יחידתי · YECHIDUSI — ויצא (2026-11-16)

לשבוע הבעל"ט
(מטות) ספה"ק מאור עינים
מד"ה יום
שזה עיקר נתינת התורה ראשון
כי נודע סוד הדיבור שני
וצריך האדם שלא יטמא שלישי
השבוע בקו כאמור אצלינו במקום רביעי
והדליקו נרות בחצרות קדשיך יכול אף לדברי תורה
חמישי
ש יעורים בו ערים על עד ד"ה ולכך בכל מצוה
הכנה לימי להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית
ניתן להירשם ב'קול דודי' 03.5.100.200שלוחה 33
החנוכה
עם המשפיעים החשובים שליט"א פרשת ויצא תשפ"ז /גליון תל"א
בהיכל המ רכזי שלוח ה 1
שליט"א בריח התיכון
פטרון הגליון
מוקדש על ידי ידידנו החשוב
הרה"ח ר' שמעון טוביה זעליקאוויטש
עבודת הפרשה מספרי החסידות -בשפת המעשה דיבורי חסידות
לרגל השמחה במעונו בנישואי בנו למז"ט
החתונה בע"ה ביום ראשון באולם 'אסטרייכער' בית שמש
קּום ממשנתך ,להתפלל
נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רוח אפנו כשאדם לא מחובר למי שאת תורתו הוא לומד – הוא לא יודע להתעניין בזה,
להשתוקק לזה ,להתחבר לזה .אור ה' יש כאן ,אבל נשמה אין כאן
חיות העולמות היא השי"ת, ִמ ָּמה ׁ ֶש ִה ּ ִׂשיג ַעד ַע ָּתה ַעל יְ ֵדי ַה ּתוֹ ָרה לְ ח ּודְ .ו ָ'אנ ִֹכי לֹא יָ ַד ְע ִּתי' -סוֹ ד
זֶ ה" .אנו עלולים להשקיע כל ימינו בתורה הקדושה בלבד ,מתוך
“תגיד ,למה חיים זלמן הקים בדיוק מפעל טליתות?” ,פישל,
הבחור המבוגר נעים ההליכות שכבר עובד שנתיים במפעל,
ובכח התורה והתפילה ההבנה שבה מאיר אור אלקותו יתברך ,ולא להבין למה צריכים
להשקיע גם בעבודת התפילה .ואז ,לגודל הפליאה ,לראות שאנו
החל פתאום להציף שאלות ,וירוחם ,מנהל העבודה ,חש שראשו
מתפקע.
מתגברים על הסתרתם לא מגיעים להתגלות אלקותו יתברך .ובדיוק לשם כך מגיעה
פרשת 'ויצא' ,ויעקב אבינו מקיץ אותנו 'ממשנתנו' ואומר לנו:
“ידוע לך למה הוא בחר לייצר דווקא בשיטה הזאת? ומתי הוא
התחיל לעבוד גם עם ציציות? ולמה הוא פתח גם חנויות מפעל?
במדרש (בראשית רבה סט ,א) מסמיך על יציאת יעקב מבאר שבע לחרן זה לא מספיק! דעו את סוד התפילה! רק עם התפילה – תגיעו אל ובכלל ,מה הוא עשה לפני שהקים את המפעל?” ,פישל רצה
את הפסוק שאמר דוד המלך "'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ הדביקות בהשי"ת שבתורה! לדעת כל פרט ,וזה היה כל כך מוזר.
ציה ועיף בלי מים' -ככמהין הללו שצומאין למים (שרק הם מקור חיותן) “פישל” ,לא התאפק ירוחם“ ,כבר שנתיים אתה עובד כאן ,מה
כך רמ"ח אברים שבי צמאין לך" .ויש לבאר ההיקש. שער השמים! קרה שקמת היום עם אלף שאלות?”.
"'איןוממשיך ה'מאור ושמש' ,שהתפילה מביאה יראת הרוממותֵ , פישל התחייך באצילות“ .במפעל עוד לא יודעים ,אבל אתמול
ילה ְּב ִה ְתעוֹ ְרר ּות זֶ ה ִּכי ִאם ֵּבית ֱאל ִֹקים'ָ ,ר ָצה לוֹ ַמר ִּכי ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּ התארסתי ב”ה ,חיים זלמן הוא המחותן שלי .עד אתמול הגעתי
מובא בשם הבעש"ט הקדוש על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב
ְו ִה ְתלַ ֲהב ּות יָ כוֹ ל ָה ָא ָדם לָ בוֹ א לְ יִ ְר ַאת ָהרוֹ ְממ ּות'ְ ...וזֶ ה ׁ ַש ַער ַה ּׁ ָש ַמיִ ם'ִּ ,כי למפעל לעבוד ,זה לא היה מעניין אותי באמת .אבל היום ,האיש
בשמים" (תהלים קיט ,פט) ,שעשרת המאמרות שבהם ברא השי"ת את ילה ִהיא ִע ַּקר ׁ ַש ַער ַה ּׁ ָש ַמיִ ם לָ בוֹ א לְ ַה ּ ָׂשגַ ת ֱאלָ ק ּות ְויִ ְר ַאת ׁ ָש ַמיִ ם". ַה ְּת ִפ ָּ הזה מעניין אותי עד מאוד ,ואני מעוניין להתחבר ולעזור כמה
העולמות הם מחיים בתדירות את הכל ,וכל קיום העולמות וחיותם וכשיש יראת הרוממות – שבאה על ידי התפילה – יש לנו שער שרק אפשר להצלחתו”.
הוא עצם הדיבור והמאמר של השי"ת .ואם כן הכל ממש הוא חיות ו'בית' ו'כלי' אל הדביקות שבאה בתורה הקדושה.
השי"ת ,ואין שום דבר נפרד מהשי"ת .וזוהי כל עבודתנו ,להתבטל
ולחיות בהכרה זאת ,שהכל הוא השי"ת ,ורק הוא ישנו ואין עוד עומק דברי ה'מאור ושמש' הוא שתורה ותפילה הם שני חלקי היחוד: שני סודות
התפילה היא – אהבה ,יראה ,השתוקקות .אלו ביטויי רצון הנשמה
מלבדו. ה'מאור ושמש' אומר השבוע ווארט חריף ,לאמר :עם לימוד התורה
(המושרשת בשכינה) אל השי"ת ,שאוהבת ,יְ ֵר ָאה ,ומשתוקקת אל גילוי
אלא שהעולם מסתיר על כך ,וכדי להתגבר על ההסתר של העולם בלבד – אף אם תורה לשמה! – אי אפשר לבוא לתכלית הדביקות
אורו יתברך .לעומת זאת התורה היא אותיות וגילויי אלקותו
יש לנו את כח התורה הקדושה (כמ"ש בחו"ה באריכות בשער עבודת האלקים בהשי”ת! רק אם עוסקים גם בעבודה שבלב זו תפילה ,וגם
יתברך אל הנשמה ,זהו גילוי 'קודשא בריך הוא' אל השכינה .זאת
פ"ב) ,שהתורה היא מקור חיות העולם שנברא בכ"ב אותיות התורה, בלימוד התורה ,אז אפשר לבוא לדביקות אמיתית בהשי”ת.
אומרת שיש כאן שני חלקים שמשלימים את היחוד :התפילה היא
ועל ידי ההתדבקות בשורש מתגברים על ההסתר. התעוררות הנשמה אל ה' ,והתורה היא התגלות ה' אל הנשמה .תורה ֹאמר ָא ֵכן יֵ ׁש ה' ַּב ָּמקוֹ ם "'ו ִ ּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ּׁ ְשנָ תוֹ ַו ּי ֶ
ה'מאור ושמש' מקשהַ :
אולם כדי שיאיר באדם אור התורה הקדושה ,הוא צריך להתעורר בלא תפילה -זהו אור השי"ת בלי כלי הנשמה ,תפילה בלא תורה ַה ֶּזה ְו ָאנ ִֹכי לֹא יָ ָד ְע ִּתי ְוגֵ ו' ֵאין זֶ ה ִּכי ִאם ֵּבית ֱאל ִֹקים ְוזֶ ה ׁ ַש ַער ַה ּׁ ָש ָמיִ ם'.
בעצמו באמונה שאין עוד מלבדו ,ואז יגש להתורה הקדושה בחיות – זהו כלי הנשמה בלא אור השי"ת .כשיש תורה ותפילה יחדיו - יתא ַּב ִּמ ְד ָר ׁש ַ'ו ִ ּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ִּמ ׁ ְשנָ תוֹ 'ְ ,וה ּוא ָּתמ ּו ַּה" .המדרש אומר ִא ָ
שיעקב קם והקיץ מלימודו ,וזה תמוה עד מאוד :וכי יעלה על
ובכוונה הרצויה ,שהוא רוצה בכח התורה הקדושה להתדבק נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה!
הדעת שהאדם יקיץ מלימודו?! הרי לימודו הוא שיא הדביקות
להשי"ת .והזמן המסוגל להתעורר באמונה הוא בתפילה ,כשמתבונן
תשתוקק -תתחבר הערּות ,ולמה להקיץ מכך כלל וכלל. ושיא ֵ
בדעתו איך כל הבריאה היא חיות השי"ת ,ושר שירה להשי"ת.
ְ"ונִ ְר ֶאה לְ ָב ֵאר ְד ִהנֵ ה יָ ד ּו ַע ׁ ֶש ִע ַּיקר ֲעבוֹ ַדת ָה ָא ָדם לָ בוֹ א לְ ַת ְכלִ ית
הווארט החריף הזה אומר דרשני .לכאורה ,הרי התורה הקדושה ַה ּׁ ְשלֵ ימ ּות ַּב ֲעבוֹ ָדתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ לְ ַה ּ ִׂשיג ֱאלֹקוּתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ ה ּוא ַעל
היא היא התגלות אלקותו יתברך בתחתונים! היא חכמתו
יעקב אבינו עליו השלום הלך מבאר שבע שבארץ ישראל לחרן ילהְ .ולֹא י ּו ַכל לִ ְהיוֹ ת ֶא ָחד ְּבלֹא ׁ ֵשנִ יִּ ,כי לֹא ַעם ָה ָא ֶרץ יְ ֵדי ַה ּתוֹ ָרה ְו ַה ְּת ִפ ָּ
ורצונו יתברך ,ואותיות התורה הם הם עיקרי גילויי אורו יתברך ָח ִסידְ ,וגַ ם ַּב ּתוֹ ָרה לְ ח ּוד לֹא יַ ׁ ְשלִ ים נַ ְפ ׁשוֹ ְּ ,כ ַמ ֲא ַמר ֲחזַ "ל ָּ'כל ָהאוֹ ֵמר
שבחוץ לארץ ,היינו ממקום אור לחושך ,וכן חרן הוא מלשון 'חרון
בתחתונים .אם כן ,למה שלא יספיק עצם זה שאדם מתיישב על ֵאין ֶא ָּלא ּתוֹ ָרה ֵאין לוֹ ּתוֹ ָרה' ...לֹא י ּו ַכל לָ בוֹ א לְ ִע ַּיקר ַה ִ ּי ְר ָאה ְו ָה ַא ֲה ָבה
אף' .ולכן חשב אולי יש שם ח"ו ריחוק מהשי"ת ,ולכן אמר (בראשית
רבה סח ,ב) "מה אנא מוביד סברי מן בוריי .לית אנא מוביד סברי
הגמרא יומם ולילה ,והמאור שבה מאיר אותו בתכלית הדביקות ְו ַה ִה ׁ ְש ּתוֹ ְקק ּות לַ ֲעבוֹ ָדתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ ּ ,ולְ ַה ּ ִׂשיג ֱאלֹקוּתוֹ ַרק ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּלה
בהשי"ת?! הרי זה אור אלקותו יתברך! למה זה לא משפיע? למה ִּב ְמ ִסיר ּות נֶ ֶפ ׁש ּו ְב ִה ְתלַ ֲהב ּות ַּכ ָ ּיד ּו ַע ִמ ָּכל ִס ְפ ֵרי ַה ְּקדוֹ ׁ ִשים" .אמת ונכון
מן בוריי' .עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ'" .היינו שהשי"ת הוא
האומר "אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו"? מה הפשט בזה? הדבר שבתורה הקדושה יש קדושה אלקית נוראה ,וכשאדם
בשמים ובארץ ואין מקום ח"ו חוץ ממנו ,ולכן לית אנא מוביד סברי למה באמת לא מספיק תורה וזהו?!
מן בוראי ,והשתוקק להשי"ת חיי החיים ,ככמהין שמשתוקקים מדבק עצמו בתורה – הרי הוא דבוק בהשי”ת .אבל אף על פי
למים שהם מקור חיותם. זוהי לכאורה שאלה עצומה עד מאוד ,אך התשובה על כך פשוטה כן ,אי אפשר לבוא לדביקות אמיתית רק על ידי תפילה במסירת
אפילו יותר ,והיא כבר נאמרה במשל המקדים .כשאדם לא מחובר נפש ובהתהלהבות!
וכן בהמשך הכתובים כתוב "וישכב במקום ההוא וילן שם כי בא למי שאת תורתו הוא לומד – הוא לא יודע להתעניין בזה,
השמש" (כח ,יא) .ששקעה חמה ונסתתר לו אור השי"ת ,וזאת כדי וזהו מה שיעקב אבינו גילה לנו כאן – סוד התפילה"ְ .ו ִה ֵּנה יָ ד ּו ַע
להשתוקק לזה ,להתחבר לזה .אור ה' יש כאן ,אבל נשמה אין ילת ַע ְר ִבית'ִ ,ה ֵּנה לֹא יָ ַדע ַעד ַמ ֲא ַמר ֲחזַ "ל ַ'ו ִ ּי ְפ ַ ּגע ַּב ָּמקוֹ ם ֶ ׁ -ש ִּת ֵּיקן ְּת ִפ ַּ
שיגלה לבניו אחריו שהשי"ת נמצא בכל מקום שהוא ,כי גילה גם כאן .יכול להיות מצב אבסורדי נורא ,שבו הקב"ה מתגלה אל ילה ֵא ְ
יך ִהיא ְ ּגדוֹ לָ הּ .ו ָמ ִצינ ּו ׁ ֶש ִּנ ְט ַמן יַ ֲעקֹב ְּב ֵבית ִמ ְד ָר ׁשוֹ ַע ָּתה סוֹ ד ַה ְּת ִפ ָּ
שם את חיות העולם האמיתית ,שהיא כ"ב אותיות התורה ,כמו האדם כביכול ,אך האדם אין לו זמן להסתכל אליו .מצב שבו ׁ ֶשל ׁ ֵשם ְו ֵע ֶבר ְולָ ַמד ּתוֹ ָרה ,נִ ְמ ָצא יָ ַדע סוֹ ד ַה ּתוֹ ָרהָ ,א ְמנָ ם לֹא ָּבא
שאמרו ז"ל "וישכב -יש כ"ב" (תיקו"ז לד .).וכן נתגלה לו הסולם, הקב"ה מתחבר אלי ,אבל ח"ו אני לא מתחבר אליו ,רחמנא ליצלן. לְ ִה ְת ַ ּגלּ ּות ֱאלֹקוּתוֹ יִ ְת ָּב ַר ְך ׁ ְשמוֹ ַעד ַע ָּתהֶ ׁ ,ש ִּנ ְת ַ ּג ָּלה ָעלָ יו ַא ַחר ׁ ֶש ָע ַמד
שמובא במדרש (בראשית רבה סח ,יב) שרומז על תורה ותפילה ,שבכוחם
אדם צריך להתעניין ,לרצות ,ולהשתוקק עד מסירת נפש ,כדי ילהְ .וזֶ ה ּ ֵפיר ּו ׁש ַה ִּמ ְד ָר ׁש ַ'ו ִ ּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ׁ ְשנָ תוֹ ' 'ִ -מ ִּמ ׁ ְשנָ תוֹ ', ַעל סוֹ ד ַה ְּת ִפ ָּ
מתגברים על ההסתר כאמור ,והוא המקשר בין שמים לארץ ,ועל להתחבר אל האור באמת .כשהשי"ת מתגלה אלי על ידי לימוד ילה ַה ּזֹאתְ ,ו ֵה ִבין ׁ ֶשלּ ֹא ָּבא ָר ָצה לוֹ ַמר ִמ ּתוֹ ָרתוֹ ֶ ׁ ,ש ִּנ ְתעוֹ ֵרר ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּ
ידו נתגלה ש"הנה ה' ניצב עליו" (כח ,יג) ,שהוא יתברך תמיד אתנו. התורה ,ואני לא מתעניין בו ח"ו ,אזי אמנם הוא מתגלה – אך אני לְ ַת ְכלִ ית ַה ַה ּ ָׂשגָ ה ַעל יְ ֵדי ַה ּתוֹ ָרה לְ ח ּודְ .ו ָא ַמר ָ'א ֵכן יֵ ׁש ה' ַּב ָּמקוֹ ם ַה ֶּזה',
מקור :רעוא דרעוין תשע"ט; הדעה והדיבור ת"כ לא גיליתי אותו .אבל בתפילה אני מתחבר אל גילוי אורו יתברך. ילה ַה ּזֹאת י ּו ַכל לְ ָה ִבין יוֹ ֵתר ִה ְת ַ ּגלּ ּות ֱאלָ ק ּות ָר ָצה לוֹ ַמר ַעל יְ ֵדי ַה ְּת ִפ ָּ
א אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש .לתרומות לזיכוי הרבים 05041-31519
הדרכה לימי הבחרות -בחדר המשפיע א חסיד'ישער בחור
וכיצד
מבטא בפיו איך שהקב"ה מחיה ומהווה את כל הבריאה
מה המטרה של 'פסוקי דזמרה'?
זה יפעול על לבנו?
הבורא ,עכשיו אני קולט שיש עוד כמה וכמה ענינים
פסוקי דזמרה משפיע :שלום וברכה אברהם יצחק.
בכל רגע ,והקב"ה משגיח על פרט ופרט ,וכל פרט וחלק שמתבטאים בפסוקים האלו .מעניין להתיישב ולעיין אברהם יצחק :שלום.
בבריאה מבטא ומגלה את מציאותו וכבודו יתברך, איזה נקודה מתבטאת בכל פרק ופרק.
משפיע :נו ,מה הנושא שלנו היום?
וכל השפע שיש בבריאה הכל רק ממנו יתברך ,כל
ההתבוננות הזאת מעוררת את הלב לאהבה את השי"ת אברהם יצחק :אין לי משהו מיוחד .ברוך השם שהעניינים
בכל לב ונפש ,ולהרגשת יראה וביטול אליו יתברך ,וכמו הרגשת העומד לפני הולכים טוב ברוך השם .אני רק יודע שצריכים להתחדש
ולרענן כסדר את העבודה ,ולכן מה שהמשפיע רק ידבר
כן זה מתעוררת הנפש להשתוקק אליו יתברך ,ולהיות המלך יהיה לי לתועלת.
מוכן למסור את הנפש אליו יתברך .בצורה ובהרגשה
כזאת ראוי לעמוד לפני המלך בתפלת שמונה עשרה, משפיע :אולי נגיע לדבר גם על זה .אבל קודם כל הייתי משפיע :טוב מאוד .אם כן אני חושב שנדבר קצת על
וכאשר עומדים לפניו יתברך יכולים לבקש ולשאול על רוצה לשאול ולחדד עוד פעם את עיקר הנקודה .אמרת התפלה ,וכוונתי על התפלות הקבועות שלנו בכל יום.
נפשו ועל כל עניניו הצריכים לו. מקודם שצריכים להתכונן לפני שנעמדים לפני המלך, ננסה קצת ללמוד ולחשוב על החלקים שמהם מורכבת
אבל אני רוצה להבין ולחדד את הדברים באופן ברור, התפלה ,ולנסות להבין את המשמעות שלהם.
מה פירוש המושג שבן אדם לא מוכן לשמונה עשרה?
אברהם יצחק :אדרבא ,אשמח לשמוע ולהתחדש בעניין
הכנה לייחוד ה' אתה יכול להגיד לי במילים ברורות איזה שינוי עובר
האדם לפני אמירת פסוקי דזמרה לאחרי אמירתם ,שינוי
התפלה .זה באמת דבר שצריך חיזוק והתחדשות תדיר.
אברהם יצחק :ואיך כל הפרטים הללו נמצאים בתוך כזה המכשיר אותו לעמוד לפני המלך? משפיע :אולי נתחיל מהחלק של 'פסוקי דזמרה' .הפסוקי
כל הפסוקי דזמרה? באיזה קאפיטל רואים למשל איך דזמרה הם הרי חלק שלם בתוך מערכת התפלה ,יש לה
אברהם יצחק :איזה שינוי עובר על האדם? אה ...בעצם
שהקב"ה מחיה ומהווה את הבריאה בכל רגע? ברכה בתחילתה -ברכת ברוך שאמר ,ויש לה ברכה
לא התכוונתי לומד שהם עושים שינוי באדם ,אמרתי רק
בסופה -ברכת ישתבח ,ובאמצע יש בה כמה פרקי
משפיע :בעצם רואים את זה בכל פרק ובכל קאפיטל. שזה הכנה לשמונה עשרה ,לא התכוונתי כל כך עמוק...
תהלים ,פסוקי יהי כבוד ,פסוקי ויברך דוד שהם פסוקים
ואני חושב שמן הראוי לעבור ולהתבונן על כל פרק אבל עכשיו כשאנחנו מדברים אני קולט שזה בעצם
מ'דברי הימים' ,ופסוקי שירת הים.
וקטע של פסוקי דזמרה .אבל לפני שניגש לזה הייתי העניין ,כי אם זה מכין את האדם לשמונה עשרה ,זאת
רוצה להוסיף ולהבהיר את עצם העניין .עד עתה הגדרנו אומרת שהאדם שקם בבוקר בעצם לא מוכן ומוכשר אברהם יצחק :כן ,זה פשוט ,הרי בגלל זה אסור להפסיק
את מהות פסוקי דזמרה כהכנה לתפילת שמונה עשרה, לעמוד לפני המלך ,ובעצם הפסוקים האלו מכינים בדיבור באמצע פסוקי דזמרה ,כי זה ממש באמצע ברכה,
אבל יש לך לדעת שהבעל התניא זי"ע מגדיר את כל ומכשירים אותו ...נו ,איך באמת מסבירים את זה? כי כל הפסוקי דזמרה הם ברכה אחת גדולה המתחילה
העניין הזה כהכנה לקריאת שמע ,וכמו שמבאר בכמה בברוך שאמר ומסתיימת בישתבח.
משפיע :במקום לחפש הסברים ,אני חושב שננסה
מקומות באריכות ,שהמצוה של קריאת שמע היא לחשוב את זה על עצמינו .בן אדם קם בבוקר ורוצה משפיע :נכון מאוד וזה ממש פשוט .אבל מה שצריכים
לקבוע ולהשריש בקרבינו את בהירות האמונה שאין לגשת להתפלל שמונה עשרה ,מה בעצם חסר לו? מי להתבונן הוא מה באמת הסיבה שתיקנו לומר את
עוד מלבדו יתברך ושכל הבריאה אפס ואין ממש ,והכרה מפריע לו לעמוד עכשיו לפני המלך? הרי הקב"ה נמצא הברכה הזאת? הרי עיקר התפלה היא השמונה עשרה,
זו צריכה לפעול על לב האדם שיתעורר ויתרגש כל כך בכל מקום ועומד כנגדו ,והאדם הזה יש לו הרבה מה כי הרי עיקר החיוב והמציאות של תפלה הוא לבקש על
לאהבה את השי"ת עד שיסכים למסור כל לבו נפשו לבקש ולהתחנן לפניו ,נו ,מי מפריע לו להתחיל להתפלל כל הצרכים שלנו מהקב"ה ,ועל זה תקנו לנו את השמונה
ומאוד אליו יתברך ,ולכן פסוק ואהבת הוא המשך לפסוק ולבקש את מה שהוא צריך? עשרה שלוש פעמים ביום שחרית מנחה ערבית ,זה
שמע ישראל ,כי אחרי שהאדם מתבונן שה' אחד יחיד עיקר החיוב של תפלה .והנה בשחרית תקנו לנו חכמים
והתשובה על זה היא ,שאי אפשר לדבר ולעמוד לפני
ומיוחד מתעורר לבבו ל'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך להקדים ולומר פסוקי דזמרה ,וצריך להבין מה הכוונה
המלך כאשר בכלל לא קולטים ומרגישים את גדלותו
ובכל נפשך ובכל מאודך'. של התקנה הזאת? מה המטרה בזה? והשאלה העיקרית
ורוממותו! אי אפשר לגשת אל המלך בלי הרגשות של
וההתעוררות הזאת היתה בעצם יכולה להיות על ידי היא ,מה המהות והתוכן של פרקים ופסוקים אלו?
יראה ופחד ,וגם אי אפשר לדבר ולהתקרב אליו בלי
ההתבוננות באמירת פסוק שמע ישראל לבד ,אלא הרגשות של אהבה ותשוקה אליו ,ולכן אנו מוכרחים
שהחכמים ראו שנתמעטו הלבבות והמוחות ,ולא מספיק להתכונן ולהכשיר את עצמינו על ידי זה שאנו מדברים
להם אמירת פסוק שמע ישראל לבד לעורר את הלב ומבטאים את גדלותו ונוראתו ,ואיך כל הבריאה בטילה
שוהין שעה אחת
לאהבה ויראה ,לכן תיקנו לנו לומר לפני קריאת שמע ומשתוקקות אליו ,ואיך הוא מחבב ומקרב אותנו אברהם יצחק :בכללות אני יודע שהם בעצם הכנה
פסוקי דזמרה שבפסוקים האלו יש התבוננות מפורטת בחביבות נפלאה ועצומה ,וכל דיבורים אלו מעוררים לשמונה עשרה .כי הרי לפני התפלה צריכים לשהות
ורחבה מגדלות הבורא וכל הענינים שהזכרנו ,שבאופן את ליבנו לאהבה וליראה אותו ,ובצורה כזאת אנו 'שעה אחת' ,כמו שכתוב בגמרא שחסידים הראשונים
כזה נוכל לגשת אל מצות קריאת שמע כראוי ,וממילא יכולים לגשת ולעמוד לפניו יתברך. היו שוהין שעה אחת לפני התפלה וכו' ,ואת זה אנו
להגיע אל פסוק ואהבת כמו שצריך. אברהם יצחק :זאת אומרת שזה לא רק אמירה בלבד ,זה עושים על ידי אמירת פסוקי דזמרה .בקיצור ,הפסוקי
אברהם יצחק :זאת אומרת שלפי הבעל התניא הפסוקי בעצם צריך לפעול על הלב שלנו ,זה צריך לעורר את דזמרה הם הכנה לשמונה עשרה.
דזמרה הם חלק מהקריאת שמע. הלב שלנו אל הקב"ה ,וזה בעצם מה שמכשיר אותנו משפיע :נכון ,אתה אומר טוב .אבל את זה עצמו אני
משפיע :ובנוסף לזה מדגיש בעל התניא כמה פעמים לעמוד לפני המלך. רוצה להבין ,איך הפסוקים האלו מכינים אותנו לשמונה
שככל שהדורות מתמעטים ,וככל שהחושך ועכירות משפיע :נכון מאוד .וההתעוררות בלב מגיע מזה שהאדם עשרה? ובכלל ,מה פירוש שהפסוקים האלו מכינים
העולם מתגברים יותר ,צריכים להאריך ולהתבונן יותר אותנו לשמונה עשרה? זה איזה סוג של סגולה שאם
ויותר בפסוקי דזמרה ,כי הרי כמו שאמרנו אין התכלית 250גליונות לזיכוי הרבים אומרים פסוקים אלו נהיים מוכנים לשמונה עשרה?
נדבת ידידנו החשוב
הרה"ח ר' ישראל אפרים רייך שליט"א ,צאנז טבריה
באמירה לבד ,כי המטרה היא הרי לעורר את הלב אברהם יצחק :לא ,זה לא סגולה .אני חושב שזה מכין
ולהעמיק ולהשריש את מציאותו יתברך בלבנו ומוחינו לברכה והצלחה בכל העניינים אותנו לשמונה עשרה כי הם פסוקים שמדברים על
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לשפע רב ברוחניות וגשמיות
עד שיתפעל הלב כראוי ,ולכן בדורות שלנו צריכים גדלות הבורא ,וכאשר מדברים על גדלות הבורא זה
להאריך יותר בפסוקים אלו ,ולומר זאת בתהלהבות מכין את האדם לתפלה.
וברשפי אש ,ובאופן זה יתעורר לבבנו לאהבתו וליראתו
יתברך.
ברכת מזל טוב משפיע :גוט גוט ,מצויין ,אתה אומר ממש טוב .אני רק
שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט
ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו
רוצה להוסיף קצת ,שחוץ מזה שהפסוקים האלו מבטאים
אברהם יצחק :ברור מאוד .צריך אם כן להשקיע יותר
בפסוקי דזמרה ,ולנסות לחשוב מה מבטא כל פרק וכל
שליט"א הרה"ח ר' מרדכי יצחק קרישבסקי את גדלות הבורא ,הם גם מבטאים איך שכל הבריאה
משוררת ומשבחת להקב"ה ,והם גם מבטאים את גדולת
מסור בלב ונפש בפעילותו למען הפצת האור ,ומחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
קטע. • מחיה נפשות • כלל ישראל ואיך שהקב"ה מתפאר בנו ,וכל ענינים אלו
משפיע :וצריכים אכן להרחיב ולפרט עוד בעניין פסוקי לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט
מכינים את האדם לעמוד לפני מלך מלכי המלכים.
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח,
דזמרה ,ונקווה שבעזרתו יתברך נוכל להמשיך בפעם בבריות גופא ונהורא מעליא אברהם יצחק :נכון ,עכשיו בעצם אני מבחין בזה ,עד
הבאה בסיעתא דשמיא. מפעלות קול דודי היום חשבתי בכללות על זה שמדברים שם על גדלות
ב
מערכי דעת ולב ביסודות החסידות להתבונן
האם לאחר שיעור זמן ההדלקה ומדוע בשבת אין שיעור?
שיעור נר חנוכה
מדוע יש שיעור כמה שמן צריך ליתן בנר חנוכה?
מה הטעם הפנימי שלאחר חצי שעה מותר ליהנות מנר חנוכה? ממשיכים להאיר האורות של נר חנוכה?
מהסתלקות קדושת הרג”ל ,אלא מביאת והתפשטות קדושת הרגל את הארציות על ידי מעשיהם הטובים ,והנה מהיכן יש לנו בני אדם אמרו חז”ל (שבת כא ):מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן
עד למטה. הכוח להאיר את הלילה ואת הארציות? התשובה הוא מכח “השמים השוק ,והנה הפנימיות מה שמצוותה משתשקע החמה ,מבואר
ובאמת כשנדייק היטב בלשון ה”פרי עץ חיים” נראה שגם שם אינו שמים לה’ “ ,שהאיר הש”י לנו באיתערותא דלעילא מן שמיא הארת בכתבי האריז”ל ,כי אז היא מידת לילה והשכינה הקדושה יורדת
מפורש לשון סילוק ,ורק לישנא דחז”ל נקט ‘עד שתכלה’ ,אלא יציאת מצרים ,ומכוחו יאיר לבנו ותגל נפשנו להתחזק ולהאיר את למטה לעולמות התחתונים בסוד ‘גלות השכינה’ ,ובכח נר חנוכה
שממשמעות הדברים נראה לפום ריהוטא שהכוונה סילוק( ,בפרט לפי הארץ התחתונה באיערותא דידן. מאירים לה ומגלים אור אלוקותו שם בסתר המדרגה.
מה שהקדים בדבריו ש’אין האור הזה יכול להמשיך אליה אלא זמן מועט’) ,ומעתה ולכן הזמן להדליק נר חנוכה ולהאיר את חשכת לילה הוא דווקא
אפ”ל שגם ב”פרי עץ חיים” שכתב ‘עד שתכלה אותו רשימו מן האור
וכו’ ,רצונו לומר ‘עד שתבוא וכו’ עד מקומה’ כמו בספר הליקוטים,
בתחילת הלילה ,כשיש עדיין רשימו מהארת הרג”ל שמאיר ביום,
שהיא הארת איתערותא דלעילא של יציאת מצרים ,שמכוחה יש
א
אלא שלשון הגמרא נקט ,ולא איירי מסילוק כלל אלא מביאת האור. ביכולתנו להתעורר להדליק נר חנוכה להאיר את חשכת לילה. עד שתכלה רגל מן השוק
וכן מסתבר שהרי כתב ‘עד שתכלה אותו רשימו’ ,ואי מיירי נמצא שההדלקה הוא דווקא קודם שתכלה רגל מן השוק ,אמנם ועתה נתבונן מה הפנימיות בזה שמצוותה ‘עד שתכלה רגל מן
מהסתלקות ,וכי למה תסתלק הרשימו? הרי כללא הוא שכל דבר המטרה הוא בכדי שלא תכלה רגל מן השוק ,אלא תמשיך ותאיר השוק’ ,דהיינו שיש זמן ושיעור עד מתי מדליקים נר חנוכה ,וכמה
שבקדושה גם כשמסתלק משאיר רשימו ,אבל אם הכוונה ‘עד רג”ל תחת רג”ל. שמן צריך שיתן בה כמבואר שם בגמרא.
שתבוא’ יתבאר היטב מש’’כ ‘הרשימו’ ,כי דווקא הרשימו הוא ובזה ביאר שם בספה”ק “מאיר עיני חכמים” באופן נפלא למה והנה זהו אחד מהדברים ששונה נר חנוכה מנר שבת ,שבנר שבת לא
היורדת לעולמות התחתונים ,מה שאין כן עצם האור נשאר למעלה שיעור הזמן של עד שתכלה רגל מן השוק הוא כחצי שעה ,כי 'שעה' מצינו שיעור כמה שמן צריך לתת בנר ,לא שיעור למטה; וכדמשמע
באצילות. הוא מלשון 'פנה' ,עדה"כ (בראשית ד ה) 'ואל קין ואל מנחתו לא שעה', בשו”ע (או”ח סי’ רס”ג ס”ט) שכל שנתן בו שמן שידלוק בליל שבת,
אלא שלפי זה צריך להבין המשך דברי ה”פרי עץ חיים” ,שמתחיל והנה שלמות היחוד הוא כאשר הוא 'פנים בפנים' שגם הש"י פונה אפי’ משך זמן כל שהוא בכדי שייהנה לאורו ,כבר יצא ידי חובתו.
דבריו שמצוות הדלקה אינה אלא זמן מיעוט ,כי אין האור יכול אלינו וגם אנו מצדנו חוזרים ופונים אל הש"י ,אבל מצד יציאת ולא שיעור למעלה; שכל שמרבה לדלוק הוא תוספת מצוה( ,וכמבואר
להימשך אליה אלא זמן מועט ,וממשיך ‘וזהו עד שתכלה רגל מן מצרים הוא עדיין רק בסוד 'חצי שעה' ,דהיינו חצי פניה ,כי כביכול בשו”ת “הלכות קטנות” סי’ רמ”ז ,שנר שבת מצוותה כל הלילה).
השוק ,כי השוק הם העולמות התחתונים ,עד שתכלה אותו רשימו רק הש"י פנה אלינו באיתערותא דלעילא ,ואנו עדיין לא התעוררנו
ויש להתבונן במה נשתנו בזה נר שבת ונר חנוכה ,למה נר חנוכה
מן האור שנמשך אחריה למטה עד מקומה' ,עכ"ל ,ולכאורה מה ראיה ולא פנינו מצידנו אליו יתברך.
מוגבל בזמנו ,לא פחות ולא יותר ,לעומת נר שבת שאינו מוגבל
מזה שהאור צריך להימשך אל העולמות התחתונים המכונים שוק, אמנם בזמן זה גופא אנו מתעוררים מכח הארת יציאת מצרים (המאיר בזמנו?
שהאור אינו יכול להתקיים רק זמן מועט. עדיין בזמן זה) להוסיף עוז ולהדליק נר חנוכה משך חצי שעה ,ובזה אנו
וכדי לבאר זה ,נקדים מה שאיתא מרבינו האריז”ל (“שער הכוונות”
מביאים גם את 'חצי שעה' שלנו ,שגם אנו פונים מצדנו להתקרב
ה ולהתייחד עם הש"י ,ועל ידי שתי מחציות השעה נשלם השעה
בשלמות ,והייחוד הוא יחוד שלם בבחינת פנים בפנים.
דרוש א’ ענין חנוכה) שבמה שנקטו חז”ל בלשונם לשון ‘רגל’ ,וכמו
שאמרו “עד שתכלה רגל מן השוק” ,באו לרמוז שגם חנוכה נקרא
'רגל' ,והוא מכלל המועדים הקדושים ,ומאיר בנר חנוכה האורות
לנר חנוכה יש ‘שיעור’ כי מאיר במקום הגבול וכתב שם ,שלכן בחצי שעה הראשונה אסור להשתמש לאורה, הקדושים המאירים ברגלים ,שהם סוד שמות הקודש הוי"ה אהי"ה
אכן בהעמק דבר נראה שמש”כ ב”פרי עץ חיים” ש’אין האור יכול ש'אין זה מהתעוררות שלנו ואנחנו אינם זכאין לכך ,אבל כשנזכה במילוי יודי"ן -שבגימטריא רג"ל.
להמשיך אליה אלא זמן מועט’ ,אין הכוונה שהאור מאיר זמן מועט אנחנו להתעורר בהחצי שעה זאת ולהדליק באמת בפנות אליו ית"ש
והנה לפום רהיטא רמז זה תמוה מאוד ,כי הרי לשון חז”ל הוא ‘עד
ושוב מסתלק ,אלא הכוונה שהמשכת האור הוא בזמן מועט ,כי הנה בהתעוררות שלנו ,ואז יהיה שעה שלימה מתתא לעילא ומעילא
שתכלה רגל’ ,שהוא מלשון כלה והלך ,שענינו הסתלקות ,ואיך נרמז
לכל כלי יש שיעור כמה שיכול לקבל ולא יותר ,והנה העולמות לתתא ,ואז אחר חצי שעה מותר להשתמש לאורה'.
בדבריהם שחנוכה הוא מכלל הרגלים ,ואור קדושת הרג”ל מתפשט
התחתונים ‘בריאה יצירה ועשיה’ הם עולמות מצומצמים ומוגבלים
ד
למטה ,הרי משמעות הרמז הוא הפוכה שמסתלק בחינת הרגל?.
השולט בהם בחי’ הגבול והסוף ,לעומת עולם האצילות שבה מאיר
אור האין סוף הבלתי בעל גבול.
ולכן לעומת נר שבת שהוא בסוד עליית השכינה לעולם האצילות,
לכן אין בה שיעור ,כי אין שיעור לעלייתה וילכו מחיל לחיל עד אין
'עד שתכלה' או 'עד שתבוא' ב
סוף ,מה שאין כן נר חנוכה שהוא בסוד המשכת הקדושה לעולמות
ובספה"ק "פרי עץ חיים” מבואר הטעם שמצוות ההדלקה אינה אלא בחנוכה אין הסתלקות המוחין בלילה
זמן מועט ,כי ‘אין האור הזה יכול להימשך אליה אלא זמן מועט ,לכן גם ובסידור (כוונות האריז"ל) "קול יעקב" (שסידר רבי יעקב קאפיל איש ליפשיץ
התחתונים עולמות הגבוליים ,לכן יש בה שיעור עד בכדי שתמשך
מצות הדלקה אינה אלא זמן מועט’ בעמח"ס "שערי גן עדן" .כוונת חנוכה) ביאר הענין ,שלדברי האריז"ל מה
האור ותבוא למקום השוק ,והוא זמן מועט ,כי מחמת שהם עולמות
מוגבלים ,לכן בזמן מועט יגיע האור עד תחתיתם ,וכבר יתמלאו הנה מבואר בדברי קודש אלו שאע”פ שבחנוכה יש בו מעין קדושת שאמרו חז"ל שנר חנוכה מצוותה עד שתכלה רגל מן השוק -הכוונה
באורם וטובם( .וזה מש”כ בשער הליקוטים וז”ל ומה שאמרו רז”ל ‘עד שתכלה הרגלים ,ולא עוד אלא שיתירה חנוכה שאור הרגל מאיר עד למטה שאור נר חנוכה מאיר לכשתכלה רגל מן השוק ,דהיינו לאחר שתכלה
רגל מן השוק’ שיעורה ,לפי שהארה זו שקיבלה היא מאצילות ,וכו’ ,וצריך עד בעולמות התחתונים ,מ”מ לעומת זה יתירים קדושת הרגלים שבהם רגל מן השוק ,וכמו שביאר שם פנימיות הענין ,כי הנה בכל ימות
שתכלה הרגל ,וכו’ ,עד שתבוא למקום השוק שהם החיצונים’ ,עכ”ל ,כלומר ששיעור האור מאיר ומתקיים כל הרגל כולו ,לא כן חנוכה שמכיון שהאור השנה על ידי התפילות והמצוות שאנו עושים מאיר ביום אורות
זה הוא בכדי שתבוא קדושת הרג”ל עד לבי”ע התחתונים ,וזה גופא המשך דברי יורד למטה לעולמות התחתונים ,אין האיר יכול להתקיים ולהאיר ומוחין קדישין( ,והם עצמם סוד שמות הוי"ה אהי"ה במילוי יודי"ן שבגימ' רג"ל),
ה”פרי עץ חיים” שביאור ששיעור הדלקתה הוא זמן מועט -שהוא כשיעור בכדי רק לשעה מועטת. אמנם שוב כשבא הלילה האורות והמוחין (שגימ' רג"ל) מסתלקים,
שתתפשט הרשימו מן האור אל מקום השוק למטה .ודו”ק). ומעתה יתבאר מה שנקטו חז"ל הלשון 'עד שתכלה רג"ל' ,אע”פ אבל בחנוכה על ידי הארת נרות חנוכה יאירו אור המוחין קדישין
שאיירי מקדושת הרגל הנמשך בחנוכה מ”מ הארה זו אינו מאיר (הנקראים רג"ל) גם בלילה כשתכלה רגל מן השוק .והיינו שבחנוכה על
ומעתה אין כוונת האריז”ל לומר שהאור מסתלק בעבור זמן שיעור
רק זמן מועט ,ושפיר אמרו עד שתכלה רגל מן השוק ,כי בעבור זמן ידי נרות חנוכה אין הסתלקות המוחין כבכל לילה ,אלא בתוך חושך
הדלקתה ,אלא כוונתו לבאר שיש שיעור להתפשטות האור ,ובזמן
ההדלקה שוב כלה הארת הרגל ומסתלק ,וכמו שמבואר זה בהמשך הלילה מאיר אור הרג"ל.
מועט כבר מתפשט הרשימו מן האור בשלמות למטה ,והושווה
התחתון לעליון ,שגם למטה מאיר בימי החנוכה יחודים העליונים דברי ה"פרי עץ חיים" וז"ל 'וזהו עד שתכלה רג”ל מן השוק ,כי השוק (ואע"פ שהאריז"ל דיבר מהאור המאיר במועדים וברגלים ,וה"קול יעקב" ביאר את
כמו באצילות( .וזה הטעם ששיעור זה נוהג גם כשמאחרים ומדליקים לאחר הם העולמות התחתונים ,עד שתכלה אותו רשימו מן האור שנמשך דברי חז"ל באור המוחין קדישין המאירים בכל יום על ידי התפילות והמצוות ,אמנם
שתכלה רגל מן השוק ,כמבואר בפוסקים [משנ”ב סי’ תרע”ב סק”ה] ,כי זה הוא אחריה למטה עד מקומה’. כבר מתבאר בספה"ק שהיינו הך ,כי כל הקדושה שאנו מסגלים על ידי תפילתנו
השיעור להמשיך האור מאצילות לבי”ע התחתונים). אמנם יש להביא כמה הוכחות לפרש את דברי ה”פרי עץ חיים” ומצוותינו הכל הוא מכח הארת יציאת מצרים המאיר בכל יום ,וכמאמר הכתוב
באופן שונה ,כי הנה מעין דברי ה”פרי עץ חיים” מובא במקום אחר "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" ,והוא עצמו האור המאיר
ולפ”ז יתפרש היטב הלשון ‘עד שתכלה’ במשמעות של ‘עד שתבוא’,
בכתבי האריז”ל ,הלא הוא ב”ספר הליקוטים” (פרשת תולדות) ,ושם ברגלים הקדושים בריבוי סגי יותר ויותר משאר ימות השנה).
דהיינו ‘עד שתכלה ותשלם להתפשט קדושת הרגל -ותבוא אל
מקום השוק והחיצונים’ .עוד אפשר לפרש מה שנקט לשון ‘עד מפורש ד’עד שתכלה’ הכוונה ‘עד שתבוא’ אור הרג”ל אל השוק אבל לכאורה דברי ה"קול יעקב" צריכים ביאור גדול( ,וכמו שהקשה
שתכלה’ בדרך דרוש ,כי היות ועל ידי נרות חנוכה מתפשט אור שהם מקום החיצונים( .וכך איתא שם ‘ומה שאמרו רז”ל ‘עד שתכלה רגל בספר "מאיר עיני חכמים" ,כוונות חנוכה ,בסוף הספר) שהרי בגמרא אינו
הרג”ל בעולמות התחתונים שהם העולמות המוגבלים שיש להם מן השוק’ שיעורה ,לפי שהארה זו שקיבלה היא מאצילות ,ושוק נק’ החיצונים כתוב 'מצוותה לכשתכלה רגל מן השוק' אלא 'עד שתכלה רגל מן
סוף ותכלית ,לכן נקט לשון ‘עד שתכלה’ שהוא מלשון תכלית והעולמות ,וצריך עד שתכלה הרגל -ורג”ל הוא ע”ב וקס”א [מספר שמות הוי”ה השוק' ,שמשמעתו ששיעור זמן הדלקת נרות חנוכה הוא עד שתכלה
וסוף ,להורות ענין קדושת נרות חנוכה שעל ידם אור העליון נמשך אהי”ה במילוי יודי”ן הנ”ל] שהיא מקבלת אלו המוחין ,עד שתבוא למקום השוק שהם רגל מן השוק ולא לאחריו ,וכמו שנקטו כל הפוסקים ,וכמו שנפסק
ונתפשט למטה במקום הגבולי שיש בחי’ תכלית וסוף ,ושם דייקא החיצונים .עכ”ל ,הנה ביאר בפירוש ש’עד שתכלה הרגל’ הכוונה ‘עד שתבוא למקום בשו”ע (או”ח סי’ תרע”ב).
נתפשט האור כי טוב ,ועליונים ששו ותחתונים עלזו. השוק שהם החיצונים’[ ,דהיינו שהמוחין קדישין המכונים ‘רגל’ יבואו ויתפשטו עד
מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א למקום השוק סוד עולמות התחתונים החיצוניים]) .ולפי זה לא איירי הגמרא
ג
רשפיה /כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות ‘זמן’ נר חנוכה כשעדיין מאיר אור הרשימו
וביאר בספר הקדוש “מאיר עיני חכמים” (שער ט’ פ”א) את הענין
תשובה נקרא 'ועתה' ,כי אין עת קבוע לתשובה ,אלא תמיד בכל רגע ורגע באופן נפלא( ,ואנו מביאים את דבריו בתוספת נופך משאר ספרים) ,כי הנה
העבודה להאיר את חשכת לילה -שהוא הקדושה שאנו זוכים על ידי
הרה"ק ה'באר מים חיים' זי"ע (תולדות) זמנה היא. הדלקת נר חנוכה -הוא העבודה שתלוי בנו התחתונים ,כי “הארץ
-דהיינו תיקון הארציות -נתן לבני אדם” ,שבני האדם הם יתקנו
ג להערות והארות ,וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה 0
שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת אנה אבקשך
אם הקב"ה עשה הכל -למה צריך 'הכרת הטוב'?
למה להכיר לו טובה ,הרי הוא לא עשה כלום? • טעם ראשון :כבוד הצדיקים • טעם שני :ייתכן שהוא פעל את זה • למה אין ענין של ‘הכרת
הרע’ • ...תזכורת :אין כח לנברא!
ועל כן יש לדעת ,שלפעמים ייתכן שבעצם זה שאותו אדם רצה ג .כבוד לבוחר בטוב
להיטיב עמך ,וחשב עליך טובות ,הוא עורר עליך רחמים וסניגוריא.
שאלה:
ומעתה ייתכן שלא רק שהוא עשה לך טובה בפועל – שאת זה הוא הטעם הראשון הוא בבחינת ‘כבוד הצדיקים’ .שיש מצוה לכבד את רציתי להבין מהו הענין של ‘הכרת הטוב’ שמצינו בחז”ל.
לא באמת עשה כאמור – אלא שהוא באמת עשה לך טובה ,מכיוון יראי ה’ ואוהבי שמו המקיימים מצותיו. והרי אנו יודעים שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אם אין
שהוא פעל אצל השי”ת את הטובה הזאת! אנחנו חושבים שאנחנו אומרים ‘תודה’ ,אבל אליבא דאמת ,אנחנו מכריזין עליו מלמעלה ,ואין לשום אדם שום שליטה עלי,
כי מבואר בספה”ק ,שבעצם הסניגוריא והעין-טובה שהאדם באים לתת כבוד ליהודי שקיים ציווי ה’ ,ועשה דבר טוב ,כלפי וכשמישהו עשה לי רע אני יודע שהוא לא עשה כלום כי
מביט על יהודים ,הוא מעורר רחמים עליהם ,ופועל אצל הקב”ה השי”ת! “ה’ אמר לו קלל” ,והכל בידי שמים – ולמה פתאום כשמגיע
שימשיך עליהם טובות וחסדים ,ולכן ייתכן שבעצם המבט הטוב כי אמנם נכון הדבר ,שמצדנו ,הטוב היה נעשה בכל אופן מה’ להודות למי שעשה לי טוב ,שאני יודע שבעצם לא עשה
שהאדם הביט עליך ורצה להשפיע עליך ,בכך הוא המשיך את לבדו ,אבל מצדו של אותו יהודי מיטיב ,יש כאן קיום מצות ה’, כלום כי הכל בידי שמים ,אני צריך להודות לו ולהכיר
עצם ההשפעה עליך .וכמו שאמרו חז”ל שאדם הרוצה לתת צדקה והוא מצדו בחר בה’ ובמצוותיו .אומנם הוא לא הוסיף לי מאומה, בטובתו? מה הענין הזה בכלל?
הקב”ה ממציא לו עניים מהוגנים .ואמנם לפעמים מדובר בעניים אבל הוא כן עשה מצות ה’ ,נוראה ונשגבה עד אין קץ .ועל כך
שכבר נגזר עליהם לקבל את הטוב ,אבל לפעמים בעצם רצונו
להיטיב עם ישראל ,הוא ממשיך גם רצון מלמעלה להיטיב עם
מגיע לו כבוד אלקי ,שהקב”ה שש ושמח בבנו שמקיים מצותיו
והולך בדרכיו וטוב ומיטיב כמוהו (ובעומק ,הבחירה בטוב היא הביטוי
תשובה:
ישראל ,והוא פעל את הטוב למעלה.
וממילא צריך להודות למיטיב מכל לב ,מפני שלפעמים הוא עצמו
האלקי הכי נשגב שיש ביהודי ,שהרי ה’בחירה’ היא כח אלקי השייך רק לבורא,
ואין לך כבוד שמים גדול מזה).
א .הוא לבדו עשה
זה שפעל עבורך את הישועה. תשאל :למה דווקא אני צריך לתת לו את הכבוד? הרי אני לא הבה קודם נחזור ונשנן על האמת הפשוטה והמתוקה שציינת,
קיבלתי ממנו מאומה .אני כמו כל יהודי לגבי ,שכולנו חייבים שכל מה שקורה עמנו ,גם מה שנעשה על ידי אנשים בעלי בחירה
ו .אין ‘הכרת הרע’... בכבודו. – הכל קורה מאת ה’ בלבד .וזה לא משנה כלל אם אותו אדם היה
מחליט כן לעשות את זה או לעשות את זה – זה היה קורה .כי אין
נשארה תמיהה אחת :למה כל האמת הזאת לא נכונה כשמישהו עושה התשובה היא ,שכיון שבסופו של דבר אותו יהודי רצה לעשות
לשום נברא – אף לא לבעל בחירה -שום שליטה עלינו ,וכל מה
רע? למה כשאדם בחר ברע ,ועשה לי נזק ,ואומנם אני יודע ש”ה’ לך טוב ,אף שגם בלעדיו הטוב היה מגיע אליך ,עם כל זה יש
אמר לו קלל” ,אבל למה לא מוטל עלי חוב של ‘גנות ושנאת הרע’ שקורה עמנו הוא רק מאת ה’.
לו שייכות איתך .ויתירה מכך ,שהקב”ה היה באמת יכול לסבב
כלפיו? שהטוב יגיע אליך בצורה אחרת ,וכיון שרצה השי”ת שהטוב יגיע וכפי שהגמרא מספרת במסכת תענית ,מה שאמרו לולינוס ופפוס
והתשובה הראשונה היא ,שכלפיך אין זה רע! כי האמת הרי היא, אליך דווקא על ידי אותו יהודי ,הרי שאתה נבחרת מהשי”ת לבטא לטוריינוס הרשע שביקש להרגם ,שאין זה כלל בכוחו להורגם,
שהקב”ה עשה זאת לבדו ,ולטובתך ,ועליך מוטלת עכשיו העבודה ולרומם את הכבוד האלקי של אותו יהודי. אלא “אם אין אתה הורגנו ,הרבה הורגים יש לו למקום ,והרבה דובין
הקדושה להעמיק ולהאמין באמונת אומן שכל מה דעביד רחמנא ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו .אלא לא
וכמו שמצאנו לגבי כיבוד אב ואם ,שהטעם הנגלה של ספר החינוך
לטב עביד .עליך למצוא עכשיו את הטוב שיש כאן – איך אתה מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך”.
הוא מצד הכרת הטוב .ולכאורה נשאלת השאלה ,שהרי אין לבעל
יכול לחשוב שמישהו בחר כאן ברע? הרי מבחינתך זה טוב! אם בחירה שום שליטה עלי ,ואם כן הייתי יורד לעולם גם אם אבי וכך הוא בכל הקורה עמנו ,בין לטוב ובין למוטב ,אין שום כח ביד
ח”ו תחשוב אפילו לרגע שזה רע ,ומישהו כאן בחר ברע ,זה ימנע ואמי לא היו רוצים כלל בכך ,ולמה אם כן עלי לכבד אותם. שום בריה להזיק או להיטיב לנו ,והכל רק מאת השי”ת בעצמו .ומה
אותך מלחדור לפנימיות הדבר ,שבעצם הוא כולו טוב. וכידוע מצות כיבוד אב ואם היא מצוה נוראה עד מאוד שהקב”ה שזה קורה דרך אדם כלשהו ,אין זה אלא מעניני עבודת השי”ת
ועוד נקודה יש כאן ,שגם אם נניח שאתה תצליח להפריד בין מחשיב את כבודם לכבודו – ולכאורה מה כל הרעש? של אותו אדם (וראה להלן עוד בעומק הדבר) ,אבל זה היה קורה בכל
הדברים ,ויהיה לך ברור שאתה קיבלת כאן רק טוב מוחלט ,ורק אך כאמור ,כיון שהם בחרו בטוב ,יש כאן משום כבוד הצדיקים, מקרה – גם אם אותו אדם היה בוחר שלא לעשות זאת – זה היה
הוא התכוון לעשות זאת לרעה .עם כל זה ,נגיעתך עלולה להוביל ועלינו לעשות זאת ,כי בסופו של דבר הם בחרו משהו לטובתי, קורה בדרך אחרת (הבחירה היחידה שיש לו כלפינו ,היא האם זה ייעשה על
אותך לחשוב שהוא עשה את ה ,ולא הקב”ה עושה את זה (כשמישהו אף שהטובה הזאת היתה באה עלי בכל אופן ,עם כל זה יש לי ידו או על ידי מישהו אחר .ויש לדעת שגם לגבי נקודה זו ,הרי מצד ה’ידיעה’ זה
עשה לך טוב ,הנגיעה שלך היא להסתכל שיש לך את זה מעצמך ואתה לא צריך שייכות עם בחירתם לטובה ועלי החובה לייקר את בחירתם. היה מוכרח להיות דווקא על ידו).
להגיע אליו .אבל כשמישהו עשה לך רע ,הנגיעה היא להסתכל שהוא עשה את
וכמו שאמר דוד המלך “ה’ אמר לו קלל” ,שאי אפשר לבוא כלל
זה). ד .חוק אבל עם רגש בטענות על המקלל .וכן אמרו “מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה
ואמנם נכון הדבר ,שאדם השלישי הנמצא בשטח ,שרואה על ידי חייב” – אבל הזכות והחובה היו מגיעים בכל מקרה ,ולא
שמישהו מזיק לך ,עליו כן מוטל התפקיד לראות את הדברים כאן יש להדגיש ,שאף שמעתה נראה כל ענין ‘הכרת הטוב’ כחוק
משנה אם היה כאן זכאי או חייב .כך שכשמישהו עושה לך טובה,
כפי שהם ,ולמנוע את הישנות הדבר שנית .אבל אתה בעצמך, בלי טעם ,וכענין של כבוד אלקי למקיימי מצותיו יתברך ,ולא
הוא לא הוסיף לך כלום ,כי זה היה מגיע אליך בכל אופן .רק שהוא
צריך להסתכל על זה כטובה בלבד ,ואדרבה ,אם אתה במדרגה כשום ‘תודה’ אמיתית על משהו שהם עשו כלפינו – הרי שבפועל
זכה שגלגלו את הטובה על ידו.
הגבוהה ,אתה אפילו צריך ללכת להודות לו על הטובה שעשה זה כן צריך להיות עם כל הרגש כאילו שעשו כלפינו .וכפי שראינו
לך – כי זה מה שעשה לך .ועד כדי כך ,שתרגיש שהוא בחר בטוב במצות כיבוד אב ואם ,שעלינו החובה לקיים מצוה זו עם כל
הרגש כאילו הורינו הם שהורידונו לעולם ומבלעדם לא היינו כאן. ב .יישר כח למלצר
כשהוא הרע לך ,ומגיע לו ‘כבוד הצדיקים’ על כך וככל האריכות
האמורה... וזאת משום שהמיטיב ,הוא מצד עצמו עשה זאת במלוא הבחירה מצד שני ,גם נכון ואמת הדבר שגדולה היא חובת ‘הכרת הטוב’,
מה שהוא היטיב לנו .ובשעת הבחירה שלו היה עליו לדעת שאם אבל צריך לדעת שהגמרא קוראת לזה “חמרא למריה וטיבותא
ז .השתדלות במקומה לא יעשה זאת – זה לא יקרה לנו .ולכן הוא מצד עצמו עשה כאן לשקייה” ,וכפירוש רש”י “היין של מלך הוא ,והשותין אותו
את מלוא ההטבה עד הסוף! אף שאנחנו מצד עצמנו היינו מקבלים מחזיקין טובה לשר המשקה ,ולא למלך" .מסתובב מלצר בגינת
ולסיום עלינו להציב תמרור אזהרה ,שבענין זה של ‘הכרת הטוב’
זאת בכל מקרה – אין זה מוריד מזה שהוא מצדו כן עשה את המלך ומחלק יין ממרתף המלך ,וכולם אומרים יישר כח למלצר...
עלולות להתערב מחשבות מצויות של “אם אני אודה לו – הוא
זה במילואה ,מתוך הבנה שאם לא יעשה את זה אין מישהו אחר כולם יודעים שהיין לא שלו ,שההחלטה לחלק יין אינה שלו ,אבל
ימשיך לתת לי” .וכך מצוי מאוד שכל ה’הכרת הטוב’ של האדם
שיעשה את זה. הוא מקבל יישר כח...
אינה נשענת כלל על המצוה האלקית שבכך ,אלא על מחשבות
כפרניות כאילו האדם יכול לתת לי משהו. על כן ,מצד בחינת ‘כבוד הצדיקים’ האמורה ,זה מחייב אותנו ואמנם כן באמת צריך לנהוג ,וכמו שהגמרא מביאה שם שאף
לבטא את כבודו ולרומם קרנו עם כל הרגש האפשרי ,כאילו התורה הקדושה אומרת כך לגבי סמיכת יהושע .כי הקב"ה מצווה
אין צריך לשלול ולומר שמחשבות כאלו הן היפך האמונה ,משום
שהוא באמת עשה את זה – למרות שבפועל הוא לא עשה את זה. למשה "וסמכת את ידך עליו למען ישמעון ויראון כל עדת בני
שפלוני אינו יכול לעשות ולתת לי מאומה ,וכל מה שהוא עשה –
זה לא הוא ,אלא הבורא ברוך הוא עשה. ישראל" ,ואחר כך כתוב "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך
ואמנם ייתכן שמצד חובת ההשתדלות נכון הדבר שצריך לעשות
ה .הוא פעל את זה משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל" .והרי כל הסמיכה
אולם טעם נוסף יש ב’הכרת הטוב’ ,שמצד אותו הטעם ,ייתכן הדבר היא מצות השי"ת ,אבל התורה הקדושה קוראת לזה 'סמיכת
‘הכרת הטוב’ ,אך בכגון דא יש לזכור כל מה שיש לזכור בכל מה
שיש כאן תודה של ממש ,ולא רק ‘כבוד הצדיקים’ וחוק בלי טעם. משה'!
שעושים מצד ההשתדלות ,שאין זה מאומה ,והעבודה אינה מביאה
שום פרנסה ,והתרופה אינה מביאה שום רפואה ,וההשקעה אינה וזאת משום שכולי עלמא מודי ובכך אין ספק ,שצריך להודות ונשאלת שאלתך הגדולה :מה באמת ההסבר לכך? למה אנו מצווים
מביאה שום הצלחה ,והתבונה אינה מביאה שום תנובה ,ושום למישהו שהתפלל בעבורך ,או שעשה מצוות ולמד לזכותך .שהרי לתת התייחסות כה גדולה אל האדם שעשה לנו טובה ,בשעה
דבר שנעשה מצד ההשתדלות אינו משפיע כלום על התוצאה, בתורה ומצוות יש בחירה ,ואם הוא התפלל ועורר רחמים בעבורך, שאנחנו יודעים שהוא לא עשה לנו מאומה ,וזה היה קורה בכל
והוא חוק בלי טעם וגזירת עליון בלבד. בוודאי שהוא יכול להשפיע עליך ולהמתיק דינים מעליך ,ועליך מקרה?
בהצלחה ובסיעתא דשמיא! להודות לו (לאור האלקי השוכן בו ,שרק מכוחו יש בחירה) על כך. ושתי תשובות בדבר.
המדור מוקדש ע"י דידינו הרה"ח ר' דוד היימליך שליט"א מחיה נפשות לרגל נישואי בנו למז"ט ביום שני באולם 'אסטרייכער' בי"ש יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' 035.100.200שלוחה | 4 > 12אחראי ראשי של מערכת ההפצה 02-5359903 :שלוחה 2 ד
אלפי ישראל
ימתיקו נשמתם
בזכותך
היכי דמי
געלעגנהייט?!
שבוע
אחרון
להזדמנות
ההזדמנות האחרונה
לרכוש זכות נצחית בהדפסת
ספר הק' מאור עיניים עם
הביאור הנפלא של 'קול דודי'
שיפתח אור גדול בנשמות
ישראל לדורותיהם
זכות נצחית בספר בנדבת
₪
למשך 24
חדשים 250
ׁשּלִ ְפנ ֵי ַה ַּמכְּבֵׁש
רֶ גַע ֶ
בשבועות הקרובים יורד כרך
הראשון למכבש הדפוס .אשרי
הזוכה להשקיע השקעה נצחית
זו ולרכוש לעצמו זכויות וישועות
חייג וקנה זכויות
0504-13-15-19
הודעות ומכתבים של חיבור לנביעת החסידות,
שהגיעו לקו הטלפוני או לשולחן 'קול דודי'
פתילת הנשמה
הכבויה,
הובערה באחת
החפץ בעילום שמו
ממשתתפי השבת מגולל
את סיפורו המעורר
רגשות נשגבות
אבקש שאם תפרסמו הסיפור ,שיופיע בעילום שמי,
ומתוך הסיפור תבינו מדוע.
זכיתי להשתתף ב'שבת קול דודי' המרוממת (שכל תיאור
על השבת לא יצליח להמחיש את קרבת האלוקים אותה זכינו לחוות
ולחקוק בנשמתנו בשבת זו) .בבוקר השבת (לאחר ליל שימורים
של התוועדויות ,שיעור בחסידות ותפילה אחוזת רשפי אש) לקראת
מכירת העליות ,הכריזו על מכירת העליות למנדבי זכות
הדפסת הספרים העומדים על מכבש הדפוס ,ובראשם:
הספר הק' 'מאור עיניים'
עם הביאור של 'קול דודי'
ההופך את הלימוד למשנת
חיים.
זכות הנדבה וההנצחה
כחלוף שבוע בספר עומדת על לכה"פ
₪ 250למשך שנתיים.
ומחצה ,כל הצוות באותה שעה צפה ועלתה
עומד משתומם נוכח נוכח עיניי הדומעות,
ההתעוררות אשר דמותו של בני הבחור,
התעוררה בתוכו הלומד בישיבה לצעירים
עד שהוא איתר ומתקשה מאד-מאד ,אין
לו חיבור אל התורה ואל
לעצמו חברותות המצוות והדבר מסב לנו,
ואף תפילתו הפכה ההורים ,צעד הטורד שינה
למשתפכת מעינינו.
נמניתי וגמרתי להקדיש
זכות הדפסת ה'מאור
בני, לזכות עיניים'
שיאירו עיניו בחיות קרבת
האלוקים ואכן כך עשיתי.
פחות משבועיים חלפו וקולי רועד בעת השמיעי הודעה
זו:
כבר ממחרת השבת ,ביום ראשון בערב ,קיבלתי טלפון
מהמשגיח בישיבה שסיפר בהתרגשות על שינוי מבורך
ופתאומי אשר חל עם בני .פתילת נשמתו שכמו היתה
כבויה וחתומה (ואף גרוע מכך לדאבון לבי) כמו הודלקה
והובערה לכדי שלהבת גדולה לפתע פתאום .וכעת,
כחלוף שבוע ומחצה ,כל הצוות עומד משתומם נוכח
ההתעוררות אשר התעוררה בתוכו עד שהוא איתר לעצמו
חברותות ואף תפילתו הפכה למשתפכת.
כשראש הישיבה שאל אותי השבוע "מי הוא המומחה
שהצליח עליו?"
השבתי לו כממתיק סוד" :רופא הנפשות הגדול ביותר.
רבינו הקדוש ה'מאור עיניים' זי"ע".
אשמח שתפרסמו הסיפור (בעילום שם ,כנזכר) כדי שהמוני
ישראל יפיקו ממנו תועלת מרובה.
