gilyoines.com

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫פר' ויצא · א ‪ -‬ה כסלו‬ ‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ח )אלף שמ"ט(‬ ‫בדרך מבית המדרש לביתו אמר מרן שליט"א‪ :‬לרב שליט"א‬ ‫אור ליום ה' פר' תולדות ב' כסלו‪ ,‬ב' דשבעת ימי המשתה‬ ‫יש שכר הליכה בכל יום‪ ...‬וגם לילך הרבה מדרגות‪...‬‬ ‫בשעה ‪ 8.20‬אחר תפילת ערבית יצא מרן שליט"א‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬הרי מבקשים 'ממדרגה למדרגה תעלנו'‪...‬‬ ‫לעבר העיר קרית אתא‪ ,‬להשתתף בשמחת שבע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע עלה לבקר פעם‬ ‫ברכות רבתית שנערכה בביהמ"ד מאקאווא ע"י סב‬ ‫אצל כ"ק האדמו"ר החלקת יהושע מביאלא זצוק"ל‪,‬‬ ‫החתן הגה"צ כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א‪.‬‬ ‫והדירה היתה בקומה שלישית עם מדרגות גבוהות‬ ‫בהגיע מרן שליט"א קם כ"ק גאב"ד מאקאווא‬ ‫וקשות וכו'‪ ,‬והתאמץ מאד בעת שעלה את המדרגות‪,‬‬ ‫שליט"א לקבל את פני הקודש‪ .‬כן השתתפו גם הסבים‬ ‫וכשהגיע לבית אמר להאדמו"ר מביאלא‪ :‬בשביל‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א וכ"ק האדמו"ר‬ ‫להגיע אל הביאלא'ער רבי צריכים מקודם לעלות‬ ‫מסטראפקוב שליט"א‪ .‬וניגשו הנוכחים לברכת מזל טוב‪.‬‬ ‫הרבה מדרגות‪...‬‬ ‫מרן שליט"א שתה לחיים‪ ,‬ונטל ידיו לסעודה‪.‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪' :‬ילכו מחיל אל חיל'‪...‬‬ ‫במהלך השמחה ביקש כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫*‬ ‫מכ"ק מרן שליט"א להשמיע מדברות קדשו‪ ,‬ונעתר לו‬ ‫מרן שליט"א )לחתן(‪ :‬חתן דומה למלך‪...‬‬ ‫מרן שליט"א )תוכנם יבוא אי"ה(‪.‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬אבי זצ"ל אמר‪ ,‬חתן דומה למלך‪,‬‬ ‫כן נתכבד לשאת דברים סב הכלה המחותן כ"ק‬ ‫שרומז לבחינת מלך המשיח‪ ,‬על דרך שאמרו חז"ל‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪.‬‬ ‫)ברכות ו‪ ,‬ב( שהמשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת‬ ‫אחר מחרוזת שירי הודיה ושמחה ברכו ברכת‬ ‫מחורבות ירושלים‪.‬‬ ‫המזון‪ ,‬בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬סב החתן כ"ק‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ידוע ממרן הדברי חיים זי"ע שנשאל‬ ‫האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‪ ,‬שש ברכות בירך‬ ‫פעם למה הוא ממעט בשינה‪ ,‬ובפרט בשבת‪ ,‬והשיב‬ ‫מרן שליט"א‪ ,‬ברכה אחריתא ‪ -‬סב הכלה כ"ק‬ ‫ואמר בלבת קדשו‪ ,‬נאפוליון אמר 'ווי קען מען‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪.‬‬ ‫פארשלאפן א מלוכה'א ]היאך אפשר להפסיד‬ ‫לאחמ"כ קם מרן שליט"א יחד עם כל יושבי בימת‬ ‫המלוכה בשינה‪ ,‬דבזמן שישן אינו מלך[ )ראה דרכי חיים‪,‬‬ ‫הכבוד לריקוד של שמחה‪ .‬בהמשך רקד מרן שליט"א‬ ‫חלק המנהגים‪ ,‬אות ס(‪.‬‬ ‫ביחוד עם החתן שליט"א‪ ,‬וכן עם המחותן סב החתן‬ ‫הרי חתן דומה למלך ולכן אינו צריך לישון‪' ...‬נישט צו‬ ‫כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א‪.‬‬ ‫פארשלאפן די מלוכה'‪...‬‬ ‫בסיום שמחת השבע ברכות‪ ,‬עלה מרן שליט"א‬ ‫ואף שמרן הדברי חיים אמר פעם על עצמו שגם‬ ‫יחד עם המחותן סב החתן כ"ק גאב"ד מאקאווא‬ ‫כאשר הוא ישן הוא לומד תורה‪...‬‬ ‫שליט"א לביקור במעונו‪ ,‬וזהו תוכן השיחה‪:‬‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫וויל נישט פארשלאפען די מלוכה‪ ,‬כי בשעה שהנני ישן אינני‬ ‫א ראה דרכי חיים )חלק המנהגים‪ ,‬אות ס(‪ :‬רבינו הק' היה רגיל‬ ‫מלך‪ .‬כן הנמשל‪ ,‬שבת קודש איז א שאד צו שלאפען‪ ,‬מען‬ ‫לומר בליל שבת קודש שיחה נאה‪ .‬פעם אחת היה חכם אחד‬ ‫פארשלאפט דעם שבת קודש‪ .‬אך כאשר היה הזמן מאוחר אמר‬ ‫והיה נקרא הרשלי גנב‪ ,‬והיה אז גם כן מלך אשכנז חכם גדול‪,‬‬ ‫רבינו הק' ז"ל‪ ,‬עיניך לנכח יביטו‪ ,‬נכח הוא ראשי תיבות נשמת‬ ‫וקראו להמלך הירשלי גנב‪ ,‬והמלך הזה דרכו היה לישן מעט‪,‬‬ ‫כל חי‪ ,‬על כן מוכרחים אנו לישן כדי שנוכל לומר נשמת כל חי‪.‬‬ ‫ושאלו אותו מדוע שינתו כל כך מועט‪ ,‬והשיב בזה הלשון‪ ,‬איך‬ ‫פר' ויצא ∙ א · תשפ"ז‬ ‫טוב‪ ,‬נמשך אצלו רק כשעתיים‪ ,‬ואם יש לו ראש חריף‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬כן ידוע גם על האריה"קב‪...‬‬ ‫די לו בשעה אחת‪ ,‬וככל שיש לו ראש חריף הרי יכול‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היה מעשה כזה אצל מרן הדברי חיים‪,‬‬ ‫להבין במהירות‪ ,‬וכיון ומבילדותו אמרו עליו שיש לו‬ ‫שאשה אחת באה לבקש ברכה עבור בנה‪ ,‬ואמרה עליו‬ ‫ראש טוב‪ ,‬אזי מ ה שאחרים צריכים כמה שעות‬ ‫שהוא לומד יומם ולילה‪ ,‬ושאל מרן הדברי חיים אם‬ ‫לשינה‪ ,‬הוא די לו במעט‪...‬‬ ‫גם כשהוא אוכל הוא לומד והאם גם כשהוא יושן הוא‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬עכשיו צריך החתן להקים את המלוכה‪...‬‬ ‫לומד‪ ,‬והוסיף ואמר‪ ,‬עלי אפשר לומר שאני לומד‬ ‫מרן שליט"א‪' :‬יאריך ימים על ממלכתו'‪...‬‬ ‫יומם ולילה‪...‬‬ ‫*‬ ‫אמנם אף שהיה לומד גם בשעת השינה‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬בענין הצרות שהיו בשואה‬ ‫היה ממעט בשינה‪ ,‬וכנראה שיש בחינה של לימוד‬ ‫באירופה‪ ,‬אמר על זה הרה"ק רבי שלום אליעזר‬ ‫התורה בשעת השינה ויש בחינה אחרת בלימוד‬ ‫מראצפערט זי"ע‪ ,‬שאם אביו מרן הדברי חיים היה‬ ‫התורה כשאין ישנים‪...‬‬ ‫בחיים חיותו‪ ,‬לא היו מתרחשים דברים כאלו‪ ,‬לא היה‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬רואים זאת גם אצל יעקב אבינו‬ ‫יתכן להיות‪...‬‬ ‫בפרשה הבאה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שמעתי כן גם ממרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ויקץ יעקב משנתו )בראשית כח‪ ,‬טז(‪,‬‬ ‫בענין קברי הצדיקים שם‪ ,‬שבהכרח שהעלו אותם‬ ‫ודרשו חז"ל )ב"ר סט‪ ,‬ז( ממשנתו‪...‬‬ ‫לארץ ישראל לאחר מותם‪ ,‬ויש לזה מקורות בחז"ל‬ ‫ידוע גם מה שאמר מרן הדברי חיים על מה שממעט‬ ‫ובספרים הק' וכן עובדות מצדיקיםג‪ ,‬ואמר שהיו כמה‬ ‫בשינה‪ ,‬איך יכולים לישון כשנזכרים מהחטאת נעורים‪...‬‬ ‫צדיקים שהשאירו אותם כדי להגין על היהודים‬ ‫ופעם שאלוהו על סיבת מיעוטו בשינה‪ ,‬וענה מרן‬ ‫באותם מדינות‪ ,‬כמו הרבי ר' אלימלךד‪ ,‬אבל לפני‬ ‫הדברי חיים זי"ע‪ ,‬שיש לך אדם שללמוד דף גמרא‬ ‫המלחמה בהכרח שהעלו גם אותם‪ ,‬כי אם היו שם לא‬ ‫נמשך אצלו כחמש שעות‪ ,‬ואילו מי שיש לו ראש יותר‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫עם בני ארץ ישראל עד שעשה קופה לארץ ישראל‪ ...‬כמה‬ ‫ב ראה בספה"ק עמק המלך )הקדמה ג‪ ,‬פרק ב(‪ ,‬וז"ל‪ ,‬פעם אחת‬ ‫פעמים גמר בדעתו לילך לארץ ישראל ולא הניחוהו‪ ...‬וכבר באה‬ ‫בשבת פרשת בלק נכנס אצלו ]מוה"ר אברהם הלוי אצל‬ ‫אגרת מעיר צפת ת"ו מחכם ירא‪ ,‬וכוונו את השעה ביום ההוא‬ ‫האריז"ל[ ומצאו ישן שינת צהרים וכו'‪ ,‬מצאו שהיה מרחיש‬ ‫דאדם גדול נראה בחלום לדביתהו לעורר אותם משנתם "קומו‬ ‫בשפתיו בתוך השינה‪ ,‬והלך אליו כבוד מורנו הרב רבי אברהם‬ ‫לקבור גברא רבא שבא מחוצה לארץ לכאן"‪ .‬וכזה ממש אבותינו‬ ‫הלוי‪ ,‬והטה את אזנו על פיו של האר"י ז"ל לשמוע מה שהוא‬ ‫סיפרו לנו על מורנו הרב כהנא רבא בעל "שבט מוסר" זיע"א‪,‬‬ ‫מדבר‪ .‬תוך כך ניעור הרב משנתו וראה אותו עומד על גביו‪ .‬אמר‬ ‫ברוך היודע‪ ,‬הנסתרות לה' אלקינו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לו הרב‪ ,‬מה אתה רוצה בכאן‪ .‬אמר לו‪ ,‬ימחול לי האדון‪ ,‬שראיתי‬ ‫כן מובא בהגהות מנחם ציון על ספר שם הגדולים ח"ב‪ ,‬בשארית‬ ‫למעלת כבוד תורתו מרחיש בשפתיו והטיתי את אזני כדי‬ ‫ציון‪ :‬ועוד יש חידוש נפלא בענין זה‪ ,‬כי נתוודע לנו דק"ק‬ ‫להקשיב מה שדבר הרב‪ .‬אמר לו האר"י ז"ל‪ ,‬תמיד כשאני ישן‪,‬‬ ‫סטאבניץ רחוק מפה קראקא כעשרים פרסאות‪ ,‬נמצאת שם‬ ‫נשמתי עולה למעלה דרך שבילין ונתיבות הידועים לי‪ ,‬ומלאכי‬ ‫מצבה אחת על שם הג"מ אליעזר אשכנזי במו"ה אליהו הרופא‬ ‫השרת באים בעדי ומקבלים נשמתי ומביאים אותי לפני מטטרון‬ ‫מחבר ספר מעשי ה'‪ ,‬ומאותו זמן‪ ,‬וזה מלבד המצבה של הרב‬ ‫שר הגדול‪ ,‬והוא שואל אותי לאיזה ישיבה אני רוצה לילך וכו'‪,‬‬ ‫בעל מעשה ה' הנמצאת בקהילתנו קרקא‪ ,‬ואמנם כמקרה הזה‬ ‫ובאותם הישיבות מוסרים לי רזי וגנזי התורה‪ ,‬אשר לא נשמעו‬ ‫קרה גם כן להרב בעל שבט מוסר ז"ל שנפטר בקהילת איזמיר‬ ‫ולא נודעו אף בזמן התנאים ע"ה‪ .‬אמר לו כמהר"ר אברהם הלוי‬ ‫ונבנית שם מצבת אבן על קבורתו‪ ,‬וגם נמצאת בעיר הקודש‬ ‫ע"ה‪ ,‬ולא יגלה לי הרב מה שלמדו לו עתה בזה הפעם‪ .‬התחיל‬ ‫ירושלם ת"ו מצבה על שם כבודו‪ ,‬ואין איתנו יודע מה הוא‪.‬‬ ‫הרב ע"ה לשחוק‪ ,‬פתח ואמר‪ ,‬מעיד אני עלי שמים וארץ‪ ,‬אלו‬ ‫וראה עוד בכתבי ר"י שו"ב )אות סה(‪ :‬הרב ר' דוד בהרה"צ ר'‬ ‫הייתי דורש שמונים שנים רצופים‪ ,‬לא יכולתי לסיים מה‬ ‫אלעזר מענדל )מלעלוב( סיפר במירון‪ ,‬ש' תרע"א‪ ,‬איך ששמע‬ ‫שלמדתי בזה הפעם‪ ,‬בפרשת בלעם ובאתון‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫בעצמו מהאשה שהיה המעשה‪ ,‬או מהנשים שנשאו אותה‬ ‫ג ראה במדרש )פרדר"א פרק לד(‪ :‬ר' חנינא אומר‪ ,‬כל ישראל‬ ‫בשמה שרה רחל נכדת הבעש"ט‪ ,‬ונעשית פארלעמט בל"א‬ ‫שמתים בחוצה לארץ‪ ,‬נפשותם נאספות אל הארץ‪ ,‬שנאמר‬ ‫גיפארליזירס )משותקת(‪ ,‬ושכבה משך זמן רב ביסורים‪ ,‬פ"א‬ ‫)שמואל א כה‪ ,‬כט( והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים‪ ,‬וכל‬ ‫בלילה חלם לה שבא אלי' זקנה הבעש"ט‪ ,‬ובכתה לפניו איך‬ ‫המתים מן הגוים בארץ‪ ,‬נפשותם נשלכות בקלע חוצה לארץ וכו'‪.‬‬ ‫ששוכבת ביסורים‪ ,‬אמר לה תלכי על קברי להתפלל ותתרפאי‪,‬‬ ‫כן האריך גם בספר "חרדים" )פרק נט‪ ,‬מצוות התלויות בארץ(‪,‬‬ ‫ושאלה אותו הלוא אתם מונחים בחו"ל ואיך אבוא לשם‪ ,‬אמר‬ ‫וזה לשונו‪ :‬הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לב כי הם בהיכל‬ ‫לה נשאו אותי אחר פטירתי לא"י לעיר צפת ת"ו וקברי אצל‬ ‫המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת מריעות‬ ‫האר"י ז"ל מצד ימין‪ ,‬ובבוקר צותה שישאו אותה לשם לקבר‬ ‫ומרזחים‪ ,‬עליהם הכתוב אומר )ירמיה ב‪ ,‬ז( ותבאו ותטמאו את‬ ‫האר"י ז"ל בימינו‪ ,‬ושכבה שמה ועמדה בבריאותה והלכה בחזרה‬ ‫ארצי ונחלתי שמתם לתועבה‪ ,‬וכתיב )ישעיה א‪ ,‬יב( כי תבואו‬ ‫בעצמה ברגליה ככל אדם‪ ,‬והדברים מפורסמים בכל עיר צפת‪,‬‬ ‫לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי‪ ,‬ולא יעלה על לבם‬ ‫אך הוא שמע בעצמו מהנ"ל‪.‬‬ ‫שאחרי מותם ישארו בארץ ישראל‪ ,‬אלא במותם יגרשום חוצה‬ ‫ד ראה בספר אביר הרועים )אות עה(‪ :‬שמעתי מפום חסידים‬ ‫ככלבים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נאמנים ששמעו פ"א מפיו הקדוש )של הגה"ק בעל אבני נזר‬ ‫בהקדמת ספר "צוואה מחיים" מהגאון רבי חים פלאג'י זצוק"ל‪,‬‬ ‫זי"ע( בל"ג בעומר כשישב בסעודה לכבוד היו"ט של הילולא‬ ‫כותב בנו הגאון רבי אברהם זצ"ל בתוך הדברים‪ :‬השתדל הרבה‬ ‫פר' ויצא · ב · תשפ"ז‬ ‫צב‪ ,‬א(‪ ,‬וכותב שם דאף שלפי המקובל מעבירים את‬ ‫יתכן שהיו מניחים שיקרה כזאת‪...‬‬ ‫קברי הצדיקים לארץ ישראל‪ ,‬רק יש צדיקים‬ ‫ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם‪ ,‬ובכל השנים‬ ‫הדרושים כדי להגן על הדור ומשאירים אותם במקום‬ ‫לפני המלחמה ידעו להיכן יכולים לנסוע‪ ,‬שגם אז לא‬ ‫קבורתם‪ ,‬אולם כעת לאחר החורבן הנורא כאשר אין‬ ‫נסעו לכל הקברים‪ ,‬והיו נסיעות גדולות בעיקר‬ ‫על מי להגן שם בחו"ל‪ ,‬הוא מסתפק אם נשארו‬ ‫לליזענסקה‪ ,‬קאליבו‪ ,‬צאנז‪ .‬ולעומת זאת היו צדיקים‬ ‫במקומם‪ ,‬כי אפשר שהעבירו אותם לארץ ישראל על‬ ‫מפורסמים ענקי רוח שלא נסעו לקבריהם‪ ,‬וכמו לציונו‬ ‫מנת שיקומו כאן לתחיית המתים‪ .‬וכותב עוד‪ ,‬דכאשר‬ ‫של הרה"ק הרבי מלובלין זי"עז‪ ,‬וכן לציונים בבעלזא‪.‬‬ ‫נשאל על ידי הגה"צ הרב מווייטצען זצ"ל על העובדה‬ ‫שמעתי מגיסי כ"ק האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל ששמע מאביו‬ ‫שהרגישו שם התעוררות גדולה‪ ,‬ענה לו דהיות‬ ‫זצ"ל שגם ברוסלאנד והסביבה לא היו נסיעות‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫והמקום נתקדש על ידי הצדיקים שגדולים במיתתן‬ ‫שמעו אז על נסיעות למעזיבוז לקברו של הבעש"ט הק'‪,‬‬ ‫יותר מבחייהן )חולין ז‪ ,‬ב(‪ ,‬וגם שהמקום נתקדש על ידי‬ ‫ואף שמקום מגורם לא היה רחוק כל כך משםח‪.‬‬ ‫תפלות ותחנונים של רבבות מאחב"י‪ ,‬אפשר להרגיש‬ ‫ואמר מרן אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬שגם מה שהשאירו כמה‬ ‫התעוררות גם כשלא נמצאים שם כבר‪...‬‬ ‫צדיקים להגן‪ ,‬זה היה רק כל זמן שהתגוררו שם‬ ‫המכתב הוא אל גיסינו הגה"צ רבי יצחק היילפרין זצ"ל‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬אבל כשכבר אין שם יהודים וכי השאירו‬ ‫ומתחילה שלח אותי רבי יצחק לשאול אם יכול לנסוע‪,‬‬ ‫אותם שם לבד עם הפאלאקן?‪...‬‬ ‫ואמר לי מרן אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬וכי אני אומר שאסור‬ ‫ישנו מכתב בשפע חיים )מהדו"ב‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן רסח( בענין‬ ‫לנסוע‪ ,‬אני אומר שהם אינם קבורים עוד שם שכן‬ ‫הנסיעה לציון בצאנז‪ ,‬ומרן אאדמו"ר זי"ע משיב‬ ‫מעלים אותם לארץ ישראל‪ ,‬אבל המקום שם בוודאי‬ ‫שמחזיק לו טובה על שהזכירו על ציון זקה"ק מצאנז‬ ‫נתקדש על ידם‪...‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬והמבקש רחמים על חבירו הוא נענה תחלה )ב"ק‬ ‫תרי צדיקים נתלוו אתם חסידים רבים‪ ,‬ובמשך השנים נתפשט‬ ‫דרשב"י בהנהגת שלחן הטהור כדרכו בקודש‪ ,‬שאמר שהגם שיש‬ ‫הדבר מאוד‪ ,‬ובאו אלפי בני ישראל לפקוד את ציון מנוחתו‪.‬‬ ‫צדיקים שזכו להוביל גופם הטהור מכאן לארץ ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫לימים נתרבו כל כך המבקרים‪ ,‬עד שנעשתה האהל צר מהכיל‬ ‫גופו הטהור של הרבי ר' אלימלך מליזענסק זצוק"ל עדיין הוא‬ ‫המוני הבאים‪ ,‬ורצה הרה"ק מליסקא להרחיב את בנין האהל‪,‬‬ ‫פה בחוץ לארץ‪ ,‬ואמר רבינו הקדוש זצ"ל‪ ,‬שמי שיודע הסוד של‬ ‫שתהיה בה מקום להכיל המוני בית ישראל‪ ,‬והתייעץ עם רבינו‬ ‫שמחת הילולא דרשב"י יותר מבשארי תנאים‪ ,‬הוא יודע ג"כ‬ ‫על כך‪ ,‬אך רבינו הניאו מעשות כן‪ ,‬באמרו שאין דעתו נוחה‬ ‫הטעם למה דוקא הרבי ר' אלימלך נשאר גופו בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫לשנות את תבנית האהל‪ ,‬וכך נשאר האהל בתבניתו הראשונה‬ ‫כן אמר כ"ק מרן זי"ע )מתוך דרוש בליל פסח‪ ,‬תשכ"ה(‪,‬‬ ‫עד ימינו אלה‪.‬‬ ‫שבמקומות שלהם לא היו מרבים לילך על קברי צדיקים‪ ,‬כי‬ ‫בנוגע להשתטחותו של מרן זי"ע על ציונו של הרה"ק מקאליב‬ ‫סברו שהמלאכים מעלים את גופם הקדוש לארץ ישראל‪ ,‬חוץ‬ ‫זי"ע‪ ,‬סיפר עד ראיה‪ ,‬הרה"ח ר' בערל פרנקל ז"ל מחיפה‪:‬‬ ‫מאל ציונו של הרבי ר' אלימלך זי"ע‪ ,‬ועוד כמה צדיקים‪ ,‬שהיה‬ ‫אני התגוררתי בילדותי בעיר קאליב שבהונגריה‪ .‬זכורני כי‬ ‫מקובל להשתטח על קבריהם‪ ,‬כי צדיקים אלו המשיכו את אויר‬ ‫באחד השנים‪ ,‬תרח"צ או תרצ"ט‪ ,‬בהיותי כבן י"א שנים‪ ,‬יצא קול‬ ‫ארץ ישראל אל תוך ד' אמות שלהם‪.‬‬ ‫בעיר כי כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע הגיע לעיר‪ ,‬בכדי להשתטח על‬ ‫ה בספר משמיע ישועה )עמ' תנה( מובא בשם הרה"ק‬ ‫ציונו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע‪ .‬אני הייתי אז‬ ‫מציעשינוב זי"ע שאמר שאין שום ענין להיות על קברו של‬ ‫בתלמוד תורה‪ ,‬והמלמד שלח אותי להביא את המפתח של‬ ‫צדיק שלא ביום ההילולא‪ ,‬זולת בליזענסק ובצאנז‪.‬‬ ‫האוהל מה"שומר" של בית החיים‪ .‬ואכן זכיתי להיות השליח‬ ‫בספר לפיד האש )עמ' קנ( בשם אחד משרידי העיר ליזענסק‪,‬‬ ‫להביא את המפתח של הבית החיים ונתלוויתי אל מרן זי"ע‪ .‬אז‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור לנגנבאום ז"ל‪" :‬זכור אני כשמרן בא פעם אחת‬ ‫היו צריכים לרדת כמה מדרגות שהיו בפתח האהל‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫לעירנו‪ ,‬בלווי החסיד ר' משה ע"ה‪ ,‬שהיה המשב"ק אצל אביו‬ ‫מרן זי"ע לפתח האהל‪ ,‬דילג על המדרגות וזרק עצמו בחזקה על‬ ‫הרה"ק מרודניק‪ .‬הוא התאכסן אז אצל שכן ממולי ויכולתי‬ ‫הריצפה‪ ,‬כשהוא שרוי בדביקות עצומה ובהתלהבות גדולה‪,‬‬ ‫להשקיף הכל מבעד החלון‪ .‬מטרת בואו היתה להשתטח על הציון‬ ‫בסמוך לציון הקדוש‪ ,‬ופחד נורא אחז בכל הנוכחים‪ .‬מרן זי"ע‬ ‫הקדוש של הרבי ר' אלימלך זי"ע‪ .‬והנה תיכף כשהגיע רגשו כל‬ ‫שהה שם זמן מה והירבה בתפילה בבכיות עצומות‪ ,‬אשר עינינו‬ ‫יהודי העיר לקראתו ונהרו אל האכסניא שלו‪ .‬הזדרזתי איפוא‪,‬‬ ‫עדיין לא ראו כזאת‪.‬‬ ‫להיות מן הראשונים שהגישו לפניו קוויטעל‪ ,‬ואמר לי שאבוא‬ ‫שנים רבות אחר כך‪ ,‬כשביקר כ"ק מרן זי"ע בחיפה‪ ,‬זכיתי להיות‬ ‫עמו אל הציון הקדוש‪ .‬ויהי בבואנו אל בית העלמין‪ ,‬בטרם היכנסו‬ ‫בין מקבלי פניו והזכרתי לו שהייתי בין תלמידיו בפעלדנפינג‪,‬‬ ‫אל ה"אוהל"‪ ,‬חלץ רבינו את מנעליו ופסע פנימה‪ ,‬כשהוא נעמד‬ ‫והוא כמובן זכר זאת והכיר אותי‪ ,‬ואז אמרתי לו שאני הייתי זה‬ ‫יחף על גבי הקבר ממש‪ ...‬כאן פתח באמירת ספר תהילים‬ ‫שהבאתי לו את המפתח של הבית החיים בקאליב בעת ביקורו‬ ‫מתחילתו‪ ,‬פסוק אחר פסוק‪ ,‬ואמירתו היתה מתוך השתפכות‬ ‫שם‪ ,‬ומרן זי"ע הודה לי על כך מאד‪ ,‬ואף הזמין אותי להיות‬ ‫הנפש והתעוררות עצומה‪ ,‬בבכיה ובתחנונים‪ ...‬והאריך כמה‬ ‫ממתפללי בית המדרש שהקים בחיפה‪...‬‬ ‫שעות באמירה זו‪ ,‬עד שהשלים את כל ספר תהילים עד גמירא‪...‬‬ ‫ז ראה בספר עמוד האמת‪ ,‬בשם הרה"ק מקאצק זי"ע )שיחות‪,‬‬ ‫ו בספר עבודת הלווים )עמ' רכה( מסופר‪ :‬יש לציין שכפי הידוע‬ ‫עמ' צה(‪ :‬התרעם רבינו על מה שהולכים על קברות הצדיקים‬ ‫רבתה הנהירה במדינת אונגארן להשתטח על ציון הרה"ק‬ ‫בבית העלמין בלובלין‪ ,‬כי כבר אינם שם‪.‬‬ ‫מקאלוב זי"ע ביום הילולא דיליה ז' אדר‪ ,‬וכל זה היתה על ידי‬ ‫ח וראה בגליוננו )תולדות תשפ"ו( מה שסיפר כ"ק האדמו"ר‬ ‫התעוררות רבינו ]הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זי"ע[‪,‬‬ ‫מויזניץ בית שמש שליט"א‪ :‬שמעתי מחו"ז כ"ק האדמור רבי‬ ‫שבעת שהיה חתנו הרה"ק רבי יהוסף מקאסאן זי"ע סמוך על‬ ‫זושא'לע מטשערנאביל זצ"ל‪ ,‬שבבחרותו נסע פעם אביו‬ ‫שולחנו שאלו פעם מדוע אין נוסעים להשתטח על ציון הרה"ק‬ ‫)הרה"ק רבי יצחק( מעירו לויעב לעיר בארדיטשוב לצורך איזה‬ ‫מקאלוב‪ ,‬הרי הוא היה הצדיק הראשון מתלמידי הבעש"ט הק'‬ ‫ענין‪ ,‬וכשחזר אמר לאביו 'מען זאל האבן געפוילט אלעס גוט'‪,‬‬ ‫זי"ע אשר הפיץ אור החסידות בתוככי מדינת אנוגארן‪ ,‬ומן הנכון‬ ‫ושאלו אביו למה אומר כן‪ ,‬והשיב‪ ,‬הרי הייתם בבארדיטשוב‬ ‫היה לפקדו את מקום מנוחתו ביום הילולא דיליה‪.‬‬ ‫ובוודאי עליתם על ציונו של הרה"ק הקדושת לוי זי"ע‪ ...‬ואביו‬ ‫רבינו קיבל את דבריו ושיגר מכתב אל ידידו הרה"ק רבי צבי‬ ‫הסתכל עליו בפליאה ואמר לו‪ ,‬שכלל לא עלה בדעתו לעשות‬ ‫הירש מליסקא זי"ע וביקשו ליסע ביחד לעיר קאלוב להשתטח‬ ‫כן‪ ...‬ואפילו שזה היה דרך ארוכה מלויעב עד בארדיטשוב‪...‬‬ ‫על קבר איש האלקים ביום הילולא דיליה‪ .‬ומכיון שיצאו הני‬ ‫פר' ויצא · ג · תשפ"ז‬ ‫דכיון שהיתה מרחמת על לאה אחותה נגד טבע אנושי‪,‬‬ ‫אב"ד ארה"ב‪ :‬מסופר שבתקופת המלחמה והחורבן‬ ‫והסכימה למסור לה את הסימנים מבלי להתיירא‬ ‫שהיו שומעים קולות של בכיות בציונו של הרבי ר'‬ ‫שתפסיד את יעקב‪ ,‬שזה היה נסיון גדול‪ ,‬והיתה בטוחה‬ ‫אלימלך בליזענסקט‪.‬‬ ‫שיהיה לה את יעקב‪ ,‬וגם שיעקב לא יקפיד על זה‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬מסופר על הרבנית גיטשא ע"ה‪ ,‬בתו‬ ‫שמסרה הסימנים ללאה‪ ,‬לכן זכתה שמצבתה קיים‬ ‫הצעירה של מרן הדברי חיים‪ ,‬שבסוף ימיה התגוררה‬ ‫לעולם‪ ,‬וכותב שם דאף שהיו בארץ ישראל רעידות‬ ‫בקראקא‪ ,‬ובתקופת המלחמה התגלה אליה אביה מרן‬ ‫אדמה וגפרית ומלח שריפה כל ארצה‪ ,‬שהאויר נתקלקל‬ ‫הדברי חיים בחזיון בחלום‪ ,‬ושאל אותה מהו הבכיות‬ ‫כל כך עד לא עבר שם עוף ולא עבר שם אדם נ"ב שנה‪,‬‬ ‫הגדולות שיש אצלו בציון‪ ,‬ואמרה לאביה‪ ,‬וכי אינך יודע‬ ‫אף על פי כן מצבתה קיימת עד היום הזה‪ ,‬יותר‬ ‫מה קורה בעולם‪ ,‬שיש מלחמה והורגים יהודים‪ .‬ונענה‬ ‫משלושת אלפים שנים‪ ,‬והמהלך שם להתפלל נענה‪.‬‬ ‫מרן הדברי חיים‪ ,‬שזהו חידוש שהסתירו זאת ממנו‪...‬‬ ‫וכיון שנאמר אצלה )בראשית לה‪ ,‬כ( 'הוא מצבת קבורת‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לפני הרבה שנים כאשר שפצו וחדשו‬ ‫רחל עד היום'‪ ,‬לכן הוא נשאר עד היום ולא נחרב‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה לאחר המלחמה את הציונים בצאנז‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬נכדו המו"ל הביא את הספר בשעתו‬ ‫ובגארליץ‪ ,‬שלח מרן אאדמו"ר זי"ע סכום כסף הגון כדי‬ ‫למרן אאדמו"ר זי"ע והחל לדבר ממנו‪ ,‬ואמר לו מרן‬ ‫להשתתף בזה‪ ,‬ואמר שזה בוודאי מקום קדוש‪,‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬אין אתם צריכים לומר לי מי היה הרב‬ ‫והקדושה נשארת שם‪ ,‬אבל את הצדיקים עצמם העלו‪...‬‬ ‫משימאני‪ ...‬והיה נראה שהכירו והעריץ אותו מאוד‪.‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬הגה"ק רבי שלמה קלוגר זצ"ל‬ ‫ואיני יודע היכן הכירו‪.‬‬ ‫בספרו חכמת התורה )פרשת וישלח‪ ,‬עמ' תקעא( כותב‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬הוא היה בהונגריה ונסתלק שם‬ ‫לגבי רחל אמנו‪...‬‬ ‫בשנת תש"ד‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שהיתה שם רק יום אחד ואחר כך העבירו‬ ‫בירושלים התגורר הגה"צ רבי משה יוסף הופמאן‬ ‫אותה למערת המכפלה‪...‬‬ ‫זצ"ל הדיין דפאפא‪ ,‬ובהיותו עוד בחוץ לארץ היה‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬וכותב שהמצבה שם היא רק על‬ ‫אצלו ספר תורה שלא ידע מי כתבו‪ ,‬ולפני שעלה‬ ‫מקום קבורתה אבל לא על רחל בעצמהי‪ .‬והיינו‬ ‫לארץ ישראל הלך אל הרב משימאני זצ"ל לשאול אם‬ ‫שהקדושה נשארה שם בגלל יום אחד שהיתה שם‪.‬‬ ‫לקחת עמו את הספר תורה‪ ,‬ואמר לו שיקח והקב"ה‬ ‫ה' יעזור שנפעל הכל מתוך שמחה‪ ,‬שיתבטלו הגזירות‬ ‫כבר יראה לו הדרך שהספר תורה יגיע בשלימות‬ ‫גם כאן‪.‬‬ ‫לארץ ישראל‪ ...‬והדברים היו אצלו לפלא‪ .‬וכשהגיעו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא האמינו לאחר החורבן שזה ימשך כל‬ ‫לנמל יפו עצרה הספינה קצת מרחוק‪ ,‬והגיעו לשם‬ ‫כך הרבה שנים‪ .‬רחל מבכה על בניה מאנה להנחם‪...‬‬ ‫עם אניות קטנות להעביר את האנשים מהספינה‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬יש ספר מהגה"צ הרב משימאני זצ"ל‪...‬‬ ‫ליבשה‪ ,‬וכאשר העבירו החפצים לא שמו לב והספר‬ ‫מרן שליט"א‪' :‬הלכתא רבתא לשבתא'‪...‬‬ ‫תורה נפל למים רח"ל‪ ,‬והדיין רבי משה יוסף כמעט‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬וכותב שם )בליקוטים( לגבי רחל אמנו‪,‬‬ ‫הפחד מן הגרמנים‪ ,‬כמו אנחות‪ .‬אבל כשהגוים משיחים לפי‬ ‫ט ראה בספר 'בית אלימלך' לידידנו הגה"ח רבי חיים בער‬ ‫תומם העידו ששמעו כל זמן המלחמה אנחות גדולות מן הציון‬ ‫ווייסבערג שליט"א )הנספח לספה"ק אורח לצדיק(‪ :‬בשנת‬ ‫הקדוש‪ ,‬אמר ר' ישראל‪ ,‬שמע מינה שאמי לא היה לה דמיון ולא‬ ‫תשל"א נסענו על יום הילולא דרבינו הקדוש בעל דברי חיים‪,‬‬ ‫שריקת הרוחות שמעה אלא אנחות ממש של רבינו הקדוש בעל‬ ‫ובדרך אגב נסענו להרבה מקומות הקדושים בפולין‪ ,‬ונסעתי‬ ‫נועם אלימלך שמעה‪ ,‬שהיה נאנח על צרות ישראל ועל חללי‬ ‫יחד עם ידידי הרה"ח מו"ה ישראל ניימאן שליט"א יליד‬ ‫עמי שנפלו בחרב ונשרפו חיים על קידוש שמו יתברך ויתעלה‪,‬‬ ‫ליזענסק‪ ,‬ובעת שהגענו לליזענסק התאספו הרבה גוים מן‬ ‫השי"ת ינחמני בכפלים בביאת גואלינו במהרה בימינו על ידי‬ ‫העיר והקיפונו מכל צד‪ ,‬ור' ישראל נ"י היה המתורגמן בינינו‪,‬‬ ‫משיח בן דוד אמן‪.‬‬ ‫שהוא יודע את לשון פולין בטוב‪ ,‬וספרו הגוים משיחים לפי‬ ‫י ראה שם‪ :‬היא מצבת קבורת רחל עד היום )לה‪ ,‬כ(‪ ,‬יש לדייק‬ ‫תומם‪ ,‬שבזמן החורבן הגדול שעשו הגרמנים יש"ו על כלל‬ ‫על אמרו 'היא מצבת קבורת רחל'‪ ,‬מה ענין הקבורה לכאן‪ ,‬והוי‬ ‫ישראל‪ ,‬שמעו אנחות מקברו של 'הנביא' ]שהגוים קראו להרבי‬ ‫ליה לומר היא מצבת רחל עד היום‪ .‬אך נראה הכונה‪ ,‬דהנה מה‬ ‫ר אלימלך זצ"ל נביא[‪ ,‬עד כדי כך שיכלו לשמוע האנחות של‬ ‫שלא נקברה רחל עמו הוי מטעם שאמרו חז"ל )ב"ר עב‪ ,‬ג( כיון‬ ‫הנביא בכל העיר ליזענסק‪.‬‬ ‫שביזתה שכיבתו של צדיק שאמרה )לט‪ ,‬י( לכן ישכב עמך‬ ‫וכשנסענו מליזענסק‪ ,‬סיפר לי ר' ישראל נ"י‪ ,‬שכשנכנסו‬ ‫הלילה‪ ,‬דעמך הוא דמיך‪ ,‬עמי לית הוא דמיך‪ ,‬יע"ש‪ .‬ולפי זה‪ ,‬כיון‬ ‫הרשעים הארורים ימ"ש לליזענסק‪ ,‬ברחו רוב הצעירים‬ ‫דאמרה לכן ישכב עמך הלילה‪ ,‬א"כ לא ביזתה שכבו רק לילה‬ ‫לשינאווא הסמוכה לליזענסק‪ ,‬להמלט משיני האריות חיות‬ ‫אחת‪ ,‬לכך נענשה מדה כנגד מדה‪ ,‬שלילה אחת לא תהיה נקברת‬ ‫הטרף הרשעים הגרמנים ימש"ו‪ ,‬וזה היה באמצע החורף והקור‬ ‫במערת המכפלה‪ ,‬אבל אחר כך נקברה במערת המכפלה‪ .‬ומי‬ ‫היה גדול מאד‪ ,‬ומחמת הקור הגדול חזרו בלילה כמה נשים‬ ‫קבר את משה‪ ,‬הוא ית' לבדו‪ ,‬כן י"ל גבי רחל‪ ,‬דתחילת הקבורה‬ ‫לליזענסק להביא כמה מלבושים ומעילים כדי שיוכלו להתחמם‬ ‫נקברה ע"י יעקב שם בבית לחם‪ ,‬אבל אח"כ נטלוהו מלאכי‬ ‫קצת‪ .‬ואמו של ר' ישראל שלחה לר' ישראל מעיל‪ ,‬ובקשה מהן‬ ‫השרת וקברוה במערת המכפלה‪ .‬או אחר מיתת יעקב‪ ,‬אז לילה‬ ‫שיאמרו לר' ישראל שהיתה על ציון הקדוש של רבינו הרבי ר'‬ ‫אחת אחר שנקבר יעקב הובאה גם רחל ונקברה שם‪ .‬ולפ"ז ה'עד‬ ‫אלימלך לשפוך שיח‪ ,‬שמעה אנחות גדולות מן הציון‪ .‬ובאמצע‬ ‫היום' לא הוי המצבה לציון על רחל ממש‪ ,‬רק על הקבר‪ ,‬שהקבר‬ ‫המלחמה פגש ר' ישראל את הרה"ק מוהר"ר בן ציון מבאבוב‬ ‫הוא משל רחל‪ ,‬אך אין רחל עצמה שם‪ .‬וזהו שאמר‪ ,‬ויצב יעקב‬ ‫הי"ד‪ ,‬וסיפר לו ר' ישראל שאמו שמעה אנחות מן הציון הקדוש‪,‬‬ ‫מצבת אבן על קבורתה היא מצבת קבורת רחל‪ ,‬שאינו מצבת‬ ‫ואמר לו הרה"ק מבאבוב שיתכן שהיה לה דמיון שמחוץ לאהל‬ ‫רחל עד היום הזה רק מצבת קבורת רחל‪ ,‬דהקבר ישנו שם עד‬ ‫יש שם אילן גדול ובחורף כשהרוחות עזות הענפים עולים‬ ‫היום הזה‪ ,‬אבל אין רחל שם עד היום הזה‪.‬‬ ‫ויורדים על ידי הרוחות‪ ,‬ושריקת הרוחות נדמה לה על ידי גודל‬ ‫פר' ויצא · ד · תשפ"ז‬ ‫היתומים מאב או מאם בחצר קדשנו‪.‬‬ ‫ונתעלף‪ ,‬ואחד האנשים קפץ למים והצליח להוציא‬ ‫ציבור המשתתפים התקבלו במאור פנים והוזמנו‬ ‫את הספר תורה‪ ,‬וראו שלמרבה הפלא לא אירע לספר‬ ‫להסב סביב שולחנות ערוכים כיד המלך‪] .‬בעזרת‬ ‫תורה שום נזק ושום לחלוחית‪ ,‬ואז הבין את דברי הרב‬ ‫נשים התקבלו המשתתפות ברוב שמחה ע"י הרבנית‬ ‫משימאני שהספר תורה יגיע בשלימות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫הצ' תליט"א[‪.‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא כיבד את מרן שליט"א בלחיים‬ ‫מיד בתחילה הופיע המחותן אבי החתן הגה"צ‬ ‫ובפירות‪ ,‬ואחלו זה לזה‪ ,‬וכן לחתן ולמחותנים‪.‬‬ ‫אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪,‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬שמעתי מכ"ק האדמו"ר רבי‬ ‫העומד ומכון את כל פעילות הארגון בעצה ובמעש‬ ‫איציק'ל זצ"ל מפשעווארסק‪ ,‬שאמר‪ ,‬חסידים הם‬ ‫במשך כל ימות השנה‪ ,‬אשר קיבל את פני הנוכחים‬ ‫בטלנים‪ ,‬הם רוצים שהרבי'ס יגיעו לחתונות‪ ,‬הרי‬ ‫בכבוד ויקר‪ .‬ויחדיו נטלו ידים לסעודה‪.‬‬ ‫שבת שבע ברכות הרבה יותר גבוה‪...‬‬ ‫'שבת שהשמחה במעונו'יא‪...‬‬ ‫דברי פתיחה קצרים נשא המחותן הגה"צ אב"ד‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כבר מצינו כתוב )בראשית כט‪ ,‬כז( 'מלא‬ ‫קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬כשאת‬ ‫שבוע זאת'‪ ...‬היינו שבוע של השבע ברכות‪ ,‬וזה מקור‬ ‫דבריו תיבל באמרות קודש ודברי חיזוק ממרנן‬ ‫מן התורה )עי' ירושלמי מו"ק א‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫רבוה"ק להתחזק באמונה פשוטה והשגחה פרטית על‬ ‫בענין יום האחרון של השבע ברכות יש מימרא ממרן‬ ‫כל צעד ושעל‪.‬‬ ‫הדברי חיים זי"ע שאז באים כל ההשפעות‪ .‬מרן‬ ‫כן נשא דברים קצרים יו"ר הארגון הרה"ח ר' אהרן‬ ‫אאדמו"ר זי"ע באחד מהשמחות במעונו שלח מכתב‬ ‫דוד ויינברגר הי"ו‪ ,‬כשבדבריו ביטא את רחשי הלב‬ ‫הזמנה לחותני זצ"ל‪ ,‬וכתב לו בתוך הדברים שאם לא‬ ‫והכרת הטוב של כלל המשתתפים קמי הקודש כ"ק‬ ‫יוכל לבוא לחתונה יבוא לשבע ברכות האחרון‪ ,‬והביא‬ ‫מרן שליט"א‪ ,‬אשר בכל עת זוכים הם לחיבה מיוחדת‬ ‫המימרא הנ"ל ממרן הדברי חיים‪.‬‬ ‫כאב לבנו‪ .‬כמו גם קדם המחותן הגה"צ אב"ד קרית‬ ‫חותנכם הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל אמר בשם‬ ‫צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬המסייע תמיד‬ ‫אחד )הגאון רבי גדליה הערץ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת חידושי‬ ‫בכל עת בלב ונפש חפצה ומלוה את כל פעילות‬ ‫הרי"מ( שזהו כדוגמא שמצינו )חולין נב‪ ,‬ב( שחיות‬ ‫הארגון במסירות‪.‬‬ ‫הדורסות מוציאות הארס כאשר הן פורשות‪ ,‬ומרובה‬ ‫בכניסת החתן שליט"א פצחו הקהל בריקוד של‬ ‫מדה טובה שהסוף והסיום יש בו יותר תוקף ומעלתו‬ ‫שמחה מלווה בכלי שיר וזמר‪ ,‬לכבוד השמחה השרויה‬ ‫יתירה‪ ,‬וכן מעלת שבע ברכות ביום האחרון מעלתה‬ ‫בחצר המלכות‪ .‬את כל השמחה ליוו בקול נעים בשיר‬ ‫יתירה מכל הימים‪.‬‬ ‫וזמר טובי המזמרים ומטיבי נגן‪.‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬אני לא אהיה בשבת שבע ברכות‪,‬‬ ‫אני נוסע להתפלל‪ ...‬אני מבקש מחילה‪...‬‬ ‫עם הכנס כ"ק מרן שליט"א לפאר את השמחה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שיתקבלו כל התפילות לרחמים ולרצון‪,‬‬ ‫קיבלוהו בשירה ובזמרה‪ .‬והתיישב מרן שליט"א על‬ ‫מ'זאל פוילן אלעס גוט'ס‪ ...‬כלל ישראל צריכים הרבה‬ ‫מקומו‪ ,‬כשהוא מסב בשולחן אחד עם כל המשתתפים‪.‬‬ ‫ישועות‪ ,‬בכלל ובפרט‪.‬‬ ‫מרן שליט"א שתה יי"ש ואיחל לחיים לקהל‪,‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬ה' יעזור‪...‬‬ ‫וליו"ר הארגון הרה"ח ר' אהרן דוד ויינברגר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬תישארו 'בעל חוב' על שמחות בעז"ה‪...‬‬ ‫מפעיה"ק‪ .‬ונטל ידיו לסעודה‪ .‬מרן שליט"א שיגר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אמן‪.‬‬ ‫מהשיריים לכל אחד ואחד מהמשתתפים‪ .‬במהלך‬ ‫וליווה את מרן שליט"א החוצה ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫הסעודה זימרו המשוררים ניגוני שבח והודיה‪ ,‬וכן‬ ‫ניגוני ערגה וכיסופין כאשר מרן שליט"א מעודד‬ ‫יום ה' פר' תולדות ב' כסלו ‪ -‬ב' דשבעת ימי המשתה‬ ‫השירה בידיו הק'‪.‬‬ ‫אחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הר"ר‬ ‫בהמשך נשא דברים הרה"ג ר' יחזקאל טויסיג ראש‬ ‫חיים יוסף טורנר מפעיה"ק )ב"ר ברוך ממאנסי‪ ,‬וחתן‬ ‫ישיבה גבוהה מאכנובקא בעלזא דברי חיזוק שיתכן‬ ‫להבחל"ח ר' מנחם מענדל לוק ז"ל מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫ודייקא הקושי זהו החלק שייסיע לאדם להצליח‬ ‫ביתר שאת במעשה ידיו ובכל תהלוכותיו‪.‬‬ ‫בצהרים התקיימה סעודת שבע ברכות ייחודית‬ ‫כאן ביקש מרן שליט"א מהרה"ג רבי יצחק בלומנטל‬ ‫במלון גלי צאנז‪ ,‬ונערכה ע"י ארגון 'אתך אני' המאגד‬ ‫שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק‬ ‫עשרות בחורים וילדים‪ ,‬וכן נערות וילדות צעירות‪,‬‬ ‫בשבת הנ"ל‪ .‬ואחרי כמה מקרים שונים שמסר החסיד להחוזה‪,‬‬ ‫יא ראה בספר יפה שיחתן )ח"ג‪ ,‬אות שכו(‪ :‬שמעתי מההרי"ע‬ ‫עדיין לא נח רוחו‪ ,‬עד שהוזכר משבע ברבות שהיה שם‪ ,‬שלפי‬ ‫מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬שפעם בא להחוזה מלובלין זי"ע חסיד‬ ‫דעת החסיד לא הי' זה כדאי אף להזכיר‪ .‬אבל החוזה הקדוש‬ ‫אחד אשר שבת בשבת שלפני זה בקאזניץ אצל המגיד הקדוש‬ ‫אמר בהתפעלות‪ ,‬אה שהשמחה במעונו‪ ,‬מעון זה אחד‬ ‫זי"ע‪ ,‬וחקר החוזה אצל החסיד הלז על מקרה חשוב שהי'‬ ‫מההיכלות ושם שורה שמחה בעת 'שבת שהשמחה במעונו'‪ ,‬וזה‬ ‫בקאזניץ בשבת שלפניה‪ ,‬כי החוזה ראה אור גדול בקאזניץ‬ ‫היה האור שראה באותו שבת בקאזניץ‪.‬‬ ‫פר' ויצא · ה · תשפ"ז‬ ‫ההדרכה דרכי חיים‪ ,‬וכן הרב אלעזר שווארץ מב"ב‬ ‫ומחשובי המשפיעים דחצר קדשנו לשאת דברים‬ ‫שנשא דברי בדחנות לשמחת חתן וכלה‪.‬‬ ‫לכבוד השמחה‪ .‬בתוך דבריו המחזקים את הלב הביע‬ ‫עם כניסת כ"ק מרן שליט"א לשמחת השבע‬ ‫רגשות הלב של כלל הנוכחים קדם המחותן הגה"צ‬ ‫ברכות‪ ,‬פצחו בחורי החמד בשיר וזמר משך זמן רב‪,‬‬ ‫אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫כשמרן שליט"א מעודד השירה בעוז ותעצומות‪.‬‬ ‫כשליח הקודש משתתף הרבה בצערם של אחרים‬ ‫אח"כ שתה מרן שליט"א שולחן לחיים‪ ,‬ואיחל‬ ‫ושמח בשמחתם‪ ,‬לסייע בעדם בכל הנושאים הן בעניני‬ ‫מברכות קדשו לחתן והמחותנים‪ ,‬ולכל הקהל‪.‬‬ ‫תורה והן בעניני עבודה וגמילות חסדים‪ .‬וכן ברכה קמי‬ ‫לאחמ"כ עלו שנים מתלמידי הישיבה הבה"ח‬ ‫מלכא כ"ק מרן שליט"א המיצר ומשתתף בצרתן של‬ ‫שלמה ויזל נ"י והבה"ח משה אברהם שווארץ נ"י‬ ‫ישראל שלא יבוש המעיין ולא יקצץ האילן‪ ,‬ולרוות רוב‬ ‫ופתחו בחרוזים מלאי רגש‪ ,‬בענין שהמתנה הגדולה‬ ‫תענוג ונחת מכל צאצאיו‪ ,‬ומתלמידיו כבניו‪ ,‬ולהוליכנו‬ ‫ביותר לתת למלך הוא מה שהוא מחבב‪ ,‬ואצל מרן‬ ‫לקראת משיח צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫שליט"א המתנה והתשורה שיכולים להגיש בעת‬ ‫הס הושלך בקהל עת פתח כ"ק מרן שליט"א‬ ‫שהשמחה במעונו‪ ,‬הוא רק התעלות והתמדה‬ ‫בדברות קדשו לכבוד השמחה ולכבוד המעמד‪,‬‬ ‫בתוה"ק‪ ,‬והרחיבו על אשר זוכים הם שכ"ק מרן‬ ‫בהרעיפו טללי תחיה ואמונה על כלל המשתתפים‪.‬‬ ‫שליט"א מופיע בהדרו בהיכל הישיבה‪ ,‬וזוכים הם‬ ‫להשתתף ולחוג מקרוב בשמחה בחצר המלכות‪.‬‬ ‫בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬הרב חיים מנחם‬ ‫והגישו כמה ממובחרי התלמידים טס עם פירות‬ ‫וינגרטן מפעיה"ק‪ ,‬שש ברכות ‪ -‬המחותן הגה"צ אב"ד‬ ‫בפני הקודש יחד עם סך השעות רצופות‪ .‬פני הקודש‬ ‫קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬ברכה‬ ‫נהרו משמחה‪ ,‬וקורת רוחו המרובה ניכרת היתה על‬ ‫אחריתא ‪ -‬המחותן הגה"צ רבי ישראל למברגר‬ ‫פני צורת קדשו‪.‬‬ ‫שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‪.‬‬ ‫ביני לביני הגיש הרה"ג ר' אשר דוד גליק שליט"א‬ ‫לאחמ"כ עברו הבחורים והילדים בסך לפני‬ ‫מנה"ר דישיבה"ק לצעירים דברי חיים את רשימת‬ ‫הקודש וקיבלו כוס של ברכה בגביע כסף מהודר אשר‬ ‫התלמידים שלמדו שעות רצופות כהכנה דרבה לקראת‬ ‫נמסר להם כתשורת קודש מידי כ"ק מרן שליט"א‪,‬‬ ‫השמחה‪ ,‬והגיעו יחדיו לסך קרוב ל‪ 9000-‬שעות רצופות‪,‬‬ ‫כשהוא מאציל עליהם מברכות קדשו לרוב‪ .‬כן שיגר‬ ‫וקרוב ל‪ 6000‬דפי גפ"ת‪ .‬מרן שליט"א עבר במתינות על‬ ‫מרן שליט"א לעזרת נשים תשורה מיוחדת לחלקם‬ ‫כל השמות והביע קורת רוחו המרובה‪.‬‬ ‫לבנות היתומות‪ ,‬שם חילקה הרבנית הצ' תליט"א את‬ ‫לאחמ"כ חילק מרן שליט"א פירות ליושבי בימת‬ ‫תשורת הקודש לכל הבנות היתומות‪.‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬והורה לחלק לכל הקהל‪ ,‬וחזר לביתו‪.‬‬ ‫אח"כ יצאו הכל בריקוד סוחף לרגל השמחה‪,‬‬ ‫כשמרן שליט"א רקד עמהם במחול משך זמן‪.‬‬ ‫יום שישי פר' תולדות ג' כסלו‪ ,‬ד' דשבעת ימי המשתה‬ ‫בסיום המעמד נגש מרן שליט"א לעבר המחיצה‪,‬‬ ‫סעודת השבע ברכות התקיימה בקליינע זאל‬ ‫והאציל מברכות קדשו ליתומות תחי' שאך ששון‬ ‫שבבית מרן שליט"א עליה נקראו להשתתף גם בחורי‬ ‫ושמחה ישכון בבתיהם כל הימים‪ .‬אחר קרוב לג'‬ ‫החמד תושבי ערי הצפון‪.‬‬ ‫שעות מרוממות חזר מרן שליט"א למעון הקודש‪.‬‬ ‫"שבת שבע ברכות" פר' תולדות‪ ,‬ד' שבט‬ ‫אור ליום ו' פר' תולדות ב' כסלו ‪ -‬ג' דשבעת ימי המשתה‬ ‫"לקראת שבת לכו ונלכה" ‪ -‬רחובותיה של קרית מלך‬ ‫שמחת השבע ברכות התקיימה בביהמ"ד 'בית‬ ‫רב התמלאו באורחים שנקבצו ובאו מקרוב ומרחוק‬ ‫רוזנברג' שבתוככי הישיבה לצעירים דברי חיים‬ ‫לשבות בצל הקודש‪ ,‬וליטול חבל בנעימים בשמחת בית‬ ‫פעיה"ק‪ ,‬ונערכה ע"י תלמידי הישיבה לצעירים דברי‬ ‫צדיקים לרגל "שבת שבע ברכות" לנכדת כ"ק מרן‬ ‫חיים פעיה"ק‪ ,‬לכבוד השמחה הגדולה בבית המלכות‪,‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות‬ ‫ולכבוד המחותן הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה‬ ‫הצפון שליט"א עב"ג החתן הרב אשר אנשיל למברגר‬ ‫שליט"א‪ ,‬המשפיע רבות לעידוד וחיזוק בחורי החמד‬ ‫שליט"א בן הגה"צ אב"ד מאקאווא בית שמש שליט"א‪.‬‬ ‫בתוככי היכל הישיבה‪.‬‬ ‫בזמן הדה"נ יצא מרן שליט"א לעבר היכל‬ ‫משך כל המעמד הנעימו בשירה וזמרה מקהלת‬ ‫הגדול‪ .‬בתפילת מנחה לפני העמוד כיבד מרן שליט"א‬ ‫המשוררים מבחירי תלמידי ישיבה"ק‪ ,‬והיטיבו לזמר‬ ‫לגשת את הסב המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב‬ ‫בטוב טעם ודעת‪.‬‬ ‫שליט"א‪ .‬קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג‬ ‫בהכנס החתן פצחו חבר המשוררים בניגוני שמחה‬ ‫רבי אברהם שלמה זלמן היילפרין שליט"א ר"מ‬ ‫וריקוד משך זמן רב‪ ,‬כשהחתן שליט"א והמחותנים‬ ‫בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק ואב"ד‬ ‫מרקדים בעוז יחד עם צוות הישיבה הק'‪.‬‬ ‫ראדומישלא נתניה‪ .‬לרגל השמחה בחצר הקודש‬ ‫בפני המסובים נשאו דברים הרה"ג רבי חיים יהודה‬ ‫זימרו המשוררים 'לכה דודי' בניגון עתיק מבית צאנז‪.‬‬ ‫אייזנבך שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים ויו"ר ארגון‬ ‫פר' ויצא · ו · תשפ"ז‬ ‫בזמירות התכבדו‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ג רבי דוד צבי‬ ‫בסיום התפילה הכריזו על זמן עריכת השוה"ט‬ ‫הלברשטאם שליט"א רב ביהמ"ד סטראפקוב במאה‬ ‫בהיכל הגדול בשעה ‪ ,9.30‬ותפילת שחרית ביום‬ ‫שערים‪ ,‬בפיסקא 'שמחם בבניין שלם'‪ ,‬הראה מרן‬ ‫השב"ק בשעה ‪ ,8.15‬ועברו הקהל לברכת א גוט שבת‪.‬‬ ‫שליט"א לחזור ולכפול ולשלש כמה פעמים הפיסקא‪.‬‬ ‫בזמר מנוחה ושמחה כיבד מרן שליט"א את הסב כ"ק‬ ‫בני המשפחה הנכבדה‪ ,‬רבנים אורחים ומכובדים‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ג‬ ‫סעדו את סעודת ליל שב"ק יחד עם החתן שליט"א ובני‬ ‫רבי יוסף הירשמן שליט"א מרבני קרית הבעש"ט ‪-‬‬ ‫המשפחה‪ ,‬בהיכל המתיבתא‪ ,‬וכל קהל הקודש אברכים‬ ‫נכד כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬תנו שבח ‪ -‬הרה"ג רבי משה נחמיה‬ ‫ובחורים סעדו בהיכלי הסעודות בקרית החינוך‪.‬‬ ‫הלברשטאם שליט"א רב ביהמ"ד סטראפקוב שערי‬ ‫מרן שליט"א נכנס להיכל הגדול לעריכת השלחן‬ ‫ירושלים‪ ,‬י'ה ריבון ‪ -‬הרה"ג רבי שלום אוברלנדר‬ ‫הטהור דחקל תפוחין קדישין‪ ,‬אשר לפני ה' לערך‬ ‫שליט"א מרבני קרית הבעש"ט ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע‪,‬‬ ‫השעה ‪ ,10.00‬כאשר לצידו יושבים החתן שליט"א‬ ‫רננו צדיקים ‪ -‬הרה"ג ר' ישראל צבי גשטטנר שליט"א‬ ‫והמחותנים‪ ,‬והסב כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב‬ ‫חתן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬י'ה אכסוף‬ ‫שליט"א‪ ,‬חתני דבי נשיאה כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית‬ ‫‪ -‬הרה"ג רבי ברוך מוטצען שליט"א מירושלים מרבני‬ ‫הבעש"ט שליט"א‪ ,‬הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב‬ ‫אנ"ש ונכד כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬והגה"צ אב"ד רמת אהרן שליט"א‪ ,‬וכן‬ ‫הרבנים הגאונים רבני אנ"ש שליט"א‪.‬‬ ‫בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬חדב"נ כ"ק הגה"צ‬ ‫בהגהת הכוס לקידוש התכבד ‪ -‬הרה"ג רבי חיים‬ ‫גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪ ,‬שש ברכות ‪ -‬חדב"נ‬ ‫יוסף היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא ב"ב‪.‬‬ ‫הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב שליט"א‪ ,‬ברכה‬ ‫במהלך השלחן הטהור זימרו הקהל בגילת ורנן‬ ‫אחריתא ‪ -‬הגה"צ רב קהל חסידים רמת אהרן וראב"ד‬ ‫ניגוני רגש והתעלות לא‪-‬ל אשר שבת ברא‪ ,‬באמצע‬ ‫קהל מחזיקי הדת שליט"א‪.‬‬ ‫הורה מרן לשו"ב הרה"ח ר' יוסף ישראלי הי"ו מיוניאן‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר לבן הרב יקותיאל‬ ‫סיטי לזמר הזמר 'רחם'‪ ,‬כן זימר עוד זמר לכבוד שב"ק‬ ‫יהודה היילפרין מפעיה"ק )בן הג"ר יחזקאל שרגא דוד זצ"ל‪,‬‬ ‫ולכבוד השמחה‪.‬‬ ‫וחתן להבחל"ח הג"ר אברהם שלמה זלמן היילפרין שליט"א‬ ‫באמירת התורה כיבד מרן שליט"א את המחותן‬ ‫אב"ד ראדומישלא נתניה(‪ ,‬להר"ר חיים אלטר הלפרן מב"ב‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ .‬בדבריו בדבריו‬ ‫)ב"ר צבי הירשל מפעיה"ק‪ ,‬וחתן הג"ר דניאל אליאס שליט"א‬ ‫ביאר במה שנאמר 'ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח‬ ‫רא"כ אדירי התורה בב"ב(‪ ,‬להר"ר יקותיאל יהודה שליסל‬ ‫שדה' וגו'‪ ,‬דברכו שיזכה למצות שבת‪ ,‬אשר הוא מתנה‬ ‫מקרית צאנז טבריה )ב"ר ישעי' שלום מב"ב‪ ,‬וחה"ר רפאל‬ ‫טובה מבית גנזיו של הקב"ה שנתנו לבני ישראל‪ ,‬ולכן‬ ‫שטמר מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר צבי אביגדור איימר ממפעיה"ק‬ ‫כתיב 'ויברכהו' כי בשבת מצינו 'ויברך אלקים את יום‬ ‫)ב"ר חיים מאיר מברכפלד‪ ,‬וח"ר חיים מנחם יעקובוביץ‬ ‫השביעי' והיא מקור הברכה‪ ,‬ולכן 'ויברכהו' מרמז על‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר ישראל ברגר מקרית צאנז טבריה‬ ‫יום השבת‪ .‬וכיון שמצות עשה מה"ת לקדש את יום‬ ‫)ב"ר יצחק מק‪ .‬הבעש"ט‪ ,‬וח"ר יוסף מרדכי בלומנטל מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫השבת בדברים על כן כתיב 'ויברכהו ויאמר'‪ .‬ולכן‬ ‫אח"כ הביאו פירות וחילקו פירות לכל הקהל‪.‬‬ ‫כשבירך יצחק את יעקב בברכת השבת‪ ,‬אמר 'ראה ריח‬ ‫המשוררים החלו לזמר הניגון המקובל מהרה"ק‬ ‫בני כריח שדה אשר ברכו ה'' ופירש רש"י 'שנתן בו ריח‬ ‫מזלאטשוב זי"ע‪ .‬ואחר שחגר מרן שליט"א עצמו‬ ‫טוב וזהו שדה תפוחים' כי תפוחים הוא המאכל‬ ‫באבנט‪ ,‬יצא מרן שליט"א בריקוד נלהב אל מול הכלה‪,‬‬ ‫שאוכלים בשביל עונג שבת כדברי התוס' )ברכות לז‪ ,‬א‬ ‫משך זמן‪ ,‬כשהמשוררים מזמרים 'משיח'ס ניגון'‬ ‫ד"ה בורא( שהוא נברא לתענוג‪.‬‬ ‫המקובל מהרה"ק מסטראפקוב זי"ע‪ .‬היו אלו רגעים‬ ‫עוד ביאר במה שנאמר 'ויתן לך האלוקים'‪ ,‬וברש"י‬ ‫נעלים מאד‪ ,‬והציבור שוררו בעוז ובתעצומות‬ ‫יתן ויחזור ויתן‪ ,‬דכיון דציוה יצחק אח"כ ליעקב לילך‬ ‫וההתלהבות גברה מרגע לרגע לאין שיעור‪.‬‬ ‫לישא אשה ושם אמר לו 'ויתן לך את ברכת אברהם לך‬ ‫לאחמ"כ כיבד מרן שליט"א את הסב המחותן כ"ק‬ ‫ולזרעך איתך'‪ ,‬ועיקר תכלית הנישואין הוא להשאיר‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬לרקוד מצוה טאנץ‪.‬‬ ‫דורות ובנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬ולכן‬ ‫בהמשך רקד מרן שליט"א במחול עם החתן‬ ‫בעוד שבברכה הראשונה שבירך יצחק את יעקב אמר‬ ‫והמחותנים‪ ,‬וכן חתני דבי נשיאה כ"ק הגה"צ גאב"ד‬ ‫רק 'ויתן לך האלקים' הרי שכאן לפני שהלך יעקב‬ ‫קרית הבעש"ט שליט"א‪ ,‬והגה"צ אב"ד קהלתנו הק'‬ ‫לישא אשה הוסיף יצחק ובירך אותו 'ויתן לך את‬ ‫בב"ב שליט"א‪ ,‬ובני מרן שליט"א‪ .‬כשמרן שליט"א‬ ‫ברכת אברהם לך ולזרעך איתך' שתישאר הברכה אף‬ ‫הורה לזמר הניגון 'וביום השבת' וכו'‪ ,‬ולאחמ"כ הורה‬ ‫לדורות הבאים אחריו‪ .‬וזהו שכתב רש"י 'יתן ויחזור‬ ‫לזמר הניגון 'עליונים ששו ותחתונים עלזו'‪ .‬והשמחה‬ ‫ויתן'‪ ,‬דה'יתן' הראשון קאי על הברכה 'ויתן לך‬ ‫גאתה במאוד מאוד‪.‬‬ ‫האלקים'‪ ,‬ו'יחזור ויתן' קאי על הברכה השניה 'ויתן לך‬ ‫השוה"ט נסתיים לערך השעה ‪ 1.20‬לפנות בוקר‪.‬‬ ‫את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך'‪.‬‬ ‫פר' ויצא · ז · תשפ"ז‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫דאדה"ר עפי"מ שדקדקו המפו' בלשון הכתוב‬ ‫במדרש )פס"ה סי"ח( עה"פ )כז‪ ,‬יט( ויאמר יעקב‬ ‫)בראשית ב‪ ,‬טז‪-‬יז( ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר‬ ‫אל אביו אנכי עשיו בכורך‪ ,‬א"ר לוי אנכי עתיד‬ ‫מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא‬ ‫לקבל עשרת הדברות )והיינו דבעשרת הדברות פתח‬ ‫תאכל ממנו וגו'‪ ,‬דמפני מה הוצרך להקדים לצוות‬ ‫באנכי( אבל עשיו בכורך‪ ,‬וראוי לבאר מה ראה‬ ‫מכל עץ הגן אכול תאכל וכי הי' מחויב לאכול‬ ‫יעקב להזכיר ענין קבלת התורה שעתיד לקבל‪.‬‬ ‫מכל עץ הגן‪ ,‬והו"ל רק להזהירו שלא יאכל מעץ‬ ‫עוד במדרש )ב"ר פס"ז ס"ב( עה"פ בא אחיך‬ ‫הדעת‪) ,‬ואכן לכן דרשו בגמ' )סנהדרין דף נ"ו ע"ב( האי‬ ‫במרמה וגו' ר' יוחנן אמר בחכמת תורתו‪ ,‬ויש‬ ‫קרא לענין שבע מצוות ב"נ‪ ,‬ושו"ר שברבנו בחיי והובאו‬ ‫להבין היאך שייך ענין חכמת תורתו להפיס דעתו‬ ‫דבריו גם בזרע ברך דהו"ל מ"ע לאדה"ר שיאכל מכל‬ ‫של עשיו‪.‬‬ ‫הפירות עי"ש‪ ,‬וכ"ק אאמו"ר זצללה"ה בשפ"ח חו"פ לט"ו‬ ‫ואפ"ל בדרך דרוש‪ ,‬דהנה רש"י בפרשתן )כז‪ ,‬א(‬ ‫בשבט דרוש צ"ה ביאר עפי"ז דברי הירושלמי סוף קידושין‬ ‫כתב דהטעם דכהו עיניו של יצחק הוא כדי שיטול‬ ‫עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל(‪.‬‬ ‫יעקב את הברכות‪ ,‬מעתה י"ל דמכך היה הוכחה‬ ‫וי"ל דבגין כך טעה אדה"ר וסבר דאזהרתו שלא‬ ‫גדולה ליעקב כי מן השמים הוסכם שהוא יקבל‬ ‫לאכול מעצה"ד הוא דווקא באם יאכל מכל עץ‬ ‫הברכות‪ ,‬דהרי מחמת זה כהו עיני יצחק‪.‬‬ ‫הגן‪ ,‬והיינו דהיה תנאי באזהרה זו שאסור לו לאכול‬ ‫אמנם בס' עמודיה שבעה )עמוד השני דף י"ט‬ ‫גם משאר עצי הגן וגם מעץ הדעת‪ ,‬והכי איתפרש‬ ‫ע"א( כתב טעם אחר על שכהו עיניו‪ ,‬דנגרם לו‬ ‫ליה לקרא מכל עץ הגן אכל תאכל שאם יאכל‬ ‫מחמת שהוא היה מגילגולא דאדם הראשון וע"י‬ ‫משאר עצי הגן או אז ומעץ הדעת טוב ורע לא‬ ‫שחטא בעצה"ד נקנסה עליו מיתה‪ ,‬לכן הוצרך‬ ‫תאכל ממנו‪ ,‬משא"כ אם ימנע מלאכול משאר‬ ‫יצחק שהיה גלגולו לפשוט צווארו ע"ג המזבח יען‬ ‫עצי הגן אז שפיר מותר לו לאכול מעץ הדעת והבן‪.‬‬ ‫כי גרם מיתה לכל העולם וכתיב שופך דם האדם‬ ‫ושו"ר לכ"ק אאדמו"ר זצללה"ה שהלך בדר"ז )ראה‬ ‫וגו'‪ ,‬באשר לכך כהו עיניו דסומא חשיב כמת‬ ‫שפ"ח חו"פ ט"ו בשבט דרוש צה אות ד'‪ .‬וראה בדרוש‬ ‫עי"ש‪ ,‬והובא גם בספרו פלח הרימון‪ ,‬ולפי"ז אין‬ ‫לשבת בראשית תשל"ז‪ ,‬נדפס בגליוני ד"ת תשפ"ז(‬ ‫מקום להוכיח ממה שכהו עיניו שהוא ראוי לקבל‬ ‫דאדה"ר טעה לחשוב שלא נאסר באכילת עצה"ד‬ ‫את הברכות‪.‬‬ ‫אא"כ יקיים הצווי מכל עץ הגן אכול תאכל עי"ש‪,‬‬ ‫אלא דדב"ז תליא בכך אי היה חטא ביד אדה"ר‬ ‫והלום מצאתי למהר"ח אבועלפיה בספרו יוסף‬ ‫באכילת עץ הדעת‪ ,‬דאז שפיר י"ל שנקנסה מיתה‬ ‫לקח פר' בראשית שכתב דבסברא זו הסית הנחש‬ ‫בגין חטא אדה"ר‪ ,‬וממילא שייך לומר דמה"ט כהו‬ ‫את חוה‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫עיניו‪ ,‬אבל אי נימא כהנך דיעות דגזירת המיתה לא‬ ‫אלא דיש לפלפל דאמתלא זו תליא בפלוגתא‬ ‫נקנסה בגין חטא אדה"ר‪ ,‬וכדמוכח מכמה מדרשי‬ ‫דרבי יאשיה ורבי יונתן בכמ"ק בש"ס‪ ,‬אי וי"ו לחלק‬ ‫חז"ל שהיתה גזירה קדומה‪ ,‬וכגון הך דמייתי רש"י‬ ‫עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו או דוי"ו להוסיף‪,‬‬ ‫בפר' בראשית )ב‪ ,‬יז( שביצירת אדה"ר צבר הקב"ה‬ ‫דתינח לרבי יאשיה דלחלק צריך קרא וכל היכא‬ ‫עפרו מד' רוחות שבכל מקום שימות תהא קולטתו‬ ‫דלא חילקן הכתוב משמע שניהם יחדיו‪ ,‬שפיר יש‬ ‫לקבורה‪ ,‬והיינו כי באמת הו"ל לאדה"ר אמתלא על‬ ‫מקום לפרש דמ"ש ומעץ הדעת וגו' קאי אדלעיל‬ ‫חטאתו‪ ,‬לפי"ז א"א לומר שבגין כך כהו עיני יצחק‪,‬‬ ‫ומוסיף על מ"ש מכל עץ הגן אכול תאכל‪ ,‬ובכך‬ ‫וע"כ שהוא בכדי שיבוא יעקב ויקח הברכות‪.‬‬ ‫טעה אדה"ר וסבר דאם אינו אוכל משאר עצי הגן‬ ‫הבאנו כמ"פ מה שנתחבטו הקדמונים בענין‬ ‫מותר לו לאכול מעץ הדעת‪ ,‬אבל לרבי יונתן‬ ‫אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה שנצטווה על מצוה‬ ‫דלחלק לא צריך קרא דהוי"ו בלבד מחלקת וכל‬ ‫קלה בלבד מפרי העץ אשר בתוך הגן לא תאכלו‪,‬‬ ‫אחד בפני עצמו משמע‪ ,‬לא היה מקום לטעות‬ ‫והיאך לא עמד בה‪ ,‬ואמרנו מכבר לדרוש בזכותיה‬ ‫פר' ויצא · ח · תשפ"ז‬ ‫דלחלק צריך קרא ובלא"ה שניהם כאחד במשמע‪,‬‬ ‫דקאי אדלעיל ולפרש כנ"ל‪.‬‬ ‫א"כ בהכרח דכבר מראש נגזר עליהם גירות ושעבוד‬ ‫והנה בזוה"ח )ריש פר' יתרו( עה"פ אנכי ה'‬ ‫ד' מאות שנה ואין בדין שבעבודה קשה יושלם הזמן‬ ‫אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בהאי פסוקא‬ ‫עי"ש )וכ"כ ביושב אהלים פר' פר' בשלח‪ ,‬וכן הגרש"ק‬ ‫שאל רבי ייסא זעירא דמן חברייא מרשב"י‪ ,‬וא"ל‬ ‫בחכמת התורה בפר' בשלח(‪.‬‬ ‫אית לי למשאל שאילתא חדא מינך ומכשכשא לי‬ ‫באשר לכך כשנכנס יעקב לאביו רצה לרמז כי‬ ‫בלבאי ואנא דחיל למשאל מינך‪ ,‬ואמינא אי נשאל‬ ‫לו יאתו הברכות דכן נתגלגל הדבר מן השמים‪,‬‬ ‫דחילנא דילמא איתענש‪ ,‬אי לא נשאל משבשא לי‬ ‫שהרי על כן כהו עיני יצחק‪ ,‬דאין לומר שכהו על‬ ‫בלבאי‪ ,‬א"ל ר"ש אימא‪ ,‬א"ל האי דקב"ה מדכר‬ ‫שנתחייב בשורש נשמת אדה"ר‪ ,‬דזה אינו‪ ,‬כי גם‬ ‫להון לישראל בכל אתר ואתר‪ ,‬אנכי ה"א אשר‬ ‫לולי חטא אדה"ר היה גזירת מיתה בעולם‪ ,‬דאין‬ ‫הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬אני ה' אלקיכם אשר‬ ‫לומר דגזירת המיתה בגין חטא אדה"ר בעץ הדעת‬ ‫הוצאתי אתכם מארץ מצרים‪) ,‬ובמכילתא הובא‬ ‫שהרי היה לו אמתלא טובה דלא נאסר לו עצה"ד‬ ‫ברש"י פר' יתרו‪ ,‬אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪,‬‬ ‫רק אם יאכל משאר עצי הגן‪ ,‬כי בהדי הדדי נאמרו‬ ‫כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי(‪ ,‬מאי רבותא‬ ‫מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא‬ ‫אוליף הכא‪ ,‬תנאה שלים הוא‪ ,‬הדא הוא דאמר‬ ‫תאכל ממנו וגו' ולחלק צריך קרא‪ ,‬וכ"ת מנלן‬ ‫לאברהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו'‬ ‫דלחלק צריך קרא לכך אמר אנכי עתיד לקבל‬ ‫ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‪ ,‬א"כ למה לאדכרא‬ ‫עשרת הדברות דפתח באנכי ה' אלוקיך אשר‬ ‫להון מילתא דא בכל אתר ואתר‪ ,‬עי"ש מה שתי'‬ ‫הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬דהזכיר אשר הוצאתיך‬ ‫)מובא בבגדי אהרן פר' וארא עמ' קמ"א‪ ,‬פלח הרימון אופן‬ ‫מארץ מצרים דנחשב טובה גדולה מה שהוציאנו‬ ‫ד'‪ ,‬בני"ש מאמרי ניסן מ"ה ס"ה(‪.‬‬ ‫ממצרים טרם הזמן הנגזר עלינו‪ ,‬דלא נשלם גזירת‬ ‫ושאלת רבי ייסא שייך רק אי נימא דהשלימו‬ ‫הגלות ע"י קושי השעבוד‪ ,‬כי העינוי ועבודת הפרך‬ ‫שנות השעבוד כפי שנגזר עליהם‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫כבר נגזר מעיקרא כמ"ש ועבדום ועינו אותם וגו'‪,‬‬ ‫השלימו הזמן שנגזר עליהם אלא שהשי"ת חס עלן‬ ‫דלחלק צריך קרא‪ ,‬מעתה דלחלק צריך קרא א"כ‬ ‫להוציאנו קודם הזמן‪ ,‬בוודאי דהיה בכך טובה‬ ‫לא חטא אדה"ר וכנ"ל‪ ,‬ובהכרח דמה שכהו עיניו‬ ‫גדולה שעשה עמנו השי"ת‪ ,‬דהרי הגזירה היתה על‬ ‫כדי שיטול הוא הברכות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ארבע מאות שנה‪ ,‬והרבה השי"ת חסדו להוציאנו‬ ‫*‬ ‫אחרי ר"י שנים‪.‬‬ ‫ויתכן עוד בזה בהקדם מש"כ בצפנת פענח‬ ‫מעתה לפימ"ש המפו' דיצאו ממצרים כי קושי‬ ‫חדש )ערך אדם וחוה אופן א'( דהא אם חטא אדה"ר‬ ‫השעבוד השלים את השנים‪ ,‬א"כ הדק"ל מה‬ ‫באכילת עץ הדעת תליא בפלוגתת ר"מ ורבי‬ ‫הרבותא ביציאת מצרים הרי מעיקרא כבר נקבע כן‬ ‫יהודה בפסחים )דף כ"א ע"ב( בהא דכתיב בנבילה‬ ‫שיצאו לאחר ד' מאות שנה‪ ,‬והושלם הגזירה ע"י‬ ‫)דברים יד‪ ,‬כא( לא תאכלו כל נבילה לגר אשר‬ ‫עבודת הפרך‪.‬‬ ‫בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי‪ ,‬דר"מ דרש‬ ‫אולם בס' שמע יעקב )למהר"י אלגאזי פר' יתרו עמ'‬ ‫לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור‪ ,‬וכן‬ ‫ד"ש( כתב דהך מילתא דקושי השעבוד השלים‬ ‫תתננה ואכלה ומכור לנכרי‪ ,‬לומר דבין לגר ובין‬ ‫הזמן‪ ,‬ניחא רק אי קושי השעבוד לא היה בכלל‬ ‫לנכרי בין במכירה בין בנתינה‪ .‬ורבי יהודה סבר‬ ‫הגזירה‪ ,‬כי מתחילה היתה הגזירה כי גר יהיה זרעך‬ ‫דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה‪ .‬ובגמ'‬ ‫בארץ לא להם ועבדום וענו אותם וגו'‪ ,‬רצ"ל או‬ ‫דלרבי מאיר ניחא די"ל דכל איסורין שבתורה שנא'‬ ‫שיהיו גרים בארץ לא להם ד' מאות שנה‪ ,‬או ועבדום‬ ‫בהם לא תאכל אסורין בין באכילה בין בהנאה ולכן‬ ‫ועינו אותם דכה"ג לא יצטרכו להיות כ"כ זמן‪ ,‬ואתיא‬ ‫איצטריך קרא למישרי נבילה בהנאה‪ ,‬אבל לרבי‬ ‫כמ"ד דלחלק לא צריך קרא‪ ,‬דלדידיה י"ל דכל אחד‬ ‫יהודה קשיא דהא דפרט הכתוב בנבילה הוא‬ ‫ואחד בפני עצמו משמע ואו או קאמר‪ ,‬משא"כ למ"ד‬ ‫פר' ויצא · ט · תשפ"ז‬ ‫להורות דברים ככתבן דלגר בנתינה ולנכרי כתנות אור באל"ף‪ ,‬היינו שהשפיע עליו אור‬ ‫קדושה‪ ,‬כי העורות של הבהמות נאסרו כמו בשרם‪.‬‬ ‫במכירה‪ ,‬עי"ש בסוגי'‪ ,‬ולהלן בדף כ"ג ע"ב‪.‬‬ ‫על דרך זה ביאר דברי הגמ' בסנהדרין )דף ל"ח‬ ‫עפי"ז פירש שם מ"ד במדרש )ב"ר פ"כ סי"ב(‬ ‫עה"פ )בראשית ג‪ ,‬כא( ויעש ה' לאדם כתנות עור‪ ,‬ע"ב( מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם מלמד‬ ‫דבתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור בא'‪ ,‬שהראה לו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו דור‬ ‫דהנה מצינו שנאסר אדה"ר לאכול בשר אחר חטא דור וחכמיו דור דור ופרנסיו‪ ,‬כיון שהגיע לדורו של‬ ‫עץ הדעת )עי' פרקי דר"א פי"ד(‪ ,‬וטעמו של דבר י"ל ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו וכו'‪ .‬דהנה‬ ‫עפי"מ דאי' במדרש )ב"ר פי"ט‪ ,‬ה( דכשחטא אדה"ר בגמ' פסחים שם מסיק דמצינו עוד ילפותא לאסור‬ ‫ואכל מעץ הדעת היו אוכלים עמו כל הבהמות הנאת עורו והוא לדעת ר"ע דדריש כל אתין‬ ‫והחיות והעופות‪ ,‬וכולם נגזר דינם למיתה כמו שבתורה ויליף הנאת עורו מקרא ולא יאכל את‬ ‫אדם בעצמו‪ ,‬ולכן נאמר ביום אכלך ממנו מות בשרו‪ ,‬את הטפל לבשרו‪ ,‬א"כ לדידיה אייתר בעל‬ ‫תמות‪ ,‬וכפל בלשונו מות תמות מיתה לו ומיתה השור נקי‪ ,‬ועכצ"ל דבעל השור נקי קאי לאסור את‬ ‫לכל הבעלי חיים שאכלו‪ ,‬וא"כ היה דין כל בעלי השור בהנאה‪ ,‬והיינו משום דלא יאכל הו"ל רק‬ ‫חיים כמו שור הנסקל שדינן למיתה‪ ,‬וכיון שנגמר איסור אכילה‪ ,‬ודלא כר"מ דאית ליה דלא יאכל‬ ‫דינו כשור נאסר באכילה‪ ,‬ולכן נאסר אדה"ר איסור הנאה במשמע‪.‬‬ ‫נמצא דהא מילתא אי לא תאכל משמע נמי‬ ‫לאכול מהם‪.‬‬ ‫והנה להלן בגמ' פסחים )בדף כ"ב ע"ב( פריך איסור הנאה תליא בפלוגתא אי דרשינן את‪ ,‬דאי‬ ‫הגמ' אלא מעתה דכל איסורין שבתורה איסור דרשינן את בשרו‪ ,‬נפק"ל הנאת עורו של שור‬ ‫הנאה במשמע‪ ,‬הא דכתיב גבי שור הנסקל לא הנסקל מאת בשרו‪ ,‬וא"כ קשיא למ"ל בעל השור‬ ‫יאכל את בשרו‪ ,‬ותניא ממשמע שנא' סקול יסקל נקי‪ ,‬דהא לא איצטריך לה לאסור עורו‪ ,‬ועכצ"ל‬ ‫השור איני יודע שבשרו של שור הנסקל הוא נבילה דקאי לאסור שור הנסקל בהנאה‪ ,‬והיינו דלא יאכל‬ ‫ונבילה אסורה באכילה‪ ,‬מה ת"ל לא יאכל את הו"ל רק איסור אכילה ולא איסור הנאה‪ ,‬אבל אי‬ ‫בשרו‪ ,‬אלא להגיד דכיון שנגמר דינו למיתה אע"פ לא דרשינן את ולא נפק"ל איסור הנאת עורו מאת‬ ‫שעדיין לא נסקל בשרו אסור‪ ,‬אין לי אלא באכילה בשרו‪ ,‬וא"כ נפק"ל מבעל השור נקי‪ ,‬שפיר י"ל דלא‬ ‫בהנאה מנין ת"ל ובעל השור נקי כאדם שאומר תאכל איסור הנאה משמע‪ ,‬ושפיר איצטריף בעל‬ ‫לחבירו יצא נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של השור נקי להנאת עורו‪.‬‬ ‫והנה נודע מ"ד במדרש )ב"ר יט‪ ,‬ה( דחוה סחטה‬ ‫כלום‪ ,‬טעמא דכתיב בעל השור נקי להורות איסור‬ ‫הנאה הא לאו הכי לא יאכל איסור אכילה במשמע ענבים ונתנו לו‪ ,‬וי"ל דאדה"ר סבר דמה שהוזהר‬ ‫ולא איסור הנאה‪ ,‬ומשני לעולם לא יאכל איסור שלא לאכול הו"ל איסור אכילה בלבד‪ ,‬ושתיה אינו‬ ‫אכילה ואיסור הנאה במשמע‪ ,‬והאי ובעל השור בכלל אכילה ולא נאסר לו‪ ,‬אלא דכ"ז רק אם לא‬ ‫נקי להנאת עורו הוא דאתא לומר דכיון שנגמר דינו יאכל אינו איסור הנאה‪ ,‬אבל אי לא תאכלו איסור‬ ‫למיתה גם עורו אסור בהנאה‪ .‬היוצלמ"ז דלר"מ הנאה משמע לא אהני הך אמתלא‪ ,‬דאין לך הנאה‬ ‫דס"ל דלא יאכל כולל איסור הנאה‪ ,‬עכצ"ל דמה גדולה משתיה‪ ,‬וכדאי' בתוס' חולין )דף ק"כ ע"א‬ ‫שנא' בשור הנסקל ובעל השור נקי להנאת עורו ד"ה אלא(‪ ,‬ורק למ"ד דלא תאכל משמע רק איסור‬ ‫אכילה בלבד אהני הך אמתלא‪.‬‬ ‫הוא דאתא‪.‬‬ ‫לכך היה אדה"ר שמח בתורתו של רבי עקיבא‪,‬‬ ‫והנה לכאו' לדעת רבי מאיר דבשור הנסקל גם‬ ‫הנאת עורו נאסר בהנאה‪ ,‬א"כ היאך הלביש דהיינו משום דלשיטת ר"ע דדרשינן אתין א"כ‬ ‫הקב"ה את אדה"ר בכתנות עור מעורות של בע"ח‪ ,‬ילפינן הנאת עורו מאת בשרו‪ ,‬וא"כ עכצ"ל דבעל‬ ‫הרי כל הבהמות היה דינם כמו שור הנסקל ולדידיה השור נקי לאסור בהנאה והיינו דלא יאכל רק‬ ‫גם עורם אסור בהנאה‪ ,‬לכך בתורתו היה כתוב איסור אכילה‪ ,‬וא"כ לא חטא במה ששתה היין‪,‬‬ ‫פר' ויצא · י · תשפ"ז‬ ‫גדולים ממלאכים )עיין של"ה עשרה מאמרות מאמר‬ ‫עכתו"ד ועי"ש‪.‬‬ ‫שני(‪ .‬וכתב בנזר הקודש )ב"ר פ"ב כ"א( שבכך נחלקו‬ ‫]האמנם דבהכרח דדבריו נאמרו רק לפלפול‬ ‫ב"ש וב"ה בחגיגה )דף י"ב ע"א(‪ ,‬דב"ש ס"ל דשמים‬ ‫ולחדודי‪ ,‬דלקושטא דמילתא מסיק הגמ' דגם לרבי‬ ‫נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ שנא' בראשית‬ ‫יהודה י"ל דכל איסורין שבתורה נאסרו בהנאה‬ ‫ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬וב"ה ס"ל‬ ‫ונפק"ל מלכלב תשליכון אותו‪ .‬ואמנם להלן בדף‬ ‫דארץ נבראת תחלה וכו' )עיין עיון יעקב שם(‪ ,‬דב"ש‬ ‫כ"ג ע"ב מסיק בגמ' דלמ"ד דחולין שנשחטו בעזרה‬ ‫נקטו דגדולים מלה"ש יותר מצדיקים‪ ,‬ולכן חביבים‬ ‫לאו דאורייתא לא מצינן למילף מהתם‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫שמים מארץ כי עיקר השמים הוא תולדותיה‬ ‫ניחא‪ ,‬אך אכתי הא בגמ' שם מייתי דאיכא ילפותא‬ ‫המלאכים צבא השמים‪ ,‬ועיקר הארץ תולדותיה‬ ‫אחרינא להכי דכל איסורין שבתורה נאסרו‬ ‫הוא האדם‪ ,‬וכיון דחביבין מלאכי השרת מצדיקים‬ ‫בהנאה‪ ,‬יעו"ש בסוגי'‪.‬‬ ‫שמים נבראו תחלה כי כן ראוי להקדים העיקר‬ ‫גם מ"ש דרק אי לא יאכל כולל איסור הנאה‪,‬‬ ‫ולאחר את הטפל‪ .‬אבל ב"ה נקטו דגדולים צדיקים‬ ‫קשיא למ"ל בעל השור נקי להנאת עורו‪ ,‬בגמ'‬ ‫ממלאכי השרת וא"כ חביבה ארץ משמים וכו'‬ ‫משמע דגם אי לא תאכל משמע רק איסור אכילה‬ ‫עיי"ש‪) .‬כמה מפו' הביאו כן מיפ"ת‪ ,‬ראה מאמר מרדכי‬ ‫מ"מ בשוה"נ דנאמר לא יאכל בציירי איסור הנאה‬ ‫בפרשתן דף כ' טו"ד‪ ,‬הקדמה לשמנה לחמו(‪.‬‬ ‫משמע ולא איצטריך בעל השור נקי‪ ,‬וכ"כ רש"י‬ ‫עוד נקדים מש"כ בעיר דוד )בית החכמה‪ ,‬סי'‬ ‫בפסחים שם דהך קו' הוא אליבא דכו"ע‪.‬‬ ‫תרי"ב( לפרש בהא דאי' בפסחים שם שמעון‬ ‫וכן מ"ש דלמאן דדריש אתין ויליף הנאת עורו‬ ‫העמסוני היה דורש את כל אתין שבתורה כיון‬ ‫מולא יאכל את בשרו‪ ,‬את הטפל לבשרו‪ ,‬מה שנא'‬ ‫שהגיע לאת ה' אלוקיך תירא פירש‪ ,‬עד שבא ר"ע‬ ‫ובעל השור נקי לאסור בהנאה דלא יאכל הו"ל רק‬ ‫ודרש את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח‪ ,‬דטעמיה‬ ‫איסור אכילה‪ ,‬בגמ' שם דלתנאי דמפקי לה לובעל‬ ‫דר"ע דדרש לרבות ת"ח ולא מלה"ש משום דס"ל‬ ‫השור נקי לדרשא אחרינא לדמי כופר ודמי וולדות‪,‬‬ ‫דצדיקים עדיפים ממלה"ש‪ ,‬עי"ש מה שביאר בזה‬ ‫הנאה עורו מנ"ל נפק"ל מאת וכו'‪ ,‬הרי דגם אם‬ ‫מה שאמר ראב"ע עקיבא מה לך אצל אגדה וכו'‪,‬‬ ‫נדרוש איסור הנאה בעורו מאת בשרו י"ל דובעל‬ ‫עי"ש‪ .‬ונמצא מזה דאי דרשינן את בהכרח דצדיקים‬ ‫השור נקי לדרשא אחרינא ולא אייתר כלל[‪.‬‬ ‫עדיפי ממלאכי השרת‪ ,‬דא"א לרבות מדרשא דאת‬ ‫והנה נודע מש"כ המפו' דמה שביקשו‬ ‫לירא ממלאכי השרת‪.‬‬ ‫המלאכים לקבל התורה וטענו שיש למנוע נתינתה‬ ‫מעתה יבואר דכאמור רצה יעקב לרמז לאביו כי‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬כדדרשו חז"ל בשבת )דף פ"ח ע"ב(‬ ‫מהשם יצא הדבר שהוא יקבל הברכות שהרי על‬ ‫שאמרו חמודה גנוזה אתה מבקש ליתנה לישראל‬ ‫כן כהו עיני יצחק‪ ,‬דאין לומר שכהו על שנתחייב‬ ‫תנה הודך על השמים‪ ,‬דטענתם היה מדין בר‬ ‫מיתה בשורש נשמת אדה"ר‪ ,‬דהרי אין לחשוב‬ ‫מצרא‪ ,‬דהואיל והתורה בשמים הוא והם שוכנים‬ ‫חטא לאדה"ר כי היה לו אמתלא במעשהו‪.‬‬ ‫בשמים ממעל‪ ,‬על כן הם קודמים לקבלה‪.‬‬ ‫לכן אמר אנכי עתיד לקבל עשרת הדברות‬ ‫וכ"ק מרן אאמו"ר זצללה"ה )דרוש לש"ת‪ ,‬שפ"ח‬ ‫דפתח באנכי ה' אלוקיך‪ ,‬והיינו דטענת מלאכי‬ ‫חו"פ לירח האיתנים דרוש קט"ו‪ ,‬אות ה‪-‬ו(‪ ,‬ביאר בתו"ד‬ ‫השרת דערערו מכח דין בר מצרא נדחה‪ ,‬שהרי‬ ‫די"ל דמש"ה לא צדקו מלה"ש בטענתם מדין בר‬ ‫בנ"י הם לפנים ממחיצת מלה"ש‪ ,‬שהרי הם‬ ‫מצרא‪ ,‬שהרי אמרו )סנהדרין דף צ"ג ע"א( דגדולים‬ ‫חשובים יותר ואתינן לה ממ"ש את ה' אלוקיך‬ ‫צדיקים יותר ממלאכי השרת‪ ,‬וא"כ בני ישראל עם‬ ‫תירא לרבות ת"ח‪ ,‬מעתה דדרשינן את א"כ דרשינן‬ ‫קרובו הם עליונים במעלה וקרובים אל ה' ותורתו‬ ‫מה שנא' בשור הנסקל ולא יאכל את בשרו להנאת‬ ‫יותר מהמלאכים‪ ,‬ממילא דטענת מלאכי השרת‬ ‫עורו‪ ,‬דלא נפק"ל מלא יאכל דאינו אלא איסור‬ ‫מעיקרא ליתא‪ ,‬כי אין הם יותר מצרנים מעם ישראל‪.‬‬ ‫אכילה בלבד‪ ,‬מעתה אין לחשוב חטא לאדה"ר‬ ‫אלא דדבר זה במחלוקת היא שנויה אם צדיקים‬ ‫פר' ויצא · יא · תשפ"ז‬ ‫במה ששתה מענבי עצה"ד‪ ,‬ולא בגין כך נגזר לקבל תורה מסיני‪ ,‬מוכח דצדיקים עדיפי ממלאכי‬ ‫המיתה‪ ,‬ועכצ"ל דמה שכהו עיניו כדי שיטול הוא השרת‪ ,‬והיינו דדרשינן את‪ ,‬וא"כ שפיר מוכח מינה‬ ‫דלא חטא אדה"ר‪ ,‬וממילא בהכרח שמה שכהו‬ ‫הברכות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫וזהו שאמר יצחק לעשיו בא אחיך במרמה עיני הוא כדי שיקבל יעקב את הברכות‪ ,‬ולכן לקח‬ ‫בחכמת תורתו‪ ,‬והיינו דממה שזכו בני ישראל ברכתך‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגבה ‪ -‬הרב מאיר מיכל רבינוביץ שליט"א בן כ"ק‬ ‫צפרא דשבתא‬ ‫האדמו"ר מביאלא רמת אהרן )חתן המחותן הגר"י‬ ‫לתפילת שחרית ניגש לפני העמוד ‪ -‬השו"ב הרה"ח‬ ‫למברגר שליט"א(‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרב זאב גרוס שליט"א מבית‬ ‫ר' יוסף הכהן ישראלי שליט"א מיוניאן סיטי‪.‬‬ ‫שמש )חתן המחותן הגר"י למברגר שליט"א(‪.‬‬ ‫בפתיחת הארון כיבד מרן שליט"א את המחותן‬ ‫תפילת מוסף התפלל לפני העמוד ‪ -‬המחותן כ"ק‬ ‫הסב כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א לרגל יומ"ד של אביו‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ג רבי יצחק אהרן‬ ‫כ"ק האדמו"ר הדברי יחזקאל שרגא מסטראפקוב‬ ‫ישראלי שליט"א דומו"צ קהלתנו הק' באשדוד‪ ,‬לוי ‪-‬‬ ‫זצוק"ל‪ .‬אחר התפילה הכריזו על תפילת מנחה‬ ‫הרה"ג רבי חיים ישראל הורוביץ שליט"א ראש הכולל‬ ‫ועריכת השוה"ט בעידן רעוא דרעוין שיתקיימו‬ ‫בצפת‪ ,‬שלישי ‪ -‬חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית‬ ‫בהיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫הבעש"ט שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬החתן הרב אשר אנשיל‬ ‫למברגר שליט"א‪ ,‬חמישי ‪ -‬הגה"צ רבי חיים צבי‬ ‫עם סיום התפילה עברו בני המשפחה להיכל‬ ‫שפירא שליט"א ראב"ד קהל מחזיקי הדת ורב ביהמ"ד‬ ‫המתיבתא להשתתף בשלחן הטהור דסעודת "עתיקא‬ ‫קהל חסידים ברמת אהרן בב"ב‪ ,‬שישי ‪ -‬הסב כ"ק‬ ‫קדישא" שנערך לרגל השמחה בתוך רבים‪ .‬שם‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬שביעי ‪ -‬המחותן‬ ‫השתתפו בני המשפחה הרבנים‪ ,‬אורחים ומכובדים‬ ‫הגה"צ רבי ישראל למברגר שליט"א אב"ד מאקאווא‬ ‫ואנ"ש מבני קהלתנו הק' בטבריה‪ .‬מרן שליט"א ישב ע"ג‬ ‫בית שמש‪ ,‬הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות‬ ‫בימה מוגבהת עליה הסבו גם הרבנים הגאונים שליט"א‪.‬‬ ‫הצפון שליט"א‪ ,‬הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר‬ ‫לאחר זמר אתקינו סעודתא וקידוש‪ ,‬הביאו מזונות‬ ‫שליט"א ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק‪,‬‬ ‫ומרקחת אתרוגים‪ .‬אח"כ נטל מרן שליט"א ידיו לסעודה‪.‬‬ ‫המחותן הרה"ג ר' אהרן מוטצען שליט"א מחו"ר‬ ‫והביאו דגים ובצל וביצה‪ ,‬וכן את מאכל הפיצעי"י‪.‬‬ ‫אנ"ש בירושלים ונכד כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬הגאון רבי ברוך‬ ‫במהלך השוה"ט נערך קידושא רבא מיוחדת לרגל‬ ‫שווארץ שליט"א רב ביהמ"ד קהל חסידים במאנסי‬ ‫שמחת הבר מצוה לנין כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬הבחור הבר‬ ‫ודומו"צ קהילתנו הק' במאנסי‪ ,‬החתן מאיר יהודה נ"י‬ ‫מצוה בנש"ק משה מרדכי נ"י בן הרה"ג ר' שלום‬ ‫בן הרה"ח ר' צבי יקותיאל וורובל מפעיה"ק‪.‬‬ ‫אוברלנדר שליט"א מקרית הבעש"ט‪ ,‬והכניסו קוגל‪,‬‬ ‫הוספה שישית ‪ -‬מרן שליט"א ]אחר העליה נערך‬ ‫מרן שליט"א הושיב את הבחור הבר מצוה נ"י לצידו‬ ‫מי שברך לרגל הולדת הבת להר"ר מרדכי דוד מאיר‬ ‫בתחילת הסעודה‪ .‬בהמשך גם אמר הפלפול משך זמן‪,‬‬ ‫אקרמן מפעיה"ק )ב"ר אריה יקותיאל מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר אהרן‬ ‫עד שהפסיקוהו בשירה כנהוג‪.‬‬ ‫באנדא מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר מרדכי לוק מביתר )ב"ר מנחם‬ ‫מענדל ז"ל‪ ,‬וחתן שיבדלחט"א ר' אברהם צבי ארנפלד מביתר(‪,‬‬ ‫בזמירות התכבדו‪ ,‬ברוך ה' ‪ -‬הרב חיים מאיר‬ ‫להר"ר משה אונסדורפר מב"ב )בה"ר ישראל יעקב‬ ‫למברגר שליט"א מב"ב )בן המחותן הגר"י למברגר שליט"א‪,‬‬ ‫מירושלם(‪ ,‬ולהר"ר יעקב יצחק סגל מברכפלד )חה"ר‬ ‫וחתן הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א מלעלוב(‪ ,‬ברוך קל‬ ‫גרשון מרמורשטיין מפעיה"ק([‪.‬‬ ‫עליון ‪ -‬הרה"ג ר' יעקב מאיר שפירא רב ביהמ"ד קהל‬ ‫עוד עלו לתורה‪ ,‬המחותן בנש"ק הרב שמואל‬ ‫חסידים ברמת בית שמש ד‪ ,4‬בזמר שבת היום ‪ -‬כיבד‬ ‫הלברשטאם שליט"א מב"ב נכד רבוה"ק‪ ,‬החתן שלמה‬ ‫מרן שליט"א את המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב‬ ‫יחיאל נ"י בן הרה"ג ר' יעקב מאיר קראוס מפעיה"ק‬ ‫שליט"א‪ .‬כן זימרו הרבה ניגוני שמחה והודיה‪.‬‬ ‫)חהג"ר אפרים פישל ויזל שליט"א מרבני קרית צאנז(‪ ,‬הבחור‬ ‫ברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הגה"צ אב"ד‬ ‫הבר מצוה יקותיאל יהודה אריה נ"י בן העסקן הרה"ח‬ ‫קהילותינו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪ ,‬שש‬ ‫ר' יוסף יצחק פעלבערבוים מבארא פארק‪ ,‬אחרון ‪-‬‬ ‫ברכות ‪ -‬דוד הכלה הגאון רבי חיים מיכל הלברשטאם‬ ‫חדב"נ הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב שליט"א‪,‬‬ ‫שליט"א רב קהל חסידי סטראפקוב ומראשי‬ ‫מפטיר ‪ -‬הבחור הבר מצוה בנש"ק משה מרדכי נ"י בן‬ ‫ישיבה"ק לצעירים שפע חיים בירושלים‪ ,‬ברכה‬ ‫הרה"ג ר' שלום אוברלנדר שליט"א מקרית הבעש"ט‬ ‫אחריתא ‪ -‬המחותן הגה"צ רבי ישראל למברגר‬ ‫‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע )חתן חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית‬ ‫שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‪.‬‬ ‫הבעש"ט שליט"א(‪.‬‬ ‫פר' ויצא · יב · תשפ"ז‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫לגדל לאחר זמן‪ ,‬וברש"י ותוס' ביארו דדרש הכתיב‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )תולדות כז‪ ,‬כו‪-‬כז( ויגש וישק לו‬ ‫דכתיב לא באל"ף‪ ,‬והיינו דהכתיב מורה על‬ ‫וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני‬ ‫המציאות של עכשיו והקרי הוא על העתיד להיות‪.‬‬ ‫כריח שדה אשר ברכו ה'‪ ,‬ויתן לך האלקים מטל‬ ‫וזהו שאמר הכתוב ול"א אנחנו עמו‪ ,‬דהכתיב‬ ‫השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש‪.‬‬ ‫מורה על עתה שאנו שרוים בגלות שעל זה אמר‬ ‫המחותן האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א עורר‬ ‫הנביא )הושע ב‪ ,‬א( לא עמי אתם‪ ,‬והקרי מורה על‬ ‫דיוק נכון בפסוק זה‪ ,‬דלכאו' מה שאמר 'ויאמר' הוא‬ ‫העתיד אשר יאמר להם בני קל חי‪ ,‬דכמו שהחגב‬ ‫אך למותר‪ ,‬דאחר שאמר 'ויברכהו' לא היה צריך‬ ‫הותרה על שם העתיד‪ ,‬והיינו דכיון דיהיה לו אח"כ‬ ‫להוסיף עוד ולומר 'ויאמר'‪ ,‬ואף אני אענה חלקי בזה‪.‬‬ ‫סימן טהרה חשוב כאילו כבר יש בו סימן טהרה‪,‬‬ ‫במדרש )ב"ר סה‪ ,‬כב( וירח את ריח בגדיו ויברכהו‪,‬‬ ‫כמו"כ נדונים בני ישראל להחשב לצדיקים וזכאים‬ ‫אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו‪ ,‬כגון יוסף משיתא ויקום‬ ‫על שם העתיד בבחי' ולו אנחנו עמו‪.‬‬ ‫איש צרורות‪ ,‬יעו"ש סיפורי הדברים באריכות‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב כי מי גוי גדול אשר לו אלקים‬ ‫ולכאו' יש לבאר דאחר שהריח את ריחו בוגדיו א"כ‬ ‫קרובים אליו‪ ,‬לו בוא"ו‪ ,‬כי השי"ת גם עתה קרוב אל‬ ‫מפני מה המשיך לברכו‪.‬‬ ‫עמו כי נדונין על שם העתיד‪ ,‬יען כי כה' אלוקינו בכל‬ ‫ובתרגום יונתן כתב חמון ריחא דברי כריחא‬ ‫קראנו אליו‪ ,‬כי אזלינן בתר הקרי המורה על העתיד‪,‬‬ ‫דקטורת בוסמניא דעתידא מתקרבא בטוור בי‬ ‫וכיון שהקרי הוא ול"ו אנחנו בוא"ו‪ ,‬הרי תיכף‬ ‫מקדשא‪ ,‬והיינו דהריח ריח הקטורת שעתידין בני‬ ‫מעכשיו השי"ת מתנהג עמנו כן‪ .‬וזהו שאמר הנביא‬ ‫ישראל להקריב בבית המקדש‪ ,‬וכ"ה בתרגום‬ ‫)ישעי' נה‪ ,‬ו( דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיות קרוב‪,‬‬ ‫ירושלמי עי"ש‪ .‬ולכאורה איך עולה הדבר בקנה אחד‬ ‫דרצ"ל 'בהמצאו' שגם עתה בגלות הוא ית"ש נמצא‬ ‫עם מה שדרשו אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו‪.‬‬ ‫אתנו‪ ,‬יען כי קראוהו ע"י דאזלי' בתר הקרי‪ ,‬בכך‬ ‫בשבח והודיה להשי"ת הננו כעת בשמחת שבע‬ ‫נקבע שכבר עתה בהיותו קרוב להושיענו מכל צרה‬ ‫ברכות לנכדנו‪ ,‬הרהרתי דלכאורה מה שייכות הסב‬ ‫ומכשול‪ ,‬עכתו"ד )ועי' אמרי נועם‪ ,‬לפורים‪ ,‬אות מ(‪.‬‬ ‫למצוה זו של נישואי הבן והבת‪ ,‬בשלמא האב מחוייב‬ ‫עפי"ז יתבאר מה שנצטוו להוסיף את החלבנה‬ ‫להשיאו אשה כאשר נצטוו בדברי קבלה )ירמיה כט(‬ ‫לסממני הקטורת אע"פ שבאמת ריחה רע‪ ,‬דהנה‬ ‫וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים‪,‬‬ ‫החלבנה מורה על פושעי ישראל )כריתות דף ו' ע"ב(‪,‬‬ ‫וכאמז"ל )קידושין דף כ"ט ע"א(‪ ,‬אכן הסב מה מקום יש‬ ‫להורות דאמנם כעת עדיין הוא במצב שפל וירוד‪,‬‬ ‫אצלו לשמחה זו‪.‬‬ ‫ואולם עתיד גם הוא להטיב מעשיו וסופו להתאחד‬ ‫ואולם נחמתי בעצמי כי לאנשים כמונו בוודאי‬ ‫ולהצטרף ליראי השם‪ ,‬ומצרפים כבר מעתה את מה‬ ‫שמחה גדולה ועצומה הוא‪ ,‬ויבואר בהקדם מה‬ ‫שיהיה לאחר זמן‪ ,‬דאחר שיקטירו על גבי המזבח‬ ‫שכתב בספה"ק אמרי נועם )פר' ואתחנן‪ ,‬אות טו(‬ ‫שוב יהיה ריח הקטורת הטוב נודף‪ ,‬ובכך הוי מליצה‬ ‫לפרש הכתוב )דברים ד‪ ,‬ז( כי מי גוי גדול אשר לו‬ ‫טובה והתעוררות רחמים על בני ישראל לדונם‬ ‫אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו‪,‬‬ ‫בבחי' זו שהרי גם החלבנה לעצמה ריחה רע‪ ,‬ומכל‬ ‫דהנה כתיב )תהלים ק‪ ,‬ג( ולא אנחנו עמו וצאן‬ ‫מקום כיון שאח"כ יתהפך על ידי כלל הסממנים‬ ‫מרעיתו‪ ,‬דהכתיב הוא ולא באל"ף והקרי הוא ולו‬ ‫לריח טוב‪ ,‬מצרפים אותו כבר מעתה אל הקטורת‬ ‫בוא"ו‪ ,‬ויש לבאר עפי"מ דאיתא בגמ' חולין )דף ס"ה‬ ‫ועולה לריח ניחוח להשם‪ .‬והיינו דאמר רבי נתן‬ ‫ע"א( עה"פ )ויקרא יא‪ ,‬כא( אך את זה תאכלו מכל שרץ‬ ‫בברייתא )כריתות שם( כשהוא שוחק אומר הדק‬ ‫העוף ההולך על ארבע אשר לא כרעים ממעל‬ ‫היטב היטב הדק‪ ,‬רצ"ל דהיינו טעמא שהוא שוחק‬ ‫לרגליו לנתר בהן על הארץ‪ ,‬דהכתיב הוא ולא‬ ‫את החלבנה עם כל סממני הקטורת יען אשר הוא‬ ‫באל"ף‪ ,‬והקרי הוא ולו בוא"ו‪ ,‬ודרש רבי אלעזר ברבי‬ ‫אומר הדק היטב היטב הדק‪ ,‬רמז בזה דאזלינן בתר‬ ‫יוסי אשר לא כרעים אע"פ שאין לו עכשיו ועתיד‬ ‫פר' ויצא · יג · תשפ"ז‬ ‫והגונים לפניו‪ ,‬הרי שכבר עתה נידונים הם כאילו‬ ‫הקרי והאמירה‪ ,‬לכך מצרפים מה שעתיד להיות‬ ‫טובים וישרים הם‪.‬‬ ‫אח"כ ונחשב כאילו כבר מעתה יש בה ריח הטוב‪.‬‬ ‫על דרך זה יתבאר מה שהביא רש"י מהגמ'‬ ‫והנה מרגלא בפומי להביא דברי כ"ק מרן‬ ‫)תענית דף כ"ט ע"ב( ויאמר ראה ריח בני כריח שדה‬ ‫אאדמו"ר זי"ע ברוב ענוותנותו בעת שמחת ה'בר‬ ‫אשר ברכו ה' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר‬ ‫מצוה' שלי‪ ,‬על דבר אומרנו ומביא גואל לבני בניהם‬ ‫שילת משמיה דרב כריח שדה של תפוחים‪ .‬ויש‬ ‫למען שמו באהבה‪ ,‬שאם אין מתנהגים כדבעי למהוי‬ ‫להבין הרי הרבה עצים ופירות טובים אשר ריח‬ ‫גורמים לזכות אבות שתיפסק‪ ,‬וכעין שמצינו בחי'‬ ‫טוב יוצא מהם ומהו הרמז בשדה תפוחים דייקא‪,‬‬ ‫תמה זכות אבות )שבת דף נ"ה ע"א(‪ ,‬אם הבן אינו‬ ‫ולהאמור י"ל דבגמ' )שבת דף פ"ח ע"א( מ"ד כתפוח‬ ‫הולך בדרך הישר והטוב‪ ,‬אזי את בניו לא ידע ח"ו‪,‬‬ ‫בעצי היער )שיה"ש ב‪ ,‬ג( למה נמשלו ישראל‬ ‫אך אם זוכה לנכדים טובים‪ ,‬חוזרת זכות האבות‬ ‫לתפוח‪ ,‬לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו‪,‬‬ ‫לנכדים והיא מדלגת מעל ראש הבן )ועי' שפע חיים‪,‬‬ ‫אף ישראל הקימו נעשה לנשמע‪ ,‬היינו דפרי‬ ‫קונטרס הצוואה‪ ,‬אות ו'(‪ .‬ובכן פירש כ"ק מרן אאדמו"ר‬ ‫התפוח שונה מכל הפירות‪ ,‬דהפרי מקדים לצמוח‬ ‫זי"ע ומביא גואל אפילו לבני בניהם‪ ,‬והיינו אף בזמן‬ ‫לפני העלים‪ ,‬וי"ל דדבר זה בא לרמז שאצל בני‬ ‫שהבנים אינם כראוי‪ ,‬מכל מקום ומביא גואל לבני‬ ‫ישראל מקדימים ומצרפים להם זכות העתיד של‬ ‫בניהם‪ .‬אכן כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע אמר זאת‬ ‫אח"כ כבר מעתה להיותם נשפעים תיכף בברכה‬ ‫באותה שעה בשפלות לבו‪ ,‬אך אני ביכולתי לומר‬ ‫מרובה משמי שמים ליתן להם מטל השמים‬ ‫זאת על עצמי בכל לב‪.‬‬ ‫ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש‪.‬‬ ‫ולפי"ז יתבאר השמחה שיש לסב בשמחת שבע‬ ‫זה שתרגם יוב"ע דרמז על הקטורת‪ ,‬דבכך‬ ‫ברכות‪ ,‬כי כשרואה שיוצאים פירות טובים בנים‬ ‫נתעורר ענין האמור שמצרפים להם לישראל זכות‬ ‫ונכדים הצועדים ומתעלים בדרך ה' הדרך המסורה‬ ‫העתיד מה שעתידין להיטיב מעשיהם כבר מעתה‬ ‫והסלולה לנו מדור דור‪ ,‬הרי שמזה לבד יתמלא‬ ‫להשפיע עליהם בגין כך שפע ברכאין דלעילא‪.‬‬ ‫האדם שמחה‪ ,‬ביודעו שלאחר זמן יהיה מי שיאמר‬ ‫וברכות אלו שבירך יצחק אבינו את יעקב יושפעו‬ ‫קדיש עבורו וילמד משניות לטובת נשמתו‪ ,‬והיינו‬ ‫על בני ישראל עם קרובו‪ ,‬כפי שדרשו חז"ל )ב"ר סו‪,‬‬ ‫דמצרף הוא לעת הזאת מה שיהיה לאחר זמן‪ ,‬ובזה‬ ‫ג( ויתן לך האלוקים )בראשית כז‪ ,‬כח(‪ ,‬ויתן ויחזור ויתן‪,‬‬ ‫תרבה השמחה אצלו במאוד מאוד‪ ,‬ובפרט בשמחת‬ ‫וביארו צדיקים דמרמז שברכות אלו לא היו לשעה‬ ‫חתן דנן‪ ,‬אשר זכינו לחתן ת"ח שהכרת פניו ענתה‬ ‫אלא לדורות בכל זמן ועת‪ ,‬ובכל דור ודור שיחזור‬ ‫בו ועדיו לגאון ולתפארת ב"ה‪.‬‬ ‫הקב"ה ויתן ברכות והשפעות אלו שוב ושוב בכל‬ ‫ובזה יבואר דזהו שדרשו חז"ל וירח את ריח‬ ‫זמן ועת‪.‬‬ ‫בגדיו אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו‪ ,‬והיינו שאכן‬ ‫יעזור השי"ת שהשמחה תהיה שלימה ואמיתית‪,‬‬ ‫ראה יצחק את יוסף משיתא ואת יקום איש צרורות‪,‬‬ ‫ושנוכל כולנו לשמוח יחד מתוך לב שמח בלי כל‬ ‫אכן גם צפה וראה שעתידין הם לחזור למוטב‪ ,‬וכיון‬ ‫צער ודאגה‪ ,‬וישפיע השי"ת השפעות טובות בכל‬ ‫שכן הרי שמצרפים להם זכות העתיד לאחמ"כ כבר‬ ‫בתי ישראל‪ ,‬בני חיי אריכי ומזוני רויחי‪ ,‬ובזמן שמחה‬ ‫לעת הזאת‪ ,‬ועל כן האציל ברכתו ליעקב )ועי' ייטב לב‬ ‫נשפעים כל מיני השפעות טובות לרוב על ראש כל‬ ‫בפרשתן עה"פ ראה ריח בני‪ ,‬אות י(‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ .‬יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם‬ ‫וזה שאמר הכתוב ויברכהו ופי' הטעם מפני מה‬ ‫אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבינו אליו‬ ‫בירך יצחק ליעקב אחר שראה והריח את ריח בוגדיו‪,‬‬ ‫ללכת בכל דרכיו‪ ,‬ובקרוב ממש נזכה לבנין בית‬ ‫ולזה אמר ויאמר רצ"ל שאזלינן בתר הקרי והאמירה‪,‬‬ ‫המקדש בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫והקרי מורה על העתיד דכיון דלאחר זמן יהיו טובים‬ ‫‪‬‬ ‫אייזיק לוי שליט"א משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫בעליות בתפילת מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫חיים פעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬הרה"ג רבי שלום אוברלנדר‬ ‫משה יהודה ישראלי מירושלים‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב יצחק‬ ‫פר' ויצא · יד · תשפ"ז‬ ‫עליון ‪ -‬הרה"ג רבי נפתלי צבי מוטצען שליט"א‬ ‫שליט"א מרבני קרית הבעש"ט ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע‪,‬‬ ‫דומו"צ בב"ב ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬דרור יקרא ‪ -‬הרה"ג‬ ‫בהגבהת סה"ת כיבד מרן שליט"א את הרה"ג רבי ברוך‬ ‫רבי יחזקאל שרגא שימון שליט"א דומו"צ בית‬ ‫מוטצען שליט"א מירושלים ‪ -‬נכד כ"ק מרן זי"ע‪,‬‬ ‫מדרשנו שפע חיים בדרום עיה"ק צפת‪ ,‬שבת היום ‪-‬‬ ‫גלילה ‪ -‬הרב פנחס הלברשטאם שליט"א מבית שמש‬ ‫הרה"ג רבי נפתלי צבי בלך שליט"א דומו"צ בית‬ ‫)בן האדמו"ר מלייפניק שליט"א(‪.‬‬ ‫מדרשנו שפע חיים בשכונת נוה הדר בחיפה‪.‬‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'‪.‬‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית כה‪ ,‬יט( ואלה תולדות‬ ‫ובגמ' )סנהדרין דף ל"ז ע"א( אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו‪,‬‬ ‫יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק‪ .‬וברש"י‪,‬‬ ‫וצ"ב‪ ,‬ואילו בתרגום ירושלמי וכן בתרגום יונתן פירשו‬ ‫ואלה תולדות יצחק‪ ,‬יעקב ועשיו האמורים בפרשה‪,‬‬ ‫דיצחק אבינו הריח את ריח הקטורת שעתידים ישראל‬ ‫וצ"ב מה בא להוסיף בזה‪.‬‬ ‫להקטיר בבית המקדש‪ ,‬וצ"ב הרמז בזה‪.‬‬ ‫במדרש )ב"ר סג‪ ,‬א( הסמיכו הפסוק )משלי כג‪ ,‬כד(‬ ‫ויברכו יצחק )פסוק כח( ויתן לך האלוקים מטל‬ ‫גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו‪ .‬וצ"ב הרמז‬ ‫השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש‪ ,‬ובמדרש‬ ‫בפסוק זה והשייכות להכא‪.‬‬ ‫)ב"ר שם( מטל השמים זו מקרא‪ ,‬ומשמני הארץ זו‬ ‫ולהלן בפרשתן )בראשית כז‪ ,‬א‪-‬ד( ויהי כי זקן יצחק‬ ‫משנה‪ ,‬דגן זו תלמוד‪ ,‬תירוש זו אגדה‪ ,‬וצ"ב מה‬ ‫ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשיו בנו הגדול וגו'‪,‬‬ ‫שהוציא כל הכתוב ממשמעו הפשוט ודרש הכל על‬ ‫ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה‬ ‫חלקי התורה‪.‬‬ ‫בעבור תברכך נפשי‪ .‬הנה כבר נאמרו פירושים‬ ‫ולהלן )פסוק לה( ויאמר בא אחיך במרמה ויקח‬ ‫הרבה ועניינים עד אין קץ לבאר מה שעלה ברצון‬ ‫ברכתך‪ ,‬וברש"י במרמה בחכמה‪ ,‬ובמדרש )ב"ר סז‪ ,‬ה(‬ ‫יצחק אבינו לברך את עשיו‪ ,‬ואף שאין אתנו יודע עד‬ ‫בא אחיך במרמה ר' יוחנן אמר בחכמת תורתו‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫מה‪ ,‬ואין זה בהשגתנו כלל‪ ,‬מכל מקום צריך להבין‬ ‫בבעל הטורים הביא המסורה ב' פעמים 'ברכתך'‪,‬‬ ‫שהרי האיש הפשוט ביותר עשרות מונים פחות‬ ‫הכא ויקח ברכתך‪ ,‬ואידך )תהלים ג‪ ,‬ט( על עמך‬ ‫מיצחק אבינו לא היה מברך איש כזה‪ ,‬וא"כ מה ראה‬ ‫ברכתך סלה‪ ,‬וצ"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫יצחק אצל עשיו שבגין כך רצה לברכו‪.‬‬ ‫‪ -‬מי שהוא מעמוד החסד יכול להשפיל עצמו‬ ‫וביותר תמוה‪ ,‬דהרי בוודאי היה יצחק יודע גם‬ ‫לתקן הניצוה"ק ולהעלותם למקור שרשם ‪-‬‬ ‫מצדקת יעקב שהעידה עליו תורה )בראשית כה‪ ,‬כז(‬ ‫כל אלו יתבארו‪ ,‬על פי הנודע מהאר"י הק' )ספר‬ ‫ויעקב איש תם יושב אהלים‪ ,‬והיה יושב ועוסק‬ ‫הליקוטים‪ ,‬פר' ויחי‪ ,‬ד"ה גור אריה יהודה( שתכלית כל‬ ‫בתורה ובעבודת ה' כל היום‪ ,‬לא פסיק פומיה‬ ‫בריאת העולם בכלל ובריאת ויצירת האדם בפרט‪,‬‬ ‫מגירסא‪ ,‬ולא יצא חוץ לבית המדרש‪ ,‬וישב והגה‬ ‫היה למען התכלית והמטרה להעלות ולרומם ניצוצי‬ ‫בתורה יומם ולילה‪ ,‬ולנוכח כן תגדל התמיהה אמאי‬ ‫הקדושה שנתפזרו בעולם‪ ,‬ורמוז בפסוק )בראשית א‪,‬‬ ‫רצה יצחק לברך רק את עשיו ואילו את יעקב לא‬ ‫ב( ורוח אלוקים מרחפת על פני המים‪ ,‬מרחפ"ת‬ ‫רצה כלל לברכו‪.‬‬ ‫אתוון רפ"ח מ"ת‪ ,‬רומז לרפ"ח ניצוצי הקדושה‬ ‫ובמסורה )הובא בייטב לב‪ ,‬בפרשתן‪ ,‬ד"ה ויהי כי זקן;‬ ‫שנפלו בעת בריאת העולם לידי הטומאה‪ ,‬ותכלית‬ ‫ייטב פנים‪ ,‬מאמר קדישין‪ ,‬אות טז( ד' פעמים 'ועשה'‪,‬‬ ‫כל העבודה היא לקבצם ולהעלותם למקור שורש‬ ‫ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי‪ ,‬ואידך )שמות כה‪,‬‬ ‫מחצבתם‪ ,‬וכשיחזרו כל ניצוה"ק למקומם‪ ,‬אז יהיה‬ ‫יט( ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה‬ ‫עולם התיקון ותמלא כל הארץ דעה את ה'‪.‬‬ ‫מזה‪ ,‬ואידך )שם פסוק מ( וראה ועשה בתבניתם אשר‬ ‫והנה הגה"ק האבני נזר זי"ע )נאות הדשא ח"ב‪,‬‬ ‫אתה מראה בהר‪ ,‬ואידך )שם כח‪ ,‬מב( ועשה להם‬ ‫ליקוטים‪ ,‬פר' חיי‪ ,‬ד"ה להבין מפני מה( כתב לבאר מה‬ ‫מכנסי בד לכסות בשר ערוה‪ ,‬וצ"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫שמצינו אצל יצחק אבינו שאברהם אבינו הוא זה‬ ‫ולהלן )פסוק כז( ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו‬ ‫פר' ויצא · טו · תשפ"ז‬ ‫לבית לבן ובתואל לקחת אשה ליצחק‪ ,‬כי יצחק אבינו‬ ‫ששלח את אליעזר לקחת אשה לבנו ליצחק‪,‬‬ ‫בעצמו לא היה יכול לסבול את הרע ששרר בבית‬ ‫דלכאורה הוא פלא שהרי קיים אברהם כל התורה‬ ‫לבן ובתואל כיון שמדתו מדת גבורה‪ ,‬ולא היה‬ ‫כולה עד שלא ניתנה )יומא דף כ"ח ע"ב(‪ ,‬וכן יצחק‬ ‫במדרגתו לרדת אל השפלים והפחותים ממנו‪ ,‬ורק‬ ‫ויעקב קיימו כל התורה )ראה ויק"ר ב‪ ,‬י(‪ ,‬וא"כ אמאי‬ ‫אליעזר שהיה שליחו של אברהם אבינו שהוא‬ ‫לא הלך יצחק בעצמו לקחת לו אשה‪.‬‬ ‫ממידת החסד הוא היה יכול להעלות את רבקה‬ ‫וביאר דהנה בכדי שיוכל הצדיק להעלות את‬ ‫משם‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫ניצוה"ק אזי צריך הוא לירד ממדריגתו ולהשפיל‬ ‫על פי זה יש לבאר דלכן טעה יצחק בעשיו‬ ‫עצמו אף אל הפחותים והשפלים שהם במצב ירוד‬ ‫להחשיבו כצדיק‪ ,‬כי בעשיו כתיב )בראשית כה‪ ,‬כז(‬ ‫ממנו‪ ,‬ולאחמ"כ כשיתגבר בקדושתו יוכל להעלות‬ ‫ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה‪ ,‬וחשב יצחק‬ ‫עמו את כל ניצוה"ק הנידחים )עי' תולדות יעקב יוסף‪,‬‬ ‫שעשיו הוא צד ציד להוציא הניצוה"ק מידי הקליפה‪,‬‬ ‫פר' חוקת‪ ,‬ד"ה ועל פי זה נראה לי לבאר משנה‪ ,‬ועוד(‪.‬‬ ‫וכפי שכתב עוד האבני נזר )נאות הדשא ח"א‪ ,‬בפרשתן‪,‬‬ ‫ובכדי לזכות לזה צריך שיהיה האדם בעל חסד‬ ‫אות ב( שיצחק אבינו חשב שעשיו צד ציד להוציא‬ ‫ושכל מהותו יהיה מבחי' חסד‪ ,‬וכל עבודתו יהיה‬ ‫הניצוצות הק'‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ולזה אהבו ורצה לברכו‪.‬‬ ‫להיטיב ולהתחסד עם אחרים‪ ,‬שאז יוכל לירד‬ ‫ולעומת זאת חשב יצחק דכיון שיעקב בנו הריהו‬ ‫ממדריגתו אל הפחותים והשפלים‪ ,‬וכשיעלה יהא‬ ‫יושב אהלים ועוסק בתורה כל היום‪ ,‬ושרוי בשמים‬ ‫מעלה עמו במדרגתו את כל הניצוה"ק‪ .‬לא כן מי‬ ‫ממעל בעולמות העליונים‪ ,‬ממילא הוא אינו יכול‬ ‫שהוא בבחי' 'גבורה'‪ ,‬הרי שהוא אינו יכול לסבול‬ ‫להשפיל את עצמו אל הרשעים בכדי להעלות‬ ‫הרע כלל‪ ,‬וכשרואה מעשים אשר אינם כשורה‪,‬‬ ‫אותם‪ ,‬ולכן הוא אינו במדריגה שיוכל להעלות‬ ‫הריהו נותן בהם עיניו עד שיהיו גל של עצמות‪ ,‬ואם‬ ‫ניצוצי הקדושה‪ ,‬ועל כן ביקש לברך דייקא את עשיו‬ ‫ירד הוא למדריגת הפחותים הימנו לתקנם עלול הוא‬ ‫ולא את יעקב‪ ,‬ולא ידע שאדרבה דייקא יעקב אבינו‬ ‫רק לקלקל יותר‪ ,‬כי יעורר את מדת הדין והגבורה‬ ‫הוא זה שזכה למדריגה זו‪ ,‬ואילו עשיו אינו במדריגה‬ ‫שבו‪ ,‬ולא יועיל לתקן מאומה‪.‬‬ ‫זו כלל וכלל‪.‬‬ ‫‪ -‬יצחק אבינו ממידת גבורה לא היה יכול לתקן‬ ‫‪ -‬הצדיקים זוכים להרגיש את מהות המאכל‬ ‫הניצוצות הק' ‪-‬‬ ‫המוגש בפניהם ‪-‬‬ ‫ועל כן אצל אברהם אבינו שהוא היה עמוד החסד‬ ‫ובספה"ק ישמח משה )בפרשתן‪ ,‬ד"ה ויגדלו הנערים(‬ ‫)זוה"ק‪ ,‬פר' לך‪ ,‬ח"א דף צ"ו "א( מצינו שירד למצרים‬ ‫כתב מאמר נפלא לבאר הענין שרצה יצחק לברך את‬ ‫)בראשית יב‪ ,‬י(‪ ,‬ואף שמצרים היתה ערות הארץ מן‬ ‫עשיו‪ ,‬בהקדם ביאור הכתוב )בראשית כה‪ ,‬כח( ויאהב‬ ‫המקומות השפלים ביותר‪ ,‬מכל מקום היה אברהם‬ ‫יצחק את עשו כי ציד בפיו‪ ,‬ובתרגום ארי מצידיה הוי‬ ‫אבינו יכול לירד שם ולהעלות ולתקן כל ניצוצי‬ ‫אכיל‪ ,‬דהנה לכאורה פלא גדול הוא מה שהוצרך‬ ‫הקדושה‪ ,‬ולזה מצינו כתוב גביה )שם יג‪ ,‬א‪-‬ב( ויעל‬ ‫יצחק לציד של עשיו‪ ,‬והרי ביצחק אבינו מצינו שהיה‬ ‫אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו וגו' ואברם‬ ‫עשיר גדול מאוד‪ ,‬וכדכתיב )שם כו‪ ,‬יד( ויקנאו אותו‬ ‫כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב‪ ,‬רצ"ל שאברהם‬ ‫פלשתים‪ ,‬ודרשו חז"ל )ב"ר סד‪ ,‬ז; והובא ברש"י שם( זבל‬ ‫אבינו העלה עמו ממצרים את כל ניצוצי הקדושה‬ ‫פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך‪,‬‬ ‫שנפלו שמה‪ ,‬ועשה הכנה לעם ישראל שיוכלו גם הם‬ ‫וא"כ הרי לא הוצרך יצחק אבינו לצידו של עשיו‪,‬‬ ‫להעלות את הניצוה"ק בצאתם ממצרים‪.‬‬ ‫ולמה היה אוכל דייקא ממה שהוא היה צד‪ ,‬וביותר‬ ‫אך אצל יצחק אבינו אשר מדתו גבורה ופחד‬ ‫תמוה למה בגין כך אהב יצחק את עשיו‪.‬‬ ‫יצחק )זוה"ק שם( מצינו שאמר לו השי"ת )בראשית כו‪,‬‬ ‫עוד קשה דלכאו' הלא מבואר במסכת קידושין‬ ‫ב‪-‬ג( אל תרד מצרימה וגו' גור בארץ הזאת וגו'‪ ,‬והיינו‬ ‫)דף י"ח ע"א( דעשו מומר היה‪ ,‬כי הוא היה עובד‬ ‫כי יצחק אבינו לא היה בכוחו לרדת אל השפלים‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬דהרי בעודו במעי אמו כשהיתה עוברת‬ ‫ממנו ולהעלותם‪ ,‬ולכן לא היה יכול לרדת למצרים‪.‬‬ ‫על בתי עבודה זרה היה מפרכס לצאת )ב"ר סג‪ ,‬ו(‪,‬‬ ‫ועל כן גם הוצרך אברהם אבינו לשלוח את אליעזר‬ ‫פר' ויצא · טז · תשפ"ז‬ ‫נאנחה לרווחה‪ ,‬וסיפרה כי מחמת החפזון והבהילות‬ ‫ובוודאי זה היה דרכו גם אחר כך‪ ,‬וקיימא לן )חולין‬ ‫לכבוד האורח מסרה זאת למשרתת לטגן‪,‬‬ ‫דף ד' ע"ב( דמומר לעבודה זרה‪ ,‬הוא מומר לכל‬ ‫והמשרתת לא ידעה שזה חלבי‪ ,‬וטיגנה בטעות את‬ ‫התורה כולה וכעכו"ם יחשב‪ ,‬אם כן איך אכל יצחק‬ ‫המאכל הזה בכלי בשרי‪.‬‬ ‫משחיטתו‪ ,‬הלא אפילו אם שחט כהוגן שחיטתו‬ ‫משנוכח הישועות יעקב במופת זה‪ ,‬הרהיב עוז‬ ‫נבלה‪ ,‬וכבר ידענו )ויק"ר ב‪ ,‬י( כי האבות קיימו כל‬ ‫ושאל את רבי מאיר‪ ,‬יגיד לי כבודו מנין נודע לו הדבר‪,‬‬ ‫התורה כולה‪.‬‬ ‫ומהיכן ידע לחשוש במאכל זה שאינו כשורה‪ .‬השיב‬ ‫ואין לומר דהיינו מפני שהיה סובר שהוא צדיק‪,‬‬ ‫לו רבי מאיר‪ :‬כשהתחלתי לחתוך את המאכל עם‬ ‫דאכתי איך הניחו הקב"ה לאכול מזבחו‪ ,‬הלא קיימא‬ ‫הסכין ניתז קילוח מהפאן קיכעל על פני‪ ,‬והרהרתי אז‬ ‫לן )חולין דף ה' ע"ב( אפילו בהמתן של צדיקים אין‬ ‫בדעתי את דברי חז"ל )בבא מציעא דף פ"ג ע"ב( מדחציף‬ ‫הקב"ה מביא תקלה על ידן‪ ,‬צדיקים עצמן לא כל‬ ‫כולי האי שמע מינה רשיעא הוא‪ ,‬ומזה הבנתי‬ ‫שכן‪ .‬ומה עוד שבוודאי היה יצחק אבינו יכול להכיר‬ ‫שהמאכל אינו כראוי‪ .‬וכמובן אמר זאת בדרך‬ ‫בבשר עצמו מהות השוחט‪ ,‬וכמבואר במדרש איכה‬ ‫השתמטות‪ ,‬כי בגודל קדושתו וצדקותו הרגיש מיד‬ ‫)איכ"ר א‪ ,‬ד( באנשי ירושלים מה שהכירו באכילתם‬ ‫במאכל זה שהוא אינו כשורה ואי אפשר לאוכלו‪.‬‬ ‫הבשר‪ ,‬דמבואר מזה שהיו יכולים להכיר מהות‬ ‫ואף בדור האחרון ממש ארע מעשה כעין זה אצל‬ ‫השוחט באכילת הבשר‪ ,‬ובוודאי ליצחק כל רז לא‬ ‫זקיני הגה"ק מנייטרא זצ"ל‪ ,‬כאשר שמעתי בעצמי‬ ‫היה אניס ליה‪.‬‬ ‫עובדא נוראה זו מפי תלמידו בעל המעשה‪ ,‬שסיפר‬ ‫]וענין זה ידוע אף על צדיקים בדורות אחרונים‬ ‫לי זאת בבכי רב ובהתרגשות רבה‪ ,‬ומצוה לספר‬ ‫שהרגישו וידעו בנפשם את מהות האוכל המוגש‬ ‫מעשה זה‪.‬‬ ‫אליהם‪ ,‬ושמעתי ממרן אאדמו"ר זי"ע )ראה בשיעור‬ ‫באמצע חודש אלול תש"ד‪ ,‬בעיצומם של ימי‬ ‫חורש"י תצא תשל"ב( שסיפר מעשה על הרה"ק רבי‬ ‫המלחמה‪ ,‬יצא הגה"ק מנייטרא לעיירת הבראה‬ ‫מאיר מפרימישלאן זי"ע ]שהחתן שליט"א הוא‬ ‫בהרי זובור הסמוכים לנייטרא‪ ,‬בעקבות מצב‬ ‫מצאצאיו‪ ,‬ויש להזכיר זכות האבות הק' ולספר‬ ‫בריאותו שהתערער אז‪ ,‬ובינתיים כאשר שהה שם‬ ‫שבחם בימי השמחה[‪ ,‬אשר פעם אחת בא לבקר‬ ‫החמיר המצב בנייטרא‪ ,‬הרשעים כבשו את העיר‪,‬‬ ‫אצל מעונו של הגה"ק הישועות יעקב זצוק"ל‪,‬‬ ‫ובחורי הישיבה גורשו והובלו לגיא ההריגה‬ ‫ולכבוד האורח החשוב ציוה הישועות יעקב להביא‬ ‫באושוויץ ולשאר מחנות ההשמדה‪ ,‬יחד עם אחרוני‬ ‫מאכל הנקרא 'פאן קיכעל' שהוא מין טיגון של ביצים‬ ‫יהודי נייטרא‪ .‬ושלחו אז שליח אל הגה"ק מנייטרא‬ ‫שהוסיפו עליו קמח וחמאה‪.‬‬ ‫שלא יחזור בחזרה אל עירו‪ ,‬והוא הלך להתחבא‬ ‫כשהגישו את המאכל לפני הרה"ק רבי מאיר זי"ע‪,‬‬ ‫ביערות שהיו שם יחד עם בנו ועוד אחדים‬ ‫לקח סכין והתחיל לחתוך בו במשך זמן‪ ,‬ובאמצע‬ ‫מתלמידיו‪ ,‬כאשר תלמיד זה היה ביניהם‪.‬‬ ‫משך את ידו‪ ,‬ואמר‪ :‬לעמבערגער רב זאגט מיר ווער‬ ‫בימים הנוראים של אותה שנה‪ ,‬שנת תש"ה‪,‬‬ ‫איז דער פאן קיכעל‪ .‬כשכוונתו לשאול‪ ,‬איך והיכן‬ ‫שהה הגה"ק מנייטרא בעיר סמוכה‪ ,‬וכמה שבועות‬ ‫הכינו את המאכל הזה‪ .‬לשמע הדברים נתחוורו פניו‬ ‫אחר כך‪ ,‬בעקבות כיבוש אותה העיר על ידי‬ ‫של הישועות יעקב כסיד‪ ,‬בראותו שרבי מאיר כביכול‬ ‫הגרמנים‪ ,‬ברח ליער קאלישטי‪ ,‬שם הסתיר עצמו‬ ‫אינו סומך עליו בעניני כשרות המאכלים‪ ,‬וכל‬ ‫יחד עם בנו וקומץ אנשים מעיני הרשעים בכמה‬ ‫הנוכחים נרעשו והשתוממו מכך שרבי מאיר שאל‬ ‫מערות ושוחות שנחפרו‪ ,‬והוצרך כל העת לברוח‬ ‫שאלה כזאת את הישועות יעקב שהיה מגדולי פוסקי‬ ‫ולהיות נע ונד ממקום למקום‪ ,‬כשבכל עת הלכו‬ ‫הדור ההוא ורבן של כל בני הגולה‪ ,‬ועמדו בתדהמה‬ ‫למקום אחר לבל יתפסו אותם הרשעים‪ ,‬ובכל אותה‬ ‫משתאים לדעת איך יפול דבר‪.‬‬ ‫תקופה שהיה מוסתר מאימת הרשעים היה הגה"ק‬ ‫והנה תוך כדי כך נכנסה הרבנית של הישועות‬ ‫מנייטרא נזהר מאוד בכל המאכלים‪ ,‬ולא רצה לאכול‬ ‫יעקב במרוצה ובבהילות‪ ,‬ושאלה אם כבר אכלו את‬ ‫מאומה מחשש למאכלות אסורות חוץ ממעט ירקות‬ ‫הפאן קיכעל‪ ,‬וכשהשיבו לה לא שעדיין לא אכלוה‬ ‫פר' ויצא · יז · תשפ"ז‬ ‫והנה זהו מעשה שאירע בדורותינו אנו‪ ,‬אשר זכה‬ ‫וכדומה‪ ,‬עד שכחלוף כמחצית שנה‪ ,‬אזלו כוחותיו‪,‬‬ ‫אותו צדיק להרגיש בחלב שהוגש לפניו כי לא ראה‬ ‫ונסתלק ביום ט' אדר מרעב ומקור ה"י‪.‬‬ ‫ישראל את חליבתו‪ ,‬ומעתה על אחת כמה וכמה‬ ‫ובמשך כל אותו התקופה גם נזהר הגה"ק‬ ‫יצחק אבינו ע"ה בוודאי שהיה מרגיש על המאכלים‬ ‫מנייטרא שלא לאכול שום מאכל חלבי מחשש חלב‬ ‫שהובאו אליו מי הוא זה ששחטו והכינו[‪.‬‬ ‫עכו"ם‪ ,‬והיה עיקר חיותו רק מחלב שהיו חולבים‬ ‫‪ -‬עשיו בערמתו ביקש מיעקב לשחוט מאכלי‬ ‫במיוחד עבורו‪ ,‬ואותו התלמיד הוא היה דואג בכל‬ ‫אביו ובכך לא עמד יצחק על מהותו ‪-‬‬ ‫יום לחלב עבור רבו‪ ,‬והיה הולך בעצמו לכפר סמוך‬ ‫וביאר בזה הישמח משה‪ ,‬כי הנה בוודאי היה‬ ‫להיות נוכח בשעת החליבה‪ ,‬ורק את החלב הזה‬ ‫יצחק יכול להכיר באכילת הבשר אם בשר כשר הוא‬ ‫הסכים הגה"ק מנייטרא להכניס אל תוך פיו‪.‬‬ ‫או נבילה‪ ,‬אלא שגם עשו ידע שיכיר יצחק אביו‬ ‫דרכם של האיכרים היה לחלוב את החלב‬ ‫במהותו על ידי זה‪ ,‬ובוודאי לא יבא לידי תקלה על‬ ‫באשמורת הבוקר‪ ,‬ומשום כך נאלץ התלמיד לקום‬ ‫ידו ולא יאכל משחיטתו‪ ,‬ולזה התחכם ובכל מה‬ ‫מוקדם מאוד בכל יום בכדי להספיק להגיע לחליבה‬ ‫שצד לאביו הביא זאת ליעקב אבינו בכדי שהוא‬ ‫ולראותו‪ ,‬ויום אחד קם מאוחר מהרגיל‪ ,‬וכאשר הגיע‬ ‫ישחוט זאת לצורך אביו‪ ,‬ויעקב עשה זאת בשביל‬ ‫אל הרפת ראה כי בעל הבית כבר חלב את הפרה‪.‬‬ ‫כבוד אביו על אף שלא ידע אביו שהוא השוחט‪ ,‬ולא‬ ‫ואמר לו בעל הבית שהוא כבר סיים לחלוב את כל‬ ‫היה רוצה יעקב לספר לאביו יצחק כל זאת‪ ,‬כי לא‬ ‫הבהמות וכבר לא יוכל לחלוב שוב‪ ,‬אבל אם הוא‬ ‫רצה לדבר עליו דיבורי לשון הרע ולצער לאביו‪.‬‬ ‫רוצה הריהו יכול לקחת מאותו החלב שכבר חלב‪.‬‬ ‫והנה יעקב בשחיטתו תיקן הרבה מאד‪ ,‬לפי שהיה‬ ‫התלמיד לא ידע מה לעשות‪ ,‬היות וכל חיותו של‬ ‫איש תם‪ ,‬היינו השלם הגמור בכל השלמות והיה‬ ‫רבו היה מאותו החלב‪ ,‬והיות ובדק וראה שיש שם‬ ‫יכול לתקן בכל המדריגות‪ ,‬וגם יושב אוהלים‪ ,‬אהלו‬ ‫רק בהמות טהורות בלבד‪ ,‬והיה זה תיכף אחר סיום‬ ‫של שם ועבר )ב"ר סג‪ ,‬י( וידע כל הסודות והרזין‬ ‫החליבה‪ ,‬על כן החליט לקחת החלב אל רבו בלי‬ ‫והכוונות‪ ,‬כי הרי כל ענין השחיטה הוא להעלות את‬ ‫לומר כלום‪ ,‬כי ידע שרבו זקוק לזה מאד מחמת‬ ‫הניצוצות הק' כאשר ע"י ששוחטים כראוי מתקנים‬ ‫חולשתו‪ ,‬ובפרט שידע שהחלב הזה נחלב כל יום‬ ‫את נפש אותו בעל חי‪ .‬והנה עשו הביא את זה לאביו‪,‬‬ ‫בלא שום חששות‪ ,‬והיה זה כבר לאחר שהגה"ק‬ ‫והכיר אביו באכילתו כי השוחט הוא צדיק גדול‬ ‫מנייטרא כבר לא הכניס מאומה אל תוך פיו במשך‬ ‫מאד‪ ,‬וחשב שהוא בעצמו שחטו‪ ,‬על כן חשבו לצדיק‬ ‫יומיים‪ ,‬והיה בזה משום פיקוח נפש ממש‪ ,‬כאשר‬ ‫גדול מאד והצנע לכת‪ ,‬שמראה עצמו כאיש שדה‬ ‫עפ"י דין היה מותר לו לאכול אפי' שאר מאכלות‬ ‫והוא גדול ואיש אלקים‪ ,‬ומה שהוא מסתובב בשדות‬ ‫אסורות‪ ,‬וממילא החליט שהיות וחלב עכו"ם הוא‬ ‫העיר הוא חלק מעבודתו בקודש להעלות ולתקן‬ ‫רק מדרבנן על כן בוודאי שמותר הדבר‪ ,‬וחימם את‬ ‫ניצוצי הקדושה‪.‬‬ ‫החלב והביאו אל רבו‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב ויאהב יצחק את עשו כי ציד‬ ‫כאשר הגיע התלמיד אל הגה"ק מנייטרא עם כד‬ ‫בפיו והפשט עם הדרש בפסוק זה אחד הם‪ ,‬דגם‬ ‫החלב‪ ,‬שאל אותו הגה"ק מנייטרא‪ ,‬האם היית נוכח‬ ‫היה ציד בפיו היינו כפשוטו שהיה מרמה את רוחו‬ ‫בעת החליבה‪ .‬והוא השיב בהן‪ ,‬אבל הגה"ק מנייטרא‬ ‫של יצחק אבינו‪ ,‬וזהו ע"י שהיה צד את החיות‬ ‫לא שתה‪ ,‬ולאחר זמן שוב שאלו‪ :‬האם אתה היית‬ ‫והבהמות בשביל אביו‪ ,‬והרמאות היתה שיעקב איש‬ ‫נוכח בשעת החליבה‪ ,‬וענה הן‪ ,‬ולאחר מכן שאל אותו‬ ‫תם יושב אהלים והוא היה הזובח‪ ,‬ובכך רימה את‬ ‫הגה"ק מנייטרא בפעם השלישית ובתקיפות רבה‪:‬‬ ‫יצחק שיחשוב שהוא הוא השוחט‪ ,‬ולכן רצה יצחק‬ ‫'זאגע מיר פון ווי איז די מילעך'‪ ,‬וכאשר ראה זאת‬ ‫לברך את עשיו‪.‬‬ ‫התלמיד לא היה בידו ברירה‪ ,‬והוכרח להודות שהוא‬ ‫והנה באותו יום כאשר אכל יצחק את צידו של‬ ‫לא היה נוכח בעצמו בשעת החליבה‪ ,‬אבל הוא הגיע‬ ‫יעקב והרגיש בו קדושה רבה‪ ,‬ולאחר מכן הביא עשיו‬ ‫ממש סמוך לשעת החליבה‪ .‬ומיאן הגה"ק מנייטרא‬ ‫את צידו כאשר באותו יום לא שחטו יעקב אלא הוא‬ ‫לשתות חלב זה‪ ,‬ובאותו היום כבר לא שתה מאומה‪.‬‬ ‫פר' ויצא · יח · תשפ"ז‬ ‫מפני חטאנו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו‪,‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬או אז נודע ליצחק כי באמת עשיו הרי הוא‬ ‫והסיבה לגלות הוא מה שהרבינו לחטוא‪ ,‬ולולא‬ ‫אופל צלמות ומעון הסט"א‪ ,‬ולכן ויחרד חרדה אחר‬ ‫חטאי בני ישראל לא היה בית המקדש חרב ולא היו‬ ‫חרדה‪ ,‬כי מאחר שהכיר ברשעת עשו והריח ריח‬ ‫גלים ישראל מעל אדמתם‪ ,‬ואם לא היינו חוטאים‬ ‫נבילה ממילא החריד מאוד‪ ,‬בחושבו כי עד עתה טעה‬ ‫איך היינו יכולים לתקן ולהעלות את ניצוצי הקדושה‪.‬‬ ‫ואכל נבלות מצידו‪ ,‬וזה שאמר מי אפוא הוא הצד‬ ‫ותירץ דאילו לא חטאו ישראל ולא היו מכעיסים‬ ‫ציד עד עתה ואוכל מכל רוצה לומר מכל ציד וציד‪.‬‬ ‫את אביהם שבשמים‪ ,‬אז לא היו זקוקים לירד לגלות‬ ‫והנה נצנצה אליו רוח הקודש בדבריו להשיבו‬ ‫בכדי ללקט את ניצוצי הקדושה‪ ,‬כי על ידי עבודתם‬ ‫באמצע שאלתו‪ ,‬ויתובי דעתו‪ ,‬כי הבין שיעקב אבינו‬ ‫את בוראם באמת ובלבב שלם ועסקם בתורה כאן‬ ‫הוא היה זה שהיה צד ציד‪ ,‬ולא עשיו‪ ,‬ולכן סיים‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬היו שואבים את כל הניצוצות‬ ‫דבריו ברוח הקודש ואמר גם ברוך יהיה‪ ,‬כי אכן‬ ‫הקדושים מכל העולם כמו אבן השואבת‪ ,‬ומתקנים‬ ‫הוכיח סופו על תחילתו כי קדושתו של יעקב אבינו‬ ‫אותם כאן בארץ ישראל‪ .‬אבל כיון שחטאו ישראל‪,‬‬ ‫הוא היה עיקר החשיבות והאהבה‪ ,‬ושמא תאמר‬ ‫הרי תש כוחם מלהעלות את ניצוצי הקדושה תוך‬ ‫שלא יתקיים בו הברכה דהיה בטעות‪ ,‬על כן אמר גם‬ ‫כדי שבתם בארץ ישראל‪ ,‬ועל כן הוכרחו לגלות‬ ‫ברוך יהיה‪ ,‬כי ראה והשיג בשעת הברכה שקבל על‬ ‫מארץ לארץ ומעיר לעיר‪ ,‬גולה אחר גולה‪ ,‬בכדי‬ ‫ראשו‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫לתקן את כל הניצוצות למקור שורש מחצבתם‪,‬‬ ‫‪ -‬כח התורה הוא כאבן שואבת ועל ידה יכולים‬ ‫אתוד"ק‪ .‬ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחד וכעין‬ ‫לתקן ולהעלות כל הניצוה"ק ‪-‬‬ ‫הדברים הללו איתא גם מהבעש"ט הק' זי"ע )בעש"ט‬ ‫והנה כתב האר"י הק' )שער הפסוקים‪ ,‬פרשת שמות‪,‬‬ ‫עה"ת‪ ,‬פר' לך‪ ,‬אות כב; שם‪ ,‬פר' ויצא‪ ,‬אות ח‪-‬י(‪,‬‬ ‫עה"פ ויקם מלך חדש( בטעם הדבר שבני ישראל הם‬ ‫ועל זה נתכוונו חז"ל באמרם )חגיגה דף ה' ע"ב( כיון‬ ‫נפוצים בכל ארבע כנפות תבל‪ ,‬ונעים ונדים ממקום‬ ‫שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה‪,‬‬ ‫למקום ללא מנוחה‪ ,‬דזהו בכדי לברר ולהעלות כל‬ ‫רצ"ל דביטול התורה הוא הגורם והמכריח מה‬ ‫הניצוצות הק' שנפלו למקומות הללו‪ ,‬ובכך יזכו‬ ‫שהוזקקו בני ישראל להגיע לכל המקומות הללו‪,‬‬ ‫לבוא לתיקון השלם לקיום היעוד )ישעי' יא‪ ,‬ט( ומלאה‬ ‫בכדי לקבץ להעלות ולתקן כל הניצוצות הק'‬ ‫הארץ דעה את ה'‪.‬‬ ‫שנתפזרו שמה‪.‬‬ ‫והרה"ק התולדות יעקב יוסף זי"ע בספרו כתונת‬ ‫ויתבאר בזה מש"כ הישמח משה זי"ע )פר' בשלח‪,‬‬ ‫פסים )פרשת בהעלותך‪ ,‬עה"פ ויאמר משה לחובב( ביאר‬ ‫ד"ה ובמדרש( שבגזירת השי"ת על האדם 'בזיעת אפיך‬ ‫בזה מאמר חז"ל )ברכות דף ל"א ע"א( מאי דכתיב‬ ‫תאכל לחם' )בראשית ג‪ ,‬יט( יש ב' פירושים מהו 'לחם'‪,‬‬ ‫)ירמיה ב‪ ,‬ו( בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב‬ ‫או לחם כפשוטו‪ ,‬שצריך להזיע ולעמול בקושי רב על‬ ‫אדם שם‪ ,‬וכי מאחר דלא עבר‪ ,‬היאך ישב‪ ,‬אלא לומר‬ ‫הפרנסה‪ ,‬וכנאמר )תהלים קכח‪ ,‬ב( יגיע כפיך כי תאכל‪,‬‬ ‫לך‪ ,‬כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב‬ ‫או דקאי על עמל התורה הנקרא ג"כ לחם )חגיגה דף‬ ‫נתישבה‪ ,‬וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון‬ ‫י"ד ע"א( כדכתיב )משלי ט‪ ,‬ה( לכו לחמו בלחמי‪ ,‬והיינו‬ ‫לישוב לא נתישבה‪ .‬והיינו דבכל מקום שנתפזרו‬ ‫שעל ידי לימוד התורה ביגיעה ועמל אפשר לקיים בזה‬ ‫והגיעו לשם ניצוצי הקדושה על ידי חטאו של אדם‬ ‫הגזירה של 'בזיעת אפך תאכל לחם'‪ ,‬ואז אין צריך‬ ‫הראשון‪ ,‬הוכרח להיות שם מקום ישוב‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫להתייגע ולעמול על הפרנסה‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫באפשרות לתקן את אותם ניצוצי הקדושה‬ ‫ולפי האמור יובן‪ ,‬דהנה דרשו חז"ל )ספרי דברים‪,‬‬ ‫ולהעלותם למקור שרשם‪ ,‬אבל אותם המקומות‬ ‫פיסקא קכג( מאי דכתיב )דברים טו‪ ,‬יח( וברכך בכל אשר‬ ‫שלא הגיעו לשם הניצוצות‪ ,‬אין צריך שיהיה שם‬ ‫תעשה‪ ,‬יכול יהא יושב ובטל‪ ,‬ת"ל בכל אשר תעשה‪,‬‬ ‫מקום ישוב‪ .‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫וביאור הענין בזה על פי הנודע מספה"ק )תולדות יעקב‬ ‫ובאור החיים הק' )שמות יט‪ ,‬ה‪ ,‬ד"ה עוד ירמוז סתר‬ ‫יוסף‪ ,‬פר' שופטים‪ ,‬ד"ה עוד יש לומר ביאור משנה( דכל ענין‬ ‫עליון( הקשה על זה‪ ,‬דאיך יתכן לומר שכל ענין‬ ‫העשיה שצריך האדם לפעול ולעשות בעולם הזה‪,‬‬ ‫הגלות הוא בכדי להעלות ולתקן הניצוצות‪ ,‬הרי רק‬ ‫פר' ויצא · יט · תשפ"ז‬ ‫את עשיו‪ ,‬שזאת היתה ג"כ עבודתו להעלות‬ ‫הכל נגזר מעת חטא אדה"ר‪ ,‬שאז נתפזרו ניצוצין‬ ‫הניצוצות הק' לשרשם ועל ידי כן לקרב הגאולה‪.‬‬ ‫קדושים על פני כל הארץ‪ ,‬וכשהאדם עושה כל‬ ‫זאת תהיה תורת המסורה‪ ,‬שיצחק אבינו ביקש‬ ‫מעשיו עפ"י התורה‪ ,‬וכגון מי שעובד בשדה ומשמר‬ ‫מעשיו צא השדה וצודה לי ציד להעלות ניצוה"ק‬ ‫כל ההלכות התלויות בארץ‪ ,‬החל מהזריעה כהלכתה‬ ‫ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי רצ"ל כפי מידתו‬ ‫שלא לזרוע כלאים‪ ,‬ולאחמ"כ הקצירה שתהיה כדת‬ ‫להעלות ולרומם אף את הפחותים‪ ,‬ומבאר המסורה‬ ‫של תורה‪ ,‬ושובת ממלאכתו בשנת השמיטה ומשמר‬ ‫וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר‪,‬‬ ‫את היובל‪ ,‬ובעת האסיף מפריש תרומות ומעשרות‬ ‫דענין זה מצינו גם אצל הר סיני‪ ,‬שאמרו חז"ל )ראה‬ ‫כהלכה‪ ,‬הרי שעל ידי כן שעושה כל מעשיו עפ"י דיני‬ ‫ילקוט שמות יט‪ ,‬רמז רפ"ד( שהרכין אז הקב"ה שמים‬ ‫התורה מעלה בזה הניצוצות הק' שיעלו למקומם‬ ‫ושמי שמים על הר סיני‪ ,‬ובבחינת )בבא בתרא דף ע"ד‬ ‫למקור שורש מחצבתם‪ ,‬ולכן צריך האדם לפעול‬ ‫ע"א( דנשקי שמיא וארעא אהדדי‪ ,‬וכמו כן אף הר‬ ‫ולהתייגע לפרנסתו‪ ,‬כי ע"י פעולותיו ויגיעת כפו יוכל‬ ‫סיני שהוא גשמי קיבל חיות דקדושה מהעולמות‬ ‫להעלות את ניצוצי הקדושה ובכך יקבל את פרנסתו‬ ‫העליונים‪ ,‬ולזה כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית )שבת‬ ‫מן השמים‪.‬‬ ‫דף פ"ח ע"א(‪ ,‬היינו שגם הר סיני הגשמי נתרומם‬ ‫אבל מי שעוסק בתורה הריהו מעלה את כל‬ ‫ונתעלה למדריגה העליונה )עי' ייטב פנים‪ ,‬חג השבועות‪,‬‬ ‫ניצוצי הקדושה על ידי עצם עסק התורה‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫אות א(‪.‬‬ ‫אינו צריך לקיים 'בזיעת אפיך תאכל לחם' כפשוטו‪,‬‬ ‫ולזה אמר ועשה כרו"ב אחד מקצה מזה וכרו"ב‬ ‫כיון שהוא כבר מעלה את כל הניצוצות על ידי‬ ‫אחד מקצה מזה‪ ,‬ופירש בזה מרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫שעוסק בתורה הק'‪.‬‬ ‫)שיעור חורש"י פר' תרומה תשי"ב( דכרו"ב הוא אתוון‬ ‫‪ -‬יצחק אבינו ביקש לברך את עשיו ובכך להחיש‬ ‫ברו"ך‪ ,‬ומרמז על ברכה לפניה וברכה לאחריה‪,‬‬ ‫הגאולה העתידה ‪-‬‬ ‫עיי"ש‪ .‬ולדרכינו מרמז שע"י ברכה לפניה וברכה‬ ‫ועל פי זה יתבאר‪ ,‬דלזה ביקש יצחק אבינו לברך‬ ‫לאחריה בכוונה הרצויה בכוחה להעלות הניצוצות‬ ‫את עשיו‪ ,‬כי ראה יצחק את עשיו אשר ציד בפיו‪,‬‬ ‫שיהא ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה‪,‬‬ ‫רצ"ל שראה באכילת הבשר כי עשיו מעלה‬ ‫לרומם הכל אל הקדושה‪.‬‬ ‫בעבודתו כל ניצוצי הקדושה ועל ידי שחיטתו מעלה‬ ‫והנה זה היה כל זמן שמן השמים נתנו הרשות‬ ‫הבהמה מדרגת חי לדרגת מדבר‪ ,‬אשר זהו תכלית‬ ‫לעשיו שיוכל לרמות את אביו‪ ,‬אך כאשר נסבב‬ ‫העבודה לרומם את הדומם לצומח ומצומח לחי‬ ‫הדבר ויעקב אבינו קיבל את הברכות‪ ,‬אז הבין יצחק‬ ‫ומחי למדבר‪ ,‬ועל ידי אכילת האדם בכוונה ראויה‬ ‫שיעקב אבינו ע"ה הוא הוא זה ששחט בשבילו את‬ ‫מתקן הכל )תולדות יעקב יוסף‪ ,‬שם; המקנה‪ ,‬קידושין דף‬ ‫אותם המטעמים‪ ,‬וברוב דביקותו העלה את כל‬ ‫פ"ב ע"ב‪ ,‬ד"ה שם רבי שמעון( ולזה חשב יצחק שעשיו‬ ‫הניצוצות הק' בעת שחיטתו‪ ,‬ומכך הבין כי אף על‬ ‫הוא בעל מדריגות רמות‪ ,‬ועל כן רצה לברכו בכדי‬ ‫פי שיעקב אינו איש שדה ואינו גולה ומסתובב‬ ‫שעל ידי כן יוחש הגאולה העתידה‪.‬‬ ‫ממקום אל מקום להעלות את כל הניצוצות שנפרדו‬ ‫וזהו כיון שיצחק אבינו הוא השושבין לגאולת‬ ‫ונתפזרו‪ ,‬מכל מקום על ידי שהוא יושב אהלים בבית‬ ‫ישראל‪ ,‬וכדמצינו בגמ' )שבת דף פ"ט ע"ב( שיצחק הוא‬ ‫המדרש ולומד תורה כל היום‪ ,‬הרי שהוא בעבודתו‬ ‫זה שיכנס לעובי הקורה למען גאולת ישראל‪,‬‬ ‫מעלה עמו את כל ניצוצי הקדושה בכח התורה‪.‬‬ ‫ובספה"ק ישמח משה )פר' ויגש‪ ,‬ד"ה ויזבח זבחים( ביאר‬ ‫ולזה כשנכנס יעקב ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו‬ ‫דלכן נקרא 'יצחק' בצדי"ק ולא 'ישחק'‪ ,‬כיון דהאות‬ ‫הריח יצחק את ריח בוגדיו‪ ,‬היינו שהבין שיעקב‬ ‫צדי"ק רומז לגאולה העתידה וכנאמר )זכריה ו‪ ,‬יב(‬ ‫בעבודתו בתוככי בית המדרש העלה גם את הבוגדים‪,‬‬ ‫צמח אצמיח )ילקוט‪ ,‬פר' לך‪ ,‬רמז סד; פרקי דר"א‪ ,‬פרק מז(‪,‬‬ ‫ותיקן כל אותם ניצוצי הקדושה שנדחו למטה‪ .‬ולזה‬ ‫והגאולה העתידה תהיה בזכותו של יצחק‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫רמזו גם בתרגום ירושלמי ותרגום יהונתן שהריח יצחק‬ ‫וכל עבודתו של יצחק היה להחיש ולקרב הגאולה‬ ‫את ריח הקטורת שעתידין בני ישראל להקטיר‪ ,‬כי‬ ‫השלימה שיהיה התיקון השלם‪ ,‬ועל כן רצה לברך‬ ‫פר' ויצא · כ · תשפ"ז‬ ‫האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן‬ ‫בקטורת מצינו שאחד מן י"א הסממנים היה החלבנה‬ ‫ותירוש'‪ ,‬שרומז לחלקי התורה מקרא משנה תלמוד‬ ‫שריחה רע‪ ,‬ופירשו חז"ל הטעם )כריתות דף ו' ע"ב( לרמז‬ ‫ואגדה‪ ,‬והיינו שבכח התורה ניתן להעלות ולרומם‬ ‫שכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית‪,‬‬ ‫כל ניצוה"ק‪ ,‬ועל ידי זה יזכו בני ישראל לטל השמים‬ ‫וזהו עיקר העבודה לרומם ולהעלות גם את אלו שהם‬ ‫ושמני הארץ כפשוטו‪ ,‬ולא יהיו צריכים לעמול אלא‬ ‫בבחי' חלבנה‪ ,‬לתקנם ולהעלותם למקור שורש‬ ‫יקבלו את פרנסתם בלא שום יגיעה‪.‬‬ ‫מחצבתם‪ ,‬וזה היה עבודתו של יעקב אבינו‪.‬‬ ‫וכשראה יצחק אבינו שנכנסה עם עשיו גיהנם )ב"ר‬ ‫ולזה כעת כשהוברר ליצחק הדבר למפרע מי היה‬ ‫סה‪ ,‬כב(‪ ,‬הבין לנכון שכל הברכות ראויות הם באמת‬ ‫השוחט עד היום‪ ,‬אמר ראה ריח בני כריח שדה רצ"ל‬ ‫ליעקב‪ ,‬ורק בכח התורה בחי' תתן אמת ליעקב )מיכה‬ ‫שעד עתה סבור היה יצחק שיעקב בנו שהוא איש תם‬ ‫ז‪ ,‬כ( הוא מעלה את כל הניצוה"ק‪ ,‬ועל זה רמזו חז"ל‬ ‫אין בידו לתקן ולהעלות ניצוצי הקדושה‪ ,‬אך כעת‬ ‫ודרשו בא אחיך במרמה בחכמת תורתו שפעל‬ ‫שנודע לו שכל מה שאכל עד עתה היה משחיטת‬ ‫יעקב כל זאת‪ ,‬שעל ידי עסק התורה הק' אין צריכים‬ ‫יעקב‪ ,‬הבין שיעקב ע"י עבודתו ועסקו בתורה הק'‪ ,‬על‬ ‫לגלות ממקום למקום בכדי לתקן ולהעלות ניצוה"ק‪,‬‬ ‫ידי כן פעל ג"כ העלאת ותיקוני הניצוה"ק‪.‬‬ ‫אלא על ידי שישב הוא בבית המדרש ויעסוק בתורה‬ ‫‪ -‬עיקר העלאת הניצהו"ק הוא ע"י הברכה לפניה‬ ‫תהיה התורה אצלו כאבן שואבת שימשכו אליהם כל‬ ‫ולאחריה כראוי בכוונה ‪-‬‬ ‫ניצוה"ק ויוכל להעלותם ולתקנם‪.‬‬ ‫והנה נודע מהאריה"ק )ליקוטי תורה‪ ,‬פר' עקב; ועי'‬ ‫ויפורש המסורה ב"פ ברכתך‪ ,‬בא אחיך במרמה‬ ‫בעש"ט עה"ת‪ ,‬פר' עקב‪ ,‬אות ב( שעיקר הפעולה של‬ ‫בחכמת תורתו ובכח התורה ויקח ברכתך‪ ,‬ועל ידי‬ ‫העלאת הניצוצות נפעל על ידי אמירת הברכה‬ ‫כן נמשך ונפעל שיהיה לה' הישועה היינו שיוכל‬ ‫בכוונה‪ ,‬וכדכתיב )דברים ח‪ ,‬ג( כי לא על הלחם לבדו‬ ‫לרומם כל הניצוצות הק' משפלותם ולחברם‬ ‫יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם‪ ,‬רצ"ל‬ ‫בדביקות לה'‪ ,‬כי זהו תכלית העבודה על עמך‬ ‫שלא באכילת המאכל נפעל התיקון רק עיקר התיקון‬ ‫ברכתך סלה‪ ,‬להעלות הניצוה"ק‪.‬‬ ‫נעשה על ידי מוצא הפה הוא הברכה לפניה והברכה‬ ‫זהו שרמז הכתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם‬ ‫לאחריה‪ ,‬כשמברך האדם בכוונה הראויה‪ ,‬הרי שעל‬ ‫אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬ופירש רש"י יעקב ועשיו‬ ‫ידי כן נפעל הפעולה הראויה‪.‬‬ ‫האמורים בפרשה‪ ,‬היינו שיעקב הלך במדריגת זקנו‬ ‫ובספה"ק )אמרי יהודה‪ ,‬פרשת עקב‪ ,‬ד"ה כל המקום‬ ‫אברהם‪ ,‬ועל ידי עבודתו העלה כל הניצוה"ק למקור‬ ‫אשר תדרוך( מובא עובדא נוראה על מרן הבעש"ט הק'‬ ‫שורשם‪ ,‬כי אמנם יצחק אבינו בעצמו לא היה ביכולתו‬ ‫זי"ע שסיפר על אדם שנתגלגל בתוך צפרדע בבאר‬ ‫להעלות את הניצוצות הנמוכים‪ ,‬באשר כי הוא היה‬ ‫מים בארץ רחוקה‪ ,‬ואמרו בשמים שרק כאשר יבוא‬ ‫מידת הדין ולכן לא היה יכול להשפיל את עצמו אל‬ ‫בנו וישתה ממימי הבאר הזאת ויברך בכוונה‪ ,‬אז יזכה‬ ‫הרשעים ולהעלותם יחד עמו‪ ,‬אבל יעקב אבינו שהיה‬ ‫לתיקון‪ ,‬ולאחר שנים רבות גלגל הקב"ה שיגיע לשם‬ ‫מידת הרחמים )זוה"ק פר' לך‪ ,‬דף פ"ז ע"ב( הוא הלך בדרכי‬ ‫אותו הבן‪ ,‬וכאשר הגיעו לבאר המים תפס מים‬ ‫אברהם אבינו שהיה עמוד החסד‪ ,‬וכשם שהוא פעל‬ ‫מהבאר וחטף ושתה בלי ברכה‪ ,‬ונאנח הבעש"ט‬ ‫ועשה את כל מעשיו למען העלאת הניצוצות אל מקור‬ ‫ואמר מי יודע עוד כמה שנים יצטרך לסבול עד אשר‬ ‫הקדושה‪ ,‬וכמו שאמר )בראשית כד‪ ,‬ז( ה' אלוקי השמים‬ ‫יזכה לתיקון‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן מובא עובדא נוראה בספה"ק‬ ‫ואלוקי הארץ‪ ,‬וברש"י עכשיו הוא אלוקי השמים ואלוקי‬ ‫קב הישר )פרק יח; ספר חסידים‪ ,‬סי' מ"ו(‪ .‬והיינו כי על ידי‬ ‫הארץ שהרגלתיו בפי הבריות‪ ,‬ורצ"ל שהעלה את כולם‬ ‫הברכה בכוונה לפניה ולאחריה מעלה האדם ומרומם‬ ‫ממדריגתם‪ ,‬כן עשה ופעל נמי יעקב אבינו‪ ,‬ואילו עשיו‬ ‫את הניצוה"ק‪ ,‬ולזה רמז יצחק אבינו באומרו ראה ריח‬ ‫על ידי זה גופא היה צד ומרמה את יצחק אביו‪.‬‬ ‫בני כריח שדה אשר ברכו ה'‪ ,‬היינו שיעקב פעל לתקן‬ ‫וזהו שהסמיכו חז"ל לכאן הפסוק גיל יגיל אבי‬ ‫ולהעלות הניצוצות הק' ע"י עבודתו בלימוד התורה‬ ‫צדיק‪ ,‬והכוונה לאברהם אבינו אבי יצחק‪ ,‬ויולד‬ ‫ובאמירת הברכות כראוי‪.‬‬ ‫חכם ישמח בו‪ ,‬ששמח אברהם אבינו במה שהמשיך‬ ‫וזהו מה שדרשו חז"ל את ברכת 'ויתן לך‬ ‫פר' ויצא · כא · תשפ"ז‬ ‫אכן מן השמים סיבבו וגילו לצחק את האמת‪,‬‬ ‫יעקב את דרכו להעלות ניצוה"ק למקור שורשם‪.‬‬ ‫שיעקב אבינו חרף מה ש'ראשו מגיע השמימה' היה‬ ‫*‬ ‫גם בבחי' 'סולם מוצב ארצה'‪ ,‬ויש בידו להשפיע‬ ‫‪ -‬בני חיי ומזוני תליא במזלא ע"י הצדיק‬ ‫שפע רב בכל הנצרך בעולם הזה‪ ,‬ולכן אמר בא אחיך‬ ‫הממשיכם לארץ מתחת ‪-‬‬ ‫במרמה ופירש רש"י בחכמה‪ ,‬דהנה נודע מאמר‬ ‫ונראה לומר עוד פירוש אמת בביאור הענין‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע )הובא בייטב לב‪ ,‬פרשת נח‪,‬‬ ‫שרצה יצחק לברך את עשיו‪ ,‬בהקדם מש"כ רביה"ק‬ ‫ד"ה אבל יובן בשנקדים; ייטב פנים‪ ,‬פרשת פרה‪ ,‬אות יא(‬ ‫הרר"א זי"ע ועכ"י בספה"ק נועם אלימלך )פרשתן‪,‬‬ ‫שבחי' חכמה הוא שני הפכים בנושא אחד‪ ,‬כדבר‬ ‫ד"ה ויעתר יצחק לה'( וזל"ק‪ ,‬דהנה שלשה אלה בני חיי‬ ‫הכתוב )ראה קהלת ב‪ ,‬יג( כיתרון האור מן החושך כן‬ ‫ומזוני צריך אתערותא דלתתא שיתן הצדיק את‬ ‫יתרון החכם מן הכסיל‪ ,‬דכמו ש'אור' הוא כינוי לנגהי‬ ‫דעתו עליהם שהם צורך לעולם‪ ,‬ועל ידי זה יוכל‬ ‫ולליליא כמאמר חז"ל )פסחים דף ב' ע"א(‪ ,‬כן יתרון‬ ‫הצדיק להשפיע אותם לעולם‪ ,‬אבל אם לא יהיה‬ ‫החכם שכולל ב' הפכים בנושא אחד‪.‬‬ ‫אתערותא דלתתא בלתי אפשרי שיושפעו לעולם גם‬ ‫וכיוצא בדבר היה גבי יעקב אבינו שבחכמת‬ ‫אם יהיה צדיק בכל מחשבותיו וקדושתו לה'‪ ,‬כי אם‬ ‫תורתו ידע גם להשפיע בעולם הזה בני חיי ומזוני‪,‬‬ ‫שצריך הצדיק לירד קצת ממדרגתו לחשוב עליהם‬ ‫וגם להיות איש תם יושב אהלים‪ ,‬וכאברהם שהרגיל‬ ‫שהם צורכי עולם אז הם נשפעים לעולם‪.‬‬ ‫את השי"ת בפי הבריות על ידי שהשפיע להם כל‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל )מו"ק דף כ"ח ע"א( בני חיי ומזוני‬ ‫טוב וטוב‪ ,‬בדרך זו הלך גם יעקב והשתמש בב'‬ ‫לאו בזכותא תליא מילתא‪ ,‬רוצה לומר לאו בזכות‬ ‫הבחינות להיות ראשו מגיע השמימה‪ ,‬ובד בבד‬ ‫וצלילות של אדם לבד תליא מילתא‪ .‬אלא במזלא לשון‬ ‫סולם מוצב ארצה‪.‬‬ ‫'יזל מים מדליו' )במדבר כד‪ ,‬ז(‪ ,‬רוצה לומר אלא על ידי‬ ‫ולזה הסמיכו חז"ל הפסוק גיל יגיל אבי צדיק‬ ‫הצדיק הממשיך השפעות שנותן דעתו ומחשבתו‬ ‫הוא אברהם אבינו‪ ,‬במה שויולד חכ"ם ישמח בו‪,‬‬ ‫להזיל ולהמשיך אלו חיי בני ומזוני‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫הכוונה לחכמה שהיא ב' הפכים בנושא אחד‪,‬‬ ‫וזה היה דרכם של הבעש"ט הק' זי"ע ותלמידיו‬ ‫ושמחה גדולה היתה זאת לאברהם אבינו שיעקב‬ ‫הק' זי"ע‪ ,‬שעם כל זאת אשר היה ראשם מגיע‬ ‫הלך לדרכו‪.‬‬ ‫השמימה‪ ,‬מכל מקום הורידו עצמם ממדריגתם‬ ‫‪ -‬יעקב שלימא משפיע לישראל שיהיה להם כל‬ ‫והשפיעו לבני ישראל‪ ,‬ואף הצדיקים אשר היו‬ ‫צרכם ולהחשת הגאולה העתידה ‪-‬‬ ‫מופשטים כליל מחיזו דהאי עלמא וכל שיחם ושיגם‬ ‫ואיתא בספה"ק תפארת שלמה )פר' בחקותי‪ ,‬ד"ה‬ ‫היה בעולם האצילות‪ ,‬עכ"ז דאגו תמיד לצרכי בני‬ ‫וזכרתי את בריתי יעקב( דזכותו של יעקב אבינו היא‬ ‫ישראל ולכל מחסורם שלא יחסר להם מאומה בבני‬ ‫המאפשרת לסבול את עול הגלות ולהתחזק בכל‬ ‫חיי ומזוני‪ ,‬רפואות‪ ,‬פרנסה בריווח‪ ,‬וכל המצטרך‪,‬‬ ‫העיתים‪ ,‬והוא זה שהורה שבכדי שיוכלו בני ישראל‬ ‫והמה עמדו והעתירו וביקשו לפני הבורא כל עולמו‬ ‫לקיים התורה והמצוות הרי שבהכרח הוא שישפיעו‬ ‫שישפיע לבני ישראל די צרכם‪.‬‬ ‫עליהם כל טוב‪ ,‬ויוכלו לישב במנוחה ובשלוה‪.‬‬ ‫ולזה כשראה יצחק אבינו את יעקב בנו אשר הוא‬ ‫וזהו שנקט הכתוב ויעקב איש תם יושב אהלים‬ ‫איש תם יושב אהלים‪ ,‬והוא היה תם ומושלם‬ ‫לשון רבים‪ ,‬לרמז שבד בבד עם מה שהיה יעקב‬ ‫בעבודת ה' ולא ידע מצרכים גשמים בני חיי ומזוני‪,‬‬ ‫משוטט בעולמות העליונים‪ ,‬הרי שמאידך הריהו גם‬ ‫שהרי כל כולו היה שקוע בעולמות העליונים‪ ,‬ואילו‬ ‫מלוה את בני ישראל בעולם הזה‪ .‬ובזוה"ק איתא )ח"א‬ ‫הברכות צריכים בני העולם הזה שיושפע להם שפע‬ ‫דף קל"ז ע"א( עה"פ )בראשית כה‪ ,‬כא( ויעתר יצחק‪ ,‬אל‬ ‫ברכה ופרנסה וכל מחסורם שיוכלו לישב במנוחה‬ ‫תיקרי ויעתר אלא ויחתר‪ ,‬שחתר לו הקב"ה חתירה‬ ‫ושלוה‪ ,‬ומאחר ובכדי שיוכלו להמשיך ולהשפיע‬ ‫וקיבל את תפלתו ותהר רבקה אשתו‪ ,‬ובעוד שעפ"י‬ ‫ישועות לישראל צריכים הם לירד מעט ממדריגתם‪,‬‬ ‫דרך הטבע לא היו יצחק ורבקה ראויים להוליד בנים‪,‬‬ ‫על כן מיאן יצחק לברך את יעקב בנו בברכות אלו‪,‬‬ ‫אעפ"כ השי"ת ברוב רחמיו חתר לו חתירה למעלה‬ ‫כי היה יעקב צדיק מושלם‪.‬‬ ‫פר' ויצא · כב · תשפ"ז‬ ‫לצרותינו די ויאמר למלאך המשחית הרף‪ ,‬וישרור‬ ‫מן המזל שיוכל להוליד בנים‪ ,‬וחתירה זו נשארה‬ ‫השמחה בבית כל אחד ואחד בכל העניינים‬ ‫בידינו לדורות עולם‪ ,‬שיעקב אבינו ע"ה משפיע‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬לרוות נחת מן הילדים ולגדלם‬ ‫לכנסת ישראל כלה קרואה שפע ברכה בכל צרכיהם‪.‬‬ ‫לתורה ולמעשים טובים‪ ,‬ישפיע השי"ת עלינו שפע‬ ‫י"ה זכות אבות יגן עלינו נצח ישראל מצרותנו‬ ‫ברכה והצלחה‪ ,‬שמחות ונחת‪ ,‬ולכל בני ישראל היה‬ ‫גאלנו‪ ,‬אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים‪ ,‬וזוכר‬ ‫אור במושבותם‪ ,‬אור מורה על תורה‪ ,‬וכמד"א )משלי‬ ‫חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם‪ ,‬וברית אבות‬ ‫ו‪ ,‬כג( כי נר מצוה ותורה אור‪ ,‬ואור רומז לפרנסה‪,‬‬ ‫לבנים תזכור להשפיע להם כל צרכם ברוחניות‬ ‫וכאמרם ז"ל )ביצה דף ל"ב ע"ב( כל הסמוך על שולחן‬ ‫וגשמיות בגוף ובנפש‪ ,‬ויהא רעוא שמשמחה זו‬ ‫אחרים עולם חשך בעדו‪ ,‬ישלח השי"ת לכל אחד‬ ‫יושפע אורה ושמחה לכל אחד‪ ,‬הרופא לשבורי לב‬ ‫ואחד שמחה והרחבת הדעת‪ ,‬שפע ברכה והצלחה‪,‬‬ ‫יחבש לעצבותם‪ ,‬וישלח לנו ישועה משמי שמי מרום‪.‬‬ ‫ונזכה להגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת ומי שאמר לעולמו די יאמר‬ ‫‪‬‬ ‫המחותן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪.‬‬ ‫אחר זמר 'א"ל מסתתר' זימרו עוד הרבה ניגוני שמחה‬ ‫אחר תפילת ערבית עשה מרן שליט"א הבדלה לכל‬ ‫והודיה‪ .‬ועודד מרן שליט"א השירה בחזקה‪ .‬ובמהלכה‬ ‫הקהל בהיכל המתיבתא‪ ,‬ובסיומה איחל ברכת א גוט‬ ‫אף קם מרן שליט"א לריקוד של שמחה משך זמן‪.‬‬ ‫וואך לכל הקהל‪ ,‬ונכנס לביתו‪.‬‬ ‫בברכת המזון על הכוס כיבד מרן שליט"א את‬ ‫גליון זה נדבת‬ ‫‪‬‬ ‫ידידינו הנכבד והנעלה‪ ,‬יקר שבערכין‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' מתתיהו שכטר הי"ו‬ ‫אב"י באלעד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט‬ ‫שמחת אירוסי הבת הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש‬ ‫כמר יקותיאל יהודה נ"י‬ ‫בן הר"ר אהרן מנחם וייסברגר הי"ו‬ ‫ובברכת מזל טוב‬ ‫לאביו הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א‬ ‫ולסבים‪ ,‬הגאון רבי משה טוביה וייסברגר שליט"א‬ ‫והרה"ג רבי אליעזר אטסרייכר שליט"א‬ ‫אך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד‬ ‫מתוך סיד"ש ושפע רב לעלמי עלמיא‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם האי גברא רבא‪ ,‬משנתו רב ונקי‪,‬‬ ‫סיני ועוקר הרים‪ ,‬מגדולי המורים‪ ,‬נזר ההוראה‪ ,‬מעוז ומגדול‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון רבי יעקב שאול לייזער שליט"א‬ ‫דומו"צ קהלתנו הק' באלעד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי הבן הבה"ח מורינו משה אברהם מתתיהו שיחי'‬ ‫עב"ג הכלה תחי'‬ ‫נכדת כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א‬ ‫במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ובברכת מזל טוב לסב הדגול‬ ‫הרה"ג רבי מנחם מענדל טוביאס שליט"א אב"ד דרכי שמואל‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‬ ‫פר' ויצא · כג · תשפ"ז‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫היערכות מרובה לקראת המעמד הגדול וההיסטורי‬ ‫מעמד חנוכת הבית לקריית החינוך החדשה והמפוארת דחסידי צאנז בית שמש‬ ‫במוסדותינו הק' בבית שמש נערכים בימים אלו ההכנות האחרונות מתוך התרגשות עצומה לקראת המעמד הגדול‬ ‫והמרומם של חנוכת הבית לקריית החינוך החדשה והמפוארת‪ ,‬בראשותו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫יופיע בהדרו בעיר ביום ג' פר' וישב כ"א כסלו הבעל"ט‪ ,‬לפאר בראש המעמדים‪.‬‬ ‫בהתרגשות ובציפייה דרוכה לקראת המעמד הגדול‪ ,‬בהשתתפות אנשי שלומנו‪ ,‬הורי התלמידים‪ ,‬ידידי המוסדות וכל‬ ‫מוקירי ואוהדי בית צאנז‪ ,‬אשר יטלו חלק במעמד ההיסטורי‪ ,‬ולהיות שותפים לשמחת חנוכת הבית של קריית החינוך‬ ‫המפוארת‪ ,‬אשר תעמוד בעז"ה לדורות עולם כמגדלור של תורה‪ ,‬חינוך ויראת שמים‪.‬‬ ‫המעמד הגדול יתקיים בעז"ה במגרש המזרחי שבמתחם קריית החינוך החדש‪ ,‬ברחוב רב עמרם ‪ / 5‬רב אבדימי ‪,2‬‬ ‫שכונת שפע חיים‪ ,‬בבית שמש‪.‬‬ ‫המעמד יחל אי"ה בשעה ‪ 5:30‬אחה"צ בדיוק‪ ,‬מתחם מיוחד הוקצה עבור תלמידי התלמוד תורה‪ ,‬התלמידים יעמדו על‬ ‫הפרנצ'עס שיוצבו בצד דרום‪ ,‬מול הבמה המרכזית‪ ,‬ממקומותיהם יזכו ילדי החמד להשתתף במעמד הנשגב‪ ,‬לחזות בהדרו‬ ‫ולראות מקרוב את פני הקודש‪.‬‬ ‫תלמידי כיתות גן‪-‬ג יתאספו תחילה באולם הכינוסים של בית החינוך "בנות צאנז"‪ ,‬והכניסה אליו תהיה דרך שער‬ ‫הכניסה של בית הספר‪ ,‬במקום תתקיים פעילות מיוחדת לילדי הגיל הרך‪ ,‬כשלקראת כניסתו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫שליט"א למעמד חנוכת הבית‪ ,‬ייכנסו אף הם להשתתף במעמד הגדול והמרומם במקום המיוחד והשמור עבורם‪.‬‬ ‫בית יעקב אלו הנשים‪ :‬לציבור נשות קהילת צאנז בבית שמש תתקיים עבורם שידור חי‪ ,‬בבית מדרשנו בית משה דוד‬ ‫ברחוב אוהל יהושע ‪ ,3–1‬שכונת רמה ב'‪ ,‬בית שמש‪ ,‬במקום יוכלו נשות הקהילה להשתתף במעמד הנשגב‪ ,‬לראות‬ ‫ולשמוע את כל מהלך האירוע בשידור חי‪.‬‬ ‫כמו כן ישתתפו במעמד גם תלמידות בית החינוך "בנות צאנז"‪ ,‬ויטלו חלק בחגיגה המרוממת ויוקדש להם מתחם‬ ‫מיוחד‪ ,‬לציון המאורע ההיסטורי של חנוכת בית חינוכן החדש‪.‬במהלך המעמד יישא דברים המחנך הדגול הרה"ג ר' פנחס‬ ‫ברייער שליט"א‪ ,‬המשמש גם כיועץ החינוכי של מוסדותינו בעיה"ת בית שמש‬ ‫סדרי המעמד‪ :‬עם כניסתו של כ"ק מרן שליט"א למעמד‪ ,‬יתקיים מעמד קביעת המזוזות בפתחי בנייני מוסדותינו‬ ‫הקדושים שבקריית החינוך‪ ,‬על ידי כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫את המעמד הנשגב ילוו בנעימות שירה וזמרה‪ ,‬בעלי המנגנים הר"ר יעקב אויש והר"ר פנחס פולק הי"ו בליווי מקהלת‬ ‫הילדים 'זינגערליך' ומקהלת המשוררים 'מוזיקאליש'‪ ,‬יחד עם תזמורת כלי נגינה‪.‬‬ ‫במרכז המעמד יעמדו דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬אשר ישמיע בהדרו לכבוד המעמד‪.‬‬ ‫עם סיום המעמד הגדול בקריית החינוך‪ ,‬יפנה כ"ק מרן שליט"א אל בניין 'בית ראזנבערג' ‪ -‬בית מדרשנו דחסידי צאנז‬ ‫בשכונת שפע חיים‪ ,‬שם יתקיים מעמד קביעת מזוזות על ידי כ"ק מרן שליט"א‪ .‬לאחר מכן יתפללו שם יחדיו תפילת‬ ‫ערבית ברוב עם‪.‬‬ ‫מזמור שיר חנוכת הבית!‬ ‫מ‪ 700-‬תלמידים המתחנכים בבתי החינוך שע"י מוסדותינו‬ ‫שותפות משתלמת במיוחד עם עמלי תורה‬ ‫הק' בת"ת 'דרכי אבות' ובית חינוך 'בנות צאנז'‪.‬‬ ‫במגבית השנתית שע"י מוסדותנו הק' בבני ברק‬ ‫כפי שכבר פורסם כלל השותפים החל מסך ‪ ₪ 360‬יזכו‬ ‫לקראת ימי החנוכה הקרבים ובאים‪ ,‬הנהלת מוסדות‬ ‫להיזכר בזיכרון קדוש בהאי יומא רבא עת גמר החותם בליל‬ ‫צאנז בני ברק ממשיכה ביתר עוז במבצע המיוחד להגדיל‬ ‫זאת חנוכה ויוזכר שמם ב'כוללות קויטל 'אשר יוגש אל מול‬ ‫תורה ולהאדירה ולחזק ידי עמלי בתורה הלומדים בהתמדה‬ ‫פני המנורה הטהורה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫ברשת הכוללים 'אדירי התורה' ועולים ומתעלים בש"ס‬ ‫לאחר הדלקת הנרות בעת נעילת שער לפקודת ישועה‬ ‫ופוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪.‬‬ ‫ורחמים בזאת השנה‪.‬‬ ‫בתוך מדגישים לנו בהנהלת המוסדות כי בתמיכה‬ ‫בימים הקרובים נציגנו יצרו קשר עם כלל אנ"ש בכל אתר‬ ‫השנתית בממלכת התורה‪ ,‬החינוך והחסידות הרי‬ ‫ואתר ע"מ לצרפם לדבר מצוה בהחזקת התורה‪ ,‬כמו"כ ניתן‬ ‫שהתורמים השותפים מרוויחים ונהנים בשכר זאת של‬ ‫להצטרף בטלפון ‪ 03-7524102‬או במס' פלאפון‪.050-4140102 :‬‬ ‫החזקת התורה של למעלה מ‪ 150-‬עמלי התורה‪ ,‬וכן יותר‬ ‫פר' ויצא · כד · תשפ"ז‬ ‫הנהלת מוסדותינו וקהילתינו הק' בעיה"ק ירושלים‬ ‫בסעודת שבע ברכות של הכרת הטוב‬ ‫ברגשות עמוקים של שמחה רוממה והכרת הטוב ערכו‬ ‫מנהלי מוסדותינו הק' בירושלים והנהלת בית מדרשנו‬ ‫הגדול בקרית צאנז ירושלים‪ ,‬סעודת שבע ברכות מפוארת‬ ‫ומרשימה לכבוד שמחת נישואי בתו של העסקן הדגול‬ ‫והנמרץ הרב אהרן הופמן הי"ו מנהל רשת הכוללים מבצר‬ ‫התורה‪ ,‬מיקירי וראשי קהילתנו הק' בירושלים‪ ,‬אשר לבו‬ ‫הזהב פתוח לרווחה תמידין כסדרן לעמוד לימינם בידו‬ ‫הרחבה ובעינו טובה‪ ,‬וכאות הוקרה והערכה על החזקת‬ ‫מאות האברכים בני קהילתנו הק' מדי חודש בחודשו‬ ‫במסירות עילאית בכולל האברכים "מבצר התורה" פעיה"ק‬ ‫ירושלים בתוך כלל הכוללים ברחבי תבל‪.‬‬ ‫סעודת השמחה העשירה נערכה ברוב פאר באולם‬ ‫המפואר 'סטארס'‪ ,‬בהשתתפות קהל אנשי שלומינו בע"ב‬ ‫בעיר‪ ,‬ובראשות רבני אנ"ש בירושלים שבאו ברינה‬ ‫ובשמחה ליטול חלק בשמחתו של ר' אהרן‪ ,‬כשההרגשה‬ ‫היא כמו שמחה פרטית ואישית של כל אחד מבני הקהילה‬ ‫אשר נהנה תמיד מלבו ברחב ועינו הטובה‪ .‬את משך כל‬ ‫הסעודה הנעימה מערכת כלי זמר בשירי שמחה והודיה‪.‬‬ ‫את המעמד פתח והנחה מנהל המוסדות הרה"ח ר' אשר‬ ‫מאיר בורד הי"ו‪ ,‬שקיבל בברכה את הנאספים ותיאר‬ ‫בפרוטרוט את היותו של ר' אהרן חלק בלתי נפרד מ"צאנז‬ ‫ירושלים"‪ ,‬והם כחטיבה אחת‪ ,‬שכן כל כולו מסור בכל ענין‬ ‫הנצרך וטרם יקראו הוא נענה ומבקש לעזור ולסייע לבל‬ ‫יחסר המזג בשום חלק ובשום פרט במוסדותינו הקדושים‬ ‫ובבית מדרשנו הגדול‪ ,‬ועל המסירות נפש בהחזקת מאות‬ ‫האברכים מדי חודש בחודשו בכל הימים והזמנים‪.‬‬ ‫דברי ברכה נלהבים נשמעו מפי הגאון רבי חיים שמרלר‬ ‫שליט"א רב בית מדרשנו היכל צבי‪ ,‬שהרחיב בשבחו של‬ ‫הבעל שמחה ר' אהרן אשר זכה לזכות כבירה ונדירה לתמוך‬ ‫בידם של מאות אברכים ברחבי ארצנו הקדושה שיוכלו‬ ‫לישב בבית ה' על התורה ועל העבודה‪ ,‬כאשר הוא מקפיד‬ ‫לשלם תמיכתם המכובדת מדי חודש בחודשו בלי שום‬ ‫עיכוב‪ ,‬והרחיב על מעלותיו של ר' אהרן שכל כולו אוהב‬ ‫תורה ומוקיר תורה ואיהו גופיה חובש ספסלי בית המדרש‬ ‫ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי‪.‬‬ ‫ברוב שמחה קבלו המשתתפים את פני הגה"צ אב"ד‬ ‫קהילתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪ ,‬שטרח‬ ‫להגיע להשתתף בשמחה‪ .‬בדבריו הכובשים לבבות האריך‬ ‫בשבחם ומעלתם של אברכי הכוללים אשר הבעל שמחה‬ ‫ר' אהרן זוכה להיות מי שעומד לימינם בכדי שיוכלו‬ ‫להתעלות בתורה במנוחה ושלוה‪ .‬כן הרחיב על מצות‬ ‫שמחת חתן וכלה‪ ,‬שכל המשמחם זוכה לתורה‪ ,‬וסיים‬ ‫בברכות לרוב לבעל שמחה שיזכה לעוד שמחות באהלו‬ ‫ולכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫לאחר מכן נשמעו פנינים יקרים לכבוד שמחת חתן‬ ‫פר' ויצא · כה · תשפ"ז‬ ‫הכוללים "מרכז התורה" שאינה עוצרת לרגע‪.‬‬ ‫וכלה מפי פה מפיק מרגליות הרה"ג רבי ברוך שווארץ‬ ‫בתוככי היכלי הלימוד של רשת הכוללים "מרכז התורה"‪,‬‬ ‫שליט"א דומ"צ בבי"ד אוצר הפוסקים‪ ,‬אשר במשך שעה‬ ‫בולטים מאות האברכים עמלי התורה הנהנים ממענק מיוחד‬ ‫ארוכה שימח את הקהל בפניניו היקרים שהיו מתובלים‬ ‫של קרן "שקידת התורה" שזוכה להגביר חיילים לתורה‬ ‫בדברי תורה ובדברי צחות לשמחת כל המשתתפים‪.‬‬ ‫ומגבירה את קול התורה בין כותלי בית המדרש‪ .‬קרן "שקידת‬ ‫בהתרגשות מרובה נשמעו דבריו של הבעל שמחה ר'‬ ‫התורה" תומכת באברכים חשובים מהכוללים שמשליכים‬ ‫אהרן שיחי'‪ ,‬שהביע את תודתו הנרגשת קדם מנהלי‬ ‫מאחורי גוום כל הבלי עולם ולומדים תורה בטהרה‪ ,‬ברציפות‪,‬‬ ‫המוסדות המסורים הרב אשר מאיר בורד הי"ו והרב שמעון‬ ‫בתענית‪-‬דיבור‪ .‬שמן זית זך של ממש‪.‬‬ ‫גוטמן הי"ו ומנהל משרדי המוסדות הרב סיני דויד הי"ו‪ ,‬וכן‬ ‫"זוהי סולת מנופה של לימוד תורה‪ ,‬שצריך זכות‬ ‫לגבאי המסור של בית מדרשנו הגדול הרב יעקב מרדכי‬ ‫מיוחדת בשביל לתמוך בתורה שכזו‪ ,‬הנלמדת ע"י אברכים‬ ‫הרשקוביץ הי"ו‪ ,‬על עריכת סעודת השבע ברכות‬ ‫ברציפות בלי להכניס אפילו שיחה בטלה אחת" – אומרים‬ ‫המפוארת‪ ,‬וציין לשבח את העסקנים מנהלי המוסדות הק'‬ ‫הרבנים הגאונים ראשי הכוללים שליט"א – "כשלומדים‬ ‫הפועלים ללא ליאות לטובת קידום והתפתחות המוסדות‬ ‫ברציפות‪ ,‬עם תענית דיבור‪ ,‬זוכים להגיע גם להשגות‬ ‫בכל המישורים והשיתוף פעולה המיוחד והפורה שיש בין‬ ‫גדולות בתורה‪ ,‬ואכן רואים שאברכים קוצרים ציונים טובים‬ ‫כל העסקנים‪ ,‬לעשות רצון צדיק כ"ק מרן שליט"א‪ .‬וסיים‬ ‫ביותר בכל חודש במבחנים‪ ,‬והם שולטים בכל מכמני תורה‪,‬‬ ‫בברכה לכל המשתתפים שיזכו לברכות באהלם‪.‬‬ ‫בכל סימן בשו"ע ובכל ס"ק במשנה ברוה‪ ,‬בכל הסוגיות‬ ‫לאחר ברכת המזון קמו כל המשתתפים לריקודין של‬ ‫ובכל תוס'‪ .‬הכל בזכות לימוד טהור כזה שנלמד ברציפות"‪.‬‬ ‫שמחה משך זמן ניכר‪ ,‬כשהם מודים ומשבחים למנהלי‬ ‫אין עת מוכשר כימי החנוכה – ימי הודאה והדלקת‬ ‫המוסדות וגבאי בית המדרש על היוזמה הנפלאה של‬ ‫הנרות – לפתוח את הלבבות של אוהבי התורה ולומדיה‬ ‫עריכת סעודת שבע ברכות למי שכל בני הקהילה מרגישים‬ ‫ולהשתתף בהחזקת אור התורה‪ .‬חז"ל והספרים הקדושים‬ ‫עמו כמשפחה אחת‪.‬‬ ‫עמדו על הסגולה המיוחדת של תמיכה בלומדי תורה‬ ‫בימים אלו‪ ,‬ימי חנוכת המזבח‪ ,‬שבהם מעלים ל"ו נרות‬ ‫הדומו"צ וראש הכולל הגרי"ש שכטר שליט"א יעתיר‬ ‫כמניין מסכתות הש"ס‪.‬‬ ‫בתפילה במקומות הקדושים בערב זאת חנוכה על כל‬ ‫לקראת ימי החנוכה הבעל"ט‪ ,‬נפתחת המגבית השנתית‬ ‫אנ"ש בחו"ל‪ ,‬תומכי קרן "שקידת התורה" של רשת‬ ‫המיוחדת המיועדת להמוני אנשי שלומנו‪ ,‬ידידי ותומכי‬ ‫הכוללים מרכז התורה קרית צאנז‬ ‫התורה ברחבי ארה"ב‪ ,‬אירופה ובתפוצות‪.‬‬ ‫ימי החנוכה הקדושים הבאים עלינו לטובה‪ ,‬מבטאים‬ ‫זהו צו השעה והזדמנות פז ליטול חלק פעיל בהחזקת‬ ‫עד לדורנו אנו את ניצחון התורה על רודפיה‪ .‬בתקופת‬ ‫מבצר התורה‪ ,‬להבטיח את המשך שגשוגה של קרן‬ ‫החשמונאים‪ ,‬כשעמדה מלכות יוון הרשעה וביקשה‬ ‫"שקידת התורה"‪ ,‬ולהיות שותפים נאמנים בהרמת קרן‬ ‫להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך‪ ,‬מסרו צדיקי‬ ‫התורה ולומדיה‪.‬‬ ‫וקדשי עליון את נפשם כדי להעלות את אור שלהבת‬ ‫"נאך א ליכטל אין מרכז התורה"! תרומה של ‪52$‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫)כמניין נר( מזכה אותך להאיר לאברכי הכולל ולהיכנס‬ ‫כמו בימים ההם‪ ,‬כך גם בזמן הזה; מול תהפוכות הזמן‪,‬‬ ‫לקוויטל של ראש הכולל הגאון הגדול רבי יצחק שמואל‬ ‫הנסיונות והטרדות המאיימים להחשיך את אור התורה‪,‬‬ ‫שכטר שליט"א עבור לעכטיגע קינדר ודורות ישרים‬ ‫פועלת אימפריית התורה בקרית צאנז נתניה‪ ,‬רשת‬ ‫פר' ויצא · כו · תשפ"ז‬ ‫מלעלוב אשר נכדו נ"י נמנה בין חתני המקרא‪ ,‬ועורר בגודל‬ ‫מבורכים‪ ,‬בערב זאת חנוכה במקומות הקדושים אשר‬ ‫העניין של תפילת אבות על בנים אשר בכוח התפילה אשר‬ ‫בארץ ישראל‪ :‬כותל המערבי‪ ,‬קבר רחל‪ ,‬מערת המכפלה‬ ‫כוחו רב לפתוח את המוח והלב של הצאצאים‪ ,‬והודה‬ ‫בחברון‪ ,‬ומירון בקבר הרשב"י‪.‬‬ ‫להנהלת הת"ת והביע את התפעלותו מההשקעה האדירה‬ ‫מצלצלים עכשיו אל הר"ר יעקב מאיר כץ הי"ו‪ ,‬בטל'‪:‬‬ ‫וב"ה שההשקעה נושאת פירות והוא בסייעתא דשמיא‬ ‫‪ +972.58.327.4705‬ונותנים לכל הפחות ‪ 52$‬למען עוד אברך‬ ‫בית שמגדלים בו גידולים נאים‪.‬‬ ‫עמל תורה שלומד תורה בטהרה‪ ,‬ברציפות ובתענית דיבור‪.‬‬ ‫רגע מרגש במיוחד היה בעת פתיחת הארון הקודש‬ ‫אשר נבנה במיוחד לרגל המעמד במתכונת של ארון הקודש‬ ‫מסיבת 'בן חמש למקרא'‬ ‫השוכנת בביתו נאוה קודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪,‬‬ ‫בכיתות ת"ת 'דרכי אבות' צאנז בני ברק‬ ‫וטרם תחילת הלימוד במעמד של פתיחת הארון זימרו‬ ‫ביום שלישי השבוע התקיים מסיבת ה'חומש סעודה'‬ ‫ניגוני התעוררות ובזמן הזה העתירו ההורים את תפילת‬ ‫לעשרות ילדי החמד במעמד מרגש 'בן חמש למקרא'‬ ‫השל"ה ותפילת אבות על בנים‪.‬‬ ‫בהשתתפות ההורים והסבים ושאר בני המשפחה‬ ‫מיד לאחר מכן הוציאו את הספר תורה והתחילו ברוב‬ ‫שהתאספו ובאו יחד למעמד המרומם של עשרות תינוקות‬ ‫רגש בלימוד חומש ויקרא כנהוג‪ ,‬ורטט והתרגשות עבר‬ ‫של בית רבן הטהורים שמתעסקים בטהורים ומתחילים‬ ‫בקהל לראות את צעירי הצאן ביומם הגדול בהתחלת לימוד‬ ‫ללמוד את התורה הקדושה‪.‬‬ ‫תורה שבכתב‪.‬‬ ‫פתח והנחה את המעמד מנהל הת"ת הרב יחזקאל שר‬ ‫בשם הורי התלמידים נשא דברים הרב אהרן יגר הי"ו‬ ‫הי"ו שקיבל את חתני המקרא והוריהם והביע את הרגשות‬ ‫אשר הביא מפי ספרים וסופרים את העניין שעושים בעת‬ ‫הנעלים של צוות הת"ת בהגיע עת משוש עם הצטרפות‬ ‫תחילת לימוד תורה שבכתב‪ ,‬ולאחר מכן הודה לצוות הת"ת‬ ‫עשרות ילדי תשב"ר ללימוד תורה שבכתב‪ ,‬כשבפיותיהם‬ ‫אשר שמם הטוב הולך לפניהם‪ ,‬ועברו חתני המקרא בסך‬ ‫תפילה ותחנונים בפני נותן התורה שיזכו ללמוד וללמד‬ ‫לקבל חומש ויקרא מאת הגה"צ כ"ק גאב"ד קרית הבעש"ט‬ ‫ולהתעלות במעלות התורה והעבודה‪.‬‬ ‫שליט"א ומאת כ"ק האדמו"ר מהאסקוב שליט"א‪.‬‬ ‫עם כניסת חתני המקרא למעמד‪ ,‬ראשית פתחו בניגוני‬ ‫ברגעים הנעלים אלו קרא המלמד הר"ר יחזקאל שרף‬ ‫הודאה ונעמדו יחד בשורה ופצחו בשירה והודאה לבורא‬ ‫הי"ו לחתני המקרא לקבל עליהם קבלות טובות לרגל יומם‬ ‫עולם על העבר ובניגוני בקשה על העתיד לפתוח את ליבם‬ ‫הגדול‪ ,‬התרגשות רבה אחזה בקהל בשמעם את קולם הזך‬ ‫להבין שמועות‪ ,‬וכן ניגוני הודאה להורים שמשקיעים את‬ ‫של תינוקות של בית רבן מקבלים עליהם קבלות טובות‬ ‫כל מרצם ואחלו להורים לרוות נחת מהם‪.‬‬ ‫בענייני תורה ומידות טובות‪.‬‬ ‫לאחמ"כ עלו חתני המקרא לבימה וכאן הפתיעו‬ ‫ולאחמ"כ הודה מנהל הת"ת הרב יחזקאל שר הי"ו‬ ‫התלמידים והתחילו לסכם בחרוזים את כל חמישה חומשי‬ ‫לרבנים הנכבדים אשר טרחו לבא ולהשתתף במעמד‪ ,‬וכן‬ ‫תורה ואת קורות חייהם של בני ישראל מאברהם אבינו ועד‬ ‫הודה נרגשות למנהל המוסדות הרה"ח ר' יחזקאל רייך הי"ו‬ ‫לכניסת בני ישראל לארץ ישראל‪.‬‬ ‫הנושא בעול הגשמי ועומד הכן לסייע בכל עת ועונה למען‬ ‫כאן נתכבד הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם האי גברא יקירא‪ ,‬מורה ודאין‪,‬‬ ‫צנא מלא ספרא‪ ,‬מרביץ תורה והוראה‪ ,‬ערוגת הבושם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון רבי הלל דויטש שליט"א‬ ‫דומו"צ קרית צאנז נתניה‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב שמחת נישואי הבן המו"מ בתוי"ש כמר נפתלי נ"י‬ ‫עב"ג הכלה תחי' במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים הרבנים הגאונים הנודעים לשם ולתהלה‪ ,‬מרביצי תורה והוראה‬ ‫והגאון רבי יהודה צבי גלנץ שליט"א‬ ‫הגאון רבי משה דויטש שליט"א‬ ‫רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה‬ ‫רב ומו"צ מרכז נתניה‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‬ ‫פר' ויצא · כז · תשפ"ז‬ ‫תלמידי הת"ת בפרקי שירה‪.‬‬ ‫חינוך התלמידים‪ ,‬ולמחנכים המסורים הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫מיד לאחמ"כ פצחו בריקוד הורי החתנים יחד עם בניהם‬ ‫שרף הי"ו והרה"ח ר' ישראל משה פרידמן הי"ו אשר‬ ‫על כתפיהם לקול צלילי שירה וזמרה ברוב שבח והודיה‬ ‫משקיעים ראשם ורובם בחינוך התלמידים מתוך שמחה‬ ‫להשי"ת על אשר הגיעו לראות את צאצאיהם מתחנכים‬ ‫וטוב לבב ומחדיר בהם תורה ויראת שמים‪ ,‬כמו"כ הודה‬ ‫בדרך התורה והיראה בדרך המסורה לנו מדור דור‪ ,‬ויחד כולם‬ ‫למחנכים הרה"ח ר' יחזקאל שרגא גשטטנר הי"ו אשר‬ ‫הודו להנהלת הת"ת על השעות המרגשות שהיו מנת חלקם‪.‬‬ ‫השקיע רבות להצלחת המעמד ואף הנעים את המעמד עם‬ ‫ע"פ קריאת וברכת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪:‬‬ ‫מערכה אדירה יוצאת לדרך בחצה"ק‬ ‫להבדיל בין חושך לאור!‬ ‫לקראת ימי החנוכה הבאים לקראתנו לאורה ולטובה‪ ,‬יוצא ביממה‪ ,‬הן בסיוע כלכלי של רכישת ומימון תרופות שאינן‬ ‫ארגון הרפואה הכביר 'רופא חולים ‪ 'RCCS‬למערכה אדירה כלולות בסל הבריאות תוך עלויות עתק‪ ,‬והן בפן הרגשי‬ ‫בקרב אנשי שלומנו יחד עם כל קהילות הקודש‪ ,‬בסימן והכלכלי וכל המסתעף במשפחות המתמודדות עם הגרוע‬ ‫'להבדיל בין חושך לאור' לחתימת שותפות של קבע אשר מכל רח"ל‪.‬‬ ‫סיבת ומטרת המערכה זה עתה‪ ,‬היא מפאת הגידול‬ ‫בכוחה להבדיל כפשוטו בין חושך לאור‪ ,‬בין חיים לח"ו להיפך‪,‬‬ ‫הכואב והמפלח כל לב – במספר החולים החדשים‬ ‫וזאת ע"י הפעולות הנשגבות להצלת חיים דבר יום ביומו‪.‬‬ ‫אם גם אתה הקורא שורות אלו – אינך מכיר את הארגון המתווספים בכל עת‪ ,‬כאשר רק בשנה האחרונה נוספו‬ ‫ואינו יודע בדבר פועלו‪ ,‬הרי שזה הזמן לעצור את שטף למעלה מ‪ 2,000‬חולים חדשים רק בקרב ציבור שומרי‬ ‫הקריאה‪ ,‬ולהתחיל באמירת 'מזמור לתודה' בכוונה רבה התורה והמצוות בארץ הקודש‪ ,‬במספרים מחרידים של בין‬ ‫ועצומה‪ .‬שכן עבור אלפי משפחות‪ ,‬ובתוכם ל"ע כמה וכמה ‪ 40-70‬חולים חדשים מדי שבוע בשבוע!!!‬ ‫ארגון הרפואה הכביר 'רופא חולים ‪ 'RCCS‬אשר‬ ‫מאנשי שלומנו אחינו ובשרינו‪ ,‬השם הזה אומר הרבה מאד‪.‬‬ ‫ארגון הרפואה הכביר 'רופא חולים ‪ 'RCCS‬מתמקד תקציבו כאן בארץ הקודש עולה על ‪ 30‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‬ ‫למעשה אך ורק בטיפול‪ ,‬סיוע והכוונה לחולי 'המחלה האחרונה אינו מצליח לעמוד בקצב הגידול וקורס תחת‬ ‫הנוראה' המגיפה השקטה המכרסמת בבתי ישראל תחת הנטל הנורא של הסיוע והטיפול בחולי האונקולוגיה‬ ‫ייסורים נוראים ואיומים הקשים מנשוא‪ ,‬כאשר תכלית המתייסרים במיטת חליים‪ ,‬וע"כ יוצא הוא בברכת הקודש‬ ‫ומטרת הארגון הוא להקל מעולם של אלו המתייסרים עם של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א למערכה אדירה‬ ‫המחלה הארורה ולהיות עבורם למושיע ומגן‪ ,‬הן בנושאי בקרב אנשי שלומנו‪ ,‬לצד מערכות דומות בכל קהילות‬ ‫ייעוץ וליווי על כל צעד ושעל מרגע גילוי המחלה ל"ע‪ ,‬הן הקודש‪ ,‬במטרה להעמיד יסוד ובסיס איתן להחזקת הארגון‬ ‫בהפנייה לגדולי הרופאים המומחים בכל העולם‪ ,‬בהפעלת העוסק דבר יום ביומו בדבר אחד‪ :‬להבדיל בין האור ובין‬ ‫מערך רפואי כביר שעומד לרשות המטופלים בכל עת החושך‪ .‬להבדיל בין החיים וח"ו להיפך‪.‬‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬העסקן המסור לכלל ולפרט‪,‬‬ ‫נודע לשם ולתהלה‪ ,‬עושה חסד לזולת ובסבר פנים יפות‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' יחיאל יהושע שמרלר הי"ו‬ ‫מנהל מוסדוה"ק 'עטרת צפת' בעיה"ק צפת תובב"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‪ ,‬במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת נישואי הבן המו"מ בתוי"ש החבר נחמן דוד נ"י‬ ‫עב"ג הכלה תחי' בת ידידינו הדגול הרה"ח ר' יוסף ארנברג הי"ו‬ ‫מיקירי אנ"ש בב"ב‬ ‫ובברכת מזל טוב לאביו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק פסח הי"ו ‪ -‬אב"י בחיפה‬ ‫פר' ויצא · כח · תשפ"ז‬ ‫העוסקים בצרכי ציבור באמונה ובמסירות עד אין קץ –‬ ‫כבר לפני זמן מה נכנסו לקודש פנימה מנהלי וראשי‬ ‫יושבים לשעה ארוכה של לאסיפת הכנה ותשועה ברוב‬ ‫הארגון‪ ,‬שם קיבלו את ברכת הקודש למערכה הנחוצה‪:‬‬ ‫יועץ‪ ,‬לטכס עצה להצלחת המערכה‪.‬‬ ‫"כמה גדול זכותכם‪ ,‬ברור שזה נחוץ מאד‪ ...‬בוודאי‬ ‫פתח את האסיפה העסקן הדגול לכל קדשי בית צאנז‪,‬‬ ‫שצריכים לעשות זאת‪ ,‬וזה פשוט שצריכים לעזור לזה והרי‬ ‫הרה"ח ר' בר יוחאי שמעון הי"ו שהיטיב להגדיר את‬ ‫ישראל נתבעים ונותנים‪ ...‬מסתמא עדיין לא היה דור כזה‬ ‫התחושות הקשות כל אימת שעוסקים בנושא נורא זה של‬ ‫כמו כעת עם כ"כ הרבה בעלי צדקה‪ .‬לא חסר כסף בעולם‪,‬‬ ‫המחלה האיומה‪ ,‬ועל החוב והזכות של כל המשתתפים להיות‬ ‫רק צריכים זכייה מיוחדת לתת במקומות הטובים"‪.‬‬ ‫חלק מהמערכה הכבירה להחזקת הארגון הקדוש הזה‪.‬‬ ‫ועוד אמר מרן שליט"א בקדשו‪" :‬בוודאי צריך לעזור במה‬ ‫באסיפה קיבלו העסקנים סקירה מקיפה על פעילות‬ ‫שיכולים לחולים‪ ,‬גדול חלקכם ואשריכם‪ ,‬זוהי זכות גדולה‬ ‫הארגון מפי הרב ראובן ברוין הי״ו ‪ -‬מנכ"ל הארגון בארה"ק‪ ,‬הרב‬ ‫שיש לכם‪ .‬הרי כתיב אין ישראל נגאלין אלא בזכות חסד‪ ,‬לא‬ ‫אנשיל יונגרייז הי"ו ‪ -‬מיקירי אנשי שלומנו המשמש כחבר ועד‬ ‫כתוב שמשיח יבוא בזכות תורה או שאר מצוות שהם בוודאי‬ ‫ההנהלה‪ ,‬והרב אפרים ליבוביץ הי"ו ‪ -‬מעסקני הארגון‪ .‬הם גוללו‬ ‫חשובים בשמים עד מאד‪ ,‬כי אם בזכות החסד והצדקה יבוא‬ ‫את כל דרכי הפעולה במחלקות השונות של הארגון‪ .‬כך גם‬ ‫משיח‪ ,‬ומה שאתם עושים אין לך צדקה יותר גדולה מזו!"‪.‬‬ ‫הציגו בפניהם תרופות יקרות וחדשות שהארגון מפזר הון רב‬ ‫השבוע‪ ,‬אף קיבלו אנשי שלומנו בכל אתר את קריאת‬ ‫על מנת להשיגם למען רפואת חולי ישראל‪.‬‬ ‫הקודש במכתב )המתפרסם בגליוננו( שם כותב כ"ק מרן‬ ‫חבר העסקנים שליט"א התוודעו במקצת למספרים‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א אודות "מה שדרוש דרש כ"ק‬ ‫המזעזעים של המטופלים המשחרים לפתח הארגון‪,‬‬ ‫אאדמו"ר זצוקללה"ה לפני עשרות בשנים שהיו צריכים‬ ‫בתוכם ל"ע כמה וכמה מאנשי שלומינו אחינו בשרינו‪.‬‬ ‫לגזור תענית בגין המגיפה הנוראה הזו )ראה שפע חיים‬ ‫נפעמים ומוכי הלם אך חדורי רצון ושליחות להצלחת‬ ‫דרשות חורש"י תשד"מ‪ ,‬פרשת ויצא(‪ ,‬ומה נאמר ומה נדבר‬ ‫המערכה עמדו העסקנים שהתוודעו למצב המתחולל‬ ‫בזמנינו שכבר כשל כח הסבל לנוכח המגיפה המתפשטת‬ ‫בשטח‪ ,‬ומנגד לפעולות האדירות של הארגון‪.‬‬ ‫והולכת בקרב יראי ה' רח"ל"‪.‬‬ ‫במרכז הכינוס בלטה השתתפותו של הגה"צ אב"ד‬ ‫את דבריו חתם מרן שליט"א בברכת הקודש המרטיטה‪:‬‬ ‫קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א אשר טרח ובא‬ ‫"את אחי אנכי מבקש‪ ,‬אנא בואו לעזרת ה' בגיבורים‪ ,‬ומן הנכון‬ ‫דקות ספורות לאחר סיום שמחת השבע ברכות‪ ,‬והקדיש‬ ‫לסייעם בעין יפה וברוח נדיבה‪ ,‬ונאמן אב הרחמים ית"ש‬ ‫מזמנו היקר להתעניינות מפורטת בכל מפעלות הארגון‬ ‫שישלם שכר טוב במדה כנגד מדה לכל העושים והמעשים‬ ‫והנתונים המזעזעים כל לב‪ .‬בתוך דבריו התבטא‪ ,‬כי ''כולנו‬ ‫בגוף ובממון‪ ,‬ובזכות זה יזכו לברכת והסירותי מחלה מקרבך‪,‬‬ ‫מחוייבים לעמוד לימין מפעל הצדקה והחסד הזה‪ ,‬וברור לי‬ ‫ויתברכו בכל ברכות התורה שתחלתה גמילות חסדים וסופה‬ ‫שכלל אנשי שלומנו יתגייסו ויוזילו זהב מכיסם למען‬ ‫גמילות חסדים‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬רוב נחת‬ ‫מטרה נשגבה וחיונית זו"‪.‬‬ ‫ואושר לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬והשי"ת כבר יאמר לצרותינו‬ ‫חדורי רוח איתנים יצאו העסקנים מן המעמד‪ ,‬נכונים‬ ‫די ונזכה מהרה לגאולת עולם אכי"ר"‪.‬‬ ‫לעשות את מלאכתם בכל הכח והאומץ‪ ,‬להפיק את המרב‬ ‫אנשי שלומנו בכל אתר ואתר נערכים בעוז ותעצומות‬ ‫ממגבית הקודש למען הארגון שתיערך אי"ה בששת ימי‬ ‫לששת ימי המעשה אשר יתקיימו אי"ה בימים שקודם ימי‬ ‫המעשה ‪ -‬פרשת וישב הבעל"ט‪.‬‬ ‫חנוכה המאירים‪ ,‬פרשת וישב‪ ,‬או אז נזכה כולנו להבדיל בין‬ ‫לקראת שבת‪ ,‬מופצים בריכוזי אנשי שלומינו החוברות‬ ‫חושך ובין אור ולבוא לעזרתם בגיבורים כקריאת הקודש‪.‬‬ ‫המרטיטות אשר משקפות בכאב רב את הנעשה מבעד‬ ‫לשם כך‪ ,‬התכנסו ובאו השבוע‪ ,‬חבר שרי החסד והצדקה‬ ‫לדלת המבדילה בין חושך לאור‪ ,‬בתוככי החדרים הסגורים‬ ‫בחצר קדשנו‪ ,‬בראשות הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה‬ ‫שם נלחמים על חייהם של יהודים יקרים‪ ,‬כאשר אף אנו‬ ‫וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬לטכס עצה להצלחת המערכה‪,‬‬ ‫יהודים בני רחמנים‪ ,‬להבדיל בין ישראל לעמים‪ ,‬מתגייסים‬ ‫בשעות הערב של יום שלישי העעל"ט‪ ,‬עם סיום שמחת‬ ‫להבדיל בין חושך לאור‪ ,‬באמצעות ששת ימי המעשה אשר‬ ‫ה'לעצטע שבע ברכות' בחצר הקודש‪ ,‬כאשר מיטב עסקני‬ ‫הוכרזו להצלת נפשות אחינו בני ישראל‪.‬‬ ‫אנשי שלומנו ‪ -‬הלא המה שרי החסד וכבירי הצדקה‬ ‫פר' ויצא · כט · תשפ"ז‬