬יסוד‪ ,‬כי יסודות רבים מאוד‬ ‫בכלי‪‬ספר‬ ‫הוא‬ ‫ערוך‪ .‬מציאות ה'‪ .‬הרמ"א אומר שם‪ :‬זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעל בנויים‬ ‫חובת‬ ‫רבינו יותר‬ ‫המאוחרים‬ ‫בהקדמת‬‫בספרים‬ ‫המופיעים‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אנייהיה יותר עדין‪,‬‬‫האדם‬ ‫יגרום לכך שפי מה‬ ‫על דבריו‪.‬‬ ‫תנועותיו יהיו יותר עדינות והתנהגותו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬נמצא‬ ‫אי‪‬‬ ‫הקב"ה‬‫לדו‪ ‬כיבה‬ ‫שצרי‪ ‬למה?‬ ‫השאלה שקולה‪.‬‬ ‫תהיה יותר‬ ‫נקרא ספר‬ ‫וכמה‬ ‫סופר' כמה‬ ‫'חתם‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הסיבות שה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של אחת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫זקוק‬ ‫אתה‬ ‫שאין‬ ‫מחשבה‬ ‫היא‬ ‫'שויתי'‬ ‫‪.‬‬‫כאן‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫הרמב"ן‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫על‬ ‫בנוי‬ ‫שהוא‬ ‫היא‬ ‫יסוד‬ ‫בשבילה לליקוט מופלא שהביא את כל‬ ‫ועל חובת הלבבות‪ ,‬כידוע שהתייגע‬ ‫לשונות הזוהר וספרי הקבלה המדברים‬ ‫בדבריהם עד שהיו שאמרו עליו שיש לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫האם ההצלחה תלויה בשטריימל?‬ ‫עליה‪ ,‬ואין אתה זקוק להסבר נפלא מספר‬ ‫קדום‪ .‬ממש לא‪ .‬האדם אינו זקוק לכל אלה‪,‬‬ ‫צריך להבין‪ .‬בדור הקודם היה יצר הרע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בדיוק כמו היום‪ .‬הם היו צריכים להלחם‬ ‫עוד לפני כל אלה‪ .‬הוא אינו יודע את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עם יצרם והיו מהם שנכשלו מולו‪ .‬אנו‬ ‫הרמח"ל‪ ,‬הוא אינו יודע דבר‪' .‬שויתי'‪ .‬הוא‬ ‫חי עם כך שהקב"ה נמצא כאן‪ .‬זוהי‬ ‫מדברים על היהודי הפשוט‪ ,‬בעל הבית‬ ‫מחשבת יסוד שמותירה באדם רושם יותר‬ ‫ישרות ויראת שמים‪ .‬כמה‬ ‫ומשפחתולוהי"ו‬ ‫בעמיו‪ ,‬שהיה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מכל דבר אחר‪.‬‬ ‫ובטחון כמה ספרים כבר היו לו? לא‬ ‫הוא ידע?‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כלום לעומת מה שיש לנו היום‪.‬‬ ‫היה לו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬‫בהירות בתכלית החיים‬ ‫אבל מה כן היה לו? מחשבות יסוד‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬בהירות בתכלית החיים‪.‬‬ ‫מחשבת 'שויתי ה' לנגדי תמיד' היתה‬ ‫יש עולם הבא‪ ,‬והעולם הזה הוא רק‬ ‫אצלו‪.‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫חזקה‬ ‫פרוזדור‪ .‬עובדים כאן בשביל הטרקלין‪ .‬או‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כדי‬‫לכאן"ר‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫‪,‬כמו כן‪ ,‬המחשבה שהאדם הגיע‬ ‫היום מחשבת 'שויתי' נדירה‪ .‬לעומת כן‪,‬‬ ‫מחשבת 'כוחי ועוצם ידי' קיימת הרבה‬ ‫לזכך את מדותיו‪ .‬הצלחה פירושה שהצליח‬ ‫'תשפ"ב מהתרבות‬ ‫הנושבת‬‫אייר ה‬ ‫–‬ ‫שמצא )בחו"ל יותר‪.‬‬ ‫בחוקותי(גם כ"ג‬ ‫הרוח‬ ‫את‬ ‫פירושו במדבר‬ ‫יו‪ ‬ושלישי‬ ‫כישלון פרשת‬ ‫לתקן מידה‪,‬‬ ‫המערבית היא כזו‪ ,‬שבכל עת מחפשים‬ ‫המחשבה‬ ‫או‬ ‫‪.‬‬ ‫מגונה‬ ‫מידה‬ ‫עצמו עם‬ ‫דרכים לחזק את הגאוה ואת התאווה‪ .‬כך‬ ‫על‬ ‫המחשבה‬ ‫או‬ ‫‪,‬‬ ‫לבדו‬ ‫יכול‬ ‫אינו‬ ‫שהאדם‬ ‫גם האדם מתרשם ממנה באופן מעוות‬ ‫גודל נשמת היהודי‪.‬‬ ‫לגבי מהי הצלחה‪ .‬אפשר לראות אפילו‬ ‫הדברים מהסוג הזה הם מחשבות יסוד‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪‬לראות‬ ‫המקומות‪,‬א‪‬ונפלא‬ ‫בימינו הבדל בין‬ ‫שהוא‬ ‫בנוגע שכל‬ ‫הבטחו‪ ‬פירושו‬ ‫מחשבות יסוד‬ ‫לעניני‪‬מהרוחניי‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫באירופא וקצת‬ ‫בארץ אבל‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫זאת‪ .‬יש ערים‬ ‫חושב בדברים אחרים‪ ,‬מבוססים על‬ ‫דברי‪ ‬התרבות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נשארה שם‬ ‫שעדיין מול‬ ‫באמריקה‪ ,‬כראוי‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬‫גם‬ ‫שהוא שומע‬ ‫שבועות‪ .‬כל‬ ‫פוגש‬ ‫אינו‬ ‫האדם‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫של‬ ‫בכפר‬ ‫כמו‬ ‫קצת‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוקמההפע‪‬‬ ‫המחשבות האלה‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מתקבל אצלו רק אחרי שהדברים האלה‬ ‫בבית הכנסת אנשים שמכריזים בעצם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫כבר פשוטים אצלו‪ .‬דוגמא לדבר‪ :‬אדם‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫הופעתם‪ :‬מוצלח גדול אני‪ ,‬כי אני יכול‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לרוחניות ‪,‬רבים‬ ‫הדי‪ ‬בו אנשים‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫שנמצאים‬ ‫השבועותבחדר‬ ‫שנמצא‬ ‫להרשות לעצמי לקנות 'שטריימל' חדש כל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫איזו בכל‬ ‫ידיעה‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינומוסר שם‬ ‫כ‪‬ומישהו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫מקומות‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫מספיק‬ ‫בגשמיות‪.‬היום‬ ‫להצליח‬ ‫שבועיים‪ .‬יש עוד‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫הידיעה היכן הוא נמצא‪ ,‬היא מחשבת‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אחד‬ ‫תמצא בלי‬ ‫אפילו אברך‬ ‫ברוחניות‬ ‫שבכלהצלחה‬ ‫הסביבה לא‬ ‫כלל‬ ‫שמגיעהנת‪‬אליו‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫ידיעה הקב"ה‬ ‫שלו‪ ,‬וכל‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫היסוד דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫לקנות תיק‬‫בדעתו של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה שעלה‬ ‫כל בחור אחד‬‫או‬ ‫לאחריה‪.‬‬ ‫רק‬ ‫מגיעה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שעדיין חיה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כבהמה לבטוח‬ ‫ותפילין הנראה‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫טלית‬ ‫מיוסדת על‬ ‫הפשוט‬ ‫לאדם‬ ‫שם‬ ‫חודר‬ ‫וממילא‬ ‫ונושמת‪.‬‬ ‫מה‬ ‫וארבעללמוד‬ ‫שעות עם‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬עשרים‬ ‫שמועילי‪‬מסתובב‬ ‫נסיך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שאין זו תכלית החיים להיות עם תיק כזה‬ ‫להשתמש‬ ‫לבית אי‪‬‬ ‫המלכות‪ ,‬וכל דבר‬ ‫שייךאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫הידיעה שהוא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫רק במקום שני‪ .‬כך יש מציאויות‬ ‫או עם 'שטריימל' כזה‪ .‬אפשר לראות שכל‬ ‫בכלי‪‬באאלה‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫ילדיהם‬ ‫רבות שבהן כל מה שאתה שומע‪ ,‬רק‬ ‫את לעצמי‬ ‫מחתנים‬ ‫וכשאני‬ ‫שםמי לי‬ ‫הקהילות‬ ‫אני לי‬ ‫בניא‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אני אותו אוכל‪.‬‬ ‫זולים עם‬ ‫באותם אולמות מה‬ ‫בעל עצמך‪.‬‬ ‫רבינולגבי‬ ‫מרגיש‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו שאתה‬ ‫כבר‬ ‫מצטרף למה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע אתה יכול‬ ‫הבטחו‪ ‬חבוטה‪,‬‬ ‫לשער הושענא‬ ‫שמרגיש‬‫הלבבות‬ ‫אדם‬ ‫היא‪:‬לטובה‬ ‫אי‪‬‬ ‫מותירבהרושם‬ ‫שצרי‪‬וזהלדו‪‬‬ ‫עדיין קיים‪,‬‬ ‫השאלה‬‫זה‬ ‫הכל נכנס‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫רוצה‪,‬‬ ‫שאתהנחו‪‬‬ ‫אתו ה'כמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫לדבר‬ ‫של‬ ‫שצריך‬ ‫ענינים‬ ‫הרבה‬ ‫עוד‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬‫יש‬ ‫זה‪.‬‬ ‫בענין‬ ‫כוס‬ ‫לך‬ ‫יש‬ ‫המלוכלכים‪.‬‬ ‫המים‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫לעמול עליהם‪ ,‬אבל זהו הרעיון‪ .‬עלינו‬ ‫מלוכלך? תכניס בו מים‪ ,‬תכניס בו סוכר‪,‬‬ ‫להבין שיש מחשבות שנכנסות ליסוד של‬ ‫תכניס יין ‪ -‬הכל יתלכלך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מקום שמסתכלים‪ ,‬אפשר למצוא את האור‬ ‫האדם‪ .‬הן חודרות לתוך ההבנה של תכלית‬ ‫הגנוז‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שיש לו עיניים כאלה‬ ‫החיים‪ .‬מהי הצלחה? לאן אני שואף להגיע?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫למצוא רמזים של אור הגנוז‪ ,‬מוצא אותם‬ ‫אפשר להכניס לרשימה גם את מחשבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בכל פרשה‪ .‬החידוש שבספר ההוא זה‬ ‫שבפרשת תולדות‪ ,‬כיון שנמצאים כבר‬ ‫שיש שכר ועונש‪ .‬מי שחוטא ‪ -‬נענש‪ ,‬מי‬ ‫שמתנהג כשורה ‪ -‬מקבל שכר ואוכל את‬ ‫בחודש כסלו‪ ,‬הוא כבר היה שקוע בחג‬ ‫הוא אינו‬ ‫לזכותאך‬ ‫הפירות כבר בעולם הזה‪.‬‬ ‫הי"ושומע מישהו שאומר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כשאתה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫החנוכה‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫שמע‬ ‫הוא‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כי‬ ‫מדוע?‬ ‫חושב על כך אף פעם‪.‬‬ ‫זה וזה מרמז על האור הגנוז‪ ,‬אתה‬ ‫שפסוק‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫מהחומש‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מחק‬ ‫שהכול משמים‪ ,‬ומאז‬ ‫הוא כבר שקוע בנושא‪ .‬כך היא‬ ‫קולט ‪-‬‬ ‫היסוד של שכר ועונש‪ ...‬אי אפשר לדעת‪,‬‬ ‫המציאות‪ .‬מי ששקוע בסגולות לפרנסה‪,‬‬ ‫אני מכיר את פלוני שהוא צדיק גמור‬ ‫ימצא שחנוכה היא סגולה לפרנסה וזאת‬ ‫פלוני הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ומתמודד עם ילד‪ ,‬ואני מכיר את‬ ‫חנוכה הוא סגולה לפרנסה‪ .‬ברור שזה מה‬ ‫ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו"ט‬ ‫הרבה‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫ועושה‬ ‫שמדבר כל הזמן בתפילה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שיקרה‪.‬‬ ‫כסף‪ ...‬מבחינתו אין יסוד כזה של שכר‬ ‫ועונש‪ ,‬וכשהוא עומד בפני נסיון‪ ,‬הידיעה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫כך הוא לגבי מחשבת יסוד‪ .‬מי‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫שחושב על הקב"ה‪ ,‬ימצא בכל דבר את‬ ‫של שכר ועונש אינה עוצרת אותו‪ .‬מדוע?‬ ‫הקב"ה‪ .‬דיברנו בשיעור הקודם‪ ,‬כשהאדם‬ ‫אם‬ ‫כי הוא אומר לעצמו‪ :‬לא זה מה שיקבע‬ ‫מברך הוא אומר ברוך אתה‪ .‬אתה הוא לשון‬ ‫העולם‬ ‫אצליח כאן בעולם הזה או לא‪ .‬ולגבי‬ ‫נוכח‪ .‬הקב"ה נמצא כאן‪ .‬הוא מברך ברכת‬ ‫הבא? נסתדר בסוף‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬הוא גם אינו‬ ‫המזון‪ .‬הוא חושב על –הנושא‪ .‬אולי אינו‬ ‫חושב על העולם הזה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫חושב על זה כל היום‪ ,‬אבל יש לו לכל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כל אחד‬ ‫בנוגעעליהם‬ ‫להבנות‬‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותיוכלו‬ ‫לא‬ ‫הפחות זמנים קבועים שבהם הוא חושב‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כשמדברים‬‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אחר כך‪,‬‬ ‫ומה קורה?‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬זה‪.‬‬ ‫על‬ ‫מוצא את הקרוב ללבו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולישדברי‪‬‬ ‫לדברים על מה‬ ‫ברכותנחו‪‬‬ ‫הנהנין‪,‬‬ ‫מכפי עלשהוא‬ ‫איתו‬ ‫על האדם להבין שצריך לחשוב את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬חושב‪.‬‬ ‫הרי שהוא‬‫מתאימיםשלמה‬ ‫הם פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהכילכ‪‬‬ ‫לחול‪,‬‬ ‫מחשבות היסוד בכל יום‪ ,‬ואם לא יחשוב‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אם‬ ‫לרוחניות ‪,‬ש‬ ‫הדי‪‬הכלל הוא‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫השבועותדברים‬ ‫עליהן‪,‬‬ ‫אבל אם האדם עסוק כל כולו במסחרו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל ומתהלך עם‬ ‫להשתמש'שויתי'‬ ‫חושב יותר על‬ ‫עלינו‬‫כ‪‬האדם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לחשוב‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שאינוג‪‬יכול‬ ‫להצליח ענייניו עד‬‫ובשאר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫רצינות וקבלת עול‪ ,‬די בדיבור אחד בענין‬‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אתו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כשאתה מדבר‬ ‫לנגדי תמיד'‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫קריאת שמע שעל המיטה שיחרוט בו כלל‬ ‫'שויתי ה'‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫מסתכל של‬ ‫עליך כאילו‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫הנהנין‪ ,‬הוא‬ ‫על ברכת‬ ‫תלמים‪ .‬מדוע? כי עוד קודם לכן הוא חושב כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לענין‪.‬‬‫מדברעל‬ ‫אינך‬ ‫מיוסדת‬ ‫על הקב"ה‪ ,‬והנושא אינו רחוק ממנו‪ ,‬ולכן‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬הרבה‪.‬‬ ‫הנושא הזה‬‫הישנות‬ ‫לשנן את‬ ‫צריכים על‬ ‫אנו א‪ ‬כ‪‬‬ ‫הדיבור ששמע משתלב היטב עם מה נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שהוא חושב‪.‬‬ ‫בהירות‪ .‬דגש חזק על‬ ‫יותר לא יניח‬ ‫לקבלהאדם‬‫כדי עוד‬‫כל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫היסודות‪ ,‬לא יתחבר אל הידיעות הנוגעות‬ ‫כמו כל אחד לגבי סוגיא שבו הוא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫פותח‪,‬בעל‬ ‫שהוארבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אליו ביותר‪ .‬הוא ישמע ידיעות פה ושם‪ ,‬אך‬ ‫מה אני‬ ‫מיד הוא‬ ‫למדנו ספר‬ ‫כבר שבכל‬ ‫שקוע‪,‬‬ ‫לא יזכור אותן כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ששייךשבנוגע‬ ‫לסוגיא זו‪ .‬הנה‬ ‫עניןהבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבותאיזה‬ ‫רואה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כתוב לגבי‬ ‫וכמה‬ ‫אחד כמה‬ ‫שבספר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שח לי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחד ה'‬ ‫עבודת‬ ‫יהודי‬ ‫של‬ ‫בדיחה מוצלחת ובלתי מוצלחת‬ ‫כי‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫בסוף‬ ‫מהפסוקים‬ ‫אחד‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הבאנו דוגמה של הלצה‪ .‬לפעמים‬ ‫הוא הענין של אור הגנוז ומרומז בו אור‬ ‫ההלצה מדברת אל דבר שהאדם תמיד חשב‬ ‫החנוכה‪ ,‬ואמר לי בשם מישהו אחר‪ :‬בכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫על זה‪ ,‬וכך כשהאדם נקלע לנסיון‪ ,‬הוא‬ ‫עליו‪ ,‬למשל פוליטיקה מסוג מסוים‪ .‬הוא‬ ‫עומד בו די יפה‪ .‬ואף כשהוא נכשל‪ ,‬הוא‬ ‫אינו יכול לשכוח את ההלצה‪ .‬מדוע? כי היא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חוזר לעצמו הרבה יותר מהר‪ .‬רואים הרבה‬ ‫הגדירה כל כך טוב את הנושא שהוא שקוע‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אנשים כאלה‪ .‬הוא חי בהשגחה פרטית‪ ,‬הוא‬ ‫נכשל בכעס‪ ,‬וכעבור עשר דקות הוא כבר‬ ‫בו‪ .‬את הבדיחות והשטויות האחרות ששמע‬ ‫הוא אינו זוכר‪ .‬אבל הלצה מחודדת כזו‪,‬‬ ‫חוזר לאיתנו‪ .‬אם לא היה מדבר על השגחה‬ ‫שיש בה עסיסיות בנושא הפוליטי הקרוב‬ ‫היה"ו להתלקח על ענין זה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫פרטית‪ ,‬יכול‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫נאמרה‪...‬‬ ‫לזכות היא‬ ‫לזכות‬ ‫אליו‪ ,‬הוא אומר‪ :‬כמה יפה‬ ‫חודש שלם‪ .‬ברור שכך‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫במשך‬ ‫מדוע הוא מתרגש כל כך? לך פטרון‬ ‫ואמור את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬כלל‪.‬‬ ‫הבדיחה לתימני‪ ,‬והוא לא יבין אותה‬ ‫כשהאדם יחדיר בתוכו אלף פעמים את‬ ‫לך והסבר לו אותה‪ .‬הנה מדוע אומרים‬ ‫מחשבות היסוד‪ ,‬הדברים האחרים ייתפסו‬ ‫שבדיחה שצריך להסביר אותה אינה בדיחה‪:‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בהן‪ .‬יהיה להם היכן להתיישב‪ ,‬והם‬ ‫זוהי הסיבה‪ .‬אם אינך שקוע מספיק בנושא‬ ‫ראטהשומע דבר תורה‪ ,‬והוא‬ ‫הי"ו הוא‬ ‫ליפאאצלו‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫יישארו‬ ‫אותההר"ר‬ ‫כראוי‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫וצריך להסביר לך‪ ,‬לא תקלוט‬ ‫נשאר איתו‪ .‬פשוט שכך‪.‬‬ ‫ואחרי דקה כבר לא תזכור‪ .‬היא אינה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברשאתה‬ ‫בתחומים‬ ‫פרשת‬ ‫הצלחה‬ ‫יו‪ ‬של‬ ‫שלישי‬ ‫מותירה רושם‬ ‫הענווה של בני הדור הקודם‪' .‬לא מגיע‬ ‫נמצא בהם‪.‬‬ ‫לי'‪ .‬הדור שלנו הוא דור של 'מגיע לי'‪.‬‬ ‫לפחות באחוזים‪ .‬זו צורה אחרת לגמרי של‬ ‫אם אין האדם שקוע בנסיון לחשוב על‬ ‫חשיבה‪ :‬מגיע לי כל העולם‪ .‬ודבר זה הוא‬ ‫הקב"ה‪ ...‬חידוש בהלכות מדות‪ ,‬רעיון בענין‬ ‫'מפני מה ירדה הנשמה למטה'‪ ...‬כל הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫יוכלו‬ ‫לא‬ ‫דברים‬ ‫אלפי‬ ‫שמאות‬ ‫לכך‬ ‫סיבה‬ ‫להיתפס באדם‪ .‬ידיעות מרובות על כיבוד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הידיעות נופלות על שריון ומחליקות ממנו‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אב ואם אינן יכולות להיתפס באדם כזה‪.‬‬ ‫ואף שהאדם התלהב כל השבת באותה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬אב ואם‬ ‫מול כיבוד‬ ‫שיקייםכראוי‬ ‫לפעמים‬ ‫ייתכן לבטוח‬ ‫תקופה ששמע דבר תורה נפלא‪ ,‬זה היה רק אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עמוקדברי‪‬‬ ‫בתוכו יש את‬ ‫אך מול‬ ‫הסגולה‪,‬נחו‪‬‬ ‫מחמת שהוא‬ ‫מפני שהחזקת אותו‪ .‬או שאתה מחזיק אותו מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫העולם‪ .‬כולם‬ ‫מגיע ש‬ ‫לי כל‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫ההנחה לכ‪‬‬ ‫האומרת‪:‬‬ ‫בגדר וסייג‪ ,‬או שאתה מחזיק אאותו הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יכולים‪ ,‬אני לא‪.‬‬ ‫משהוא האדם‬ ‫אני לא‪ .‬כולם‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫קיבלו‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫בהתפעלות‪ .‬כעבור שלושה שבועות ‪ -‬הכל‬ ‫יוכל‬ ‫ואז‬ ‫האלה‪,‬‬ ‫לדברים‬ ‫לב‬ ‫לשים‬ ‫צריך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫נעלם‪ .‬כל השבוע אינו מודה להקב"ה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להתעלות הרבה יותר‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בהתפעלות‪ ,‬כל השבוע אינו חושב על כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫תרצה‬ ‫איךנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫ראמים'‪,‬‬ ‫דיננו וחיית‬ ‫שייצא ואדם‬ ‫'תנין‬ ‫כבודהאד‪‬‬ ‫ורכוששל‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫אהוב את עצמך‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫את מערכת‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אין לו‬ ‫להצליח‬ ‫יתפעל מכך?‬ ‫שבשבת‬‫כלי‪‬‬ ‫המחשבות הזו ברצף‪ ,‬וכשאתה מביא אותה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לשון יש באגרת האמונה והבטחון של‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ה'חזון איש'‪ ,‬ממנה רואים מה קורה למי‬ ‫טבעי‪.‬אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה אין זה‬ ‫מלמדת‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫בהירות‪ .‬לפני שנעבור אל‬ ‫יותר הנכונות‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫ההנחות‬ ‫כדי‬ ‫שחי עם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הלשון‪ ,‬נסיים בנקודה נוספת‪ .‬כשם שאדם‬ ‫אכשר דרי בהשגחה פרטית‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יוכלאנילומר קריאת שמע‬‫החושב על הקב"המה‬ ‫בעל מרובה‬ ‫רבינוטובה‬ ‫בהקדמתהמדה‬ ‫למדנו‬ ‫לראות את‬ ‫כבר‬ ‫אפשר‬ ‫שעל המיטה‪ ,‬ויוכל לחשוב מה פירוש "אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫והוא האמונה‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬דרי‪,‬‬ ‫שאכשר בו‬ ‫לשער‬‫הלבבותאחד‬ ‫בנושא‬ ‫להקב"ה"‪,‬בהשהרי‬ ‫היא‪ :‬חשב‬ ‫אי‪‬‬ ‫השאלה נשמתי‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫מוסר את‬ ‫כמה האדם‬ ‫וכמה‬ ‫פי בני‬ ‫נחו‪ ‬זה‬ ‫בנושא‬ ‫פרטית‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בהשגחה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫את‬ ‫ב"מודים"‬ ‫לומר‬ ‫ויוכל‬ ‫‪,‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫על‬ ‫היום‬ ‫בחלק‬ ‫לפחות‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫יותר‬ ‫הרבה‬ ‫היום‬ ‫נראים‬ ‫המילים "על נשמותינו הפקודות לך"‬ ‫ההתנהגות שלו‪ ,‬כי הדור חי עם זה הרבה‪.‬‬ ‫ולהודות על כך באופן מיוחד‪ ,‬כי זוהי דרך‬ ‫שומעים על זה‪ ,‬משננים את זה‪ ,‬חושבים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫את החסד בטבעו‪ ,‬ושונא את האכזריות‬ ‫חשיבתו‪ ,‬כך גם לגבי אכילה ושתייה‬ ‫בטבעו‪ ,‬אוהב את הסבלנות ושונא את‬ ‫ודברים כאלה שדיברנו עליהם לעיל‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הכעס‪ ,‬כי כל ישעו וחפצו של החכם לתקן‬ ‫החכמה מרחיקה את האדם מן התאווה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדותיו ומצטער על נטיותיו הרעות תכלית‬ ‫הצער‪ ,‬ואין כאב לחכם ככאבו על הכשלו‬ ‫לא רק משום שיש לה קדושה‪ .‬בחור אחד‬ ‫סיפר אתמול שלמד שלוש שעות ברציפות‪,‬‬ ‫במדה של גנות )כי יודע בתוך תוכו שזה פחות‪,‬‬ ‫ואחר כך הלך ברחוב ולא היה יכול להרים‬ ‫ראההי"ו‬ ‫ולא ידע‪ .‬זה כואב לו כל‪-‬כך(‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשאיש לא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬ואף‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫והשתומם‪.‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫את עיניו‪ .‬הוא לא תכנן זאת‪,‬‬ ‫שמחה לחכם כשמחתו על תיקון‬ ‫ואיןובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כנראה‬ ‫פטרון‬ ‫קרה? הוא התפלא‪ ,‬עד שקלט‪:‬‬ ‫וכמעשה של החסיד ששכב בזוית‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מדותיו‪,‬‬ ‫פטרו‪‬שינסה‬‫שהתורה עושה משהו באדם‪ .‬כל מי‬ ‫הספינה ולא הקפיד על זה שהטיל עליו‬ ‫זאת יראה כיצד הדבר פועל‪ .‬אבל ה'חזון‬ ‫השופכין ושמח שמחה גדולה כשהרגיש‬ ‫איש' מסביר את זה יותר‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בנפשו שלא הקפיד"‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"רי"ד(‪:‬‬ ‫ביבדלחט"א אות‬ ‫ה'חזון איש' כותב כך )פ"ד‬ ‫החסיד ידע היטב אם בנפשו הוא מקפיד‬ ‫"מציאות הנטיות לכבוד ולעונג‪ ,‬היא‬ ‫'תשפ"בשלא הגיב‪,‬‬ ‫היתה הלא מזה‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שמחתו‬ ‫)בחו"ל או לא‪.‬‬ ‫של זה‬ ‫המכונה‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫בהרכב‬ ‫חיובית‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫מציאות יו‪‬‬ ‫אלא משום שמעודו לא ניסה את המציאות‬ ‫החי הנקרא אדם‪ ,‬ואין שלילת הנטיות‬ ‫הזו‪ ,‬מה יקרה אם מישהו יבזה אותי עד כדי‬ ‫האלה בנין בנפש האדם אלא סתירת‬ ‫כך? מה ארגיש אז? ובהרגישו שלא הקפיד‪,‬‬ ‫הווייתו‪ .‬המוסר אומר לאדם‪ :‬אהוב את‬ ‫אמר לעצמו‪ :‬הפלא ופלא! עכשיו התקיימה‬ ‫עצמך ורכוש כבוד‪ ,‬אבל דע לך מה אשרך‬ ‫הוא‬ ‫–‬ ‫עלי חלד‪ ,‬ומה כבודך‪ ,‬אין כבוד אלא תורה‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫התמלא‬ ‫שבתכליתים‪.‬‬ ‫התכלית‬ ‫בי‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לדרגהנחו‪‬‬ ‫שהגיע יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫הרגיש‬ ‫שמחה‪ ,‬כי‬ ‫להשתמש‬ ‫אין כבוד אלא ענוה‪ ,‬אין כבוד אלא עזיבת אי‪‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬אין אושר רק להשתחרר מנטיות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫היסוד דברי‪‬‬ ‫מבולבלות‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כשמחשבות‬ ‫בסוגיית‬ ‫ולתורתו ‪-‬‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקלה'‬ ‫שבועות נכנע‬ ‫לכבוד ולהיות‬ ‫טבעיות‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבא"‪.‬‬ ‫ובעולם‬ ‫הזה‬ ‫בעולם‬ ‫החיים‬ ‫תכלית‬ ‫רואים שה'חזון איש' כותב זאת מתוך‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫התנסות עצמית‪ ,‬מהמקום שבו הוא נמצא‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואמבקש‬ ‫יותרמה הוא‬‫שיודע‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫רואה אדם‬ ‫אתה‬ ‫החכמה תחייה את בעליה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ג‪‬‬ ‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫ושקוע במה שהוא מבקש‪ .‬אתה הרי מחפש‬ ‫להצליח‬ ‫חכמה‪ ,‬יוזלו‬ ‫לנושם‪" :‬‬ ‫ומוסיף‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ובהתווסף בורחמי‪‬‬ ‫כדי לעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח דבר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫האם בשביל‬ ‫המדות ‪ -‬כן‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לתקן את‬ ‫בעיניו הגורמים הזוללים לכבוד מדומה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחניתנוסף‪.‬שלהוא לומד‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהבשביל דבר‬ ‫נוסף? לא‪ ,‬לא‬ ‫כל‬ ‫ולכעס ולשארי התאוות‪ ,‬כי החכמה תחיה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫זהו‬ ‫מידותיו‪.‬‬ ‫את‬ ‫לזכך‬ ‫כדי‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫את‬ ‫בעליה לחיים של אורה‪ ,‬לחיים של רוממות‬ ‫הפירוש‪ .‬אין הפירוש שהוא רוצה להגיע‬ ‫מה‬ ‫השפלים‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫ועזיבתו‬ ‫לחייםתמיד‪,‬‬ ‫שמימיים‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הנפש‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫למקום שבו יגדירו אותו בפי העולם כבעל‬ ‫החכמה‪ .‬להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫תורה מחויבת מקנין‬‫התורה‬ ‫‪-‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫תורה וגדולה‪ ...‬מקום מכובד‪ ,‬שם מפורסם‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לעצמיגם‬ ‫וכשאני רוצה‬ ‫לשם כך הוא‬ ‫"ואם התורה מתקנת המדות בעמלה‬ ‫יפים‪...‬ליכן‪,‬מי לי‬ ‫שידוכים‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אני זה יכול לעזור‬ ‫טובות‪.‬‬ ‫שיהיו לו מידות מה‬ ‫בעל הנפש‪,‬‬ ‫רבינו בחק‬ ‫בהקדמת חקוק‬ ‫כבר למדנו‬ ‫החכמה כמשפט‬ ‫ובקנין‬ ‫לעניין‪...‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫אשר לא יושג‬ ‫הבטחו‪ ‬אור‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫בתורה סגולת‬ ‫עוד יש‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הזה מאיר‬ ‫וכמה‬ ‫המגולהכמה‬ ‫אורנחו‪ ‬פי‬ ‫ה' ואשר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אנושי‪,‬‬ ‫בשכל‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬היסוד‬ ‫רוצה‬ ‫שנקרא שמחשבות‬ ‫מה להיות‬ ‫לא! כי זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נוגה‬ ‫אור‬ ‫לראות‬ ‫בעליו‬ ‫נפש‬ ‫את‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ומזכך‬ ‫שלך אינן מסודרות כלל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬עוולות‬ ‫ונועם טוב טעם ודעת‪ ,‬ואוהב את הענוה‬ ‫שאיש אינו יודע עליהן אינן בעיה‬ ‫בטבעו‪ ,‬ושונא את הגבהות בטבעו‪ ,‬אוהב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫כעבור שלוש דקות‪ ,‬אם כעבור יום או‬ ‫מבחינתך‪ .‬מדוע? כי הן לא יפריעו לתמונה‬ ‫כעבור שעה‪ .‬אף אחד אינו יודע זאת‪ ,‬בפרט‬ ‫שאתה רוצה להציג‪ .‬ברכת הנהנין‪ ,‬שהיא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אם אתה משחק את זה טוב מבחוץ‪ .‬אבל‬ ‫בינך לבין קונך‪ ,‬אינה לוקחת חלק בתפקיד‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשאתה משנן לעצמך ‪ -‬העולם הוא‬ ‫פרוזדור‪ ,‬לא קרה כלום ‪ -‬ואתה מרגיע את‬ ‫לדעת ללמוד? זה כן‪ .‬את זה אני חייב‪.‬‬ ‫מדוע? כי אם אינני יודע ללמוד‪ ,‬זו בעיה‬ ‫עצמך מוקדם יותר‪ ,‬הדבר פועל על‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫משפיע על הדרך שבה‬ ‫אתההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫השורשים‪.‬‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מסתכל על החיים‪.‬‬ ‫אתהובטחון‬ ‫הנוכחי‪ .‬בני‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הביטו בדור הקודם ובדור פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬האדם‬ ‫הדור הקודם ידעו שכל מה שבין‬ ‫מה ש'נייעס' עושה מבן אדם‬ ‫יכולה‬ ‫זו‬ ‫לקונו חשוב הרבה יותר‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫להיות עצה לאדם‪ :‬בכל פעם שיש לך דבר‬ ‫סיפרנוז"לבעבר על בחור בישיבה שקרא‬ ‫זהירות הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שהוא בינך לבין קונך‪ ,‬למשל‬ ‫ראטהמאות ק"ג של הבלים‪,‬‬ ‫העיתונים‪,‬‬ ‫ליפא הי"ו‬‫את כל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בהלכה שאפשר להקל בה‪ .‬כשזה בינך לבין‬ ‫והצטדק באומרו שהוא קורא רק עיתונים‬ ‫קונך‪ ,‬זה חשוב הרבה יותר‪ ,‬כי כשזה ברבים‪,‬‬ ‫של היהדות החרדית‪ .‬אמר לו המשגיח‪ :‬בכל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫זה לא כל כך מעניין‪ :‬מישהו מסתכל‪,‬‬ ‫כלשהו‪ ,‬גמרא‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫ספר‬ ‫כ"גלומד‬ ‫שהאדם‬ ‫פעם‬ ‫מישהו מתפעל‪ ...‬אבל כשאיש אינו נמצא‬ ‫חומש‪ ,‬אור החיים הקדוש‪ ,‬מסילת ישרים‪,‬‬ ‫כאן ואתה מתאפק מתוך יראת שמים‪ ,‬זהו‬ ‫ספר חסידי‪ ,‬הוא שומע מכל מילה שכאן‬ ‫דבר ששווה הרבה‪ ,‬דבר המעורר בלבי‬ ‫הוא פרוזדור ושם הוא טרקלין‪ .‬לעומת‬ ‫שמחה‪ ,‬כי זה מה שמקרב אותי אל‬ ‫זאת‪ ,‬בכל פעם שהוא קורא עיתון‪ ,‬יהיה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שומע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫הפרסומות‪ ,‬הוא‬ ‫יהיה‪,‬מועיל‬ ‫ובוודאי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אשר‬ ‫התכלית‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫שהעולם‬ ‫הטרקלין‪,‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬‫בו‪.‬הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫שכאן‬ ‫מכל מילה‬‫או כל סוג של יראה‪ ,‬בין יראה של אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬מכריז בין‬ ‫מול עיתון‬ ‫כראויכך כל‬ ‫העיקר‪.‬‬‫לבטוח‬ ‫הבלגה כשאיש לא יידע‪ ,‬בין יראה של אי‪‬‬ ‫הזה הוא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫עצימת עיניים‪ ,‬ואפילו בספק של עניין‪ ...‬כל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שורותיו‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬אני רוצה‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להשקיע‪ .‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫אומר‪ :‬כאן‬ ‫שהוא‬ ‫דבר‬ ‫רואים כמה החדשות שואבות את‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬‬ ‫יו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫אני רוצה לחיות עם 'שויתי'‪ ,‬אני רוצה‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרגשות?‬‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫שואבות את‬ ‫להצליח מדוע הן‬ ‫הרגשות‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫רוצה לחיות עם‬ ‫להשתמשאני בכל‬ ‫עם התכלית‪,‬‬‫עלינו‬‫כ‪‬לחיות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מגדרם‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫בפרט בגל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שיוצאיםמה ג‪‬‬ ‫אנשים‬‫להצליח‬ ‫רואים‬ ‫פרוזדור‪...‬‬ ‫הוא רק‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שכאן כדי‬ ‫הזכרון לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחרבים‬ ‫לאנשים‬ ‫שגרםבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הכחולהצלחה‬ ‫באמריקה‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האם תוכל‬ ‫האד‪‬‬ ‫משנה?של‬ ‫נורא‪ .‬מה זה‬ ‫הרוחנית‬ ‫מספור צער‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫להשקיע בעבודת שורשים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לך‬ ‫מזיז‬ ‫זה‬ ‫מדוע‬ ‫משנה?‬ ‫זה‬ ‫מה‬ ‫לי‬ ‫לומר‬ ‫לפעמים נשבר משהו בבית או שמשהו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫את הרגש?‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אינו מתנהל כשורה‪ ,‬והאדם מרגיש בלבו‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנויש אי‪‬‬ ‫כאן את החלק‬ ‫מלמדת מאוד‪.‬‬ ‫התורה זה טבעי‬ ‫כאב‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫עטוף ב'כוחי ועוצם‬ ‫יותר שהוא‬ ‫כדי לקבל‬ ‫התשובה היא‬ ‫‪.‬‬‫אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫החיצוני‪ ,‬שלא להגיב אלא להשאר בשלווה‪.‬‬ ‫ידי' ובהבנה שכאן הוא הטרקלין‪ ,‬ולכן זה‬ ‫בסדר‪ ,‬לא קרה כלום‪ ,‬כך נגזר מלמעלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני ניצח‪ ,‬הצד השני‬‫מעסיק אותו‪ :‬הצדמהשלנו‬ ‫ויש את החלק הפנימי‪ .‬מה הוא מרגיש‬ ‫ניצח‪ ...‬אילו היה כבוד שמים בראש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫בלבו בקשר לזה‪ ,‬כמה זמן לוקח לו‬ ‫אחרים‪ .‬אל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬‫דברים‬ ‫כואבים לך‬ ‫לדו‪‬‬ ‫היו שצרי‪‬‬ ‫מעייניך‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫להירגע‪.‬‬ ‫שאכפת‬ ‫עצמך‬ ‫את‬ ‫תשכנע‬ ‫אל‬ ‫בשקר‪.‬‬ ‫תחיה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לך מכבוד שמים‪ ,‬בטענה שיהיה קשה יותר‬ ‫כשהאדם עובד עם עצמו‪ ...‬העולם אינו‬ ‫למוסד זה או אחר‪ .‬כואב לך כי אתה חי‬ ‫יודע אם נרגעת כעבור חמש דקות או‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לא מוכן ובמצב רגיש כל כך‪ ,‬מישהו הגיע‬ ‫כאילו כאן הטרקלין‪ .‬פשוט מאוד‪ .‬אתה חי‬ ‫ודקר אותך בעומק נפשך‪ .‬אי אפשר לדעת‬ ‫עם הידיעה שכאן הוא המקום הנצחי‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מתי זה יגיע‪ .‬כן‪ ,‬זה קורה גם לחכמים‬ ‫ומטרידה אותך השאלה אם נוכל לבנות כאן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולאנשים שלווים ומיושבים‪ .‬בוודאי‪.‬‬ ‫ארבע קומות או לא‪ .‬יש לך חשבונות על‬ ‫גבי חשבונות‪ .‬מה זה משנה? הרי כאן הוא‬ ‫האם תוכל להתנהל עם פלוני באופן‬ ‫רק פרוזדור‪ ,‬פרוזדור שעוברים אותו די‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מכובד ושקול? כן‪ ,‬יתכן שלפעמים תצליח‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הנושאים‬ ‫לזכות על‬ ‫לזכות‬ ‫מהר‪ .‬לא כדאי לדבר כלל‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫להתאפק ‪,‬כי לא מתאים להתפרץ‪ .‬השאלה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫היא מה יקרה בפנים‪ .‬יש לך מושג כמה‬ ‫נעים וכמה משמח זה כשהאדם אינו‬ ‫אשריך בעולם הזה‬ ‫שום הקפדה בלבו?! ואז האדם‬ ‫מרגיש‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫היסוד הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אכן‪ ,‬כשהאדם מבין שמחשבות‬ ‫אומר‪ :‬איך הייתי נראה בפנימיותי אם הדבר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫הוא משקיע‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫יבנו את כל הדברים האחרים‪,‬‬ ‫הזה היה קורה לפני כמה שנים‪...‬‬ ‫הרבה מאוד בהן‪ .‬הוא עושה לעצמו גדרים‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫וסייגים בהן‪ .‬הוא קובע זמנים לעצמו‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬כל‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הזה‪ ,‬אך‬‫אייר ה‬ ‫בעולם‬ ‫השכרכ"ג‬ ‫זהו‬ ‫לחשוב אותן‪ ,‬הוא שם לב כשהוא חושב‬ ‫הדברים האלה סימנים הם להראות לאדם‬ ‫באופן עקום‪ ,‬והוא מבין שמה שאחרים‬ ‫היכן הוא נמצא‪ .‬זה אותו מבחן שהאדם‬ ‫אומרים אינם צריכים להציף אותו רגשית‪.‬‬ ‫יכול לעשות לעצמו תוך כדי שיחה עם‬ ‫מה זה משנה מה פלוני אמר? אמר‪ ,‬חשב‪,‬‬ ‫חבירו על דא ועל הא‪ .‬אם אתה רוצה‬ ‫יודע‬ ‫הסתכל‪ ,‬צחק‪ .‬אני עסוק עכשיו במשהו הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪‬‬ ‫לדעת מה מצבך‪ ,‬ראה לאן אתה מגיע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫השיחה‪ .‬לא‬ ‫תחילת‬‫אחרי אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ארבע דקות‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הגעת‪ ,‬ואז‬‫דברי‪‬‬ ‫התחלת‪ .‬מול‬ ‫ראה לאן‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫משנה במה‬‫כל פעם שאתה נלחם לעקור מחשבה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אתה שקוע‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מולובמה‬ ‫נמצא‬ ‫שהואאתהנחו‪‬‬‫מכפי היכן‬ ‫תדע‬ ‫אמיתית‪,‬‬ ‫במקומה מחשבה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫נכנסת לדברי‪‬‬ ‫שקרית‪ ,‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שאין בה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי כזו‬ ‫זורמתשהיא‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫שיחה‬ ‫הסיבה כילכ‪‬‬ ‫מדוע?‬ ‫וכן לאידך גיסא‪ ,‬כל פעם שאתה אנלחם‬ ‫נותנים לה‬ ‫יותראלא‬‫שמבררים‪,‬‬ ‫מסוים‬ ‫נושא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫להכניס מחשבה אמיתית‪ ,‬נעקרת תחתה‬ ‫להגיע לאן שתוביל‪ .‬היא נועדה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫מחשבה שקרית‪ ,‬וכשאתה עושה זאת אלף להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להתרעננות‪ .‬וזו בדיוק השאלה‪ :‬באילו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררפעמים‪ ,‬מתחיל‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כמהכדי אלפי‬‫פעמים‪ ,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫דברים אתה מתרענן? מה נמצא אצלך‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫של"ה נת‪‬‬ ‫מחשבות‪.‬‬ ‫מסויםהקב‬ ‫מהלך‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננובךלטובה‬ ‫שייצא‬ ‫להתיישב‬ ‫האד‪‬‬ ‫של מתאמץ‬ ‫כשאינך‬‫הרוחנית‬ ‫מחשבותיך‬ ‫ההצלחה‬ ‫במוח? מה‬ ‫אחר כך שואל אותך מישהו‪ :‬איך יכולת כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לך גדר‬ ‫אי‪‬כשאין‬ ‫ידיעתוחושב‬ ‫עלמה אתה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫לחשוב?‬ ‫ללמודאותך?‬ ‫כשמישהו ביזה‬ ‫שמועילי‪ ‬בשלווה‬ ‫להישאר‬ ‫מה‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו‬ ‫ונוסי‪‬הזמנים?‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות בבין‬ ‫על מתפלל‬ ‫מתי כ‪‬אתה‬‫וסייג? א‪‬‬ ‫התשובה היא שאי אפשר לעבוד על זה נחזור‬ ‫בהירות‪.‬מה אתה עושה?‬ ‫יותר כל עזר‪,‬‬ ‫לקבל ממך‬ ‫כשלוקחים‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫באותו רגע‪ ,‬ואין אתה יכול לדעת מתי זה כדי‬ ‫מה אתה עושה במוצאי שבתות הארוכים?‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יגיע‪ .‬איש אינו יודע מתי יעמוד בפני ניסיון‬ ‫מהותו‪.‬לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫היכן‬ ‫לבדוק לי‬ ‫האדם לי מי‬‫יכולאי‪ ‬אני‬ ‫כךא‪‬‬ ‫בעל האדם‬ ‫חובת‬ ‫להיות‬ ‫בהקדמתיכול‬ ‫רבינו‬ ‫מחלוקת‪ .‬אתה‬ ‫שלכבר למדנו‬ ‫מה אני‬ ‫שבנוגע יודע מתי‬ ‫ואין אתה‬ ‫לשערביותר‪,‬‬ ‫הלבבותוהנוח‬ ‫הנעים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫תן לחכם ויחכם עוד‪.‬‬ ‫פלוני יתפוס אותך‪ .‬פתאום‪ ,‬כשהיית כל כך‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫נדבת הר"ר בנציון פארקאש הי"ו‬ ‫לרגל השלישי למילה לבנו ני"ו‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫סאמעט הי"ו‬ ‫אמונההר"ר שמואל‬ ‫נדבת‬ ‫מדור‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לרגל הכנס בנו אברהם יצחק ני"ו‬ ‫בבריתו של אברהם אבינו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫יום שני פרשת ויצא ו' כסלו תשפ"ז‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לחיות עם ההבנה שהעולם הוא תחנת מעבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫העולם הזה כפרוזדור עוזר‬ ‫את ראטה‬‫לראות הי"ו‬ ‫רהיטים הר"ר חנני' יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בדרך לא צריך‬ ‫לאדם שלא לעשות עסק גדול מהבלי‬ ‫כולנו יודעים את המשנה "רבי יעקב‬ ‫העולם הזה ולא לשקוע בהם‪ ,‬לא בזמן ולא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫–‬ ‫אומר‪ :‬העולם הזה דומה לפרוזדור בפני‬ ‫הוא רק טפל‬ ‫שהעולםה הזה‬ ‫ולזכורכ"ג אייר‬‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל ברגש‪,‬‬ ‫העולם הבא‪ ,‬התקן עצמך בפרוזדור כדי‬ ‫לעיקר‪ ,‬ושנמצאים כאן רק זמן קצר‪ ,‬שבו‬ ‫שתכנס לטרקלין"‪ .‬הכן את עצמך כאן‬ ‫מתכוננים לעבור לטרקלין‪.‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬שהוא רק פרוזדור‪ ,‬כדי שתגיע‬ ‫סברא שמעשרת את חברות התעופה‬ ‫מוכן לעולם הבא‪ ,‬שהוא הטרקלין‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫מלבד היסוד הפשוט שבכך‪ ,‬שעל האדם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪‬‬ ‫אולם בזמננו יש שאלה שאנשים שואלים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫התחזקה עוד‬ ‫אבל היא‬ ‫בו‪ .‬והיום‬ ‫להשתמש‬ ‫במחשבה‪,‬‬ ‫לחטוף כאן עוד ועוד תורה ומעשים אי‪‬‬ ‫לפעמים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נכון שזה רק‬ ‫כראוי מול‬ ‫האומרת‪:‬‬ ‫להם הבנה‬‫לבטוח‬ ‫טובים‪ ,‬יש בכך גם שמאחר שהעולם הזה אי‪‬‬ ‫יותר‪ .‬יש‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫טרקלין‪ ,‬אין‬ ‫נעסוק הוא‬ ‫שבועות‬ ‫והעולם הבא‬ ‫לכבוד‬ ‫פרוזדור‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬בנוח גם‬ ‫מותרמוללהרגיש‬‫אבלנחו‪‬‬ ‫פרוזדור‪,‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריאתה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מדוע‬ ‫לדברי‪‬להבלים‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫להתייחס כל כך‬ ‫לאדם‬ ‫הטרקלין‪ ,‬אבל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫שכאן‬ ‫איני אומר‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בפרוזדור‪.‬לכ‪‬‬ ‫מתייחס כל כך אל הבלי העולם הזה?א הוא הסיבה‬ ‫יהיה‬ ‫הפרוזדור‬ ‫שגם‬ ‫לי‬ ‫וחשוב‬ ‫מפונק‪,‬‬ ‫אני‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫עלינופרוזדור‪.‬‬ ‫כ‪‬הרי רק‬ ‫נוח‪ .‬אני מאמין במאה אחוז שהטרקלין הוא‬ ‫להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬אבל אני רוצה שגם כאן יהיה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫ידוע בעניין זה הסיפור על העשיר‬ ‫לי נוח‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שהגיע לראדין לבקר את רבן של כל בני כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הגולה‪ ,‬ה'חפץ חיים' זצ"ל‪ ,‬וציפה למצוא מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לולא סברה כזו‪ ,‬חברות התעופה לא היו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יכולות למכור מושבים במחלקת העסקים‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מצא‬ ‫ועלינו ולמעשה‬ ‫תמיד‪ ,‬מלכים‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬בארמון‬ ‫אותו גר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כיום כרטיס טיסה הלוך וחזור מארצות‬ ‫להשתמש‬ ‫רעועה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫מעין צריף דל‪,‬‬ ‫בבקתה אותנו‬ ‫התורה דרמלמדת‬‫אותו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫עץ משמש שולחן וקופסת עץ‬ ‫הברית לארץ ישראל במחלקת העסקים‬ ‫כשקרשאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עולה בין עשרה לשלושה עשר אלף דולר‪.‬‬ ‫משמשת כיסא‪ .‬שאל אותו בפליאה‪ :‬היכן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנימי הם המשוגעים‬ ‫מאליה‪:‬‬ ‫השאלה נשאלת מה‬ ‫בעל חיים'‬ ‫ה'חפץ‬‫רבינו‬‫בהקדמת לו‬ ‫כלכבר למדנו‬ ‫הרהיטים? השיב‬ ‫שקונים את הכרטיסים האלה? הרי אין‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע רואה כאן‬ ‫הבטחו‪‬אותך אני‬ ‫לשעראיתך? גם‬ ‫הלבבות‬ ‫בשאלה‪ :‬ומה‬ ‫להסתדר‬ ‫אי‪‬‬ ‫נסה היא‪:‬‬ ‫שוטה! בה‬ ‫יותר מזה‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫פרוזדור‬ ‫השאלה‬ ‫לי כלום‬ ‫וכמה‬ ‫פיאין‬ ‫כמה‬ ‫נחו‪‬כאן‬ ‫העשיר‪:‬‬ ‫אמר לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בלי כלום‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מדוע‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫והתקדם‬ ‫סע‬ ‫רגיל‪,‬‬ ‫במושב‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫לי‬ ‫חסר‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אין‬ ‫בביתי‬ ‫אבל‬ ‫בדרך‪,‬‬ ‫אני‬ ‫כי‬ ‫אתה מבזבז על כך כל כך הרבה כסף? אך‬ ‫השיב לו ה'חפץ חיים'‪ :‬גם אני בדרך‪ .‬שם‬ ‫מה? התרבות החדשה אומרת‪ :‬אין הכי נמי‪,‬‬ ‫בעולם הבא יש לי רהיטים‪ ,‬ויש לי הכל‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫העולם שבו אני חי‪ ,‬ואני אומר לך שבשבילי‬ ‫לא אמרתי שאני נשאר לגור כאן‪ .‬האם אני‬ ‫זה חשוב עד מאוד‪.‬‬ ‫נחשב לשוטה משום שאני רוצה להרגיש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בנוח בפרוזדור? כן‪ ,‬חשוב לי לשבת בנוח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כעת נעבור לגיל מבוגר יותר‪ .‬עקרת בית‬ ‫בונה לעצמה מטבח שבו תוכל לבשל אוכל‬ ‫גם בשעות האלה שאני טס ממדינה‬ ‫למדינה‪ .‬זוהי צורת חשיבה המתבטאת‬ ‫לילדיה‪ ,‬כדי שיהיה להם כוח ללמוד תורה‪,‬‬ ‫בדוגמאות רבות‪ ,‬והדוגמא מהטיסה‬ ‫ומשפחתובוהי"ומאכלי שבת ויום טוב‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ותוכל להכין‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬‫מהן‪.‬‬‫הר"ר‬ ‫לזכותאחת‬ ‫לזכות‬ ‫במחלקת העסקים היא רק‬ ‫ובטחון‬ ‫וכדומה‪ ,‬ולמעשה השיש הגיע בצבע שונה‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרון‬ ‫שהוזמן‪ .‬מדובר הרי במערכת שלמה‬‫מכפיובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬לעצמו‬ ‫דוגמא נוספת היא של מי שבונה‬ ‫של חלקים רבים שכולם צריכים להתאים‪.‬‬ ‫אחוזה‬ ‫חשובים‪.‬‬ ‫ארמון‪ ,‬כמנהג בעלי בתים‬ ‫האי באמצע וכדומה ‪ -‬הכל צריך להסתדר‪.‬‬ ‫קטנה של שלושה עשר או ארבעה עשר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וכעת היא רואה שזה לא בדיוק מסתדר‪,‬‬ ‫חדרים‪ .‬הוא אומר לכולם‪ :‬אתם יכולים‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"אישהרב"ר‬ ‫וודאי‬ ‫לבוא איתי לטייל בפרוזדור שלי‪.‬‬ ‫והיא מתחילה לעשות יגון ואנחה‪ ,‬טענות‬ ‫ותלונות‪ ,‬ומאיימת לעכב את התשלום‪.‬‬ ‫גם‬ ‫אבל‬ ‫ובזמנו‪,‬‬ ‫טרקלין שאליו נגיע בעתו‬ ‫משתטה? מה‬ ‫ה את‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫איירמה‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הבעל כ"ג‬ ‫במדברלהיות‬ ‫)בחו"ל מגיע‬ ‫עכשיו צריך‬ ‫שלישיבופרשת‬ ‫שאני נמצא‬ ‫הפרוזדור יו‪‬‬ ‫זה משנה באיזה צבע? אנו נמצאים הרי‬ ‫מכובד‪ ,‬מדוע לא? הוא אינו מתבייש‬ ‫בפרוזדור‪.‬‬ ‫בפרוזדור שלו‪ .‬הפרוזדור שלו מכובד ונעים‬ ‫למדי‪.‬‬ ‫ואז מתחיל ויכוח‪ ,‬יש שהוא ויכוח גלוי‬ ‫יודע‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫האישה– א‪‬‬ ‫אומרת‪:‬‬ ‫סמוי‪ .‬תמיד‬ ‫שהואמועיל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫ויש‬ ‫הרגשת האדם שאינו מובן‬ ‫ואני כן‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫במטבח‪,‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬‫להשתמשכלבו‪.‬היום‬ ‫אינך עומד‬‫אי‪‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬השאלה היא‪ :‬אתה אומר‬ ‫שאחרי‬ ‫יודעת‬ ‫אני‬ ‫גם‬ ‫ביתי‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫זהו‬ ‫עומדת‪.‬‬ ‫שכאן זה פרוזדור‪ ,‬אז מה? גם בפרוזדור‬ ‫מאה ועשרים אפרד מהעולם‪ ,‬ואני מבינה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬שהשאלה‬ ‫נעסוק היא‬ ‫שבועות והאמת‬ ‫לכבודלהשקיע‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫זאת היטב‪ ,‬אבל למעשה אני גרה כאן שעות‬ ‫בנוגע היא נוגעת לא רק בכך‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬יותר‪.‬‬ ‫רחבה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי ליהאד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫ארוכות‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫נעים כאן‪.‬‬ ‫שיהיה‬ ‫ואני צריכה‬ ‫אלאא‪ ,‬בכל‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בעולם חולף‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫משקיעים‬ ‫שאנשים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא אפילו‬ ‫כלל יותר‬ ‫בצבעים‪ .‬אתה‬ ‫ברוחניות‬ ‫אינך מבין‬‫להצליח‬ ‫שנית‪,‬‬ ‫כ‪‬מקוםעלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫ואומר‬ ‫חברו‬ ‫עם‬ ‫מתווכח‬ ‫אדם‬ ‫שבו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬לגוון‬ ‫שבחרתי‬ ‫בין‪ .‬מה‬ ‫הגוון ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫רואה הבדל‬ ‫לא‬ ‫הכל טוב‪.‬‬ ‫לעורראו כך?‬ ‫כדי אם כך‬ ‫לנומשנה‬ ‫מה זה‬ ‫לו‪:‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בין‬ ‫להבחין‬ ‫יכולים‬ ‫אינם‬ ‫גברים‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כי‬ ‫שהגיע‪,‬‬ ‫אנחנו נמצאים כאן בפרוזדור בסך הכל‪.‬‬ ‫הבדל‪ ,‬ולי זה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שום של‬ ‫ההצלחהלא יוצר‬ ‫הרוחנית‬ ‫גוונים‪ .‬לך זה‬ ‫כל‬ ‫למשל‪ ,‬תלמידי ישיבה קטנה נסעו לשבת‬ ‫כן יוצר הבדל‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ישיבה‪ ,‬ושיבצו את החדרים‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫מה‬ ‫ללמודמי ישן‬ ‫הוא שקבע‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫המשגיח‬ ‫שמועילי‪‬מיטות‪.‬‬ ‫להחליף‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כוונתנו לומר שכשיש ויכוח כזה שבו צד‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫מי‪ ,‬ואין עוררין על דבריו‪ .‬ויש שם בחור‬ ‫התורה‬ ‫עם‬ ‫מה בהירות‪.‬‬ ‫החילוק? קח מה שיש‬ ‫אומר‪:‬יותר‬ ‫אחד לקבל‬‫כדי‬ ‫שמעורר מהומה‪ ,‬כי הוא רצה מאוד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫ותתקדם הלאה ‪ -‬יש שהצד השני אומר‪:‬‬ ‫לישון עם חברו‪ ,‬ולמעשה שיבצו אותו עם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינולו‪:‬בעל‬ ‫שמצדך אין שום הבדל‪,‬‬ ‫נחמד מאוד‪ ,‬ייתכןמה אני‬ ‫מה אתה‬ ‫בהקדמתאומר‬ ‫למדנווהמשגיח‬ ‫כבר‬ ‫מישהו אחר‪.‬‬ ‫מצדי יש הבדל גדול‪ .‬אלפי ויכוחים מדי יום‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אחד‪ .‬הירגע!‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬לילה‬ ‫בסך הכול‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫משתטה? זה‬ ‫היא‪ :‬צרכי‬ ‫אי‪‬‬ ‫מגחך על‬ ‫זה‪ .‬אחד‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהבאופן‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מתנהלים‬ ‫קרה?הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מה כבר‬ ‫השני‪ ,‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫חי‬ ‫אתה‬ ‫בסדר‪,‬‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫והשני‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בעולם שלך ואני בעולם שלי ‪ -‬זה כן חשוב‬ ‫ומה בעצם התשובה של הבחור? ‪ -‬אינך‬ ‫לי‪.‬‬ ‫מבין באיזה מצב אני נמצא ואיך נראה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫מה כן יכול לעזור? ‪ -‬כמו במחשבות‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬כשהאדם רוצה להתחזק בכך‬ ‫אפשר לחשוב על משהו אחר‪ ,‬על דבר‬ ‫שדברי העולם הזה לא יציפו אותו כל כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫גדול יותר‪ ,‬חשוב יותר‪ ,‬שמציף את הלב‬ ‫רגשית‪ ...‬והרי זה נוגע בכל כך הרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יותר‪ ,‬וזהו‪ .‬אין צורך לדבר על אותו דבר‪,‬‬ ‫אם הוא חשוב או לא‪.‬‬ ‫מצבים וענייני חיים‪ .‬זה נוגע לכך שלא‬ ‫ישקע בהבלים‪ ,‬וזה נוגע לכך שלא ישקע‬ ‫בעצבות כשמשהו אינו מתנהל כפי‬ ‫עקרת בית זו‪ ,‬שחשוב לה‬ ‫פיגאהוי אומר‪:‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אילו‬ ‫הר"ר‬ ‫מאוד‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫נהנה‬ ‫לזכות‬ ‫שרצה‪ .‬הלוואי! הוא היה‬ ‫ובטחוןייראה כפי שרצתה וכפי שבחרה‪,‬‬ ‫שהמטבח‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון שלא‬ ‫לא היה אכפת לו כשמשהו קרה‬ ‫מבין שאם יזדמן לה עניין הקשור‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה אחד‬ ‫מדור כל‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫טוב‪ ,‬זה‬ ‫כרצונו‪ ,‬כי אז היה יכול לומר‪ :‬זה‬ ‫לבריאות‪ ,‬שלה או של אחד מילדיה‪ ,‬וצריך‬ ‫נפלא‪ ,‬בסך הכול פרוזדור כאן‪ .‬הוא עצמו‬ ‫לרוץ בשבילו לבית החולים‪ ,‬ברגע אחד‬ ‫יודע שהיה לו נעים יותר אילו חי כך‪,‬‬ ‫ז"לבמטבח מאבד את חשיבותו‪ .‬לא‬ ‫השיש‬‫צבעפסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫והוא עצמו רוצה לחיות כך‪ .‬השאלה היא‪:‬‬ ‫ראטה סלנטר הגיע לעורר‬ ‫הי"ו ישראל‬ ‫שרבי‬‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫משום‬ ‫סתם‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אחרות‪:‬‬ ‫כיצד עושים זאת? במילים‬ ‫אותה שהעולם הזה הוא פרוזדור‪ ,‬אלא‬ ‫לומר "מה זה משנה" לא תמיד עוזר‪ ,‬לא‬ ‫נעשה חשוב‬ ‫שכאשרה דבר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הכללכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל מחמת‬‫כשמישהו‬ ‫פרשתולאבמדבר‬‫לעצמי‬ ‫יו‪ ‬זאת‬ ‫שלישי‬ ‫כשאני אומר‬ ‫וגדול יותר אצל האדם‪ ,‬ממילא הדבר‬ ‫אחר אומר לי זאת‪ .‬וזה שאתה מזכיר לי‬ ‫הקודם מאבד את חשיבותו אצלו‪.‬‬ ‫שלאחר מאה ועשרים שנה בין כה וכה‬ ‫מסתלקים מהעולם ‪ -‬אני שומע‪ ,‬אבל‬ ‫כשרבי יעקב אומר‪" :‬העולם הזה דומה‬ ‫אחרי שאתה מסיים את דרשת המוסר‬ ‫לפרוזדור בפני העולם –הבא"‪ ,‬אין פירושו‬ ‫יודע‬ ‫שלך‪ ,‬אני אומר שלא היה אכפת לי שעד הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪‬‬ ‫שהוא מזלזל בפרוזדור‪ .‬אלא כך הוא אומר‪:‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לאחר מאה ועשרים שנה יהיו לי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫ייתכן שהפרוזדור חשוב מאוד אצלך‪ ,‬אבל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬כשתיכנס‬ ‫על מול‬ ‫הטרקלין‪.‬‬ ‫כראוי‬‫לבטוחמעט‬ ‫המרצפות שהזמנתי‪ .‬אני מבין היטב מה אי‪‬‬ ‫אספר לך‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬רוצה את‬‫נעסוקאני כן‬ ‫שבועות‬ ‫אבל כעת‬ ‫לכבודאומר‪,‬‬ ‫שאתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כמה חשוב‬ ‫מביןדברי‪‬‬‫אתה מול‬ ‫שבו נחו‪‬‬ ‫לעולם שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרייוכל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫כיצד‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫יותר נוח‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫שיעשה לי‬ ‫הדבר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬חוסר‬ ‫הריאיתך על‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לדבר‬ ‫לא אצטרך‬ ‫הטרקלין‪,‬לכ‪‬‬ ‫אפוא האדם לפעול על עצמוא כך הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫יותרכימשהוא‬ ‫ממילא הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הפרוזדור‪,‬‬ ‫חשיבותו של‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫להשתמש לכך?‬ ‫עלינו התייחסותו‬ ‫כ‪‬שתשתנה‬ ‫בכל האמצעי‪‬‬ ‫חשיבותו‪ .‬ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬‫אצלך את‬ ‫יאבד‬ ‫להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחאתבה'‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחהבשידוכים‬ ‫כלל‬ ‫הדברים‬ ‫שמאבדים‬ ‫חסרונות‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫החשיבותאכ‪‬שלהקב"ה‬ ‫שייצאחיזוק‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫חשיבותם‬ ‫החשובים כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪,‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫זו אחת הסיבות למה שמצוי בשידוכים‪:‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודשכשם‬ ‫ועלינוזה הוא‬ ‫תמיד‪ ,‬בנושא‬ ‫שמועילי‪ ‬הראשון‬ ‫הכלל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫רואים חסרון מסוים אצל המדוברת‪ ,‬כגון‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שעסוק בדבר מה‬ ‫מלמדת‬ ‫לומר לאדם‬ ‫התורהאפשר‬ ‫שאי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫החיצוני‪ ,‬ואחרי בירור‬ ‫מסוים יותר‬ ‫במראה‬ ‫פגם לקבל‬ ‫כדי‬ ‫לחשוב על זה‪ ...‬אומרים לאדם‪:‬‬ ‫תפסיק‬ ‫‪-‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫והתייעצות מגיעים להכרעה לגמור את‬ ‫יש ארגז אדום בגודל מקרר‪ ,‬אל תחשוב‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫השידוך למרות החסרון‪ .‬ואחר כך‪,‬‬ ‫בעל בעצם‪:‬‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אומרים לו‬ ‫כבר למדנו‬ ‫כשאומרים לו כך‪,‬‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫כשמתחילים להכיר את יופי פנימיותה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלאדם‪ :‬דבר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כשאומרים‬ ‫לשערכך גם‬ ‫הלבבות עליו‪.‬‬ ‫תחשוב‬ ‫למה אין‬ ‫אי‪‬‬ ‫החסרון‪ .‬היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬אתלדו‪ ‬בה‬‫השאלהלראות‬ ‫מפסיקים‬ ‫אצלך‪ ,‬אין‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫חשוב‬ ‫להיותנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צריך‬ ‫פלוני לא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הפסיקו‬ ‫העיניים‬ ‫האם‬ ‫החסרון?‬ ‫את‬ ‫רואים‬ ‫חשוב‪,‬‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫אצלך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫‪.‬‬ ‫בכלום‬ ‫לו‬ ‫עוזר‬ ‫אתה‬ ‫לעבוד? אכן‪ ,‬גם זה שייך לסוגיא זו‪ .‬ההסבר‬ ‫אבל אצלו‪ ,‬מהמקום שבו הוא נמצא‪ ,‬זה‬ ‫הוא כך‪ :‬כשאינך יודע כלום‪ ,‬הדבר היחיד‬ ‫חשוב מאוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כשהם מתעלמים באותה שעה מתפקידי‬ ‫שאתה רואה הוא החסרון‪ ...‬איך תרצה שזה‬ ‫אחריות חשובים‪ .‬אך מה? לפעמים זה נובע‬ ‫לא יפריע לי? איני מבין מה אתה אומר‪ ,‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מכך שיש לו כבר דאגות אחרות‪ .‬הוא לא‬ ‫מפריע לי מאוד‪ .‬יש כאן נקודה פגומה‪ ...‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עבד עם עצמו בעניין זה‪ ,‬אבל ספר המוסר‬ ‫החזק ביותר הוא העשרים לחודש הלועזי‪.‬‬ ‫באמת נושא שצריך לברר כל פעם לגופו‬ ‫של עניין‪ .‬אבל עליך להבין את טבע הנפש‪.‬‬ ‫אולי אין זה בא אצלו מהמקום הנכון‪ ,‬אך‬ ‫איני אומר לך‪ :‬לא‪ ,‬מה זה מפריע לך? לא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כשגלגולי החובות תופסים אצלו‬ ‫פיגאיעשה‪,‬‬ ‫ב‪ ‬מה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫זה‬ ‫הר"ר לא‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫חסידי‪...‬‬ ‫לזכות‬ ‫מתאים לך‪ ,‬אתה בחור‬ ‫ובטחון מהבלי החדשות?‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יותר רגש‬ ‫פטרון‬ ‫כזה‪ ,‬אי‬ ‫הנושא עכשיו‪ .‬כשאדם נמצא במצב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬עליך‬ ‫אפשר לומר לו‪ :‬מה זה מפריע לך? אך‬ ‫כך אומרים לאדם‪ :‬כשאתה מוצא את‬ ‫להבין שכאשר תיכנס לעולם אחר‪ ,‬הדבר‬ ‫עצמך שקוע יותר מדי בפרוזדור‪ ,‬ואתה גם‬ ‫יתקטן כל כך עד שלא תוכל לראותו‪ .‬זה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כואב מדברים וגם מרגיש מגושם‪ ,‬כשאתה‬ ‫מה שיקרה‪ .‬איני מדבר איתך על השאלה‬ ‫זמנךראטה‬ ‫ואת רגשותיך ומרגיש ריק‬ ‫אתהי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מבזבז‬ ‫"ר על‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫איתך‬ ‫אם הדבר חשוב או לא‪ .‬אני מדבר‬ ‫וחלול‪ ,‬ואתה רוצה להשתפר באופן שיחזיק‬ ‫נושא אחר‪ ,‬וכשהנושא האחר יתגדל‪ ,‬נושא‬ ‫אייר השהדרך‬ ‫'תשפ"בשתועיל לך‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מעמד‪,‬כ"גדע לך‬ ‫שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אצלך‬ ‫יתקטן‪.‬‬ ‫זה ממילא יו‪‬‬ ‫הרבה יותר מהתמרמרות בעלמא היא‬ ‫שתשקיע את עצמך בכמה אופנים בעולם‬ ‫נמצא‪ ,‬לגבי מאמרו של רבי יעקב‪:‬‬ ‫של טרקלין‪.‬‬ ‫"העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם‬ ‫הבא"‪ ,‬שהפירוש הוא כך‪ :‬אחת העצות‬ ‫הנפלאות ביותר לעזור לאדם לעבור את הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫על‬ ‫לוקח‬ ‫כשהאדם‬ ‫עוזר‬ ‫מאוד‬ ‫לכן‬ ‫עצמו שעבוד‪ ,‬אם זה שעבוד של הספק‪ ,‬אם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫העולם בשלום‪ ,‬כך שכשיהיו לו דברים אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫זה שעבוד בצורה של מסירת שיעור‪ ,‬אם זה‬ ‫המקשים עליו ירגיש באמת שמדובר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ישאב אותו‬ ‫מול שזה‬ ‫כראוי‬ ‫הכל כדי‬ ‫קביעתלבטוח‬ ‫חברותא‪,‬‬ ‫בפרוזדור ולא יהיה אכפת לו כל כך‪ ,‬ולא אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬הטרקלין‪,‬‬ ‫מול בתוך‬ ‫הטרקלין‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫וכשיהיה‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫אל‬ ‫לעצמו‬ ‫חג‬ ‫להנעיםהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בניסיון‬ ‫כל כך‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬שקוע‬ ‫בנוגע‬ ‫יהיה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בעיניוהרי האד‪‬‬ ‫חשיבותו של‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫תתגמד‬ ‫ממילא‬ ‫חשיבותו‬ ‫א‬ ‫גודל‬ ‫על‬ ‫לדבר‬ ‫היא‬ ‫הפרוזדור‪,‬‬ ‫את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫הפרוזדור‪ .‬ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫של הטרקלין‪ .‬עצה זו מועילה הרבה יותר להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מאשר לדבר על חוסר חשיבותו של להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הזמן הוא השחקן הראשי‬ ‫הפרוזדור‪.‬לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של חשיבות‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית את‬ ‫הדרכים להגביר‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל אחת‬ ‫הטרקלין היא נושא הזמן‪ .‬נסביר‪ :‬יש דברים‬ ‫כלי‪‬מוסר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כספר‬ ‫העשרים לחודש‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫רבים שמפעילים את רגשות האדם‪ ,‬ואחד‬ ‫מה‬ ‫ללמוד בגיל‬ ‫ועלינושנמצאים‬ ‫תמיד‪ ,‬אנשים‬ ‫שמועילי‪ ‬לראות‬ ‫אפשר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הדברים המפעילים אותו יותר מכל הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫המוטלת על כתפיהם‬ ‫מלמדת‬ ‫והאחריות‬ ‫התורהמבוגר‬ ‫יותר‬ ‫בהירות‪.‬אחת מאוחר יותר‪,‬‬ ‫שקרה יותר‬ ‫עכשיו‪ .‬שעה‬ ‫דבר לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ומכופלת‪ ,‬כשהם צריכים לפרנס את‬‫כפולה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכל שכן יום אחד מאוחר יותר‪ ,‬יש לאותה‬ ‫משפחתם הברוכה‪ ,‬וצריכים לדאוג לילדיהם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רגש‪ .‬זה דבר מעניין‬ ‫פחות‬ ‫מה אני‬ ‫הרבה‬ ‫מציאות‬ ‫בעל אחד‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫הנשואים‪ ,‬כל‬ ‫הגדוליםלמדנו‬ ‫ולילדיהם‬ ‫כבר‬ ‫בבריאה‪ :‬משהו קרה עכשיו‪ ,‬והאדם מוצף‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫מתרגשים מכל בדל‬ ‫לשער ושאינם‬ ‫הלבבות‬ ‫והעניינים שלו‪,‬‬ ‫ובין אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫כעס היא‪:‬‬‫זה בה‬ ‫שצרי‪‬אםלדו‪‬‬ ‫ברגש‪ ,‬בין‬ ‫השאלה‬‫לגמרי‬ ‫עבדו על‬ ‫וכמה‬ ‫שהםכמה‬ ‫הבטחו‪‬להיות‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' מוכרח‬‫האם‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫קרה‬ ‫זה‬ ‫כי‬ ‫מוצף‬ ‫הוא‬ ‫משנה‪.‬‬ ‫לא‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫שאפשר‬ ‫והראיה‪:‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לא‪.‬‬ ‫ממש‬ ‫‪-‬‬ ‫עצמם?‬ ‫עכשיו‪ .‬אפשר לשמוע זאת מסגנון דיבורו‬ ‫למצוא אנשים שבגיל הזה שעדיין מתרגשים‬ ‫בטלפון‪ :‬זה קרה עכשיו! ממש עכשיו!‬ ‫מכל בדל חדשות כמו אברכים צעירים‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫והנה‪ ,‬כל הכלות וכל החתנים שיש להם‬ ‫כאילו זה העיקר שבסיפור‪ .‬ואם זה קרה‬ ‫תכונות כאלה‪ ,‬וכן רבים מהמחותנים‪,‬‬ ‫לפני שעה? הוא מופעל כל כך מכך שזה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עסוקים אפילו ביום החופה בשטותים‬ ‫קרה עכשיו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שבשטותים‪ .‬זו המציאות‪ .‬מבלים את כל‬ ‫היום במריחת הפנים‪ .‬והרי זה יום גדול כל‬ ‫כשאומרים 'צרות האחרונות משכחות‬ ‫כך‪ ,‬לא רק מבחינה רוחנית אלא אפילו‬ ‫את הראשונות'‪ ,‬אין זה בהכרח משום‬ ‫גשמית!הי"והאם אתה מבין את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מבחינה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫משום‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫אלא‬ ‫שהאחרונות היו גדולותלזכות‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫ובטחון הדבר? אם משהו אינו מתנהל‬ ‫משמעות‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שהן אירעו עכשיו‪ .‬נושא הזמן לוקח דברים‬ ‫ובטחו‪ ‬שרצה‪ ,‬זהו‪ ,‬הוא כבר שבור‬ ‫בדיוק כפי‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שנקבעים על פי השכל‪ ,‬ומגדיל ומקטין‬ ‫לגמרי‪ .‬הנה לך שחשבון של גדול וקטן לא‬ ‫אותם לפי הקירוב והריחוק מרגע זה‪ .‬זהו‬ ‫יעזור לאדם אם לא יוסיף מעט שליטה על‬ ‫צריך הרה"ח פסח ז"ל‬‫היה לע"נ‬ ‫דבר פלאי‪ .‬לכאורה רק החשבוןנלמד‬ ‫מחשבתו‪.‬‬ ‫לקבוע מה גדול ומה קטן‪ ,‬כך הסברא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אומרת‪ .‬האם זה באמת דבר גדול או לא?‬ ‫לכן‪ ,‬כשאומרים שכאשר האדם נכנס‬ ‫העניין הוא שאילו היו הולכים לפי חשבון‬ ‫'תשפ"בנעשה קטן‬ ‫ממילא‬ ‫אייר ה‬ ‫לטרקלין( – כ"ג‬ ‫הפרוזדור‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדבר‬ ‫נחשבים‬ ‫פרשת‬ ‫לא היו‬ ‫שלישי הבא‬ ‫יו‪ ‬והעולם‬ ‫שכלי‪ ,‬התורה‬ ‫אצלו‪ ,‬הוא זקוק לעצות לכך‪ .‬זה לא יקרה‬ ‫גדולים יותר מהבלי העולם הזה‪ ,‬אלא בכלל‬ ‫ממילא רק בגלל ההבנה שהטרקלין גדול‬ ‫לא היו עומדים בהשוואה זה מול זה‪ ,‬כי‬ ‫וחשוב כל כך‪.‬‬ ‫הבלי העולם הזה אינם כלום‪ ,‬והתורה‬ ‫והעולם הבא הם הכל‪ .‬הנה לך שחשבון‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הצער‬ ‫א‪ ‬את‬ ‫מעמעמת‬ ‫התרחקות בזמן‬ ‫הגיוני של גדול וקטן אינו בהכרח משפיע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫על הרגש שלך‪ ,‬כי בכלים שבהם אתה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כך הוא הדבר לגבי אדם המתמודד עם‬ ‫משיג את העולם הזה אתה לא באמת אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫צרה‪ .‬כששומע את הצרה‪ ,‬אינו יכול לחשוב‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מתרגש מדברים גדולים באמת‪ .‬כל אחד מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫על שום דבר אחר‪ .‬כעבור שבוע הצרה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫והפרוזדור‪,‬‬ ‫לדברי‪‬הטרקלין‬ ‫הבטחו‪‬אתבנוגע‬ ‫המשנה על‬ ‫שמע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אך הוא‬‫האד‪‬‬‫הריגדלה‪,‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫אפילו‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫בעינה‪ ,‬ואולי‬ ‫נותרה‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫בשביל‪ ,‬זה‬ ‫לרוחניות‬ ‫צריךהדי‪‬‬ ‫לעשות‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועותעבד‪.‬‬ ‫וזה לא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ולהתעניין‬ ‫יותרדברים‬ ‫ברוחניות עוד‬ ‫מתחיל לעשות‬ ‫להצליח‬ ‫כבר‬ ‫היותו גדול אינו‬ ‫בכל אופן‪,‬‬ ‫כ‪‬משהו‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עצם בכל‬‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫לצחוק‪ ,‬הוא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬כברמהיכול‬ ‫דברים‪ ,‬הוא‬ ‫בעוד‬ ‫להצליח‬ ‫מספיקה‪.‬כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫סיבה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בלימהצרה‪.‬‬ ‫לבטוחמכאן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דעתו‬ ‫להסיח את‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫כלל יכול‬ ‫כבר‬ ‫וקוטן‪ ,‬אף‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫מגודלשל‬ ‫יותר חזק‬ ‫הרוחנית‬ ‫שהזמן הוא‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫החופה‬ ‫ברוחניות‪,‬ביום‬ ‫התעסקות בזוטות‬ ‫שמדובר בעניינו הפרטי של האדם‪ ,‬ואף‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ששניהם דברים רוחניים או שניהם דברים‬ ‫מה‬ ‫בחייו ללמוד‬ ‫הפרטים של‬ ‫לראותועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬‫אפשר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לכן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬תמיד‬ ‫הישנות הקובע‪.‬‬ ‫הזמן הוא‬ ‫תמיד על‬ ‫גשמיים‪.‬א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬גדולה‪ ,‬נניח‬ ‫אותנו יותר‬ ‫האדם‪ ,‬מלמדת‬ ‫כשמגיעה פרשה‬ ‫התורה‬ ‫הרגש‪ ,‬אף שהוא דבר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותראת‬ ‫מפעיל‬‫לקבל‬ ‫לטובה‪ .‬האדם הולך להתחתן‪ .‬זה דבר גדול‪ .‬כדי‬ ‫האחרון‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫קטן מאוד‪.‬‬ ‫זה כמו להיוולד מחדש )כפי שאמר הרה"ק‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהוא כמו‬ ‫'ותתכס'‬ ‫למדנו על‬ ‫כבר זיע"א‬‫מרוז'ין‬ ‫מה אני‬ ‫אפשר לראות זאת כשאדם יושב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מציאותשבנוגע‬ ‫חדשה‪ .‬זה גדול‬ ‫לשער זוהבטחו‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫'ותקבר''ותשבר'(‪.‬‬ ‫הופ! זה‬ ‫אי‪‬‬ ‫עליו‪:‬היא‪:‬‬ ‫נשפך בה‬ ‫ומשהו לדו‪‬‬ ‫שבתשצרי‪‬‬ ‫בסעודת‬ ‫השאלה‬ ‫כמההעולם‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי מן‬ ‫פטירה‬ ‫וכמונחו‪‬‬ ‫כמוה'לידה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כל כך‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫מה‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫התלכלך‬ ‫והוא‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בדיוק‬ ‫נשפך‬ ‫כך‬ ‫כל‬ ‫רש"י‪.‬‬ ‫מפירוש‬ ‫הצדיקים‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לימדו‬ ‫כך‬ ‫דרגת הצרה? נמוכה מאוד‪ ,‬אפילו באופן‬ ‫גדול הוא המעמד‪ .‬זהו השינוי הגדול ביותר‬ ‫מעשי‪ .‬הוא בסך הכול צריך ללכת להחליף‬ ‫שמתרחש באדם במהלך חייו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫וקטן אצלו‪ .‬הדבר ההוא הולך ונהפך‬ ‫בגדים‪ .‬אבל הרגש שמתעורר אצלו באותו‬ ‫לפרוזדור והדברים המעסיקים אותו חוזרים‬ ‫רגע‪ ...‬וכל שכן כשזה נעשה על ידי ילד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להיות טרקלין‪ .‬דבר פלאי הוא‪ .‬ככל שהזמן‬ ‫שהשתובב‪ ,‬והוא הזהירו מראש שלא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עובר‪ ,‬הרגש לדבר ההוא הולך ונחלש‬ ‫וצריך לחזור ולעוררו ללא הרף‪.‬‬ ‫להשתובב‪ ...‬בקיצור‪ ,‬הזמן חזק מהכול‪.‬‬ ‫כעבור שעה הוא כבר לא זוכר בכלל‬ ‫שנשפך עליו משהו‪ .‬זה הכלל‪ :‬כמה שהדבר‬ ‫התראההי"ו‬ ‫תוך כדי דיבור‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫עצום‪.‬‬ ‫יהיה קטן‪ ,‬הזמן הוא כח‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד מהמקורות לכך הוא באחד מספריו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬בעולם‬ ‫לכן‪ ,‬אם האדם רוצה לחיות כאן‬ ‫של הגאון מפלאצק זצ"ל‪ .‬הוא מביא מדברי‬ ‫הזה חיים נעימים‪ ,‬קודם כול שלא יהיה‬ ‫הגמרא במסכת כתובות )לג‪ ,‬א( בביאור‬ ‫אכפת לו מדברים בחזקה כל כך‪ ,‬וכן שלא‬ ‫שצריך להתרות בעובר עבירה בתוך‬ ‫פסח ז"ל‬‫הטעם‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫יהיה שקוע בדברים קטנוניים‪ ,‬עליו‬ ‫ראטהכי אם התרו בו קודם‬ ‫למעשה‪,‬‬ ‫דיבורהי"ו‬ ‫כדי ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"אאםהר"ר‬ ‫האדם‬ ‫להשתמש בעצת הזמן כדלהלן‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אפשר שישכח את ההתראה‪ .‬מקופיא‬ ‫התפלל עכשיו‪ ,‬למד עכשיו‪ ,‬הודה עכשיו‪,‬‬ ‫מאוד קשה להבין את הטעם‪ .‬אם היית‬ ‫על –יום‬ ‫יש לרגש זה )אפילו באופן מעשי( כוח גדול‬ ‫'תשפ"בהיה אפשר‬‫אייר האולי אז‬ ‫כ"גקודם‪,‬‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מדבר‬ ‫עליו‪ .‬לכמה זמן? איני יודע‪ ,‬תלוי כמה‬ ‫לקבל את הטענה ששכח‪ .‬אבל כמה רגעים‬ ‫עמוק זה היה‪ .‬אבל דע לך שאם עבר זמן‬ ‫קודם?! מבאר הגאון מפלוצק שאין הכוונה‬ ‫רב ולא היית עסוק בהודאה‪ ,‬דברים יתפסו‬ ‫שאפשר שישכח לגמרי‪ ,‬אלא שיעור יש‬ ‫אצלך מקום גדול‪.‬‬ ‫כמה ידיעת חומרת החטא צריכה להיות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫–‬ ‫רגעים‪,‬‬ ‫א‪ ‬כמה‬ ‫כשעוברים‬‫תמיד‬ ‫אצלמועיל‬ ‫האדם‪ ,‬ו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חיה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בכל עת‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫המבטבנוגע‬ ‫הטרקליני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫חיזוק‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫אותה דרגה של ידיעה כבר אינה קיימת‪.‬‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאתדברי‪‬‬ ‫הידיעה‪ ,‬אבל‬ ‫כראוייודע‬ ‫לבטוח‬ ‫נמי‪ ,‬הוא‬ ‫אי‪ ‬הכי‬ ‫אין‬ ‫זו אחת מהסיבות למה שדיברנו‬ ‫בסוגיית‬ ‫צריך להיות‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫האדם‬ ‫בשבועות שבועות‬ ‫האחרונים ש‬ ‫לכבוד‬ ‫וכיון שכן‪ ,‬אי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אצלו‪,‬דברי‪‬‬‫יבשהמול‬‫יותרנחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫היא‬ ‫מכפיכבר‬ ‫להענישו‪.‬‬ ‫אפשר‬ ‫הבטחו‪‬בהודאה‪ ,‬כי זה מה שמחבר אותו אל‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫עסוק‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬אצלו‬ ‫על‬ ‫מה שיהיה‬ ‫הטרקליןיו‪‬וזההדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬‫עולם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יכולים משהוא‬ ‫להרגיש זאת‪,‬‬ ‫שאנו יותר‬‫ברוחניות‬‫האמת היא‬‫התשובה למה שהוא רוצה עולם הזה נעים‪ .‬להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬האדם‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫פחות מזה‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬ואף‬ ‫להצליחבעבור שעה‬ ‫לפחות‬ ‫רחמי‪‬שהאדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר הטענה‬ ‫השיעור עם‬ ‫את כדי‬ ‫התחלנו לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמאוד‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ומתרגש עד‬ ‫הצלחה בשורה‬ ‫טוען‪ :‬אני רוצה שגם פה יהיה לי נוח‪ .‬אני כלל‬ ‫שומע איזו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ההתרגשות‬ ‫האד‪‬‬ ‫שעה‪ ,‬של‬‫הרוחנית‬‫ההצלחהשעה או‬ ‫וכעבור חצי‬ ‫נהנה מהטרקלין‪ ,‬אני נהנה שהולך לי טוב‪ ,‬כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בהרבה‪ .‬ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫קטנה‬ ‫אני נהנה שאני חי‪ ,‬אני מאוד מרוצה מזה‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫שהקב"ה נתן לי עיניים לראות‪ ,‬כן‪ ,‬מאה נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ה'תורת חיים' במסכת בבא קמא על‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כאוב‪ ,‬כי לא‬ ‫אותנו אני‬ ‫מלמדת עם כן‬‫התורה אבל יחד‬ ‫אחוז‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫דברי הגמרא שמי שאינו כורע במודים‬‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫עלי לוותר על כך וכך‪ .‬כן‪ ,‬הכל‬ ‫אלה‪.‬‬‫בכלי‪ ‬זה‬ ‫בגלל‬ ‫נעשה נחש‪ ,‬כתב שבאמת צריך האדם‬ ‫אצלי‪...‬‬ ‫מקום‬ ‫תופס‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫הוא צריך לעמוד‬ ‫מה אני‬ ‫להודות כל הזמן‪.‬‬ ‫ולהודות ולהלל להקב"ה‪ .‬אך כיון שאינו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעעסוק היום‬ ‫הבטחו‪‬לא היית‬ ‫היא כזו‪:‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫התשובה‬ ‫בשארהיא‪:‬ענינים‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪ ‬עסוק‬ ‫שהרי הוא‬ ‫וכמה יכולהשאלה‬ ‫מדי זמן‬‫יותרכמה‬ ‫עבר כבר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הטרקליני‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬‫במבט‬‫של‬ ‫ברכת‬ ‫לומר‬ ‫בשבילו‬ ‫קבעו‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫המוטלים‬ ‫בכל‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בעיניך‪.‬‬ ‫הוקטן‬ ‫הטרקלין‬ ‫כך‬ ‫ומפני‬ ‫מודים שלוש פעמים ביום‪ ,‬וכל פעם הוא‬ ‫הסתכלות שהיתה לו לאדם בדבר אמיתי‪,‬‬ ‫בשביל כל הזמן עד לפעם הבאה‪ .‬בברכה‬ ‫כמה שהרגעים עוברים מאז‪ ,‬הדבר הולך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫אני בוחר בילדים טובים‪ .‬ובכן‪ ,‬אם אתה‬ ‫זו הוא כולל את כל הניסים שנעשו לו‬ ‫עצמך אומר כך‪ ,‬מדוע אתה כואב כל כך‬ ‫בשעות האחרונות ואומר‪ :‬רבונו של עולם!‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בגלל מצבך הדחוק? אכן‪ ,‬ייתכן שיענה‪ :‬גם‬ ‫אני מודה לך עליהם‪ .‬אינני יכול להמתין עד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ילדים טובים אין לי‪ ,‬לפחות תן לי כסף‪.‬‬ ‫אבל גם זה אינו נכון‪ ,‬כי אם כן‪ ,‬מדוע הרגש‬ ‫סוף היום‪ ,‬כי אז זה יהיה כבר מרוחק בזמן‪...‬‬ ‫שלך שקוע בכסף שאין לך? השקע אותו‬ ‫ובכן‪ ,‬כל פעם שהאדם חושב על העולם‬ ‫"ו לך‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫שאין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בילדים טובים‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫פעם‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"רוכל‬ ‫לזכותתורה‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫הבא‪ ,‬וכל פעם שהוא לומד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרון אחד‬ ‫שהוא מודה‪ ,‬כל הדברים האלה‪,‬‬ ‫ובטחו‪ ‬פעם כמה בחורים מתווכחים‬ ‫מדור אמונהשמעתי‬ ‫פטרו‪ ‬הזה‬ ‫מהאופנים הוא להפוך את העולם‬ ‫לגבי שתי משפחות‪ ,‬איזו מהן מסכנה יותר‪.‬‬ ‫לפרוזדור באופן ממילא‪ .‬הוא חייב לעסוק‬ ‫המשפחה הראשונה קטנה מאוד‪ ,‬אבל לפי‬ ‫באלה בכל עת כדי שהחדרת הידיעה תהיה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מה שנראה אין לה צרות מיוחדות‪ .‬בוודאי‬ ‫קרובה אצלו בזמן‪ .‬בדיוק כאותו אחד שיש‬ ‫שאינם ידועים לאנשים‬ ‫ראטה‬ ‫אצלם הי"ו‬ ‫דברים‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫חנני' יש‬ ‫ביותר הר"ר‬ ‫ולומד‬ ‫ביבדלחט"א‬‫לו בעל תפיסה מהירה‬ ‫מבחוץ‪ ,‬אך על כל פנים נראה שהולך להם‬ ‫בהתמדה גדולה מסכתות אחרי מסכתות‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬אך יש‬ ‫גדולה‬ ‫השנייה‬ ‫–‬ ‫המשפחה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫במדבר הוא‬ ‫פרשת שאלה‪,‬‬‫שלישי אותו‬ ‫שכל פעםיו‪‬ששואלים‬ ‫בה הרבה מצבים שונים‪ :‬שידוך אחד לא‬ ‫עונה‪ :‬אה‪ ,‬דווקא עכשיו נתקלתי בזה דרך‬ ‫הצליח‪ ,‬ילד אחר אינו בריא‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬כל‬ ‫לימודי‪ .‬שואלים אותו‪ :‬איך אתה זוכר מסכת‬ ‫מיני פרשיות‪ .‬היה ויכוח ביניהם איזו‬ ‫מועד קטן? והוא משיב‪ :‬לא‪ ,‬בדיוק למדתי‬ ‫משפחה מסכנה יותר‪ .‬ברור שיש בוויכוח‬ ‫זה אתמול‪ .‬לאו דווקא שזכרונו חזק כל‪-‬כך‪,‬‬ ‫לכל‬ ‫נותן‬ ‫הקב"ה‬ ‫–‬ ‫כי‬ ‫גדולה‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שטות‬ ‫זה‬ ‫מעין‬ ‫אבל הכל טרי אצלו בכל עת‪.‬‬ ‫ואין‬ ‫תכליתו‪,‬‬ ‫לצורך‬ ‫לו‬ ‫הנצרך‬ ‫את‬ ‫אחד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫האדם בוחר בעצמו את מסלול חייו‪.‬‬ ‫זוהי נקודה אחת‪ ,‬שידיעות בענין העולם‬ ‫הבא‪ ,‬ידיעות בענין טובו של הקב"ה‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהאדם אומר‪:‬‬ ‫מול ישדברי‪‬‬ ‫נחו‪‬לדידן‪,‬‬ ‫שהואשנוגע‬‫אך במה‬ ‫מכפי‬ ‫בזמן‪.‬‬ ‫חג‬ ‫קרובותהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬יהיו‬ ‫בנוגע נצחיות‪,‬‬ ‫ידיעות בענין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫משפחה יותר‬ ‫הדברששיש‬‫פשוטה‪,‬‬ ‫בוודאי‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫כדאי הוא‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫כל כך?‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר כואב‬ ‫להצליחובכן‪ ,‬מדוע‬ ‫ברוחניות אתה‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫חיזוק הבהירות בסולם החשיבות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫‪.‬‬‫לך‬ ‫סרה‬ ‫ח‬ ‫הבהירות‬ ‫כי‬ ‫היא‪:‬‬ ‫התשובה‬ ‫הדבר השני שהופך את העולם הזה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לפרוזדור ממילא הוא שהאדם מזכיר כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כל ספר מוסר מביא בהירות נפלאה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לעצמו בכל עת את סולם החשיבות‪ .‬האדם‬ ‫לאדם בתכלית החיים‪ .‬יש ספר שתמצא בו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫צריך שתהיה לו בהירות בנושא זה‪ ,‬ולומר‬ ‫לבטוח חסד‬ ‫כדי לעשות‬ ‫גמראאי‪‬‬‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫להפסיד דף‬ ‫שכדאי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מזה‪.‬‬ ‫ועלינו לי יותר‬ ‫תמיד‪,‬זה חשוב‬ ‫כל הזמן‪:‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לעצמו‬ ‫צדיק‪ ...‬ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬‫עלשלהישנות‬ ‫כל כ‪‬‬ ‫סיפור‬ ‫ליהודי‪ .‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫פעמים רבות האדם יכול לבחון את עצמו‬ ‫התורה‬ ‫בדרך זו‪ :‬אם יתנו לך את זה ואת זה‪ ,‬מה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫פתיחת הגמרא על‪-‬ידי סגירתה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בפיך‪,‬‬ ‫זאת‬ ‫אומר‬ ‫כשאתה‬ ‫יותר?‬ ‫חשוב לך‬ ‫הגאון רבי משולם דוד‬ ‫על‬ ‫מסופר‬ ‫ראיתי‬ ‫אצלך‪.‬בעל חובת‬ ‫יותררבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫וחי‬ ‫למדנו‬ ‫בהיר‬ ‫זהכבר‬ ‫נעשה‬ ‫מה אני‬ ‫סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬שידוע היה בגודל‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הזדקק‬ ‫אי‪‬‬ ‫שפעםהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬בתורה‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהויגיעתו‬‫התמדתו‬ ‫כמה אתה‬ ‫וכמה‬ ‫את פיהאדם‪:‬‬‫נשאלנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לדבר‪:‬‬ ‫של דוגמא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫במעשה‬ ‫לעזרתו‬ ‫זצ"ל‪,‬‬ ‫מבריסק‬ ‫הגרי"ז‬ ‫אביו‪,‬‬ ‫תצטרך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אבל‬ ‫טובים‪,‬‬ ‫לילדים‬ ‫לזכות‬ ‫יכול‬ ‫חסד‪ ,‬שלח לקרוא לו והטיל עליו את‬ ‫לחיות בעניות‪ ,‬במה אתה בוחר‪ ,‬בילדים‬ ‫המשימה‪ .‬הלך רבי דוד ומילא אחר שליחות‬ ‫טובים או בעשירות? בדרך כלל האדם יענה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הזה אפשר לראות בעיניים‪ ,‬והם נתפסים‬ ‫אביו‪ .‬הגיע אחד אל האב ושאל אותו‪ :‬מדוע‬ ‫יותר כמציאות‪ ...‬העולם הבא אני מבין‬ ‫הוצרך הרב לשלוח את בנו? הרי יש אנשים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בשכלי שהוא נצחי‪ ,‬אבל איני רואה אותו‬ ‫אחרים‪ ,‬שאינם צריכים לסגור גמרא‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעיניים‪ ,‬ולכן הוא קטן יותר אצלי‪ ...‬האדם‬ ‫מאמין שאחרי העולם הזה יש עולם הבא‪,‬‬ ‫שיכולים לעשות זאת‪ .‬השיב הגרי"ז‪ :‬אבי‬ ‫]הגאון רבי חיים[ ע"ה אמר שמי שסוגר‬ ‫אבל זה לא נעשה חלק ממנו‪.‬‬ ‫את הגמרא בשביל עשיית חסד‪ ,‬אצלו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הגמרא‬ ‫לזכות‬ ‫את‬ ‫הגמרא פתוחה‪ ,‬ומי לזכות‬ ‫שפותח‬ ‫והעבודה שכל הפסוקים ומאמרי חז"ל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרוןאצלו‬ ‫כדי שלא יצטרך לעשות חסד‪,‬‬ ‫והצדיקים לימדו את האדם היא‪:‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫והספרים‬ ‫הגמרא סגורה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬שיפעל למשש יותר את העולם‬ ‫הבא‪ ,‬ושנית‪ ,‬שימשש פחות את העולם‬ ‫פירוש הדבר שצריך להתלמד בעבודה‬ ‫של הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬‫הכלל‬‫זו‪ .‬האדם כלפי עצמו אולי יש לונלמד‬ ‫הזה‪ .‬כשיעשה כך‪ ,‬ממילא העולם הזה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יתקטן והעולם הבא יתגדל‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ידי אחרים‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מצווה שאי אפשר שתיעשה על‬ ‫אך האב כלפי בנו חלה עליו המצווה‬ ‫בתורה –נאמר במצות עליה לרגל "למען‬ ‫להרגילו בדבר‪ .‬וזה מה שהורה לו‪ :‬מי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫תלמד ליראה"‪ .‬כשבני ישראל עלו לרגל‪,‬‬ ‫שיכול לסגור את הגמרא כדי לעשות‬ ‫ראו כהנים בעבודתם ולוים בשירם‬ ‫מעשה חסד‪ ,‬אצלו הגמרא נעשית פתוחה‬ ‫ובזמרם‪ ...‬לא תמיד קולטים מציאות זו‪.‬‬ ‫‪ -‬פתוחה במוח ובלב‪.‬‬ ‫חושבים שזה רק מצד קניית הקדושה‪.‬‬ ‫האד‪ ‬אבל‬ ‫א‪ ‬קדושה‪.‬‬ ‫תמיד‪– -‬קנית‬ ‫המקדש‬ ‫הבטחו‪‬לבית‬ ‫הלכת‬ ‫על כל פנים‪ ,‬נדרשת חזרה רצופה גם‬ ‫יודע‬ ‫מועיל‬ ‫על הדקדוקים‪ ,‬על תיקון המידות ועל כל‬ ‫באמת כשמתבוננים בזה‪ ,‬יש בזה גם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שאר הדברים‪ ,‬עד שיהיה ברור אצלו מה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫פשטות‪ ,‬והפסוקים ומאמרי חז"ל אומרים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נכנס לבית‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולאתה‬ ‫כראוי‬ ‫כאשר‬ ‫לבטוח‬ ‫ברור‪ ,‬ש‬ ‫חשוב ומה לא חשוב‪ .‬אם אינך משנן בכל אי‪‬‬ ‫זאת די‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אנשים בוכים‬ ‫בעיניך דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫המקדששהוא‬ ‫ורואה‬ ‫עת מה חשוב ומה לא חשוב‪ ,‬לאט לאט מכפי‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬‫בנוגע הזה‬ ‫הבטחו‪‬העולם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משוררים‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫והלווייםהאד‪‬‬ ‫בתשובה‬ ‫הדברים הסיבה‬ ‫וחוזרים לכ‪‬‬ ‫א‬ ‫נעשים אצלך‬ ‫הבלי‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬‬ ‫יו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫החשובים ביותר‪ ,‬כי כך היא הרוח הנושבת‬ ‫השבועות‬ ‫ומקטירים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫קרבנותמשהוא‬ ‫להצליח מקריבים‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫והכהנים‬ ‫הקדשים‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ולהדוף אותה‪.‬‬ ‫בכל‬‫להשתמשברוח‬ ‫צריך להילחם‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬בעולם‪.‬‬ ‫שאי‪ ‬אתה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בשר ג‪‬‬‫את‪ .‬מה‬ ‫להצליחואוכלים‬ ‫בגשמיות‬ ‫קטורת‬ ‫מתחבר אל העולם האמיתי באמצעות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫חוויה חושית של הטרקלין‬ ‫חושיך‪ .‬כפשוטו ממש‪ .‬עולים היו לרגל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לאדם לזכור‬ ‫וחווים את העולם האמיתי‪ .‬לא למדו על‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שמסייעכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫השלישי‬ ‫כלי‪‬הדבר‬ ‫להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫זה‪ ,‬לא שמעו מאחרים‪ ,‬אלא נכנסו לעולם‬ ‫מיוסדת‬ ‫היסוד‬ ‫הוא‬ ‫דור‪,‬‬ ‫פרוז‬ ‫הוא‬ ‫הזה‬ ‫שהעולם‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לנו היום‪.‬‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנותחסר‬ ‫במציאותכ‪ ‬על‬ ‫ולמששו‪ .‬וזה‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫זה‬ ‫של‬ ‫יותר‬ ‫חושי‬ ‫ציור‬ ‫צריך‬ ‫שהאדם‬ ‫האומר‬ ‫להשתמש‬ ‫‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫אצלו‬ ‫שיהיה אי‪‬‬ ‫חשוב‬ ‫רוצה אותנו‬‫מלמדת‬ ‫שהוא‬ ‫התורה‬ ‫הדבר‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫חוויה של יום טוב אצל הרבי‬ ‫הקב"ה ברא כך את האדם שדבר שיש לו‬ ‫‪.‬‬‫אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אצלו הרגשה חושית‪ ,‬גדול אצלו יותר‬ ‫שמתאבלים על החורבן‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אחת הסיבות מה אני‬ ‫מדבר שנמצא אצלו רק בשכל‪ ,‬אף שלפי‬ ‫היא שאני חייב לחיות זאת‪ .‬אם לא אחיה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫החשבון הדבר השני יותר גדול‪ .‬החושים‬ ‫היא‪ :‬עניין‬ ‫אי‪‬‬ ‫נבע גם‬‫מכאןבה‬‫אצלי‪.‬לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫יתקטן‬ ‫זאת‪ ,‬זה‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬‫בקטן‪.‬‬‫כמה‬ ‫להחליף פי‬ ‫גדול‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫ה' המוח‬‫עבודתאת‬ ‫משבשים‬ ‫של‬ ‫מושג‬ ‫קיים‬ ‫אנו‬ ‫ימינו‬ ‫ועד‬ ‫לצדיק‪,‬‬ ‫הנסיעה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫זה בכמה מקומות‪ .‬בין אם נסעו לראש‬ ‫כל הסיבה שבני אדם משקיעים כל כך‬ ‫השנה ובין אם נסעו לשבועות‪ ,‬בכל מקום‬ ‫הרבה בעולם הזה היא שאת הבלי העולם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫בו הרבה טקסט‪ .‬זה יום שהעולם נהפך בו‪...‬‬ ‫במועד שהיה המנהג לנסוע‪ .‬ה'מאור ושמש'‬ ‫הרי הם רואים כל דבר בפרופורציה אחרת‬ ‫כבר מדבר הרבה על זה שפוגשים שם את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫החסידים‪ .‬אנשים חושבים שזה רגש של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בראש השנה מגיע ריבוי עם‪ ,‬ובדרך כלל‪,‬‬ ‫בחורים ואינו דבר כה גדול‪ ,‬אך טעות גדולה‬ ‫היא בידם‪ .‬צורך יש לנפש לראות איך אלף‬ ‫אם זה מקום רציני‪ ,‬אתה רואה אנשים‬ ‫יהודים אומרים אהבה רבה‪ ,‬או מנגנים‬ ‫ואתה רואה אחד בוכה‪.‬‬ ‫תהלים‪,‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אומרים‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫כל‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫רבה‪ ,‬או‬ ‫לזכות‬ ‫אהבה רבה‪ ,‬או בוכים לזכות‬ ‫אהבה‬ ‫ובטחון קצת את קורות היום‪.‬‬ ‫אתה חווה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫השלוש‪ .‬הנפש צריכה לחוות את זה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בין גדלות לקטנות‬ ‫הבחור שיש לו איזה שטיבל שמתפללים‬ ‫אמנם נכון שהדבר יכול להיעשות גם‬ ‫בו בשעה עשר‪ ...‬מה הבעיה? איש אינו‬ ‫אני הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫)בתקווה(‪...‬לע"נ‬ ‫מדבר שם באמצע התפילה נלמד‬ ‫מתוך קטנות‪ .‬כלומר‪ ,‬יש דרגה גבוהה של‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א יודע מה‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫שומע‪ ,‬אבל חסר לך משהו‪ .‬אתה‬ ‫זה ויש דרגה נמוכה‪ .‬הדרגה הנמוכה היא‬ ‫של מי שאינו בעל כישרון גדול‪ ,‬אבל הוא‬ ‫בבריאה‪.‬‬ ‫שינוי‬ ‫חסר לך? בשבועות מתחולל‬ ‫אין לו כלום‪.‬‬ ‫לו האת זה‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר‬ ‫זה‪– ,‬ואם‬ ‫כ"גאין‬ ‫והתורה‬ ‫מחדש‪,‬‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל חי עם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫נותנים היום את התורה‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫הוא זקוק ל"מצב"‪ .‬בלי ה"מצב" אין לו ראש‬ ‫היא‬ ‫בתורה‬ ‫והצלחה‬ ‫היא כל העולם‪,‬‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫הצלחה בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬וכשאין‬ ‫הצלחה בתורה אין כלום‪ ,‬לא עולם הזה ולא‬ ‫זו בעיה‪ .‬לא למדת דבר‪ .‬אתה מחפש את‬ ‫עולם הבא‪ ,‬וקצת יותר הצלחה הוא‬ ‫הרגש‪ .‬כל‬ ‫יודע‬ ‫ללמודא‪‬מןהאד‪‬‬ ‫תמיד –‬‫מחפש‬ ‫הבטחו‪‬ואינך‬ ‫מועיל‬ ‫הרגש‪,‬‬ ‫נצחיות‪ .‬ובכן‪ ,‬אתה נכנס אל השטיבל‪ .‬הכל‬ ‫הסיבה שציוו אותך לעשות זאת היא הרי‬ ‫לישון?‬ ‫הלכתרוחניי‪‬‬ ‫בנוגע מתי‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬היה?‬ ‫ונעים‪ ...‬יך‬ ‫טוב‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫כדי שתלמד‪' .‬למען תלמד ליראה'‪ .‬לא‬ ‫כמה כוסות קפה שתית‪ ...‬מצוין‪ ,‬הולכים‬ ‫להתפלל‪ .‬זה טוב‪ ,‬זה נפלא‪ ,‬יש גם עשבים אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שתהיה כך רק כשאתה שם‪ .‬הוי אומר‪:‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬ההרגשים‬ ‫בשבועות‪,‬‬ ‫רואהמול‬‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫שאתה‬ ‫התלויים על הקירות‪ .‬פלאי פלאים‪ .‬איני מכפי‬ ‫ההרגשים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬להיות‬ ‫הריצריכים‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬בשמחת‬ ‫הסיבה רואה‬ ‫שאתה‬ ‫צריך את ה'מצב'‪...‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואשאחר‬ ‫הספר‪ ,‬כדי‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות את‬ ‫שמסבירים לך‬ ‫להצליח‬ ‫כאלה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל אצלך במוח‬ ‫להשתמשמשתרש‬ ‫הבעיה היא שלא‬‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫שאי‪‬על מה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬תבין‬‫הספר‪,‬‬‫את מה‬ ‫כשאתה לומד‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬‫כך‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬הספרים‬ ‫מתהפך‪.‬‬ ‫לעורר‬ ‫העולם‬ ‫כדי‬ ‫שבשבועות‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוחאותך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שזה יביא‬ ‫הצלחהאין הכוונה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל מדבר‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫צריך‬ ‫אחד‬ ‫שכל‬ ‫דבר‬ ‫זהו‬ ‫ש‬ ‫בפירוש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אומרים‬ ‫למצב שלא תוכל לחגוג את החג אלא‬ ‫לחוות‪ .‬זה נכון שאם האדם כבר שלושים כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כשיש לך את חבריך ואת ה'מצב'‪ ,‬כי אז‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלום‪ .‬בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתולאאי‪‬‬ ‫שנה חווה את זה ועכשיו הוא עומד לפני‬ ‫למדת‬ ‫נשארעלילד שהרי‬ ‫מיוסדת‬ ‫אתה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמחה ואינו יכול לנסוע ‪ -‬לבריאות‪ .‬אבל נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬בית אבל‬‫ללכת אל‬ ‫טוביותר‬ ‫אם מעולם לא טעמת את זה ואינך יודע כדי לקבל‬ ‫אלה‪.‬זה‪ ,‬יש לי בעיה עם התפיסה‬ ‫בכלי‪ ‬מה‬ ‫בכלל‬ ‫בחזרה אל מה שדיברנו‪ :‬נוקטים בכל‬ ‫שלך לגבי חשיבות הדבר‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני בנו את ההכרה‬ ‫המהלכים כדי מה‬ ‫להטמיע‬ ‫בחשיבות העולם הבא לעומת חוסר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫במקוםשבנוגע‬ ‫מסוים‪ ...‬הם עדיין‬ ‫שגדלוהבטחו‪‬‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫בחורים‬ ‫היא‪ :‬אמר‬ ‫אי‪‬‬ ‫הזה‪.‬בההן כך‬ ‫העולםלדו‪‬‬ ‫השאלהשלשצרי‪‬‬ ‫חשיבותו‬ ‫השנה‪ ...‬כל‬ ‫וכמה‬ ‫ראשפי כמה‬ ‫שלנחו‪‬‬ ‫את ה'המתח‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫זוכרים‬ ‫של‬ ‫אל‬ ‫מלכת‬ ‫אבל‬ ‫בית‬ ‫אל‬ ‫ללכת‬ ‫'טוב‬ ‫‪:‬‬ ‫קהלת‬ ‫הרגש‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫כזה‪,‬‬ ‫הרגש‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫ההרגש‬ ‫עם‬ ‫מקום‬ ‫בית משתה'‪ .‬ראיתי בספר אחד שכך היא‬ ‫כזה‪ ...‬אבל זה נחקק אצלם כיום מיוחד‪ .‬זה‬ ‫פרשת חיי שרה‪ .‬חצייה השני של הפרשה‬ ‫לא עוד יום‪ .‬זה לא סתם יום שצריך לומר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אנו מבקשים להתדבק במדותיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫עוסקת בחתונה והחצי הראשון עוסקת‬ ‫הרי שצריך להשתתף בצער הזולת‪ .‬אמר‬ ‫בלווייה‪ ,‬והקדימה התורה זו לזו כי טוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לו הלה‪ :‬לא צדקת‪ ,‬כי אצל הקב"ה זה ודאי‬ ‫ללכת אל בית האבל‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫לא כך‪ ,‬שהרי אין לנו השגה במושג צער‬ ‫מדור‬ ‫ללכת אל בית‬ ‫אצל הקב"ה‪.‬‬ ‫אכן מה הסיבה שטוב‬ ‫אבל? האם העולם חשבו שיחיו לעולמי עד?‬ ‫לשמוע"ו זאת‪ .‬אך איפכא‬ ‫פיגאמזעזע‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לבית‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ללכת‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫צריך‬ ‫באמת חשבת כך?! היית‬ ‫לזכות‬ ‫מסתברא‪.‬‬ ‫ובטחון הרי כל הסיבה שהקב"ה אומר‬ ‫ידעת‬ ‫בוודאי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫האמנת?!‬ ‫האבל?! בלי זה לא‬ ‫ובטחו‪ ‬הפסוקים היא כדי שנחיה את‬ ‫אמונה את כל‬ ‫מדור לנו‬ ‫שאין חיים לנצח‪ ,‬אבל עליךפטרו‪‬‬ ‫להסתובב‬ ‫זה‪' .‬הבוחר את עמו ישראל באהבה'‪ .‬שכל‬ ‫במקומות ומצבים שבהם תוכל למשש את‬ ‫דבר יהיה חי אצלנו‪ .‬צריך איפוא לעשות‬ ‫זה‪ .‬זהו הפשט הפשוט‪.‬‬ ‫ז"ל‬ ‫מה שצריך‪ ,‬ונתמודד מיד עם הסכנה‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫במוחנו שאין לנו מושג מה‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפאלשנן‬ ‫החיבור"ר חנני' יו"ט‬ ‫שבדבר‬ ‫ציורים גשמיים בשביל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫פשר הדברים כלפי שמיא‪.‬‬ ‫ראיתי מהגה"צ רבי אביגדור מילר זצ"ל‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שכתב שכל הראשונים מדברים על מה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫בכל פעם שהאדם מצייר דברים‬ ‫שכתוב בתורה שיש להקב"ה 'חרון אף'‪ ,‬או‬ ‫רוחניים באופן חי ועושה דברים לאור כך‪.‬‬ ‫'עיני ה' אלוקיך בה'‪ ,‬או 'היד ה' תקצר'‪ ,‬או‬ ‫הוא לא רק מצייר‪ .‬הוא הולך להיות בבית‬ ‫האהבה שיש להקב"ה ‪ -‬חס ושלום לגשם‪.‬‬ ‫האבל‪ .‬איך חז"ל אומרים? ‪ -‬אם יש מלך‪,‬‬ ‫לא כאותם כסילים שרצו לגשם ולומר שיש‬ ‫יבחין‪ .‬אכן‬ ‫יודע‬ ‫יזכה האד‪‬‬‫שאם א‪‬‬‫תמיד –‬ ‫לראותו‪,‬‬ ‫האדםמועיל‬ ‫ילך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אברים כלפי שמיא‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע‬ ‫כן‪ ,‬רק לצורך מטרה זו של אם יזכה יבחין‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הלא‬ ‫לעניני‪ ‬כזו?‬ ‫התבטאה בנוגע‬ ‫התורה בצורה‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫אם כן‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הפירוש הוא כזה‪ :‬הוא חי עם משיח‪ .‬זה מה‬ ‫התבטאות בצורה כזו עלולה להביא לידי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬איך נראה‬‫מול אותו‬ ‫כראוימעניין‬ ‫לבטוח האם‬ ‫הוא מחפש‪.‬‬‫אי‪‬‬ ‫ביותר!‬ ‫לכבודחמורות‬ ‫טעויות‬ ‫נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שבועות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬זה באמת‬‫מולמלכות?‬ ‫המגושםנחו‪‬‬ ‫בלבוש‬ ‫האיכר שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫התשובה היא שזה בגלל החשבון האמור‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משיחשהרי‬ ‫מענייןהאד‪‬‬ ‫אותו‪ .‬הוא‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪‬אותו‪.‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מעניין‬ ‫לא‬ ‫על‬ ‫אהבת‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬להבין מהי‬‫האדם‬ ‫לבנייו‪‬‬ ‫לעזורהוא‬ ‫השבועות‬ ‫רצו‬ ‫לראות את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫היכולתמשהוא‬ ‫להצליחשתהיה לו‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫רוצה‬ ‫כך הוא‬ ‫ולשם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אהבה‬ ‫מהי‬ ‫בכל‬ ‫מושג‬ ‫לך‬‫להשתמש‬ ‫יש‬ ‫האם‬ ‫עלינו‬ ‫לצדיקים‪.‬‬ ‫כ‪‬ה'‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫ישראל ג‪‬‬ ‫התפארת של עם‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫כלפי שמיא? זה הרי גבוה בהרבה מהשגתך‪ .‬להצליח‬ ‫מחפש כל דבר אף שיצטרך לדמות מילתא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫אבל כדי שתוכל להתקשר אל העניין‪ ,‬כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫למילתא‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אומרים לך שהוא אוהב את ישראל‪ ,‬וכעת כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ידיעתואלאי‪‬לבולבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה מיוסדת עלוהחי יתן‬ ‫תפקידך להבין שזה גבוה יותר ושאין לך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מושג בכך‪ .‬וכן לגבי כל שאר הלשונות‪.‬‬ ‫מי שבאמת רוצה להתקדם בנושא‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫יקבלו אצלו חשיבות‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫האמיתיים‬ ‫שמעתי פעם אחד שואל‪ :‬כשיהודי כדי‬ ‫שהדברים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יותר גדולה‪ ,‬והדברים האחרים באופן‬ ‫מתמודד עם צרה‪ ,‬האם צריך להרגיש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הוא עושה פעולות‬ ‫מה אני‬‫ממילא יתקטנו‪ ,‬הרי‬ ‫בעלמבחוץ‬ ‫רבינו‬ ‫אתו רק‬ ‫בהקדמת‬ ‫להשתתף‬ ‫למדנו‬ ‫שצריך‬ ‫כבר או‬ ‫בצערו‬ ‫שדברים רוחניים באמת יתגדלו אצלו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הביא לו‬ ‫הבטחו‪ ‬מבפנים?‬ ‫לשער בצערו‬ ‫הלבבותלהרגיש‬ ‫מבלי‬ ‫היא‪:‬שכאן‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה יודע‬‫שהוא‬‫פעמיםלדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מצבים‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫לחוות‬ ‫כמה בצער‬ ‫וכמה‬ ‫מרגיש‬ ‫שהקב"ה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ראיהה' מכך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫חבירו‬ ‫של‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫שמעורר‬ ‫מצב‬ ‫להיות‬ ‫הולך‬ ‫"בשעה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫מאיר‪:‬‬ ‫רבי‬ ‫התנא‬ ‫שאמר‬ ‫כמו‬ ‫האדם‬ ‫הרבה יהודים הולכים להתפלל כאן‪ .‬למה?‬ ‫שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת?‬ ‫לא בגלל שהוא רוצה לראות 'מצב'‪ ,‬כי אי‬ ‫כביכול‪ ,‬קלני מראשי קלני מזרועי"‪ ,‬והרי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫נתחדשו תאוות חדשות‪ .‬מה אפשר לעשות‬ ‫משום הא‪ ,‬נמצא שגדול וקטן עושה אצלו‬ ‫כדי להוסיף עוד חושים לאותן תאוות?‬ ‫רושם‪ ,‬ושוב פעם הוא ילד קטן‪ .‬הוא רוצה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממציאים דרכים‪ .‬למשל‪ ,‬ידיעה שלחדשות‪,‬‬ ‫להתעורר‪ ,‬הוא רוצה לקבל התפעלות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היית יכול להשתמש בחוש השמיעה בלבד‪.‬‬ ‫אך לא‪ .‬הולכים להוסיף גם חוש הראיה‪ ,‬וכך‬ ‫מדברים שבקדושה‪ .‬הוא הולך לראות עובד‬ ‫ה'‪ .‬הוא רוצה לקבל התפעלות‪ .‬הוא עדיין‬ ‫יוכל האדם לחוש‪ ,‬לממש ולהתרגש‪ .‬זה‬ ‫זוכר את היראת שמים שראה על פניו‪ .‬הוא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אצלו עד כדי שיהיה דבוק‬ ‫ומשפחתו‬ ‫חי‬ ‫פיגא כל‪-‬כך‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫יהיה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫רוצה לראות את זה‪ .‬לזכות‬ ‫הזה‪ .‬אילו היית שומע אותו בלבד‪,‬‬‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫לעולם‬ ‫ובטחו‪‬מתחבר אליו כל‪-‬כך‪ .‬מה שהיית‬ ‫אמונה היית‬ ‫מדור לא‬ ‫הצדיקים אמרו 'והחי יתן אלפטרו‪‬‬ ‫לבו'‪ .‬למה‬ ‫צריך לדעת‪ ,‬היית יודע גם ככה‪ .‬אבל לא‬ ‫ללמוד‬ ‫צריך לנסוע לצדיק? אתה הרי יכול‬ ‫תהא שמיעה גדולה מראיה‪.‬‬ ‫בספריהם של הצדיקים הקדומים? התשובה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫היא‪' :‬והחי יתן אל לבו'‪ .‬דברים חיים‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫גדול‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫חודרים אל לבך‪ ,‬כי אתה חווה‬ ‫בכל הדברים זה כך‪ .‬כל המושג של‬ ‫וידאו‪ .‬רוצים לתת לאדם שיתפוס את‬ ‫האדם‪...‬‬ ‫סביבת‬ ‫שימושה יותר מלימודה‪...‬‬ ‫'תשפ"בהם הוסיפו‬ ‫חושים‪ .‬בסוף‬ ‫בחוקותי(עם– כ"ג‬ ‫יותר אייר ה‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל התאוה‬ ‫מרחוק‪...‬‬ ‫לעמוד‬ ‫שלישי‬ ‫אינך יכול יו‪‬‬ ‫גם חוש הריח‪ .‬הם חשבו ויגעו את מוחם‬ ‫איך להוסיף גם חוש זה שעדיין היה חסר‪.‬‬ ‫רואים שיש מקומות שדיברו אצלם על‬ ‫איך אפשר להוסיף שבחדר שיושבים‬ ‫נושא מסוים ואתה באמת רואה יהודים‬ ‫וצופים‪ ,‬הריח יתחלף לפי המציאות‪.‬‬ ‫ששומרים עליו‪ ,‬ויש מקומות שלא דיברו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫שריפה;‬ ‫תמיד –‬ ‫שיריחוא‪‬ריח‬ ‫כשרואים מועיל‬ ‫שריפה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בהם על נושא זה‪ ,‬אבל דיברו בהם על נושא‬ ‫את ריח‬ ‫שיריחו‬ ‫צריך‬ ‫האדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע אצלם‪.‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫האחר חי‬ ‫נחיצותוהנושא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הים‪,‬יותר‬ ‫שפתאבל‬ ‫כשהולכים על‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫עכשיו?‬ ‫להריח‬ ‫צריך‬ ‫מי‬ ‫חשוב?‬ ‫זה‬ ‫מה‬ ‫הים‪.‬‬ ‫ללמוד מזה‪ .‬הפשט הוא כזה‪ :‬יש מקומות‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שמעו עליהם‪,‬‬ ‫הלא מספרים עכשיו סיפור בעלמא‪ .‬לא! כי‬ ‫בסוגיית‬ ‫שפעםהפע‪‬‬ ‫רוחנייםנעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫דברים‬ ‫שיש‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ראו‬ ‫לא‬ ‫מעולם‬ ‫כי‬ ‫מהלב‪,‬‬ ‫רחוקים‬ ‫הם‬ ‫אבל‬ ‫אם יוסיפו עוד חוש‪ ,‬הנאת האדם תהיה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬חזקה‪.‬‬ ‫ודביקותו שהרי‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהגדולה‬ ‫אותם‪ .‬דברים אחרים שדרשו אצלם וראו‬ ‫תהיה יותר‬ ‫יותר‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא ייהפך‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫התמכרותו‪ .‬זה‬ ‫להצליח פירושה‬ ‫דביקות‬ ‫אנשים מתנהגים בהם‪ ,‬אותם הם יודעים‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫בכל מקום יש דברים כאלה‪ .‬אכן האדם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להתנתק‬‫יוכלשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬ולא‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫להצליחחלק ממנו‬‫להיות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שאצלם הוא רואה‬ ‫לעורר‬ ‫למצוא כדי‬ ‫עובדי ה'‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫צריך‬ ‫כסף‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לעשות‬ ‫יוכלו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫והמטפלים‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬שיש‬ ‫שגדל"הבבית‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לכן ילד‬ ‫דיננו‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫שייצאועוד‬ ‫עוד‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אם האדם אומר כך‪ :‬יש דברים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬שמים‪ ,‬הם‬‫ברוחניות‪,‬יראת‬ ‫להצליחענינים של‬ ‫כלי‪‬כל מיני‬‫בו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫פשוטים‪.‬‬ ‫כדברים‬ ‫אצלו‬ ‫נעשים‬ ‫שאני יכול לעשות עם פחות חושים‪ .‬הוא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫רושם הערה קטנה‪ :‬בדבר הזה הורדתי אחד‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫המלחמה על החושים‬ ‫בהירות‪.‬זה‪ .‬אינני צריך‬ ‫יותר גשמי‬ ‫לקבל דבר‬ ‫כדי‬ ‫מהחושים‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לעשותו עד הסוף‪ .‬מה שקורה הוא שאם‬ ‫בוודאי צריך להוסיף שכך הוא לצד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫כלומר‪,‬בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫חושים אניברוחניות ומוריד‬ ‫מה‬ ‫מוסיף‬ ‫אתה‬ ‫שהדברים‬ ‫כשעושים‬ ‫השני‪,‬‬ ‫חושים מגשמיות‪ ,‬הדברים הרוחניים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‪ ,‬זה יעבוד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פחות חושים‬ ‫לשער עם‬ ‫הלבבות‬ ‫הגשמיים יהיו‬ ‫היא‪ :.‬דבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫יתקטנו‬‫הגשמיים בה‬ ‫והדברים‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫יתגדלו‬ ‫השאלה‬ ‫של הדור‬ ‫וכמה‬ ‫התאוותכמה‬ ‫עניןנחו‪ ‬פי‬ ‫הכיוונים‪ .‬כל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשניעבודת ה'‬‫של‬ ‫זיע"א‬ ‫מרוז'ין‬ ‫הרה"ק‬ ‫שיקרה‪.‬‬ ‫מה‬ ‫זה‬ ‫פלאי‪.‬‬ ‫אותן‬ ‫לעשות‬ ‫איך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לראות‬ ‫הכל‬ ‫הוא‬ ‫האחרון‬ ‫אמר‪ :‬חמימות לדבר מצוה‪ ,‬גורמת‬ ‫יותר חושיות‪ .‬כל התאוות הרי קיימות היו‬ ‫לקרירות בדבר עבירה‪ ,‬וכן להיפך‪ .‬הן‬ ‫גם בעבר‪ .‬העולם הוא אותו עולם‪ .‬לא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫להתנתק לגמרי מכסף זה‪ .‬היה לו חשש‬ ‫רואים זאת בחוש ממש‪ .‬אבל זהו המלחמה‬ ‫נורא אולי הכרטיס שלה יזכה‪.‬‬ ‫הקיימת בדורנו‪ .‬מדובר במלחמת חרמה‪ .‬כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פיתוחי הטכנולוגיה‪ .‬מה הם רוצים? הם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחר כך הסביר שירא היה מהעשירות‪,‬‬ ‫כי עשירות פירושה להיות שליח‪ ,‬כמו‬ ‫חורשים מזימות איך האדם העוסק בתאוות‬ ‫יכול לחוות אותן יותר חזק‪ .‬שהצבעים יהיו‬ ‫שכתוב בחובת הלבבות שהכסף אינו של‬ ‫יותר חדים והחושים יתפעלו יותר‪ .‬האדם‬ ‫הי"ומופקד לחלקו לעניים‪,‬‬ ‫ומשפחתורק‬ ‫העשיר‪ ,‬והוא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫בדברי‬ ‫לזכות‬ ‫שואל‪ :‬הלא מדוברלזכות‬ ‫ובטחון שמא יהיה עני שלא יידע עליו‬ ‫וירא היה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫והתשובה היא שזה מה שגורם פטרון‬ ‫שהדברים‬ ‫יהיה ילד שצריך לשכור לו מלמד‬ ‫ובטחו‪‬‬‫ושמא‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫האמיתיים יתקטנו‪.‬‬ ‫ואיך יידע‪ .‬היה לו פחד נורא שמא לא יוכל‬ ‫לעמוד בנסיונותיו‪.‬‬ ‫האשלייה של עולם הפרסום‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וכך הוא באופנים שונים‪.‬‬ ‫הי"ואחד‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫באופן‬ ‫חנני' יו"ט זהו‬ ‫ליפא‬ ‫תחשוב‬ ‫זה‪ .‬הר"ר‬ ‫כל עולם הפרסום בנוי על‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אפשר עוד היום לראות מאות או אלפי‬ ‫על מי שתולה מודעה פשוטה קטנה בלוח‬ ‫יהודים שמציעים להם יותר גשמיות‪ ,‬אפילו‬ ‫המודעות בבית הכנסת שהוא מוכר חפץ‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫רק דירה יותר גדולה‪ ,‬ומגיבים בפשטות‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫מסוים‪ .‬הוא יכול לחכות שיתקשרו אליו‪.‬‬ ‫טהורה‪ :‬לא מבין מה אני צריך את זה‪ .‬הם‬ ‫למה צריכה המודעה להיות מהרצפה ועד‬ ‫כבר שקועים ברוחניות וכבר התרגלו למעט‬ ‫התקרה עם כל הצבעים ושתשתנה מדי‬ ‫הדברים שגורמים להם לחוסר נוחות בעולם‬ ‫שבוע? מה הפשט בזה? הפשט מאוד פשוט‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הזה ואינם רואים בהם חשיבות‪ ,‬ולכן אינם‬ ‫אני צריך לקנות את לב האדם‪ .‬אם סתם‬ ‫מבינים למה לנסות לשפר אותם‪ .‬הם‬ ‫הוא‬ ‫וגבינה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע לחם‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מוכר‬ ‫נחיצותלו שאני‬ ‫אומר‬ ‫יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אבל כך‪.‬‬ ‫יותר טוב‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫יאמר‪ :‬אני יכול להסתדר בלי לחם וגבינה‪ .‬אי‪‬‬ ‫אומרים‪ :‬הרבה‬ ‫אני אוכל דברים אחרים‪ ,‬מה הבעיה? אני אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬להתקין לו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול כשרצו‬ ‫נחו‪ ‬זצ"ל‬ ‫קנייבסקי‬‫שהוא‬‫הגר"ח‬ ‫צריך לשכנע אותו שאינו יכול להסתדר בלי מכפי‬ ‫מזגן‪ ,‬לא רצה בשום אופן‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשראה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לחם וגבינה‪ .‬לחם וגבינה הם כל אהחיים הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫שהוא יכול ללמוד עם יותר ריכוז‪ ,‬הוא שינה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫שלך‪ .‬הם אלה שנותנים לך פחמימה וחלבון להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫את דעתו‪ ,‬כי אמר‪ :‬עכשיו אני מבין שאינכם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כמה זה חשוב‪,‬‬ ‫לספר לובכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינואני חייב‬ ‫כ‪‬בריאים‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫נוח‪,‬ג‪‬אלאשאי‪‬‬ ‫לעזור לי‬ ‫יותרמה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לעשות לי‬ ‫להצליח‬ ‫רוצים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫שיסכים לקנות אותם‪ ,‬ואז יאמר‪ :‬ללמוד‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫עד‬ ‫בה'‪.‬‬‫לבטוחדמי‪.‬‬ ‫ברוחניותואםבלי‬ ‫כן שפיר‬ ‫יותר ריכוז‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫עם החברותא? או שכן או שלא‪ .‬לחם כלל‬ ‫ללמוד עם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫וגבינה? ‪ -‬עליהם אי אפשר לוותר‪ .‬הם הרי כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬כדאי לאדם להשקיע יותר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫העיקר‪.‬‬ ‫בטרקלין‪ ,‬להחשיב ולהגדיל בעיניו את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הטרקלין‪ ,‬ולהקטין יותר ויותר את‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫מדוע להפוך את הפרוזדור לטרקלין?‬ ‫הפרוזדור‪ ,‬כי הכאבים של האדם כשמרגיש‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהעולם הזה הוא טרקלין‪ ,‬הוא אלף פעמים‬ ‫לסיום‪ ,‬מספרים שהגה"צ רבי ישראל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫עם שלוש העצות‬ ‫ככה‪ .‬כשהאדם מה‬ ‫עובד אני‬ ‫בעל קנתה‬ ‫שאשתו‬‫פעםרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו שמע‬ ‫כבר‬ ‫סלנטר זצ"ל‬ ‫האלה‪ ,‬נושא הזמן‪ ,‬נושא הבהירות‪ ,‬ונושא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫על כך‪ .‬יש‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הקפיד‬ ‫לשערומאוד‬ ‫הלבבות לוטו‬ ‫כרטיס‬ ‫היא‪:‬המבט‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה את‬ ‫לדו‪‬לקבל‬ ‫שצרי‪ ‬יכול‬ ‫החושי‪ ,‬הוא‬ ‫הציור‬ ‫השאלה‬ ‫בפניהם‪:‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫ואמר‬ ‫הבטחו‪ ‬עדים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שהעמיד שני‬ ‫אומרים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הזה‬ ‫בעולם‬ ‫החיים‬ ‫את‬ ‫ולחיות‬ ‫הנכון‬ ‫ובפירותיהם‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בנכסייך‬ ‫לי‬ ‫אין‬ ‫ודברים‬ ‫דין‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫ובפירות פירותיהם עד עולם‪ .‬הוא רצה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון תש"פ‬ ‫אמונה‬ ‫ח' כסלו‬ ‫מדורויצא‬ ‫ערש"קפטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חובת הידיעה בעת הנסיון שאין הקב"ה בא לרחק‬ ‫לקרב‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫אלאהרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כשיש לו לאדם איזה חסרון‪ ,‬יש שהוא‬ ‫ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה‬ ‫'תשפ"ב או ריחקו‬ ‫שכחה ממנו‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫שהקב"האייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מרגיש‬ ‫אליה‬ ‫ויּשׁמע ֵ ֶ ָ‬ ‫רחל ַ ִ ְ ַ‬‫אלקים ֶאת ָ ֵ‬ ‫ַויּזכּר ֱ ִֹ‬ ‫ְִ ֹ‬ ‫והשליכו מפניו‪ .‬האדם אומר‪" :‬הרי חז"ל‬ ‫רחמהּ )ל‪ ,‬כב(‪ .‬האוה"ח‬ ‫ויּפתּח ֶאת ַ ְ ָ‬ ‫א‪-‬להים ַ ִ ְ ַ‬ ‫ֱ ִֹ‬ ‫אמרו הרואה יסורים באים עליו יפשפש‬ ‫הק' עמד על כפל הלשון ויזכור וישמע‪ ,‬וכתב‬ ‫במעשיו‪ .‬אם כן בוודאי זה מוכיח שעשיתי‬ ‫ליישב על‪-‬פי יסוד נפלא‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬מגיד‬ ‫עוולה‪ ,‬ואם מדובר בצרה גדולה‪ ,‬הרי‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הכתוב כי הגם שעלה זכרונה לפניו‪ ,‬עוד‬ ‫האד‪‬שאיני‬ ‫ואם א‪‬‬ ‫אני רואה‬ ‫שעשיתי עוולה גדולה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬אליה וגו'‪.‬‬ ‫כאומרו וישמע‬ ‫לתפילה בנוגע‬ ‫הוצרכההבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותרמהנחו‪‬‬ ‫שעשיתי‪,‬‬ ‫אבל כל‬ ‫על אף‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מתחמק ממנה‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שאין הקב"ה‬ ‫גדולהמול‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫העוולהכראוי‬ ‫כנראהלבטוח‬‫יסוד הדבר הוא שכאשר הקב"ה רוצה אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫הקב"ה‬ ‫אין‬ ‫ובוודאי‬ ‫עלי‪,‬‬ ‫להסתכל‬ ‫רוצה‬ ‫לשלוח ישועה לאדם‪ ,‬זה נעשה על‪-‬ידי שני מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אומר לו‬ ‫הרי לו"‪.‬‬ ‫נוגעת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מצבי ש‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬ואין‬ ‫מתעניין בי‬ ‫חלקים‪ .‬האחד הוא שזכרונו עולה אלפניו הסיבה‬ ‫האוה"ח הק'‪" :‬דע לך שהמחשבות האלה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫לטובה‪ ,‬היינו שהוא מרגיש בצערו כדאיתא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ודומיהן נובעות מטעות‪ ,‬כי עוד לפני‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫"בשעה שאדם‬ ‫להשתמשמ"ה(‪:‬בכל‬ ‫עלינו)סנהדרין פ"ו‬ ‫כ‪‬במשנה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מצטער שכינה מה הלשון אומרת? כביכול להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫שהתפללת ועוד לפני שאי מי התפלל עליך‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מצבך"‪.‬‬ ‫בלי את‬ ‫ברוחניותומכיר‬ ‫הצלחהזוכר אותך‬ ‫קלני מראשי קלני מזרועי"‪ .‬אך בזה לא די‪ ,‬כלל‬ ‫הקב"ה כבר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אלא האדם צריך להתפלל וכשהקב"ה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' העניך מאלכסנדר זיע"א‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שומע את תפילתו‪ ,‬אז באה הישועה‪.‬‬ ‫אמר )חשבה לטובה(‪ :‬האדם צריך להתחזק‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫עם הידיעה שאין רוצים מן השמים לרחק‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬יודיע הכתוב‬ ‫האוה"חאותנו‬ ‫הק'‪ :‬עוד‬ ‫מלמדת‬ ‫וממשיך‬ ‫התורה‬ ‫תיתי? הרי הם בני‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יהודי‪.‬יותר‬ ‫מהיכי‬ ‫שום לקבל‬‫כי ה' זוכר את חסידיו מבלי שיצעקו אליו‪ .‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אברהם יצחק ויעקב ורוצים לקרבם! לא‬ ‫לזה אמר ויזכור וגו'‪ ,‬ואחר כך וישמע וגו'‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כמי שחושב שבעת נפילתו מרחקים אותו‪.‬‬ ‫בעלזכרונה‬ ‫רבינועלה‬ ‫שקודם בהקדמת‬ ‫שהתפללה‪,‬‬ ‫כבר למדנו‬ ‫לומר‬ ‫מה אני‬ ‫אדרבה! הקב"ה אוהב אותך ומחכה‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבותיתברך‪.‬‬‫לפניו‬ ‫אליו‪.‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שתשוב‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫זכור אזכרנו עוד‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מעשה אבות ואמהות סימן לבנים‬ ‫הנה פירוש זה השני בוודאי אינו סותר‬ ‫הנה רחל אמנו יכולה היתה לחשוב את‬ ‫את הראשון אלא משלימו‪ ,‬וכפי שנבאר‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫עצמי"‪ .‬כשהאדם שרוי בעצבות הוא אינו‬ ‫הגרוע ביותר‪ .‬אנו לא יודעים בימינו מה‬ ‫יכול אפילו לעשות חשבון הנפש‪ .‬דבר‬ ‫המשמעות של שתי נשים צרות זו לזו‪ ,‬אשר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ראשון צריך האדם לדעת ‪" -‬יש חשבון‪ ,‬זה‬ ‫האחת יולדת בן אחר בן והשניה אפס‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לטובה‪ ,‬ואני מאמין בהקב"ה שהוא יודע‬ ‫מה הוא עושה‪ .‬אני בן אברהם יצחק ויעקב‪,‬‬ ‫הדוגמא הקרובה ביותר בימינו היא של שתי‬ ‫אחיות או שתי אחיות תאומות‪ ,‬אך‬ ‫וכשם שניסה את האבות והאמהות‪ ,‬כך הוא‬ ‫כשמדובר בשתי נשים לאותו בעל‪ ,‬בוודאי‬ ‫הי"ומודה לו על זה שהוא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מנסה אותי‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ואני‬ ‫אליעזר בן‬ ‫היו‬ ‫הר"ר כאן‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות והרי‬ ‫לזכות‬ ‫מדובר בצער עמוק בהרבה‪.‬‬ ‫אותי‪ ,‬אני מודה לו על הקרבה"‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מנסה‬ ‫פטרוןנשים‬ ‫גם וגם‪ ,‬גם שתי אחיות וגם שתי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מחלקה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לבעל אחד‪ ,‬ובעוד לאה ילדה יותר‬ ‫הרמב"ן כתב שחיבתו של אברהם לא‬ ‫בין הנשים‪ ,‬רחל היתה חשוכת בנים‪ .‬בוודאי‬ ‫היתה בגלל שקיים את כל התורה כולה‪,‬‬ ‫היתה רחל יכולה להרגיש‪" :‬כזו עוולה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שהרי בכל הדורות היו אנשים שקיימו את‬ ‫גדולה עשיתי?! מרשעת גדולה כל‪-‬כך אני?!‬ ‫ובמה נתייחד הוא‪ ,‬אלא‬ ‫ראטה‬ ‫כולה‬‫התורההי"ו‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫חנני' כל‬ ‫שבגללו"ראני‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫איזה דבר יכול הייתי לעשות‬ ‫חיבתו היתה לפני המקום לפי שעמד‬ ‫מקבלת כזו מכה‪ .‬הקב"ה לא מסתכל עלי‬ ‫אברהם נבעה‬ ‫הקרבה של‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫נסיונות‪ .‬אייר ה‬ ‫)בחו"ל בעשרה‬ ‫אחד‪ ,‬ואני‬ ‫ועודבמדבר‬ ‫שלישי אחד‬ ‫פרשת‬ ‫יולדת עוד‬ ‫כלל‪ .‬לאה יו‪‬‬ ‫רק מהעמידה בנסיונותיו‪ .‬הקב"ה לא נתן לו‬ ‫כאילו איני קיימת"‪.‬‬ ‫בנים עד מאה שנה‪ ,‬והוא עמד בנסיונו‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי שהאמין בהקב"ה שיש חשבון‬ ‫על זה אמר הרה"ק מאלכסנדר שכל‬ ‫בדבר ואין חשבון זה ידוע לו‪.‬‬ ‫ולומר‪:‬‬ ‫יהודי יכול להסתכל על עצמו‬ ‫הקב"ה אהב את האמהות או לא? הקב"ה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫צדיקים חשוכי בנים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אהב את האבות או לא? הקב"ה בוודאי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אהב אותם‪ ,‬ואעפ"כ נתן להם נסיונות‪,‬‬ ‫לבנים בגלל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לא זכו‬ ‫דברי‪‬‬ ‫צדיקיםמול‬ ‫לבטוחכמהכראוי‬‫אי‪‬ראו נא‬ ‫דברי‪‬כך איתא‬ ‫נשמתם‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫ריחוק‪ .‬טעות‬ ‫נעסוקעלהפע‪‬‬ ‫שבועותמורים‬ ‫לכבוד‬ ‫והנסיונות אינם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שלמות מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי היתה‬ ‫שזו‬ ‫הרי עוד‬ ‫ריחוק‪.‬‬ ‫מורים על‬ ‫בנוגעשהם‬ ‫לחשוב‬ ‫היא‬ ‫בספרים שיש שזוהי שלמות הנשמה‪ .‬יתכן‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לפני שהתפללת‪ ,‬בעצם זה שיש אחדאמבני הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שיש צער‪ ,‬אבל זה לא ריחוק‪ .‬צריך להבין‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שנשמת‬ ‫משהוא‬ ‫דברים יותר‬ ‫שונים‪ .‬יש‬ ‫ברוחניות‬‫להצליח בשני‬ ‫שמדובר‬ ‫אברהם יצחק ויעקב שמתמודד עם איזה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫דווקא‪ .‬מה‬ ‫חסרון‪ ,‬הקב"ה יודע ומרגיש בצערו וקרוב‬ ‫שאי‪‬מביאה‬‫באופןג‪‬שאינה‬ ‫בגשמיות‬ ‫נשלמת‬ ‫להצליח‬ ‫האדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מתמהמהרחמי‪‬‬ ‫כדי לעורר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫איננו בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫להשלים את‬ ‫לנו שהוא‬ ‫שניתנו ומה‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫חשבונות‬ ‫יודעים‬ ‫הצלחהבעולם‪.‬‬ ‫כלל תולדות‬ ‫עוד‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬היא‬ ‫הסיבה‬ ‫הקב"ה‬ ‫סיבה‪.‬אכ‪‬‬ ‫לפעמים‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננולכך‬ ‫שייצא‬ ‫חסרונו‪ ,‬יש‬ ‫עצמכם! כל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הגעו של‬ ‫ההצלחהלא ריחוק‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫שמים‪ ,‬אבל זה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לתפילתן של‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שהקב"ה מתאוה‬‫מפני להצליח‬‫כלי‪‬‬ ‫בנים‪,‬‬ ‫בלי‬ ‫העולם‬ ‫מן‬ ‫שנסתלקו‬ ‫הצדיקים‬ ‫צדיקים‪ ,‬ולפעמים הסיבה היא מפני שכך מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫היעלה על הדעת שהיה זה ריחוק מחמת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נשמתו משתלמת‪ .‬אבל הקרבה שהיתה נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫עונש?! צריך לדעת שיש חשבונות על‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫להקב"ה עם האבות והאמהות נבעה מכך כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫חשבונות ואינם ידועים לנו‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהאמינו בהקב"ה שיודע מה הוא עושה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מכתב מיהודי שכבר‬ ‫לאחרונה ראיתימה אני‬ ‫עברו שנים רבות מחתונתו וטרם זכה‬ ‫לבטחון‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מפריע‬ ‫שבנוגע‬ ‫לשעראשמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הרגשת‬ ‫הלבבות‬ ‫הקב"ה‬ ‫אי‪‬‬ ‫יתכןבהשאין‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שצרי‪"‬איך‬ ‫לדו‪‬‬ ‫ושם שאל‪:‬‬ ‫לבנים‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫בהקב"ה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫אמון‬ ‫לתת פי‬ ‫יכולנחו‪‬‬ ‫האדם אינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של אכן‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫לתקן?"‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫הוא‬ ‫מה‬ ‫לאדם‬ ‫אומר‬ ‫כאשר‬ ‫בו‬ ‫ולבטוח‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫עושה‬ ‫הוא‬ ‫מה‬ ‫יודע‬ ‫שהוא‬ ‫מאמינים אנו תמיד שא‪-‬ל אמונה ואין עוול‬ ‫הוא סבור שהוא הביא זאת על עצמו ‪" -‬אני‬ ‫צדיק וישר הוא‪ .‬יש מושג של צער‪ ,‬אבל‬ ‫אשם‪ ,‬אני עשיתי עוול והבאתי זאת על‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫מנשה ורבשקה‪ .‬לכן לא עשה יצחק שום‬ ‫צריך לזכור תמיד שזה אינו מוכרח להיות‬ ‫פעולה כדי להנשא אלא מסר הכל להשגחה‬ ‫סטירה‪ ,‬כי חשבונות רבים אחרים יש‪ .‬ואף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫באמרו מה שיהיה יהיה‪ .‬ואפילו לאחר‬ ‫אם נניח שזה הגיע מחמת עבירה‪ ,‬עדיין לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהביא לו אליעזר בשליחות אברהם את‬ ‫רבקה לאשה ונשא אותה‪ ,‬לא התפלל‬ ‫נכון להסתכל על זה כעל ריחוק‪ .‬וזה מה‬ ‫שהאוה"ח הק' אומר בפירוש הראשון‪ .‬תמיד‬ ‫שיוולדו לו בנים‪ ,‬כי אמר‪" :‬אם אין בנים‬ ‫הקב"ה מכיר בצער האדם ומרגיש בו‪ ,‬כי‬ ‫הטבע‪ ,‬למה אתפלל על כך‪,‬‬ ‫בדרך הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫נולדים לי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫יצחק‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫אברהם‬ ‫לזכות‬ ‫כך הקב"ה אוהב את בני‬ ‫ובטחוןאני להביא עלי את הצרה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫המחויב‬ ‫פטרון זהו‬ ‫ויעקב בכל מצב שהם נמצאים‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬מה עשה אברהם כדי להראות לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בידיים?!"‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬נאמר‬ ‫החשבון הראשון שצריך לדעת‪ ,‬ולכן‬ ‫שאינו נוהג נכון? הוא הלך והתחתן עם‬ ‫ויזכור אלוקים את רחל‪ .‬הקב"ה אתך בכל‬ ‫קטורה והביא את בני קטורה לעולם ‪ -‬זמרן‪,‬‬ ‫עת‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יקשן וכו'‪ .‬ואז ראה יצחק ותהה מה יש לו‬ ‫ראטה כאלה לעולם? והבין‬ ‫לאביליפא הי"ו‬ ‫מהבאת בנים‬ ‫"ר חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מעשים‬ ‫תולדותיהם של צדיקים‬ ‫שהוא עושה כן מפני שזהו רצון ה'‪ .‬עכשיו‬ ‫טובים‬ ‫בנים כאלה‪.‬‬ ‫אייר הלעולם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫רוצהכ"גשיביא‬ ‫)בחו"ל הקב"ה‬ ‫פרשתאתבמדבר‬ ‫התקופות‬ ‫האדם‬ ‫שלישי‬ ‫אכן אםיו‪‬ינצל‬ ‫הלך יצחק והתפלל והביא את יעקב ועשו‬ ‫הקשות האלה להתחזק באמונה‪ ,‬יראה‬ ‫לעולם‪ .‬זהו ויוסף אברהם‪ .‬לאחר שיצחק‬ ‫שיקבל הרבה מעבר לתולדות גשמיים ‪-‬‬ ‫נשא את רבקה לאשה‪ ,‬הוסיף אברהם ולקח‬ ‫"תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"‪.‬‬ ‫את קטורה שהיא הגר‪ ,‬והכל כדי להראות‬ ‫כשהאדם אומר במצבים כאלה ‪" -‬אני יודע‬ ‫מקום‬ ‫של‬ ‫–‬ ‫שהקב"ה עושה זאת והוא מכיר בצערי הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בחשבונות‬ ‫להתערב‬ ‫לו‬ ‫שאין‬ ‫לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעעושה‬‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫נחיצותיודע מה‬ ‫לך‪.‬נחו‪ ‬לדעת‬ ‫למה‬ ‫יותר‬ ‫דרחמנא‬ ‫אבל‬ ‫בהדי כבשי‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫‪-‬אי‪‬‬ ‫דאי‬ ‫והוא בוו‬ ‫והוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להשלמת‬ ‫מכל‬ ‫יותר‬ ‫פועל‬ ‫הוא‬ ‫"‪,‬‬ ‫לי‬ ‫מטיב‬ ‫דברי‪ ‬שהאדם‬ ‫הדבר מול‬ ‫הוא שהגם‬ ‫יסודכראוי‬‫לבטוח‬‫אי‪‬עכ"פ‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫לפנינעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫ואח"כ מגיע‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫וזה עוד‬ ‫נפשו‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אותודברי‪‬‬ ‫ומרגיש בצערו‬ ‫זוכרמול‬‫שהקב"הנחו‪‬‬ ‫מאמין שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫חלק התפילה‪ .‬האדם מחויב להתפלל הגם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬צריך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אליו‪ ,‬הוא‬ ‫שהתפלל שהרי‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהלפני‬ ‫עוד‬ ‫לרוחניותא‪,‬רוצה‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬כי הקב"ה‬ ‫הכל‪,‬‬ ‫יודע יו‪‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫שיעסוק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר רוצה‬ ‫משהוא‬ ‫להצליח אליו‪ ,‬כי‬ ‫ברוחניותהקב"ה‬ ‫להתפלל‬ ‫השפע‬ ‫את‬ ‫ויביא‬ ‫עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬‫אליו‬ ‫יפנה‬ ‫כ‪‬שהנברא‬ ‫בהשתדלות של תפילה שהיא ההשתדלות‬ ‫לעולם על‪-‬ידי התפילה‪ .‬וזהו הפירוש להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫האמיתית‪ ,‬ואחרי שיתפלל‪ ,‬יאמר‪" :‬מה שה'‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫הראשון של האוה"ח הק'‪.‬‬ ‫עושה‪ ,‬הכל לטובה"‪ ,‬שהרי אינו יודע‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שמים‪ .‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫חשבונות‬ ‫אשהנפלאי‪‬‬ ‫ויקחכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח אברהם‬ ‫כלי‪ ‬ויוסף‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כשאנו מסתכלים על האבות הקדושים‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד נפלא‬ ‫ועלינו‬ ‫כותב דבר‬ ‫תמיד‪ ,‬זצ"ל‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מהר"ש קלוגר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אנו יכולים להוציא את הכלל הזה‪ :‬עקרות‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫פרשת חיי שרה(‬ ‫בביאור מלמדת‬ ‫הפסוק )סוף‬ ‫התורה‬ ‫בלתיבהירות‪.‬‬ ‫ראויים אינם מורים על‬ ‫בניםיותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫והולדת‬ ‫אברהם ויקח אשה ושמה קטורה"‪.‬‬‫"ויוסף אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ריחוק‪ .‬לולא דברי האוה"ח הק'‪ ,‬לא היינו‬ ‫הוא מחשב שבאותה עת שרה לא היתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מהאבות הקדושים‬ ‫חיזוק‬ ‫מה אני‬ ‫לקחת‬ ‫סבורים‬ ‫בעלמה זה‬ ‫רבינו‬ ‫שואל‬ ‫בהקדמתהוא‬ ‫למדנוולפי זה‬ ‫כברבחיים‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫שהשגתם היתה גדולה מהשגתנו מאה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעעל אשתו‪.‬‬ ‫שמשמע הבטחו‪‬‬ ‫שהוסיף אשה‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫ויוסף‪,‬‬ ‫אומר לנו‬ ‫אי‪‬‬ ‫הק' היא‪:‬‬ ‫האוה"ח בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫ויותר‪ .‬אך‬ ‫השאלה‬ ‫מונים‬ ‫לא רצה‬ ‫וכמה‬ ‫שיצחקכמה‬ ‫הבטחו‪‬פלא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הגר"ש והוא‬ ‫עבודת ה'‬‫מבאר‬ ‫של‬ ‫‪-‬‬ ‫להתחזק‬ ‫כדי‬ ‫זה‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫מספרת‬ ‫שהתורה‬ ‫שייצא‬ ‫קדשו‬ ‫ברוח‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫ידע‬ ‫כי‬ ‫אשה‬ ‫לשאת‬ ‫יודיע הכתוב כי זוכר ה' את חסידיו לפני‬ ‫ממנו עשו‪ ,‬בדומה לחזקיהו שלא עסק‬ ‫שיצעקו אליו‪ .‬שתדע עד כמה הקב"ה אוהב‬ ‫בפריה ורביה משום שצפה שייצאו ממנו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫על ריחוק אינו מורה בשום אופן‪ ,‬וכשתדע‬ ‫אותך‪ ,‬שתדע עד כמה הוא מכיר בצערך‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬תוכל להתקרב אל ה'‪ .‬הרי תכלית‬ ‫שתדע שיחד עם כן אתה צריך להמשיך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הנסיון אינה להרחיק את האדם מה'‪ ,‬אלא‬ ‫לעסוק בתפילה מתוך אמונה ובטחון‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לקרבו אליו יותר ויותר‪.‬‬ ‫ותדע שאינך יודע חשבונות שמים‪ ,‬אבל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫י"זובטחון‬ ‫כסלו תשפ"ד‬ ‫אמונה‬ ‫מדורויצא‬ ‫פטרון‬ ‫פרשת‬ ‫ליל שישי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫החיים הם כמו רכבת הרים ‪ -‬שב ותהנה!‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כסף יבקשו ממנו‪ ,‬ויצא לדרך‪ .‬ומה נעשה‬ ‫מדריך לאנשים השרויים בגלות‬ ‫עם הכסף? אליפז גזלו ממנו והוא נותר בלי‬ ‫הקב"ה‪ :‬אין לך‬‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫אמר לו‬ ‫כ"ג ואז‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לפורטה‪.‬‬ ‫פרשת ויצא מרישא עד גמירא היא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל פרוטה‬ ‫שולחן ערוך שלם המלמד אותנו כיצד‬ ‫מה לדאוג‪ ,‬אני אספק לך כל צרכיך‪.‬‬ ‫עובדים את ה' כשנמצאים בגלות והשכינה‬ ‫וכשהגיע לבית לבן ורצה לישא את בתו‪,‬‬ ‫באתכסיא‪ .‬בבאר מים חיים כתב שהבטחתו‬ ‫שאל אותו לבן‪ :‬מה אתה נותן? וכשיעקב‬ ‫של ה' ליעקב "הנה אנכי עמך ושמרתיך‬ ‫השיב לו שאין לו מה לתת‪ ,‬אמר לו לבן‪:‬‬ ‫יודע‬ ‫שנים‪.‬האד‪‬‬ ‫הנה דבר‬ ‫תמיד –‬ ‫שבע א‪‬‬ ‫מועילאצלי‬ ‫הבטחו‪‬תעבוד‬ ‫אם כן‬ ‫בכל אשר תלך" )ויצא כח‪ ,‬טו( היא התשובה‬ ‫באיזה‬ ‫משנהרוחניי‪‬‬ ‫בגלות‪ .‬לא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫מי שנמצא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לכל‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫באדם כאב‬ ‫אבללעורר‬‫בו‪ .‬כדי‬ ‫להשתמש‬ ‫בוודאי‬ ‫אי‪ ‬יש בו‬‫כזה‬ ‫מצב אתה נמצא ‪ -‬אני אתך‪ .‬הוא כותב שם‬ ‫כסף ולולא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול של‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי צרור‬ ‫היה בידי‬ ‫גדול‪ .‬הן‬ ‫לבטוח‬ ‫שאפילו המדוכא ביסורים‪ ,‬אם הוא זוכר אי‪‬‬ ‫לחסוך‬ ‫הייתי‬ ‫יכול‬ ‫‪-‬‬ ‫ממני‬ ‫שגזלו‬ ‫אליפז‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שה' נמצא עמו‪ ,‬זה גופא נחמתו הגדולה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שבע שנים של עבודה‪ .‬אך יעקב ראה שכך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ביותר‪ ,‬כי אם ה' עמו‪ ,‬מה חסר לו‪,‬א הרי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫סיבב הקב"ה וקיבל על עצמו לעבוד שבע‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הכל אתו‪.‬‬ ‫משהואמנסים‬ ‫יותראבל אם‬ ‫בקלות‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫זה נאמר‬ ‫להצליח‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬כמה‬ ‫ג‪ ‬אחרי‬ ‫פשוט‬‫אדם מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחאת זה‪,‬‬ ‫לדמיין‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬נחשפים‬ ‫לעוררהפרשה‪,‬‬ ‫אכן לנו כדי‬ ‫כשעוברים על‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח כבר‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שנכפתה עליו‬ ‫הצלחה עבודה‬ ‫שבועות של‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬שהם‬ ‫הקב"ה‬ ‫נראה‬ ‫אכ‪ ‬היה‬ ‫רביםלטובה‪.‬‬ ‫שבתחילה‬ ‫למצביםדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫הרוחנית הואשלצריך היה‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה לגמרי‪ ,‬וכן‬‫מרגיש מפורק‬ ‫עומדים לרעתו של יעקב אבינו‪ ,‬ואח"כ כל‬ ‫לבטוחהשני‪,‬‬ ‫הגיע הנסיון‬ ‫עלשנים‪ ,‬ואז‬ ‫מיוסדתשבע‬ ‫לעבוד‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫ללמד למי‬ ‫זה בא‬ ‫לטובתו‪ .‬והרי‬ ‫כאשר לבן רימה אותו ואמר לו שיצטרך‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫שהם תמיד‪,‬‬ ‫נתברר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שנמצא בגלות שבתחילה הוא עושה את נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לעבוד עוד שבע שנים עבור רחל כי אינו‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫המוטל עליו אע"פ שנדמה לו שהכל‬ ‫יכול לתת לו את הצעירה לפני הבכירה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מתמוטט‪ ,‬ובסוף הוא רואה שכבר מתחילה‬ ‫שני‬ ‫בגלל‬ ‫הסתבך‬ ‫הוא‬ ‫התחתונה‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בשורה‬ ‫רבינו בעל חובת‬‫עמך'‪.‬‬ ‫'הנה אנכי‬ ‫בהקדמת‬ ‫נתקיים בו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניעוול והתרחק מן‬ ‫מה לו‬ ‫אנשים רשעים שעשו‬ ‫התכלית שלמענה הגיע לבית לבן שהיא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫העוולות שהובילו אל התכלית‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שבטי י‪-‬ה‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫להעמיד‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫כדלהלן‪ :‬יעקב‬ ‫מהדברים הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫והנה אחד‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫אך מה אנו יודעים? אנו יודעים רחל‬ ‫אבינו נצטווה ללכת לחרן לישא אשה‪ .‬לקח‬ ‫היתה עקרה ויעקב לא היה יכול להוליד‬ ‫יעקב צרור של כסף‪ ,‬שהרי אינו יודע כמה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לשאת את נשותיהם בדרך קלה ומהירה‪ ,‬אך‬ ‫ממנה את השבטים‪ ,‬ואף לשני השבטים‬ ‫לא כן יעקב‪ ,‬כי עבודתו היתה לתקן את‬ ‫שילדה רחל‪ ,‬לא זכתה להם רק על‪-‬ידי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫העוה"ז‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬היו כל חייו צריכים‬ ‫שוויתרה לאחותה ומסרה לה את הסימנים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להתנהל באופן זה‪ .‬נישואיו צריכים‬ ‫להתהוות באופן זה‪ ,‬בניו צריכים להיוולד‬ ‫ולולא לבן שרימה את יעקב‪ ,‬אף את שני‬ ‫אלה לא היתה יולדת‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬מן‬ ‫באופן זה‪ ,‬וכספו צריך להגיע אליו באופן‬ ‫השמים היה ידוע כמה שנים צריכה רחל‬ ‫צריך להגיע אליו בדרך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא הכל היה‬ ‫ב‪ ‬זה‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שאותן‬ ‫הר"ר‬ ‫ונמצאאליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להמתין עד ללידת הבנים‪,‬‬ ‫ואז התקיים בו )ויצא ל‪ ,‬מג(‪ :‬ויפרוץ‬ ‫ובטחון‬ ‫עקלתון‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫הניצוצות‪ ,‬הן‬ ‫שנים שעבד בהן והעלה את‬ ‫מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות‬ ‫האישובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬‫להמתין‪,‬‬‫פטרו‪‬‬‫שנים שבין כה וכה היה צריך‬ ‫ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים‪ .‬הכל היה‬ ‫ואפילו לא היה אליפז גוזל לו את כספו‪,‬‬ ‫לו‪ .‬היה לו י"ב שבטי י‪-‬ה‪ ,‬היה לו כסף‬ ‫שום דבר לא היה משתנה‪ ,‬כי עדיין היה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לרוב‪ ,‬והיו לו לנשים שתי האמהות‬ ‫צריך להעלות את הניצוצות ולהמתין כמה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫הקדושות רחל ולאה‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫צריך‬ ‫שהיההר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שהיה צריך להמתין‪ ,‬ומי‬ ‫להיוולד מלאה ‪ -‬היה נולד מלאה‪ ,‬ומי‬ ‫העוה"ז‪ ,‬והדבר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר האת‬ ‫כ"גלתקן‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הדרך‬ ‫זוהי‬ ‫במדבר נולד‬ ‫)בחו"ל‬ ‫פרשת ‪ -‬היה‬ ‫שלישי מרחל‬ ‫שהיה צריךיו‪‬להיוולד‬ ‫היחיד שעוזר לעבור אותה בלי להתפרק‪,‬‬ ‫מרחל‪ .‬הן תראה שיעקב אבינו ברח מלבן‬ ‫היא לזכור הבטחת ה'‪ :‬הנה אנכי עמך‬ ‫רק אחרי שגמר את כל העבודה שעשה עם‬ ‫ושמרתיך בכל אשר תלך‪ .‬הקב"ה אומר לו‬ ‫הצאן כמבואר בספרים וכבר היו לו כל‬ ‫לאדם‪ :‬דע לך שכל מה שקורה לך‪ ,‬הדברים‬ ‫השבטים חוץ מבנימין‪ ,‬כי רק אז היה מוכן‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬חלק‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫והירידות‪ ,‬הכל‬ ‫המשונים‪,‬מועיל‬ ‫הנפילות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעבור אל העבודה הבאה‪.‬‬ ‫לאיזו עיר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לדעת‬ ‫להגיענחו‪‬‬ ‫רוצה יותר‬ ‫שהאדם אבל‬ ‫מהדרך‪ .‬יש‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫הדרך‪ .‬הלה‬ ‫מורה לו‬ ‫היתה‬ ‫לא‬ ‫יעקב‬ ‫של‬ ‫סוף דבר‪ ,‬עבודתו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ומישהומול‬ ‫בית‪,‬כראוי‬ ‫אי‪‬לאיזה‬ ‫לבטוח‬ ‫או‬ ‫הולך והוא צועד אחריו‪ .‬בדרך הם עוברים‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דרך‬ ‫היתה‬ ‫לא‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫להיעשות‬‫לכבוד‬ ‫יכולה‬ ‫אחרת‪ .‬צריך היה להיות לאה‪ ,‬צריך היה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫דרך איזו חורשה‪ ,‬והאדם שואל את מורה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫צריך‪ ,‬היה‬ ‫להיות צאן‪,‬‬ ‫דרכו‪ :‬לאן אתה מוביל אותי? אני דורך כאן‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫היההדי‪‬‬‫צריךיו‪‬‬ ‫רחל‪,‬הוא‬ ‫להיות‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫על אבנים וענפים ומדי פעם אני צריך‬ ‫להצליח‬ ‫כי‬ ‫רמאות‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫היה‬ ‫וצריך‬ ‫המתנה‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מחייך אליו‬ ‫סבכי‪ .‬מה ג‪‬‬ ‫האילנות‪ .‬שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫להתכופף תחת‬ ‫למסור‬ ‫יכולה‬ ‫רחל‬ ‫היתה‬ ‫לא‬ ‫הרמאות‪,‬‬ ‫לולא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫את הסימנים ולא היו יכולים לצאת ממנו‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוחרוצה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אם אתה‬ ‫הדרך‪.‬בלי‬ ‫הצלחהלו‪ :‬זוהי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל ואומר‬ ‫הלה‬ ‫להגיע למחוז חפצך‪ ,‬אתה חייב לעבור דרך‬ ‫לנו‬ ‫דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫שייצא‬ ‫השבטים‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אל היעד‬ ‫תמיד‪,‬בדרך‬ ‫הקשיים‬ ‫ללמוד מה‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לאדם יש יעד שאליו הוא רוצה להגיע‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ערוך? סיפור‬ ‫שולחן‬‫אותנו‬ ‫מלמדת נקרא‬ ‫התורה‬ ‫האם אין זה‬ ‫בהירות‪.‬לו חשוך‪ ,‬והוא‬ ‫יותר נעשה‬ ‫בחייו‪,‬לקבל‬ ‫ופתאום‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪ .‬איך הקב"ה מתנהג עם האדם‬ ‫מלמדנו‬ ‫זה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מתחיל לצווח‪ :‬מה קורה פה? תכננתי‬ ‫כשהוא נמצא בגלות‪ .‬התורה אומרת‪ :‬הבה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני לאן אתה לוקח‬ ‫ילדים‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ולהוליד‬ ‫להתחתן‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫בהקדמתהתיקון‬ ‫למדנו‬ ‫איך נעשה‬ ‫כבר‬ ‫ואסביר לך‬ ‫אותי כאן? ומן השמים משיבים לו‪ :‬זוהי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאותך‪ ,‬תבין‬ ‫הבטחו‪ ‬רימה‬ ‫אתהלשער‬ ‫רואה שפלוני‬ ‫הלבבות‬ ‫אם‬ ‫השחיל‬ ‫אי‪‬‬ ‫פלוני‬ ‫היא‪:‬‬ ‫עוול‪,‬בה‬ ‫שצרי‪‬לךלדו‪‬‬ ‫פלוני עשה‬ ‫השאלה‬‫הדרך‪.‬‬ ‫כמה הכסף‬ ‫וכמה‬ ‫פי‪ .‬לא‬ ‫לתכליתך‬ ‫אתהה'מתקרב‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫שבזה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫עליך‬ ‫דיבר‬ ‫פלוני‬ ‫רצית‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫שידוך‬ ‫לך‬ ‫יכול‬ ‫הכסף‬ ‫עם‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לקנות‬ ‫שרצית‬ ‫מה‬ ‫ולא‬ ‫סרה‪ ,‬בנך לא הצליח בישיבה‪ .‬בדיוק ככה‪.‬‬ ‫לקרב אותך אל תכליתך‪ .‬רק ככה אתה יכול‬ ‫זה המהלך‪.‬‬ ‫להתקרב אליה‪ .‬אברהם ויצחק יכולים היו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫חשבת בטעות שכדי להתקדם אתה חייב‬ ‫מתקדמים בלי לעצור את התוכניות‬ ‫ללכת לפי התוכניות שלך‪ .‬אתה יודע למה?‬ ‫האמת שיש בזה עוד עומק‪ .‬למעשה הרי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי ראית שאין לך איך ובמה להתקדם‬ ‫היו שתי סיבות שיעקב הלך לחרן‪ .‬האחת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בחייך‪ ,‬ואמרת לעצמך‪ ,‬אם אין לי מה‬ ‫לעשות‪ ,‬אבנה לעצמי איזו תכנית כדי‬ ‫לברוח מעשו אחיו ששטם אותו וביקש‬ ‫להרגו על שהוציא ממנו הברכות‪ ,‬והשניה‬ ‫להרגיש שאני עסוק בהתקדמות‪ .‬אומר לך‬ ‫יש הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"רולכאורה‬ ‫השבטים‪,‬‬ ‫לישא אשה ולהוליד אתלזכות‬ ‫מספיק עבודה בשבילך‪ .‬בא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הקב"ה‪ :‬לא!‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫ובטחון‬ ‫אלא‬ ‫שייכות‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫להן‬ ‫שתי הסיבות לא די שאין‬ ‫החולים‪ .‬שם תגיע לשלמותך‪.‬‬ ‫לבית‬ ‫כשהאדם‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הנה‬ ‫כי‬ ‫אף סותרות זו את זו‪,‬‬ ‫הולך לישא אשה‪ ,‬הוא עושה את זה מפני‬ ‫הפרק הראשון של הספר החדש‬ ‫שהוא רוצה לעבור לשלב הבא בחיים‪ .‬הוא‬ ‫להתקדם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נושא אשה מפני שהוא רוצהנלמד לע"נ‬ ‫יותר מזה מבואר בבאר מים חיים‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫רוצה‬ ‫חנני'‬ ‫הואהר"ר‬ ‫הלאה‪ .‬הוא רוצה להשתלם‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שמפני כך ביקש יצחק ליתן הברכות לעשו‪,‬‬ ‫להוציא את כוחותיו אל הפועל‪ .‬זהו מהלך‬ ‫כי עשו צריך היה לעבוד עבודה זו בעוה"ז‪,‬‬ ‫אחד בחיים‪ .‬ועוד יש מהלך אחר שבו האדם‬ ‫טובים‪ ,‬אמרה‬ ‫בדרכי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג הלך‬ ‫אייר ה‬ ‫שעשו לא‬‫בחוקותי( –‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל וכיון‬ ‫רבקה ליעקב‪ :‬לך תוציא את הברכות כי‬ ‫רוצה לעשות מה שיש לו לעשות‪ ,‬אבל אין‬ ‫לו ברירה כי מישהו רודף אחריו להרגו‪,‬‬ ‫עליך תוטל עבודה זו‪ .‬אתה תצטרך לתקן‬ ‫והוא נאלץ להימלט על נפשו‪ .‬עוזב הוא את‬ ‫את העוה"ז‪ .‬לקח יעקב את הברכות במצות‬ ‫הכל ובורח כל עוד נפשו בו‪ .‬כששואלים‬ ‫אמו‪ ,‬והתחיל למלא את תפקידו בעולם‪.‬‬ ‫אותו‪ :‬מה יהיה עם שידוך? הוא עונה‪ :‬איני‬ ‫האד‪‬לדרך‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬ויצא‬ ‫תמיד –‬ ‫ותרמילו‬ ‫מועילמקלו‬ ‫לקח את‬ ‫הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דבר‬ ‫לעניני‪ ‬אך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שידוך בגולה‪,‬‬ ‫אמצאבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫נחיצותאולי‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫נחו‪‬במדויק‬ ‫לדעת‬ ‫יותריודע‬ ‫אבל איני‬ ‫בו‪ .‬אתי‪,‬‬‫להשתמשיהיה‬ ‫איני יודע מה‬‫ראשון אני צריך להימלט‪ .‬וכאן אנו רואים אי‪‬‬ ‫מה תהיה עבודתי‪ ,‬ואיני יודע עם איזה‬ ‫שהקב"ה הזמין את שתי הסיבות יחד‪ ,‬והכל אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אנשים מתועבים אפגש‪ .‬כל זה היה תוצאה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫היא הפרק‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולמעשו‬ ‫הבריחה‬‫הברכות‪ .‬נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫של‬ ‫כדי להראות לנו ששתי הסיבות אין בכלל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לא שתי סיבות נפרדות‪.‬‬ ‫הראשון של הסיפור‪ .‬אין זו תקלה‪ ,‬כאילו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואאחריו‪.‬‬ ‫יותרעשו רודף‬‫הסתבך‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫אוי‪ ,‬משהו‬ ‫להצליח‬ ‫יאמר‪:‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מתקדם בחיים‬ ‫אינך בכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫הקב"ה אומר‪:‬‬ ‫ומעלעלים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הספר‪,‬שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫כשפותחים‪ .‬את‬ ‫לא‪ .‬בגשמיות‬ ‫ממש‬ ‫להצליח‬ ‫התוכניות שלך‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫בדיוק לפי‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬‫הולכים‬ ‫לנו‬ ‫כשהם‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הראשון‪,‬בליקוראים‬ ‫ברוחניות‬ ‫הפרק‬ ‫הצלחה‬ ‫לתחילת‬ ‫האדם מוסיף על עצמו קושי השעבוד כלל‬ ‫המילים הבאות‪ :‬השלב הראשון של‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫בעצם זה שהוא אומר‪ :‬תכננתי ללכת לשם‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫עבודתי החדשה בעולם הזה לאור כך‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ ,‬איני יכול‪ ,‬כי נטרדתי באיזו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שקיבלתי את העבודה של עשו לתקן את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬ומה אני‬ ‫הישנותהרודף‪.‬‬ ‫לברוח מן‬ ‫הואעל‬‫הזה כ‪‬‬ ‫פרשה‪ ,‬והייתי צריך להניח את כל התוכניות נחזור‬ ‫העולם א‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬נקרא שבעוד‬ ‫אותנו היה‬ ‫מלמדת כך‪ :‬זה‬ ‫התורההוא אומר‬‫בצד‪.‬‬ ‫עושה מה שמוטל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בורח? אני‬‫כשאנייותר‬ ‫עושהלקבל‬‫כדי‬ ‫אעשה כך וכך‪ ,‬אך להקב"ה היו‬ ‫חודשייםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עלי לעשות‪ ,‬ואם עלי להתחתן‪ ,‬כפי הנראה‬ ‫וכשאני‪ .‬לעצמי‬ ‫באופן לי‬ ‫תהיה לי מי‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫תוכניות אחרות והנה בני חלה ואני צריך‬ ‫כזה דווקא‬ ‫החתונה‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫לשהות אתו בבית החולים‪ .‬אין מה לעשות‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬התוכניות‪.‬‬ ‫לשעראת כל‬ ‫הלבבות לעצור‬ ‫חייבים‬ ‫ישראל‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬שלבהכללהיא‪:‬‬ ‫עבודתם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהצורת‬‫ומאז‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫שניתנה לנו‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫העבודה‬‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬זוהי‬ ‫צרי‪‬באופן זה‪.‬‬ ‫היא‬ ‫התוכניות? זו לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫בנוגע את‬ ‫פירוש לעצור‬ ‫מה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫עצה עמוקה היא של הקב"ה שברוב‬ ‫עצירה‪ .‬בדיוק הפוך‪ .‬אתה הולך עכשיו‬ ‫שנותיהם של ישראל בעוה"ז יהיו בעבודה‬ ‫להשלים את עצמך‪ .‬אתה מתקדם הלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לא יעזור לך‪ .‬במקום להתנגד ‪ -‬שב ותהנה‪,‬‬ ‫מן הסוג הזו ‪ -‬לזכך את העוה"ז‬ ‫וזכור שזוהי הדרך המובילה אותך לאשתך‬ ‫בנסיונותיהם‪ .‬והקב"ה אומר לאדם‪ :‬דע לך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולבניך‪ ,‬לכספך ולתורתך‪ .‬אח"כ בפרשת‬ ‫שהצלחותיך בענין האשה והבנים‪ ,‬התורה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וישלח נאמר )לג‪ ,‬יח(‪ :‬ויבוא יעקב שלם‪.‬‬ ‫יעקב אבינו הראה לנו שזה אפשרי‪ .‬אפשר‬ ‫והכסף‪ ,‬הן דווקא על‪-‬ידי הקשיים שתעבור‪.‬‬ ‫שום דבר אינו מפריע אותך מן הלימוד‪.‬‬ ‫לכופף את הראש לתכניתו של הקב"ה‬ ‫אין דבר כזה‪ .‬אתה צריך להסתכל כל פעם‬ ‫הי"ו‬ ‫היעד‪.‬‬‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ולהגיע אל‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שיעקב‬ ‫הברכות‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫על מצבך ולומר‪ :‬לאור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫בצורה‬ ‫פטרון‬ ‫קיבל‪ ,‬אני צריך לעבוד את עבודתי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬גמור‬ ‫זו דווקא‪ .‬אכן הדבר דורש ביטול‬ ‫הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר‬ ‫לרצון ה'‪ ,‬כי בכל עת התוכניות משתנות‪.‬‬ ‫תלך‬ ‫יש לו תכנית להגיע למקום מסוים‪ ,‬ופתאום‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וזאת עלינו לדעת שעבודתנו קלה משל‬ ‫הוא מגלה שהקב"ה מוביל אותו למקום‬ ‫ראטה‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬כי יעקב אבינו לא למד פרשת‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הקב"ה‬‫שלהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אחר‪' .‬הנה אנכי עמך'‪ .‬אני בידיו‬ ‫ויצא‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא לא ראה את הסוף ולא‬ ‫ואני הולך לעבוד אותו ולהודות לו‪ .‬אודה‬ ‫יכולים ללמוד‬‫'תשפ"ב‬ ‫יהיה‪ .‬האנו‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫איך( –הוא‬ ‫)בחו"ל ידע‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדברשאינו‬‫על מה‬ ‫פרשת‬‫ואודה‬ ‫שלישי‬‫ההצלחות‬ ‫לו על יו‪‬‬ ‫פרשת ויצא ולראות איך בסוף יעקב יוצא‬ ‫נראה עדיין כהצלחה‪ ,‬בידיעה שבסוף‬ ‫שלם‪ .‬לא עשו‪ ,‬לא אליפז‪ ,‬לא לבן‪ ,‬אף אחד‬ ‫אגלה שזה מה שאוביל אותי אל תכליתי‪.‬‬ ‫מהם לא יכול היה למנוע אותו מלהגיע‬ ‫לשלימותו‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬הם אלה שסייעוהו‬ ‫כל המעברים הם לכתחילה‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬הןהאד‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫תמיד –‬ ‫בגשמיות‬ ‫תחום הן‬‫בכלמועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כשאתה רואה‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫ההצלחה‪.‬‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫לפסגת‬‫להשתמש‬ ‫זהו שאמרו בליובאוויטש‪" :‬לכתחילה אי‪‬‬ ‫הוא הגיע‬ ‫ללמוד את‬ ‫מול חשק‬ ‫נותן לך‬ ‫לבטוח‪ ,‬זה‬ ‫שזה אפשרי‬ ‫שאתה‬ ‫אריבער"‪ .‬עליך להתרגל שכל מעבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפרשה שוב עם המפרשים‪ ,‬ולראות שכל‬ ‫בסוגיית‬ ‫יעקב אבינו‬ ‫הפע‪‬‬ ‫הוא נעסוק‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫לעבור‪,‬‬ ‫צריך‬ ‫הגיע לבית לבן ולבן לא סתם רימה אותו‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הקשיים וכל המניעות הם חלק מהדרך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬וזוכר‬ ‫אתהשהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהאתלכ‪‬‬ ‫פירושו‬ ‫הדי‪ ‬ז(‪ .‬היתול‬ ‫)וישלח לא‪,‬‬ ‫היתל בו‬ ‫אלא‬ ‫יוצא לדרך‬ ‫העוה"ז‪.‬‬ ‫לתקן‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שהקב"ה מבטיח לך‪ :‬הנה אנכי עמך‬ ‫להצליח‬ ‫הוא‬ ‫עכשיו‬ ‫יום‪.‬‬ ‫ילד‬ ‫מה‬ ‫יודע‬ ‫אינו‬ ‫שהאדם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ההבטחה‬ ‫ג‪ ‬כן‪,‬שאי‪‬‬ ‫מהאכן‬ ‫בגשמיות‪.‬תלך‪.‬‬ ‫ושמרתיך בכל אשר‬‫נמצא כאן ופתאום הוא עלול למצוא את להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫פנים‪ ,‬רחמי‪‬‬ ‫יכולים לרדוף‬ ‫לעורר‬ ‫מסולק כדי‬ ‫בבושת‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫עצמו‬ ‫לכל מי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בליאלא‬ ‫הובטחה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהבלבד‬ ‫כללליעקב‬ ‫לא‬ ‫זו‬ ‫בדרך‬ ‫צועדים‬ ‫הרי‬ ‫ואנו‬ ‫‪,‬‬ ‫זו‬ ‫בדרך‬ ‫שצועד‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫להתעלל בו‬ ‫אכ‪‬יכולים‬‫לטובה‪ .‬בו‪,‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫יכולים לחשוד‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כי אנו נמצאים בגלות‪ .‬תלה את הפסוק הזה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬יודע שזהו‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שרוצים‪ .‬הוא‬ ‫להצליח‬ ‫כל מה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ולעשות בו‬ ‫המקום שבו הוא נמצא‪ ,‬והנחמה היחידה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫על המקרר שלך בבית‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬הנה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫היא זו שהקב"ה נמצא עמו ומעביר אותו נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך‪ .‬אני‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שהנך מתמודד אתו‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬‫יותר הבן‬ ‫אתך עם‬‫נמצאלקבל‬‫כדי‬ ‫הסלולה עבורו להגיע אל תכליתו‪.‬‬ ‫בדרך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עם החולי שהנך מתמודד אתו‪ ,‬אני אתך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫בירידות‪ ,‬אני אתך בעליות‪ .‬דבר אתי‬ ‫ברכבת הרים‬ ‫כשנוסעים‬ ‫למדנוכזאת‬ ‫כבר אמרה‬ ‫יש‬ ‫מה אני‬ ‫ואעזור לך ובסוף תראה שתגיע אל תיקונך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאתה נוסע‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כה וכה‬ ‫לשער‬ ‫ותהנה‪ .‬בין‬ ‫הלבבות‬ ‫וכדומה‪ :‬שב‬ ‫תיקונו‪.‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬אל לדו‪‬‬ ‫ישראל יגיע‬ ‫השאלה‬‫וכלל‬ ‫כמה כי זה‬ ‫וכמה‬ ‫להתנגד‬ ‫הבטחו‪‬תנסה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מהנסיעה‪ .‬אל‬ ‫עבודת ה'‬‫תהנה‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ע‬ ‫ליל שישי פרשת ויצא י"ז כסלו תשפ"ד‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫יעריכו‬ ‫אמונהזהובטחו‪‬‬ ‫שאחרים לא‬ ‫מדור‬ ‫תשלים עם‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫בעבודת ה'‬ ‫מדורהחלטותיך‬ ‫את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןהגרי"ז מבריסק זצ"ל בשם מרן‬ ‫פטרון מדור אמונה אמר‬ ‫הבנים בני והבנות בנותי‬ ‫חיים' זצ"ל שכאן יש לנו דוגמא‬ ‫ובטחו‪‬‬‫ה'חפץ‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬ממנו‬ ‫כשלבן דלק אחר יעקב שברח‬ ‫להתנהגות האומות עם בני ישראל בגלותם‪.‬‬ ‫והשיגו‪ ,‬התחיל ביניהם ויכוח‪ .‬לבן האשים‬ ‫לא משנה מה תענה‪ ,‬לא משנה באיזו טענה‬ ‫את יעקב‪ :‬למה נחבאת לברוח ותגנב אותי‬ ‫אחרי שתסביר את דבריך יאמרו‬ ‫תצטדק‪ ,‬ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫וכו'? ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי‬ ‫ראטה הבנות בנותי והבנות‬ ‫הי"ו מצויין‪.‬‬ ‫סיימת?‬ ‫אלו‪:‬ליפא‬‫חנני' יו"ט‬ ‫וכו'"רויחר‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי‬ ‫בנותיי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי‬ ‫ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן‬ ‫הוא‪ .‬אמר ה'חפץ חיים' שמה שמונח בזה‬ ‫–‬ ‫יעקב‬ ‫מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי?‬ ‫'תשפ"ב כל תשובה‬ ‫קיום‪ ,‬ולכן‬‫אייר ה‬ ‫כ"גזכות‬ ‫אין( לכם‬ ‫בחוקותי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הוא‪:‬‬ ‫אמר ללבן‪ :‬זה עשרים שנה שאני עובד‬ ‫שתטענו לא מעלה ולא מורידה‪.‬‬ ‫אותך בנאמנות מופלגת ואינני עושה לך‬ ‫שום עוול על אף כל מה שרימית אותי‬ ‫הגוי לעולם לא יבין אותך‬ ‫ותחלף את משכורתי עשרת מונים‪ .‬הלכתי‬ ‫יודע‬ ‫שמדובר האד‪‬‬ ‫במציאות‬ ‫–‬ ‫תמיד א‪‬‬ ‫מועיל מזה‬ ‫והנה חוץ‬‫אתך ישר‪ ,‬וכל מה שנמצא אצלי‪ ,‬נמצא הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הסיבה לכך‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫להבין גם‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫אפשראבל‬ ‫הנראית לעין‪,‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אצלי חרף כל החליפין שעשית‪ ,‬ושלי הוא אי‪‬‬ ‫אשר נלחם‬ ‫הטומאה‬ ‫טוען‬ ‫בדין‪ ,‬ולגבי הבנים והבנות שאתה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫צד מול‬ ‫העולם הן‬ ‫כראוי‬ ‫אומותלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בכל יהודי באופן פרטי ובאומה הישראלית‬ ‫בסוגיית‬ ‫בשבילם ארבע‬‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות עבדתי‬ ‫שלך‪ ,‬הלא‬ ‫לכבוד‬‫שהם‬ ‫עשרה שנה והרווחתי אותם בדין‪ .‬אינני מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ .‬הוא נלחם עם כל דבר טוב‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אחתהאד‪‬‬ ‫והנהשהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫שהיהודילכ‪‬‬ ‫בדבריך אף הסיבה‬ ‫הדי‪‬שומע‬ ‫יו‪‬אינני‬ ‫טענותיך‪.‬‬ ‫מבין מה‬ ‫מהדרכים‬ ‫עושה‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫להילחם עם האדם היא להראות לו שאינו‬ ‫כ‪‬לא עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫לבן‬ ‫השיב‬ ‫צדק‪.‬‬ ‫בה‬ ‫שיש‬ ‫אחת‬ ‫מילה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫צודק או‬ ‫באמת‬ ‫אם‪ .‬מה‬ ‫הוא ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫לא משנה‬ ‫להצליח‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫ליעקב‪ :‬הבנות בנותי והבנים בני והצאן‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא‪ .‬זו כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫העיקרי‬ ‫הנושא‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫נושא‬ ‫כבר‬ ‫זה‬ ‫לא‪.‬‬ ‫וחלקה‪".‬ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫פשוטה‬ ‫תשובה‬‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫תשובתי‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬באים‬ ‫האד‪‬‬ ‫ושוברים של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחההאדם‬ ‫שלוקחים את‬ ‫כל‬ ‫אליו ואומרים לו‪ :‬דע לך שאתה גנב‪ .‬הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫נבהל ‪ -‬בחיי לא נגעתי במה שאינו שלי‪.‬‬ ‫ועלינוקיוםללמוד מה‬ ‫לך זכות‬ ‫שמועילי‪ ‬אין‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אבל דבריו אינם מעניינים את אף אחד‪ .‬דע‬ ‫להשתמש‬ ‫מה משיב לבן‬ ‫ביאור‪,‬אי‪‬‬ ‫מלמדתצריךאותנו‬ ‫אכן הדבר‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לך שאתה איש העולם התחתון‪ ,‬דע לך‬‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הוא בא בטענה ליעקב שעשה לו‬ ‫ליעקב?אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שמדותיך מושחתות‪ ,‬דע לך שאתה מתנהג‬ ‫תּראה לי מה אינו‬ ‫עוול‪ .‬אמר לו יעקב‪ :‬בא ַ ְ ֶ‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה בעל‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני שאתה אכזר‪ .‬זה‬ ‫דע לך‬‫בחוסר דרך ארץ‪ ,‬מה‬ ‫אינו שלי?‬ ‫הצאן‪,‬‬ ‫למדנוהבנות‪,‬‬ ‫כברהבנים‪,‬‬‫שלי?‬ ‫שאומר לו את זה הוא אכזר כפול אלף‪ ,‬אבל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אומר לו כך‪:‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לענין‪ .‬הוא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫אינולשער‬ ‫עונה לו‬ ‫הלבבות‬ ‫ולבן‬ ‫היא‪ :‬חלק‬ ‫אי‪‬‬ ‫אין זה‬‫מוריד‪ .‬בה‬ ‫ולא לדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫מעלה‬ ‫זה לא‬ ‫השאלה‬ ‫הבנים בני‬ ‫וכמה‬ ‫אבלכמה‬ ‫הבטחו‪‬אומר‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מה שאתה‬ ‫אני שומע‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מעליו‬ ‫עומד‬ ‫שהלה‬ ‫היא‬ ‫הסוגיא‬ ‫מהסוגיא‪.‬‬ ‫היותר‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לכל‬ ‫צאני‪.‬‬ ‫והצאן‬ ‫בנותי‬ ‫והבנות‬ ‫ומנסה לשבור אותו בעלילות שווא‬ ‫אפשר לעשות בינינו ברית‪ ,‬אבל בעצם הכל‬ ‫ומדוחים‪.‬‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אע‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫רוצה שיעריכוהו בתור בן אדם‪ ,‬וקשה לו‬ ‫והנה בטבעו של אדם כשמתקיפים אותו‬ ‫מאוד כשיש מישהו בבית הכנסת שאינו‬ ‫בהאשמות ומטיחים בו דברים קשים ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫גורס אותו או ששם עליו פס ‪ -‬אתה לא‪.‬‬ ‫להצטדק‪ .‬יש לו צורך נפשי שהלה יכיר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קשה לו מאוד‪ .‬הוא מבקש לפייסו ולהוכיח‬ ‫לו את צדקת דרכו‪ .‬קטטות ומריבות הן‬ ‫שאין זה נכון‪ .‬אתה טועה‪ ,‬זה לא היה אני‪,‬‬ ‫או‪ :‬לא רציתי לעשות את זה‪ ,‬זה נעשה‬ ‫נושא אחר‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי בשגגה‪ .‬יש לו צורך נפשי שהלה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫יש‬ ‫הר"ר‬ ‫התורה‪:‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותלו‬ ‫לזכות‬ ‫יכיר שאינו משוגע‪ .‬אומרת‬ ‫ובטחוןמדברים עכשיו על מחלוקת‪ .‬אנו‬ ‫מדור אמונה איננו‬ ‫לי 'נייעס' בשבילך‪ .‬אותו כח פטרון‬ ‫הטומאה‬ ‫על מי שעשה בחירה בחייו ועשה‬ ‫ובטחו‪‬‬‫מדברים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תפקיד יש לו‪ ,‬ומתוקף תפקידו‪,‬פטרו‪‬‬ ‫לעולם לא‬ ‫צעד מסוים שהרגיש שהוא הצעד הנכון‬ ‫יסכים למה שאתה עושה‪ ,‬ולעולם לא‬ ‫בשבילו‪ .‬הוא עמד בפני צומת דרכים‬ ‫תוכל לקבל את החיות מכך שהוא מבין‬ ‫שאחת מהן מרחקת אותו מה'‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫והרגיש‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אותך‪ .‬כאדם יש לך צורך עמוק שפלוני יבין‬ ‫אותו ובחר בשניה‪ ,‬ויש לו‬‫מקרבתראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫והשניה‬ ‫את"ר זה‪,‬‬ ‫לך הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אותך‪ .‬אך הקליפה לא תספק‬ ‫כאב ויסורים מזה שהוא יודע שיהיו כאלה‬ ‫ולטובתך הוא‪ .‬הגוי לעולם לא יאמר לך‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫המשפחה או מקרב בני קהילתו‬ ‫מקרב‬ ‫תעשה אז?‬ ‫במדבר תגיע‬ ‫)בחו"ל‬ ‫ומהפרשת‬ ‫שהוא מביןיו‪‬אותך‪.‬‬ ‫שלישי‬ ‫שיסברו שנפל מהירח ולא יתנו לו משוב‬ ‫למצב שבו לא תצטרך שהלה יכיר בך ולא‬ ‫)פידבק( חיובי‪ .‬אמנם כן‪ ,‬האדם עלול‬ ‫תצטרך שהלה יצדיק אותך‪ ,‬למה? כי תדע‬ ‫לטעות‪ ,‬ואם פיקח הוא‪ ,‬הרי הוא מקשיב‬ ‫בכזו בהירות שאתה צודק באופן שבו אתה‬ ‫למה שאנשים אומרים אף שאינם צודקים‪.‬‬ ‫עובד את בוראך‪ ,‬שפלוני יאמר מה שיאמר‬ ‫צודקים‬ ‫הם‬ ‫–‬ ‫אולי‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫הוא‬ ‫ויחשוב מה שיחשוב‪ ,‬אני מספיק חזק עם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫במקצת? אכן את זאת תמיד צריך לזכור‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫האמת שלי ועם התענוגים שיש לי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אף שברור לי שאני צודק במה שעשיתי‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫לעשותו באופן‬ ‫כראויצריך‬ ‫לבטוחהייתי‬‫אולי לא‬‫מהקב"ה שלא מעניין אותי אם פלוני מבין אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫שאני צדיק‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקחושב‬ ‫שבועות‬ ‫והאם הוא‬ ‫לכבוד לא‬ ‫אותי או‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫קצת שונה‪.‬‬ ‫באופן דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואאלא‬ ‫מכפי‬ ‫שעשיתיו‪,‬‬ ‫גנב‪ .‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫או‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬אותה‬ ‫הרי לטרוק‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫אפשר‬ ‫לכ‪‬מהדלת‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כשיוצאים‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫בעדינות‪ .‬מי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אותהמשהוא‬ ‫לסגוריותר‬ ‫להצליח ואפשר‬ ‫ברוחניות‬ ‫בחוזקה‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלחיובי‬ ‫למשוב‬‫להשתמש‬ ‫אין לצפות‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫ככה? אכן‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לעשותו שאי‪‬‬ ‫חייב מה ג‪‬‬ ‫להצליחשהייתי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שאומר‬ ‫ראוי לו לאדם שיטה אוזן לדברים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫כדי‬ ‫לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כמדומה שאין מי שיכול להתחמק כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫הנאמרים לו‪ ,‬אך באותה מדה אינו צריך‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מנסיון זה‪ ,‬לא פעם בחיים‪ ,‬אלא פעמים כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לצפות לקבל תהילה ואף לא הסכמה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫בכל המצבים‬ ‫שנכרךכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫נפרד הוא‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫רבות‪ .‬נסיון‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח היא‬ ‫אי‪‬עשה כך‬ ‫והסיבהידיעתו‬ ‫שהקב"ה‬ ‫מיוסדת על‬‫והבנה‪.‬‬ ‫מה‬ ‫האדם ללמוד‬ ‫מתמודד עם‬ ‫האדם‪.‬ועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬אתתמיד‪,‬‬ ‫שפוקדים‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬עליו‬ ‫הישנותאך ורק‬ ‫יצטרךעללסמוך‬ ‫האדםא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ש‬ ‫מהקושי הוא שהוא‬ ‫ופרשיות‪ ,‬וחלק‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מצבים מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬מבין אותי‪ ,‬אבל‬ ‫יותראחד אינו‬‫כאן אף‬‫לקבל‬ ‫מרגיש שיש מי שאינו מבין אותו‪ .‬פעמים כדי‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אתה מבין אותי רבונו של עולם‪.‬‬ ‫שהלה אדם חשוב ופעמים שהלה אדם קל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעלופעמים‬‫רבינושלו‪,‬‬ ‫למדנו בהקדמת‬ ‫מהעבודת ה'‬ ‫כבר מחזיק‬ ‫שאינו‬ ‫אניאת הזולת‬ ‫אין צורך מה‬ ‫לשכנע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע לו שיטות‬ ‫לשערביתהבטחו‪‬‬ ‫פשוט אך יש‬ ‫הלבבותבעל ה‬ ‫שהוא‬ ‫שכאשר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בפסוקיםהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬לדייק‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫אברבנאל כתב‬ ‫השאלה‬ ‫ב‬ ‫לצד‬ ‫לו‬ ‫קורא‬ ‫הוא‬ ‫מהן‪.‬‬ ‫לו‬ ‫להטעים‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ומנסה‬ ‫בתוקף‬ ‫עליו‬ ‫צעק‬ ‫יעקב‪,‬‬ ‫על‬ ‫התרעם‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לבן‬ ‫לענייני‪‬נוהג נכונה‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫סבורני שאינך‬ ‫באזנו‪:‬בנוגע‬ ‫משהוא לונחו‪‬‬ ‫ולוחש‬ ‫גדול‪ :‬מה עשית ותגנוב את לבבי וכו'‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬האדם צורך יש לו למצוא חן‪ .‬אולי‬ ‫וכשיעקב ענה‪ ,‬הוא לא הרים את קולו‪ ,‬אלא‬ ‫אינו צריך שיתנו לו כבוד מלכים‪ ,‬אבל הוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בע‬ ‫אמר‪ :‬הבנים בני והבנות בנותיי וכו' חזר‬ ‫דיבר בהכנעה‪ :‬כי יראתי כי אמרתי פן תגזול‬ ‫ואמר‪ :‬לכה נכרתה ברית אני ואתה‪ .‬לכאורה‬ ‫את בנותיך וכו'‪ .‬ואף מה שנאמר ויחר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אינו מובן‪ .‬זה עתה אמרת שאינך מסכים‬ ‫ליעקב‪ ,‬לא היה זה אלא בתוך לבו‪ ,‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אתי ושאני גנב ותוך כדי דיבור אתה אומר‪:‬‬ ‫טוב‪ ,‬נעשה סדר‪ ,‬איני הולך להפריע לך‪,‬‬ ‫בחוץ המשיך לדבר בקול מתחנן‪ :‬מה פשעי‬ ‫מה חטאתי כי דלקת אחרי‪ .‬וסיבת הדבר‪,‬‬ ‫איני הולך להזיקך‪ ,‬בא ונכרות ברית וניפרד‬ ‫כי כשהאדם רוצה לקבל את אישורו של‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כידידים‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אבלאליעזר‬ ‫כשהוא‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫בר פלוגתיה‪ ,‬הטון שלולזכות‬ ‫עולה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫אישור‪,‬‬ ‫יודע שהוא לא הולך לקבל ממנו‬ ‫ובטחו‪‬אנו מזה דבר נפלא‪ .‬פלוני אינו‬ ‫מדור אמונהרואים‬ ‫משנתו‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הוא יכול להמשיך ולפרוס את‬ ‫יכול להזיקך בזה שאין מעשיך מוצאים חן‬ ‫בשלוות הנפש‪.‬‬ ‫בעיניו‪ .‬לא יקרה כלום‪ .‬הדבר היחיד הוא‬ ‫ז"ל אותך‪ .‬זה ותו לא‪ .‬האדם נתפס‬ ‫פסחמבין‬ ‫שאינו‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫האדם צריך לדעת את זה‪ .‬לא כל אחד‬ ‫חנני' בפחד שאם אין מעשיו מוצאים חן בעיני‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫לשיטתו הר"ר‬ ‫באותה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫צריך שהאחרים יסכימו‬ ‫אחרים‪ ,‬ייצא עליו שם רע ולא יוכל לקבל‬ ‫מדה‪ ,‬אבל מי שיש לו את הצורך במדה‬ ‫עבודה או –שידוך‪ ,‬ולפי האמת לא יכול לצאת‬ ‫שאינם‬ ‫פרשתשאלה‬‫שלישילהכרה‬‫יו‪‬להגיע‬ ‫ניכרת‪ ,‬צריך‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫מזה שום נזק‪ .‬הדבר היחיד שנדמה אולי‬ ‫מחזיקים משיטתו‪ ,‬לעולם לא יחזיקו‬ ‫כהפסד‪ ,‬זה מה שהללו אינם מסתכלים עליו‬ ‫ממנה‪ .‬תשלים עם זה שעד מאה ועשרים‬ ‫בהערכה‪ .‬זה הכל‪ .‬זה מתחיל בזה ונגמר בזה‪.‬‬ ‫שנה הם לא יתנו לך את אישורם‪ .‬לא משנה‬ ‫מה תעשה‪ ,‬לא משנה כמה תחייך אליהם‪,‬‬ ‫עוד ציין בהעמק דבר לכך שיעקב עשה‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫את‬ ‫ולא משנה כמה יראו בסוף שעשית‬ ‫האד‪‬בורח‪,‬‬ ‫א‪ ‬שהוא‬ ‫ישים לב‬ ‫תמיד‬‫מועיל לא‬ ‫כדי שלבן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הכל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫זה‬ ‫את‬ ‫קח‬ ‫בנוגעישתנה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה לא‬ ‫נחיצות הנכון‪.‬‬ ‫הצעד‬ ‫נחו‪‬על בלי‬ ‫לבןיותר‬ ‫הארמי‬ ‫להשתמשאתבו‪.‬לבאבל‬ ‫ויגנוב יעקב‬ ‫אי‪‬‬ ‫בחשבון‪ .‬זה יכול לתת לאדם הקלה גדולה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לא עזר לו‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אבל זה‬‫הוא‪,‬מול‬‫כראוי‬ ‫לבטוחבורח‬ ‫הגיד לו כי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אולי הפע‪‬‬ ‫עכשיו הוא סוף‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫ומצפה ‪-‬‬ ‫לכבוד‬ ‫עומד‬ ‫האדם‬ ‫אך‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫ברח‬ ‫כי‬ ‫השלישי‬ ‫ביום‬ ‫ללבן‬ ‫ויוגד‬ ‫סוף יסכים לי‪ .‬לא! הוא לא הולך להסכים‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האד‪‬לעצור‬ ‫הרי לו או‬ ‫להזיק‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫היה ש‬ ‫לכ‪ ‬יכול‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לבן לא‬ ‫מה?‬ ‫הסיבה‬ ‫בעדו‪ .‬מדוע? כי הקב"ה לא נתן לו רשות‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫זה אמנם קשה מאוד‪ ,‬אבל כשהאדם להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫צריך לזכור זאת‪ .‬יש שאתה רואה שפלוני‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מוריד את הציפייה שלו‪ ,‬ויודע מראש להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫זועף עליך‪ .‬הוא עומד בצד ועיניו יורקות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬והבנות‬ ‫הבנים בני‬‫לעורר‬ ‫ימשיךכדילזמר‬‫שפלוני לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הכל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שהכל טוב‪,‬‬ ‫הצלחה להבין אז‬ ‫גיצים‪ .‬עליך‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬מה‬ ‫הקב"העושה‬ ‫אכ‪‬האדם‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫בהרבה‪.‬‬ ‫דיננו לו‬ ‫שייצא‬ ‫בנותיי‪ ,‬קל‬ ‫האד‪‬‬ ‫להפליא‪ .‬יששלדבר אחד‬ ‫מסודרהרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫מצוין‪ ,‬הכל‬ ‫שנכון לו‪ ,‬פעמים שהוא יודע בבירור שזה כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחיהודי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עכשיו‪.‬אי‪‬יש כאן‬‫ידיעתו‬‫שמתרחש‬ ‫מיוסדת על‬ ‫בלבד‬ ‫להתייעץ‬ ‫ועלינוצריך‬ ‫ופעמים‪ ,‬שהוא‬ ‫נכון לו‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‬ ‫התפקיד שלו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לזעוףעלעליך‪ .‬זה‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫שתפקידו‬ ‫ולהתפלל הרבה לסלק את הנגיעות כדי נחזור‬ ‫ולהראות לך שאינו‬ ‫יותר בצד‬ ‫לעמוד‬ ‫בהצגה‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫שלא יפעל ח"ו מתוך כעס ורוגז‪ ,‬אבל אחרי כדי‬ ‫מעריך אותך‪ .‬הרי זקוקים לאחד שימלא את‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שהוא מגיע להחלטה שזהו הנכון בשבילו‪,‬‬ ‫זועף‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאניהוא‬ ‫תחשוב שאם‬‫לי מי לי‬ ‫אי‪‬הזה‪.‬‬ ‫אני אל‬ ‫התפקיד‬ ‫א‪‬‬ ‫ימשיך לומר‬ ‫אותו ואומר‪:‬‬ ‫בהקדמת פלוני‬ ‫עושה‬ ‫הוא‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫ותינזק מזה‪ .‬לא‪-‬לא‪.‬‬ ‫מה אני‬‫הוא ידבר עליך סרה‬ ‫בית‬ ‫העולה‬ ‫בדרך‬ ‫אמשיך‬ ‫ואני‬ ‫שאומר‬ ‫מה‬ ‫זה רק החלק הזה ואין זה צריך להפריע‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫א‪-‬ל מבלי להישבר‪.‬‬ ‫שלך‪ .‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה לך השאלה‬ ‫מעבודת ה'‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫מזה גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לא ייצא‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫שום נזק‬ ‫זהו אחד מטעמי האיסור של לא תחנם‪.‬‬ ‫האדם חושב שיוכל להתחכם ולעשות שלום‬ ‫מה שמעניין הוא שמיד לאחר שלבן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גע‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מי שמצפה לתודות‪ ,‬אינו יכול להילחם עם‬ ‫עם הגוי וכך הגוי יעריכנו‪ .‬אתה יכול לכבדו‬ ‫כח הטומאה‪ ,‬כי אומות העולם לעולם לא‬ ‫בתור בן אדם‪ ,‬כפי שרבי יוחנן היה מברך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ישתנו ולעולם לא יסכימו אתו‪ ,‬ואומות‬ ‫כל אחד בברכת צפרא טבא‪ ,‬אבל אל תצפה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫העולם זה לא רק אומות העולם‪ ,‬אלא זה‬ ‫כח הקליפה והטומאה‪ .‬אתה זקוק שיהיה‬ ‫לקבל ממנו משוב‪.‬‬ ‫לך הכוח לעשות מבלי לצפות להסכמה‬ ‫האדם הזועף במילוי תפקיד חשוב‬ ‫מהתקדמותך בעבודת ה'‪.‬‬ ‫כחלק הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מאחרים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫מרחמסטריווקא‬ ‫לזכות‬ ‫הרה"ק רבי חי יצחק‬ ‫זקוק שיהיה לך לכל הפחות מישהו‬ ‫אתהובטחון‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫זיע"א בצעירותו כשביקשו ממנו לשמש‬ ‫מחזיק ממך‪ .‬יותר נכון‪ :‬לא מספיק‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שאינו‬ ‫כבעל תפילה בימים הקדושים אצל חותנו‬ ‫שיהיה סתם אחד שאינו מחזיק ממך‪ .‬צריך‬ ‫הרה"ק מסקווירא זיע"א‪ ,‬שאל את פי אביו‬ ‫שיהיה אחד שאומר לך בפה מלא שאינו‬ ‫זיע"א‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מחזיק ממך‪ .‬כשיהיה לך אחד כזה‪ ,‬תבין‬ ‫ואביו השיב לו‪ :‬כדי להיות בעל תפילה‬ ‫עם הכללים‪ .‬כשלומדים‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫מתאים‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫שהסיפור‬ ‫צריך שיתקיימו בו באדם שלושה תנאים‪ .‬א‪.‬‬ ‫פרשת ויצא‪ ,‬רואים שזה חלק מהסיפור‪.‬‬ ‫יראה את עצמו עומד לבדו ביער ואין‬ ‫שִ ְ ֶ‬ ‫עם לבן ויותר‬ ‫כבר הסיים‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫חשב– כ"ג‬ ‫שהואאייר‬ ‫)בחו"ל יעקב‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר‬ ‫יכוון רק‬‫פרשתב‪ .‬ש‬ ‫חוץשלישי‬ ‫מהבורא‪.‬‬ ‫אתו איש יו‪‬‬ ‫לא יראה אותו‪ ,‬אך לבן היה צריך לדלוק‬ ‫פירוש המילות‪ .‬ג‪ .‬שלא יצפה לתשבחות‪.‬‬ ‫אחריו כדי לומר לו‪ :‬רק תדע שאתה גנב‪.‬‬ ‫אם מתקיימים בך שלושה התנאים ‪ -‬אתה‬ ‫זה הכל‪ .‬אתה יכול להמשיך בדרכיך‪ .‬זה‬ ‫יכול לקבל את התפקיד‪ .‬אם אתה מחכה‬ ‫היה צריך לקרות בשביל השלמת הסיפור‪.‬‬ ‫לתודות ‪ -‬זו בעיה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שאתה‬ ‫מישהו – א‪‬‬ ‫שאומר לך‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪‬שיש לך‬ ‫עכשיו‬ ‫נחו‪ ‬ויבוא‬ ‫ולהתקדם‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להמשיך יותר‬ ‫יכול בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬‫גנב‪ ,‬אתה‬ ‫לא רק לגבי בעל התפילה כך הוא‪ ,‬אלא אי‪‬‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יעקב שלם‪.‬‬‫ששם הדבר מצוי שהאדם מצפה לתודות‪ .‬אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דע‬ ‫ליל שישי פרשת ויצא י"ז כסלו תשפ"ד‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫מסירותו‬ ‫ובטחו‪‬במדת‬ ‫אמונה‬ ‫האדם תלויה‬ ‫מדור‬ ‫הצלחת‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫בעבודתו‬ ‫מדורונאמנותו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אם אינו נעשה כדבעי‪ ,‬יש בכוחו‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ויפרוץ האיש מאוד מאוד‬ ‫ובטחו‪‬את השפע‪ ,‬אך לענייננו עבודת‬ ‫לעצור לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שכירות‪:‬‬ ‫ידוע לשון הרמב"ם סוף הלכות‬ ‫האדם לפרנסתו היא חלק גדול מזה‪ ,‬והאדם‬ ‫"כדרך שמוזהר בעה"ב שלא יגזול שכר עני‬ ‫צריך להחדיר בלבו שאינו עובד בשביל‬ ‫ולא יעכבנו‪ ,‬כך העני מוזהר שלא יגזול‬ ‫ז"לבשביל הבורא‪.‬‬ ‫פסחאלא‬ ‫פלוני‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מלאכת בעה"ב ויבטל מעט בכאן ומעט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בכאן ומוציא כל היום במרמה‪ ,‬אלא חייב‬ ‫אנו חיים בדור שאוהב נוחות‬ ‫לדקדק על עצמו בזמן‪ ,‬שהרי הקפידו על‬ ‫מהנסיונות הקשים‬ ‫אחד‬ ‫שזה‬ ‫–‬ ‫האמת‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר יברך‬ ‫המזון שלא‬ ‫פרשת‬ ‫ברכת‬‫שלישי‬‫יו‪ ‬של‬ ‫ברכה רביעית‬ ‫ביותר בדורנו‪ ,‬וזה נובע הן מחוסר אמונה‬ ‫אותה‪ ,‬וכן חייב לעבוד בכל כוחו‪ ,‬שהרי‬ ‫הן מחוסר ענוה‪ .‬יש לו לאדם בעל הבית‬ ‫יעקב הצדיק אמר כי בכל כוחי עבדתי את‬ ‫והלה אומר לו לעשות כך ולעשות כך‪ ,‬והוא‬ ‫אביכן‪ ,‬לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם‬ ‫כל‪-‬כך כאוב וכל‪-‬כך ברוגז‪ ,‬ואפשר להבין‬ ‫הזה‪ ,‬שנאמר ויפרוץ האיש מאוד מאוד"‪.‬‬ ‫לי‬ ‫משלם‬ ‫אתה‬ ‫–‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כמה‬ ‫לחשוב‪,‬‬ ‫אפשר‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫אתה נותן‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרלי‪,‬נחו‪‬‬ ‫משלם‬‫שאתהאבל‬ ‫כבר? וגם מה‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫חידוש של הרמב"ם‪ .‬הרמב"ם מבאר אי‪‬‬ ‫לא מקובל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול מזה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויוחוץ‬‫באיחור‪,‬‬ ‫אי‪ ‬תמיד‬ ‫לבטוח‬ ‫לי‬ ‫שסיבת ויפרוץ האיש מאוד מאוד היא מפני‬ ‫לבקש היום דברים כאלה‪ ...‬בכלל‪ ,‬בימינו‬ ‫בסוגיית‬ ‫התורה מלמדת‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות ולדעתו‬ ‫בכל כוחו‪,‬‬ ‫לכבוד‬ ‫שעבד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אין בני אדם רוצים לעבוד קשה‪ .‬בימינו‬ ‫חג‬ ‫שצריךהרי‬ ‫וייזהר‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬כמו‬ ‫שאם יעבוד‬ ‫בנוגע‬ ‫האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫האדם רוצה לשבת במשרד ממוזג ולעבוד‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬אליו‬ ‫בעה"ב ‪ -‬יגיע‬ ‫על‬ ‫מלאכת הדי‪‬‬ ‫לגזולהוא יו‪‬‬‫השבועות‬‫שלא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא הזמן‬ ‫יותרלעבור כל‬ ‫ברוחניותרוצה‬ ‫להצליח אין הוא‬ ‫בנוחות‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫כך‬ ‫אלא‬ ‫סגולי‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫זה‬ ‫ואין‬ ‫‪.‬‬ ‫רב‬ ‫שפע‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫הקב"ה תכנן‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ולמעשה‪,‬‬ ‫לענין ולהזיע‪.‬‬‫להצליח‬ ‫מענין‬ ‫היסוד באופן כללי וצריך לחזור עליו שוב‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫היא‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫שתתקיים‬ ‫הבריאה‬ ‫את‬ ‫תפקידו‬ ‫ושוב‪ ,‬שכאשר האדם ממלא את‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫עובדים בה‬ ‫האד‪‬‬ ‫שאנשים של‬ ‫באופן הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫מתקיימת‬‫בעוה"ז כמו שצריך‪ ,‬הקב"ה שולח לו את כל‬ ‫לעבדה ולשמרה‪' .‬אדם לעמל יולד'‪ .‬האדם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫צרכיו‪ ,‬ואחד מהאופנים שהקב"ה מראה לו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עובד למען השי"ת ולא בשביל בעל הבית‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודכשאין‬ ‫ועלינו‬ ‫תפקידו הוא‬ ‫שאינותמיד‪,‬‬ ‫ממלא את‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לאדם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫צריך לבדוק מה‬ ‫הוא אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫התורה לומלמדת‬ ‫השפע‪ ,‬ואז‬ ‫שולח‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫האדם צריך שיהיה לו עול על כתפיו‬‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬ויש שיעלה בחכתו שהוא צריך‬ ‫בכלי‪ ‬אתו‪,‬‬ ‫קורה‬ ‫והוא צריך לנצל את כוחותיו‪ .‬אך האדם‬ ‫לקום ולעשות מה שהרגיש תמיד שהוא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫משתמשאנירק במעט מזעיר‬ ‫מה‬ ‫מתעצל‪ .‬הוא‬ ‫בעלעצלות‪,‬‬ ‫מחמת‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫שנמנע‬ ‫למדנו אלא‬ ‫כברלעשות‬ ‫צריך‬ ‫מכוחותיו‪ ,‬ותוך כדי כך הוא שותה קפה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע עושה מה‬ ‫שהוא באמת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫למסקנא‬‫שיגיעלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫ויש‬ ‫והתנהגות‬ ‫אי‪‬‬ ‫חברים‪ .‬היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ומשוחח עם‬ ‫מזונות שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫אוכל‬ ‫אך פילאכמהמספיק‬ ‫וכמה‬ ‫לעשות נחו‪‬‬ ‫ה' הבטחו‪‬‬ ‫צריך‬ ‫עבודת‬ ‫שהוא‬‫של‬ ‫הוא‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫לו‬ ‫לא‬ ‫מטיבה‬ ‫אינה‬ ‫זו‬ ‫צריך‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫שהוא‬ ‫כולל‬ ‫זה‬ ‫ובוודאי‬ ‫‪.‬‬ ‫ברצינות‬ ‫מתרגל לחיות בתוך מרקחת של קצת שקר‪,‬‬ ‫לראות שהוא באמת לומד ומתפלל כמו‬ ‫קצת גניבה‪ ,‬קצת עצלות וקצת פריקת עול‪.‬‬ ‫שצריך‪ ,‬כי כל אחד מהדברים המוטלים על‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הע‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויצאבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫האמת היא שהרמב"ם אומר זאת בהלכות‬ ‫ברור שאין האדם רוצה להיות עבד‪ .‬אכן יש‬ ‫שכירות כי זה נוגע גם לזהירות בממון‬ ‫עבדות אחת בלבד שהיא נעימה‪ ,‬והיא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הזולת‪ ,‬אבל על זה היה אפשר לדון ולומר‬ ‫העבדות לה'‪ .‬איך מרגיש האדם בסוף היום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאולי בזמנינו אף בעה"ב לא התכוון‬ ‫שהשכיר יעבוד כל‪-‬כך קשה‪ ,‬אלא יעבוד‬ ‫אם התרוצץ ממצוה למצוה ומחברותא‬ ‫לחברותא? הוא אומר‪ :‬ברוך ה'‪ ,‬היה לי יום‬ ‫כמקובל בדורנו‪ .‬אך אם אנו רוצים ללכת‬ ‫מלא וגדוש‪ .‬הוא מרגיש כל‪-‬כך מסופק‬ ‫האמת היא שהאדם צריך‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא האמת‪,‬‬ ‫ב‪ ‬עם‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫באפיסת‬ ‫לזכות נופל‬ ‫לזכות‬ ‫וכל‪-‬כך מאושר‪ ,‬ואף שהוא‬ ‫לו שאיפה לנצל את זמנו עד תום‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שתהיה‬ ‫פטרון‬ ‫כוחותיו‬ ‫הכוחות‪ ,‬הוא יודע שהשקיע את כל‬ ‫למעןובטחו‪‬‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫ידוע שמי שאוהב ללמוד‪ ,‬אם יש לו רק‬ ‫משום מה כשזה מגיע אל עבודת‬ ‫ז"לשהוא יכול ללמוד‪ ,‬הוא מנצל כל‬ ‫פסח‬ ‫ביום‬ ‫לא הרה"ח‬ ‫שעה‬ ‫שזהלע"נ‬ ‫הפרנסה‪ ,‬האדם טועה לחשובנלמד‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫רגע ורגע ממנה‪ ,‬אבל אם כל היום פנוי לו‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"אוהרי הוא‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫קשור לקב"ה אלא לבעה"ב‪,‬‬ ‫ללימוד התורה‪ ,‬יש שהוא לא מנסה לנצל‬ ‫אומר‪ :‬עם בעה"ב יש לי חשבון ישן‪ ,‬אם‬ ‫'תשפ"ב לא מרגיש‬ ‫שצריך‪,‬הכי הוא‬ ‫כ"ג אייר‬‫הזמן( –כמו‬ ‫)בחו"ל את‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדברשהוא‬ ‫לו במה‬ ‫שלישיעושה‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ ‬שאני‬ ‫נקזז את מה‬ ‫לחוץ‪ .‬הוא רוצה גם ללמוד כל היום וגם‬ ‫עשה לי‪ ,‬סביר להניח שהוא יישאר לי חייב‪.‬‬ ‫לשבת במנוחה‪ ,‬ואחת מהדרכים להכריע‬ ‫לא נכון! חבל! ככה אינך מקבל את השפע‬ ‫בין שני הרצונות הוא להפריח איזו שאלה‬ ‫שלך‪ .‬ברור שכאשר אתה מרגיש עבד‬ ‫באויר וללכת לבדוק מי שואל אותה‪ .‬א‬ ‫לבעה"ב‪ ,‬אף מה שאתה צריך לעשות קשה‬ ‫ולשאול‬ ‫יודע‬ ‫ספרים‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫לפתוחא‪‬‬ ‫מתחיל‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫מחייה!‬ ‫לך לעשות‪ .‬אבל הקב"ה אומר‪ :‬אין הכי נמי‪.‬‬ ‫את כל מי שנמצא בטווח ראייתו‪ :‬מה אתה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אתה לא צריך להיות עבד לבעה"ב‪ ,‬כי לי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אומר על השאלה? שאלה טובה‪ ,‬נכון? הוא‬ ‫בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫דן בכל הצדדים ומעביר ככה כמה שעות‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬אכן האדם‬ ‫מול קשה‪.‬‬ ‫נחו‪‬לעבוד‬‫שהוארוצה‬ ‫מכפי‬ ‫האדם אינו‬ ‫התפיסה‬ ‫לדברי‪ ‬את‬ ‫מתחילים לשנות‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫צריך לקבל החלטה‪ :‬לפחות שעה אחת אני‬ ‫הסיבה‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬בענין‬ ‫את תפיסתו‬ ‫להחליף‬ ‫האדם‬ ‫על‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא לקבל‬ ‫יותר כך אוכל‬ ‫ברוחניותכי רק‬ ‫לעבוד קשה‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫רוצה‬ ‫כ‪‬זה‪ ,‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בתרבות‬ ‫חיים‬ ‫אנו‬ ‫כי‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫בבת‬ ‫ולא‬ ‫לי‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫השפע המוכן‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬‫את‬ ‫של העולם המערבי המחפש נוחות בכל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עת‪ ,‬אבל הוא יכול להתחיל בשעה אחת‪.‬‬ ‫לבן ניסה להתחנף ליעקב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אני מקבל עלי להשתדל לעבוד בשעה‬ ‫בפסוקים נאמר‪ :‬ויאמר אליו לבן אם נא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫והרצינות‪ ,‬ולאט‬ ‫בכל הנאמנות‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הראשונה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני ה' בגללך‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודעושה‬ ‫ועלינוכשהאדם‬ ‫אתקדםתמיד‪,‬‬ ‫והוסיף עוד‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לאט‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה‪ ,‬ויאמר אליו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ויפרוץ האיש‬ ‫אותנו ספק‬ ‫מלמדתללא כל‬ ‫מתקיים בו‬‫התורה‬ ‫כך‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫עבדתיך ואת אשר היה‬ ‫יותר‬ ‫אשר‬ ‫לקבל את‬ ‫כדי‬ ‫אתה ידעת‬ ‫מאוד‪ .‬לרמב"ם היה ברור שזוהי‬ ‫מאוד‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מקנך אתי‪ ,‬כי מעט אשר היה לך לפני‬ ‫התוצאה‪ .‬יש שיבוא אדם ויפלפל בדברי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אחדבעל‬ ‫בהקדמתזהרבינו‬ ‫הרמב"םלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אותך לרגלי ועתה‬ ‫ה'‬ ‫מה אני‬‫ויברך‬ ‫לרוב‬ ‫ויפרוץ‬ ‫מהדברים‬ ‫וישאל‪ :‬האם‬ ‫מתי אעשה גם אנכי לביתי‪ .‬מבאר הגאון‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע פירותיהם‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫שהמקיימם אוכל‬ ‫הלבבות עליהם‬ ‫שנאמר‬ ‫לבן‪ :‬ראה‬ ‫אי‪‬‬ ‫זצ"ל‪ :‬היא‬ ‫שצרי‪ ‬הירש‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שמשון רפאל‬ ‫וכמה רביהשאלה‬ ‫כמהבפירוש‬ ‫עצמו‬ ‫מהרמב"ם‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ויקשההבטחו‪‬‬ ‫בעוה"ז?‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫להשאירו‬ ‫ורצה‬ ‫שצריך‬ ‫כמו‬ ‫עובד‬ ‫שיעקב‬ ‫אך‬ ‫כן‪.‬‬ ‫כתב‬ ‫שלא‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫פאה‬ ‫מסכת‬ ‫ריש‬ ‫המשניות‬ ‫אצלו‪ ,‬ואם עד כה רימה אותו עם רחל‬ ‫הרמב"ם אומר דבר פשוט‪ :‬הקב"ה שולח‬ ‫ולאה כדי שיצטרך לעבוד אצלו ארבע‬ ‫את השפע למי שעושה מה שמוטל עליו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וע‬ ‫להישאר במקום עבודתו‪ .‬מגיע בעה"ב‬ ‫עשרה שנה‪ ,‬כעת היה צריך למצוא סיבה‬ ‫ואומר לו‪ :‬הישאר כאן ואעשה לך העלאה‬ ‫אחרת‪ .‬אמר לבן ליעקב‪ :‬ניחשתי שהברכה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫במשכורת‪ .‬מה הקשר? אל תבלבל לי את‬ ‫בנכסיי הגיעה על‪-‬ידי היראת שמים שלך ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫המוח! האדם צריך להחזיק את הראש שלו‬ ‫ישר ולא לתת לבלבל אותו‪ .‬בעה"ב אומר‬ ‫ובכך ביקש לקנות אותו בחנופה‪ .‬אך ראה‬ ‫שאין יעקב קונה את זה‪ ,‬לכן החליף מיד‬ ‫לו‪ :‬היית העובד המסור ביותר‪ .‬מה אעשה‬ ‫את טעמו ואמר‪ :‬נקבה שכרך עלי ואתנה‪.‬‬ ‫תקרוס‪ .‬דע לך שבלעדיך‬ ‫הישיבההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בלעדיך?‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לא‬ ‫הר"ר‬ ‫מהלך א'‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫כך היא תמיד השיטה‪ .‬אם‬ ‫תיסגר‪ .‬זה ממש אותו מהלך שלבן‬ ‫ובטחון‬ ‫הישיבה‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫עובד‪ ,‬עוברים למהלך ב'‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫השתמש בו‪ .‬מהלך של חנופה‪ .‬אנו צריכים‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אותך כאן‪ ,‬מאוד מעריכים אותך כאן‪ ,‬עליך‬ ‫ומה השיב לו יעקב? ‪ -‬אתה ידעת את‬ ‫הכל עומד כאן‪ .‬אל תיפול ברשתו‪ .‬היצמד‬ ‫אשר עבדתיך וגו'‪ .‬אינני זקוקנלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לניחושים‬ ‫לאמת ואמור לעצמך‪ :‬בתקופה שעברה היה‬ ‫שלך‪ .‬אני ואתה יודעים היטב מה שקרה‬ ‫כאן‪ ,‬ולקראת התקופה‬ ‫לעבודראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫תפקידי‬ ‫פה‪ .‬הייתי חרוץ‪ ,‬הייתי נאמן‪ ,‬עשיתי מה‬ ‫הבאה אני מקבל תפקיד אחר‪ .‬אין עכשיו‬ ‫שהיה מוטל עלי לעשות‪ ,‬וכפי שאז הייתי‬ ‫'תשפ"בבצל‪ .‬צריך‬ ‫ולדמעות‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫להרגשיםאייר ה‬ ‫)בחו"ל מקום‬‫לעשות‬‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫להתחיל‬ ‫שלישירוצה‬ ‫חרוץ‪ ,‬כך יו‪‬‬ ‫עכשיו אני‬ ‫לעשות מה שצריך לעשות‪ ,‬ואם יש דבר‬ ‫לביתי באותה מדה של חריצות‪ ,‬ובכן‪ ,‬מתי‬ ‫שמצריך שאלת חכם‪ ,‬עושים שאלת חכם‪.‬‬ ‫אעשה גם אנכי לביתי? הגיע הזמן שאשקיע‬ ‫קח בחשבון שבעוד שנה ממילא תצטרך‬ ‫את כוחותיי בתפקיד הבא שלי בחיים‪ .‬אתה‬ ‫לקום וללכת‪ .‬לא תהיה לך ברירה כי תרגיש‬ ‫חשבת שאני עובד בשבילך‪ .‬אך לא! לא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אתה‬ ‫א‪ ‬כן מה‬‫נפש‪ –,‬ואם‬ ‫מועילעדתמיד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שבאו מים‬ ‫אז‬ ‫עבדתי בשבילך‪ ,‬אלא הבנתי שזהו תפקידי‬ ‫נחו‪ ‬שנכון‬ ‫עכשיו מה‬ ‫תעשה‬ ‫צריך להמתין?‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ומילאתי אותו מתוך תחושת שליחות‪ ,‬אי‪‬‬ ‫האיש מאוד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ויפרוץדברי‪‬‬ ‫ויתקיים בך‬ ‫כראוי מול‬ ‫לגביך‪,‬לבטוח‬ ‫ועכשיו אני מבין שאני צריך לעבור אי‪‬‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫לתפקיד אחר‪ ,‬ואם כן לא תצליח לשדל‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫להישאר כאן‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫מתיקה‬ ‫הבטחו‪‬במיני‬ ‫אותי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫בצאתנו מן הפרשה עלינו לזכור שיש‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫של עשו‬ ‫משהוא‬ ‫והותר יותר‬ ‫מתלמידיו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫סביבנו די‬ ‫לנו‬ ‫בכלרעהוהאמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ישחית‬ ‫כ‪ ‬עלינובפה חנף‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הראש‬ ‫אלאמה ג‪‬‬ ‫להחזיק את‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫לבן‪ ,‬ואין לנו‬ ‫ושל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחואיננו‬ ‫בליאת ה'‬ ‫ברוחניות‬ ‫עובדים‬ ‫הצלחה שאנו‬ ‫כלל ולזכור‬ ‫ישר‬ ‫יש שהאדם מרגיש שמצד תכונות נפשו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לעבדים‪ .‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫עבדיםההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הוא צריך להתקדם הלאה‪ .‬לא טוב לו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מודיעין‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬