gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: ויצא (2026-11-16)

יחידתי · YECHIDUSI — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(מטות)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫שזה עיקר נתינת התורה‬ ‫ראשון‬ ‫כי נודע סוד הדיבור‬ ‫שני‬ ‫וצריך האדם שלא יטמא‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫כאמור אצלינו במקום‬ ‫רביעי‬ ‫והדליקו נרות בחצרות קדשיך‬ ‫יכול אף לדברי תורה‬ ‫חמישי‬ ‫ש יעורים בו ערים על‬ ‫עד ד"ה ולכך בכל מצוה‬ ‫הכנה לימי‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫החנוכה‬ ‫עם המשפיעים החשובים שליט"א‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז ‪ /‬גליון תל"א‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫שליט"א בריח התיכון‬ ‫פטרון הגליון‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' שמעון טוביה זעליקאוויטש‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫החתונה בע"ה ביום ראשון באולם 'אסטרייכער' בית שמש‬ ‫קּום ממשנתך‪ ,‬להתפלל‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫כשאדם לא מחובר למי שאת תורתו הוא לומד – הוא לא יודע להתעניין בזה‪,‬‬ ‫להשתוקק לזה‪ ,‬להתחבר לזה‪ .‬אור ה' יש כאן‪ ,‬אבל נשמה אין כאן‬ ‫חיות העולמות היא השי"ת‪,‬‬ ‫ִמ ָּמה ׁ ֶש ִה ּ ִׂשיג ַעד ַע ָּתה ַעל יְ ֵדי ַה ּתוֹ ָרה לְ ח ּוד‪ְ .‬ו ָ'אנ ִֹכי לֹא יָ ַד ְע ִּתי' ‪ -‬סוֹ ד‬ ‫זֶ ה"‪ .‬אנו עלולים להשקיע כל ימינו בתורה הקדושה בלבד‪ ,‬מתוך‬ ‫“תגיד‪ ,‬למה חיים זלמן הקים בדיוק מפעל טליתות?”‪ ,‬פישל‪,‬‬ ‫הבחור המבוגר נעים ההליכות שכבר עובד שנתיים במפעל‪,‬‬ ‫ובכח התורה והתפילה‬ ‫ההבנה שבה מאיר אור אלקותו יתברך‪ ,‬ולא להבין למה צריכים‬ ‫להשקיע גם בעבודת התפילה‪ .‬ואז‪ ,‬לגודל הפליאה‪ ,‬לראות שאנו‬ ‫החל פתאום להציף שאלות‪ ,‬וירוחם‪ ,‬מנהל העבודה‪ ,‬חש שראשו‬ ‫מתפקע‪.‬‬ ‫מתגברים על הסתרתם‬ ‫לא מגיעים להתגלות אלקותו יתברך‪ .‬ובדיוק לשם כך מגיעה‬ ‫פרשת 'ויצא'‪ ,‬ויעקב אבינו מקיץ אותנו 'ממשנתנו' ואומר לנו‪:‬‬ ‫“ידוע לך למה הוא בחר לייצר דווקא בשיטה הזאת? ומתי הוא‬ ‫התחיל לעבוד גם עם ציציות? ולמה הוא פתח גם חנויות מפעל?‬ ‫במדרש (בראשית רבה סט‪ ,‬א) מסמיך על יציאת יעקב מבאר שבע לחרן‬ ‫זה לא מספיק! דעו את סוד התפילה! רק עם התפילה – תגיעו אל‬ ‫ובכלל‪ ,‬מה הוא עשה לפני שהקים את המפעל?”‪ ,‬פישל רצה‬ ‫את הפסוק שאמר דוד המלך "'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ‬ ‫הדביקות בהשי"ת שבתורה!‬ ‫לדעת כל פרט‪ ,‬וזה היה כל כך מוזר‪.‬‬ ‫ציה ועיף בלי מים' ‪ -‬ככמהין הללו שצומאין למים (שרק הם מקור חיותן)‬ ‫“פישל”‪ ,‬לא התאפק ירוחם‪“ ,‬כבר שנתיים אתה עובד כאן‪ ,‬מה‬ ‫כך רמ"ח אברים שבי צמאין לך"‪ .‬ויש לבאר ההיקש‪.‬‬ ‫שער השמים!‬ ‫קרה שקמת היום עם אלף שאלות?”‪.‬‬ ‫"'אין‬‫וממשיך ה'מאור ושמש'‪ ,‬שהתפילה מביאה יראת הרוממות‪ֵ ,‬‬ ‫פישל התחייך באצילות‪“ .‬במפעל עוד לא יודעים‪ ,‬אבל אתמול‬ ‫ילה ְּב ִה ְתעוֹ ְרר ּות‬ ‫זֶ ה ִּכי ִאם ֵּבית ֱאל ִֹקים'‪ָ ,‬ר ָצה לוֹ ַמר ִּכי ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫התארסתי ב”ה‪ ,‬חיים זלמן הוא המחותן שלי‪ .‬עד אתמול הגעתי‬ ‫מובא בשם הבעש"ט הקדוש על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב‬ ‫ְו ִה ְתלַ ֲהב ּות יָ כוֹ ל ָה ָא ָדם לָ בוֹ א לְ יִ ְר ַאת ָהרוֹ ְממ ּות‪'ְ ...‬וזֶ ה ׁ ַש ַער ַה ּׁ ָש ַמיִ ם'‪ִּ ,‬כי‬ ‫למפעל לעבוד‪ ,‬זה לא היה מעניין אותי באמת‪ .‬אבל היום‪ ,‬האיש‬ ‫בשמים" (תהלים קיט‪ ,‬פט)‪ ,‬שעשרת המאמרות שבהם ברא השי"ת את‬ ‫ילה ִהיא ִע ַּקר ׁ ַש ַער ַה ּׁ ָש ַמיִ ם לָ בוֹ א לְ ַה ּ ָׂשגַ ת ֱאלָ ק ּות ְויִ ְר ַאת ׁ ָש ַמיִ ם"‪.‬‬ ‫ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫הזה מעניין אותי עד מאוד‪ ,‬ואני מעוניין להתחבר ולעזור כמה‬ ‫העולמות הם מחיים בתדירות את הכל‪ ,‬וכל קיום העולמות וחיותם‬ ‫וכשיש יראת הרוממות – שבאה על ידי התפילה – יש לנו שער‬ ‫שרק אפשר להצלחתו”‪.‬‬ ‫הוא עצם הדיבור והמאמר של השי"ת‪ .‬ואם כן הכל ממש הוא חיות‬ ‫ו'בית' ו'כלי' אל הדביקות שבאה בתורה הקדושה‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬ואין שום דבר נפרד מהשי"ת‪ .‬וזוהי כל עבודתנו‪ ,‬להתבטל‬ ‫ולחיות בהכרה זאת‪ ,‬שהכל הוא השי"ת‪ ,‬ורק הוא ישנו ואין עוד‬ ‫עומק דברי ה'מאור ושמש' הוא שתורה ותפילה הם שני חלקי היחוד‪:‬‬ ‫שני סודות‬ ‫התפילה היא – אהבה‪ ,‬יראה‪ ,‬השתוקקות‪ .‬אלו ביטויי רצון הנשמה‬ ‫מלבדו‪.‬‬ ‫ה'מאור ושמש' אומר השבוע ווארט חריף‪ ,‬לאמר‪ :‬עם לימוד התורה‬ ‫(המושרשת בשכינה) אל השי"ת‪ ,‬שאוהבת‪ ,‬יְ ֵר ָאה‪ ,‬ומשתוקקת אל גילוי‬ ‫אלא שהעולם מסתיר על כך‪ ,‬וכדי להתגבר על ההסתר של העולם‬ ‫בלבד – אף אם תורה לשמה! – אי אפשר לבוא לתכלית הדביקות‬ ‫אורו יתברך‪ .‬לעומת זאת התורה היא אותיות וגילויי אלקותו‬ ‫יש לנו את כח התורה הקדושה (כמ"ש בחו"ה באריכות בשער עבודת האלקים‬ ‫בהשי”ת! רק אם עוסקים גם בעבודה שבלב זו תפילה‪ ,‬וגם‬ ‫יתברך אל הנשמה‪ ,‬זהו גילוי 'קודשא בריך הוא' אל השכינה‪ .‬זאת‬ ‫פ"ב)‪ ,‬שהתורה היא מקור חיות העולם שנברא בכ"ב אותיות התורה‪,‬‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬אז אפשר לבוא לדביקות אמיתית בהשי”ת‪.‬‬ ‫אומרת שיש כאן שני חלקים שמשלימים את היחוד‪ :‬התפילה היא‬ ‫ועל ידי ההתדבקות בשורש מתגברים על ההסתר‪.‬‬ ‫התעוררות הנשמה אל ה'‪ ,‬והתורה היא התגלות ה' אל הנשמה‪ .‬תורה‬ ‫ֹאמר ָא ֵכן יֵ ׁש ה' ַּב ָּמקוֹ ם‬ ‫"'ו ִ ּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ּׁ ְשנָ תוֹ ַו ּי ֶ‬ ‫ה'מאור ושמש' מקשה‪ַ :‬‬ ‫אולם כדי שיאיר באדם אור התורה הקדושה‪ ,‬הוא צריך להתעורר‬ ‫בלא תפילה ‪ -‬זהו אור השי"ת בלי כלי הנשמה‪ ,‬תפילה בלא תורה‬ ‫ַה ֶּזה ְו ָאנ ִֹכי לֹא יָ ָד ְע ִּתי ְוגֵ ו' ֵאין זֶ ה ִּכי ִאם ֵּבית ֱאל ִֹקים ְוזֶ ה ׁ ַש ַער ַה ּׁ ָש ָמיִ ם'‪.‬‬ ‫בעצמו באמונה שאין עוד מלבדו‪ ,‬ואז יגש להתורה הקדושה בחיות‬ ‫– זהו כלי הנשמה בלא אור השי"ת‪ .‬כשיש תורה ותפילה יחדיו ‪-‬‬ ‫יתא ַּב ִּמ ְד ָר ׁש ַ'ו ִ ּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ִּמ ׁ ְשנָ תוֹ '‪ְ ,‬וה ּוא ָּתמ ּו ַּה"‪ .‬המדרש אומר‬ ‫ִא ָ‬ ‫שיעקב קם והקיץ מלימודו‪ ,‬וזה תמוה עד מאוד‪ :‬וכי יעלה על‬ ‫ובכוונה הרצויה‪ ,‬שהוא רוצה בכח התורה הקדושה להתדבק‬ ‫נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה!‬ ‫הדעת שהאדם יקיץ מלימודו?! הרי לימודו הוא שיא הדביקות‬ ‫להשי"ת‪ .‬והזמן המסוגל להתעורר באמונה הוא בתפילה‪ ,‬כשמתבונן‬ ‫תשתוקק ‪ -‬תתחבר‬ ‫הערּות‪ ,‬ולמה להקיץ מכך כלל וכלל‪.‬‬ ‫ושיא ֵ‬ ‫בדעתו איך כל הבריאה היא חיות השי"ת‪ ,‬ושר שירה להשי"ת‪.‬‬ ‫ְ"ונִ ְר ֶאה לְ ָב ֵאר ְד ִהנֵ ה יָ ד ּו ַע ׁ ֶש ִע ַּיקר ֲעבוֹ ַדת ָה ָא ָדם לָ בוֹ א לְ ַת ְכלִ ית‬ ‫הווארט החריף הזה אומר דרשני‪ .‬לכאורה‪ ,‬הרי התורה הקדושה‬ ‫ַה ּׁ ְשלֵ ימ ּות ַּב ֲעבוֹ ָדתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ לְ ַה ּ ִׂשיג ֱאלֹקוּתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ ה ּוא ַעל‬ ‫היא היא התגלות אלקותו יתברך בתחתונים! היא חכמתו‬ ‫יעקב אבינו עליו השלום הלך מבאר שבע שבארץ ישראל לחרן‬ ‫ילה‪ְ .‬ולֹא י ּו ַכל לִ ְהיוֹ ת ֶא ָחד ְּבלֹא ׁ ֵשנִ י‪ִּ ,‬כי לֹא ַעם ָה ָא ֶרץ‬ ‫יְ ֵדי ַה ּתוֹ ָרה ְו ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫ורצונו יתברך‪ ,‬ואותיות התורה הם הם עיקרי גילויי אורו יתברך‬ ‫ָח ִסיד‪ְ ,‬וגַ ם ַּב ּתוֹ ָרה לְ ח ּוד לֹא יַ ׁ ְשלִ ים נַ ְפ ׁשוֹ ‪ְּ ,‬כ ַמ ֲא ַמר ֲחזַ "ל ָּ'כל ָהאוֹ ֵמר‬ ‫שבחוץ לארץ‪ ,‬היינו ממקום אור לחושך‪ ,‬וכן חרן הוא מלשון 'חרון‬ ‫בתחתונים‪ .‬אם כן‪ ,‬למה שלא יספיק עצם זה שאדם מתיישב על‬ ‫ֵאין ֶא ָּלא ּתוֹ ָרה ֵאין לוֹ ּתוֹ ָרה'‪ ...‬לֹא י ּו ַכל לָ בוֹ א לְ ִע ַּיקר ַה ִ ּי ְר ָאה ְו ָה ַא ֲה ָבה‬ ‫אף'‪ .‬ולכן חשב אולי יש שם ח"ו ריחוק מהשי"ת‪ ,‬ולכן אמר (בראשית‬ ‫רבה סח‪ ,‬ב) "מה אנא מוביד סברי מן בוריי‪ .‬לית אנא מוביד סברי‬ ‫הגמרא יומם ולילה‪ ,‬והמאור שבה מאיר אותו בתכלית הדביקות‬ ‫ְו ַה ִה ׁ ְש ּתוֹ ְקק ּות לַ ֲעבוֹ ָדתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ ‪ּ ,‬ולְ ַה ּ ִׂשיג ֱאלֹקוּתוֹ ַרק ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּלה‬ ‫בהשי"ת?! הרי זה אור אלקותו יתברך! למה זה לא משפיע? למה‬ ‫ִּב ְמ ִסיר ּות נֶ ֶפ ׁש ּו ְב ִה ְתלַ ֲהב ּות ַּכ ָ ּיד ּו ַע ִמ ָּכל ִס ְפ ֵרי ַה ְּקדוֹ ׁ ִשים"‪ .‬אמת ונכון‬ ‫מן בוריי‪' .‬עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ'"‪ .‬היינו שהשי"ת הוא‬ ‫האומר "אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו"? מה הפשט בזה?‬ ‫הדבר שבתורה הקדושה יש קדושה אלקית נוראה‪ ,‬וכשאדם‬ ‫בשמים ובארץ ואין מקום ח"ו חוץ ממנו‪ ,‬ולכן לית אנא מוביד סברי‬ ‫למה באמת לא מספיק תורה וזהו?!‬ ‫מן בוראי‪ ,‬והשתוקק להשי"ת חיי החיים‪ ,‬ככמהין שמשתוקקים‬ ‫מדבק עצמו בתורה – הרי הוא דבוק בהשי”ת‪ .‬אבל אף על פי‬ ‫למים שהם מקור חיותם‪.‬‬ ‫זוהי לכאורה שאלה עצומה עד מאוד‪ ,‬אך התשובה על כך פשוטה‬ ‫כן‪ ,‬אי אפשר לבוא לדביקות אמיתית רק על ידי תפילה במסירת‬ ‫אפילו יותר‪ ,‬והיא כבר נאמרה במשל המקדים‪ .‬כשאדם לא מחובר‬ ‫נפש ובהתהלהבות!‬ ‫וכן בהמשך הכתובים כתוב "וישכב במקום ההוא וילן שם כי בא‬ ‫למי שאת תורתו הוא לומד – הוא לא יודע להתעניין בזה‪,‬‬ ‫השמש" (כח‪ ,‬יא)‪ .‬ששקעה חמה ונסתתר לו אור השי"ת‪ ,‬וזאת כדי‬ ‫וזהו מה שיעקב אבינו גילה לנו כאן – סוד התפילה‪"ְ .‬ו ִה ֵּנה יָ ד ּו ַע‬ ‫להשתוקק לזה‪ ,‬להתחבר לזה‪ .‬אור ה' יש כאן‪ ,‬אבל נשמה אין‬ ‫ילת ַע ְר ִבית'‪ִ ,‬ה ֵּנה לֹא יָ ַדע ַעד‬ ‫ַמ ֲא ַמר ֲחזַ "ל ַ'ו ִ ּי ְפ ַ ּגע ַּב ָּמקוֹ ם ‪ֶ ׁ -‬ש ִּת ֵּיקן ְּת ִפ ַּ‬ ‫שיגלה לבניו אחריו שהשי"ת נמצא בכל מקום שהוא‪ ,‬כי גילה גם‬ ‫כאן‪ .‬יכול להיות מצב אבסורדי נורא‪ ,‬שבו הקב"ה מתגלה אל‬ ‫ילה ֵא ְ‬ ‫יך ִהיא ְ ּגדוֹ לָ ה‪ּ .‬ו ָמ ִצינ ּו ׁ ֶש ִּנ ְט ַמן יַ ֲעקֹב ְּב ֵבית ִמ ְד ָר ׁשוֹ‬ ‫ַע ָּתה סוֹ ד ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫שם את חיות העולם האמיתית‪ ,‬שהיא כ"ב אותיות התורה‪ ,‬כמו‬ ‫האדם כביכול‪ ,‬אך האדם אין לו זמן להסתכל אליו‪ .‬מצב שבו‬ ‫ׁ ֶשל ׁ ֵשם ְו ֵע ֶבר ְולָ ַמד ּתוֹ ָרה‪ ,‬נִ ְמ ָצא יָ ַדע סוֹ ד ַה ּתוֹ ָרה‪ָ ,‬א ְמנָ ם לֹא ָּבא‬ ‫שאמרו ז"ל "וישכב ‪ -‬יש כ"ב" (תיקו"ז לד‪ .).‬וכן נתגלה לו הסולם‪,‬‬ ‫הקב"ה מתחבר אלי‪ ,‬אבל ח"ו אני לא מתחבר אליו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫לְ ִה ְת ַ ּגלּ ּות ֱאלֹקוּתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ ַעד ַע ָּתה‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ְת ַ ּג ָּלה ָעלָ יו ַא ַחר ׁ ֶש ָע ַמד‬ ‫שמובא במדרש (בראשית רבה סח‪ ,‬יב) שרומז על תורה ותפילה‪ ,‬שבכוחם‬ ‫אדם צריך להתעניין‪ ,‬לרצות‪ ,‬ולהשתוקק עד מסירת נפש‪ ,‬כדי‬ ‫ילה‪ְ .‬וזֶ ה ּ ֵפיר ּו ׁש ַה ִּמ ְד ָר ׁש ַ'ו ִ ּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ׁ ְשנָ תוֹ ' ‪'ִ -‬מ ִּמ ׁ ְשנָ תוֹ '‪,‬‬ ‫ַעל סוֹ ד ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫מתגברים על ההסתר כאמור‪ ,‬והוא המקשר בין שמים לארץ‪ ,‬ועל‬ ‫להתחבר אל האור באמת‪ .‬כשהשי"ת מתגלה אלי על ידי לימוד‬ ‫ילה ַה ּזֹאת‪ְ ,‬ו ֵה ִבין ׁ ֶשלּ ֹא ָּבא‬ ‫ָר ָצה לוֹ ַמר ִמ ּתוֹ ָרתוֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ְתעוֹ ֵרר ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫ידו נתגלה ש"הנה ה' ניצב עליו" (כח‪ ,‬יג)‪ ,‬שהוא יתברך תמיד אתנו‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬ואני לא מתעניין בו ח"ו‪ ,‬אזי אמנם הוא מתגלה – אך אני‬ ‫לְ ַת ְכלִ ית ַה ַה ּ ָׂשגָ ה ַעל יְ ֵדי ַה ּתוֹ ָרה לְ ח ּוד‪ְ .‬ו ָא ַמר ָ'א ֵכן יֵ ׁש ה' ַּב ָּמקוֹ ם ַה ֶּזה'‪,‬‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין תשע"ט; הדעה והדיבור ת"כ‬ ‫לא גיליתי אותו‪ .‬אבל בתפילה אני מתחבר אל גילוי אורו יתברך‪.‬‬ ‫ילה ַה ּזֹאת י ּו ַכל לְ ָה ִבין יוֹ ֵתר ִה ְת ַ ּגלּ ּות ֱאלָ ק ּות‬ ‫ָר ָצה לוֹ ַמר ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּ‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫וכיצד‬ ‫מבטא בפיו איך שהקב"ה מחיה ומהווה את כל הבריאה‬ ‫מה המטרה של 'פסוקי דזמרה'?‬ ‫זה יפעול על לבנו?‬ ‫הבורא‪ ,‬עכשיו אני קולט שיש עוד כמה וכמה ענינים‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫משפיע‪ :‬שלום וברכה אברהם יצחק‪.‬‬ ‫בכל רגע‪ ,‬והקב"ה משגיח על פרט ופרט‪ ,‬וכל פרט וחלק‬ ‫שמתבטאים בפסוקים האלו‪ .‬מעניין להתיישב ולעיין‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬שלום‪.‬‬ ‫בבריאה מבטא ומגלה את מציאותו וכבודו יתברך‪,‬‬ ‫איזה נקודה מתבטאת בכל פרק ופרק‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬נו‪ ,‬מה הנושא שלנו היום?‬ ‫וכל השפע שיש בבריאה הכל רק ממנו יתברך‪ ,‬כל‬ ‫ההתבוננות הזאת מעוררת את הלב לאהבה את השי"ת‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אין לי משהו מיוחד‪ .‬ברוך השם שהעניינים‬ ‫בכל לב ונפש‪ ,‬ולהרגשת יראה וביטול אליו יתברך‪ ,‬וכמו‬ ‫הרגשת העומד לפני‬ ‫הולכים טוב ברוך השם‪ .‬אני רק יודע שצריכים להתחדש‬ ‫ולרענן כסדר את העבודה‪ ,‬ולכן מה שהמשפיע רק ידבר‬ ‫כן זה מתעוררת הנפש להשתוקק אליו יתברך‪ ,‬ולהיות‬ ‫המלך‬ ‫יהיה לי לתועלת‪.‬‬ ‫מוכן למסור את הנפש אליו יתברך‪ .‬בצורה ובהרגשה‬ ‫כזאת ראוי לעמוד לפני המלך בתפלת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫משפיע‪ :‬אולי נגיע לדבר גם על זה‪ .‬אבל קודם כל הייתי‬ ‫משפיע‪ :‬טוב מאוד‪ .‬אם כן אני חושב שנדבר קצת על‬ ‫וכאשר עומדים לפניו יתברך יכולים לבקש ולשאול על‬ ‫רוצה לשאול ולחדד עוד פעם את עיקר הנקודה‪ .‬אמרת‬ ‫התפלה‪ ,‬וכוונתי על התפלות הקבועות שלנו בכל יום‪.‬‬ ‫נפשו ועל כל עניניו הצריכים לו‪.‬‬ ‫מקודם שצריכים להתכונן לפני שנעמדים לפני המלך‪,‬‬ ‫ננסה קצת ללמוד ולחשוב על החלקים שמהם מורכבת‬ ‫אבל אני רוצה להבין ולחדד את הדברים באופן ברור‪,‬‬ ‫התפלה‪ ,‬ולנסות להבין את המשמעות שלהם‪.‬‬ ‫מה פירוש המושג שבן אדם לא מוכן לשמונה עשרה?‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אדרבא‪ ,‬אשמח לשמוע ולהתחדש בעניין‬ ‫הכנה לייחוד ה'‬ ‫אתה יכול להגיד לי במילים ברורות איזה שינוי עובר‬ ‫האדם לפני אמירת פסוקי דזמרה לאחרי אמירתם‪ ,‬שינוי‬ ‫התפלה‪ .‬זה באמת דבר שצריך חיזוק והתחדשות תדיר‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ואיך כל הפרטים הללו נמצאים בתוך‬ ‫כזה המכשיר אותו לעמוד לפני המלך?‬ ‫משפיע‪ :‬אולי נתחיל מהחלק של 'פסוקי דזמרה'‪ .‬הפסוקי‬ ‫כל הפסוקי דזמרה? באיזה קאפיטל רואים למשל איך‬ ‫דזמרה הם הרי חלק שלם בתוך מערכת התפלה‪ ,‬יש לה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬איזה שינוי עובר על האדם? אה‪ ...‬בעצם‬ ‫שהקב"ה מחיה ומהווה את הבריאה בכל רגע?‬ ‫ברכה בתחילתה ‪ -‬ברכת ברוך שאמר‪ ,‬ויש לה ברכה‬ ‫לא התכוונתי לומד שהם עושים שינוי באדם‪ ,‬אמרתי רק‬ ‫בסופה ‪ -‬ברכת ישתבח‪ ,‬ובאמצע יש בה כמה פרקי‬ ‫משפיע‪ :‬בעצם רואים את זה בכל פרק ובכל קאפיטל‪.‬‬ ‫שזה הכנה לשמונה עשרה‪ ,‬לא התכוונתי כל כך עמוק‪...‬‬ ‫תהלים‪ ,‬פסוקי יהי כבוד‪ ,‬פסוקי ויברך דוד שהם פסוקים‬ ‫ואני חושב שמן הראוי לעבור ולהתבונן על כל פרק‬ ‫אבל עכשיו כשאנחנו מדברים אני קולט שזה בעצם‬ ‫מ'דברי הימים'‪ ,‬ופסוקי שירת הים‪.‬‬ ‫וקטע של פסוקי דזמרה‪ .‬אבל לפני שניגש לזה הייתי‬ ‫העניין‪ ,‬כי אם זה מכין את האדם לשמונה עשרה‪ ,‬זאת‬ ‫רוצה להוסיף ולהבהיר את עצם העניין‪ .‬עד עתה הגדרנו‬ ‫אומרת שהאדם שקם בבוקר בעצם לא מוכן ומוכשר‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬כן‪ ,‬זה פשוט‪ ,‬הרי בגלל זה אסור להפסיק‬ ‫את מהות פסוקי דזמרה כהכנה לתפילת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫לעמוד לפני המלך‪ ,‬ובעצם הפסוקים האלו מכינים‬ ‫בדיבור באמצע פסוקי דזמרה‪ ,‬כי זה ממש באמצע ברכה‪,‬‬ ‫אבל יש לך לדעת שהבעל התניא זי"ע מגדיר את כל‬ ‫ומכשירים אותו‪ ...‬נו‪ ,‬איך באמת מסבירים את זה?‬ ‫כי כל הפסוקי דזמרה הם ברכה אחת גדולה המתחילה‬ ‫העניין הזה כהכנה לקריאת שמע‪ ,‬וכמו שמבאר בכמה‬ ‫בברוך שאמר ומסתיימת בישתבח‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬במקום לחפש הסברים‪ ,‬אני חושב שננסה‬ ‫מקומות באריכות‪ ,‬שהמצוה של קריאת שמע היא‬ ‫לחשוב את זה על עצמינו‪ .‬בן אדם קם בבוקר ורוצה‬ ‫משפיע‪ :‬נכון מאוד וזה ממש פשוט‪ .‬אבל מה שצריכים‬ ‫לקבוע ולהשריש בקרבינו את בהירות האמונה שאין‬ ‫לגשת להתפלל שמונה עשרה‪ ,‬מה בעצם חסר לו? מי‬ ‫להתבונן הוא מה באמת הסיבה שתיקנו לומר את‬ ‫עוד מלבדו יתברך ושכל הבריאה אפס ואין ממש‪ ,‬והכרה‬ ‫מפריע לו לעמוד עכשיו לפני המלך? הרי הקב"ה נמצא‬ ‫הברכה הזאת? הרי עיקר התפלה היא השמונה עשרה‪,‬‬ ‫זו צריכה לפעול על לב האדם שיתעורר ויתרגש כל כך‬ ‫בכל מקום ועומד כנגדו‪ ,‬והאדם הזה יש לו הרבה מה‬ ‫כי הרי עיקר החיוב והמציאות של תפלה הוא לבקש על‬ ‫לאהבה את השי"ת עד שיסכים למסור כל לבו נפשו‬ ‫לבקש ולהתחנן לפניו‪ ,‬נו‪ ,‬מי מפריע לו להתחיל להתפלל‬ ‫כל הצרכים שלנו מהקב"ה‪ ,‬ועל זה תקנו לנו את השמונה‬ ‫ומאוד אליו יתברך‪ ,‬ולכן פסוק ואהבת הוא המשך לפסוק‬ ‫ולבקש את מה שהוא צריך?‬ ‫עשרה שלוש פעמים ביום שחרית מנחה ערבית‪ ,‬זה‬ ‫שמע ישראל‪ ,‬כי אחרי שהאדם מתבונן שה' אחד יחיד‬ ‫עיקר החיוב של תפלה‪ .‬והנה בשחרית תקנו לנו חכמים‬ ‫והתשובה על זה היא‪ ,‬שאי אפשר לדבר ולעמוד לפני‬ ‫ומיוחד מתעורר לבבו ל'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך‬ ‫להקדים ולומר פסוקי דזמרה‪ ,‬וצריך להבין מה הכוונה‬ ‫המלך כאשר בכלל לא קולטים ומרגישים את גדלותו‬ ‫ובכל נפשך ובכל מאודך'‪.‬‬ ‫של התקנה הזאת? מה המטרה בזה? והשאלה העיקרית‬ ‫ורוממותו! אי אפשר לגשת אל המלך בלי הרגשות של‬ ‫וההתעוררות הזאת היתה בעצם יכולה להיות על ידי‬ ‫היא‪ ,‬מה המהות והתוכן של פרקים ופסוקים אלו?‬ ‫יראה ופחד‪ ,‬וגם אי אפשר לדבר ולהתקרב אליו בלי‬ ‫ההתבוננות באמירת פסוק שמע ישראל לבד‪ ,‬אלא‬ ‫הרגשות של אהבה ותשוקה אליו‪ ,‬ולכן אנו מוכרחים‬ ‫שהחכמים ראו שנתמעטו הלבבות והמוחות‪ ,‬ולא מספיק‬ ‫להתכונן ולהכשיר את עצמינו על ידי זה שאנו מדברים‬ ‫להם אמירת פסוק שמע ישראל לבד לעורר את הלב‬ ‫ומבטאים את גדלותו ונוראתו‪ ,‬ואיך כל הבריאה בטילה‬ ‫שוהין שעה אחת‬ ‫לאהבה ויראה‪ ,‬לכן תיקנו לנו לומר לפני קריאת שמע‬ ‫ומשתוקקות אליו‪ ,‬ואיך הוא מחבב ומקרב אותנו‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬בכללות אני יודע שהם בעצם הכנה‬ ‫פסוקי דזמרה שבפסוקים האלו יש התבוננות מפורטת‬ ‫בחביבות נפלאה ועצומה‪ ,‬וכל דיבורים אלו מעוררים‬ ‫לשמונה עשרה‪ .‬כי הרי לפני התפלה צריכים לשהות‬ ‫ורחבה מגדלות הבורא וכל הענינים שהזכרנו‪ ,‬שבאופן‬ ‫את ליבנו לאהבה וליראה אותו‪ ,‬ובצורה כזאת אנו‬ ‫'שעה אחת'‪ ,‬כמו שכתוב בגמרא שחסידים הראשונים‬ ‫כזה נוכל לגשת אל מצות קריאת שמע כראוי‪ ,‬וממילא‬ ‫יכולים לגשת ולעמוד לפניו יתברך‪.‬‬ ‫היו שוהין שעה אחת לפני התפלה וכו'‪ ,‬ואת זה אנו‬ ‫להגיע אל פסוק ואהבת כמו שצריך‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זאת אומרת שזה לא רק אמירה בלבד‪ ,‬זה‬ ‫עושים על ידי אמירת פסוקי דזמרה‪ .‬בקיצור‪ ,‬הפסוקי‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זאת אומרת שלפי הבעל התניא הפסוקי‬ ‫בעצם צריך לפעול על הלב שלנו‪ ,‬זה צריך לעורר את‬ ‫דזמרה הם הכנה לשמונה עשרה‪.‬‬ ‫דזמרה הם חלק מהקריאת שמע‪.‬‬ ‫הלב שלנו אל הקב"ה‪ ,‬וזה בעצם מה שמכשיר אותנו‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ ,‬אתה אומר טוב‪ .‬אבל את זה עצמו אני‬ ‫משפיע‪ :‬ובנוסף לזה מדגיש בעל התניא כמה פעמים‬ ‫לעמוד לפני המלך‪.‬‬ ‫רוצה להבין‪ ,‬איך הפסוקים האלו מכינים אותנו לשמונה‬ ‫שככל שהדורות מתמעטים‪ ,‬וככל שהחושך ועכירות‬ ‫משפיע‪ :‬נכון מאוד‪ .‬וההתעוררות בלב מגיע מזה שהאדם‬ ‫עשרה? ובכלל‪ ,‬מה פירוש שהפסוקים האלו מכינים‬ ‫העולם מתגברים יותר‪ ,‬צריכים להאריך ולהתבונן יותר‬ ‫אותנו לשמונה עשרה? זה איזה סוג של סגולה שאם‬ ‫ויותר בפסוקי דזמרה‪ ,‬כי הרי כמו שאמרנו אין התכלית‬ ‫‪ 250‬גליונות לזיכוי הרבים‬ ‫אומרים פסוקים אלו נהיים מוכנים לשמונה עשרה?‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' ישראל אפרים רייך שליט"א‪ ,‬צאנז טבריה‬ ‫באמירה לבד‪ ,‬כי המטרה היא הרי לעורר את הלב‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לא‪ ,‬זה לא סגולה‪ .‬אני חושב שזה מכין‬ ‫ולהעמיק ולהשריש את מציאותו יתברך בלבנו ומוחינו‬ ‫לברכה והצלחה בכל העניינים‬ ‫אותנו לשמונה עשרה כי הם פסוקים שמדברים על‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לשפע רב ברוחניות וגשמיות‬ ‫עד שיתפעל הלב כראוי‪ ,‬ולכן בדורות שלנו צריכים‬ ‫גדלות הבורא‪ ,‬וכאשר מדברים על גדלות הבורא זה‬ ‫להאריך יותר בפסוקים אלו‪ ,‬ולומר זאת בתהלהבות‬ ‫מכין את האדם לתפלה‪.‬‬ ‫וברשפי אש‪ ,‬ובאופן זה יתעורר לבבנו לאהבתו וליראתו‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫משפיע‪ :‬גוט גוט‪ ,‬מצויין‪ ,‬אתה אומר ממש טוב‪ .‬אני רק‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫רוצה להוסיף קצת‪ ,‬שחוץ מזה שהפסוקים האלו מבטאים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברור מאוד‪ .‬צריך אם כן להשקיע יותר‬ ‫בפסוקי דזמרה‪ ,‬ולנסות לחשוב מה מבטא כל פרק וכל‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי יצחק קרישבסקי‬ ‫את גדלות הבורא‪ ,‬הם גם מבטאים איך שכל הבריאה‬ ‫משוררת ומשבחת להקב"ה‪ ,‬והם גם מבטאים את גדולת‬ ‫מסור בלב ונפש בפעילותו למען הפצת האור‪ ,‬ומחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫קטע‪.‬‬ ‫• מחיה נפשות •‬ ‫כלל ישראל ואיך שהקב"ה מתפאר בנו‪ ,‬וכל ענינים אלו‬ ‫משפיע‪ :‬וצריכים אכן להרחיב ולפרט עוד בעניין פסוקי‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫מכינים את האדם לעמוד לפני מלך מלכי המלכים‪.‬‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫דזמרה‪ ,‬ונקווה שבעזרתו יתברך נוכל להמשיך בפעם‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נכון‪ ,‬עכשיו בעצם אני מבחין בזה‪ ,‬עד‬ ‫הבאה בסיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫היום חשבתי בכללות על זה שמדברים שם על גדלות‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫האם לאחר שיעור זמן ההדלקה‬ ‫ומדוע בשבת אין שיעור?‬ ‫שיעור נר חנוכה‬ ‫מדוע יש שיעור כמה שמן צריך ליתן בנר חנוכה?‬ ‫מה הטעם הפנימי שלאחר חצי שעה מותר ליהנות מנר חנוכה?‬ ‫ממשיכים להאיר האורות של נר חנוכה?‬ ‫מהסתלקות קדושת הרג”ל‪ ,‬אלא מביאת והתפשטות קדושת הרגל‬ ‫את הארציות על ידי מעשיהם הטובים‪ ,‬והנה מהיכן יש לנו בני אדם‬ ‫אמרו חז”ל (שבת כא‪ ):‬מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן‬ ‫עד למטה‪.‬‬ ‫הכוח להאיר את הלילה ואת הארציות? התשובה הוא מכח “השמים‬ ‫השוק‪ ,‬והנה הפנימיות מה שמצוותה משתשקע החמה‪ ,‬מבואר‬ ‫ובאמת כשנדייק היטב בלשון ה”פרי עץ חיים” נראה שגם שם אינו‬ ‫שמים לה’ “‪ ,‬שהאיר הש”י לנו באיתערותא דלעילא מן שמיא הארת‬ ‫בכתבי האריז”ל‪ ,‬כי אז היא מידת לילה והשכינה הקדושה יורדת‬ ‫מפורש לשון סילוק‪ ,‬ורק לישנא דחז”ל נקט ‘עד שתכלה’‪ ,‬אלא‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬ומכוחו יאיר לבנו ותגל נפשנו להתחזק ולהאיר את‬ ‫למטה לעולמות התחתונים בסוד ‘גלות השכינה’‪ ,‬ובכח נר חנוכה‬ ‫שממשמעות הדברים נראה לפום ריהוטא שהכוונה סילוק‪( ,‬בפרט לפי‬ ‫הארץ התחתונה באיערותא דידן‪.‬‬ ‫מאירים לה ומגלים אור אלוקותו שם בסתר המדרגה‪.‬‬ ‫מה שהקדים בדבריו ש’אין האור הזה יכול להמשיך אליה אלא זמן מועט’)‪ ,‬ומעתה‬ ‫ולכן הזמן להדליק נר חנוכה ולהאיר את חשכת לילה הוא דווקא‬ ‫אפ”ל שגם ב”פרי עץ חיים” שכתב ‘עד שתכלה אותו רשימו מן האור‬ ‫וכו’‪ ,‬רצונו לומר ‘עד שתבוא וכו’ עד מקומה’ כמו בספר הליקוטים‪,‬‬ ‫בתחילת הלילה‪ ,‬כשיש עדיין רשימו מהארת הרג”ל שמאיר ביום‪,‬‬ ‫שהיא הארת איתערותא דלעילא של יציאת מצרים‪ ,‬שמכוחה יש‬ ‫א‬ ‫אלא שלשון הגמרא נקט‪ ,‬ולא איירי מסילוק כלל אלא מביאת האור‪.‬‬ ‫ביכולתנו להתעורר להדליק נר חנוכה להאיר את חשכת לילה‪.‬‬ ‫עד שתכלה רגל מן השוק‬ ‫וכן מסתבר שהרי כתב ‘עד שתכלה אותו רשימו’‪ ,‬ואי מיירי‬ ‫נמצא שההדלקה הוא דווקא קודם שתכלה רגל מן השוק‪ ,‬אמנם‬ ‫ועתה נתבונן מה הפנימיות בזה שמצוותה ‘עד שתכלה רגל מן‬ ‫מהסתלקות‪ ,‬וכי למה תסתלק הרשימו? הרי כללא הוא שכל דבר‬ ‫המטרה הוא בכדי שלא תכלה רגל מן השוק‪ ,‬אלא תמשיך ותאיר‬ ‫השוק’‪ ,‬דהיינו שיש זמן ושיעור עד מתי מדליקים נר חנוכה‪ ,‬וכמה‬ ‫שבקדושה גם כשמסתלק משאיר רשימו‪ ,‬אבל אם הכוונה ‘עד‬ ‫רג”ל תחת רג”ל‪.‬‬ ‫שמן צריך שיתן בה כמבואר שם בגמרא‪.‬‬ ‫שתבוא’ יתבאר היטב מש’’כ ‘הרשימו’‪ ,‬כי דווקא הרשימו הוא‬ ‫ובזה ביאר שם בספה”ק “מאיר עיני חכמים” באופן נפלא למה‬ ‫והנה זהו אחד מהדברים ששונה נר חנוכה מנר שבת‪ ,‬שבנר שבת לא‬ ‫היורדת לעולמות התחתונים‪ ,‬מה שאין כן עצם האור נשאר למעלה‬ ‫שיעור הזמן של עד שתכלה רגל מן השוק הוא כחצי שעה‪ ,‬כי 'שעה'‬ ‫מצינו שיעור כמה שמן צריך לתת בנר‪ ,‬לא שיעור למטה; וכדמשמע‬ ‫באצילות‪.‬‬ ‫הוא מלשון 'פנה'‪ ,‬עדה"כ (בראשית ד ה) 'ואל קין ואל מנחתו לא שעה'‪,‬‬ ‫בשו”ע (או”ח סי’ רס”ג ס”ט) שכל שנתן בו שמן שידלוק בליל שבת‪,‬‬ ‫אלא שלפי זה צריך להבין המשך דברי ה”פרי עץ חיים”‪ ,‬שמתחיל‬ ‫והנה שלמות היחוד הוא כאשר הוא 'פנים בפנים' שגם הש"י פונה‬ ‫אפי’ משך זמן כל שהוא בכדי שייהנה לאורו‪ ,‬כבר יצא ידי חובתו‪.‬‬ ‫דבריו שמצוות הדלקה אינה אלא זמן מיעוט‪ ,‬כי אין האור יכול‬ ‫אלינו וגם אנו מצדנו חוזרים ופונים אל הש"י‪ ,‬אבל מצד יציאת‬ ‫ולא שיעור למעלה; שכל שמרבה לדלוק הוא תוספת מצוה‪( ,‬וכמבואר‬ ‫להימשך אליה אלא זמן מועט‪ ,‬וממשיך ‘וזהו עד שתכלה רגל מן‬ ‫מצרים הוא עדיין רק בסוד 'חצי שעה'‪ ,‬דהיינו חצי פניה‪ ,‬כי כביכול‬ ‫בשו”ת “הלכות קטנות” סי’ רמ”ז‪ ,‬שנר שבת מצוותה כל הלילה)‪.‬‬ ‫השוק‪ ,‬כי השוק הם העולמות התחתונים‪ ,‬עד שתכלה אותו רשימו‬ ‫רק הש"י פנה אלינו באיתערותא דלעילא‪ ,‬ואנו עדיין לא התעוררנו‬ ‫ויש להתבונן במה נשתנו בזה נר שבת ונר חנוכה‪ ,‬למה נר חנוכה‬ ‫מן האור שנמשך אחריה למטה עד מקומה'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ולכאורה מה ראיה‬ ‫ולא פנינו מצידנו אליו יתברך‪.‬‬ ‫מוגבל בזמנו‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ ,‬לעומת נר שבת שאינו מוגבל‬ ‫מזה שהאור צריך להימשך אל העולמות התחתונים המכונים שוק‪,‬‬ ‫אמנם בזמן זה גופא אנו מתעוררים מכח הארת יציאת מצרים (המאיר‬ ‫בזמנו?‬ ‫שהאור אינו יכול להתקיים רק זמן מועט‪.‬‬ ‫עדיין בזמן זה) להוסיף עוז ולהדליק נר חנוכה משך חצי שעה‪ ,‬ובזה אנו‬ ‫וכדי לבאר זה‪ ,‬נקדים מה שאיתא מרבינו האריז”ל (“שער הכוונות”‬ ‫מביאים גם את 'חצי שעה' שלנו‪ ,‬שגם אנו פונים מצדנו להתקרב‬ ‫ה‬ ‫ולהתייחד עם הש"י‪ ,‬ועל ידי שתי מחציות השעה נשלם השעה‬ ‫בשלמות‪ ,‬והייחוד הוא יחוד שלם בבחינת פנים בפנים‪.‬‬ ‫דרוש א’ ענין חנוכה) שבמה שנקטו חז”ל בלשונם לשון ‘רגל’‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו “עד שתכלה רגל מן השוק”‪ ,‬באו לרמוז שגם חנוכה נקרא‬ ‫'רגל'‪ ,‬והוא מכלל המועדים הקדושים‪ ,‬ומאיר בנר חנוכה האורות‬ ‫לנר חנוכה יש ‘שיעור’ כי מאיר במקום הגבול‬ ‫וכתב שם‪ ,‬שלכן בחצי שעה הראשונה אסור להשתמש לאורה‪,‬‬ ‫הקדושים המאירים ברגלים‪ ,‬שהם סוד שמות הקודש הוי"ה אהי"ה‬ ‫אכן בהעמק דבר נראה שמש”כ ב”פרי עץ חיים” ש’אין האור יכול‬ ‫ש'אין זה מהתעוררות שלנו ואנחנו אינם זכאין לכך‪ ,‬אבל כשנזכה‬ ‫במילוי יודי"ן ‪ -‬שבגימטריא רג"ל‪.‬‬ ‫להמשיך אליה אלא זמן מועט’‪ ,‬אין הכוונה שהאור מאיר זמן מועט‬ ‫אנחנו להתעורר בהחצי שעה זאת ולהדליק באמת בפנות אליו ית"ש‬ ‫והנה לפום רהיטא רמז זה תמוה מאוד‪ ,‬כי הרי לשון חז”ל הוא ‘עד‬ ‫ושוב מסתלק‪ ,‬אלא הכוונה שהמשכת האור הוא בזמן מועט‪ ,‬כי הנה‬ ‫בהתעוררות שלנו‪ ,‬ואז יהיה שעה שלימה מתתא לעילא ומעילא‬ ‫שתכלה רגל’‪ ,‬שהוא מלשון כלה והלך‪ ,‬שענינו הסתלקות‪ ,‬ואיך נרמז‬ ‫לכל כלי יש שיעור כמה שיכול לקבל ולא יותר‪ ,‬והנה העולמות‬ ‫לתתא‪ ,‬ואז אחר חצי שעה מותר להשתמש לאורה'‪.‬‬ ‫בדבריהם שחנוכה הוא מכלל הרגלים‪ ,‬ואור קדושת הרג”ל מתפשט‬ ‫התחתונים ‘בריאה יצירה ועשיה’ הם עולמות מצומצמים ומוגבלים‬ ‫ד‬ ‫למטה‪ ,‬הרי משמעות הרמז הוא הפוכה שמסתלק בחינת הרגל?‪.‬‬ ‫השולט בהם בחי’ הגבול והסוף‪ ,‬לעומת עולם האצילות שבה מאיר‬ ‫אור האין סוף הבלתי בעל גבול‪.‬‬ ‫ולכן לעומת נר שבת שהוא בסוד עליית השכינה לעולם האצילות‪,‬‬ ‫לכן אין בה שיעור‪ ,‬כי אין שיעור לעלייתה וילכו מחיל לחיל עד אין‬ ‫'עד שתכלה' או 'עד שתבוא'‬ ‫ב‬ ‫סוף‪ ,‬מה שאין כן נר חנוכה שהוא בסוד המשכת הקדושה לעולמות‬ ‫ובספה"ק "פרי עץ חיים” מבואר הטעם שמצוות ההדלקה אינה אלא‬ ‫בחנוכה אין הסתלקות המוחין בלילה‬ ‫זמן מועט‪ ,‬כי ‘אין האור הזה יכול להימשך אליה אלא זמן מועט‪ ,‬לכן גם‬ ‫ובסידור (כוונות האריז"ל) "קול יעקב" (שסידר רבי יעקב קאפיל איש ליפשיץ‬ ‫התחתונים עולמות הגבוליים‪ ,‬לכן יש בה שיעור עד בכדי שתמשך‬ ‫מצות הדלקה אינה אלא זמן מועט’‬ ‫בעמח"ס "שערי גן עדן"‪ .‬כוונת חנוכה) ביאר הענין‪ ,‬שלדברי האריז"ל מה‬ ‫האור ותבוא למקום השוק‪ ,‬והוא זמן מועט‪ ,‬כי מחמת שהם עולמות‬ ‫מוגבלים‪ ,‬לכן בזמן מועט יגיע האור עד תחתיתם‪ ,‬וכבר יתמלאו‬ ‫הנה מבואר בדברי קודש אלו שאע”פ שבחנוכה יש בו מעין קדושת‬ ‫שאמרו חז"ל שנר חנוכה מצוותה עד שתכלה רגל מן השוק ‪ -‬הכוונה‬ ‫באורם וטובם‪( .‬וזה מש”כ בשער הליקוטים וז”ל ומה שאמרו רז”ל ‘עד שתכלה‬ ‫הרגלים‪ ,‬ולא עוד אלא שיתירה חנוכה שאור הרגל מאיר עד למטה‬ ‫שאור נר חנוכה מאיר לכשתכלה רגל מן השוק‪ ,‬דהיינו לאחר שתכלה‬ ‫רגל מן השוק’ שיעורה‪ ,‬לפי שהארה זו שקיבלה היא מאצילות‪ ,‬וכו’‪ ,‬וצריך עד‬ ‫בעולמות התחתונים‪ ,‬מ”מ לעומת זה יתירים קדושת הרגלים שבהם‬ ‫רגל מן השוק‪ ,‬וכמו שביאר שם פנימיות הענין‪ ,‬כי הנה בכל ימות‬ ‫שתכלה הרגל‪ ,‬וכו’‪ ,‬עד שתבוא למקום השוק שהם החיצונים’‪ ,‬עכ”ל‪ ,‬כלומר ששיעור‬ ‫האור מאיר ומתקיים כל הרגל כולו‪ ,‬לא כן חנוכה שמכיון שהאור‬ ‫השנה על ידי התפילות והמצוות שאנו עושים מאיר ביום אורות‬ ‫זה הוא בכדי שתבוא קדושת הרג”ל עד לבי”ע התחתונים‪ ,‬וזה גופא המשך דברי‬ ‫יורד למטה לעולמות התחתונים‪ ,‬אין האיר יכול להתקיים ולהאיר‬ ‫ומוחין קדישין‪( ,‬והם עצמם סוד שמות הוי"ה אהי"ה במילוי יודי"ן שבגימ' רג"ל)‪,‬‬ ‫ה”פרי עץ חיים” שביאור ששיעור הדלקתה הוא זמן מועט ‪ -‬שהוא כשיעור בכדי‬ ‫רק לשעה מועטת‪.‬‬ ‫אמנם שוב כשבא הלילה האורות והמוחין (שגימ' רג"ל) מסתלקים‪,‬‬ ‫שתתפשט הרשימו מן האור אל מקום השוק למטה‪ .‬ודו”ק)‪.‬‬ ‫ומעתה יתבאר מה שנקטו חז"ל הלשון 'עד שתכלה רג"ל'‪ ,‬אע”פ‬ ‫אבל בחנוכה על ידי הארת נרות חנוכה יאירו אור המוחין קדישין‬ ‫שאיירי מקדושת הרגל הנמשך בחנוכה מ”מ הארה זו אינו מאיר‬ ‫(הנקראים רג"ל) גם בלילה כשתכלה רגל מן השוק‪ .‬והיינו שבחנוכה על‬ ‫ומעתה אין כוונת האריז”ל לומר שהאור מסתלק בעבור זמן שיעור‬ ‫רק זמן מועט‪ ,‬ושפיר אמרו עד שתכלה רגל מן השוק‪ ,‬כי בעבור זמן‬ ‫ידי נרות חנוכה אין הסתלקות המוחין כבכל לילה‪ ,‬אלא בתוך חושך‬ ‫הדלקתה‪ ,‬אלא כוונתו לבאר שיש שיעור להתפשטות האור‪ ,‬ובזמן‬ ‫ההדלקה שוב כלה הארת הרגל ומסתלק‪ ,‬וכמו שמבואר זה בהמשך‬ ‫הלילה מאיר אור הרג"ל‪.‬‬ ‫מועט כבר מתפשט הרשימו מן האור בשלמות למטה‪ ,‬והושווה‬ ‫התחתון לעליון‪ ,‬שגם למטה מאיר בימי החנוכה יחודים העליונים‬ ‫דברי ה"פרי עץ חיים" וז"ל 'וזהו עד שתכלה רג”ל מן השוק‪ ,‬כי השוק‬ ‫(ואע"פ שהאריז"ל דיבר מהאור המאיר במועדים וברגלים‪ ,‬וה"קול יעקב" ביאר את‬ ‫כמו באצילות‪( .‬וזה הטעם ששיעור זה נוהג גם כשמאחרים ומדליקים לאחר‬ ‫הם העולמות התחתונים‪ ,‬עד שתכלה אותו רשימו מן האור שנמשך‬ ‫דברי חז"ל באור המוחין קדישין המאירים בכל יום על ידי התפילות והמצוות‪ ,‬אמנם‬ ‫שתכלה רגל מן השוק‪ ,‬כמבואר בפוסקים [משנ”ב סי’ תרע”ב סק”ה]‪ ,‬כי זה הוא‬ ‫אחריה למטה עד מקומה’‪.‬‬ ‫כבר מתבאר בספה"ק שהיינו הך‪ ,‬כי כל הקדושה שאנו מסגלים על ידי תפילתנו‬ ‫השיעור להמשיך האור מאצילות לבי”ע התחתונים)‪.‬‬ ‫אמנם יש להביא כמה הוכחות לפרש את דברי ה”פרי עץ חיים”‬ ‫ומצוותינו הכל הוא מכח הארת יציאת מצרים המאיר בכל יום‪ ,‬וכמאמר הכתוב‬ ‫באופן שונה‪ ,‬כי הנה מעין דברי ה”פרי עץ חיים” מובא במקום אחר‬ ‫"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"‪ ,‬והוא עצמו האור המאיר‬ ‫ולפ”ז יתפרש היטב הלשון ‘עד שתכלה’ במשמעות של ‘עד שתבוא’‪,‬‬ ‫בכתבי האריז”ל‪ ,‬הלא הוא ב”ספר הליקוטים” (פרשת תולדות)‪ ,‬ושם‬ ‫ברגלים הקדושים בריבוי סגי יותר ויותר משאר ימות השנה)‪.‬‬ ‫דהיינו ‘עד שתכלה ותשלם להתפשט קדושת הרגל ‪ -‬ותבוא אל‬ ‫מקום השוק והחיצונים’‪ .‬עוד אפשר לפרש מה שנקט לשון ‘עד‬ ‫מפורש ד’עד שתכלה’ הכוונה ‘עד שתבוא’ אור הרג”ל אל השוק‬ ‫אבל לכאורה דברי ה"קול יעקב" צריכים ביאור גדול‪( ,‬וכמו שהקשה‬ ‫שתכלה’ בדרך דרוש‪ ,‬כי היות ועל ידי נרות חנוכה מתפשט אור‬ ‫שהם מקום החיצונים‪( .‬וכך איתא שם ‘ומה שאמרו רז”ל ‘עד שתכלה רגל‬ ‫בספר "מאיר עיני חכמים"‪ ,‬כוונות חנוכה‪ ,‬בסוף הספר) שהרי בגמרא אינו‬ ‫הרג”ל בעולמות התחתונים שהם העולמות המוגבלים שיש להם‬ ‫מן השוק’ שיעורה‪ ,‬לפי שהארה זו שקיבלה היא מאצילות‪ ,‬ושוק נק’ החיצונים‬ ‫כתוב 'מצוותה לכשתכלה רגל מן השוק' אלא 'עד שתכלה רגל מן‬ ‫סוף ותכלית‪ ,‬לכן נקט לשון ‘עד שתכלה’ שהוא מלשון תכלית‬ ‫והעולמות‪ ,‬וצריך עד שתכלה הרגל ‪ -‬ורג”ל הוא ע”ב וקס”א [מספר שמות הוי”ה‬ ‫השוק'‪ ,‬שמשמעתו ששיעור זמן הדלקת נרות חנוכה הוא עד שתכלה‬ ‫וסוף‪ ,‬להורות ענין קדושת נרות חנוכה שעל ידם אור העליון נמשך‬ ‫אהי”ה במילוי יודי”ן הנ”ל] שהיא מקבלת אלו המוחין‪ ,‬עד שתבוא למקום השוק שהם‬ ‫רגל מן השוק ולא לאחריו‪ ,‬וכמו שנקטו כל הפוסקים‪ ,‬וכמו שנפסק‬ ‫ונתפשט למטה במקום הגבולי שיש בחי’ תכלית וסוף‪ ,‬ושם דייקא‬ ‫החיצונים‪ .‬עכ”ל‪ ,‬הנה ביאר בפירוש ש’עד שתכלה הרגל’ הכוונה ‘עד שתבוא למקום‬ ‫בשו”ע (או”ח סי’ תרע”ב)‪.‬‬ ‫נתפשט האור כי טוב‪ ,‬ועליונים ששו ותחתונים עלזו‪.‬‬ ‫השוק שהם החיצונים’‪[ ,‬דהיינו שהמוחין קדישין המכונים ‘רגל’ יבואו ויתפשטו עד‬ ‫מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‬ ‫למקום השוק סוד עולמות התחתונים החיצוניים])‪ .‬ולפי זה לא איירי הגמרא‬ ‫ג‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫‘זמן’ נר חנוכה כשעדיין מאיר אור הרשימו‬ ‫וביאר בספר הקדוש “מאיר עיני חכמים” (שער ט’ פ”א) את הענין‬ ‫תשובה נקרא 'ועתה'‪ ,‬כי אין עת קבוע לתשובה‪ ,‬אלא תמיד בכל רגע ורגע‬ ‫באופן נפלא‪( ,‬ואנו מביאים את דבריו בתוספת נופך משאר ספרים)‪ ,‬כי הנה‬ ‫העבודה להאיר את חשכת לילה ‪ -‬שהוא הקדושה שאנו זוכים על ידי‬ ‫הרה"ק ה'באר מים חיים' זי"ע (תולדות)‬ ‫זמנה היא‪.‬‬ ‫הדלקת נר חנוכה ‪ -‬הוא העבודה שתלוי בנו התחתונים‪ ,‬כי “הארץ‬ ‫‪ -‬דהיינו תיקון הארציות ‪ -‬נתן לבני אדם”‪ ,‬שבני האדם הם יתקנו‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫אם הקב"ה עשה הכל ‪ -‬למה צריך 'הכרת הטוב'?‬ ‫למה להכיר לו טובה‪ ,‬הרי הוא לא עשה כלום? • טעם ראשון‪ :‬כבוד הצדיקים • טעם שני‪ :‬ייתכן שהוא פעל את זה • למה אין ענין של ‘הכרת‬ ‫הרע’‪ • ...‬תזכורת‪ :‬אין כח לנברא!‬ ‫ועל כן יש לדעת‪ ,‬שלפעמים ייתכן שבעצם זה שאותו אדם רצה‬ ‫ג‪ .‬כבוד לבוחר בטוב‬ ‫להיטיב עמך‪ ,‬וחשב עליך טובות‪ ,‬הוא עורר עליך רחמים וסניגוריא‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ומעתה ייתכן שלא רק שהוא עשה לך טובה בפועל – שאת זה הוא‬ ‫הטעם הראשון הוא בבחינת ‘כבוד הצדיקים’‪ .‬שיש מצוה לכבד את‬ ‫רציתי להבין מהו הענין של ‘הכרת הטוב’ שמצינו בחז”ל‪.‬‬ ‫לא באמת עשה כאמור – אלא שהוא באמת עשה לך טובה‪ ,‬מכיוון‬ ‫יראי ה’ ואוהבי שמו המקיימים מצותיו‪.‬‬ ‫והרי אנו יודעים שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אם אין‬ ‫שהוא פעל אצל השי”ת את הטובה הזאת!‬ ‫אנחנו חושבים שאנחנו אומרים ‘תודה’‪ ,‬אבל אליבא דאמת‪ ,‬אנחנו‬ ‫מכריזין עליו מלמעלה‪ ,‬ואין לשום אדם שום שליטה עלי‪,‬‬ ‫כי מבואר בספה”ק‪ ,‬שבעצם הסניגוריא והעין‪-‬טובה שהאדם‬ ‫באים לתת כבוד ליהודי שקיים ציווי ה’‪ ,‬ועשה דבר טוב‪ ,‬כלפי‬ ‫וכשמישהו עשה לי רע אני יודע שהוא לא עשה כלום כי‬ ‫מביט על יהודים‪ ,‬הוא מעורר רחמים עליהם‪ ,‬ופועל אצל הקב”ה‬ ‫השי”ת!‬ ‫“ה’ אמר לו קלל”‪ ,‬והכל בידי שמים – ולמה פתאום כשמגיע‬ ‫שימשיך עליהם טובות וחסדים‪ ,‬ולכן ייתכן שבעצם המבט הטוב‬ ‫כי אמנם נכון הדבר‪ ,‬שמצדנו‪ ,‬הטוב היה נעשה בכל אופן מה’‬ ‫להודות למי שעשה לי טוב‪ ,‬שאני יודע שבעצם לא עשה‬ ‫שהאדם הביט עליך ורצה להשפיע עליך‪ ,‬בכך הוא המשיך את‬ ‫לבדו‪ ,‬אבל מצדו של אותו יהודי מיטיב‪ ,‬יש כאן קיום מצות ה’‪,‬‬ ‫כלום כי הכל בידי שמים‪ ,‬אני צריך להודות לו ולהכיר‬ ‫עצם ההשפעה עליך‪ .‬וכמו שאמרו חז”ל שאדם הרוצה לתת צדקה‬ ‫והוא מצדו בחר בה’ ובמצוותיו‪ .‬אומנם הוא לא הוסיף לי מאומה‪,‬‬ ‫בטובתו? מה הענין הזה בכלל?‬ ‫הקב”ה ממציא לו עניים מהוגנים‪ .‬ואמנם לפעמים מדובר בעניים‬ ‫אבל הוא כן עשה מצות ה’‪ ,‬נוראה ונשגבה עד אין קץ‪ .‬ועל כך‬ ‫שכבר נגזר עליהם לקבל את הטוב‪ ,‬אבל לפעמים בעצם רצונו‬ ‫להיטיב עם ישראל‪ ,‬הוא ממשיך גם רצון מלמעלה להיטיב עם‬ ‫מגיע לו כבוד אלקי‪ ,‬שהקב”ה שש ושמח בבנו שמקיים מצותיו‬ ‫והולך בדרכיו וטוב ומיטיב כמוהו (ובעומק‪ ,‬הבחירה בטוב היא הביטוי‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא פעל את הטוב למעלה‪.‬‬ ‫וממילא צריך להודות למיטיב מכל לב‪ ,‬מפני שלפעמים הוא עצמו‬ ‫האלקי הכי נשגב שיש ביהודי‪ ,‬שהרי ה’בחירה’ היא כח אלקי השייך רק לבורא‪,‬‬ ‫ואין לך כבוד שמים גדול מזה)‪.‬‬ ‫א‪ .‬הוא לבדו עשה‬ ‫זה שפעל עבורך את הישועה‪.‬‬ ‫תשאל‪ :‬למה דווקא אני צריך לתת לו את הכבוד? הרי אני לא‬ ‫הבה קודם נחזור ונשנן על האמת הפשוטה והמתוקה שציינת‪,‬‬ ‫קיבלתי ממנו מאומה‪ .‬אני כמו כל יהודי לגבי‪ ,‬שכולנו חייבים‬ ‫שכל מה שקורה עמנו‪ ,‬גם מה שנעשה על ידי אנשים בעלי בחירה‬ ‫ו‪ .‬אין ‘הכרת הרע’‪...‬‬ ‫בכבודו‪.‬‬ ‫– הכל קורה מאת ה’ בלבד‪ .‬וזה לא משנה כלל אם אותו אדם היה‬ ‫מחליט כן לעשות את זה או לעשות את זה – זה היה קורה‪ .‬כי אין‬ ‫נשארה תמיהה אחת‪ :‬למה כל האמת הזאת לא נכונה כשמישהו עושה‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שכיון שבסופו של דבר אותו יהודי רצה לעשות‬ ‫לשום נברא – אף לא לבעל בחירה ‪ -‬שום שליטה עלינו‪ ,‬וכל מה‬ ‫רע? למה כשאדם בחר ברע‪ ,‬ועשה לי נזק‪ ,‬ואומנם אני יודע ש”ה’‬ ‫לך טוב‪ ,‬אף שגם בלעדיו הטוב היה מגיע אליך‪ ,‬עם כל זה יש‬ ‫אמר לו קלל”‪ ,‬אבל למה לא מוטל עלי חוב של ‘גנות ושנאת הרע’‬ ‫שקורה עמנו הוא רק מאת ה’‪.‬‬ ‫לו שייכות איתך‪ .‬ויתירה מכך‪ ,‬שהקב”ה היה באמת יכול לסבב‬ ‫כלפיו?‬ ‫שהטוב יגיע אליך בצורה אחרת‪ ,‬וכיון שרצה השי”ת שהטוב יגיע‬ ‫וכפי שהגמרא מספרת במסכת תענית‪ ,‬מה שאמרו לולינוס ופפוס‬ ‫והתשובה הראשונה היא‪ ,‬שכלפיך אין זה רע! כי האמת הרי היא‪,‬‬ ‫אליך דווקא על ידי אותו יהודי‪ ,‬הרי שאתה נבחרת מהשי”ת לבטא‬ ‫לטוריינוס הרשע שביקש להרגם‪ ,‬שאין זה כלל בכוחו להורגם‪,‬‬ ‫שהקב”ה עשה זאת לבדו‪ ,‬ולטובתך‪ ,‬ועליך מוטלת עכשיו העבודה‬ ‫ולרומם את הכבוד האלקי של אותו יהודי‪.‬‬ ‫אלא “אם אין אתה הורגנו‪ ,‬הרבה הורגים יש לו למקום‪ ,‬והרבה דובין‬ ‫הקדושה להעמיק ולהאמין באמונת אומן שכל מה דעביד רחמנא‬ ‫ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו‪ .‬אלא לא‬ ‫וכמו שמצאנו לגבי כיבוד אב ואם‪ ,‬שהטעם הנגלה של ספר החינוך‬ ‫לטב עביד‪ .‬עליך למצוא עכשיו את הטוב שיש כאן – איך אתה‬ ‫מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך”‪.‬‬ ‫הוא מצד הכרת הטוב‪ .‬ולכאורה נשאלת השאלה‪ ,‬שהרי אין לבעל‬ ‫יכול לחשוב שמישהו בחר כאן ברע? הרי מבחינתך זה טוב! אם‬ ‫בחירה שום שליטה עלי‪ ,‬ואם כן הייתי יורד לעולם גם אם אבי‬ ‫וכך הוא בכל הקורה עמנו‪ ,‬בין לטוב ובין למוטב‪ ,‬אין שום כח ביד‬ ‫ח”ו תחשוב אפילו לרגע שזה רע‪ ,‬ומישהו כאן בחר ברע‪ ,‬זה ימנע‬ ‫ואמי לא היו רוצים כלל בכך‪ ,‬ולמה אם כן עלי לכבד אותם‪.‬‬ ‫שום בריה להזיק או להיטיב לנו‪ ,‬והכל רק מאת השי”ת בעצמו‪ .‬ומה‬ ‫אותך מלחדור לפנימיות הדבר‪ ,‬שבעצם הוא כולו טוב‪.‬‬ ‫וכידוע מצות כיבוד אב ואם היא מצוה נוראה עד מאוד שהקב”ה‬ ‫שזה קורה דרך אדם כלשהו‪ ,‬אין זה אלא מעניני עבודת השי”ת‬ ‫ועוד נקודה יש כאן‪ ,‬שגם אם נניח שאתה תצליח להפריד בין‬ ‫מחשיב את כבודם לכבודו – ולכאורה מה כל הרעש?‬ ‫של אותו אדם (וראה להלן עוד בעומק הדבר)‪ ,‬אבל זה היה קורה בכל‬ ‫הדברים‪ ,‬ויהיה לך ברור שאתה קיבלת כאן רק טוב מוחלט‪ ,‬ורק‬ ‫אך כאמור‪ ,‬כיון שהם בחרו בטוב‪ ,‬יש כאן משום כבוד הצדיקים‪,‬‬ ‫מקרה – גם אם אותו אדם היה בוחר שלא לעשות זאת – זה היה‬ ‫הוא התכוון לעשות זאת לרעה‪ .‬עם כל זה‪ ,‬נגיעתך עלולה להוביל‬ ‫ועלינו לעשות זאת‪ ,‬כי בסופו של דבר הם בחרו משהו לטובתי‪,‬‬ ‫קורה בדרך אחרת (הבחירה היחידה שיש לו כלפינו‪ ,‬היא האם זה ייעשה על‬ ‫אותך לחשוב שהוא עשה את ה‪ ,‬ולא הקב”ה עושה את זה (כשמישהו‬ ‫אף שהטובה הזאת היתה באה עלי בכל אופן‪ ,‬עם כל זה יש לי‬ ‫ידו או על ידי מישהו אחר‪ .‬ויש לדעת שגם לגבי נקודה זו‪ ,‬הרי מצד ה’ידיעה’ זה‬ ‫עשה לך טוב‪ ,‬הנגיעה שלך היא להסתכל שיש לך את זה מעצמך ואתה לא צריך‬ ‫שייכות עם בחירתם לטובה ועלי החובה לייקר את בחירתם‪.‬‬ ‫היה מוכרח להיות דווקא על ידו)‪.‬‬ ‫להגיע אליו‪ .‬אבל כשמישהו עשה לך רע‪ ,‬הנגיעה היא להסתכל שהוא עשה את‬ ‫וכמו שאמר דוד המלך “ה’ אמר לו קלל”‪ ,‬שאי אפשר לבוא כלל‬ ‫זה)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חוק אבל עם רגש‬ ‫בטענות על המקלל‪ .‬וכן אמרו “מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה‬ ‫ואמנם נכון הדבר‪ ,‬שאדם השלישי הנמצא בשטח‪ ,‬שרואה‬ ‫על ידי חייב” – אבל הזכות והחובה היו מגיעים בכל מקרה‪ ,‬ולא‬ ‫שמישהו מזיק לך‪ ,‬עליו כן מוטל התפקיד לראות את הדברים‬ ‫כאן יש להדגיש‪ ,‬שאף שמעתה נראה כל ענין ‘הכרת הטוב’ כחוק‬ ‫משנה אם היה כאן זכאי או חייב‪ .‬כך שכשמישהו עושה לך טובה‪,‬‬ ‫כפי שהם‪ ,‬ולמנוע את הישנות הדבר שנית‪ .‬אבל אתה בעצמך‪,‬‬ ‫בלי טעם‪ ,‬וכענין של כבוד אלקי למקיימי מצותיו יתברך‪ ,‬ולא‬ ‫הוא לא הוסיף לך כלום‪ ,‬כי זה היה מגיע אליך בכל אופן‪ .‬רק שהוא‬ ‫צריך להסתכל על זה כטובה בלבד‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬אם אתה במדרגה‬ ‫כשום ‘תודה’ אמיתית על משהו שהם עשו כלפינו – הרי שבפועל‬ ‫זכה שגלגלו את הטובה על ידו‪.‬‬ ‫הגבוהה‪ ,‬אתה אפילו צריך ללכת להודות לו על הטובה שעשה‬ ‫זה כן צריך להיות עם כל הרגש כאילו שעשו כלפינו‪ .‬וכפי שראינו‬ ‫לך – כי זה מה שעשה לך‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שתרגיש שהוא בחר בטוב‬ ‫במצות כיבוד אב ואם‪ ,‬שעלינו החובה לקיים מצוה זו עם כל‬ ‫הרגש כאילו הורינו הם שהורידונו לעולם ומבלעדם לא היינו כאן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יישר כח למלצר‬ ‫כשהוא הרע לך‪ ,‬ומגיע לו ‘כבוד הצדיקים’ על כך וככל האריכות‬ ‫האמורה‪...‬‬ ‫וזאת משום שהמיטיב‪ ,‬הוא מצד עצמו עשה זאת במלוא הבחירה‬ ‫מצד שני‪ ,‬גם נכון ואמת הדבר שגדולה היא חובת ‘הכרת הטוב’‪,‬‬ ‫מה שהוא היטיב לנו‪ .‬ובשעת הבחירה שלו היה עליו לדעת שאם‬ ‫אבל צריך לדעת שהגמרא קוראת לזה “חמרא למריה וטיבותא‬ ‫ז‪ .‬השתדלות במקומה‬ ‫לא יעשה זאת – זה לא יקרה לנו‪ .‬ולכן הוא מצד עצמו עשה כאן‬ ‫לשקייה”‪ ,‬וכפירוש רש”י “היין של מלך הוא‪ ,‬והשותין אותו‬ ‫את מלוא ההטבה עד הסוף! אף שאנחנו מצד עצמנו היינו מקבלים‬ ‫מחזיקין טובה לשר המשקה‪ ,‬ולא למלך"‪ .‬מסתובב מלצר בגינת‬ ‫ולסיום עלינו להציב תמרור אזהרה‪ ,‬שבענין זה של ‘הכרת הטוב’‬ ‫זאת בכל מקרה – אין זה מוריד מזה שהוא מצדו כן עשה את‬ ‫המלך ומחלק יין ממרתף המלך‪ ,‬וכולם אומרים יישר כח למלצר‪...‬‬ ‫עלולות להתערב מחשבות מצויות של “אם אני אודה לו – הוא‬ ‫זה במילואה‪ ,‬מתוך הבנה שאם לא יעשה את זה אין מישהו אחר‬ ‫כולם יודעים שהיין לא שלו‪ ,‬שההחלטה לחלק יין אינה שלו‪ ,‬אבל‬ ‫ימשיך לתת לי”‪ .‬וכך מצוי מאוד שכל ה’הכרת הטוב’ של האדם‬ ‫שיעשה את זה‪.‬‬ ‫הוא מקבל יישר כח‪...‬‬ ‫אינה נשענת כלל על המצוה האלקית שבכך‪ ,‬אלא על מחשבות‬ ‫כפרניות כאילו האדם יכול לתת לי משהו‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬מצד בחינת ‘כבוד הצדיקים’ האמורה‪ ,‬זה מחייב אותנו‬ ‫ואמנם כן באמת צריך לנהוג‪ ,‬וכמו שהגמרא מביאה שם שאף‬ ‫לבטא את כבודו ולרומם קרנו עם כל הרגש האפשרי‪ ,‬כאילו‬ ‫התורה הקדושה אומרת כך לגבי סמיכת יהושע‪ .‬כי הקב"ה מצווה‬ ‫אין צריך לשלול ולומר שמחשבות כאלו הן היפך האמונה‪ ,‬משום‬ ‫שהוא באמת עשה את זה – למרות שבפועל הוא לא עשה את זה‪.‬‬ ‫למשה "וסמכת את ידך עליו למען ישמעון ויראון כל עדת בני‬ ‫שפלוני אינו יכול לעשות ולתת לי מאומה‪ ,‬וכל מה שהוא עשה –‬ ‫זה לא הוא‪ ,‬אלא הבורא ברוך הוא עשה‪.‬‬ ‫ישראל"‪ ,‬ואחר כך כתוב "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך‬ ‫ואמנם ייתכן שמצד חובת ההשתדלות נכון הדבר שצריך לעשות‬ ‫ה‪ .‬הוא פעל את זה‬ ‫משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל"‪ .‬והרי כל הסמיכה‬ ‫אולם טעם נוסף יש ב’הכרת הטוב’‪ ,‬שמצד אותו הטעם‪ ,‬ייתכן הדבר‬ ‫היא מצות השי"ת‪ ,‬אבל התורה הקדושה קוראת לזה 'סמיכת‬ ‫‘הכרת הטוב’‪ ,‬אך בכגון דא יש לזכור כל מה שיש לזכור בכל מה‬ ‫שיש כאן תודה של ממש‪ ,‬ולא רק ‘כבוד הצדיקים’ וחוק בלי טעם‪.‬‬ ‫משה'!‬ ‫שעושים מצד ההשתדלות‪ ,‬שאין זה מאומה‪ ,‬והעבודה אינה מביאה‬ ‫שום פרנסה‪ ,‬והתרופה אינה מביאה שום רפואה‪ ,‬וההשקעה אינה‬ ‫וזאת משום שכולי עלמא מודי ובכך אין ספק‪ ,‬שצריך להודות‬ ‫ונשאלת שאלתך הגדולה‪ :‬מה באמת ההסבר לכך? למה אנו מצווים‬ ‫מביאה שום הצלחה‪ ,‬והתבונה אינה מביאה שום תנובה‪ ,‬ושום‬ ‫למישהו שהתפלל בעבורך‪ ,‬או שעשה מצוות ולמד לזכותך‪ .‬שהרי‬ ‫לתת התייחסות כה גדולה אל האדם שעשה לנו טובה‪ ,‬בשעה‬ ‫דבר שנעשה מצד ההשתדלות אינו משפיע כלום על התוצאה‪,‬‬ ‫בתורה ומצוות יש בחירה‪ ,‬ואם הוא התפלל ועורר רחמים בעבורך‪,‬‬ ‫שאנחנו יודעים שהוא לא עשה לנו מאומה‪ ,‬וזה היה קורה בכל‬ ‫והוא חוק בלי טעם וגזירת עליון בלבד‪.‬‬ ‫בוודאי שהוא יכול להשפיע עליך ולהמתיק דינים מעליך‪ ,‬ועליך‬ ‫מקרה?‬ ‫בהצלחה ובסיעתא דשמיא!‬ ‫להודות לו (לאור האלקי השוכן בו‪ ,‬שרק מכוחו יש בחירה) על כך‪.‬‬ ‫ושתי תשובות בדבר‪.‬‬ ‫המדור מוקדש ע"י דידינו הרה"ח ר' דוד היימליך שליט"א מחיה נפשות לרגל נישואי בנו למז"ט ביום שני באולם 'אסטרייכער' בי"ש יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫אלפי ישראל‬ ‫ימתיקו נשמתם‬ ‫בזכותך‬ ‫היכי דמי‬ ‫געלעגנהייט?!‬ ‫שבוע‬ ‫אחרון‬ ‫להזדמנות‬ ‫ההזדמנות האחרונה‬ ‫לרכוש זכות נצחית בהדפסת‬ ‫ספר הק' מאור עיניים עם‬ ‫הביאור הנפלא של 'קול דודי'‬ ‫שיפתח אור גדול בנשמות‬ ‫ישראל לדורותיהם‬ ‫זכות נצחית בספר בנדבת‬ ‫‪₪‬‬ ‫למשך ‪24‬‬ ‫חדשים‬ ‫‪250‬‬ ‫ׁשּלִ ְפנ ֵי ַה ַּמכְּבֵׁש‬ ‫רֶ גַע ֶ‬ ‫בשבועות הקרובים יורד כרך‬ ‫הראשון למכבש הדפוס‪ .‬אשרי‬ ‫הזוכה להשקיע השקעה נצחית‬ ‫זו ולרכוש לעצמו זכויות וישועות‬ ‫חייג וקנה זכויות‬ ‫‪0504-13-15-19‬‬ ‫הודעות ומכתבים של חיבור לנביעת החסידות‪,‬‬ ‫שהגיעו לקו הטלפוני או לשולחן 'קול דודי'‬ ‫פתילת הנשמה‬ ‫הכבויה‪,‬‬ ‫הובערה באחת‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫ממשתתפי השבת מגולל‬ ‫את סיפורו המעורר‬ ‫רגשות נשגבות‬ ‫אבקש שאם תפרסמו הסיפור‪ ,‬שיופיע בעילום שמי‪,‬‬ ‫ומתוך הסיפור תבינו מדוע‪.‬‬ ‫זכיתי להשתתף ב'שבת קול דודי' המרוממת (שכל תיאור‬ ‫על השבת לא יצליח להמחיש את קרבת האלוקים אותה זכינו לחוות‬ ‫ולחקוק בנשמתנו בשבת זו)‪ .‬בבוקר השבת (לאחר ליל שימורים‬ ‫של התוועדויות‪ ,‬שיעור בחסידות ותפילה אחוזת רשפי אש) לקראת‬ ‫מכירת העליות‪ ,‬הכריזו על מכירת העליות למנדבי זכות‬ ‫הדפסת הספרים העומדים על מכבש הדפוס‪ ,‬ובראשם‪:‬‬ ‫הספר הק' 'מאור עיניים'‬ ‫עם הביאור של 'קול דודי'‬ ‫ההופך את הלימוד למשנת‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫זכות הנדבה וההנצחה‬ ‫כחלוף שבוע‬ ‫בספר עומדת על לכה"פ‬ ‫‪ ₪ 250‬למשך שנתיים‪.‬‬ ‫ומחצה‪ ,‬כל הצוות‬ ‫באותה שעה צפה ועלתה‬ ‫עומד משתומם נוכח‬ ‫נוכח עיניי הדומעות‪,‬‬ ‫ההתעוררות אשר‬ ‫דמותו של בני הבחור‪,‬‬ ‫התעוררה בתוכו‬ ‫הלומד בישיבה לצעירים‬ ‫עד שהוא איתר‬ ‫ומתקשה מאד‪-‬מאד‪ ,‬אין‬ ‫לו חיבור אל התורה ואל‬ ‫לעצמו חברותות‬ ‫המצוות והדבר מסב לנו‪,‬‬ ‫ואף תפילתו הפכה‬ ‫ההורים‪ ,‬צעד הטורד שינה‬ ‫למשתפכת‬ ‫מעינינו‪.‬‬ ‫נמניתי וגמרתי להקדיש‬ ‫זכות הדפסת ה'מאור‬ ‫בני‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫עיניים'‬ ‫שיאירו עיניו בחיות קרבת‬ ‫האלוקים ואכן כך עשיתי‪.‬‬ ‫פחות משבועיים חלפו וקולי רועד בעת השמיעי הודעה‬ ‫זו‪:‬‬ ‫כבר ממחרת השבת‪ ,‬ביום ראשון בערב‪ ,‬קיבלתי טלפון‬ ‫מהמשגיח בישיבה שסיפר בהתרגשות על שינוי מבורך‬ ‫ופתאומי אשר חל עם בני‪ .‬פתילת נשמתו שכמו היתה‬ ‫כבויה וחתומה (ואף גרוע מכך לדאבון לבי) כמו הודלקה‬ ‫והובערה לכדי שלהבת גדולה לפתע פתאום‪ .‬וכעת‪,‬‬ ‫כחלוף שבוע ומחצה‪ ,‬כל הצוות עומד משתומם נוכח‬ ‫ההתעוררות אשר התעוררה בתוכו עד שהוא איתר לעצמו‬ ‫חברותות ואף תפילתו הפכה למשתפכת‪.‬‬ ‫כשראש הישיבה שאל אותי השבוע "מי הוא המומחה‬ ‫שהצליח עליו?"‬ ‫השבתי לו כממתיק סוד‪" :‬רופא הנפשות הגדול ביותר‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש ה'מאור עיניים' זי"ע"‪.‬‬ ‫אשמח שתפרסמו הסיפור (בעילום שם‪ ,‬כנזכר) כדי שהמוני‬ ‫ישראל יפיקו ממנו תועלת מרובה‪.‬‬