נועם שיח · NOAM SIACH — ויצא (2026-11-16)

נועם שיח
מאת אב"ד סאנטוב שליט"א
בנחת נשמעים
ויצא תשפ"ז
ל ש כו ן אפריון ל
מ
מ
ה
לייקווד תשפ"ז
כל הזכויות שמורות
למכון אפריון לשלמה
להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א
אב"ד סאנטוב -לייקווד
הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש
9996551.z@gmail.com
לקבל גליונות ,לנדב ג ל יונות ,ולהערות
נא לפנות להנ"ל
קונטרס זה נדבת
הנגיד החסיד המפורס והנעלה ,תורה וגדולה בקנה אחד עולה
הרה"ח מו"ה חיי מאיר פישמא הי"ו
מחשובי חסידי וויז'ני וקאסוב ,ומגדולי הפטרוני של "איגוד מוסדות וויז'ני "
à"èéìù áøä åðéøåî ìù åðúåçî
לרגלי שמחת הבר מצוה
של בנו הבחור המופלג בתורה ויראת שמי
משה נ"י
יזכה בע"ה לרוות הרבה תענוג ונחת
שיח ויצא תשפ" ז נוע
בנחת נשמעי
(å"ì ,à"ì úéùàøá) éúàèç äî éòùô äî
בפסוק נאמר )בראשית ל"א ,ל"ו( :ויחר ליעקב וירב בלב ויע יעקב ויאמר ללב
מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי.
דרש הגה"צ רבי יהודה ליב חסמ זצ"ל מנהלה דישיבת חברו )'אור יהל' פר'
ויצא( ,הנה לב רוד אחר צדיקו של עול ,אחרי שיעקב סבל ממנו עשרי שנה
מעושק רמאות וגזילה ,ובורח ממנו ,יעקב רואה שעדיי לא נתייאש רשע זה ממנו
ורוד אחריו ,לפי השגתינו ,היינו מעלי בדעתנו שלכל הפחות יאמר לו יעקב את
כל האמת ,אתה גזל שפל פושע וחוטא וכדו' ,והנה נשמע מה מכילי דברי הקצ
של יעקב ,מה פשעי ומה חטאתי ,כמבקש תחנוני ומפייס.
אכ זוהי השפה של הצדיק ,אפילו כשבא להציל עצמו מיד עושקו ,אי לו שפה
אחרת אלא "מה פשעי ומה חטאתי".
******************************
ראיתי בספר "עולמו של סבא" )להרה"ח ר' מרדכי שמואל יונת
בערקאוויטש ז"ל( :שמעתי מידידי ר' חיי יוס שטיינבערגער ני"ו,
מנאמני חסידי וויז'ני ,שאחר השואה הל הרה"ק ה"אמרי חיי "
זי"ע ברחוב אחד בתל אביב ,ופגש ש חסיד וויז'ני שלאחר
השואה האיומה נעשה חפשי רח"ל ,גילח את זקנו והל בלי כובע,
והלה התחמק ועשה את עצמו כאילו לא ראה את הרבי.
הרבי כ הבחי בו וקרא לו "בערל ,קו אהער!" ]בוא לכא [.
בלית ברירה ניגש בערל אל הרבי ,וחשב שיקבל כעת פסק ובזיונות
גדולות .בר הופתע מאד כשהרבי אמר לו :בערל ,אי הא אז דו
ביסט נישט ברויגעז אוי מיר אז אי גיי מיט בארד או פיאות
ג
שיח ויצא תשפ" ז נוע
]אקוה שאינ כועס עלי שאני הול בזק ופיאות[ – הדברי ירדו
לחדרי לבו וחזר בתשובה...
******************************
מובא בספר "אמרות טהורות" )דברות קדשו של הגה"ק
מראחמיסטריווקא זי"ע ,פ' וארא( בש הרה"ק רבי דוד'ל מטאלנא
זי"ע ,על מה שאמרו חז"ל )מכילתא ,משפטי קצ"ה( שבשכר
שהכלבי שתקו בצאת ישראל ממצרי – וכמו שנאמר בפסוק
)שמות י"א ,ז'( :ולכל בני ישראל לא יחר כלב לשונו – זכו ל"ובשר
בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכו אותו" )ש כ"ב ,ל'( ,שה
מקבלי את הבשר שנטר .
ולכאורה יש להבי ,למה לא זכו הצפרדעי לשכר גדול לכל
הפחות כמו שזכו הכלבי ,שג ה קפצו במכת צפרדעי לתו
האש ונשרפו למות ,ולכאורה ה עשו מעשה יותר גדול מהכלבי ,
שה מסרו נפש על קידוש ה' .מוכרחי לומר – אומר רבי דוד'ל
– עס איז גרינגער אריינצושפרינגע אי פייער ווי צו פארמאכ די
מויל ]יותר קל לקפו לתו האש מאשר לסגור את הפה[...
*********** *******************
בפסוק נאמר )בראשית כ"ח ,א'( :ויקרא יצחק אל יעקב ויבר
אותו ויצווהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנע .
אומר רבינו הכה הגדול מאחיו בעל ה"חפ חיי " זצ"ל:
התורה מדגימה לנו בכ דוגמא בענייני חינו ,שהרוצה להשפיע על
בנו ולמנוע ממנו ללכת בדר לא טובה ,אל יעשה זאת ברוגזה
ובכעס ,כי אדרבה ,אז משיגי תוצאות הפוכות ,אלא כ נהג יצחק,
ד
שיח ויצא תשפ" ז נוע
תחילה "ויבר אותו" ,דיבר אליו רכות וברכו ,ורק לאחר מכ פנה
אליו כאומר 'בני! עשה עמי חסד'" ,אל תקח אשה מבנות כנע ".
)ספר הח"ח ופעליו ,ג' ,תתשי"ד(
******************************
לפני כמה שני היו בעירנו כמה בחורי שהתחילו לרדת
מהדר הישר ל"ע .בתחילה הורידו את הכובע מעל ראש ,אח"כ
גידלו בלורית על ראש ,לבשו כפה קטנה ,יצאו מהישיבה ,והלכו
לעבוד .הבחורי לא הלכו ע אביה לבית המדרש ,אבל ה שמעו
שבבית מדרשנו מתקיי כל שבוע בצפרא דשבתא קידושא רבא
לאחר התפילה )ע קוגעל מעי עוה"ב( ,אז לאט לאט התחילו להגיע
לכא בסו תפילת מוס ,להשתת בקידושא רבא .ה התיישבו,
ואנו קירבנו אות מאוד ,וע הזמ נעשו כא היימיש.
בשבת אחת בעת תפילת מנחה ,הבחנתי שאחד הבחורי הגיע
לכא להתפלל ,ביקשתי מהגבאי שיכבד אותו בעליה ,וכאשר
התחיל לגשת לבימה והתכונ לעלות לתורה ,ראיתי שאחד
המתפללי הול אחריו ורוצה להלביש לו כובע על הראש ,אז מיד
החוויתי באצבעי לאותו מתפלל שיפסיק ולא יעשה כלו .
לאחר התפילה ניגש הלה אלי ,והתחיל להתלונ ולשאול "אינני
מבי ,בשלמא בחייו הפרטיי של הבחור ,איננו מתערבי ,שיעשה
מה שרוצה ,שיל ויתלבש כמו שרוצה ואיננו אחראי לומר לו מה
לעשות ,אבל לעלות לתורה בצורה כזאת? – זה לא בא בחשבו ! זה
לא הפקר וועלט! יש כללי אי מתנהגי ואי עולי לתורה,
לתורה עולי כשלבושי ע כובע כראוי ,וא הלה אינו רוצה בכ ,
שלא יעלה לתורה"...
ה
שיח ויצא תשפ" ז נוע
והוסי לשאול "א אני הייתי עולה לתורה ע כפה לבד בלא
כובע ,הא לא היו ניגשי אלי לית לי כובע ללבוש?" אמרתי לו
בצחות "א אתה היית עולה לתורה רק ע כפה ,לא הייתי מצוה
שילבישו אות ע כובע אלא ע שטריימל ,אבל אצל הבחור הזה
הרגשתי ,ש'עת לעשות לה' הפרו תורת '"...
ע הזמ ,התחיל הבחור הזה להגיע ג לתפילת שחרית,
ואח"כ המשי להגיע לכל התפילות ,עד שע הזמ ,לאט לאט
התחיל להתנהג בדר הטוב והישר ,ובמש הזמ חזר להתלבש ע
כובע כבחור טוב מ השורה ,והפסיק לעבוד וחזר ללמוד בישיבה.
יו אחד קיבלתי טלפו ,והלה שמעבר לקו הזדהה כאותו
בחור שחזר להיות בחור בישיבה ,ואמר לי שהוא רוצה להזמי אותי
לסעודת סיו על מסכת קידושי ...
הבעתי את הנאתי הגדולה ,ואז אמר לי הבחור הזה בהתרגשות
גדולה "אני רוצה לומר לכ ,שלפני זמ ,בעת שנכנסתי לביהמ"ד
לתפילת מנחה בש"ק ,סיפרו לי אח"כ מה שאירע ,שבעת שעליתי
לתורה רצו להלביש אותי בכובע ,ואת עצרת בעד ,את האמת
אגיד שנהניתי מאד שלא גרמו לי בושות ,ולא הפעילו עלי לח ,
ואלו ה הפירות מאותה פעולה"...
******************************
מספרי ,שפע היה רב אחד שפסק בעני הלכתי מסויי
שלא כהוג ,וכמוב ,שמיד שנודע בעיר על הפסק המעוות של אותו
רב ,היתה העיר כמרקחה ,והיו אנשי שצידדו להוציא כתבי
פלסטר כנגד הרב ,והיו שהתנגדו על כ ,שכ א בכגו דא יש
ו
שיח ויצא תשפ" ז נוע
איסור לשפו את דמו ברבי ,כ או כ ,בני העיר רעשו מאוד על
הפסק המעוות שהוציא הרב כנגד ההלכה.
יו אחד ניגשו אחדי מבני העיר אל הגאו רבי אברה
גניחובסקי זצ"ל ,שיורה לה בחכמתו כדת מה לעשות בנידו .
כששמע רבי אברה את תור השאלה ,אמר לה "להלבי פני הרב
באמת אסור ,א מאיד להחריש על כ ג כ אסור ,ומ הראוי
לכתוב מכתב להרב הזה להעמידו על טעותו" ,ואמר לה שהוא
לוקח על עצמו לסדר את העני בכי טוב ,והוא יכתוב מכתב להרב.
ואכ רבי אברה שלח מכתב להרב בנוסח זה :הגיע אלי ידיעה
שפסקת בנידו פלוני כ וכ ,וכתב ש פסק הפו ממה שאותו
רב פסק באמת ,כלומר ,במכתב היה כתוב כאילו שהרב פסק כפי
הנפסק כ באמת להלכה ,ומוסי לכתוב לו :היות שפסקת כ ,
ברצוני לשבח אות על כ שפסקת על פי תורה וכדת ההלכה
האמיתית ,ומוסי לשבח אותו כהנה וכהנה כיד ה' הטובה עליו,
ומסיי בברכה ,שיזכה להרבי תורה ברבי ולזכות לסייעתא
דשמיא ולכל טוב ,וחת את שמו...
******************************
ידוע משמי' דמרנא הגה"ק ה"חת סופר" זי"ע על הפסוק
)שמות ל"ה ,ג'( :לא תבערו אש בכל מושבותיכ ביו השבת ,דזה
קאי על אש הכעס ,בשבת קודש נאספי כל המשפחה ביחד ,ויש
חשש שמא יבואו לידי כעס מצה ומריבה ,ולכ אמרו ציווי מפורש
להזהיר על אש הכעס והמחלוקת ,שלא תפרו בשבת קודש.
ואולי לכ אומרי דווקא בשבת הברכה של "הפורס סוכת
שלו עלינו" וכו' ,שדווקא בשבת שיש חשש אולי תפרו אש
ז
שיח ויצא תשפ" ז נוע
המחלוקת ומצה ומריבה ,צריכי ברכה מרובה בבית הזה של
הפורס סוכת שלו ,שיהא שלו ושלוה ולא כעס ומחלוקת חלילה.
******************************
מסופר שפע נתפס גנב והיה נוכח ש למד אחד אשר מרוב
התרגשות קרא "הכו הכו בגנב ,וג מצוה בדבר" ,פנה אליו צדיק
אחד שהיה ש ,ואמר :ה אמת כדברי שמצוה להכות בגנב ,א
אמור נא לפני זה לש יחוד ...וכוונתו מובנת ,שא יאמר לש
יחוד ,בודאי לא יעיז להיות דובר שקרי לפני ה' ,אלא יברר תחילה
א מתאי הדבר לפי ההלכה או שזה רק למע השקיט את חמתו.
******************************
מובא בספר "גשמי ברכה" )עמ' תרנ"ט( :כשהגיע הגה"צ רבי
צבי הירש מייזליש ,הרב מווייטצע ,לארה"ב ,התהל בשבת ע
"שטריימל" לראשו ג בחוצות העיר .באות ימי לא היה זה דבר
מקובל כל כ ,ולפיכ ניגש אליו יהודי ואמר לו בכעס :כ ללכת?
הלא זהו חילול ה'! כשאני רואה אתכ ע השטריימל "ווער אי
ווילד פו כעס"! )כאשר אני רואה אתכ ע השטריימל – הנני משתולל
מרוב כעס(...
לא נבהל הרב ,והשיב לההוא תו כדי דיבור" :אינ הראשו !
הטבע הזה כבר מיוחס ל"שור המועד" ...הלא כ כתבו התוספות
)מס' בבא קמא ד ל"ז ע"א ד"ה מועד לשבתות( בש הירושלמי,
שלפעמי רואה השור בשבת אנשי שלבושי במלבושי נאי
אחרי ,ומפני כ "ווערט ער ווילד פו כעס"...
******************************
ח
שיח ויצא תשפ" ז נוע
בפסוק נאמר )במדבר ל"א ,י"ד -ט"ו( :ויקצו משה על פקודי
החיל וגו' ויאמר אליה משה וגו' .כשמתבונני בפסוק נשאלת
השאלה ,מדוע חזר הכתוב וכפל את המילה "משה" ,ויקצו משה –
ויאמר אליה משה.
מסביר הגאו רבי זלמ סורוצקי זצ"ל )אוזני לתורה פר' מטות(,
כנראה שהפסיק משה בי הקצ ובי האמירה ,ורק לאחר שכבר
שככה חמתו ,אז ויאמר אליה ,בלשו רכה .וזהו כוונת הכתוב
ויקצו משה ,אבל ויאמר משה ,באמירה כבר היה אחרת ,ללמדנו
שבשעת כעסו של אד ימתי עד שיעבור כעסו ורק אז ידבר.
******************************
מסופר על הרה"ק מסאטמאר זי"ע שכשרצה לשלח את
ה'משמש' מחדרו )ברצותו לדבר ביחידות ע הנכנסי ( לא היה אומר לו
לצאת מחדרו ,אלא ביקש ממנו בדרכי נוע שיעבור מחדר זה ויכנס
לחדר אחר .כ היה בשנת תשי"ב כשביקר באנטווערפע וקהל גדול
נהרו לשמוע את דרשותיו החוצבות להבות אש ,וא עזרת הנשי
היתה מלאה מפה אל פה ,הנשי רצו לחזות בתואר קדשו בצאתו
מ הבית מדרש אחר דרשתו ,וכתוצאה מכ נחס השביל שהיה
הרבי צרי לעבור דר ש בעת צאתו מביהמ"ד.
כראות כ המשמש צעק "נשי צאו החוצה" ,אול כאשר
שמע הרה"ק מסאטמאר את דבריו תיק אותו ואמר :איני ראוי
לומר לע קודש לצאת החוצה ,אלא "יכנסו לעזרת נשי "...
******************************
ט
שיח ויצא תשפ" ז נוע
ברחוב יפו – אחד מרחובותיה המרכזיי של ירושלי עיר
הקודש היתה מספרה ) .(barberהמספרה היתה שוקקת חיי רוב
הזמ ,וניכר היה שבעליה עושה חיל בעסקיו .אלא שלמגינת לב
רבי ,בעל המספרה עשה די לעצמו ,ופתח אותה שבעה ימי
בשבוע רחמנא לצל .רבי ניסו לדבר על לבו ,א ללא הועיל .וכ
מדי שבת בשבתו היו באי אליו אנשי יראי אלקי 'מקדשי
שביעי' ,ומוחי בפניו על רמיסת השבת ברגל גסה בחוצות העיר.
באחת השבתות כאשר באו למחות בפניו על חילול השבת,
הרעי עליה את קולו בצעקות תו כדי שהוא מאיי עליה ,שמי
שלא מסתלק מיד הרי הוא מסתכ בנפשו .נבהלו כול ונשאו את
רגליה מהמקו .הרי אותו גברת את עיניו ורואה מולו את
הצדיק רבי זלמ בהר" " ,ואתה ,מה מעשי פה?" ,שאל בחוצפה.
ענה לו רבי זלמ בתמימות" :אומר לכבודו ,השעה מאוחרת
וחוששני שא לא יסגור את חנותו מיד ,יעבור זמ מנחה"...
דבריו החמי של הרב פילחו את לבו ,וחשב לעצמו :הללו
הקודמי באו למחות בי שלא אחלל את השבת ,ורב זה חושבני
ליהודי המקפיד להתפלל מנחה בזמנה ,ואני כבר חשבתי על עצמי
שגוי אנוכי .א כ עדיי יש לי תקוה ,עדיי אני חלק מע ישראל.
מיד פנה הספר לכל היושבי הממתיני לתור ואמר:
"רבותי ,סוגרי והולכי להתפלל" ,ומאז היה סוגר את המספרה
ע הישמע הצפירה המכריזה על בואה של שבת המלכה...
******************************
איתא בחז"ל )קידושי ד מ' ע"ב( דרגז לא עלתה בידו אלא
רגזנותו.
י
שיח ויצא תשפ" ז נוע
בדר צחות פירש הרה"ק רבי נחמ מקאסוב זי"ע :ידוע מה
שאמרו חז"ל שבכל לילה בעת עליית נשמתו של האד כותבת ידו
כל מה שחטא באותו היו ,והנה א באותו יו היה רגז ,אינו נזקק
לכתוב כבר את כל חטאיו ,די א יכתוב שעוו כעס בידו ,הרי
מפתח כל העבירות אצלו ,ולכ אמר אליהו לרב יהודה )ברכות כ"ט
ע"ב( לא תרתח ולא תחטא ,כי מאחר שכעס בידו החטא מושל בו.
)מאור עיני אגדות הש"ס ברכות ש (
******************************
מסופר על הרה"ק האהבת ישראל מוויז'ני זי"ע שהיה מושל
ברוחו ונזהר שלא לכעוס בכל מצב שהוא .פע אחת בעת אפיית
מצותיו בערב פסח ראה את אחד מאנשיו מתקצ תו כדי זריזות
האפיה ,הוכיחו הרבי ואמר לו ,כי ג עכשיו אסור הכעס ,הצטדק
האבר ואמר ,הרי חמ הוא במשהו ,החזיר לו הרבי ,האמ לי,
משהו כעס גרוע יותר ממשהו חמ .
******************************
עוד מסופר על הרה"ק האהבת ישראל מוויז'ני זי"ע ,שפע
אירע ותו כדי המהירות באפיית המצות בי"ד ניס התחלפו מצותיו
של הרבי בשל מצות של מישהו אחר ולא נית היה להכיר .אחד
ממשפחת הרבי תו כדי צער לא שלט ברוחו וכעס על המשמשי
שלא השגיחו לדעתו מספיק.
הרבי ניסה להרגיעו וסיפר ,מעשה שהכינו לאחד הצדיקי
לצורכי הפסח תפוחי אדמה ועצי ,והנה בא תרנגול מהחצר וקפ
על מצרכי הפסח ,קמה בהלה בבית ,ואחד הבני גער בשמש שלא
יא
שיח ויצא תשפ" ז נוע
שמר מספיק ,יצא הצדיק מחדרו ותמה ,היתכ לכעוס? הלה ניסה
להצטדק כי תרנגול חמ דר על מצרכי פסח ,דחה אותו הצדיק,
חז"ל הקדושי אמרו "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" ,ואתה
בא ומספר לי על תרנגול חמ ?
******************************
איתא בחז"ל )עירובי ס"ה ע"ב( דבשלשה דברי אד ניכר,
בכוסו בכיסו ובכעסו.
הב איש חי )ב יהוידע ,ש ( מסביר מדוע נקטו חז"ל דוקא
בסדר זה כוסו כיסו כעסו ,דמה שאינו מצוי כל כ הקדימו ,א .כוסו,
אינו מצוי שישתה אד יי בכל יו וישתכר .ב .כיסו ,עוסק הוא
במשא ומת ביו ולא בלילה ,ולא בשבת ויו טוב .ג .כעסו ,המבח
בו מצוי ה ביו וה בלילה ה בשבת ה ביו טוב ,תמיד אפשר
לבדוק את האד בזה...
******************************
מבואר במדרש שכשהיתה חמתו של יהודה עולה ,היו שתי
שערות יוצאות מתו לבו.
כ"ק מר אדמו"ר משומרי אמוני הגה"צ רבי אברה חיי
ראטה זצ"ל בעל "חוקי חיי " ביאר מדרש זה בדר דרוש ,שהנה
יהודה לא רצה לנצור חלילה וחס הכעס בלבו כלל ,ולכ אומר
המדרש שכל הכעס היה חיצוני בלבד ,ולכ ראו רק בחיצוניותו את
כעסו ,שראו שיוצא שתי שערות מתו לבו וכו' ,כמו שאיתא
בספרי הקדושי שאע"פ שלפעמי צרי להראות פני של כעס,
יב
שיח ויצא תשפ" ז נוע
כגו לתלמידי וכדומה ,משו חינו ,אול צרי ליזהר שלא יהיה
כעס פנימי ,אלא רק להראות פני של כעס ,ולא שיכעוס באמת.
******************************
גליו "דברי שיח" הביא כמה פניני ששמע בימי החנוכה
הנעלי במחיצתו של מר הגר"ח קניבסקי זצ"ל :בסדר לימודו
היומי אחז הגר"ח במסכת עבודה זרה ,ולאחריה למד את מסכת
הוריות ומסכתות קטנות ,אבות ,אבות דרבי נת ומסכת סופרי
שמחות וכו' ,כשהגיע למסכת כלה רבתי ,למד בעיו רב מש כמה
שעות רצו ,לפתע הרי עיניו ושאל את הנכד השוהה לצדו :אתה
מעוני לראות את אליהו הנביא?
ודאי! השיב הנכד מופתע .וכי מי לא ירצה" ...אז הנה ,תראה
מה שכתוב פה" ורבי חיי הצביע על שורה קטנה במסכת כלה
רבתי סו פרק חמישי :אמר אבא אליהו זכור לטוב :לעול אי
תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפד ,א אני איני נגלה אלא למי
שאינו קפד ,אשרי מי שפגע בו ומי שישב עמו שמובטח לו שהוא
ב העוה"ב.
רבי חיי חזר בקול על הדברי בהתפעלות ואמר ,הנה לנו
העצה כיצד זוכי לגילוי אליהו ...שלא להקפיד ולהיות בנחת ע
הבריות! אשרי מי שפגע בו!
******************************
בפסוק נאמר )במדבר ט"ז ,י"א( :ואהר מה הוא כי תלינו עליו.
מיתאמרא משמי' דהגאו רבי מאיר אריק זצ"ל גאב"ד טורנא ,הרי
בשלשה דברי אד ניכר בכוסו כיסו וכעסו .והנה אהר הכה לא
יג
שיח ויצא תשפ" ז נוע
יכלו לבדוק אותו בכוסו ,כי הרי שתויי יי אסורי לעבוד במשכ
ומקדש ,בכיסו לא ניכר ,כי הרי כל אחד היה לו עומר לגולגולת
בשוה ,נשאר איפוא לבחנו רק בכעסו.
וזה מרומז בפסוק" ,ואהר מה הוא" ,כשתרצו להכיר טיבו
וטבעו של אהר מה הוא" ,כי תלינו עליו" ,ותנסוהו א יבוא לכלל
כעס ,א היות שאהר אי אפשר להביא לכלל כעס ,א כ – פנה
אליה משה – תבינו לבד כי הוא קדוש ה' ,ואי תתקוממו נגדו.
******************************
את המעשה שלפנינו סיפר אחד על הגאו רבי אברה דוב
אויערבא זצ"ל )אחיו של הגרש"ז זצ"ל( ,ממנו נית ללמוד אי אפשר
להוכיח ולהעיר לזולת בצורה מכובדת באופ שישמר כבודו של
הזולת ,וכ מספר:
בהיותי בחור ,ניגשתי להיות חז ,ואחר התפילה כיביתי את
הנרות שבעמוד החז ברוח פי ,ולא ידעתי שבספר חסידי כתוב
לא לכבות את הנרות ברוח הפה .לאחר קצת זמ ,ניגש אלי רבי
אברה דוב ,ושאלני בתמימות כמי ששואל דבר הלכה ,הא יודע
אני למה בערב שבת כשמטיבי את הנרות ומדליקי אות ,מכבי
ברוח הפה ,א שבספר חסידי כתוב לא לכבות ברוח הפה?...
אמרתי לו שאינני יודע .ואז השיב לי "כיו שכל הטע משו
סכנה ,ובערב שבת שהוא מצוה ,הרי שומר מצוה לא ידע דבר
רע"...
ממשי האיש ואומר :מלבד הידע החשוב שקיבלתי ,למדתי
מזה כיצד נית להעיר לאד בדר כבוד ובשיא הרגישות ,ושאפשר
ליידע אד על הלכה שנתעלמה ממנו ,ג בצורה מכובדת ועקיפה,
יד
שיח ויצא תשפ" ז נוע
שאבי מעצמי שביו חול לא מכבי כ ,ולא מוכרחי לעשות זאת
על ידי מחאה ישירה ,מתנשאת ופוגעת...
******************************
בגמרא )ב"ק ד מ"א ע"ב( איתא :שמעו העמסוני היה דורש כל
אתי שבתורה ,כיו שהגיע ל"את ה' אלקי תירא" )דברי ו' ,י"ג(
פירש וכו' ,עד שבא רבי עקיבא ולימד' ,את ה' אלקי תירא' לרבות
תלמידי חכמי .
ידוע מה שהקשה המהרש"א )פסחי כ"ב ע"ב( למה לא פירש
כבר לעיל בפסוק )דברי ו' ,ה'( :ואהבת את ה' אלוקי .
ובפרדס יוס )פ' שמות( הביא בש דודו הגאו רבי פנחס
אליהו מייזלש )אבד"ק לויטימארסק( שביאר ,שבהדרכת הע יש שני
דרכי ,א למשול בחזקה ולנהוג נשיאות ברמה ,או לנהל בנחת.
אמנ צרי את שני הדרכי ,כי יש שני מיני עבדות המוטלי
על רב ,אחד ,לנהל ולהוכיח במוסר ,ולזה יוצר בדברי חכמי אשר
בנחת נשמעי ,והשני ,להשגיח על ענייני העיר לייסד מוסדות
ולהשתדל ולהמלי בעד בפני המושלי ,לזה צרי לנהוג ברמה,
כי לפעמי ירהב הנער בזק והאטד יאמר אני אמשול כי שפתי
ולשוני אתי ,ורק הוא ראוי להיות מלי ושתדל ,אז צרי הרב
ליטול מקל ולהכות בקדקד לומר דבר אחד לדור ולא שני דברי
)סנהדרי ח' ע"א( ,כי כבר הורונו הנסיונות אי נפלנו לבירא עמיקתא
ובשפל קר התורה ,ונתפר חומת הדת על ידי שהניחו לאות
אנשי להתייצב לפני המושלי בש כלל ישראל ועל ידי
המוסדות שלה ,ואמנ א הוא צדיק מושל ביראת אלקי דבריו
נשמעי ,ויוכל לנהג עדתו ,ואיש לא יהי לסרב נגדו.
טו
שיח ויצא תשפ" ז נוע
ועל כ ב'ואהבת את ה' אלוקי ' ,שפיר היה שמעו העמסוני
דורש לרבות תלמידי חכמי ,שהבי דעל ידי התנהגות בנחת
ימשו הע לאהבו ולסור למשמעתו ,אבל על ידי שבט המושל היה
סובר שמעו העמסוני שאי אפשר למשו ולכ פירש .ורבי עקיבא
חידש ,דג בשבט מושל לזרוק מרה בתלמידי יוכל להורות
להע .
******************************
סיפר ידידינו המשפיע המפורס הגה"צ רבי אלימל בידרמ
שליט"א סיפור נפלא:
פע הגיע לחצר הקודש של מר הרה"ק בעל חידושי הרי"
זי"ע עשיר אחד ,וביקש להיכנס אל הרבי ,ואמר לו הגבאי "עכשיו
הרבי עסוק ואי אפשר להיכנס" ,והיות שהעשיר הזה מיהר מאוד,
לכ ביקש מהגבאי שוב ושוב שיכניס אותו ,ואמר לו שהוא עשיר
גדול ,והוא מפסיד הרבה כס א הוא מתעכב כא וממתי להיכנס
אל הרבי ,א הגבאי לא רצה בשו אופ להכניסו אל הרבי ,ותו
כדי שה מתווכחי אחד ע השני ,התחיל העשיר להידח פנימה
ולהיכנס אל הרבי ,א אז התרגז הגבאי על החוצפה והעזות של
העשיר ,ונת לו סטירה על לחיו.
כשנכנס העשיר אל הרבי ,סיפר להרבי אודות הגבאי שסטר לו
על לחיו .הרבי שאל את הגבאי א זה נכו ,והגבאי אמר שהוא לא
היה יכול להתאפק ולכ הכה אותו .ביקש הרבי מהעשיר שימחול
בטובתו להגבאי ,ואמר העשיר להרבי "הנה הגבאי הזה כבר נשוי
הרבה שני ולא זכה עדיי לזרע של קיימא ר"ל ,ובכ אני מסכי
למחול לו בתנאי אחד ,שהרבי מבטיח לו שעד שנה הוא יוושע בב
זכר"...
טז
שיח ויצא תשפ" ז נוע
הרבי התפעל מאוד ממעשהו של העשיר ,שהוא נות את
הזכות של המחילה להגבאי ,והרבי הבטיח לו שעד שנה יוושע הלה
בב זכר ,ולמותר לציי שלפקודת השנה נושע הגבאי בזרע של
קיימא לשמחת לב של כל בני הקהילה...
******************************
מסופר שפע נסע כ"ק מר האמרי אמת מגור זי"ע חו
למדינתו וחסידי נסעו ללוותו .כשהגיעו סמו לגבול נטלו רשות
להיפרד ,ניגש אחד ממקורבי הרבי וביקשו שיאמר איזה דבר תורה,
אמר הרבי :התדע למה יש בכח הקטר של הרכבת למשו כל
הקרונות? – מפני שהוא עוצר את הקיטור בתוכו...
=================================================
הוא הקמיע שלי!!
סיפר לי הרה"צ רבי יעקב מרדכי האגער שליט"א אב"ד וויז'ני אלעד
וארה"ב וקאנדא ,שאחד מגדולי המקובלי בדורנו ,אשר מקובל ומפורס
מאוד בכל תפוצות ישראל ,הגיע לבקר את אביו מר אדמו"ר מוויז'ני
שליט"א לרפו"ש ,והציע להרבי שהוא רוצה לכתוב במיוחד להרבי קמיע
מומחה על פי קבלה ,לרפואתו השלמה והמהירה.
אמנ הרבי שליט"א סירב באומרו "דער כל-יכול אליי -דאס איז מיי
קמיע!! אי וויל נישט אז מ'זאל זי איינרעד אז דער קמיע האט מי
געהאלפ ,נאר דער הייליגער באשעפער אליי האט מי געהאלפ !"
]הכל-יכול לבד -הוא הקמיע שלי ,אינני רוצה שיחשבו שהקמיע עזר לי,
רק הקב"ה בעצמו עזר לי[...
יז
שיח ויצא תשפ" ז נוע
נאר מיט שמחה
בערב יו הקדוש העעל"ט )תשפ"ז( ,בעת שהותי בקרית וויז'ני בני ברק ,זכיתי להיכנס אל
הקודש פנימה אחר השולח הטהור של מר אדמו"ר מוויז'ני שליט"א .כאשר נכנסתי לחדרו
הפרטי של הרבי ,מסרתי לידי הרבי את ה"נוע שיח" שיצא לאור לכבוד שבת שובה ,והקראתי
לפניו את הכותרת של הקוב "תשובה מיט שמחה" .הרבי נהנה מאוד ,ונענה ואמר "נאר מיט
שמחה" ]רק בשמחה[...
וחשבתי לבאר קצת את דברי הרבי .הרבי שליט"א אמר פע בש אביו הגה"ק ה"ישועות
משה" זי"ע ,שמה שכתוב )תהלי ק' ב'( "עבדו את ה' בשמחה" ,אי הכוונה שיש שני דרכי ,
דר אחת היא לעבוד את השי"ת ע שמחה ,ודר אחרת היא לעבוד את השי"ת בלי שמחה,
ואשר לכ אומר הכתוב "עבדו את ה' בשמחה" ,שיותר טוב לעבוד את השי"ת ע שמחה .אי
הדבר כ !! אלא "עבדו את ה' בשמחה" ,הכוונה היא ששמחה היא תנאי בעבודת ה'! יש רק דר
אחת לעבוד את השי"ת ,וזהו על ידי שמחה ,וא חסר השמחה ,אי זה עבודת ה'...
ויתכ שזה היה כוונת הרבי באמרו "נאר מיט שמחה" ,שלא יטעו לחשוב שיש שני דרכי
לעשות תשובה ,שאפשר לעשות תשובה ע שמחה ,ואפשר לעשות תשובה בלי שמחה,
ועדי לעשות תשובה ע שמחה .אי הדבר כ !! אלא "נאר מיט שמחה" ,הדר היחידה
שאפשר לעשות תשובה היא "רק ע שמחה" ,וא אי שמחה אי תשובה!!
במוצאי יו הקדוש ,כאשר הייתי בביתו של ידידנו המשפיע המפורס הגה"צ רבי אלימל
בידרמ שליט"א ,חזרתי לפניו על הדברי הנ"ל ,ורבי אלימל נהנה מאד ,ונענה ואמר "די
ווערטער זענע אמת לאמיתה!" ]הדברי הללו ה אמת לאמיתה