gilyoines.com

קול התאחדותינו · KOL HISACHDUSEINY

שבוע: ויצא (2026-11-16)

קול התאחדותינו · KOL HISACHDUSEINY — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫מה נורא המקום הזה‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫על אם הדרך התהלך לו האיש לאיטו שאנן ובטוח כשפניו מועדות להגיע למחוז חפצו‬ ‫לקח טוב ‪............. ................................‬א‬ ‫בשלום‪ ,‬והנה לפתע קול שעטת סוסים מתקרבת לעברו‪ ,‬ועד שלא הספיק להבחין‬ ‫דבש תמרים ~ לקיטת תמרים ‪ ..................‬ב‬ ‫קדוש יאמ"ר ‪......... ................................‬ג‬ ‫מאומה קפצו ממנה שוטרים חמורי סבר‪ ,‬ומבלי להסביר פשר התנהגותם‪ ,‬תפסו את‬ ‫בשפתי צדיקים ~ לשון חכמים ‪ ..................‬ד‬ ‫פרפראות לחכמה ~ דורש טוב ‪ .................‬ה‬ ‫האיש הנ"ל וכפתו את ידיו ורגליו‪ ,‬וזרקוהו בין חומות בית האסורים‪ ,‬אשר צילם מזרות‬ ‫שבח"י רמב"ן ‪........ ................................‬ו‬ ‫פינת יקרת ‪............ ................................‬ז‬ ‫אימה ופחד על כל הסביבה‪.‬‬ ‫מענינא דיומא ‪....... ................................‬ח‬ ‫חוקים להורותם ‪.... ................................‬ט‬ ‫יושב לו האיש בחדרו‪ ,‬נעול מאחורי סורג ובריח‪ ,‬ולא ידע כלל היכן הוא בית סוהר‬ ‫משיב כהלכה ‪ ........ ................................‬י‬ ‫שבילי העירוב ‪ ..... ................................‬יא‬ ‫זה ובאיזה עיר הוא נמצא‪ ,‬הוא גם לא ידע מפני מה תפסוהו ומפני מה כלאו אותו‪.‬‬ ‫לוח ההילולא ‪ ...... ................................‬יב‬ ‫דבר בעתו ‪ ............ ................................‬יג‬ ‫חשב לעצמו‪ :‬אילו היה מגיע לכאן המלך הייתי שוטח לפניו את כל טענותי‪ ,‬הייתי‬ ‫משולחן מלכים ‪ ... ................................‬יד‬ ‫דברות קודש ‪....... ................................‬טו‬ ‫מספר לו כיצד אסרו אותי בלא משפט‪ ,‬הייתי אומר לו שאני חף מפשע ולשוא אני‬ ‫‪D‬‬ ‫סובל‪ ,‬הייתי מגלה באזניו את תנאי המאסר המשפילים‪ ,‬אך עתה למי אומר את אשר‬ ‫בלבבי‪ ,‬ומרוב צער הוא נרדם‪.‬‬ ‫כשהתעורר שמע המולה בהפרוזדור של בית הסוהר‪ ,‬כששאל מה אירע‪ ,‬נודע לו כי‬ ‫הלימוד‬ ‫‪E‬‬ ‫סדר‬ ‫זה עתה עבר כאן המלך‪ ,‬פרץ האסיר בבכי‪ :‬אוי‪ ,‬המלך עבר כאן ואני החמצתי את‬ ‫ההזדמנות לגאול את עצמי מיסורי‪.‬‬ ‫לאחר שנרגע מעט התבונן בהפרוזדור וראה כי הסוהרים ניצבים מתוחים על‬ ‫חבורת "יסודי התורה"‬ ‫משמרתם‪ ,‬אם כך‪ ,‬הרהר‪ ,‬עדיין המלך נמצא בבית הסוהר‪ ,‬עדיין הוא מסייר בחדרים‬ ‫בבא מציעא‬ ‫הסמוכים‪ ,‬הרים האסיר קול צעקה וקרא בכל כוחותיו למלך‪ ,‬עד שהמלך שמע את‬ ‫ו‪ - :‬ח‪:‬‬ ‫קריאותיו ובא להקשיב לכל טענותיו‪.‬‬ ‫חבורת "תורתך שעשועי"‬ ‫כשהתעורר יעקב מחלומו הבין כי הוא מצוי במקום קדוש ואמר אל לבו‪ :‬אילו ידעתי‬ ‫עירובין‬ ‫לא ישנתי במקום קדוש זה‪ ,‬לבו ובשרו כמהו וערגו לקל חי‪ ,‬והוא הצטער על שהחמיץ‬ ‫צ ‪ -‬צג‬ ‫את ההזדמנות לראות את עוזו וכבודו של ה'‪.‬‬ ‫אך כאשר הוא התבונן וחש עד כמה מקודש המקום גם עתה "מה נורא המקום הזה"‪,‬‬ ‫להכנסת מודעות‪ ,‬מזל טוב‪ ,‬הנצחת שם‪ ,‬לעי"נ‪:‬‬ ‫הוא הבין כי המקום מסוגל לתפילה "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים" וגם‬ ‫להר"ר אלטר אשר אנשיל אילאוויטש הי"ו‬ ‫‪052.7648437‬‬ ‫עתה הוא יכול לעמוד להתפלל ולבקש מאת ה'‪ ,‬וכן הוא עשה‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ©‬ ‫יו"ט סוכות תשפ"א לפ"ק | א‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫מה שאתה מוכרח עתה ללכת לחרן‪ ,‬כי טובתך הוא‬ ‫צריך לעבוד את הש"י בכל מקום ובכל מצב שמביאו‬ ‫להתעלות עי"ז‪ ,‬וגם עולים גופא מרמז על העליה שאחר‬ ‫ויפגע במקום‪ .‬פירש"י‪" :‬ורבותינו פירשו )ברכות כ"ו( לשון‬ ‫הירידה‪ ,‬כי אם לא היה בירידה לא היה נקרא עולה‬ ‫תפלה‪ ,‬כמו‪ :‬ואל תפגע בי )ירמי' ז'(‪ .‬יש לרמז‪ ,‬שהתפלל‬ ‫שעולה למעלה ממה שהיה מקדם‪ .‬כו'‪ .‬וזה אומרו‪:‬‬ ‫לפני הקב"ה שבכל מקום שיהיה‪ ,‬לא יהיה לבו חלוק על‬ ‫'מלאכי אלקים עולים'‪ ,‬וגם 'ויורדים בו' בשביל עלייה זו‪.‬‬ ‫המקום‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כענין שאומרים בשם הרה"ק ר' שלמה‬ ‫באר מים חיים )עעו"ש(‬ ‫קארלינער זצוק"ל‪ ,‬על מה דאיתא במדרש‪ ,‬וכן פירש"י‬ ‫בחומש על פסוק )דברים ו‪ ,‬ה(‪ :‬ואהבת את ה' אלקיך בכל‬ ‫אש התלהבות לעשיית המצוות‪ ,‬וצינון וקירור לעבירה‬ ‫לבבך 'שלא יהיה לבך חלוק על המקום'‪ ,‬ואמר הפירוש‬ ‫הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי‬ ‫אשר בכל מקום שהוא‪ ,‬יעבוד את השי"ת‪ .‬כי יש בני‬ ‫מעיני‪ ,‬כי לאדם צריך חמימות רב בתורת ה' וביראתו‬ ‫אדם כשהם באיזה מקום ואינם עובדים להשי"ת‪ ,‬אומרים‬ ‫ותשוקה וחשק גדול‪ ,‬ולהיפוך בעבירות כי היצה"ר‬ ‫שהמקום גורם‪ ,‬כי אם היה באיזה מקום אחר‪ ,‬בוודאי‬ ‫בוער באדם באהבה זרה ר"ל ע"כ צריך להתגבר על‬ ‫היה עובד להשי"ת‪ .‬על זה אמר שחלילה לומר כן‪ ,‬כי לא‬ ‫יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו ית'‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫המקום גורם איזה מניעה לעבודתו ית'‪ ,‬כי כיון שהכל‬ ‫התוס' הקשו במגילה )כה‪ .‬ד"ה הכל( על מאמרם ז"ל )שם(‬ ‫מאתו ית'‪ ,‬ורצון השי"ת הוא שיהיה האדם כעת‬ ‫"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"‪ ,‬ובמקום אחר‬ ‫במקום הזה‪ ,‬מסתמא גלוי לפניו ית' שזה המקום לא‬ ‫אמרו )כתובות ל‪" (.‬הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים"‪,‬‬ ‫יגרום שום מניעה ח"ו לעבודתו ית'‪ ,‬רק המניעה הוא‬ ‫עיי"ש‪ .‬ותירץ ה"בינה לעיתים" על קושייתם‪ ,‬דשני‬ ‫מצד האדם‪ ,‬לכך אמר‪' :‬שלא יהיה לבו חלוק על המקום'‬ ‫המאמרים עולים בקנה אחד‪ ,‬כי עשיית המצוה צריכה‬ ‫שהוא שם עכדה"ק‪ .‬וזהו הרמז‪" :‬ויפגע במקום" יעקב‬ ‫להיות בהתלהבות וחמימות ובעבירה להיפך‪ .‬וזה‬ ‫אבינו התפלל על כך שבכל מקום אשר יהיה‪ ,‬לא יהיה‬ ‫הפירוש‪" :‬חוץ מצינים פחים" שההצטננות לעבירה‬ ‫לבו חלוק על המקום‪.‬‬ ‫והחמימות למצוה מסורין הן בידי האדם לבחירתו‪ ,‬וככל‬ ‫בית אהרן‬ ‫אשר תוגבר מדת היראת שמים באדם כן תגדל‬ ‫התלהבותו בעשיית המצוה וצינתו לעבירה כדאיתא‬ ‫הירידה צריכה שתתהפך לצורך עליה‬ ‫נורא בי עמרם ע"כ‪.‬‬ ‫והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו‪ .‬נודע שגם‬ ‫והנה‪ ,‬איתא במדרש )בר"ר ג‪ ,‬ח( "ויקרא אלוקים לאור יום‬ ‫השמחה שלמעלה הוא ביותר ויותר‪ ,‬בבחי' אחור וקדם‪,‬‬ ‫אלו מעשיהן של צדיקים‪ ,‬ולחושך קרא לילה אלו מעשיהן‬ ‫כדמיון האב שבא לו בנו מארץ מרחק‪ ,‬והנה כל בחינת‬ ‫של רשעים"‪ .‬וזשה"כ כאן‪" ,‬הייתי ביום" בשעה שעסקתי‬ ‫אחור‪ ,‬הכל הוא עבור בחי' דברי הארציות‪ ,‬שהאדם‬ ‫במעשי המצוות‪" ,‬אכלני חורב" בהתלהבות אש קודש‪,‬‬ ‫מוכרח לדרוך בה להתקיים ולהחיות גופו‪ ,‬ועי"ז לפעמים‬ ‫"וקרח בלילה" לגבי עבירות הייתי צונן תמיד‪" ,‬ותידד‬ ‫נשכח מאתו אהבת ויראת הבורא ועוסק בהם קצת‬ ‫שנתי מעיני" שלא הלכתי בטל‪ ,‬שהרי הולך בטל כישן‬ ‫להנאתו ונעשה בבחי' אחור‪ .‬והנה יעקב אע"ה בצאתו‬ ‫דמי )עי' מגן אברהם סוף סי' תקפ"ג( אלא עבדתי את ה' בכל‬ ‫מבאר שבע‪ ,‬נודע אמז"ל שנטמן י"ד שנה בבית עבר‬ ‫רגע‪ ,‬ואף פעם לא נחשבתי כישן‪ ,‬גם בעת שישנתי‪ ,‬כי‬ ‫ועסק בתורה יומם ולילה ולא שכב כלל באותן הימים‪,‬‬ ‫הכל היה לעבודתו ית"ש‪.‬‬ ‫ואח"כ כשיצא לחרן והלך בדרך קצת‪ ,‬והדרך ממעט ג'‬ ‫תפארת עוזיאל )תלמיד הרה"ק מלובלין ז"ל(‬ ‫דברים‪ ,‬ואחד מהם שממעט את השם כמאחז"ל‪ ,‬כלומר‬ ‫וכ"ה משמי' דהרה"ק מהר"ש מבעלזא ז"ל‬ ‫שא"א לעבוד את שמו ית' כאשר בביתו‪ ,‬וגם כי שכב‬ ‫שם שהוא מבחי' עוה"ז‪ ,‬מה שלא שכב עד הנה י"ד‬ ‫עיקר התשובה "כל אשר אמר אלקים אליך עשה"‬ ‫שנים‪ ,‬וע"כ היה יעקב אבינו מצטער צער גדול על בחי'‬ ‫ועתה כל אשר אמר אלקים אליך עשה‪ .‬נראה לרמז‪,‬‬ ‫'אחור' הלז שנתרחק קצת מבוראו‪ ,‬ואיך יתקן הרגע זו‬ ‫דעיקר מי שירצה לתקן מעשיו המקולקלים‪ ,‬מה שהמרה‬ ‫העברה‪ ,‬וביותר חרה לו על עיקר הליכתו מעתה לחרן‬ ‫נגד הבוב"ה‪ ,‬ורוצה להיות בעל תשובה‪ ,‬שיקבל על‬ ‫להיות שם בבית לבן‪ ,‬ובודאי לא יוכל לעובדו ית' כו' ‪.‬‬ ‫עצמו בקבלה אמיתית לבל יחטא עוד ואל ישוב עוד‬ ‫ויכאב לבבו מאוד על זה‪ .‬ולזה הראה לו בחי' הסולם‬ ‫לכסלה‪ ,‬ולקבל עליו עול מלכות שמים ביתר שאת‬ ‫הנזכר‪ ,‬הנעשה מדבר ארציות‪ ,‬ובו עולים ויורדים‪,‬‬ ‫וביתר עז‪ ,‬ולא יסור ימין ושמאל אפילו נקודה קטנה‪.‬‬ ‫והוא בחי' 'והחיות רצוא ושוב' )יחזקאל א‪ ,‬טו(‪ ,‬כי גם‬ ‫וזוהי כוונת הכתוב‪" :‬ועתה" אם אדם רוצה לחזור‬ ‫הצדיק הגדול מוכרח ליפול לפעמים ממדרגתו והחיות‬ ‫בתשובה‪ ,‬כי 'אין ועתה אלא תשובה' )בר"ר לח‪ ,‬ט( יקבל‬ ‫הקודש שלו‪ ,‬ואז נעשה בבחי' אחור קצת‪ ,‬והוא לו‬ ‫על עצמו שמהיום והלאה "כל אשר אמר אלקים אליך"‬ ‫לטובתו להיות נעשה אח"כ בבחי' אחור וקדם‪ ,‬ועל כן בו‬ ‫בתורתו הקדושה "עשה"‪.‬‬ ‫'עולים ויורדים'‪ ,‬והירידה הוא צורך עליה‪ ,‬להתעלות‬ ‫מעדני מלך‬ ‫אח"כ מעלה מעלה‪ ,‬וע"כ אף אתה אל תתמה על החפץ‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫והם ילמדו את בניהם ובני בניהם‪ ,‬אזי יתוספו לו תמיד‬ ‫מצוות ומעש"ט עד עולם‪ .‬וזהו שאמר יעקב‪" :‬הן עוד‬ ‫י‬ ‫ח תורה‬ ‫היום גדול" אפילו אם יהיה היום גדול מאד "לא עת‬ ‫התורה היא פתח השער ליראת שמים‬ ‫האסף המקנה" לא יספיק העת לאסוף ולקנות חכמה‬ ‫מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬באשר שאין להם סוף‪ ,‬רק העצה היא‪:‬‬ ‫שער השמים‪ .‬הנה מצינו בגמרא )יומא עב‪" (:‬מכריז ר'‬ ‫"השקו הצאן" להשקות את הצאן קדשים בני ישראל‬ ‫ינאי‪ ,‬חבל על דלית ליה דרתא )שאין לו חצר( ותרעא‬ ‫חכמה ובינה‪" ,‬ולכו רעו" להורות להם את הדרך אשר‬ ‫לדרתא עביד )ועושה שער לחצר( ופירש שם רש"י ז"ל‪:‬‬ ‫ילכו בה‪ ,‬וממילא כל המצוות ומעש"ט שיעשו הם‪ ,‬יהיו‬ ‫"שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים‪ ,‬לכך‬ ‫שייכים גם לנו‪.‬‬ ‫צריך שתקדים לו יראת שמים"‪ .‬וידוע שיעקב נטמן‬ ‫מבשר צדק‬ ‫בבית עבר י"ד שנה ועסק בתורה קודם שהלך לחרן‬ ‫ח‬ ‫ח תפילה‬ ‫)מגילה יז‪ (.‬והנה‪ ,‬כל השנים הללו לא הרגיש עדיין יראה‬ ‫כמו זו שהרגיש עכשיו כאן בהר המוריה‪ ,‬מקום‬ ‫תפילה הוא שער השמים להשיג אלקות ויראת שמים‬ ‫המקדש‪ ,‬ולכן אמר‪ :‬ממה שאני רואה 'מה נורא המקום‬ ‫ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‬ ‫הזה'‪ ,‬יודע אני ואומר 'אין זה כי אם בית אלקים'‪ ,‬זה‬ ‫וגו' ויקץ יעקב משנתו וגו'‪ ,‬איתא במדרש ויקץ יעקב‬ ‫היראה עיקר ביתי ודירתי‪ ,‬כמו )ישעי' נו‪ ,‬ז( "ביתי בית‬ ‫ממשנתו והוא תמוה‪ ,‬ונ"ל דהנה ידוע שעיקר עבודת‬ ‫תפלה"‪' ,‬וזה'‪ ,‬פירוש תלמודי שיש בידי מבית שם ועבר‪,‬‬ ‫האדם לבוא לתכלית השלימות לעבודתו ית"ש להשיג‬ ‫'הוא שער השמים' לבד‪ ,‬שאינה אלא תרעא לדרתא‪.‬‬ ‫אלקותו ית"ש הוא ע"י התורה והתפלה ולא יוכל להיות‬ ‫בעל שם טוב הק'‬ ‫אחד בלי שני כי לא ע"ה חסיד וגם בתורה לחוד לא‬ ‫ישלים נפשו כמאמר חז"ל כל האומר אין לי אלא תורה‬ ‫אף תורה אין לו‪ ,‬כי בודאי ע"י עסק התורה לשמה יכול‬ ‫ע"י לימוד תורה לאחרים ישלים ויזכה לנפשו‬ ‫לבוא לקדושה גדולה כשלומד לשמה ומדבק עצמו‬ ‫ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו‬ ‫בנפשו ורוחו ונשמתו באותיות התורה‪ ,‬אמנם אעפי"כ‬ ‫הצאן ולכו רעו‪ .‬נראה לפרש בדרך מוסר על פי מה‬ ‫לא יוכל לבוא לעיקר היראה והאהבה והשתוקקות‬ ‫ששמעתי ביאור על מאמר המשנה‪" :‬אם אין אני לי מי‬ ‫לעבודתו ית"ש ולהשיג אלקותו רק ע"י התפלה במס"נ‬ ‫לי וכשאני לעצמו מה אני ואם לא עכשיו אימתי"‪,‬‬ ‫ובהתלהבות כידוע מכל ספרי הקדושים‪.‬‬ ‫שבאמת אף אם יחיה האדם אלף שנים אי אפשר לו‬ ‫והנה ידוע מאמר חז"ל ויפגע במקום שתיקן תפלת‬ ‫לגמור מלאכתו בעבודת ה' ובתורתו שהוא לאין סוף‬ ‫ערבית‪ ,‬הנה לא ידע עד עתה סוד התפלה איך היא‬ ‫ותכלית‪ .‬אמנם אדם המלמד לבניו ותלמידיו תורה‬ ‫גדולה‪ ,‬וזה פי' המדרש הנ"ל ויקץ 'ממשנתו' ר"ל‬ ‫ומעש"ט ומורה להם את הדרך אשר ילכו בה‪ ,‬אזי אף‬ ‫מתורתו שנתעורר ע"י התפלה הזאת‪' ,‬ויאמר אכן יש‬ ‫אחר מותו כל מה שהם ישכילו בעבודת ה' יזקפו גם‬ ‫ה' במקום הזה' ר"ל דע"י התפלה הזאת יוכל להבין יותר‬ ‫לזכותו‪ .‬וזהו שאמר התנא‪" :‬אם אין אני לי" אם אין אני‬ ‫התגלות אלקות ממה שהשיג עד עתה ע"י התורה לחוד‪,‬‬ ‫עובד את ה' רק לעצמי‪ ,‬אלא אני גם מלמד לאחרים‪ ,‬אז‬ ‫'ואנכי לא ידעתי' סוד זה‪' ,‬אין זה כי אם בית אלקים'‬ ‫"מי לי" כל 'מי' מתלמידי שיעשה איזה מצוה‪ ,‬שייך גם‬ ‫ר"ל כי ע"י התפלה בהתעוררות והתלהבות יוכל האדם‬ ‫'לי'‪ .‬ומפרש ואומר‪" :‬וכשאני לעצמי" אם אהיה עובד ה'‬ ‫לבוא ליראת הרוממות אשר נקרא בלשון חז"ל בית וכו' ‪,‬‬ ‫רק לעצמי‪ ,‬בלי להורות לאחרים‪" ,‬מה אני" כמה אני‬ ‫כי התפלה היא עיקר שער השמים לבוא להשגת אלקות‬ ‫כבר יכול להספיק‪ ,‬אף אם אחיה אלף שנים לא אגמור‬ ‫יראת שמים אוצר הטוב‪.‬‬ ‫את המלאכה‪" ,‬ואם לא עכשיו" כשאני חי‪" ,‬אימתי" הרי‬ ‫מאור ושמש‬ ‫"לא המתים יהללו י ‪-‬ה"‪ .‬אבל הלומד וגם מלמד לאחרים‪,‬‬ ‫מפניני או"ר החיי"ם הקדוש‬ ‫אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי‪ .‬כי אם היה יודע היה מכין עצמו לנבואה כי הנבואה צריכה הכנה כידוע‪,‬‬ ‫ואפשר אם היה מכין עצמו היה מתנבא בהקיץ ולא בחלום ידבר בו )במדבר יב ז(‪ ,‬ולזה מתאונן על מה שלא השכיל על‬ ‫דבר ורש"י ז"ל פירש ואם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש ע"כ ואם לזה לבד נתכוין נאמר אליו ואם לא ישנת לא היית‬ ‫חולם חלום נבואיי בכל ההבטחות‪ ,‬ובהכרח להשלים הכוונה במה שפירשתי‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫‪.ö¬ë −þõ µôô ¼òô þ¾ê −×òê ó−šñê ³ì³í‬‬ ‫ץ לקיטת תמרים ת‬ ‫‪µôô ó−òë −ñ ¾− −òê ó−òë îñ í−í êñ êëê −"¾þ−õî‬‬ ‫אמרות וסיפורים‪ ,‬מלוקט מספרים‪ ,‬על רבותיה"ק עצי‬ ‫‪ññõ³íñ ³î¼¬ êîí íþîê×ñ íòíð ñ"−î ,−òôô êñî ¼òô‬‬ ‫התמרים‬ ‫¼‪µê îêþëò êñ¾ óíñ ìòî ó−¼¾þ î−í− −ñîêð ó−òë ñ‬‬ ‫התחילו מריבות זו עם זו‪ ,‬עלי יניח צדיק את ראשו‬ ‫‪ó−−šñ −ð× ññõ³íñ ö׳− ’−ëþî ’−þõ ³î®ô ó−−š êñ óê‬‬ ‫‪−ñîêð êîí ³î¬¾ íî®ôí ó−−š þë×¾ íï ñëê ,íî®ôí‬‬ ‫ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם‬ ‫מראשתיו וישכב במקום ההוא‪ .‬ופירש"י התחילו האבנים‬ ‫‪î−í êñ êëê ñìþñ ëš¼− ¾"ô öëî− ï"−õ¼î ,î³¼þñ êîí‬‬ ‫מריבות זו עם זו‪ ,‬זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת‬ ‫‪−ñ ¾− −òê ñëê ,íî®ôí ó−−šñ −ð× ññõ³í ×"¼ ó−òë îñ‬‬ ‫אומרת עלי יניח‪ ,‬מיד עשאן הק ב"ה אבן אחת כו'‪ .‬שמעתי מפ י‬ ‫‪−× ññõ³íñ −ñ ö׳− êñ ×"¼ ,íî®ôí −³ô−−š þë×î ó−òë‬‬ ‫הרה"ג הישיש מח"ס צבי חמד‪ ,‬שכאשר למד אצל הגה"ק רבינו‬ ‫‪.ðñî− íô ¼ðî− −ô‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זי"ע אבדק"ק סיגוט בעל קדושת‬ ‫)‪(í¾ô ìô¾−‬‬ ‫יו"ט‪ ,‬ראה בארגז ה'שרייב טיש' של רבו‪ ,‬אבן גדולה שהיתה‬ ‫מונחת שם למשמרת זכרון‪ ,‬כי אבן זו השליכו מתנגדי אביו הגה"ק‬ ‫‪.óîñ¾ë −³ë¾î ’îèî −òþô¾î −ðô¼ ó−šñê í−í− óê‬‬ ‫הייטב לב זי"ע‪ ,‬דרך החלון לתוך חדרו‪.‬‬ ‫‪³ê îñ ö³îò −òòí õ"í¼ µ−¾ñêë ë³×¾ íô −"õ¼ ñ"−‬‬ ‫ומרן הגה"ק מהריט"ב מסאטמאר זי"ע הי' מספר‪ ,‬שכאשר נשלך‬ ‫‪ê−í ö×−íô í³ë¾ìôë íñî¼ íô¾òí¾× −× ,óîñ¾ −³−þë‬‬ ‫האבן הנ"ל דרך חלון בית של זקינו הייטב לב זי"ע ונשברה השויב‬ ‫‪íêîþ¾ êñê ,³ê®ñ ³¾šëô þî×¼í þôîìë ³ñ׳½ôî‬‬ ‫שבחלון‪ ,‬לקח הייטב לב את האבן וניגש אל החלון‪ ,‬ולגודל‬ ‫‪ë×¼³íñ ê−í óè ³þïîì îò×î³ë ö×î¾ êîí¾ íþ®î− ³ê‬‬ ‫תמהונו ראה‪ ,‬כי האבן גדולה הרבה מחור שנעשה בהזכוכית‪,‬‬ ‫‪ñ¼è³ êñî ï"−¼î ,ó××î³ë −ò×¾ô −³³òî ¾"ïî ,îò×î³ë‬‬ ‫ולא הי' יכול להבין‪ ,‬איך הי' ביכולת האבן לכנס דרך החור‪ .‬והי'‬ ‫‪íò¾ ¹ñê óðêí í−ì− óê óè −× þêîëôî ,ó׳ê −¾õò‬‬ ‫חושב ומתמה עד שנמלך בדעתו ואמר "מן הסתם היו כאן כמה‬ ‫‪³ñîï ,³ê®ñ ³¾šëô íô¾òí −× óîñ¾ ñ¾ ó−−ì îò−ê‬‬ ‫אבנים קטנות‪ ,‬רק כל אחת ואחת אמרה‪ ,‬עלי ינוח צדיק את ראשו‪,‬‬ ‫‪ö×îí ïê ,íò−×¾í ³êþ¾í ñëšñ −ñ× óðêí í−í− óê‬‬ ‫ונעשה לאבן אחת גדולה"‪.‬‬ ‫‪ó−šñê í−í− óê í"¾ïî ,¹îèíî ¾õòí ö−ë óîñ¾ îñ ³î−íñ‬‬ ‫אמרי דבש )עמ' קי"ג(‬ ‫¼‪−× ,óîñ¾ ñ¾ ó−−ì îòñî× ,óîñ¾ë −³ë¾î ïê ,’îèî −ðô‬‬ ‫‪.êðì ê³îî®ë îô¼ î³ê ³î−íñ ¾õòí íîê³³‬‬ ‫הנהגת יעקב אבינו ע"ה נגד לבן הארמי‪ ,‬כאשר‬ ‫)‪(ëñ ë¬−−‬‬ ‫התחיל לנהוג בצביעות ברח ממנו כי סכנתו רבה‬ ‫וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו‬ ‫‪íêþòî .µñ³ þ¾ê ñ×ë µ−³þô¾î µô¼ −×òê íòíî‬‬ ‫ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה‪ .‬רביה"ק ז"ל היה פעם‬ ‫‪þôêô êšêþšô ñ−¾¼í ’þ −ëþí ¾þ−õ¾ íô óðšíë‬‬ ‫בעיר סאמאש ‪-‬אוירוואר‪ ,‬ובחצר הבית שהתאכסן שם עמדו‬ ‫‪þ×¾ð ,íòîôêí ³î×ïë êñê ö−òîï−ò ñêþ¾− ö−ê ¾þðôí‬‬ ‫כמה חסידים ישישים‪ ,‬ודברו ביניהם בסוד שיח‪ ,‬ורבינו ז"ל יצא‬ ‫‪,î³þî³ þôî¾ ³"−¾í êí í¾šî ,ê×−ñ êôñ¼ −êíë íî®ô‬‬ ‫מחדרו ועבר שם‪ ,‬ושאל אותם‪ ,‬מה המדובר‪ ,‬ואמרו לרביה"ק ז"ל‬ ‫‪ñ"−−šð ô"−õ¼ ±îþ−³íî ,þ−×¾ ³ñî¼õ ö−ñ³ êñ ë−³×î‬‬ ‫שמדברים מהצבועים‪ .‬ואמר להם רבינו דבר נחמד‪ ,‬שמצינו אצל‬ ‫‪óíñ þôêî öþ×¾î ó−ñ¼îõ −ñ þî×¾ îìîñ¾ñ þôîêí‬‬ ‫יעקב אבינו ע"ה שאמר הכתוב וישמע את דברי בני לבן לאמר‬ ‫¾×‪ñë ñ¼ þëî¼ óíô ðìê óî¾ ö−ê ³−ëí ñ¼ë ñ¼ ó×þ‬‬ ‫לקח יעקב את כ ל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כ ל‬ ‫‪ó−³¾î í¾ô îòñ íî® ê"−þ³ ö−òô íþî³ −× ¼îð−î ,ö−ñ³‬‬ ‫הכבוד הזה‪ ,‬ולכאורה צ"ב‪ ,‬כפל הלשון למה לי ‪ .‬ולהלן נאמר וירא‬ ‫‪ì−ñ¾ −ð− ñ¼ −îí ê"−þ³í ö× óêî ,óîò¼ô¾ íþîëèí −õô‬‬ ‫יעקב את פני לבן והנה איננו כתמול שלשום וכו'‪ ,‬ויש לדקדק מה‬ ‫‪ñë ê×−ê íþîëèí −õô ó−³¾í ñ¼ ñëê ,ö−ñ³ ñë ê×−ñî‬‬ ‫נשתנה כעת פני לבן עד שלא היה יכול להיות אתו בצוותא חדא‪,‬‬ ‫והלא כל הזמן ישבו יחדיו‪.‬‬ ‫‪ö×ñî íòîôêí ðî½− óíî íïí óñî¼ë þ×¾ ¼−èôî ö−ñ³‬‬ ‫‪,×"¼ íòîôêí ³î×ïë êñê ö−òîï−ò ñêþ¾− ö−ê îþôê‬‬ ‫ואמר רבינו ז"ל‪ ,‬דהנה אחר שעשה יעקב את כל החיל הזה‪,‬‬ ‫‪öî−×ð îò−ëê ëš¼−ñ í"ëší þôê¾ íô öëîô ï"−õ¼î‬‬ ‫תמהו בני לבן הלא יעקב מדתו מדת אמת‪ ,‬ואיך רימה את לבן‪,‬‬ ‫אבל לאמיתו של דבר קיים יעקב אבינו ע"ה מה שנאמר‬ ‫¾‪óí¾ ’îèî ³®þõî ±þêí þõ¼× µ¼þï í−íî îñ þôê‬‬ ‫‪óñ¾− µ−ê ëš¼−ñ í¾š êí− êñ¾ −ð×î ,íïí óñî¼ −ðî¼−‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫‪ö× ñ¼ ,ê×−ñ êôñ¼ −êíë íî®ô þ×¾ êñí ï"íî¼ë îñ‬‬ ‫"עם עקש תתפתל" כמו שדרז"ל במס' מגילה‪ ,‬וכשהיה אצל לבן‬ ‫‪ñ¾ í¾¼ ³î®ôí ñ"þ ,µô¼ −"×òê íòíî ïôþë îñ ¾þ−õ‬‬ ‫שהיה עקש ופתלתול‪ ,‬היה צריך יעקב להשתמש בדרכיו‪ .‬וזהו‬ ‫שאמרו בני לבן‪ ,‬לקח יעקב את כל אשר לאבינו‪ ,‬דהיינו מדתו של‬ ‫‪µñ þîô¾ê îï í¾¼ ³î®ô −ð− ñ¼î ,µ−šñê ’í −×òê‬‬ ‫לבן כמו שנאמר עם עקש תתפתל‪ ,‬ומאשר לאבינו דהיינו כספו‬ ‫‪¾− ö×ê" ëš¼− þôê ï"¼î íïí óñî¼ë óè óñ¾ñ −³ì¬ëí‬‬ ‫של לבן עשה וכו'‪.‬‬ ‫‪óè í"ë ’−îí ó¾ô ó−¼õ¾òí ó−ð½ìî ó−ôìþ ’−õ "’í‬‬ ‫ועל כן יעצו את לבן שישנה את מעשיו להיות כיעקב‪ ,‬ויעשה עצמו‬ ‫"‪−êíë íî®ô þ×¾ êñí ï"íî¼ë þôîñ× ,"íïí óîšôë‬‬ ‫כצדיק וישב בבית המדרש וילמוד וישנה פניו כלפי חוץ כפני תם‪,‬‬ ‫¼‪þôîñ× ,−³¼ð− "êñ" "−×òê"î ë−¾ô× ’−íî ,ê×−ñ êôñ‬‬ ‫ואז גם יעקב יחזור למדתו מדת האמת‪ ,‬וכאשר ראה יעקב אבינו‬ ‫‪óþîë¼ë¾ −³¼ð− ,µñ ’−í− êñî −×îòê ³îþëð ’ëí îñê‬‬ ‫ע"ה שלבן נעשה צבוע ושינה את מראהו‪ ,‬אמר‪ ,‬כעת כבר אי‬ ‫‪.ï"íî¼ë óè þ×¾ ¼−èô‬‬ ‫אפשר לי להיות אתו ביחד‪ ,‬כי הצבוע גרוע יותר ממי שמגלה את‬ ‫)‪(¬"î− ³¾îðš‬‬ ‫פרצופו האמיתי‪ ,‬וזה שאמר רואה אני את פני אביכם איננו כתמול‬ ‫שלשום שנשתנה ונעשה צדיק במראהו‪ ,‬ועל כן צריך אני לברוח‬ ‫‪.ó−šñêñ −ñ ’í í−íî −ëê ³−ë ñê óîñ¾ë −³ë¾î‬‬ ‫מכאן‪.‬‬ ‫‪’ôèë ’−êð ³î×−−¾í ñ"−î ,−¼þïë ñî½õ ê®ô− êñ¾ −"¾þ−õ‬‬ ‫]ומן הנכון להסמיך לזה דברים פליאיים שכתב מרן החת"ס ז"ל‬ ‫×‪íþî³í ö−ê ëî¾ ì"³ îòë öëî ì"³ îòëî ì"³ êîí¾ ñ‬‬ ‫בתשובה )ח"ו‪ ,‬נ"ט( זל"ק שם‪ :‬אמרו חז"ל עם נבר תתברר ועם‬ ‫‪îêþ ö³¾ñ¾ óê êšîîð íïð ’½î³í îë³×î ,î¼þïô ³š½îõ‬‬ ‫עקש תתפתל‪ .‬ידעת את אשר מרגלא בפומי תמיד " אין יעקב‬ ‫‪ð−ô¼− þ¾ê×¾ îò−ëê ëš¼− ³òîî× í³−í ³êïî ,íï ³ê íï‬‬ ‫שלא יפגענו לבן‪ ,‬ומעטי לבן שיפגעו בהם יעקב"‪ ,‬שמור זה כי הוא‬ ‫‪³−ë ñê óíô¼ þîïìñ þíô− ó−¬ë¾ ë"− ³ê öëñ ³−ëë‬‬ ‫אמת‪ ,‬ובחון הדברים ותראם אמתיים‪ .‬ורצוני כי ברית כרותה כל‬ ‫‪,ðì−ë íþî³ë îš½¼−î ï"êï ö−êîþ ö³¾ñ¾ î−í−¾ −ð× ,î−ëê‬‬ ‫ת"ח וצדיק המכונה יעקב יש לו מצירים נגדו המכונים לבן‪ ,‬אמנם‬ ‫‪¼þïôî î¼ïôî îòôô íþî³í ¾îô³ êñ¾ ì¬ëîô êí− í××î‬‬ ‫מעטים הם הרשעים האלו אשר ימצאו נגדם מי שהוא אחיהם‬ ‫‪−ð× ,−ëê ³−ë ñê óîñ¾ë −³ë¾î ¾"ïî ,óñî¼ ð¼ î¼þï‬‬ ‫ברמאות כיעקב נג ד לבן‪ .‬והוי יודע כי הרבה פעמים הפכתי בהם‬ ‫ומהם ומהמונם‪ ,‬ואמרתי להשמר מהם ולעשות העקוב למישור‪,‬‬ ‫¾‪êñ¾ ó−šñêñ −ñ ’í í−íî ,ï"êï ö−êîþ ³îþîð í¾ñ¾ î−í−‬‬ ‫ואמרתי לברוח מן הקטנה שבתרמיתם‪ ,‬ונכשלתי בגדול ממנו‪ ,‬ולא‬ ‫‪.óñî¼ ð¼ î¼þïô íþî³í ¾îô³ êñ¾ ,−¼þïë ñî½õ ê®ô−‬‬ ‫זה בלבד עמי הארץ והמון עם‪ ,‬אלא לומדי תורה ואפי' רבנים‪ ,‬כל‬ ‫)‪(í¾ô µþë‬‬ ‫שאין דובר אמת בלבבו ולא היושר והצדק מרכבו‪ ,‬הרחק דרכך‬ ‫ממנו הסר רגלך מנתיבו כו'‪ ,‬וסוף הכבוד לבוא כי יושיע ה' עם‬ ‫קרובו‪ .‬עכל"ק[‪.‬‬ ‫‪óîšôë ’í ¾− ö×ê ö×ê þôê−î î³ò¾ô ëš¼− ±š−−î‬‬ ‫‪êñð þëðí ó¼¬ë þ×¾¾− −òëë ×"¾ô−õñ ñ"−î .íïí‬‬ ‫מושיען של ישראל )ח"ה‪ ,‬ע' רע"ג(‬ ‫‪óî¾ô ,óñî¼í ³îôîêë êñî ñêþ¾−ë êñê íëî¾³ −òíô‬‬ ‫¾‪ñ"−−šî ,ëê óíñ í"ëšíî óîšôñ ó−òë ó−êþšò ñêþ¾−‬‬ ‫חינוך הבנים ביר"ש כראוי בקטנותם‪ ,‬יועיל אח"כ‬ ‫‪êþšò ¼"íîêñ ×"ê¾ô ,ñîìô îðîë× îðîë× ñ¼ ñìô¾ ëê‬‬ ‫להאב עצמו‪ ,‬שלא יטו אותו בניו מדרך הישרה‬ ‫‪îðîë× ö−ê îðîë× ñ¼ ñìô¾ µñôî µñô óí−ñ¼ í"ëší‬‬ ‫וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה וגו'‪ .‬ובמדרש‬ ‫‪ñ"½ −"þð íïë ô"þî −"þ îšñìò¾ îò−®ô ö×ê ,×"¼ ñîìô‬‬ ‫)זשה"כ( 'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה' )משלי‬ ‫‪,ó−òë ö−−îþš öò−ê óîšô ñ¾ îòî®þ ö−¾î¼ ö−ê¾ öôïë‬‬ ‫כ"ו( כו'‪ .‬ושמעתי מכ"ק רבינו הגה"צ אבדפ"ה )סאטמאר שליט"א(‬ ‫‪ñêî− −þëðë ¾ð−ìî ,ó−òë ö−−îþš ñ× ö−ëî µ× ö−ë ê"ôþî‬‬ ‫]זצוק"ל[ דהנה מי שמגדל בניו בדרך לא טובים כו'‪ ,‬חושב כי‬ ‫×‪ö−ê¾ óñî¼í í−íî þôê¾ −ô −òõñ −îð−î −îñè ñ"ïìê −‬‬ ‫לעת זקנתו אשר אין בכחו עוד לעסוק בפרנסה יהיה עכ"פ בידם‬ ‫‪î³îô× í×ñí î¼ëš êñ íô −òõôî î³îô× ô"þ ñ¾ îþîð‬‬ ‫לפרנס אותו‪ ,‬ועכ"פ יהיה לו איזה תועלת מהשכלתם וכספם‪.‬‬ ‫‪−þí µê ,î³¼ð ¹î½ ñ¼ ðîô¼ñ î−þ−ëì îñ×− êñ¾ −òõô‬‬ ‫אבל באמת למעשה לעת כי יזקין‪ ,‬וכבר גדלו זרע מרעים‪ ,‬המה‬ ‫‪ö×ñî ,ô"þð êë−ñê š½îõî î³¼ð ¹î½ñ ðþ−ñ ñî×− í"ëší‬‬ ‫בושים מדרכיו‪ ,‬שאינם נאה בעיניהם מנהג יראי ה' ‪ ,‬ואז אין לו‬ ‫‪ð−ô³¾ ô"þ× š½îõ í"ëší¾ þìêô −"òëñ íëî¾³ −òíô‬‬ ‫ברירה אלא מוכרח לעזוב דרכו שהלך בימי נעוריו‪ ,‬ולילך בדרך‬ ‫‪íïñî ,ñîìô îðîë× îðîë× ñ¼ ñìô¾ ëêî ó−òë ö−ð óíñ ¾−‬‬ ‫חדש שילמדו אותו בניו‪] ,‬כאשר סיפר אחד מהמתחדשים ענין‬ ‫מבהיל‪ ,‬שאביו היה ירא ה' כל ימיו‪ ,‬ועכ"ז פעם אחד חשש לו‬ ‫×‪ó−−ì −®¼ë ï"š ë³×¾ îô×î ,î³ò¾ô ëš¼− ±−ší þ¾ê‬‬ ‫בשיניו בליל שבת קודש ומילא רצון בנו לעשן ציגאר"ע לרפואה‬ ‫¾‪ó−ò¾− îþî¼ ó"ëôþí ë³×¾ ð"¼ íëî¾³ë þþî¼³ò‬‬ ‫רחמנא ליצלן וד"ל[‪ .‬וז"ש חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬אם מגדלו‬ ‫‪−òíô¾ þëðí ó¼¬ þôêî ëš¼− ó−ðší ö× ñ¼î ,ó׳ò−¾ô‬‬ ‫ומחנכו על פי דרכו דרך התורה ויראה בימי נעוריו‪ ,‬אז היינו‬ ‫‪š½îõ ³"−¾íî íïí óîšôë ’í ¾−¾ þìêô êîí íëî¾³‬‬ ‫דאהני לו בעצמו‪ ,‬שגם בזקנותו לא יסיר ממנו כנ"ל‪.‬‬ ‫×‪.íëî¾³ −òíô ×"¼î ô"þ‬‬ ‫ירחון 'לקט ששנ"ה' )שנה ג' סי' ל"ח בהג"ה(‬ ‫)×"‪(ê"¬−ñ¾ š"íèí îò−ëþ öþô š‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ³−ëë ¾ô¾¾ ó−ò¾ ð"− ñëê ,ë×¾ íï óîšôë :(¾þðô) öô š−ð® ³ê−®−¾ ð−èô .‫ויצא יעקב מבאר שבע‬ ö−ê −êðîëî ;íþî³ë š½î¼ í−í¾ ,íñ−ñë ë×¾ êñ þë¼ íþðí íòõ íî−ï íòõ íðîí íòõ ,ó¾îþ í¾î¼ óîšôí ó−ô− í¾ñ¾ ³î−íñ þ¾õê −ê −× ,ññ× ö¾− êñ¾ íòîî×í ,þîïìñ î³¼ð ö−êî ê®− óê šþ −þšô íê−®− .(−"¾þ) ¬¼ô šþ ö¾− î−¾×¼ ð¼¾ êñê ,(èò í×î½) íò−¾ −ñë ,ó¾ ö−−ð¼ êîí îñ−ê× ë¾ìò þîïìñ î³¼ð óê ñëê íþî³ñ ì× ö−×íñ −ð× íï ¹êî ,ö−ô¾ò ö−³¾ô ³îìõ óðêí ³ë¾ìô óîšôë :(:íñ ö−ëîþ−¼) ö"ëôþí ë³×ð× è−¾í êñ ñëê ,íþî³ë š½î¼× îñ ë¾ìò í−íî ,íðîë¼ñî −þí î−ëêô ëš¼− µñí¾× íþîê×ñ ;îñî× ê®ôò êîí ó¾ óñîê ,íðîë¼í ó®¼ô ³î−íñ íñî×− íò−¾í óè¾ ö−−ð¼ îñ®ê í³−í êñ ö× óê ,þîïìñ î³¼ð í³−í −êðîë íò−¾íî ,ó−íñê ³îêþô î−ñê íñèò êîíí óîšôë öê× ð−èô ë³× ö×ñ .ëš¼− ’ê®−î’ ë−³× ¼îðôî ,íê−®− .íðîë¼í ó®¼ í³−í −ëèñ¾ ¹êð ,ó¾îþ í¾î¼ óîšôí öô š−ð® ³ê−®−¾ (ñêî− −þëð) ,ó¾ô ê®− êñ¾ ,ññ× ’íê−®−’ ³ò−ìë í³−í êñ í−ð−ð ‫ד‬ −òõô ,íê−®−× ë¾ìò ó¾ô ê®−¾ óîšôí −ëèñ ñëê ³ê ó−ðší íôñ íþîê×ñ .‫וילך חרנה ויפגע במקום‬ í³−í î³ë¾ìô¾ ¹êð ,îòîþ½ì þ×−ò êîíí óîšôë¾ ¼−èí¾ óðîš í³−í óîšôë î³¼−èõ −þí¾ ,þìîêôí ó¾îþ í¾î¼ íïî ,ó¾ í−í êñ ñ¼îõë óîšô ñ×ô ,ó¾ ³−ë ó−ñ¾îþ−ñ îêþš ëš¼− :(¾þðô) îþôêð íêþòî .öþìñ .íþðí íòõ íî−ï íòõ íðîí íòõ þí þš¼ò¾ êñê ,ó−ñ¾îþ− êñî ê−í ïîñ îïî ,ñê ( ³î¾þð) íôñ :(¬½ íëþ ³−¾êþë) îþôê íòíî ;öê×ñ êëî í−þîôí ‫ד‬ ³î®ô ¹−þ¬í íë ½ò×ò¾ −ô ñ×¾ ,ïîñ íô¾ êþšò µñ³ ïê’ :ì³õ ½ìòõ −ëþ .‫ויצא יעקב מבאר שבע‬ îï íðèê :ë³× ¾ðîší þïò ëî ;ïîñ× ó−ëî¬ ó−¾¼ôî ,ëš¼− ê®−î þôêò¾ ,ëš¼− íï ,(è −ñ¾ô) ’µ×þð ì¬ëñ ꬾîšî êþ³ê êîíí :(.ï® ö−þðíò½) îþôêð íôñ ³òîî×ô ³ë×¾î’ ,öëñî î¾¼ô ,(ó¾) ’ðìõ³ êñ ë×¾³ óê’ ¾−ò−ê ³−−ô íîí êñî ,îí−−þîë−ðë −ò¾ô îîí êñî í−ô¾ íìè¾í .(¾þðô) êîíí óîšôë ë×¾−î ,’µ³ò¾ ³ëþ¼î óîšô îô®¼ êîí íï¾ þ¾õêî .í−òô−ï êñë ó³íô ³¼ëð ê®ôò .(íþîôí þõ½ ó"ëôþ) ³îš−ëðí ³ë−½ êîí í³¼ôî ;³ôê þëîð êñê íë ó−−š³ò êñî ,ïîñ þ−¼í ðþõò¾× µê ,¼þ îñ íòîê− êñ ’íë šîëð óðê¾ êþ³ê êîíð ,ïîññ êëî í−þîôí þí þš¼òð íêþò óðê í³¼ôî ,îë ¬îñ¾ñ ó−š−ïôí ö−ñî×− ïê î³îš−ëðô ëš¼− ê®− ó¾ôî ,³ôêí þîšô êîí¾ ê¬¾îš í−ô¾ð ðì−−ô ¹îèñ ó−−ìþ×íí ó−þëðë óè î−¾¼ô ñ×¾ í×îïí −¾òê ñ×î ,þš¾í þîšô −ôþêí öëñ ñ®ê öþìñ êëî ðìõñ îñ ö−ê ,’í ³ðîë¼ë ¼èþ ñ×ë šîëðî ,ó−ðîì− þê¾òî ³ôêí ³ðôô ïï êñ óòôê ,ó−¼¾þ î−í þ−¼í −îíî ,’ëš¼− ê®−î’ ë−³× −êôê îšðšð þë×î .íôîêô ¼èõ−î óðîšô þôêò í−í îñ−ê ö× ñ¼î .î³ò−ìëë :(ó−þõ½) îë³× óòôê .’íòþì µñ−î’ šþ þô−ôñ í−ñ µ× þìê¾ íêþò í−í ,íòþì µñ−î µ× þìêî ,óîšôë ,óí−þîõ−½î ³îëê í¾¼ô ñ× îòñ í¼−ðîí íþî³í ¼ëšî ,ê¬¾îš í−ô¾ð êþ³êô î³¼ðî î³þ−ð þš¼ ó−ô¾ ó¾ñ ³îòîî× î¾¼ óí−³î¼îò³ ñ×ë¾ îòñ ³îþîíñ èíò³íñ óñî¼í µþðî ,þš¾í þîšô êîí¾ öþìë î³þ−ð ,¼ë¾ þêëô ëš¼− ’ê®−î’ ë−³× íïñî ;ó−ñîðè ó−ðîì−ë µñ−î ó−ðší íïñî ,óí−³îð−ôî îôîšô −¾òê èíòô× î×−ô½í íï ñ¼î ,ðêô íëî¾ì íðîë¼ ö× óè í−í íï¾ í−í µ× þìê óè¾ ,óîšôë ¼èõ−î µ× þìêî íòþì í¾î¼ í−í î−³î¼îò³ ñ×ë¾ öî−× ,µ×þð ì¬ëñ µñ³ ïê ³ðôô ïï êñî ,ó¾ô ê®−¾ óîšôí ³¾îðšë šîëð êñ ë×¾³ óê ,šïò ñ×ô ñ®ò−î ì¬ëñ µñ− −êðîë ,íî®ô ³îþîðñ ³¼ð ðîô−ñ íïî .êîí¾ ñ× îñ−õê ³ôêí −×þ® êîí¾ íò−¾ ³ ¼¾ë óè¾ ,öëñî î¾¼ô ðìõ³ ñê ,êþš¾ð êôñ¼ë ó−ëëî½ô î−í− óê óè¾ ,ó−êëí íëþ¼î ³ë×¾î ,êþîëí ³îš−ëðô š½õò îò−ê ,¹îèí ³ðôë ó−šîëð î−í− êñê ,íïí óîšôí èíòô× îèíò− îþôêð íô −õ ñ¼ þêîë−î ,êîíí óîšôë ë×¾−î µ³ò¾ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ þ¾ê óîšôë þšîëë óíþëê ó×¾−îô öò−õñ− ³−þì¾ ³îëêí −×þðô êîí¾ ñ× îñ−õê ïîïñ êñî ,³ôêí ³ñõ³î ,íñõ³ êñê íð−ô¼ ö−êî ,(¬− ³−¾êþë) ó¾ ðô¼ .ó−¾îðší (ñêî− −þëð) ö−êî ,(ð× ó¾) íð¾ë ìî¾ñ šì®− ê®−îô öò−õñ− íìòô ‫ד‬ .³î¾þ šþ êîí ³−ëþ¼ ³ñõ³ íôñî ,íñõ³ êñê íì−¾ ±þêí îñ í®õš¾ í−þîôí þí êîí .‫ויפגע במקום‬ ,í¾îðšë¾ þëð þîë¼ óîìññ ó−×−þ® ó−ô¼õñð íêþòî ó−ô¾ í¾¼ôô þ³î− ó−š−ð® í¾¼ô ó−ñîðè .(−"¾þ) ³ñõ³ öš−³¾× óíþëêî ,íñõ³ óè ó−×−þ® êõîè íïñî ±þêî ó−ô¾ í¾¼ô −× íòîî×í .(.í ³îëî³×) ±þêî ,íôìñôñ µþî® í−í êñ ó¾¾ ,þ−¼ñ ±îìô ê®− ³−þì¾ ,í뮚î ñîëè óíñ ¾− ,³−¾êþë −ô− ³¾¾ë îêþëò¾ šì®− ö×î ,íñõ³ êñê íð−ô¼ ö−ê ³ò−ìëë −è½ í−íî ¾ôì µñíô ¼−šþñ ð¼ ±þêí öô :(.è− íè−èì) îþôêð× ¼èõ−î í−í ëš¼− ñëê ,þ−¼ë êñî íð¾ë ìî¾ñ ê®− óí−¾¼ô −ð− ñ¼ ó−š−ð®í ñëê ;’îèî íò¾ ³îêô ïê í−íî ,þ−¼í µî³ë óîšô íï−êë í−í¾ ,’óîšôë’ ±þêî ó−ô¾ ð−ô³ ¾ðìñî êîþëñ ó−ñî×− ,ó−ëî¬í µ−þ® í−í ,í¾îðšë¾ þëð þôîñ í®îþ í−í óê¾ ë®ô ±š ö−ê ð¼ óìî×ô ³îêëí ³î¼õ¾í µ−¾ôíñî ,ó−¾ðì ê®ôòî ,³ôê þëð ñî¼õñ ñ×î−¾ ð¼ íôìñô µîþ¼ñ :(.í íôðší) š"íîïë ê³−êð× ,í뮚î ñîëè −ñë ,íñ׳î ,íþîë¼ óîìññ µ−þ®¾ ,í¾š −êò³ë í−îñ³ îï íñõ³¾ î−¾îð−ìô ó−¾¼ò ,ê³−−þîêð −ñ−ô ¾ðìô óðêí¾× í¼ëšñ î®þ êñ ö× ñ¼ ,³êï ó−−šñ ñî×− óðê ñ× îêñî ñ×¾ ,óîšôë ¼èõ−î îíïî ;í¾ðì ±þêî ó−¾ðì ó−ô¾ ’í þîï¼− −ñîêð ,óîìññ ð−ô³ ó−×−þ® î−í−¾ íëîì µ−¾ôíñ ñî×− í−í¾ ,ëš¼− ñ¾ îìî× ñîðè í−í µ× ö× ñ¼ ,ó¾ óîìññ µ−þ® ö−ê¾ ëî¬ óîšô íï−ê îê®ô−î î−ñê ¼−èíñ í®îþ í−í¾ óîšôí ³¾îðš ³ê ê−ëíñî .³î¾þ íþê¾ò (³î¾þð) óîšôî þëð óî¾ ö−ê¾ ,ó¾ êîí þ¾ê óîšôí ñê ‫ד‬ ñ×ë ö× ñ¼î ,óîšô šîì−þ îñ®ê µ−−¾ êñî ,îñ®ê ñëèîô ê¾ðîšð êìîþë ëš¼− êôìð ö−èë .‫ויפגע במקום‬ ðôî¼î ê®ôò í−í ,î−ñèþ ¹× îë í×þð þ¾ê óîšô óíñ öš−³î ðô¼ ,ó−ô−í ³−þìêë ê³îñèð êšìîð .í−þîôí þí óîšô ñ®ê ( ìþ ³î×î½ð è) êñ íôñ ö−ëò íïëî .(:è× ³−¾êþë š"íîï) ³−ëþ¼ ³ñõ³ ‫ד‬ íëîì −× ,íëîì ³þî³ë ³−ëþ¼ ³ñõ³ ëš¼− öš−³ ¾− .(−"¾þ) íñõ³ öî¾ñ êñê ¼èõ−î ö−ê .‫ויפגע במקום‬ ³−ëþ¼ ³ñõ³ ñëê ,³î−íñ ìþ×îôí þëð ñ¼ íþîô öî−× ,ó−ò¼ò óò−êî ó¾ ó−ññõ³ô¾ ³î¾þðô −³ë −îñ³í þëð í−í ³îñèíî ,³îñèí −òõô šþ íòš³ò ññõ³−î ðìê êîë−¾ ð¼ ,óîþôñ ó−ñî¼ óò−ê ³îñõ³í¾ êñîñ −× ,ìþ×í ð® óî¾ íë í−í êñî ,íþ−ìëë îþê¾ò¾ ³îñõ³í ñ× ³ê íñ¼− ïêî ,−¼ëð× ³ìê íñõ³ ó−ê®ôò îòê¾ íôî ,ó−ñîè îò−−í êñ îôþè¾ îò−³îòîî¼ öš−³î ññõ³í¾ ,óîšôë ¼èõ−î îíïî .îñ¼ êñ¾ óîšôë µ−−¾ í−í êñ êñ−ôô ,îò−³ë−½ë êîí ñ×í ³îñèë ö−−ð¼ .íïí óîšôíô ³îñõ³í ñ× ³ê µþî® í−í êñ ³îñèí êñîñ−ê¾ öî−× ,íëîì í¼ëîšñ ïê (ëñš ’î ñêþ¾− ñ ¾ ö¼−¾îô) ,¾ðîší ìîþë šþ íï ñ× íêþ ëš¼−î ,íñõ³í ñ×ë ‫ד‬ .íþ−ìëí ì−þ×ô îò−ê íë¾ìôí ³ò−ìëî íêîëòí íêþôî ¼èõ−î’ þôêò¾ íô ñ¼ šðšðñ ¾− .‫ויפגע במקום‬ öš−³ îþîë¼ë¾ öôïë ó−ê®ôò îòê þë×¾ î−¾×¼ ñëê .îë ¼èõ¾ š−−îðôí óîšôí ³ê þ−×ïíñ êñë ,’óîšôë öôïë íëîì í¼ëîšñ −îêþí öô ,³−ëþ¼ ³ñõ³ ëš¼− ñ¼ ð−ô³ ññõ³ô í−í ëš¼−¾ ,ïôþñ êë¾ þ¾õêî ê−í ³îñèí¾ :ê³−ê (ìñþ ½ìòõ) š"íîï ë íòíî .íïí í−í ð−ô³î ,óðîšô í−í¾ ö¾−í óîšôë îþê¾ò¾ ó³îê ³ñõ³ ñ®ê ë−³× íôñ öëî− íï −õñî ;íñ−ñ ³ò−ìëë .óþîë¼ ññõ³ô í−íî ,íëî¬ñ óþ×îï íñõ³ −îëþî íþ®õí öî¾ñ êîí¾ ,óîšôë ¼èõ−î ³−ëþ¼ (ñ"ï èþ¼ëò−−¬¾ −×ðþô ó−−ì ’þ) í−í îï íñõ³ñ óþîèí ñ× −× ,³îñõ³ þê¾ô þ³î− ‫ד‬ îò−³îòîî¼ëî ,ó−òîþìêí ³îþîðë ¾ô¾í êë −× ³ò−ìë ó−ê®ôò îòê ö−−ð¼î ,¾ô¾í íìþï êñ ö−−ð¼ ó−ëþí :þôêò¾ ,³−ëþ¼ ³ñõ³ öš−³ ëš¼− .‫ויפגע במקום‬ öô ó−òôïí îñêë ö× ñ¼ ,³îñèí ³×¾ìë íñ−ñ ³ò−ìëë êîí ’¼èõ−î’ êñí íþîê×ñ .(:î× ³î×þë) óîšôë ¼èõ−î .þ³î− íñõ³ë ±ôê³íñ −îêþí ó³îêô íñõ³ öî¾ñ ñ¼ þ³î− íþîôî ,íþ®õí öî¾ñ (ñêî− −þëð) ³ñõ³ð ,íìòôî ³−þì¾ ³ñõ³ óíô ó−ðôñ¾ ó−šî½õí ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫לשלחהו בשמחה ושירים וכדומה‪ ,‬ולכן שאל יעקב כמתמה‬ ‫ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה‬ ‫מה פשעתי וחטאתי כי אתה דולק אחרי כ"כ ברשפי אש‬ ‫אהבה עזה כי נראה מזה שחלילה נתכלכלתי בחטא ח"ו ולכן‬ ‫הרה"ק מראדזמין בא פעם לעיר אחת ונהרו אליו המון עם‬ ‫אהבתני‪ ,‬גם אני תמה עליכם הרי זה כמה פניתם עורף‬ ‫רב לקבל את פניו ואיש א' דחק עצמו הרבה ואמר לו הרה"ק‬ ‫להיהדות ושונאים אתם לנו‪ ,‬מה זאת חטאנו כי פתאום‬ ‫מראדזמין "גיי צו אלע רוחות" ויתחלחל האיש והתחיל‬ ‫נהפכתם לאוהבים ומבקשי טובתינו‪.‬‬ ‫לבכות אמר לו הרה"ק‪ :‬הלא זו ברכת יעקב ופרצת ימה‬ ‫וקדמה צפנה ונגבה‪.‬‬ ‫ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים‬ ‫מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי‬ ‫בעת שהרה"ק ממאגלניצא זצללה"ה בא להרה"ק מקאזמיר‬ ‫הגה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע כשהי' בלבוב באסיפה הראשונה‬ ‫זי"ע צוה רבינו הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע לבניו‬ ‫בשנת תר"מ לעמוד בפרץ נגד "שומר ישראל" שאמרו‬ ‫הצדיקים לשמש בסעודה של הרה"ק ממאגלניצא ושאל‬ ‫להרוס יסודות היהדות באו אליו אנשים אחדים מהחבורה‬ ‫אותו הרה"ק ממאגלניצא מדוע צוה לבניו שישמשו ולא צוה‬ ‫הזאת והציעו לפניו כי רק טובת ישראל הם דורשים ורוצים‬ ‫למשמשים והשיב כי כן נכתב בתורה ושאל אותו היכן נאמר‬ ‫להנהיג תקנות טובות בהנהגת הקהל וכדומה‪ ,‬ואמר להם‬ ‫זה בתורה ואמר שכן פירש בפסוק ויאמר יעקב לאחיו לקטו‬ ‫הרה"ק מצינו בתורה דלבן אמר ליעקב למה נחבאת לברוח‬ ‫אבנים פירש"י לאחיו לבניו שהיו לו אחים נגשים לצרה‬ ‫ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה כו' ויעקב א"ל מה פשעי ומה‬ ‫ולמלחמה ובפסוק ויקרא יעקב לאחיו לאכל לחם פירש"י‬ ‫חטאתי כי דלקת אחרי ולכאורה קשה הרי לבן אמר לו דברי‬ ‫לאוהביו שעם לבן וקשה מפני מה פירש רש"י לעיל לאחיו‬ ‫אהבה וחיבה ויעקב משיב לו דברי קנטורין‪ ,‬אמנם נודע כי‬ ‫לבניו וכאן פירש לאוהביו וכו' ועל כרחך שלשמש ללקט‬ ‫טבע הרע לשנוא את הטוב ולאהוב את הרע וכאמחז"ל לא‬ ‫אבנים ראוי להשתמש בבניו אבל לאכול לחם ראוי לאכול‬ ‫לחנם הלך זרזיר כו' ויעקב בחיר שבאבות ומקור הקדושה‬ ‫עם אוהביו והוא דרך צחות‪.‬‬ ‫ידע בנפשו כי לבן דבר אליו בשפתים דולקות אהבה שחפץ‬ ‫ץ לשון חכמים ת‬ ‫לשון חכמים צדק ומישרים‪ ,‬בדרך צחות ומליצה נאמרים‬ ‫אסף אלקים את חרפתי‪ .‬במה שנוהגין בשעת התנאים ובשעת החופה לשבור כלי‪ ,‬י"ל בדרך הלצה‪ ,‬על פי מאמר חז"ל )מד"ר בראשית‬ ‫עג‪ ,‬ה( על הפסוק אסף אלקים את חרפתי‪ ,‬כל זמן שאין לאשה בן‪ ,‬אין לה במי לתלות סרחונה‪ ,‬ומשיש לה בן תולה בו‪ ,‬וכששואלה‬ ‫בעלה מי שבר כלי זה‪ ,‬אומרת 'בנך'‪ .‬ולפי זה יש לומר דלכן שוברים כלי‪ ,‬להראות אשר מזה הזיווג יהיה דורי דורות ויולדו בנים‪ ,‬ואז‬ ‫אף אם תשבר פעם איזה כלי‪ ,‬לא יגיע לה נזק‪ ,‬כי תוכל לתלות בבנה‪.‬‬ ‫אמרי נועם‪ ,‬ליקוטים‬ ‫ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן‪ .‬יש לפרש בדרך צחות‪ ,‬כי על פי רוב הרמאי אין לו שלום‪ ,‬כי מי‬ ‫שיש לו עמו איזה משא ומתן הוא רוצה לרמות ומי יניח לרמות עצמו ויסבול וישתוק ויגרום לו מחלוקת הרבה‪ ,‬אמנם כמה פעמים‬ ‫הוא להיפך שמפורסם כל כך לרמאי עד שאין איש שירצה להיות לו עסק עמו‪ ,‬ועל ידי כן יש לו שלום כי דבר אין לו עם אדם‪ ,‬וכן‬ ‫היה בלבן שלא מצא אפילו רועה צאן עד שהוצרך לשלוח בתו הקטנה עם הצאן‪ .‬וזה שאמר שלום כי רחל בתו באה עם הצאן ודבר‬ ‫אין לו עם אדם‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫וידבר משה‬ ‫למה נחבאת לברוח‪ ,‬ואשלחך בשירים וגו'‪ .‬ואמר הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע‪ ,‬שהדבר קשה‪ ,‬שלבן ישלח אותו בשמחה‬ ‫ובשירים‪ .‬אך הוא הדבר‪ ,‬כי יעקב נתחכם והיה כל היום בשדה‪ ,‬ועשה במחשך מעשהו‪ ,‬ולא ידע לבן מה הוא עושה שם‪ .‬ובלילה‬ ‫בא אל ביתו‪ ,‬כאחד האנשים ההמונים‪ ,‬ואמר לו הבה את אשתי‪ .‬על כן לא הבין לבן מה הוא‪ ,‬ודימה בנפשו‪ ,‬כי הוא כאחד מהם‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כעת כאשר אמר לו השי"ת ללבן השמר לך מדבר עם יעקב וגו'‪ ,‬הבין לבן כי הוא עובד ה'‪ ,‬וכל מעשהו במסתרים‪ .‬על כן‬ ‫אמר לו לבן‪ ,‬למה נחבאת לברוח‪ .‬ר"ל למה עשית כל מעשיך בהחבא‪ ,‬ועל כן הוכרחת לברוח‪ ,‬ולמה לא הגדת לי כי אתה עובד ה' כי‬ ‫אז לא היית צריך לברוח‪ ,‬כי שלחתיך מעצמי בשמחה ובשירים‪ ,‬כי מה לעובד ה' בבית לבן‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫עשר צחצחות‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ù÷á äî ãîìå àö ìåëàì íçì éì ïúðå úåùòì éîøàä ïáì áøä äðäå ,ùåáìì ãâáå 'åëå åðéáà á÷òéì ‫ץ דורש טוב ת‬ ÷ã÷ãî ä"äìæ ê"éùìàä úà øå÷òì ù÷á ïáìå ìåëàì íçì ìù 'ìä ìò ‫ צ"ב‬.‫ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה‬ úãî äæ äðäã ,ìëä àåäù ùåáìì ãâáå ‫אמאי אמרה לאה "הפעם אודה" דוקא אחר שנולד יהודה ולא‬ ïúé øùàë íòä éèåùô à"òé ù÷éáù 'éôå ,øúéî àåäå ç"úì åúá úà .‫קודם‬ éùéìùä ÷"îäá äðáéù êìäúî åáàá åðãåò ‫( "ההוא דנחית קמיה דרב‬:‫ונראה על פי מה דאיתא בגמרא )ברכות לג‬ õøà ãéúòù ì"æç åøîàã äøåúä ìò å÷ãöá :‫ אמר לו ר"ח‬.'‫ האל הגדול הגבור והנורא והאדיר וכו‬:‫ אמר‬,‫חנינא‬ àéöåäì ìàøùé é÷éãöì òåñðìå äãåáòå ‫ שאסור לשבח את הקב"ה‬,‫ כלומר‬."‫סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך‬ éìëå úåôé úåà÷ñåìâ åãâð øøåòúî äðä øåãä .‫יותר מדאי שמא יאמרו שסיים שבחיה דמריה‬ ìåëàì íçì äæå ,úìéî åðúåç íîå÷ì ø"äöéä éåàø óëéú 'éäéù åðééäã ,åëøãî åúåèäì åéìò ‫( "מקצת שבחו של אדם אומרים‬:‫והנה ידוע מאמרם ז"ל )עירובין יח‬ ùåáìì ãâáå ìëàì åéìò àá äìçúîå ‫ מותר‬,‫ נמצא שאם הקב"ה שורה גם למטה‬,"‫בפניו וכולו שלא בפניו‬ ùåáìì ïëåî óëéú åðééäã åúåúôì íéëø íéøáãá ,‫ ואין אומרים אלא מקצת שבחו‬,'‫ משום שזהו כ'בפניו‬,‫לשבח אותו‬ ììôúäã ì"éå ,ã"ëò êì áåè àì éðá äúà ‫ אבל אם נאמר‬,‫וא"כ לא יאמרו שסיים שבחיה דמריה הקב"ה‬ ìëä äéäéù à"òé äøåúä úéá ãéîú úáù ‫ כדי שלא‬,‫ אזי אסור להרבות בשבחיו‬,‫שהשכינה שורה רק למעלה‬ éáâ åðéöîù åîë äçâùäá íéù ÷ø íåéä ìë äìôúå .'‫יאמרו סיימתינהו וכו‬ íéîùä ïî ãøåé 'éäù ïîä æ"äåò éðéðò ìò íâ êáì éôì ùéà äçâùäá 'éäù ‫ והם גרמו שהשכינה‬,‫ואיתא שז' רשעים היו מאדם עד אברהם‬ ùôð úåéçäì ïåëð øùà 'éä åúéá úåùð éôìå åìëà ‫ וז' צדיקים היו מאברהם עד יהודה והם‬,‫עלתה עד לרקיע השביעי‬ äåöî àåä íâ àåäå êúéá ë"â ïáåé äæáå ,íäì ãøåé ‫ נמצא שקודם שנולד יהודה לא‬.‫החזירו את השכינה שתשרה למטה‬ êøã íò äøåú áåèå äáø àì ì"æç åøîàã àä úåéàø äîåãëå õøà '‫ מטעם דהוי כ'שלא בפניו‬,‫היו רשאין להרבות בשבחו של הקב"ה‬ éìëåàì àìà äøåú äðúð ,øöéä éåúéôî úåáø ‫ ואם ישבח אזי יאמרו סיימתינהו‬,‫וממילא יכולים לומר כל שבחו‬ ì"æçà äðäã ïîä úãî äéä äæ íðîà äðäå ‫ אבל משנולד יהודה והשרה שכינתו למטה על‬,‫לכולהו שבחיה‬ ãò ë"â [à"ãúá] äöø øùà éîøàä ïáì ‫ כיון דהוי כ'בפניו' ואין‬,‫ מותר להרבות בשבחים להקב"ה‬,‫הארץ‬ ñåðëéù íãàä ììôúéù õøãî á÷òé úà úåèäì ‫ ואתי‬.‫ ולא יאמרו שסיים שבחיה דמריה‬,‫אומרים כל שבחו בפניו‬ àìù ììôúé åéòîá äøåú æ"äåò éðéðò ìà åú÷ãö ,‫ כאמור‬,‫שפיר למה דוקא אחר שנולד יהודה וירדה השכינה למטה‬ 'éúùå äìéëà ñåðëú åúøåëùî úà óéìçäå .‫ ר"ל שתוכל להרבות בשבחים‬,'‫ הפעם אודה את ה‬:‫אמרה‬ àì äæå åéòî êåúá äøéúé ãåøèì éãë íéðåî úøùò éìëåàì àìà äøåú äðúð ‫דברי יהונתן‬ åæîøù äæå åúáùçî úà ïîä ãøéù åðééäã ïîä êøáàä äúà ì"æø çøëää éôë ÷ø íäì àö êðúåçî äúôúîä àìå úåçô àì ãáìá ù÷éá äî éë ì"ðä ìò êëì íéùú ìàå ãîìå êúáùçî äî ãîìå åîò èôùîå åãáò èôùî úåùòì ä"òîäù ù÷éáù äæå øúåé íéùð äòáøà àìä øîàì åðéáà á÷òéì äù÷áá ù÷á ÷øù ,ïáì íé÷ìàä àåä 'ã éë 'åâå úòã ïòîì æ"éòù éãë åîåéá íåé øáã ìàøùé éë åì òîù àì ë"ôòàå íúåà ñðøôì àð äàø íéãìé øùò ãçàå êì ÷ø ãâáå ìåëàì ÷ø íçì éì ïúðå à"òé ë"â ììôúä äæìå ('ç à"î) 'åâå øîàð ïëå ì"ðë åéøáãá äùåã÷ã ìëä àåä ìëä úà øå÷òì äöø éì 'ã 'éäå æ"éòå êøèöàù éúîå êøèöàù äî ÷ø åðééäã ùåáìì äúàù áåèäî ì"ø ,òø ãòå áåèî á÷òé íò øáãî êì øîùä ïáìì úîçî äåöîäå äøåúä ò"ò ìáé÷ù íãàä úà àéáî äæ éë íé÷ìàì øéáòäì òø ãò òéâî åäæ éë õøà êøã íò äøåú áåè éë øîåà .'úé åúçâùäá àåä ìëäù äàåøù .åú÷ãö ÷éãöä (äàåáú éøô êà) (äîìù úøàôú) ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ברכה משולש"ת‬ ‫מעומק לבי נו נשגר את ברכותינו ונביע את תודתינו והערכתינו אל‬ ‫מע" כ המלמד ים היקרים והחשוב ים‪ ,‬מוכתר ים בכל מדה טובה‪,‬‬ ‫ומתמסרים בלב ונפש חפיצה למען חינוך צאצאינו היקרים שיחיו‪,‬‬ ‫יראת השם ניכרת על פניהם‪ ,‬שמ ם הטוב הולך לפניהם‪,‬‬ ‫המלמדים החשובים שיחיו‬ ‫הלא המה‬ ‫הי"ו‬‫מוה"ר מאיר חיים שישא‬ ‫מוה"ר אשר לעמל כף הי"ו‬ ‫מוה"ר בן ציון ראזמאן הי"ו‬ ‫על כל עמלם וטרחתם להשריש בלב צעירי הצאן‬ ‫אהבת תורה ויראת שמים ומידות טובות בכפליים‬ ‫ובמיוחד התמסרו בלב ונפש למען הצלחת המסיבה‬ ‫ו יהא רעווא מן קדם עתיקא קדישא שיזכו להמש יך‬ ‫בעבודת ם הק' ללמוד וללמד ולהעמיד תלמידים ישר ים‬ ‫והגונים מתוך עונג ושמחה וירוו רוב נחת דקדושה מכל‬ ‫יו"ח עד ביאת גוא"צ ומלכינו בראשינו ב מהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫ברכות עד בלי די‬ ‫בשער בת רבים נביע את רגשי תודתינו וברכותינו קדם מע"כ ידידינו החשובים‬ ‫שעמדו לימינינו בהכנת החומש סעודה עצהיו"ט‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬יתברך בכל מידה נכונה‪ ,‬ידידינו החשוב והנעלה‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר אהרן מאיר ווייס‬ ‫מזכיר הת"ת‬ ‫אשר עמד על הפקודים במסירות רבה ונאמנה‬ ‫בעריכת החומש סעודה ברוב פאר והדר‬ ‫קובעים ברכ ה לע צמם המלמדים החשובים‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר דוד בן ציון וויינבערגער‬ ‫מוה"ר משה ארי' שטרול הי"ו‬ ‫אשר היו בעזרתינו בהכנת הפעקעלעך לחתני התורה‬ ‫והנה כי כן יבורך‪ ,‬בשיר הלל ושבח‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר פנחס מונדרי‬ ‫אחרון אחרון חביב‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר מענדל הערש כהן‬ ‫אשר עמדו לימינינו בהכנת בית מדרשינו הגדול‬ ‫לכבוד המסיבה המפוארה כלול בהודה והדרה‬ ‫המברכים בלונ"ח ה לת התלמוד תורה‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫ְ‬ ‫ש ֑בַ ע וַ ֵ ֖ ּילֶך חָ ָ ֽרנָה‪) :‬כח‪ ,‬י(‬ ‫צא ַי ֲע ֹ֖קב ִמ ְּב ֵ ֣אר ׁ ָ‬ ‫וַ ֵ ּי ֵ ֥‬ ‫הרמב"ן כפשוטו‬ ‫יך לִ כְ ּתֹב אֶ ּלָא 'וַ ֵּיל ְֶך יַ עֲ קֹב‬ ‫‪ - −"¾þ‬וַ ֵּי ֵ ֥צא ל ֹא הָ יָ ה צָ ִר ְ‬ ‫ביאור הכתוב לפי' רבינו‬ ‫תו‪ ,‬אֶ ּלָא מַ ִ ּגיד ׁ ֶש ְּי ִציאַ ת צַ ִּדיק‬ ‫חָ ָרנָה'‪ ,‬וְ ל ּ ָָמה הִ זְ ּ ִכיר יְ ִציאָ ֹ‬ ‫הו ָדה‪,‬‬ ‫שהַ ַּצ ִּדיק ּ ָב ִעיר‪ ,‬הוּא ֹ‬ ‫ש ִּבזְ מַ ן ׁ ֶ‬‫ֹשם‪ֶ ׁ .‬‬‫שה ר ׁ ֶ‬ ‫עו ׂ ָ‬ ‫קום ֹ‬ ‫ִמן הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫ַויֵּצֵא יַעֲק ֹב מִ בְּאֵר שָׁ בַע ַויֵּ ֶל ח ָָרנָה )כח י(‪:‬‬ ‫הו ָדה‪ָ ּ ,‬פנָה זִיוָ הּ ‪,‬‬ ‫שם‪ָ ּ ,‬פ ָנ ה ֹ‬ ‫הוּא זִיוָ הּ ‪ ,‬ה ּו א ה ֲָד ָרהּ ‪ .‬יָ ָצא ִמ ּ ׁ ָ‬ ‫ַויֵּצֵא יַ ֲעק ֹב ִמ ְבּאֵר שָׁ בַע ‪ -‬מגורי יצחק היו בחברון‪ ,‬ושם‬ ‫קום )רוּת א‪ ,‬ז(‪ ,‬הָ אָ מוּר‬ ‫ּ ָפנָה ה ֲָד ָרהּ א‪ .‬וְ כֵ ן וַ ּ ֵתצֵ א ִמן הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫קיבל יעקב את הברכות‪ ,‬ומחברון יצא לדרכו אל חרן‪ .‬ואם‬ ‫ְּבנָעֳ ִמי וְ רוּת‪:‬‬ ‫כן למה נאמר ויצא יעקב 'מבאר שבע'‪ ,‬הרי יצא מחברון‪.‬‬ ‫אלא שלפני שיצא לחרן‪ ,‬הלך קודם אל באר שבע לבקש‬ ‫ֹאש ֹו מַ ִ ּגיעַ‬ ‫צב ַא ְרצָ ה וְ ר ׁ‬ ‫חלֹם וְ הִ ּ ֵנה ס ֻּלָם מֻ ָ ּ‬‫וַ ַ ּי ֲ‬ ‫רשות מה' לצאת מארץ ישראל לחרןא‪ .‬ושם בבאר שבע‬ ‫שמָ יְ מָ ה וְ הִ ּנֵה מַ לְ אֲ כֵ י אֱ לֹהִ ים עֹלִ ים וְ י ְֹר ִדים ּב ֹו‪:‬‬ ‫הַ ּ ׁ ָ‬ ‫שכב‪ ,‬וראה את מראה הסולםב‪ ,‬ושם ניתנה לו הרשות‬ ‫)פרק כח פסוק יב(‬ ‫לצאת‪ .‬ורק בבוקר יצא מבאר שבע ַויֵּ ֶל חָרָ נָה – שכיון‬ ‫שקיבל רשות מהקב"ה לצאת מארץ ישראל לחרן‪ ,‬כמו‬ ‫ש ָמיְ ָמה ְו ִה ּנֵה‬ ‫ֹאש ֹו ַמ ִּגיעַ הַ ּ ׁ ָ‬ ‫סֻלָם מֻ ָּצב ַא ְר ָצה ְור ׁ‬ ‫ְו ִה ּנֵה ּ‬ ‫שנאמר‪' :‬ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה‬ ‫ַמלְ אֲ כֵ י אֱ ל ִֹהים עֹלִ ים ְוי ְֹר ִדים ּב ֹו‪ .‬הֶ ְראָ ה ּו ּ ַב ח ֹ‬ ‫ֲלום‬ ‫הזאת'‪ ,‬אז הלך לחרן‪ ,‬והגיע לחרן באותו יום שיצא מבאר‬ ‫שה עַ ל יַ ד הַ ּ ַמלְ אָ כִ ים‪,‬‬ ‫ַעֲש ה ּ ָבאָ ֶרץ ַנ עֲ ׂ ֶ‬ ‫הַ ְּנבוּאָ ה ּ ִכי ּ ָכל הַ ּנ ׂ ֶ‬ ‫שבע‪:‬‬ ‫שלַח‬ ‫אֲשר ׁ ָ‬ ‫לְיון עֲ לֵיהֶ ם‪ִ ּ ,‬כי מַ לְ אֲכֵי אֱ ל ִֹקים ׁ ֶ‬ ‫וְ הַ ּכֹל ִּבגְ ז ֵַרת עֶ ֹ‬ ‫______‬ ‫דולָה עַ ד ׁשוּבָ ם‬ ‫או ְ ּג ֹ‬ ‫עֲש ּו ְקטַ ּנָה ֹ‬ ‫ה' לְ הִ ְתהַ ּל ְֵך ּ ָבאָ ֶרץ ל ֹא יַ ׂ‬ ‫א כתב רבינו )לקמן פסוק יז( שמדברי המדרש )ב"ר סח ה( משמע שיצחק בירך‬ ‫אֲדון ּ ָכל הָ אָ ֶרץ לֵאמֹר לְ פָ נָיו‪ ,‬הַ ְתהַ ְּלכֶ נּ ּו ּ ָבאָ ֶרץ‬ ‫ֹ‬ ‫לְ הִ ְתיַ ֵּצב עַ ל‬ ‫את יעקב בחברון‪ ,‬ומשם יצא לדרכו‪ .‬וכן מוכח מזה שבחזרת יעקב אל‬ ‫אביו כתוב שחזר לחברון‪ ,‬כמו שנאמר )להלן לה כז( "ויבא יעקב אל יצחק‬ ‫אביו ממרא קרית הארבע היא חברון‪ ,‬אשר גר שם אברהם ויצחק"‪ .‬אלא‬ ‫מעשה חש"ב‬ ‫שהלך לבאר שבע לבקש רשות מה' לצאת מארץ ישראל לחרן‪.‬‬ ‫א‬ ‫כדאיתא במדרש )ב"ר סח ה( "אמר רבי הושעיה‪ ,‬כבר כתיב )לעיל כח ז(‬ ‫וצ"ב הרי יצחק היה בבאר שבע‪ ,‬ואיך אפשר לומר פנה‬ ‫'וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם'‪ .‬ומה תלמוד לומר 'ויצא‬ ‫הודה פנה זיוה פנה הדרה‪.‬‬ ‫יעקב מבאר שבע'‪ ,‬אלא אמר ]יעקב בלבו[ אבא‪ ,‬בשעה שביקש לצאת‬ ‫לחוץ לארץ‪ ,‬מהיכן הורשה לו‪ ,‬לא מבאר שבע‪ .‬אף אני‪ ,‬הריני הולך לבאר‬ ‫ואפשר לבאר עפימש"כ הרמב"ן עה"כ )פרק יב פסוק ז‪,‬‬ ‫שבע‪ ,‬אם נותן לי רשות ‪ -‬הריני יוצא‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬איני יוצא‪ .‬לפיכך הוצרך‬ ‫ח( 'ויעבור אברם בארץ ‪ ...‬ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם‬ ‫הכתוב לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע"‪.‬‬ ‫ה''‪ ,‬וז"ל "והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח‬ ‫]ולכאורה צ"ב‪ ,‬שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב 'ויצא יעקב מבאר שבע‬ ‫את שם ה'‪ ,‬מודיע אותו ואלקותו לבני אדם‪ ...‬וכן אמר‬ ‫וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם וגו' ויחלם וגו'‪ ,‬שמשמע שכל זה אירע‬ ‫הכתוב ביצחק כאשר הלך אל נחל גרר‪ ...‬ויקרא בשם ה'‪.‬‬ ‫אחר יציאתו מבאר שבע ולא בבאר שבע‪ .‬וצריך לומר שפסוק ראשון 'ויצא‬ ‫ולא נאמר ביעקב כן‪ ,‬מפני שהוליד בנים רבים כלם עובדי‬ ‫יעקב מבאר שבע וילך חרנה'‪ ,‬הוא כלל‪ ,‬ואח"כ בא הפרט‪ ,‬שהיה זה לאחר‬ ‫שפגע במקום ולן שם‪ .‬כמו שכתב רבינו )פקודי פרק מ פסוק ב( שכן דרך התורה‬ ‫ה'‪ ,‬והיתה לו קהילה גדולה נקראת עדת ישראל‪,‬‬ ‫כשמתחיל לספר איזה ענין גומר הענין עד הסוף‪ ,‬ואח"כ חוזר לפרט‪.‬‬ ‫ונתפרסמה האמונה בהם" עכ"ל‪.‬‬ ‫אמנם רש"י מפרש שיעקב יצא מבאר שבע‪ ,‬שהרי בפעם האחרונה שנזכר‬ ‫והנה לכאורה זה שאמר רבינו שיעקב לא היה צריך‬ ‫מקום מגורי יצחק נאמר )לעיל כו כג( שהיה גר בבאר שבע‪ .‬ובאמת קשה היה‬ ‫לקרוא בקול גדול את שם ה'‪ ,‬מפני שהיה לו קהילה‬ ‫לרש"י‪ ,‬שמכיון שנאמר 'וילך חרנה'‪ ,‬ודאי בכלל זה שיצא מבאר שבע‪ .‬ואם‬ ‫כן למה נאמר "ויצא יעקב מבאר שבע"‪ ,‬אלא שבא ללמד שיציאת צדיק מן‬ ‫גדולה‪ ,‬ונתפרסמה האמונה בהם‪ ,‬זה היה אחר שחזר‬ ‫המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה‪ ,‬הוא זיוה‪ ,‬הוא‬ ‫מבית לבן‪ ,‬והקים הי"ב שבטים‪ ,‬והיה לו קהילה גדולה‪,‬‬ ‫הדרה‪ ,‬אבל כשפנה הצדיק מן העיר פנה הודה זיוה והדרה‪ .‬אמנם לפירוש‬ ‫משא"כ קודם כשהיה דר עם אביו בחברון‪ ,‬היה קורא‬ ‫רבינו‪ ,‬קמ"ל הכתוב 'ויצא יעקב מבאר שבע' שהלך קודם לבאר שבע‬ ‫בקול גדול שם ה'‪ ,‬ביחד עם אביו יצחק‪ .‬ושוב כאשר היה‬ ‫לקבל רשות‪.‬‬ ‫יצחק כלוא בבית‪ ,‬המשיך יעקב לבדו לפרסם שמו יתברך‪.‬‬ ‫ב שם‪ ,‬בדעת רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא‪ ,‬רגלי הסולם היו בבאר‬ ‫שבע במקום אשר שכב שם‪ ,‬וראשו כנגד בית המקדש‪ ,‬ומה שאמר "אין זה‬ ‫ולפי"ז אפשר ליישב שכוונת רש"י שביציאת יעקב 'פנה‬ ‫כי אם בית אלהים"‪ ,‬לא נאמר כלפי המקום שלן שם‪ ,‬אלא כלפי בית‬ ‫הודה פנה זיוה פנה הדרה'‪ ,‬היינו רק על פרט זה של‬ ‫המקדש שראש הסולם כנגדו‪ ,‬ומה שאמר 'וזה שער השמים' כוונתו לבאר‬ ‫לקרוא בקול גדול את שם ה'‪ ,‬דהרי יצחק היה כלוא בבית‪,‬‬ ‫שבע שהוא מקום טוב לתפילה‪ .‬ועיי"ש מה שמפרש בדעת רבי יהודה ברבי‬ ‫ולא היה יכול לפרסם שמו יתברך‪ ,‬ומשיצא יעקב מבאר‬ ‫סימון‪ ,‬שיעקב לן בהר המוריה‪ ,‬ושם ראה הסולם רגליו בבית המקדש‬ ‫וראשו מגיע עד כנגד בית אל‪ .‬ואמר כי המקום הזה שבו נראה הסולם הוא‬ ‫שבע‪ ,‬לא היה מי שיפרסם שמו יתברך‪ .‬אבל חוץ מפרט‬ ‫'בית אלהים'‪ ,‬ובית אל ששם היה ראש הסולם הוא שער השמים‪.‬‬ ‫זה היה יצחק הודה זיוה והדרה‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫רו ‪ .‬וְ הֶ ְראָ ה ּו ּ ִכ י ה ּו א יִ ְת ּ ָב ֵר ְך‬ ‫ַעֲש ֹו ת דְּ בָ ֹ‬ ‫או ְמלֵאָ ה חֶ ֶרב וָ ָדם‪ ,‬וְ ה ּו א יְ צַ ֶ ּו ה עֲ לֵיהֶ ם ל ָׁש ּו ב ל ֶָר ֶדת ּ ָבאָ ֶרץ וְ ל ׂ‬ ‫שלְ וָ ה‪ֹ ,‬‬ ‫שבֶ ת וְ ׁ ַ‬ ‫וְ הִ ּנֵה הִ יא ֹיו ׁ ֶ‬ ‫שהוּא ל ֹא יִ הְ יֶ ה ְּביַד הַ ּ ַמלְ אָ כִ ים‪ ,‬אֲ בָ ל יִ הְ יֶ ה חֵ לֶק ה' וְ יִ הְ יֶ ה ִע ּמ ֹו‬ ‫יעו ׁ ֶ‬ ‫הו ִד ֹ‬ ‫דולָה לְ ֹ‬ ‫נִ ָּצב עַ ל הַ ּ ֻס ּלָם‪ ,‬וּמַ ְב ִטיח ֹו לְיַ עֲ קֹב ְּבהַ ְבטָ חָ ה ְ ּג ֹ‬ ‫ש ּנֶאֱ מַ ר ּ ָבהֶ ם ּ ִכי מַ לְ אָ כָיו‬ ‫יקים ׁ ֶ‬‫דולָה ִמ ּ ׁ ְשאָ ר הַ צַּ דִּ ִ‬ ‫אֲש ר ּ ֵתל ְֵך‪ִ ּ .‬כ י מַ עֲ ל ֹ‬ ‫ָתו ְ ּג ֹ‬ ‫יך ְּב כֹל ׁ ֶ‬ ‫ּשמַ ְר ּ ִת ָ‬‫שאָ מַ ר וְ הִ ּנֵה אָ נֹכִ י ִע ּ ָמ ְך ו ׁ ְ‬ ‫מו ׁ ֶ‬ ‫'ת ִמיד'א ּ ְכ ֹ‬ ‫ָּ‬ ‫גו'‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לִשמָ ְרך וְ ֹ‬ ‫יְ צַ ֶ ּוה ּל ְָך ׁ ְ‬ ‫שמֶ ר לְ ָך ּ ֶפן ְּת ַד ּ ֵבר ִעם ַי ֲעקֹב ִמ ּט ֹוב עַ ד ָרע‪:‬‬ ‫לו הִ ּ ׁ ָ‬ ‫חלֹם הַ ּ ָליְ לָה וַ ּיֹאמֶ ר ֹ‬ ‫וַ ָ ּיבֹא אֱ לֹ ִקים ֶאל ָלבָ ן הָ אֲ ַר ּ ִמי ּ ַב ֲ‬ ‫)פרק לא פסוק כד(‬ ‫ַעֲש ֹות לוֹ‬ ‫שמֶ ר ָ‬ ‫לְך ּ ֶפן ּ ְת ַד ּ ֵבר ִע ּמ ֹו ל ׂ‬ ‫ּטו‪ ,‬הִ ּ ׁ ָ‬ ‫לְש ֹון ַר ׁ ִש"י‪ .‬וּפְ ׁשו ֹ‬ ‫יקים‪ׁ ,‬‬ ‫ש ִעים ָרעָ ה הִ יא אֵ צֶ ל הַ ַּצדִּ ִ‬ ‫של ְר ׁ ָ‬‫טובָ ָתן ׁ ֶ‬ ‫ִמ ּט ֹוב עַ ד ָרע‪ .‬כּ ָל ֹ‬ ‫ב‬ ‫צו ‪:‬‬‫יתיו ל ָׁשוּב אֶ ל אַ ְר ֹ‬ ‫לו ָרעָ ה ִאם ל ֹא יָ בֹא ִע ּ ְמ ָך‪ִ ּ ,‬כי אֲ נִ י ִצ ִּו ִ‬ ‫ַעֲש ֹות ֹ‬ ‫ידנ ּו ל ׂ‬ ‫או ּ ֶפן ּ ַתפְ חִ ֵ‬ ‫טובָ ה ִאם יָ ׁשוּב ִע ּ ְמ ָך ִמ ַ ּד ְר ּכ ֹו‪ֹ ,‬‬ ‫ֹ‬ ‫שר הָ יָה לְ ָך לְ פָ ַני‬ ‫שר הָ יָה ִמ ְקנְ ָך ִא ִּתי‪ִ ּ :‬כי ְמעַ ט אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר ֲעבַ ְד ִּת ָ‬ ‫יך וְ ֵאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ֵא ָליו ַא ּ ָתה י ַָד ְע ּ ָת ֵאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫יתי‪) :‬פרק ל פסוקים כט –ל(‬ ‫ֱשה גַ ם ָא ֹנכִ י ְלבֵ ִ‬‫וַ ִ ּיפְ רֹץ ָלרֹב וַ יְ בָ ֶר ְך ה' א ְֹתך לְ ַרגְ לִ י וְ עַ ּ ָתה מָ ַתי ֶאע ׂ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫יָד ְע ּ ָת ּ ַכ ּ ָמה הָיָ ה ִמ ְקנְ ָך‬ ‫לומַ ר‪ ,‬אַ ּ ָתה ַ‬ ‫לְש ֹון ַר ׁ ִש"י‪ְ ּ .‬כ ֹ‬‫ש ּ ָבא לְ יָ ִד י ּ ַכ ּ ָמה הוּא‪ׁ .‬‬ ‫חֶש ּב ֹון ִמעוּט ִמ ְק ָ‬ ‫נְך ׁ ֶ‬ ‫אֲשר הָיָ ה ִמ ְקנְ ָך ִא ּ ִתי‪ .‬אֶ ת ׁ ְ‬ ‫וְ אֵ ת ׁ ֶ‬ ‫ג‬ ‫ָ‬ ‫אֲשר הָ יָ ה לְך טֶ ֶרם ּב ֹו ִאי ּ ֶפ ֶרץ לְ רֹב ‪.‬‬ ‫יָד ְע ּ ָת ּ ִכי ְמעַ ט ׁ ֶ‬ ‫שר הָיָ ה ִא ּ ִת י ַ‬ ‫ָ‬ ‫שיֹּאמַ ר וְ אֶ ת ִמ ְקנְך אֲ ׁ ֶ‬ ‫ש ּ ָבא ּו ִא ּ ִתי‪ .‬וְ ֹיו ֵתר ָראוּי ׁ ֶ‬‫ּ ְכ ׁ ֶ‬ ‫יָד ְע ּ ָת ּ ִכ י‬ ‫נְך ִא ּ ִתי ּ ִכ י יָ ִמים ַר ִּבים הֵ ם‪ְ .‬ו ַ‬ ‫שר הָיָ ה ִמ ְק ָ‬ ‫יתי‪ .‬וְ יָ ַד ְע ּ ָת ֶאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫יך‪ִ ּ ,‬כ י ְּבכָ ל ּכֹחִ י עָ ִׂש ִ‬ ‫אֲש ר עֲ בַ ְד ּ ִת ָ‬ ‫או נְ פָ ֵר ׁש אַ ּ ָת ה יָ ַד ְע ּ ָת אֵ ת ׁ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫את מֵ עֵ ת ּ ָבא ַרגְ לִ י ְּב ַביְ ֶת ּ ָךד‪ ,‬וְ הוּ א‬ ‫אֲש ר ּ ָב ָ‬‫שלּ ֹא ּ ְכ ֶד ֶר ְך ּ ָכל הָ אָ ֶרץ‪ַ ,‬רק ִּב ְר ּ ַכת ה' הִ יא ׁ ֶ‬ ‫אֲשר הָ יָ ה ָ‬ ‫לְך לְ פָ נַי‪ ,‬וַ ִּיפְ רֹץ ל ַָרב ְמאֹד ׁ ֶ‬ ‫ְמעַ ט ׁ ֶ‬ ‫ָכון‪.‬‬ ‫הַ ּנ ֹ‬ ‫מעשה חש"ב‬ ‫א‬ ‫והוכיח אותו כמו שנאמר )שם פסוק כו( 'ויאמר לבן ליעקב מה‬ ‫מה שכתב רבינו הראהו ליעקב בחלומו שהוא יהיה מושגח‬ ‫עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב‪ ,‬למה‬ ‫בידי הקב"ה 'תמיד'‪ ,‬והמשיך כי בזה מעלתו גדולה משאר‬ ‫נחבאת לברח וגו''‪ ,‬ולא מסתבר לומר שלבן עבר על ציוי‬ ‫הצדיקים‪ .‬כדוגמתו כתב רבינו גבי אברהם אבינו‪ ,‬דכתיב‬ ‫של הקב"ה שלא ידבר אתו מטוב עד רע‪ ,‬אע"כ שהציוי‬ ‫ביה )בראשית י ח יט( 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו''‬ ‫היתה רק בענין זה של לשוב עמו‪.‬‬ ‫שמפרש רבינו 'ידעתיו' מלשון ידיעה‪ ,‬וכוונת הכתוב לבטא‬ ‫ג‬ ‫בזה את ההשגחה המיוחדת והפרטית שזכה אברהם אבינו‬ ‫לפי פירוש רש"י מבואר בפסוק ב' דברים שאמר יעקב‬ ‫יתר על שאר הנבראים‪ .‬וזה לשונו שם "אבל בחסידיו ישום‬ ‫ללבן‪ :‬א‪ .‬אתה ידעת כי בכל כחי עבדתי אצליך‪ .‬ב‪ .‬וכן‬ ‫אליו לבו לדעת אותו בפרט‪ ,‬להיות שמירתו דבקה בו‬ ‫ידעת כמה מיעוט צאן היה לך לפני שבאתי אליך ויפרץ‬ ‫'תמיד' לא תפרד הידיעה והזכירה ממנו כלל וכו'"‪ .‬ונמצא‬ ‫לרוב‪ .‬ולפי זה המשך הפסוק 'כי מעט אשר היה לפני וגו''‪,‬‬ ‫שמדריגה זו שמצינו גבי אברהם אבינו חזרה ונשנה אצל‬ ‫מפרש מה שכתב מקודם 'ואת אשר היה מקנך אתי'‪.‬‬ ‫יעקב אבינו‪.‬‬ ‫והנה לפי פירוש רש"י שיעקב אמר ללבן‪ ,‬כמה מיעוט היה‬ ‫אמנם יש חילוק ביניהם‪ ,‬דכאן גבי יעקב אבינו הכוונה הוא‬ ‫המקנה לפני שבא אליו‪ ,‬היה צריך לומר 'את מקנך אשר‬ ‫שלא היה מושגח ע"י מלאכי מעלה‪ ,‬כי אם ע"י הקב"ה‬ ‫היה אתי'‪ ,‬משום שאין הדגש אצל מי היה המקנה‪ ,‬אלא‬ ‫בעצמו‪ ,‬ואילו גבי אברהם אבינו מחלק בין השגחה כללית‬ ‫כמה היה המקנה‪] .‬ואפשר לבאר כוונת רבינו שלכאורה‬ ‫לבין השגחה פרטית‪ ,‬ואברהם אבינו זכה להשגחה פרטית‪.‬‬ ‫לפירוש רש"י מיותר 'אשר היה אתי'‪ ,‬שהרי כוונתו לומר‬ ‫ב‬ ‫שהיה מיעוט ונעשה לרוב‪ ,‬ואינו מוסיף שזה היה אצלו‪,‬‬ ‫נחלקו רש"י ורבינו מהו שהוזהר לבן שלא לדבר עם יעקב‬ ‫ולכן היה צריך לכתוב 'ואת מעט מקנך מעט אשר היה לך‬ ‫'מטוב עד רע'‪ ,‬לפי רש"י 'מטוב' אפילו מה שנראה בעיניך‬ ‫לפני ויפרץ לרוב[‬ ‫לטוב‪ ,‬והטעם שהוזהר על כך‪ ,‬לפי שכל טובתן של רשעים‬ ‫ד‬ ‫רעה היא אצל הצדיקים‪ .‬אמנם דעת רבינו 'מטוב' הוא‬ ‫רבינו מבאר דתיבת 'אתה ידעת'‪ ,‬מושך עצמו ואחר עמו‪,‬‬ ‫שיעשה לו טובה אם ישוב עמו‪' ,‬עד רע'‪ ,‬שיעשה לו רע אם‬ ‫פירוש כאילו שהיה כתוב בפסוק ג' פעמים 'ידעת'‪ .‬א‪ .‬אתה‬ ‫לא ישוב עמו וילך אך ארץ ישראל‪ .‬והטעם שהוזהר לדבר‬ ‫'ידעת' את אשר עבדתיך‪ .‬ב‪' .‬וידעת' את אשר היה מקנך‬ ‫אתו בענין זה‪ ,‬כי אני צויתיו לשוב אל ארצו‪.‬‬ ‫אתי וגו'‪ ,‬ג‪' .‬וידעת' כי מעט אשר היה לפני' וגו'‪.‬‬ ‫העולה מן האימורין‪ ,‬שלפי רש"י הוזהר לבן שלא ידבר עם‬ ‫ולפי רבינו אמר יעקב ללבן ג' דברים‪ :‬א‪ .‬אתה ידעת כי‬ ‫יעקב כלל‪ ,‬ולפי פירוש רבינו לא הוזהר לבן לדבר עם‬ ‫בכל כוחי עבדתי אצליך ]באיכות[‪ .‬ב‪ .‬וידעת כמה זמן‬ ‫יעקב‪ ,‬אלא בענין זה שישוב עמו‪ ,‬או שלא ישוב עמו‪ .‬אבל‬ ‫עבדתי אצליך‪ ,‬שעבדתי אצליך הרבה שנים ]זמן ארוך[‪.‬‬ ‫בשאר דברים לא הוזהר לבן מלדבר עם יעקב‪.‬‬ ‫ולפי"ז א"ש למה נאמר 'אשר היה אתי'‪ ,‬שזה מה שאמר לו‬ ‫שהרבה שנים עבד עם הצאן‪ .‬ג‪ .‬וידעת כמה מיעוט צאן‬ ‫ואפשר לומר שלכן סובר רבינו שהוזהר לבן רק על ענין זה‬ ‫היה לך לפני שבאתי ויפרץ מאד לרוב שלא כדרך הטבע‬ ‫של לשוב עמו‪ ,‬ולא הוזהר לדבר עם יעקב שאר דברים‪,‬‬ ‫]בכמות[‪.‬‬ ‫דהרי מצאנו בהמשך הפסוקים שלבן דיבר אתו קשות‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫מאמר המשך‪:‬‬ ‫מדוע נענשה רחל אמנו?‬ ‫מאת‪ :‬הרב שלמה שבתי קעסטנבוים‪ ,‬חבר המערכת‬ ‫"ודע‬ ‫בזה וכתב וז"ל‪:‬‬ ‫בפרשתנו )בראשית ל"א‪ ,‬י"ט( נאמר‪:‬‬ ‫עונשה של רחל אמנו‬ ‫אומר‬ ‫הקדוש‬ ‫שבזוהר‬ ‫'ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה' וגו'‪,‬‬ ‫בזוהר הק' וגדר כיבוד‬ ‫שנענשה רחל אמנו ע"ה‬ ‫ופירש רש"י הק' דנתכוונה להפריש את‬ ‫אב רשע‬ ‫התרפים‬ ‫שגנבה‬ ‫על‬ ‫אביה מעבודה זרה‪ .‬ויש לעיין בחקירה‬ ‫מאביה ומתה ולא ראתה‬ ‫אלימתא‪ :‬האם עברה רחל אמנו ע"ה על‬ ‫הק '‬ ‫ב'זוהר'‬ ‫והנה‪,‬‬ ‫אף‬ ‫ע"ש‪,‬‬ ‫בנימין‬ ‫איסור גזילה במעשה זה; ובכלל יש לברר‬ ‫)בפרשתן ח"א קס"ד‪ (.‬מובא‬ ‫שנתכוונה להפרישו מע"ז‪,‬‬ ‫היטב ביסודות הלכה‪ ,‬האם מותר לאדם‬ ‫בזה"ל‪" :‬ואף על גב דרחל‬ ‫וגם משום פיקוח נפשות‬ ‫לגזול ולעבור על איסור גניבה וגזילה ע"מ‬ ‫איהי עבדת לאעקרא ליה‬ ‫שלא ידע כי ברח יעקב‬ ‫להפריש את חבירו מן האיסור‪.‬‬ ‫ע"ז‪,‬‬ ‫מבתר‬ ‫לאבוה‬ ‫אבינו ע"ה ויבא ויהרגם‪,‬‬ ‫אתענישת דלא רביאת ליה‬ ‫והוא פלא‪ .‬ומכאן משמע‬ ‫שלא‬ ‫]נענשה‬ ‫לבנימין"‬ ‫קצת כדעת הרמב"ם ז"ל דאף אם אביו רשע חייב‬ ‫גידלה את בנימין[‪" ,‬ולא קיימא בהדיה שעתא חדא"‬ ‫בכבודו‪ .‬ולהסמ"ג והטור י"ל דאינו חייב בכבוד אביו‬ ‫]שלא עמדה עם בנימין אף שעה אחת[‪" ,‬בגין צערא‬ ‫רשע‪ ,‬אבל לצערו אסור מיהא‪ ,‬והקב"ה מדקדק עם‬ ‫דאבוה‪ ,‬אף על גב דאתכוונת לטב" וכו' עיי"ש‪ .‬והחיד"א‬ ‫חסידיו ביותר‪ ,‬ולהכי נענשה רחל אמינו ע"ה עונש‬ ‫ב'שיירי ברכה' )יו"ד סי' רמ"א דין ד'( ובספרו 'מדבר קדמות'‬ ‫גדול"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫)מערכת כ' אות ד'( הביא את דברי הזוה"ק הללו‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬כבר כתב ה'ש"ך' )יו"ד סי' ר"מ סק"כ( דאף‬ ‫אולם‪ ,‬מדברי הזוה"ק אינו מבואר שעברה על איסור‬ ‫לשיטת הרמ"א שאינו מחויב לכבדו‪ ,‬מ"מ אסור לצערו‬ ‫גזילה‪ ,‬אלא שנענשה מחמת 'צערא דאבוה'‪ .‬ובאמת יש‬ ‫עיי"ש‪ ,‬והיינו ממש כיסוד דברי החיד"א‪ .‬ולכאורה‬ ‫להתבונן בזה טובא‪ ,‬הלא נחלקו רבותינו הראשונים אם‬ ‫מבואר מזה‪ ,‬דאף כדי 'להפריש מעבירה' אסור לצער את‬ ‫יש חיוב כיבוד לאב רשע; דלדעת ה'רמב"ם' )הל' ממרי ם‬ ‫אביו‪.‬‬ ‫פ"ו הי"א( ועוד ראשונים‪ ,‬הבן מחויב לכבדו‪ ,‬וכן פסק מרן‬ ‫ה'מחבר' )יו"ד סי' ר"מ סעי' י"ח(‪ .‬אולם‪ ,‬לדעת ה' טור' )שם(‬ ‫וכן ביאר ה'מהר"ם שיק' )תרי"ג מצוות מצוה ל"ג( דלצערו‬ ‫ועוד ראשונים‪ ,‬וכן כתב ה'רמ"א' בשם י"א )שם(‪ ,‬אינו‬ ‫אסור‪ ,‬והוסיף לבאר דזהו עצמו יסוד סברת הרמב"ם‬ ‫מחויב לכבד אב רשע אא"כ עשה תשובה‪ .‬ולכאורה‬ ‫הסובר דמחויב לכבדם‪ ,‬וז"ל‪" :‬דהנה סברת הרמב"ם נ"ל‬ ‫לשיטתם קשה‪ ,‬מדוע נענשה רחל אמנו ‪.‬‬ ‫אפילו לדעת הטור דאינו חייב במצוות כיבוד‪ ,‬מ"מ‬ ‫מודה הוא דאסור לצערו‪ .‬דהנה קיי"ל ביבמות )כב‪ (:‬ושם‬ ‫חילוקי הפוסקים בין חיוב כיבוד לאיסור צער‬ ‫ברי"ף ובסנהדרין )פה‪ (.‬דאין הבן נעשה שליח בית דין‬ ‫להלקותו את אביו או לנדותו‪ ,‬וכן כתב המהרי"ק בשורש‬ ‫והחיד"א בספרו 'דבש לפי' )מערכת א' אות ל"ט( עמד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫דאפשר שדרש כן ממה שנאמר )בראשית ל"א‪ ,‬כ'( 'ויגנוב‬ ‫קס"ו דלצערו גרע‪ .‬ולכאורה נראה דזה עצמו אם אינו‬ ‫יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא' ‪,‬‬ ‫מכבד אבותיו‪ ,‬זה עצמו צער הוא להם שאין הבנים‬ ‫שזה מוסב על גניבת התרפים דסמיך ליה‪ ,‬שעל ידי‬ ‫מכבדים אותם‪ ,‬כמאמר שלמה המלך ע"ה )משלי י'‪ ,‬א'(‪:‬‬ ‫שנגנבו‪ ,‬נגנב לב לבן על בלי הגיד לו וכו' עיי"ש[‪.‬‬ ‫'ובן כסיל תוגת אמו'‪ ,‬וזה שייך בחייהם" וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ובספרו של החיד"א 'פתח עיניים' )ב"ק צד‪ (:‬כתב גם‬ ‫יישוב מעשה חזקיהו המלך ואברהם אבינו‬ ‫כן כנ"ל‪ ,‬והוסיף במאמר המוסגר‪" :‬דלא היתה רחל אמנו‬ ‫ע"ה עושה תועלת להפריש אביה מע"ז‪ ,‬דכמה מיני ע"ז‬ ‫עוד תמה החיד"א בספרו 'דבש לפי' )שם( על חזקיהו‬ ‫היה עובד‪ ,‬ואטו מפני שלא מצא תרפים יחזור בתשובה‪,‬‬ ‫המלך‪ ,‬איך הותר לו לגרור עצמות אביו על מיטה של‬ ‫והלא היה מושרש בע"ז וסטרא אחרא ויעשה תרפים‬ ‫חבלים‪ ,‬ומבואר במסכת פסחים )נו‪ (.‬שחז"ל הודו לו על‬ ‫אחרים" וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬והלא מבואר בזוה"ק דרחל נענשה על צער אביה‪.‬‬ ‫מחלוקת המדרש והזוה"ק ודברי המשך חכמה‬ ‫ובפשטות יש לומר‪ ,‬דאם אסור רק משום 'צער'‪,‬‬ ‫לאחר מיתה לא שייך צער כזה כיון שכבר מת )אולם חיוב‬ ‫ובהגהות 'יד שאול' )יו"ד סימן רמ"א סעי' ד'( כתב‬ ‫כיבוד שייך לכבדו גם לאחר מותו(‪ .‬אמנם החיד"א כתב שם דבר‬ ‫דכנראה נחלקו הזוה"ק עם המדרש )ב"ר פרשה ע"ד אות ו'(‪,‬‬ ‫פלא‪ ,‬וז"ל ‪" :‬ושמעתי מהרב מהר"י סג"ל שבספר בגדי‬ ‫דבמדרש מבואר‪ ,‬וכן כתב רש"י )בראשית ל"א‪ ,‬ל"ב(‪,‬‬ ‫אהרן כתב‪ ,‬דאברהם אבינו לא היה חייב בכבוד תרח‪ ,‬דג'‬ ‫שנענשה משום שאמר יעקב 'עם אשר תמצא את אלהיך‬ ‫שותפין באדם וכו' )קידושין ל‪ (:‬ותרח ויתר חלקו שמסרו‬ ‫לא יחיה' )שם(‪ ,‬ולכך מתה‪ .‬ולפי"ז‪ ,‬אין ראיה לדברי‬ ‫לנמרוד‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וה"ה אחז שויתר חלקו שמסרו למולך‬ ‫הזוה"ק שנענשה משום שגנבה את התרפים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כמבואר בש"ס )סנהדרין סד‪ ,(:‬אלו דבריו נר"ו‪ .‬ואני עני‬ ‫ולפלא הוא שבספר 'משך חכמה' ביאר על הפסוק‬ ‫נראה לי דהא דחזקיהו המלך ע"ה שרי‪ ,‬דהיה לאחר‬ ‫הנ"ל 'עם אשר תמצא' וגו'‪ ,‬בזה"ל‪" :‬שבן נח נהרג על‬ ‫מיתה ונתכוון לכפרתו‪ ,‬וניחא ליה לאביו באותו עולם‬ ‫הגזל ואינו קללה כלל‪ ,‬כן נראה לפי הפשט‪ .‬אבל לפי‬ ‫להקל עונשו‪ ,‬וכמ"ש"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫המדרש מתה רחל מאותה קללה )רש"י(‪ ,‬אע"ג שלא מצא‪,‬‬ ‫)משניות פסחים פרק ד'‪ ,‬בועז‬ ‫ואגב‪ ,‬ב'תפארת ישראל'‬ ‫בכל זאת קללת חכם אפילו על תנאי אינו חוזר‪ ,‬כדאמרו‬ ‫סק"ג( כתב‪ :‬דבפשטות מוכח מהא דחזקיהו דהלכה‬ ‫ז"ל במכות )יא‪ (.‬על יהודה ע"ש בתוספות " וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כרמ"א בשם י"א בסימן ר"מ‪ .‬מיהו‪ ,‬לרמב"ם ולרבנו יונה‬ ‫ומבואר דרצה לפרש לפי הפשט ד'לא יחיה' הוא 'משום‬ ‫שם שסברו כרמב"ם דחייב בכבודו ובמוראו אף שאביו‬ ‫גזל'‪ ,‬ויבואר להלן בעז"ה‪ ,‬אולם חז"ל לא למדו כן‪.‬‬ ‫רשע גמור‪ ,‬נראה לי דהיינו דווקא בחייו; אבל לאחר‬ ‫]ואגב‪ ,‬מה שכתב החיד"א בתו"ד שהיה בזה משום‬ ‫מיתה‪ ,‬כיון דאפילו באב שאינו רשע הוי לפענ"ד רק‬ ‫פיקוח נפשות דלא ידע לבן כי ברח יעקב‪ ,‬כ"כ ברשב"ם‬ ‫מדרבנן‪ ,‬והא ראיה‪ ,‬דהרי אפילו מקלל לאחר מיתה לא‬ ‫שם )בראשית ל"א‪ ,‬י"ט( על הפסוק 'ותגנוב רחל את‬ ‫היה חייב אי לאו דרביא קרא )סנהדרין פה‪ ,(:‬להכי לא גזרו‬ ‫התרפים'‪" :‬שלא יגידו ויודיעו ללבן כי רוצה יעקב‬ ‫בזה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫לברוח‪ ,‬כענין שנאמר )הושע ג'‪ ,‬ד'( 'אין אפוד ותרפים'‪ ,‬כי‬ ‫ובדברי רבותינו האחרונים מצינו נמי שהאריכו לדון‬ ‫רגילים היו לקסום‬ ‫און' )זכריה י'‪ ,‬ב'(‪,‬‬ ‫'התרפים דברו‬ ‫ולפלפל‪ ,‬היאך הותר לאברהם אבינו ע"ה לנתץ ולשבור‬ ‫בהם"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן כתב ב'דעת זקנים לבעלי התוספות '‬ ‫)שם(‪ .‬ויסוד הדברים מבואר בפרקי דרבי אליעזר )פרק‬ ‫את צלמי עכו"ם של אביו תרח )כדאיתא בב"ר פרשה ל"ח סי'‬ ‫י"ג(‪ ,‬והלא במעשה זה גרם צער גדול לאביו‪ .‬ואכמל"ב‪.‬‬ ‫)זכריה י'‪ ,‬ב'(‬ ‫ל"ו(‪" :‬ומנין שהתרפים מדברים‪ ,‬שנאמר‬ ‫'התרפים דברו און'‪ ,‬לפיכך גנבתם רחל שלא יגידו ללבן‬ ‫שברח יעקב‪ ,‬ולא עוד אלא להכרית שם עבודה זרה‬ ‫המשך המאמר בגליון שבוע הבא אי"ה‪.‬‬ ‫מבית אביה" עיי"ש‪ .‬ועיין שם ב'ביאור הרד"ל' )סקנ"ד(‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫אפריון נמטיה לר' שמעו"ן‬ ‫‪−êí ëî¾ìí îò−ð−ð− ðîë×ñ ,ê³îë−¬ êñïôî ,ê³×þëð ê½× ,ê³îîðìð êòð−¼ −êíë þè¾ò ,ê³−−þîêð êþš−ë‬‬ ‫‪³ê þêõô ,±þ¼òî ññîíô î−þ−×ô ñ× ñ¼ ,ó−þš− ó−ò−òõë þîô ³îõ¬îò î−³î³õ¾ ,ó−þ¾−ô ð−èô ,êþ−š− êþëè‬‬ ‫‪íþêõ³ñ ¼ðîò ëî¬í îô¾ ,íþð¼ −þð¼ñ íêþ−î íþî³ ±−ëþô ¾"òê ñîš ³×þ¼ôë íþî³ −þî¼−¾ë îò−³ñ−íš‬‬ ‫הרה"ג ר' שמעון יוזשעף שליט"א‬ ‫לרגל הכנס בנו היקר כמר בן ציון ני"ו לעול התורה והמצוות‬ ‫‪,íþî³í ³®ëþíë µ−¾ôíñ ñ×î−î ,³þêõ³ñî ó¾ñ ³ìòî èîò¼³ñ í×ï−¾ ,³þ¬¼ î¾êþñ îò−³î×þë êò −í³î‬‬ ‫‪.½"¬×î ,íþîêî íìô¾ µî³ô ,íþ−¬¼ôí îò−³ñ−íš ³þêõ³ñ‬‬ ‫‪íþî³ í ³ ×þëë‬‬ ‫‪íþî³ −þî¼−¾ öîèþê‬‬ ‫שמ"ן ששון מחביריך‬ ‫באותות ידידות והערכה‪ ,‬נישא זאת הברכה‪ ,‬בשיר ושבחה‪ ,‬קדם ידידינו החשוב והיקר‪,‬‬ ‫שמו הטוב נודע בשערים‪ ,‬קובע עתים לתורה‪ ,‬מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה‪,‬‬ ‫ראה פניו מאירים‪ ,‬בשבתו עם חברים‪ ,‬שבחו בפי ישרים‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר נפתלי מנחם שטיינמעטץ‬ ‫‪áåè ìæîì 'éçúù åúãëð úãìåä ìâøì‬‬ ‫‪å"éä ïééì÷ ìàôø íäøáà ø"øä åðúç ìöà‬‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬שיזכה לרב תענוג ונחת והרחבה‪ ,‬וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה‪,‬‬ ‫ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה‪ ,‬וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫‪àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä‬‬ ‫‪"éòåùòù êúøåú" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî‬‬ ‫‪à"èéìù ñééåå àãåé éáö 'ø áøä ìù‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ "‫מעלת אמירת ״ושמרו בני ישראל‬ ‫וסגולת קדושת השבת‬ :(æ"é- æ"è ,à"ì úåîù) àùú 'ôáù " åøîùå" é÷åñô .â • øåãéñä é÷ñôá úàáåîä) úîñøåôîä äãáåòä äòåãé íãå÷ ïàë - íéîòô ùåìù íéøéëæî åðà íúåà 'éåì úùåã÷'ä ÷"äøäù ,("ïçìåùä úåö÷" ìòá ,ì"öæ äàð ç"àøâäì êåúá ,÷"áù ìéì ìù äøùò äðåîù úìéôú àåä ïéà òåãî ,ò"éæ 'àéðúä ìòá' ÷"äøä úà ìàù ò"éæ ìù ùåãé÷áå ,úéøçù ìù äøùò äðåîù úìéôú ìù äøùò äðåîù úìéôú íãå÷ "åøîùå" é÷åñô øîåì âäåð .÷"áù íåé åìà íé÷åñô íéøîåà ìàøùéù äòùáå úåéä ,úáù ìéì éãé ìò íâù ,àéðúä ìòá åáéùäå .íéîùá "ãéøé" äùòð íåéáå"- ñçðô 'ôáù óñåî ïáø÷ é÷åñô .ã • éàå ,íéîùá ìåãâ ãéøé äùòð äìéôúì äìåàâ úëéîñ íéøéëæî åðà íúåà :('é- 'è ,ç"ë øáãîá) 'åâå "úáùä .íìåë íéãéøéä ìë ìò çëåð úåéäì øùôà íéâäåðä ùéå) óñåî ìù äøùò äðåîù úìéôú êåúá .("ïîå÷î åäæéà" úùøô íãå÷ ø÷åáá íâ íøîåàì úðéçá àéä "åøîùå" é÷åñô úøéîàù ,äæî åðì àöåéä êìåä íãà øùàëù ,àåä èåùôå .äìòð éðçåø "ãéøé" 'ä éë åàø" - çìùá 'ôáù ïîä úùøô é÷åñô .ä • äáù äøåçñä ìù äúåáéùçå äëøò úà à"ë òãåé ,ãéøéì åðà íúåà :(è"ë ,æ"è úåîù) 'åâå "úáùä íëì ïúð éäî áèéä øøáì ùé ,åðéðéðòìå .óåñàìå è÷ìì ÷ñåò àåä .úéùéìù äãåòñá íéøîåà íúìòî éäîå ,ììëá åìà íé÷åñô ìù íúìåâñå íúåáéùç .ùãå÷ úáù ìéìá ïàë à÷åã íøîåàì úãçåéîä - "‫החידוש הנפלא שבפסוקי "ושמרו‬ ‫קשר של קיימא ונשמה יתירה‬ ‫מקור הפסוקים בתורה‬ ‫וחמשת הזכירות שבשבת‬ øàåáî ,"øåëæ" é÷åñôá ïëå "åìåëéå" é÷åñôá ,äðäå ïåùìëå ,äëøáå (á) äùåã÷ (à) ìù íåé àåä úáùä íåéù ,à"ì úåîù) àùú éë 'ôá äøåúá íéòéôåî åìà íé÷åñô íåé úà íéäìà êøáéå":('â ,'á úéùàøá) "åìåëéå"á ÷åñôä øñéøú úáùä úååöî äøëæð '÷ä äøåúá ,äðäå .(æ"é- æ"è ,'ë úåîù) "øåëæ"á ÷åñôä ïåùìë ïëå ,"åúåà ùã÷éå éòéáùä íéàøå÷å íéøéëæî åðà íéîòô ùîç ïëåúîå ,íéîòô ."åäùã÷éå úáùä íåé úà 'ä êøá ïë ìò" : (à"é :ïä åìàå ,÷"áùä íåé êùîá ùøåôîá äàìôð äãå÷ð äùãçúð ,"åøîùå" é÷åñôá ,ïàë íìåà åðà íúåà :('â- 'à ,'á úéùàøá) " åìåëéå" é÷åñô .à • :úáùä úìòîá äùãçå êåúá - úáù ìéìá íéîòô ùåìù íéøéëæî ,(òáù ïéòî úëøáá) äéøçàì ,äøùò äðåîù úìéôú íòì äæ ùåã÷ íåé ìù úãçåéîä úåëééùä (à) • .÷"áù ìéì ìù ïééä ìò ùåãé÷áå .ìàøùé - 'ç ,'ë úåîù) úåøáãä úøùòáù "øåëæ" úùøô .á • ä"á÷ä ïéá õéîàå éîéðô øù÷ ìù íåé åúåéä (á) • .÷"áù íåé ìù ùåãé÷á íéøéëæî åðà äúåà :(à"é ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ע"ץ חיים היא למחזיקים בה‬ ‫בברכת התורה‪ ,‬נישא בזאת השורה‪ ,‬ברכת מז"ט וכל שירה‪ ,‬קדם ידידינו היקר והנעלה‪ ,‬נחמד למטה ואהוב למעלה‪,‬‬ ‫אהוב וחביב בפי כל‪ ,‬הוא הגבר הוקם עול‪ ,‬בבואו לעזרת החזקת הכולל‪ ,‬ויט שכמו לסבול‪ ,‬לא השבית יומם וליל‪,‬‬ ‫ועוד ידו נטוי' להמשיך בפעליו הכבירים מחיל אל חיל‪ ,‬טוב ומטיב לכל‪,‬‬ ‫הרב ר' יואל משה גליק שליט"א‬ ‫משרי האלף להחזקת כוללינו הק'‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו שתחי' למזל טוב‬ ‫ויה"ר מקמי שמיא‪ ,‬שתזכה להמשיך במעשיך הטובים לעלם ולעלמי עלמיא‪ ,‬ובשכר זאת תתברך בשפע ברכה והצלחה‪,‬‬ ‫תענוג ונחת ממנו ומכל המשפחה‪ ,‬מתוך אושר ועושר בהרחבה ובהרוחה‪ ,‬עד ביאת מלכא משיחא‪ ,‬בב"א‪.‬‬ ‫המברכים ביקרא דאורייתא‬ ‫הנהלת הכולל‬ ‫מה טובו אוהליך יעק"ב‬ ‫מעומקא דליבא‪ ,‬ובכל לשון של חיבה‪ ,‬נשגר בזה ברכת מזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬משמי מרומא עילאה‪ ,‬קדם מע"כ אבינו יקירינו‪,‬‬ ‫הצמוד באהבה בקירות לבבינו‪ ,‬ומסור בלו"נ למענינו‪ ,‬האדם היקר באנשים‪ ,‬לבו ער וחם לכל דבר שבקדשים‪ ,‬ויעק"ב איש תם‬ ‫יושב אוהלים‪ ,‬שמו הטוב משבחים ומהללים‪ ,‬קולו קול יעק"ב‪ ,‬בכבדו את ה' בקולו הערב‪,‬‬ ‫מוה"ר יעקב הלוי יוזשעף שליט"א‬ ‫והברכה אחת היא לכבוד אמינו מורתינו החשובה שתחי'‬ ‫‪úååöîäå äøåúä ìåòì å"éð ïåéö ïá øîë íãëð ñðëéä úçîù ìâøì‬‬ ‫אצל בנם יקירם אחינו בשרינו‪ ,‬צמוד באהבה בקירות לבבינו‪ ,‬נואם בחסד עליון‪ ,‬אפריון נמטי' לר' שמעו"ן‬ ‫הרב ר' שמעון יוזשעף הי"ו‬ ‫והברכה אחת היא לכבוד זקינינו‪ ,‬הצמוד בקירות לבבינו‪ ,‬האי גברא רבא ויקירא‪ ,‬גריס באורייתא תדירא‬ ‫הרה"ג ר' יצחק הכהן סאנדער שליט"א‬ ‫ולנוו"ב זקינתינו החשובה שתחי'‬ ‫ומנשים באהל תבורך זקינתינו החשובה מרת יוזשעף שתחי' לאויט"א‬ ‫ואלין מליא‪ ,‬יהון לרקיעא‪ ,‬שמשמחה זו יושפע לכם מן שמיא‪ ,‬רב ברכות ושובע שמחות לעלמי עלמיא‪ ,‬ותרוו מכל יוצ"ח נחת‬ ‫לרוב‪ ,‬בסימן טוב ובמזל טוב‪ ,‬והקב"ה יהא בסעדכם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוכם‪ ,‬לאורך כל ימי חייכם‪.‬‬ ‫‪íëéãëð ,íëéðá úëøáå úøéúòë‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ äæ ïéðòå .åòéãåäì êéøö - äòðöá åøéáçì äáåè äðúî éðéá" : (æ"é ,à"ì úåîù) ÷åñôä ïåùìëå ,ìàøùé åîòì úåîù) áéúëã ,äùøôä óåñá æîåøî äøéúéä äîùðä ìù ."íìåòì àéä úåà ìàøùé éðá ïéáå ùôð äãáà éåå ,úáùù ïåéë - "ùôðéå úáù (â)" : (æ"é ,à"ì .(äøéúé äîùð) úà ïàëî åðà íéãîì ì"æç úåùøã é"ôòå (â) • ìàøùéî ãçà ìë ìá÷îù "äøéúé äîùð"ä ïéðò íéðéðò äùåìù åìà íé÷åñôá åùãçúð : øáã óåñ íò ÷áãúîå øù÷úî äãé ìòù ,÷"áùä íåéá :äæá äæ íéáåìùä íéáâùð .úáùä íåéá ä"á÷ä íòéãåäì êéøöù - "íëùã÷î 'ä éðà éë úòãì" .à • ïååéëã :àåä ãçà åììä íéðéðòä úùåìù ìù íùøåùå . åéæðâ úéáî äáåè äðúî íäì ïúåð ä"á÷äù ,ìàøùé åîòì äðúîá úáùä úà ÷éðòäì õôç ä"á÷äù ìù äîùðä úôñåú úà äìéçú åðá ïúéì àåä çøëåî íéãîì ïàëîù - "ìàøùé éðá ïéáå éðéá" .á • äøåî àôåâ äæ øáãå ,åðúåà ùã÷î àåä åæ äðéúðáå .úáù .äòðöá ìàøùéì äðúéð åæ äðúîù åðéáà ïéáì åðéðéá íéé÷ä ãçåéîäå íåöòä øù÷ä ìò ãéòîå çñåð úà åðà íéçúåô òåãî áèéä ïáåé äæáå .íéîùáù äøéúéä äîùðä ïéðò - "ùôðéå úáù" .â • úðéúð éë ,"åðá äöøå" íéìéîá úáù ìéì ìù ùåãé÷ä .úáùä íåéá íãàá äøéàîä "åðá äöøå"ä ïî äøéùé äàöåú àéä ìàøùé íòì úáùä êåúî ,êëéôìå ;åðá àåä êåøá íå÷îä ìù åúáäàå åðåöø - ."åðìéçðä ïåöøáå äáäàá åùã÷ úáùå" ,åðá äöøù "‫ביאור עומק פסוקי "ושמרו בני ישראל‬ åøîùå" - (æ"è ,à"ì úåîù) åæ äùøô ìù ïåùàøä ÷åñôá - ‫הרחבת הדברים בדברי חז"ל‬ úéøá íúåøåãì úáùä úà úåùòì úáùä úà ìàøùé éðá ‫מתנה טובה מבית גנזיו‬ íééø÷éò íéùåãéçå úåãåñé äòáøà åðéöî - "íìåò :øåàéá íéðåòèä éë 'ôá :ïéðòä ÷îåòá íøåàéáå íéøáãä úáçøäìå ,úáùä úìòîá íé÷ñåòä íé÷åñô øôñî íéòéôåî àùú .íìåò úéøá (ã) ,íúåøåãì (â) ,úåùòì (á) ,åøîùå (à) åìà íé÷åñôî ì"æç íéùøåã (.æè) äöéá 'ñîá àøîâáå úåîù) áåúëä ïåùì åæå .ãçà íùøåùù íéãåîéì äùåìù "‫ לעשות את השבת‬...‫"ושמרו בני ישראל‬ éðéá àåä úåà éë åøîùú éúúáù úà êà" :(â"é ,à"ì åùøãå ."íëùã÷î 'ä éðà éë úòãì (à) íëéúøãì íëéðéáå ïåùì åäî :"åøîùå" úáéúá ïðåáúäì ùé úéùàø äðúî ,äùî" ,äùîì ä"á÷ä åì øîà :(íù) 'îâá ì"æç àìäå ?äøéîù äëéøö úáùä éëå ,ïàë øåîàä äøéîù äðúéì ù÷áî éðàå ,äîù úáùå éæðâ úéáá éì ùé äáåè úééùòî úåòðîéääå äúéáùä àéä úáùä úåöî ø÷éò ."íòéãåäå êì ,ìàøùéì åæéà - "úáùä úà úåùòì" åäî ïéáäì ùé ãåòå .äëàìî ...åøîùå" áåúëä ïåùìîå ?úáùä íåéá úëééù äééùò åðáø äùî äååèöðù äîù ,íù 'îâä ä÷éñîå éòöîàäå äðëää àéä äøéîùäù ,ãåò òîùî "úåùòì äîùð"ä ìò àìà ,úáùä úåöî íöò ìò åðéà íòéãåäì '÷ä íééçä øåà'áå) .úáùä úà 'úåùòì 'å úåëæì ìëåðù éãë ,ä"á÷ä ìù åéæðâ úéáî úãçåéî äðúî àéäù - "äøéúé .(íéàìôð íéëìäî ã"é äæ ïééðòá øàáì êéøàä äðúéð åæ äáåè äðúîå .úåîùðä úåæåðâ åáù íå÷îä :(íù) øîàðù äîî ì"æç íéãîìù éôëå ,äòðöá ìàøùéì .íéîéä ïåáùç úøéîù - (à) èùô é"ôò • úáùá ùéù òîùî åðîîù ,"ìàøùé éðá ïéáå éðéá (á)" êëéôìå .ä"á÷ä ïéáì åðéðéá ÷ø êééùä ãçåéî øáãå ãåñ òåáùä éîé êùîá íéîéä úà úåðîì íãàä øäæéù ïúåðä ìëù íåùî ,êë ìò íòéãåäì åðáø äùî êøöåä ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ àåä øáë éø÷éòä úáùä øùà ,øáãä ïáä" :÷"ìæå .ùãå÷ä ìç éúî øåøéáá òãé ë"éòå ,åðåáùç úà ãáàé àìù éãë ."ùãçî ïîæ íéàøåá åðçðà - ïéôéñåî åðàù äîå ,àøáð - "úáùä úà åøîùå" áåúëä øåàéá åäæå .úáùä íåé ,ãîåò àåä íåé äæéàá òåáùä éîé êùîá øåëæéå øåîùéù åæ äåöîå) .äúëìäë úáùä úà úåùòì åðîæá ìëåéù éãë úåëæì äøéúéä äîùðä úøéîù - (à) úåéîéðô é"ôò • àéäå ,"íåé ìù øéù" úøéîà íãå÷ äìéôúä øçàì íåé ìëá åðà íéîéé÷î .úáù åìåëù íåéì éøáãë ,('ç ,'ë úåîù) "åùã÷ì úáùä íåé úà øåëæ" úååöîá íâ úììëð .('÷ä íééçä øåà ,éðå÷æç ,àøæò ïáà) .(íù ï"áîøä ."úáù" íùá úàø÷ðä "äøéúé äîùð"ä úà øåîùì äáåèä äðúîä ìò ì"æç åøîà (.æè) äöéá 'ñî 'îâá äðäã äîùðä àéäù - ä"á÷ä ìù åéæðâ úéáá úàöîðä .íåé ãåòáî úáù éëøåö úðëä - (á) èùô é"ôò • øîåìë ,"äîù úáùå" - íù àøîâä úð÷ñîë äøéúéä éôëå ."úáù" íùá úàø÷ð äîöò äøéúéä äîùðäù êøåöì åì êøöðä ìë úà ìåçä úåîéáî ïéëäì øäæéù åæ äùøô ìë äöéá 'ñîá 'îâä é"ôòù ìéòì øàáúðù ììçì äìéìç êøèöéù áöî éãéì àåáé àìù éãë ,úáùä äøéúéä äîùðä úìòî úà òéãåäì éãë åðì äðúéð ,úáùä éðôì äðëäå äøéîù - "åøîùå" åäæå .úáùä úà éðá åøîùå" :áåúëä øåàéá åäæù éøä ,úáùá åðì úðúéðä . (éðå÷æç ,àøæò ïáà) åðîæá éåàøë åâðòìå åúåùòì ìëåéù éãë úàø÷ðä äøéúéä äîùðä úà - "úáùä úà ìàøùé òéâäì åðééä - "úáùä úà úåùòì" åëæé ë"éòå ;úáù .äåöî íùì äúéáùå úáùì 'éôéö - (à) úåãéñç é"ôò • òéâäì øùôà éàù ,úáù åìåëù íåé ,ïåéìòä úáùì úåëæìå äæä íìåòá ïàë äøéúéä äîùðä úøéîù é"ò àìà åéìà "øáãä úà øîù åéáàå" ïåùìî àéä "åøîùå" úáéú .(ïåøçàä åùåøéôá '÷ä íééçä øåà) åðééç éîéáù úåúáùä êùîá úåîé ìëáù ;'éôéöå äðúîä ìù ïééðò - (à"é ,æ"ì úéùàøá) íåé ìù åàåáì íéôåñéëá íãàä äôöéå ïéúîé òåáùä éãé ìò äðåéìòä úáùä úëùîä - (á) úåéîéðô é"ôò • ùåøéôå ;úåãéñçä éøôñî äáøä ãåòå ,'÷ä íééçä øåà) ùåã÷ä úáùä . âðåòäå äøåúä ÷ñò íåéù ,ïëå .(øçà ïéðò éáâì ì"æéøàä íùá íâ àáåä "äøéîù" ïåùìá äæ íùì ÷ø àìå ,úáù úåöî íùì åìöà äéäé 'éôåâ úáùä äîùðä úà øåîùéù éãé ìòù ,øàáúð äæ ïéòë ,"úáùä úà úåùòì" åäæå - àîìòá úéðôåâ äçåðî - "úáùä úà úåùòì" äëæé ,úáù úàø÷ðä äøéúéä .('÷ä íééçä øåà) ùãå÷ úáù íùì åúåùòì .äðåéìòä úáùä úøàä úà ,äæä íìåòì ,ïàëì êéùîäì ìåìéç øãòä ÷ø åðéà úáù éë àåäå" :'÷ä êéùìàä ì"æå .ùãçî ïîæä úàéøáå úáù úôñåú - (á) úåãéñç é"ôò • éøáã åá úåùòì íà éë ,äëàìî úåùòî íòðåîä àåäù åúåà âåðéòå ùãå÷ éðéðòå ,úåöîå äøåú ÷ñòë äùåã÷ ïäå úáùä úñéðëá ïä ,ùãå÷ä ìà ìåçî óéñåäì åðîîù - äìòîì åîöò úáùä øåà ùøåù ë"éò .åîùì å"ç àåáé àìù äøéîù ìù âééñå äöò àéä åæù ,äúàéöéá ,ìãâúîå äáøúî - íãàä ìà àá äøéúé ùôðä øåà úåùòì" íéîéé÷î ë"éòå ."åøîùå" åäæå - úáù ìåìéç éãéì åäæå ,åîöò úáùä úùåã÷ úåëéàá äééùò ìòåô åìéàë ìà ìåçî ìàøùé íéôéñåîù äîá ïëù ,"úáùä úà ."'åëå 'úåùòì' 'åëå 'åøîùå' .('÷ä íééçä øåà) úáùä úà "íéùåò" íîöò íä ,ùãå÷ä :(ã"ì÷ 'îò å"è êøë) ÷"îøäì "ø÷é øåà" øôñá àáåî ïëå ('æ úåà 'á øîàî ,úåúáù éøîàî) "øëùùé éðá" ÷"ä ôñáå åëæé ë"éòå ,äøéúé äîùðä úà - "ìàøùé éðá åøîùå" íéùåòå íéôéñåî åðàù äîáù :ääåáâ äðéçá äæá óéñåî äîùðì åëæé äî éãé ìòå ;úáù úàø÷ðä äùåã÷ä äðéëùì íéøáã) "åéëøãá úëìäå" úååöî íéîéé÷î åðà ,úáùä úà äøéã íéùåò íäù éãé ìò - "íúåøåãì" éãé ìò ,äøéúé êë ,úáùä úà äùåòå àøá êøáúé àåäù åîëù ;('è ,ç"ë .äðéëùì ïåòî úåéäì íáéìá äàð ìà ìåçî åá íéôéñåî åðàù ïîæá úáùä úà "íéùåò" åðà ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ברכות בכפליים‬ ‫באותות ידידות והערכה‪ ,‬נישא זאת הברכה‪ ,‬בשיר ושבחה‪ ,‬קדם ידידינו היקרים והחשובים‪,‬‬ ‫ברורים ואהובים‪ ,‬קובעים עתים לתורה‪ ,‬מהלומדים בשיעורינו המעטירה‪ ,‬מדי ערב תדירא‪ ,‬הלא המה‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר דוד שלאמאוויטש‬ ‫לרגל הולדת נכדותיו למזל טוב ‪ -‬נכדה לחתנו הרב ר' צבי יודא ווייס שליט"א‬ ‫אצל חתנו הרב ר' יואל משה גליק הי"ו‬ ‫ונכדה לחתנו הר"ר יואל כף הי"ו אצל חתנו הר"ר מאיר גליק הי"ו‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר גרשון כף‬ ‫לרגל הולדת נכדתו למזל טוב ‪ -‬נכדה לבנו הר"ר יואל כף הי"ו‬ ‫אצל חתנו הר"ר מאיר גליק הי"ו‬ ‫יצו ה' אתם את הברכה‪ ,‬ויושפע להם עונג וגם שמחה‪ ,‬ברביה והמשכה‪ ,‬בלי קצבה והערכה‪ ,‬מתוך תענוג‬ ‫ונחת והרחבה‪ ,‬ויזכו להמשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה‪ ,‬ויוסף עליהם ה' אלף פעמים ככה‪ ,‬וכט"ס‬ ‫‪àúééøåàã àø÷éå úåãéãé éùâøá íîù ïòîì íéîúåçä‬‬ ‫‪"éòåùòù êúøåú" úøåáçá øåòéùä éôúúùî‬‬ ‫‪à"èéìù êàøá ìàåé ïåòîù 'ø áøä ìù‬‬ ‫ויתן לך את ברכת אברה"ם‬ ‫באותות ידידות והערכה‪ ,‬נישא זאת הברכה‪ ,‬בשיר ושבחה‪ ,‬קדם ידידינו החשוב והיקר‪,‬‬ ‫שמו הטוב נודע בשערים‪ ,‬קובע עתים לתורה‪ ,‬מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה‪,‬‬ ‫ראה פניו מאירים‪ ,‬בשבתו עם חברים‪ ,‬שבחו בפי ישרים‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר אברהם זאב שטיינמעטץ‬ ‫‪å"éä õèòîðééèù íçðî éìúôð ø"øä åðáì äãëð áåè ìæîì 'éçúù åúãëð úãìåä ìâøì‬‬ ‫‪å"éä ïééì÷ ìàôø íäøáà ø"øä åðúç ìöà‬‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬שיזכה לרב תענוג ונחת והרחבה‪ ,‬וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה‪,‬‬ ‫ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה‪ ,‬וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫‪àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä‬‬ ‫‪"äøåúä éãåñé" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî‬‬ ‫‪à"èéìù ïäë ãåã 'ø áøä ìù‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ íðéà ùåã÷ä øäåæáù íéëìäîä éðùù ,äàøð ã"ðòìå] ,‫ קיום בכל מצב‬- "‫"לדורותם‬ äîùðä ãöî :íä íéîéìùî àìà ,ììë æ"òæ íé÷ìåç ‫והכנת דירה נאה‬ äøéã" äì ïéëäì êéøö - åðëåúá úåøùì ìëåúù äøéúéä úáù úàø÷ðä äùåã÷ä äðéëùä ãöîå ;åðáéìá "äàð ìëá úáùä úåöî úà ìàøùé åîéé÷éù :èùô é"ôò • úéáä úà äì ïéëäì êéøö - åðúéáá äøùúù ùãå÷ íééåøù íäù ïîæá åìéôàå ,úåøåã éøåãì úáùå úáù .[ïçìåùå äèéî ,øð :úáùä éðå÷éúá . (ìàðáøáà) úåìâá ì"æç íéùøåã úåîå÷î äîëá '÷ä øäåæá :úåéîéðô é"ôò • , (å"éå àìá) øñç áéúëá "íúøãì" äøåúá áúëðù äîî ‫ קשר וייחוד בין הבורא‬- "‫"ברית עולם‬ åôåâ äæáå .äøéã ïåùìî - "äàð äøéã"ì àéä äðååëäù ‫לעולמו ולעמו ישראל‬ :úå÷åîò úåùøã éúù '÷ä øäåæá åðéöî ïàëå ,íéããö éðù ïéá õéîà øù÷ àéä úéøá :èùô é"ôò • äàð äøéãä àäúù ,åèåùôë :úéáá äàð äøéã (à ."íìåò úéøá" åäæå - ä"á÷ä ïéáì "íìåò" ïéá øù÷ àéä äøåðî ,êåøò ïçìåùá - úáù ãåáëì úøãåñîå àìà ,ä"á÷ä ïéáì éîùâ íìåò ïéá øù÷ êééù êéàå íéðå÷éú íéàöîð øùàëå .úòöåî äèéîå ú÷ìåã äèîì ïëåùä ìàøùé ììë ïéá øù÷å úéøáì àéä äðååëä íò íéãøåéä íéëàìîä íéøîåà ,úéáá åìà ÷îòä" øôñáå .íìåò àøåá ä"á÷ä ïéáì ,äæä íìåòá øúà ïéã úéì" :(äøéúéä äîùðä àéäù) äðéëùä ,('ç ,ã"ë àø÷éå) øåîà 'ô óåñá (ú"äò á"éöðä ìù åùåøéô) "øáã äæ ïéà) "'éåä íã÷ ïî äéá àåòøã øúà àìà ,èåéãä áúë ,íéðôä íçì ìöà øîàðä "íìåò úéøá" éáâì åìéàå .('ä éðôìî ïåöø åá ùéù íå÷î àìà ,èåéãä ìù íå÷î íéúáåù åðàù ,àéä ä"á÷ä ïéáì åðéðéáù úéøáäù ,úáù ìéìá åìà íéðå÷éú åá íéð÷åúî ïéàù úéáá åðéìò òéôùî êøáúé àåäå ,åúçåðî íåéá äëàìîî äøéã åäéà åàì" :íéøîåà íéðåéìòä ïéæéôùåàä .äæ ùåã÷ íåéá äëøáå òôù ïåùì – "íúåøåãì ...åøîùå" áéúëã ,"ìàøùéã úåø ,ùãç øäåæá äæ ïéòëå ;ã"ë ïå÷éú óåñ ,øäåæ éðå÷éú) äøéã ä"á÷ä åáù ïîæä àåä ÷"áùáù òåãé :úåéîéðô é"ôò • .(ä"ô 'îò éôëå ,ìàøùé åîò íòå äùåã÷ä äðéëùä íò ãçééúî úìéôú íãå÷ íéøîåà åðàù '÷ä øäåæá øàåáîù äàð äøéã úåùòì :íéøáéàáå áìá äàð äøéã (á àæøá úãçàúéàã úáùã àæø" :úáù ìù úéáøò äæ ùåã÷ íåéá åðéìà úãøåéä äøéúéä äîùðì øäåæä éùøôîá øàåáîå .(.ä"ì÷ á"ç øäåæ) 'åëå "ãçàã ïå÷éú úìéçúá øäåæ éðå÷éúä ïåùì åæå .åðáéì êåúì úéøá" ïàë øîàðù äîî àåä ïééðòä øå÷îù ,íù úáùá äøéã ïåì ãéáòã ïàî åäéà äàëæ" :ç"î ,ïåúçúä íìåòá ãçééúîå øù÷úî ä"á÷äù - "íìåò åäéàã òøä øöé ïîúî éðôúéàå ,àáéì éúá éøúá .ìàøùé åîòá ø÷éòáå éðùá úáùá äøéã íäì äùåòù éî éøùà) "úáù ìåìéç . (úáù ìåìéç úðéçá àåäù òøä øöéä íùî äðôúîå ,áìä éøãç (æ"î úåà) "úîà éøáã øùåé" øôñá :äãåáòä êøã é"ôò • øòù ,äîëç úéùàøá àáåä) 'å ïå÷éúá àúéà ãåòå àéä äðååëäå ;ãåçé åùåøéô "íìåò úéøá"ù :øàáî åäéà äàëæ" : ('ö úåà íééç úåàöåú åøôñáå ,'æ ÷øô äùåã÷ä ÷áãéäì - ãçà ïåöøì ÷ø íé÷ùåçå íé÷áã ìàøùé íòù íéàð íéìëå ,äéáìá äàð äøéã äì ï÷úîã ïàî ú"éùä úà úøù÷îå úãçàî åæ úå÷áãå - ãçà 'äá ,äîùðä éäéàã äàð äùàå ,äéìéã íéøáéàá úúéîà åäæ éë ãåàî ïáäå" :íù íééñîå .åéàåøá íò ìë úîùð éäéàã äàìò äéúðéëù àéøù äðéâáã ."'÷ä øäåæá øàåáîë úáù ïééðò äùåã÷ä äîùðä ìëåúù éãë ,øîåìë ."äéìò éç ééçì íãàä äëæé úáù úøéîù éãé ìò :äãâà é"ôò • åúîùðå åôåâ åéäéù äàøé ,úáùá åéìò úåøùì äúåøë úéøá - "íìåò úéøá" åäæå ,àáä íìåòä ìá÷ì øåäèå ïëåî éìë òåáùä úåîé ìë êùîá .(íù '÷ä íééçä øåà) àáä íìåòì äëæéù úçèáåîå .åæ äðåéìò äùåã÷ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫כ"י בו ישמח לבינו‬ ‫באותות ידידות והערכה‪ ,‬נישא זאת הברכה‪ ,‬בשיר ושבחה‪ ,‬קדם ידידינו החשוב והיקר‪,‬‬ ‫שמו הטוב נודע בשערים‪ ,‬קובע עתים לתורה‪ ,‬מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה‪,‬‬ ‫ראה פניו מאירים‪ ,‬בשבתו עם חברים‪ ,‬שבחו בפי ישרים‪,‬‬ ‫מוה"ר יואל כף הי"ו‬ ‫‪å"éä ÷éìâ øéàî ø"øä åðúç ìöà áåè ìæîì 'éçúù åúãëð úãìåä ìâøì‬‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬שיזכה לרב תענוג ונחת והרחבה‪ ,‬וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה‪,‬‬ ‫ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה‪ ,‬וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫‪àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä‬‬ ‫‪áøò øåòéùä éôúúùî‬‬ ‫‪"äøåúä éãåñé" úøåáç úøâñîá‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ì'à" çáù úøéîà ïééðòù ,(.ä"ì÷ á"ç øäåæ) äîåøú 'ôá ‫ביאור עומק פסוק "ביני ובין בני ישראל‬ úåéúåà) "ïéáøáø úåéúåà" ãåñ àåä úáùá 'åëå "ïåãà "‫אות היא לעולם" וגדר "שבת וינפש‬ êåø'á ì'à" åðà íéøîåà ìåçä úåîéáù ,øîåìë .(úåìåãâ êëéôìå ,ãáìá úçà äáéú ùé úåà ìëì - 'åëå "äò'ã ìåã'â éðéá" :(æ"é ,à"ì úåîù) øîàð åæ äùøô ìù éðùä ÷åñôá ùãå÷ úáùá åìéàå ;"àøéòæ úåéúåà" åìà úåéúåà úåàø÷ð 'ä äùò íéîé úùù éë ,íìåòì àéä úåà ìàøùé éðá ïéáå ìëì ùé êëéôìå ,"ïéáøáø úåéúåà" ìù äðåéìò äâøãî àéä ."ùôðéå úáù éòéáùä íåéáå ,õøàä úàå íéîùä úà é"ùø úðååë ÷îåò åäæå .úåáéú äîë úá äîìù äøåù úåà .ç"çôãå "åðéðéá àéä äìåãâ úåà" :åøîåàá "‫"ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם‬ ïéðòì (.åö) ïéáåøéò 'ñî 'îâá åðéöî åìàä íéøáãëå úáùä íåé úà íéøîåù ìàøùé éðáù äîá :èùô é"ôò • íéîé" :é"ùø íù áúëå ,àéä ïéìéôú ïîæ åàì úáù ùåãéç ìò íìåò éàá ìëì úåãòå úåà äæ éøä ,ùãå÷ íäù øéëäì ïîöò ìò úåà ãéîòäì ïéëéøö ìàøùéù åðééäå - ä"á÷ä éãé ìò ïéàî ùé åúàéøáå íìåòä íéáåè íéîéå úåúáù åàöé ;ä"á÷ä ìù åúøåúá íé÷éæçî íéîùä úà 'ä äùò íéîé úùù éë" :áåúëä êùîä àéä úåà éë' áéúëã ,ìàøùéì ä"á÷ä ïéá úåà ïîöò ïäù .(øáã ÷îòä) 'åâå "õøàä úàå àéä "úåà"ä úåäîù åéøáãá ùøåôî éøä ."'íëéðéáå éðéá úàéøá íöò ìò àìå ,ä"á÷ä íò åðìù ãçåéîä øù÷ä ìò éë" ÷åñô ìò ,â"é ,à"ì úåîù) ìéòì '÷ä é"ùøá :é"ùøéô é"ôò • .õøàå íéîù øù÷ä ìò úåà àéä úáùäù ,áúë ("íëéðéáå éðéá àåä úåà ÷éðòä ä"á÷äù êëá ,ìàøùé åîòì ä"á÷ä ïéáù õéîàä àìà ,é"ùø éøáã ãåñéë àåä ùåøéôä :úåéîéðô é"ôò • ìù íåé åðì íâ äéäéù éãë ,úáåù åîöò àåä åáù íåé åðì åîöò íåéä úðéúð ÷ø äðéà ìàøùéì úáùä úðéúðù éúøçáù åðéðéá àéä äìåãâ úåà" :ì"æå .äçåðîå äúéáù äùåã÷ ìàøùéî ãçà ìë ìá÷î úáùáù àìà ,ìàøùéì àúéà æ"éòëå) "äçåðîì éúçåðî íåé úà íëì éìéçðäá íëá åðì ÷éðòä åæ äðúî ."äøéúé äîùð" úàø÷ðä äðåéìò ÷åñôä úðååë íâ àéä ïë äøåàëìå .(ç"éô øæòéìà éáøã é÷øôá ì"æå .ìàøùéì ä"á÷ä ïéáù øù÷äå "úåà"ä àéäå ,ä"á÷ä .äæ ùåøéô éôì ïàë øåøáä úîàä" :(ç"÷ 'åùú ,åðàôî ò"îø ú"åù) åðàôî ò"îøä ,åìà úåùåã÷ ìù ïøëù ïúî - àåä äæä úåàä úåäîá äùò íéîé úùù éë" - ÷åñôä êùîä úà ùøôì ùé æ"éôìå ïúùåã÷ àìà ,úåà ïäá ùéù åøîà àì ;úåà ïôåâ ïäù åúåäîå åúåàéöî íöò ìò íòè úðéúð àåäù - 'åëå "'ä äéì øîàã åàì éà ééåìâéàì ãéáò àìã ,úåà äîöò àéä àø÷ð òåãî øåàéá åðéàå ,úáù åäî øàáì ,úáùä íåé ìù ìåãâ øëù ïúî äæá åðì ïéàå ,'íòéãåäå êì' äùîì àðîçø ."úåà" íùá úáùä íåé ."íãàá äðåúðä äùåã÷ úôñåúå äøéúé äîùðî åúçåðî íåé àåä úáùä íåé ,øîåìë :íéøáãä úáçøä 'îâä é"ôò (ïåøçàä åëìäîá) '÷ä ç"äåàä øàéá äæ ïéòëå ,ìàøùé éðá åéðáù õôç 'úé àåäå ,ìåëéáë ä"á÷ä ìù äøéúéä äîùðä úðéúð úæîåøî ïàëù :(.æè) äöéá 'ñî äîì ìùî .åúçåðî íåéá åîò åôúúùé ,åéìà íéáåø÷ä ïééðò ìò æîøîä ,"ìàøùé éðá ïéáå éðéá" åäæå ,ìàøùé íòì òåâøî íå÷îá ùåôðì êìåää øéùò øéáâì :äîåã øáãä äæ íòèîå ;äòðöá úðúéð åæ äîùð úôñåúù - äòðö ìù åðéà ãéãé åúåà ;áåäàä åãéãé úà åîò ìèåðå äçåðîå .ìàøùé íòì åæ äáåè äðúî òéãåäì åðáø äùî êøöåä úåäùì éãë àìà ,åîöòì ùåôðì éãë ÷ø íù àöîð éðá ïéáå éðéá" :æ"ãò ÷åñôä úà '÷ä ç"äåàä ùøôîå íåéá åðáöî úåäî éäåæ .øéùòä øéáâä íò àãç àúååöá ÷åñôáù "åøîùå" úáéú ìò ,äìòîìà éà÷ "ìàøùé úåîãéäì éãë äãòåð äæ íåéá åðìù äçåðîä - ÷"áùä àåä úåà" åìéàå ;äøéúéä äîùðä úæîåøî íùù ,íãå÷ä .êøáúé åá íé÷áãå íéáåø÷ úåéäìå åéìà øùàëù ,íìåò éàáì ,øîåìë - äèîìà éà÷ "íìåòì äîùðä ãåñ úà íäì øîàú ìà ,úáùä ïéðò åäî åìàùé éë 'ô ,áåùèéãéæî) "è"åéå úáùì ùåáìîä" øôñá :áâà àìà ,íëéðéáì éðéáù äòðö ìù ïéðò àåäù ïåéë ,äøéúéä '÷ä øäåæä éøáãì æîø ùé åìà é"ùø éøáãáù ,áúë (àùú ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז לפ"ק‬ ‫כ"י ברך אברכך‬ ‫בהאי עידנא דחדוותא‪ ,‬נשגר בהני שורתא‪ ,‬כסא דברכתא‪ ,‬לעילא מכל תושבחתא‪ ,‬קדם מעלת כבוד מלמד מומחה להועיל לתינוקות‬ ‫של בית רבן‪ ,‬בהתמסרות נפלאה וברוח נאמן‪ ,‬משריש בלבינו אהבת התורה‪ ,‬ומידות טובות בדרך הישרה‪ ,‬בסבר פנים וברוח מסורה‪,‬‬ ‫עושה מלאכתו עבודת הקודש באמונה‪ ,‬להעלותינו וללמדינו כל מידה נכונה‪ ,‬שמו הטוב מהללים בשפתי רננה‪,‬‬ ‫הרב ר' יואל כף שליט"א‬ ‫לרגל תת ה' שמחה בביתו בהולדת נכדתו בסימן טוב ובמזל טוב‬ ‫יה"ר מלפני אבינו שבשמים‪ ,‬שמשמחה זו יושפע לך שמחות בכפליים‪ ,‬ורב נחת מכל יוצ"ח במלוא חפניים‪,‬‬ ‫ובשכר עבודתך המסורה תזכה לרב טוב וחסד לאורך כל ימי חייך‪ ,‬ותראה פרי קודש הילולים בעמליך‪ ,‬וכט"ס‪.‬‬ ‫כ"ד המברכים למען שמו בברכת הודאה‬ ‫‪(ë) ’í í³−×ë î−ð−ôñ³‬‬ ‫‪šþë −òë þêô¬ê½ð ëñ ë¬− íþî³ ðîôñ³ −××î³ë‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ øçàì , ("äúéáù") åúëàìîî ÷ñåô àåä äìéçúá ;äáøä íéîù úàéøá ìò úåãòå úåà àéä úáùäù øîàú íäì ìá÷î àåä äçåðîä ïîæ êùîáå , ("äçåðî") çð àåä ïëî .('åâå "íéîé úùù éë") õøàå . ("ùôðéå") äøæçá åùôð úåçåë úà ‫נפקא מינה בין המהלכים הללו‬ åùôð áéùîù àåä ùôåð ïåùì ìë" :ïàë é"ùø ë"ëå :(‫ על מה הוא מעיד‬.‫ ב‬,‫ מיהו האות‬.‫)א‬ ."äëàìîä çøåèî åòéâøäá åúîùðå àéä úáùä úà ìàøùé ìù ïúøéîù (à) :èùô é"ôò • äëàìîá ìîòä íãàä :úåãéñç ô"ò ïéðòä úáçøä .õøàå íéîù úàéøá ìò äãéòî àéäå (á) ;úåàä øàùð êëéôìå ,åùôð é÷ìç úàå åúåéç úà äëåúì ñéðëî ìá÷îù é"òå .äù÷ äãåáò øçàì úåéç éìáå ùúåî àåä àéä ìàøùéì úáùä íåé úðéúð íöò (à) :é"ùøéô é"ôò • åéìà áéùî âåðòú åúåà ,åúãåáòî äçîùå âåðòú ë"çà ïéá íéé÷ä õéîàä øù÷ä ìò äãéòî àéäå (á) ;úåàä úåöéçð ìù ãåñä åäæå ] äãåáòä êåúá çéðäù úåéçä úà .ìàøùéì ä"á÷ä äìåòô ìò - äëøòäå äáåè äìéî - "èøàåå èåâ" úìá÷ úôñåúå äøéúéä äîùðä úðéúð (à) :úåéîéðô é"ôò • íâù ,äëàìîä øåáòá ïåîîå øëù úìá÷ åà ,äùò íãàù øù÷ä ìò äãéòî àéäå (á) ;úåàä àéä ìàøùéì äùåã÷ä éôìë ìåëéáëå .[äëàìîä ìòáì úåéç úáùä íéååäî íä úåàäù ùøéô '÷ä ç"äåàáå] .ìàøùéì ä"á÷ä ïéáù éîéðôä ìë êøáúé åéìà íé÷÷åúùîå íéøæåç ÷"áùä íåéá ,äìòî ,íìåò éàá éôìë ïååëî - 'åëå "íéîé úùù éë" - äèî éôìë ïàë ìåãâ âåðòú úîøåâ åæ úå÷÷åúùäå ,íìåë íéàøáðä äæ ùåøéô äøåàëìå ;äøéúéä äîùðä ïééðò úà úåìâì ïéà ïäìù ùôð úøæçå úáùä ìù ïéðò ùé ìåëéáë ë"éòå ,äìòîì . [åèåùôë åðéàå äãâà êøã ìò àåä . (ãåòå ,ã"ò æ"ô óã ìä÷éå úùøô ,äøåú éèå÷ì) éå" ,úáùù ïåéë - "ùôðéå" :ì"æç úåùøã é"ôò • ‫ עומק המנוחה‬- "‫"שבת וינפש‬ .úåéîéðô é"ôò ïéðòä ÷îåò ïáåéå ,(íù äöéá) "ùôð äãáà ‫והשבת הנפש‬ ùôð ÷éðòä ä"á÷ä úáùä íåéá :úåéîéðô é"ôò • äçåðî ìù úåðåùì 'â äøåúä é÷åñôá åðéöî :èùô é"ôò • íééçä øåàä ïåùì åæå .äìåë äàéøáä ìëì úåéçå úéðçåø :úáùä íåéá ìåëéáë ä"á÷ä ìöà : ("íéäìà ìëéå" ÷åñô ìò ,'á ,'á úéùàøá) úéùàøá 'ôá '÷ä 'ùôðéå' øîåì ïååëúðã ,áåúëä èùô úåòîùî ìáà" úåáùéå" :('á ,'á úéùàøá) áéúë "åìåëéå" úùøôá (à úáù íãå÷ éë ,íéàøáðä ìëá éðåéçä òôù òôùð ùåøéô ."éòéáùä íåéá øàáî äæ ãåñé é"ôòå ."íéàøáðä ìëì ùôð äéä àì áéúë úåøáãä úøùòáù "øåëæ" úùøôá (á éòéáùä íåéá íéäìà ìëéå" áåúëä ïåùì úà '÷ä ç"äåàä ."éòéáùä íåéá çðéå" :(à"é ,'ë úåîù) úáùä íåé íöòá íâù ,éòéáùä íåéá ÷ééã - "åúëàìî . "ùôðéå" :(æ"é ,à"ì úåîù) áéúë ïàëå (â úéîéðôä äîùðäå úåéçä úàéøá åðééäã ,äàéøá äúéä 'ôá '÷ä êéùìàä éøáãá øàåáî ïëå .äìåë äàéøáä ìë ìù ."ùôðéå" ÷åñô ìò àùú éë :‫ביאור שלושת השלבים הללו‬ ïéðò åììä íéëìäîä 'â ìë ,íéøáãä ùøåùá :øáã óåñ ;ãåò äëàìîá ÷ñåò åðéàù äùåøéô "äúéáù" éôìë áåúëä áéúëä ,ìåëéáë äçåðîä éãé ìò :íä ãçà ,äëàìîá ãåò ÷ñåò åðéàù ãáìá åæ àì äùåøéô "äçåðî" äîøâ åæ äøàäå ;("ùôðéå") ùôðä úáùä ìù ïéðò äìòî ìù áöî "äùòå íå÷" úðéçáá àåäå ,çð íâ àåäù àìà ìòù ,äìåë äàéøáä êåúì úéðçåø úåéçå ùôð úñéðëì äåáâå óñåð áìù øáë àåä "ùôðéå" åìéàå ;òåâøîå äçåðî çåëîå ;äàìä êéùîäìå íéé÷úäì úåéç íìåòä ìáé÷ äãé ,åéìà åùôð úøæåçù - äçåðîä ïî äàöåúë àáä ,øúåé ìàøùéî ãçàå ãçà ìë íâ ìá÷î ,äìòîìù úîâåãë ,äæ äëàìîä êåúá òé÷ùäå çéðäù åçåëå åùôð ,øîåìë .äæ ùåã÷ íåéá ("äøéúé äîùð") ùôð úôñåú çøèå ìîòù íãàì :äîåã øáãä äîì ìùî .åéìà íéøæåç ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫בפרשתן "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו"‬ ‫וברש"י שלקח מהאבנים וישם אותם מראשותיו‪.‬‬ ‫האיך לקח יעקב האבנים ביום טוב‬ ‫הרי הוי טלטול מוקצה?‬ ‫טלטול מוקצה לצורך שמחת יו״ט‬ ‫יציאת יעקב מבאר שבע היה ערב פסח‬ ‫ויש לתרץ דאף דמוקצה אסור ביו"ט‪ ,‬אולם לצורך‬ ‫בספר תפארת יהונתן כתב שיציאת יעקב אבינו‬ ‫שמחת יו"ט הותר טלטול מוקצה‪ ,‬וכמו כן יש לומר‬ ‫מבאר שבע היה בערב פסח‪ ,‬ותפילת ערבית‬ ‫דכיון דירא מחיות רעות‪ ,‬אם כן טלטול האבנים‬ ‫שתיקן היתה תפילת ערבית של ליל ראשון של‬ ‫בכדי לשמרו מהם‪ ,‬נחשב בגדר "שמחת יו"ט"‪,‬‬ ‫פסח‪ ,‬ובאותו הלילה אמר הקב"ה לעקב אבינו‬ ‫ומותר טלטולם‪ ,‬דכל זמן שחושש מהם חסר‬ ‫)בראשית כ"ח ט"ו( "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל‬ ‫שמחת יו"ט‪.‬‬ ‫אשר תלך"‪ ,‬והוא סימן לבניו שאותו הלילה יהיה‬ ‫"ליל שימורים"‪.‬‬ ‫עי' תוס' )ביצה ח'‪ .‬ד"ה אמר( דלכן מסלקין אפר הכירה‬ ‫ביום טוב לאפות פשטידה אף דהוי מוקצה‪ ,‬כיון‬ ‫דמוקצה אינו אסור לטלטל ביום טוב בשביל אוכל‬ ‫קושיא מ״טלטול מוקצה"‬ ‫נפש ושמחת יום טוב‪ ,‬וכן פסק הרמ"א )סי' תק"ט ס"ז(‪,‬‬ ‫אולם יש לפקפק בתירוץ זה‪ ,‬א‪ .‬דדעת הפמ"ג‬ ‫ומקשים העולם דלפי דבריו אם כן העובדא‬ ‫דטלטול מוקצה שהותר לצורך יו"ט‪ ,‬זהו רק כשהוא‬ ‫ד"וישכב במקום ההוא" היה בליל פסח‪ ,‬ואם כן‬ ‫לצורך אוכל נפש ושמחת יו"ט‪ ,‬כגון שיש אבנים‬ ‫קשה האיך לקח האבנים ביו"ט‪ ,‬הא אבנים מוקצים‬ ‫בתנור וצריך להוציאם בכדי שיוכל לאפות לצורך‬ ‫הם‪ ,‬ומוקצה אסור בטלטול‪ ,‬ואין לומר שהכינם‬ ‫יו"ט‪ ,‬אבל צורך שמחת יו"ט לחוד לא התירו‪ ,‬וכאן‬ ‫מערב יו"ט מבעוד יום‪ ,‬דהרי רש"י כתב ששקעה‬ ‫אצל יעקב אבינו זהו רק לצורך שמחת יו"ט‪ ,‬ב‪ .‬וכן‬ ‫עליו חמה שלא בעונתה בכדי שילין‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫יש לפקפק דההיתר לצורך יו"ט הוא רק ב"טלטול‬ ‫מוקצה" ולא בהשתמשות במוקצה‪ ,‬וכאן היה‬ ‫שרק כששקעה החמה התעכב ללון שם‪ ,‬ומבעוד‬ ‫משתמש במוקצה‪ ,‬דהניחם שם לצורך שמירה‪.‬‬ ‫יום עדיין לא היה בדעתו שילין שם ויצטרך לטלטל‬ ‫האבנים‪.‬‬ ‫ובחת"ס )תורת משה( כתב דזה היה בליל שבת‪ ,‬ויעקב‬ ‫טלטול מוקצה במקום חשש היזק‬ ‫התפלל תפילת ערבית דשבת‪ ,‬ועי' דברי יואל )עמ'‬ ‫נ"ב( מה שהאריך בדבריו‪ ,‬האיך יעקב הלך בשבת‬ ‫ויש לתרץ עוד דהא מותר לטלטל מוקצה בכדי‬ ‫מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫למנוע היזק‪ ,‬לפי זה מסתבר דכמו שמותר לטלטל‬ ‫טלטול במקום סכנה‬ ‫המוקצה שלא יוזקו בהם‪ ,‬הוא הדין דמותר לטלטל‬ ‫ואפשר דהיה חשש סכנה מפני החיות‪ ,‬ומפני חשש‬ ‫מוקצה בכדי שלא יוכלו להינזק בדבר אחר‪ ,‬ולכן‬ ‫סכנה ודאי דמותר טלטול מוקצה‪ ,‬דהוא עדיף‬ ‫היה מותר לטלטל האבנים לצורך שמירה שלא‬ ‫מהיזק בעלמא‪.‬‬ ‫ינזק‪.‬‬ ‫עי' רמ"א )סי' ש"ח סעי' ו'( דכתב לגבי כלים שנשברו‬ ‫דמוקצים הם‪ ,‬דאם נשברו במקום שיכולים להזיק‪,‬‬ ‫טלטול בבין השמשות‬ ‫כגון כלי זכוכית שנשברו על השולחן או במקום‬ ‫שהולכים‪ ,‬דמותר לטלטל השברים בכדי לפנותן‬ ‫ואפשר לומר דהטלטול היה בבין השמשות‪,‬‬ ‫שלא יזקו בהם ע"כ‪ ,‬אלא דהמשנה ברורה )ביאור‬ ‫דשקעה עליו חמה דהיינו תחילת השקיעה‪ ,‬וכיון‬ ‫הלכה סי' תקי"ח סעי' ג' ד"ה אלא( כתב דהיכא שיהא ודאי‬ ‫שהחליט לישאר ללון שם‪ ,‬לכן טלטל את האבנים‪,‬‬ ‫היזק אז מותר לטלטל המוקצה כדרכו‪ ,‬והיכא‬ ‫ואז היה היתר לטלטל‪.‬‬ ‫שההיזק אינו ברור אזי מותר לטלטל ההיזק רק‬ ‫בשינוי‪ ,‬ואפשר דכאן נחשב כודאי היזק‪.‬‬ ‫עפ"י מה שפסק בשו"ע )סי' רס"א סעי' א'‪ ,‬סי' שמ"ב(‬ ‫דאיסור דרבנן הותר בבין השמשות לדבר מצוה או‬ ‫דו חק‪ ,‬וזה נחשב לדוחק ומותר איסור טלטול מוקצה‬ ‫דרבנן‪.‬‬ ‫טלטול במקום היזק דיחיד‬ ‫האבנים היו מוכנות מערב יו״ט‬ ‫אלא דנחלקו האחרונים האם היתר טלטול‬ ‫מוקצה במקום היזק‪ ,‬הוא גם במקום היזק של‬ ‫בספורנו כתב שהאבני המקום היו מוכנות שם‬ ‫יחיד‪ ,‬או דוקא במקום היזק של רבים‪ ,‬ו לפי‬ ‫לאורחים לאכול ולשבת עליהם‪ ,‬ולפי"ז ניחא דלא‬ ‫הפוסקים ד לא התירו במקום הזיקא דיחיד‪ ,‬עדיין‬ ‫היו כלל מוקצה שהיו מוכנות‪.‬‬ ‫צריך ליישב‪.‬‬ ‫ואולי יש לומר עפ"י דאיתא במדרש )ב"ר סח‪ ,‬יא( ויקח‬ ‫האבנים היו מוכנים למזבח‬ ‫מאבני המקום כמה אבנים נטל‪ ,‬ר"י אומר י"ב‬ ‫אבנים נטל אמר כך גזר הקדוש ברוך הוא שהאבות‬ ‫בילקוט שמעוני )קיז( כתבו דלקח יעקב י"ב אבנים‬ ‫יעמדו י"ב שבטים‪ ,‬אברהם לא העמידן‪ ,‬יצחק לא‬ ‫מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו‪ ,‬וישם אותם‬ ‫העמידן‪ ,‬אני אם מתאחזות זה לזה אעמיד ואם לא‬ ‫מראשותיו‪ ,‬ובא המקום להודיעו שעתידין לעמוד‬ ‫כו' וכיון שנתאחזו ידע ע"כ‪ ,‬וכיון דכאן בא לרמז‬ ‫ממנו י"ב שבטים‪ ,‬ונעשו כלן אבן אחת להודיענו‬ ‫הענין שיעמיד י"ב שבטים‪ ,‬לכן אם יהא ניזק זה‬ ‫שכולם עתידין להיות גוי אחד בארץ ע"כ‪ ,‬ועפי"ז‬ ‫נחשב כהיזק דרבים של הי"ב שבטים‪.‬‬ ‫אפשר דגם כן לא היו מוקצה שהיו מוכנים למזבח‪,‬‬ ‫אלא דצריך לומר שלא מחוברים יחד‪ ,‬דאם היו‬ ‫דדעת השועה"ר )סי' ש"ח סעי' כ"ח( דרק במקום‬ ‫מחוברים יש בזה משום מלאכת סותר כשלקח‬ ‫היזק דרבים התירו‪ ,‬ודעת הפמ"ג )שם‪ ,‬א"א סקל"ז(‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫והמשנ"ב )סקע"ז( דאפילו במקום היזק דיחיד‬ ‫התירו‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ברכות עד בלי די‬ ‫באותות ידידות והערכה‪ ,‬נישא זאת הברכה‪ ,‬בשיר ושבחה‪ ,‬קדם ידידינו החשוב והיקר‪,‬‬ ‫שמו הטוב נודע בשערים‪ ,‬קובע עתים לתורה‪ ,‬מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה‪,‬‬ ‫ראה פניו מאירים‪ ,‬בשבתו עם חברים‪ ,‬שבחו בפי ישרים‪,‬‬ ‫מוה"ר מרדכי שווארץ הי"ו‬ ‫‪å"éä õøàååù øéàî óñåé ø"øä åðáì ãëð áåè ìæîì åãëð úãìåä ìâøì‬‬ ‫‪å"éä õøàååù ãåã ìàøùé ø"øä åðá ìöà‬‬ ‫וזאת הברכה‪ ,‬שיזכו לרב תענוג ונחת והרחבה‪ ,‬וימשיכו בלימוד התורה מתוך הרווחה‪,‬‬ ‫ויוסף עליהם ה' אלף פעמים ככה‪ ,‬וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫‪àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä‬‬ ‫‪"äøåúä éãåñé" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî‬‬ ‫‪à"èéìù ïàîãéîù áåã øëùé 'ø áøä ìù‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫דיני שנים מקרא ואחד תרגום )כד(‬ ‫להעביר הסדרא מתוך ספר תורה‬ ‫)א(‬ ‫‪ .‬וכך היה מנהג האר"י‬ ‫מי שיש יכולת בידו לקרוא שנים מקרא מתוך ספר תורה כשר טוב להדר ולקרות בו‬ ‫א‪.‬‬ ‫ז"ל וכמה גדולי ישראל )ב( ‪.‬‬ ‫דווקא אם הוא בקי היטב בטעמים ונקודות בעל פה‬ ‫ודווקא אם הוא בקי היטב בעל פה בטעמים ונקודות אבל מי שאינו בקי בכך מוטב שיקרא שנים מקרא מתוך‬ ‫ב‪.‬‬ ‫החומש )ג(‪.‬‬ ‫המנהג בזמנינו‬ ‫בזמנינו לא נהגו כל כך לקרות שנים מקרא מתוך ספר תורה )ד(‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ה‬ ‫נ ביאורים והוספות‬ ‫באותיותיה עיי"ש‪ .‬וכ"כ החיד"א בספרו לדוד אמת‬ ‫)א( בטו"ז )רפ"ה סק"ב( כתב דהקריאה בחומש בלבד אין יוצא‬ ‫)סימן ה' נ"ג( מצוה לקרות הפרשה בערב שבת בס"ת‬ ‫בה שפיר דהרי הדין שדברים שבכתב אי אתה רשאי‬ ‫שעתידין לקרות בו בשבת ובפרט הש"צ שאם יהיה‬ ‫לאמרם בעל פה ורק התירו משום עת לעשות לה' וכיון‬ ‫טעות או דיבוק יתקנוהו עיי" ש ובסידור יעב"ץ )הנהגת‬ ‫שיכול לומר מתוך הכתב למה יאמר מתוך חומש‬ ‫ערב שבת אות כ"ג( מביא שכן נהג אביו החכם צבי ז" ל וכן‬ ‫הנדפס שדינו כאומר בעל פה "דבעינן דברים שבכתב‬ ‫נהג הגה"ק מצאנז )אוצר החיים אות קל"ד( וכן נהג בעל‬ ‫והיינו ס"ת שלימה כדינה" ובפמ"ג )משב"ז סק"ב( כתב‬ ‫ערוגת הבושם ומהר"ם א"ש ובספר כל הכתוב לחיים‬ ‫"לאו למימרא דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם‬ ‫מובא שכן נהג המגיד מקוזניץ זיע"א ובמנהגי הרה"ק‬ ‫בעל פה דאם אומר בחומש מדוייק שרי אלא דראוי‬ ‫רבי אהרן מקארלין כתב "בערב שבת אחר התפלה היה‬ ‫לומר בס"ת כדינה ממש" ובפוסקים הובא דברי שו"ת‬ ‫קורא בספר תורה שנים מקרא והיה מתכוין להגיה‬ ‫רדב"ז )ח"ג תקכ"ט( שכתב דעדיף לקרוא מתוך ספר תורה‬ ‫הס"ת ואחד ממקורביו עמד מימינו עם חומש והבין‬ ‫"דיש בו קדושה רבה ועיקר עשייתו וכתיבתו הוא‬ ‫רמיזותיו בהקריאה והשיבו על כל רמז ומצד השני‬ ‫לצורך הקריאה והלימוד מתוכו ועדיף לקרוא מתוך‬ ‫עמד סופר סת"ם וקסת הסופר בידו אולי דרוש איזה‬ ‫ס"ת מאשר לקרוא מתוך חומש שאע"פ שניתנו ליכתב‬ ‫תיקון עכ"ל‪ .‬אכן מנהגו של החתם סופר היה לקרוא‬ ‫ונהגו לכתבן אין זו עיקר המצוה אלא עיקר מצות ס"ת‬ ‫מתוך חומש ולא מתוך ס"ת )עי' מנהגי חת" ס פ"ד אות א'(‪.‬‬ ‫בתיקונו" והובאו דבריו במג" א )רפ"ה א'( ושועה"ר )ס"ד(‬ ‫)ג( כן מבואר להדיא בשו"ת רדב"ז הנ"ל שכתב שם "ויותר‬ ‫ומשנ"ב )סק"ב( ובט"ז כתב דירא שמים יקרא לפחות‬ ‫טוב שיקרא בחומש קריאה אמיתית ישרה ממה שיקרא‬ ‫פעם אחת מתוך הס"ת ואח"כ עם הבעל קורא פעם‬ ‫בס"ת קריאה משובשת אע"פ שיוצא בה ידי חובתו"‬ ‫שניה‪ .‬אך עי' בפרישה )סק"א( שכתב דדווקא להוציא‬ ‫ועי' שש"כ )ח"ב פמ"ד( בשם תורת השבת ועי' בקצות‬ ‫אחרים צריך ס"ת אבל לקרוא לעצמו א"צ ספר תורה‬ ‫השולחן )סי' ע"ב סק"א( שכתב לדייק מדברי השו"ע הרב‬ ‫והובא בא"ר )סק"ב( ולכן אין העולם מקפידין על זה‪.‬‬ ‫שאף אם אינו בקי בטעמים העיקר הוא שיהא בקי‬ ‫)ב( בשער הכוונות )ס"ב ע"א( כתב שהאר"י ז"ל היה הולך‬ ‫בפסקי הטעמים שידע היכן הם תחלת וסופי הפסוקים‬ ‫לבית הכנסת או לבית מדרשו ומוציא ס"ת כשר וקורא‬ ‫)ד( בשו"ת תשובות והנהגות )ח"ד סימן ע"ג( כתב דהטעם‬ ‫בו שנים מקרא והיה לו תלמיד אחד שקורא לו התרגום‬ ‫שאין נוהגין בזה משום שהקריאה בס"ת צריך לקרוא‬ ‫מתוך חומש והוא קורא אחריו והובא בשערי תשובה‬ ‫כהלכתו עם נגינות וטעמים ולא כל אחד בקי לקרות‬ ‫)סק"א( וכ"כ השל"ה שבועות )ל"ח ע"א( ואשרי האדם‬ ‫בטעמים לעצמו ולכן לא מהדרין בזה עיי"ש ובמקדש‬ ‫שישתדל בכל שבוע לילך לבית הכנסת לקרות הפרשה‬ ‫מעט )רע"א סק"י( כתב דלא ניחא להו לאינשי לקרות‬ ‫מתוך ס"ת וקיבלתי דהא דאיתא בברכות )ח'( רב אמי‬ ‫מתוך ספר תורה משום שיריאים שלא יזהרו בכבודה‬ ‫ורב אסי אע"ג דהוי להו תריסר בי כנישתי לא הוי גרסי‬ ‫כהוגן וע"ע בתשובות והנהגות שם שמחדש להלכה‬ ‫אלא ביני עמודי דהפירוש הוא בין העמודים של ס"ת‬ ‫דכל ההיתר לקרוא שנים מקרא מתוך ספר תורה הוא‬ ‫שהיתה פתוחה לפניהם ולומדים ממנה ומדקדקים‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫להעביר הסדרא בספר תורה פסול‬ ‫)ה (‬ ‫אף אם יש לו רק ספר תורה פסול יש עדיפות לקרוא מתוכו שנים מקרא ולא מתוך החומש ‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא יברך ברכת התורה כשקורא בספר תורה‬ ‫ופשוט שאם קורא שנים מקרא מתך הס"ת שאינו מברך ברכת התורה שלא נתקנה ברכה זו ליחיד הקורא כי‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אם לקריאה של ציבור )ו(‪.‬‬ ‫אין לדחות עיקר זמנה בשביל הידור של ס"ת‬ ‫אין לאחר לכתחלה את עיקר הזמן של קריאת שנים מקרא בכדי שיוכל לקרוא מתוך ספר תורה )ז(‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫אם מותר להוציא ס"ת מארון קודש לקריאת שמו " ת‬ ‫יש שחששו להוציא ס"ת מארון קודש ולטלטלו רק עבור קריאת שנים מקרא של יחיד ואין להתיר רק אם‬ ‫ז‪.‬‬ ‫יתכוון להגיה הספר תורה ולתקנו מטעיות ודיבוק אותיות )ח( ולהלכה מותר להוציא ס"ת לקריאת שמו"ת כל‬ ‫שאינו מטלטלו מבית המדרש לחוץ או מבית לבית )ט(‪.‬‬ ‫ליזהר בקדושתה‬ ‫כשקורא שנים מקרא מתוך ספר תורה יזהר מאוד בכבוד הס"ת ולא יניחנו לבד ויצא מן החדר )י( וכן יזהר שלא‬ ‫ח‪.‬‬ ‫יגע ביריעות הספר תורה בידיו שלא על ידי מטפחת )יא(‪.‬‬ ‫ה‬ ‫נ ביאורים והוספות‬ ‫בברכת התורה של שחרית‪.‬‬ ‫רק בס"ת של יחיד אבל בס"ת של ציבור אין היתר‬ ‫לקרות רק בציבור שיש בו מעלה של ברוב עם הדרת‬ ‫)ז( דהקריאה בספר תורה הוא רק מעלה והידור ופשוט‬ ‫מלך אבל לא ליחיד דהוי כהורדה מקדושה חמורה‬ ‫שאין לאחר עבור זה ולדחות זמן קריאת שמו"ת אחר‬ ‫שנתייחדה לו וע"ע שו"ת מי יהודא )או"ח סימן מ'( אך עי'‬ ‫הזמן דאז מפסיד עיקר זמן המצוה ולכן אפי' רוצה‬ ‫בספר מנחת מאיר )עמוד רכ"ד( שהרבה להשיג עליו כדת‬ ‫לדחות הקריאה עד יום רביעי מ" מ הרי מבואר בשו"ע‬ ‫של תורה ועי' בשו"ת משנה הלכות )ח"ה סי' ל"ג( דלא‬ ‫דעיקר הזמן הוא עד שבת במנחה ורק בדיעבד יוכל‬ ‫ניחא ליה שכל אחד ואחד יוציא ס"ת מארון הקודש‬ ‫להשלים עד יום ד' וצע"ק מה שכתב בט"ז )סק"ב( דירא‬ ‫שבבית הכנסת לצורך כך ולא כל הרוצה ליטול את‬ ‫שמים יקרא בספר תורה וכו' "ויש לו להשלים זה עד‬ ‫השם יבוא ויטול ונהגו כך רק גדולי ישראל‬ ‫שמחת תורה וכך נהגתי בעודי" ומשמעות דבריו נראה‬ ‫המפורסמים בחסידות וצדקות עיי"ש‪ .‬אך מעיקר הדין‬ ‫שאם אין לו ס"ת בזמנו ישלים את הקריאה לכתחלה‬ ‫וודאי מותר כמו שהעתיקו הפוסקים הנ"ל במג"א טו"ז‬ ‫עד שמחת תורה והעיקר שיקרא מתוך ספר עיי"ש‪.‬‬ ‫שו"ע הרב ומשנ"ב ועוד‪.‬‬ ‫)ח( עי' שו"ת משנה שכיר )או"ח סימן ס"א( ובספר מקראי‬ ‫)ה( דקדושתו חמורה יותר משאר ספרים הנדפסים עי'‬ ‫קודש )גרודזינסקי( כלל ג' )שערי קדושה אות ט"ו( עיי"ש‪.‬‬ ‫שו"ת נודע ביהודה )קמא יו"ד ע"א ד"ה ועוד אני( שאף שיש‬ ‫)ט( עי' שו"ת דברי יואל )או"ח סי' ט'( שכתב דבאותו בית‬ ‫כמה פסולין בס"ת עכ"ז הוא עדיין בקדושתו הראשונה‬ ‫המדרש שמונח שם בארון אין קפידא " שהרי בשביל כך‬ ‫קדושת ס"ת ממש דהרי אנו רשאין לתקן הפסול ההוא‬ ‫הונח שם בארון ללמוד ולקרות ממנו לא שיהיה מונח‬ ‫וחוזרים אחר התיקון וקורים בציבור עיי"ש ואף‬ ‫בארון אלא שבשעה שאין קורין ולומדים ממנו צריך‬ ‫דבשו"ע )או"ח קנ"ג ס"ג( נפסק דס"ת שנמצא בו טעות‬ ‫להיות משומר בארון אבל בשביל קריאה ולימוד בכל‬ ‫דינו כחומשים היינו לענין שאפשר למוכרו ואין דינו‬ ‫אופן ואופן אין גנאי להוציאו והא ראיה שאיזה גאונים‬ ‫כס"ת ממש אבל פשיטא דקדושתו חמורה מקדושת‬ ‫וקדושים יחידים שהיו נוהגים להוציא ס"ת בשביל‬ ‫חומשים הנדפסים ובפרט לפי"מ שכתב הרמב"ם‬ ‫קריאת שמו"ת אף שבוודאי אין שום חיוב בדבר ועל‬ ‫בתשובותיו שאפשר לברך על ס"ת פסול עיי"ש‪ .‬וראיתי‬ ‫כרחך שאין שום חשש זלזול לס"ת שזה רצונו וכבודו‬ ‫בתשובה לאחד מחכמי זמנינו באחד שיש לו ספר תורה‬ ‫אם הוא באותו ביהמד"ר להוציאו בשביל קריאה‬ ‫שבלה ופסקו לו שצריך לגנזו כמבואר בשו"ע שאם יש‬ ‫ולימוד"‪.‬‬ ‫כמה טעיות בדף אחד צריך לגונזו והוי ספר שאינו‬ ‫מוגה אך הוא חפץ להשאירו בביתו כדי לקרות בו שנים‬ ‫)י ( מקדש מעט )סימן רע"א סק"ו( וכמבואר בפוסקים דאף‬ ‫מקרא והשיב לו החכם הנ"ל שאם ניכר שהוא בלה‬ ‫שהס"ת סגור אין להניחו לבד ולצאת מן החדר עי'‬ ‫ופסול )ויש נוהגין להניח חגורה בחוץ לסימן שהס"ת פסול( יכול‬ ‫או"ח )קמ"ט ס"א( וכבר הבאנו לעיל מה שכתב במקדש‬ ‫להשאירו בביתו ואין בזה חשש טעות וכיו"ב בשו"ע‬ ‫מעט דלכן לא נהגו לקרות שמו"ת מתוך ס"ת מחשש‬ ‫חו"מ )רכ"ז י"ח( עיי"ש‪.‬‬ ‫שלא יזהרו בכבודה כהוגן‪.‬‬ ‫)ו( שו"ת הרשב"ש )סי' תר"ג( דכיון שהקריאה בערב שבת‬ ‫)יא (כמבואר בשו"ע ונו"כ באו"ח )סימן קמ"ז( עיי"ש‪.‬‬ ‫אינה קריאה של חובה והוא קריאת יחיד כבר נפטר‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫מפליטי אשכנז‪ ,‬והי'‬ ‫גאון‬ ‫י"ב כסלו‬ ‫נחשב מתלמידיו של הגאון‬ ‫בעל תרומת הדשן זצ"ל )עיי ן‬ ‫ימי ההילולא‬ ‫הגה"ק רבינו שלמה‬ ‫לוריא ]המהרש"ל[‬ ‫בשו"ת מהרש"ל סימן צ"ח וז"ל‪ :‬עוד‬ ‫אומר לך שקבלתי מחמי הגדול מהר"ר‬ ‫י"ב כסלו‬ ‫זי"ע‬ ‫קלונימוס ז"ל שקבל מהחסיד הגדול‬ ‫• רבי שלמה ב"ר יחיאל לוריא‪) ,‬מהרש"ל( ‪ -‬של"ד‬ ‫מהר"ר דניאל ז"ל שהי' תלמיד מובהק‬ ‫• רבי יצחק לומפרנטי ב"ר שמואל )פחד יצחק( ‪ -‬תקי"ז‬ ‫‪úåãìåú äìàå‬‬ ‫ושימש מהר"ר איסרל בעל תרומת הדש ן‬ ‫• רבי אברהם דוב מאווריטש ב"ר דוד )בת עין( ‪ -‬תר"א‬ ‫)וי"א‬ ‫נולד בבריסק דליטא‬ ‫ז"ל( ורבו זה שם עיניו עליו‬ ‫ולקחו לחתן לבתו‪ ,‬מרבו זה‬ ‫י"ג כסלו‬ ‫בפוזנא שבאשכנז( בערך שנת ע"ר‬ ‫לאביו הגאון ר' יחיאל אב"ד‬ ‫למד המהרש"ל הרבה תורה‪,‬‬ ‫• רבי ישראל ממודזי'ץ ב"ר שמואל אלי' מזוואלין – תרפ"א‬ ‫סלוצק שבליטא‪ ,‬מגזע רש"י‬ ‫ואף מביאו בספריו‪ .‬חיש מהר‬ ‫• רבי ישראל מטשארטקוב ב"ר דוד משה – תרצ"ד‬ ‫)עיין יש"ש יבמות פ"ד סי' ל"ג וז"ל‪ :‬ועל‬ ‫נתפרסם שמו של המהרש"ל‬ ‫לגאון הגאונים‪ ,‬והי' נחשב בין‬ ‫י"ד כסלו‬ ‫רש"י יחוס בית אבי סמכתי וכו'( שיצא‬ ‫מהתנא הק' ר' יוחנן הסנדלר‬ ‫גדולי הגאונים שבאותו הדור‬ ‫• רבי מנחם נחום משטעפינעשט ב"ר ישראל מרוזין – תרכ"ט‬ ‫דור ד' של ר' גמליאל הזקן‬ ‫שהי' דור דעה שמפיהם אנו‬ ‫• רבי יעקב משה טורנהיים מוואלברוז ב"ר ישכר בעריש‬ ‫)עבודת יששכר( – תרע"ח‬ ‫ולמעלה בקודש עד דוד המלך‬ ‫חיים עד היום הזה‪.‬‬ ‫בת‬ ‫הצדקנית‬ ‫ע"ה‪ ,‬ולאמו‬ ‫‪åúåàéùð‬‬ ‫ט"ו כסלו‬ ‫הגה"ק ר' יצחק קלויבער זצ"ל‬ ‫• רבי דוד מסקווירא ב"ר יצחק – תר"פ‬ ‫מפונזא שבאשכנז‪ ,‬עיין בספר‬ ‫בשנת ש' עבר רבו וחותנו‬ ‫"שלמי חגיגה" להר"י אלגאזי‬ ‫הגאון ר' קלונימוס זצ"ל לכהן‬ ‫ט"ז כסלו‬ ‫)דף ר"ד(‪ ,‬שהישמעלים הרגו נער‬ ‫כרב בעיר בריסק‪ ,‬אז נתמנה‬ ‫• רבי מנחם מאמשינוב ב"ר יעקב דוד מאמשינוב – תרע"ח‬ ‫בכדי להעליל על היהודים‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫למלאות‬ ‫המהרש"ל‬ ‫ורבי קלונימוס התפלל לה'‬ ‫ור"מ‬ ‫כאב"ד‬ ‫לכהן‬ ‫חותנו‬ ‫י"ז כסלו‬ ‫ופתח הנער המת את פיו‪ ,‬וסיפר‬ ‫חותנו‬ ‫ובהעלות‬ ‫אוסטרהא‪,‬‬ ‫• רבי דוד טבלי מווינא‪ ,‬חתן המהרש"ל ‪ -‬שכ"ז‬ ‫מי הרגו‪ ,‬כשהי' עוד ילד קטן‬ ‫לעת זקנתו לארץ הקודש‬ ‫נתייתם מאביו‪ ,‬ועבר לפוזנא‬ ‫והתיישב בירושלים וכיהן שם‬ ‫י"ח כסלו‬ ‫אצל זקנו רבי יצחק‪ ,‬ועל ברכי‬ ‫כרבם של האשכנזים‪ ,‬ושם‬ ‫• רבינו אברהם החסיד בן רבינו משה )הרמב"ם( ‪ -‬ד"א תתקכ"ז‬ ‫בילדותו‪,‬‬ ‫נתגדל‬ ‫זה‬ ‫זקנו‬ ‫מנוח"כ‪ ,‬אז נתמנה המהרש"ל‬ ‫• רבי ברוך ממעזיבוז' ב"ר יחיאל מיכל ממעזריטש ‪ -‬תקע"ב‬ ‫המהרש"ל העריץ מאד זקינו‪,‬‬ ‫למלאות מקומו חותנו בעיר‬ ‫• רבי יוסף יצחק מאווריטש ב"ר מנחם מענדל מליובאוויטש‬ ‫עיין בשו"ת מהרש"ל סי' יב‬ ‫‪ -‬תרל"ז‬ ‫בריסק‪ ,‬זמן קצר הי' שם‪ ,‬ואחר‬ ‫וז"ל‪ :‬כאשר גדלתי בעיר בית‬ ‫כמה שנים נתקבל לכהן פאר‬ ‫אבותי על ברכי זקני והורגלתי‬ ‫לאב"ד ור"מ בלובלין למלאות מקום הגאון ר' שלום שכנא‬ ‫על זרועותיו‪ ,‬הוא ה"ה הטהור החסיד ועניו‪ ,‬ירא אלוקים‪ ,‬פרקו‬ ‫מלובלין‪ ,‬מתחלה הי' ראש הישיבה בישיבתו של ר' שכנא‪ ,‬אבל‬ ‫נאה‪ ,‬איש השלום‪ ,‬מהר"ר יצחק קלוייב"ר ז"ל‪ ,‬והוא הי' זקן מופלג‬ ‫אח"כ יסד ישיבה לעצמו‪ ,‬הלא היא הישיבה הגדולה והמפורסמת‬ ‫מתושבי עירו… הכל עשו על פיו‪ ,‬בין דבר קטן ו בין דבר גדול‪,‬‬ ‫שהעמידה אלפי תלמידים‪ ,‬גאונים וגדולים‪ ,‬ומהם הגאון בעל‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ולפרקים מגודל הערצתו אף חתם עצמו ע"ש זקינו "שלמה‬ ‫שו"ת "משאת בנימין"‪ ,‬הגאון בעל "מטה משה"‪ ,‬הגאון בעל‬ ‫בן מהר"ר יחיאל לוריא ז"ל ה"ה הנקרא שלמה ר' יצחק"‪ ,‬בשנת‬ ‫"עוללות אפרים"‪ ,‬הגאון חיים אחי המהר"ל מפראג‪ ,‬הגאון יהושע‬ ‫רצ"ה פרצה דלקה בבית זקינו אז חזר לעיר מולדתו בריסק‪ ,‬ומשם‬ ‫ולק הכהן כ"ץ בעל הסמ"ע ו"דרישה ופרישה" ביאורים על הטור‪,‬‬ ‫גלה למקום תורה ועבר לעיר אוסטראה אל הישיבה הגדולה דשם‬ ‫הגה"ק ר' אליהו בעל שם‪ ,‬הגה"ק השל"ה הק'‪ ,‬הגאון בעל "חכמת‬ ‫שהי' תחת דגלו של הגאון ר' קלונימוס קלמן האברקשטן זצ"ל‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫בהקדמה לספרו "ים של שלמה"‪ :‬ברוך המקום ברוב חסדו ירדתי‬ ‫מנוח"‪ ,‬זי"ע‪ ,‬תלמידיו העריצו אותו מאד והפליגו מאד בשבח‬ ‫לעומקה של הלכה והייתי יושב מתון בכל דין ודין קודם‬ ‫רבם‪ ,‬עיין מה שכותב הגה"ק ר' אליהו בעל שם בהקדמת ספרו‬ ‫שחתמתיו וחקקתיהו בספר… האמונה באמונת שמים שהוכחתי‬ ‫של המהרש"ל "עטרת שלמה" על "שערי דורא"‪ ,‬וז"ל‪ :‬ומי שלא‬ ‫כמה פעמים בפרט מן הפוסקים האחרונים שטעו בכמה מקומות מן‬ ‫בא בסודו לא ראה הודו‪ ,‬ולא הגיע עד תכונתו וחכמתו ותבונתו‪,‬‬ ‫התלמוד כאחד מן התלמידים הטועים בעיון הלכה‪ ,‬על כן שמתי‬ ‫ומי שלא ראהו לא ראה מאורות התלמוד… ובאמת אם יתן איש‬ ‫פני כחלמיש לאמור עליהם… ולכן לא אאמין לשום אחד מן‬ ‫את כל הון ביתו באהבת הספר לא יאמר עליו כי הוא כשוטה‬ ‫המחברים יותר מחבירו אף שיש הכרע גדול בין מעלותם למי‬ ‫המאבד מעותיו…‪ ,‬ועיין בהקדמה לסמ"ע‪) ,‬חו"מ(‪ ,‬וז"ל‪ :‬למדתי‬ ‫שהורגל בהם בעיון רב מ"מ התלמוד הוא המכריע… בעבור כל‬ ‫אצל שארי רמ"א ואחריו נכנסתי לפני ולפנים אל היכל קדשו של‬ ‫זאת דרשתי וחקרתי היטב בז' חקירות ובז' בדיקות אחר כל מקור‬ ‫מהרש"ל‪.‬‬ ‫וחוצב ההלכה בתכלית היגיעה והעיון ובמעט השינה ברוב שיחה‬ ‫עם חבריי ומתלמידי יותר מכולם… ושלא הנחתי שום מחבר‬ ‫‪íéîùä ïî äøåú‬‬ ‫שלא עסקתי בעיוני קודם חיתום גזר הדין…‪ ,‬עיין בשו"ת נודע‬ ‫המהרש"ל נתפרסם לגאון אדיר וכל בני דורו העריצו אותו‬ ‫ביהודה )מהדורה תנינ א ‪-‬יו"ד סימן נג ד"ה מה שתמה( ואני תמה על מעלתו‬ ‫מאד‪ ,‬עיין בספר צמח דוד של הגאון ר' דוד גאנז זצ"ל תלמיד‬ ‫כמה הקשה על רש"ל מדברי פוסקים וגברא אגברא קא רמית‬ ‫המובהק של הרמ"א זי"ע ‪ ,‬שכותב על המהרש"ל בהערצה גדולה‬ ‫ואפילו על גדולי הראשונים מצינו לרש"ל שחולק עליהם כי לבו‬ ‫וז"ל‪ :‬גאון גדול ומפורסם מאור הגדול נזר ישראל מופת הזמן‬ ‫כלב הארי‪ .‬וידוע שבאותו הזמן התחיל האריז"ל לפרסם דרכו הק'‬ ‫לאורו ילכו בני עמנו… ושמו יצא בכל העולם‪ ,‬העמיד תלמידים‬ ‫והמהרש"ל ועמיתו הרמ"א הי' מתנגדים לדרך זה מתחלה‪ ,‬ורצה‬ ‫הרבה…‪ ,.‬וז"ל הרמ"א בתשובותיו )סימן ז'( אשר ליה שבילי‬ ‫המהרש"ל ביחד עם הרמ"א לנדות את האריז"ל‪ ,‬והצר להאריז"ל‬ ‫דשמיא כשבילי דארעא נהירא‪ ,‬וכמה פעמים כתב המהרש"ל‬ ‫מאד‪ ,‬ושלח תלמידו ר' חיים ויטאל ז"ל שיוכיח את דרכו שהיא‬ ‫בעצמו "כל זאת כתבתי כאשר הראוני מן השמים"‪ ,‬עיין בשם‬ ‫לאמתו של תורה‪ ,‬ורח"ו בא להמהרש"ל בקפיצת הדרך‪ ,‬והראה‬ ‫הגדולים להחיד"א )ערך ש' סי' מו( וז"ל‪ :‬נס נעשה לו בלילה אחד‬ ‫כמה דברים נפלאים להמהרש"ל‪ ,‬עד שלמסקנא אמר המהרש"ל‬ ‫שלא הי' לו להדליק כי אם נר קטן לשיעור שעה‪ ,‬והי' לומד‬ ‫מעתה אני מודה שדרכיכם הוא דרך רצוי להשי"ת‪ ,‬אבל אני אלך‬ ‫ומשכיה שמעתתא כמה שעות ונר"ו יאיר משיך נהוריה עידן‬ ‫לי בדרכי שהורגלתי בו‪.‬‬ ‫ועידנין‪ ,‬והוא הדבר יטמון ברמ"ז בהקדמת ים של שלמה שהראו‬ ‫לו מן השמים בנר מצוה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וז"ל בהקדמה בים של שלמה‪ ,‬וגם‬ ‫‪åúøåú çë‬‬ ‫פעם אחד בא לידי על ידי נר מצוה ותורה אור כאילו הראוני מן‬ ‫השמים‪ ,‬ונתנו לי הורמנא ואמיץ כח ממלאכת הרקיע ופתחו לי‬ ‫ע"י כח תורתו הגדולה זכה לעשות דברים נוראים ונפלאים‪,‬‬ ‫שערי אורה לומר עסוק בתורה‪.‬‬ ‫מסופר על תלמיד אחד של המהרש"ל שלא הי' לו בנים רח"ל‪,‬‬ ‫לימים נפטרה לעולמה אשתו‪ ,‬ואחר פטירתה ראו על התלמיד‬ ‫עצבות גדולה והלך כל היום עטוף במרה שחורה‪ ,‬שאל אותו רבו‬ ‫‪ììäë ïúååðò éàîùë ìåãâ‬‬ ‫המהרש"ל לפשר הדבר‪ ,‬ענה התלמיד שלפני פטירתה של אשתו‪,‬‬ ‫זה לשו נו של רבינו הרמ"א בתשובה אל המהרש"ל )שו"ת‬ ‫נתן לה תקיעת כף שלא ישא אשה אחרת לעולם‪ ,‬ועתה מתחרט‬ ‫הרמ"א סימן ה'( אשרי לדור ששרוי בתוכו לאות ולמופת כיקותיאל‪,‬‬ ‫ומצטער על כך מאחר שהוא עדיין צעיר לימים ואין לו עוד בנים‪,‬‬ ‫"גדול כשמאי ענוותן כהלל"‪ ,‬כל עוף הפורח עליו בשעה שעוסק‬ ‫התיר לו המהרש"ל את התקיעת כף‪ ,‬והורה לו לינשא שנית‪,‬‬ ‫בתורה מיד נשרף כיונתן בן עוזיאל…‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ממש זה הי'‬ ‫והתלמיד התחיל לעסוק בשידוכים‪ ,‬לא עברו כמה ימים והתלמיד‬ ‫המהרש"ל מצד אחד ענוותן כהלל רך כקנה ולבו נשבר בקרבו‪,‬‬ ‫נפטר לבית עולמו‪ ,‬כל העיר לובלין הי' כמרקחת על פטירת‬ ‫עיין בשם הגדולים )מערכת ספרים‪ ,‬ערך ראשית חכמה( ששמע מרב אחד‬ ‫האברך הצעיר לימים‪ ,‬המהרש"ל קרא לאנשי חברה קדישא‬ ‫שקבל דהגאון מהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב ואב"ד צוה‬ ‫והורה להם לעסוק בטהרה ולהתנהג כרגיל‪ ,‬וביקש מהם שיודיעו‬ ‫למוכיח אחד שיבא בכל יום שעה אחת ויוכיחנו ויזהירנו כאלו הוא‬ ‫לו כשיהיו מוכנים להניחו בקבר‪ ,‬וכך הוה לפני הנחתו לקבר‬ ‫אחד מהמון‪ ,‬כי כך רצונו והרשות נתונה לו‪ ,‬ובעת בא המוכיח‬ ‫הופיע המהרש"ל בבית החיים‪ ,‬ולקח פתקא וכתב עליו‪" :‬שלום‬ ‫תיכף מהרש"ל מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה‬ ‫לכם פמליא של מעלה… איך יתכן‪) ,‬שמת( הלא עשה דוחה לא‬ ‫ורעדה לפני ה'‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו ואשרי העם שככה לו רב‬ ‫תעשה שבתורה" וחתם שמו בהפתקא‪ ,‬והניח את הפתקא בידו‬ ‫חסיד וקדוש זי"ע‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬אבל מצד שני בעת הצורך הי' גדול‬ ‫של התלמיד‪ ,‬וציוה לכולם להתרחק מן הקבר‪ ,‬כעבור כמה דקות‬ ‫ותקיף כשמאי‪ ,‬ומימיו לא נשא פנים לשום אדם‪ ,‬אפי' על גדולי‬ ‫יצא האברך מן הקבר כאילו לא קרה כלום‪ ,‬אח"כ אמר‬ ‫הראשונים כשראה שהם נוטים מפשט התלמוד‪ ,‬חלק עליהם מרוב‬ ‫המהרש"ל כי כח תורתו החייתו‪ ,‬ולא כוחו‪.‬‬ ‫תקיפתו וגאונתו‪ ,‬שמדרכו הי' לפסוק הלכה לאור סוגיות‬ ‫התלמוד‪ ,‬ואם ראה שהם נוטים מפשט התלמוד חלק עליהם‪ ,‬וז"ל‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪åéúåáø ìöá‬‬ ‫‪ùîùä àáå‬‬ ‫רבו מובהק הי' ר' נחום מטשערנאביל זי"ע הרה"ק בעל‬ ‫ביום י"ב כסלו שנת ה'של"ד עלתה נשמתו השמימה בעיר‬ ‫"מאור עינים" שאליו שלחו אביו עוד בימי צעירותו‪ ,‬ועוד יותר‬ ‫לובלין ומנו"כ שם בבית החיים הישן‪ ,‬וזה אשר נחרט על מצבת‬ ‫נתקשר אל הרה"ק מטשערנאביל בה יותו בבית חותנו שהי' קשור‬ ‫קבורתו‪ :‬פה מונח אביר האבירים‪ ,‬מלך על כל חכמי המורים‪ ,‬סיני‬ ‫בקשרי ידידות עם הרה"ק מטשערנאביל ממש כבחינת אהבת‬ ‫ועוקר הרים‪ ,‬מאור גדול שהאיר לישראל לדור דורים‪ ,‬בספרו ים‬ ‫דוד ויונתן‪ ,‬ובכל עת מצוא הזכיר שמו בסלודין‪ ,‬וגם הי' אצל‬ ‫של שלמה ושאר ביאורים‪ ,‬שמו נודע בסוף העולם בכל שערים‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע‪ ,‬ואצל הרה"ק בעל דגל מחנה‬ ‫הרביץ תורה והרבה תלמידים רבים‪ ,‬הרבה תלמידים בכל העולם‪,‬‬ ‫אפרים זי"ע‪ ,‬והרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע‪ ,‬כמו"כ‬ ‫צדיק וחסיד בכל מעשיו ההדורים‪ ,‬הרב הגאון הגדול מופת הדור‬ ‫קיבל הרבה מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אבל רצה לומר שהוא‬ ‫מו"ה שלמה בהרב הגאון מו"ה יחיאל לוריא זצלה"ה‪ ,‬נתבקש‬ ‫תלמידו של הרה"ק מבארדיטשוב משום שתלמידיו לא האריכו‬ ‫לישיבה של מעלה לדת ולהלכה יום י"ב כסליו שנת נפלה עטרת‬ ‫ימים‪ ,‬שידוע הי' שהי' לו ניצוץ קדוש מהתנא הקדוש ר' עקיבא‬ ‫ראשינו ו'כ'ב'ה' מ'נ'ו'ר'ה' הטהורה‪ ,‬והפרט הוא ש'ל'ד' לפ"ק‬ ‫שתלמידיו מתו בקיצור ימים‪.‬‬ ‫תנצב"ה‪.‬‬ ‫לאחר הסתלקותו של רבו הרה"ק מטשערנאביל זי"ע נתקשר‬ ‫‪úéðçåøä åúùøåî‬‬ ‫עם בנו ה"ה הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬ממש לא זזה‬ ‫ידו מתוך ידו‪ ,‬וקשרי ידידותם רואים אנו ממה שכתוב בהקדמה‬ ‫מורשת הרוחנית גדולה השאיר לנו המהרש"ל מהם אשר‬ ‫לספר בת עין מה שכתב הכותב הספר בת עין ומביא שם מכתב‬ ‫נדפסו ומהם אשר המה נשארו בכתובים‪ ,‬ואלו הספרים הידועים‬ ‫ששלח לו רבו הבת עין וז"ל‪ :‬נידן הדפסת ספרי מהודענא באם‬ ‫אשר נשאר לנו א( "חכמת שלמה" הגהותיו על התלמוד הנדפס‬ ‫שיסכימו צדיקי הדור להדפיסו‪ ,‬וביחוד ה"ה ידידי הרב הצדיק‬ ‫סביב המהרש"א‪ ,‬עיין בשה"ג להחיד"א )מערכת ספרים‪ ,‬ערך חכמת‬ ‫המפורסם מו"ה מרדכי נ"י מ"מ דק"ק טשערנאביל‪ ,‬ובתנאי‬ ‫שלמה( וז"ל‪ :‬ושמעתי מחכמי דורינו שקבלו מרבותיהם דמהרש"ל‬ ‫שיעיין היטב בכל הכתבים שלי וכו'‪ ,‬ואז אם יסכים ויהיה רצונו‬ ‫יש בו עומק גדול‪ ,‬והשגות מהרש"א עליו על הרוב אינן השגות‬ ‫להדפיסו אזי גם רצוני יהי' על הדפסת הספר‪ ,‬וכמים פנים אל‬ ‫אם יעמיק המעיין בדברי המהרש"ל‪ ,‬ב( "ים של שלמה" חידושים‬ ‫פנים‪ ,‬שהרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל אמר לו שיקרא ספרו‬ ‫על ש"ס‪ ,‬עיין מה שכתב ר' דוד גאנז זצ"ל בספרו הנ"ל‪ :‬והפליג‬ ‫תולדות אדם‪ ,‬דבאדם נכלל גם שמו א'ברהם ד'וב מ'רדכי‪.‬‬ ‫על אנשי רוח וחיבר חיבורו הגדול על כל שיטות הש"ס אשר אין‬ ‫ערוך לגודלו ולעומקו ולחריפותו וקרא אותו "ים של שלמה"‪ .‬ג(‬ ‫‪úåðáøä ñë ìò‬‬ ‫שו"ת מהרש"ל‪ ,‬ד( "יריעות שלמה" פירושים על רש"י ועל הרא"ם‬ ‫עה"ת ה( "עמודי שלמה" ביאור על הסמ"ג‪ ,‬ו( "עטרת שלמה"‬ ‫כשעוד לא הגיע לשנת העשרים כבר נקרא לכהן ברבנות על‬ ‫ביאור על "שערי דורא"‪.‬‬ ‫כסא אביו בחמעלניק‪ ,‬ובשנת תקמ"ה עם פטירת חותנו שלחו בני‬ ‫העיר אחריו שיבוא למ"מ חותנו באווריטש והוא ניאות להם‪ ,‬שם‬ ‫י"ב כסלו‬ ‫הנהיג את עדתו ארבעים שנה‪ ,‬בשנת תקפ"ו הוכתר כרב בעיר‬ ‫זיטאמיר‪ ,‬ולמרות שהיתה עיר ואם בישראל וקהילה גדולה‬ ‫הגה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש‬ ‫וחשובה נותר שמו כרבה של אווריטש עד יום פטירתו‪ .‬וזו היתה לו‬ ‫]בת עין[ זי"ע‬ ‫מושבו האחרונה בחוץ לארץ ומשם נסע לארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪åéúåãìåúî‬‬ ‫‪ìàøùé õøà úøåú‬‬ ‫נולד בשנת תקנ"ה לאביו הגאון ר' דוד אויערבוך זצ"ל שהי'‬ ‫מגיד מישרים דעיר חמעלניק‪ ,‬הנודע לאיש קדוש ובעל מדריגה‪,‬‬ ‫מאז ומתמיד שאף לעלות לארץ ישראל‪ ,‬כשבקש תלמידו‬ ‫ואצל אביו זה נתגדל‪ ,‬ועלה ונתעלה במעלות רמות בתורה‬ ‫רבי משולם זוסמאן להדפיס ספרו "בת עין" עוד בשבתו בזיטומיר‬ ‫ויראה‪ ,‬ויצא שמו כחריף ומפולפל וגם נתוודע בצדקת ו‬ ‫בקש ממנו לעכב את ההדפסה עד שיגיעו הכתבים לא"י וכה‬ ‫ותהלוכותיו הקדושים‪ ,‬וסיפר הוא בעצמו שפ"א כשהי' בן ח' שנים‬ ‫כותב לו "מוטב שאקח את הכתבים לארץ ישראל‪ ,‬כדי שיספגו‬ ‫למד פעם בהתמדה כל ליל שישי זקנתו בראותה גודל יגיעתו‬ ‫את קדושתה של הארץ ויתבסמו מריחה ולאחר מכן יודפסו"‪ ,‬ועוד‬ ‫הכינה עבורו תבשיל משובח‪ ,‬כדי שישביע נפשו לאחר לילה של‬ ‫כותב‪" :‬ושם הספר קראתי "בת עין" מפני שעולה כשמי אברהם‬ ‫יגיעה עצומה‪ ,‬כשהגיע לביתו וראה את התבשיל אמר א"כ הי'‬ ‫דוב בער‪ ,‬עוד טעם מפני שהכנסתי בהכתבים קדושת ארץ‬ ‫כל יגיעי בשביל איזה מאכל‪ ,‬נעץ שיניו בבשרו ודם רב החל לזוב‬ ‫ישראל‪ ,‬אשר "עיני ה' בה תמיד" ‪.‬‬ ‫כדי לא להנות מן המאכל‪ ,‬בהגיעו לפרקו נשא את בת הגה"צ‬ ‫ויש לציין כי כאשר הובאו הכתבים לאחר הסתלקותו אל‬ ‫רבי נתן נטע זצ"ל רב ואב"ד בעיר אווריטש ‪ -‬ידיד נפשם של‬ ‫הרה"ק מרוזין זי"ע גם רוח קדשו הסכימה להדפיס אמרי ה'‬ ‫הרה"ק המאור עינים זי"ע והרה"ק הבעל התניא זי"ע‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫שהגיע אליהם‪ ,‬והם קבלוהו עליהם למנהיג של עדת החסידים‪,‬‬ ‫אמרות טהורות בהדגשת התנאי שיודפסו דווקא בארץ הקודש‬ ‫אולם היה נערץ ונקדש על כל החוגים והעדות וכולם חרדו למוצא‬ ‫ת"ו ולא להדפיסם בחו"ל‪ ,‬ואכן לראשונה ראה הספר אור‬ ‫פיו ועל פיו ישק כל דבר כי הכל ידעו אשר רוח ה' בקרבו ואיש‬ ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א בשנת תר"ז לפ"ק‪.‬‬ ‫אלוקי קדוש הוא ‪.‬‬ ‫בימים ההם הי' מצבם של יהודי צפת בכ י רע‪ ,‬מחד גיסא הי'‬ ‫‪òåñðå êåìä í"äøáà òñéå‬‬ ‫מצבם דחוק מאוד‪ ,‬הם חיו על כספי חלוקה שהגיעו מחו"ל ע"י‬ ‫לפני עלייתו לארה"ק נסע אל צדיקי דורו להפרד מעמם‪,‬‬ ‫השדרי"ם שהי' נשלחים מדי פעם אבל הקומץ לא השביע אותם‬ ‫בעת היותו אצל הרה"ק מרוזי'ן זי"ע אמר לו בטענה על מי יעזוב‬ ‫ותמיד סבלו חרפת רעב‪ ,‬ומאידך גיסא היו בפחד מתמיד מפני‬ ‫את חסידיו הרבים שנתחממו לאורו‪ ,‬בדרכו נכנס אצל הרה"ק ר'‬ ‫שכניהם הערבים הרוצחים שהפילו פחד אליהם‪ ,‬ויהודי צפת חשו‬ ‫אהרן מזיטאמיר זצ"ל בעל תולדות אהרן‪ ,‬ור' אהרן שכב אז‬ ‫תיכף עם ביאתו הרוחה בלבם‪ ,‬הוא עודדם וחיזקם‪ ,‬והגביר את‬ ‫חולה על ערש דוי‪ ,‬פנה אליו ר' אהרן ואמר לו מחלתי אנושה עד‬ ‫מסע המשולחים והטיב בכך את מצבם‪.‬‬ ‫מאוד אבל אם הי' לי מים מארץ ישראל הייתי שותה אותם והיתה‬ ‫ידידות עצומה שררה בינו לבין מנהיג עדת הפרושים ה"ה‬ ‫לי רפואה‪ ,‬והיות ומעלתו נוסע לארץ ישראל ועיניו ומחשבתו‬ ‫תלמידו של הגר"א זי"ע הגה"צ ר' ישראל משקלוב זי"ע בעל‬ ‫נתונים כבר לארץ ע"כ אבקש שיקח מלוא לוגמיו מים לפיו‬ ‫פאת השולחן‪ ,‬גם הרה"ק ר' שמואל העליר זצ"ל רבה של צפת‬ ‫ויפלוט לתוך כלי ואשתה את המים ויהי' לי לרפואה‪ ,‬וכן עשה‬ ‫הכיר בגדלותו וקבל מרותו ונתקשר עמו בקשרי ידידות‪ ,‬ר'‬ ‫ונתרפא והי' כאחד אדם‪ ,‬והרה"ק מאווריטש הפליאו מאוד ואמר‪:‬‬ ‫שמואל הי' בקי בחכמת הרפואה ותמיד שלח הרה"ק מאווריטש‬ ‫את רצוני זה לעלות לא"י עדיין לא גליתי לשום בריה ומליבא‬ ‫אנשים שבאו אליו לצורך רפואה אל ר' שמואל פע"א בהגיע אליו‬ ‫לפומא לא גליא און ער ווייסט שוין‪.‬‬ ‫אחד החולים ששלח הרה"ק מאווריטש‪ ,‬סירב ר' שמואל‬ ‫נסיעתו היתה רצופה פלאים‪ ,‬באגרתו ששלח לתלמידו כותב‬ ‫לרפאותו‪ ,‬באמרו אליו שהחליט להפסיק עסקו בחכמת הרפואה‪,‬‬ ‫מעט מה שעבר עליו וז"ל‪ :‬כאשר קודם נסיעתי הייתי‬ ‫באשר שהוא מוכרח לעיין בספרי רפואה הכתובים בלשון לע"ז‪,‬‬ ‫בטשערנאביל אצל המגיד רבי מרדכי לקבל ממנו ברכת פרידה‪,‬‬ ‫ואותיות הלועזו"ת מטרידות אותו בעת עמדו בתפילה‪ ,‬החולה‬ ‫ובקשתיו שיתן לי שמירה על הים‪ ,‬אמר אשר ישלח לי שמירה‬ ‫הנ"ל חזר להרה"ק מאווריטש ומסר לו החלטתו של ר' שמואל‪,‬‬ ‫לאדעס‪ ,‬וכאשר באתי לאדעס‪ ,‬הלכתי להגאון המפורסם רבי‬ ‫שלח הרה"ק מאווריטש אחר ר' שמואל ובקשו שימשיך‬ ‫יעקב הלפרין ודרשתי ממנו אולי קיבל שמירה מהמגיד‬ ‫ברפואותיו בגלל שע"י כך נצמח רפואה וגם ישועה לאחב"י כיון‬ ‫מטשערנאביל בשבילי‪ ,‬מחמת שרבי יעקב הי' ממקורביו של‬ ‫שע"י שמרפא מפעם לפעם גם נכרים‪ ,‬וע"י כך נמתק קצת את‬ ‫המגיד‪ ,‬והשיב שלא קבל שום דבר ועמדתי ב' שבועות באדעס‬ ‫שנאתם ליהודים‪ ,‬ושפך ר' שמואל את לבו עבור מחשבותיו‬ ‫והמתנתי על השמירה ולבסוף לא הגיע‪ ,‬והוכרחתי לנסוע כך‪,‬‬ ‫המטרידות אותו‪ ,‬העביר הרה"ק מאווריטש את ידו על פניו ובזה‬ ‫וביום א' שישבתי על הספינה בא אלי עני אחד ובקש ממני נדבה‬ ‫סלק לגמרי את מחשבותיו‪.‬‬ ‫וראיתי בתואר פנים שלו שהוא עני הגון‪ ,‬ונתתי לו נדבה ב'‬ ‫‪íéøåñéá úéð÷éð ìàøùé õøà‬‬ ‫זהובים‪ ,‬ולא רצה לקבל ובקש רק רענדיל אדום והתחלתי‬ ‫להתנצל לפניו כאשר אני נוסע לארץ הקדושה ומעט מעות יש לי‬ ‫ביקש הרה"ק מאווריטש לישב בשלוה אך ארץ ישראל‬ ‫ואח"כ נעלם ממני וכן הי' ביום ב' ורציתי ליתן לו א' רובל כסף ‪,‬‬ ‫ניקנית ביסורים ורבות רעות מצאוהו‪ ,‬בחודש סיון שנת תקצ"ד‬ ‫ולא רצה ואמר רק אַ רויט רענדעל הוא רוצה וכן ביום ג'‪ ,‬וכאשר‬ ‫סבלו אחב"י מרורות מפרעות הערבים שהנפלו על העיר צפת‬ ‫ירדתי מהספינה העני ג"כ ירד מהספינה ואמר לי אשר אין דורש‬ ‫ולקחו כל היהודים והעלו אותם להשלאס )מצודת יורפת( ובזזו כל‬ ‫ממני מעות מחמת שהמגיד מטשערנאביל שלח אות ו למענכם‬ ‫רכוש היהודים בצפת‪ ,‬ורצו להרוג את הבת עין‪ ,‬רק השיי"ך נתן‬ ‫ולשמרכם על הים‪.‬‬ ‫הרבה כסף כופר נפש שלא יהרגו אותו‪ ,‬והרה"ק מאווריטש ניצל‬ ‫זקני צפת מספרים על נס קפיצת הדרך שהי' לו‪ ,‬בימים ההם‬ ‫אז ממש בנס‪ ,‬ולמרות שנותר נקי מנכסיו ואפילו כתונת לא‬ ‫נסיעה כעין זו נמשכה כמה חדשים‪ ,‬וכאן קרה נס להשתוממות כל‬ ‫השאירו לו השוללים‪ ,‬והפשיטו את היהודים ערום‪ ,‬ובא איש אחד‬ ‫הנוסעים ששה עשר יום בלבד ארכה הנסיעה‪ ,‬רב החובל קפץ‬ ‫הנקרא "לייבעלע דער מיליכיגער" ואמר להבת עין בא וראה את‬ ‫ונשבע‪ :‬מימי לא קרה לי כדבר הזה והוא יחס זאת לזכות הצדיק‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬וצעק עליו הבת עין ואמר לו‪ :‬גם בשעה זו אתה‬ ‫הקדוש שנסע עמם‪.‬‬ ‫עושה ליצנות‪ ,‬והשיב אדרבה רק בשעה זו צריכים להיות בשמחה‬ ‫ובזה יהיה ישועה‪ ,‬וכתבו מכתב ארוך להוואלי לעכו ושמו המכתב‬ ‫‪ìàøùéã àòøàã àøî‬‬ ‫בתוך קנה‪ ,‬ולקח לייביל הנ"ל הקנה עם המכתב ונסע להוואלי‪,‬‬ ‫ובא הוואלי ונתן כרוז להערביים הגזלנים שכל מי שגזל רכוש‬ ‫בשנת תק"ץ הגיע לארץ ישראל וקבע דירתו בעיר צפת‪ ,‬כבר‬ ‫יהודי יבא אליו ויתן לו מתנה‪ ,‬ובאו כל הגזלנים‪ ,‬ואסר אותם ונתן‬ ‫בתחילת ביאתו התחיל להפיח רוח חיים בישוב היהודי בצפת‪ ,‬בני‬ ‫אותם בתוך פייליס )ערבות של נחושת( עם זפת ונפט בוער ונשרפו‬ ‫העיר צפת הכירו בימים הראשונים עם ביאתו את האור הגדול‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫צפת‪ ,‬והפילה חללים רבים רח"ל‪ ,‬וגם הרה"ק מאווריטש נתפס‬ ‫כולם‪ ,‬כן יאבדו כל אויביך ה'‪.‬‬ ‫במחלה זו‪ ,‬והתאבק כמה ימים עם החיים‪ ,‬והבטיח לבני העיר‪ ,‬כי‬ ‫סיפר ר' זלמן שהי' סופרו של הבת עין שהוא הי' רגיל לעמוד‬ ‫הוא הקרבן האחרון במגיפה הזאת ואחריו לא תהי' עוד מגיפה‬ ‫בשעת התפילה מצד הרה"ק מאווריטש ובצד השני היה עומד ר'‬ ‫בעיר זו‪ ,‬ואכן כך הוה‪ ,‬עם פטירתו ביום י"ב כסלו שנת תר"א‬ ‫שמואל העליר רבה של צפת‪ ,‬ופע"א בעת קדושת כתר כאשר‬ ‫בהשיבו נשמתו הזכה ליוצרו נעצרה המגיפה ‪.‬‬ ‫צעק הרה"ק "כתר יתנו לך" והרגשתי שמחר כבר יהיה חדשות‪,‬‬ ‫כמה ימים לפני פטירתו שלח לקרוא את ר' שמואל העליר‬ ‫ואכן למחרת קרא לי הרה"ק לכתוב מכתב להרה"ק ר' מרדכי‬ ‫כדי למסור לו את כל תורתו וחכמתו שקבל מרבותיו‪ ,‬ובני ביתו‬ ‫מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬וכך כתב‪ :‬מעת בואי לארץ ישראל זה שלש‬ ‫של ר' שמואל לא הרשו לו שילך לבית הרה"ק מאווריטש שפחדו‬ ‫שנים התחרטתי על בואי לכאן‪ ,‬שלש שנים ערלים‪ ,‬אבל מעתה‬ ‫שגם הוא ידבק מהמחלה‪ ,‬וכל ימיו נתחרט על זה ר' שמואל על‬ ‫אני מצטער על השנים הקודמות שלא באתי לכאן מכבר‪.‬‬ ‫שלא הלך לקבל ממנו חכמת התורה‪ .‬נטמן בביה"ח בצפת‬ ‫בהיותו בחוץ לארץ פגש הרה"ק מאווריטש בשד"ר שבא‬ ‫במערה אשר ספונים בו הרה"ק בעל ערבי נחל‪ ,‬והרה"ק ר' ארי'‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬וביקשו הרה"ק שיספר לו משבחי ומעלות הארץ‬ ‫לייב מחאלטישיסק זי"ע‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬וסיפר לו השד"ר גודל יקר וקדושת הארץ‪ ,‬ומרוב‬ ‫התפעלות הפליג ואמר ‪ -‬מה אומר ומה אדבר הלא אפילו‬ ‫‪ïúúéîá íé÷éãö íéìåãâ‬‬ ‫האבנים הפשוטים המושלכים בחוצות‪ ,‬הם כולם אבנים טובות‬ ‫ומרגליות‪ ,‬לימים כשכבר עלה הרה"ק לארץ ישראל פגש את‬ ‫אחד מאנשי שלומו ר' משה לייב שו"ב בטבריא היה מבשל‬ ‫השד"ר ואמר לו‪ :‬חפשתי את האבנים הטובות ולא מצאתי‪ ,‬ענה‬ ‫בכל ראש חודש תבשיל בשר ונוטלו אל רבו הק'‪ ,‬ובהיותו גבור‬ ‫לו השד"ר‪ :‬מי שעיניו זכות ונקיות רואה‪ ...‬ונסתגר הרה"ק בחדרו‬ ‫היה הולך רגלי מטבריא לצפת במשך כשש שעות‪ ,‬לאחר שנפטר‬ ‫ולאחר זמן יצא בשמחה ואמר להשד"ר‪" :‬אמת‪ ,‬מי שעיניו נקיות‬ ‫ר' משה לייב נתראה בחלום הלילה לאחד מידידיו וסיפר מה‬ ‫זוכה ורואה‪...‬‬ ‫שהיה עמו‪ ,‬שכשנטלוהו לבית דין של מעלה דנוהו שימסר‬ ‫למלאכי חבלה למשך זמן‪ ,‬וכשהגיע ראש חודש ביקש שרוצה‬ ‫‪õøàä ãòøúå‬‬ ‫לקיים מנהגו ללכת אצל רבו הק' ולא נתנו לו ללכת‪ ,‬וטען‬ ‫לפניהם שמימיו לא החסיר סעודת ראש חודש אצל רבו‪ ,‬ובדקו‬ ‫במלוא שיעור קומתו נתגלה הרה"ק מאווריטש ביום חרון אף‬ ‫את הדבר וכשנוכחו שאכן כך הוא‪ ,‬הרשו לו ללכת והמלאכים‬ ‫ה' הוא כ"ד טבת שנת תקצ"ז‪ ,‬כאשר רעשה הארץ ברעידת‬ ‫עמדו בחוץ להמתין עליו‪ ,‬כשביקש לצאת אמר להרה"ק‬ ‫האדמה ועיה"ק צפת נחרבה ונהפכו ונהרסו כל הבתים וכל הבתי‬ ‫שהמלאכים מחכים עליו בחוץ‪ ,‬ואמר לו הרה"ק שישאר עמו‪ ,‬וכי‬ ‫כנסיות‪ ,‬ורבים מאחב"י ניספו רח"ל‪ ,‬הרה"ק מאווריטש עשה אז‬ ‫מי ציוה עליך לצאת‪...‬‬ ‫גדולות ונצורות לשקם את העיר מחורבנה ולחזק נשברי לב‪.‬‬ ‫נודע ומפורסם כי בשעת רעידת האדמה בשעה שהתחיל‬ ‫‪éðçåøä åúùøåî‬‬ ‫הרעש הי' הרה"ק מאווריטש בשעת תפילת מנחה‪ ,‬ומתפללי בית‬ ‫המדרש רצו לברוח החוצה‪ ,‬כי כותלי בית הכנסת מעדו וכמעט‬ ‫הרה"ק מאווריטש לא השאיר אחריו זש"ק‪ ,‬אולם השאיר‬ ‫שנפלו והרה"ק מאווריטש הזהיר בהם שאף אחד לא יצא החוצה‪,‬‬ ‫אחריו ברכה ספרו הק' "בת עין" שהאירה את עיניהם וליבם של‬ ‫וכי כולם יתקרבו אליו‪ ,‬כל המתפללים הצטופפו מיד אל הרב‬ ‫ישראל‪ ,‬על הערצתם של גדולי ישראל לספר קדוש זה יש ללמוד‬ ‫מאווריטש חצי ביהכנ"ס נהרס‪ ,‬ואולם אותו החצי שבו נמצא‬ ‫מהסכמותיהם של שני האחים הקדושים הרה"ק ר' אהרן‬ ‫הרה"ק מאווריטש והמתפללים‪ ,‬נשאר עומד וגג הכיפה נשאר‬ ‫מטשערנאביל זי"ע והרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס זי"ע על‬ ‫עומד תלוי' כמעט באויר‪ ,‬זכותו הגדולה הגינה על כל אלו שהיו‬ ‫המהדורה השלישית שנדפסה בזיטאמיר בשנת תרכ"ט‪ ,‬וכך כותב‬ ‫עמו‪ ,‬ועד היום ניכר הדבר בבית מדרשו‪ ,‬כאשר חלק מביהמ"ד‬ ‫הרה"ק מטשערנאביל‪" :‬כי יקרים וחביבים עלי מאוד מאוד תורת‬ ‫נראה כבנוי מחדש ואילו החלק השני נותר עוד מאז ללא שינוי‬ ‫ודברי קודש של בעל המחבר הזה‪ ,‬כי נוגה למו כמראה אבן‬ ‫ויהי לנס‪.‬‬ ‫הספיר‪ ,‬ואור תורתו זורח‪ ,‬ומאיר לארץ לדרים עליה ברחמים"‪,‬‬ ‫לזכר אותו נס נחקקה בבית מדרשו מצבת אבן עליה נכתב‪:‬‬ ‫ומסופר שאותו צדיק היה רגיל לומר תורה בשולחנו הטהור מתוך‬ ‫"מה נורא המקום הזה‪ ,‬בית מדרש ר' אברהם דוב האדמו"ר‬ ‫שני ספרים בלבד‪ ,‬הלא המה‪ :‬ספה"ק "מאור עינים" לזקינו‪,‬‬ ‫מאבריטץ זצ"ל שחזה על הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז‬ ‫וספה"ק "בת עין" שלא היה מש משולחנו‪ ,‬ומסופר שפע"א הגיע‬ ‫ובזכותו הגדולה ניצל חצי בית המדרש מחורבן‪ ,‬והאדמו"ר‬ ‫שוטר לבית הרה"ק מטשערנאביל זי"ע ולקח את הספר משום‬ ‫ותלמידו שרדו בחיים"‪.‬‬ ‫שהיה מודפס בלא רשיון הצנזור‪ ,‬וחטף הרה"ק את הספר מידו‬ ‫ונתנו לאחד שברח עם זה‪ ,‬ולנכרי נתן כמה מטבעות לשחדו‬ ‫ושלחו‪ ,‬כמו כן מדגיש הרה"ק מטשערקאס זי"ע בהסכמתו וז"ל‪:‬‬ ‫‪÷éãöä óñàð äòøä éðôî‬‬ ‫"כבר נודע בשער ישראל את חיבת ספר הקדוש בת עין‪ ,‬מאת‬ ‫בחודש כסלו שנת תר"א שררה מגיפה נוראה בתוך העיר‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫זי"ע‪ ,‬בשנת תקל"ג אחר פטירת המגיד זי"ע הי' מעריצו של‬ ‫הרב הק' והטהור החסיד המפורסם איש אלקים מרנא ורבנא‬ ‫הרה"ק ר' מענדעלע מוויטעבסק זי"ע‪ ,‬כל רבותיו העידו עליו כבר‬ ‫כקש"ת מו"ה ר' אברהם דוב זצוקללה"ה"‪.‬‬ ‫בהיותו ילד גדולות ונצורות‪ ,‬פ"א אמר הרה"ק בעל ה"באר מים‬ ‫נוסף על הערצתם של הצדיקים הללו שהכירו אותו מקרוב‪,‬‬ ‫חיים" זי"ע לאחד מבאי ביתו של הרבי ר' ברוך‪ ,‬באם הייתם‬ ‫מפליא ביותר העובדא אודות הרה"ק בעל תפארת שלמה‬ ‫מכירים את רבכם כמו שאני מכיר אותו הייתם יראים מלפניו כמו‬ ‫מראדאמסק זי"ע שציוה לתת יי"ש ומיני מגדנות וכולם שתו‬ ‫שאני ירא מפניו‪ ,‬וסיפר כי בהיות הר"ב ילד קטן הייתי אצל המגיד‬ ‫לחיים כמו על שמחה‪ ,‬בשעה שהשיג את הספר‪ ,‬וכשראה את‬ ‫זי"ע ואמר לי המגיד בא ואראה לך "דבר חידוש" אשר לא ראית‬ ‫תמהונם של חסידיו גילה להם‪ :‬כי מחבר הספר הזה היה צדיק גדול‬ ‫מעולם‪ ,‬הנה יש אצלי נכד הבעש"ט ה"ה הילד ברוך תראה אותו‬ ‫ונורא פון די פארצייטישע יודן‪ ,‬ותמיד היה חשקי לנסוע אליו‬ ‫כי הוא דבר חידוש‪ ,‬ומדי דברי בו נכנס הילד אמר לי המגיד זה‬ ‫ולהכירו‪ ,‬אך מחמת מרחק המקום לא נסעתי אליו‪ ,‬ונפטר בלא‬ ‫הוא הילד תביט בו כי הוא דבר חידוש‪ ,‬ולא הבנתי שום חידוש‪,‬‬ ‫בנים ר"ל‪ ,‬והוסיף‪ :‬כי בנו הרה"ק ר' אברהם ישכר בער‪ ,‬בעל‬ ‫אחר כמה שנים הייתי בק' אוסטראה אצל הרה"ק ר' פנחס ודברני‬ ‫"חסד לאברהם" מראדאמסק נקרא על שמו‪.‬‬ ‫ביחד‪ ,‬ובעודנו מדברים חלף מבעד החלון ר"ב עמד ר"פ ואמר לי‬ ‫לך במהרה ותראה את ר"ב כי הוא דבר חידוש אשר לא ראית‬ ‫מעולם‪ ,‬ונזכרתי בדברי המגיד והלכתי בחפזון לראותו‪ ,‬ואז ראיתי‬ ‫י"ח כסלו‬ ‫והבנתי שהאמת שהוא "דבר חידוש"‪ ,‬פ"א ישן ר"ב על מטתו‪,‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוש‬ ‫אמר ר"פ מקאריץ למקורבים שלו בואו ואראה לכם עד היכן‬ ‫מגיע דביקותו של ר"ב בהקב"ה‪ ,‬ר"פ ניגש אל המזוזה וכיסה אותו‬ ‫זי"ע‬ ‫בידו‪ ,‬מיד התחיל ר"ב להתונעע על מטתו כמקיץ משנתו‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪úåãìåú äìàå‬‬ ‫לקח את ידו מן המזוזה‪ ,‬ישן ר"ב במנוחה‪ ,‬כך עשה כמה פעמים‪,‬‬ ‫אמר ר"פ‪ :‬ראו עד היכן מגיע קדושת הר"ב שגם באמצע שנתו‬ ‫נולד בשנת תקי"ג )וי"א בשנת תקט"ז( לאביו הצדיק נסתר ר'‬ ‫אינו מסיח דעתו אף רגע אחת מדביקות ה'‪.‬‬ ‫יחיאל ולאמו האשה הצדקנית מרת אדל בתו של מרן‬ ‫הבעשטה"ק זכותו יגן עלינו‪ ,‬הרה"ק ר"ב הי' קדוש מרחם כפי‬ ‫‪ùã÷î ùéàä‬‬ ‫שהעיד בעצמו‪ ,‬שפ"א כשבא מבית הספר שאל אותו זקינו‬ ‫הבעשטה"ק זי"ע מה הוא לומד בחדר‪ ,‬ענה בבא קמא‪ ,‬שאלו‬ ‫שמה באוסטראה נשא את זיווגו הראשון הרבנית בתו של‬ ‫זקינו מפני מה דווקא בבא קמא‪ ,‬ענה הילד‪ :‬כי בבא קמא ר"ת‬ ‫הנגיד רבי טובי' קצקש ז"ל מאוסטראה‪ ,‬הרב מפולנאה הרה"ק‬ ‫ב'רוך ב'ן א'דל ק'דוש מ'רחם א'מו‪ ,‬בעודו ילד קטן זכה ליצוק‬ ‫בעל "תולדות יעקב יוסף"הי' השדכן‪ ,‬השידוך הי' נמשך שתי‬ ‫מים על ידי זקינו הק' הבעשטה"ק זי"ע שאהב מאד להשתעשתע‬ ‫שנים ולבסוף נסעה אמו מרת אדל ע"ה עם בנה לאוסטראה‪ ,‬והי'‬ ‫עמו‪ ,‬פ"א הושיב אותו זקינו על ברכיו והאכיל אותו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫על האכסניא‪ ,‬והרב מפולנאה הלך להצד השני וגמר עמהם‪ ,‬זמן‬ ‫כשיגדל לא יאכל לכן הנני מאכילו עכשיו‪ ,‬כשנעשה בן ג' שנה‬ ‫קצר אחר החתונה נתדלדל הגביר‪ ,‬וירד מנכסיו‪ ,‬ונשאר הר"ב בלי‬ ‫הביאו אותו להחדר והראה לו המלמד האותיות א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬כנהוג‪,‬‬ ‫משען‪ ,‬והי' בדוחק גדול‪ ,‬והי' שם הרה"ק רבי אהרן זי"ע הידוע‬ ‫שאל הילד מפני מה נדפס בהסידור סדר האל"ף בי"ת בלא שום‬ ‫בשמו "דאקטיר גארדן" מתלמידי המגיד זי"ע‪ ,‬וקיבל על עצמו‬ ‫נקודות‪ ,‬אמר לו המלמד אמור אתה‪ ,‬ענה הילד למען נוכל לומר‬ ‫מצוה זו לפרנס את ר"ב‪ ,‬וכל שבוע שלח עם חסיד אחד סכום כסף‬ ‫האותיות כאשר יהי' ברצונינו‪ ,‬ו סיפרו זאת לזקינו הבעשטה"ק‪,‬‬ ‫לאשתו של ר"ב‪ ,‬ור"ב לא ידע מזה‪ ,‬כשנפטר הדאקטיר גארדן‪,‬‬ ‫נענה הבעשטה"ק ואמר‪ :‬מזה נראה שיהי' אדם גדול‪ ,‬כשהי' תינוק‬ ‫נתוודע לר"ב מן הדבר שעשה הדאקטיר גארדין‪ ,‬והי' לו קפידה‬ ‫הי' ישן עם זקינו‪ ,‬פ"א לא רצה כ"כ ללמוד אצל המלמד‪ ,‬וסיפר‬ ‫על החסיד על שלא גלה לו מזה‪ ,‬שאם הי' יודע מזה הי' יכול‬ ‫המלמד לזקינו שאינו רוצה ללמוד‪ ,‬ושאלו זקינו על זה‪ ,‬ענה הילד‬ ‫לעשות לו טובה גדולה יותר מאשר נתוודע לו עתה‪ ,‬בזו"ש הי'‬ ‫וכי איני יודע שאתה הולך ממני בחצי הלילה ואתה לומד עם‬ ‫חתן ש"ב בתו של הרה"ק ר' אהרן מטיטוב בן הרה"ק ר' צבי בן‬ ‫אחיה השילוני‪ ,‬וגם אני רוצה ללמוד עמו‪ ,‬ומאז והלאה לא לקחו‬ ‫מרן הבעשטה"ק‪ ,‬זי"ע‪.‬‬ ‫עמו לישן‪.‬‬ ‫‪åéúåáø‬‬ ‫‪úåðáøä ñë ìò‬‬ ‫בשנת תק"כ נחשחכו העולם בעדו עם הסתלקותו של זקינו‬ ‫בשנת תקל"ח עם עלייתו של הרה"ק רבי מענדעל‬ ‫מרן הבשטה"ק‪ ,‬אז עבר לתלמידו של זקינו ה"ה הרה"ק ר' פנחס‬ ‫מוויטעבסק זי"ע לאה"ק‪ ,‬התחיל להתנהג באדמורו"ת‪ ,‬בשנת‬ ‫מקאריץ זי"ע‪ ,‬אשר פתח אז בית מדרשו בעיר אוסטראה‪ ,‬ושם‬ ‫תקמ"א התיישב הר"ב בעיר טאלטשין‪ ,‬והקים את חצרו הק'‬ ‫נתגדל ונתחנך‪ ,‬עם כי עיקר חינוכ ו הי' אצל הרה"ק מקאריץ‪ ,‬גם‬ ‫בבחינת מלכות‪ ,‬הי' לו בית גדול ומפואר‪ ,‬והי' נוסע עם מרכבת‬ ‫הסתופף בצלם של גדולי תלמידי זקינו הק' ה"ה הרה"ק המגיד‬ ‫שרים‪ ,‬ומטלאשין עבר לעיר זקנו מעזיבוש‪ ,‬ושם נהרו אליו אלפי‬ ‫הגדול ממעזריטש והרה"ק בעל "תולדות יעקב יוסף" מפולנאה‪,‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ברכות עד בלי די‬ ‫בשם תלמידי מוסדותינו ועשרות הכלי קודש‪ ,‬נישא בזה אלומות גודש‪ ,‬בברכת מזלא טבא וגדיא‬ ‫יאה‪ ,‬מריחוק מקום וקירוב ליבאה‪ ,‬קדם מעלת כבוד ידידינו החשוב והנעלה‪ ,‬איש חי ורב פעלים‬ ‫נודע לתהילה‪ ,‬עושה ומעשה צדקה וחסד‪ ,‬בכל עת תמיד‪ ,‬האדם היקר באנשים‪ ,‬ראש וראשון‬ ‫לכל דבר שבקדשים‪ ,‬הוא הגבר אשר הוזיל זהב מכיסו לנדב היכל בית המדרש המפואר בתוככי‬ ‫בנין התלמוד תורה‪" ,‬בית חיים יעקב" שמו נקרא‪ ,‬על שמו ולזכרו של נשמת אביו האי גברא‬ ‫יקירא‪ ,‬ה"ה הרבני החסיד הנכבד איש החסד ורב להושיע תדירא‪ ,‬מוה"ר חיים יעקב זופניק ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫יואל זופניק‬ ‫מגדולי בעלי צדקה בעיואב"י וויליאמסבורג יע"א‬ ‫מוה"ר‬ ‫לרגל שמחתו הגדולה באירוסי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫עב"ג הבה"ח המופלג והמצויין כמר יצחק פישער ני"ו‬ ‫בן הרבני הנכבד והנעלה מוה"ר שלמה משה פישער הי"ו אב"י בוויליאמסבורג יע"א‬ ‫וצרופה בזה ברכתינו המרובה‪ ,‬ברגשי הודאה וחיבה‪ ,‬שיזכה לרב תענוג ונחת‪ ,‬מתוך אושר ועושר‬ ‫והרחבת הדעת‪ ,‬וימשיך לעמוד לימין מוסדותינו הקדושה‪ ,‬ובשכר זאת יתברך בברכאן דנפישא‪.‬‬ ‫המברכים ברגשי הוקרה והערכה‪ ,‬אסירי התודה והברכה‬ ‫יחזקאל ראטטער‬ ‫בשם הנהלת מוסדות סאטמאר‬ ‫בני ברק יצ"ו‬ ‫שהתחזקתי עד סוף שיר השירים‪ ,‬וכל פעם שאני נופל בעבודתי‬ ‫חסידים‪ ,‬וגם צדיקי דורו הכניעו את עצמם תחתיו ויראו ופחדו‬ ‫מזכיר אני את אותו הרגעים ובזה אני מתחזק‪ ,‬ידוע שפ"א הי' ר"ב‬ ‫ממנו יראת הרוממות‪ ,‬מסופר כאשר בא להתיישב במעזיבוש‬ ‫אצל המגיד ממעזריטש זי"ע‪ ,‬המגיד הי' ישן בחדרו‪ ,‬ור"ב הי' שם‬ ‫אמר‪ :‬פה אשב כי אויתיה" )תהלים קל"ב( שזה מקום זקיני הק'‬ ‫בהחדר החיצון והתחיל לומר שיר השירים‪ ,‬שלח המגיד לר"ב‬ ‫הבעש"ט זי"ע‪ ,‬וכי תימא "צידה ברך" מאין יקח ברוך מזון וצידה‪,‬‬ ‫שיפסיק לומר שיר השירים שכל הפמליא של מעלה באים לראות‬ ‫"אברך אביוניה" אברך את העניים שיתעשרו‪" ,‬אשביע לחם"‪,‬‬ ‫איך שהוא אומר שיר השירים וזה מפריע לו לישון‪.‬‬ ‫ועי"ז אקבל פדיונות ואתפרנס מכך לשובע‪ ,‬ואכן נהרו אליו אלפי‬ ‫חסידים והמון עם מי להסתופף בצלו לקבל רוחניות ומי להתברך‬ ‫‪ãñçáù äøåáâ‬‬ ‫ממנו בישועה ורחמים‪.‬‬ ‫ידוע שר"ב הי' מסטרא דגבורה‪ ,‬ונהג עצמו בקפדנות דקדושה‬ ‫‪äøåú‬‬ ‫כל ימי חייו‪ ,‬ולפעמים התחיל לצעוק קולות על אדם ולפעמים גם‬ ‫חירף וגידף אותו‪ ,‬וידעו כבר שעל מי שהוא צועק או ששורה עליו‬ ‫הי' תלמיד חכם גדול ובקי נפלא‪ ,‬הרה"ק ר' משה מקאברין‬ ‫דינים או פועל לו ישועה‪ ,‬פ"א בא לפניו איש עשיר אחד ור"ב‬ ‫זי"ע אמר שר"ב בעת שהי' כבן י"א שנה הי' בקי בכל התורה‪,‬‬ ‫התחיל לצעוק עליו ובזה אותו מאד וצוה שידחפו אותו החוצה‪,‬‬ ‫ש"ס בבלי וירושלמי וכו' וכשהי' בן י"ב שנה כבר הי' בקי בכל‬ ‫והי' שם הרה"ק רבי אברהם דוב מחמעלניק זצ"ל ואמר לר"ב מה‬ ‫חדרי סתרי תורה‪ ,‬והוסיף ואמר ששני צדיקים היו בעולם שלא‬ ‫נעשה עם הגמ' המלבין פני חבירו ברבים ופחד לסיים הסיום של‬ ‫שכחו התורה ממעי אמם הרבי ר' ברוך והרה"ק מריזין זי"ע‪,‬‬ ‫המימרא‪ ,‬החזיר ר"ב אליו ואמר לו מה אומר הלמדן המלבין פני‬ ‫מסופר שהרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטווקא זי"ע‪ ,‬כשעלה לא"י‬ ‫חבירו ברבים‪ ,‬מפני אינו מסיים אין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬וסיים‬ ‫נתעכב בטערקיי אצל הגאון הגדול רבי דוד בכר זצ"ל בעמח"ס‬ ‫ר"ב ואמר ראיתי ששורה על האדם קטרוג גדול‪ ,‬הפקרתי את‬ ‫לדוד אמת‪ ,‬ודברי ונתפלפלו ביניהם בדבר תורה‪ ,‬ונתפלא הגאון‬ ‫עולם הבא שלי כדי לעשות טובה לבר ישראל‪ ,‬כי בזה שבזיתי‬ ‫על גדלותו בתורה של הרה"ק משפיטווקא‪ ,‬ושאלו אם השאיר‬ ‫אותו בטלתי את הדינים ממנו‪ ,‬פ"א הי' אצלו אחיו הרה"ק בעל‬ ‫בחו"ל עוד אחר כמותו השיב לו במעזיבוש נמצא צדיק אחד ושמו‬ ‫"דגל מחנה אפרים" והרה"ק רבי אשר מסטאלין זי"ע‪ ,‬וכבדם ביין‬ ‫רבי ר' ברוך נכד הבעש"ט‪ ,‬אשר יודע כל התורה כולה כנתינתה‬ ‫שרף ושתו לחיים ור"ב בירך הרבי ר' אשר ואמר לו שיבוא משיח‪,‬‬ ‫מסיני‪.‬‬ ‫ור' אשר בירך את ר"ב נלך לקראת משיח‪ ,‬והתחיל ר"ב לכעוס‬ ‫על ר' אשר וצעק לו איך תעיז פניך לומר להיפך נגדי‪ ,‬חזור בך‪,‬‬ ‫‪äãåáò‬‬ ‫ואחר כך צעק לו עוד פעם חזור בך‪ ,‬ישלוכו אבותיך מקברם‪ ,‬בעל‬ ‫עבודתו שבלב זו תפילה הי' בהתלהבות ובתרגשות גדולה‪,‬‬ ‫הדגל לא הי' יכול להתאפק ושאל את אחיו מקודם הבנתי‬ ‫פ"א באו אצל הרה"ק רבי ר' מענדעלע מרימנוב זי"ע חסידים של‬ ‫דבריך‪ ,‬אבל עתה אינני מבין‪ ,‬מה לך ולאבותיו הקדושים‪ ,‬שאל‬ ‫הרה"ק ר"ב‪ ,‬הסב הפנים מהם ושאלם מאין אתם בודאי מפולין‬ ‫אותו ר"ב מה הבנת מקודם‪ ,‬ענה לו‪ ,‬אמרת מקודם שיבוא משיח‪,‬‬ ‫ובאתם לראות מופתים‪ ,‬ענו לו אנו נוסעים רק ליראת שמים‪,‬‬ ‫והכוונה היא בין זכו ובין לא זכו בכל אופן יבוא‪ ,‬והוא אמר לך‪,‬‬ ‫שאלו אותם מאין אתם יודעים שהרב שלכם הוא יראת שמים‪ ,‬ענו‬ ‫נלך לקראת משיח‪ ,‬הכוונה היא שאם נזכה לכך‪ ,‬אבל מה‬ ‫לו הגיד שאחורי האזן שידוע שזה לא דופק רק בשעת הגסיסה‬ ‫שאמרת בפעם השני' אינני יודע‪ ,‬ענה ר"ב אמת הראשון הבנת‬ ‫מחמת פחד המיתה רואים שהיא דופק‪ ,‬והגיד הזה דופק אצל‬ ‫טוב‪ ,‬אבל מה שאמרתי אח"כ היא ענין אחר לגמרי‪ ,‬להרבי ר'‬ ‫רבינו כל פעם שהוא מתפלל‪ ,‬אז החזיר אליהם את פניו‪ ,‬וביקש‬ ‫אשר אין בנים וברכתי אותו שיוושע בבן זכר‪ ,‬וכפי שידוע באים‬ ‫מהם לישב‪ ,‬ידוע ומפורסם אמירת "שיר השירים" שלו בערב‬ ‫האבות לברית )זוה"ק ח"ג רכ‪ (.‬וברכתי אותו שיבואו אבותיו‬ ‫שבת קודש אחר הטבילה‪ ,‬שהי' בוער באש ובהתלהבות גדולה‬ ‫הקדושים מקברם אליו לברית‪ ,‬וכן הי' ולרבי אשר נולד בן זכר‬ ‫עד שלא יכלו לעמוד שם מחמת גודל כח הקדושה שהי' שורה‬ ‫ה"ה בעל ה"בית אהרן" זצ"ל‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬וידוע מה שסיפר הרה"ק ר' צבי הירש מזידוטשוב זי"ע שפ"א‬ ‫החביא את עצמו בתוך החדר של הר"ב באותו שעה ביחד עם עוד‬ ‫‪éáøã 'éúáëùà‬‬ ‫חסיד אחד‪ ,‬והי' כאשר התחיל לומר שיר השירים בהתלהבות‬ ‫ביום י"ח חשון שנת תקע"ב נסתלק ר"ב לגנזי מרומים‪ ,‬מסופר‬ ‫והשתוקקות אמר החסיד שאינו יכול להיות שם מרוב פחד‪,‬‬ ‫שבשעת הסתלקותו מצאו אצלו את ספר הזוה"ק פתוח באותו דף‬ ‫וכאשר הגיע להפסוק ודגלו עלי אהבה סמכוני באשישות וגו' כי‬ ‫בו נאמר‪) :‬זוהר כרך א )בראשית( פרשת וישב דף קפד עמוד א( אית‬ ‫חולת אהבה אני‪ ,‬ברח החסיד מהחדר כי לא הי' יכול לשאת האש‬ ‫רוגזא ואית רוגזא‪ ,‬אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ומתתא‬ ‫הגדולה והנורא‪ ,‬ורצ"ה התחזק ואמר יהי' עלי מה הנני מוסר נפשי‬ ‫ואקרי ברוך‪ ,‬נטמן בחלקת זקינו הק' הבעשטה"ק‪ ,‬אשר כבר הי'‬ ‫לה' באהבה לשמוע דברי אלקים חיים‪ ,‬עד שאמר הר"ב הכתוב‬ ‫טמון שם אחיו בעל ה"דגל מחנה אפרים"‪ ,‬ולאחר זמן נטמן שם גם‬ ‫כי עזה כמות אהבה וגו' רשפיה רשפי אש שלהבה י ‪-‬ה‪ ,‬אז מפני‬ ‫הרה"ק מאפטא שהי' דר בערוב ימיו במעזיבוש‪ ,‬ליקוטים מדברי‬ ‫גודל ההתלהבות והשתוקקות כמעט נתבטל במציאות וכמעט‬ ‫תורתו נדפסו בספר "בוצינא דנהורא"‪.‬‬ ‫יצאה נפשו‪ ,‬וסיים הרה"ק מזידיטשוב‪ ,‬אבל ב"ה עזר לי הקב"ה‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫חודש כסלו | הכנה לחנוכה‬ ‫היה נמצא בצאנז‪ ,‬ובפרט בימים טובים‪ ,‬וכן כמעט רוב‬ ‫החדשים של ימי החורף מאירים יותר בצירופם‬ ‫השנה ישב בצאנז‪ ,‬פעם אחת יצא לו איזה הזדמנות ליסע‬ ‫בשמי מעלה‪ ,‬והוא עי"ז שבלילות הארוכות שבהן‪,‬‬ ‫ונסע לוויזניץ והרה"ק שאל אותו על צאנז‪ ,‬מה יש לו‬ ‫ישראל עוסקין בתורה בלילה ובאשמורת הבוקר‪) .‬הרה" ק‬ ‫לספר מצאנז‪ ,‬אבל הוא לא השיב כלום‪ ,‬ואמר ר" מ‬ ‫מרימינוב זי"ע(‬ ‫קאנער‪ ,‬שבדרך כלל אפילו על שבת אחד בצאנז הוא‬ ‫היה יכול לספר לילות שלמים‪ ,‬אך כאן ששאל אותו‬ ‫הגה"ק הרבי ר' מנחם מענדל מרימינוב זי"ע היה‬ ‫בכללות מה יש לו לספר מצאנז לא ידע ממה להתחיל‬ ‫מכנה את לילות הקיץ בשם "כשר'ע לעכט" )נרות כשרים( ‪,‬‬ ‫לספר לו‪ ,‬ורק כשאמר לו אחר כך ממה לספר לו אז מיד‬ ‫משום שכדי להיות ער בלילי חורף היו מדליקים נרות‬ ‫סיפר לו כדלהלן‪ ,‬ושאל אותו הרה"ק היכן היית בראש‬ ‫הנעשים מחלב‪ ,‬שהם טריפה‪ ,‬אבל בקיץ הימים ארוכי ם‬ ‫השנה‪ ,‬ואמר בצאנז‪ ,‬יום הכיפורים – בצאנז‪ ,‬רוב השנה –‬ ‫וא"צ לנרות‪ ,‬ע"כ קראו את אור היום בשם "נרו ת‬ ‫בצאנז‪ ,‬ואמר לו הרה"ק א"כ תספר לי על חנוכה‪ ,‬וסיפר‬ ‫כשרים"‪) .‬י"ג אורות(‬ ‫לו ר' משה שאצל מרן הק' מצאנז זי"ע מיד ממוצאי‬ ‫סוכות היה מתחיל להתכונן לחנוכה‪ ,‬והיה מדבר על‬ ‫אמר הרה"ק רבי הירש מזידיטשוב בעל ה"עטרת‬ ‫חנוכה‪ ,‬ולומד את כל הגמרות וההלכות וספרי קדמוני ם‬ ‫צבי" זי"ע‪ ,‬שלילות החורף יש להם קדושת חול המועד ‪,‬‬ ‫וקבלה וספרי חסידות על חנוכה‪ ,‬וכשהגיע להדלקת‬ ‫וכאשר האדם עוסק בתורה בלילות החורף הארוכים זוכה‬ ‫הנרות לאחר שדיבר כל כך מחנוכה ועשה כל כך הרבה‬ ‫להרגיש בהם קדושת חול המועד‪) .‬הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע(‬ ‫הכנות על חנוכה היה יושב שש שעות ליד הנרות‪ ,‬כל‬ ‫סיפר להרה"ק ר' מנחם מענדל מוויזניץ זי"ע ואמר לו‬ ‫אמר הגה"ק מהר"ש מקאמינקא זי"ע‪ :‬לאחר‬ ‫הרה"ק אתה חושב שכזה רבי כמו שאתה ראית לא הי ה‬ ‫סוכות בבוא החורף הגדול‪ ,‬כשנזכרים ומתבוננים שעת ה‬ ‫עוד‪ ,‬הנה אצל חותני הרה"ק מרוזין זי"ע היה המנהג שכל‬ ‫הולך ומתקרב חורף ארוך כזה‪ ,‬ואנו נמצאים בתוקף‬ ‫יום היו צריכים לספר לו סיפור על הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫חשכת הגלות‪ ,‬ואין לנו ימים קדושים ונעלים שנוכל‬ ‫מהרה"ק‬ ‫אחד סיפור‬ ‫לו‬ ‫אחד סיפר‬ ‫זי"ע ויום‬ ‫להתחזק בהם ולהתחמם לאורם עד ימי הפסח‪ ,‬אזי רעדה‬ ‫מבארדיטשוב בדיוק כמו שאתה מספר על הרה"ק‬ ‫תאחזנו שלא נפול חלילה ברשת העצבות ומכמור ת‬ ‫מצאנז‪ ,‬שגם הוא למד והכין עצמו כל כך על חנוכה‪ ,‬רק‬ ‫היאוש רח"ל‪ ,‬וצריך רחמים מרובים לעבור ימים אלו‬ ‫הבדל אחד יש שהרה"ק מבארדיטשוב ישב שישב שבע‬ ‫בשלום‪ ,‬לכן ריחם עלינו בעל הרחמים והדליק לנו‬ ‫שעות ליד הנרות‪ ,‬שעה יותר מהרה"ק מצאנז )דברי תורה(‬ ‫באמצע החורף נר קטן )הכוונה על נרות חנוכה( המזהיר לכאן‬ ‫ולכאן‪ ,‬ומאיר לנו את הדרך בימים הקודמים לו ובחצי‬ ‫בשלושים יום שקודם לחנוכה היה בעל אמרי יוסף‬ ‫החורף אשר לאחריו‪ ,‬ונותן לנו כח ותעצומות להחזיק‬ ‫זי"ע מפריש בכל יום איזה סכום לחלק בחנוכה‪) .‬חקל יצחק(‬ ‫מעמד עד ימי החג‪) .‬אוהב שלום(‬ ‫כפי שהאדם עושה הכנה מקודם חנוכה לקבל‬ ‫כבר במוצאי שמחת תורה היה הרה"ק מצאנז זי"ע‬ ‫הקדושה המתגלה עתה כה‪ ,‬וכפיהו יהיה השראת השכינה‬ ‫מעיין בסידור של משנת חסידים מעניני חנוכה‪) .‬דרכי חיים(‬ ‫הקדושה עליו‪ ,‬וזהו חנ"ו כ"ה שחניית והשראת השכינה‬ ‫הקדושה שנקראת כה‪ ,‬יהיה לערך ההכנה של האדם וכ ה‬ ‫הרה"ח ר' משה'לי קאנער ז"ל היה חסיד צאנז‬ ‫תהיה השראת השכינה עליו אם מעט ואם הרבה‪) .‬באר‬ ‫והיה חתן אחותו של הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויזניץ זי"ע‬ ‫משה(‬ ‫בעל צמח צדיק ובמשפחתו רצו שיסע גם פעם לוויזניץ‬ ‫אל דודו אלא דלא יצא לו זמן מתי לנסוע לשם כי תמיד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫תתסח בלתי מוגה‬ ‫פנימי‬ à"èéìù êåáðøòèù äùî éáø ìåãâä ïåàâä úéáá øå÷éá ñ"àùå úåâäðäå úåáåùú ú"åù ñ"çî - å"ú íéìùåøé àùéã÷ àòøàã àøî ÷"ôì å"ôùú úåãìåú úùøô 'á íåé ïòðò÷ ìàæ'î ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã :åðéáø ?áø øòã êéæ èìéô éåæà éåå :åðéáø .ïééæ êéùîî éåæà øòèééåå íòã ïò÷ðàã óøàã'î ,'ä êåøá :àùéã÷ àòøàã àøî åúìì÷ ïéàù íåé êì ïéà ,øòãééì :àùéã÷ àòøàã àøî .èàä'î ñàåå óéåà ïèùøòáéåà ïìéåå ééæ ,ñåéâ éã ïâòåå àã êéæ èåè èöòé ,åøéáçî äáåøî .íåé íåé 'ä êåøá ,àé :åðéáø ïòååòâ íéëñî ïéåù èàä'î ïåà ,äøåú éðá òìà ïééæ ñééâî íéðùå íéîé êøåàì ,øòèééåå ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã âéöôåô ,úåøùô óéåà ééæ èéî (úåðåù úåìéä÷ íéâöééîä íéð÷ñò) .íéáåè ...èðòöàøô âéöðàååö ,èðòöàøô ïòåå êàð ÷ðòãòâ'ë ,'ä êåøá .ïîà :àùéã÷ àòøàã àøî æéà'î ,ùîî ãîù æéà ñàã ,äøö òñéåøâ à æéà'ñ :åðéáø êéæ èàä ì"æ (ìàåé éøáãä ÷"äéáø) áø øò'øàîèàñ øòã .ìàøùé ììë ïåô ÷ìç ñéåøâ à øé÷ôî èàä øò ,'éàð÷' íéà èôåø'î ñàåå íòã óéåà èøòæééáòâ ïåà íéîëç éãéîìú àã æéà øòãééì :àùéã÷ àòøàã àøî à øàô øéî ïòî èëàî ,äëìä é"ôò ñòìà âàæ êéà èâàæòâ èòåå àã ñàåå èùéð ñééåå'ë 1 ,íòã è éî èéî ïòééâ ñàåå íéðáø .äëìä ïéé÷ èùéð æéà'ñ æà ïâàæ ïìéåå ééæ ìééåå ?...éàð÷ .øòëéæ æéà ñàã ïééæ ììôúî óøàã'î ,ïééæ (äùî ìàåéå '÷ä øôñ) øåáéç øòöðàâ ïééî' èâàæòâ øéî èàä øò éã æéà ñàã øàð ,íéàð÷ èùéð ïòðòæ øéî æà ïæééåå åö æéà 1 ...'!äëìä ‫ולחיבת הקודש נעתיק כאן מתוך דברו"ק שהשמיע אז מרן רבינו‬ ‫ אצל מעמד‬,‫ והדגיש בענין זה‬, [‫שליט"א ]בימי ביקורו בארה"ק ת"ו‬ æéà'ñ ïåà èòáøàòâñéåà êàæ òãòé èàä øò ,àé :åðéáø ‫ יום א' פרשת‬,‫חנוכת הבית בנין החדש בית חינוך לבנות בבני ברק יצ"ו‬ .äëìä é"ôò ,äøåú é"ôò èðëòøòâñéåà ïòååòâ ‫ אז‬.‫מ'האט דערמאנט דעם ענין פון מסירת נפש‬..... :‫ויצא תשפ"ו לפ"ק‬ ìàæ äáøãà' èâàæòâ øéî èàä øò :àùéã÷ àòøàã àøî ‫ דארף ארויסגעברענגט ווערן די‬,‫ אין בני ברק‬,‫מ'איז אין ארץ ישראל‬ .‫שווערע ביטערע גזירה פון "גיוס בני ישיבות" צום טמא'נעם מיליטער‬ éö ïøòä èìàååòâ èàä øò ,....'âéã'äëìä ïòâðéã êéæ ïòî ‫ כידוע פאר יעדן‬,‫ אן ענין פון העברה על הדת‬,‫ס'איז אן ענין חמור מאוד‬ [äùî ìàåéå] øôñ ïééæ è÷éùòâ èàä øò ,ïâàæ ñòôò èàä'î .‫איינעם‬ ñòôò èàä øéà æà äáøãà èâàæòâ ééæ èàä ïåà ,íéðáø åö ‫יש אומרים אז דא אין בני ברק וועבט זיך א פלאן פון נאכצוגעבן פשרות‬ .ïøòä êéà ìéåå úåøòä ‫געשריי פונעם יהדות‬- ‫ וויל מיר ארויסברענגען דעם וויי‬.‫אין דעם ענין‬ èâàæòâ èàä øò ñàåå æà ,ïâàæ åö ñàã èâòìô øò :åðéáø ‫ און הן פונעם יהדות‬,‫ הן פון די וואס וואוינען אין ארץ ישראל‬,‫החרדית‬ ‫ מ'טאר‬.‫ מ'טאר נישט מאכן קיין פשרות אין עניני גיוס‬.‫החרדית אין חו"ל‬ øøáî ñòìà èàä øò ,èëàøèòâ êøåãà ñòìà øò èàä .‫נישט מפקיר זיין א נפש אחת מישראל‬ èòéåáòâ ñòìà æéà'ñ .íéðåùàø éã ïåô ,àøîâ éã ïåô ïòååòâ ‫ ער‬,‫ היעלה על הדעת‬,‫דער אויבערשטער האט געשאנקן א איד פיר זין‬ .òâéãøòéøô éã óéåà ‫ זיי בלייבן יושבי אהל און די אנדערע צוויי בין איך‬,‫זאל זאגן צוויי זין‬ ùôð úåøéñî ïáàä èðééä óøàã'î :àùéã÷ àòøàã àøî ‫ איך טראג זיי למולך צום טמא'נעם מיליטער וואס יעדער‬,‫מפקיר למולך‬ .ùîî .‫גיין חלילה‬- ‫ווייסט אז זיי גייען צוגרינד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪àìéîá ...ïééæ éåæà æåî 'äøåú çëúùúù íåìùå ñç' éåæà èâàæ‬‬ ‫‪ïáàä úåðîçø ïåà ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã :åðéáø‬‬ ‫‪ïééæ èùéð ìàæ'ñ æà ...ïòâðòøáîåà ïòðò÷ èùéð ïòî èòåå‬‬ ‫‪.úåãäé ïåà äøåú ïòâðòøá øòèðåà ìéåå'î ,ìàøùé ììë ïôéåà‬‬ ‫÷‪.ìàøùé õøà ïéà äøåú ïéé‬‬ ‫‪íòðåô äçèáä à ïáàä øéî :àùéã÷ àòøàã àøî‬‬ ‫‪,íéùã÷ä ùãå÷ æéà ìàøùé õøà :àùéã÷ àòøàã àøî‬‬ ‫‪èòåå äøåú éã .ïòðò÷ èùéð ééæ ïìòåå ñàã ,ïèùøòáéåà‬‬ ‫‪íòã ïøéøåöðà ïáàä àøåî ïìòåå ééæ æà èðééîòâ èàä'î‬‬ ‫‪.úåéçöð ïáééìá‬‬ ‫÷‪éåå øò÷øàèù æéà äàîåèä çë øòã øòáà ,íéùã÷ä ùãå‬‬ ‫‪àì éë ïåòîù éáø ïåô äçèáä ïà àã êàã æéà'ñ :åðéáø‬‬ ‫‪.èøòì÷'î‬‬ ‫‪çëúùúù íåìùå ñç èâàæ ïåòîù éáø ,åòøæ éôî çëùú‬‬ ‫‪æðåà ,äøåú éã êøåã äîåà à øàð æéà ìàøùé ììë :åðéáø‬‬ ‫‪ïà èâàæ øò ,úåøéäá à èéî ñò èâàæ øò 2 .ìàøùéî äøåú‬‬ ‫‪.äøåú òâéìééä éã êøåã øàð ,øçáðä íò øòã øéîòæ‬‬ ‫‪.'!ìàøùéî äøåú çëúùúù íåìùå ñç' äçèáä‬‬ ‫‪èàä øò åàåå ì"æ øòèòô ïåô èøòäòâ ñðééìà áàä êéà‬‬ ‫‪,÷ãèöð äî øáãð äî øîàð äî :àùéã÷ àòøàã àøî‬‬ ‫‪,àøåî èàä øò ,êéæ èëøàô øò' áåèù ïéà ìàîà èâàæòâ‬‬ ‫‪åö ñàåå àèùéð ,'ä ãò äáåùðå äøå÷çðå åðéëøã äùôçð‬‬ ‫‪èùéð èòåå ãéà øòëéìøò ïà ñàåå âàè à ïòîå÷ èòåå'ñ‬‬ ‫‪æéà âàè øàô òãòé ,èùôúî êéæ æéà ñàåå òâð à æéà'ñ ,ïäåè‬‬ ‫÷‪.'!ìàøùé õøà ïéà ïòðéåàåå ïòðò‬‬ ‫‪...äöò òééð à àã‬‬ ‫‪ñðééà ,ñèìàîòã èâàæòâ øò èàä íéîòè ééååö ïâòåå‬‬ ‫‪äòåùé à ïòîå÷ èòåå'ñ øòáà ,éåæàéåå èùéð èñééåå'î :åðéáø‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.úåáéùé éðá ñåéâ ïâòåå ïòååòâ æéà ïåôøòã‬‬ ‫‪ïåòîù éáø æà 3 .åòøæ éôî çëùú àì éë ,ìàøùé ììë øàô‬‬ ‫‪.éåæà áöî øòã ãìàá ïéåù æéà'ñ ,àé :àùéã÷ àòøàã àøî‬‬ ‫‪êàæ òèùøò éã ,ïäåè ïò÷'î ñàåå äöò à ïèëàøè óøàã'î‬‬ ‫מ'טאר נישט מפקיר זיין קיין נפש אחת מישראל‪ .‬ווער עס מאכט א‬ ‫‪øàè'î ,ïäåè åö ñàåå àã æéà'ñ æà ïñéåå åö óøàã'î æà æéà‬‬ ‫פשרה דער גיט איבער האלב כלל ישראל צום ס"מ‪ ,‬צו די סטרא אחרא‪.‬‬ ‫‪ïéé÷ èùéð è÷éù øòèùøòáéåà øòã ,ïééæ ùàééî èùéð êéæ‬‬ ‫ואשימם בראשיהם !‬ ‫‪ïò÷'î æà èñééåå øò áéåà øàð ,äøö ïéé÷ èùéð èòâ øò ,ïåéñð‬‬ ‫מ'דארף וויסן אז ס'איז א געפערליכער ענין מפקיר צו זיין אידישע‬ ‫‪øò è÷éù äöò ïéé÷ àèùéð æéà'ñ áéåà ,ïåôøòã ïééâñéåøà‬‬ ‫קינדער‪ .‬מ'דארף זיך שטארקן בכח‪ ,‬מיט א גבורה עילאה‪ .‬מ'דארף האבן‬ ‫‪äøéæâ ïéé÷ øæåâ èùéð æéà øòèùøòáéåà øòã ,èùéð ñàã‬‬ ‫מסירת נפש פאר'ן כבוד פונעם הייליגן באשעפער‪ .‬חלילה וחלילה צו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.íòã ïéà ïééèù èùéð ïò÷'î ñàåå‬‬ ‫גיין אין טמא'נעם מיליטער‪ ,‬סיי די לומדים‪ ,‬און אפילו די בחורים און‬ ‫אינגעלייט וואס לערנען נישט אזוי בהתמדה‪.‬‬ ‫שיהיו העקבים ניכרים כמ"ש רש"י ז"ל ונוכל לידע בזה דרך התורה‪ .‬גם‬ ‫דער פעטער ז"ל האט אונז מדריך געווען‪ ,‬ער האט אונז געלערנט‪ ,‬וואס‬ ‫נכלל ההבטחה שלעולם ימצאו עוד בין זרע ישראל שישימו לב לעקבות‬ ‫ס'איז נוגע דעם קליפה הציונות מיט אלע אירע מלבושים‪ .‬דאס איז א‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫תורה שלימה‪ ,‬און חלילה וחלילה מקיל זיין אפילו א כלשהו‪ .‬אונז זעמיר‬ ‫‪4‬‬ ‫מוזהרים זיך מתבדל צו זיין פון רשעים אן הבדלה גמורה‪ .‬דאס דארף זיין‬ ‫ובעת מעמד קבלת פנים לכ"ק מרן שליט"א בלשכת הביד"צ בעיה"ק‬ ‫נר לרגלינו אין אלע ענינים‪ ,‬און פון דעם וועל מיר זיך נישט אוועקרירן‪.‬‬ ‫ירושלים ת"ו‪ ,‬ע"י הרבנים הגאונים חברי הביד"צ שליט"א‪ ,‬ביום ב' פ'‬ ‫און ביי דעם וועל מיר דערמאנען‪ ,‬אז מען דארף מחנך זיין די קינדער‪ ,‬סיי‬ ‫תולדות שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬חזר רבינו ענין זה‪ ,‬בערך בזה"ל‪ ...." :‬ובאזני‬ ‫די זין און סיי די טעכטער‪ ,‬צו רעדן די אידישע שפראך אין טאג ‪-‬טעגליכן‬ ‫שמעתי‪ ,‬בערך מיט זעכציג יאר צוריק‪ ,‬ווי דער פעטער ז"ל האט געזאגט‬ ‫לעבן‪.‬‬ ‫אין שטוב‪ ,‬איך בין דארט געווען און כהאב דאס אליינס געהערט מפ"ק‪:‬‬ ‫'ער פארכט זיך ס'וועט קומען א טאג וואס אן ערליכער איד וועט נישט‬ ‫‪2‬‬ ‫בגמ' מס' שבת )קלח‪ (:‬תניא‪ ,‬אמר רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬חס ושלום‬ ‫קענען וואוינען אין ארץ ישראל'‪ ,...‬וועגן עטליכע געזעצן וואס ס'איז‬ ‫שתשתכח התורה מישראל‪ ,‬שנאמר‪ ,‬כי לא תשכח מפי זרעו‪.‬‬ ‫געווען דעמאלטס עומד על הפרק‪ ,‬גיוס בני ישיבות‪ ,‬ניתוחי מתים און‬ ‫נאך אזעלכע חוקים וואס מ'האט דעמאלטס געוואלט אריינברענגן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ועי' בספה"ק ויואל משה‪ ,‬מאמר ראשון )אות קסח( שמפ' הבטחת הפסוק‬ ‫דער מורא'דיגער טאג איז יעצט אנגעקומען‪ ,‬דאס אז מ'מאכט א גזירה צו‬ ‫כי לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬וזל"ק‪.... :‬ומה שאמר שלא תשתכח התורה הוא‬ ‫נעמען אין מיליטער אידישע בחורים אידישע יונגעלייט‪ ,‬דאס איז א‬ ‫ע"פ שכתב רש"י ז"ל בשה"ש עה"פ אם לא תדעי לך וגו' צאי לך בעקבי‬ ‫גזירה אויף כלל ישראל אז מ'זאל חלילה נישט קענען דא וואוינען‪ .‬אבער‬ ‫הצאן שאם חדל הרועה מלהנהיג אותך הסתכלי בפסיעות דרך שהלכו‬ ‫די ברכה פון יצחק אבינו וועט באגלייטן כלל ישראל‪ ,‬עצו עצה ותופר‬ ‫הצאן והעקבים ניכרים‪ ,‬היינו להתבונן בדרכי אבותינו הראשונים‪ .‬וע"כ‬ ‫דברו דבר ולא יקום כי עמנו א'ל‪ ,‬די ברכה פון יצחק אבינו באגלייט‬ ‫בדור שאין מוצאין בו הלכה ברורה במקום אחד אין לו אלא להסתכל‬ ‫אונז!‪ ,"...‬ע"כ‪.‬‬ ‫בדרכי הראשונים‪ ,‬ואם ככה נעשה שלא לזוז מדרכי הראשונים לא יהי'‬ ‫‪5‬‬ ‫שכחת התורה‪ ,‬והיינו דקאמר קרא כי לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬שאם נלך‬ ‫וכדאמרו חכז"ל )ע"ז ג‪ (.‬אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו‪.‬‬ ‫בדרך הראשונים להיות זרעם ובניהם לילך בעקבותיהם‪ ,‬באה ההבטחה‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪6‬‬ ‫‪÷øàèù ïäà èìàä øéà ,'ä êåøá :àùéã÷ àòøàã àøî‬‬ ‫‪.èìòåå éã èâàæ ,...'íéé÷îå øæåâ êåøá' ,àé :åðéáø‬‬ ‫‪øéà ,ïåøçàä øåã íòðéà äðåîà ïåô ÷éøèù ïèöòì íòã‬‬ ‫‪æà ñàã ,øòãðé÷ òùéãéà ïôìòä èòåå øòèùøòáéåà øòã‬‬ ‫‪.ïééæ åö êéùîî ñàã çë íòã èàä‬‬ ‫‪ïøòèéá ïâðàì íòã êùîá ïåà ,÷ìàô òùéãéà à àã æéà'ñ‬‬ ‫‪êéåà æéà ñàã ,íåéä ãò èéé÷ùéãéà êàð êéæ èìàä úåìâ‬‬ ‫‪øòã ,òáèä êøãì õåç æéà'ñ .òáèä êøãá èùéð‬‬ ‫בירושלים עיה"ק‪ ,‬יום ה' פרשת תולדות תשפ"ו לפ"ק‪:‬‬ ‫‪.ïôìòä øòèééåå èòåå øòèùøòáéåà‬‬ ‫בנוגע די ביטערע גזירה פון "גיוס בני ישיבות"‪ .‬ס'איז א ביטערע שווערע‬ ‫‪èâðòøá'ñ ,ïáøåç à æéà ñàã ,ééæ èéî ïééæ øùôî ñàã øòáà‬‬ ‫גזירה אויף תושבי ארצינו הק'‪ ,‬אין גאנץ ארץ ישראל‪ .‬די ממשל ה‬ ‫‪øùôî æéà'î æà ïòäòæ íéøåçá éã ,øáãá úåøéø÷ à ïééøà‬‬ ‫הטמאה איז גוזר א גזירת גיוס אויף אלע בני ישיבות‪ ,‬און אויף אלע‬ ‫אינגעלייט יושבי אהל‪ .‬צענדליגער טויזנטער לומדי תורה און ערליכע‬ ‫‪ïëàî åö íåìùå ñç ,ïâéåà òøòééæ ïéà èëééì ñò èøòåå‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אידן וואס זענען נישט אין מיליטער‪ ,‬מ'וויל זיי ליידער אריינשלעפן אין‬ ‫‪.íòã ïéà úåøùô‬‬ ‫מיליטער‪ .‬דאס מיליטער איז א טמא'נע מיליטער‪ ,‬א צבא טמא‪ ,‬מלא‬ ‫זהמה וזימה‪ ,‬כל באי' לא ישובין‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫רביה"ק בעל דברי יואל ז"ל הי' רגיל להזכיר ענין זה ‪ ,‬שהקב"ה נותן גם‬ ‫ווער עס קומט נעבעך אן אהין גייט ארויס פון דארט א האלבער גוי אדער‬ ‫כח להתקיים ולהינצל מהגזירה‪ - .‬ועי' בספר בארת המים ] להרב החסיד רבי‬ ‫א דרייפערטל גוי‪ ,‬צי א גאנצער גוי‪ .‬מ'גייט ארויס נעבעך וויאזוי מען‬ ‫אברהם אבלי ז"ל[‪ :‬כמו שאמר כאדומו"ר הרה"ק עירין קדישין מהורא"י‬ ‫קומט ארויס פון אזא מקום‪ .‬דאס ארייננעמען די ישיבה בחורים אין‬ ‫זצוק"ל מסאדיגערא באשכבתיה דבנו בכורו הרה"ק מו"ה שלמה‬ ‫מיליטער איז א גזירה פון העברה על הדת‪ ,‬ווי יעדער בר דעת ווייסט‪ ,‬און‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬במה שאנו אומרים ברוך גוזר ומקיים אשר בהשקפה הראשונה‬ ‫יעדער בר דעת פארשטייט‪ .‬חס ושלום צו מאכן פשרות‪ ,‬מאכן אזאנס‬ ‫יש להתפלא על אומרו ברוך גוזר ומקיים‪ ,‬הלא לפעמים הי' טוב יותר‬ ‫וואס אויף ענגליש רופט מען דאס א דיעל‪ .‬מאכן‪ ,‬תן לי ואתנה לך‪ ,‬דאס‬ ‫להיות אינו מקיים להגזירה‪ .‬אך הפירוש הוא‪ ,‬כי נחזי אנן למשל במלך‬ ‫וועל איך דיר נאכגעבן‪ ,‬און דאס וועסטו מיר נאכגעבן‪.‬‬ ‫בו"ד כאשר יגזור גזירה על בן חיל להלקותו מכה רבה איזה סכום‪,‬‬ ‫כ'האב שוין געזאגט די וואך‪ ,‬רבי יוחנן בן זכאי בשעת'ן חורבן האט ער‬ ‫ולפעמים ימות ולא יגיע למחצה לשליש ולרביע מהמלקות אשר גזר‬ ‫זיך אויסגעבעטן "תן לי חכמה וחכמי'" אבער ער האט נישט חלילה‬ ‫עליו‪ ,‬אמנם בגזירת הבורא אינו כן‪ ,‬כי הוא גוזר ח"ו גזירה רעה ומקיים‬ ‫געזאגט איך גיב דיר אנדערע חלקים און די גיב מיר יבנה וחכמי'‪ .‬רבי‬ ‫את האדם בחיים‪ ,‬שיוכל לסבול להגזירה ‪.‬‬ ‫יוחנן בן זכאי האט גארנישט געגעבן‪ ,‬ער האט גארנישט צוגעזאגט צו‬ ‫ויש לציין שבס' שער יששכר )חודש ניסן מאמר זמן חירותינו אות ז'( מביאו‬ ‫געבן‪ .‬ער האט נישט גערעדט פון געבן‪ .‬ער האט זיך געבעטן‪ ,‬גיב מיר‪,‬‬ ‫בשם המגיד מטשערנאביל ז"ל‪ ,‬וכן בס' היחס מטשערנאביל )עמ' ס"ה(‪.‬‬ ‫לאמיך עפעס אפראטעווען דאס וואס איך קען אפראטעווען‪ .‬האט ער‬ ‫געבעטן צו ראטעווען יבנה וחכמי'‪.‬‬ ‫וכן סיפר האדמו"ר הנועם אליעזר מסקולען ז"ל מעשה שהיה עמו‪,‬‬ ‫שכידוע עסק במסירות נפש בהקמת חיי הדת בראמעניא בתקופה‬ ‫היינט איז אנדערש‪ ,‬מ'זעצט זיך אראפ צום טיש‪ ,‬מען האנדלט‪ ,‬מען‬ ‫שהקאמעניסטן היו בשלטון‪ ,‬והעמידוהו למשפט ודנו אותו למאסר של‬ ‫פארהאנדלט‪ ,‬און מען גייט מאכן א פשרה‪ .‬איך וועל דיר געבן כך וכך‪,‬‬ ‫עשרים שנה‪ ,‬קשים ביותר היו תנאי מאסרו‪ ,‬הוא הוכנס לצינוק שבקושי‬ ‫און דו זאלסט מיר געבן כך וכך‪ .‬דאס ערשטע יאר וועל איך דיר געבן‬ ‫יכול היה לנשום בו‪ ,‬בודד ומנותק ישב בצינוק‪ ,‬ולא פלא שרוחו היתה‬ ‫אזויפיל‪ ,‬דאס צווייטע יאר וועל איך דיר געבן נאך מער‪ ,‬א יאר שפעטער‬ ‫קשה עליו עד מאוד‪.‬‬ ‫נאך מער‪ ,‬ביז פינף יאר ‪ -‬דאס רעדט מען איצט ‪ -‬ביז פינף יאר וועט מען‬ ‫"פופציג פראצענט" פון די לומדי תורה‪ ,‬פופציג פראצענט פון בחורים‬ ‫בוקר אחד התעורר‪ ,‬מצא מעט מים ליטול ידיו‪ ,‬אבל כאשר רצה‬ ‫און אינגעלייט וועלן אנקומען אין טמא'נעם מיליטער‪.‬‬ ‫להתפלל הבחין שאין לו אפילו כיפה לראשו‪ ,‬מה עשה משך את חולצתו‬ ‫על ראשו‪ ,‬וכך התחיל בתפילה‪ ,‬ובהגיעו לברכת 'ברוך שאמר' ניקרה לו‬ ‫איך האב נישט קיין השגה‪ ,‬ווי א איד א שומר תורה ומצוות‪ ,‬א איד וואס‬ ‫קושיא במוחו‪ ,‬בברכה זו אנו אומרים ברוך מרחם על הבריות ברוך‬ ‫האט א שטוב מיט קינדער‪ ,‬פיר זין וועט ער מסכים זיין‪ ,‬צוויי זין וועסטו‬ ‫משלם שכר טוב ליראיו‪ ,‬והכל מדבר בטובה שהשי"ת מעניק לנו‪ ,‬אבל‬ ‫מיר געבן פריי פון מיליטער‪ ,‬און צוויי זין וועל איך דיר איבערגעבן פאר'ן‬ ‫ביחד עם זה נאמר בברכה גם ברוך גוזר ומקיים‪ ,‬ומהלשון גוזר משמע‬ ‫טמא'נעם מיליטער‪ .‬היעלה על הדעת אזא מין השגה‪ ,‬אזא מין פשרה!‪.‬‬ ‫גזירה רעה‪ ,‬האין האחד סותר את השני אבל מיד התחזק ואמר לעצמו‪,‬‬ ‫ווער עס לייגט צו א האנט צו דעם איז א מרים יד אין תורת משה !‬ ‫לא כן הדבר כשהקב"ה גוזר גזירה על האדם‪ ,‬הוא גוזר וגם מקיים‪ ,‬כלומר‬ ‫אונז קען מיר זאגן פאר תושבי ארצינו הק' בשם אחב"י תושבי חו"ל‪,‬‬ ‫שהוא מקיים את האדם‪ ,‬נותן לו כוחות מיוחדים שיוכל לעמוד בגזירה‬ ‫אונז רוף מיר פאר אחב"י חזקו ואמצו צו זיין פעסט כצור החלמיש‪ ,‬און‬ ‫שנגזרה עליו‪ .‬ומחשבה זו שניצנצה במוחו בשפל המצב שבו היה נתון‪,‬‬ ‫זיך מתגבר צו זיין אויף אלע נסיונות‪ .‬יעדער איינער ווייסט‪ ,‬אויב קיינער‬ ‫הביאה עליו התעלות גדולה‪ ,‬והרגיש שכוחות חדשים נסכים בו‪ ,‬עד‬ ‫וועט נישט גיין‪ ,‬וועט מען נישט איינשפארן פופציג צו אכציג טויזנט‬ ‫שגבר בו הבטחון שבודאי ה' יעזור לו במהרה ויצא מן הצינוק‪ ,‬ומכוח‬ ‫אידישע קינדער‪ .‬זיי קענען דאס נישט באווייזן‪ .‬אז מ'וועט זיך האלטן‬ ‫תקוה זו מסוגל היה באמת לעמוד בגזירה הנוראה שנגזרה עליו‪ ,‬ואחרי‬ ‫פעסט‪ ,‬מען גייט נישט‪ ,‬וועט די רעגירונג נישט קענען אויספירן די גזירה‪.‬‬ ‫כמה שבועות אכן בוטלה הגזירה ושוחרר ממאסרו הקשה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מ'דארף זיין פעסט כצור החלמיש‪ .‬מען דארף זיין גרייט מיט מסירת‬ ‫ולחיבת הקודש נעתיק כאן מתוך דברות קודש שהשמיע אז מרן רבינו‬ ‫נפש‪ ,‬און מיטן אויבערשטנס הילף וועט מען מצליח זיין אין אלע ענינים‪.‬‬ ‫שליט"א בענין זה אצל מעמד יציקת הקומות בבנין החדש דקיט"ל‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ 'äì äîçìî éã ïåà ,ìàøùé ììë ïøéô ïòðò÷ èìàæ øéà íééçì úëøáá åðéáø úà ãáéëå ïéà éäàã èôéåäøòáéà ïåà èìòåå òöðàâ éã ïéà ,÷ìîòá à ,ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,íééçì :åðéáø åëøéáå .ìàøùé õøà åö ïééæ äëåæ ìàæ'î ,íéáåè íéðùå íéîé úåëéøà ,äáåè äáéù íéôñàðä ìëìå à"èéìù íéðåàâä åéðáì íééçì åðéáø ìçéàå .äøäîá åðé÷ãö çéùî ïâò÷ ïééâ ìàæ øòèùøòáéåà øòã :äëøáá åðîî åðéáø ãøôðå êééà ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,ïîà :àùéã÷ àòøàã àøî äçìöä ,úåîéìùä úåàéøáá èðåæòâ ïééæ ìàæ áø øòã ïôìòä ììë ïöðàâ íòã ïøéô ïòðò÷ èìàæ øéà ,úåçåë éã ïáòâ çéùî æéá ,äðù íéøùòå äàî ãò àéîùã àúòééñ èéî äáø øéî ñàåå ïèééö òøòååù éã ïéà ,øòèééåå ïåà øòèééåå ìàøùé .åðé÷ãö æà ìîéä ïåô äéëæ à êééà øàô èøòùàá æéà'ñ ,êéæ ïòðéôòâ à"èéìù ïééì÷ ìåàù äùî éáø ìåãâä ïåàâä úéáá øå÷éá äùî úìéàù ú"åù ñ"çî - éåìä èáù ö"ãéá øáç - ÷øá éðá íééçä øåà úðåëù áø ÷"ôì å"ôùú àöéå úùøô 'á íåé 9 ?øæòìà ['ø] :íéçëåðä 'à ?øéà èäåè ñàåå ,øéà èëàî ñàåå :åðéáø éã ïåô èøàã íéðééåöî éã ïåô ïòååòâ æéà øò ,àé :ù"îøâä ïééî ïåô çñåð øòã ïòååòâ æéà ñàã ,'ä éãáòì ãáò :ù"îøâä àìéîá ,íéà ïåô èàäòâ äàðä ÷øàèù áàä'ë ïåà ,äøåáç .(éåìä èáù ìòá) øòðæàåå áøä ï'éáø ïò÷ éáø øòã ,êàæ éã ïåô ÷ìç à óéåà ïééæ ãéòî êéåà êéà ïò÷ øòã æà ïòååòâ áéùçî øòééæ èàä ì"æ øòðæàåå áøä éáø ïééî .ìàøòáéà úçð ïôòù 'ä êåøá ïéà ïåà äøåú ïéà òé÷ùî úåçåë ìéôéåæà æéà (à"èéìù ïøî) éáø .çë øùéé ,'ä êåøá :åðéáø .úåáéùé áàä ,ï'éáø ïåô äùøã éã èøòäòâ ïèëòð áàä'ë :ù"îøâä ïñéåøâ íééá ï'éáø ïåô äùøã éã èøòäòâ øéî ïáàä ïèëòð ,áø øòæðàö íòðåô äùòî à óéåà àéù÷ à èàäòâ êéà ùãå÷ä úãåáò éã óéåà ïòååòâ ãéòî èàä éáø øòã 8 ,ãîòî êàã èàä øò áø øòæðàö øòã æà äùòî éã òåãé æéà'ñ íéìùåøé ïéà ,÷øá éðá ïéà [÷"äøàá] éäàã ïåô úåãñåî éã ïåô ïéà áø ïééæ ìàæ øôåñ ïåòîù éáø èìòèùòâ ÷òååà .ùîù úéá ïéà ïåà 10 ,ìñéáà ïééæ ãéòî êéåà ïò÷ êéà æà ,ï'éáø íòã ïâàæ ìéåå êéà øò ,øôåñ ïåòîù éáø åö ïòîå÷òâ ìàîà øò æéà ,à÷àø÷ øò èâàæ ,'?úåðáø ñàã èééâ éåæà éåå' èâòøôòâ íéà èàä áàä'ë ,ïëàåå ééøã- ééååö øàô ïàãðàì ïéà ïòååòâ ïéá'ë êéà áàä ,èøàã ì÷éðééà ïà 'ä êåøá èëàîòâ äðåúç 9 úåîå÷î éã ïåô ñðééà ,èøàã ììåë ñð'éáø íòã èøòäøàô ‫ ומרבי"ת‬,‫הר"ר אלעזר ט"ב שליט"א הוא מחשובי אברכי בכוללינו‬ ùàø øòã æéà ååòì 'éòîù éáø ïééã øòã .ïòååòâ ïéá êéà åàåå . ‫ בעיה"ב לאנדאן יצ"ו‬,'‫בקרב ישיבתינו הק‬ ïôåà íòã óéåà ñðééà ,ïëàæ ééååö ïééæ ãéòî êéà ïò÷ ,ììåëä 10 ñàã êéìèðòååòâ èùéð øòäøàô êéà ,ïèøàã èðøòì'î ñàåå ‫עיין בקובץ אוצרות הסופר )ח"ט( שסיפר הגה"צ רבי אלחנן היילפערין‬ ‫ שמעתי מהגאון רבי עקיבא סופר ז"ל אב"ד‬,‫ לאנדאן‬- ‫ז"ל מראדמישלא‬ èééèù'ñ ñàåå ñàã øàð øòäøàô êéà ,èééèù'ñ ñàåå ‫פ"ב שדו"ז הרב רבי שמחה פרענקיל תאומים אב"ד סקעווין ז"ל סיפר‬ .øáã êåúî øáã ïéáî ïééæ óøàã'î ,...èùéð ‫ שכידוע שאא"ז‬,‫לו שבעת התמנות הגאון רבי שמעון סופר ז"ל לקראקא‬ åùåîé àì øòã æà ,ïâàæ êéåà êéà ïò÷ úåãò òèééååö à ïåà ‫הדברי חיים מצאנז ז"ל עבד בעד התמנותו שראה בזה הצלת הדת‬ ‫ היה אחד מעילויי הדור שעמד גם כן בבחירות להתמנות‬,‫ותוה"ק‬ íòã ,èøàã ïòååòâ êéåà æéà êòøæ òøæ éôîå êòøæ éôîå êéôî ‫ צעק נגדו‬,‫ והתחצף בדיבורים נגד הגאון רבי שמעון סופר ז"ל‬,‫הרבנות‬ åðéúìä÷ã áø) ìãðòî éáø ïåô ïäåæ øòã ,èøàã ì÷éðééà ñð'éáø ‫ תדע נאמנה‬,‫ נגד מי אתה מדבר בן החתם סופר‬,‫הדברי חיים ואמר לו‬ (â"áñîåå ‫ ונתקיים בו הדבר שרעד עד כל ימיו עד‬,‫שמבן החתם סופר צריך לרעוד‬ .‫יום מותו‬ ‫ועיין בס' 'רבינו שמעון סופר' שמוקדש פרק שלם הנקרא 'משא ומתן‬ 8 ‫ברבנות קראקא' המאריך לתאר כל התהלוכות ווהתנגדות שהיה על‬ ‫חגיגת 'חנוכת הבית' של בנין החדש והמפואר 'בית חינוך לבנות' שע"י‬ '‫ ומתאר שם באריכות גודל פעולותיו של מרן הק‬,‫הרבנות בקראקא‬ ,‫ שהתקיימה במעמד אלופי אלפי ישראל‬,‫מוסדותינו הק' בבני ברק יצ"ו‬ .‫ עיי"ש‬,‫מצאנז למען הכתרת הגר"ש סופר לרב העיר‬ .‫ בתוככי שיכון קרית יואל ב"ב יע"א‬,‫ביום א' פ' ויצא‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ áì úåéçäìå íéìôù çåø úåéçäì' èøòôèðòòâ ïééìà ñàã èàä ,' ?úåàåå÷î éã èéî èééâ éåæà éåå' øò èâòøô .''ä êåøá' 12 .'íéàëãð ñàåå ïåà' .ïéæðéà ïéåù ñàã èàä áø øòðòé æà èâàæòâ øò åðá úðåäë íå÷î) áåðàù÷ ïéà ïòååòâ ìàîà æéà íééç éøáã øòã æéà áåøéò øòã æà èâàæòâ øò èàä ,'?áåøéò ï'èéî æéà ,íäéà åö ïãéà ïòîå÷òâðééøà êàã ïòðòæ ,(ì"æ ì'ãåã éáø ÷"äâä æà èâàæòâ øò èàä äèéçù éã óéåà ïåà .øãñî áø øòðòé èâàì÷àá êéæ èàä éæ ïåà ,òðòãéà à ïòîå÷òâðééøà êéåà æéà ' éåæà áéåà' .íòã óéåà âðåèëà èéâ ñàåå áø à àã æéà'ñ ïéé÷ èùéð èàä éæ ïåà äðîìà à æéà éæ æà áöî øéà óéåà ,'?áø õìà ãé÷ôú øòééà æéà ñàåå' áø øòæðàö øòã èâòøô ïééæ ïôåøòâðééøà áø øòæðàö øòã èàä íòãëàð .äñðøô æéà ñàåå 'ïâàæ éáø øòã ìàæ ,åð' ïôåøòâðà êéæ øò èàä àã æéà àã ,èâàæòâ íäéà èàä ïåà ,áø øòáåðàù÷ øòã ïäåæ .äùòî òñåàååàá à æéà'ñ ....?áø íòðåô ãé÷ôú øòã ò÷àè èùéð èàä ïåà ïñò åö ñàåå èùéð èàä ñàåå äðîìà àæà íéìôù çåø úåéçäì' ,èâàæòâ íéà èàä øò ,àé :åðéáø èàä øò æà èâàæòâ áø øòáåðàù÷ øòã èàä ,úáù óéåà 11 .'íéàëãð áì úåéçäìå øòã èàä ,äðîìà òîéøà àæà æéà éæ æà èñåàååòâ èùéð íöòá ìééåå ,íòã óéåà àéù÷ à èàäòâ êéà áàä :ù"îøâä åã' èâàæòâ ïåà èðòä éã èôàì÷òâ íàæåö êéæ áø øòæðàö øòðééà ,÷éøáàô à èàä ñàåå íòðééà ïåô ïâòøô èòåå'î æà ïåà ,äðîìà àæà àã àã æéà'ñ ïåà ,èàèù ïéà àã áø èñéá ñàåå ïâòøô íéà ïòî èòåå ,÷éøáàô à ïåô ìäðî à æéà ñàåå 13 '!?øéà èìòô ñò ñàåå ìàîàèéð èñééåå åã ñàåå ...ñàã èëàî øòðòé ïåà ñàã èëàî øòã ?åèñåè òöðàâ éã óéåà éàøçà êàã æéà øò ,øò èåè éàãååà ?åèñåè 12 ‫עיין בס' רשומים בשמך )עמ' ע"ח( מהגרי"ש אונגאר ז"ל אב"ד חוג‬ ïåô õåç èðåæòâ ïééæ ìàæ éáø øòã æà èâàæòâ êéà áàä ...êàæ ‫חת"ס שפעם אחת הגיע הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז ז"ל לביקור בעיר‬ êàð ïòî èééâ ,'íéàëãð áì úåéçäìå íéìôù çåø úåéçäì' ‫ וכנהוג שם פניו לבית המרא דאתרא הגה"ק רבי שמעון סופר‬,‫קראקא‬ ‫ אלא שכאשר שמע הגר"ש סופר על בואו של הגה"ק מצאנז לא‬,‫ז"ל‬ èùéð èòáøà'ñ éö ,èåâ èòáøà'ñ éö ïäòæ èééâ'î ãñåî ïãòé ‫ ויצא להקביל פניו וכך נועדו זה עם זה ברחובה של‬,‫המתין עד בואו אליו‬ áì úåéçäì øàð èùéð æéà'ñ ,êàæ éã ïééâëàð éåæà ïåà .èåâ ‫ בבואם לאכסניה הביע הגה"ק מצאנז את‬,‫ וילכו שניהם יחדיו‬,‫עיר‬ éåå ïééæ ìàæ'ñ êàæ éã ïééâåöëàð úåéøçà ñàã ,íéàëãð ‫ הרי הנכם בנו של החתם‬,‫פליאתו באזני הרב דמתא רבה של קראקא‬ .ïééæ åö óøàã'ñ ‫סופר הק' כלום יאה הדבר שתבואו אתם תחילה לקדם פני רב קטן של‬ .‫ ולא תמתינו עד שיבוא הוא אליכם‬,‫עיירה קטנה כצאנז‬ æà èùô øòã æéà ñàåå ,àéù÷ à èàäòâ êéà áàä íòã ïâòåå ,íéàëãð áì úåéçäì øàð æà èâàæòâ èàä áø øòæðàö øòã (‫השיב לו הרב מקראקא איתא בגמרא )ברכות ד( על הכתוב )תהלים פו א‬ ,‫ כך אמר דוד לפני הקב"ה‬,‫תפילה לדוד וגו' שמרה נפשי כי חסיד אני‬ òöðàâ éã óéåà ,íòìà óéåà úåéøçà ïà êàã èàä áø à ‫רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות‬ .ò÷àè úîà øòã æéà éåæà ïåà .äùòî ‫ ולכאורה‬.‫ ואני ידי מלוכלכות בדם בשפיר ובשליא ע"כ‬,‫אגודות בכבודם‬ ïéé÷ ïòîåðòâôéåà íéà èàä'î ïòåå ïòååòâ æéà ñàã :åðéáø ,‫איכא למידק מפני מה אמרה דוד המלך בלשון שאלה לא חסיד אני‬ ‫ אמנם יש לומר כוונת דוד המלך עליו השלום‬,‫ולא בניחותא חסיד אני‬ óøàã ñàååøàô ,éåæà èâàæòâ íééç éøáã øòã èàä ,à÷àø÷ ‫ דזה אינו כ"כ חשיבות אלא עוד זאת לו שגם כאשר‬,‫דאינו חסיד בלבד‬ ïáòâôà êéæ ìàæ'ñ øòåå àã æéà äèéçù óéåà ,áø à à÷àø÷ ‫ סיים הגר"ש‬,'‫כל מלכי מזרח ומערב ישנים הוא עוסק כבר בעבודת ה‬ èàä'ñ ,êéåà íòãøàô èàèù à ïòååòâ êàã æéà'ñ .èéîøòã ‫ הייתי מתכבד וממתין עד‬,‫ אילו הרב מצאנז חסיד בלבד היה‬,‫סופר ואמר‬ ‫ אלא‬,‫ ואף אם גאון בלבד היה הייתי מחכה לו שיבוא‬,‫שיבוא הוא אצלי‬ æéà íéðáø ïåà ,ïòååòâ æéà íéèçåù ,èöòé æéá èøéôòâ êéæ ‫ ע"כ לא יכולתי‬,‫ אלא גם גאון הגאונים‬,‫שהרי לא חסיד בלבד אתם‬ ïòååòâ êàã æéà'ñ ,ïáòâòâ âðåèëà ïáàä ééæ ñàåå ïòååòâ .‫ אלא הקדמתי ובאתי להקביל פניכם‬,‫לתתכם לעלות אלי‬ ïåà ,äèéçù éã óéåà ïáòâòâ âðåèëà ïáàä ééæ ñàåå íéðééã ‫וראה בהסכמתו של מרן הק' מצאנז על הספר 'דרש משה' מהדרשן‬ ,èðëòøòâñéåà íéà èàä øò ,áåøéò éã óéåà ,äå÷î éã óéåà ‫ נדרשתי מאת כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם‬:‫דק"ק קראקא וזלש"ק‬ ,áø à à÷àø÷ óøàã ñàååøàô æéà ,ïòååòâ æéà ñòìà ‫בש"ק מו"ה שמעון סופר נ"י האבד"ק קראקא יע"א והגליל ליתן‬ øò èàä ñèìàîòã ?áø íòééð à óéåà ïòî èîòð ñàååøàô ‫הסכמתי על חיבור דרש משה אשר נמצא אתו בכתב מאת א' מגדולי‬ .‫ ע"ש‬...‫הקדמונים‬ 13 ‫עי' בס' נפלאים מעשיך בשם הגה"צ מפאיע הי"ד שפעם אחת התאוננו‬ 11 ‫להרה"ק מצאנז ז" ל על רב בעיר מסויים שיושב סגור ומסוגר בביתו ולא‬ ‫ נענה לעומתו‬,‫ויש לציין שיש גירסא שכשאמר מרן הק' מצאנז ז"ל‬ ‫ ופעם כשהגיע‬,'‫איכפת לו כלל מבני העיר והאיך מצב פרנסתם וכדו‬ ‫ הרי הם‬,‫ אם כך הם פני הדברים‬,‫הגאון ר' שמעון סופר ז"ל במליצה‬ ‫להרה"ק מצאנז ז"ל התחיל לחקור ולדרוש אצלו על א ' מבני עירו ומה‬ .'‫ והם לא מופיעים ב'קאנסעס‬,‫דברים חדשים בתנאו של הרב‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪ïò÷ êéà ,úåãñåî éã óéåà ïòååòâ ãéòî ïèëòð èàä éáø øòã‬‬ ‫‪ïãòé äáéùé éã ïéà êéåà æéà éáø øòã æà ñàã :ù"îøâä‬‬ ‫‪ïéà ìàîà ïøàôòâ ïéá'ë ,íéúá éìòá éã óéåà êéåà ïééæ ãéòî‬‬ ‫‪øòðæàåå áøä éáø ïééî ,êàæ òâéãìàååòâ à æéà ñàã ,âàè‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪êéæ èàä øò ,ãéà à ïöéæòâ æéà øéî ïáòð ïåà ,ïàìôàøò‬‬ ‫‪.úåìòôúä èéî èøòãðåàååàá øòééæ ñàã èàä‬‬ ‫‪èðøòì øò äòæ'ë ïåà ,øéáâ øòñéåøâ à ñìà èìòèùòâøàô‬‬ ‫‪èìòèù øò æà ,øò èâàæ ?èðøòì øò ñàåå êéà âòøô ,àøîâ‬‬ ‫מצב ביתו‪ ,‬אמר לו הרב הנ"ל שאינו יודע‪ ,‬אז ראה הרה"ק שהנה אמת‬ ‫‪éìòá øàô äð÷ú éã èëàîòâ èàä éáø øòã ïòåå ïåô åö êéæ‬‬ ‫נכון הדבר שאין לו שום קשר עם בני קהילתו‪ .‬אמר לו הרה"ק הנה‬ ‫‪15‬‬ ‫בפרשת בלק )במדבר כב‪ ,‬לד( כתיב ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי כי‬ ‫‪,úåøåáç éã ïåô íéøåòéù éã ïøòäøàô åö êéæ íéúá‬‬ ‫לא ידעתי וגו'‪ ,‬ולכאורה קשה ממה נפשך אם אינו יודע מה החטא בזה ‪,‬‬ ‫‪ñàã ïáàä èùéð óøàã øò ,øòäøàô íåö êéæ øò èìòèù‬‬ ‫אלא אמר לו הרה"ק‪ ,‬שעצם הדבר שאינו יודע הוא גוף החטא ] דאס אז‬ ‫‪åö êéæ èìòèù øò øòáà ,øéáâ øòñéåøâ à æéà øò ,èìòâ‬‬ ‫מען ווייסט נישט‪ ,‬דאס אליין איז א חטא[ ‪.‬‬ ‫‪.øòäøàô íåö‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪øàð èùéð ,èéé÷èñðøò éã íéúá éìòá éã óéåà åìéôà èäòæ'î‬‬ ‫ונעתיק מתוך שיחה הנ"ל של הגאון הגדול בעל שבט הלוי ז"ל עם מרן‬ ‫רבינו שליט"א‪.‬‬ ‫‪.úåãñåî éã ïéà‬‬ ‫‪.éåæà ïãéà øòèðòæéåè àã æéà'ñ ,'ä êåøá ,àé :åðéáø‬‬ ‫הגאון בעל שבט הלוי‪ :‬אשריכם! ‪ -‬איך ווייס דאך‪ ,‬כ'הער נאך‪ ,‬מען הערט‬ ‫‪16‬‬ ‫דאך א גוטן שם ‪ -‬אז איר דארט אין אייער ממלכה זענט איר שטארק‬ ‫‪ïòååòâ æéà'ñ ïòåå ,éäàã íåéñ íééá ïòååòâ ïéá'ë :ù"îøâä‬‬ ‫דערביי‪ .‬איך ווייס דערפון אז איר זענט נאך אין די ישיבה‪.‬‬ ‫‪øòèðòæéåè éã ïåô ÷ìç ïééà ïòååòâ æéà'ñ ,ñ"ùä íåéñ øòã‬‬ ‫דער חזון איש פלעגט מיר צו זאגן אז ס'איז א נס אז אונזער סביבה זכרון‬ ‫‪øòã ñàåå øãñ ï'èéåì ñ"ù èâéãðòòâ ïáàä ñàåå ïèøàã ïãéà‬‬ ‫מאיר איז דער רב א ישיבה מאן‪.‬‬ ‫‪.íéúá éìòá ééá äøåú ïòâðòøáðééøà ,èëàîòâ èàä éáø‬‬ ‫רבינו‪ :‬כ'פרוביר צו זיין אין די ישיבה מיט די בחורים ווי ווייט מעגליך‪.‬‬ ‫‪ïåà ïöéæ íéúá éìòá øòèðòæéåè .'ä êåøá ,àé :åðéáø‬‬ ‫‪è'øæç'î ,èðøòì'î .èðééä âùåî øòééð àæà æéà'ñ ,ïòðøòì‬‬ ‫הגאון בעל שבט הלוי‪ :‬דאס האט א שטארקע השפעה אויף די בחורים‪.‬‬ ‫‪.øòäøàô à åö êéæ èìòèù'î ïåà‬‬ ‫איך בין דערביי געווען ווען דער סאטמארער רב ז"ל איז געווען אויף א‬ ‫‪ïåéö' èâàæòâ ìàîà èàä ì"æ øòðæàåå áøä :ù"îøâä‬‬ ‫באזוך ביים חזון איש‪.‬‬ ‫‪èâàæòâ øò èàä ,(æë à 'éòùé) 'ä÷ãöá äéáùå äãôú èôùîá‬‬ ‫דער סאטמארער רב איז צו מיר אין שטוב געקומען‪ ,‬דא אין שטוב‪ ,‬און‬ ‫‪èäòæ'î ,øåã íòã ïéà èäòæ'î ñàåå ïëàæ ééååö àã æéà'ñ‬‬ ‫ער האט מיר געזאגט אז ער ווייסט מיינע קשרים מיטן חזון איש‪ - ,‬איך‬ ‫בין דאך מיטן חזון איש זייער נאנט געווען ‪ -‬טוט מיר א טובה‪ ,‬איך וויל‬ ‫‪åìéôà ,øòéøô ïòååòâ æéà'ñ éåå øòî àã æéà äøåúä ãåîéì‬‬ ‫מיט אייך צוזאמען גיין צום חזון איש‪.‬‬ ‫‪êéåà æéà ãñç ïåà .ìéôéåæà ïòðøòì ïåà ïöéæ ïìàæ íéúá éìòá‬‬ ‫דעמאלטס ווי אלעמאל איז נאכגעלאפן אן עולם‪ ,‬ס'איז געווען צוועלף‬ ‫אזייגער ביינאכט‪ ,‬מ'האט קיינעם נישט אריינגעלאזט‪ ,‬נאר ביידע האבן‬ ‫מיראיינמאל געזאגט ער האט דאך געזעהן גרויסע מענטשן‪" ,‬דו זאלסט‬ ‫געבעטן אז איך זאל זיין דערביי‪ ,‬דורך די פארשידנהייט פון די שפראכן‬ ‫וויסן אז קודם ביאת המשיח וועלן אלע כוחות כמעט בטל ווערן‪ ,‬נאר‬ ‫זייער אנדערע הברה‪ ,‬האב איך ביידנס שפראך גוט פארשטאנען‪ ,‬האב‬ ‫נישט דער כח התורה‪ ,‬דער כח התורה וועט זיך האלטן"‪.‬‬ ‫איך געבראכט די נושאים ביים טיש‪...‬‬ ‫דער מציאות איז אז ווען חלילה די רבי'ס העטן ווען נישט געהאט קיין‬ ‫דער שורש פון אלע דיבורים דארט איז געווען וואס קען מען טון מציל צו‬ ‫ישיבות און מוסדות‪ ,‬וואלט ווען אלע זאכן געווען כמאן דליתא דמיא‪.‬‬ ‫זיין און מחזק זיין אידישקייט אין דעם דור‪ .‬מ'האט געזאגט פארשידענע‬ ‫באמערקונגען‪ .‬דער סאטמארער רב זכותו יגן עלינו האט דעמאלטס‬ ‫איך האב דאך געקענט די אלע פון דרינען‪ ,‬פארשידענע רבי'ס‪ ,‬זיי זענען‬ ‫געזאגט מ'דארף מאכן קהילות קהילות‪ ,‬ער האט דאס נישט מדחה‬ ‫געווען חשוב'ע‪ ,‬אבער גארנישט‪ ,‬די ישיבות דער הייליגער רוח פון‬ ‫געווען‪.‬‬ ‫לערנען‪ ,‬די כוללים‪ ,‬דאס האט געהאלטן‬ ‫דער חזון איש האט גונז געווען זיינע דיבורים און ער האט געשוויגן‪ .‬ווען‬ ‫מיטן סאטמארער רב ז"ל האט מען אויך גערעדט איבער דעם ענין פון‬ ‫מ'האט געהאלטן ביים סוף פון די שיחה האט ער געזאגט "איך זאג איי ך‬ ‫כוללים‪.‬‬ ‫סאטמארער רב‪ ,‬נאך א ישיבה ‪ -‬כ'זאג איבער פונקטליך דעם לשון ‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫נאך א ישיבה‪ ,‬נאך א ישיבה‪ ,‬און נאך א ישיבה‪ ,‬נאך א תלמוד תורה און‬ ‫חבורת תורתך שעשועי‪ ,‬וחבורת יסודי התורה שיסד מרן שליט"א‬ ‫נאך א תלמוד תורה‪ ,‬נאך א מיידל שולע‪ ,‬און נאך א מיידל שולע‪ ,‬נאך‬ ‫לאנשי שלומינו די בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫שיעורי תורה תורה און נאך שיעורי תורה‪ ,‬כ'זאג אייך מער קענען מיר‬ ‫‪16‬‬ ‫נישט מאכן עד ביאת משיח צדקינו‪.‬‬ ‫סיום הש" ס רבתי שע"י מסגרת תורתך שעשועי‪ ,‬בקרב קהלתינו הק'‬ ‫בבני ברק יצ"ו‪ ,‬שהתקיימה ברגש קודש ביומא דהילולא קדישא של‬ ‫איך בין דאך א תלמיד אויך פון רבי שמעו'לע זשעליכאווער‪ ,‬ער איז‬ ‫רביה"ק ז"ל כ"ו מנחם אב תשפ"ה לפ"ק‪.‬‬ ‫געווען א געוואלדיגער גרויסער מענטש‪ ,‬רבי שמעונ'לע האט‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ :á"á åðéúìéä÷á õ"åî ,êàøá ìàåé ïåòîù 'ø â"äøä 'äãôú è"ôùîá ïåéö' ,èâàæòâ øò èàä .ïôåà íòã óéåà àã òñéåøâ éã ïåô æéà øò ñàåå íòã øòñéåà - (ù"îøâä) áø øòã íòã ïéà .ãñç æéà ñàã 'ä"÷ãöá äéáùå' ,äøåú æéà ñàã ,'í"úñ úøîùî' ïåô áø øòã øò æéà - èàèù ïéà íéðáø .åðé÷ãö çéùî ïééâ ïâò÷à ïòðò÷ ïòî èòåå úåëæ 17 .í"úñ éðéðò éã óéåà øîùîä ìò ãåîòì äðåîî ïòðòæ ñàåå .íéà ïåô èøòäòâ ò÷àè ñò áàä êéà ,àé :åðéáø .êàæ àæà èëàîòâ êéåà ìàåé úéø÷ ïéà øéîàä æðåà :åðéáø èéî ,'ïéîúåç êá', ïôìòä ò÷àè ìàæ øòèùøòáéåà øòã 18 ïôéå÷ ïéà ÷øàé åéð ïéà äçðæä òëéìøòôòâ à ïòååòâ æéà'ñ .åðéáà íäøáà ïåô äãéî éã ,ãñçä úãî ïòîå÷òâ æéà ñàåå úåæåæî èôéå÷òâ èàä'î ,úåæåæî ,ãñç èéî èùéð êéæ èâåðòâàá éáø øòã øòáà :ù"îøâä åéð ïåô ïãéà ïòååòâ ïòðòæ'ñ ,ìàøùé õøà ïåô èøàôñ÷ò íéúá éìòá ïåà èééìòâðåé ,äçåðî ïéé÷ èùéð èæàì éáø øòã èùéð ïáàä ééæ ,íéòãåé àìá èôéå÷òâ ñàã ïáàä ñàåå ÷øàé ïòðøòì ìàæ'î èøòãàô éáø øòã .ïòðøòì ïåà ïöéæ ïôøàã à ,äæåæî òøòñòá à ÷åìéç à æéà'ñ æà äâùä ïéé÷ èàäòâ à ïåà ,'ñåú àøîâ ïéà íéøåòéù àã æéà'ñ .ïòðòååàã ï'øàô ïòâðàâòâ ïééøà æéà'î ,èôéå÷òâ èàä'î ,äæåæî òøòëàååù .øôñ ùéãéñç ñàåå ïòååòâ æéà'ñ .úåæåæî èôéå÷òâ èàä'î ïåà èôòùòâ ïéà ï'øàô ïòðøòì ñàã ÷øàèù øòééæ æéà æðåà ééá :åðéáø ïòååòâ æéà ñàåå èùéð ïéåù ãòø'ë ,ïòååòâ ìåñô ùîî æéà .÷øàèù øòééæ æéà'ñ ,ïòðòååàã òè÷åøãòâ ïòååòâ æéà'ñ æà èôàëòâ èàä'î ñàåå ìàî ïééà óòðéô- øéô ïéåù ã"îäéá ïéà ïäà êéæ èáééä éøôøòãðéà .ïéùàî à èéî è÷åøãòâ ùîî .úåæåæî ïåà ïöéæ íéúá éìòá êàñà êàñà ,ñ'âàèøàô øòâééæà .êéåà éäàã ïäòæòâ ñò èàä'î :íéçëåðä 'à êàã ïòîå÷ ñò ,ìàåé úéø÷ ïéé÷ èîå÷ ñò øòåå .ïòðøòì .àã ïåô êàã èîå÷ ñò :åðéáø åö êéæ èøòãðåàåå'î ,ìòôúð èøòåå øòãòé ,èñòâ êàñà øàè'î æà ïñéåå ìàæ'î æà èëàîòâ èàä áø øòã :é"ùøâä íéãîåì èéî ã"îäéá øòè÷àôòâ ìåô à ,äæçî àæà ïäòæ èùéð ïåà ,êéæ èøòäøàô ñàåå øôåñ à ïåô øàð ïôéå÷ èùéð .ïòðòååàã ï'øàô ò÷øàèù àã æéà í"úñ úøîùî ïéà ,øòäøàô à íúñ ìåô æéà äøåúä ìëéä øòã ,èøàã ïòååòâ ïéá'ë ,àé :ù"îøâä .úåðéçá .äòù âéöðàååö ïåà øéô èòîë äøåú éãîåì èéî úëùì' à ìàåé úéø÷ ïéà èëàîòâ øéîàä æðåà :åðéáø ïòî ïò ÷ øòâééæà ñ÷òæ .èðøòì'î ïåà èöéæ'î ,àé :åðéáø ìéåå'î ïòåå ïééøà èîå÷'î ïåà íéøôåñ ïöéæ èøàã ,'íéøôåñä ïåà ïöéæ äåöî øá éã øòèðåà øòãðé÷ åìéôà ïäòæ ïéåù ñò .úåæåæî ïáééøù åö èìòèùàá'î ïåà ,äæåæî à ïìòèùàá .íéøòð íò íéð÷æ ,èøàã ïòðøòì à èàäòâ èàä'ñ ,ïøàååòâ èøòñòáøàô ÷øàèù æéà ãåîìú' àéøèîéâá æéà 'äãôú èôùîá ïåéö' ...éåæà æéà'ñ êéåà øéî ïáàä (â"áñîåå) èàèù ïéà ïåà .úåìòúä òñéåøâ èâàæ éåæà .'éìáá ãåîìú' æéà 'ä÷ãöá äéáùå' ïåà .'éîìùåøé 19 .ïëàî åö èøéáàøô .êàð ïòî øò óøàã äãåòú éã èîå÷àá øò ïòåå øôåñ øòãòé :é"ùøâä òùéâàìàðëòè éã èùéð èöéæàá øò æà ,ïòðò'îúç êéåà 17 ‫ונעתיק כפי שאמרו הגאון הגדול בעל שבט הלוי ז"ל בשיחה הנ"ל עם‬ íåùá ,øùë èùéð æéà ñàåå ïàôòìòè à øò èàä áéåà ,íéìë .‫מרן רבינו שליט"א‬ .ïáééøù èùéð øò øàè ïôåà ‫ ס'איז א‬,(‫כ'פלעג צו טייטשן ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה )ישעי' א כז‬ ïøàååòâ ïééù øòééæ êéåà æðåà ééá æéà'ñ ,ïééù øòééæ :åðéáø ‫ צוויי זאכן זענען דא אין אונזער‬,‫ וואס גייט ממש אין פסוק‬,‫מעשה פלא‬ .ïéðò øòã èìòèùòâ ÷òååà ‫ און דער ענין פון חסד‬,‫ דער צמאון לתורה‬,‫דור וואס איז מער ווי פריער‬ .êàæ ïééà èéî ïôìòä ìàæ ï'éáø íòã ïèòá ìéåå'ë :ù"îøâä ‫ כ'קען אביסל די‬.‫ וואס דאס איז נישט געווען פריער‬,‫און צדקה‬ éã ïåô íòðééà íùá ,äùòî à úåãìåú ïâéìééä ïéà èééèù'ñ '‫ דער נביא זאגט 'ציון‬.‫ דאס איז נישט געווען‬,‫היסטאריע און די פרטים‬ .‫פון איין זייט‬ èàä - ïòååòâ æéà'ñ øòåå èùéð ÷ðòãòâ'ë - òâéãøòéøô íéðåîà åñô éë ãéñç øîâ éë 'ä äòéùåä' èð'ùøã'òâ ìàîà 18 ‫עיין בס' עשר צחצחות שמביא שהרה"ק הבני יששכר ז"ל רשם בפנקס‬ ‫ גם ידוע שכ"כ הבעל התניא באגרת‬- .‫הקהילה בעיר ריבאטיטש פי' זו‬ ,‫הקודש )פ"ט( שבעיקבתא דמשיחא העבודה היא להרבות בצדקה וחסד‬ ‫ ומציין שם שכאשר הגרי"ז‬.‫זאנ ענפעלד ז"ל גאב"ד עיה"ק ירושלים ת"ו‬ .‫ע"ש‬ ‫ הוא הגיב 'אין זאת אלא שזה‬,‫מבריסק ז"ל שמע את הגימטריא הזו‬ 19 .'!‫נאמר ברוח הקודש‬ ‫כן מובא בספר מקל נועם )דף נ"ה( בשם הגה"ק רבי יוסף חיים‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ à èéî í"úñ ïéà ïéáî à ïééæ ìàæ äàøåä äøåî øòãòé æà ïééæ àèùéð æéà ñàååøàô ?'ãéñç øîâ' æéà ñàååøàô ,'íãà éðáî .èéé÷øàì÷ .êàååù ïòðòæ ïùèðòî ò'èåùô éã ìééåå ,íé÷éãö òñéåøâ ïéé÷ æà ñàã øàð .èëàîòâ èùéðëàð øéîàä ñàã ,äà :åðéáø øòã æéà ñàã æà èâàæ øòåå ,è'îåìçòâ êéæ øò èàä èëàðééá .í"úñ óéåà úåàøåä éøåî ãçåéî èàä'î ïòðòæ ïùèðòî ò'èåùô éã æà ,èøò÷øàô øùôà ?èùô ,ïäåèôéåà ñàã ìàæ éáø øòã æà ,êéà âàæ ñàã :ù"îøâä ,úåãìåú øòã èâàæ .êàååù ïòðòæ òñéåøâ éã ìééåå èåâ èùéð 20 äøåî øòãòé æà ïééæ óøàã'ñ ,íéðåîî éã âåðòâ èùéð æéà'ñ .òøòãðà éã ïéà ïãðéáòâ æéà ñðééà .íòã ïéà ïééæ áìúùî êéæ ìàæ äàøåä ïòðò÷ ñàåå íéðáø âéðééåå àã æéà'ñ æà æéà íòìáàøô øòã øòã :à"èéìù âðéîåìá ùøòä íäøáà â"äøä åðúç òéôùî æéà ñàã ,íòìáàøô øòñéåøâ à æéà ñàã ïåà ,í"úñ øòâéìãðòö ïééæ ìàæ'ñ æà äëéôäî à èöòé ïëàî ìéåå øòååù .íéøôåñ éã óéåà .í"úñ ïòðøòì ñàåå íéììåë øòèøòãðåä ïåà íòã èðøòì'î ,äàøåä èðøòì'î æà ïòî èñééåå èðééä íöòá åãéá 'ä õôç ,ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,éàåìä :åðéáø óøàã'î .äòã äøåé ÷ìç ïèééååö íòã ,äòã äøåé ÷ìç ïèùøò .çéìöé ïìàæ íéììåë éã æà äàøåä ïåô øãñ íòðéà ïòâðòøáðééøà øàé ñòãòé ìàøùé õøà ïéà ïééæ èòåå'ñ æà âàæ'ë :ù"îøâä òèåâ ïééæ èòåå'ñ æà ,ïåéòá éåæà í"úñ úåëìä ïòðøòì êéåà ïå÷éú à ïééæ èòåå ,í"úñ ïòðøòì ééæ ñàåå íéøôåñ èðòæéåè .íéøôåñ òèåâ ïééæ èòåå ñèìàîòã ,íéðáø à ïòî èøòåå ñàååøàô ?íòìáàøô øòã æéà ñàåå .ìåãâ ìàåé úéø÷ ïéà .í"úñ óéåà ììåë à èàä éáø øòã :é"ùøâä ï'øàô ïòî èâàæ ,èìòâ ïéà è÷åøãòâ æéà øò ìééåå ?øôåñ åàåå (íéììåëä øöáîá úøâñî) ììåë òøòèñ÷ò à àã æéà ïåà ,ïòðøòì åèñôøàã èééö øàé à íãå÷ èöòé øôåñ .í"úñ èðøòì'î ïáòì øò èòåå éåæà éåå .ïáééøù ïòîòð êéæ åèñðò÷ øòèòôù ïéà èøàã éåæà ïòâðåìééèôà òøòèñ÷ò øéîàä æðåà :åðéáø ñò èééâ éåæà ,ììåëä øãñ ïéà ïééæ êàã óøàã øò ?èééö øàé à ééæ ,íéðäë úàîåè óéåà øéîàä æðåà ,íåçú ïãòé óéåà ììåë èìàö'î ñàåå ììåë à ïëàî èòåå'î øòîàè øòáà .èùéð êøåãà èøàô'î åàåå íééç éúá òèìà àã æéà'ñ ,âðåèëà ïáòâ úåøôåñ èééö øàé à ïòðøòì èòåå øò ïåà ,íòã øàô æðåà ééá ÷ñò øòöðàâ à æéà'ñ ,ìéäàî ïòðòæ øòîééá éã ïåà êøåãà èåâ èééö øàé à èòåå øò æà ,úåëìä éã êéìèðåøâ èøòãðåä ééååö éö èøòãðåä èìà ïéåù æéà'ñ ,èðòâòâ éã ïéà ïò÷ íòãëàð ïåà ,èðøòìòâ íãå÷ ñò øò èàä ,êàæ éã ïäåè éö èùéð èñééåå'î ,èðéåàååòâ èøàã ïáàä ïùèðòî åàåå øàé .ïáééøù åö ïáééäðà êééìâ øò úàîåè óéåà äøåáç à àã æéà ,èùéð èñééåå'î ,íéåâ éö ïãéà ïáééä ñàåå íéøôåñ àã æéà'ñ ,ïòðøòì øò ìàæ íãå÷ :åðéáø ñàåå íéðéðò òìà éã øøáî ïòðòæ ïåà ôà êéæ ïáòâ ééæ ,íéðäë ,èðàä òèåâ à èàä øò ,ïáééøù ééæ ,ïòðøòì åö ïäà èùéð øàô äùòîì äëìä éã ïåà íéøáãä úåàéöî ñàã ,òâåð æéà éåå èùéð ñééåå'ë ,øòååòøâðéà ïà æðåà ééá ñò èôåø'î éåå éåæà óéåà ,úåàåå÷î óéåà äøåáç à æðåà ééá àã æéà'ñ .íéðäë óéåà ,ñéåà èöéø÷ øò ñàåå øòðééà ,éäàã ñò èôåø'î éåæà éøåî òøòèñ÷ò àã êéåà æéà'ñ ,êéåà í"úñ óéåà ïåà ,ïéáåøéò .'åãëå øòáìéæ ,ãìàâ .íòã óéåà úåàøåä .øòìàî à .èðëééö øò ñàåå øééö à :ù"îøâä æéà ïéáåøéò ïéà ,äàøåä ïåô øãñ ïéà ïééæ óøàã'ñ :ù"îøâä ,øôåñ à ïøòåå ìéåå ñàåå øòðééà æéà òáìòæ ñàã ,àé :åðéáø óøàã í"úñ øòáà .íòã óéåà íéðåîî éã àã æéà'ñ æà âåðòâ èáééøù øò ïåà ,ïáééøù øò ïò÷ ,èðàä òèåâ à èàä øò äî åì øîàé éîå ?ïäåè åö ñàåå íéà èâàæ øòåå ,ò÷àè 20 ñéåøà è÷éù øò ,ìòðù èáééøù øò ïåà !èáééøù øò ?äùòú ‫ ע"ד שביאר החסיד‬:('‫עי' בספה"ק תולדות יעקב יוסף פ' בראשית )אות ב‬ ,úåëìä ïéé÷ èðøòìòâ èùéð èàä øò ,à÷éøòîà ïéé÷ ‫ לפי שפסו אמונים‬,‫מוהרי"ל פוסטנר פסוק הושיעה ה' כי גמר חסיד‬ ‫ לפי‬,‫ ובאו בחלום ואמרו לו דילמא לאידך גיסא‬.(‫ ב‬,‫מבני אדם )תהלים יב‬ ?íéà ïåô èøòãàô øòåå ,äìá÷ ïéé÷ ïòîå÷àá èùéð ìàîðéé÷ ‫ ובזה יובן‬.‫ ודפח"ח‬,(‫ ועוד‬,‫שגמר חסיד לכך פסו אמונים וכו' )עיין פ' שמות‬ .íéà ïåô èäòá øòåå ‫ כי השגגות של‬.‫ שהם הגורמים להמוני עם לירד‬,‫הגד לעמי הת"ח פשעם‬ ïáééäðà åö ìé÷î êéæ ïòðòæ ñàåå íéøôåñ àã æéà'ñ :é"ùøâä ‫ אם כן השגגות של‬.‫התלמידי חכמים גורמים להמוני עם שיעשו זדונות‬ ïéé÷ àèùéð æéà äìéâî à ééá ìééåå ,äìéâî à ïáééøù åö ‫ ולבית יעקב תאמר שהם‬.‫תלמוד חכם נעשה להם להמוני עם זדונות‬ ‫הגורמים עמי הארץ הזדונות שלהם נעשה לתלמיד חכם שגורמין להם‬ ïáééøù ïò÷'î æà ïòî èðééî ,ïøãñë àèùéð æéà'ñ ,úåîù , ‫ והשתא כל א' יתלה הסרחון בעצמו ולא בזולתו ויכנע לבו לשוב‬,‫שגגות‬ .êéæ èøòäøàô'î ïòåå øàô èåùô .‫עי"ש‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ øéî èòåå'ñ ,íéãòåî ïåà äøåú óéåà àã æéà'ñ ,àé :ù"îøâä .ìåãâ ïå÷éú êéøö í"úñ ïåô ïéðò ñàã ,àé :åðéáø .ïáàä ñàã èòåå éáø øòã æà úåáéùç à ïééæ íééçì úëøáá åðéáø úà ãáéëå ,ïäåèòâ éåæà èàä øôåñ íúç øòã æà èâàæ'î :íéçëåðä 'à ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,íééçì :åðéáø åëøéáå äøåú øáã à èâàæòâ ñ'èëàðåö âàèééøô êéåà èàä øò íåù ïéé÷ ïäà ,äàøåä ïéà àéîùã àúòééñ ïåà äçìöä .ïòðòååàã ï'ëàð èéî äëìä åæ 'ä øáã úåøåäì ,äçìöäå äëøá ,ìåùëî ï'ëàð úáù èàä øôåñ íúç øòã ,äëìä øáãá èùéð :åðéáø .úòãä úáçøä éã øàô ,íéøåçá éã øàô äøåú øáã à èâàæòâ ïòðòååàã ïåà ÷øàèù ïåà èðåæòâ ïééæ ìàæ éáø øòã ,ïîà :ù"îøâä ééá ïòååòâ êàã ïòî æéà ,âòè ïñòâòâ êàã èàä'î .íéãéîìú õðàâ øàô úåéîùâáå úåéðçåøá ïééæ òéôùî øòèééåå ïòðò÷ ïòðò÷ ìàæ øåçá øòãòé æà èìàååòâ øò èàä ,íéúá éìòá éã òìà æðåà èéî åðé÷ãö çéùî ïééâ ïâò÷à ïåà ,ìàøùé ììë úáù êàåå òãòé øò èàä .ùéè íééá èøàåå à ïâàæ øòáéà .èééäøòèðåæòâ ïòîàæåö à èâàæòâ ïåà øòãðòèù íòã èééøãòâñéåà ïòðòååàã ï'ëàð åðéáø éðôì íéáåùçä åéðúçå åéðá úà ù"îøâä âéöäå éã ïåô æéà äùî úøåú øôñ øòã .íéøåçá éã øàô äøåú øáã à"èéìù æéåäééð íéøôà 'ø â"äøä åðúç ìò äàøäå 22 .úåøåú ïéà òìåù ìãééî éã ïéà úìäðî à æéà ïéöéáø ïééæ :øîàå ?äëìä øáãá àã èâàæ áø øòã :ù"çøä äìäðä éã ,ãñåî øòëéìøò ïà øòééæ æéà'ñ ,úåãñåî ñ'ðéáø éã øòáà ,äùøô éã ïåô æéà àùåð éã øàð ,àé :ù"îøâä .èøàã èéî ìñéáà èìàä êéà ,úåçåë êàñà ïééøà èâééì .íéðéðò éã ïåô äëìä éã ïééæ øøáî æéà äùøã ,òìåù ïéà êéæ èåè'ñ ñàåå èéî èìàä áø øòã :íéçëåðä 'à * ïéà òâåð æéà'ñ ïòåå úåìàù òìà àã ïâòøô êàñà èîå'÷î éã ééá øòáéà èæàì'î ñàåå úåéúåà ïééð éã ïâòåå :é"ùøâä .òìåù úåðè÷ úåéúåà ïééæ ìàæ'ñ êéæ ïòî èøéô éåæà éåå ,ïéìéôú .çë øùéé :åðéáø 'ø'ù'à' ìàî ééøã æéà'ñ éö âòøô êéà ?úåìåãâ úåéúåà øòãà ÷åñô ïéà ,ïâàæ åö èâòìô ì"æ øòèòô øòã ,ìàîòìà âàæ êéà 23 ?ï"éãåé ïééð øòãà ,úåéúåà òñéåøâ á÷òé úéáì øîàú äë (â ,èé úåîù) äøåú ïúî ééá èééèù ïòåå ,íéùðä åìà á÷òé úéáì øîàú äë ,ìàøùé éðáì ãéâúå ‫ לחיים וקיבה‬,‫ כשאדם רגיל לתת את מתנות הכהונה שלו )זרוע‬- .‫לעולם‬ éðáì ãéâúå' ïñéåå ïòî ìàæ ,'á÷òé úéáì øîàú äë' æéà'ñ ‫ עפ"י הלכה אותו כהן נחשב כמי שכבר זכה במתנות‬,‫וכדו'( לכהן קבוע‬ ïòî ìàæ ,íéùðä åìà á÷òé úéá ïåô èñãòø åã ïòåå ,'ìàøùé ‫ והוא אף‬,‫ עוד לפני שהבהמה נשחטה או שהמתנות הופרשו‬, ‫אלו מראש‬ (. ‫יכול להוריש זכות זו לבנו הבכור )ב"ב קכג‬ èùéð ,íéðáä êåðéç ïåô èñãòø åã ,'ìàøùé éðáì ãéâúå' ïñéåå òèôðå÷åö ïåô ñòîàî æéà ñàã ìééåå ,úåðáä êåðéç ïåô øàð 22 ‫עיי' במנהגי חת"ס )ליל שב"ק אות ז'( בגמר התפלה נשאר בבית המדרש‬ .øòãðé÷ òùéãéà ïééæ êðçî ïìòåå ééæ ïåà ,øòãðé÷ òùéãéà ‫ וכשהגיע צאת הכוכבים קראו כולם‬,‫ ועיין בפרשת השבוע‬,‫עם הציבור‬ åéøôñ úà åðéáøì ù"îøâä øñî ë"çà ‫ וטעמו כדי‬,‫ ואחר כך אמר איזה דרוש בפרשת השבוע‬,‫קריאת שמע‬ ‫שיהיה לתלמידיו פתחון פה לומר איזה דבר תורה לפני הבעלי בתים‬ ìò ïáòâòâ ñéåøà áàä'ë ñàåå íéøôñ éã æéà ñàã :øîàå .‫שסעדו אצלם‬ êéà áàä äùøô òãòé óéåà øàð ,äãâà èùéð æéà'ñ .äøåúä ‫וז"ל הגאון רבי עקיבא יוסף שלעזינגער ז"ל בתשובתו )חאו"ח ח"ב סימן‬ æéà ñàåå äëìä ïéà àùåð à ñ'èëàðåö âàèééøô èãòøòâ ‫ וראיתי מנהגו של מרן החת"ס זצ"ל בפרעשבורג דכל העם‬:(‫כ"ט‬ èãòøòâ ïòî èàä êàåå òâéøàô ìùîì ,äùøô éã åö òâåð ‫ ותיכף אחר גמר התפלה הלכו לביתם‬,‫התפללו כל התפלה מבעוד יום‬ àá àìù øáã ,äøéëî éã ìç æéà'ñ éö ,äøåëáä úøéëî ïåô ‫ אמנם מרן זצ"ל בעצמו היה אחרי התפלה יושב עם‬,‫וקדשו על היין‬ ïò÷'î éö øáåãî òöðàâ à íéðåùàø éã ïéà àã æéà'ñ ,íìåòì ‫תלמידיו במקומו בביהמ"ד לעיין במילי דסדרא כעין שעה עד הגיע עונת‬ ‫ ואח"כ דרש עוד איזה אגדה‬,‫ ו אז אמר ק"ש ביחד עם תלמידיו‬,‫ק"ש‬ ...ïåô ïáàä äèøç 21 .‫ כדי שיהיו התלמידים אומרים דבר תורה על שולחנם‬,‫בסדרא‬ .ïééøà ñàã èééâ äðåäë éøéëî ïéà :åðéáø 23 :‫לתועלת הקוראים נרחיב לבאר בענין זו‬ 21 ‫ פרשת‬:‫הנה בתפילין ג' פרשיות ראשונות הן פתוחות ונעשות כדלהלן‬ ‫ כאשר‬,‫הקניית 'דבר שלא בא לעולם ' וזכויות עתידית במכירת הבכורה‬ ,‫קדש ופרשת והיה כי יביאך ופרשת שמע מתחילות כולן ברא ש השיטה‬ ‫ זכויות הבכור )כגון קבלת‬,‫עשו מכר את בכורתו ליעקב בחיי יצחק אביהם‬ ‫ דהיינו‬,‫ואת הריוח של ט' אותיות משאירים בסוף הפרשה המסיימת‬ ‫ הפוסקים‬.‫פי שנים בירושה או עבודת הקרבנות( עדיין לא היו קיימות בפועל‬ ‫שפרשת קדש הקודמת לוהיה כי יביאך מסתיימת ט' אותיות לפני סוף‬ ‫והמפרשים )הרשב"ם והריב"ש ועוד( דנו כיצד חל הקנין על זכות שטרם באה‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪....ìàåé éøáã ïéà äáåùú éã àã æéà'ñ‬‬ ‫‪íåö ('ä ïîéñ ç"åà) äáåùú à èàä ì"æ øòèòô øòã ,àé :åðéáø‬‬ ‫השיטה‪ ,‬וכן פרשת והיה כי יביאך קודמת לשמע‪ ,‬ונמצא שלושתן‬ ‫‪24‬‬ ‫פתוחות אליבא דכו"ע וכפי שהם בתורה‪ ,‬וכל זה לעכובא‪] .‬ר"ל‬ ‫‪.è"åé úùåã÷ íòðåô ïéìéôú éã ïâòåå ï'éáø ïøäà úåãìåú‬‬ ‫מהתפילין של יד הואיל והן נכתבות על קלף אחד וכו'‪ ,‬אבל בתפילין של‬ ‫‪áäæ éøåè øòã éåå éåæà úåîåúñ éã ïáééøù ïâòåå èãòø øò‬‬ ‫ראש וכו' אין להקפיד‪ ,‬אך נהגו לכתחילה להקפיד )משנ"ב ס"ק נ"ה ועיין דעת‬ ‫)‪. (å"ë ÷"ñ á"ì ç"åà‬‬ ‫הפרמ"ג בזה(‪.‬‬ ‫‪øòã éåå ïáéøùòâ æéà'ñ æà ò÷àè èééèù èøàã :é"ùøâä‬‬ ‫והנה יש ג' שיטות לגבי פרשת והיה אם שמוע‪ ,‬כי פרשת והיה אם שמוע‬ ‫‪àã æéà'ñ ïåà úåðè÷ ïëàî ñàåå àã æéà'ñ øòáà .áäæ éøåè‬‬ ‫כפי שהיא בתורה היא סתומה‪ ,‬ובתפילין מצינו ג' שיטות‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪.úåìåãâ ïëàî ñàåå‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪íúç øòã .áäæ éøåè øòã éåå èáééøù èìòåå éã ,àé :åðéáø‬‬ ‫א( שיטת השו"ע שיעשנה סתומה לעכובא‪ ,‬עיין מפרשי הטור והשו"ע‬ ‫‪27‬‬ ‫ב"י וט"ז שציינו כן בלשון הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪.ïèìàäòâ éåæà êéåà èàä øôåñ‬‬ ‫ב( שיטת הרמ"א אליבא דהעיטור ועוד שבדיעבד כשרה גם בפתוחה‪,‬‬ ‫והטעם לזה מבואר היות וגם בתורה אינן סמוכות זל"ז‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ג( והנה כפי שביארנו לעיל יש אופן אחד בלבד שמוסכם גם על‬ ‫עיין בשו"ת דברי יואל )או"ח סימן ה( שכ' להאדמו"ר מתולדות אהרן ז"ל‬ ‫ששאל ג"כ את מרן ז"ל בענין כתיבת התפילין בפרשיות סתומות‪,‬‬ ‫הרמב"ם וגם על הרא"ש‪ ,‬והוא כשריווח של ט' אותיות והתחלת הפרשה‬ ‫והשיב לו דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד‪ ,‬אבל סיים שם בזה"ל‪... :‬אך‬ ‫החדשה נמצאים באותה שורה של הפרשה המסיימת‪ ,‬והנה אופן זה של‬ ‫זה אוכל לכתוב לו‪ ,‬כי התפילין שלי המה של כ"ק אבא מארי הגה"ק‬ ‫סתומה אינו אפשרי בתפילין‪ ,‬מכיון שכל פרשה שבתפילין היא בעמוד‬ ‫זלה"ה שהיה מניחם כל הימים שאני זוכר‪ ,‬ולאחר פטירתו נפלו לי‬ ‫נפרד ואין את האפשרות שיהיו באותה שורה‪.‬‬ ‫בירושה‪ ,‬ומאז אני מניחם‪ ,‬והסופרים בסיגוט שראו התפילין הכירו הכתב‬ ‫ועתה כיצד ינהג אם יעשה את הדרך השניה של הרמב"ם בסתימה‬ ‫שהיא של ר' שמואל סופר זלה"ה שהיה סופר מצוין בסיגוט‪ ,‬ומפורסם‬ ‫ויתחיל הפרשה באמצע השורה שבראש העמוד אז לדעת הרא"ש היא‬ ‫בחסידות עצומה בימי זקני הגה"ק מאוה"ג בעל ייטב לב זלל"ה‪ ,‬ובאלו‬ ‫פתוחה ואם ינהג כהרא"ש וישייר שורה שלימה ריקה ויתחיל בתחילת‬ ‫התפילין אני רואה שנכתבו בשיטת הטורי זהב‪ ,‬וא"כ אני רואה שאבותי‬ ‫השורה השניה שבעמוד אז לרמב"ם היא פתוחה‪.‬‬ ‫הקדושים זלה"ה נהגו למעשה כשיטת הטורי זהב‪ ,‬עכ"ל ‪.‬‬ ‫ודעת השו"ע שהיות וא"א לצאת את שניהם‪ ,‬אז יעשה כהרמב"ם‬ ‫‪25‬‬ ‫שעיקר הלכה כמותו‪ ,‬ועוד שהרי גם לראשה שהיא פתוחה הרי בדיעבד‬ ‫הנה גם להנוהגים כהט"ז לחלק הריוח של ט' אותיות לשנים‪ ,‬יש שני‬ ‫פתיחה רישה‪ ,‬ויעשה כל הריוח של ט' אותיות בראש העמוד של והיה‬ ‫דרכים היאך לעשות‪ .‬דבשיעור זה של ט' אותיות יש מחלוקת הפוסקים ‪,‬‬ ‫אם שמוע‪) ,‬בשו"ע מבואר שבסוף פרשת שמע לא ישייר ט' אותיות‪ ,‬וע'י שו"ע הרב סעיף‬ ‫אם הכונה על אותיות גדולות כט' וע'‪ ,‬או לאותיות קטנות כמו י' או ו'‪.‬‬ ‫נ"ב שכתב גם כן כך‪ ,‬אמנם בקונטרס אחרון ס"ק י"ב חזר בו(‪.‬‬ ‫והש"ך )ביו"ד סי' ערה סק"ד( הביא דברי הב"י הסובר שלכתחלה יש ליתן‬ ‫ריוח כשיעור שיוכלו לכתוב בו ג' פעמים מילת "אשר"‪ ,‬אבל בדיעבד לא‬ ‫וכאן הגיע הטו"ז והמציא עצה לעשותה סתומה שיצא אליבא דכו"ע‪,‬‬ ‫פסל אא"כ פיחת מט' אותיות קטנות‪.‬‬ ‫שבפרשת שמע בסופה יניח ריוח פחות מט' אותיות קטנות‪ ,‬וכן יניח‬ ‫והקשה המחצית השקל )באו"ח שם ס"ק מח( על הט"ז מה הועיל בתקנתו‬ ‫ריוח פחות מט' אותיות קטנות בתחילת פרשת והיה אם שמוע‪ ,‬ועי"ז‬ ‫שלא יהיה בה שיעור בכל מקום בפנ "ע אלא בצירוף שניהם יחדיו‪ ,‬הרי‬ ‫שאין לה ט' אותיות במקום אחד‪ ,‬כי אם ע"י צרוף‪ ,‬היא נקראת סתומה‬ ‫עדיין לא יוכלו לעשות ככו"ע‪ .‬דאם לא יהיה במקום אחד השיעור של ט '‬ ‫לכו"ע‪ .‬כדעת הטו"ז כתוב גם בתשובת הרמ"ע מפאנו‪ ,‬ובבי' הגר"א‪,‬‬ ‫אותיות קטנות‪ ,‬א"כ לא יהיה השיעור של ג' פעמים "אשר" אפילו‬ ‫ובפמ"ג‪ ,‬ומובא גם בחידושי רעק"א וביתר אחרונים‪.‬‬ ‫בצירוף‪ ,‬ואם יתנו ריוח יותר‪ ,‬הרי יהיה בזה שיעור פרשה במקום אחד‬ ‫אך בביאור הלכה מביא שהשועה"ר כ ' דלכתחילה יש למנוע מלעשות‬ ‫לפי מה דסגי מעיקר הדין בט' אותיות קטנות‪ ,‬וא"כ עדיין לא יצאנו‬ ‫כעצת הט"ז‪ ,‬מכיון שמהרבה פוסקים מוכח שלא ס"ל כלל הסברא‬ ‫מחשש פתוחה לדעת הרא"ש‪.‬‬ ‫דצירוף‪ ,‬דהיינו כל הפוסקים שכתבו דאין תקנה לעשות סתומה לדברי‬ ‫ולמעשה יש בזה שני מנהגים‪ .‬יש העושים השיעור ט' אותיות גדולות בין‬ ‫הכל‪ ,‬עי' בביה"ל בפירוט‪ ,‬וא"כ אין כאן פתוחה ולא סתומה ופסולה‪ ,‬וכן‬ ‫הכל‪ ,‬והרוחנו בזה דעכ"פ יש שיעור פרשה של לכתחלה‪ .‬ואפילו אם‬ ‫בספר מאמר מרדכי מפקפק בעיצה זו מהאי טעמא‪ ,‬וכן במחצית השקל‬ ‫יהיה בזה שיעור פרשה של דיעבד במקום אחד‪ ,‬דהוי פתוחה לדעת‬ ‫מערער על פשרה זו‪ ,‬אבל יש הרבה הנוהגין כשיטת הטו"ז‪.‬‬ ‫הרא"ש‪ ,‬אינו נפסל בדיעבד‪ .‬שהרי בלא" ה דעת הרמ"א שיש לעשות כל‬ ‫ולמעשה המנהג הוא כך‪ ,‬הספרדים נוהגים כדעת הב"י באופן מוחלט‪,‬‬ ‫הפרשיות פתוחות‪ ,‬ואפילו פרשת והיה אם שמע‪ .‬ויש המקפידים יותר‬ ‫ואילו האשכנזים כמעט כולם נוהגים כהט"ז‪ ,‬מנהג זה כולל את קהילות‬ ‫שלא יהיה בשום מקום שיעור של ט' אותיות קטנות‪ ,‬ואפילו אם לא‬ ‫הליטאים‪ ,‬וכן נהוג אצל רוב קהילות החסידים זולת מסורת חב"ד‬ ‫יהיה בין הכל ג"פ פעמים "אשר"‪ ,‬הרי הוא כשר בדיעבד‪.‬‬ ‫כהשו"ע הרב‪ ,‬וכן יוצאי קהילות אונגארין שנוהגים כולם כהט"ז‪ .‬אך‬ ‫‪26‬‬ ‫במשך הדורות היו בקרב גדולי ההוראה האשכנזים שהיו שהעדיפו או‬ ‫כן הוא מנהג רוב קהילות החסידים לכתוב כהטו"ז‪ ,‬וכן היה מנהג קהילת‬ ‫חששו לדעת הרמב"ם‪ .‬והגאון רבי חיים מבריסק ז"ל חשש לב' השיטות‪,‬‬ ‫יוצאי אונגארן‪ ,‬ועי' בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רנד ‪ ,‬ועי' במ "ש שו" ת‬ ‫והניח שני זוגות תפילין גם ט"ז ורמב"ם‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ïâòåå íéøôåñ éã øàô äôéñà ïà èàäòâ øéîàä æðåà :åðéáø úåéúåà ïëàî ìàæ'î èøéôòâðééà áàä êéà :ù"îøâä 31 .èøàã ïòååòâ ò÷àè æéà (é"ùøâä) øò ,íòã .úåìåãâ éã èéî èâéø÷òâ êéæ èàä øò ïåà ïòååòâ æéà øò :ù"çøä íééç ìàøùé 'ø øôåñ øò'áåùç à ïòååòâ æéà ÷øá éðá ïéà àã .íòã óéåà íéøôåñ òøòãðà ïéà æà èâàæòâ øò èàä ,ïòååòâ ãéà øòùéèééöøàô à ,ñàä ,íòã óéåà ïò÷ðàã åö óéåà èùéð ïøòä íéøôåñ éã :é"ùøâä úåéúåà èëàîòâ øòöòìô êàñà ïéà ïòî èàä òéöéìàâ åö ïòîå÷òâåö êéåà ïòðòæ ,ïåøéî ïéà úáù ïñéåøâ íééá èöòé æéà'î ,ïëàæ òãééá àöåé ïòî æéà ñèìàîòã ìééåå ,úåìåãâ íòã èéåì úåìåãâ ïåà ,í"áîø íòã èéåì úåðè÷ ééñ àöåé .æ"åè 30 õðàâ èùéð ïòðòæ ñàåå éã ,äùòîì äëìä ïâòøô íéøôåñ éã :‫להלן העתק מכתבו של הגרמ"ש בענין זה‬ .æ"åè ïèéî èàä'ñ ñàåå ïéìéôú ïäòæòâ ìàîà áàä êéà øòáà :åðéáø ,úåãéñçá íñøåôîä øôåñ) èòâéñ ïåô øôåñ ìàåîù 'ø ïáéøùòâ áèéé íòã ïòååòâ êàã æéà øò .(ì"ðä 'ä 'éñ ìàåé éøáã ú"åùá øëæð 28 .áäæ éøåè øòã éåå ïáéøùòâ èàä øò .øôåñ ñ'áì øòã .éåæà ïáééøù åö êéæ ïøéô òìà èùéð æà ñééåå êéà øòáà øò .æ"è ïôéåà êàã èâéø÷ (á"é÷ñ à"å÷á íùå á"ðñ á"ì 'éñ) àéðú 29 .úåéúåà øòî ïééæ óøàã ñò æà èìàä ééæ ïæàì ,æ"åè íòã ïâò÷ æéà áøä ò"åù øòã ,àé :ù"îøâä ééá æà ñéåà èîå÷ ,úåìåãâ úåéúåà ïééð íòðééàðéà øòáéà àìéî ïéåù ñò æéà ,úåðè÷ úåéúåà ïééð àã ïéåù æéà òîù óåñ áäæ éøåè øòã éåå èùéð ïèìàä ééæ ñàåå éã åìéôà ïåà ,øùë . (è"ì 'éñ à"ç úåâäðäå úåáåùú ú"åùá 'ééò) ,è÷òãòâ øò æéà * ïåòîù 'ø ñàåå íéøôåñ øàô äàøåä à àã æéà'ñ :ù"çøä ïâòåå (ù"îøâä) áø íòðåô èâàæòâ øòáéà èàä [êàøá] ìàåé 30 .øòãòô- ïééèù íòã ‫ ובאשל אברהם‬, ‫מהר"י אסאד סי' יג בשם רבו מהר"ם בנעט ז"ל‬ .‫ ועי' ערוה"ש שהעיד כן על מחוזות ליטא‬,‫בוטשטאט ודעת קדושים‬ 27 ‫עי' בשו"ת חת"ס )יו"ד סימן רס"א( שמביא שרבו הגאון ר' נתן אדלער נהג‬ .(‫ אם כי החת"ס עצמו סבר כדעת הט"ז )עיין יו"ד סי' רנ"ד‬,‫כהרמב"ם‬ 28 ,‫תפילין הללו הראה פעם לרבינו הגה"צ רב דקהלתינו במאנסי שליט"א‬ 31 ‫מבית גנזיו של זקינו ]אבי אמו[ הגה"צ ר' נפתלי גרויס ז"ל מקערעסטיר‬ ‫ ערך כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬,‫ביום ד' פרשת וירא תשפ"ד לפ"ק‬ .‫בערבעשט‬ ‫ וכדרכו בקודש‬.'‫מסיבת שבע ברכות לרגל נישואי נכדתו הכלה תחי‬ ‫להזמין בכל פעם חבורות שונות מקהילתנו הקדושה לשמחת בית‬ 29 ‫ חשובי הסופרים‬,‫ התכבדו הפעם להשתתף בין הנאספים‬,‫צדיקים‬ ‫ לא חשיב הפסק‬,‫התניא בשו"ע סובר שאם אין ריוח פרשה במקום אחד‬ ‫ תוכן השיחה העשירה‬.‫המאוגדים תחת 'איגוד הסופרים' דקרית יואל‬ ‫ וע" כ נוהגים בא"י לעשות בין הכל‬.‫ והוא פסול אליבא דכו"ע‬,‫פרשה כלל‬ ‫ ובין היתר נידון בהרחבה גם ענין‬,‫שנערכה שם כבר נדפס בגליוננו‬ , ‫ ובאופן זה עכ "ח יש ט' אותיות קטנות במקום אחד‬,‫ט' אותיות גדולות‬ .‫הכתיבה בעט שמיר‬ " ‫ומקפידים שיהיה זה בתחלת "והיה אם שמע‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪,áúë øòøòðòù à æéà'ñ øòîàè æà èâàæòâ áàä'ë :åðéáø‬‬ ‫‪ééæ èàä éáø øòã æà ïàãðàì ïåô íéøôåñ øàôà øéî‬‬ ‫‪æà êàã èâàæ øò ,'åäåðàå éì÷ äæ' õìà ,äìéçúëì à ñò æéà‬‬ ‫‪.èòååòèàøòâ‬‬ ‫‪...åäåðàå éì÷ äæ ,ïòðòëòø êéæ ïòî óøàã ,øòðòù èáééøù'ñ‬‬ ‫‪.ïöåð èæàìòâ ñò áàä êéà ,àé :åðéáø‬‬ ‫‪ãòéî èùéð íéà èøòåå èðàä éã ïåà ,øòðòù èáééøù ñò‬‬ ‫‪õøà éã .'åäì àäå ïì àä' ïëàî èìàååòâ èàä'î :é"ùøâä‬‬ ‫‪èùéð ,øòãòô íòã ïèëòøøàô ,øòãòô íòã ïöéðùåöñéåà‬‬ ‫‪...èùéð ì"åç ïéà ïåà ,ïöåð ñò ïâòî íéøôåñ òâéã'ìàøùé‬‬ ‫‪ïåà ,èééøá ïäà êéæ èáééä ñò ,ïëàî ñò ïò÷ øòãòé‬‬ ‫‪êéæ èàä'î ïåà äôéñà òñéåøâ à èàäòâ áàä'ë :åðéáø‬‬ ‫‪øòáìòæ øòã èùéð æéà'ñ ,øòìàîù ñò èøòåå øòèòôù‬‬ ‫‪æðåà øòáà ,êéæ ïùéååö íéøôåñ éã ,èøàã èâéø÷òâñéåà‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪...áúë‬‬ ‫‪.äìéçúëì à ïééæ åìéôà ïò÷ æéà'ñ æà ïòååòâ òéøëî øéîàä‬‬ ‫‪ñàåå à÷éøòîà ïéà íéðáø ïòååòâ ïòååòâ æéà'ñ :é"ùøâä‬‬ ‫‪ñàåå èøàã ïòååòâ æéà'ñ æà èøòäòâ áàä'ë ,àé :ù"îøâä‬‬ ‫‪èùéð øàè'î æà ååéøá à èéî ïòîå÷ ñéåøà èìàååòâ ïáàä‬‬ ‫‪ìôè íòðåô ïëàî èùéð øàè'î ...èùéð æà ïèìàäòâ ïáàä‬‬ ‫÷‪.ïééèù à èéî ïáééøù ñàåå íéøôåñ ïåô ïôéå‬‬ ‫‪.ìôè ø÷éò ïåô ïåà ø÷éò‬‬ ‫‪òëéìèò ïåô àøå÷ ìå÷ à ïòîå÷òâ ñéåøà æéà'ñ :ù"çøä‬‬ ‫‪.íéðáø‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪èùéð ïéåù èãòø'î ,èâéãðòòâ êéæ èàä'ñ ïåà ,àé :é"ùøâä‬‬ ‫ונעתיק כאן קטע ממה שהשיב רבינו בתוך השיחה הנ"ל‪...... :‬איז אזוי‪,‬‬ ‫‪èùéð èñééä'ñ .úîà íòã ïäòæòâðééà èàä øòãòé .íòã ïåô‬‬ ‫אין דעם ענין זענען ביידע גערעכט‪ ,‬איך הער דא אזוי‪ ,‬ס'איז דא געפילן‪,‬‬ ‫ס'איז דא הלכה‪ ,‬און ס'איז דא א געוואוינהייט‪ ,‬און ס'איז דא א מורא פון‬ ‫÷‪.éåðéù ïéé‬‬ ‫א ירידה‪ ,‬וואס דאס איז יראת שמים‪ ,‬במילא דאס איז זיכער אז ווער‬ ‫‪ïâòåå ïâàæ èìàååòâ ïáàä ñàåå èøàã ïòååòâ æéà'ñ :åðéáø‬‬ ‫ס'איז צוגעוואוינט צו שרייבן מיט א נוצה‪ ,‬און ער האלט אז עס איז‬ ‫‪äðùî èùéð èñééä ñàã ,èâàæòâ ééæ áàä êéà ,ïééæ äðùî‬‬ ‫בעסער‪ ,‬איך הער דא וואס זאגן אז זיי האלטן אז ס'איז גרינגער און ס'איז‬ ‫‪êàñà èðééä ïò÷'î ,èëàîòâ øòñòá èñééä ñàã ,ïòååòâ‬‬ ‫שענער‪ ,‬איז אוודאי זאל ער בלייבן אזוי ווי ער איז‪.‬‬ ‫‪éö úåöî ééá éö ,÷éðëòè ïâéèðééä ïèéî øòñòá ïëàî úååöî‬‬ ‫אבער מ'רעדט דאך ס'איז דא א כלל ישראל‪ ,‬ווען איך רעד פון כלל‬ ‫‪ïèìàäòâñéåà æéà ñàã éåå âðàì éåæà ,äîåãëå ïéìéôú ééá‬‬ ‫ישראל מיין איך 'כלל ישראל סופרים'‪ ,‬און אויב עמיצער שפירט אז ער‬ ‫‪33‬‬ ‫גיט ארויס א שענערן כתב מיט א 'שטיין' פעדער‪ ,‬איז שווער אים צו זאגן‬ ‫‪.ïòååòâ äðùî èùéð ñàã èñééä äëìä éã èéåì‬‬ ‫שרייב נישט דערמיט‪ ,‬איך שרייב שענער מיט א 'שטיין' פעדער‪ ,‬ס'איז א‬ ‫מציאות‪ .‬דער זעלבער וואס זאגט איך האב א געפיל צו א נוצה‪ ,‬און איך‬ ‫‪33‬‬ ‫שרייב שענער מיט א נוצה‪ ,‬נו אז ער שרייבט שענער מיט א נוצה אוודאי‬ ‫רבינו הרחיב הדיבור שם בענין זה‪ ,‬ונעתיק לשו"ק‪...... :‬איך פארשטיי אז‬ ‫זאל ער שרייבן מיט א נוצה‪ .‬אבער איינער וואס ער זאגט ‪ -‬און דאס‬ ‫ס'איז דא א גרויסע געפיל נישט משנה צו זיין‪ ,‬ס'איז דא גרויסע געפילן‪,‬‬ ‫מציאות איז אזוי ‪ -‬איך שרייב שענער מיט א 'שטיין' פעדער‪ ,‬יעצט וואס‬ ‫ווי מ'זאגט ס'איז א ערליכער געפיל‪ ,‬מ'דארף וויסן אז ווער ס'זאגט דוקא‬ ‫זאל מען זאגן פאר אזא איד‪ ,‬ער זאגט איך שרייב שענער מיט א 'שטיין'‬ ‫מיט א פעדער א נוצה איז דער פשט ער וויל דאס אמאליגקייט‪ ,‬ס'איז א‬ ‫פעדער‪ ,‬ער זאגט נישט איך שרייב מער‪ ,‬איך שרייב לענגער‪ ,‬און פארדין‬ ‫ערליכער געפיל‪ ,‬ס'איז א געפיל פון יראת שמים‪ .‬אבער א שינוי אויף‬ ‫מער געלט‪ ,‬נאר אין אומנות‪ ,‬כ'בין א סופר און איך זעה‪ ,‬כ'קוק אן מיין‬ ‫בעסער מאכן הייסט נישט קיין ירידה‪ ,‬פארשטייט זיך אויב ס'איז קלאר‬ ‫כתב מיין שריפט‪ ,‬עס איז שענער מיט א 'שטיין' פעדער‪ ,‬נו קען מען פאר‬ ‫אז עפ"י הלכה איז עס אויסגעהאלטן‪.‬‬ ‫אזא איינעם זאגן ניין‪ ,‬דאס איז נישט גוט? לכתחילה נישט גוט‪ ,‬איך‬ ‫שרייב שענער!!!‪ ,‬במילא די אלע וואס שרייבן טאקע שענער מיט דעם‬ ‫צי מ'האט משנה געווען ביים באקן מצות? ווי אזוי האט מען אינדערהיים‬ ‫קענען שרייבן און ארויסגעבן א שענערן כתב‪ .‬התנאה לפניו במצות‪.‬‬ ‫געבאקן מצות? איר ווייסט ווי אזוי מ'האט אינדערהיים געבאקן מצות?‬ ‫מ'וועט נישט וועלן הערן‪ ,‬איך רעד יעצט ביז צו די קריג‪ ,‬מ'האט‬ ‫‪ ...‬במילא דא איז אזוי‪ ,‬קומט עס אויס בעסער? די סופרים דארפן דאס‬ ‫אויסגעוועלגערט א מצה‪ ,‬און מ'האט עס מיט א גאפל געשטיפלט‪ ,‬אזוי‬ ‫אפ'פסק'ענען‪ ,‬יעדער פאר זיך‪ ,‬איז מיר בעסער א נוצה? איז מיר אייניג א‬ ‫האט עס געהייסן‪ ,‬און מ'האט זיך געשטעלט איינער אונטערן אנדערן‪,‬‬ ‫נוצה? איז בעסער א 'שטיין' פעדער?‪ ,‬קיינער איז נישט גלייך‪ ,‬איך זעה‬ ‫יעדער האט זיך געהאלטן זיין טייגל‪ ,‬איינער אונטערן אנדערן‪ ,‬און מ'איז‬ ‫דא זיצן סופרים‪ ,‬אלע זענען ערליכע‪ ,‬אלע זענען יראי ה'‪ ,‬קיינער וויל‬ ‫צוגעגאנגען צום שיבער‪ ,‬דער שיבער האט געהאט א שאוועל‪ ,‬א‬ ‫נישט עפעס קלות‪ ,‬קיינער זוכט נישט קיין קלות‪ ,‬אלעס זוכט ערליכקייט‪,‬‬ ‫האלצערנעם שאוועל‪ ,‬א מרדה‪ ,‬מ'האט ארויף געלייגט די מצה אויפן‬ ‫אבער כ'זעה דאס מציאות‪ ,‬איינער שפירט אזוי און דער צווייטער שפירט‬ ‫שאוועל‪ ,‬אריין געלייגט אין אויווען‪ ,‬געגעבן א שאר אזוי‪ ,‬און די מצה איז‬ ‫פארקערט‪ ,‬נו וואס איז דער אמת?‪ ,‬ווער ס'איז געוואוינט צו שרייבן מיט‬ ‫אראפ געפאלן נאך אויווען‪ ,‬ווען מ'האט זיך אפגעבאקן האט מען עס‬ ‫א נוצה זאל בלייבן מיט א נוצה‪ ,‬און ווער עס שפירט אז ער קען געבן א‬ ‫מיט דעם שאוועל ארויס גענומען‪ ,‬דער שאוועל איז געווען פון האלץ‪ ,‬עס‬ ‫כתב נאה ומהודר מיט א 'שטיין' פעדער‪ ,‬דער זאל אהערשטעלן א‬ ‫גייט אריין איינמאל אין אויווען‪ ,‬צוויי מאל אין אויווען‪ ,‬האט די שאוועל‬ ‫שיינעם כתב מיטן 'שטיין' פעדער‪ .‬קיין נייע גזירות קענען מיר נישט‬ ‫האט אנגעהויבן צו ברענען‪ ,‬איז געווען גרייט אן אמפער וואסער‪ ,‬און ער‬ ‫איינפירן‪ ,‬אונז קען מיר נישט מאכן קיין גזירות‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪à èàä øòðééà æà èâàæòâ êéà áàä ,éåæà éàãå à :ù"îøâä‬‬ ‫‪èãòøòâ êéà áàä ïàãðàì ïéà ïòååòâ ïéá'ë :ù"îøâä‬‬ ‫‪ééá ïôéå÷ ò÷àè øò ìàæ ,íéà ïåô ïôéå÷ æåî øò ñàåå øòâàååù‬‬ ‫‪æà ,èâàæòâ ééæ êéà áàä ,í"úñ ïâòåå äôéñà ïà ééá èøàã‬‬ ‫‪ìàæ øòèòôù ïåà ...äæéðâ ïéà ïâééì ñàã ìàæ øò øòáà íéà‬‬ ‫‪äãåòú à èàä øò éö ïâòøô ïòî óøàã øôåñ à åö èîå÷'î‬‬ ‫‪æéà'ñ .øòäøàô à øòáéøà æéà ñàåå øôåñ à åö ïôéå÷ ïééâ øò‬‬ ‫‪ééá .ó÷åúá êàð æéà'ñ éö ïåà ,èøòäøàô êéæ èàä øò æà‬‬ ‫‪æåî øáç à øòãà øòâàååù à æéà'ñ ìééåå äîëç ïéé÷ èùéð‬‬ ‫‪,øàé ééøã- ééååö óéåà øàð äãåòú àæà ïöåð ïòî èæàì æðåà‬‬ ‫‪øò éö èùéð èñééåå øòðééà øòîàè ,ïéìéôú òðééæ ïöéð êéà‬‬ ‫‪.ïòî èñòâøàô íòãëàð ìééåå ,øòâðòì óéåà èùéð èæàì'î‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ñò æéà ñèìàîòã ,úåëìä éã ïò÷ øò éö ,èøòäøàô êéæ èàä‬‬ ‫‪.(:âé äèåñ) ä"øîåâù íù ìò àìà úàøð äåöîä ïéà :åðéáø‬‬ ‫‪...ïöéð èùéð ñàã ïò÷ øò ,èùéðøàâ‬‬ ‫‪,êéåà úåìäåî ééá íòìáàøô òëéìðò à àã æéà'ñ :åðéáø‬‬ ‫האט עס שנעל איינגעטונקען אז ס'זאל נישט ברענען‪ ,‬אזוי האט מען‬ ‫‪...èùéð ïòðò÷ ñàåå àã æéà'ñ‬‬ ‫געבאקן‪ ,‬און אזוי האט מען אמאל געגעסן מצות‪ ,‬אזוי האט געגעסן דער‬ ‫‪æéà ñàã øàð ,ñ'øòâàååù èùéð ïéåù æéà ñàã :ù"çøä‬‬ ‫חתם סופר‪ ,‬אזוי האט געגעסן דער דברי חיים‪ ,‬און אזוי האט געגעסן דער‬ ‫‪.ñ'øòèòô éö ñòãééæ‬‬ ‫קדושת יו"ט‪ ,‬אזוי האט מען געגעסן ביז צו די קריג‪.‬‬ ‫‪- íééä ïòøàèòôîé÷ à ìàåé úéø÷ ïéà øéîàä æðåà :åðéáø‬‬ ‫דער פעטער ז"ל האט איינגעפירט נאך אין די שטאט סאטמאר א‬ ‫‪ïäà èøàã ïòîå÷ ñò - äîìçä úéá à ñò èñééä éäàã‬‬ ‫געניאלן בייפאל‪ ,‬ער האט געמאכט צוויי שיבער'ס‪ ,‬ער האט געעפנט דעם‬ ‫אויווען פון די צווייטע זייט אויך‪ ,‬דארט איז אויך געווען א פי התנור‪ ,‬אז‬ ‫‪æéà ñò ïåà ,ìàåé úéø÷ ïåô øàð èùéð ,ìàøòáéà ïåô êòìâðåé‬‬ ‫דער וואס נעמט ארויס פונעם אויווען דער לייגט נישט אריין‪ ,‬און נישט‬ ‫‪.è'ìî'òâ èåâ èùéð ïòðòæ ñàåå øòãðé÷ àã‬‬ ‫מיטן זעלבן שאוועל וואס מ'לייגט אריין אין אויווען נעמט מען ארויס‪,‬‬ ‫‪ïéà ïòååòâ ìé÷î êàã èàä áø øòæðàö øòã :íéçëåðä 'à‬‬ ‫אבער ביז דעמאלטס איז געווען דער זעלבער שאוועל‪.‬‬ ‫‪.íòã‬‬ ‫היינט לייגט מען ארויף אויף א האלץ‪ ,‬יעדער איינער ווייסט ווי אזוי‬ ‫‪øòã ñàåå ïëàæ éã ïåô ñðééà ïòååòâ æéà ñàã ,àé :åðéáø‬‬ ‫מ'באקט היינט מצות‪ ,‬מ'לייגט ארויף אויף א שטענגעלע מ'געט אזוי א‬ ‫‪ïâòåå .íééç éøáã ïèéî ïäåèåö èàäòâ èàä áø øòååàðéù‬‬ ‫דריי ארויף‪ ,‬און פינעף ‪-‬זעקס מצות ווערט אראפ געדרייט‪ ,‬און מיט אן‬ ‫‪35‬‬ ‫אייזערנעם שאוועל נעמט מען ארויס‪ ,‬אזוי איז היינט‪ .‬אמאל איז נישט‬ ‫‪.äìéî‬‬ ‫אזוי געווען‪ ,‬מ'איז געשטאנען איינער אונטערן אנדערן‪ ,‬יעדער האט זיך‬ ‫‪ïåà ,øòãðé÷ òëìòæà ïäà èøàã ïòîå÷ ñò ô"ëò øòáà‬‬ ‫געשטעלט אין די רייע אויף זיין פלאץ‪ ,‬און ווען ס'איז געקומען זיין רייע‬ ‫‪ïèëòøøàô ïò÷'î éö äìàù à èøòåå ,ïèëòøøàô óøàã'î‬‬ ‫ארויף צו לייגן‪ ,‬האט ער ארויף געלייגט‪ ,‬ארויס גענומען און אריין‬ ‫‪ï'øàô ïééæ òéãåî ïòî óøàã éö ,øòèàô íòðåô úåùøá àìù‬‬ ‫געלייגט‪.‬‬ ‫‪éö .øòèàô ï'øàô ïééæ òéãåî èùéð óøàã'î øòãà ,øòèàô‬‬ ‫ווי אזוי האט מען געהייצט אן אויווען? מיט האלץ‪ ,‬עס איז נישט געווען‬ ‫‪øòèñðøò ïà æéà'ñ ?åúåùøá àìù ïäåè ñò ïòî âòî‬‬ ‫מ'האט נישט געהאט קיין קוילן‪ ,‬עס איז נישט בייגעפאלן אז קוילן איז א‬ ‫גוטע זאך‪ ,‬ס'איז דאך געווען קוילן אינדערהיים אויך‪ ,‬די באן איז געפארן‬ ‫‪...íòìáàøô‬‬ ‫אויף קוילן‪ ,‬אבער צו באקן מצות מיט קוילן איז נישט בייגעפאלן‪ ,‬האט‬ ‫‪æéà äåöî éã ìééåå ïééæ òéãåî èôøàãòâ ïòî èìàåå úåèùôá‬‬ ‫מען געלייגט האלץ‪ ,‬האלץ ברענט אבער ס'ווערט אויסגעקילט‪ ,‬איז‬ ‫‪ìäåî íòã ïëàî óøàã øò ïåà (.èë ïéùåãé÷) áàä ìò ìèåî êàã‬‬ ‫געווען א גאנצער יתום א ערשטער אויווען‪ ,‬ווייל דער ערשטער אויווען‬ ‫‪øòãà ,ïééæ òéãåî ïòî ìàæ ?ïäåè ïòî ìàæ ñàåå åð ,çéìù à‬‬ ‫איז געווען הייס‪ ,‬דער גאנצער הידור פון 'תנור ראשון' איז געווען נאר וועגן‬ ‫דעם‪.‬‬ ‫‪?ïèëòøøàô ïòî ìàæ‬‬ ‫‪...ïééæ òéãåî åö èùéð øòñòá æéà'ñ :ù"îøâä‬‬ ‫מ'קוקט היינט אהן א אויווען‪ ,‬מ'לייגט האלץ‪ ,‬און מ'לייגט קוילן‪ ,‬די האלץ‬ ‫מאכט א פלאם‪ ,‬די קוילן מאכט א היץ‪ ,‬און די מצה ווערט שנעל‬ ‫אפגעבאקן‪ ,‬עס איז נישט קיין חילוק דער ערשטער אויווען צי דער‬ ‫בערוגת הבושם בקונטרס הכנה דרבה )בהצואה שלו אות י'( בשם הרה"ק‬ ‫צווייטער אויווען און א דריטער אויווען‪ ,‬אלעס איז איינס‪ ,‬אלעס איז מער‬ ‫רבי שלמה מקארלין ז"ל‪.‬‬ ‫ווייניגער אייניג הייס‪ .‬די מצות איז געווארן בעסער‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫נו‪ ,‬ס'איז א שינוי פון אמאל? אוודאי אזוי‪ ,‬ס'איז א עכטער שינוי! אבער‬ ‫היינו בדבר המבואר בשו"ת דברי חייים )סי' קי"ד( ע"ד החיי אדם דלא הוי‬ ‫דאס איז דאס מציאות‪ ,‬מ'האט משנה געווען‪ ,‬אויף בעסער מאכן אויף‬ ‫מילה אם לא חתך עור החיצון כולו בסכין‪ ,‬וכתב מרן הדברי חיים‬ ‫שענער מאכן האט מען משנה געווען‪.‬‬ ‫שבדיעבד אין לחזור ולחתוך‪ ,‬ומי שעושה כן הריהו רוצח‪ ,‬וחוששני עליו‬ ‫שהוא מנפשות עמלק וכו' עיי"ש‪ .‬אבל הרה"ק משינאווא ציוה לחזור‬ ‫‪34‬‬ ‫ולמול‪.‬‬ ‫ועי' בלב אהרן פ' תזריע )עמוד ק"כ( עפי"ד הערוגת הבושם‪ .‬ועי' מ"ש‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ééá ï'èçù èùéð ïéåù ïòî ïò÷ øàé âéöòáéæ éã ééá :åðéáø ...ïòî èåè éåæà :ù"çøä ì"æ øòèòô øòã èàä éåæà .äèéçùä úéá ïéà æðåà èàä øò òåãé æéà áø øòùèà÷ðåî øòã :ù"îøâä 36 .èøéôòâðééà .ïééæ øò óøàã ãðé÷ øùë à ,...úåùø ïäà åìéôà ...ïäåèòâ ééæ ñàåå àã æéà'ñ ,úåéòáè éã ïéà êéæ èãðòåå ñò :ù"îøâä ñàåå èåè'î ,èùéð èâàæ'î ,èùéð èãòø øòðéé÷ ,àé :åðéáø .èðòä éã ïøòèéö åö øòéøô ïäà ïéåù ïáééä øò ïåà ïéäà ãðé÷ ñàã êàã è÷éù øòèàô øòã ,óøàã'î ñàåå ïùèðòî 'ä êåøá æðåà ééá àã æéà'ñ øòáà ,àé :åðéáø ïòî èëòøøàô àìéîá ,øòáéà è÷å÷ ìäåî øòã æà èñééåå ïøàååòâ ïòðòæ ééæ æà øòáà ,ùéøô ïåà èðåæòâ ïòðòæ ééæ íãàì åì ïéëæ' ïåô ììë ïèéî èééâ'î , âééååù à èëàî'î ïåà .óìç íòã ïìòèù ÷òååà ïôøàã ééæ æà ééæ ïñééåå øàé âéöòáéæ .(.âë ïéùåãé÷) 'åéðôá àìù èùéð ïòî èîòùøàô éåæà ,øãâ øòèåâ à æéà'ñ :ù"îøâä íéðéðò êàñà ééá àã æéà íòìáàøô øòã ô"ëò øòáà .íòðéé÷ * ...êéåà íéãîìî ééá èøòåå íòìáàøô øòáìòæ øòã :åðéáø òøòèìò ,úåøôåñ ééá íòìáàøô à êéæ èëàî ñò :é"ùøâä ïáàä ïåà ÷øàèù âåðòâ ïééæ óøàãî ,úåðîåà ïãòé ééá ïåà èùéð ïìàæ ééæ æà èùéð ééæ èâàæ øòðéé÷ ,ïáééøù ïãéà ...úåéøçà ñéåøâ à æéà'ñ ,...ïáòâåöôéåà ïòåå ìëù êéæ ïòäåè ïùèðòî ...úåòéâð ,íé÷ñôä èäòæ'î ïåà ,ïáééøù íéáøî íéîù àøé à ïééæ óøàã øôåñ à æà ñàã :é"ùøâä ïòî óøàã ,øôåñ íòã ïåô úåøåã ééøã ïéåù èîòð øò æà óéåà .äèéçù úåëìä ïåô ñéåøà ïòî èðøòì ,úåòéâð àã æéà'ñ ïåà ,èåâ èùéð ïéåù èäòæ øò æà ïâàæ íéà ( á"ì 'éñ ç"åà íäøáà ìùà) éåæà èâàæ íéãâî éøô øòã àé :åðéáø .êòì÷éðééà éã øàô ïáééøù ñòãééæ éã ,íé÷ñôä 37 .'èçåùî øåîç øúåé' óøàã'î ñàåå ïîæ à àã æéà'ñ æà ïñéåå óøàã'î ,àé :åðéáø éåå úåðîåà òøòøòååù à æéà úåøôåñ ïåô úåðîåà ñàã ìàæ øôåñ à øàô ïåà ,ïøòäôéåà ìàæ èçåù à øàô ïâàæ éã ïåô ñðééà æéà ñàã ...ãîìî à øàô ïåà ,ïøòäôéåà ïáìòæ íòã ,èééö òöðàâ éã øò èçù äèéçù ééá ,äèéçù ...ïâàæ åö ñàã ïëàæ òèñøòååù øòãòé æéà øôåñ à ééá ,òáìòæ ñàã âéáééà æéà'ñ ,óåò èøàñ ...'äòåøâ äëàìî äàöåä' ìàîòìà âàæ'ë :ù"îøâä à êàñà æéà'ñ ,úåéúåà æ"ë àã æéà'ñ ,ùøòãðà úåà .íòìáàøô øòñéåøâ à øòééæ æéà'ñ ,àé :åðéáø ïåà ,àéîùã àúòééñ êàñà óøàã'î .úåðîåà òøòøòååù ñò ïòðò÷ êòì÷éðééà éã ,äæéðâ ïéà ñò èâééì'î :é"ùøâä .íéîù àøé à ïééæ óøàã'î .ïöåð èùéð úåëøá áøá åðîî åðéáø ãøôðå æéà ,äáéùé éã ïéà èøòäøàô èàä øòðæàåå áøä :ù"îøâä éã èñééä ñàã ,'íéøåçá õåáé÷' æà ïâàæ ïòîå÷òâ ïòî 36 èàä ,ïøòäøàô èùéð ïéåù ïòî øàè ééæ ,íéøåçá òøòèìò ‫עיי' מה שכ' בזה בשו"ת מאיר נתיבים )סי' ע"ו( בענין שובי"ם הבאים‬ ?ïøòäøàô èùéð ïòî øàè ñàååøàô ,èâàæòâ øòðæàåå áøä ‫בימים שראוי לקיים באותן השוחטים והדרת פני זקן שלא יהיו ידיהם‬ ‫ וסכין של שחיטה טוב שיהיה חדודו קודם‬,‫מלוכלכים בדם שחיטה עוד‬ ïåàâä) áø øòðéìáåì øòã ïòåå ÷ðòãòâ êéà ,èâàæòâ øò èàä ‫ וסיים בנועם דבריו שהאידנא בדורות הללו שנחלשו‬,‫ללבונא שלהם‬ êàð æéà øò ,ïéìáåì ïéé÷ ïòîå÷òâ æéà (ì"æ àøéôù øéàî éáø ‫הכוחות ראוי ונכון לכל אשר בידו למחות לתקן תקנה למיגדר מלתא‬ øò èàä ,ìãøòá õøàååù à èéî ïàîøòâðåé à ïòååòâ ‫ אף שמרגיש עדיין‬,‫שעכ"פ משבעים שנה ואילך לא ישחוט שום אדם‬ ‫ כיון שרובא דרובא באותן השנים כבר בטל‬,‫ משום לא פלוג‬,‫והוא בכחו‬ ééæ èàä ïåà ãøòá òñééåå òâðàì èéî íéèçåù òìà ïòîåðòâ .‫ יעו"ש‬,‫ ראוי והגון למיגדר מלתא ולתקן תקנה זו‬,‫כח ההרגש‬ éåæà ,èàèù ïéà áø à ïåô úåéøçà õìà ,èøòäøàô òìà .èìééöøàô øòðæàåå áøä èàä 37 ‫ אמר המר והנמהר ראיתי שערוריה בסופרי זמנינו ואין‬:‫וז"ל הפמ"ג שם‬ ïòåå ïñéåå åö óøàã'î ,íòìáàøô øòñéåøâ à æéà'ñ :åðéáø '‫כל כך תימה הלא בזמן הלבוש רגז ושחק עליהם להמעיין בו בסעי' כ‬ ...øòãòô éã ïåà ,øòñòî ñàã ïâééì åö ÷òååà .‫ לכן הסכמתי לכתוב פתיחה קצת דברים כוללים השומע ישמע‬.‫יע"ש‬ ìéâ øòã æéà ïòåå ,øôåñ ï'øàô ïòî èâàæ ñàåå æéà :é"ùøâä ‫דע דהטור כתב שהסופר צריך להיות מאד ירא וחרד לדבר הש"י ולדעתי‬ ‫יותר משוחט כי שם לאו דנבילה וכאן מבטלין כל ישראל עשה בכל יום‬ ?øòãòô éã ïâééì ÷òååà óøàã øò ñàåå ‫ ואפילו נאמר דל"ת חמיר מעשה )עיין יבמות פרק‬,‫ומברכין ברכה לבטלה‬ èøòèéö èðòä éã ïòåå ïòî èäòæ íéèçåù éã ééá :ù"îøâä '‫קמא( מ"מ ברכה לא תשא י"א דהוה דין תורה עיין סי' רט"ו מג"א אות ו‬ .ïéåù íéà . ‫ובצירוף עשה וודאי חמור משוחט‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח‬ ‫ז"ל‬ ‫ר' אהרן יונתן ראזענטהאל‬ ‫בן הרה"ח ר' חיים ז"ל‬ ‫נלב"ע י"א כסלו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנו ידידינו הרבני הנכבד רודצו"ח‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר אברהם מרדכי ראזענטהאל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האשה החשובה‬ ‫ע"ה‬ ‫בערקאוויטש‬ ‫לעילוי נשמת‬‫מרת חי' דינה‬ ‫טווערסקי ז"ל‬ ‫יצחק‬ ‫אליעזר ז"ל‬ ‫חייםת הרה"ח ר'‬ ‫ב‬ ‫הרה"צ ר'‬ ‫כסלו‬ ‫י"ב ז"ל‬ ‫יחיאל‬ ‫נלב"ע‬ ‫ב"ר‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע א' ניסן‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י ידידינו הרבני הנכבד רודצו"ח‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר אהרן הערש בערקאוויטש‬ ‫חתנו‬ ‫ובניו"ישיחיו‬ ‫הונצח ע‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר משה ישראל פייערווערגער‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ז"ל‬ ‫ר' משה עסטרייכער‬ ‫אליעזר ז"ל‬ ‫נשמת‬ ‫ב"רלעילוי‬ ‫נלב"ע ד' ניסן‬ ‫הרה"צ ר' חיים יצחק טווערסקי ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫דרשה לתלמידי מכינה לישיבה קטנה‬ ‫וְ ָטבַ ל ַּב ַּמיִ ם וְ ָט ֵה ר‬ ‫בקרית יואל יע"א‬ ‫‪E‬‬ ‫ונרוממה שמו יחדיו די גוף מיט די נשמה‬ ‫יום ה' פרשת ויצא שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫נשמה שנתת בי טהורה היא‬ ‫די נשמה איז הייליג און ריין‪ ,‬טהורה היא‪ .‬וואס טוט זיך‬ ‫אין די ישיבה לערנט מען פאר יעדן טאג תהילים‪ .‬דוד המלך‬ ‫מיט'ן גוף? איז דער גוף אויך א גוף טהור?‬ ‫זאגט אין תהילים קאפיטל ל"ד‪ ,‬גדלו לה' אתי ונרוממה שמו‬ ‫יחדיו‪" .‬ונרוממה" מען זאל הייבן‪" ,‬שמו" דעם אייבערשטנ'ס‬ ‫דער מאור ושמש )פ' אמור( ברענגט אראפ ‪ -‬ער זאגט די צוויי‬ ‫נאמען‪" ,‬יחדיו" צוזאמען‪ .‬וועמען מיינט מען "יחדיו"‬ ‫צדיקים ‪ -‬דער הייליגער בעל שם הקדוש און דער הייליגער‬ ‫צוזאמען? בפשטות מיינט מען צוזאמען אז ס'זאל זיין א‬ ‫רבי אלימלך‪ ,‬זיי האבן מתקן געווען אז א איד זאל זיך‬ ‫ציבור א רבים‪.‬‬ ‫טובל'ען אין מקוה ווען מען דארף‪ .‬צו זאגן הסברים און‬ ‫טעמים אויפ'ן בעל שם הקדוש און אויפ'ן הייליגן רבי‬ ‫אבער באמת "יחדיו" מיינט נאך מער‪ ,‬דער אייבערשטער‬ ‫אלימלך איז נישט שייך צו זאגן‪ ,‬ס'איז למעלה מהשגתינו‪,‬‬ ‫האט באשאפן פאר א מענטש א נשמה‪ ,‬און דער‬ ‫אבער אביסל קען מען דאס מסביר זיין פאר אנשים כערכינו‪.‬‬ ‫אייבערשטער האט באשאפן פאר א מענטש א גוף‪ .‬די נשמה‬ ‫וואס דער אייבערשטער האט באשאפן פאר א מענטש איז‬ ‫א מקוה ברענגט טהרה‪ ,‬אזוי ווי מען זעהט אמאל אין די‬ ‫א ריינע נשמה‪ ,‬אזוי ווי מען זאגט דאס יעדן טאג‪ :‬אלקי נשמה‬ ‫גמרא‪ ,‬איינער איז טמא‪ ,‬אז מ'גייט נישט אין מקוה ווערט מען‬ ‫שנתת בי טהורה היא‪ ,‬א נשמה קומט אראפ פון הימל‪ ,‬דאס‬ ‫נישט טהור‪ .‬אז מ'גייט אין מקוה‪ ,‬ווערט מען טהור‪ .‬ס'איז דא‬ ‫איז א הימל'ישע זאך‪ ,‬מען קען נישט מבחין זיין מיט'ן‬ ‫אזא זאך ווי "טבול יום"‪" ,‬הערב שמש"‪ ,‬אבער די טהרה‬ ‫פליישיגן אויג וואס דאס איז‪ .‬דער גוף איז א גשמיות'דיגע‬ ‫הייבט זיך אן אין די מקוה‪ ,‬א מקוה דאס ברענגט טהרה פאר‬ ‫זאך‪ ,‬א ערד'ישע זאך‪ ,‬דאס איז באשאפן געווארן עפר מן‬ ‫א מענטש‪.‬‬ ‫האדמה‪ ,‬יעדער זעהט דאס‪ ,‬יעדער פארשטייט וואס דאס‬ ‫איז‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫כ'האב געטראפן א רמז‪ ,‬אין פרשת קרח שטייט אין פסוק‬ ‫פארוועם ברענגט דאס טהרה? פאר די נשמה? די נשמה‬ ‫אזוי )במדבר יז יא( מ'על ה'מזבח ו'שים ק'טרת והולך מהרה‪,‬‬ ‫איז דאך טהורה היא‪ ,‬די נשמה איז א ריינע זאך‪.‬‬ ‫איז די ראשי תיבות מקו"ה‪ ,‬און דארט שטייט והולך‬ ‫"מהרה"‪ ,‬מ'זאל גיין שנעל‪ ,‬אין מקוה גייט מען "שנעל‬ ‫די מקוה ברענגט טהרה פאר'ן גוף! אז דער גוף‬ ‫אריין‪ ,‬שנעל ארויס"‪ ,‬דאס איז די כוונת המקוה‪,‬‬ ‫זאל אויך זיין טהור‪ ,‬דער גוף איז טהור און די‬ ‫שנעל!‪ ,‬בזריזות!‪.‬‬ ‫נשמה איז טהור‪ ,‬יעצט ווען א איד שטעלט זיך‬ ‫דאווענען‪ ,‬דאווענט ער מיט א ריינע נשמה און‬ ‫און אויב ס'איז אזוי‪ ,‬שטייט דארט אין פסוק "ותן עליה‬ ‫מיט א ריינעם גוף‪.‬‬ ‫אש"‪ ,‬מ'זאל ארויפלייגן א פייער‪ ,‬א חסיד'ישע פייער‪ ,‬א‬ ‫חסיד'ישן ברען! ווען מ'גייט אין מקוה און מ'איז מוסיף‬ ‫דאס איז גדלו לה' אתי ונרוממה שמו "יחדיו" צוזאמען‪,‬‬ ‫טהרה‪ ,‬איז ותן עליה אש‪ ,‬א חסיד'ישער איד האט אן‬ ‫וואס מיינט מען צוזאמען? די נשמה מיט'ן גוף צוזאמען‪,‬‬ ‫אש קודש‪ ,‬ער דאוונט מיט א ברען‪ ,‬ער לערנט‬ ‫ביידע זאלן זיין טהור‪.‬‬ ‫מיט א ברען!‪ ,‬ער איז מקיים מצוות מיט א‬ ‫ברען!‪ ,‬דאס איז דורך טהרה במקוה‪.‬‬ ‫שטייט אין ייטב לב )ייט"פ לי"ג מדות אות ד( ל'ב ט'הור ב'רא‬ ‫איז ראשי תיבות טב"ל‪ .‬אז מ'טובל'ט זיך באקומט מען א לב‬ ‫דאס איז איין זאך וואס איך וויל זאגן ‪ -‬ווען איך רעד דא צו‬ ‫טהור‪ ,‬א ריין הארץ‪ ,‬וואס דאס איז דער גוף‪ ,‬און דאס איז‬ ‫בחורים וואס זענען שוין געווארן יעצט בר מצוה‪ ,‬א טייל‬ ‫ונרוממה שמו יחדיו‪.‬‬ ‫זענען שוין געווארן בר מצוה‪ ,‬און טייל פון די וואס זיצן דא‬ ‫אין דעם בית המדרש גייען ווערן בקרוב בר מצוה‪ ,‬און ווען‬ ‫דאס אלעס איז‪ ,‬ווען מ'גייט אין מקוה אזוי ווי די‬ ‫מ'ווערט בר מצוה הייבט מען אן צו לייגן תפילין און זיך צו‬ ‫הייליגע רבי'ס האבן איינגעפירט‪ ,‬אז א איד זאל‬ ‫פירן ווי א חסיד'ישער בחור‪ ,‬און מ'גייט אין מקוה פאר'ן‬ ‫גיין אין מקוה און זיך צוגרייטן צום דאווענען‪ ,‬צו‬ ‫דאווענען‪ ,‬דארף מען דאס וויסן‪ ,‬מקוה צו גיין‪ ,‬איז איינס צוויי‬ ‫לערנען‪ ,‬ער זאל עוסק זיין בתורה ובתפלה‬ ‫דריי געגאנגען‪ ,‬שנעל! ס'דארף נישט דויערן לאנג א מקוה‪,‬‬ ‫בטהרה‪ .‬אז מ'גייט אין מקוה און מ'פירט זיך‬ ‫אין מקוה גייט מען און מ'טובל'ט זיך אין די מקוה‪ ,‬ווייל מ'איז‬ ‫אויף אין די מקוה מיט יראת שמים‪ ,‬ווערט דער‬ ‫זיך מקבל טהרה פאר'ן גוף‪ ,‬ס'זאל זיין ונרוממה שמו יחדו‪,‬‬ ‫גוף טהור‪.‬‬ ‫נישט מ'גייט זיך באדן‪.‬‬ ‫פאר'ן דאווענען גייט מען זיך נישט‬ ‫ווי אזוי גייט א איד אין מקוה?‬ ‫"באדן"‬ ‫פעטער זכרונו לברכה האט אמאל געזאגט )ס"ג בשלח‬ ‫דער‬ ‫ליידער די דורות פאלן‪ ,‬ירידת הדורות‪ ,‬מיר זענען אלע‬ ‫תשט"ז( אז מ'גייט אין מקוה און מ'פירט זיך נישט אויף אין די‬ ‫געווען בחורים אזוי ווי עטץ‪ ,‬מיר זענען אויך געגאנגען אין‬ ‫מקוה אזוי ווי עס דארף צו זיין‪ ,‬מ'געבט זיך נישט אכטונג אין‬ ‫מקוה‪ ,‬ווען מ'איז געווארן בר מצוה איז מען געגאנגען אין‬ ‫די מקוה אויף די אויגן און אויף די מחשבות‪ ,‬איז נישט נאר‬ ‫מקוה‪ .‬ס'איז קיינמאל נישט בייגעפאלן פאר א בחור‪ ,‬אדער‬ ‫אז ס'ברענגט נישט קיין טהרה אויף זיך‪ ,‬נאר חלילה דאס‬ ‫אפילו פאר א יונגערמאן‪ ,‬אז ווען מען גייט אינדערוואכן‬ ‫פארקערטע‪ ,‬און אז דאס ברענגט דאס פארקערטע‬ ‫פאר'ן דאווענען אין מקוה זאל מען זיך גיין באדן? מען זאל‬ ‫איז בעסער אז מ'גייט נישט אין מקוה‪.‬‬ ‫זיך גיין שויערן? מ'איז געגאנגען אין מקוה!‪ .‬ס'איז קיינעם‬ ‫נישט בייגעפאלן אזא הוה אמינא‪.‬‬ ‫דער טאטע זכרונו לברכה האט אמאל געזאגט פאר‬ ‫בחורים‪ ,‬דריי נקודות דארף א מענטש וויסן ווען מ'גייט אין‬ ‫היינט איז געווארן ירידת הדורות‪ ,‬מ'גייט אין מקוה‪ ,‬און‬ ‫מקוה‪ :‬נישט זיצן‪ ,‬נישט רעדן‪ ,‬און נישט קוקן‪.‬‬ ‫מ'טראגט מיט זיך מיט א גאנץ זעקל‪ ,‬מיני זייפן‪ ,‬מיני‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫געוואלט אים אויפנעמען פאר רב‪ .‬ער האט שוין געשמעקט‬ ‫שעמפוס‪ ,‬צו גלאנצן און צו שמעקן‪ ,‬דאס באלאנגט פאר‬ ‫אביסל אזוי‪ ,‬איז געווען א גאנץ עסק אין די שטאט‪.‬‬ ‫עזרת נשים‪.‬‬ ‫אמאל איז דער נאסאדער רב געקומען דארט אויף שבת‬ ‫א מאן? א בחור? זאל מיט זיך טראגן א זעקל אין‬ ‫אין שטאט‪ ,‬ס'איז געווען פרייטאג‪ ,‬האט ער געדארפט גיין‬ ‫מקוה? ס'איז קיינמאל נישט בייגעפאלן אזא מין‬ ‫באזוכן דעם רב ‪ -‬אזוי איז געווען דער מנהג אז מ'איז‬ ‫זאך‪.‬‬ ‫געקומען אין א שטאט‪ ,‬איז מען געגאנגען באזוכן דעם רב ‪-‬‬ ‫האט ער געזאגט ער וויל גיין באזוכן ‪ -‬ווי מ'האט אים גערופן‬ ‫איך טראכט אריין אין די הלכה‪ .‬יעדער איינער ווייסט‬ ‫‪ -‬דעם מגיד‪ ,‬ס'איז נישט געווען קיין טעלעפאן אזוי ווי היינט‪,‬‬ ‫מ'טאר נישט עסן פאר'ן דאווענען‪ ,‬לא תאכלו על הדם )ויקרא‬ ‫האט ער געשיקט א שליח אז ער וויל אים גיין באזוכן‪.‬‬ ‫יט כו( ]לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם )ברכות י‪ ,[(:‬על פי‬ ‫הלכה טאר מען נישט טוהן קיין מלאכה פארן דאווענען‪,‬‬ ‫דער מגיד איז געווען אן אשכנז'ישער‪ ,‬ער איז נישט‬ ‫מ'טאר נישט ארבעטן פארן דאווענען‪ .‬מ'טאר נישט גיין אין‬ ‫געגאנגען אין מקוה פרייטאג‪ ,‬אבער אין באד איז מען‬ ‫אפיס מאכן חשבונות אינזין האבן די ביזנעס פאר'ן דאווענען‪,‬‬ ‫געגאנגען‪ ,‬אינדערהיים איז נישט געווען קיין וואנע‬ ‫פאר'ן דאווענען טאר מען נישט עוסק זיין אין דעם‪ ,‬מעג מען‬ ‫אינדערהיים‪ ,‬אין די מקוה איז געווען וואנעס‪ .‬בקיצור‪ ,‬דער‬ ‫זיך גיין באדן פאר'ן דאווענען?‬ ‫שליח איז צוריקגעקומען זאגן אז מ'קען אים נישט גיין‬ ‫באזוכן ווייל ער באדט זיך‪.‬‬ ‫ווען מען גייט אזוי אויף דעם אופן‪ ,‬דאס הייסט‬ ‫אז "מ'גייט זיך באדן און מ'גייט אויך אין מקוה"‬ ‫אזוי? ‪ -‬האט דער נאסאדער רב געזאגט ‪ -‬איך האב געמיינט‬ ‫‪ -‬נאך די באד גייט מען אין מקוה ‪ -‬מעג מען‬ ‫אז איך גיי באזוכן דעם "מגיד"‪ ,‬דערווייל ווער איך געוואר אז‬ ‫דאס טוהן על פי הלכה פאר'ן דאווענען? א‬ ‫איך דארף גיין צום "רחצה"‪ ...‬אזוי האט ער געזאגט א‬ ‫ווערטל‪.‬‬ ‫חסיד'ישער בחור‪ ,‬דארף זיך אזוי פירן?‬ ‫מ'האט געוואוסט‪ ,‬אז לכבוד שבת קודש האט מען זיך‬ ‫פאר'ן דאווענען גיין צו רחצה‪ ,‬דאס איז נישט קיין שום‬ ‫געוואשן‪ ,‬דאס איז געווען א הכנה פאר שבת קודש‪ ,‬ערב‬ ‫וועג‪.‬‬ ‫שבת קודש‪.‬‬ ‫איך וויל זאגן פאר די אלע בחורים‪ ,‬ס'איז א בושה צו‬ ‫איך וועל דערציילן א מעשה ‪ -‬איך וועל נישט זאגן די נאמען‬ ‫גיין אין מקוה און מיטטראגן זיך א זעקל מיט די‬ ‫פון די שטאט ‪ -‬ס'איז געווען א שטאט‪ ,‬וואו ס'איז געווען א‬ ‫זאכן‪ .‬ס'איז באמת א בושה‪ ,‬א חרפה און א‬ ‫רב ‪ -‬אינדערהיים איז געווען אזא מין א זאך ווי אשכנז'ישע‬ ‫בושה!‪ ,‬א בחור וואס איז א ירא שמים און האט א שאיפה‬ ‫רבנים‪ ,‬חסיד'ישע רבנים‪ ,‬ס'איז געווען אזוי צוויי סארטן ‪ -‬איז‬ ‫"איך וויל שטייגן אין תורה‪ ,‬איך וויל שטייגן אין אידישקייט"‪,‬‬ ‫געווען אן אשכנז'ישער רב‪ ,‬ווען ער איז געווארן עלטער‪ ,‬האט‬ ‫ליגט נישט דער קאפ אין די שטותים‪ .‬מ'האט אינזינען‬ ‫ער געהאט א איידעם‪ ,‬און ער האט געוואלט געבן א פאסטן‬ ‫די נשמה‪ ,‬און נישט די גשמיות'דיגע‬ ‫פאר'ן איידעם‪ ,‬ער איז דאך געווען רב‪ ,‬האט ער א נאמען‬ ‫גופניות'דיגע זאכן‪ ,‬מ'דארף שטייגן אין תורה און יראת‬ ‫געגעבן פאר'ן פאסטן "מגיד"‪ ,‬ער זאל פארלערנען‪ ,‬ער זאל‬ ‫שמים!‬ ‫אביסל רעדן‪ ,‬דער איידעם איז שוין געווען אביסל מער‬ ‫מאדערנער ‪.‬‬ ‫ס'דארף זיין מיאוס! מ'דארף אראפקוקן אויף‬ ‫דעם‪ ,‬ס'דארף זיין נמאס!‪.‬‬ ‫שפעטער ווען דער רב איז אוועק פונעם עולם ‪ -‬קיין זון‬ ‫האט ער נישט געהאט‪ ,‬ער האט נאר געהאט דעם איידעם ‪-‬‬ ‫דאס פאסט פאר מחנה מגושמים ‪ -‬יא‪ ,‬ס'איז דא א מחנה‬ ‫האט דער מגיד געוואלט ווערן רב‪ .‬איז געווען א גאנץ עסק‬ ‫מגושמים‪ ,‬פאר זיי פאסט דאס ‪ -‬פאר די וואס זענען אין‬ ‫אין די שטאט‪ ,‬צו מען זאל אים יא אויפנעמען פאר רב‪ ,‬צו‬ ‫מחנה אלקים‪ ,‬פאר זיי פאסט עס נישט‪.‬‬ ‫נישט אויפנעמען פאר רב‪ ,‬די חסיד'ישע אידן האבן נישט‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫האט ער אים אנגעזאגט עטליכע זאכן ‪ -‬ער איז געווען א‬ ‫נישט רעדן מיט די תפילין‬ ‫יתום ‪ -‬זאלסט אכטונג געבן אויף כיבוד אם‪ ,‬און זאלסט‬ ‫דאווענען אין א סידור‪ .‬ער האט פארשטאנען אז ער האט א‬ ‫איך וויל נאך דא מעורר זיין‪ ,‬איך רעד דא צו בחורים וואס‬ ‫גוטן קאפ‪ ,‬ער קען אויסענווייניג‪ ,‬האט ער אים אנגעזאגט‬ ‫זענען געווארן בר מצוה‪ ,‬און די וואס זיי גייען ווערן בר מצוה‪.‬‬ ‫"זאלסט דאווענען אין א סידור"‪.‬‬ ‫דער טאטע זכרונו לברכה פלעגט צו רעדן פאר יעדן בחור‬ ‫דער ראדאמישלער רב ווי כ'האב געזאגט איז געווען א‬ ‫וואס איז געווארן בר מצוה‪ ,‬און ער האט געפאדערט פון יעדן‬ ‫געוואלדיגער גאון‪ ,‬ער האט געדענקט ש"ס מיט אלע‬ ‫איינעם א קבלה‪ :‬מ'טוט אן די תפילין‪ ,‬מען רעדט נישט אין‬ ‫תוספות‪ ,‬אן אשר יצר האט ער געזאגט אין א סידור‪ ,‬ווייל‬ ‫די תפילין‪ ,‬פון ווען מ'טוט אן די תפילין ביז מ'טוט אויס די‬ ‫דער הייליגער רב האט אים געזאגט ער זאל דאווענען אין א‬ ‫תפילין רעדט מען נישט קיין שיחת חולין‪ ,‬אדער דאווענען‪,‬‬ ‫סידור‪ .‬ער איז געווען אזא צאנזער חסיד‪ ,‬דער הייליגער רב‬ ‫אדער תהלים‪ ,‬אדער לערנען א פרק משניות וכדומה‪.‬‬ ‫האט אים געזאגט ער זאל דאווענען אין א סידור‪ ,‬צו זאגן‬ ‫אשר יצר האט ער גענומען א סידור‪ ,‬ער זאל דאווענען אין א‬ ‫רעדן שיחת חולין אין די תפילין? דאס דארף זיין ביי אים‬ ‫סידור‪.‬‬ ‫אזוי איינגעוואוינט‪ ,‬אז מ'זאל נישט קענען רעדן מיט די‬ ‫תפילין‪ ,‬ווען מ'האט די תפילין קען מען נישט רעדן‪ ,‬ס'דארף‬ ‫זיין הרגל נעשה טבע‪.‬‬ ‫איך וויל אייך זאגן‪ ,‬דאווענען דאוונט מען אין א סידור‪.‬‬ ‫אפילו מ'איז א גרויס יונגל און מ'איז א בחור‪ ,‬מ'דאוונט אין א‬ ‫סידור‪ ,‬מ'בענטשט אין א סידור‪.‬‬ ‫דאווענען און זאגן ברכות אין א סידור‬ ‫דאס איז וואס איך פיל צו זאגן פאר די בחורים דא‪ ,‬דער‬ ‫אויבערשטער זאל העלפן עטץ זאלטס לערנען‪ ,‬וואקסן אין‬ ‫איך וויל מעורר זיין נאך א זאך איבער דעם ענין פון‬ ‫תורה‪ ,‬שטייגן אין יראת שמים און אין מדות טובות‪ ,‬זיין‬ ‫דאווענען‪ .‬כ'וועל דערציילן אויך א מעשה‪:‬‬ ‫ערליכע אפגעהיטענע בחורים‪ ,‬דינען דעם הייליגן‬ ‫באשעפער‪ ,‬לערנען און חזר'ן‪ ,‬און ס'וועט קומען סוף יאר זיך‬ ‫ס'איז געווען א גרויסער גאון ‪ -‬נישט אזוי לאנג צוריק ‪ -‬ער‬ ‫פארהערן וואס מ'האט געלערנט א גאנץ יאר‪ ,‬איר זאלט‬ ‫האט געהייסן ראדאמישלער רב‪ .‬א גאון הגאונים געווען‪,‬‬ ‫האבן הצלחה‪ ,‬זיין ערליך הן בין אדם למקום‪ ,‬און הן בין אדם‬ ‫בימיו זענען די שווערסטע שאלות צו אים אנגעקומען‪,‬‬ ‫לחבירו איינער צום צווייטן‪ ,‬מ'זיצט אין א ישיבה דארף מען‬ ‫מ'האט זיך צו אים געוואנדן פון אלע זייטן‪ ,‬פון אלע מדינות‪,‬‬ ‫זיין צוזאמען בין אדם לחבירו‪ ,‬אכטונג צו געבן אויף א‬ ‫א שווערע שאלה איז געגאנגען צום ראדאמישלער רב‪.‬‬ ‫צווייטנ'ס כבוד‪ ,‬נישט וויי טוהן פאר א צווייטן‪.‬‬ ‫דער ראדאמישלער רב איז געווען א בחור‪ ,‬אדער אפשר‬ ‫נאך אפילו א יונגל‪ .‬און ער איז געווען אין צאנז‪ ,‬דער דברי‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן איר זאלט מצליח זיין מיט‬ ‫חיים האט געזאגט א פשט'ל ‪ -‬דאנערשטאג נאכט פלעגט‬ ‫אלעם גוטן‪ ,‬און שטייגן‪ ,‬אויסוואקסן תלמידי חכמים‪ ,‬יראי‬ ‫ער צו זאגן א פלפול ‪ -‬ער איז געווען א חריף‪ ,‬און ער איז‬ ‫השם‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬געווייקטע ערליכע חסיד'ישע‬ ‫געשטאנען דארט ווען דער דברי חיים האט געזאגט א פלפול‬ ‫אידן‪ .‬ס'זאל זיין תוכו כברו‪ ,‬מיט א פנימיות‪ ,‬מיט א‬ ‫פאר די לומדים‪.‬‬ ‫געהויבנקייט‪ ,‬ענקערע עלטערן זאלן זעהן ביי ענק תענוג‬ ‫ונחת‪ ,‬לעכטיגע געבענטשטע אידישע דורות‪ ,‬ביז דער‬ ‫אייבערשטער וועט העלפן מיר זאלן זוכה זיין מקבל זיין פני‬ ‫ווען ער איז געווען אינעווייניג בקודש פנימה ביים דברי‬ ‫משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬האט עמיצער געזאגט פארן הייליגן צאנזער רב אז דער‬ ‫יונגל‪ ,‬דער בחור האט מיטגעהאלטן דאס פשט'ל‪ ,‬ער האט‬ ‫פארשטאנען דאס פשט'ל‪ .‬און ער האט אים‬ ‫נו"נ ע"י ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫איבערגעפרעגט‪ ,‬יא? ער איז שוין געווען א חריף‪.‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫הזמנות פרטיות אינן נשלחות ונא לראות הזמנה זו כאישית‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫הזמנות פרטיות אינן נשלחות ונא לראות הזמנה זו כאישית‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬ ‫ע"ש כ"ק רבינו הקוה"ט מרן משה בן הגה"ק רבי חיים צבי זיעועכי"א‬ ‫ להמציא הלוואות גדולות בתשלומים נוחים ביותר לאנ"ש שהגיע זמן כלולות בניהם בשעטו"מ‬:‫המטרה‬ ‫ בני ברק‬- ‫קרית יואל‬ " ‫חסדי "משה יוחנן‬ ‫נפש חי"ה‬ ‫קרן ע"ש‬ ‫קרן ע"ש‬ ‫הרה"ח ר' משה יוחנן‬ ‫הרבנית הצ' מרת חי' ע"ה‬ ‫ב"ר מנחם זאב קליין ז"ל‬ ‫בת מרן רבינו משה זי"ע‬ ‫ממייסדי קרן עזר נישואין‬ µþîë− îô¾ë ê"îê× ó−ëî¾ìí ¾"òêñ ³−ëëñî íôì ¬"ïô ³×þë ó−þè¾ô îòê ê"¬−ñ¾ ÷éìâ äùî ìàåé ’þ ëþí ê"¬−ñ¾ ïééèù÷ò éáö íäøáà ’þ ì"íþí "‫חסדי "מנחם משה‬ "‫חסדי "שלמה זלמן‬ ‫קרן ע"ש‬ ‫קרן ע"ש‬ ê"¬−ñ¾ š−ñè îí−þô¾ ’þ ì"íþí î−ëêñî ê"¬−ñ¾ ö−−¬¾š¼ þðò½×ñê ðîð ’þ ì"íþí î−ëêñî ‫הרה"ח ר' שלמה זלמן‬ ‫הרה"ח ר' מנחם משה‬ ê"¬−ñ¾ ½−−îî êðî− −ë® ’þ è"íþí îò³îìñî ê"¬−ñ¾ ¾¬−îîêš¾êô −×ðþô šì®− ì"íþí îò³îìñî ‫ב"ר דוב גאנץ ז"ל‬ ‫ב"ר מרדכי ווירצבערגער ז"ל‬ ê"¬−ñ¾ ½−−îî ëêï ö−ô−òë ëþí ï"îìñî ô"íî³íî¼ñ î"−ò íðîí− ’ëí óð×ò ,îòë ½ò×íñ ‫וזו' האה"ח מרת חנה דבורה‬ ‫וזו' האה"ח מרת לאה‬ ê"¬−ñ¾ ¾¬−îîêôêñ¾ ðîð ’þ ì"íþí ï"îìñî ‫ב"ר אליעזר ע"ה‬ ‫ב"ר זאב הכהן ע"ה‬ ó³ð×ò ,î³ë ³ðñîíñ ê"¬−ñ¾ óòùæåé ïåòîù ’þ ëþí "‫חסדי "ישראל יעקב‬ öî×−¾ë îò−¾þðô ³−ëë êëþ ê¾îð−š ê"¬−ñ¾ ¹¼¾ïî− ëš¼− ’þ ì"íþí î−ëêñî ‫תהלה לדו"ד‬ ‫קרן ע"ש‬ ‫קרן ע"ש‬ ê"¬−ñ¾ ¾¬−îî êð−îîêð öþíê í¾ô ’þ è"íþí îò³îìñî ‫הרה"ח ר' ישראל יעקב‬ ‫הרה"ח ר' משה דוד‬ î"−í ÷éìâ øéàî þ"þí ð−í¼ñš¼½ ð"ëê ‫ב"ר יחזקאל משולם‬ ‫ב"ר נתן נטע אייזנבערגער ז"ל‬ ‫ואביו הרה"ח ר' נתן נטע‬ ê"¬−ñ¾ š−ñè óíþëê ’þ ëþí î−ëêñî ê"¬−ñ¾ þ¼ðòê½ šì®− ’þ ì"íþí îò−šïñî ‫טעלער ז"ל‬ ‫ב"ר מנחם מענדל ז"ל‬ ê"¬−ñ¾ ¹× ñêî− ’þ ì"íþí îò³îìñî î−ì−¾ ¹¼¾ïî− ’õ¾ôñî ‫ואמו האה"ח מרת דינה‬ ô"íî³íî¼ñ î"−ò öî−® öë ’ëí óð×ò ,îòë ½ò×íñ ‫ב"ר יעקב ישראל הלוי ע"ה‬ ê"¬−ñ¾ š−ñè îí−þô¾ ’þ ì"íþí îò−šïñî ‫אב"ן ישראל‬ ê"¬−ñ¾ ¹× öî¾þè ’þ ì"íþí ï"îìñî ‫קרן ע"ש‬ ’ší îò−³îð½îô ³ñíòí þëì ê"¬−ñ¾ ìèééøè ìàåîù äîìù ’þ ì"íþí ‫הרה"ח ר' אברהם נתן‬ "‫חסדי "שמואל וחנה‬ ‫ב"ר ישראל בערנאט ז"ל‬ ‫קרן ע"ש‬ ê"¬−ñ¾ ¾¬−îîêôêñ¾ ðîð ’þ ì"íþí ï"îìñî ê"¬−ñ¾ ñ¬−−þ¬ ñê−þï¼ í¾ô ’þ ì"íþí î−ëêñî ‫הרה"ח ר' שמואל זאב‬ ó³ð×ò ,î³ë ³ðñîíñ î−ì−¾ ¾¬−îîêð−îîêð ’õ¾ôñî ‫ב"ר יעקב דוב לעווי ז"ל‬ öî×−¾ë îò−¾þðô ³−ëë êëþ ê¾îð−š óð×ò ,îòë −êî¾−òñ ‫ציו"ן לנפש חי"ה‬ ‫וזו' האה"ח מרת חנה‬ ‫קרן ע"ש‬ ‫ב"ר חיים משה ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' בן ציון‬ î"−í ïééì÷ ìàôø íäøáà þ"þí ê"¬−ñ¾ àùéù éáö óñåé ’þ ì"íþí ‫ב"ר ישראל צבי בנעט ז"ל‬ ê"¬−ñ¾ ö−−ñš −"ôþë ñêî− ’þ ì"íþí î−ëêñî '‫וזו' האה"ח מרת חי‬ ‫אנש"י חי"ל‬ ê"¬−ñ¾ ê¾−¾ ó−−ì þ−êô ’þ ì"íþí î−ëêñî ‫ב"ר יהושע ע"ה‬ ‫קרן ע"ש‬ ê"¬−ñ¾ ±¬¼ôò−−¬¾ óìòô −ñ³õò ’þ ì"íþí îò³îìñî ê"¬−ñ¾ ó−îëþ¼ëñ¼õ µñô−ñê −ë® ì"íþí îò³îìñî ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ î−ì−¾ ö−−ñš ’õ¾ôñî ‫ב"ר נחמי' פרידמאן ז"ל‬ ó³ð×ò ,î³ë −êî¾−òñ ê"¬−ñ¾ öí× öþíê ’þ ì"íþí îò−šïñî ‫חסדי בא"ר‬ ‫וזו' האה"ח מרת חנה לאה‬ "öôð−þõ ³îòîôþê" −ôñîêë "−ò¾" óî−ë íòî³ìí ‫קרן ע"ש‬ ‫ב"ר יעקב פרענקיל מב"ח ע"ה‬ ê"¬−ñ¾ ±¬¼ôò−−¬¾ ëêï óíþëê ’þ ì"íþí ï"îìñî ‫הרה"ח ר' אלכסנדר‬ ê"¬−ñ¾ öí× −ë® í¾ô ’þ ì"íþí ï"îìñî ê"¬−ñ¾ ñééåå íééç äùî ’þ ì"íþí ‫ב"ר עזרא בנעט ז"ל‬ ‫צב"א מרו"ם‬ ó³ð×ò ,î³ë ³ðñîíñ ‫וזו' האה"ח מרת רייזל‬ ’ší îò−³îð½îô ñíòô ‫ב"ר אפרים ע"ה‬ ‫קרן ע"ש‬ öî×−¾ë îò−¾þðô ³−ëë êëþ ê¾îð−š î"−í ½−−îî ñêî− þ"þí îòë ñ®ê î³ð×ò −êî¾−òñ ‫הרה"ח ר' צבי אלימלך‬ ‫ב"ר אברהם געלבמאן ז"ל‬ î"−í ÷òðù äéîçð éáö ìàåé þ"þí ‫משא"ת חיים‬ ‫וזו' האה"ח מרת בריינדל‬ ê"¬−ñ¾ ÷éìâ åäéøîù ’þ ì"íþí ‫קרן ע"ש‬ ‫ב"ר מרדכי מנחם ע"ה‬ ê"¬−ñ¾ š¼ò¾ ëš¼− óíþëê ’þ ì"íþí î−ëêñî î"−í š−ñè ëêï þ"þí îòë ñ®ê îð×ò −êî¾−òñ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ê"¬−ñ¾ í¬êþ ñêî− ’þ ì"íþí îò³îìñî ‫ב"ר מרדכי מנחם גרין ז"ל‬ '‫אפריון נמטי‬ î−ì−¾ öí× ’õ¾ôñî ‫וזו' האה"ח מרת אלטע שינדל‬ ê"¬−ñ¾ ïééèù÷ò øæòéìà íäøáà ’þ ì"íþí ‫ב"ר משה אליהו ע"ה‬ ‫לר' שמעו"ן‬ î−ì−¾ í¬êþ ’õ¾ôñî ‫קרן ע"ש‬ î³ð×ò ³ðñîíñ ‫הרה"ח ר' שמעון‬ ê"¬−ñ¾ öêôïêþ ’−ëî¬ ó−−ì ’þ ì"íþí ï"îìñî î"−í ö−−¬¾š¼ µîþë þ"þí îòëñ íð×ò ‫ב"ר שניאור זלמן דאסקאל ז" ל‬ ó³ð×ò ,î³ë ³ðñîíñ ‫י"ש קונה עולמו‬ ‫קרן ע"ש‬ ‫וזו' האה"ח מרת דבורה‬ ëš¼− öë ’ìþ ±ê¾ ð"ôí−ëë êëþ ê¾îð−š ‫הרה"ח ר' יהושע‬ ‫ב"ר שלמה יודא ז"ל‬ ê"¬−ñ¾ ïàîæàø êìîéìà á÷òé ’þ ì"íþí ‫ב"ר יצחק ווייס ז"ל‬ ì"ôèí ³îõîš ñ¼õô þëì ‫וזו' האה"ח מרת שיינדל‬ ê"¬−ñ¾ ïéáåø ìãðòî íçðî ’þ ì"íþí ê"¬−ñ¾ ¾¬−îîêšþ¼ë ðîð ’þ ì"íþí îò³îìñî "‫"זכרון חיים צבי‬ ‫ב"ר צבי יהודה ע"ה‬ ‫קרן ע"ש‬ î−ð×ò ³ðñîíñ ì"ôèí ³îõîš ñ¼õô þ"î− ‫הרה"ח ר' חיים צבי‬ î"−í ö−ëîþ ðîð þ"þí îòëñ ð×ò îð×ò ,îòë ñ®ê - ó³ð×ò −êî¾−òñ '‫ב"ר חזקי' איתמר טובי‬ î"−í öêôïêþ ¹½î− ñê−³îš− ñêî− þ"þí ‫"ממכון שבתו‬ ‫שווארץ ז"ל‬ î"−í ö−ëîþ ñêî− þ"þí îòëñ íð×òî "‫השגיח‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק‬