gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם שיח · NOAM SIACH — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נועם שיח · NOAM SIACH

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נועם שיח · NOAM SIACH — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נועם שיח‬ ‫מאת אב"ד סאנטוב שליט"א‬ ‫בנחת נשמעים‬ ‫ויצא תשפ"ז‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כו ן אפריון ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫לייקווד תשפ"ז‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון אפריון לשלמה‬ ‫להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א‬ ‫אב"ד סאנטוב ‪ -‬לייקווד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש‬ ‫‪9996551.z@gmail.com‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקבל גליונות ‪ ,‬לנדב ג ל יונות ‪ ,‬ולהערות‬ ‫נא לפנות להנ"ל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קונטרס זה נדבת‬ ‫הנגיד החסיד המפורס והנעלה‪ ,‬תורה וגדולה בקנה אחד עולה‬ ‫הרה"ח מו"ה חיי מאיר פישמא הי"ו‬ ‫מחשובי חסידי וויז'ני וקאסוב‪ ,‬ומגדולי הפטרוני של "איגוד מוסדות וויז'ני "‬ ‫‪à"èéìù áøä åðéøåî ìù åðúåçî‬‬ ‫לרגלי שמחת הבר מצוה‬ ‫של בנו הבחור המופלג בתורה ויראת שמי‬ ‫משה נ"י‬ ‫יזכה בע"ה לרוות הרבה תענוג ונחת‬ ‫‪‬‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בנחת נשמעי ‪‬‬ ‫‪(å"ì ,à"ì úéùàøá) éúàèç äî éòùô äî‬‬ ‫בפסוק נאמר )בראשית ל"א‪ ,‬ל"ו(‪ :‬ויחר ליעקב וירב בלב ויע יעקב ויאמר ללב‬ ‫מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי‪.‬‬ ‫דרש הגה"צ רבי יהודה ליב חסמ זצ"ל מנהלה דישיבת חברו )'אור יהל' פר'‬ ‫ויצא(‪ ,‬הנה לב רוד אחר צדיקו של עול ‪ ,‬אחרי שיעקב סבל ממנו עשרי שנה‬ ‫מעושק רמאות וגזילה‪ ,‬ובורח ממנו‪ ,‬יעקב רואה שעדיי לא נתייאש רשע זה ממנו‬ ‫ורוד אחריו‪ ,‬לפי השגתינו‪ ,‬היינו מעלי בדעתנו שלכל הפחות יאמר לו יעקב את‬ ‫כל האמת‪ ,‬אתה גזל שפל פושע וחוטא וכדו'‪ ,‬והנה נשמע מה מכילי דברי הקצ‬ ‫של יעקב‪ ,‬מה פשעי ומה חטאתי‪ ,‬כמבקש תחנוני ומפייס‪.‬‬ ‫אכ זוהי השפה של הצדיק‪ ,‬אפילו כשבא להציל עצמו מיד עושקו‪ ,‬אי לו שפה‬ ‫אחרת אלא "מה פשעי ומה חטאתי"‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ראיתי בספר "עולמו של סבא" )להרה"ח ר' מרדכי שמואל יונת‬ ‫בערקאוויטש ז"ל(‪ :‬שמעתי מידידי ר' חיי יוס שטיינבערגער ני"ו‪,‬‬ ‫מנאמני חסידי וויז'ני ‪ ,‬שאחר השואה הל הרה"ק ה"אמרי חיי "‬ ‫זי"ע ברחוב אחד בתל אביב‪ ,‬ופגש ש חסיד וויז'ני שלאחר‬ ‫השואה האיומה נעשה חפשי רח"ל‪ ,‬גילח את זקנו והל בלי כובע‪,‬‬ ‫והלה התחמק ועשה את עצמו כאילו לא ראה את הרבי‪.‬‬ ‫הרבי כ הבחי בו וקרא לו "בערל‪ ,‬קו אהער!" ]בוא לכא [‪.‬‬ ‫בלית ברירה ניגש בערל אל הרבי‪ ,‬וחשב שיקבל כעת פסק ובזיונות‬ ‫גדולות‪ .‬בר הופתע מאד כשהרבי אמר לו‪ :‬בערל‪ ,‬אי הא אז דו‬ ‫ביסט נישט ברויגעז אוי מיר אז אי גיי מיט בארד או פיאות‬ ‫ג‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫]אקוה שאינ כועס עלי שאני הול בזק ופיאות[ – הדברי ירדו‬ ‫לחדרי לבו וחזר בתשובה‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מובא בספר "אמרות טהורות" )דברות קדשו של הגה"ק‬ ‫מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬פ' וארא( בש הרה"ק רבי דוד'ל מטאלנא‬ ‫זי"ע‪ ,‬על מה שאמרו חז"ל )מכילתא‪ ,‬משפטי קצ"ה( שבשכר‬ ‫שהכלבי שתקו בצאת ישראל ממצרי – וכמו שנאמר בפסוק‬ ‫)שמות י"א‪ ,‬ז'(‪ :‬ולכל בני ישראל לא יחר כלב לשונו – זכו ל"ובשר‬ ‫בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכו אותו" )ש כ"ב‪ ,‬ל'(‪ ,‬שה‬ ‫מקבלי את הבשר שנטר ‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבי ‪ ,‬למה לא זכו הצפרדעי לשכר גדול לכל‬ ‫הפחות כמו שזכו הכלבי ‪ ,‬שג ה קפצו במכת צפרדעי לתו‬ ‫האש ונשרפו למות‪ ,‬ולכאורה ה עשו מעשה יותר גדול מהכלבי ‪,‬‬ ‫שה מסרו נפש על קידוש ה'‪ .‬מוכרחי לומר – אומר רבי דוד'ל‬ ‫– עס איז גרינגער אריינצושפרינגע אי פייער ווי צו פארמאכ די‬ ‫מויל ]יותר קל לקפו לתו האש מאשר לסגור את הפה[‪...‬‬ ‫*********** *******************‬ ‫בפסוק נאמר )בראשית כ"ח‪ ,‬א'(‪ :‬ויקרא יצחק אל יעקב ויבר‬ ‫אותו ויצווהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנע ‪.‬‬ ‫אומר רבינו הכה הגדול מאחיו בעל ה"חפ חיי " זצ"ל‪:‬‬ ‫התורה מדגימה לנו בכ דוגמא בענייני חינו ‪ ,‬שהרוצה להשפיע על‬ ‫בנו ולמנוע ממנו ללכת בדר לא טובה‪ ,‬אל יעשה זאת ברוגזה‬ ‫ובכעס‪ ,‬כי אדרבה‪ ,‬אז משיגי תוצאות הפוכות‪ ,‬אלא כ נהג יצחק‪,‬‬ ‫ד‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫תחילה "ויבר אותו"‪ ,‬דיבר אליו רכות וברכו‪ ,‬ורק לאחר מכ פנה‬ ‫אליו כאומר 'בני! עשה עמי חסד'‪" ,‬אל תקח אשה מבנות כנע "‪.‬‬ ‫)ספר הח"ח ופעליו‪ ,‬ג'‪ ,‬תתשי"ד(‬ ‫******************************‬ ‫לפני כמה שני היו בעירנו כמה בחורי שהתחילו לרדת‬ ‫מהדר הישר ל"ע‪ .‬בתחילה הורידו את הכובע מעל ראש ‪ ,‬אח"כ‬ ‫גידלו בלורית על ראש ‪ ,‬לבשו כפה קטנה‪ ,‬יצאו מהישיבה‪ ,‬והלכו‬ ‫לעבוד‪ .‬הבחורי לא הלכו ע אביה לבית המדרש‪ ,‬אבל ה שמעו‬ ‫שבבית מדרשנו מתקיי כל שבוע בצפרא דשבתא קידושא רבא‬ ‫לאחר התפילה )ע קוגעל מעי עוה"ב(‪ ,‬אז לאט לאט התחילו להגיע‬ ‫לכא בסו תפילת מוס ‪ ,‬להשתת בקידושא רבא‪ .‬ה התיישבו‪,‬‬ ‫ואנו קירבנו אות מאוד‪ ,‬וע הזמ נעשו כא היימיש‪.‬‬ ‫בשבת אחת בעת תפילת מנחה‪ ,‬הבחנתי שאחד הבחורי הגיע‬ ‫לכא להתפלל‪ ,‬ביקשתי מהגבאי שיכבד אותו בעליה‪ ,‬וכאשר‬ ‫התחיל לגשת לבימה והתכונ לעלות לתורה‪ ,‬ראיתי שאחד‬ ‫המתפללי הול אחריו ורוצה להלביש לו כובע על הראש‪ ,‬אז מיד‬ ‫החוויתי באצבעי לאותו מתפלל שיפסיק ולא יעשה כלו ‪.‬‬ ‫לאחר התפילה ניגש הלה אלי‪ ,‬והתחיל להתלונ ולשאול "אינני‬ ‫מבי ‪ ,‬בשלמא בחייו הפרטיי של הבחור‪ ,‬איננו מתערבי ‪ ,‬שיעשה‬ ‫מה שרוצה‪ ,‬שיל ויתלבש כמו שרוצה ואיננו אחראי לומר לו מה‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל לעלות לתורה בצורה כזאת? – זה לא בא בחשבו ! זה‬ ‫לא הפקר וועלט! יש כללי אי מתנהגי ואי עולי לתורה‪,‬‬ ‫לתורה עולי כשלבושי ע כובע כראוי‪ ,‬וא הלה אינו רוצה בכ ‪,‬‬ ‫שלא יעלה לתורה"‪...‬‬ ‫ה‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫והוסי לשאול "א אני הייתי עולה לתורה ע כפה לבד בלא‬ ‫כובע‪ ,‬הא לא היו ניגשי אלי לית לי כובע ללבוש?" אמרתי לו‬ ‫בצחות "א אתה היית עולה לתורה רק ע כפה‪ ,‬לא הייתי מצוה‬ ‫שילבישו אות ע כובע אלא ע שטריימל‪ ,‬אבל אצל הבחור הזה‬ ‫הרגשתי‪ ,‬ש'עת לעשות לה' הפרו תורת '"‪...‬‬ ‫ע הזמ ‪ ,‬התחיל הבחור הזה להגיע ג לתפילת שחרית‪,‬‬ ‫ואח"כ המשי להגיע לכל התפילות‪ ,‬עד שע הזמ ‪ ,‬לאט לאט‬ ‫התחיל להתנהג בדר הטוב והישר‪ ,‬ובמש הזמ חזר להתלבש ע‬ ‫כובע כבחור טוב מ השורה‪ ,‬והפסיק לעבוד וחזר ללמוד בישיבה‪.‬‬ ‫יו אחד קיבלתי טלפו ‪ ,‬והלה שמעבר לקו הזדהה כאותו‬ ‫בחור שחזר להיות בחור בישיבה‪ ,‬ואמר לי שהוא רוצה להזמי אותי‬ ‫לסעודת סיו על מסכת קידושי ‪...‬‬ ‫הבעתי את הנאתי הגדולה‪ ,‬ואז אמר לי הבחור הזה בהתרגשות‬ ‫גדולה "אני רוצה לומר לכ ‪ ,‬שלפני זמ ‪ ,‬בעת שנכנסתי לביהמ"ד‬ ‫לתפילת מנחה בש"ק‪ ,‬סיפרו לי אח"כ מה שאירע‪ ,‬שבעת שעליתי‬ ‫לתורה רצו להלביש אותי בכובע‪ ,‬ואת עצרת בעד ‪ ,‬את האמת‬ ‫אגיד שנהניתי מאד שלא גרמו לי בושות‪ ,‬ולא הפעילו עלי לח ‪,‬‬ ‫ואלו ה הפירות מאותה פעולה"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מספרי ‪ ,‬שפע היה רב אחד שפסק בעני הלכתי מסויי‬ ‫שלא כהוג ‪ ,‬וכמוב ‪ ,‬שמיד שנודע בעיר על הפסק המעוות של אותו‬ ‫רב‪ ,‬היתה העיר כמרקחה‪ ,‬והיו אנשי שצידדו להוציא כתבי‬ ‫פלסטר כנגד הרב‪ ,‬והיו שהתנגדו על כ ‪ ,‬שכ א בכגו דא יש‬ ‫ו‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫איסור לשפו את דמו ברבי ‪ ,‬כ או כ ‪ ,‬בני העיר רעשו מאוד על‬ ‫הפסק המעוות שהוציא הרב כנגד ההלכה‪.‬‬ ‫יו אחד ניגשו אחדי מבני העיר אל הגאו רבי אברה‬ ‫גניחובסקי זצ"ל‪ ,‬שיורה לה בחכמתו כדת מה לעשות בנידו ‪.‬‬ ‫כששמע רבי אברה את תור השאלה‪ ,‬אמר לה "להלבי פני הרב‬ ‫באמת אסור‪ ,‬א מאיד להחריש על כ ג כ אסור‪ ,‬ומ הראוי‬ ‫לכתוב מכתב להרב הזה להעמידו על טעותו"‪ ,‬ואמר לה שהוא‬ ‫לוקח על עצמו לסדר את העני בכי טוב‪ ,‬והוא יכתוב מכתב להרב‪.‬‬ ‫ואכ רבי אברה שלח מכתב להרב בנוסח זה‪ :‬הגיע אלי ידיעה‬ ‫שפסקת בנידו פלוני כ וכ ‪ ,‬וכתב ש פסק הפו ממה שאותו‬ ‫רב פסק באמת‪ ,‬כלומר‪ ,‬במכתב היה כתוב כאילו שהרב פסק כפי‬ ‫הנפסק כ באמת להלכה‪ ,‬ומוסי לכתוב לו‪ :‬היות שפסקת כ ‪,‬‬ ‫ברצוני לשבח אות על כ שפסקת על פי תורה וכדת ההלכה‬ ‫האמיתית‪ ,‬ומוסי לשבח אותו כהנה וכהנה כיד ה' הטובה עליו‪,‬‬ ‫ומסיי בברכה‪ ,‬שיזכה להרבי תורה ברבי ולזכות לסייעתא‬ ‫דשמיא ולכל טוב‪ ,‬וחת את שמו‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫ידוע משמי' דמרנא הגה"ק ה"חת סופר" זי"ע על הפסוק‬ ‫)שמות ל"ה‪ ,‬ג'(‪ :‬לא תבערו אש בכל מושבותיכ ביו השבת‪ ,‬דזה‬ ‫קאי על אש הכעס‪ ,‬בשבת קודש נאספי כל המשפחה ביחד‪ ,‬ויש‬ ‫חשש שמא יבואו לידי כעס מצה ומריבה‪ ,‬ולכ אמרו ציווי מפורש‬ ‫להזהיר על אש הכעס והמחלוקת‪ ,‬שלא תפרו בשבת קודש‪.‬‬ ‫ואולי לכ אומרי דווקא בשבת הברכה של "הפורס סוכת‬ ‫שלו עלינו" וכו'‪ ,‬שדווקא בשבת שיש חשש אולי תפרו אש‬ ‫ז‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫המחלוקת ומצה ומריבה‪ ,‬צריכי ברכה מרובה בבית הזה של‬ ‫הפורס סוכת שלו ‪ ,‬שיהא שלו ושלוה ולא כעס ומחלוקת חלילה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר שפע נתפס גנב והיה נוכח ש למד אחד אשר מרוב‬ ‫התרגשות קרא "הכו הכו בגנב‪ ,‬וג מצוה בדבר"‪ ,‬פנה אליו צדיק‬ ‫אחד שהיה ש ‪ ,‬ואמר‪ :‬ה אמת כדברי שמצוה להכות בגנב‪ ,‬א‬ ‫אמור נא לפני זה לש יחוד‪ ...‬וכוונתו מובנת‪ ,‬שא יאמר לש‬ ‫יחוד‪ ,‬בודאי לא יעיז להיות דובר שקרי לפני ה'‪ ,‬אלא יברר תחילה‬ ‫א מתאי הדבר לפי ההלכה או שזה רק למע השקיט את חמתו‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫מובא בספר "גשמי ברכה" )עמ' תרנ"ט(‪ :‬כשהגיע הגה"צ רבי‬ ‫צבי הירש מייזליש‪ ,‬הרב מווייטצע ‪ ,‬לארה"ב‪ ,‬התהל בשבת ע‬ ‫"שטריימל" לראשו ג בחוצות העיר‪ .‬באות ימי לא היה זה דבר‬ ‫מקובל כל כ ‪ ,‬ולפיכ ניגש אליו יהודי ואמר לו בכעס‪ :‬כ ללכת?‬ ‫הלא זהו חילול ה'! כשאני רואה אתכ ע השטריימל "ווער אי‬ ‫ווילד פו כעס"! )כאשר אני רואה אתכ ע השטריימל – הנני משתולל‬ ‫מרוב כעס(‪...‬‬ ‫לא נבהל הרב‪ ,‬והשיב לההוא תו כדי דיבור‪" :‬אינ הראשו !‬ ‫הטבע הזה כבר מיוחס ל"שור המועד"‪ ...‬הלא כ כתבו התוספות‬ ‫)מס' בבא קמא ד ל"ז ע"א ד"ה מועד לשבתות( בש הירושלמי‪,‬‬ ‫שלפעמי רואה השור בשבת אנשי שלבושי במלבושי נאי‬ ‫אחרי ‪ ,‬ומפני כ "ווערט ער ווילד פו כעס"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫ח‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בפסוק נאמר )במדבר ל"א‪ ,‬י"ד‪ -‬ט"ו(‪ :‬ויקצו משה על פקודי‬ ‫החיל וגו' ויאמר אליה משה וגו'‪ .‬כשמתבונני בפסוק נשאלת‬ ‫השאלה‪ ,‬מדוע חזר הכתוב וכפל את המילה "משה"‪ ,‬ויקצו משה –‬ ‫ויאמר אליה משה‪.‬‬ ‫מסביר הגאו רבי זלמ סורוצקי זצ"ל )אוזני לתורה פר' מטות(‪,‬‬ ‫כנראה שהפסיק משה בי הקצ ובי האמירה‪ ,‬ורק לאחר שכבר‬ ‫שככה חמתו‪ ,‬אז ויאמר אליה ‪ ,‬בלשו רכה‪ .‬וזהו כוונת הכתוב‬ ‫ויקצו משה‪ ,‬אבל ויאמר משה‪ ,‬באמירה כבר היה אחרת‪ ,‬ללמדנו‬ ‫שבשעת כעסו של אד ימתי עד שיעבור כעסו ורק אז ידבר‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר על הרה"ק מסאטמאר זי"ע שכשרצה לשלח את‬ ‫ה'משמש' מחדרו )ברצותו לדבר ביחידות ע הנכנסי ( לא היה אומר לו‬ ‫לצאת מחדרו‪ ,‬אלא ביקש ממנו בדרכי נוע שיעבור מחדר זה ויכנס‬ ‫לחדר אחר‪ .‬כ היה בשנת תשי"ב כשביקר באנטווערפע וקהל גדול‬ ‫נהרו לשמוע את דרשותיו החוצבות להבות אש‪ ,‬וא עזרת הנשי‬ ‫היתה מלאה מפה אל פה‪ ,‬הנשי רצו לחזות בתואר קדשו בצאתו‬ ‫מ הבית מדרש אחר דרשתו‪ ,‬וכתוצאה מכ נחס השביל שהיה‬ ‫הרבי צרי לעבור דר ש בעת צאתו מביהמ"ד‪.‬‬ ‫כראות כ המשמש צעק "נשי צאו החוצה"‪ ,‬אול כאשר‬ ‫שמע הרה"ק מסאטמאר את דבריו תיק אותו ואמר‪ :‬איני ראוי‬ ‫לומר לע קודש לצאת החוצה‪ ,‬אלא "יכנסו לעזרת נשי "‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫ט‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫ברחוב יפו – אחד מרחובותיה המרכזיי של ירושלי עיר‬ ‫הקודש היתה מספרה )‪ .(barber‬המספרה היתה שוקקת חיי רוב‬ ‫הזמ ‪ ,‬וניכר היה שבעליה עושה חיל בעסקיו‪ .‬אלא שלמגינת לב‬ ‫רבי ‪ ,‬בעל המספרה עשה די לעצמו‪ ,‬ופתח אותה שבעה ימי‬ ‫בשבוע רחמנא לצל ‪ .‬רבי ניסו לדבר על לבו‪ ,‬א ללא הועיל‪ .‬וכ‬ ‫מדי שבת בשבתו היו באי אליו אנשי יראי אלקי 'מקדשי‬ ‫שביעי'‪ ,‬ומוחי בפניו על רמיסת השבת ברגל גסה בחוצות העיר‪.‬‬ ‫באחת השבתות כאשר באו למחות בפניו על חילול השבת‪,‬‬ ‫הרעי עליה את קולו בצעקות תו כדי שהוא מאיי עליה ‪ ,‬שמי‬ ‫שלא מסתלק מיד הרי הוא מסתכ בנפשו‪ .‬נבהלו כול ונשאו את‬ ‫רגליה מהמקו ‪ .‬הרי אותו גברת את עיניו ורואה מולו את‬ ‫הצדיק רבי זלמ בהר" ‪" ,‬ואתה‪ ,‬מה מעשי פה?"‪ ,‬שאל בחוצפה‪.‬‬ ‫ענה לו רבי זלמ בתמימות‪" :‬אומר לכבודו‪ ,‬השעה מאוחרת‬ ‫וחוששני שא לא יסגור את חנותו מיד‪ ,‬יעבור זמ מנחה"‪...‬‬ ‫דבריו החמי של הרב פילחו את לבו‪ ,‬וחשב לעצמו‪ :‬הללו‬ ‫הקודמי באו למחות בי שלא אחלל את השבת‪ ,‬ורב זה חושבני‬ ‫ליהודי המקפיד להתפלל מנחה בזמנה‪ ,‬ואני כבר חשבתי על עצמי‬ ‫שגוי אנוכי‪ .‬א כ עדיי יש לי תקוה‪ ,‬עדיי אני חלק מע ישראל‪.‬‬ ‫מיד פנה הספר לכל היושבי הממתיני לתור ואמר‪:‬‬ ‫"רבותי‪ ,‬סוגרי והולכי להתפלל"‪ ,‬ומאז היה סוגר את המספרה‬ ‫ע הישמע הצפירה המכריזה על בואה של שבת המלכה‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫איתא בחז"ל )קידושי ד מ' ע"ב( דרגז לא עלתה בידו אלא‬ ‫רגזנותו‪.‬‬ ‫י‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בדר צחות פירש הרה"ק רבי נחמ מקאסוב זי"ע‪ :‬ידוע מה‬ ‫שאמרו חז"ל שבכל לילה בעת עליית נשמתו של האד כותבת ידו‬ ‫כל מה שחטא באותו היו ‪ ,‬והנה א באותו יו היה רגז ‪ ,‬אינו נזקק‬ ‫לכתוב כבר את כל חטאיו‪ ,‬די א יכתוב שעוו כעס בידו‪ ,‬הרי‬ ‫מפתח כל העבירות אצלו‪ ,‬ולכ אמר אליהו לרב יהודה )ברכות כ"ט‬ ‫ע"ב( לא תרתח ולא תחטא‪ ,‬כי מאחר שכעס בידו החטא מושל בו‪.‬‬ ‫)מאור עיני אגדות הש"ס ברכות ש (‬ ‫******************************‬ ‫מסופר על הרה"ק האהבת ישראל מוויז'ני זי"ע שהיה מושל‬ ‫ברוחו ונזהר שלא לכעוס בכל מצב שהוא‪ .‬פע אחת בעת אפיית‬ ‫מצותיו בערב פסח ראה את אחד מאנשיו מתקצ תו כדי זריזות‬ ‫האפיה‪ ,‬הוכיחו הרבי ואמר לו‪ ,‬כי ג עכשיו אסור הכעס‪ ,‬הצטדק‬ ‫האבר ואמר‪ ,‬הרי חמ הוא במשהו‪ ,‬החזיר לו הרבי‪ ,‬האמ לי‪,‬‬ ‫משהו כעס גרוע יותר ממשהו חמ ‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫עוד מסופר על הרה"ק האהבת ישראל מוויז'ני זי"ע‪ ,‬שפע‬ ‫אירע ותו כדי המהירות באפיית המצות בי"ד ניס התחלפו מצותיו‬ ‫של הרבי בשל מצות של מישהו אחר ולא נית היה להכיר ‪ .‬אחד‬ ‫ממשפחת הרבי תו כדי צער לא שלט ברוחו וכעס על המשמשי‬ ‫שלא השגיחו לדעתו מספיק‪.‬‬ ‫הרבי ניסה להרגיעו וסיפר‪ ,‬מעשה שהכינו לאחד הצדיקי‬ ‫לצורכי הפסח תפוחי אדמה ועצי ‪ ,‬והנה בא תרנגול מהחצר וקפ‬ ‫על מצרכי הפסח‪ ,‬קמה בהלה בבית‪ ,‬ואחד הבני גער בשמש שלא‬ ‫יא‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫שמר מספיק‪ ,‬יצא הצדיק מחדרו ותמה‪ ,‬היתכ לכעוס? הלה ניסה‬ ‫להצטדק כי תרנגול חמ דר על מצרכי פסח‪ ,‬דחה אותו הצדיק‪,‬‬ ‫חז"ל הקדושי אמרו "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"‪ ,‬ואתה‬ ‫בא ומספר לי על תרנגול חמ ?‬ ‫******************************‬ ‫איתא בחז"ל )עירובי ס"ה ע"ב( דבשלשה דברי אד ניכר‪,‬‬ ‫בכוסו בכיסו ובכעסו‪.‬‬ ‫הב איש חי )ב יהוידע‪ ,‬ש ( מסביר מדוע נקטו חז"ל דוקא‬ ‫בסדר זה כוסו כיסו כעסו‪ ,‬דמה שאינו מצוי כל כ הקדימו‪ ,‬א‪ .‬כוסו‪,‬‬ ‫אינו מצוי שישתה אד יי בכל יו וישתכר‪ .‬ב‪ .‬כיסו‪ ,‬עוסק הוא‬ ‫במשא ומת ביו ולא בלילה‪ ,‬ולא בשבת ויו טוב‪ .‬ג‪ .‬כעסו‪ ,‬המבח‬ ‫בו מצוי ה ביו וה בלילה ה בשבת ה ביו טוב‪ ,‬תמיד אפשר‬ ‫לבדוק את האד בזה‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מבואר במדרש שכשהיתה חמתו של יהודה עולה‪ ,‬היו שתי‬ ‫שערות יוצאות מתו לבו‪.‬‬ ‫כ"ק מר אדמו"ר משומרי אמוני הגה"צ רבי אברה חיי‬ ‫ראטה זצ"ל בעל "חוקי חיי " ביאר מדרש זה בדר דרוש‪ ,‬שהנה‬ ‫יהודה לא רצה לנצור חלילה וחס הכעס בלבו כלל‪ ,‬ולכ אומר‬ ‫המדרש שכל הכעס היה חיצוני בלבד‪ ,‬ולכ ראו רק בחיצוניותו את‬ ‫כעסו‪ ,‬שראו שיוצא שתי שערות מתו לבו וכו'‪ ,‬כמו שאיתא‬ ‫בספרי הקדושי שאע"פ שלפעמי צרי להראות פני של כעס‪,‬‬ ‫יב‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫כגו לתלמידי וכדומה‪ ,‬משו חינו ‪ ,‬אול צרי ליזהר שלא יהיה‬ ‫כעס פנימי‪ ,‬אלא רק להראות פני של כעס‪ ,‬ולא שיכעוס באמת‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫גליו "דברי שיח" הביא כמה פניני ששמע בימי החנוכה‬ ‫הנעלי במחיצתו של מר הגר"ח קניבסקי זצ"ל‪ :‬בסדר לימודו‬ ‫היומי אחז הגר"ח במסכת עבודה זרה‪ ,‬ולאחריה למד את מסכת‬ ‫הוריות ומסכתות קטנות‪ ,‬אבות‪ ,‬אבות דרבי נת ומסכת סופרי‬ ‫שמחות וכו'‪ ,‬כשהגיע למסכת כלה רבתי‪ ,‬למד בעיו רב מש כמה‬ ‫שעות רצו ‪ ,‬לפתע הרי עיניו ושאל את הנכד השוהה לצדו‪ :‬אתה‬ ‫מעוני לראות את אליהו הנביא?‬ ‫ודאי! השיב הנכד מופתע‪ .‬וכי מי לא ירצה‪" ...‬אז הנה‪ ,‬תראה‬ ‫מה שכתוב פה" ורבי חיי הצביע על שורה קטנה במסכת כלה‬ ‫רבתי סו פרק חמישי‪ :‬אמר אבא אליהו זכור לטוב‪ :‬לעול אי‬ ‫תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפד ‪ ,‬א אני איני נגלה אלא למי‬ ‫שאינו קפד ‪ ,‬אשרי מי שפגע בו ומי שישב עמו שמובטח לו שהוא‬ ‫ב העוה"ב‪.‬‬ ‫רבי חיי חזר בקול על הדברי בהתפעלות ואמר‪ ,‬הנה לנו‬ ‫העצה כיצד זוכי לגילוי אליהו‪ ...‬שלא להקפיד ולהיות בנחת ע‬ ‫הבריות! אשרי מי שפגע בו!‬ ‫******************************‬ ‫בפסוק נאמר )במדבר ט"ז‪ ,‬י"א(‪ :‬ואהר מה הוא כי תלינו עליו‪.‬‬ ‫מיתאמרא משמי' דהגאו רבי מאיר אריק זצ"ל גאב"ד טורנא‪ ,‬הרי‬ ‫בשלשה דברי אד ניכר בכוסו כיסו וכעסו‪ .‬והנה אהר הכה לא‬ ‫יג‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫יכלו לבדוק אותו בכוסו‪ ,‬כי הרי שתויי יי אסורי לעבוד במשכ‬ ‫ומקדש‪ ,‬בכיסו לא ניכר‪ ,‬כי הרי כל אחד היה לו עומר לגולגולת‬ ‫בשוה‪ ,‬נשאר איפוא לבחנו רק בכעסו‪.‬‬ ‫וזה מרומז בפסוק‪" ,‬ואהר מה הוא"‪ ,‬כשתרצו להכיר טיבו‬ ‫וטבעו של אהר מה הוא‪" ,‬כי תלינו עליו"‪ ,‬ותנסוהו א יבוא לכלל‬ ‫כעס‪ ,‬א היות שאהר אי אפשר להביא לכלל כעס‪ ,‬א כ – פנה‬ ‫אליה משה – תבינו לבד כי הוא קדוש ה'‪ ,‬ואי תתקוממו נגדו‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫את המעשה שלפנינו סיפר אחד על הגאו רבי אברה דוב‬ ‫אויערבא זצ"ל )אחיו של הגרש"ז זצ"ל(‪ ,‬ממנו נית ללמוד אי אפשר‬ ‫להוכיח ולהעיר לזולת בצורה מכובדת באופ שישמר כבודו של‬ ‫הזולת‪ ,‬וכ מספר‪:‬‬ ‫בהיותי בחור‪ ,‬ניגשתי להיות חז ‪ ,‬ואחר התפילה כיביתי את‬ ‫הנרות שבעמוד החז ברוח פי‪ ,‬ולא ידעתי שבספר חסידי כתוב‬ ‫לא לכבות את הנרות ברוח הפה‪ .‬לאחר קצת זמ ‪ ,‬ניגש אלי רבי‬ ‫אברה דוב‪ ,‬ושאלני בתמימות כמי ששואל דבר הלכה‪ ,‬הא יודע‬ ‫אני למה בערב שבת כשמטיבי את הנרות ומדליקי אות ‪ ,‬מכבי‬ ‫ברוח הפה‪ ,‬א שבספר חסידי כתוב לא לכבות ברוח הפה?‪...‬‬ ‫אמרתי לו שאינני יודע‪ .‬ואז השיב לי "כיו שכל הטע משו‬ ‫סכנה‪ ,‬ובערב שבת שהוא מצוה‪ ,‬הרי שומר מצוה לא ידע דבר‬ ‫רע"‪...‬‬ ‫ממשי האיש ואומר‪ :‬מלבד הידע החשוב שקיבלתי‪ ,‬למדתי‬ ‫מזה כיצד נית להעיר לאד בדר כבוד ובשיא הרגישות‪ ,‬ושאפשר‬ ‫ליידע אד על הלכה שנתעלמה ממנו‪ ,‬ג בצורה מכובדת ועקיפה‪,‬‬ ‫יד‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫שאבי מעצמי שביו חול לא מכבי כ ‪ ,‬ולא מוכרחי לעשות זאת‬ ‫על ידי מחאה ישירה‪ ,‬מתנשאת ופוגעת‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בגמרא )ב"ק ד מ"א ע"ב( איתא‪ :‬שמעו העמסוני היה דורש כל‬ ‫אתי שבתורה‪ ,‬כיו שהגיע ל"את ה' אלקי תירא" )דברי ו'‪ ,‬י"ג(‬ ‫פירש וכו'‪ ,‬עד שבא רבי עקיבא ולימד‪' ,‬את ה' אלקי תירא' לרבות‬ ‫תלמידי חכמי ‪.‬‬ ‫ידוע מה שהקשה המהרש"א )פסחי כ"ב ע"ב( למה לא פירש‬ ‫כבר לעיל בפסוק )דברי ו'‪ ,‬ה'(‪ :‬ואהבת את ה' אלוקי ‪.‬‬ ‫ובפרדס יוס )פ' שמות( הביא בש דודו הגאו רבי פנחס‬ ‫אליהו מייזלש )אבד"ק לויטימארסק( שביאר‪ ,‬שבהדרכת הע יש שני‬ ‫דרכי ‪ ,‬א למשול בחזקה ולנהוג נשיאות ברמה‪ ,‬או לנהל בנחת‪.‬‬ ‫אמנ צרי את שני הדרכי ‪ ,‬כי יש שני מיני עבדות המוטלי‬ ‫על רב‪ ,‬אחד‪ ,‬לנהל ולהוכיח במוסר‪ ,‬ולזה יוצר בדברי חכמי אשר‬ ‫בנחת נשמעי ‪ ,‬והשני‪ ,‬להשגיח על ענייני העיר לייסד מוסדות‬ ‫ולהשתדל ולהמלי בעד בפני המושלי ‪ ,‬לזה צרי לנהוג ברמה‪,‬‬ ‫כי לפעמי ירהב הנער בזק והאטד יאמר אני אמשול כי שפתי‬ ‫ולשוני אתי‪ ,‬ורק הוא ראוי להיות מלי ושתדל ‪ ,‬אז צרי הרב‬ ‫ליטול מקל ולהכות בקדקד לומר דבר אחד לדור ולא שני דברי‬ ‫)סנהדרי ח' ע"א(‪ ,‬כי כבר הורונו הנסיונות אי נפלנו לבירא עמיקתא‬ ‫ובשפל קר התורה‪ ,‬ונתפר חומת הדת על ידי שהניחו לאות‬ ‫אנשי להתייצב לפני המושלי בש כלל ישראל ועל ידי‬ ‫המוסדות שלה ‪ ,‬ואמנ א הוא צדיק מושל ביראת אלקי דבריו‬ ‫נשמעי ‪ ,‬ויוכל לנהג עדתו‪ ,‬ואיש לא יהי לסרב נגדו‪.‬‬ ‫טו‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫ועל כ ב'ואהבת את ה' אלוקי '‪ ,‬שפיר היה שמעו העמסוני‬ ‫דורש לרבות תלמידי חכמי ‪ ,‬שהבי דעל ידי התנהגות בנחת‬ ‫ימשו הע לאהבו ולסור למשמעתו‪ ,‬אבל על ידי שבט המושל היה‬ ‫סובר שמעו העמסוני שאי אפשר למשו ולכ פירש‪ .‬ורבי עקיבא‬ ‫חידש‪ ,‬דג בשבט מושל לזרוק מרה בתלמידי יוכל להורות‬ ‫להע ‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר ידידינו המשפיע המפורס הגה"צ רבי אלימל בידרמ‬ ‫שליט"א סיפור נפלא‪:‬‬ ‫פע הגיע לחצר הקודש של מר הרה"ק בעל חידושי הרי"‬ ‫זי"ע עשיר אחד‪ ,‬וביקש להיכנס אל הרבי‪ ,‬ואמר לו הגבאי "עכשיו‬ ‫הרבי עסוק ואי אפשר להיכנס"‪ ,‬והיות שהעשיר הזה מיהר מאוד‪,‬‬ ‫לכ ביקש מהגבאי שוב ושוב שיכניס אותו‪ ,‬ואמר לו שהוא עשיר‬ ‫גדול‪ ,‬והוא מפסיד הרבה כס א הוא מתעכב כא וממתי להיכנס‬ ‫אל הרבי‪ ,‬א הגבאי לא רצה בשו אופ להכניסו אל הרבי‪ ,‬ותו‬ ‫כדי שה מתווכחי אחד ע השני‪ ,‬התחיל העשיר להידח פנימה‬ ‫ולהיכנס אל הרבי‪ ,‬א אז התרגז הגבאי על החוצפה והעזות של‬ ‫העשיר‪ ,‬ונת לו סטירה על לחיו‪.‬‬ ‫כשנכנס העשיר אל הרבי‪ ,‬סיפר להרבי אודות הגבאי שסטר לו‬ ‫על לחיו‪ .‬הרבי שאל את הגבאי א זה נכו ‪ ,‬והגבאי אמר שהוא לא‬ ‫היה יכול להתאפק ולכ הכה אותו‪ .‬ביקש הרבי מהעשיר שימחול‬ ‫בטובתו להגבאי‪ ,‬ואמר העשיר להרבי "הנה הגבאי הזה כבר נשוי‬ ‫הרבה שני ולא זכה עדיי לזרע של קיימא ר"ל‪ ,‬ובכ אני מסכי‬ ‫למחול לו בתנאי אחד‪ ,‬שהרבי מבטיח לו שעד שנה הוא יוושע בב‬ ‫זכר"‪...‬‬ ‫טז‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הרבי התפעל מאוד ממעשהו של העשיר‪ ,‬שהוא נות את‬ ‫הזכות של המחילה להגבאי‪ ,‬והרבי הבטיח לו שעד שנה יוושע הלה‬ ‫בב זכר‪ ,‬ולמותר לציי שלפקודת השנה נושע הגבאי בזרע של‬ ‫קיימא לשמחת לב של כל בני הקהילה‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר שפע נסע כ"ק מר האמרי אמת מגור זי"ע חו‬ ‫למדינתו וחסידי נסעו ללוותו‪ .‬כשהגיעו סמו לגבול נטלו רשות‬ ‫להיפרד‪ ,‬ניגש אחד ממקורבי הרבי וביקשו שיאמר איזה דבר תורה‪,‬‬ ‫אמר הרבי‪ :‬התדע למה יש בכח הקטר של הרכבת למשו כל‬ ‫הקרונות? – מפני שהוא עוצר את הקיטור בתוכו‪...‬‬ ‫=================================================‬ ‫הוא הקמיע שלי!!‬ ‫סיפר לי הרה"צ רבי יעקב מרדכי האגער שליט"א אב"ד וויז'ני אלעד‬ ‫וארה"ב וקאנדא‪ ,‬שאחד מגדולי המקובלי בדורנו‪ ,‬אשר מקובל ומפורס‬ ‫מאוד בכל תפוצות ישראל‪ ,‬הגיע לבקר את אביו מר אדמו"ר מוויז'ני‬ ‫שליט"א לרפו"ש‪ ,‬והציע להרבי שהוא רוצה לכתוב במיוחד להרבי קמיע‬ ‫מומחה על פי קבלה‪ ,‬לרפואתו השלמה והמהירה‪.‬‬ ‫אמנ הרבי שליט"א סירב באומרו "דער כל‪-‬יכול אליי ‪ -‬דאס איז מיי‬ ‫קמיע!! אי וויל נישט אז מ'זאל זי איינרעד אז דער קמיע האט מי‬ ‫געהאלפ ‪ ,‬נאר דער הייליגער באשעפער אליי האט מי געהאלפ !"‬ ‫]הכל‪-‬יכול לבד ‪ -‬הוא הקמיע שלי‪ ,‬אינני רוצה שיחשבו שהקמיע עזר לי‪,‬‬ ‫רק הקב"ה בעצמו עזר לי[‪...‬‬ ‫יז‬ ‫שיח‬ ‫ויצא תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫נאר מיט שמחה‬ ‫בערב יו הקדוש העעל"ט )תשפ"ז(‪ ,‬בעת שהותי בקרית וויז'ני בני ברק‪ ,‬זכיתי להיכנס אל‬ ‫הקודש פנימה אחר השולח הטהור של מר אדמו"ר מוויז'ני שליט"א‪ .‬כאשר נכנסתי לחדרו‬ ‫הפרטי של הרבי‪ ,‬מסרתי לידי הרבי את ה"נוע שיח" שיצא לאור לכבוד שבת שובה‪ ,‬והקראתי‬ ‫לפניו את הכותרת של הקוב "תשובה מיט שמחה"‪ .‬הרבי נהנה מאוד‪ ,‬ונענה ואמר "נאר מיט‬ ‫שמחה" ]רק בשמחה[‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫וחשבתי לבאר קצת את דברי הרבי‪ .‬הרבי שליט"א אמר פע בש אביו הגה"ק ה"ישועות‬ ‫משה" זי"ע‪ ,‬שמה שכתוב )תהלי ק' ב'( "עבדו את ה' בשמחה"‪ ,‬אי הכוונה שיש שני דרכי ‪,‬‬ ‫דר אחת היא לעבוד את השי"ת ע שמחה‪ ,‬ודר אחרת היא לעבוד את השי"ת בלי שמחה‪,‬‬ ‫ואשר לכ אומר הכתוב "עבדו את ה' בשמחה"‪ ,‬שיותר טוב לעבוד את השי"ת ע שמחה‪ .‬אי‬ ‫הדבר כ !! אלא "עבדו את ה' בשמחה"‪ ,‬הכוונה היא ששמחה היא תנאי בעבודת ה'! יש רק דר‬ ‫אחת לעבוד את השי"ת‪ ,‬וזהו על ידי שמחה‪ ,‬וא חסר השמחה‪ ,‬אי זה עבודת ה'‪...‬‬ ‫ויתכ שזה היה כוונת הרבי באמרו "נאר מיט שמחה"‪ ,‬שלא יטעו לחשוב שיש שני דרכי‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬שאפשר לעשות תשובה ע שמחה‪ ,‬ואפשר לעשות תשובה בלי שמחה‪,‬‬ ‫ועדי לעשות תשובה ע שמחה‪ .‬אי הדבר כ !! אלא "נאר מיט שמחה"‪ ,‬הדר היחידה‬ ‫שאפשר לעשות תשובה היא "רק ע שמחה"‪ ,‬וא אי שמחה אי תשובה!!‬ ‫‪‬‬ ‫במוצאי יו הקדוש‪ ,‬כאשר הייתי בביתו של ידידנו המשפיע המפורס הגה"צ רבי אלימל‬ ‫בידרמ שליט"א‪ ,‬חזרתי לפניו על הדברי הנ"ל‪ ,‬ורבי אלימל נהנה מאד‪ ,‬ונענה ואמר "די‬ ‫ווערטער זענע אמת לאמיתה!" ]הדברי הללו ה אמת לאמיתה![‪...‬‬ ‫שולח הטהור ערב יוה"כ תשפ"ז‬ ‫יט‬