מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU
הטקסט של גיליון זה
בס"ד
שנה כ"ח גליון י' )אלף שס"ג( פרשת ויצא
י"א כסליו תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען4:32 : לונדון= 3:49 : מאנסי -קרית יואל= 4:18 : הדלקה"נ :ברוקלין= 4:19 :
אנטווערפען5:58 : לונדון= 5:15 : מאנסי -קרית יואל= 5:44 : מוצשב"ק :ברוקלין= 5:45 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
וילך ארצה בני קדם נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ה[ /מ"ב
ב ענין שהאבות באים למטה מגן עדן בעת שמחה רב חסדא )ל(:
וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם )פרשתן ,כ"ט א'( .פעם אחת בעת איזה נישואין כשרקד הרה"ק מהרי"ד
]מבעלזא זי"ע[ את הריקודין של מצוה ,בא איש צבא אחד וגם הוא נכנס בעיגול הריקוד ,ורצו היושבים לדחפו פתגמיו:
מאן ציית לך:
מהעיגול ,אבל הרה"ק לא הסכים ,ואמר :איתא על פסוק וישא יעקב רגליו ,דקאי על ענין ריקודין ,והמשיך הרה"ק רב חסדא השתמש רבות עם מליצות שונות ובפתגמים מיוחדים,
לפרש סיפא דקרא :וילך ארצה בני קדם ,שהאבות הקדושים יורדים למטה בעת הריקודין ,וסיים הרה"ק בזה הלשון: כגון לפעמים אם אחד אמר לפניו איזה דבר ממה שלא נראה לו ,היה
לאזן זיי זעהן וואס מ'טוט מיט זייערע קינדער] ,שיראו )האבות( מה שעושים )האומות( לבניהם[) .שיח זקנים ח"ג דף ר"ח( אומר לו מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך ,וכי קדושה שבהן להיכן הלכה
הרה"ק רבי יהושע מבעלזא לאחר חופתו בזו"ש אמר להכלה :מדוע לא סיפרת לי שאת גם נכדת הרה"ק רבי דוד )קיח( .או וכי טומאה שבהן להיכן הלכה )קיט(.
)מעשה צדיקים דף ק"ס( לייקעס ,שרק מאחר שראיתיו על החופה הבנתי שאת נכדתו. מאן דאכיל תמרי בארבלא:
מסופר שבעת החתונה עם מחותנו הרה"ק מרוזין ,היה מרן מרוזין מוכן ללכת להחופה עם בנו הקדוש ,ושלח וכששמע לפעמים מאמוראים שונים על איזה דין מסוים שהאיש
למחותנו רבינו ]רבי יצחק מראדוויל[ זי"ע כי יעבור היום ,והוא השיב כי מוכרח הוא להמתין עוד עד אשר אביו העושה אותו חייב מלקות ,אולם רב חסדא עצמו היה סובר שאותו
המגיד הק' ]מזלאטשוב[ יבוא אל החופה ,ולע"ע אינו רואהו ,ואחר עבור זמן בא אל החופה באומרו כי עתה גם אביו איש לא פשע כלום ,ואינו חייב מלקות בשבילו ,היה נענה לעומתו:
וכי מאן דאכיל תמרי בארבילא לקי ]וכי האוכל תמרים בכברה יהא לוקה.
)עשר אורות( הק' בא מן גן עדנו ,הנה בא.
פירש"י שם[ )קכ(.
ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו )במדבר א' ד'( .הרה"ק רבי יהושע מבעלזא ,שמחת נישואין מרי דיכי:
שבמשפחתו נקבעה במדינה רחוקה ,הוחלט להשאיר הילדים בביתם ,ולא לקחתם מחמת הנסיעה הרחוקה .והנה בנו ולפעמים השתמש בלשון מרי דיכי ,כשאמורא ר' יצחק אמר בשם
הרה"ק רבי ישכר דוב שהיה נער צעיר לימים ,חפץ מאוד להשתתף בשמחת הנישואין ,וכששמע על החלטת אביו ר' יוחנן שהפיגול והנותר והטמא שבכלן לגבי מזבח פקע איסור
שהילדים נשארים ,שפך את מר לבו אצל אמו הרבנית כי רוצה הוא מאד להשתתף בנישואין .כששמעה הרבנית את מהן ,תמה עליו ר' חסדא ואמר לו :מרי דיכי ,וכי מזבח מקוה טהרה
מר לבו ,שאלתו :מדוע אתה רוצה כ"כ לנסוע ולא להשאר כמו שאר הילדים ,ומי ישמור אותך בין קהל כ"כ גדול, הוא וכו' )קכא(.
השיב הילד רבי ישכר דוב :יש לי כמה טעמים שאני חייב לנסוע .כשראה שאין מתייחסים לדבריו ואין מתכוונים וכן בשעה שרב הונא אמר שגיד הנשה של עולה חולצו לתפוח,
לקחת אותו להשתתף בשמחת הנישואין ,החליט להפסיק לאכול ,לשאלת אמו מדוע הפסיק לאכול ,השיב שלא יאכל אמר רב חסדא מרי דיכי ,מי כתיב על כן לא יאכל המזבח ,על כן לא
עד שיבטיחו שיקחו אותו לשמחת הנישואין .כשראתה אמו שהדבר נוגע לנפשו ,שאלו :מדוע אתה כ"כ מתעקש יאכלו בני ישראל כתיב וכו' )קכב(.
לנסוע להחתונה ,השיב שלא יוכל לספר רק לאביו. אמר רבה לא שנו אלא שחבל בה בחיי הגר ומת הגר ,דכיון דחבל
נכנסה הרבנית לבעלה הרה"ק רבי יהושע זי"ע ,וסיפרה לו את דברי בנה רבי ישכר דוב ,והשיב לה שתקראהו בה בחיי הגר זכה בהו גר ,וכיון דמת הגר זכה בהו מן הגר ,אבל חבל
אליו .כשנכנס אל אביו שאלו :מה הטעם שהנך כ"כ מתעקש ורוצה לנסוע שלא כשאר הילדים ,השיב שיש לו ג' בה לאחר מיתת הגר ,זכיא לה איהי בגוייהו ,ומיחייב לשלומי לה
טעמים :א' ,בספרים הקדושים נכתב ,שהאבות באים להשתתף בשמחת נישואי בניהם ונכדיהם ונוטלים חלק בשמחה, לדידה ,א"ר חסדא מרי דיכי ,אטו ולדות צררי נינהו וזכיא בהו ,אלא
לכן רוצה אני לראות את זקניי וליהנות מזיו פניהם ,ב' חלמתי וראיתי שלשה זקנים עטורי זקן לבן ,ואור פניהם איתיה לבעל זכה ליה רחמנא ,ליתיה לבעל וכו' )קכג(.
קיח .מס' שבועות דף י' ע"ב .קיט .מס' פסחים דף ל"ג ע"ב :יתיב רב אחא בר
מזהירים ,ובידיהם מקלות כסף ,ואמרו לי שהם יבואו להשתתף בשמחת הנישואין ,ואז תראה אותנו בהקיץ ,ג' כתיב רב עויא קמיה דרב חסדא ויתיב ואמר משמיה דר' יוחנן ,ענבים שנטמאו דורכן
בפסוק ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו ,אם באים ראש לבית אבותיו צריכים כולם לבוא אתם, פחות פחות מכביצה ויינן כשר לנסכין ,אלמא קסבר משקין מיפקד פקידי,
דכתיב ואתכם יהיו .כששמע אביו הרה"ק רבי יהושע את דברי בנו החכם ,שמח לבו גם הוא ,והבטיחוהו שיקחהו על לאימת קא מיטמאי לכי סחיט להו ,לכי סחיט להו ליתיה לשיעוריה ,אי הכי
)מעשה צדיקים דף ק"ס( החתונה. כביצה נמי ,דהתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורין ,התם
כשהשיא ר' משה מיכל ווייסבלום ע"ה שהיה בן אחר בן להרה"ק בעל נועם אלימלך זצ"ל את אחד מיוצאי חלציו, דאי עבד ,הכא לכתחלה ,גזירה דילמא אתי למיעבד יותר מכביצה ,א"ל רב
בעת שהלכו לחופה שמע בעל אהבת ישראל זצ"ל את הגבאי ר' משולם אומר לר' משה מיכל :הידחף ותראה את חסדא מאן ציית לך ולרבי יוחנן רבך ,וכי טומאה שבהן להיכן הלכה וכו' .קכ.
מס' מכות דף כ' ע"ב תני תנא קמיה דרב חסדא ,אחד המקיף ואחד הניקף
זקינך הרה"ק הרבי ר' אלימלך ,אמר בעל אהבת ישראל זצ"ל :יא יא ,אז מען האט אפגעהיטענע אויגען קען מען לוקה ,אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבילא לקי ,דאמר לך מני רבי יהודה היא
)מאיר החיים ח"ב דף ק"ב( זעהן. וכו' .וכן הוא במס' סנהדרין דף פ"ט ע"ב :תני תנא קמיה דרב חסדא ,הכובש
כותב הרה"ק רבי איציק'ל מפשעוארסק זצ"ל :ואם כ"ה הי' באפשרות לבוא על חתונת נכדתי תחי' בודאי טוב את נבואתו לוקה ,אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי ,מאן מתרי ביה,
יעשה ,כי ידוע )זוה"ק פרשת פנחס דף רי"ט ע"ב( אשר אבות ה"ק נ"ע באים להחופה ,וממילא טוב להשתתף בהשמחה. אמר אביי חבריה נביאי וכו' .קכא .מס' זבחים דף מ"ג ע"ב .קכב .מס' חולין
)כתבי קודש פשעווארסק דף ח'( דף צ' ע"ב .קכג .מס' ב"ק דף מ"ט ע"א.
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
התאחדות נכדי הגה"ק בעל אפסי ארץ מנאנאש זי"ע
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
המסיבה וכינוס השנתי לכבוד יומא דהילולא מפעל העולמי גומרת הלכות שבת
של זקנינו הגאון הקדוש מנאנאש זי"ע
מפעל העולמי מפעל העולמי
גומרת הלכות שבת מברכים ברכת מזל טוב לכבוד ידידינו גומרת הלכות שבת
ללמוד הלכות שב"ק ללמוד הלכות שב"ק
שחל ביום ט"ו כסליו הבעל"ט הגה"צ רבי אהרן ווייס שליט"א מעיר ב"פ
תתקיים בעזה"י מוצש"ק ויצא הבעל"ט
באולם ויואל משה 590 BEDFORD AVE. הגה"צ רבי אשר אנשיל זעלטענרייך שליט"א ראש ישיבת משנת חיים
בשעה 8:30 בן כ"ק הגה"צ מקערעסטיר טשאקאווע שליט"א
זכור! מה שכותב מרן זקינינו הגה"ק זי"ע
בצוואתו הק' לנכדיו שיחיו לדורות עולם: הרה"צ רבי דוד גראס שליט"א חתן כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א
נא אל יעבור שנה או לכל היותר שנתים אשר לא ידידים נאמנים למפעלינו ,ולומדים שיעורים בהלכות שבת.
תתראו פנים אל פנים לכל אחד מכם
גדולי הרבנים שליט"א נכדי זקנינו הק' ישאו מדברותם לרגל השמחה השורה במעונם למזל טוב ,בשעה טובה ומוצלחת
המצפים לקבל פניכם ויעזור השי"ת שבזכות שמירת שבת כהלכתו יזכו לראות רוב נחת דקדושה בשמחתם עמו"ש.
וועד המסדר
פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון י'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי יואל צבי ראטה מחוסט זי"ע
בעל בית היוצר ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
י"א כסליו שנת תרנ"ב לפ"ק
ווען מען האט געדארפט אויפנעמען א רב אין שטאט אויפאלו ,איז דער ראש הקהל פון הגה"ק רבי יואל צבי ראטה מחוסט זצ"ל איז געבוירן שנת תקע"ט לפ"ק צו זיין טאטע רבי שמעון
געפארן צו הרה"ק מצאנז זצ"ל און האט אים געפרעגט וועם מען זאל אויפנעמען פאר רב. זצ"ל ,פון זיינע גאר יונגע יארן איז ער שוין געווען באקאנט פאר א גרויסער מתמיד ,ביי די
האט ער אים געענטפערט מען זאל אויפנעמען דעם רב פון פילדעש ,ווי דער בית היוצר איז צוועלעף יאר איז ער שוין אוועק פון שטוב און געגאנגען לערנען תורה ,ביי זיין רבי מובהק הגה"ק
המהר"ם א"ש מאונגוואר זצ"ל ,זיין רבי הרה"ק מצאנז זצ"ל האט אים גערופן רבי מאיר'לס
דעמאלט געווען רב ,און מען האט טאקע אזוי געטון ,און מען האט אים אויפגענומען אין תלמיד ,ווי אויך איז ער געפארן צו הרה"ק רבי שלום מבעלזא און הרה"ק מליסקא זצ"ל ,ער איז
דער שטאט אויפאלו) .זכרון יהודה דף רל"א( געווען באקאנט אין זיין דור פאר א גאון וקדוש ,און הגה"ק בעל קדושת יו"ט מסיגעט זצ"ל האט
* זיך אויסגעדרוקט אויף אים אז ער איז א חד בדרא .קודם איז געווען רב אין שטאט פילדעש,
דער בית היוצר איז געווען א גרויסער צדיק ,א קדוש וטהור ,און ער איז רוב טאג געזיצן נאכדעם אין שטאט אויפאלו ,און אין שטאט ברעזנא ,און צום סוף אין שטאט חוסט יצ"ו ,ער האט
אנגעטון מיט טלית ותפילין און געלערנט .ער איז געפארן אסאך צו הרה"ק מצאנז זצ"ל ,און במשך די יארן געפירט א ישיבה ,און פון צווישן זיינע תלמידים זענען געווען גדולי ישראל זצ"ל.
ער האט אים זייער ליב געהאט ,און ער איז געוועזן א איש מופת. ער האט פארפאסט די ספרים בית היוצר ,שאלות ותשובות ,סוגיות הש"ס ,דרשות .ער איז נסתלק
עס איז געווען א פרוי וואס איז געווען רח"ל אין א סכנה ,און מען איז געגאנגען מזכיר געווארן י"א כסלו שנת תרנ"ב לפ"ק .זיין הייליגע ציון געפינט זיך אין שטאט חוסט יצ"ו.
אמאל ווען הגה"ק רבי שמואל פרענקל מדאראג זצ"ל איז געפארן מיט זיין נאנטן חבר
זיין פארן בית היוצר ,און ער האט מתפלל געווען ,און זי איז תיכף געווארן אויסגעהיילט.
דער בית היוצר ,צו הרה"ק רבי שלום מבעלזא זצ"ל ,האט אים דער בית היוצר געוויזן
אמאל איז געווען ביי אים אין שטאט א בעל הבית וואס האט נישט געוואלט גיין צו קיין
אויפ'ן וועג אז ער טראגט ביי זיך טאביק פון ארץ ישראל וואס ער וויל דאס געבן א מתנה
דין תורה ,האט דער בית היוצר געזאגט :רבונו של עולם ,ווייז דעם אמת ,און תיכף זענען
פארן בעלזער רב .רבי שמואל מדאראג האט אים געזאגט :לויט ווי איך קען דיך ,ווי שטארק
געשטארבן פון דעם בעל הבית עטליכע קיען וכדומה) .תפארת חיים צאנז דף ד'(
* דו האסט ליב ארץ ישראל ,גלייב איך נישט אז דו קענסט דאס אוועקגעבן מיט'ן גאנצן
דער בית היוצר פלעגט זיצן כמעט גאנץ יו"ט סוכות אין זיין סוכה ,און גאר שווער איז הארץ .האט אים דער בית היוצר געזאגט :דעסטוועגן דאך וועל איך געבן די מתנה מיט'ן
געווען ער זאל אפילו ארויסגיין דאווענען פון דער סוכה ,ווייל ער האט אזוי שטארק גאנצן הארץ .ווען זיי זענען אנגעקומען קיין בעלזא ,זענען זיי צוזאמען אריין צו בעלזער רב,
געגלוסט צו בלייבן זיצן דארט .און ער האט אמאל געזאגט ,אז ווען ער וואלט זיך ווען נישט און דער בית היוצר האט ארויסגענומען די טאביק און דאס געגעבן פארן בעלזער רב .און
געשעמט פון וואס מענטשן וועלן זאגן ,וואלט ער אפילו צום דאווענען נישט ארויסגעגאנגען צום גרויס וואונדער האט ער אים תיכף געפרעגט :דו געסט מיר עס במתנה גמורה מיטן
צו דער סוכה צו גיין אין בית המדרש) .מפי ספרים וסופרים סוכות דף מ"ב( גאנצן הארץ) .אמרי שפר דאראג ,ח"ב דף קצ"ג(
* *
זיין עבודת הקודש איז געווען מיט א געוואלדיגע שמחה צום באוואונדערן ,און אפילו ער דער בית היוצר האט געזאגט פאר זיין פטירה :איך בעט נישט פאר מיר א גרעסערע
האט רח"ל געהאט קינדער וואס זענען ל"ע נפטר געווארן בחייו ,איז ער אלץ געווען בשמחה. פארגעניגן אין עולם הבא ,מער פון וויפיל עונג רוחני איך האב געהאט ביי מיין רבי'ן הרה"ק
יעדן ליל שבת קודש פלעגט ער טאנצן מיט גאר גרויס שמחה .זיין תלמיד הגה"ק בעל באר מצאנז זצ"ל) .הקדמת אבני בית היוצר(
מנחם מקאלוב זצ"ל האט דערציילט גאר וואונדערליכע ענינים פון זיינע עבודות ביים טיש *
דער בית היוצר האט געזאגט :ווען איך דערמאן מיך פון די שמונה עשרה פון מוסף שבת
ליל שב"ק ,אז אסאך מאל האט ער פון גרויס דביקות צובראכן זיין טאביק פושקעלע) .הקדמת
קודש וואס איך האב געהערט פון הרה"ק מצאנז זצ"ל ,כאפט מיר אן א ציטער ,און איך
דרשות בית היוצר(
* ווער דערשראקן צו זען ווי א ילוד אשה קען אנקומען .אבער אויך ביי זיין זון הרה"ק
דער בית היוצר איז געווען גאר שטארק דבוק אין הרה"ק מליסקא זצ"ל .עס האט אמאל משינאווא זצ"ל האב איך אזוי געזען) .מקור חיים צאנז ,אות קי"ד(
פאסירט זונטאג צופרי ווען ער האט געדאווענט שחרית אין זיין ישיבה אין שטאט חוסט, *
הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זצ"ל שרייבט אויפ'ן ספר בית היוצר :דער ספר
און ער האט אויסגעטרעטן שמונה עשרה ,האט ער געוויזן פארן בעל תפילה ער זאל זאגן
אליינס דארף נישט קיין הסכמה ,ווייל ער איז מפורסם פאר א צדיק און א חסיד ,און כ"ק
קדיש און נישט זאגן קיין תחנון .מען האט אזוי געטון ,אבער עס איז געווען א גרויסע
אאמו"ר רבן של ישראל מצאנז זצוק"ל האט אים ליב געהאט און אים מקרב געווען מיט
וואונדער פארוואס מען זאגט נישט יעצט קיין תחנון ,אבער מען האט זיך נישט דערוואגט
אויסערגעווענליכע כבוד) .מתוך הסכמתו לספר דרשות בית היוצר(
אים צו פרעגן. *
נאכ'ן דאווענען פלעגט ער פארלערנען א שיעור אין שו"ע או"ח פאר די תלמידים אנגעטון ווען דער בית היוצר איז געווען א קינד פון פיר-פינף יאר און ער איז געזיצן ביי זיין טאטן
מיט די תפילין רבינו תם ,און דעמאלטס איז ער געשטאנען ביי א געוויסע ענין ביים לערנען ביים סדר ,האט ער געהערט ווי זיין טאטע זאגט אדיר הוא ,זכאי הוא ,חסיד הוא ,יבנה
אז מען האט אים געקענט פרעגן פארוואס ער האט זיך אפגעהאלטן היינט פון זאגן תחנון. ביתו בקרוב ,האט ער געפרעגט זיין טאטן אויב השי"ת איז נישט קיין אשכנזי ,נאר ער איז א
האט ער געענטפערט :איך ווייס אויך נישט ,נאר עס האט זיך פאר מיר אנטפלעקט הרה"ק חסיד ,פארוואס זאגט ער נישט ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה) .אוצר שיחות חכמים ,דף קכ"ה(
מליסקא און ער האט מיר געזאגט איך זאל נישט זאגן קיין תחנון ,און ער האט מיר מער *
גארנישט געזאגט ,און איך ווייס נישט פארוואס ער האט מיר אזוי געהייסן .אפשר ווייל ער ווען ער איז געווען גאר יונג ביי צוועלף יאר ,איז ער שוין אוועקגעגאנגען פון שטוב ,און
האט זיך געפירט נישט צו זאגן תחנון זונטאג ,און ער וויל איך זאל מיך אויך אזוי פירן ,און זיך געזוכט א רבי'ן צו לערנען תורה .און ער האט זיך נישט באפרידיגט ביז ער האט
איך ווייס נאך נישט אויב איך וועל אננעמען אויף מיר דעם מנהג זיך אזוי צו פירן ,אבער געטראפן זיין רבי מובהק הגה"ק מהר"ם א"ש מאונגוואר זצ"ל ,און ער האט דארט געלערנט
היינט האב איך געטון אזוי ווי ער האט פארלאנגט פון מיר .און ער האט ווייטער געלערנט, זעקס יאר ביז צו זיין חתונה ,און פון אים האט ער זוכה געווען צו באקומען הוראה .ווען ער
און דאס איז געווען גאר א גרויסע וואונדער ביי זיינע תלמידים .און אינצווישן האט זיך א האט זיך מסתופף געווען ביי הרה"ק מצאנז זצ"ל ,האט ער אים ארויסגעוויזן גרויס
תלמיד דערמאנט אז היינטיגן טאג איז י"ד מנחם אב ,די יומא דהילולא פון הרה"ק ליבשאפט ,און ער האט געגעסן מיט אים אין איין טעלער ,און ער האט אים גערופן אויף זיין
מליסקא ,און ער האט עס געזאגט פאר זיין רבי'ן .איז ער געווארן גאר בשמחה ,און ער האט רבי מובהק'ס נאמען :רבי מאיר'לס תלמיד.
געזאגט :אזוי ווי איך האב פארגעסן אז היינט איז זיין יארצייט ,איז ער אליין געקומען מיך
צו דערמאנען ,און ער האט תיכף געשיקט אז מען זאל ברענגען ברוינפן מיט מזונות ,און ער תתנח( וגם הערותי מכבר שישליך כל אחד
האט געטיילט א ברייטן תיקון ,און ער איז געווען גאר שטארק אויפגעלייגט) .הקדמת בית היוצר(
* ואחד מאנ"ש לקופות של צדקות ארץ ישראל
הגה"צ מריסקאווא זצ"ל האט דערציילט בשם זיין טאטע הגה"צ מראסלאוויץ זצ"ל ,אז
קודם התפלה ,אשר בחינת התפילה הוא ג"כ
אמאל זענען געקומען צום בית היוצר מענטשן וואס האבן געוואוינט אין א דארף נאנט ווי
ער האט געוואוינט ,און האבן זיך אפגערעדט אז זיי האבן דארט גרויסע צרות פונעם בירור כנסת ישראל ,שהוא בחינת נוקבא ,כמאמר
גוי'אישן מעיאר ,וואס ער איז זייער הארטנעקיג פאר אלע וואס וואוינען דארט ,אז זיי
דארפן גיין דינען די מיליטער ,און עס העלפט נישט קיין שום השתדלות אז ער זאל באפרייען הכתוב )תהלים ק"ב א'( תפלה לעני ,ומבואר בפרי עץ
בחורים און יונגעלייט פון מיליטער .האט מען געבעטן פונעם בית היוצר ער זאל מתפלל זיין
אלקי אור השפעת הוא תפלה שעיקר חיים
פאר זיי זיי זאלן געראטעוועט ווערן פון די צרה .דעם קומענדיגן שבת קודש בייטאג ווען ער
האט זיך געפירט ווי די מנהג פון זיין רבי'ן הרה"ק מצאנז זצ"ל ,אליין אנצוגרייטן די צוויבל לבחינת נוקבא ,למלאות חסרונה ,וזהו תפלה
מיט אייער ביים סעודת יום שב"ק ,האט ער געפרעגט פון די מענטשן וואס זענען געווען ביים
טיש :וואס איז דער נאמען פון דעם מעיאר וואס מאכט צרות פאר די אידישע קינדער אין לעני ,כי בחינת מלכותו יתברך נקראת בחינת עני
דעם נאנטן דארף ,ווען מ'האט אים געזאגט זיין נאמען ,האט ער געזאגט :ער זאל צוהאקט
כנ"ל ,ובזה התיקון שבכל מצוה תתעורר הגאולה
ווערן אזוי ווי די אייער מיט צוויבל ווערט צוהאקט.
צומארגן זונטאג זענען די דארפס-מענטשן געקומען דערציילן מיט א געוואלדיגע שמחה למהר להחיש גאולתנו כן יהי רצון אמן.
פאר די תלמידים פונעם בית היוצר ,אז נעכטן שבת קודש בייטאג איז דער מעיאר
)עבודת הלוי סטראשאלע ,ליקוטים(
ארויסגעגאנגען צום באן ,און ווען ער איז דארט געשטאנען האט ער זיך אויסגעגליטשט און
ער איז אריינגעפאלן אין די שינעס ,און ער איז אויפן פלאץ געהארגעט געווארן .ווען מען זכה אדם ועשה מממונו מצוה ,התפלל ונענה
האט זיי געפרעגט וועלכע צייט דאס איז געווען ,האבן זיי געזאגט אז עס איז געווען בערך בו ,היך מה דאת אמר )בפרשתן( וענתה בי
איינס נאכמיטאג .האבן זיי געזאגט אז זיי האבן געוואוסט פון פריער אז אזוי גייט זיין,
)מדרש רבה קהלת ,פ"א ל"ד( צדקתי וגו'.
ווייל דעמאלטס טאקע אין די צייט האט דער בית היוצר געזאגט אז ער זאל צעהאקט ווערן
אזוי ווי די אייער מיט ציבל ווערט צעהאקט) .מבאר השבת חלק ה'( פועל'ט אלעס גוטס
*
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו ביי די פושקע פון כולל שומרי החומות
פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון י'
בענין
עבודת ומעשי
צדיקים
בלילות החורף
עובדות ומעשי הצדיקים בעניני דיומא
הלילות קדושים כקדושת תפלת נעילה לילי החורף כקדושת חול המועד
א"א ז"ל ]רבי יהושע מבעלזא[ היה אומר בשם הרה"ק מה"ר צבי מזידיטשוב ,דבעת פעם אמר העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע :א יוד קען זיך אויסבעטן ווינטער פארטאג'ס
שהלילות מתחילין להתארך ,יש בלילות ההם מעין קדושת חול המועד ,ועל כן צריך כל ווי יום הקדוש ביי נעילה) .אוצר ישראל דף רמ"ב(
אחד ואחד לקדש עצמו באלו הלילות ,לבל לבטלם לריק ח"ו) .מקרא קודש ,וכעי"ז בס' י"ג
לעבוד את ה' בלילות החורף בתורה ומעש"ט
אורות ח"ב דף רצ"ט(
ובודאי שכל אחד ישמור עצמו מאוד ,לבל לעשות עוד דברים מכוערים ,למען יראת במוצאי שמחת תורה היה הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע מכריז :בעלי בתים
ה' יהיה חופף עליו כל היום ,ויכין את עצמו לימי החורף ,ללילות הארוכים הבאים עלינו אומרים :היום טוב חלף עבר ,ונשארנו עם ...וכיסים ריקים ...חס ושלום ,אסור לומר כן,
לטובה ,לעבוד בהם את ה' ,ולהוסיף לימוד התורה ,וכמו שאמר בקדשו הרבי ר' בונם היו"ט לא עבר עדיין! הרי באים לילות החורף הקדושים ,ומשמו של הרה"ק רבי צבי
מפרשיסחא בזלה"ק :די זיסע געסט דיא לאנגע ווינטער נעכט קומען אן ,צריך להכין הירש מזידיטשוב זי"ע אומרים ,שלילות החורף אם מקדשים אותם כדבעי למהוי ,אזי
לקבלם בטהרה ולעבוד בהם את ה' בתורה ובמעשים טובים) .תפארת שמואל אלכסנדר, דומים הם בקדושתם לימי חול המועד) .ביתו נאוה קודש(
אומרים בשם צדיקים :נאך די הייליגע טעג ,קומען די הייליגע נעכט) .עדות ביהוסף דף שמיני עצרת אות ל"ב(
ל"ה(
ע"י הלימוד בלילה מאירים חדשי החורף
לילי החורף מאירים
החדשים של ימי החורף מאירים יותר בצירופן בשמי מעלה ,והוא ע"י זה שבלילות
שמעתי מרבותינו הק' זי"ע בשם הה"ק רבינו הרמ"מ מרימנוב זי"ע שהגיד ברוח הארוכות שבהן ישראל עוסקים בתורה בלילה ,ובאשמורת הבוקר) .מנחם ציון רימנוב(
קדשו :כי החדשים של ימי החורף מאירים יותר בצירופן בשמי מעלה ,והוא ע"י
לילות החורף המה געבענטשטע נעכט שבלילות הארוכות שבהן ישראל עוסקים בתורה בלילה ובאשמורת הבוקר עכד"ה.
שמעתי מפי הרה"ק רבי יעקב יוסף טווערסקי זצל"ה מסקווירא ,שהגיד בשם הרה"ק )שער יששכר מאמר הירחים אות ט'(
רבינו אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע בעל אוהב ישראל ,שאמר על לילות הארוכים נחשבנו לאיש המהלך בדרך באישון אפילה
אשר בימות החורף ,שהן "גיבענטשטע נעכט") .אמרי דבש(
ביום שמחת תורה לעת ערב קודם סילוק השולחן פתח ואמר :הנה אומרים במעמדות
הלימוד בלילי החורף ממתיק הגבורות ליום השבת והוא מגמ' סוטה ,משל לא' שהי' מהלך בדרך באישון לילה ואפילה
והנה המתקת הגבורות בחסדים הוא ע"י התורה הק' ,מדת תפארת יעקב המכריע ומתיירא מן הקוצים ומן הברקנים ,ומחיה רעה ומן הלסטים ואינו יודע באיזו דרך מהלך,
כלפי חסד ,ואם האדם מקושר ומדובק באור התורה ,ובפרט בלילי טבת הארוכין להאיר נזדמנה לו אבוקה של אור נצול מן הקוצים ומן הפתחים ומן הברקנים ,ועדיין מתיירא
את הלילה שתאיר כיום ,בזה ממשיך מדת החסד בכל הז' מדות הקדושים ,ונמתקו מחיה רעה ומלסטים ואינו יודע באיזה דרך מהלך ,כיון שעלה עמוד השחר נצול מחיה
הגבורות) .אהבת ישראל פרשת וירא(
רעה ומלסטים ,ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך ,הגיע לפרשת דרכים נצול מכולם.
אמר הרה"ק ]רר"ה מרימנוב זי"ע[ המשל הלזה נאמר על הזמן שאנו עומדין בו כעת,
מען קען זיך דער קוויקין אין זיי הנה נתבונן נא על הימים שעברו מר"ח אלול עד היום ,עברו ימי הרחמים והסליחות ,וימי
לאחר שעברו הימים נוראים וכל החגים ,הי' רבינו ]הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע[ רצון המסוגלים לתשובה ,ועסקנו בתורה ועבודה זו תפלה ,ואמרנו תהלים הרבה ,ונתנו
מתאונן שכבר חלפו ועברו די הייליגע טעג ,וחלשה דעתו מאד ,אולם לבסוף ניחם בזה, צדקה ,ועברו ימי ראש השנה עם קיום מצות תקיעת שופר אשר הוא מתקן כורסייא
כי הנה מגיע לילות החורף הארוכים ,דאך קען מען זיך דער קוויקין אין זיי) .פרי ישע אהרן
דרחמי ,והוא יום הזכרון כידוע ,ועשי"ת וערב יוה"כ והאכילה בו הנחשבת לתענית ,וגם
המלקות שלוקין בו ,וגם עבר יומא דצומא רבא ,עם עבודת היום ,וגם הד' ימים שבין
דף רי"ב(
יוה"כ לסוכות המרמזים לארבע שליבות החכמה ,וגם עברו ימי חג הסוכות עם המצות
ל התגבר כארי התלויים בה ,כמו מצות ישיבת סוכה ,והזמנת האושפיזין קדישין ,ולקיחת הד' מינים,
ושמחת החג ,ויומא דהושענא רבא ,ושמיני עצרת ושמחת תורה ,והי' להנפש רוח נשמה
הרה"ק ר' אברהם שלום מסטראפקוב זי"ע הי' נשתק רח"ל על גופו ,ובלילה אחד
ממה לשאוב חיות .ועכשיו הלא נחשבנו לאיש המהלך בדרך בלילה באישון ואפילה
מלילות החורף כשעה או שתיים אחר חצות ביקש לעמוד ,וקרא למשמשו ר' חיים יעקב
ומתיירא מן הקוצים וכו' ,וכמעט אשר לא נפלנו ברשת ממרה שחורה והעצבות אשר
שרוצה לקום )שהיו צריכין לעזרו( אמר לו המשמש ,רבי ,הא בחוץ קר מאוד והרבי
הזיקן ידוע ,כי לא ידענו ממה יהי' להנפש רוח נשמה חיות לשאוב ,ואמר בעל האגדה ,כי
חולה ואין לו כדאי שיקום עכשיו ,אמר לו פלא ,הא ממש עכשיו הי' כאן היצה"ר ואמר
העצה לזה להמשיך עלינו חסדי הבורא וצהלה ושמחה מהימים אשר יבואו לקראתינו,
לי כדברים האלה) .הגה"צ מנאנאש זצ"ל(
והיינו הנס של חנוכה ,מזה יש לנו חיות דקדושה ,וזה פי' נזדמנה לו אור של אבוקה ,היינו
לעסוק בתורה נר חנוכה ,וניצול מן הקוצים וכו') .בארת המים ,למוצאי החג דסוכות ושמח"ת(
הרה"ק הינוקא ]מסטאלין[ כשרצה לומר משהו ,הי' מדבר לאיש אחד ,ושמו משה נכספה נפשו ללילות החורף הארוכים
טשענדאר ,לפעמים הי' אומר לו ,משה ,פראווע א לבנה ,או משה פראווע א מופת ,וכן
פ"א אמר הרה"ק הקדושת יו"ט מסיגעט זי"ע לאיש אחד :ווען וועלן מיר זוכה זיין צי
כשרצה לומר דברי מוסר ,הי' מדבר למשה הנ"ל ,פע"א בתחלת ימות החורף צעק אליו
האבן די ווינטערדיגע פרייטאג צינאכטס ,אין די זומערדיגע שבת נאכמיטאגס אויף
הינוקא ,משה ,משה ,מה תעשה עם לילות החורף ,הנך ישן ,והבינו החסידים שעליהם
איינמאל .היינו שיכולין ללמוד אז הרבה מאוד אם מנצלין הזמן כראוי) .הגה"צ מנאנאש
לעסוק בתורה) .שיח זקנים ח"ג דף כ"ד(
זצ"ל(
פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון י'
אוצרות הבאר
ספ ר י ם ח ד ש י ם ש הג י ע ו ל המ ע ר כ ת ל א ח ר ו נ ה
ד' .תשמח .פירוש הריקאנטי על התורה /ד' כרכים
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
פירושי הריקאנטי על התורה ,טעמי המצות ,פירושי התפלה ,פירוש ברכת המזון ,סוד היחוד ,נדפס מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שסג[
מחדש עם אלפי הגהות מכתבי יד של תלמידי מהרח"ו זצ"ל ,חמדה גנוזה מכתבי המקובל האלקי מגדולי
רבותינו הראשונים רבי מנחם ריקאנטי זי"ע ,שרואה זה אור עתה לראשונה .מסודר בד' כרכים מפוארים, אלף תתלח .ידוע שכל צדיק וצדיק יש לו דרך מיוחד לעצמו בעבודת השי"ת ,ואצל הרה"ק רבי
כרך א' :כתבי הריקאנטי :שכולל ארבע חיבורי רבינו טעמי המצות ,סוד היחוד ,סוד ברכת המזון,
פירוש התפלות .עם מבוא נרחב על תולדות רבינו והשתלשלות הקבלה ממנו ומטה .ועוד ג' חלקים של ר' מענדל'ע מרימנוב זצ"ל הי' הדרך שבעת סעודת שב"ק הי' צריך להיות בבית המדרש השקט
פירוש הריקאנטי עה"ת ,מעוטר בביאורים נדירים מגדולי האחרונים :ביאור מבעל הלבושים ,פירוש ושתיקה לגמרי ,והי' שורה פחד ואימה על כל הנאספים ,ואולי אצל הרה"ק מלובלין זצ"ל הי' רעש
מהר"מ פאפירש ,ומהר"מ די לונזאנו זי"ע ,י"ל לראשונה מעצם כתב יד קדשם ,וביאור קדמון לא נודע בין הנאספים ,ואדרבה הי' איכפת לי' באם הי' שורה פחד ושתיקה ,וכאשר הי' פ"א הרה"ק מרימנוב
למי ,כולל פירושי רבי חיים יודא ריסליון זצ"ל ,וגם לרבות ליקוטי הריקאנט"י ,בסוף כל פרשה מובא
ליקוט שרבינו מפרש פסוקים שלא על פי סדר הפרשה .כל הנ"ל ערוכים ומזוקקים עפ"י 25.000 אצל הרה"ק מלובלין על שב"ק ,כאשר פעלו ביחד לביאת משיח צדקנו בימיהם כידוע ,הי' רעש גדול
כתבים של כת"י ,שחלק גדול מעולם לא שזפתן אור הדפוס ,כדוגמת סוד היחוד ,סוד ברכת המזון, אצל השלחן ,והאנשים דיברו ביניהם ,והי' איכפת זה מאד להרה"ק מרימנוב ,וצעק על הנאספים:
וחלק מפירושי התפלות ,מדור חילופי גירסאות ותרגום הזוהר ,כל הנ"ל נערך ע"י הרה"ג שמעון גוטמאן
שליט"א ראב"ד לממונות בד"ץ הישר והצדק בארה"ק ,י"ל ברוב פאר והדר בד' כרכים מפוארים ,ע"י דרך ארץ ,ועל ידי זה נפל פחד נורא על כל האנשים ,ולא זזו ממקומן ,והי' איכפת זה להרה"ק
מכון אורות קדם בנשיאות הרבני יקותיאל יהודה ווייס שליט"א ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .ח"א: מלובלין על פי דרכו בקודש ,אמר להרה"ק מרימנוב ,בתוך המ"ח קנינים שהתורה נקנית בהם הוא
תרנ"ח עמודים ,ח"ב :תר"כ עמודים ח"ג :תקכ"ו עמודים ח"ד :תנ"ב עמודים( הפצה ראשית :שארף
ד' .תשמט .אבני המשנה /סדר וסמיכות המסכתות במיעוט דרך ארץ ,ובזה נח הפחד מהציבור.
אוצר בלום מלא מזן אל זן ,הכולל ביאורים ובירורים על סדר מסכתות הש"ס ,שמותיהן וסמיכותן, אלף תתלט .פ"א בא איש אחד להרה"ק מצאנז זצ"ל וביקש ממנו עצות בעבודת ה' ,ובתוך
ופנינים יקרים ,על מעלות וסגולות לימוד מסכת החג בחג ובעתים שונים ,מתובל בעובדות ונהגות
ישרים מגדולי ישראל זצ"ל בדרך וסדר לימודם בקודש ,שאסף מפי ספרים וסופרים הרב החסיד ר' שאלותיו הי' ענינים עמוקים בתורת החסידות ,והביט עליו הרה"ק מצאנז ממעלה למטה ,וראה
אברהם דראך ז"ל מח"ס משנת רבי יוחנן ,תלמיד חביב להגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל גאב"ד אשר באמת אין הוא במדריגה זה להתעסק בענינים גבוהים אלו :אמר לו :מה ,ומה עם לאווין
ירושלים עיה"ק תו"ב ,י"ל ע"י בניו החשובים שיחיו ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תמ"העמודים(
דאורייתא ,לא תקום ,לא תטור ,לא תשנא וכו' ,הלא אין אתה במדריגה הזה עוד] .ועיין בס' הוספת
ד' .תשנ .מס' מועד קטן מתמידים -מבואר באידיש מהרצ"א מהרה"ק בעל בני יששכר זצ"ל על הספר סור מרע ועשה טוב ,שאין ללמוד חכמת האמת מי שלא תיקן
מס' מועד קטן עם הערות ונימוקים בעניני המסכתא ,ליקוט מרבותינו הראשונים והאחרונים זצ"ל,
ונכתבה בלשון צח וקל בלשון אידיש המדוברת בינינו ,השוה לכל ,ובפרט לצעירי הצאן -בחורי חמד, עצמו ממדת הכעס וכדומה[.
שיוכלו בקל לקנות קנין נפש במס' זו ,וכל דברי רש"י נעתקו היטב ומשולב בתוך הפירוש ,הגמ'
מנוקד ומתורגם לעומת צורת הדף ,ולכל משנה וסוגיא מבואר 'מבוא' להבנת הענין ,ונתעטר למטה אלף תתמ .מקובל במשפחתינו העובדא שזקינינו הרה"ק רבי פנחס מסאמעטער זצ"ל שהי'
בהארות ממפרשי הש"ס .י"ל כעת מחדש מסכת מועד קטן עם צורת דף הגמרא של מהדורת עוז הבעל תוקע בראש השנה אצל הרה"ק בעל ישמח משה מאוהעל זצ"ל ,והי' סוחר עם יין שרף ,ומזה
והדר ,עם תמונות .נערך ונלקט ע"י מערכת 'מתמידים' בראשות הרב יצחק יחזקי' שווארץ שליט"א,
שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו .הפצה ראשית :נר למאור - 718-384-1324טעל .של המו"ל917-652-1403 : הי' לו לפרנסת אנשי ביתו ,ואיתרמי בשנה אחד לפני חג הפסח שהגלח מכפר סאמעטער הי' ברוגז
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר" על שרבי פנחס מוכר בכל שנה לפני פסח את חמצו לנכרי ,ע"כ הזהיר בסוד לכל הנכרים מהכפר,
ששום אחד לא יהין לקנות החמץ מרבי פנחס בשנה זה ,והוא לא ידע כלל מזה ,וכאשר הגיע יום
ד' .תשנא .אוצר פלאות התורה /על התורה ,ה' כרכים
אוצר בלום מלא מזן אל זן עם נפלאות מתורת ה' ,פלאי פלאים וחידושים עצומים ,מפלאות תמים ערב פסח ,ביקש מהנכרי שהי' רגיל למכור לו את חמצו ,שכן יעשה גם בשנה הזה ,אולם לא רצה
דעים ,נורא תהילות עושה פלא ,מאשר נלקטו ונחצבו ממקור מים חיים וממקום קדוש יהלכון ,מתוך לקנות ממנו ,וכן ביקש משאר הנכרים ,ושום אחד לא רצה לקנות החמץ ,והיות שבמצב כזה עם
גנזי חכמינו התנאים ואמוראים ,ראשונים וגדולי האחרונים ז"ל ,אשר מפיהם אנו חיים ,נסדרו ונערכו
על סדר פרשיות התורה ,דבר דבור על אופנו ,עם תוספת ביאורים ובירורים ,הערות וישובים ,בלשון חמצו ברשותו לא הי' לו אפשרות לערוך את חג הפסח בביתו ,גמר אומר להפקיר את הכל ,ונסע
צחה ובסגנון השוה לכל נפש ,נערך וי"ל ע"י הרבני התורני החסיד המפורסם הרב זאב וואלף משם עם כל בני ביתו לעיר אוהעל הסמוך לעשות את החג בצל הרה"ק הישמח משה ,והנכרים
זיכערמאן שליט"א ,ויצא לאור מחדש על חמשה חומשי תורה בחמשה כרכים מפוארים ,עם מפתח
הענינים ,ותולדות המחברים והספרים ,ברוקלין יצ"ו) .ח"א :תרמ"א עמודים ,ח"ב :תתק"א עמודים ,ח"ג: שבכפר הי' כבר בדעתם מחשבת רע לגנוב ולגזול את כל רכושו ,ואחר החג כאשר חזר לכפר
תתת"ס עמודים ,ח"ד :תתשכ"ו עמודים ,ח"ה :תתשמ"ז עמודים( סאמעטער ,ופגע באנשי הכפר ,אמרו לו ,העמדת שומרים טובים לשמור את ביתך ורכושך,
ד' .תשנב .טור שו"ע /עוז והדר ,הלכות מליחה ש'זשאנדארען' עמדו כל ימי הפסח סביב לביתך לשמור ששום אחד לא יגש לביתך .שמן השמים
הטור ושולחן ערוך וכל נושאי כליהם מסודרים מחדש ומתוקנים על פי כתב יד ודפוסים ראשונים, שלחו שלוחים לשמור את כל אשר לו ,לבל יהי' לו נזק ,ואחר כן זכה הוא מן ההפקר בתוך נס.
בתיקון רבבות טעיות ושיבושים ,והוספת אלפי מראי מקומות וציונים ,נפתחו ראשי תיבות וקיצורים,
נוספו סימני פיסוק וניקוד ,עם הגהות וציונים ,להניח בפני כל אדם את הכלים ללימוד הטור והשו"ע אלף תתמא /בהיכל קדשו .ביום אחד לפני תפלת מנחה ראיתי שמרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל
ללא טעיות ומכשולים ,למען תהיה תורתו ברורה בדרך סלולה וישרה ,כעת יצא לאור מחדש ברוב
פאר והדר הטור ושו"ע עם מפרשים בכרך אחד להקל על הלומדים בכוללים וישיבות שיהא לפניהם הולך בביתו בדאגה ממעלה למטה ]אויף און אפ כדרכו בקודש כמ"פ[ ,ופתאום עמד עצמו ,ואמר לי
כשולחן הערוך ,כל הלכות מליחה מופיע בכרך אחד מפואר .שנת תשפ"ו לפ"ק. שאלך תומ"י לקרוא לאיש אחד שהבטיח לו לשלם איזה חוב עד אותו היום ,ונזכר אז מזה לפני
ד' .תשנג .לקוטי הלכות /המבואר ,חלק י"א תפלת מנחה ,ורק אחר שבא האיש ושילם לו ,עמד מרן זצ"ל להתפלל תפלת מנחה.
הספר המפורסם לקוטי הלכות מהרה"ק רבי נתן מברסלב זצ"ל אשר כתב עפ"י פקודת רבו הרב הקדוש
רבי נחמן מברסלב זצ"ל לברר ולחדש בכל הלכה משו"ע למצוא סמך וטעם בכל הלכה בדרך חכמה
ואמת ומוסר השכל ,ועצות נפלאות והתחזקות עצום להתקרב להשי"ת בכל דרגא ודרגא שהוא ,י"ל
כעת כרך או"ח חלק י"א ,הלכות תפלת ערבית ,קרי"ש שעל המטה ,במהדורה חדשה ,מנוקדת ומאירת
מכון להו"ל תורת אפסי ארץ
עינים ,בתוספת ביאור המשולב בתיבותיו הק' עם הערות וציונים והרחבת הענינים ,עם תיקוני טעיות לההדיר ולהנחיל תורת הגה"ק בעל אפסי ארץ מנאנאש זצוק"ל
ושיבושים ,בהוספת אלפי מ"מ וציונים ,עם כותרות משנה .שנת תשפ"ו לפ"ק )ר"ל עמודים(
ד' .תשנד .משנה תורה להרמב"ם המבואר /נשים ח"א ,כרך י' תהלה לא-ל מתכוננים להו"ל ספה"ק אפסי ארץ עה"ת מהדורה חדשה
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות
ומתוקנת ,אותיות מאירות עינים ,פיסוק מחדש ,הערות והארות המחכימות,
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא לתועלת הלומדים החשובים ההוגים בתורתו של רבינו.
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. ולקיים בזה רצו"ק כמ"ש בצוואתו וז"ל' :זאת עשו לתועלת נשמתי לעיין
י"ל כרך י' בסדרה ,חלק נשים א' ,הלכות אישות .שנת תשפ"ו לפ"ק.
ד' .תשנה .משנה תורה להרמב"ם המבואר /נשים ח"ב ,כרך י"א לפרקים בקונטרסים שלי' .וכעת עומדים בגמר עריכת חלק א'.
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות
מי שרוצה ליטול חלק וזכות שותפות ,הנצחות לע"נ ,זכות פרשה וכדומה,
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא יכול להתקשר אל המו"ל הרב ישראל אפרים פישל לאנדא שליט"א845-270-3977 :
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. או אל האדרעסafsaieretz@gmail.com :
י"ל כרך י"א בסדרה ,חלק נשים ב' ,הלכות גירושין ,יבום וחליצה ,נערה בתולה ,סוטה .שנת תשפ"ו לפ"ק.
ד' .תשנו .פניני החתם סופר /על התורה
פנינים יקרים ומאמרים נפלאים על סדר פרשיות התורה מחמשה חומשי תורה ,מלוקטים מתורת רבינו
הגאון הקדוש רבן של ישראל החתם סופר זצ"ל ,ערוכים בשפה ברורה ונעימה בטוב טעם ודעת ,עם
כותרות ,למען ירוץ הקורא בו ,ויהיו הדברים שווים לכל נפש ,וקילורין לעינים ,עם תוכן הענינים,
שנת תשפ"ו לפ"ק) .תקכ"ח עמודים(
ד' .תשנז .תלמוד בבלי המבואר /מתיבתא ,מס' ברכות ,ב"כ
מסכת ברכות מן תלמוד בבלי ,נערך ונסדר מחדש ,באותיות מאירות עינים ,עם כל המפרשים על הדף,
עם ליקוטי רש"י ,והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף .ועליו מהדורת 'מתיבתא' -הכולל
ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד ,תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון הגמ',
בסגנון קצר וצח ,מבוסס על דברי רש"י והראשונים ,בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת הגמרא,
כאשר הלומד יחזה מישרים ,עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך ביאור יותר,
למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך .עם שינון התלמוד,
הכולל סיכומים לשינון הסוגיות ,כולל תמצית פירש"י ותוספות .י"ל ברוב פאר והדר בב' כרכים מפוארים.
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס:
nanash@yeshivanet.com
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון י'
