gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: ויצא (2026-11-16)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון רלג‬ ‫כוחי ועוצם ידי?!‬ ‫לא ולא!‬ ‫נקראת להיות 'פוליטיקאי' טוב ולזה הוא מצפה‪,‬‬ ‫ורבים המה בני האדם החושבים שהכל תלוי‬ ‫בעוסקינו בהתחזקות במידות האמונה‬ ‫ואצל הרביעי נקראת הצלחה לקבל תואר חשוב‬ ‫בהחלטת הלב‪ ,‬אם יחליטו בהחלטה בעלמא – ספק‬ ‫והביטחון והקשר ביניהם‪ ,‬הבה נחזק בזה יסוד‬ ‫'מגיד שיעור' או 'ראש ישיבה' ולזה הוא מצפה‪ ,‬ועוד‬ ‫אם יצליחו לכבוש את היעד‪ ,‬אך אם יחליטו בהחלטה‬ ‫גדול בבטחון‪ ,‬כי צריך לשנן אותו ללא הרף‪.‬‬ ‫ישנם בני אדם שציפיותיהם היא להצליח בחינוך‬ ‫נחושה מאוד – בוודאי יצליחו לכבוש אותו‪.‬‬ ‫הבנים ולמצוא להם שידוכים הגונים וכן הלאה עד‬ ‫לתקן את האמונה‬ ‫שקר גמור‬ ‫אם רואה האדם שבטחונו אינו עומד לו‪ ,‬אם הוא‬ ‫בלי סוף‪.‬‬ ‫אך כל זה שקר גמור הוא‪ ,‬מראה עינינו מכזב‬ ‫רואה שאין מתקיים בו "והבוטח בה' חסד יסובבנו"‪,‬‬ ‫וכפי שיש להם לבני אדם 'ציפיות' בחייהם באופן‬ ‫בנו‪ ,‬ועל כן נצטוינו "אנכי ה' אלוקיך"‪ ,‬שנדע ונאמין‬ ‫כללי‪ ,‬כך יש להם 'ציפיות' במאורעות היומיומיים‬ ‫אם אינו מרגיש שהוא מוקף בטוב‪ ,‬והרי הוא מבין‬ ‫שהיחיד שיכול לעשות ולהועיל הוא מלך מלכי‬ ‫מזה שאין בטחונו אמיתי‪ ,‬כי לו היה בטחונו אמיתי‬ ‫שלהם‪ .‬ולמשל‪ ,‬האדם מצפה שפלוני יסכים להלוות‬ ‫המלכים הקב"ה‪ .‬ואם העולם משטה בנו‪ ,‬הרי זה‬ ‫לו כסף‪ ,‬אך כשניגש אליו‪ ,‬הלה אומר לו‪' :‬הן עכשיו‬ ‫היה מרגיש המאושר עלי אדמות כמו שנאמר "אשרי‬ ‫מלחמה של הסטרא אחרא עם הקדושה ואנו צריכים‬ ‫פרעת את הלואתך הקודמת וכבר אתה בא לבקש‬ ‫אדם בוטח בך"‪ ,‬עליו להבין שלא את הבטחון הוא‬ ‫להיאחז בכל כוחנו בקדושה‪.‬‬ ‫שוב?! נראה בעוד חודש‪ '...‬ציפייתו התנפצה על סלע‬ ‫צריך לתקן‪ ,‬אלא הוא צריך לתקן את האמונה‪,‬‬ ‫מורה לנו רבינו בעל חובת הלבבות‪ :‬אם אתם רואים‬ ‫וכשתהיה לו אמונה ממילא יהיה לו בטחון!‬ ‫האכזבה‪...‬‬ ‫שבטחונכם אין עומד לכם‪ ,‬במקום שתתחילו לדון‬ ‫ואכן כבר עסקנו בהרחבה בתקופה האחרונה על‬ ‫אם הבטחון הוא סגולה או מציאות‪ ,‬חזרו אחרונית‬ ‫כשהמציאות אינה כתמונה‬ ‫חיזוק האמונה שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל‬ ‫ותשרישו בלבכם האמונה שאין ביד אחד מהברואים‬ ‫כך אנו בנויים וכך אנו מתנהגים יומם ולילה‪ ,‬אנו‬ ‫המעשים ושהוא יודע בדיוק רב מה עובר על כל אחד‬ ‫להועיל את נפשו‪ ,‬ואז ממילא יגיע לבטחון!‬ ‫יוצרים במוחנו תמונה מסוימת איך הדבר צריך‬ ‫ומה הוא מרגיש בלבו‪ ,‬שמו שנאמר "היוצר יחד לבם‬ ‫להיראות‪ ,‬וכשאנו מגלים לאחר מכן שאין הדבר‬ ‫הציפיות והתמונה שבראש‬ ‫המבין לכל מעשיהם"‪ ,‬וכעת נבוא למחשבה נוספת‬ ‫נראה כפי אותה תמונה (כפי שהוא ברוב הפעמים)‪ ,‬הטבע‬ ‫שאף היא נובעת מאותו יסוד‪ ,‬כי החיוב להאמין‬ ‫וביתר בהירות‪ ,‬מצוי מאוד בקרב בני אדם‬ ‫שלנו מתעורר לדחוף ולעשות הכל כדי שהתוצאה‬ ‫שתהיינה להם 'ציפיות'‪ ,‬האדם מצפה להצליח ולא‬ ‫שהקב"ה עושה הכל ואין בידי שום האדם לעשות‬ ‫תהיה כפי אותה תמונה‪.‬‬ ‫להיות עוד אחד מהאנשים הפשוטים המסתובבים‬ ‫שום דבר‪ ,‬אף הוא מיסוד המצוה הראשונה שבתורה‬ ‫דוגמא לדבר‪ :‬האדם הלך להתרים איזה נדיב‬ ‫בעולם‪ .‬אכן ה'הצלחה' מתפרשת אצל כל אחד‬ ‫הוא אשר בגללו קרבנו הקב"ה להר סיני ‪ -‬ללמדנו‬ ‫בשביל איזו הוצאה שיש לו‪ ,‬ובטוח היה שיתן לו‬ ‫באופן אחר‪ ,‬אצל אחד הצלחה נקראת להגדיל הון‬ ‫שהגם שהעולם נראה כעולם העשיה‪ ,‬אך שקר הוא‪.‬‬ ‫סכום מסוים‪ ,‬שהרי מדובר בפרשיה עגומה וחוץ מזה‬ ‫ולזה הוא מצפה‪ ,‬אצל השני הצלחה נקראת לקבל‬ ‫אמנם לעינינו נראה שהאדם המוכשר והמוצלח‬ ‫הנדיב מכיר אותו‪ ,‬כך שאין שום סיבה שלא יתן לו‬ ‫מעמד חשוב ולזה הוא מצפה‪ ,‬ואצל השלישי הצלחה‬ ‫יש בכוחו לעשות ולפעול ולהזיז הרים וגבעות‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫ה‪+‬תבוננות‬ ‫לעינינו נראה שהאדם המוכשר והמוצלח יש בכוחו לעשות ולפעול ולהזיז הרים וגבעות‪ ,‬ורבים המה‬ ‫בני האדם החושבים שהכל תלוי בהחלטת הלב‪ ,‬אם יחליטו בהחלטה בעלמא – ספק אם יצליחו‬ ‫לכבוש את היעד‪ ,‬אך אם יחליטו בהחלטה נחושה מאוד – בוודאי יצליחו לכבוש אותו‪.‬‬ ‫אך כל זה שקר גמור הוא‪ ,‬מראה עינינו מכזב בנו‪ ,‬ועל כן נצטוינו "אנכי ה' אלוקיך"‪ ,‬שנדע ונאמין שהיחיד שיכול לעשות ולהועיל הוא מלך‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה‪ .‬ואם העולם משטה בנו‪ ,‬הרי זה מלחמה של הסטרא אחרא עם הקדושה ואנו צריכים להיאחז בכל כוחנו בקדושה‪.‬‬ ‫מורה לנו רבינו בעל חובת הלבבות‪ :‬אם אתם רואים שבטחונכם אין עומד לכם‪ ,‬במקום שתתחילו לדון אם הבטחון הוא סגולה‬ ‫או מציאות‪ ,‬חזרו אחרונית ותשרישו בלבכם האמונה שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו‪ ,‬ואז ממילא יגיע לבטחון!‬ ‫א‬ ‫המחשבה הטורדנית‪ :‬מה יגידו עליי?‬ ‫השאלה שמטרידה כל אחד‪ ,‬והתשובה שנלמד מיעקב אבינו ע"ה!‬ ‫מחיר החלטה‬ ‫מהסוגיא‪ .‬הסוגיא היא שהלה עומד מעליו ומנסה‬ ‫כשלבן דלק אחר יעקב שברח ממנו והשיגו‪,‬‬ ‫קטטות ומריבות הן נושא אחר‪ .‬איננו מדברים‬ ‫לשבור אותו בעלילות שווא ומדוחים!‬ ‫התחיל ביניהם ויכוח‪ .‬לבן האשים את יעקב‪" :‬למה‬ ‫עכשיו על מחלוקת‪ .‬אנו מדברים על מי שעשה‬ ‫נחבאת לברוח ותגנב אותי וגו'?"‬ ‫בחירה בחייו ועשה צעד מסוים שהרגיש שהוא‬ ‫והנה בטבעו של אדם כשמתקיפים אותו‬ ‫"ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי‬ ‫הצעד הנכון בשבילו‪ .‬הוא עמד בפני צומת דרכים‬ ‫בהאשמות ומטיחים בו דברים קשים – להצטדק‪.‬‬ ‫פן תגזול את בנותיך מעמי וכו' ויחר ליעקב וירב‬ ‫והרגיש שאחת מהן מרחקת אותו מה' והשניה‬ ‫יש לו צורך נפשי שהלה יכיר שאין זה נכון‪' .‬אתה‬ ‫בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי‬ ‫מקרבת אותו ובחר בשניה‪ ,‬ויש לו כאב ויסורים‬ ‫טועה‪ ,‬זה לא היה אני'‪ ,‬או‪' :‬לא רציתי לעשות את‬ ‫כי דלקת אחרי?" יעקב אמר ללבן‪' :‬זה עשרים שנה‬ ‫מזה שהוא יודע שיהיו כאלה מקרב המשפחה או‬ ‫זה‪ ,‬זה נעשה על‪-‬ידי בשגגה'‪ ,‬יש לו צורך נפשי‬ ‫שאני עובד אותך בנאמנות מופלגת ואינני עושה‬ ‫מקרב בני קהילתו שיסברו שנפל מהירח ולא יתנו‬ ‫שהלה יכיר שאינו משוגע‪ .‬אומרת לו התורה‪:‬‬ ‫לך שום עוול על אף כל מה שרימית אותי ותחלף‬ ‫לו משוב (פידבק) חיובי‪.‬‬ ‫'יש לי 'נייעס' בשבילך‪ :‬אותו כח הטומאה תפקיד‬ ‫את משכורתי עשרת מונים‪ .‬הלכתי אתך ישר‪ ,‬וכל‬ ‫אמנם כן‪ ,‬האדם עלול לטעות‪ ,‬ואם פיקח הוא‪,‬‬ ‫יש לו‪ ,‬ומתוקף תפקידו‪ ,‬לעולם לא יסכים למה‬ ‫מה שנמצא אצלי‪ ,‬נמצא אצלי חרף כל החליפין‬ ‫הרי הוא מקשיב למה שאנשים אומרים אף שאינם‬ ‫שאתה עושה‪ ,‬ולעולם לא תוכל לקבל את החיות‬ ‫שעשית‪ ,‬ושלי הוא בדין‪ ,‬ולגבי הבנים והבנות שאתה‬ ‫צודקים‪ .‬הוא אומר לעצמו‪' :‬אולי הם צודקים‬ ‫מכך שהוא מבין אותך! כאדם יש לך צורך עמוק‬ ‫טוען שהם שלך‪ ,‬הלא עבדתי בשבילם ארבע עשרה‬ ‫במקצת?' אכן את זאת תמיד צריך לזכור‪' .‬אף‬ ‫שפלוני יבין אותך‪ .‬אך הקליפה לא תספק לך את‬ ‫שנה והרווחתי אותם בדין‪ .‬אינני מבין מה טענותיך‪.‬‬ ‫שברור לי שאני צודק במה שעשיתי‪ ,‬אולי לא הייתי‬ ‫זה‪ ,‬ולטובתך הוא‪ .‬הגוי לעולם לא יאמר לך שהוא‬ ‫אינני שומע בדבריך אף לא מילה אחת שיש בה‬ ‫צריך לעשותו באופן שעשיתיו‪ ,‬אלא באופן קצת‬ ‫מבין אותך‪ .‬ומה תעשה אז? תגיע למצב שבו לא‬ ‫צדק!" משיב לבן ליעקב‪" :‬הבנות בנותי והבנים בני‬ ‫שונה'‪ ,‬כשיוצאים מהדלת‪ ,‬אפשר לטרוק אותה‬ ‫תצטרך שהלה יכיר בך ולא תצטרך שהלה יצדיק‬ ‫והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא‪".‬‬ ‫בחוזקה‪ ,‬ואפשר לסגור אותה בעדינות‪ .‬מי אומר‬ ‫זו תשובתי‪ .‬תשובה פשוטה וחלקה!‬ ‫פלוני ימשיך לומר‬ ‫שהייתי חייב לעשותו ככה?‬ ‫אכן ראוי לו לאדם שיטה אוזן לדברים הנאמרים‬ ‫אכן הדבר צריך ביאור‪ ,‬מה משיב לבן ליעקב?‬ ‫הוא בא בטענה ליעקב שעשה לו עוול‪ .‬אמר לו‬ ‫מה שאומר ואני‬ ‫לו‪ ,‬אך באותה מדה אינו צריך לצפות לקבל תהילה‬ ‫ואף לא הסכמה והבנה‪ .‬והסיבה שהקב”ה עשה כך‬ ‫יעקב‪" :‬בא תראה לי מה אינו שלי? הבנים‪ ,‬הבנות‪,‬‬ ‫הצאן‪ ,‬מה אינו שלי?" ולבן אינו עונה לו לענין‪ .‬הוא‬ ‫אמשיך בדרך‬ ‫היא שהאדם יצטרך לסמוך אך ורק עליו יתברך‪' .‬כאן‬ ‫אף אחד אינו מבין אותי‪ ,‬אבל אתה מבין אותי רבונו‬ ‫אומר לו כך‪" :‬אני שומע מה שאתה אומר‪ ,‬אבל‬ ‫הבנים בני והבנות בנותי והצאן צאני‪ .‬לכל היותר‬ ‫וותר על הצורך להסכמה‬ ‫העולה בית א‪-‬ל‬ ‫של עולם!'‬ ‫אפשר לעשות בינינו ברית‪ ,‬אבל בעצם הכל שלי‪"...‬‬ ‫אמר הגרי"ז מבריסק זצ"ל בשם מרן ה'חפץ חיים'‬ ‫באברבנאל כתב לדייק בפסוקים שכאשר לבן‬ ‫זצ"ל שכאן יש לנו דוגמא להתנהגות האומות עם‬ ‫אותך‪ ,‬למה? כי תדע בכזו בהירות שאתה צודק‬ ‫בני ישראל בגלותם‪ .‬לא משנה מה תענה‪ ,‬לא משנה‬ ‫התרעם על יעקב‪ ,‬צעק עליו בתוקף גדול‪" :‬מה‬ ‫באופן שבו אתה עובד את בוראך‪ ,‬שפלוני יאמר מה‬ ‫באיזו טענה תצטדק‪ ,‬אחרי שתסביר את דבריך‬ ‫עשית ותגנוב את לבבי וגו'"‪ ,‬וכשיעקב ענה‪ ,‬הוא‬ ‫שיאמר ויחשוב מה שיחשוב‪' ,‬אני מספיק חזק עם‬ ‫יאמרו אלו‪' :‬סיימת? מצויין‪ .‬הבנות בנותי והבנות‬ ‫לא הרים את קולו‪ ,‬אלא דיבר בהכנעה‪" :‬כי יראתי‬ ‫האמת שלי ועם התענוגים שיש לי מהקב”ה שלא‬ ‫בנותיי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא'‪,‬‬ ‫כי אמרתי פן תגזול את בנותיך וגו'"‪ .‬ואף מה שנאמר‬ ‫מעניין אותי אם פלוני מבין אותי או לא והאם הוא‬ ‫אמר ה'חפץ חיים' שמה שמונח בזה הוא‪ :‬אין לכם‬ ‫"ויחר ליעקב"‪ ,‬לא היה זה אלא בתוך לבו‪ ,‬אבל‬ ‫חושב שאני צדיק או גנב!'‬ ‫זכות קיום"'‪ ,‬ולכן כל תשובה שתטענו לא מעלה‬ ‫בחוץ המשיך לדבר בקול מתחנן‪" :‬מה פשעי מה‬ ‫ולא מורידה!‬ ‫חטאתי כי דלקת אחרי"‪ .‬וסיבת הדבר‪ ,‬כי כשהאדם‬ ‫כשאף אחד לא מוחא כפיים‬ ‫רוצה לקבל את אישורו של בר פלוגתיה‪ ,‬הטון שלו‬ ‫כמדומה שאין מי שיכול להתחמק מנסיון זה‪,‬‬ ‫מלכודת הצורך להצטדק‬ ‫עולה‪ ,‬אבל כשהוא יודע שהוא לא הולך לקבל‬ ‫לא פעם בחיים‪ ,‬אלא פעמים רבות‪ .‬נסיון נפרד‬ ‫והנה חוץ מזה שמדובר במציאות הנראית לעין‪,‬‬ ‫ממנו אישור‪ ,‬הוא יכול להמשיך ולפרוס את משנתו‬ ‫הוא שנכרך בכל המצבים שפוקדים את האדם‪.‬‬ ‫אפשר להבין גם הסיבה לכך‪ .‬אומות העולם הן‬ ‫בשלוות הנפש‪.‬‬ ‫האדם מתמודד עם מצבים ופרשיות‪ ,‬וחלק‬ ‫צד הטומאה אשר נלחם בכל יהודי באופן פרטי‪,‬‬ ‫האדם צריך לדעת את זה‪ .‬לא כל אחד צריך‬ ‫מהקושי הוא שהוא מרגיש שיש מי שאינו מבין‬ ‫ובאומה הישראלית באופן כללי‪ .‬הוא נלחם עם‬ ‫שהאחרים יסכימו לשיטתו באותה מדה‪ ,‬אבל מי‬ ‫אותו‪ .‬פעמים שהלה אדם חשוב‪ ,‬ופעמים שהלה‬ ‫כל דבר טוב שהיהודי עושה‪ .‬והנה אחת מהדרכים‬ ‫שיש לו את הצורך במדה ניכרת‪ ,‬צריך להגיע להכרה‬ ‫אדם קל שאינו מחזיק מהעבודת ה' שלו‪ ,‬ופעמים‬ ‫להילחם עם האדם היא להראות לו שאינו צודק‪ .‬לא‬ ‫שאלה שאינם מחזיקים משיטתו‪ ,‬לעולם לא יחזיקו‬ ‫שהוא בעל הבית פשוט אך יש לו שיטות ומנסה‬ ‫משנה אם הוא באמת צודק או לא‪ .‬זה כבר נושא‬ ‫ממנה‪ .‬תשלים עם זה שעד מאה ועשרים שנה הם‬ ‫להטעים לו מהן‪ .‬הוא קורא לו לצד ולוחש לו‬ ‫אחר‪ .‬הנושא העיקרי שלוקחים את האדם ושוברים‬ ‫לא יתנו לך את אישורם‪ .‬לא משנה מה תעשה‪ ,‬לא‬ ‫באזנו‪' :‬סבורני שאינך נוהג נכונה'‪ ,‬ובכן‪ ,‬האדם צורך‬ ‫אותו‪ .‬באים אליו ואומרים לו‪' :‬דע לך שאתה גנב!'‬ ‫משנה כמה תחייך אליהם‪ ,‬ולא משנה כמה יראו‬ ‫יש לו למצוא חן‪ .‬אולי אינו צריך שיתנו לו כבוד‬ ‫הוא נבהל – 'בחיי לא נגעתי במה שאינו שלי'‪ ,‬אבל‬ ‫בסוף שעשית את הצעד הנכון‪ .‬זה לא ישתנה‪ .‬קח‬ ‫מלכים‪ ,‬אבל הוא רוצה שיעריכוהו בתור בן אדם‪,‬‬ ‫דבריו אינם מעניינים את אף אחד‪' .‬דע לך שאתה‬ ‫את זה בחשבון‪ .‬זה יכול לתת לאדם הקלה גדולה‪.‬‬ ‫וקשה לו מאוד כשיש מישהו בבית הכנסת שאינו‬ ‫איש העולם התחתון'‪' ,‬דע לך שמדותיך מושחתות'‪,‬‬ ‫האדם עומד ומצפה – 'אולי עכשיו הוא סוף סוף‬ ‫גורס אותו או ששם עליו פס – 'אתה לא‪ '...‬קשה‬ ‫'דע לך שאתה מתנהג בחוסר דרך ארץ'‪ ',‬דע לך‬ ‫יסכים לי‪ '...‬לא! הוא לא הולך להסכים‪.‬‬ ‫לו מאוד‪ .‬הוא מבקש לפייסו ולהוכיח לו את צדקת‬ ‫שאתה אכזר'‪ .‬זה שאומר לו את זה הוא אכזר כפול‬ ‫זה אמנם קשה מאוד‪ ,‬אבל כשהאדם מוריד את‬ ‫דרכו‪.‬‬ ‫אלף‪ ,‬אבל זה לא מעלה ולא מוריד‪ .‬אין זה חלק‬ ‫ב‬ ‫המשך מעמוד א' ‪ -‬כוחי ועוצם ידי?!‬ ‫הציפייה שלו‪ ,‬ויודע מראש שפלוני ימשיך לזמר "הבנים בני והבנות בנותיי"‪ ,‬קל‬ ‫אותו סכום‪ ...‬סוף דבר היה שלא נתן לו אותו סכום‪ ,‬אלא סכום נמוך בהרבה‪.‬‬ ‫לו בהרבה‪ .‬האדם עושה מה שנכון לו‪ ,‬פעמים שהוא יודע בבירור שזה נכון לו‪,‬‬ ‫טבעו יהיה לעשות הכל כדי לקרב את המציאות אל התמונה שצייר במוחו‪,‬‬ ‫ופעמים שהוא צריך להתייעץ ולהתפלל הרבה לסלק את הנגיעות כדי שלא יפעל‬ ‫ולכן יעורר את הנדיב על כך וידחוף מכל עבר‪ ,‬עד ש‪ ...‬עד שהנדיב יוציאו‬ ‫ח"ו מתוך כעס ורוגז‪ ,‬אבל אחרי שהוא מגיע להחלטה שזהו הנכון בשבילו‪ ,‬הוא‬ ‫מביתו בשן ועין‪...‬‬ ‫עושה אותו ואומר‪' :‬פלוני ימשיך לומר מה שאומר ואני אמשיך בדרך העולה בית‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬האדם נעמד בתור ושיער בעצמו שיקח לו לעמוד שם‬ ‫א‪-‬ל מבלי להישבר!'‬ ‫עשר דקות‪ ,‬והנה כבר חלפו עברו שבע עשרה דקות ועדיין ישנם חמשה‬ ‫הזעף שלא יכול להזיק‬ ‫בני אדם לפניו‪ .‬אף כאן טבעו של אדם זה יהיה לעשות הכל כדי להפגיש את‬ ‫מה שמעניין הוא שמיד לאחר שלבן אמר‪" :‬הבנים בני והבנות בנותיי וכו'" חזר‬ ‫המציאות עם התמונה שצייר במוחו‪ ,‬ובכן מיד יתחיל להראות פנים זועפות‬ ‫ואמר‪" :‬לכה נכרתה ברית אני ואתה"‪ .‬לכאורה אינו מובן‪ .‬זה עתה אמרת שאינך‬ ‫וינסה לעקוף את העומדים לפניו‪ ,‬או לחילופין – יילך לצעוק על הפקידים‬ ‫מסכים אתי ושאני גנב ותוך כדי דיבור אתה אומר‪' :‬טוב‪ ,‬נעשה סדר‪ ,‬איני הולך‬ ‫מדוע אורך להם זמן רב כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫להפריע לך‪ ,‬איני הולך להזיקך‪ ,‬בא ונכרות ברית וניפרד כידידים?!'‬ ‫עקבו אחרי זה ותראו שכל פעם שהאדם נמצא במצב כזה‪ ,‬הוא נלחץ‬ ‫רואים אנו מזה דבר נפלא‪ :‬מה שלא יהיה‪ ,‬פלוני אינו יכול להזיקך בזה שאין‬ ‫עד מאוד‪ ,‬ובדרך כלל יעשה דברים בלתי שפויים אשר רק יזיקו לו‪' .‬אמור‬ ‫מעשיך מוצאים חן בעיניו‪ .‬לא יקרה כלום‪ .‬הדבר היחיד הוא שאינו מבין אותך‪.‬‬ ‫לי נא! מה הועלת במה שהראית לכולם פנים זועפות? למה חשבת שאם‬ ‫זה ותו לא‪ .‬האדם נתפס בפחד שאם אין מעשיו מוצאים חן בעיני אחרים‪ ,‬ייצא‬ ‫תסביר לכולם בכוח ההסברה המופלג שלך עד כמה אין המציאות מתאימה‬ ‫עליו שם רע ולא יוכל לקבל עבודה או שידוך‪ ,‬ולפי האמת לא יכול לצאת מזה‬ ‫שום נזק‪ .‬הדבר היחיד שנדמה אולי כהפסד‪ ,‬זה מה שהללו אינם מסתכלים עליו‬ ‫לתמונה שיש לך במוחך – זה יועיל לך לקצר את התור?'‬ ‫בהערכה‪ .‬זה הכל‪ .‬זה מתחיל בזה‪ ,‬ונגמר בזה!‬ ‫שורש הכעס‪ :‬האמונה החסרה‬ ‫הזועף שמשלים את התמונה‬ ‫אכן אם נתבונן בשורש כל זה‪ ,‬נגלה שהוא נעוץ בחוסר האמונה‪ .‬האדם‬ ‫הרה"ק רבי חי יצחק מרחמסטריווקא זיע"א בצעירותו כשביקשו ממנו לשמש‬ ‫סבר שיש ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו‪ .‬הוא הזמין את פלוני שיבוא‬ ‫כבעל תפילה בימים הקדושים אצל חותנו הרה"ק מסקווירא זיע"א‪ ,‬שאל את פי‬ ‫לקחתו ברכבו אל החתונה‪ ,‬והזהיר אותו חזור והזהר‪' :‬אל תבוא בשעה ארבע‬ ‫אביו הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא זיע"א‪ ,‬ואביו השיב לו‪" :‬כדי להיות בעל‬ ‫וחצי‪ ,‬כי החופה מתחילה בחמש והנסיעה אורכת חצי שעה ואינני רוצה‬ ‫תפילה צריך שיתקיימו בו באדם שלושה תנאים‪ .‬א‪ .‬שיראה את עצמו עומד לבדו‬ ‫להיות בלחץ‪ ,‬תבוא בארבע ועשרים כדי שנוכל לבוא בלב שלו'‪ .‬עכשיו‬ ‫ביער ואין אתו איש חוץ מהבורא‪ .‬ב‪ .‬שיכוון רק פירוש המילות‪ .‬ג‪ .‬שלא יצפה‬ ‫השעה כבר ארבע ושלושים ואחת דקות ופלוני עדיין אינו כאן‪.‬‬ ‫לתשבחות‪ .‬אם מתקיימים בך שלושה התנאים – אתה יכול לקבל את התפקיד‪.‬‬ ‫אם אתה מחכה לתודות – זו בעיה!"‬ ‫סבור היה שיש ביד אחר מהברואים להועיל את נפשו‪ ,‬שהרי הזהיר אותו‬ ‫לא רק לגבי בעל התפילה כך הוא‪ ,‬אלא ששם הדבר מצוי שהאדם מצפה‬ ‫שיבוא בזמן‪ ,‬וכיון שהזהיר אותו‪ ,‬אין שום סיבה שיאחר‪ .‬ומרגע לרגע כעסו‬ ‫לתודות‪ .‬מי שמצפה לתודות‪ ,‬אינו יכול להילחם עם כח הטומאה‪ ,‬כי אומות העולם‬ ‫הולך וגובר ויחד עמו הקללות היוצאות לו מפיו‪ ...‬הוא מתחיל ללכת ברגלו‪.‬‬ ‫לעולם לא ישתנו ולעולם לא יסכימו אתו‪ ,‬ואומות העולם זה לא רק אומות‬ ‫'לאן אתה הולך? הסבור אתה שתוכל להועיל לעצמך?!'‬ ‫העולם‪ ,‬אלא זה כח הקליפה והטומאה‪ .‬אתה זקוק שיהיה לך הכוח לעשות מבלי‬ ‫אנו בנויים על טעות זו‪ ,‬שאנו יכולים לעזור לעצמנו ושאנו יכולים‬ ‫לצפות להסכמה מאחרים כחלק מהתקדמותך בעבודת ה'‪ .‬אתה זקוק שיהיה לך‬ ‫להסתדר בעצמנו‪ .‬אוי ואבוי למי שיעמוד לנו בדרך כשאנו מבקשים לעזור‬ ‫לכל הפחות מישהו שאינו מחזיק ממך‪ .‬יותר נכון‪ :‬לא מספיק שיהיה סתם אחד‬ ‫לעצמנו‪ ...‬על טעות זו יושבים כל כעסי בני אדם והיא הגורמת לאנשים‬ ‫שאינו מחזיק ממך‪ .‬צריך שיהיה אחד שאומר לך בפה מלא שאינו מחזיק ממך‪.‬‬ ‫להחלש בלבם ולהגיע ר"ל עד כדי התקפות לב‪' .‬יהודי! אינך יכול לעזור‬ ‫כשיהיה לך אחד כזה‪ ,‬תבין שהסיפור מתאים עם הכללים‪ .‬כשלומדים פרשת‬ ‫ויצא‪ ,‬רואים שזה חלק מהסיפור‪ .‬יעקב חשב שהוא כבר סיים עם לבן ויותר‬ ‫לעצמך‪ ...‬הקב"ה הוא זה שמנהל את העולם‪ ,‬הוא אמר ויהי!'‬ ‫לא יראה אותו‪ ,‬אך לבן היה צריך לדלוק אחריו כדי לומר לו‪" :‬רק תדע שאתה‬ ‫לא יתרגז כלל‬ ‫גנב‪ ".‬זה הכל‪ .‬אתה יכול להמשיך בדרכיך‪ .‬זה היה צריך לקרות בשביל השלמת‬ ‫הסיפור‪ .‬עכשיו שיש לך מישהו שאומר לך שאתה גנב‪ ,‬אתה יכול להמשיך‬ ‫המציאות היא שאנו שוכחים פעם אחר פעם שאיננו יכולים לעזור‬ ‫ולהתקדם‪' ,‬ויבוא יעקב שלם!'‬ ‫לעצמנו‪ ,‬ולכן אנו צריכים להזכיר זאת לעצמנו לכל הפחות חמישים‬ ‫פעם ביום‪ .‬אם ירצה האדם בשביל סקרנותו‪ ,‬יוכל להתקשר לנהג ולשאול‬ ‫אותו בקול שלו היכן הוא נמצא‪ ,‬וכשישמע דרך השפופרת את קול ילדיו‬ ‫אל תצפה לקבל משוב!‬ ‫המרקדים סביבו‪ ,‬ויבין שעדיין לא יצא מביתו‪ ,‬לא יתרגז כלל‪ ,‬כי יבין שהכל‬ ‫בהעמק דבר מציין לכך שיעקב עשה הכל כדי שלבן לא ישים לב שהוא‬ ‫בידי הבורא ית"ש‪ .‬כל מה שצריכים לדבר תמיד שלא לבוא לידי כעס‪ ,‬הוא‬ ‫בורח‪“ ,‬ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא”‪ ,‬אבל‬ ‫רק מפני שחיים באותה טעות‪ .‬ולו יתרגל האדם לחיות מתוך אמונה‪ ,‬יחיה‬ ‫זה לא עזר לו “ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב”‪ .‬אך מה? לבן לא‬ ‫חיים טובים ומאושרים‪ ,‬שקטים ושלוים‪ .‬כשחיים בטעות‪ ,‬מתנקשים בכל‬ ‫יכול היה להזיק לו או לעצור בעדו‪ .‬מדוע? כי הקב”ה לא נתן לו רשות‪.‬‬ ‫עת באבני נגף‪ .‬מה שאין כן כשחיים באמונה‪ ,‬שאין מתנקשים אף פעם!‬ ‫צריך לזכור זאת‪ .‬יש שאתה רואה שפלוני זועף עליך‪ .‬הוא עומד בצד ועיניו‬ ‫יורקות גיצים‪ .‬עליך להבין אז שהכל טוב‪ ,‬הכל מצוין‪ ,‬הכל מסודר להפליא‪.‬‬ ‫האמת שרבינו המחבר כבר הזכיר את משל העבד בפרק השני‪ ,‬ויותר‬ ‫יש דבר אחד בלבד שמתרחש עכשיו‪ .‬יש כאן יהודי שתפקידו לזעוף עליך‪.‬‬ ‫ממה שכתב כאן כתב שם‪ ,‬שעל האדם להרגיש כאילו הוא נמצא אצל אדוניו‬ ‫זה התפקיד שלו בהצגה‪ ,‬לעמוד בצד ולהראות לך שאינו מעריך אותך‪ .‬הרי‬ ‫בבית הבור‪ .‬כשהאדם נמצא בבור‪ ,‬הוא יודע שאינו יכול להושיע את עצמו‬ ‫זקוקים לאחד שימלא את התפקיד הזה‪ .‬אל תחשוב שאם הוא זועף‪ ,‬הוא‬ ‫בשום פנים ואופן‪ .‬כך צריך האדם להרגיש מול כל דבר‪ ,‬כי אז – קודם כל‬ ‫ידבר עליך סרה ותינזק מזה‪ .‬לא‪-‬לא‪ .‬זה רק החלק הזה ואין זה צריך להפריע‬ ‫ישלים עם מצבו ויפסיק להלחם עם תכניתו של הקב"ה‪ ,‬ואז יוכל לשיר‬ ‫לך מעבודת ה’ שלך!‬ ‫ולהודות ולהתפלל אל הקב"ה מתוך ידיעה שרק הוא יכול להושיעו!‬ ‫זהו אחד מטעמי האיסור של “לא תחנם”‪ .‬האדם חושב שיוכל להתחכם‬ ‫ולעשות שלום עם הגוי וכך הגוי יעריכנו‪ .‬אתה יכול לכבדו בתור בן אדם‪,‬‬ ‫(מתוך סדרת השיעורים על 'שער הביטחון' שבספר 'חובות הלבבות'‪,‬‬ ‫כפי שרבי יוחנן היה מברך כל אחד בברכת “צפרא טבא”‪ ,‬אבל אל תצפה‬ ‫שיעור פ"ז‪ .‬לשמיעת השיעור המלא‪ ,‬חייגו לקו השיעורים (בא"י)‪ ,‬לחצו‬ ‫לקבל ממנו משוב!‬ ‫בכניסתכם למערכת ‪ -( 2‬שיעורי חובות הלבבות)‪ ,‬ובחרו שיעור ‪ .87‬שמעו‬ ‫המשך‬ ‫ובטחו!)‬ ‫ג‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫מן האמונה נולד הבטחון!‬ ‫ההלוואה שלא נלקחה‪...‬‬ ‫כך כתב בספר "ערבי נחל" (פרשת נח) על‪-‬פי דברי הרמב"ן הידועים בתחילת חיבורו‬ ‫האמונה והבטחון‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬נודע מה שכתב הרמב"ן ז"ל (האמונה והבטחון פ"א) כי‬ ‫אמונה ובטחון דבר אחד‪ ,‬כי מאמונה נמשך בטחון‪ ,‬כי אחרי שמאמין דלית אתר פנוי‬ ‫מיניה‪ ,‬ולא נעשה שום תנועה גדולה או קטנה מבלעדו‪ ,‬והכל תחת רשותו‪ ,‬ממילא‬ ‫וגם‪ :‬למה אצלי אין ניסים?‬ ‫מיד בוטח בה' בכל דרכיו!"‬ ‫הא לנו שכאשר האדם רואה שאין לו אותה שמחה שמובטחת לו לבעל הבטחון‪,‬‬ ‫הקדמה למעשה‬ ‫עליו לחזור אל האמונה‪ .‬וכמה נפלא הוא‪ ,‬כי תחת אשר יעבוד האדם על סגולות כדי‬ ‫להרגיש טוב‪ ,‬יעבוד על מצות עשה דאורייתא‪ ,‬והרי כפי שנתבאר בשבוע האחרון כל‬ ‫אספר לכם מעשה ששמעתי מידיד נאמן‪ .‬ואקדים תחילה‪ :‬יש סיפורים‪,‬‬ ‫יש סיפורים דרמטיים‪ ,‬ויש סיפורי חובת הלבבות‪ .‬סיפורים דרמטיים יש להם‬ ‫עוד האדם עושה סגולות כדי לשנות את מצבו‪ ,‬הוא רק מתרחק מהקב"ה‪ ,‬ולהיפך‬ ‫שני חסרונות‪ :‬א‪ .‬אנשים מרגישים שהתמזל מזלו של בעל המעשה ואצלם אף‬ ‫– כאשר האדם מנצל את מצבו הביש כדי להתחזק באמונה‪ ,‬הרי הוא מתקרב אל‬ ‫פעם לא יהיו סיפורים כאלה‪ .‬ב‪ .‬סיפורים כאלה אינם מאלפים בינה לשומעיהם‬ ‫הקב"ה ומקיים את תכליתו‪.‬‬ ‫לדעת את המעשה אשר יעשון‪ .‬מה שאין כן סיפורי חובת הלבבות שהם‬ ‫וכן כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל בחיבורו "המספיק לעובדי ה'"‪" :‬ועיקר‬ ‫סיפורים נפלאים ששייכים לכל אחד ויכולים להתרחש אצל כל אחד‪.‬‬ ‫הבטחון הוא חיזוק האמונה כי ה' יתעלה הוא הבורא והמפרנס המחייה והממית‬ ‫סיפורי חובת הלבבות הם סיפורים כאלה‪ ,‬שבהם בגלל היות בעלי המעשה‬ ‫המחליא והמרפא המעשיר והמרושש‪ ,‬וכל מקרי העולם הכלליים והפרטיים חוזרים‬ ‫בעלי בטחון לא היו צריכים כלל שהמעשה יסתיים כפי שהסתיים‪ ,‬ואפילו היה‬ ‫אליו‪ ,‬והוא היוצרם וגוזרם ומוציאם לפועל!"‬ ‫מסתיים אחרת‪ ,‬היו רוקדים מרוב שמחה ולא היו מתעוררים להם שום קושיות‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כמה שוכחים להם בני האדם שהקב"ה מעשיר ומרושש‪ ,‬וכל‪-‬כך הרבה כאב‬ ‫לב נגרם להם מחמת שכחה זו‪ .‬הנה האדם משתדל מכאן ומשתדל משם ובלבו‬ ‫מעשה‬ ‫החלטה נחושה שהוא הולך להרוויח הרבה מאוד מעסקיו‪ ,‬והוא מתחנן להקב"ה‪:‬‬ ‫ואל הסיפור‪ :‬בעל המעשה הוא יהודי ההוגה הרבה בשער הבטחון ומרגיל‬ ‫'נא אל תעמוד לי בדרך עכשיו‪ ...‬אני מוכרח להרוויח עכשיו‪ '...‬והוא דוחף בכל כוחו‬ ‫עצמו זה זמן רב לחיות באמונה ובטחון‪ ,‬ויהי היום והוצרך לשפץ מעט את‬ ‫ועושה ככל אשר לאל ידו ועושה סגולות ומשעבד את כל התורה לרצונו להשתכר‪.‬‬ ‫דירתו‪ .‬הוא ישב לעשות חשבון ויצא לו שהשיפוץ יעלה לו כחמישים אלף‬ ‫שקר וכזב הוא! אדם כזה סוטה לגמרי מן השורה‪ .‬לו חכמה ישכיל זאת להרפות‬ ‫שקלים‪ .‬הזמין אפוא בעל מלאכה וקבע עמו לבוא ביום ראשון להתחיל‬ ‫במלאכתו‪ .‬כשעלתה השאלה בלבו 'כסף מנלן'‪ ,‬באה התשובה‪' :‬הן רואה אני‬ ‫מתעלוליו ולהסכים להרים את ידיו כלפי מעלה‪ ,‬אזי תתחזק האמונה בלבו‪,‬‬ ‫מצד אחד שאני מכסה את החודש ברוך ה'‪ ,‬ומצד שני הרי מדובר כאן בצורך‬ ‫וכשהאמונה תתחזק בלבו‪ ,‬ממילא יבוא לידי בטחון וטוב לו כל הימים!‬ ‫אמיתי‪ .‬אקח הלוואה על כל הסכום בתשלומים של אלף שקל לחודש‪ ,‬וה' יעזור‬ ‫לי ואוכל לגרד מהכנסותיי כל חודש בכדי לפרוע את התשלומים‪ ,‬ובעזרת ה'‬ ‫השגחה שאינה נפסקת לרגע‬ ‫תוך כמה שנים אפרע את כל החוב'‪.‬‬ ‫וכעין זה כתב בספה"ק "בני יששכר" (חודש ניסן מאמר ד דרוש ו) על לשון הפסוק‬ ‫כל זה היה ביום חמישי בשבת‪ .‬ביום שישי הוא מקבל שיחת טלפון‪ .‬מי‬ ‫(תהלים ט‪ ,‬יא) "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'"‪ ,‬כי לכאורה תמוה‪ ,‬פתח‬ ‫היה על הקו? מעבידו‪ .‬הוא התחיל לדבר אתו ואז אמר לו מעבידו‪" :‬שמע נא‪,‬‬ ‫ב"יודעי שמך" דמשמע ידיעה בלבד‪ ,‬וסיים בטעם "כי לא עזבת דורשיך ה'" דנראה‬ ‫הן לאחרונה קיבלת על עצמך תפקיד נוסף בעבודתך‪ ,‬תפקיד שדורש הרבה‬ ‫דבעינן דרישה‪.‬‬ ‫אחריות‪ .‬בזמנו כשדיברנו על אודות משכורתך‪ ,‬צמצמתי ואמרתי להוסיף לך‬ ‫ביאר שם בלשון קדשו‪" :‬אך הפירוש הוא כך‪ ,‬דהנה השם הוי"ה ב"ה היה הוה‬ ‫על משכורתך רק אלף שקל לחודש‪ ,‬כעת חשבתי על כך שוב והגעתי להחלטה‬ ‫ויהיה מהווה כל הויות‪ ,‬והנה נדרש בשמו הקדוש שההתהוות שהוא מהווה הוא בלי‬ ‫שמגיע לך יותר‪ ,‬אי לכך אוסיף לך עוד אלף שקל לחודש!"‪ .‬אחר שאל המעביד‪:‬‬ ‫הפסק‪ ,‬ואינו דומה לפועל אומן בשר ודם שהוא עושה איזה מעשה‪ ,‬אחר העשיה‬ ‫"אמור לי באיזה אופן תרצה לקבל את הכסף"‪.‬‬ ‫הנה המעשה נפרד מהעושה ואין צריך לו‪ ,‬והוא מפני שהמעשה שעושה הנברא‬ ‫כשראה בעל המעשה שהקב"ה עוזר לו‪ ,‬ניצל את שעת הכושר ואמר‬ ‫הוא יש מיש ואינו פועל רק השתנות צורה‪ ,‬משא"כ פעולותיו ית"ש בכל העולמות‬ ‫למעבידו‪" :‬טוב היה לי לו היית מסכים להוציא חמישים אלף שקלים מקופת‬ ‫העסק ונותן לי על חשבון חמישים החודשים הבאים"‪ .‬כששמע זאת המעביד‪,‬‬ ‫שנבראו בכוחו ית"ש הנה כולם נתהוו מאין ליש‪ ,‬הנה הוייתו ית"ש אינו נעדר כרגע‬ ‫אמר‪" :‬אם תרצה כך‪ ,‬אין יותר טוב מזה‪ .‬אני כבר מעביר לך חמישים אלף‬ ‫מן המתהווים והנבראים‪ ,‬והשגחתו ית"ש אינו נפסק כרגע‪ ,‬ואילו יצוייר ח"ו העדר‬ ‫שקל"‪ .‬בעל המעשה הניח את הטלפון ולא ידע אם אמת היא או שמא הוא‬ ‫השגחתו כרגע מן הנברא ישוב הנברא לאין כמקדם ויתבטל‪ ,‬על כן שם הוי"ה ב"ה‬ ‫חולם חלום‪ .‬מיד הוא התקשר אלי בהתרגשות לספר לי דברים כהווייתן!‬ ‫נקרא שם העצם‪ ,‬מורה שהוא מהווה כל הויות בלי הפסק ההשגחה והשפעת החיות‬ ‫וההויה לנבראים בלי הפסק‪.‬‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫והנה המשכיל על דבר שמו יתברך אשר נקרא הוי"ה ודורשהו כנ"ל למה נקרא‬ ‫כך היה בירידת המן‪ ,‬כיון שלא ביקש האדם להלחם עם המצב‪ ,‬כיון שלא‬ ‫שם העצם כו'‪ ,‬הנה ישים בטחונו בשלימות באלוקי עולם הוי"ה‪ ,‬ולא ישתדל ברוב‬ ‫ביקש להסתדר בכוחות עצמו‪ ,‬הגיע אליו המן עד לפתח ביתו‪ ,‬ואפילו לא‬ ‫ההשתדלות להשיג פרנסתו כי ידע כי לא יוסיף ולא יגרע בהשתדלותו כי הכל‬ ‫היה צריך להכינו‪ ,‬אלא מוכן ומזומן היה לו עם כל הטעמים שבעולם‪.‬‬ ‫בהשגחת השי"ת והוא מחייהו בכל רגע ורגע ובכל נשימה ונשימה כרצונו‪ ,‬רק‬ ‫ישאל השואל‪' :‬מדוע אצלי אין מתרחשים סיפורים כאלה?' התשובה היא‪:‬‬ ‫ההשתדלות המחויב על פי התורה יעשה ויבטח באלוקיו הוא ית"ש יודע הנרצה לו‬ ‫דייקא מפני כך‪ ,‬מפני שאתה מצפה לסיפורים כאלה‪ .‬האדם אומר לעצמו‪:‬‬ ‫והטוב יותר לסיבתו‪ ,‬והוא מחייהו כרצונו וחסדו‪ ,‬והאיש כזה היודע השם ודורשהו‬ ‫'רק אזרוק מילה אחת לפלוני‪ ,‬רק אומר לו שאם הוא רוצה יוכל להוסיף‬ ‫כנ"ל‪ ,‬הוא לא יכעוס ולא יתקצף על הנהגת הבורא ית"ש‪ ,‬רק הזמן והמקום והקנינים‬ ‫לי משהו‪ ,‬רק כדי שיוכל הנס לחול על זה'‪ .‬זהו‪ ,‬אתה יכול כבר להמתין‪.‬‬ ‫שיתן לו הבורא ב"ה יקבל בעין טובה ויודה וישבח ויבקש ויתפלל‪ ,‬וזהו הנרצה‬ ‫זה בסדר‪ ,‬אתה יכול לומר לו שלפי דעתך מגיע לך יותר ושהוא יחשוב לבד‬ ‫ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'‪ ,‬אותן הדורשים השם הוי"ה מהווה‬ ‫אם להיענות לך‪ ,‬אבל אם תוותר על זה‪ ,‬אז תקיים מצות אנכי ה' אלוקיך‪.‬‬ ‫כל הוויות‪ ,‬נשמע מזה כי לא עזבת מעולם את הנבראים רק אתה מהווה אותן בלי‬ ‫בני אדם מצטדקים לאמר‪' :‬הלא השתדלות היא והאדם מחוייב לעשות‬ ‫הפסק‪ ,‬ואין זה כפעולת אומן מהנבראים העושה מיש ליש וכו'‪ ,‬ממילא מהראוי‬ ‫השתדלות'‪ .‬אבל אם יתבוננו באמת‪ ,‬יראו שבסוף הם סבורים שהם יכולים‬ ‫ומחוייב הבטחון!"‬ ‫לעזור לעצמם‪ .‬עמוק בלבם הם מרגישים שאם יבקשו את הכסף מפלוני‬ ‫סוף דבר נמצאנו למדים‪ ,‬שכפי שהאמונה שהקב"ה יודע כל מחשבות בני אדם‬ ‫– יקבלו‪ ,‬ואם לאו – לא יקבלו‪ .‬אתה סבור שאתה מצווה מן השמים לגשת‬ ‫לפלוני ולבקש העלאה? אתה סבור שאתה מחויב בכך? לא‪ ,‬אינך מחויב‬ ‫והרגשותיהם היא חלק ממצות האמונה‪ ,‬כמו כן האמונה שאין האדם יכול לעשות‬ ‫לבקש ממעבידך העלאה‪ .‬אמנם אי‪-‬אפשר לומר שאתה עושה בזה עוול‪,‬‬ ‫מאומה‪ ,‬והכל בידי שמים‪ ,‬היא חלק ממצוה זו‪ .‬ומי שסבור שהוא יכול לעזור לעצמו‪,‬‬ ‫אבל דע לך שאפשר שיבוא אליך המעביד ביום שישי ויתן לך העלאה‬ ‫סימן הוא שחסר לו באמונה בהקב"ה‪ ,‬והרי הוא פוגם בקיום תפקידו בעולם‪ ,‬כי‬ ‫כשתזדקק לה!‬ ‫תפקידו של אדם הוא לזכור שהכוח נמצא רק אצל הקב"ה!‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫לתרומות והנצחת שיעור‪ ,‬לקבלת השיעור דבר יום ביומו‬ ‫‪a60263 gmail.com‬‬ ‫מכון 'הבינני' ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫ד‬