שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — ויצא (2026-11-16)

הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
פרשת ויצא תשפ"ז
"וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה"
אליפז נתגלגל באונקלוס שתרגם את כל התורה
בזכות המקל והשמן שהאירו ליעקב את הלילות בעסק התורה
הגילוי של ה"חתם סופר" וה"אבני נזר" זי"ע הוא שאין הקב"ה עושה נס לשנות את הטבע בלי בפרשתנו פרשת ויצא ,דבר בעתו מה טוב
יש גם י"ב שערי תורה כנגד י"ב השבטים צורך ,על פי מה שגילו חכמינו ז"ל ענין האבנים להתבונן בשני הניסים שנעשו ליעקב אבינו
שלקח יעקב ושם אותן מראשותיו ,ולשם מה כשהיה בהר המוריה במקום המקדש ,טרם
בענין דברי האריז"ל הללו מצינו חידוש גדול עשה הקב"ה נס שיתאחדו כולן לאבן אחת ,כמו שהלך לחרן לבנות שם יחד עם רחל ולאה את
בדברי ה"חתם סופר" (פרשת שופטים דף ע :ד"ה שופטים), שדרשו במדרש (ב"ר סח-יא): בית ישראל בלידת ראשי השבטים ,הנס הראשון
כי כמו שיש י"ב שערי תפלה שער אחד לכל שבט, עם האבנים שעשאן הקב"ה אבן אחת ,והנס השני
כך יש י"ב שערי תורה שער אחד לכל שבט .ומפרש "ויקח מאבני המקום ,רבי יהודה אמר שנים עם השמן שירד אליו מן השמים כדי שיוכל לצוק
בזה הפסוק (דברים טז-יח)" :שופטים ושוטרים תתן עשרה אבנים נטל ,כך גזר הקב"ה שהוא [יעקב] אותו על ראש האבן ,על הנס הראשון עם האבנים
לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך מעמיד שנים עשר שבטים ,אמר [יעקב] ,אברהם שנעשו אבן אחת למדנו ממה שכתוב (בראשית
ושפטו את העם משפט צדק" ,בלשון קדשו: לא העמידן ,יצחק לא העמידן ,אני ,אם מתאחות כח-י)" :ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ,ויפגע
הן שנים עשר אבנים זו לזו ,יודע אני שאני מעמיד במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום
"ונראה לי כי הנה ידוע מהאר"י די"ב שערים י"ב שבטים ,כיון שנתאחו י"ב אבנים זו לזו ידע וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא".
יש בשמים ,למנהגי י"ב שבטי ישראל שעולה שהוא מעמיד י"ב שבטים".
תפילתם שם כל אחד אל שעריו .והנה כן הוא ופירש רש"י כמבואר בגמרא (חולין צא" :):וישם
הורדת ההשפעה ושכל העיוני בחלקי התורה ,יש נמצינו למדים מזה כי אבנים הללו שבחר מראשותיו ,עשאן כמין מרזב סביב לראשו ,שירא
לכל שבט שערו וצינורו להורדת שפעו ,על דרך יעקב אבינו לא היו סתם אבנים ,אלא י"ב מפני חיות רעות ,התחילו מריבות זו עם זו ,זאת
ותן חלקנו בתורתך .ובגלל כן רצה הקב"ה שיהיה אבנים שבחר בקפידה גדולה כנגד י"ב השבטים אומרת עלי יניח צדיק את ראשו ,וזאת אומרת עלי
שעתידים להיות השורש לכל ישראל עד סוף כל יניח ,מיד עשאן הקב"ה אבן אחת ,וזהו שנאמר (שם
סנהדרי השבט מתוכו ולא משבט אחר ,דאם כן
הדורות הכלולים מי"ב שבטים ,והוסיף לעשות יח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו" .הרי לנו הנס
יצא משפט מעוקל ח"ו .וזהו שאמר הכא ,שופטים
לעצמו סימן ומבחן "אם מתאחות הן שנים עשר הראשון עם האבנים שעשאן הקב"ה אבן אחת.
ושוטרים תתן לך בכל שעריך דייקא ,אשר ה'
אלקיך נותן לך לשבטיך ,שיש להם י"ב שערים אבנים זו לזו ,יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים", על הנס השני עם השמן למדנו ממה שכתוב (שם
בשמים ,הכי נמי יהיו השופטים והשוטרים ,ועל ומילא הקב"ה את בקשתו להודיע לו שיזכה יח)" :וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן אשר שם
ידי זה ושפטו את העם משפט צדק ,כל שבט להעמיד י"ב שבטים" :כיון שנתאחו י"ב אבנים זו מראשותיו וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה".
ושבט משופט שלו". לזו ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים". שנינו על כך בפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) כי השמן
שיצק יעקב על ראש האבן ירד לו מן השמים:
לפי זה נשכיל להבין הענין שכל אחת מי"ב הנה כי כן באורם נראה אור להבין ענין האבנים
האבנים המכוונות כנגד י"ב השבטים השתוקקה: שהיו מריבות זו עם זו ,שהכוונה בזה על נשמות "לקח יעקב שתים עשרה אבנים מאבני
"עלי יניח צדיק את ראשו" ,כי כל אחד מי"ב ישראל המתחלקות לי"ב שבטים כנגד י"ב אבנים המזבח שנעקד עליו יצחק אביו ,וישם אותם
השבטים השתוקק שיעקב אבינו שורש הקדושה הללו ,שכל אחד מהשבטים יש לו דרך מיוחדת מראשותיו באותו מקום ,להודיעו שעתידין
שממנו יצאו י"ב השבטים ,יניח עליו את ראשו בעבודת ה' ,כמו שכתב ה"מגן אברהם" (או"ח ריש לעמוד ממנו שנים עשר שבטים ,ונעשו כולן
סימן סח) בשם רבינו חיים וויטאל שהביא ב"שער אבן אחת ,להודיעו שכולם עתידים להיות גוי
ומחשבתו לקבל את דרכו בתורה ובעבודת ה',
הכונות" (ענין עלינו לשבח דף נ טור ד) בשם רבינו אחד בארץ ,שנאמר (דברי הימים א יז-כא) ומי כעמך
ויוציא אותו מתוך קליפת לבן הארמי שנשמות
ישראל גוי אחד בארץ ...וישב יעקב ללקוט את
השבטים היו שקועות שם ,עד שבא יעקב אבינו האריז"ל בענין שינוי הנוסחאות בתפלה:
האבנים ומצא אותם כולם אבן אחת ,ושם אותה
לחרן והוליד את י"ב השבטים והוציאם מחרן.
"ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם ,שיש הפרשים מצבה בתוך המקום ,וירד לו שמן מן השמים ויצק
אולם יעקב אבינו ידע ברוח הקודש ,כי הן רבים ושינויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם... עליה ,שנאמר ויצוק שמן על ראשה".
אמת שכל אחד יש לו את הדרך שלו בעבודת ה', בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג
אבל תכלית העבודה היא שיתאחדו כולם בכוונה אשכנז וכיוצא בזה ,הנה בענין הזה אמר לי מורי
"יש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט
אחת לעבוד את ה' אחד ,כמו שכתוב (במדבר טו- ז"ל ,שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים ,וכל ושבט עולה תפלתו דרך שער אחד מיוחד לו"
טז)" :תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם" ,לכן עשה שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער אחד מיוחד לו, פתח דברינו יאיר לבאר הטעם שעשה הקב"ה
לעצמו סימן "אם מתאחות הן שנים עשר אבנים והוא סוד י"ב שערים הנזכר בסוף יחזקאל". עם יעקב אבינו שני ניסים הללו ,שהרי כלל גדול
ז"פשת אציו תשרפ | א
זו לזו ,יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים" ,כי כך
מדרש :יעקב אבינו נטל י"ב אבנים ועשה לעצמו סימן ראוי לזרע ישראל להתאחד יחד" ,כיון שנתאחו י"ב
אם מתאחות הן אני יודע שאני מעמיד י"ב שבטים אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים".
מעתה ירווח לנו להבין לפי זה הטעם שעשה
השילוב הנפלא של הנס מי"ב האבנים שנעשו אבן אחת
הקב"ה את הנס הראשון עם י"ב האבנים שנעשו
עם הנס שירד ליעקב שמן מן השמים שיצק על ראש האבן
אבן אחת ,כדי לחזק את יעקב אבינו שחפץ ה' בידו
יצליח לבנות את כל בית ישראל הכלולים מי"ב
פענח רזא :אליפז לקח מיעקב את כל רכושו מלבד המקל שבטים .זאת ועוד ,ללמדנו על הרצון של הקב"ה
שהיה בו מקום חלול לשמן כדי שיוכל לעסוק בתורה בלילה שיתאחדו כל בית ישראל כאיש אחד בלב אחד,
כמו שהיה בשעת מתן תורה (שמות יט-ב)" :ויחן שם
שפתי כהן :אחרי שעסק יעקב בתורה בלילה בהר המוריה ישראל" ,ופירש רש"י" :כאיש אחד בלב אחד".
לאור השמן נתמלא הכד בשמן מן השמים
ישוב הסתירה בענין נס השמן
נקדים עוד מה שמצינו (מלכים ב פרק ד) בנס השמן ירד ליעקב מן השמים שיצק יעקב אבינו על ראש האבן
השמן שעשה אלישע עם אחת מנשי בני הנביאים כדי למלא את הפך הריק שבתוך מקלו בדרך זו במסילה נעלה לבאר הנס השני
שלא היה לה כלום בבית כי אם אסוך שמן ,שצוה שנעשה ליעקב אבינו עם השמן שיצק על ראש
רחש לבי דבר טוב לברר מקחו של צדיק,
עליה לשאול כלים ריקים מהשכנות ,ותמלא את האבן ,על פי מה שמצינו חידוש גדול בדברי אחד
להשוות דברי ה"פענח רזא" עם מדרשי חכמינו
כל הכלים בדרך נס ממעט השמן שהיה בידה ,וכך מגדולי הראשונים רבינו יצחק ב"ר יהודה הלוי
ז"ל בבחינת (עירובין יג" :):אלו ואלו דברי אלקים
עשתה עד שנתמלאו כל הכלים ,ועל כך כתוב (שם ז"ל בספר "פענח רזא" (פרשת ויצא) ,שתמה על מה
חיים" ,על פי מה שכתב ב"שפתי כהן" [למקובל
ו)" :ויהי כמלאות הכלים ותאמר אל בנה הגישה האלקי רבי מרדכי הכהן מצפת מגורי האריז"ל] שכתוב "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם
אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמוד בפרשת וישלח ,חידוש גדול בענין כד השמן אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה" ,שהרי רש"י
השמן" .הרי מבואר שצריך כלי ריק לקבל בתוכו שיצק יעקב על ראש האבן ,והנה דבריו הקדושים הביא בשם המדרש בפסוק (שם כט-יא):
השמן שיהיה בדרך נס. על הפסוק (בראשית לב-כה): "וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך .לפי
מעתה אמינא מילתא חדתא ,כי מה שאמר "ויותר יעקב לבדו .אמרו ז"ל [ב"דעת זקנים" שבא בידים ריקניות ,אמר ,אליעזר עבד אבי אבא
ה"פענח רזא" שהיה ליעקב שמן במקום החלול לבעלי התוספות] אל תיקרי לבדו אלא לכדו .מאין בא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי
שבמקלו ,הכוונה בזה שהיה לו כד של שמן לו זה הכד .כשיעקב שם האבנים מראשותיו ,והשכים כלום .לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו
שהניח במקלו להדליק בו את הנר בלילה, בבוקר ומצאן אבן אחת ,ונתבצר לו כד של שמן ויצק אחריו להורגו והשיגו ,ולפי שגדל אליפז בחיקו
וכאשר שקעה השמש לפני זמנה בהיותו במקום על ראשה ,וחזר הכד ונתמלא ,אז ידע יעקב שהוא של יצחק משך ידו ,אמר לו [אליפז ליעקב] מה
המקדש הוציא את כד השמן שהיה טמון במקלו מזומן לברכה ,ואמר אין זה ראוי להניחו כאן". אעשה לציווי של אבא ,אמר לו יעקב טול מה
כדי לעסוק בתורה לאור הנר ,אלא שהקב"ה שבידי והעני חשוב כמת".
נמצינו למדים מדבריו הקדושים כי כד השמן
הפיל עליו תרדמה כדי לגלות לו בחלום את כל שיצק יעקב אבינו על ראש האבן נתמלא שמן בדרך מעתה כיון שאליפז לקח את כל רכושו של
הגילויים שגילה לו .וזהו שכתוב (בראשית כח-טז): נס ,ומזה הבין יעקב שהוא צריך לקחת עמו את כד יעקב ולא נשאר בידו כלום ,מנין היה לו שמן
"ויקץ יעקב משנתו" ,ודרשו במדרש (ב"ר סט-ז): השמן ,אלא שבדרכו לפגוש את עשו שכח את כד ליצוק על ראש האבן .ותירץ בלשון קדשו" :ויש
"רבי יוחנן אמר ממשנתו" .ופירש הגה"ק רבי השמן וחזר לקחת אותו ,ועל זה נאמר "ויותר יעקב לומר דמקלו נשאר לו ,כדכתיב (שם לב-יא) כי
יהונתן אייבשיץ זי"ע ב"תפארת יהונתן" הכוונה לבדו" ,ודרשו "אל תיקרי לבדו אלא לכדו". במקלי [עברתי את הירדן הזה] וגו' ,והוא היה
בזה שלמד תורה קודם שישן. חלול ,שהביאו עמו תמיד מלא שמן ,שהיה לו
מוסיף על כך ה"שפתי כהן" לבאר הטעם
והנה כאשר הקיץ יעקב בבוקר משנתו ,חשב שיעקב סיכן את עצמו להישאר בלילה לבדו כדי להדליק ללמוד תורה".
כפי שהיה תמיד בבוקר שהכד יהיה ריק משמן, לחזור ולקחת את כד השמן ,כי הרבה ניסים נעשו אמנם בפירוש "רזא דמאיר" מקשה על
ויצטרך למצוא שמן חדש למלא אותו ,אולם בכד הזה ,ובלשון קדשו: ה"פענח רזא" ,שהרי בפרקי דרבי אליעזר (פרק
למעשה קרה נס במקום המקדש שהכד נשאר "והוא השמן שנמשחו ממנו המשכן וכל לה) הנ"ל מבואר" :וירד לו שמן מן השמים ויצק
מלא בשמן .וזהו שאמרו במדרש" :וירד לו שמן כליו והמזבח ואהרן ובניו והמלכים ,ועדיין כולו עליה ,שנאמר ויצוק שמן על ראשה" ,וכן מבואר
מן השמים ויצק עליה" ,הכוונה בזה שירד שמן מן קיים ,כמו שאמרו חכמינו ז"ל (הוריות יא[ ):ממה במדרש (ב"ר סט-ח)" :ויצק שמן על ראשה שופע לו
השמים למלא את הכד הריק שבתוך המקל ,ומזה שכתוב (שמות ל-לא) שמן משחת קדש יהיה] זה לי מן השמים כמלוא פי הפך" .וכן הוא במדרש שוחר
הבין יעקב שהקב"ה רוצה שישתמש בשמן זה ,וכך לדורותיכם ,והוא כד השמן של הצרפתית שאמר טוב (תהלים צא)" :לקח יעקב את האבן ושם אותה
עשה שיצק את השמן על ראש האבן שהתאחדה לה אליהו (מלכים א יז-יד) כד השמן לא תכלה ,והוא מצבה בתוך המקום ,וירד לו שמן מן השמים ויצק
מי"ב האבנים כנגד י"ב השבטים ,ונעשה לו שוב אסוך שמן של אשת עובדיה הנביא (מלכים ב ד-ב), עליה ,שנאמר ויצוק שמן על ראשה" ,אם כן איך
נס שנתמלא הכד עם שמן ,כהכנה לניסים שעתיד כשראה יעקב שכל כך ניסים עתיד להיות בו סיכן זה מתאים עם הישוב של ה"פענח רזא" שיצק את
הקב"ה לעשות לבניו עם השמן. עצמו והביאו ,כן מצאתי". השמן שנשא בתוך מקלו.
ז"פשת אציו תשרפ | ב
וכתיב (שם כח-יג) ולא תמצא בארץ החיים ...שלא
תמצא תורה שבעל פה אצל מי שיבקש עונג רמ"ע מפאנו :אליפז שנמנע מהריגת יעקב נתגלגל
העולם ,תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה ,אלא במי באונקלוס שלא שמע בעצת טיטוס גלגול עשו ונתגייר
שממית עצמו עליה ,שנאמר זאת התורה אדם
כי ימות באהל ,וכך דרכה של תורה ,פת במלח לפי המדרש :אין התורה מתקיימת אלא במי "שממית עצמו"
תאכל ,ומים במשורה תשתה ,ועל הארץ תישן, לעסוק בתורה שבעל פה שצריך מסירות נפש ללמוד אותה
וחיי צער תחיה ,ובתורה אתה עמל".
יומתק להוסיף תבלין לבאר מנין למד המדרש שיטת הרמב"ם :אין התורה מתקיימת אלא במי "שממית עצמו"
לפרש מה שכתוב "זאת התורה אדם כי ימות לעסוק בתורה בלילות שאדם לומד בהם רוב חכמתו
באהל" על העסק בתורה שבעל פה ,על פי מה
ששגור בפי העולם שישנן ל"ו מסכתות בתורה
שבעל פה שיש עליהן תלמוד בבלי ,ומצינו מקור בזכות המקל והשמן שעסק בו יעקב בלילות בתורה שבעל פה
לכך ב"דרשות חתם סופר" (ח"ב דף תיא טור ב' ד"ה נתגלגל אליפז באונקלוס שתרגם את כל התורה בתורה שבעל פה
בסיום) ,שביאר שם הטעם שחכמי התלמוד בחרו
והנה מה שמפרש הרמב"ם שהממית עצמו נמצא לפי זה כי הפירוש של הפרקי דרבי
לסיים תלמוד בבלי במאמר" :תנא דבי אליהו כל
על התורה הוא" :ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו אליעזר שיעקב השתמש עם השמן שירד לו מן
השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם
תנומה" .כוונתו כמו שהסמיך לומר מיד אחר כך השמים ,והפירוש של ה"פענח רזא" שלקח את
הבא ,שנאמר הליכות עולם לו" -ל"ו דייקא ,לרמז
(שם הלכה יג) שיעסוק בתורה גם בלילה" :אף על השמן שהיה טמון במקלו ,שני הפירושים עולים
שהליכות עולם הוא בזכות ל"ו מסכתות.
פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה ,אין אדם למד רוב בקנה אחד כפתור ופרח ,כי השמן אמנם ירד לו
מעתה יש לומר כי זהו רמז הכתוב "זאת חכמתו אלא בלילה ,לפיכך מי שרצה לזכות בכתר מן השמים כדי למלא את הכד שהחזיק תמיד
התורה אדם כי ימות באהל" ,ודרש ריש לקיש התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד במקלו ונתרוקן משמן בלילה ,ואחרי שיצק את
שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, השמן על ראש האבן נתמלא הכד שוב בשמן ,כדי
עליה ,ולפי המדרש הכוונה בזה שימית עצמו אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה". להשאירו לדורות עולם למשוח בו את המשכן
על העסק בתורה שבעל פה שהיא בבחינת וכליו ,וכל שאר הניסים שנעשו בו[ .במאמר
"אהל" לתורה שבכתב לפרש כל הדברים שאינם וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך (יו"ד סימן רמו
לחנוכה הארכנו לבאר שנס זה היה הכנה לנס
מפורשים בה ,ורמוז במילת אה"ל בגימטריא ל"ו סעיף כד)" :מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה, חנוכה ,לפי מה שחידש ה"בית יוסף" (או"ח סימן
מסכתות שיש בתורה שבעל פה. יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן תרע) שבנס חנוכה נתמלא פך השמן הטהור אחרי
בשינה ,באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם, שהשמן נשפך לנרות המנורה].
ונראה להשוות בין שני הפירושים של המדרש
אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה" .והוסיף על זה
והרמב"ם ,פירוש המדרש שהתורה מתקיימת רק
במי שממית עצמו על תורה שבעל פה ,ופירוש
הרמ"א" :הגה -כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי לפי הרמב"ם התורה מתקיימת "במי
הרמב"ם שהתורה מתקיימת רק במי שממית עצמו
אם בלילה" .ולפי מה שלמדנו מדברי הרמב"ם שממית עצמו" לעסוק בתורה בלילות
לעסוק בתורה בלילות ,על פי מה שמבואר במדרש
הרי זה כיון שאין התורה מתקיימת "אלא במי שמשיגים בהם את רוב החכמה
שממית עצמו עליה" ,שלא יתן שינה לעיניו
תנחומא (פרשת כי תשא אות לו) בפסוק (שמות לד-כח): בדרך המלך נלך לבאר כוונתו העמוקה של
"ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ,מנין היה ולעפעפיו תנומה בלילה ,אלא יעסוק בתורה גם
יעקב אבינו שיצק שמן על ראש האבן ,על פי
יודע משה אימתי יום ,אלא כשהקב"ה היה מלמדו בלילה וינוח רק כפי צורך גופו.
מה שלמדנו מדברי ה"פענח רזא" שיעקב אבינו
תורה בכתב היה יודע שהוא יום ,וכשהיה מלמדו לפי המדרש מתקיימת התורה במי השתמש עם השמן שהיה טמון תמיד במקלו ,כדי
על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה" .לפי שיוכל לעסוק בתורה לאור הנר גם בחשכת הלילות.
שממית עצמו לעסוק בתורה שבעל פה
האמור יש לומר הביאור בזה ,כי היות שרוב חכמתו והנה על החשיבות הגדולה של עסק התורה בלילות
של אדם הוא למד בלילה ,לכן אז הוא הזמן לעסוק
שצריך מסירות נפש לכך למדנו ממה ששנינו בגמרא (ברכות סג ):מאמרו של
בתורה שבעל פה המפרשת בדרך עיון ופלפול את ויש להעיר על דברי הרמב"ם ממה שמצינו ריש לקיש" :מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא
כל המצוות שנזכרו בתורה שבכתב. במדרש תנחומא (פרשת נח אות ג) פירוש אחר על מה במי שממית עצמו עליה ,שנאמר (במדבר יט-יד) זאת
שדרש ריש לקיש "זאת התורה אדם כי ימות באהל", התורה אדם כי ימות באהל" .וביאר הרמב"ם (הלכות
נמצינו למדים מזה יסוד גדול כי מי שעוסק
שאין התורה מתקיימת אלא "במי שממית עצמו תלמוד תורה פ"ג הי"ב) הכוונה בזה ,שלא ירבה לתת
בתורה בלילות מובטח לו שתתקיים אצלו התורה,
עליה" ,שהכוונה בזה על העמל והיגיעה שצריך שינה לעיניו ,ובלשון קדשו:
כלשון הגמרא "שאין דברי תורה מתקיימין אלא
להתייגע בעסק התורה שבעל פה ,והנה מעט
במי שממית עצמו עליה" ,אשר כפי המבואר בדברי "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו
הרמב"ם הכוונה בזה שיעסוק בתורה בלילה המסוגל מדבריו חוצבי להבות אש קודש של המדרש:
עליהן ,ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך
להשגת חכמת התורה .מעתה הרווחנו להבין הטעם "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה אכילה ושתיה ,אלא במי שממית עצמו עליהן,
שיעקב אבינו עמוד התורה החזיק שמן במקלו כדי שבחר בישראל משבעים אומות ,כמו שכתוב ומצער גופו תמיד ,ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו
לעסוק בתורה בלילות ,כי ברצותו שתתקיים התורה (דברים לב-ט) כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, תנומה .אמרו חכמים דרך רמז ,זאת התורה אדם
אצלו ואצל זרעו כל ישראל עד עולם ,המית עצמו ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות, כי ימות באהל ,אין התורה מתקיימת אלא במי
על התורה לעסוק בתורה בלילות. ופרשום בתורה שבעל פה וגילה אותם לישראל... שממית עצמו באהלי החכמים".
ז"פשת אציו תשרפ | ג
לו הזהב ועזב לו הגוף ,ואמר אליפז מה אעשה אחד עם י"ב אבנים שנעשו אבן אחת ,שהיה סימן "י"ד שנים ששימש בבית עבר
לציווי של אבא ,אמר לו קח לך הכסף והזהב מובהק שחפץ ה' בידו יצליח לבנות בית ישראל לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה"
והנפש תן לי והעני חשוב כמת ,וכן נתייעץ עם הכלולים מי"ב השבטים שהם גוי אחד בארץ ,והנס
טיטוס כשבא להתגייר ,ואמר לו לך והצר להם השני שאליפז השאיר לו את מקלו עם כד השמן מה נפלא להבין בזה הטעם שלפני שהלך
היו צריה לראש ,ולא שמע לו ונתגייר ,והענין הטמון בתוכו שהיה משתמש בו לעסוק בתורה יעקב לחרן להקים שם את שורש בית ישראל,
טיטוס הוא [גלגול] עשו". בלילות ,ומאותו שמן שהוא סגולה לזכרון יצק על נכנס לבית מדרשו של עבר לעסוק שם בתורה
ראש האבן הכלולה מי"ב האבנים ,כדי לעשות בכך י"ד שנה יומם ולילה ,כמו שכתוב (בראשית כח-יא):
כאשר נתבונן בדבריו הקדושים נשכיל להבין, "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני
פועל דמיון שלא תשתכח התורה מישראל ,באופן
כי טיטוס הרשע שהחריב את בית המקדש הוא המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא",
ששני הניסים עולים בקנה אחד כפתור ופרח.
גלגול עשו אביו של אליפז ,לכן העלה אונקלוס ופירש רש"י" :וישכב במקום ההוא ,לשון מיעוט
גלגול אליפז בכישוף את טיטוס גלגול עשו אביו אליפז בן עשו נתגלגל באונקלוס הגר באותו מקום שכב ,אבל י"ד שנים ששימש בבית
כדי להתייעץ עמו אם להתגייר ,בחושבו שאולי בזכות שהציל את יעקב עמוד התורה עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה".
עתה שהוא סובל בגיהנם יחזק אותו להתגייר,
אולם טיטוס גלגול עשו המשיך ברשעו וייעץ לו הבה נמשיך במסע הקודש להתבונן בנפלאות לפי האמור הביאור בזה ,כי היות שיעקב
שלא להתגייר ולהרע לישראל. דרכי ה' מסבב כל הסיבות ,המגלגל נשמות מדור אבינו היה בדרכו לחרן לבנות את בית ישראל
לדור כדי לתקנן ולשלם שכר למי שראוי לכך, שנבראו כדי שיעסקו בתורה ,כמו שפתח הקב"ה
נמצינו למדים מזה דברים נשגבים העומדים כמו ששנינו בגמרא (ב"ק לח" :):אין הקב"ה מקפח את התורה" :בראשית ברא אלקים" .ופירש רש"י:
ברומו של עולם ,כי בשכר שלא שמע אליפז שכר כל בריה אפילו שכר שיחה נאה" ,וכן בעניננו "בראשית ,בשביל התורה שנקראת (משלי ח-כב)
לציווי של עשו אביו להרוג את יעקב ,זכה שילם הקב"ה את שכרו של אליפז ,שלא הרג את ראשית דרכו ,ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב-ג)
להתגלגל באונקלוס שלא שמע גם כן לעצתו יעקב והשאירו בחיים ,ועוד השאיר אצלו את ראשית תבואתו" ,לכן הקדים יעקב ללכת לבית
של טיטוס הרשע גלגול עשו שלא להתגייר ,אלא מקלו שבתוכו היה טמון השמן שעסק בו בתורה מדרשו של עבר להמית עצמו בעסק התורה י"ד
נתגייר וזכה ללמוד תורה מפי רבי אליעזר ורבי בלילות לאור הנר. שנה יומם ולילה ,כדי לסלול בכך את הדרך שלא
יהושע ולתרגם את כל התורה כולה ,כמבואר
נקדים מה שסיפרו לנו חכמינו ז"ל דבר תשתכח תורה מישראל.
בגמרא (מגילה ג" :).תרגום של תורה אונקלוס הגר
אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע". פלא בענין אונקלוס קודם שנתגייר כמו ששנינו מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין כוונתו
בגמרא (גיטין נו:): העמוקה של יעקב אבינו" :ויקח את האבן אשר
ונראה לבאר איך זכה אליפז בן עשו לשכר
"אונקלוס בר קלוניקוס ...בעי לאיגיורי [רצה שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצוק שמן
כל כך גדול שנתגלגל באונקלוס הגר שתרגם את
להתגייר] ,אזל אסקיה לטיטוס בנגידא [העלה את על ראשה" ,וסייע לו הקב"ה שירד אליו שמן
כל התורה כולה והוא חלק בלתי נפרד מהתורה
הנפש של טיטוס בכישוף] ,אמר ליה מאן חשיב מן השמים למלא את הכד שבמקלו ,על פי מה
שבעל פה ,עד כדי כך שהחובה מוטלת על כל
בההוא עלמא [מי חשוב בעולם האמת] ,אמר ליה ששנינו בגמרא (הוריות יג" :):אמר רבי יוחנן כשם
אחד מישראל להשלים בכל שבוע את הפרשה
ישראל[ ,שאל אותו אונקלוס] מהו לאידבוקי בהו שהזית משכח לימוד של שבעים שנה ,כך שמן
"שנים מקרא ואחד תרגום" ,כמו ששנינו בגמרא
[מה אתה מייעץ לי האם להידבק בהם] ,אמר ליה זית משיב לימוד של שבעים שנה".
(ברכות ח" :).לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם
הצבור שנים מקרא ואחד תרגום" ,כי פירושו כבר [טיטוס] מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו הרי מבואר כי שמן הוא סגולה לזכרון ,ולפי
ניתן למשה רבינו בהר סיני. [מצוותיהן מרובות ולא תוכל לקיימן] ,זיל איגרי דברינו יש לומר שרבי יוחנן התכוון לרמז בכך
בהו בההוא עלמא והוית רישא [לך התגרה בהם לא רק על אכילת שמן זית ,אלא בעיקר על שמן
לפי האמור יש לומר הביאור בזה ,כי בזכות בעולם הזה ותהיה ראש] ,דכתיב (איכה א-ה) היו צריה זית שמשתמשים בו להדליק את הנר בלילות
שלא שמע אליפז לציווי של עשו אביו להרוג לראש וגו' ,כל המיצר לישראל נעשה ראש". כדי לעסוק בהם בתורה ,היא סגולה נפלאה
את יעקב עמוד התורה ,אף שידע שעשו הרוצח
בספר "גלגולי נשמות" למקובל האלקי לזכרון שלא תשתכח ממנו תורה ,כי היא בבחינת
מסוגל בכעסו להרוג אותו על כך ,זאת ועוד
הרמ"ע מפאנו [גלגולי נשמות שקיבל מרבו רבי "זאת התורה אדם כי ימות באהל" ,שאין התורה
שהשאיר אצלו את מקלו שבתוכו היה טמון כד
ישראל סרוג שקיבלם מרבינו האריז"ל] מביא על מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה.
השמן שהיה עוסק בו בלילות בתורה שבעל פה,
כך דבר פלא (מערכת א אות יב) כי אליפז בן עשו כיון שבאנו לידי כך הנה מה טוב ומה נעים
בזכות זה נתקיימה התורה אצל יעקב ובניו זרע
נתגלגל באונקלוס הגר ,ובלשון קדשו: לשלב ב' הניסים שעשה הקב"ה ליעקב אבינו
ישראל עד עולם ,ולכן זכה אליפז מדה כנגד מדה
להתגלגל באונקלוס הגר שתרגם את כל התורה "אונקלוס הגר עיבור [גלגולו] של אליפז, במקום המקדש ,אחרי שהמית עצמו על התורה
כפי שנמסר התרגום בעל פה למשה בסיני. שלא רצה להרוג את יעקב במצות אביו ,ולקח בבית מדרשו של עבר יומם ולילה בלי שינה ,נס
משפחת מהדב הי"ו -לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה
להורדת המאמרים shvilei.comלקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
תשרפ |דד ז"פשת אציו
תשע"ב |
הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
פרשת ויצא תשפ"ז
"ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"
ישוב הסתירה בג' השמועות בשמו של סמא"ל
איזו אותיות הן מצד הרע ואיזו מצד הקדושה
וזהו שאמרו (תרגום יונתן בראשית נ-יג) ראשו של רש"י" :פירשו רבותינו ,שם טומאה מסר בפרשתנו פרשת ויצא אנו למדים על מה
עשו מונח בעוטפיה דיצחק ,כי הראשית להם" .הכוונה בזה על פי מה ששנינו שהראה הקב"ה ליעקב בחלום (בראשית כח-יב):
מהרע גם כן טוב ,וכשיוחזר הכל לשורש בגמרא (מגילה יח" :).מנין שקראו הקב"ה "ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע
ליעקב א"ל ,שנאמר (בראשית לג-כ) ויקרא לו אחד יהיה הכל טוב". השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים
א"ל אלקי ישראל". בו" .וביאר הרה"ק מראפשיץ זי"ע ב"זרע
ונראה שהמקור לדברי הרה"ק מראפשיץ
קודש" (פרשת ויצא) מה שרמז הקב"ה ליעקב
הרי מבואר כי יעקב אבינו הוא כולו הוא מדברי המקובל האלקי רבי מאיר
אבינו ,על פי המבואר במדרשים ובזוהר
פאפיראש זצ"ל בספר "מאורי אור" (מערכת קודש בבחינת שם א"ל מצד הקדושה ,אבל
הקדוש כי שרו של עשו שהוא היצר הרע
ס אות יג)" :סמל ,סמא"ל בחסרון הטוב שבו ,עשו שהשר שלו הוא סמא"ל חצי שמו ס"מ
ומלאך המות שמו סמא"ל.
שהוא הניצוץ המחייהו ,א' שלו שהוא חיותו ,הוא מצד הטומאה וחצי שמו א"ל הוא
ואז כולו רע" .וכן כתב ב"אגרא דכלה" (ריש מהקדושה .הנה כי כן זהו שפירשו רבותינו והנה כלל גדול הוא שהקב"ה מחיה את
פרשת ויגש)" :והנה אותיותיו הם רק ג' סמ"ל" ,שם טומאה מסר להם" ,רמזו בזה על השר כל הבריאה מטוב ועד רע ,לפי זה מגלה לנו
וכן נכתב בתורה ובנביאים ,והא' הוא המחיה שלהם סמא"ל שהוא מורכב מב' בחינות ה"זרע קודש" כי ג' אותיות סמ"ל שבשמו
בסוד (נחמיה ט-ו) ואתה מחיה את כולם" ,שם טומאה" ,כי "שם" הוא השם של ב' הן מצד הרע שבקרבו ,כי "סמל" הוא כינוי
וכשיוציא השי"ת הא' הנה נשאר ק"ל ,הנה אותיות א"ל מצד הקדושה ,ואילו "טומאה" לעבודה זרה כמו שכתוב (דברים ד-טז)" :פן
היא ב' אותיות ס"מ מצד הטומאה. הוא (דניאל ד-כח) הק"ל אשר מן שמיא נפל". תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל
לפי השל"ה ב' אותיות ס"מ הן מצד הרע 'סמל' תבנית זכר או נקבה" ,ואילו האות א'
מוסיף על כך השל"ה הקדוש לפרש לפי
וב' אותיות א"ל הן מצד הקדושה שבשמו מורה על הניצוץ קדוש שבשמו,
זה מה שכתוב (שם)" :ולבני הפילגשים אשר
הנה הדברים בלשון קדשו:
לאברהם נתן אברהם מתנות" ,ופירש רש"י והנני להעלות על שלחן מלכים מה
בשם המדרש (ב"ר סא-ד)" :הפלגשם חסר שנתקשיתי שנים רבות על הסתירות "והנה הסטרא אחרא שהם אלהים אחרים
כתיב ,שלא היתה אלא פילגש אחת ,היא שמצינו בענין זה ,כי בשל"ה הקדוש (פרשת שהשר שלהם הוא הס"מ ,אותיות סמ"ל
הגר היא קטורה" .אך לפי האמור יש לומר חיי שרה תורה אור אות י) מבאר ,כי בשמו של שבשמו מורה על בחינת כח הרע כי סמל
הרמז בזה שכוחות הטומאה נקראים "בני היצר הרע סמא"ל ב' אותיות ראשונות ס"מ פירוש עבודה זרה ,אבל יש בשמו אות אל"ף,
הפלגשם" ,כי "פלגשם" הוא אותיות "פלג- הן מצד הטומאה ,וב' אותיות אחרונות זה מורה על כח הטוב הניצוץ הקדוש שבשמו,
שם" ,לרמז שרק מחצית שם א"ל היא מצד א"ל הן מצד הקדושה .וזהו ביאור הגמרא והאל"ף הוא הראשית לאותיות ,זה מורה
הקדושה ,כי המחצית השנית ס"מ היא מצד (סוכה נב" :).לעתיד לבוא מביאו הקב"ה שהשורש הרע גם כן הטוב ,ולכן הטוב שבשמו
הטומאה ,אבל אצל ישראל בני יעקב כולם ליצר הרע ושוחטו" ,הכוונה בזה שעתיד הוא האל"ף הראשית שראשיתו טוב.
רק בני שם א"ל מצד הקדושה. הקב"ה להוציא ממנו ב' אותיות ס"מ שמצד
וזהו שכתוב כאן' ,והנה סלם מוצב
הטומאה ,וישאר משמו רק שם א"ל ויתהפך
מה נפלאים הם דברות קדשו של הרה"ק ארצה' ,סל"ם אותיות סמ"ל ,אותיות אלו
למלאך קדוש.
רבי אברהם שמחה מבארנוב זי"ע ב"חמרא 'מוצב ארצה' בבחינת נמוכה מאד שבהם כח
על פי האמור מבאר השל"ה כמין חומר טבא" (פרשת בלק) ,שמפרש לפי זה כמין הרע ,אבל 'וראשו' בחינת אות אל"ף הראשית
'מגיע השמימה' להקדושה ,ולכן לעתיד סוד הכתוב (בראשית כה-ו)" :ולבני הפילגשים חומר מה שהתנבא בלעם הרשע (במדבר כד-
יוחזר לקדושה על ידי בחינת הראשית שבו .אשר לאברהם נתן אברהם מתנות" .ופירש כג)" :וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משומו
ז"פשת אציו תשרפ | א
וכן כתב הרה"ק מהרי"א מקמארנא לפי האמור יש לומר על פי המבואר אל" ,ופירשו בגמרא (סנהדרין קו ).כוונתו בזה:
זי"ע ב"היכל הברכה" (פרשת ויקרא ד-ט ד"ה בזוהר הקדוש (פרשת לך לך פב ,):כי דוד "אוי מי שמחיה עצמו בשם אל" .ובהשקפה
הכלית)" :באצילות כולו טוב וחיים וקדושה, המלך עתיד להיות מלך המשיח" :ובגין הראשונה אינו מובן מהי הכוונה בזה.
ובבריאה רובו טוב ומיעוטו רע ,והרע נפרדת כך דוד מלכא חי לעלמין ,ואפילו ביומי
אך לפי האמור הוא מבאר הענין ,כי
ואינה נדבקת ,וביצירה חציו טוב וחציו רע מלכא משיחא איהו מלכא" .הנה כי כן זהו
כשראה בלעם הרשע בנבואתו שלעתיד
ואינו מעורב טוב ורע ,ובעשיה הרע מרובה שהתפלל דוד המלך על הגאולה העתידה:
לבוא ישחט הקב"ה את היצר על ידי שיוציא
על הטוב ומעורבת טוב ורע ביחד". "א'תה ס'תר ל'י" ראשי תיבות שם הקדוש
ממנו ב' אותיות א"ל ,פתח ואמר "אוי מי
סא"ל שישאר משמו של היצר הרע" ,מצר
יחיה משומו אל" ,ומפרש בגמרא "אוי מי
ענין נשגב זה מובא במשנתו הטהורה של תצרני" ,הוא אותיות מ' צר תצרני ,שישמור
שמחיה עצמו בשם אל" ,כלומר אוי לו
אותנו הקב"ה מן האות מ' שהיא מ'ות ,על הרה"ק מראפשיץ זי"ע ב"זרע קודש" (פרשת
לחלק הרע של הס"מ שאין לו חיות מצד
ידי שישחט הקב"ה את היצר הרע ויוציא בשלח בשירת הים) ,שמוסיף על כך כי גם מדרגת
עצמו כי אם משם א"ל ,כי על ידי זה כאשר
האדם תלויה לפי מקום המצאו בעולמות ממנו את האות מ' וישאר שם סא"ל.
יוציא ממנו הקב"ה שם א"ל יפסק חיותו
נמצא לפי זה שיש ג' דעות בענין אלו ,הנה הדברים בלשון קדשו: לגמרי .והוסיף על זה רמז נפלא שכן או"י
התחלקות החיות מצד הקדושה בשמו של מ"י יחי"ה בגימטריא ס"מ שיתבטל לעתיד
(ע"ח שער מ"ח פ"ג) "והנה ידוע בספרים
הס"מ :א .דעת הבעש"ט הקדוש זי"ע כי לבוא בהיפסק חיותו משם א"ל.
שהעולם העשיה הרע שבו יותר מהטוב, חלק הקדושה שבו הוא ג' אותיות סא"ל
והעולם היצירה מחצה על מחצה ,והעולם והאות מ' היא חלק הרע שבו .ב .דעת
הגילוי של הבעש"ט הקדוש זי"ע
הבריאה רובו טוב ,ובאצילות רק טוב ולא השל"ה הקדוש שחלק הקדושה הוא ב'
ג' אותיות סא"ל מצד הקדושה אות מ' מצד הרע
מעורב רע כלל ,כי (תהלים ה-ה) לא יגורך רע. אותיות א"ל וב' אותיות ס"מ הן חלק הרע ב"תולדות יעקב יוסף" (פרשת קדושים אות ב)
והנה באדם יש כל הבחינות מד' עולמות שבו .ג .דעת ה"מאורי אור" וה"זרע קודש" מביא בשם מורו ורבו הבעש"ט הקדוש זי"ע
הנ"ל ,ויש בו מדריגות נפש רוח נשמה חיה, שחלק הקדושה הוא רק האות א' ,וג' אותיות ביאור הענין שעתיד הקב"ה לשחוט את היצר
שהנפש נוטה לבהמיות ,וחפץ בתאוות סמ"ל הן חלק הרע שבו .וצריך ביאור איך הרע ,כי לעתיד לבוא יוציא הקב"ה את האות
גופניות בעולם העשיה כנ"ל שרובו רע, לקשר את החוט המשולש והיו לאחדים. מ' משמו של היצר הרע סמא"ל ,וישארו ג'
והרוח הוא כלול מטוב ורע ובו הבחירה, אותיות סא"ל שהוא שם קדוש שם מ"ה מע"ב
בג' עולמות בריאה יצירה עשיה יש רע
שיש בכתוב כמה בחינות ברוח ,אורך רוח, שמות [ורמוז בראשי תיבות ברכת ס'לח ל'נו
עולם האצילות הוא כולו טוב בלי שום רע
ורוח הקודש ,ורוח טהרה ,רוח נשברה ,שפל א'בינו והוא אחד משמות הפרנסה].
רוח ,ולהיפוך ,רוח גבוה ,רוח קנאה ,רוח רחש לבי דבר לבאר ענין זה ברתת ובזיע,
טומאה ,וזהו נגד עולם היצירה ,שהטוב על פי מה שמבואר בזוהר הקדוש (פרשת וביאר ב"קהלת יעקב" (ערך סמאל) הכוונה
והרע הוא בו מחצה על מחצה ,והנשמה היא בראשית כטְ" :).וְִאִית סמא"ל ְוְִאִית סמא"ל, בזה ,כי אות מ' מן סמא"ל היא רמז על מ'ות,
מעולם הבריאה ,שהנשמה נוטה לקדושה ְוְָל ָאו ֻּכְֻל ְהּו ָׁשְָוְָיָיןֲֲ ,אָבָל ַהַהּוא ִִסְטְָרא ְְדִחִיְוְָיָא כי הוא היצר הרע והוא מלאך המות .וכן
ִאִיהּו ַל ַ ְְטָיָיא ַעַל ֹֹּכָּל ָא" .פירוש ,יש סמא"ל ויש מצאתי בחומש "היכל הברכה" להרה"ק
וחפצה תמיד ברוחניות ,ובחינת חיה היא
סמא"ל ולא כולם שווים ,אבל אותו צד של מקמארנא זי"ע ב"אוצר החיים" (פרשת
מעולם האצילות ,ובחינת יחידה מדה זו אין
הנחש הוא מקולל יותר מכולם .מבואר מזה משפטים מצוה נ)" :ולעתיד יסתלק מהם הרע
לנו עתה ,רק לעתיד נזכה לבחינת יחידה,
דברים ברורים שיש כמה דרגות של יצרי והמות אות מ' וישאר שם סא"ל" .פירוש ,כי
הרומזת על יחוד ודביקות האדם בו יתברך
הרע שכולם נקראים בשם סמא"ל. לעתיד לבוא כשיחיו המתים יתבטל המות
שמו דיבוק ויחוד גמור".
מן העולם ,כמו שכתוב (ישעיה כה-ח)" :בלע
נקדים עוד יסוד גדול שמקורו בדברי
המות לנצח".
על פי האמור נשכיל להבין מה שהביא האריז"ל (ע"ח שער מח פ"ג) ,הביאו הרמ"ז
ב"ליקוטי אמרי יוסף" (פרשת לך לך דף כו: בפירושו על הזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר יג: יומתק לפרש בזה דברי נעים זמירות
ד"ה או י"ל) בשם המקובל האלקי מהרצ"ה בדפי הספר עמוד של"א ד"ה ורצוני)" :הלא ידענו כי ישראל (תהלים לב-ז)" :אתה סתר לי מצר
מזידיטשוב זי"ע ,כי כל זמן שאדם נמצא ארבעה עולמות יש לקדושה שהם אבי"ע, תצרני" .וכתב ב"פרי עץ חיים" לרבינו
מצד עבודתו בקודש רק בג' עולמות בריאה אכן אין מדרגת פרישותם שוה ,כי בעולם האריז"ל (שער קריאת שמע שעל המיטה פ"ח) כי
יצירה עשיה עדיין יש לו מלחמת היצר ,אבל העשיה ששם עיקר הקליפות ,גדל הרע פסוק זה מסוגל להתפלל כנגד היצר הרע,
כאשר הוא זוכה לעלות גם לעולם האצילות מהטוב ,וביצירה שוה בשוה ,ובבריאה רבה שכן א'תה ס'תר ל'י מ'צר הוא ראשי תיבות
מתבטלות כל מלחמות היצר ,כי באצילות הקדושה על הטומאה ,אבל באצילות כולו סמא"ל ,ועל כך מתפללים "מצר תצרני"
כולו קודש ואין שם שום רע. טוב הטהור". להישמר מהיצר הרע.
תשרפ |בב ז"פשת אציו
תשע"ב |
" ֲֲאָבָל ַהַהּוא ִִסְטְָרא ְְדִחִיְוְָיָא ִאִיהּו ַל ַ ְְטָיָיא ַעַל העשיה שרובו רע ומיעוטו טוב ,לכן גם בא וראה מה שמצינו בענין זה דבר נפלא
ֹּכָֹּל ָא" ,כי הנחש הקדמוני שהיה בעולם הזה בשמו ג' אותיות סמ"ל הן רע ,ורק מיעוטו ב"ליקוטי בני שלשים" (פרשת כי תצא) ,שכתב
הוא מקולל מכולם ,כי אצלו חלק הרע האות א' שבו הוא מצד הקדושה. לבאר לפי זה דקדוק לשון רש"י על מקרא
מרובה ג' אותיות סמ"ל וחלק הטוב הוא רק שכתוב (דברים כג-יא)" :כי יהיה בך איש אשר לא
לפי זה יומתק להבין הרמז של ה"זרע
האות א' שבו. יהיה טהור מקרה לילה" .ופירש רש"י" :מקרה
קודש" בחלום יעקב" :סלם מוצב ארצה
לילה ,דיבר הכתוב בהוה" .ויש לומר על פי
ועתה בא וראה נפלאות התורה ,כי אם וראשו מגיע השמימה" ,כי היצר הרע שנמצא
המבואר בדברי רבינו האריז"ל (ע"ח שער מ"ב
נצרף את כל האותיות של היצר הרע בג' "ארצה" למטה בארץ בעולם העשיה הנמוך פ"ג) כי ד' עולמות אבי"ע כלולים בד' אותיות
מכל העולמות ,הוא בבחינת "סלם מוצב השם הוי"ה ,עולם אצילות באות י' ,עולם
עולמות שהן מצד הקליפה ,בעולם העשיה
ארצה" ,רוב האותיות שהן ג' אותיות סל"ם הבריאה באות ה' ראשונה ,עולם היצירה
ג' אותיות סמ"ל ,בעולם היצירה ב' אותיות
הן חלק הרע שבו" ,וראשו" רק האות א' שבו באות ו' ,עולם העשיה באות ה' אחרונה.
ס"מ ,בעולם הבריאה האות מ' ,הרי הן
"מגיע השמימה" מצד הקדושה.
עולות בגימטריא ר"ע כי הן מצד הרע שבו,
נמצא לפי זה כי ג' עולמות בריאה יצירה
אולם היצר הרע ששורשו בעולם ולכן הוא נקרא יצר רע כמו שכתוב (בראשית
עשיה הם כנגד ג' אותיות הו"ה מן השם
היצירה שמחציתו טוב ומחציתו רע ,לכן ח-כא)" :כי יצר לב האדם רע מנעוריו". הוי"ה .הנה כי כן זהו שפירש רש"י" :מקרה
גם הוא מחציתו טוב ומחציתו רע ,כי ב' לילה ,דיבר הכתוב בהוה" .כלומר מה שקרה
וכאשר נצרף כל האותיות מצד הקדושה,
אותיות ס"מ הוא חלק הרע שבו ,וב' אותיות לאדם מקרה לא טהור ,הסיבה לכך היא
א"ל הוא חלק הקדושה שבו .ואילו היצר בעולם העשיה האות א' ,בעולם היצירה
משום שהוא עדיין נמצא רק בג' עולמות
הרע ששורשו בעולם הבריאה שרובו טוב ב' אותיות א"ל ,בעולם הבריאה ג' אותיות
בריאה יצירה עשיה שהם כנגד ג' אותיות
ומיעוטו רע ,לכן ג' אותיות שבו סא"ל הן סא"ל ,הרי הן עולות יחד כמספר ענ"ג ,אולם
הו"ה ,אבל כשזוכה לעלות לאצילות שהוא
מצד הקדושה ומיעוטו האות מ' היא חלק כל זמן שהן מצורפות להחיות את היצר
כנגד אות י' ,מובטח לו שלא יקרה לו ח"ו
הרע שבו ,ובכך עולות כל ג' השמועות בקנה הרע ,כי אז הן נהפכות מצירוף ענ"ג לצירוף מקרה אשר לא טהור.
נג"ע .וזהו דאיתא בספר יצירה (פ"ב מ"ד): אחד כפתור ופרח.
"אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה ג' מדרגות של יצר הרע
וזהו ביאור דברי הזוהר הקדוש הנ"ל :מנגע" .אבל לעתיד לבוא כשישחט הקב"ה בג' עולמות בריאה יצירה עשיה
"ְוְִאִית סמא"ל ְוְִאִית סמא"לְ ,וְָל ָאו ֻּכְֻל ְהּו את היצר הרע ויוציא ממנו את כל האותיות מעתה יאירו עינינו לבאר כל ג'
ָׁשְָוְָיָין" ,הכוונה בזה על חלק הרע וחלק המורות על ר"ע ,ישארו רק האותיות של השמועות בענין חיות הקדושה בשמו של
הטוב בשמו של היצר הרע סמא"ל ,שבכל הקדושה שיתהפכו לצירוף ענ"ג ,בבחינת היצר הרע ,כי הן מכוונות כנגד ג' בחינות
עולם הוא בבחינה אחרת לפי המדרגה של (ישעיה נח-יד)" :אז תתענג על ה'" ,ביום שכולו של היצר הרע בג' עולמות בריאה יצירה
הטוב והרע שבאותו עולם ,ועל זה סיים :שבת במהרה בימינו אמן. עשיה ,כי אותו היצר הרע שהוא כנגד עולם
להורדת המאמרים shvilei.comלקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
ז"פשת אציו תשרפ | ג
