בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA
הטקסט של גיליון זה
פר' ויצא · א -ה כסלו
תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ח )אלף שמ"ט(
בדרך מבית המדרש לביתו אמר מרן שליט"א :לרב שליט"א אור ליום ה' פר' תולדות ב' כסלו ,ב' דשבעת ימי המשתה
יש שכר הליכה בכל יום ...וגם לילך הרבה מדרגות... בשעה 8.20אחר תפילת ערבית יצא מרן שליט"א
גאב"ד מאקאווא :הרי מבקשים 'ממדרגה למדרגה תעלנו'... לעבר העיר קרית אתא ,להשתתף בשמחת שבע
מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע עלה לבקר פעם ברכות רבתית שנערכה בביהמ"ד מאקאווא ע"י סב
אצל כ"ק האדמו"ר החלקת יהושע מביאלא זצוק"ל, החתן הגה"צ כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א.
והדירה היתה בקומה שלישית עם מדרגות גבוהות בהגיע מרן שליט"א קם כ"ק גאב"ד מאקאווא
וקשות וכו' ,והתאמץ מאד בעת שעלה את המדרגות, שליט"א לקבל את פני הקודש .כן השתתפו גם הסבים
וכשהגיע לבית אמר להאדמו"ר מביאלא :בשביל כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א וכ"ק האדמו"ר
להגיע אל הביאלא'ער רבי צריכים מקודם לעלות מסטראפקוב שליט"א .וניגשו הנוכחים לברכת מזל טוב.
הרבה מדרגות... מרן שליט"א שתה לחיים ,ונטל ידיו לסעודה.
גאב"ד מאקאווא' :ילכו מחיל אל חיל'... במהלך השמחה ביקש כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א
* מכ"ק מרן שליט"א להשמיע מדברות קדשו ,ונעתר לו
מרן שליט"א )לחתן( :חתן דומה למלך... מרן שליט"א )תוכנם יבוא אי"ה(.
גאב"ד מאקאווא :אבי זצ"ל אמר ,חתן דומה למלך, כן נתכבד לשאת דברים סב הכלה המחותן כ"ק
שרומז לבחינת מלך המשיח ,על דרך שאמרו חז"ל האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א.
)ברכות ו ,ב( שהמשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת אחר מחרוזת שירי הודיה ושמחה ברכו ברכת
מחורבות ירושלים. המזון ,בברכהמ"ז על הכוס התכבד -סב החתן כ"ק
מרן שליט"א :ידוע ממרן הדברי חיים זי"ע שנשאל האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א ,שש ברכות בירך
פעם למה הוא ממעט בשינה ,ובפרט בשבת ,והשיב מרן שליט"א ,ברכה אחריתא -סב הכלה כ"ק
ואמר בלבת קדשו ,נאפוליון אמר 'ווי קען מען האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א.
פארשלאפן א מלוכה'א ]היאך אפשר להפסיד לאחמ"כ קם מרן שליט"א יחד עם כל יושבי בימת
המלוכה בשינה ,דבזמן שישן אינו מלך[ )ראה דרכי חיים, הכבוד לריקוד של שמחה .בהמשך רקד מרן שליט"א
חלק המנהגים ,אות ס(. ביחוד עם החתן שליט"א ,וכן עם המחותן סב החתן
הרי חתן דומה למלך ולכן אינו צריך לישון' ...נישט צו כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א.
פארשלאפן די מלוכה'... בסיום שמחת השבע ברכות ,עלה מרן שליט"א
ואף שמרן הדברי חיים אמר פעם על עצמו שגם יחד עם המחותן סב החתן כ"ק גאב"ד מאקאווא
כאשר הוא ישן הוא לומד תורה... שליט"א לביקור במעונו ,וזהו תוכן השיחה:
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
וויל נישט פארשלאפען די מלוכה ,כי בשעה שהנני ישן אינני א ראה דרכי חיים )חלק המנהגים ,אות ס( :רבינו הק' היה רגיל
מלך .כן הנמשל ,שבת קודש איז א שאד צו שלאפען ,מען לומר בליל שבת קודש שיחה נאה .פעם אחת היה חכם אחד
פארשלאפט דעם שבת קודש .אך כאשר היה הזמן מאוחר אמר והיה נקרא הרשלי גנב ,והיה אז גם כן מלך אשכנז חכם גדול,
רבינו הק' ז"ל ,עיניך לנכח יביטו ,נכח הוא ראשי תיבות נשמת וקראו להמלך הירשלי גנב ,והמלך הזה דרכו היה לישן מעט,
כל חי ,על כן מוכרחים אנו לישן כדי שנוכל לומר נשמת כל חי. ושאלו אותו מדוע שינתו כל כך מועט ,והשיב בזה הלשון ,איך
פר' ויצא ∙ א · תשפ"ז
טוב ,נמשך אצלו רק כשעתיים ,ואם יש לו ראש חריף גאב"ד מאקאווא :כן ידוע גם על האריה"קב...
די לו בשעה אחת ,וככל שיש לו ראש חריף הרי יכול מרן שליט"א :היה מעשה כזה אצל מרן הדברי חיים,
להבין במהירות ,וכיון ומבילדותו אמרו עליו שיש לו שאשה אחת באה לבקש ברכה עבור בנה ,ואמרה עליו
ראש טוב ,אזי מ ה שאחרים צריכים כמה שעות שהוא לומד יומם ולילה ,ושאל מרן הדברי חיים אם
לשינה ,הוא די לו במעט... גם כשהוא אוכל הוא לומד והאם גם כשהוא יושן הוא
גאב"ד מאקאווא :עכשיו צריך החתן להקים את המלוכה... לומד ,והוסיף ואמר ,עלי אפשר לומר שאני לומד
מרן שליט"א' :יאריך ימים על ממלכתו'... יומם ולילה...
* אמנם אף שהיה לומד גם בשעת השינה ,אף על פי כן
גאב"ד מאקאווא :בענין הצרות שהיו בשואה היה ממעט בשינה ,וכנראה שיש בחינה של לימוד
באירופה ,אמר על זה הרה"ק רבי שלום אליעזר התורה בשעת השינה ויש בחינה אחרת בלימוד
מראצפערט זי"ע ,שאם אביו מרן הדברי חיים היה התורה כשאין ישנים...
בחיים חיותו ,לא היו מתרחשים דברים כאלו ,לא היה גאב"ד מאקאווא :רואים זאת גם אצל יעקב אבינו
יתכן להיות... בפרשה הבאה...
מרן שליט"א :שמעתי כן גם ממרן אאדמו"ר זי"ע מרן שליט"א :ויקץ יעקב משנתו )בראשית כח ,טז(,
בענין קברי הצדיקים שם ,שבהכרח שהעלו אותם ודרשו חז"ל )ב"ר סט ,ז( ממשנתו...
לארץ ישראל לאחר מותם ,ויש לזה מקורות בחז"ל ידוע גם מה שאמר מרן הדברי חיים על מה שממעט
ובספרים הק' וכן עובדות מצדיקיםג ,ואמר שהיו כמה בשינה ,איך יכולים לישון כשנזכרים מהחטאת נעורים...
צדיקים שהשאירו אותם כדי להגין על היהודים ופעם שאלוהו על סיבת מיעוטו בשינה ,וענה מרן
באותם מדינות ,כמו הרבי ר' אלימלךד ,אבל לפני הדברי חיים זי"ע ,שיש לך אדם שללמוד דף גמרא
המלחמה בהכרח שהעלו גם אותם ,כי אם היו שם לא נמשך אצלו כחמש שעות ,ואילו מי שיש לו ראש יותר
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
עם בני ארץ ישראל עד שעשה קופה לארץ ישראל ...כמה ב ראה בספה"ק עמק המלך )הקדמה ג ,פרק ב( ,וז"ל ,פעם אחת
פעמים גמר בדעתו לילך לארץ ישראל ולא הניחוהו ...וכבר באה בשבת פרשת בלק נכנס אצלו ]מוה"ר אברהם הלוי אצל
אגרת מעיר צפת ת"ו מחכם ירא ,וכוונו את השעה ביום ההוא האריז"ל[ ומצאו ישן שינת צהרים וכו' ,מצאו שהיה מרחיש
דאדם גדול נראה בחלום לדביתהו לעורר אותם משנתם "קומו בשפתיו בתוך השינה ,והלך אליו כבוד מורנו הרב רבי אברהם
לקבור גברא רבא שבא מחוצה לארץ לכאן" .וכזה ממש אבותינו הלוי ,והטה את אזנו על פיו של האר"י ז"ל לשמוע מה שהוא
סיפרו לנו על מורנו הרב כהנא רבא בעל "שבט מוסר" זיע"א, מדבר .תוך כך ניעור הרב משנתו וראה אותו עומד על גביו .אמר
ברוך היודע ,הנסתרות לה' אלקינו ,עכ"ל. לו הרב ,מה אתה רוצה בכאן .אמר לו ,ימחול לי האדון ,שראיתי
כן מובא בהגהות מנחם ציון על ספר שם הגדולים ח"ב ,בשארית למעלת כבוד תורתו מרחיש בשפתיו והטיתי את אזני כדי
ציון :ועוד יש חידוש נפלא בענין זה ,כי נתוודע לנו דק"ק להקשיב מה שדבר הרב .אמר לו האר"י ז"ל ,תמיד כשאני ישן,
סטאבניץ רחוק מפה קראקא כעשרים פרסאות ,נמצאת שם נשמתי עולה למעלה דרך שבילין ונתיבות הידועים לי ,ומלאכי
מצבה אחת על שם הג"מ אליעזר אשכנזי במו"ה אליהו הרופא השרת באים בעדי ומקבלים נשמתי ומביאים אותי לפני מטטרון
מחבר ספר מעשי ה' ,ומאותו זמן ,וזה מלבד המצבה של הרב שר הגדול ,והוא שואל אותי לאיזה ישיבה אני רוצה לילך וכו',
בעל מעשה ה' הנמצאת בקהילתנו קרקא ,ואמנם כמקרה הזה ובאותם הישיבות מוסרים לי רזי וגנזי התורה ,אשר לא נשמעו
קרה גם כן להרב בעל שבט מוסר ז"ל שנפטר בקהילת איזמיר ולא נודעו אף בזמן התנאים ע"ה .אמר לו כמהר"ר אברהם הלוי
ונבנית שם מצבת אבן על קבורתו ,וגם נמצאת בעיר הקודש ע"ה ,ולא יגלה לי הרב מה שלמדו לו עתה בזה הפעם .התחיל
ירושלם ת"ו מצבה על שם כבודו ,ואין איתנו יודע מה הוא. הרב ע"ה לשחוק ,פתח ואמר ,מעיד אני עלי שמים וארץ ,אלו
וראה עוד בכתבי ר"י שו"ב )אות סה( :הרב ר' דוד בהרה"צ ר' הייתי דורש שמונים שנים רצופים ,לא יכולתי לסיים מה
אלעזר מענדל )מלעלוב( סיפר במירון ,ש' תרע"א ,איך ששמע שלמדתי בזה הפעם ,בפרשת בלעם ובאתון ,עכל"ק.
בעצמו מהאשה שהיה המעשה ,או מהנשים שנשאו אותה ג ראה במדרש )פרדר"א פרק לד( :ר' חנינא אומר ,כל ישראל
בשמה שרה רחל נכדת הבעש"ט ,ונעשית פארלעמט בל"א שמתים בחוצה לארץ ,נפשותם נאספות אל הארץ ,שנאמר
גיפארליזירס )משותקת( ,ושכבה משך זמן רב ביסורים ,פ"א )שמואל א כה ,כט( והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ,וכל
בלילה חלם לה שבא אלי' זקנה הבעש"ט ,ובכתה לפניו איך המתים מן הגוים בארץ ,נפשותם נשלכות בקלע חוצה לארץ וכו'.
ששוכבת ביסורים ,אמר לה תלכי על קברי להתפלל ותתרפאי, כן האריך גם בספר "חרדים" )פרק נט ,מצוות התלויות בארץ(,
ושאלה אותו הלוא אתם מונחים בחו"ל ואיך אבוא לשם ,אמר וזה לשונו :הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לב כי הם בהיכל
לה נשאו אותי אחר פטירתי לא"י לעיר צפת ת"ו וקברי אצל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת מריעות
האר"י ז"ל מצד ימין ,ובבוקר צותה שישאו אותה לשם לקבר ומרזחים ,עליהם הכתוב אומר )ירמיה ב ,ז( ותבאו ותטמאו את
האר"י ז"ל בימינו ,ושכבה שמה ועמדה בבריאותה והלכה בחזרה ארצי ונחלתי שמתם לתועבה ,וכתיב )ישעיה א ,יב( כי תבואו
בעצמה ברגליה ככל אדם ,והדברים מפורסמים בכל עיר צפת, לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי ,ולא יעלה על לבם
אך הוא שמע בעצמו מהנ"ל. שאחרי מותם ישארו בארץ ישראל ,אלא במותם יגרשום חוצה
ד ראה בספר אביר הרועים )אות עה( :שמעתי מפום חסידים ככלבים ,עכ"ל.
נאמנים ששמעו פ"א מפיו הקדוש )של הגה"ק בעל אבני נזר בהקדמת ספר "צוואה מחיים" מהגאון רבי חים פלאג'י זצוק"ל,
זי"ע( בל"ג בעומר כשישב בסעודה לכבוד היו"ט של הילולא כותב בנו הגאון רבי אברהם זצ"ל בתוך הדברים :השתדל הרבה
פר' ויצא · ב · תשפ"ז
צב ,א( ,וכותב שם דאף שלפי המקובל מעבירים את יתכן שהיו מניחים שיקרה כזאת...
קברי הצדיקים לארץ ישראל ,רק יש צדיקים ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ,ובכל השנים
הדרושים כדי להגן על הדור ומשאירים אותם במקום לפני המלחמה ידעו להיכן יכולים לנסוע ,שגם אז לא
קבורתם ,אולם כעת לאחר החורבן הנורא כאשר אין נסעו לכל הקברים ,והיו נסיעות גדולות בעיקר
על מי להגן שם בחו"ל ,הוא מסתפק אם נשארו לליזענסקה ,קאליבו ,צאנז .ולעומת זאת היו צדיקים
במקומם ,כי אפשר שהעבירו אותם לארץ ישראל על מפורסמים ענקי רוח שלא נסעו לקבריהם ,וכמו לציונו
מנת שיקומו כאן לתחיית המתים .וכותב עוד ,דכאשר של הרה"ק הרבי מלובלין זי"עז ,וכן לציונים בבעלזא.
נשאל על ידי הגה"צ הרב מווייטצען זצ"ל על העובדה שמעתי מגיסי כ"ק האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל ששמע מאביו
שהרגישו שם התעוררות גדולה ,ענה לו דהיות זצ"ל שגם ברוסלאנד והסביבה לא היו נסיעות ,ומעולם לא
והמקום נתקדש על ידי הצדיקים שגדולים במיתתן שמעו אז על נסיעות למעזיבוז לקברו של הבעש"ט הק',
יותר מבחייהן )חולין ז ,ב( ,וגם שהמקום נתקדש על ידי ואף שמקום מגורם לא היה רחוק כל כך משםח.
תפלות ותחנונים של רבבות מאחב"י ,אפשר להרגיש ואמר מרן אאדמו"ר זי"ע ,שגם מה שהשאירו כמה
התעוררות גם כשלא נמצאים שם כבר... צדיקים להגן ,זה היה רק כל זמן שהתגוררו שם
המכתב הוא אל גיסינו הגה"צ רבי יצחק היילפרין זצ"ל, יהודים ,אבל כשכבר אין שם יהודים וכי השאירו
ומתחילה שלח אותי רבי יצחק לשאול אם יכול לנסוע, אותם שם לבד עם הפאלאקן?...
ואמר לי מרן אאדמו"ר זי"ע ,וכי אני אומר שאסור ישנו מכתב בשפע חיים )מהדו"ב ,חלק ב ,סימן רסח( בענין
לנסוע ,אני אומר שהם אינם קבורים עוד שם שכן הנסיעה לציון בצאנז ,ומרן אאדמו"ר זי"ע משיב
מעלים אותם לארץ ישראל ,אבל המקום שם בוודאי שמחזיק לו טובה על שהזכירו על ציון זקה"ק מצאנז
נתקדש על ידם... זי"ע ,והמבקש רחמים על חבירו הוא נענה תחלה )ב"ק
תרי צדיקים נתלוו אתם חסידים רבים ,ובמשך השנים נתפשט דרשב"י בהנהגת שלחן הטהור כדרכו בקודש ,שאמר שהגם שיש
הדבר מאוד ,ובאו אלפי בני ישראל לפקוד את ציון מנוחתו. צדיקים שזכו להוביל גופם הטהור מכאן לארץ ישראל ,אבל
לימים נתרבו כל כך המבקרים ,עד שנעשתה האהל צר מהכיל גופו הטהור של הרבי ר' אלימלך מליזענסק זצוק"ל עדיין הוא
המוני הבאים ,ורצה הרה"ק מליסקא להרחיב את בנין האהל, פה בחוץ לארץ ,ואמר רבינו הקדוש זצ"ל ,שמי שיודע הסוד של
שתהיה בה מקום להכיל המוני בית ישראל ,והתייעץ עם רבינו שמחת הילולא דרשב"י יותר מבשארי תנאים ,הוא יודע ג"כ
על כך ,אך רבינו הניאו מעשות כן ,באמרו שאין דעתו נוחה הטעם למה דוקא הרבי ר' אלימלך נשאר גופו בחוץ לארץ.
לשנות את תבנית האהל ,וכך נשאר האהל בתבניתו הראשונה כן אמר כ"ק מרן זי"ע )מתוך דרוש בליל פסח ,תשכ"ה(,
עד ימינו אלה. שבמקומות שלהם לא היו מרבים לילך על קברי צדיקים ,כי
בנוגע להשתטחותו של מרן זי"ע על ציונו של הרה"ק מקאליב סברו שהמלאכים מעלים את גופם הקדוש לארץ ישראל ,חוץ
זי"ע ,סיפר עד ראיה ,הרה"ח ר' בערל פרנקל ז"ל מחיפה: מאל ציונו של הרבי ר' אלימלך זי"ע ,ועוד כמה צדיקים ,שהיה
אני התגוררתי בילדותי בעיר קאליב שבהונגריה .זכורני כי מקובל להשתטח על קבריהם ,כי צדיקים אלו המשיכו את אויר
באחד השנים ,תרח"צ או תרצ"ט ,בהיותי כבן י"א שנים ,יצא קול ארץ ישראל אל תוך ד' אמות שלהם.
בעיר כי כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע הגיע לעיר ,בכדי להשתטח על ה בספר משמיע ישועה )עמ' תנה( מובא בשם הרה"ק
ציונו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע .אני הייתי אז מציעשינוב זי"ע שאמר שאין שום ענין להיות על קברו של
בתלמוד תורה ,והמלמד שלח אותי להביא את המפתח של צדיק שלא ביום ההילולא ,זולת בליזענסק ובצאנז.
האוהל מה"שומר" של בית החיים .ואכן זכיתי להיות השליח בספר לפיד האש )עמ' קנ( בשם אחד משרידי העיר ליזענסק,
להביא את המפתח של הבית החיים ונתלוויתי אל מרן זי"ע .אז הרה"ח ר' אביגדור לנגנבאום ז"ל" :זכור אני כשמרן בא פעם אחת
היו צריכים לרדת כמה מדרגות שהיו בפתח האהל ,וכשהגיע לעירנו ,בלווי החסיד ר' משה ע"ה ,שהיה המשב"ק אצל אביו
מרן זי"ע לפתח האהל ,דילג על המדרגות וזרק עצמו בחזקה על הרה"ק מרודניק .הוא התאכסן אז אצל שכן ממולי ויכולתי
הריצפה ,כשהוא שרוי בדביקות עצומה ובהתלהבות גדולה, להשקיף הכל מבעד החלון .מטרת בואו היתה להשתטח על הציון
בסמוך לציון הקדוש ,ופחד נורא אחז בכל הנוכחים .מרן זי"ע הקדוש של הרבי ר' אלימלך זי"ע .והנה תיכף כשהגיע רגשו כל
שהה שם זמן מה והירבה בתפילה בבכיות עצומות ,אשר עינינו יהודי העיר לקראתו ונהרו אל האכסניא שלו .הזדרזתי איפוא,
עדיין לא ראו כזאת. להיות מן הראשונים שהגישו לפניו קוויטעל ,ואמר לי שאבוא
שנים רבות אחר כך ,כשביקר כ"ק מרן זי"ע בחיפה ,זכיתי להיות עמו אל הציון הקדוש .ויהי בבואנו אל בית העלמין ,בטרם היכנסו
בין מקבלי פניו והזכרתי לו שהייתי בין תלמידיו בפעלדנפינג, אל ה"אוהל" ,חלץ רבינו את מנעליו ופסע פנימה ,כשהוא נעמד
והוא כמובן זכר זאת והכיר אותי ,ואז אמרתי לו שאני הייתי זה יחף על גבי הקבר ממש ...כאן פתח באמירת ספר תהילים
שהבאתי לו את המפתח של הבית החיים בקאליב בעת ביקורו מתחילתו ,פסוק אחר פסוק ,ואמירתו היתה מתוך השתפכות
שם ,ומרן זי"ע הודה לי על כך מאד ,ואף הזמין אותי להיות הנפש והתעוררות עצומה ,בבכיה ובתחנונים ...והאריך כמה
ממתפללי בית המדרש שהקים בחיפה... שעות באמירה זו ,עד שהשלים את כל ספר תהילים עד גמירא...
ז ראה בספר עמוד האמת ,בשם הרה"ק מקאצק זי"ע )שיחות, ו בספר עבודת הלווים )עמ' רכה( מסופר :יש לציין שכפי הידוע
עמ' צה( :התרעם רבינו על מה שהולכים על קברות הצדיקים רבתה הנהירה במדינת אונגארן להשתטח על ציון הרה"ק
בבית העלמין בלובלין ,כי כבר אינם שם. מקאלוב זי"ע ביום הילולא דיליה ז' אדר ,וכל זה היתה על ידי
ח וראה בגליוננו )תולדות תשפ"ו( מה שסיפר כ"ק האדמו"ר התעוררות רבינו ]הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זי"ע[,
מויזניץ בית שמש שליט"א :שמעתי מחו"ז כ"ק האדמור רבי שבעת שהיה חתנו הרה"ק רבי יהוסף מקאסאן זי"ע סמוך על
זושא'לע מטשערנאביל זצ"ל ,שבבחרותו נסע פעם אביו שולחנו שאלו פעם מדוע אין נוסעים להשתטח על ציון הרה"ק
)הרה"ק רבי יצחק( מעירו לויעב לעיר בארדיטשוב לצורך איזה מקאלוב ,הרי הוא היה הצדיק הראשון מתלמידי הבעש"ט הק'
ענין ,וכשחזר אמר לאביו 'מען זאל האבן געפוילט אלעס גוט', זי"ע אשר הפיץ אור החסידות בתוככי מדינת אנוגארן ,ומן הנכון
ושאלו אביו למה אומר כן ,והשיב ,הרי הייתם בבארדיטשוב היה לפקדו את מקום מנוחתו ביום הילולא דיליה.
ובוודאי עליתם על ציונו של הרה"ק הקדושת לוי זי"ע ...ואביו רבינו קיבל את דבריו ושיגר מכתב אל ידידו הרה"ק רבי צבי
הסתכל עליו בפליאה ואמר לו ,שכלל לא עלה בדעתו לעשות הירש מליסקא זי"ע וביקשו ליסע ביחד לעיר קאלוב להשתטח
כן ...ואפילו שזה היה דרך ארוכה מלויעב עד בארדיטשוב... על קבר איש האלקים ביום הילולא דיליה .ומכיון שיצאו הני
פר' ויצא · ג · תשפ"ז
דכיון שהיתה מרחמת על לאה אחותה נגד טבע אנושי, אב"ד ארה"ב :מסופר שבתקופת המלחמה והחורבן
והסכימה למסור לה את הסימנים מבלי להתיירא שהיו שומעים קולות של בכיות בציונו של הרבי ר'
שתפסיד את יעקב ,שזה היה נסיון גדול ,והיתה בטוחה אלימלך בליזענסקט.
שיהיה לה את יעקב ,וגם שיעקב לא יקפיד על זה גאב"ד מאקאווא :מסופר על הרבנית גיטשא ע"ה ,בתו
שמסרה הסימנים ללאה ,לכן זכתה שמצבתה קיים הצעירה של מרן הדברי חיים ,שבסוף ימיה התגוררה
לעולם ,וכותב שם דאף שהיו בארץ ישראל רעידות בקראקא ,ובתקופת המלחמה התגלה אליה אביה מרן
אדמה וגפרית ומלח שריפה כל ארצה ,שהאויר נתקלקל הדברי חיים בחזיון בחלום ,ושאל אותה מהו הבכיות
כל כך עד לא עבר שם עוף ולא עבר שם אדם נ"ב שנה, הגדולות שיש אצלו בציון ,ואמרה לאביה ,וכי אינך יודע
אף על פי כן מצבתה קיימת עד היום הזה ,יותר מה קורה בעולם ,שיש מלחמה והורגים יהודים .ונענה
משלושת אלפים שנים ,והמהלך שם להתפלל נענה. מרן הדברי חיים ,שזהו חידוש שהסתירו זאת ממנו...
וכיון שנאמר אצלה )בראשית לה ,כ( 'הוא מצבת קבורת מרן שליט"א :לפני הרבה שנים כאשר שפצו וחדשו
רחל עד היום' ,לכן הוא נשאר עד היום ולא נחרב. בפעם הראשונה לאחר המלחמה את הציונים בצאנז
מרן שליט"א :נכדו המו"ל הביא את הספר בשעתו ובגארליץ ,שלח מרן אאדמו"ר זי"ע סכום כסף הגון כדי
למרן אאדמו"ר זי"ע והחל לדבר ממנו ,ואמר לו מרן להשתתף בזה ,ואמר שזה בוודאי מקום קדוש,
אאדמו"ר זי"ע ,אין אתם צריכים לומר לי מי היה הרב והקדושה נשארת שם ,אבל את הצדיקים עצמם העלו...
משימאני ...והיה נראה שהכירו והעריץ אותו מאוד. גאב"ד מאקאווא :הגה"ק רבי שלמה קלוגר זצ"ל
ואיני יודע היכן הכירו. בספרו חכמת התורה )פרשת וישלח ,עמ' תקעא( כותב
גאב"ד מאקאווא :הוא היה בהונגריה ונסתלק שם לגבי רחל אמנו...
בשנת תש"ד. מרן שליט"א :שהיתה שם רק יום אחד ואחר כך העבירו
בירושלים התגורר הגה"צ רבי משה יוסף הופמאן אותה למערת המכפלה...
זצ"ל הדיין דפאפא ,ובהיותו עוד בחוץ לארץ היה גאב"ד מאקאווא :וכותב שהמצבה שם היא רק על
אצלו ספר תורה שלא ידע מי כתבו ,ולפני שעלה מקום קבורתה אבל לא על רחל בעצמהי .והיינו
לארץ ישראל הלך אל הרב משימאני זצ"ל לשאול אם שהקדושה נשארה שם בגלל יום אחד שהיתה שם.
לקחת עמו את הספר תורה ,ואמר לו שיקח והקב"ה ה' יעזור שנפעל הכל מתוך שמחה ,שיתבטלו הגזירות
כבר יראה לו הדרך שהספר תורה יגיע בשלימות גם כאן.
לארץ ישראל ...והדברים היו אצלו לפלא .וכשהגיעו מרן שליט"א :לא האמינו לאחר החורבן שזה ימשך כל
לנמל יפו עצרה הספינה קצת מרחוק ,והגיעו לשם כך הרבה שנים .רחל מבכה על בניה מאנה להנחם...
עם אניות קטנות להעביר את האנשים מהספינה גאב"ד מאקאווא :יש ספר מהגה"צ הרב משימאני זצ"ל...
ליבשה ,וכאשר העבירו החפצים לא שמו לב והספר מרן שליט"א' :הלכתא רבתא לשבתא'...
תורה נפל למים רח"ל ,והדיין רבי משה יוסף כמעט גאב"ד מאקאווא :וכותב שם )בליקוטים( לגבי רחל אמנו,
הפחד מן הגרמנים ,כמו אנחות .אבל כשהגוים משיחים לפי ט ראה בספר 'בית אלימלך' לידידנו הגה"ח רבי חיים בער
תומם העידו ששמעו כל זמן המלחמה אנחות גדולות מן הציון ווייסבערג שליט"א )הנספח לספה"ק אורח לצדיק( :בשנת
הקדוש ,אמר ר' ישראל ,שמע מינה שאמי לא היה לה דמיון ולא תשל"א נסענו על יום הילולא דרבינו הקדוש בעל דברי חיים,
שריקת הרוחות שמעה אלא אנחות ממש של רבינו הקדוש בעל ובדרך אגב נסענו להרבה מקומות הקדושים בפולין ,ונסעתי
נועם אלימלך שמעה ,שהיה נאנח על צרות ישראל ועל חללי יחד עם ידידי הרה"ח מו"ה ישראל ניימאן שליט"א יליד
עמי שנפלו בחרב ונשרפו חיים על קידוש שמו יתברך ויתעלה, ליזענסק ,ובעת שהגענו לליזענסק התאספו הרבה גוים מן
השי"ת ינחמני בכפלים בביאת גואלינו במהרה בימינו על ידי העיר והקיפונו מכל צד ,ור' ישראל נ"י היה המתורגמן בינינו,
משיח בן דוד אמן. שהוא יודע את לשון פולין בטוב ,וספרו הגוים משיחים לפי
י ראה שם :היא מצבת קבורת רחל עד היום )לה ,כ( ,יש לדייק תומם ,שבזמן החורבן הגדול שעשו הגרמנים יש"ו על כלל
על אמרו 'היא מצבת קבורת רחל' ,מה ענין הקבורה לכאן ,והוי ישראל ,שמעו אנחות מקברו של 'הנביא' ]שהגוים קראו להרבי
ליה לומר היא מצבת רחל עד היום .אך נראה הכונה ,דהנה מה ר אלימלך זצ"ל נביא[ ,עד כדי כך שיכלו לשמוע האנחות של
שלא נקברה רחל עמו הוי מטעם שאמרו חז"ל )ב"ר עב ,ג( כיון הנביא בכל העיר ליזענסק.
שביזתה שכיבתו של צדיק שאמרה )לט ,י( לכן ישכב עמך וכשנסענו מליזענסק ,סיפר לי ר' ישראל נ"י ,שכשנכנסו
הלילה ,דעמך הוא דמיך ,עמי לית הוא דמיך ,יע"ש .ולפי זה ,כיון הרשעים הארורים ימ"ש לליזענסק ,ברחו רוב הצעירים
דאמרה לכן ישכב עמך הלילה ,א"כ לא ביזתה שכבו רק לילה לשינאווא הסמוכה לליזענסק ,להמלט משיני האריות חיות
אחת ,לכך נענשה מדה כנגד מדה ,שלילה אחת לא תהיה נקברת הטרף הרשעים הגרמנים ימש"ו ,וזה היה באמצע החורף והקור
במערת המכפלה ,אבל אחר כך נקברה במערת המכפלה .ומי היה גדול מאד ,ומחמת הקור הגדול חזרו בלילה כמה נשים
קבר את משה ,הוא ית' לבדו ,כן י"ל גבי רחל ,דתחילת הקבורה לליזענסק להביא כמה מלבושים ומעילים כדי שיוכלו להתחמם
נקברה ע"י יעקב שם בבית לחם ,אבל אח"כ נטלוהו מלאכי קצת .ואמו של ר' ישראל שלחה לר' ישראל מעיל ,ובקשה מהן
השרת וקברוה במערת המכפלה .או אחר מיתת יעקב ,אז לילה שיאמרו לר' ישראל שהיתה על ציון הקדוש של רבינו הרבי ר'
אחת אחר שנקבר יעקב הובאה גם רחל ונקברה שם .ולפ"ז ה'עד אלימלך לשפוך שיח ,שמעה אנחות גדולות מן הציון .ובאמצע
היום' לא הוי המצבה לציון על רחל ממש ,רק על הקבר ,שהקבר המלחמה פגש ר' ישראל את הרה"ק מוהר"ר בן ציון מבאבוב
הוא משל רחל ,אך אין רחל עצמה שם .וזהו שאמר ,ויצב יעקב הי"ד ,וסיפר לו ר' ישראל שאמו שמעה אנחות מן הציון הקדוש,
מצבת אבן על קבורתה היא מצבת קבורת רחל ,שאינו מצבת ואמר לו הרה"ק מבאבוב שיתכן שהיה לה דמיון שמחוץ לאהל
רחל עד היום הזה רק מצבת קבורת רחל ,דהקבר ישנו שם עד יש שם אילן גדול ובחורף כשהרוחות עזות הענפים עולים
היום הזה ,אבל אין רחל שם עד היום הזה. ויורדים על ידי הרוחות ,ושריקת הרוחות נדמה לה על ידי גודל
פר' ויצא · ד · תשפ"ז
היתומים מאב או מאם בחצר קדשנו. ונתעלף ,ואחד האנשים קפץ למים והצליח להוציא
ציבור המשתתפים התקבלו במאור פנים והוזמנו את הספר תורה ,וראו שלמרבה הפלא לא אירע לספר
להסב סביב שולחנות ערוכים כיד המלך] .בעזרת תורה שום נזק ושום לחלוחית ,ואז הבין את דברי הרב
נשים התקבלו המשתתפות ברוב שמחה ע"י הרבנית משימאני שהספר תורה יגיע בשלימות לארץ ישראל.
הצ' תליט"א[. גאב"ד מאקאווא כיבד את מרן שליט"א בלחיים
מיד בתחילה הופיע המחותן אבי החתן הגה"צ ובפירות ,ואחלו זה לזה ,וכן לחתן ולמחותנים.
אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א, גאב"ד מאקאווא :שמעתי מכ"ק האדמו"ר רבי
העומד ומכון את כל פעילות הארגון בעצה ובמעש איציק'ל זצ"ל מפשעווארסק ,שאמר ,חסידים הם
במשך כל ימות השנה ,אשר קיבל את פני הנוכחים בטלנים ,הם רוצים שהרבי'ס יגיעו לחתונות ,הרי
בכבוד ויקר .ויחדיו נטלו ידים לסעודה. שבת שבע ברכות הרבה יותר גבוה...
'שבת שהשמחה במעונו'יא...
דברי פתיחה קצרים נשא המחותן הגה"צ אב"ד מרן שליט"א :כבר מצינו כתוב )בראשית כט ,כז( 'מלא
קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א ,כשאת שבוע זאת' ...היינו שבוע של השבע ברכות ,וזה מקור
דבריו תיבל באמרות קודש ודברי חיזוק ממרנן מן התורה )עי' ירושלמי מו"ק א ,ז(.
רבוה"ק להתחזק באמונה פשוטה והשגחה פרטית על בענין יום האחרון של השבע ברכות יש מימרא ממרן
כל צעד ושעל. הדברי חיים זי"ע שאז באים כל ההשפעות .מרן
כן נשא דברים קצרים יו"ר הארגון הרה"ח ר' אהרן אאדמו"ר זי"ע באחד מהשמחות במעונו שלח מכתב
דוד ויינברגר הי"ו ,כשבדבריו ביטא את רחשי הלב הזמנה לחותני זצ"ל ,וכתב לו בתוך הדברים שאם לא
והכרת הטוב של כלל המשתתפים קמי הקודש כ"ק יוכל לבוא לחתונה יבוא לשבע ברכות האחרון ,והביא
מרן שליט"א ,אשר בכל עת זוכים הם לחיבה מיוחדת המימרא הנ"ל ממרן הדברי חיים.
כאב לבנו .כמו גם קדם המחותן הגה"צ אב"ד קרית חותנכם הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל אמר בשם
צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א ,המסייע תמיד אחד )הגאון רבי גדליה הערץ זצ"ל ,ראש ישיבת חידושי
בכל עת בלב ונפש חפצה ומלוה את כל פעילות הרי"מ( שזהו כדוגמא שמצינו )חולין נב ,ב( שחיות
הארגון במסירות. הדורסות מוציאות הארס כאשר הן פורשות ,ומרובה
בכניסת החתן שליט"א פצחו הקהל בריקוד של מדה טובה שהסוף והסיום יש בו יותר תוקף ומעלתו
שמחה מלווה בכלי שיר וזמר ,לכבוד השמחה השרויה יתירה ,וכן מעלת שבע ברכות ביום האחרון מעלתה
בחצר המלכות .את כל השמחה ליוו בקול נעים בשיר יתירה מכל הימים.
וזמר טובי המזמרים ומטיבי נגן. גאב"ד מאקאווא :אני לא אהיה בשבת שבע ברכות,
אני נוסע להתפלל ...אני מבקש מחילה...
עם הכנס כ"ק מרן שליט"א לפאר את השמחה מרן שליט"א :שיתקבלו כל התפילות לרחמים ולרצון,
קיבלוהו בשירה ובזמרה .והתיישב מרן שליט"א על מ'זאל פוילן אלעס גוט'ס ...כלל ישראל צריכים הרבה
מקומו ,כשהוא מסב בשולחן אחד עם כל המשתתפים. ישועות ,בכלל ובפרט.
מרן שליט"א שתה יי"ש ואיחל לחיים לקהל, גאב"ד מאקאווא :ה' יעזור...
וליו"ר הארגון הרה"ח ר' אהרן דוד ויינברגר מרן שליט"א :תישארו 'בעל חוב' על שמחות בעז"ה...
מפעיה"ק .ונטל ידיו לסעודה .מרן שליט"א שיגר מרן שליט"א :אמן.
מהשיריים לכל אחד ואחד מהמשתתפים .במהלך וליווה את מרן שליט"א החוצה ונפרדו לשלום.
הסעודה זימרו המשוררים ניגוני שבח והודיה ,וכן
ניגוני ערגה וכיסופין כאשר מרן שליט"א מעודד יום ה' פר' תולדות ב' כסלו -ב' דשבעת ימי המשתה
השירה בידיו הק'. אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הר"ר
בהמשך נשא דברים הרה"ג ר' יחזקאל טויסיג ראש חיים יוסף טורנר מפעיה"ק )ב"ר ברוך ממאנסי ,וחתן
ישיבה גבוהה מאכנובקא בעלזא דברי חיזוק שיתכן להבחל"ח ר' מנחם מענדל לוק ז"ל מפעיה"ק(.
ודייקא הקושי זהו החלק שייסיע לאדם להצליח
ביתר שאת במעשה ידיו ובכל תהלוכותיו. בצהרים התקיימה סעודת שבע ברכות ייחודית
כאן ביקש מרן שליט"א מהרה"ג רבי יצחק בלומנטל במלון גלי צאנז ,ונערכה ע"י ארגון 'אתך אני' המאגד
שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק עשרות בחורים וילדים ,וכן נערות וילדות צעירות,
בשבת הנ"ל .ואחרי כמה מקרים שונים שמסר החסיד להחוזה, יא ראה בספר יפה שיחתן )ח"ג ,אות שכו( :שמעתי מההרי"ע
עדיין לא נח רוחו ,עד שהוזכר משבע ברבות שהיה שם ,שלפי מפשעווארסק זצ"ל ,שפעם בא להחוזה מלובלין זי"ע חסיד
דעת החסיד לא הי' זה כדאי אף להזכיר .אבל החוזה הקדוש אחד אשר שבת בשבת שלפני זה בקאזניץ אצל המגיד הקדוש
אמר בהתפעלות ,אה שהשמחה במעונו ,מעון זה אחד זי"ע ,וחקר החוזה אצל החסיד הלז על מקרה חשוב שהי'
מההיכלות ושם שורה שמחה בעת 'שבת שהשמחה במעונו' ,וזה בקאזניץ בשבת שלפניה ,כי החוזה ראה אור גדול בקאזניץ
היה האור שראה באותו שבת בקאזניץ.
פר' ויצא · ה · תשפ"ז
ההדרכה דרכי חיים ,וכן הרב אלעזר שווארץ מב"ב ומחשובי המשפיעים דחצר קדשנו לשאת דברים
שנשא דברי בדחנות לשמחת חתן וכלה. לכבוד השמחה .בתוך דבריו המחזקים את הלב הביע
עם כניסת כ"ק מרן שליט"א לשמחת השבע רגשות הלב של כלל הנוכחים קדם המחותן הגה"צ
ברכות ,פצחו בחורי החמד בשיר וזמר משך זמן רב, אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א ,אשר
כשמרן שליט"א מעודד השירה בעוז ותעצומות. כשליח הקודש משתתף הרבה בצערם של אחרים
אח"כ שתה מרן שליט"א שולחן לחיים ,ואיחל ושמח בשמחתם ,לסייע בעדם בכל הנושאים הן בעניני
מברכות קדשו לחתן והמחותנים ,ולכל הקהל. תורה והן בעניני עבודה וגמילות חסדים .וכן ברכה קמי
לאחמ"כ עלו שנים מתלמידי הישיבה הבה"ח מלכא כ"ק מרן שליט"א המיצר ומשתתף בצרתן של
שלמה ויזל נ"י והבה"ח משה אברהם שווארץ נ"י ישראל שלא יבוש המעיין ולא יקצץ האילן ,ולרוות רוב
ופתחו בחרוזים מלאי רגש ,בענין שהמתנה הגדולה תענוג ונחת מכל צאצאיו ,ומתלמידיו כבניו ,ולהוליכנו
ביותר לתת למלך הוא מה שהוא מחבב ,ואצל מרן לקראת משיח צדקנו בב"א.
שליט"א המתנה והתשורה שיכולים להגיש בעת הס הושלך בקהל עת פתח כ"ק מרן שליט"א
שהשמחה במעונו ,הוא רק התעלות והתמדה בדברות קדשו לכבוד השמחה ולכבוד המעמד,
בתוה"ק ,והרחיבו על אשר זוכים הם שכ"ק מרן בהרעיפו טללי תחיה ואמונה על כלל המשתתפים.
שליט"א מופיע בהדרו בהיכל הישיבה ,וזוכים הם
להשתתף ולחוג מקרוב בשמחה בחצר המלכות. בברכת המזון על הכוס התכבד -הרב חיים מנחם
והגישו כמה ממובחרי התלמידים טס עם פירות וינגרטן מפעיה"ק ,שש ברכות -המחותן הגה"צ אב"ד
בפני הקודש יחד עם סך השעות רצופות .פני הקודש קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א ,ברכה
נהרו משמחה ,וקורת רוחו המרובה ניכרת היתה על אחריתא -המחותן הגה"צ רבי ישראל למברגר
פני צורת קדשו. שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש.
ביני לביני הגיש הרה"ג ר' אשר דוד גליק שליט"א לאחמ"כ עברו הבחורים והילדים בסך לפני
מנה"ר דישיבה"ק לצעירים דברי חיים את רשימת הקודש וקיבלו כוס של ברכה בגביע כסף מהודר אשר
התלמידים שלמדו שעות רצופות כהכנה דרבה לקראת נמסר להם כתשורת קודש מידי כ"ק מרן שליט"א,
השמחה ,והגיעו יחדיו לסך קרוב ל 9000-שעות רצופות, כשהוא מאציל עליהם מברכות קדשו לרוב .כן שיגר
וקרוב ל 6000דפי גפ"ת .מרן שליט"א עבר במתינות על מרן שליט"א לעזרת נשים תשורה מיוחדת לחלקם
כל השמות והביע קורת רוחו המרובה. לבנות היתומות ,שם חילקה הרבנית הצ' תליט"א את
לאחמ"כ חילק מרן שליט"א פירות ליושבי בימת תשורת הקודש לכל הבנות היתומות.
הכבוד ,והורה לחלק לכל הקהל ,וחזר לביתו. אח"כ יצאו הכל בריקוד סוחף לרגל השמחה,
כשמרן שליט"א רקד עמהם במחול משך זמן.
יום שישי פר' תולדות ג' כסלו ,ד' דשבעת ימי המשתה בסיום המעמד נגש מרן שליט"א לעבר המחיצה,
סעודת השבע ברכות התקיימה בקליינע זאל והאציל מברכות קדשו ליתומות תחי' שאך ששון
שבבית מרן שליט"א עליה נקראו להשתתף גם בחורי ושמחה ישכון בבתיהם כל הימים .אחר קרוב לג'
החמד תושבי ערי הצפון. שעות מרוממות חזר מרן שליט"א למעון הקודש.
"שבת שבע ברכות" פר' תולדות ,ד' שבט אור ליום ו' פר' תולדות ב' כסלו -ג' דשבעת ימי המשתה
"לקראת שבת לכו ונלכה" -רחובותיה של קרית מלך שמחת השבע ברכות התקיימה בביהמ"ד 'בית
רב התמלאו באורחים שנקבצו ובאו מקרוב ומרחוק רוזנברג' שבתוככי הישיבה לצעירים דברי חיים
לשבות בצל הקודש ,וליטול חבל בנעימים בשמחת בית פעיה"ק ,ונערכה ע"י תלמידי הישיבה לצעירים דברי
צדיקים לרגל "שבת שבע ברכות" לנכדת כ"ק מרן חיים פעיה"ק ,לכבוד השמחה הגדולה בבית המלכות,
שליט"א ,בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות ולכבוד המחותן הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה
הצפון שליט"א עב"ג החתן הרב אשר אנשיל למברגר שליט"א ,המשפיע רבות לעידוד וחיזוק בחורי החמד
שליט"א בן הגה"צ אב"ד מאקאווא בית שמש שליט"א. בתוככי היכל הישיבה.
בזמן הדה"נ יצא מרן שליט"א לעבר היכל משך כל המעמד הנעימו בשירה וזמרה מקהלת
הגדול .בתפילת מנחה לפני העמוד כיבד מרן שליט"א המשוררים מבחירי תלמידי ישיבה"ק ,והיטיבו לזמר
לגשת את הסב המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב בטוב טעם ודעת.
שליט"א .קבלת שבת התפלל לפני העמוד -הרה"ג בהכנס החתן פצחו חבר המשוררים בניגוני שמחה
רבי אברהם שלמה זלמן היילפרין שליט"א ר"מ וריקוד משך זמן רב ,כשהחתן שליט"א והמחותנים
בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק ואב"ד מרקדים בעוז יחד עם צוות הישיבה הק'.
ראדומישלא נתניה .לרגל השמחה בחצר הקודש בפני המסובים נשאו דברים הרה"ג רבי חיים יהודה
זימרו המשוררים 'לכה דודי' בניגון עתיק מבית צאנז. אייזנבך שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים ויו"ר ארגון
פר' ויצא · ו · תשפ"ז
בזמירות התכבדו ,כל מקדש -הרה"ג רבי דוד צבי בסיום התפילה הכריזו על זמן עריכת השוה"ט
הלברשטאם שליט"א רב ביהמ"ד סטראפקוב במאה בהיכל הגדול בשעה ,9.30ותפילת שחרית ביום
שערים ,בפיסקא 'שמחם בבניין שלם' ,הראה מרן השב"ק בשעה ,8.15ועברו הקהל לברכת א גוט שבת.
שליט"א לחזור ולכפול ולשלש כמה פעמים הפיסקא.
בזמר מנוחה ושמחה כיבד מרן שליט"א את הסב כ"ק בני המשפחה הנכבדה ,רבנים אורחים ומכובדים
האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,מה ידידות -הרה"ג סעדו את סעודת ליל שב"ק יחד עם החתן שליט"א ובני
רבי יוסף הירשמן שליט"א מרבני קרית הבעש"ט - המשפחה ,בהיכל המתיבתא ,וכל קהל הקודש אברכים
נכד כ"ק מרן זי"ע ,תנו שבח -הרה"ג רבי משה נחמיה ובחורים סעדו בהיכלי הסעודות בקרית החינוך.
הלברשטאם שליט"א רב ביהמ"ד סטראפקוב שערי מרן שליט"א נכנס להיכל הגדול לעריכת השלחן
ירושלים ,י'ה ריבון -הרה"ג רבי שלום אוברלנדר הטהור דחקל תפוחין קדישין ,אשר לפני ה' לערך
שליט"א מרבני קרית הבעש"ט -נכד כ"ק מרן זי"ע, השעה ,10.00כאשר לצידו יושבים החתן שליט"א
רננו צדיקים -הרה"ג ר' ישראל צבי גשטטנר שליט"א והמחותנים ,והסב כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב
חתן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,י'ה אכסוף שליט"א ,חתני דבי נשיאה כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית
-הרה"ג רבי ברוך מוטצען שליט"א מירושלים מרבני הבעש"ט שליט"א ,הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב
אנ"ש ונכד כ"ק מרן זי"ע. שליט"א ,והגה"צ אב"ד רמת אהרן שליט"א ,וכן
הרבנים הגאונים רבני אנ"ש שליט"א.
בברכת המזון על הכוס התכבד -חדב"נ כ"ק הגה"צ בהגהת הכוס לקידוש התכבד -הרה"ג רבי חיים
גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א ,שש ברכות -חדב"נ יוסף היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא ב"ב.
הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב שליט"א ,ברכה במהלך השלחן הטהור זימרו הקהל בגילת ורנן
אחריתא -הגה"צ רב קהל חסידים רמת אהרן וראב"ד ניגוני רגש והתעלות לא-ל אשר שבת ברא ,באמצע
קהל מחזיקי הדת שליט"א. הורה מרן לשו"ב הרה"ח ר' יוסף ישראלי הי"ו מיוניאן
אח"כ נערך שמחת השלום זכר לבן הרב יקותיאל סיטי לזמר הזמר 'רחם' ,כן זימר עוד זמר לכבוד שב"ק
יהודה היילפרין מפעיה"ק )בן הג"ר יחזקאל שרגא דוד זצ"ל, ולכבוד השמחה.
וחתן להבחל"ח הג"ר אברהם שלמה זלמן היילפרין שליט"א באמירת התורה כיבד מרן שליט"א את המחותן
אב"ד ראדומישלא נתניה( ,להר"ר חיים אלטר הלפרן מב"ב כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א .בדבריו בדבריו
)ב"ר צבי הירשל מפעיה"ק ,וחתן הג"ר דניאל אליאס שליט"א ביאר במה שנאמר 'ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח
רא"כ אדירי התורה בב"ב( ,להר"ר יקותיאל יהודה שליסל שדה' וגו' ,דברכו שיזכה למצות שבת ,אשר הוא מתנה
מקרית צאנז טבריה )ב"ר ישעי' שלום מב"ב ,וחה"ר רפאל טובה מבית גנזיו של הקב"ה שנתנו לבני ישראל ,ולכן
שטמר מפעיה"ק( ,להר"ר צבי אביגדור איימר ממפעיה"ק כתיב 'ויברכהו' כי בשבת מצינו 'ויברך אלקים את יום
)ב"ר חיים מאיר מברכפלד ,וח"ר חיים מנחם יעקובוביץ השביעי' והיא מקור הברכה ,ולכן 'ויברכהו' מרמז על
מפעיה"ק( ,ולהר"ר ישראל ברגר מקרית צאנז טבריה יום השבת .וכיון שמצות עשה מה"ת לקדש את יום
)ב"ר יצחק מק .הבעש"ט ,וח"ר יוסף מרדכי בלומנטל מפעיה"ק(. השבת בדברים על כן כתיב 'ויברכהו ויאמר' .ולכן
אח"כ הביאו פירות וחילקו פירות לכל הקהל. כשבירך יצחק את יעקב בברכת השבת ,אמר 'ראה ריח
המשוררים החלו לזמר הניגון המקובל מהרה"ק בני כריח שדה אשר ברכו ה'' ופירש רש"י 'שנתן בו ריח
מזלאטשוב זי"ע .ואחר שחגר מרן שליט"א עצמו טוב וזהו שדה תפוחים' כי תפוחים הוא המאכל
באבנט ,יצא מרן שליט"א בריקוד נלהב אל מול הכלה, שאוכלים בשביל עונג שבת כדברי התוס' )ברכות לז ,א
משך זמן ,כשהמשוררים מזמרים 'משיח'ס ניגון' ד"ה בורא( שהוא נברא לתענוג.
המקובל מהרה"ק מסטראפקוב זי"ע .היו אלו רגעים עוד ביאר במה שנאמר 'ויתן לך האלוקים' ,וברש"י
נעלים מאד ,והציבור שוררו בעוז ובתעצומות יתן ויחזור ויתן ,דכיון דציוה יצחק אח"כ ליעקב לילך
וההתלהבות גברה מרגע לרגע לאין שיעור. לישא אשה ושם אמר לו 'ויתן לך את ברכת אברהם לך
לאחמ"כ כיבד מרן שליט"א את הסב המחותן כ"ק ולזרעך איתך' ,ועיקר תכלית הנישואין הוא להשאיר
האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,לרקוד מצוה טאנץ. דורות ובנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות ,ולכן
בהמשך רקד מרן שליט"א במחול עם החתן בעוד שבברכה הראשונה שבירך יצחק את יעקב אמר
והמחותנים ,וכן חתני דבי נשיאה כ"ק הגה"צ גאב"ד רק 'ויתן לך האלקים' הרי שכאן לפני שהלך יעקב
קרית הבעש"ט שליט"א ,והגה"צ אב"ד קהלתנו הק' לישא אשה הוסיף יצחק ובירך אותו 'ויתן לך את
בב"ב שליט"א ,ובני מרן שליט"א .כשמרן שליט"א ברכת אברהם לך ולזרעך איתך' שתישאר הברכה אף
הורה לזמר הניגון 'וביום השבת' וכו' ,ולאחמ"כ הורה לדורות הבאים אחריו .וזהו שכתב רש"י 'יתן ויחזור
לזמר הניגון 'עליונים ששו ותחתונים עלזו' .והשמחה ויתן' ,דה'יתן' הראשון קאי על הברכה 'ויתן לך
גאתה במאוד מאוד. האלקים' ,ו'יחזור ויתן' קאי על הברכה השניה 'ויתן לך
השוה"ט נסתיים לערך השעה 1.20לפנות בוקר. את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך'.
פר' ויצא · ז · תשפ"ז
הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
דאדה"ר עפי"מ שדקדקו המפו' בלשון הכתוב במדרש )פס"ה סי"ח( עה"פ )כז ,יט( ויאמר יעקב
)בראשית ב ,טז-יז( ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר אל אביו אנכי עשיו בכורך ,א"ר לוי אנכי עתיד
מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא לקבל עשרת הדברות )והיינו דבעשרת הדברות פתח
תאכל ממנו וגו' ,דמפני מה הוצרך להקדים לצוות באנכי( אבל עשיו בכורך ,וראוי לבאר מה ראה
מכל עץ הגן אכול תאכל וכי הי' מחויב לאכול יעקב להזכיר ענין קבלת התורה שעתיד לקבל.
מכל עץ הגן ,והו"ל רק להזהירו שלא יאכל מעץ עוד במדרש )ב"ר פס"ז ס"ב( עה"פ בא אחיך
הדעת) ,ואכן לכן דרשו בגמ' )סנהדרין דף נ"ו ע"ב( האי במרמה וגו' ר' יוחנן אמר בחכמת תורתו ,ויש
קרא לענין שבע מצוות ב"נ ,ושו"ר שברבנו בחיי והובאו להבין היאך שייך ענין חכמת תורתו להפיס דעתו
דבריו גם בזרע ברך דהו"ל מ"ע לאדה"ר שיאכל מכל של עשיו.
הפירות עי"ש ,וכ"ק אאמו"ר זצללה"ה בשפ"ח חו"פ לט"ו ואפ"ל בדרך דרוש ,דהנה רש"י בפרשתן )כז ,א(
בשבט דרוש צ"ה ביאר עפי"ז דברי הירושלמי סוף קידושין כתב דהטעם דכהו עיניו של יצחק הוא כדי שיטול
עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל(. יעקב את הברכות ,מעתה י"ל דמכך היה הוכחה
וי"ל דבגין כך טעה אדה"ר וסבר דאזהרתו שלא גדולה ליעקב כי מן השמים הוסכם שהוא יקבל
לאכול מעצה"ד הוא דווקא באם יאכל מכל עץ הברכות ,דהרי מחמת זה כהו עיני יצחק.
הגן ,והיינו דהיה תנאי באזהרה זו שאסור לו לאכול אמנם בס' עמודיה שבעה )עמוד השני דף י"ט
גם משאר עצי הגן וגם מעץ הדעת ,והכי איתפרש ע"א( כתב טעם אחר על שכהו עיניו ,דנגרם לו
ליה לקרא מכל עץ הגן אכל תאכל שאם יאכל מחמת שהוא היה מגילגולא דאדם הראשון וע"י
משאר עצי הגן או אז ומעץ הדעת טוב ורע לא שחטא בעצה"ד נקנסה עליו מיתה ,לכן הוצרך
תאכל ממנו ,משא"כ אם ימנע מלאכול משאר יצחק שהיה גלגולו לפשוט צווארו ע"ג המזבח יען
עצי הגן אז שפיר מותר לו לאכול מעץ הדעת והבן. כי גרם מיתה לכל העולם וכתיב שופך דם האדם
ושו"ר לכ"ק אאדמו"ר זצללה"ה שהלך בדר"ז )ראה וגו' ,באשר לכך כהו עיניו דסומא חשיב כמת
שפ"ח חו"פ ט"ו בשבט דרוש צה אות ד' .וראה בדרוש עי"ש ,והובא גם בספרו פלח הרימון ,ולפי"ז אין
לשבת בראשית תשל"ז ,נדפס בגליוני ד"ת תשפ"ז( מקום להוכיח ממה שכהו עיניו שהוא ראוי לקבל
דאדה"ר טעה לחשוב שלא נאסר באכילת עצה"ד את הברכות.
אא"כ יקיים הצווי מכל עץ הגן אכול תאכל עי"ש, אלא דדב"ז תליא בכך אי היה חטא ביד אדה"ר
והלום מצאתי למהר"ח אבועלפיה בספרו יוסף באכילת עץ הדעת ,דאז שפיר י"ל שנקנסה מיתה
לקח פר' בראשית שכתב דבסברא זו הסית הנחש בגין חטא אדה"ר ,וממילא שייך לומר דמה"ט כהו
את חוה ,עי"ש. עיניו ,אבל אי נימא כהנך דיעות דגזירת המיתה לא
אלא דיש לפלפל דאמתלא זו תליא בפלוגתא נקנסה בגין חטא אדה"ר ,וכדמוכח מכמה מדרשי
דרבי יאשיה ורבי יונתן בכמ"ק בש"ס ,אי וי"ו לחלק חז"ל שהיתה גזירה קדומה ,וכגון הך דמייתי רש"י
עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו או דוי"ו להוסיף, בפר' בראשית )ב ,יז( שביצירת אדה"ר צבר הקב"ה
דתינח לרבי יאשיה דלחלק צריך קרא וכל היכא עפרו מד' רוחות שבכל מקום שימות תהא קולטתו
דלא חילקן הכתוב משמע שניהם יחדיו ,שפיר יש לקבורה ,והיינו כי באמת הו"ל לאדה"ר אמתלא על
מקום לפרש דמ"ש ומעץ הדעת וגו' קאי אדלעיל חטאתו ,לפי"ז א"א לומר שבגין כך כהו עיני יצחק,
ומוסיף על מ"ש מכל עץ הגן אכול תאכל ,ובכך וע"כ שהוא בכדי שיבוא יעקב ויקח הברכות.
טעה אדה"ר וסבר דאם אינו אוכל משאר עצי הגן הבאנו כמ"פ מה שנתחבטו הקדמונים בענין
מותר לו לאכול מעץ הדעת ,אבל לרבי יונתן אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה שנצטווה על מצוה
דלחלק לא צריך קרא דהוי"ו בלבד מחלקת וכל קלה בלבד מפרי העץ אשר בתוך הגן לא תאכלו,
אחד בפני עצמו משמע ,לא היה מקום לטעות והיאך לא עמד בה ,ואמרנו מכבר לדרוש בזכותיה
פר' ויצא · ח · תשפ"ז
דלחלק צריך קרא ובלא"ה שניהם כאחד במשמע, דקאי אדלעיל ולפרש כנ"ל.
א"כ בהכרח דכבר מראש נגזר עליהם גירות ושעבוד והנה בזוה"ח )ריש פר' יתרו( עה"פ אנכי ה'
ד' מאות שנה ואין בדין שבעבודה קשה יושלם הזמן אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בהאי פסוקא
עי"ש )וכ"כ ביושב אהלים פר' פר' בשלח ,וכן הגרש"ק שאל רבי ייסא זעירא דמן חברייא מרשב"י ,וא"ל
בחכמת התורה בפר' בשלח(. אית לי למשאל שאילתא חדא מינך ומכשכשא לי
באשר לכך כשנכנס יעקב לאביו רצה לרמז כי בלבאי ואנא דחיל למשאל מינך ,ואמינא אי נשאל
לו יאתו הברכות דכן נתגלגל הדבר מן השמים, דחילנא דילמא איתענש ,אי לא נשאל משבשא לי
שהרי על כן כהו עיני יצחק ,דאין לומר שכהו על בלבאי ,א"ל ר"ש אימא ,א"ל האי דקב"ה מדכר
שנתחייב בשורש נשמת אדה"ר ,דזה אינו ,כי גם להון לישראל בכל אתר ואתר ,אנכי ה"א אשר
לולי חטא אדה"ר היה גזירת מיתה בעולם ,דאין הוצאתיך מארץ מצרים ,אני ה' אלקיכם אשר
לומר דגזירת המיתה בגין חטא אדה"ר בעץ הדעת הוצאתי אתכם מארץ מצרים) ,ובמכילתא הובא
שהרי היה לו אמתלא טובה דלא נאסר לו עצה"ד ברש"י פר' יתרו ,אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים,
רק אם יאכל משאר עצי הגן ,כי בהדי הדדי נאמרו כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי( ,מאי רבותא
מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא אוליף הכא ,תנאה שלים הוא ,הדא הוא דאמר
תאכל ממנו וגו' ולחלק צריך קרא ,וכ"ת מנלן לאברהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו'
דלחלק צריך קרא לכך אמר אנכי עתיד לקבל ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ,א"כ למה לאדכרא
עשרת הדברות דפתח באנכי ה' אלוקיך אשר להון מילתא דא בכל אתר ואתר ,עי"ש מה שתי'
הוצאתיך מארץ מצרים ,דהזכיר אשר הוצאתיך )מובא בבגדי אהרן פר' וארא עמ' קמ"א ,פלח הרימון אופן
מארץ מצרים דנחשב טובה גדולה מה שהוציאנו ד' ,בני"ש מאמרי ניסן מ"ה ס"ה(.
ממצרים טרם הזמן הנגזר עלינו ,דלא נשלם גזירת ושאלת רבי ייסא שייך רק אי נימא דהשלימו
הגלות ע"י קושי השעבוד ,כי העינוי ועבודת הפרך שנות השעבוד כפי שנגזר עליהם ,אבל אם לא
כבר נגזר מעיקרא כמ"ש ועבדום ועינו אותם וגו', השלימו הזמן שנגזר עליהם אלא שהשי"ת חס עלן
דלחלק צריך קרא ,מעתה דלחלק צריך קרא א"כ להוציאנו קודם הזמן ,בוודאי דהיה בכך טובה
לא חטא אדה"ר וכנ"ל ,ובהכרח דמה שכהו עיניו גדולה שעשה עמנו השי"ת ,דהרי הגזירה היתה על
כדי שיטול הוא הברכות ,ודו"ק. ארבע מאות שנה ,והרבה השי"ת חסדו להוציאנו
* אחרי ר"י שנים.
ויתכן עוד בזה בהקדם מש"כ בצפנת פענח מעתה לפימ"ש המפו' דיצאו ממצרים כי קושי
חדש )ערך אדם וחוה אופן א'( דהא אם חטא אדה"ר השעבוד השלים את השנים ,א"כ הדק"ל מה
באכילת עץ הדעת תליא בפלוגתת ר"מ ורבי הרבותא ביציאת מצרים הרי מעיקרא כבר נקבע כן
יהודה בפסחים )דף כ"א ע"ב( בהא דכתיב בנבילה שיצאו לאחר ד' מאות שנה ,והושלם הגזירה ע"י
)דברים יד ,כא( לא תאכלו כל נבילה לגר אשר עבודת הפרך.
בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ,דר"מ דרש אולם בס' שמע יעקב )למהר"י אלגאזי פר' יתרו עמ'
לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור ,וכן ד"ש( כתב דהך מילתא דקושי השעבוד השלים
תתננה ואכלה ומכור לנכרי ,לומר דבין לגר ובין הזמן ,ניחא רק אי קושי השעבוד לא היה בכלל
לנכרי בין במכירה בין בנתינה .ורבי יהודה סבר הגזירה ,כי מתחילה היתה הגזירה כי גר יהיה זרעך
דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה .ובגמ' בארץ לא להם ועבדום וענו אותם וגו' ,רצ"ל או
דלרבי מאיר ניחא די"ל דכל איסורין שבתורה שנא' שיהיו גרים בארץ לא להם ד' מאות שנה ,או ועבדום
בהם לא תאכל אסורין בין באכילה בין בהנאה ולכן ועינו אותם דכה"ג לא יצטרכו להיות כ"כ זמן ,ואתיא
איצטריך קרא למישרי נבילה בהנאה ,אבל לרבי כמ"ד דלחלק לא צריך קרא ,דלדידיה י"ל דכל אחד
יהודה קשיא דהא דפרט הכתוב בנבילה הוא ואחד בפני עצמו משמע ואו או קאמר ,משא"כ למ"ד
פר' ויצא · ט · תשפ"ז
להורות דברים ככתבן דלגר בנתינה ולנכרי כתנות אור באל"ף ,היינו שהשפיע עליו אור
קדושה ,כי העורות של הבהמות נאסרו כמו בשרם. במכירה ,עי"ש בסוגי' ,ולהלן בדף כ"ג ע"ב.
על דרך זה ביאר דברי הגמ' בסנהדרין )דף ל"ח עפי"ז פירש שם מ"ד במדרש )ב"ר פ"כ סי"ב(
עה"פ )בראשית ג ,כא( ויעש ה' לאדם כתנות עור ,ע"ב( מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם מלמד
דבתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור בא' ,שהראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו דור
דהנה מצינו שנאסר אדה"ר לאכול בשר אחר חטא דור וחכמיו דור דור ופרנסיו ,כיון שהגיע לדורו של
עץ הדעת )עי' פרקי דר"א פי"ד( ,וטעמו של דבר י"ל ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו וכו' .דהנה
עפי"מ דאי' במדרש )ב"ר פי"ט ,ה( דכשחטא אדה"ר בגמ' פסחים שם מסיק דמצינו עוד ילפותא לאסור
ואכל מעץ הדעת היו אוכלים עמו כל הבהמות הנאת עורו והוא לדעת ר"ע דדריש כל אתין
והחיות והעופות ,וכולם נגזר דינם למיתה כמו שבתורה ויליף הנאת עורו מקרא ולא יאכל את
אדם בעצמו ,ולכן נאמר ביום אכלך ממנו מות בשרו ,את הטפל לבשרו ,א"כ לדידיה אייתר בעל
תמות ,וכפל בלשונו מות תמות מיתה לו ומיתה השור נקי ,ועכצ"ל דבעל השור נקי קאי לאסור את
לכל הבעלי חיים שאכלו ,וא"כ היה דין כל בעלי השור בהנאה ,והיינו משום דלא יאכל הו"ל רק
חיים כמו שור הנסקל שדינן למיתה ,וכיון שנגמר איסור אכילה ,ודלא כר"מ דאית ליה דלא יאכל
דינו כשור נאסר באכילה ,ולכן נאסר אדה"ר איסור הנאה במשמע.
נמצא דהא מילתא אי לא תאכל משמע נמי לאכול מהם.
והנה להלן בגמ' פסחים )בדף כ"ב ע"ב( פריך איסור הנאה תליא בפלוגתא אי דרשינן את ,דאי
הגמ' אלא מעתה דכל איסורין שבתורה איסור דרשינן את בשרו ,נפק"ל הנאת עורו של שור
הנאה במשמע ,הא דכתיב גבי שור הנסקל לא הנסקל מאת בשרו ,וא"כ קשיא למ"ל בעל השור
יאכל את בשרו ,ותניא ממשמע שנא' סקול יסקל נקי ,דהא לא איצטריך לה לאסור עורו ,ועכצ"ל
השור איני יודע שבשרו של שור הנסקל הוא נבילה דקאי לאסור שור הנסקל בהנאה ,והיינו דלא יאכל
ונבילה אסורה באכילה ,מה ת"ל לא יאכל את הו"ל רק איסור אכילה ולא איסור הנאה ,אבל אי
בשרו ,אלא להגיד דכיון שנגמר דינו למיתה אע"פ לא דרשינן את ולא נפק"ל איסור הנאת עורו מאת
שעדיין לא נסקל בשרו אסור ,אין לי אלא באכילה בשרו ,וא"כ נפק"ל מבעל השור נקי ,שפיר י"ל דלא
בהנאה מנין ת"ל ובעל השור נקי כאדם שאומר תאכל איסור הנאה משמע ,ושפיר איצטריף בעל
לחבירו יצא נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של השור נקי להנאת עורו.
והנה נודע מ"ד במדרש )ב"ר יט ,ה( דחוה סחטה כלום ,טעמא דכתיב בעל השור נקי להורות איסור
הנאה הא לאו הכי לא יאכל איסור אכילה במשמע ענבים ונתנו לו ,וי"ל דאדה"ר סבר דמה שהוזהר
ולא איסור הנאה ,ומשני לעולם לא יאכל איסור שלא לאכול הו"ל איסור אכילה בלבד ,ושתיה אינו
אכילה ואיסור הנאה במשמע ,והאי ובעל השור בכלל אכילה ולא נאסר לו ,אלא דכ"ז רק אם לא
נקי להנאת עורו הוא דאתא לומר דכיון שנגמר דינו יאכל אינו איסור הנאה ,אבל אי לא תאכלו איסור
למיתה גם עורו אסור בהנאה .היוצלמ"ז דלר"מ הנאה משמע לא אהני הך אמתלא ,דאין לך הנאה
דס"ל דלא יאכל כולל איסור הנאה ,עכצ"ל דמה גדולה משתיה ,וכדאי' בתוס' חולין )דף ק"כ ע"א
שנא' בשור הנסקל ובעל השור נקי להנאת עורו ד"ה אלא( ,ורק למ"ד דלא תאכל משמע רק איסור
אכילה בלבד אהני הך אמתלא. הוא דאתא.
לכך היה אדה"ר שמח בתורתו של רבי עקיבא, והנה לכאו' לדעת רבי מאיר דבשור הנסקל גם
הנאת עורו נאסר בהנאה ,א"כ היאך הלביש דהיינו משום דלשיטת ר"ע דדרשינן אתין א"כ
הקב"ה את אדה"ר בכתנות עור מעורות של בע"ח ,ילפינן הנאת עורו מאת בשרו ,וא"כ עכצ"ל דבעל
הרי כל הבהמות היה דינם כמו שור הנסקל ולדידיה השור נקי לאסור בהנאה והיינו דלא יאכל רק
גם עורם אסור בהנאה ,לכך בתורתו היה כתוב איסור אכילה ,וא"כ לא חטא במה ששתה היין,
פר' ויצא · י · תשפ"ז
גדולים ממלאכים )עיין של"ה עשרה מאמרות מאמר עכתו"ד ועי"ש.
שני( .וכתב בנזר הקודש )ב"ר פ"ב כ"א( שבכך נחלקו ]האמנם דבהכרח דדבריו נאמרו רק לפלפול
ב"ש וב"ה בחגיגה )דף י"ב ע"א( ,דב"ש ס"ל דשמים ולחדודי ,דלקושטא דמילתא מסיק הגמ' דגם לרבי
נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ שנא' בראשית יהודה י"ל דכל איסורין שבתורה נאסרו בהנאה
ברא אלקים את השמים ואת הארץ ,וב"ה ס"ל ונפק"ל מלכלב תשליכון אותו .ואמנם להלן בדף
דארץ נבראת תחלה וכו' )עיין עיון יעקב שם( ,דב"ש כ"ג ע"ב מסיק בגמ' דלמ"ד דחולין שנשחטו בעזרה
נקטו דגדולים מלה"ש יותר מצדיקים ,ולכן חביבים לאו דאורייתא לא מצינן למילף מהתם ,ולפי"ז
שמים מארץ כי עיקר השמים הוא תולדותיה ניחא ,אך אכתי הא בגמ' שם מייתי דאיכא ילפותא
המלאכים צבא השמים ,ועיקר הארץ תולדותיה אחרינא להכי דכל איסורין שבתורה נאסרו
הוא האדם ,וכיון דחביבין מלאכי השרת מצדיקים בהנאה ,יעו"ש בסוגי'.
שמים נבראו תחלה כי כן ראוי להקדים העיקר גם מ"ש דרק אי לא יאכל כולל איסור הנאה,
ולאחר את הטפל .אבל ב"ה נקטו דגדולים צדיקים קשיא למ"ל בעל השור נקי להנאת עורו ,בגמ'
ממלאכי השרת וא"כ חביבה ארץ משמים וכו' משמע דגם אי לא תאכל משמע רק איסור אכילה
עיי"ש) .כמה מפו' הביאו כן מיפ"ת ,ראה מאמר מרדכי מ"מ בשוה"נ דנאמר לא יאכל בציירי איסור הנאה
בפרשתן דף כ' טו"ד ,הקדמה לשמנה לחמו(. משמע ולא איצטריך בעל השור נקי ,וכ"כ רש"י
עוד נקדים מש"כ בעיר דוד )בית החכמה ,סי' בפסחים שם דהך קו' הוא אליבא דכו"ע.
תרי"ב( לפרש בהא דאי' בפסחים שם שמעון וכן מ"ש דלמאן דדריש אתין ויליף הנאת עורו
העמסוני היה דורש את כל אתין שבתורה כיון מולא יאכל את בשרו ,את הטפל לבשרו ,מה שנא'
שהגיע לאת ה' אלוקיך תירא פירש ,עד שבא ר"ע ובעל השור נקי לאסור בהנאה דלא יאכל הו"ל רק
ודרש את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח ,דטעמיה איסור אכילה ,בגמ' שם דלתנאי דמפקי לה לובעל
דר"ע דדרש לרבות ת"ח ולא מלה"ש משום דס"ל השור נקי לדרשא אחרינא לדמי כופר ודמי וולדות,
דצדיקים עדיפים ממלה"ש ,עי"ש מה שביאר בזה הנאה עורו מנ"ל נפק"ל מאת וכו' ,הרי דגם אם
מה שאמר ראב"ע עקיבא מה לך אצל אגדה וכו', נדרוש איסור הנאה בעורו מאת בשרו י"ל דובעל
עי"ש .ונמצא מזה דאי דרשינן את בהכרח דצדיקים השור נקי לדרשא אחרינא ולא אייתר כלל[.
עדיפי ממלאכי השרת ,דא"א לרבות מדרשא דאת והנה נודע מש"כ המפו' דמה שביקשו
לירא ממלאכי השרת. המלאכים לקבל התורה וטענו שיש למנוע נתינתה
מעתה יבואר דכאמור רצה יעקב לרמז לאביו כי לבני ישראל ,כדדרשו חז"ל בשבת )דף פ"ח ע"ב(
מהשם יצא הדבר שהוא יקבל הברכות שהרי על שאמרו חמודה גנוזה אתה מבקש ליתנה לישראל
כן כהו עיני יצחק ,דאין לומר שכהו על שנתחייב תנה הודך על השמים ,דטענתם היה מדין בר
מיתה בשורש נשמת אדה"ר ,דהרי אין לחשוב מצרא ,דהואיל והתורה בשמים הוא והם שוכנים
חטא לאדה"ר כי היה לו אמתלא במעשהו. בשמים ממעל ,על כן הם קודמים לקבלה.
לכן אמר אנכי עתיד לקבל עשרת הדברות וכ"ק מרן אאמו"ר זצללה"ה )דרוש לש"ת ,שפ"ח
דפתח באנכי ה' אלוקיך ,והיינו דטענת מלאכי חו"פ לירח האיתנים דרוש קט"ו ,אות ה-ו( ,ביאר בתו"ד
השרת דערערו מכח דין בר מצרא נדחה ,שהרי די"ל דמש"ה לא צדקו מלה"ש בטענתם מדין בר
בנ"י הם לפנים ממחיצת מלה"ש ,שהרי הם מצרא ,שהרי אמרו )סנהדרין דף צ"ג ע"א( דגדולים
חשובים יותר ואתינן לה ממ"ש את ה' אלוקיך צדיקים יותר ממלאכי השרת ,וא"כ בני ישראל עם
תירא לרבות ת"ח ,מעתה דדרשינן את א"כ דרשינן קרובו הם עליונים במעלה וקרובים אל ה' ותורתו
מה שנא' בשור הנסקל ולא יאכל את בשרו להנאת יותר מהמלאכים ,ממילא דטענת מלאכי השרת
עורו ,דלא נפק"ל מלא יאכל דאינו אלא איסור מעיקרא ליתא ,כי אין הם יותר מצרנים מעם ישראל.
אכילה בלבד ,מעתה אין לחשוב חטא לאדה"ר אלא דדבר זה במחלוקת היא שנויה אם צדיקים
פר' ויצא · יא · תשפ"ז
במה ששתה מענבי עצה"ד ,ולא בגין כך נגזר לקבל תורה מסיני ,מוכח דצדיקים עדיפי ממלאכי
המיתה ,ועכצ"ל דמה שכהו עיניו כדי שיטול הוא השרת ,והיינו דדרשינן את ,וא"כ שפיר מוכח מינה
דלא חטא אדה"ר ,וממילא בהכרח שמה שכהו הברכות ,ודו"ק.
וזהו שאמר יצחק לעשיו בא אחיך במרמה עיני הוא כדי שיקבל יעקב את הברכות ,ולכן לקח
בחכמת תורתו ,והיינו דממה שזכו בני ישראל ברכתך ,ודו"ק.
הגבה -הרב מאיר מיכל רבינוביץ שליט"א בן כ"ק צפרא דשבתא
האדמו"ר מביאלא רמת אהרן )חתן המחותן הגר"י לתפילת שחרית ניגש לפני העמוד -השו"ב הרה"ח
למברגר שליט"א( ,גלילה -הרב זאב גרוס שליט"א מבית ר' יוסף הכהן ישראלי שליט"א מיוניאן סיטי.
שמש )חתן המחותן הגר"י למברגר שליט"א(. בפתיחת הארון כיבד מרן שליט"א את המחותן
תפילת מוסף התפלל לפני העמוד -המחותן כ"ק הסב כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א.
האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א לרגל יומ"ד של אביו בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ג רבי יצחק אהרן
כ"ק האדמו"ר הדברי יחזקאל שרגא מסטראפקוב ישראלי שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' באשדוד ,לוי -
זצוק"ל .אחר התפילה הכריזו על תפילת מנחה הרה"ג רבי חיים ישראל הורוביץ שליט"א ראש הכולל
ועריכת השוה"ט בעידן רעוא דרעוין שיתקיימו בצפת ,שלישי -חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית
בהיכל המתיבתא. הבעש"ט שליט"א ,רביעי -החתן הרב אשר אנשיל
למברגר שליט"א ,חמישי -הגה"צ רבי חיים צבי
עם סיום התפילה עברו בני המשפחה להיכל שפירא שליט"א ראב"ד קהל מחזיקי הדת ורב ביהמ"ד
המתיבתא להשתתף בשלחן הטהור דסעודת "עתיקא קהל חסידים ברמת אהרן בב"ב ,שישי -הסב כ"ק
קדישא" שנערך לרגל השמחה בתוך רבים .שם האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,שביעי -המחותן
השתתפו בני המשפחה הרבנים ,אורחים ומכובדים הגה"צ רבי ישראל למברגר שליט"א אב"ד מאקאווא
ואנ"ש מבני קהלתנו הק' בטבריה .מרן שליט"א ישב ע"ג בית שמש ,הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות
בימה מוגבהת עליה הסבו גם הרבנים הגאונים שליט"א. הצפון שליט"א ,הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר
לאחר זמר אתקינו סעודתא וקידוש ,הביאו מזונות שליט"א ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק,
ומרקחת אתרוגים .אח"כ נטל מרן שליט"א ידיו לסעודה. המחותן הרה"ג ר' אהרן מוטצען שליט"א מחו"ר
והביאו דגים ובצל וביצה ,וכן את מאכל הפיצעי"י. אנ"ש בירושלים ונכד כ"ק מרן זי"ע ,הגאון רבי ברוך
במהלך השוה"ט נערך קידושא רבא מיוחדת לרגל שווארץ שליט"א רב ביהמ"ד קהל חסידים במאנסי
שמחת הבר מצוה לנין כ"ק מרן זי"ע ,הבחור הבר ודומו"צ קהילתנו הק' במאנסי ,החתן מאיר יהודה נ"י
מצוה בנש"ק משה מרדכי נ"י בן הרה"ג ר' שלום בן הרה"ח ר' צבי יקותיאל וורובל מפעיה"ק.
אוברלנדר שליט"א מקרית הבעש"ט ,והכניסו קוגל, הוספה שישית -מרן שליט"א ]אחר העליה נערך
מרן שליט"א הושיב את הבחור הבר מצוה נ"י לצידו מי שברך לרגל הולדת הבת להר"ר מרדכי דוד מאיר
בתחילת הסעודה .בהמשך גם אמר הפלפול משך זמן, אקרמן מפעיה"ק )ב"ר אריה יקותיאל מפעיה"ק ,וח"ר אהרן
עד שהפסיקוהו בשירה כנהוג. באנדא מפעיה"ק( ,להר"ר מרדכי לוק מביתר )ב"ר מנחם
מענדל ז"ל ,וחתן שיבדלחט"א ר' אברהם צבי ארנפלד מביתר(,
בזמירות התכבדו ,ברוך ה' -הרב חיים מאיר להר"ר משה אונסדורפר מב"ב )בה"ר ישראל יעקב
למברגר שליט"א מב"ב )בן המחותן הגר"י למברגר שליט"א, מירושלם( ,ולהר"ר יעקב יצחק סגל מברכפלד )חה"ר
וחתן הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א מלעלוב( ,ברוך קל גרשון מרמורשטיין מפעיה"ק([.
עליון -הרה"ג ר' יעקב מאיר שפירא רב ביהמ"ד קהל עוד עלו לתורה ,המחותן בנש"ק הרב שמואל
חסידים ברמת בית שמש ד ,4בזמר שבת היום -כיבד הלברשטאם שליט"א מב"ב נכד רבוה"ק ,החתן שלמה
מרן שליט"א את המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב יחיאל נ"י בן הרה"ג ר' יעקב מאיר קראוס מפעיה"ק
שליט"א .כן זימרו הרבה ניגוני שמחה והודיה. )חהג"ר אפרים פישל ויזל שליט"א מרבני קרית צאנז( ,הבחור
ברכהמ"ז על הכוס התכבד -הגה"צ אב"ד הבר מצוה יקותיאל יהודה אריה נ"י בן העסקן הרה"ח
קהילותינו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א ,שש ר' יוסף יצחק פעלבערבוים מבארא פארק ,אחרון -
ברכות -דוד הכלה הגאון רבי חיים מיכל הלברשטאם חדב"נ הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב שליט"א,
שליט"א רב קהל חסידי סטראפקוב ומראשי מפטיר -הבחור הבר מצוה בנש"ק משה מרדכי נ"י בן
ישיבה"ק לצעירים שפע חיים בירושלים ,ברכה הרה"ג ר' שלום אוברלנדר שליט"א מקרית הבעש"ט
אחריתא -המחותן הגה"צ רבי ישראל למברגר -נכד כ"ק מרן זי"ע )חתן חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית
שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש. הבעש"ט שליט"א(.
פר' ויצא · יב · תשפ"ז
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט
לגדל לאחר זמן ,וברש"י ותוס' ביארו דדרש הכתיב בתוה"ק בפרשתן )תולדות כז ,כו-כז( ויגש וישק לו
דכתיב לא באל"ף ,והיינו דהכתיב מורה על וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני
המציאות של עכשיו והקרי הוא על העתיד להיות. כריח שדה אשר ברכו ה' ,ויתן לך האלקים מטל
וזהו שאמר הכתוב ול"א אנחנו עמו ,דהכתיב השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש.
מורה על עתה שאנו שרוים בגלות שעל זה אמר המחותן האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א עורר
הנביא )הושע ב ,א( לא עמי אתם ,והקרי מורה על דיוק נכון בפסוק זה ,דלכאו' מה שאמר 'ויאמר' הוא
העתיד אשר יאמר להם בני קל חי ,דכמו שהחגב אך למותר ,דאחר שאמר 'ויברכהו' לא היה צריך
הותרה על שם העתיד ,והיינו דכיון דיהיה לו אח"כ להוסיף עוד ולומר 'ויאמר' ,ואף אני אענה חלקי בזה.
סימן טהרה חשוב כאילו כבר יש בו סימן טהרה, במדרש )ב"ר סה ,כב( וירח את ריח בגדיו ויברכהו,
כמו"כ נדונים בני ישראל להחשב לצדיקים וזכאים אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו ,כגון יוסף משיתא ויקום
על שם העתיד בבחי' ולו אנחנו עמו. איש צרורות ,יעו"ש סיפורי הדברים באריכות.
וזהו שאמר הכתוב כי מי גוי גדול אשר לו אלקים ולכאו' יש לבאר דאחר שהריח את ריחו בוגדיו א"כ
קרובים אליו ,לו בוא"ו ,כי השי"ת גם עתה קרוב אל מפני מה המשיך לברכו.
עמו כי נדונין על שם העתיד ,יען כי כה' אלוקינו בכל ובתרגום יונתן כתב חמון ריחא דברי כריחא
קראנו אליו ,כי אזלינן בתר הקרי המורה על העתיד, דקטורת בוסמניא דעתידא מתקרבא בטוור בי
וכיון שהקרי הוא ול"ו אנחנו בוא"ו ,הרי תיכף מקדשא ,והיינו דהריח ריח הקטורת שעתידין בני
מעכשיו השי"ת מתנהג עמנו כן .וזהו שאמר הנביא ישראל להקריב בבית המקדש ,וכ"ה בתרגום
)ישעי' נה ,ו( דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיות קרוב, ירושלמי עי"ש .ולכאורה איך עולה הדבר בקנה אחד
דרצ"ל 'בהמצאו' שגם עתה בגלות הוא ית"ש נמצא עם מה שדרשו אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו.
אתנו ,יען כי קראוהו ע"י דאזלי' בתר הקרי ,בכך בשבח והודיה להשי"ת הננו כעת בשמחת שבע
נקבע שכבר עתה בהיותו קרוב להושיענו מכל צרה ברכות לנכדנו ,הרהרתי דלכאורה מה שייכות הסב
ומכשול ,עכתו"ד )ועי' אמרי נועם ,לפורים ,אות מ(. למצוה זו של נישואי הבן והבת ,בשלמא האב מחוייב
עפי"ז יתבאר מה שנצטוו להוסיף את החלבנה להשיאו אשה כאשר נצטוו בדברי קבלה )ירמיה כט(
לסממני הקטורת אע"פ שבאמת ריחה רע ,דהנה וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים,
החלבנה מורה על פושעי ישראל )כריתות דף ו' ע"ב(, וכאמז"ל )קידושין דף כ"ט ע"א( ,אכן הסב מה מקום יש
להורות דאמנם כעת עדיין הוא במצב שפל וירוד, אצלו לשמחה זו.
ואולם עתיד גם הוא להטיב מעשיו וסופו להתאחד ואולם נחמתי בעצמי כי לאנשים כמונו בוודאי
ולהצטרף ליראי השם ,ומצרפים כבר מעתה את מה שמחה גדולה ועצומה הוא ,ויבואר בהקדם מה
שיהיה לאחר זמן ,דאחר שיקטירו על גבי המזבח שכתב בספה"ק אמרי נועם )פר' ואתחנן ,אות טו(
שוב יהיה ריח הקטורת הטוב נודף ,ובכך הוי מליצה לפרש הכתוב )דברים ד ,ז( כי מי גוי גדול אשר לו
טובה והתעוררות רחמים על בני ישראל לדונם אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו,
בבחי' זו שהרי גם החלבנה לעצמה ריחה רע ,ומכל דהנה כתיב )תהלים ק ,ג( ולא אנחנו עמו וצאן
מקום כיון שאח"כ יתהפך על ידי כלל הסממנים מרעיתו ,דהכתיב הוא ולא באל"ף והקרי הוא ולו
לריח טוב ,מצרפים אותו כבר מעתה אל הקטורת בוא"ו ,ויש לבאר עפי"מ דאיתא בגמ' חולין )דף ס"ה
ועולה לריח ניחוח להשם .והיינו דאמר רבי נתן ע"א( עה"פ )ויקרא יא ,כא( אך את זה תאכלו מכל שרץ
בברייתא )כריתות שם( כשהוא שוחק אומר הדק העוף ההולך על ארבע אשר לא כרעים ממעל
היטב היטב הדק ,רצ"ל דהיינו טעמא שהוא שוחק לרגליו לנתר בהן על הארץ ,דהכתיב הוא ולא
את החלבנה עם כל סממני הקטורת יען אשר הוא באל"ף ,והקרי הוא ולו בוא"ו ,ודרש רבי אלעזר ברבי
אומר הדק היטב היטב הדק ,רמז בזה דאזלינן בתר יוסי אשר לא כרעים אע"פ שאין לו עכשיו ועתיד
פר' ויצא · יג · תשפ"ז
והגונים לפניו ,הרי שכבר עתה נידונים הם כאילו הקרי והאמירה ,לכך מצרפים מה שעתיד להיות
טובים וישרים הם. אח"כ ונחשב כאילו כבר מעתה יש בה ריח הטוב.
על דרך זה יתבאר מה שהביא רש"י מהגמ' והנה מרגלא בפומי להביא דברי כ"ק מרן
)תענית דף כ"ט ע"ב( ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אאדמו"ר זי"ע ברוב ענוותנותו בעת שמחת ה'בר
אשר ברכו ה' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר מצוה' שלי ,על דבר אומרנו ומביא גואל לבני בניהם
שילת משמיה דרב כריח שדה של תפוחים .ויש למען שמו באהבה ,שאם אין מתנהגים כדבעי למהוי
להבין הרי הרבה עצים ופירות טובים אשר ריח גורמים לזכות אבות שתיפסק ,וכעין שמצינו בחי'
טוב יוצא מהם ומהו הרמז בשדה תפוחים דייקא, תמה זכות אבות )שבת דף נ"ה ע"א( ,אם הבן אינו
ולהאמור י"ל דבגמ' )שבת דף פ"ח ע"א( מ"ד כתפוח הולך בדרך הישר והטוב ,אזי את בניו לא ידע ח"ו,
בעצי היער )שיה"ש ב ,ג( למה נמשלו ישראל אך אם זוכה לנכדים טובים ,חוזרת זכות האבות
לתפוח ,לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו, לנכדים והיא מדלגת מעל ראש הבן )ועי' שפע חיים,
אף ישראל הקימו נעשה לנשמע ,היינו דפרי קונטרס הצוואה ,אות ו'( .ובכן פירש כ"ק מרן אאדמו"ר
התפוח שונה מכל הפירות ,דהפרי מקדים לצמוח זי"ע ומביא גואל אפילו לבני בניהם ,והיינו אף בזמן
לפני העלים ,וי"ל דדבר זה בא לרמז שאצל בני שהבנים אינם כראוי ,מכל מקום ומביא גואל לבני
ישראל מקדימים ומצרפים להם זכות העתיד של בניהם .אכן כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע אמר זאת
אח"כ כבר מעתה להיותם נשפעים תיכף בברכה באותה שעה בשפלות לבו ,אך אני ביכולתי לומר
מרובה משמי שמים ליתן להם מטל השמים זאת על עצמי בכל לב.
ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. ולפי"ז יתבאר השמחה שיש לסב בשמחת שבע
זה שתרגם יוב"ע דרמז על הקטורת ,דבכך ברכות ,כי כשרואה שיוצאים פירות טובים בנים
נתעורר ענין האמור שמצרפים להם לישראל זכות ונכדים הצועדים ומתעלים בדרך ה' הדרך המסורה
העתיד מה שעתידין להיטיב מעשיהם כבר מעתה והסלולה לנו מדור דור ,הרי שמזה לבד יתמלא
להשפיע עליהם בגין כך שפע ברכאין דלעילא. האדם שמחה ,ביודעו שלאחר זמן יהיה מי שיאמר
וברכות אלו שבירך יצחק אבינו את יעקב יושפעו קדיש עבורו וילמד משניות לטובת נשמתו ,והיינו
על בני ישראל עם קרובו ,כפי שדרשו חז"ל )ב"ר סו, דמצרף הוא לעת הזאת מה שיהיה לאחר זמן ,ובזה
ג( ויתן לך האלוקים )בראשית כז ,כח( ,ויתן ויחזור ויתן, תרבה השמחה אצלו במאוד מאוד ,ובפרט בשמחת
וביארו צדיקים דמרמז שברכות אלו לא היו לשעה חתן דנן ,אשר זכינו לחתן ת"ח שהכרת פניו ענתה
אלא לדורות בכל זמן ועת ,ובכל דור ודור שיחזור בו ועדיו לגאון ולתפארת ב"ה.
הקב"ה ויתן ברכות והשפעות אלו שוב ושוב בכל ובזה יבואר דזהו שדרשו חז"ל וירח את ריח
זמן ועת. בגדיו אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו ,והיינו שאכן
יעזור השי"ת שהשמחה תהיה שלימה ואמיתית, ראה יצחק את יוסף משיתא ואת יקום איש צרורות,
ושנוכל כולנו לשמוח יחד מתוך לב שמח בלי כל אכן גם צפה וראה שעתידין הם לחזור למוטב ,וכיון
צער ודאגה ,וישפיע השי"ת השפעות טובות בכל שכן הרי שמצרפים להם זכות העתיד לאחמ"כ כבר
בתי ישראל ,בני חיי אריכי ומזוני רויחי ,ובזמן שמחה לעת הזאת ,ועל כן האציל ברכתו ליעקב )ועי' ייטב לב
נשפעים כל מיני השפעות טובות לרוב על ראש כל בפרשתן עה"פ ראה ריח בני ,אות י(.
בני ישראל .יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם וזה שאמר הכתוב ויברכהו ופי' הטעם מפני מה
אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבינו אליו בירך יצחק ליעקב אחר שראה והריח את ריח בוגדיו,
ללכת בכל דרכיו ,ובקרוב ממש נזכה לבנין בית ולזה אמר ויאמר רצ"ל שאזלינן בתר הקרי והאמירה,
המקדש בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. והקרי מורה על העתיד דכיון דלאחר זמן יהיו טובים
אייזיק לוי שליט"א משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי בעליות בתפילת מנחה התכבדו ,כהן -הרה"ח ר'
חיים פעיה"ק ,שלישי -הרה"ג רבי שלום אוברלנדר משה יהודה ישראלי מירושלים ,לוי -הרב יצחק
פר' ויצא · יד · תשפ"ז
עליון -הרה"ג רבי נפתלי צבי מוטצען שליט"א שליט"א מרבני קרית הבעש"ט -נכד כ"ק מרן זי"ע,
דומו"צ בב"ב -נכד כ"ק מרן זי"ע ,דרור יקרא -הרה"ג בהגבהת סה"ת כיבד מרן שליט"א את הרה"ג רבי ברוך
רבי יחזקאל שרגא שימון שליט"א דומו"צ בית מוטצען שליט"א מירושלים -נכד כ"ק מרן זי"ע,
מדרשנו שפע חיים בדרום עיה"ק צפת ,שבת היום - גלילה -הרב פנחס הלברשטאם שליט"א מבית שמש
הרה"ג רבי נפתלי צבי בלך שליט"א דומו"צ בית )בן האדמו"ר מלייפניק שליט"א(.
מדרשנו שפע חיים בשכונת נוה הדר בחיפה. בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות ,ברוך קל
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעידן רעוא דרעוין העעל"ט
ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. בתוה"ק בפרשתן )בראשית כה ,יט( ואלה תולדות
ובגמ' )סנהדרין דף ל"ז ע"א( אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו, יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק .וברש"י,
וצ"ב ,ואילו בתרגום ירושלמי וכן בתרגום יונתן פירשו ואלה תולדות יצחק ,יעקב ועשיו האמורים בפרשה,
דיצחק אבינו הריח את ריח הקטורת שעתידים ישראל וצ"ב מה בא להוסיף בזה.
להקטיר בבית המקדש ,וצ"ב הרמז בזה. במדרש )ב"ר סג ,א( הסמיכו הפסוק )משלי כג ,כד(
ויברכו יצחק )פסוק כח( ויתן לך האלוקים מטל גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו .וצ"ב הרמז
השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש ,ובמדרש בפסוק זה והשייכות להכא.
)ב"ר שם( מטל השמים זו מקרא ,ומשמני הארץ זו ולהלן בפרשתן )בראשית כז ,א-ד( ויהי כי זקן יצחק
משנה ,דגן זו תלמוד ,תירוש זו אגדה ,וצ"ב מה ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשיו בנו הגדול וגו',
שהוציא כל הכתוב ממשמעו הפשוט ודרש הכל על ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה
חלקי התורה. בעבור תברכך נפשי .הנה כבר נאמרו פירושים
ולהלן )פסוק לה( ויאמר בא אחיך במרמה ויקח הרבה ועניינים עד אין קץ לבאר מה שעלה ברצון
ברכתך ,וברש"י במרמה בחכמה ,ובמדרש )ב"ר סז ,ה( יצחק אבינו לברך את עשיו ,ואף שאין אתנו יודע עד
בא אחיך במרמה ר' יוחנן אמר בחכמת תורתו ,וצ"ב. מה ,ואין זה בהשגתנו כלל ,מכל מקום צריך להבין
בבעל הטורים הביא המסורה ב' פעמים 'ברכתך', שהרי האיש הפשוט ביותר עשרות מונים פחות
הכא ויקח ברכתך ,ואידך )תהלים ג ,ט( על עמך מיצחק אבינו לא היה מברך איש כזה ,וא"כ מה ראה
ברכתך סלה ,וצ"ב מה מלמדנו. יצחק אצל עשיו שבגין כך רצה לברכו.
-מי שהוא מעמוד החסד יכול להשפיל עצמו וביותר תמוה ,דהרי בוודאי היה יצחק יודע גם
לתקן הניצוה"ק ולהעלותם למקור שרשם - מצדקת יעקב שהעידה עליו תורה )בראשית כה ,כז(
כל אלו יתבארו ,על פי הנודע מהאר"י הק' )ספר ויעקב איש תם יושב אהלים ,והיה יושב ועוסק
הליקוטים ,פר' ויחי ,ד"ה גור אריה יהודה( שתכלית כל בתורה ובעבודת ה' כל היום ,לא פסיק פומיה
בריאת העולם בכלל ובריאת ויצירת האדם בפרט, מגירסא ,ולא יצא חוץ לבית המדרש ,וישב והגה
היה למען התכלית והמטרה להעלות ולרומם ניצוצי בתורה יומם ולילה ,ולנוכח כן תגדל התמיהה אמאי
הקדושה שנתפזרו בעולם ,ורמוז בפסוק )בראשית א, רצה יצחק לברך רק את עשיו ואילו את יעקב לא
ב( ורוח אלוקים מרחפת על פני המים ,מרחפ"ת רצה כלל לברכו.
אתוון רפ"ח מ"ת ,רומז לרפ"ח ניצוצי הקדושה ובמסורה )הובא בייטב לב ,בפרשתן ,ד"ה ויהי כי זקן;
שנפלו בעת בריאת העולם לידי הטומאה ,ותכלית ייטב פנים ,מאמר קדישין ,אות טז( ד' פעמים 'ועשה',
כל העבודה היא לקבצם ולהעלותם למקור שורש ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי ,ואידך )שמות כה,
מחצבתם ,וכשיחזרו כל ניצוה"ק למקומם ,אז יהיה יט( ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה
עולם התיקון ותמלא כל הארץ דעה את ה'. מזה ,ואידך )שם פסוק מ( וראה ועשה בתבניתם אשר
והנה הגה"ק האבני נזר זי"ע )נאות הדשא ח"ב, אתה מראה בהר ,ואידך )שם כח ,מב( ועשה להם
ליקוטים ,פר' חיי ,ד"ה להבין מפני מה( כתב לבאר מה מכנסי בד לכסות בשר ערוה ,וצ"ב מה מלמדנו.
שמצינו אצל יצחק אבינו שאברהם אבינו הוא זה ולהלן )פסוק כז( ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו
פר' ויצא · טו · תשפ"ז
לבית לבן ובתואל לקחת אשה ליצחק ,כי יצחק אבינו ששלח את אליעזר לקחת אשה לבנו ליצחק,
בעצמו לא היה יכול לסבול את הרע ששרר בבית דלכאורה הוא פלא שהרי קיים אברהם כל התורה
לבן ובתואל כיון שמדתו מדת גבורה ,ולא היה כולה עד שלא ניתנה )יומא דף כ"ח ע"ב( ,וכן יצחק
במדרגתו לרדת אל השפלים והפחותים ממנו ,ורק ויעקב קיימו כל התורה )ראה ויק"ר ב ,י( ,וא"כ אמאי
אליעזר שהיה שליחו של אברהם אבינו שהוא לא הלך יצחק בעצמו לקחת לו אשה.
ממידת החסד הוא היה יכול להעלות את רבקה וביאר דהנה בכדי שיוכל הצדיק להעלות את
משם ,עכתוד"ק. ניצוה"ק אזי צריך הוא לירד ממדריגתו ולהשפיל
על פי זה יש לבאר דלכן טעה יצחק בעשיו עצמו אף אל הפחותים והשפלים שהם במצב ירוד
להחשיבו כצדיק ,כי בעשיו כתיב )בראשית כה ,כז( ממנו ,ולאחמ"כ כשיתגבר בקדושתו יוכל להעלות
ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ,וחשב יצחק עמו את כל ניצוה"ק הנידחים )עי' תולדות יעקב יוסף,
שעשיו הוא צד ציד להוציא הניצוה"ק מידי הקליפה, פר' חוקת ,ד"ה ועל פי זה נראה לי לבאר משנה ,ועוד(.
וכפי שכתב עוד האבני נזר )נאות הדשא ח"א ,בפרשתן, ובכדי לזכות לזה צריך שיהיה האדם בעל חסד
אות ב( שיצחק אבינו חשב שעשיו צד ציד להוציא ושכל מהותו יהיה מבחי' חסד ,וכל עבודתו יהיה
הניצוצות הק' ,עיי"ש ,ולזה אהבו ורצה לברכו. להיטיב ולהתחסד עם אחרים ,שאז יוכל לירד
ולעומת זאת חשב יצחק דכיון שיעקב בנו הריהו ממדריגתו אל הפחותים והשפלים ,וכשיעלה יהא
יושב אהלים ועוסק בתורה כל היום ,ושרוי בשמים מעלה עמו במדרגתו את כל הניצוה"ק .לא כן מי
ממעל בעולמות העליונים ,ממילא הוא אינו יכול שהוא בבחי' 'גבורה' ,הרי שהוא אינו יכול לסבול
להשפיל את עצמו אל הרשעים בכדי להעלות הרע כלל ,וכשרואה מעשים אשר אינם כשורה,
אותם ,ולכן הוא אינו במדריגה שיוכל להעלות הריהו נותן בהם עיניו עד שיהיו גל של עצמות ,ואם
ניצוצי הקדושה ,ועל כן ביקש לברך דייקא את עשיו ירד הוא למדריגת הפחותים הימנו לתקנם עלול הוא
ולא את יעקב ,ולא ידע שאדרבה דייקא יעקב אבינו רק לקלקל יותר ,כי יעורר את מדת הדין והגבורה
הוא זה שזכה למדריגה זו ,ואילו עשיו אינו במדריגה שבו ,ולא יועיל לתקן מאומה.
זו כלל וכלל. -יצחק אבינו ממידת גבורה לא היה יכול לתקן
-הצדיקים זוכים להרגיש את מהות המאכל הניצוצות הק' -
המוגש בפניהם - ועל כן אצל אברהם אבינו שהוא היה עמוד החסד
ובספה"ק ישמח משה )בפרשתן ,ד"ה ויגדלו הנערים( )זוה"ק ,פר' לך ,ח"א דף צ"ו "א( מצינו שירד למצרים
כתב מאמר נפלא לבאר הענין שרצה יצחק לברך את )בראשית יב ,י( ,ואף שמצרים היתה ערות הארץ מן
עשיו ,בהקדם ביאור הכתוב )בראשית כה ,כח( ויאהב המקומות השפלים ביותר ,מכל מקום היה אברהם
יצחק את עשו כי ציד בפיו ,ובתרגום ארי מצידיה הוי אבינו יכול לירד שם ולהעלות ולתקן כל ניצוצי
אכיל ,דהנה לכאורה פלא גדול הוא מה שהוצרך הקדושה ,ולזה מצינו כתוב גביה )שם יג ,א-ב( ויעל
יצחק לציד של עשיו ,והרי ביצחק אבינו מצינו שהיה אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו וגו' ואברם
עשיר גדול מאוד ,וכדכתיב )שם כו ,יד( ויקנאו אותו כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב ,רצ"ל שאברהם
פלשתים ,ודרשו חז"ל )ב"ר סד ,ז; והובא ברש"י שם( זבל אבינו העלה עמו ממצרים את כל ניצוצי הקדושה
פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך, שנפלו שמה ,ועשה הכנה לעם ישראל שיוכלו גם הם
וא"כ הרי לא הוצרך יצחק אבינו לצידו של עשיו, להעלות את הניצוה"ק בצאתם ממצרים.
ולמה היה אוכל דייקא ממה שהוא היה צד ,וביותר אך אצל יצחק אבינו אשר מדתו גבורה ופחד
תמוה למה בגין כך אהב יצחק את עשיו. יצחק )זוה"ק שם( מצינו שאמר לו השי"ת )בראשית כו,
עוד קשה דלכאו' הלא מבואר במסכת קידושין ב-ג( אל תרד מצרימה וגו' גור בארץ הזאת וגו' ,והיינו
)דף י"ח ע"א( דעשו מומר היה ,כי הוא היה עובד כי יצחק אבינו לא היה בכוחו לרדת אל השפלים
עבודה זרה ,דהרי בעודו במעי אמו כשהיתה עוברת ממנו ולהעלותם ,ולכן לא היה יכול לרדת למצרים.
על בתי עבודה זרה היה מפרכס לצאת )ב"ר סג ,ו(, ועל כן גם הוצרך אברהם אבינו לשלוח את אליעזר
פר' ויצא · טז · תשפ"ז
נאנחה לרווחה ,וסיפרה כי מחמת החפזון והבהילות ובוודאי זה היה דרכו גם אחר כך ,וקיימא לן )חולין
לכבוד האורח מסרה זאת למשרתת לטגן, דף ד' ע"ב( דמומר לעבודה זרה ,הוא מומר לכל
והמשרתת לא ידעה שזה חלבי ,וטיגנה בטעות את התורה כולה וכעכו"ם יחשב ,אם כן איך אכל יצחק
המאכל הזה בכלי בשרי. משחיטתו ,הלא אפילו אם שחט כהוגן שחיטתו
משנוכח הישועות יעקב במופת זה ,הרהיב עוז נבלה ,וכבר ידענו )ויק"ר ב ,י( כי האבות קיימו כל
ושאל את רבי מאיר ,יגיד לי כבודו מנין נודע לו הדבר, התורה כולה.
ומהיכן ידע לחשוש במאכל זה שאינו כשורה .השיב ואין לומר דהיינו מפני שהיה סובר שהוא צדיק,
לו רבי מאיר :כשהתחלתי לחתוך את המאכל עם דאכתי איך הניחו הקב"ה לאכול מזבחו ,הלא קיימא
הסכין ניתז קילוח מהפאן קיכעל על פני ,והרהרתי אז לן )חולין דף ה' ע"ב( אפילו בהמתן של צדיקים אין
בדעתי את דברי חז"ל )בבא מציעא דף פ"ג ע"ב( מדחציף הקב"ה מביא תקלה על ידן ,צדיקים עצמן לא כל
כולי האי שמע מינה רשיעא הוא ,ומזה הבנתי שכן .ומה עוד שבוודאי היה יצחק אבינו יכול להכיר
שהמאכל אינו כראוי .וכמובן אמר זאת בדרך בבשר עצמו מהות השוחט ,וכמבואר במדרש איכה
השתמטות ,כי בגודל קדושתו וצדקותו הרגיש מיד )איכ"ר א ,ד( באנשי ירושלים מה שהכירו באכילתם
במאכל זה שהוא אינו כשורה ואי אפשר לאוכלו. הבשר ,דמבואר מזה שהיו יכולים להכיר מהות
ואף בדור האחרון ממש ארע מעשה כעין זה אצל השוחט באכילת הבשר ,ובוודאי ליצחק כל רז לא
זקיני הגה"ק מנייטרא זצ"ל ,כאשר שמעתי בעצמי היה אניס ליה.
עובדא נוראה זו מפי תלמידו בעל המעשה ,שסיפר ]וענין זה ידוע אף על צדיקים בדורות אחרונים
לי זאת בבכי רב ובהתרגשות רבה ,ומצוה לספר שהרגישו וידעו בנפשם את מהות האוכל המוגש
מעשה זה. אליהם ,ושמעתי ממרן אאדמו"ר זי"ע )ראה בשיעור
באמצע חודש אלול תש"ד ,בעיצומם של ימי חורש"י תצא תשל"ב( שסיפר מעשה על הרה"ק רבי
המלחמה ,יצא הגה"ק מנייטרא לעיירת הבראה מאיר מפרימישלאן זי"ע ]שהחתן שליט"א הוא
בהרי זובור הסמוכים לנייטרא ,בעקבות מצב מצאצאיו ,ויש להזכיר זכות האבות הק' ולספר
בריאותו שהתערער אז ,ובינתיים כאשר שהה שם שבחם בימי השמחה[ ,אשר פעם אחת בא לבקר
החמיר המצב בנייטרא ,הרשעים כבשו את העיר, אצל מעונו של הגה"ק הישועות יעקב זצוק"ל,
ובחורי הישיבה גורשו והובלו לגיא ההריגה ולכבוד האורח החשוב ציוה הישועות יעקב להביא
באושוויץ ולשאר מחנות ההשמדה ,יחד עם אחרוני מאכל הנקרא 'פאן קיכעל' שהוא מין טיגון של ביצים
יהודי נייטרא .ושלחו אז שליח אל הגה"ק מנייטרא שהוסיפו עליו קמח וחמאה.
שלא יחזור בחזרה אל עירו ,והוא הלך להתחבא כשהגישו את המאכל לפני הרה"ק רבי מאיר זי"ע,
ביערות שהיו שם יחד עם בנו ועוד אחדים לקח סכין והתחיל לחתוך בו במשך זמן ,ובאמצע
מתלמידיו ,כאשר תלמיד זה היה ביניהם. משך את ידו ,ואמר :לעמבערגער רב זאגט מיר ווער
בימים הנוראים של אותה שנה ,שנת תש"ה, איז דער פאן קיכעל .כשכוונתו לשאול ,איך והיכן
שהה הגה"ק מנייטרא בעיר סמוכה ,וכמה שבועות הכינו את המאכל הזה .לשמע הדברים נתחוורו פניו
אחר כך ,בעקבות כיבוש אותה העיר על ידי של הישועות יעקב כסיד ,בראותו שרבי מאיר כביכול
הגרמנים ,ברח ליער קאלישטי ,שם הסתיר עצמו אינו סומך עליו בעניני כשרות המאכלים ,וכל
יחד עם בנו וקומץ אנשים מעיני הרשעים בכמה הנוכחים נרעשו והשתוממו מכך שרבי מאיר שאל
מערות ושוחות שנחפרו ,והוצרך כל העת לברוח שאלה כזאת את הישועות יעקב שהיה מגדולי פוסקי
ולהיות נע ונד ממקום למקום ,כשבכל עת הלכו הדור ההוא ורבן של כל בני הגולה ,ועמדו בתדהמה
למקום אחר לבל יתפסו אותם הרשעים ,ובכל אותה משתאים לדעת איך יפול דבר.
תקופה שהיה מוסתר מאימת הרשעים היה הגה"ק והנה תוך כדי כך נכנסה הרבנית של הישועות
מנייטרא נזהר מאוד בכל המאכלים ,ולא רצה לאכול יעקב במרוצה ובבהילות ,ושאלה אם כבר אכלו את
מאומה מחשש למאכלות אסורות חוץ ממעט ירקות הפאן קיכעל ,וכשהשיבו לה לא שעדיין לא אכלוה
פר' ויצא · יז · תשפ"ז
והנה זהו מעשה שאירע בדורותינו אנו ,אשר זכה וכדומה ,עד שכחלוף כמחצית שנה ,אזלו כוחותיו,
אותו צדיק להרגיש בחלב שהוגש לפניו כי לא ראה ונסתלק ביום ט' אדר מרעב ומקור ה"י.
ישראל את חליבתו ,ומעתה על אחת כמה וכמה ובמשך כל אותו התקופה גם נזהר הגה"ק
יצחק אבינו ע"ה בוודאי שהיה מרגיש על המאכלים מנייטרא שלא לאכול שום מאכל חלבי מחשש חלב
שהובאו אליו מי הוא זה ששחטו והכינו[. עכו"ם ,והיה עיקר חיותו רק מחלב שהיו חולבים
-עשיו בערמתו ביקש מיעקב לשחוט מאכלי במיוחד עבורו ,ואותו התלמיד הוא היה דואג בכל
אביו ובכך לא עמד יצחק על מהותו - יום לחלב עבור רבו ,והיה הולך בעצמו לכפר סמוך
וביאר בזה הישמח משה ,כי הנה בוודאי היה להיות נוכח בשעת החליבה ,ורק את החלב הזה
יצחק יכול להכיר באכילת הבשר אם בשר כשר הוא הסכים הגה"ק מנייטרא להכניס אל תוך פיו.
או נבילה ,אלא שגם עשו ידע שיכיר יצחק אביו דרכם של האיכרים היה לחלוב את החלב
במהותו על ידי זה ,ובוודאי לא יבא לידי תקלה על באשמורת הבוקר ,ומשום כך נאלץ התלמיד לקום
ידו ולא יאכל משחיטתו ,ולזה התחכם ובכל מה מוקדם מאוד בכל יום בכדי להספיק להגיע לחליבה
שצד לאביו הביא זאת ליעקב אבינו בכדי שהוא ולראותו ,ויום אחד קם מאוחר מהרגיל ,וכאשר הגיע
ישחוט זאת לצורך אביו ,ויעקב עשה זאת בשביל אל הרפת ראה כי בעל הבית כבר חלב את הפרה.
כבוד אביו על אף שלא ידע אביו שהוא השוחט ,ולא ואמר לו בעל הבית שהוא כבר סיים לחלוב את כל
היה רוצה יעקב לספר לאביו יצחק כל זאת ,כי לא הבהמות וכבר לא יוכל לחלוב שוב ,אבל אם הוא
רצה לדבר עליו דיבורי לשון הרע ולצער לאביו. רוצה הריהו יכול לקחת מאותו החלב שכבר חלב.
והנה יעקב בשחיטתו תיקן הרבה מאד ,לפי שהיה התלמיד לא ידע מה לעשות ,היות וכל חיותו של
איש תם ,היינו השלם הגמור בכל השלמות והיה רבו היה מאותו החלב ,והיות ובדק וראה שיש שם
יכול לתקן בכל המדריגות ,וגם יושב אוהלים ,אהלו רק בהמות טהורות בלבד ,והיה זה תיכף אחר סיום
של שם ועבר )ב"ר סג ,י( וידע כל הסודות והרזין החליבה ,על כן החליט לקחת החלב אל רבו בלי
והכוונות ,כי הרי כל ענין השחיטה הוא להעלות את לומר כלום ,כי ידע שרבו זקוק לזה מאד מחמת
הניצוצות הק' כאשר ע"י ששוחטים כראוי מתקנים חולשתו ,ובפרט שידע שהחלב הזה נחלב כל יום
את נפש אותו בעל חי .והנה עשו הביא את זה לאביו, בלא שום חששות ,והיה זה כבר לאחר שהגה"ק
והכיר אביו באכילתו כי השוחט הוא צדיק גדול מנייטרא כבר לא הכניס מאומה אל תוך פיו במשך
מאד ,וחשב שהוא בעצמו שחטו ,על כן חשבו לצדיק יומיים ,והיה בזה משום פיקוח נפש ממש ,כאשר
גדול מאד והצנע לכת ,שמראה עצמו כאיש שדה עפ"י דין היה מותר לו לאכול אפי' שאר מאכלות
והוא גדול ואיש אלקים ,ומה שהוא מסתובב בשדות אסורות ,וממילא החליט שהיות וחלב עכו"ם הוא
העיר הוא חלק מעבודתו בקודש להעלות ולתקן רק מדרבנן על כן בוודאי שמותר הדבר ,וחימם את
ניצוצי הקדושה. החלב והביאו אל רבו.
וזהו שאמר הכתוב ויאהב יצחק את עשו כי ציד כאשר הגיע התלמיד אל הגה"ק מנייטרא עם כד
בפיו והפשט עם הדרש בפסוק זה אחד הם ,דגם החלב ,שאל אותו הגה"ק מנייטרא ,האם היית נוכח
היה ציד בפיו היינו כפשוטו שהיה מרמה את רוחו בעת החליבה .והוא השיב בהן ,אבל הגה"ק מנייטרא
של יצחק אבינו ,וזהו ע"י שהיה צד את החיות לא שתה ,ולאחר זמן שוב שאלו :האם אתה היית
והבהמות בשביל אביו ,והרמאות היתה שיעקב איש נוכח בשעת החליבה ,וענה הן ,ולאחר מכן שאל אותו
תם יושב אהלים והוא היה הזובח ,ובכך רימה את הגה"ק מנייטרא בפעם השלישית ובתקיפות רבה:
יצחק שיחשוב שהוא הוא השוחט ,ולכן רצה יצחק 'זאגע מיר פון ווי איז די מילעך' ,וכאשר ראה זאת
לברך את עשיו. התלמיד לא היה בידו ברירה ,והוכרח להודות שהוא
והנה באותו יום כאשר אכל יצחק את צידו של לא היה נוכח בעצמו בשעת החליבה ,אבל הוא הגיע
יעקב והרגיש בו קדושה רבה ,ולאחר מכן הביא עשיו ממש סמוך לשעת החליבה .ומיאן הגה"ק מנייטרא
את צידו כאשר באותו יום לא שחטו יעקב אלא הוא לשתות חלב זה ,ובאותו היום כבר לא שתה מאומה.
פר' ויצא · יח · תשפ"ז
מפני חטאנו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, בעצמו ,או אז נודע ליצחק כי באמת עשיו הרי הוא
והסיבה לגלות הוא מה שהרבינו לחטוא ,ולולא אופל צלמות ומעון הסט"א ,ולכן ויחרד חרדה אחר
חטאי בני ישראל לא היה בית המקדש חרב ולא היו חרדה ,כי מאחר שהכיר ברשעת עשו והריח ריח
גלים ישראל מעל אדמתם ,ואם לא היינו חוטאים נבילה ממילא החריד מאוד ,בחושבו כי עד עתה טעה
איך היינו יכולים לתקן ולהעלות את ניצוצי הקדושה. ואכל נבלות מצידו ,וזה שאמר מי אפוא הוא הצד
ותירץ דאילו לא חטאו ישראל ולא היו מכעיסים ציד עד עתה ואוכל מכל רוצה לומר מכל ציד וציד.
את אביהם שבשמים ,אז לא היו זקוקים לירד לגלות והנה נצנצה אליו רוח הקודש בדבריו להשיבו
בכדי ללקט את ניצוצי הקדושה ,כי על ידי עבודתם באמצע שאלתו ,ויתובי דעתו ,כי הבין שיעקב אבינו
את בוראם באמת ובלבב שלם ועסקם בתורה כאן הוא היה זה שהיה צד ציד ,ולא עשיו ,ולכן סיים
בארץ ישראל ,היו שואבים את כל הניצוצות דבריו ברוח הקודש ואמר גם ברוך יהיה ,כי אכן
הקדושים מכל העולם כמו אבן השואבת ,ומתקנים הוכיח סופו על תחילתו כי קדושתו של יעקב אבינו
אותם כאן בארץ ישראל .אבל כיון שחטאו ישראל, הוא היה עיקר החשיבות והאהבה ,ושמא תאמר
הרי תש כוחם מלהעלות את ניצוצי הקדושה תוך שלא יתקיים בו הברכה דהיה בטעות ,על כן אמר גם
כדי שבתם בארץ ישראל ,ועל כן הוכרחו לגלות ברוך יהיה ,כי ראה והשיג בשעת הברכה שקבל על
מארץ לארץ ומעיר לעיר ,גולה אחר גולה ,בכדי ראשו ,עכתוד"ק.
לתקן את כל הניצוצות למקור שורש מחצבתם, -כח התורה הוא כאבן שואבת ועל ידה יכולים
אתוד"ק .ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחד וכעין לתקן ולהעלות כל הניצוה"ק -
הדברים הללו איתא גם מהבעש"ט הק' זי"ע )בעש"ט והנה כתב האר"י הק' )שער הפסוקים ,פרשת שמות,
עה"ת ,פר' לך ,אות כב; שם ,פר' ויצא ,אות ח-י(, עה"פ ויקם מלך חדש( בטעם הדבר שבני ישראל הם
ועל זה נתכוונו חז"ל באמרם )חגיגה דף ה' ע"ב( כיון נפוצים בכל ארבע כנפות תבל ,ונעים ונדים ממקום
שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה, למקום ללא מנוחה ,דזהו בכדי לברר ולהעלות כל
רצ"ל דביטול התורה הוא הגורם והמכריח מה הניצוצות הק' שנפלו למקומות הללו ,ובכך יזכו
שהוזקקו בני ישראל להגיע לכל המקומות הללו, לבוא לתיקון השלם לקיום היעוד )ישעי' יא ,ט( ומלאה
בכדי לקבץ להעלות ולתקן כל הניצוצות הק' הארץ דעה את ה'.
שנתפזרו שמה. והרה"ק התולדות יעקב יוסף זי"ע בספרו כתונת
ויתבאר בזה מש"כ הישמח משה זי"ע )פר' בשלח, פסים )פרשת בהעלותך ,עה"פ ויאמר משה לחובב( ביאר
ד"ה ובמדרש( שבגזירת השי"ת על האדם 'בזיעת אפיך בזה מאמר חז"ל )ברכות דף ל"א ע"א( מאי דכתיב
תאכל לחם' )בראשית ג ,יט( יש ב' פירושים מהו 'לחם', )ירמיה ב ,ו( בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב
או לחם כפשוטו ,שצריך להזיע ולעמול בקושי רב על אדם שם ,וכי מאחר דלא עבר ,היאך ישב ,אלא לומר
הפרנסה ,וכנאמר )תהלים קכח ,ב( יגיע כפיך כי תאכל, לך ,כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב
או דקאי על עמל התורה הנקרא ג"כ לחם )חגיגה דף נתישבה ,וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון
י"ד ע"א( כדכתיב )משלי ט ,ה( לכו לחמו בלחמי ,והיינו לישוב לא נתישבה .והיינו דבכל מקום שנתפזרו
שעל ידי לימוד התורה ביגיעה ועמל אפשר לקיים בזה והגיעו לשם ניצוצי הקדושה על ידי חטאו של אדם
הגזירה של 'בזיעת אפך תאכל לחם' ,ואז אין צריך הראשון ,הוכרח להיות שם מקום ישוב ,כדי שיהיה
להתייגע ולעמול על הפרנסה ,אתוד"ק. באפשרות לתקן את אותם ניצוצי הקדושה
ולפי האמור יובן ,דהנה דרשו חז"ל )ספרי דברים, ולהעלותם למקור שרשם ,אבל אותם המקומות
פיסקא קכג( מאי דכתיב )דברים טו ,יח( וברכך בכל אשר שלא הגיעו לשם הניצוצות ,אין צריך שיהיה שם
תעשה ,יכול יהא יושב ובטל ,ת"ל בכל אשר תעשה, מקום ישוב .עכתוד"ק.
וביאור הענין בזה על פי הנודע מספה"ק )תולדות יעקב ובאור החיים הק' )שמות יט ,ה ,ד"ה עוד ירמוז סתר
יוסף ,פר' שופטים ,ד"ה עוד יש לומר ביאור משנה( דכל ענין עליון( הקשה על זה ,דאיך יתכן לומר שכל ענין
העשיה שצריך האדם לפעול ולעשות בעולם הזה, הגלות הוא בכדי להעלות ולתקן הניצוצות ,הרי רק
פר' ויצא · יט · תשפ"ז
את עשיו ,שזאת היתה ג"כ עבודתו להעלות הכל נגזר מעת חטא אדה"ר ,שאז נתפזרו ניצוצין
הניצוצות הק' לשרשם ועל ידי כן לקרב הגאולה. קדושים על פני כל הארץ ,וכשהאדם עושה כל
זאת תהיה תורת המסורה ,שיצחק אבינו ביקש מעשיו עפ"י התורה ,וכגון מי שעובד בשדה ומשמר
מעשיו צא השדה וצודה לי ציד להעלות ניצוה"ק כל ההלכות התלויות בארץ ,החל מהזריעה כהלכתה
ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי רצ"ל כפי מידתו שלא לזרוע כלאים ,ולאחמ"כ הקצירה שתהיה כדת
להעלות ולרומם אף את הפחותים ,ומבאר המסורה של תורה ,ושובת ממלאכתו בשנת השמיטה ומשמר
וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר, את היובל ,ובעת האסיף מפריש תרומות ומעשרות
דענין זה מצינו גם אצל הר סיני ,שאמרו חז"ל )ראה כהלכה ,הרי שעל ידי כן שעושה כל מעשיו עפ"י דיני
ילקוט שמות יט ,רמז רפ"ד( שהרכין אז הקב"ה שמים התורה מעלה בזה הניצוצות הק' שיעלו למקומם
ושמי שמים על הר סיני ,ובבחינת )בבא בתרא דף ע"ד למקור שורש מחצבתם ,ולכן צריך האדם לפעול
ע"א( דנשקי שמיא וארעא אהדדי ,וכמו כן אף הר ולהתייגע לפרנסתו ,כי ע"י פעולותיו ויגיעת כפו יוכל
סיני שהוא גשמי קיבל חיות דקדושה מהעולמות להעלות את ניצוצי הקדושה ובכך יקבל את פרנסתו
העליונים ,ולזה כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית )שבת מן השמים.
דף פ"ח ע"א( ,היינו שגם הר סיני הגשמי נתרומם אבל מי שעוסק בתורה הריהו מעלה את כל
ונתעלה למדריגה העליונה )עי' ייטב פנים ,חג השבועות, ניצוצי הקדושה על ידי עצם עסק התורה ,ולכן הוא
אות א(. אינו צריך לקיים 'בזיעת אפיך תאכל לחם' כפשוטו,
ולזה אמר ועשה כרו"ב אחד מקצה מזה וכרו"ב כיון שהוא כבר מעלה את כל הניצוצות על ידי
אחד מקצה מזה ,ופירש בזה מרן אאדמו"ר זי"ע שעוסק בתורה הק'.
)שיעור חורש"י פר' תרומה תשי"ב( דכרו"ב הוא אתוון -יצחק אבינו ביקש לברך את עשיו ובכך להחיש
ברו"ך ,ומרמז על ברכה לפניה וברכה לאחריה, הגאולה העתידה -
עיי"ש .ולדרכינו מרמז שע"י ברכה לפניה וברכה ועל פי זה יתבאר ,דלזה ביקש יצחק אבינו לברך
לאחריה בכוונה הרצויה בכוחה להעלות הניצוצות את עשיו ,כי ראה יצחק את עשיו אשר ציד בפיו,
שיהא ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, רצ"ל שראה באכילת הבשר כי עשיו מעלה
לרומם הכל אל הקדושה. בעבודתו כל ניצוצי הקדושה ועל ידי שחיטתו מעלה
והנה זה היה כל זמן שמן השמים נתנו הרשות הבהמה מדרגת חי לדרגת מדבר ,אשר זהו תכלית
לעשיו שיוכל לרמות את אביו ,אך כאשר נסבב העבודה לרומם את הדומם לצומח ומצומח לחי
הדבר ויעקב אבינו קיבל את הברכות ,אז הבין יצחק ומחי למדבר ,ועל ידי אכילת האדם בכוונה ראויה
שיעקב אבינו ע"ה הוא הוא זה ששחט בשבילו את מתקן הכל )תולדות יעקב יוסף ,שם; המקנה ,קידושין דף
אותם המטעמים ,וברוב דביקותו העלה את כל פ"ב ע"ב ,ד"ה שם רבי שמעון( ולזה חשב יצחק שעשיו
הניצוצות הק' בעת שחיטתו ,ומכך הבין כי אף על הוא בעל מדריגות רמות ,ועל כן רצה לברכו בכדי
פי שיעקב אינו איש שדה ואינו גולה ומסתובב שעל ידי כן יוחש הגאולה העתידה.
ממקום אל מקום להעלות את כל הניצוצות שנפרדו וזהו כיון שיצחק אבינו הוא השושבין לגאולת
ונתפזרו ,מכל מקום על ידי שהוא יושב אהלים בבית ישראל ,וכדמצינו בגמ' )שבת דף פ"ט ע"ב( שיצחק הוא
המדרש ולומד תורה כל היום ,הרי שהוא בעבודתו זה שיכנס לעובי הקורה למען גאולת ישראל,
מעלה עמו את כל ניצוצי הקדושה בכח התורה. ובספה"ק ישמח משה )פר' ויגש ,ד"ה ויזבח זבחים( ביאר
ולזה כשנכנס יעקב ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו דלכן נקרא 'יצחק' בצדי"ק ולא 'ישחק' ,כיון דהאות
הריח יצחק את ריח בוגדיו ,היינו שהבין שיעקב צדי"ק רומז לגאולה העתידה וכנאמר )זכריה ו ,יב(
בעבודתו בתוככי בית המדרש העלה גם את הבוגדים, צמח אצמיח )ילקוט ,פר' לך ,רמז סד; פרקי דר"א ,פרק מז(,
ותיקן כל אותם ניצוצי הקדושה שנדחו למטה .ולזה והגאולה העתידה תהיה בזכותו של יצחק ,עיי"ש.
רמזו גם בתרגום ירושלמי ותרגום יהונתן שהריח יצחק וכל עבודתו של יצחק היה להחיש ולקרב הגאולה
את ריח הקטורת שעתידין בני ישראל להקטיר ,כי השלימה שיהיה התיקון השלם ,ועל כן רצה לברך
פר' ויצא · כ · תשפ"ז
האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן בקטורת מצינו שאחד מן י"א הסממנים היה החלבנה
ותירוש' ,שרומז לחלקי התורה מקרא משנה תלמוד שריחה רע ,ופירשו חז"ל הטעם )כריתות דף ו' ע"ב( לרמז
ואגדה ,והיינו שבכח התורה ניתן להעלות ולרומם שכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית,
כל ניצוה"ק ,ועל ידי זה יזכו בני ישראל לטל השמים וזהו עיקר העבודה לרומם ולהעלות גם את אלו שהם
ושמני הארץ כפשוטו ,ולא יהיו צריכים לעמול אלא בבחי' חלבנה ,לתקנם ולהעלותם למקור שורש
יקבלו את פרנסתם בלא שום יגיעה. מחצבתם ,וזה היה עבודתו של יעקב אבינו.
וכשראה יצחק אבינו שנכנסה עם עשיו גיהנם )ב"ר ולזה כעת כשהוברר ליצחק הדבר למפרע מי היה
סה ,כב( ,הבין לנכון שכל הברכות ראויות הם באמת השוחט עד היום ,אמר ראה ריח בני כריח שדה רצ"ל
ליעקב ,ורק בכח התורה בחי' תתן אמת ליעקב )מיכה שעד עתה סבור היה יצחק שיעקב בנו שהוא איש תם
ז ,כ( הוא מעלה את כל הניצוה"ק ,ועל זה רמזו חז"ל אין בידו לתקן ולהעלות ניצוצי הקדושה ,אך כעת
ודרשו בא אחיך במרמה בחכמת תורתו שפעל שנודע לו שכל מה שאכל עד עתה היה משחיטת
יעקב כל זאת ,שעל ידי עסק התורה הק' אין צריכים יעקב ,הבין שיעקב ע"י עבודתו ועסקו בתורה הק' ,על
לגלות ממקום למקום בכדי לתקן ולהעלות ניצוה"ק, ידי כן פעל ג"כ העלאת ותיקוני הניצוה"ק.
אלא על ידי שישב הוא בבית המדרש ויעסוק בתורה -עיקר העלאת הניצהו"ק הוא ע"י הברכה לפניה
תהיה התורה אצלו כאבן שואבת שימשכו אליהם כל ולאחריה כראוי בכוונה -
ניצוה"ק ויוכל להעלותם ולתקנם. והנה נודע מהאריה"ק )ליקוטי תורה ,פר' עקב; ועי'
ויפורש המסורה ב"פ ברכתך ,בא אחיך במרמה בעש"ט עה"ת ,פר' עקב ,אות ב( שעיקר הפעולה של
בחכמת תורתו ובכח התורה ויקח ברכתך ,ועל ידי העלאת הניצוצות נפעל על ידי אמירת הברכה
כן נמשך ונפעל שיהיה לה' הישועה היינו שיוכל בכוונה ,וכדכתיב )דברים ח ,ג( כי לא על הלחם לבדו
לרומם כל הניצוצות הק' משפלותם ולחברם יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם ,רצ"ל
בדביקות לה' ,כי זהו תכלית העבודה על עמך שלא באכילת המאכל נפעל התיקון רק עיקר התיקון
ברכתך סלה ,להעלות הניצוה"ק. נעשה על ידי מוצא הפה הוא הברכה לפניה והברכה
זהו שרמז הכתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם לאחריה ,כשמברך האדם בכוונה הראויה ,הרי שעל
אברהם הוליד את יצחק ,ופירש רש"י יעקב ועשיו ידי כן נפעל הפעולה הראויה.
האמורים בפרשה ,היינו שיעקב הלך במדריגת זקנו ובספה"ק )אמרי יהודה ,פרשת עקב ,ד"ה כל המקום
אברהם ,ועל ידי עבודתו העלה כל הניצוה"ק למקור אשר תדרוך( מובא עובדא נוראה על מרן הבעש"ט הק'
שורשם ,כי אמנם יצחק אבינו בעצמו לא היה ביכולתו זי"ע שסיפר על אדם שנתגלגל בתוך צפרדע בבאר
להעלות את הניצוצות הנמוכים ,באשר כי הוא היה מים בארץ רחוקה ,ואמרו בשמים שרק כאשר יבוא
מידת הדין ולכן לא היה יכול להשפיל את עצמו אל בנו וישתה ממימי הבאר הזאת ויברך בכוונה ,אז יזכה
הרשעים ולהעלותם יחד עמו ,אבל יעקב אבינו שהיה לתיקון ,ולאחר שנים רבות גלגל הקב"ה שיגיע לשם
מידת הרחמים )זוה"ק פר' לך ,דף פ"ז ע"ב( הוא הלך בדרכי אותו הבן ,וכאשר הגיעו לבאר המים תפס מים
אברהם אבינו שהיה עמוד החסד ,וכשם שהוא פעל מהבאר וחטף ושתה בלי ברכה ,ונאנח הבעש"ט
ועשה את כל מעשיו למען העלאת הניצוצות אל מקור ואמר מי יודע עוד כמה שנים יצטרך לסבול עד אשר
הקדושה ,וכמו שאמר )בראשית כד ,ז( ה' אלוקי השמים יזכה לתיקון ,עיי"ש ,וכן מובא עובדא נוראה בספה"ק
ואלוקי הארץ ,וברש"י עכשיו הוא אלוקי השמים ואלוקי קב הישר )פרק יח; ספר חסידים ,סי' מ"ו( .והיינו כי על ידי
הארץ שהרגלתיו בפי הבריות ,ורצ"ל שהעלה את כולם הברכה בכוונה לפניה ולאחריה מעלה האדם ומרומם
ממדריגתם ,כן עשה ופעל נמי יעקב אבינו ,ואילו עשיו את הניצוה"ק ,ולזה רמז יצחק אבינו באומרו ראה ריח
על ידי זה גופא היה צד ומרמה את יצחק אביו. בני כריח שדה אשר ברכו ה' ,היינו שיעקב פעל לתקן
וזהו שהסמיכו חז"ל לכאן הפסוק גיל יגיל אבי ולהעלות הניצוצות הק' ע"י עבודתו בלימוד התורה
צדיק ,והכוונה לאברהם אבינו אבי יצחק ,ויולד ובאמירת הברכות כראוי.
חכם ישמח בו ,ששמח אברהם אבינו במה שהמשיך וזהו מה שדרשו חז"ל את ברכת 'ויתן לך
פר' ויצא · כא · תשפ"ז
אכן מן השמים סיבבו וגילו לצחק את האמת, יעקב את דרכו להעלות ניצוה"ק למקור שורשם.
שיעקב אבינו חרף מה ש'ראשו מגיע השמימה' היה *
גם בבחי' 'סולם מוצב ארצה' ,ויש בידו להשפיע -בני חיי ומזוני תליא במזלא ע"י הצדיק
שפע רב בכל הנצרך בעולם הזה ,ולכן אמר בא אחיך הממשיכם לארץ מתחת -
במרמה ופירש רש"י בחכמה ,דהנה נודע מאמר ונראה לומר עוד פירוש אמת בביאור הענין
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע )הובא בייטב לב ,פרשת נח, שרצה יצחק לברך את עשיו ,בהקדם מש"כ רביה"ק
ד"ה אבל יובן בשנקדים; ייטב פנים ,פרשת פרה ,אות יא( הרר"א זי"ע ועכ"י בספה"ק נועם אלימלך )פרשתן,
שבחי' חכמה הוא שני הפכים בנושא אחד ,כדבר ד"ה ויעתר יצחק לה'( וזל"ק ,דהנה שלשה אלה בני חיי
הכתוב )ראה קהלת ב ,יג( כיתרון האור מן החושך כן ומזוני צריך אתערותא דלתתא שיתן הצדיק את
יתרון החכם מן הכסיל ,דכמו ש'אור' הוא כינוי לנגהי דעתו עליהם שהם צורך לעולם ,ועל ידי זה יוכל
ולליליא כמאמר חז"ל )פסחים דף ב' ע"א( ,כן יתרון הצדיק להשפיע אותם לעולם ,אבל אם לא יהיה
החכם שכולל ב' הפכים בנושא אחד. אתערותא דלתתא בלתי אפשרי שיושפעו לעולם גם
וכיוצא בדבר היה גבי יעקב אבינו שבחכמת אם יהיה צדיק בכל מחשבותיו וקדושתו לה' ,כי אם
תורתו ידע גם להשפיע בעולם הזה בני חיי ומזוני, שצריך הצדיק לירד קצת ממדרגתו לחשוב עליהם
וגם להיות איש תם יושב אהלים ,וכאברהם שהרגיל שהם צורכי עולם אז הם נשפעים לעולם.
את השי"ת בפי הבריות על ידי שהשפיע להם כל וזהו שאמרו חז"ל )מו"ק דף כ"ח ע"א( בני חיי ומזוני
טוב וטוב ,בדרך זו הלך גם יעקב והשתמש בב' לאו בזכותא תליא מילתא ,רוצה לומר לאו בזכות
הבחינות להיות ראשו מגיע השמימה ,ובד בבד וצלילות של אדם לבד תליא מילתא .אלא במזלא לשון
סולם מוצב ארצה. 'יזל מים מדליו' )במדבר כד ,ז( ,רוצה לומר אלא על ידי
ולזה הסמיכו חז"ל הפסוק גיל יגיל אבי צדיק הצדיק הממשיך השפעות שנותן דעתו ומחשבתו
הוא אברהם אבינו ,במה שויולד חכ"ם ישמח בו, להזיל ולהמשיך אלו חיי בני ומזוני ,עכלה"ק.
הכוונה לחכמה שהיא ב' הפכים בנושא אחד, וזה היה דרכם של הבעש"ט הק' זי"ע ותלמידיו
ושמחה גדולה היתה זאת לאברהם אבינו שיעקב הק' זי"ע ,שעם כל זאת אשר היה ראשם מגיע
הלך לדרכו. השמימה ,מכל מקום הורידו עצמם ממדריגתם
-יעקב שלימא משפיע לישראל שיהיה להם כל והשפיעו לבני ישראל ,ואף הצדיקים אשר היו
צרכם ולהחשת הגאולה העתידה - מופשטים כליל מחיזו דהאי עלמא וכל שיחם ושיגם
ואיתא בספה"ק תפארת שלמה )פר' בחקותי ,ד"ה היה בעולם האצילות ,עכ"ז דאגו תמיד לצרכי בני
וזכרתי את בריתי יעקב( דזכותו של יעקב אבינו היא ישראל ולכל מחסורם שלא יחסר להם מאומה בבני
המאפשרת לסבול את עול הגלות ולהתחזק בכל חיי ומזוני ,רפואות ,פרנסה בריווח ,וכל המצטרך,
העיתים ,והוא זה שהורה שבכדי שיוכלו בני ישראל והמה עמדו והעתירו וביקשו לפני הבורא כל עולמו
לקיים התורה והמצוות הרי שבהכרח הוא שישפיעו שישפיע לבני ישראל די צרכם.
עליהם כל טוב ,ויוכלו לישב במנוחה ובשלוה. ולזה כשראה יצחק אבינו את יעקב בנו אשר הוא
וזהו שנקט הכתוב ויעקב איש תם יושב אהלים איש תם יושב אהלים ,והוא היה תם ומושלם
לשון רבים ,לרמז שבד בבד עם מה שהיה יעקב בעבודת ה' ולא ידע מצרכים גשמים בני חיי ומזוני,
משוטט בעולמות העליונים ,הרי שמאידך הריהו גם שהרי כל כולו היה שקוע בעולמות העליונים ,ואילו
מלוה את בני ישראל בעולם הזה .ובזוה"ק איתא )ח"א הברכות צריכים בני העולם הזה שיושפע להם שפע
דף קל"ז ע"א( עה"פ )בראשית כה ,כא( ויעתר יצחק ,אל ברכה ופרנסה וכל מחסורם שיוכלו לישב במנוחה
תיקרי ויעתר אלא ויחתר ,שחתר לו הקב"ה חתירה ושלוה ,ומאחר ובכדי שיוכלו להמשיך ולהשפיע
וקיבל את תפלתו ותהר רבקה אשתו ,ובעוד שעפ"י ישועות לישראל צריכים הם לירד מעט ממדריגתם,
דרך הטבע לא היו יצחק ורבקה ראויים להוליד בנים, על כן מיאן יצחק לברך את יעקב בנו בברכות אלו,
אעפ"כ השי"ת ברוב רחמיו חתר לו חתירה למעלה כי היה יעקב צדיק מושלם.
פר' ויצא · כב · תשפ"ז
לצרותינו די ויאמר למלאך המשחית הרף ,וישרור מן המזל שיוכל להוליד בנים ,וחתירה זו נשארה
השמחה בבית כל אחד ואחד בכל העניינים בידינו לדורות עולם ,שיעקב אבינו ע"ה משפיע
ברוחניות ובגשמיות ,לרוות נחת מן הילדים ולגדלם לכנסת ישראל כלה קרואה שפע ברכה בכל צרכיהם.
לתורה ולמעשים טובים ,ישפיע השי"ת עלינו שפע י"ה זכות אבות יגן עלינו נצח ישראל מצרותנו
ברכה והצלחה ,שמחות ונחת ,ולכל בני ישראל היה גאלנו ,אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים ,וזוכר
אור במושבותם ,אור מורה על תורה ,וכמד"א )משלי חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם ,וברית אבות
ו ,כג( כי נר מצוה ותורה אור ,ואור רומז לפרנסה, לבנים תזכור להשפיע להם כל צרכם ברוחניות
וכאמרם ז"ל )ביצה דף ל"ב ע"ב( כל הסמוך על שולחן וגשמיות בגוף ובנפש ,ויהא רעוא שמשמחה זו
אחרים עולם חשך בעדו ,ישלח השי"ת לכל אחד יושפע אורה ושמחה לכל אחד ,הרופא לשבורי לב
ואחד שמחה והרחבת הדעת ,שפע ברכה והצלחה, יחבש לעצבותם ,וישלח לנו ישועה משמי שמי מרום.
ונזכה להגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. יעזור השי"ת ומי שאמר לעולמו די יאמר
המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א. אחר זמר 'א"ל מסתתר' זימרו עוד הרבה ניגוני שמחה
אחר תפילת ערבית עשה מרן שליט"א הבדלה לכל והודיה .ועודד מרן שליט"א השירה בחזקה .ובמהלכה
הקהל בהיכל המתיבתא ,ובסיומה איחל ברכת א גוט אף קם מרן שליט"א לריקוד של שמחה משך זמן.
וואך לכל הקהל ,ונכנס לביתו. בברכת המזון על הכוס כיבד מרן שליט"א את
גליון זה נדבת
ידידינו הנכבד והנעלה ,יקר שבערכין,
הרה"ח ר' מתתיהו שכטר הי"ו
אב"י באלעד
לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט
שמחת אירוסי הבת הכלה תחי'
עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש
כמר יקותיאל יהודה נ"י
בן הר"ר אהרן מנחם וייסברגר הי"ו
ובברכת מזל טוב
לאביו הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א
ולסבים ,הגאון רבי משה טוביה וייסברגר שליט"א
והרה"ג רבי אליעזר אטסרייכר שליט"א
אך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד
מתוך סיד"ש ושפע רב לעלמי עלמיא
קרית צאנז נתניה
=================================================
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,קדם האי גברא רבא ,משנתו רב ונקי,
סיני ועוקר הרים ,מגדולי המורים ,נזר ההוראה ,מעוז ומגדול ,ה"ה
הגאון רבי יעקב שאול לייזער שליט"א
דומו"צ קהלתנו הק' באלעד
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי הבן הבה"ח מורינו משה אברהם מתתיהו שיחי'
עב"ג הכלה תחי'
נכדת כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א
במזל טוב ובשעטומ"צ
ובברכת מזל טוב לסב הדגול
הרה"ג רבי מנחם מענדל טוביאס שליט"א אב"ד דרכי שמואל
ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב ,כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים,
מתוך נחת שפע והרחבת הדעת ,מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א
פר' ויצא · כג · תשפ"ז
בחצרות קדשינו
היערכות מרובה לקראת המעמד הגדול וההיסטורי
מעמד חנוכת הבית לקריית החינוך החדשה והמפוארת דחסידי צאנז בית שמש
במוסדותינו הק' בבית שמש נערכים בימים אלו ההכנות האחרונות מתוך התרגשות עצומה לקראת המעמד הגדול
והמרומם של חנוכת הבית לקריית החינוך החדשה והמפוארת ,בראשותו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,אשר
יופיע בהדרו בעיר ביום ג' פר' וישב כ"א כסלו הבעל"ט ,לפאר בראש המעמדים.
בהתרגשות ובציפייה דרוכה לקראת המעמד הגדול ,בהשתתפות אנשי שלומנו ,הורי התלמידים ,ידידי המוסדות וכל
מוקירי ואוהדי בית צאנז ,אשר יטלו חלק במעמד ההיסטורי ,ולהיות שותפים לשמחת חנוכת הבית של קריית החינוך
המפוארת ,אשר תעמוד בעז"ה לדורות עולם כמגדלור של תורה ,חינוך ויראת שמים.
המעמד הגדול יתקיים בעז"ה במגרש המזרחי שבמתחם קריית החינוך החדש ,ברחוב רב עמרם / 5רב אבדימי ,2
שכונת שפע חיים ,בבית שמש.
המעמד יחל אי"ה בשעה 5:30אחה"צ בדיוק ,מתחם מיוחד הוקצה עבור תלמידי התלמוד תורה ,התלמידים יעמדו על
הפרנצ'עס שיוצבו בצד דרום ,מול הבמה המרכזית ,ממקומותיהם יזכו ילדי החמד להשתתף במעמד הנשגב ,לחזות בהדרו
ולראות מקרוב את פני הקודש.
תלמידי כיתות גן-ג יתאספו תחילה באולם הכינוסים של בית החינוך "בנות צאנז" ,והכניסה אליו תהיה דרך שער
הכניסה של בית הספר ,במקום תתקיים פעילות מיוחדת לילדי הגיל הרך ,כשלקראת כניסתו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק
שליט"א למעמד חנוכת הבית ,ייכנסו אף הם להשתתף במעמד הגדול והמרומם במקום המיוחד והשמור עבורם.
בית יעקב אלו הנשים :לציבור נשות קהילת צאנז בבית שמש תתקיים עבורם שידור חי ,בבית מדרשנו בית משה דוד
ברחוב אוהל יהושע ,3–1שכונת רמה ב' ,בית שמש ,במקום יוכלו נשות הקהילה להשתתף במעמד הנשגב ,לראות
ולשמוע את כל מהלך האירוע בשידור חי.
כמו כן ישתתפו במעמד גם תלמידות בית החינוך "בנות צאנז" ,ויטלו חלק בחגיגה המרוממת ויוקדש להם מתחם
מיוחד ,לציון המאורע ההיסטורי של חנוכת בית חינוכן החדש.במהלך המעמד יישא דברים המחנך הדגול הרה"ג ר' פנחס
ברייער שליט"א ,המשמש גם כיועץ החינוכי של מוסדותינו בעיה"ת בית שמש
סדרי המעמד :עם כניסתו של כ"ק מרן שליט"א למעמד ,יתקיים מעמד קביעת המזוזות בפתחי בנייני מוסדותינו
הקדושים שבקריית החינוך ,על ידי כ"ק מרן שליט"א.
את המעמד הנשגב ילוו בנעימות שירה וזמרה ,בעלי המנגנים הר"ר יעקב אויש והר"ר פנחס פולק הי"ו בליווי מקהלת
הילדים 'זינגערליך' ומקהלת המשוררים 'מוזיקאליש' ,יחד עם תזמורת כלי נגינה.
במרכז המעמד יעמדו דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,אשר ישמיע בהדרו לכבוד המעמד.
עם סיום המעמד הגדול בקריית החינוך ,יפנה כ"ק מרן שליט"א אל בניין 'בית ראזנבערג' -בית מדרשנו דחסידי צאנז
בשכונת שפע חיים ,שם יתקיים מעמד קביעת מזוזות על ידי כ"ק מרן שליט"א .לאחר מכן יתפללו שם יחדיו תפילת
ערבית ברוב עם.
מזמור שיר חנוכת הבית!
מ 700-תלמידים המתחנכים בבתי החינוך שע"י מוסדותינו שותפות משתלמת במיוחד עם עמלי תורה
הק' בת"ת 'דרכי אבות' ובית חינוך 'בנות צאנז'. במגבית השנתית שע"י מוסדותנו הק' בבני ברק
כפי שכבר פורסם כלל השותפים החל מסך ₪ 360יזכו לקראת ימי החנוכה הקרבים ובאים ,הנהלת מוסדות
להיזכר בזיכרון קדוש בהאי יומא רבא עת גמר החותם בליל צאנז בני ברק ממשיכה ביתר עוז במבצע המיוחד להגדיל
זאת חנוכה ויוזכר שמם ב'כוללות קויטל 'אשר יוגש אל מול תורה ולהאדירה ולחזק ידי עמלי בתורה הלומדים בהתמדה
פני המנורה הטהורה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א ברשת הכוללים 'אדירי התורה' ועולים ומתעלים בש"ס
לאחר הדלקת הנרות בעת נעילת שער לפקודת ישועה ופוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
ורחמים בזאת השנה. בתוך מדגישים לנו בהנהלת המוסדות כי בתמיכה
בימים הקרובים נציגנו יצרו קשר עם כלל אנ"ש בכל אתר השנתית בממלכת התורה ,החינוך והחסידות הרי
ואתר ע"מ לצרפם לדבר מצוה בהחזקת התורה ,כמו"כ ניתן שהתורמים השותפים מרוויחים ונהנים בשכר זאת של
להצטרף בטלפון 03-7524102או במס' פלאפון.050-4140102 : החזקת התורה של למעלה מ 150-עמלי התורה ,וכן יותר
פר' ויצא · כד · תשפ"ז
הנהלת מוסדותינו וקהילתינו הק' בעיה"ק ירושלים
בסעודת שבע ברכות של הכרת הטוב
ברגשות עמוקים של שמחה רוממה והכרת הטוב ערכו
מנהלי מוסדותינו הק' בירושלים והנהלת בית מדרשנו
הגדול בקרית צאנז ירושלים ,סעודת שבע ברכות מפוארת
ומרשימה לכבוד שמחת נישואי בתו של העסקן הדגול
והנמרץ הרב אהרן הופמן הי"ו מנהל רשת הכוללים מבצר
התורה ,מיקירי וראשי קהילתנו הק' בירושלים ,אשר לבו
הזהב פתוח לרווחה תמידין כסדרן לעמוד לימינם בידו
הרחבה ובעינו טובה ,וכאות הוקרה והערכה על החזקת
מאות האברכים בני קהילתנו הק' מדי חודש בחודשו
במסירות עילאית בכולל האברכים "מבצר התורה" פעיה"ק
ירושלים בתוך כלל הכוללים ברחבי תבל.
סעודת השמחה העשירה נערכה ברוב פאר באולם
המפואר 'סטארס' ,בהשתתפות קהל אנשי שלומינו בע"ב
בעיר ,ובראשות רבני אנ"ש בירושלים שבאו ברינה
ובשמחה ליטול חלק בשמחתו של ר' אהרן ,כשההרגשה
היא כמו שמחה פרטית ואישית של כל אחד מבני הקהילה
אשר נהנה תמיד מלבו ברחב ועינו הטובה .את משך כל
הסעודה הנעימה מערכת כלי זמר בשירי שמחה והודיה.
את המעמד פתח והנחה מנהל המוסדות הרה"ח ר' אשר
מאיר בורד הי"ו ,שקיבל בברכה את הנאספים ותיאר
בפרוטרוט את היותו של ר' אהרן חלק בלתי נפרד מ"צאנז
ירושלים" ,והם כחטיבה אחת ,שכן כל כולו מסור בכל ענין
הנצרך וטרם יקראו הוא נענה ומבקש לעזור ולסייע לבל
יחסר המזג בשום חלק ובשום פרט במוסדותינו הקדושים
ובבית מדרשנו הגדול ,ועל המסירות נפש בהחזקת מאות
האברכים מדי חודש בחודשו בכל הימים והזמנים.
דברי ברכה נלהבים נשמעו מפי הגאון רבי חיים שמרלר
שליט"א רב בית מדרשנו היכל צבי ,שהרחיב בשבחו של
הבעל שמחה ר' אהרן אשר זכה לזכות כבירה ונדירה לתמוך
בידם של מאות אברכים ברחבי ארצנו הקדושה שיוכלו
לישב בבית ה' על התורה ועל העבודה ,כאשר הוא מקפיד
לשלם תמיכתם המכובדת מדי חודש בחודשו בלי שום
עיכוב ,והרחיב על מעלותיו של ר' אהרן שכל כולו אוהב
תורה ומוקיר תורה ואיהו גופיה חובש ספסלי בית המדרש
ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי.
ברוב שמחה קבלו המשתתפים את פני הגה"צ אב"ד
קהילתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א ,שטרח
להגיע להשתתף בשמחה .בדבריו הכובשים לבבות האריך
בשבחם ומעלתם של אברכי הכוללים אשר הבעל שמחה
ר' אהרן זוכה להיות מי שעומד לימינם בכדי שיוכלו
להתעלות בתורה במנוחה ושלוה .כן הרחיב על מצות
שמחת חתן וכלה ,שכל המשמחם זוכה לתורה ,וסיים
בברכות לרוב לבעל שמחה שיזכה לעוד שמחות באהלו
ולכל מילי דמיטב.
לאחר מכן נשמעו פנינים יקרים לכבוד שמחת חתן
פר' ויצא · כה · תשפ"ז
הכוללים "מרכז התורה" שאינה עוצרת לרגע. וכלה מפי פה מפיק מרגליות הרה"ג רבי ברוך שווארץ
בתוככי היכלי הלימוד של רשת הכוללים "מרכז התורה", שליט"א דומ"צ בבי"ד אוצר הפוסקים ,אשר במשך שעה
בולטים מאות האברכים עמלי התורה הנהנים ממענק מיוחד ארוכה שימח את הקהל בפניניו היקרים שהיו מתובלים
של קרן "שקידת התורה" שזוכה להגביר חיילים לתורה בדברי תורה ובדברי צחות לשמחת כל המשתתפים.
ומגבירה את קול התורה בין כותלי בית המדרש .קרן "שקידת בהתרגשות מרובה נשמעו דבריו של הבעל שמחה ר'
התורה" תומכת באברכים חשובים מהכוללים שמשליכים אהרן שיחי' ,שהביע את תודתו הנרגשת קדם מנהלי
מאחורי גוום כל הבלי עולם ולומדים תורה בטהרה ,ברציפות, המוסדות המסורים הרב אשר מאיר בורד הי"ו והרב שמעון
בתענית-דיבור .שמן זית זך של ממש. גוטמן הי"ו ומנהל משרדי המוסדות הרב סיני דויד הי"ו ,וכן
"זוהי סולת מנופה של לימוד תורה ,שצריך זכות לגבאי המסור של בית מדרשנו הגדול הרב יעקב מרדכי
מיוחדת בשביל לתמוך בתורה שכזו ,הנלמדת ע"י אברכים הרשקוביץ הי"ו ,על עריכת סעודת השבע ברכות
ברציפות בלי להכניס אפילו שיחה בטלה אחת" – אומרים המפוארת ,וציין לשבח את העסקנים מנהלי המוסדות הק'
הרבנים הגאונים ראשי הכוללים שליט"א – "כשלומדים הפועלים ללא ליאות לטובת קידום והתפתחות המוסדות
ברציפות ,עם תענית דיבור ,זוכים להגיע גם להשגות בכל המישורים והשיתוף פעולה המיוחד והפורה שיש בין
גדולות בתורה ,ואכן רואים שאברכים קוצרים ציונים טובים כל העסקנים ,לעשות רצון צדיק כ"ק מרן שליט"א .וסיים
ביותר בכל חודש במבחנים ,והם שולטים בכל מכמני תורה, בברכה לכל המשתתפים שיזכו לברכות באהלם.
בכל סימן בשו"ע ובכל ס"ק במשנה ברוה ,בכל הסוגיות לאחר ברכת המזון קמו כל המשתתפים לריקודין של
ובכל תוס' .הכל בזכות לימוד טהור כזה שנלמד ברציפות". שמחה משך זמן ניכר ,כשהם מודים ומשבחים למנהלי
אין עת מוכשר כימי החנוכה – ימי הודאה והדלקת המוסדות וגבאי בית המדרש על היוזמה הנפלאה של
הנרות – לפתוח את הלבבות של אוהבי התורה ולומדיה עריכת סעודת שבע ברכות למי שכל בני הקהילה מרגישים
ולהשתתף בהחזקת אור התורה .חז"ל והספרים הקדושים עמו כמשפחה אחת.
עמדו על הסגולה המיוחדת של תמיכה בלומדי תורה
בימים אלו ,ימי חנוכת המזבח ,שבהם מעלים ל"ו נרות הדומו"צ וראש הכולל הגרי"ש שכטר שליט"א יעתיר
כמניין מסכתות הש"ס. בתפילה במקומות הקדושים בערב זאת חנוכה על כל
לקראת ימי החנוכה הבעל"ט ,נפתחת המגבית השנתית אנ"ש בחו"ל ,תומכי קרן "שקידת התורה" של רשת
המיוחדת המיועדת להמוני אנשי שלומנו ,ידידי ותומכי הכוללים מרכז התורה קרית צאנז
התורה ברחבי ארה"ב ,אירופה ובתפוצות. ימי החנוכה הקדושים הבאים עלינו לטובה ,מבטאים
זהו צו השעה והזדמנות פז ליטול חלק פעיל בהחזקת עד לדורנו אנו את ניצחון התורה על רודפיה .בתקופת
מבצר התורה ,להבטיח את המשך שגשוגה של קרן החשמונאים ,כשעמדה מלכות יוון הרשעה וביקשה
"שקידת התורה" ,ולהיות שותפים נאמנים בהרמת קרן להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך ,מסרו צדיקי
התורה ולומדיה. וקדשי עליון את נפשם כדי להעלות את אור שלהבת
"נאך א ליכטל אין מרכז התורה"! תרומה של 52$ התורה.
)כמניין נר( מזכה אותך להאיר לאברכי הכולל ולהיכנס כמו בימים ההם ,כך גם בזמן הזה; מול תהפוכות הזמן,
לקוויטל של ראש הכולל הגאון הגדול רבי יצחק שמואל הנסיונות והטרדות המאיימים להחשיך את אור התורה,
שכטר שליט"א עבור לעכטיגע קינדר ודורות ישרים פועלת אימפריית התורה בקרית צאנז נתניה ,רשת
פר' ויצא · כו · תשפ"ז
מלעלוב אשר נכדו נ"י נמנה בין חתני המקרא ,ועורר בגודל מבורכים ,בערב זאת חנוכה במקומות הקדושים אשר
העניין של תפילת אבות על בנים אשר בכוח התפילה אשר בארץ ישראל :כותל המערבי ,קבר רחל ,מערת המכפלה
כוחו רב לפתוח את המוח והלב של הצאצאים ,והודה בחברון ,ומירון בקבר הרשב"י.
להנהלת הת"ת והביע את התפעלותו מההשקעה האדירה מצלצלים עכשיו אל הר"ר יעקב מאיר כץ הי"ו ,בטל':
וב"ה שההשקעה נושאת פירות והוא בסייעתא דשמיא +972.58.327.4705ונותנים לכל הפחות 52$למען עוד אברך
בית שמגדלים בו גידולים נאים. עמל תורה שלומד תורה בטהרה ,ברציפות ובתענית דיבור.
רגע מרגש במיוחד היה בעת פתיחת הארון הקודש
אשר נבנה במיוחד לרגל המעמד במתכונת של ארון הקודש מסיבת 'בן חמש למקרא'
השוכנת בביתו נאוה קודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, בכיתות ת"ת 'דרכי אבות' צאנז בני ברק
וטרם תחילת הלימוד במעמד של פתיחת הארון זימרו ביום שלישי השבוע התקיים מסיבת ה'חומש סעודה'
ניגוני התעוררות ובזמן הזה העתירו ההורים את תפילת לעשרות ילדי החמד במעמד מרגש 'בן חמש למקרא'
השל"ה ותפילת אבות על בנים. בהשתתפות ההורים והסבים ושאר בני המשפחה
מיד לאחר מכן הוציאו את הספר תורה והתחילו ברוב שהתאספו ובאו יחד למעמד המרומם של עשרות תינוקות
רגש בלימוד חומש ויקרא כנהוג ,ורטט והתרגשות עבר של בית רבן הטהורים שמתעסקים בטהורים ומתחילים
בקהל לראות את צעירי הצאן ביומם הגדול בהתחלת לימוד ללמוד את התורה הקדושה.
תורה שבכתב. פתח והנחה את המעמד מנהל הת"ת הרב יחזקאל שר
בשם הורי התלמידים נשא דברים הרב אהרן יגר הי"ו הי"ו שקיבל את חתני המקרא והוריהם והביע את הרגשות
אשר הביא מפי ספרים וסופרים את העניין שעושים בעת הנעלים של צוות הת"ת בהגיע עת משוש עם הצטרפות
תחילת לימוד תורה שבכתב ,ולאחר מכן הודה לצוות הת"ת עשרות ילדי תשב"ר ללימוד תורה שבכתב ,כשבפיותיהם
אשר שמם הטוב הולך לפניהם ,ועברו חתני המקרא בסך תפילה ותחנונים בפני נותן התורה שיזכו ללמוד וללמד
לקבל חומש ויקרא מאת הגה"צ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט ולהתעלות במעלות התורה והעבודה.
שליט"א ומאת כ"ק האדמו"ר מהאסקוב שליט"א. עם כניסת חתני המקרא למעמד ,ראשית פתחו בניגוני
ברגעים הנעלים אלו קרא המלמד הר"ר יחזקאל שרף הודאה ונעמדו יחד בשורה ופצחו בשירה והודאה לבורא
הי"ו לחתני המקרא לקבל עליהם קבלות טובות לרגל יומם עולם על העבר ובניגוני בקשה על העתיד לפתוח את ליבם
הגדול ,התרגשות רבה אחזה בקהל בשמעם את קולם הזך להבין שמועות ,וכן ניגוני הודאה להורים שמשקיעים את
של תינוקות של בית רבן מקבלים עליהם קבלות טובות כל מרצם ואחלו להורים לרוות נחת מהם.
בענייני תורה ומידות טובות. לאחמ"כ עלו חתני המקרא לבימה וכאן הפתיעו
ולאחמ"כ הודה מנהל הת"ת הרב יחזקאל שר הי"ו התלמידים והתחילו לסכם בחרוזים את כל חמישה חומשי
לרבנים הנכבדים אשר טרחו לבא ולהשתתף במעמד ,וכן תורה ואת קורות חייהם של בני ישראל מאברהם אבינו ועד
הודה נרגשות למנהל המוסדות הרה"ח ר' יחזקאל רייך הי"ו לכניסת בני ישראל לארץ ישראל.
הנושא בעול הגשמי ועומד הכן לסייע בכל עת ועונה למען כאן נתכבד הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א
קרית צאנז נתניה
=================================================
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,קדם האי גברא יקירא ,מורה ודאין,
צנא מלא ספרא ,מרביץ תורה והוראה ,ערוגת הבושם ,ה"ה
הגאון רבי הלל דויטש שליט"א
דומו"צ קרית צאנז נתניה
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב שמחת נישואי הבן המו"מ בתוי"ש כמר נפתלי נ"י
עב"ג הכלה תחי' במז"ט ובשעטומ"צ
ובברכת מזל טוב לסבים הרבנים הגאונים הנודעים לשם ולתהלה ,מרביצי תורה והוראה
והגאון רבי יהודה צבי גלנץ שליט"א הגאון רבי משה דויטש שליט"א
רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה רב ומו"צ מרכז נתניה
ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב ,כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים,
מתוך נחת שפע והרחבת הדעת ,מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א
פר' ויצא · כז · תשפ"ז
תלמידי הת"ת בפרקי שירה. חינוך התלמידים ,ולמחנכים המסורים הרה"ח ר' יחזקאל
מיד לאחמ"כ פצחו בריקוד הורי החתנים יחד עם בניהם שרף הי"ו והרה"ח ר' ישראל משה פרידמן הי"ו אשר
על כתפיהם לקול צלילי שירה וזמרה ברוב שבח והודיה משקיעים ראשם ורובם בחינוך התלמידים מתוך שמחה
להשי"ת על אשר הגיעו לראות את צאצאיהם מתחנכים וטוב לבב ומחדיר בהם תורה ויראת שמים ,כמו"כ הודה
בדרך התורה והיראה בדרך המסורה לנו מדור דור ,ויחד כולם למחנכים הרה"ח ר' יחזקאל שרגא גשטטנר הי"ו אשר
הודו להנהלת הת"ת על השעות המרגשות שהיו מנת חלקם. השקיע רבות להצלחת המעמד ואף הנעים את המעמד עם
ע"פ קריאת וברכת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א:
מערכה אדירה יוצאת לדרך בחצה"ק
להבדיל בין חושך לאור!
לקראת ימי החנוכה הבאים לקראתנו לאורה ולטובה ,יוצא ביממה ,הן בסיוע כלכלי של רכישת ומימון תרופות שאינן
ארגון הרפואה הכביר 'רופא חולים 'RCCSלמערכה אדירה כלולות בסל הבריאות תוך עלויות עתק ,והן בפן הרגשי
בקרב אנשי שלומנו יחד עם כל קהילות הקודש ,בסימן והכלכלי וכל המסתעף במשפחות המתמודדות עם הגרוע
'להבדיל בין חושך לאור' לחתימת שותפות של קבע אשר מכל רח"ל.
סיבת ומטרת המערכה זה עתה ,היא מפאת הגידול בכוחה להבדיל כפשוטו בין חושך לאור ,בין חיים לח"ו להיפך,
הכואב והמפלח כל לב – במספר החולים החדשים וזאת ע"י הפעולות הנשגבות להצלת חיים דבר יום ביומו.
אם גם אתה הקורא שורות אלו – אינך מכיר את הארגון המתווספים בכל עת ,כאשר רק בשנה האחרונה נוספו
ואינו יודע בדבר פועלו ,הרי שזה הזמן לעצור את שטף למעלה מ 2,000חולים חדשים רק בקרב ציבור שומרי
הקריאה ,ולהתחיל באמירת 'מזמור לתודה' בכוונה רבה התורה והמצוות בארץ הקודש ,במספרים מחרידים של בין
ועצומה .שכן עבור אלפי משפחות ,ובתוכם ל"ע כמה וכמה 40-70חולים חדשים מדי שבוע בשבוע!!!
ארגון הרפואה הכביר 'רופא חולים 'RCCSאשר מאנשי שלומנו אחינו ובשרינו ,השם הזה אומר הרבה מאד.
ארגון הרפואה הכביר 'רופא חולים 'RCCSמתמקד תקציבו כאן בארץ הקודש עולה על 30מיליון ₪בשנה
למעשה אך ורק בטיפול ,סיוע והכוונה לחולי 'המחלה האחרונה אינו מצליח לעמוד בקצב הגידול וקורס תחת
הנוראה' המגיפה השקטה המכרסמת בבתי ישראל תחת הנטל הנורא של הסיוע והטיפול בחולי האונקולוגיה
ייסורים נוראים ואיומים הקשים מנשוא ,כאשר תכלית המתייסרים במיטת חליים ,וע"כ יוצא הוא בברכת הקודש
ומטרת הארגון הוא להקל מעולם של אלו המתייסרים עם של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א למערכה אדירה
המחלה הארורה ולהיות עבורם למושיע ומגן ,הן בנושאי בקרב אנשי שלומנו ,לצד מערכות דומות בכל קהילות
ייעוץ וליווי על כל צעד ושעל מרגע גילוי המחלה ל"ע ,הן הקודש ,במטרה להעמיד יסוד ובסיס איתן להחזקת הארגון
בהפנייה לגדולי הרופאים המומחים בכל העולם ,בהפעלת העוסק דבר יום ביומו בדבר אחד :להבדיל בין האור ובין
מערך רפואי כביר שעומד לרשות המטופלים בכל עת החושך .להבדיל בין החיים וח"ו להיפך.
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,העסקן המסור לכלל ולפרט,
נודע לשם ולתהלה ,עושה חסד לזולת ובסבר פנים יפות ,ה"ה
הרה"ח ר' יחיאל יהושע שמרלר הי"ו
מנהל מוסדוה"ק 'עטרת צפת' בעיה"ק צפת תובב"א
לרגל השמחה השרויה במעונו ,במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת נישואי הבן המו"מ בתוי"ש החבר נחמן דוד נ"י
עב"ג הכלה תחי' בת ידידינו הדגול הרה"ח ר' יוסף ארנברג הי"ו
מיקירי אנ"ש בב"ב
ובברכת מזל טוב לאביו
הרה"ח ר' יצחק פסח הי"ו -אב"י בחיפה
פר' ויצא · כח · תשפ"ז
העוסקים בצרכי ציבור באמונה ובמסירות עד אין קץ – כבר לפני זמן מה נכנסו לקודש פנימה מנהלי וראשי
יושבים לשעה ארוכה של לאסיפת הכנה ותשועה ברוב הארגון ,שם קיבלו את ברכת הקודש למערכה הנחוצה:
יועץ ,לטכס עצה להצלחת המערכה. "כמה גדול זכותכם ,ברור שזה נחוץ מאד ...בוודאי
פתח את האסיפה העסקן הדגול לכל קדשי בית צאנז, שצריכים לעשות זאת ,וזה פשוט שצריכים לעזור לזה והרי
הרה"ח ר' בר יוחאי שמעון הי"ו שהיטיב להגדיר את ישראל נתבעים ונותנים ...מסתמא עדיין לא היה דור כזה
התחושות הקשות כל אימת שעוסקים בנושא נורא זה של כמו כעת עם כ"כ הרבה בעלי צדקה .לא חסר כסף בעולם,
המחלה האיומה ,ועל החוב והזכות של כל המשתתפים להיות רק צריכים זכייה מיוחדת לתת במקומות הטובים".
חלק מהמערכה הכבירה להחזקת הארגון הקדוש הזה. ועוד אמר מרן שליט"א בקדשו" :בוודאי צריך לעזור במה
באסיפה קיבלו העסקנים סקירה מקיפה על פעילות שיכולים לחולים ,גדול חלקכם ואשריכם ,זוהי זכות גדולה
הארגון מפי הרב ראובן ברוין הי״ו -מנכ"ל הארגון בארה"ק ,הרב שיש לכם .הרי כתיב אין ישראל נגאלין אלא בזכות חסד ,לא
אנשיל יונגרייז הי"ו -מיקירי אנשי שלומנו המשמש כחבר ועד כתוב שמשיח יבוא בזכות תורה או שאר מצוות שהם בוודאי
ההנהלה ,והרב אפרים ליבוביץ הי"ו -מעסקני הארגון .הם גוללו חשובים בשמים עד מאד ,כי אם בזכות החסד והצדקה יבוא
את כל דרכי הפעולה במחלקות השונות של הארגון .כך גם משיח ,ומה שאתם עושים אין לך צדקה יותר גדולה מזו!".
הציגו בפניהם תרופות יקרות וחדשות שהארגון מפזר הון רב השבוע ,אף קיבלו אנשי שלומנו בכל אתר את קריאת
על מנת להשיגם למען רפואת חולי ישראל. הקודש במכתב )המתפרסם בגליוננו( שם כותב כ"ק מרן
חבר העסקנים שליט"א התוודעו במקצת למספרים אדמו"ר הגה"ק שליט"א אודות "מה שדרוש דרש כ"ק
המזעזעים של המטופלים המשחרים לפתח הארגון, אאדמו"ר זצוקללה"ה לפני עשרות בשנים שהיו צריכים
בתוכם ל"ע כמה וכמה מאנשי שלומינו אחינו בשרינו. לגזור תענית בגין המגיפה הנוראה הזו )ראה שפע חיים
נפעמים ומוכי הלם אך חדורי רצון ושליחות להצלחת דרשות חורש"י תשד"מ ,פרשת ויצא( ,ומה נאמר ומה נדבר
המערכה עמדו העסקנים שהתוודעו למצב המתחולל בזמנינו שכבר כשל כח הסבל לנוכח המגיפה המתפשטת
בשטח ,ומנגד לפעולות האדירות של הארגון. והולכת בקרב יראי ה' רח"ל".
במרכז הכינוס בלטה השתתפותו של הגה"צ אב"ד את דבריו חתם מרן שליט"א בברכת הקודש המרטיטה:
קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א אשר טרח ובא "את אחי אנכי מבקש ,אנא בואו לעזרת ה' בגיבורים ,ומן הנכון
דקות ספורות לאחר סיום שמחת השבע ברכות ,והקדיש לסייעם בעין יפה וברוח נדיבה ,ונאמן אב הרחמים ית"ש
מזמנו היקר להתעניינות מפורטת בכל מפעלות הארגון שישלם שכר טוב במדה כנגד מדה לכל העושים והמעשים
והנתונים המזעזעים כל לב .בתוך דבריו התבטא ,כי ''כולנו בגוף ובממון ,ובזכות זה יזכו לברכת והסירותי מחלה מקרבך,
מחוייבים לעמוד לימין מפעל הצדקה והחסד הזה ,וברור לי ויתברכו בכל ברכות התורה שתחלתה גמילות חסדים וסופה
שכלל אנשי שלומנו יתגייסו ויוזילו זהב מכיסם למען גמילות חסדים ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,רוב נחת
מטרה נשגבה וחיונית זו". ואושר לאורך ימים ושנים טובות ,והשי"ת כבר יאמר לצרותינו
חדורי רוח איתנים יצאו העסקנים מן המעמד ,נכונים די ונזכה מהרה לגאולת עולם אכי"ר".
לעשות את מלאכתם בכל הכח והאומץ ,להפיק את המרב אנשי שלומנו בכל אתר ואתר נערכים בעוז ותעצומות
ממגבית הקודש למען הארגון שתיערך אי"ה בששת ימי לששת ימי המעשה אשר יתקיימו אי"ה בימים שקודם ימי
המעשה -פרשת וישב הבעל"ט. חנוכה המאירים ,פרשת וישב ,או אז נזכה כולנו להבדיל בין
לקראת שבת ,מופצים בריכוזי אנשי שלומינו החוברות חושך ובין אור ולבוא לעזרתם בגיבורים כקריאת הקודש.
המרטיטות אשר משקפות בכאב רב את הנעשה מבעד לשם כך ,התכנסו ובאו השבוע ,חבר שרי החסד והצדקה
לדלת המבדילה בין חושך לאור ,בתוככי החדרים הסגורים בחצר קדשנו ,בראשות הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה
שם נלחמים על חייהם של יהודים יקרים ,כאשר אף אנו וקהילות הצפון שליט"א ,לטכס עצה להצלחת המערכה,
יהודים בני רחמנים ,להבדיל בין ישראל לעמים ,מתגייסים בשעות הערב של יום שלישי העעל"ט ,עם סיום שמחת
להבדיל בין חושך לאור ,באמצעות ששת ימי המעשה אשר ה'לעצטע שבע ברכות' בחצר הקודש ,כאשר מיטב עסקני
הוכרזו להצלת נפשות אחינו בני ישראל. אנשי שלומנו -הלא המה שרי החסד וכבירי הצדקה
פר' ויצא · כט · תשפ"ז
