הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
פרשת ויצא תשפ"ז
גליון רלג
כוחי ועוצם ידי?!
לא ולא!
נקראת להיות 'פוליטיקאי' טוב ולזה הוא מצפה, ורבים המה בני האדם החושבים שהכל תלוי בעוסקינו בהתחזקות במידות האמונה
ואצל הרביעי נקראת הצלחה לקבל תואר חשוב בהחלטת הלב ,אם יחליטו בהחלטה בעלמא – ספק והביטחון והקשר ביניהם ,הבה נחזק בזה יסוד
'מגיד שיעור' או 'ראש ישיבה' ולזה הוא מצפה ,ועוד אם יצליחו לכבוש את היעד ,אך אם יחליטו בהחלטה גדול בבטחון ,כי צריך לשנן אותו ללא הרף.
ישנם בני אדם שציפיותיהם היא להצליח בחינוך נחושה מאוד – בוודאי יצליחו לכבוש אותו.
הבנים ולמצוא להם שידוכים הגונים וכן הלאה עד לתקן את האמונה
שקר גמור אם רואה האדם שבטחונו אינו עומד לו ,אם הוא
בלי סוף.
אך כל זה שקר גמור הוא ,מראה עינינו מכזב רואה שאין מתקיים בו "והבוטח בה' חסד יסובבנו",
וכפי שיש להם לבני אדם 'ציפיות' בחייהם באופן בנו ,ועל כן נצטוינו "אנכי ה' אלוקיך" ,שנדע ונאמין
כללי ,כך יש להם 'ציפיות' במאורעות היומיומיים אם אינו מרגיש שהוא מוקף בטוב ,והרי הוא מבין
שהיחיד שיכול לעשות ולהועיל הוא מלך מלכי מזה שאין בטחונו אמיתי ,כי לו היה בטחונו אמיתי
שלהם .ולמשל ,האדם מצפה שפלוני יסכים להלוות המלכים הקב"ה .ואם העולם משטה בנו ,הרי זה
לו כסף ,אך כשניגש אליו ,הלה אומר לו' :הן עכשיו היה מרגיש המאושר עלי אדמות כמו שנאמר "אשרי
מלחמה של הסטרא אחרא עם הקדושה ואנו צריכים
פרעת את הלואתך הקודמת וכבר אתה בא לבקש אדם בוטח בך" ,עליו להבין שלא את הבטחון הוא
להיאחז בכל כוחנו בקדושה.
שוב?! נראה בעוד חודש '...ציפייתו התנפצה על סלע צריך לתקן ,אלא הוא צריך לתקן את האמונה,
מורה לנו רבינו בעל חובת הלבבות :אם אתם רואים וכשתהיה לו אמונה ממילא יהיה לו בטחון!
האכזבה... שבטחונכם אין עומד לכם ,במקום שתתחילו לדון
ואכן כבר עסקנו בהרחבה בתקופה האחרונה על
אם הבטחון הוא סגולה או מציאות ,חזרו אחרונית
כשהמציאות אינה כתמונה חיזוק האמונה שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל
ותשרישו בלבכם האמונה שאין ביד אחד מהברואים
כך אנו בנויים וכך אנו מתנהגים יומם ולילה ,אנו המעשים ושהוא יודע בדיוק רב מה עובר על כל אחד
להועיל את נפשו ,ואז ממילא יגיע לבטחון!
יוצרים במוחנו תמונה מסוימת איך הדבר צריך ומה הוא מרגיש בלבו ,שמו שנאמר "היוצר יחד לבם
להיראות ,וכשאנו מגלים לאחר מכן שאין הדבר הציפיות והתמונה שבראש המבין לכל מעשיהם" ,וכעת נבוא למחשבה נוספת
נראה כפי אותה תמונה (כפי שהוא ברוב הפעמים) ,הטבע שאף היא נובעת מאותו יסוד ,כי החיוב להאמין
וביתר בהירות ,מצוי מאוד בקרב בני אדם
שלנו מתעורר לדחוף ולעשות הכל כדי שהתוצאה שתהיינה להם 'ציפיות' ,האדם מצפה להצליח ולא שהקב"ה עושה הכל ואין בידי שום האדם לעשות
תהיה כפי אותה תמונה. להיות עוד אחד מהאנשים הפשוטים המסתובבים שום דבר ,אף הוא מיסוד המצוה הראשונה שבתורה
דוגמא לדבר :האדם הלך להתרים איזה נדיב בעולם .אכן ה'הצלחה' מתפרשת אצל כל אחד הוא אשר בגללו קרבנו הקב"ה להר סיני -ללמדנו
בשביל איזו הוצאה שיש לו ,ובטוח היה שיתן לו באופן אחר ,אצל אחד הצלחה נקראת להגדיל הון שהגם שהעולם נראה כעולם העשיה ,אך שקר הוא.
סכום מסוים ,שהרי מדובר בפרשיה עגומה וחוץ מזה ולזה הוא מצפה ,אצל השני הצלחה נקראת לקבל אמנם לעינינו נראה שהאדם המוכשר והמוצלח
הנדיב מכיר אותו ,כך שאין שום סיבה שלא יתן לו מעמד חשוב ולזה הוא מצפה ,ואצל השלישי הצלחה יש בכוחו לעשות ולפעול ולהזיז הרים וגבעות,
המשך בעמוד ג'
ה+תבוננות
לעינינו נראה שהאדם המוכשר והמוצלח יש בכוחו לעשות ולפעול ולהזיז הרים וגבעות ,ורבים המה
בני האדם החושבים שהכל תלוי בהחלטת הלב ,אם יחליטו בהחלטה בעלמא – ספק אם יצליחו
לכבוש את היעד ,אך אם יחליטו בהחלטה נחושה מאוד – בוודאי יצליחו לכבוש אותו.
אך כל זה שקר גמור הוא ,מראה עינינו מכזב בנו ,ועל כן נצטוינו "אנכי ה' אלוקיך" ,שנדע ונאמין שהיחיד שיכול לעשות ולהועיל הוא מלך
מלכי המלכים הקב"ה .ואם העולם משטה בנו ,הרי זה מלחמה של הסטרא אחרא עם הקדושה ואנו צריכים להיאחז בכל כוחנו בקדושה.
מורה לנו רבינו בעל חובת הלבבות :אם אתם רואים שבטחונכם אין עומד לכם ,במקום שתתחילו לדון אם הבטחון הוא סגולה
או מציאות ,חזרו אחרונית ותשרישו בלבכם האמונה שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ,ואז ממילא יגיע לבטחון!
א
המחשבה הטורדנית :מה יגידו עליי?
השאלה שמטרידה כל אחד ,והתשובה שנלמד מיעקב אבינו ע"ה!
מחיר החלטה מהסוגיא .הסוגיא היא שהלה עומד מעליו ומנסה כשלבן דלק אחר יעקב שברח ממנו והשיגו,
קטטות ומריבות הן נושא אחר .איננו מדברים לשבור אותו בעלילות שווא ומדוחים! התחיל ביניהם ויכוח .לבן האשים את יעקב" :למה
עכשיו על מחלוקת .אנו מדברים על מי שעשה נחבאת לברוח ותגנב אותי וגו'?"
בחירה בחייו ועשה צעד מסוים שהרגיש שהוא והנה בטבעו של אדם כשמתקיפים אותו "ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי
הצעד הנכון בשבילו .הוא עמד בפני צומת דרכים בהאשמות ומטיחים בו דברים קשים – להצטדק. פן תגזול את בנותיך מעמי וכו' ויחר ליעקב וירב
והרגיש שאחת מהן מרחקת אותו מה' והשניה יש לו צורך נפשי שהלה יכיר שאין זה נכון' .אתה בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי
מקרבת אותו ובחר בשניה ,ויש לו כאב ויסורים טועה ,זה לא היה אני' ,או' :לא רציתי לעשות את כי דלקת אחרי?" יעקב אמר ללבן' :זה עשרים שנה
מזה שהוא יודע שיהיו כאלה מקרב המשפחה או זה ,זה נעשה על-ידי בשגגה' ,יש לו צורך נפשי שאני עובד אותך בנאמנות מופלגת ואינני עושה
מקרב בני קהילתו שיסברו שנפל מהירח ולא יתנו שהלה יכיר שאינו משוגע .אומרת לו התורה: לך שום עוול על אף כל מה שרימית אותי ותחלף
לו משוב (פידבק) חיובי. 'יש לי 'נייעס' בשבילך :אותו כח הטומאה תפקיד את משכורתי עשרת מונים .הלכתי אתך ישר ,וכל
אמנם כן ,האדם עלול לטעות ,ואם פיקח הוא, יש לו ,ומתוקף תפקידו ,לעולם לא יסכים למה מה שנמצא אצלי ,נמצא אצלי חרף כל החליפין
הרי הוא מקשיב למה שאנשים אומרים אף שאינם שאתה עושה ,ולעולם לא תוכל לקבל את החיות שעשית ,ושלי הוא בדין ,ולגבי הבנים והבנות שאתה
צודקים .הוא אומר לעצמו' :אולי הם צודקים מכך שהוא מבין אותך! כאדם יש לך צורך עמוק טוען שהם שלך ,הלא עבדתי בשבילם ארבע עשרה
במקצת?' אכן את זאת תמיד צריך לזכור' .אף שפלוני יבין אותך .אך הקליפה לא תספק לך את שנה והרווחתי אותם בדין .אינני מבין מה טענותיך.
שברור לי שאני צודק במה שעשיתי ,אולי לא הייתי זה ,ולטובתך הוא .הגוי לעולם לא יאמר לך שהוא אינני שומע בדבריך אף לא מילה אחת שיש בה
צריך לעשותו באופן שעשיתיו ,אלא באופן קצת מבין אותך .ומה תעשה אז? תגיע למצב שבו לא צדק!" משיב לבן ליעקב" :הבנות בנותי והבנים בני
שונה' ,כשיוצאים מהדלת ,אפשר לטרוק אותה תצטרך שהלה יכיר בך ולא תצטרך שהלה יצדיק והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא".
בחוזקה ,ואפשר לסגור אותה בעדינות .מי אומר זו תשובתי .תשובה פשוטה וחלקה!
פלוני ימשיך לומר
שהייתי חייב לעשותו ככה?
אכן ראוי לו לאדם שיטה אוזן לדברים הנאמרים
אכן הדבר צריך ביאור ,מה משיב לבן ליעקב?
הוא בא בטענה ליעקב שעשה לו עוול .אמר לו
מה שאומר ואני
לו ,אך באותה מדה אינו צריך לצפות לקבל תהילה
ואף לא הסכמה והבנה .והסיבה שהקב”ה עשה כך
יעקב" :בא תראה לי מה אינו שלי? הבנים ,הבנות,
הצאן ,מה אינו שלי?" ולבן אינו עונה לו לענין .הוא
אמשיך בדרך
היא שהאדם יצטרך לסמוך אך ורק עליו יתברך' .כאן
אף אחד אינו מבין אותי ,אבל אתה מבין אותי רבונו
אומר לו כך" :אני שומע מה שאתה אומר ,אבל
הבנים בני והבנות בנותי והצאן צאני .לכל היותר
וותר על הצורך להסכמה
העולה בית א-ל
של עולם!' אפשר לעשות בינינו ברית ,אבל בעצם הכל שלי"...
אמר הגרי"ז מבריסק זצ"ל בשם מרן ה'חפץ חיים'
באברבנאל כתב לדייק בפסוקים שכאשר לבן זצ"ל שכאן יש לנו דוגמא להתנהגות האומות עם
אותך ,למה? כי תדע בכזו בהירות שאתה צודק בני ישראל בגלותם .לא משנה מה תענה ,לא משנה
התרעם על יעקב ,צעק עליו בתוקף גדול" :מה
באופן שבו אתה עובד את בוראך ,שפלוני יאמר מה באיזו טענה תצטדק ,אחרי שתסביר את דבריך
עשית ותגנוב את לבבי וגו'" ,וכשיעקב ענה ,הוא
שיאמר ויחשוב מה שיחשוב' ,אני מספיק חזק עם יאמרו אלו' :סיימת? מצויין .הבנות בנותי והבנות
לא הרים את קולו ,אלא דיבר בהכנעה" :כי יראתי
האמת שלי ועם התענוגים שיש לי מהקב”ה שלא בנותיי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא',
כי אמרתי פן תגזול את בנותיך וגו'" .ואף מה שנאמר
מעניין אותי אם פלוני מבין אותי או לא והאם הוא אמר ה'חפץ חיים' שמה שמונח בזה הוא :אין לכם
"ויחר ליעקב" ,לא היה זה אלא בתוך לבו ,אבל
חושב שאני צדיק או גנב!' זכות קיום"' ,ולכן כל תשובה שתטענו לא מעלה
בחוץ המשיך לדבר בקול מתחנן" :מה פשעי מה
ולא מורידה!
חטאתי כי דלקת אחרי" .וסיבת הדבר ,כי כשהאדם כשאף אחד לא מוחא כפיים
רוצה לקבל את אישורו של בר פלוגתיה ,הטון שלו כמדומה שאין מי שיכול להתחמק מנסיון זה, מלכודת הצורך להצטדק
עולה ,אבל כשהוא יודע שהוא לא הולך לקבל לא פעם בחיים ,אלא פעמים רבות .נסיון נפרד והנה חוץ מזה שמדובר במציאות הנראית לעין,
ממנו אישור ,הוא יכול להמשיך ולפרוס את משנתו הוא שנכרך בכל המצבים שפוקדים את האדם. אפשר להבין גם הסיבה לכך .אומות העולם הן
בשלוות הנפש. האדם מתמודד עם מצבים ופרשיות ,וחלק צד הטומאה אשר נלחם בכל יהודי באופן פרטי,
האדם צריך לדעת את זה .לא כל אחד צריך מהקושי הוא שהוא מרגיש שיש מי שאינו מבין ובאומה הישראלית באופן כללי .הוא נלחם עם
שהאחרים יסכימו לשיטתו באותה מדה ,אבל מי אותו .פעמים שהלה אדם חשוב ,ופעמים שהלה כל דבר טוב שהיהודי עושה .והנה אחת מהדרכים
שיש לו את הצורך במדה ניכרת ,צריך להגיע להכרה אדם קל שאינו מחזיק מהעבודת ה' שלו ,ופעמים להילחם עם האדם היא להראות לו שאינו צודק .לא
שאלה שאינם מחזיקים משיטתו ,לעולם לא יחזיקו שהוא בעל הבית פשוט אך יש לו שיטות ומנסה משנה אם הוא באמת צודק או לא .זה כבר נושא
ממנה .תשלים עם זה שעד מאה ועשרים שנה הם להטעים לו מהן .הוא קורא לו לצד ולוחש לו אחר .הנושא העיקרי שלוקחים את האדם ושוברים
לא יתנו לך את אישורם .לא משנה מה תעשה ,לא באזנו' :סבורני שאינך נוהג נכונה' ,ובכן ,האדם צורך אותו .באים אליו ואומרים לו' :דע לך שאתה גנב!'
משנה כמה תחייך אליהם ,ולא משנה כמה יראו יש לו למצוא חן .אולי אינו צריך שיתנו לו כבוד הוא נבהל – 'בחיי לא נגעתי במה שאינו שלי' ,אבל
בסוף שעשית את הצעד הנכון .זה לא ישתנה .קח מלכים ,אבל הוא רוצה שיעריכוהו בתור בן אדם, דבריו אינם מעניינים את אף אחד' .דע לך שאתה
את זה בחשבון .זה יכול לתת לאדם הקלה גדולה. וקשה לו מאוד כשיש מישהו בבית הכנסת שאינו איש העולם התחתון'' ,דע לך שמדותיך מושחתות',
האדם עומד ומצפה – 'אולי עכשיו הוא סוף סוף גורס אותו או ששם עליו פס – 'אתה לא '...קשה 'דע לך שאתה מתנהג בחוסר דרך ארץ' ',דע לך
יסכים לי '...לא! הוא לא הולך להסכים. לו מאוד .הוא מבקש לפייסו ולהוכיח לו את צדקת שאתה אכזר' .זה שאומר לו את זה הוא אכזר כפול
זה אמנם קשה מאוד ,אבל כשהאדם מוריד את דרכו. אלף ,אבל זה לא מעלה ולא מוריד .אין זה חלק
ב
המשך מעמוד א' -כוחי ועוצם ידי?!
הציפייה שלו ,ויודע מראש שפלוני ימשיך לזמר "הבנים בני והבנות בנותיי" ,קל
אותו סכום ...סוף דבר היה שלא נתן לו אותו סכום ,אלא סכום נמוך בהרבה.
לו בהרבה .האדם עושה מה שנכון לו ,פעמים שהוא יודע בבירור שזה נכון לו,
טבעו יהיה לעשות הכל כדי לקרב את המציאות אל התמונה שצייר במוחו, ופעמים שהוא צריך להתייעץ ולהתפלל הרבה לסלק את הנגיעות כדי שלא יפעל
ולכן יעורר את הנדיב על כך וידחוף מכל עבר ,עד ש ...עד שהנדיב יוציאו ח"ו מתוך כעס ורוגז ,אבל אחרי שהוא מגיע להחלטה שזהו הנכון בשבילו ,הוא
מביתו בשן ועין... עושה אותו ואומר' :פלוני ימשיך לומר מה שאומר ואני אמשיך בדרך העולה בית
דוגמא נוספת :האדם נעמד בתור ושיער בעצמו שיקח לו לעמוד שם א-ל מבלי להישבר!'
עשר דקות ,והנה כבר חלפו עברו שבע עשרה דקות ועדיין ישנם חמשה
הזעף שלא יכול להזיק
בני אדם לפניו .אף כאן טבעו של אדם זה יהיה לעשות הכל כדי להפגיש את מה שמעניין הוא שמיד לאחר שלבן אמר" :הבנים בני והבנות בנותיי וכו'" חזר
המציאות עם התמונה שצייר במוחו ,ובכן מיד יתחיל להראות פנים זועפות ואמר" :לכה נכרתה ברית אני ואתה" .לכאורה אינו מובן .זה עתה אמרת שאינך
וינסה לעקוף את העומדים לפניו ,או לחילופין – יילך לצעוק על הפקידים מסכים אתי ושאני גנב ותוך כדי דיבור אתה אומר' :טוב ,נעשה סדר ,איני הולך
מדוע אורך להם זמן רב כל-כך. להפריע לך ,איני הולך להזיקך ,בא ונכרות ברית וניפרד כידידים?!'
עקבו אחרי זה ותראו שכל פעם שהאדם נמצא במצב כזה ,הוא נלחץ רואים אנו מזה דבר נפלא :מה שלא יהיה ,פלוני אינו יכול להזיקך בזה שאין
עד מאוד ,ובדרך כלל יעשה דברים בלתי שפויים אשר רק יזיקו לו' .אמור מעשיך מוצאים חן בעיניו .לא יקרה כלום .הדבר היחיד הוא שאינו מבין אותך.
לי נא! מה הועלת במה שהראית לכולם פנים זועפות? למה חשבת שאם זה ותו לא .האדם נתפס בפחד שאם אין מעשיו מוצאים חן בעיני אחרים ,ייצא
תסביר לכולם בכוח ההסברה המופלג שלך עד כמה אין המציאות מתאימה עליו שם רע ולא יוכל לקבל עבודה או שידוך ,ולפי האמת לא יכול לצאת מזה
שום נזק .הדבר היחיד שנדמה אולי כהפסד ,זה מה שהללו אינם מסתכלים עליו
לתמונה שיש לך במוחך – זה יועיל לך לקצר את התור?'
בהערכה .זה הכל .זה מתחיל בזה ,ונגמר בזה!
שורש הכעס :האמונה החסרה
הזועף שמשלים את התמונה
אכן אם נתבונן בשורש כל זה ,נגלה שהוא נעוץ בחוסר האמונה .האדם הרה"ק רבי חי יצחק מרחמסטריווקא זיע"א בצעירותו כשביקשו ממנו לשמש
סבר שיש ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו .הוא הזמין את פלוני שיבוא כבעל תפילה בימים הקדושים אצל חותנו הרה"ק מסקווירא זיע"א ,שאל את פי
לקחתו ברכבו אל החתונה ,והזהיר אותו חזור והזהר' :אל תבוא בשעה ארבע אביו הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא זיע"א ,ואביו השיב לו" :כדי להיות בעל
וחצי ,כי החופה מתחילה בחמש והנסיעה אורכת חצי שעה ואינני רוצה תפילה צריך שיתקיימו בו באדם שלושה תנאים .א .שיראה את עצמו עומד לבדו
להיות בלחץ ,תבוא בארבע ועשרים כדי שנוכל לבוא בלב שלו' .עכשיו ביער ואין אתו איש חוץ מהבורא .ב .שיכוון רק פירוש המילות .ג .שלא יצפה
השעה כבר ארבע ושלושים ואחת דקות ופלוני עדיין אינו כאן. לתשבחות .אם מתקיימים בך שלושה התנאים – אתה יכול לקבל את התפקיד.
אם אתה מחכה לתודות – זו בעיה!"
סבור היה שיש ביד אחר מהברואים להועיל את נפשו ,שהרי הזהיר אותו
לא רק לגבי בעל התפילה כך הוא ,אלא ששם הדבר מצוי שהאדם מצפה
שיבוא בזמן ,וכיון שהזהיר אותו ,אין שום סיבה שיאחר .ומרגע לרגע כעסו
לתודות .מי שמצפה לתודות ,אינו יכול להילחם עם כח הטומאה ,כי אומות העולם
הולך וגובר ויחד עמו הקללות היוצאות לו מפיו ...הוא מתחיל ללכת ברגלו. לעולם לא ישתנו ולעולם לא יסכימו אתו ,ואומות העולם זה לא רק אומות
'לאן אתה הולך? הסבור אתה שתוכל להועיל לעצמך?!' העולם ,אלא זה כח הקליפה והטומאה .אתה זקוק שיהיה לך הכוח לעשות מבלי
אנו בנויים על טעות זו ,שאנו יכולים לעזור לעצמנו ושאנו יכולים לצפות להסכמה מאחרים כחלק מהתקדמותך בעבודת ה' .אתה זקוק שיהיה לך
להסתדר בעצמנו .אוי ואבוי למי שיעמוד לנו בדרך כשאנו מבקשים לעזור לכל הפחות מישהו שאינו מחזיק ממך .יותר נכון :לא מספיק שיהיה סתם אחד
לעצמנו ...על טעות זו יושבים כל כעסי בני אדם והיא הגורמת לאנשים שאינו מחזיק ממך .צריך שיהיה אחד שאומר לך בפה מלא שאינו מחזיק ממך.
להחלש בלבם ולהגיע ר"ל עד כדי התקפות לב' .יהודי! אינך יכול לעזור כשיהיה לך אחד כזה ,תבין שהסיפור מתאים עם הכללים .כשלומדים פרשת
ויצא ,רואים שזה חלק מהסיפור .יעקב חשב שהוא כבר סיים עם לבן ויותר
לעצמך ...הקב"ה הוא זה שמנהל את העולם ,הוא אמר ויהי!'
לא יראה אותו ,אך לבן היה צריך לדלוק אחריו כדי לומר לו" :רק תדע שאתה
לא יתרגז כלל גנב ".זה הכל .אתה יכול להמשיך בדרכיך .זה היה צריך לקרות בשביל השלמת
הסיפור .עכשיו שיש לך מישהו שאומר לך שאתה גנב ,אתה יכול להמשיך
המציאות היא שאנו שוכחים פעם אחר פעם שאיננו יכולים לעזור
ולהתקדם' ,ויבוא יעקב שלם!'
לעצמנו ,ולכן אנו צריכים להזכיר זאת לעצמנו לכל הפחות חמישים
פעם ביום .אם ירצה האדם בשביל סקרנותו ,יוכל להתקשר לנהג ולשאול
אותו בקול שלו היכן הוא נמצא ,וכשישמע דרך השפופרת את קול ילדיו אל תצפה לקבל משוב!
המרקדים סביבו ,ויבין שעדיין לא יצא מביתו ,לא יתרגז כלל ,כי יבין שהכל בהעמק דבר מציין לכך שיעקב עשה הכל כדי שלבן לא ישים לב שהוא
בידי הבורא ית"ש .כל מה שצריכים לדבר תמיד שלא לבוא לידי כעס ,הוא בורח“ ,ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא” ,אבל
רק מפני שחיים באותה טעות .ולו יתרגל האדם לחיות מתוך אמונה ,יחיה זה לא עזר לו “ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב” .אך מה? לבן לא
חיים טובים ומאושרים ,שקטים ושלוים .כשחיים בטעות ,מתנקשים בכל יכול היה להזיק לו או לעצור בעדו .מדוע? כי הקב”ה לא נתן לו רשות.
עת באבני נגף .מה שאין כן כשחיים באמונה ,שאין מתנקשים אף פעם! צריך לזכור זאת .יש שאתה רואה שפלוני זועף עליך .הוא עומד בצד ועיניו
יורקות גיצים .עליך להבין אז שהכל טוב ,הכל מצוין ,הכל מסודר להפליא.
האמת שרבינו המחבר כבר הזכיר את משל העבד בפרק השני ,ויותר
יש דבר אחד בלבד שמתרחש עכשיו .יש כאן יהודי שתפקידו לזעוף עליך.
ממה שכתב כאן כתב שם ,שעל האדם להרגיש כאילו הוא נמצא אצל אדוניו זה התפקיד שלו בהצגה ,לעמוד בצד ולהראות לך שאינו מעריך אותך .הרי
בבית הבור .כשהאדם נמצא בבור ,הוא יודע שאינו יכול להושיע את עצמו זקוקים לאחד שימלא את התפקיד הזה .אל תחשוב שאם הוא זועף ,הוא
בשום פנים ואופן .כך צריך האדם להרגיש מול כל דבר ,כי אז – קודם כל ידבר עליך סרה ותינזק מזה .לא-לא .זה רק החלק הזה ואין זה צריך להפריע
ישלים עם מצבו ויפסיק להלחם עם תכניתו של הקב"ה ,ואז יוכל לשיר לך מעבודת ה’ שלך!
ולהודות ולהתפלל אל הקב"ה מתוך ידיעה שרק הוא יכול להושיעו! זהו אחד מטעמי האיסור של “לא תחנם” .האדם חושב שיוכל להתחכם
ולעשות שלום עם הגוי וכך הגוי יעריכנו .אתה יכול לכבדו בתור בן אדם,
(מתוך סדרת השיעורים על 'שער הביטחון' שבספר 'חובות הלבבות',
כפי שרבי יוחנן היה מברך כל אחד בברכת “צפרא טבא” ,אבל אל תצפה
שיעור פ"ז .לשמיעת השיעור המלא ,חייגו לקו השיעורים (בא"י) ,לחצו
לקבל ממנו משוב!
בכניסתכם למערכת -( 2שיעורי חובות הלבבות) ,ובחרו שיעור .87שמעו
המשך ובטחו!)
ג
הבנה _ -למעשה
לימוד היוצא
מידי מעשה מן האמונה נולד הבטחון!
ההלוואה שלא נלקחה...
כך כתב בספר "ערבי נחל" (פרשת נח) על-פי דברי הרמב"ן הידועים בתחילת חיבורו
האמונה והבטחון ,וזה לשונו" :נודע מה שכתב הרמב"ן ז"ל (האמונה והבטחון פ"א) כי
אמונה ובטחון דבר אחד ,כי מאמונה נמשך בטחון ,כי אחרי שמאמין דלית אתר פנוי
מיניה ,ולא נעשה שום תנועה גדולה או קטנה מבלעדו ,והכל תחת רשותו ,ממילא
וגם :למה אצלי אין ניסים? מיד בוטח בה' בכל דרכיו!"
הא לנו שכאשר האדם רואה שאין לו אותה שמחה שמובטחת לו לבעל הבטחון,
הקדמה למעשה עליו לחזור אל האמונה .וכמה נפלא הוא ,כי תחת אשר יעבוד האדם על סגולות כדי
להרגיש טוב ,יעבוד על מצות עשה דאורייתא ,והרי כפי שנתבאר בשבוע האחרון כל
אספר לכם מעשה ששמעתי מידיד נאמן .ואקדים תחילה :יש סיפורים,
יש סיפורים דרמטיים ,ויש סיפורי חובת הלבבות .סיפורים דרמטיים יש להם עוד האדם עושה סגולות כדי לשנות את מצבו ,הוא רק מתרחק מהקב"ה ,ולהיפך
שני חסרונות :א .אנשים מרגישים שהתמזל מזלו של בעל המעשה ואצלם אף – כאשר האדם מנצל את מצבו הביש כדי להתחזק באמונה ,הרי הוא מתקרב אל
פעם לא יהיו סיפורים כאלה .ב .סיפורים כאלה אינם מאלפים בינה לשומעיהם הקב"ה ומקיים את תכליתו.
לדעת את המעשה אשר יעשון .מה שאין כן סיפורי חובת הלבבות שהם וכן כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל בחיבורו "המספיק לעובדי ה'"" :ועיקר
סיפורים נפלאים ששייכים לכל אחד ויכולים להתרחש אצל כל אחד. הבטחון הוא חיזוק האמונה כי ה' יתעלה הוא הבורא והמפרנס המחייה והממית
סיפורי חובת הלבבות הם סיפורים כאלה ,שבהם בגלל היות בעלי המעשה המחליא והמרפא המעשיר והמרושש ,וכל מקרי העולם הכלליים והפרטיים חוזרים
בעלי בטחון לא היו צריכים כלל שהמעשה יסתיים כפי שהסתיים ,ואפילו היה אליו ,והוא היוצרם וגוזרם ומוציאם לפועל!"
מסתיים אחרת ,היו רוקדים מרוב שמחה ולא היו מתעוררים להם שום קושיות. אכן ,כמה שוכחים להם בני האדם שהקב"ה מעשיר ומרושש ,וכל-כך הרבה כאב
לב נגרם להם מחמת שכחה זו .הנה האדם משתדל מכאן ומשתדל משם ובלבו
מעשה החלטה נחושה שהוא הולך להרוויח הרבה מאוד מעסקיו ,והוא מתחנן להקב"ה:
ואל הסיפור :בעל המעשה הוא יהודי ההוגה הרבה בשער הבטחון ומרגיל 'נא אל תעמוד לי בדרך עכשיו ...אני מוכרח להרוויח עכשיו '...והוא דוחף בכל כוחו
עצמו זה זמן רב לחיות באמונה ובטחון ,ויהי היום והוצרך לשפץ מעט את ועושה ככל אשר לאל ידו ועושה סגולות ומשעבד את כל התורה לרצונו להשתכר.
דירתו .הוא ישב לעשות חשבון ויצא לו שהשיפוץ יעלה לו כחמישים אלף
שקר וכזב הוא! אדם כזה סוטה לגמרי מן השורה .לו חכמה ישכיל זאת להרפות
שקלים .הזמין אפוא בעל מלאכה וקבע עמו לבוא ביום ראשון להתחיל
במלאכתו .כשעלתה השאלה בלבו 'כסף מנלן' ,באה התשובה' :הן רואה אני מתעלוליו ולהסכים להרים את ידיו כלפי מעלה ,אזי תתחזק האמונה בלבו,
מצד אחד שאני מכסה את החודש ברוך ה' ,ומצד שני הרי מדובר כאן בצורך וכשהאמונה תתחזק בלבו ,ממילא יבוא לידי בטחון וטוב לו כל הימים!
אמיתי .אקח הלוואה על כל הסכום בתשלומים של אלף שקל לחודש ,וה' יעזור
לי ואוכל לגרד מהכנסותיי כל חודש בכדי לפרוע את התשלומים ,ובעזרת ה' השגחה שאינה נפסקת לרגע
תוך כמה שנים אפרע את כל החוב'. וכעין זה כתב בספה"ק "בני יששכר" (חודש ניסן מאמר ד דרוש ו) על לשון הפסוק
כל זה היה ביום חמישי בשבת .ביום שישי הוא מקבל שיחת טלפון .מי (תהלים ט ,יא) "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'" ,כי לכאורה תמוה ,פתח
היה על הקו? מעבידו .הוא התחיל לדבר אתו ואז אמר לו מעבידו" :שמע נא, ב"יודעי שמך" דמשמע ידיעה בלבד ,וסיים בטעם "כי לא עזבת דורשיך ה'" דנראה
הן לאחרונה קיבלת על עצמך תפקיד נוסף בעבודתך ,תפקיד שדורש הרבה דבעינן דרישה.
אחריות .בזמנו כשדיברנו על אודות משכורתך ,צמצמתי ואמרתי להוסיף לך ביאר שם בלשון קדשו" :אך הפירוש הוא כך ,דהנה השם הוי"ה ב"ה היה הוה
על משכורתך רק אלף שקל לחודש ,כעת חשבתי על כך שוב והגעתי להחלטה ויהיה מהווה כל הויות ,והנה נדרש בשמו הקדוש שההתהוות שהוא מהווה הוא בלי
שמגיע לך יותר ,אי לכך אוסיף לך עוד אלף שקל לחודש!" .אחר שאל המעביד:
הפסק ,ואינו דומה לפועל אומן בשר ודם שהוא עושה איזה מעשה ,אחר העשיה
"אמור לי באיזה אופן תרצה לקבל את הכסף".
הנה המעשה נפרד מהעושה ואין צריך לו ,והוא מפני שהמעשה שעושה הנברא
כשראה בעל המעשה שהקב"ה עוזר לו ,ניצל את שעת הכושר ואמר
הוא יש מיש ואינו פועל רק השתנות צורה ,משא"כ פעולותיו ית"ש בכל העולמות
למעבידו" :טוב היה לי לו היית מסכים להוציא חמישים אלף שקלים מקופת
העסק ונותן לי על חשבון חמישים החודשים הבאים" .כששמע זאת המעביד,
שנבראו בכוחו ית"ש הנה כולם נתהוו מאין ליש ,הנה הוייתו ית"ש אינו נעדר כרגע
אמר" :אם תרצה כך ,אין יותר טוב מזה .אני כבר מעביר לך חמישים אלף מן המתהווים והנבראים ,והשגחתו ית"ש אינו נפסק כרגע ,ואילו יצוייר ח"ו העדר
שקל" .בעל המעשה הניח את הטלפון ולא ידע אם אמת היא או שמא הוא השגחתו כרגע מן הנברא ישוב הנברא לאין כמקדם ויתבטל ,על כן שם הוי"ה ב"ה
חולם חלום .מיד הוא התקשר אלי בהתרגשות לספר לי דברים כהווייתן! נקרא שם העצם ,מורה שהוא מהווה כל הויות בלי הפסק ההשגחה והשפעת החיות
וההויה לנבראים בלי הפסק.
“הבנה למעשה והנה המשכיל על דבר שמו יתברך אשר נקרא הוי"ה ודורשהו כנ"ל למה נקרא
כך היה בירידת המן ,כיון שלא ביקש האדם להלחם עם המצב ,כיון שלא שם העצם כו' ,הנה ישים בטחונו בשלימות באלוקי עולם הוי"ה ,ולא ישתדל ברוב
ביקש להסתדר בכוחות עצמו ,הגיע אליו המן עד לפתח ביתו ,ואפילו לא ההשתדלות להשיג פרנסתו כי ידע כי לא יוסיף ולא יגרע בהשתדלותו כי הכל
היה צריך להכינו ,אלא מוכן ומזומן היה לו עם כל הטעמים שבעולם. בהשגחת השי"ת והוא מחייהו בכל רגע ורגע ובכל נשימה ונשימה כרצונו ,רק
ישאל השואל' :מדוע אצלי אין מתרחשים סיפורים כאלה?' התשובה היא: ההשתדלות המחויב על פי התורה יעשה ויבטח באלוקיו הוא ית"ש יודע הנרצה לו
דייקא מפני כך ,מפני שאתה מצפה לסיפורים כאלה .האדם אומר לעצמו: והטוב יותר לסיבתו ,והוא מחייהו כרצונו וחסדו ,והאיש כזה היודע השם ודורשהו
'רק אזרוק מילה אחת לפלוני ,רק אומר לו שאם הוא רוצה יוכל להוסיף כנ"ל ,הוא לא יכעוס ולא יתקצף על הנהגת הבורא ית"ש ,רק הזמן והמקום והקנינים
לי משהו ,רק כדי שיוכל הנס לחול על זה' .זהו ,אתה יכול כבר להמתין.
שיתן לו הבורא ב"ה יקבל בעין טובה ויודה וישבח ויבקש ויתפלל ,וזהו הנרצה
זה בסדר ,אתה יכול לומר לו שלפי דעתך מגיע לך יותר ושהוא יחשוב לבד ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה' ,אותן הדורשים השם הוי"ה מהווה
אם להיענות לך ,אבל אם תוותר על זה ,אז תקיים מצות אנכי ה' אלוקיך. כל הוויות ,נשמע מזה כי לא עזבת מעולם את הנבראים רק אתה מהווה אותן בלי
בני אדם מצטדקים לאמר' :הלא השתדלות היא והאדם מחוייב לעשות הפסק ,ואין זה כפעולת אומן מהנבראים העושה מיש ליש וכו' ,ממילא מהראוי
השתדלות' .אבל אם יתבוננו באמת ,יראו שבסוף הם סבורים שהם יכולים ומחוייב הבטחון!"
לעזור לעצמם .עמוק בלבם הם מרגישים שאם יבקשו את הכסף מפלוני
סוף דבר נמצאנו למדים ,שכפי שהאמונה שהקב"ה יודע כל מחשבות בני אדם
– יקבלו ,ואם לאו – לא יקבלו .אתה סבור שאתה מצווה מן השמים לגשת
לפלוני ולבקש העלאה? אתה סבור שאתה מחויב בכך? לא ,אינך מחויב והרגשותיהם היא חלק ממצות האמונה ,כמו כן האמונה שאין האדם יכול לעשות
לבקש ממעבידך העלאה .אמנם אי-אפשר לומר שאתה עושה בזה עוול, מאומה ,והכל בידי שמים ,היא חלק ממצוה זו .ומי שסבור שהוא יכול לעזור לעצמו,
אבל דע לך שאפשר שיבוא אליך המעביד ביום שישי ויתן לך העלאה סימן הוא שחסר לו באמונה בהקב"ה ,והרי הוא פוגם בקיום תפקידו בעולם ,כי
כשתזדקק לה! תפקידו של אדם הוא לזכור שהכוח נמצא רק אצל הקב"ה!
להערות והארות בכל ענייני הגליון לתרומות והנצחת שיעור ,לקבלת השיעור דבר יום ביומו
a60263 gmail.com מכון 'הבינני' info machonhavineini.com
ד
