gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר אמת · DVAR EMES — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: דבר אמת · DVAR EMES

שבוע: ויצא (2026-11-16)

דבר אמת · DVAR EMES — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעור‬ ‫חסידות‬ ‫על הפרשה‬ ‫ספר בעש"ט עה"ת‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫• פרשת תולדות •‬ ‫'חן המקום על יושביו'‬ ‫הטעם הפנימי בהתגלגלות בני ישראל במקומות רבים על פני תבל‬ ‫נמסר בביהח''ס זכרון אברהם [‪ ]55‬בארא פארק‬ ‫יום א' ויצא ‪ -‬ג' כסלו תשפ"ו‬ ‫שיעורים אלו בספרי חסידות על הפרשה נמסרים מידי מוצש"ק‬ ‫בישיבה גדולה פני מנחם י‪-‬ם עיה"ק‪ ,‬ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק‬ ‫[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו‪/‬או בהשגת הכוונה אל נכון‪,‬‬ ‫ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]‬ ‫חכם לב ייקח מצוות‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪:‬‬ ‫ותושיה‪ ,‬ליתן יד ושותפות בהוצאות‬ ‫שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים‬ ‫מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה‬ ‫| שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות‬ ‫השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪,‬‬ ‫של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה‬ ‫אור המאיר‬ ‫הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני‬ ‫לכשיפוצו מעיינותיך חוצה‬ ‫הפצה‬ ‫לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ‬ ‫ניתן לפנות למייל המערכת‬ ‫אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪,‬‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫או להשאיר הודעה בקו דברי אמת‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ואמונה בשלוחה ‪10‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫וכן ניתן להשיג את הספרים‪:‬‬ ‫שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' ‪ -‬שערים לפנימיות התפילה |‬ ‫מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל‬ ‫ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי‪:‬‬ ‫תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא ‪ -‬שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |‬ ‫שפת אמת | דרך ה'‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים‪ ,‬ובמגוון נושאים וענייני השעה‬ ‫עימוד ועיצוב‪" :‬ואנוהו" ‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫'קיפל הקב"ה כל הארץ תחתיו' ‪ -‬שיהיה הבטחת כיבוש הארץ בפועל ולא רק בכוח ‪ . . . . . . . .‬א‬ ‫ביאור ענין ניצוצות קדושה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ביאור נפילת הניצוצות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫אופן בירור הניצוצות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫עליית הניצוצות בבחינת מ"ן והמשכת מ"ד שעל ידי זה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫כל אחד מישראל צריך לגלות למקום שיש שם הניצוצות משורש נשמתו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫במצרים סיימו לברר הניצוצות ולכן לא תוסיפו לראותם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫בירור ועליית הוא על ידי הדעת והמחשבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫משה דעת דקדושה הנקרא טוב‪ ,‬ובלעם דעת דטומאה הנקרא רע ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫מקום נפילת הניצוצות הוא בקליפת נוגה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫'חן מקום על יושביו' ‪ -‬כי שם נפלו ניצוצות שורש נשמתו שצריך לבררם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" ‪ -‬מה שמוליך ה' את האדם לאיזה מקום כי השם חפץ‬ ‫דרכו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫צריך האדם לקבל רצונו יתברך לתקן מקומות המטונפים בשמחה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫'מקום שגזר אדם הראשון ליישוב' ‪ -‬שידע שנפלו שם הניצוצות בחטאו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫'קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו' ‪ -‬שלא יצטרך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין‬ ‫שלו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫שלום ופירוד בתוך האדם עצמו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫שלום בנפש האדם נעשה על ידי התורה וחיפוש רצון ה' בכל דבר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫ניתן לפעול את הבירורים בעולם על ידי עסק התורה מבלי לרדת לעולם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫נשמות ישראל נשלחו לגלות שיתגברו על החושך ויתקנו הכל על ידי מאור הפנימי שבהם ‪ . . . .‬יד‬ ‫ג‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫‪' $‬חן המקום ﬠל יושביו' ‪$‬‬ ‫הטﬠם הפנימי בהתגלגלות בני ישראל במקומות רבים ﬠל פני תבל‬ ‫בכך ששוכב עליה‪ ,‬אמר רבי יצחק מלמד‬ ‫עתה שלש שנות שיעורים‬ ‫הסתיימו‬ ‫שקיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל‬ ‫בספרי חסידות‪ ,‬פרי הארץ‬ ‫תחתי ו תחת יעקב אבינו בחלום הסולם‪,‬‬ ‫תורת המגיד ואור המאיר‪ ,‬היום נלמד‬ ‫שתהא נוחה ליכבש לבני ו'‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫בעזרת ה' מתורת הבעל שם טוב‪ ,‬המקור‬ ‫של כל ספרי החסידות‪ ,‬והאמת היא‬ ‫שהמקור האמיתי הוא מהר סיני‪ ,‬אבל‬ ‫'קיפל הקב"ה כל הארץ תחתיו' ‪-‬‬ ‫הבעל שם טוב הוריד את אור החסידות‬ ‫שיהיה הבטחת כיבוש הארץ בפועל‬ ‫לעולם‪ ,‬ובדבריו מוצאים את היסודות‬ ‫ולא רק בכוח‬ ‫בחסידות‪.‬‬ ‫מכן‬ ‫לאחר‬ ‫שהתפשטו‬ ‫רבינו אליהו מזרחי‬ ‫והקשה מהרא"ם‪,‬‬ ‫]ובשבועות הקרובים נראה בס"ד האם‬ ‫)בראשית שם(‪ ,‬למה הוצרך לקפלה‬ ‫נמשיך ללמוד כל שבוע דבריו‪ ,‬או ספרי‬ ‫ולא סגי בהבטחה לבד שתהא נוחה ליכבש‪,‬‬ ‫חסידות אחרים[‪.‬‬ ‫למה נצרך קיפול כל ארץ ישראל תחת‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬ואין די בהבטחת ה' שיתן‬ ‫בשם מורי‪ ,‬ביאור פסוק )בראשית כח‬ ‫שמעתי‬ ‫את הארץ לזרעו‪ .‬ותירץ‪ ,‬שיש הפרש בין‬ ‫יג‪-‬יד( "הארץ אשר אתה שוכב‬ ‫הכח והפועל וכו'‪ ,‬ומסיים שם המזרחי‬ ‫עליה לך אתננה ולזרעך וגו' ופרצת ימה‬ ‫'ולכן "ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה'"'‬ ‫וקדמה" וגו'‪ ,‬ודרשו חז"ל פרק ז' דחולין )צ"א‬ ‫)מלכים ב' יג‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫ב( '"שוכב עליה" מאי רבותיה‪ ,‬מה החידוש‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫ד‬ ‫זה רק להכנסת הרצון לתוך קבלה‬ ‫הדברים‪ ,‬שכשם שבבשר ודם‬ ‫וביאור‬ ‫טובה‪ ,‬אלא שעל ידי שההתעוררות‬ ‫ישנו הפרש בין כוח לפועל‪ ,‬גם‬ ‫והרצון נכנסת לפועל‪ ,‬על ידי זה ניתן‬ ‫כאשר יהודי רוצה להיות טוב עדיין קשה‬ ‫להרחיבו לאחר מכן בניקל יותר‪ .‬על‬ ‫לו לפעול זאת למעשה‪ ,‬על דרך זה אף‬ ‫דרך מה שקיפול ארץ ישראל תחת יעקב‬ ‫בהבטחת ה'‪ ,‬על ידי שההבטחה ירדה אף‬ ‫אבינו עזר שכיבוש הארץ בימי יהושע‬ ‫לפועל‪ ,‬שקיפל ה' את כל ארץ ישראל‬ ‫יהיה בניקל יותר‪.‬‬ ‫תחתיו‪ ,‬ירדה ההבטחה לפועל‪ ,‬ועל ידי‬ ‫והקשה מהרש"א בחולין שם על דברי‬ ‫זה כיבוש הארץ לאחר מכן נעשה בניקל‬ ‫המזרחי‪ ,‬דאם כן מנא לן‬ ‫יותר‪ ,‬מאחר שכבר ירד לפועל‪.‬‬ ‫שהקפילה הוא כדי שתהא נוחה ליכבש‪,‬‬ ‫)בראשית יב ו(‬ ‫זה מבאר הרמב"ן‬ ‫וביסוד‬ ‫דהא לא קשיא לן אלא מאי רבותיה של‬ ‫בכלליות יותר את כל מעשה‬ ‫התיבות "שוכב עליה"‪ ,‬ואימא שזו רבותא‬ ‫האבות‪ ,‬שמעשה אבות סימן לבנים‪,‬‬ ‫טובא שנתן לו כל ארץ ישראל וקיפלה‬ ‫וז"ל‪' :‬ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא‬ ‫תחתי ו בשביל שתהא הבטחה בפועל‪,‬‬ ‫מכח גזירה אל פועל דמיון‪ ,‬תהיה הגזרה‬ ‫בגמרא מבואר שמייתור התיבות "שוכב‬ ‫מתקיימת על כל פנים‪ .‬ולכן יעשו‬ ‫הנביאים מעשה בנבואות'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכמדומה‪,‬‬ ‫עליה" למדים שה' קיפל את כל‬ ‫שזהו עומק יסוד המבואר‬ ‫הארץ מתחת ליעקב אבינו‪ ,‬וזאת בכדי‬ ‫בקדושת לוי )יתרו ד"ה פן יפרץ‪,‬‬ ‫ומקשה‬ ‫להיכבש‪.‬‬ ‫נוחה‬ ‫שתהא‬ ‫שבועות ד"ה האופן הג'( שהרמב"ן )אמונה ובטחון‬ ‫דברי‬ ‫לולא‬ ‫שבשלמא‬ ‫המהרש"א‪,‬‬ ‫פי"ט( פירש על הפסוק )שיר השירים ב‪ ,‬ז( "אם‬ ‫המזרחי‪ ,‬זה שקיפל ה' את כל ארץ‬ ‫תעירו ואם תעוררו את האהבה עד‬ ‫ישראל מתחתיו היה רק בעבור שתהא‬ ‫שתחפץ"‪ ,‬כשמגיע אל האדם אהבת‬ ‫נוחה להיכבש‪ ,‬אבל לפי דבריו‪ ,‬ישנו‬ ‫הבורא או יראת הבורא ברוך הוא‪ ,‬אזי‬ ‫תוספת בעצם כך שקיפל ארץ ישראל‬ ‫שתיכף יעשה מצוה וכו'‪ ,‬והנה מצוה‬ ‫מתחתיו‪ ,‬שבכך ההבטחה באה לידי‬ ‫שעושה הוא כמו כלי שתנוח בו זה‬ ‫פועל ולא נשארה רק בכוח‪ ,‬ואם כן מנין‬ ‫התעוררות שמגיע לו מלמעלה‪ ,‬זהו "עד‬ ‫לנו שמעשה זה נעשה בשביל שתהא‬ ‫שתחפץ"‪ ,‬כי החפץ הוא כלי'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נוחה ליכבש‪.‬‬ ‫והיה זה יסוד בעבודת ה' אצל רבותינו‬ ‫ולכן חולק המהרש"א על דברי המזרחי‪,‬‬ ‫להכניס כל רצון טוב בקבלה טובה‬ ‫וסובר שקיפול הארץ לא היה עבור‬ ‫בחיי המעשה‪ .‬ונראה ע"פ הנ"ל‪ ,‬שאין‬ ‫ה‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫דאיתא בפרק ה' דברכות )ל"א א( 'אמר רבי‬ ‫הבאת ההבטחה לידי פועל‪ ,‬ותירץ‬ ‫י וסי בר חנינא‪ ,‬מאי דכתיב )ירמיה‬ ‫המהרש"א‪ ,‬שהי ו שתי הבטחות‪ ,‬אחת על‬ ‫ב'‪ ,‬ו'( "ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב‬ ‫הנתינה‪ ,‬והיה די בהבטחה לבדה על‬ ‫אדם שם"‪ ,‬וכי מאחר שלא עבר איש לא‬ ‫פועל‪,‬‬ ‫לידי‬ ‫להביאה‬ ‫מבלי‬ ‫הנתינה‬ ‫ישב שם‪ ,‬אם אף אחד לא עבר שם וודאי‬ ‫והבטחה שניה בקיפול שתהא נוחה ליכבש‬ ‫שאף אחד לא ישב שם‪ ,‬וסוף הפסוק‬ ‫וכו' יעוין שם‪.‬‬ ‫מילתא דפשיטא‪ ,‬אלא לומר לך כל ארץ‬ ‫שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתיישבה‬ ‫היא שהיה ניתן לתווך בין‬ ‫והאמת‬ ‫וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון‬ ‫דבריהם‪ ,‬שהסיוע של הבאת‬ ‫לישוב לא נתיישבה' וכו'‪:‬‬ ‫ההבטחה לידי פועל הוא לידי כך שיהיה‬ ‫כיבוש הארץ בניקל יותר‪ ,‬שוודאי שגם‬ ‫וכי למה היה לו לאדם הראשון‬ ‫וצ"ב‪,‬‬ ‫לפי המזרחי די בהבטחת ה' שרק בכוח‬ ‫ולקבוע‬ ‫העולם‬ ‫בכל‬ ‫לעבור‬ ‫ולא באה לידי פועל‪ ,‬ואם כן יש לומר‬ ‫ולגזור היכן ידורו בני אדם והיכן לא‪ ,‬מה‬ ‫שהתוספת בכך שבאה לידי פועל היא‬ ‫הנפקא מינה היכן ידורו‪ ,‬כל היכן‬ ‫שהכיבוש יהיה בניקל יותר‪.‬‬ ‫שיחליט לעצמו היכן לבנות ולדור והיכן‬ ‫לא‪] .‬ועל דרך זה צריך ביאור‪ ,‬למה היה‬ ‫מה שביאר מורי הבעל שם טוב‪,‬‬ ‫ולפי‬ ‫צריך אדם הראשון לקרוא שמות "לכל‬ ‫וכדלהלן‪ ,‬בזה מבואר כל הנ"ל‪:‬‬ ‫דהנה כתבתי במקום אחר ביאור ש"ס‬ ‫הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה"‬ ‫)בראשית ב כ(‪ ,‬ונתבאר במקום אחר )שיעור תורת‬ ‫המגיד שמות([‪.‬‬ ‫)סוטה מ"ז א( 'חן מקום על יושביה'‬ ‫וכו'‪ ,‬וז"ל הגמרא שם‪' :‬אמר רבי יוחנן‪,‬‬ ‫שלשה חינות הן‪ ,‬חן מקום על יושביו‪ ,‬חן‬ ‫אשה על בעלה‪ ,‬חן מקח על מקחו'‪.‬‬ ‫ביאור ענין ניצוצות קדושה‬ ‫ובפשטות 'חן מקום על יושביו' היא‬ ‫ולהבין זה‪ ,‬יש לומר‪ ,‬דמבואר בכתבי‬ ‫מתנת ה' לאדם‪ ,‬שגם כאשר גר במקום‬ ‫האר"י זלה"ה בפרי עץ חיים דף‬ ‫נדח לכל הפחות יהיה מרוצה מכך‬ ‫י"ב ודף מ"ה‪ ,‬כי על ידי חטא אדם הראשון‬ ‫והמקום ימצא חן בעיניו‪ ,‬אבל הבעל שם‬ ‫נפלו כל הניצוצות של הנשמות קדושות‬ ‫טוב ביאר במציאות זו של חן מקום על‬ ‫בתוך הקליפות‪ ,‬ונתערב טוב ברע‪.‬‬ ‫יושביו ענין עמוק יותר‪.‬‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫ו‬ ‫אף הם‪ ,‬ורק כאשר מתנתקים מהאש הם‬ ‫הניצוצות מוזכר הרבה בתורת‬ ‫ענין‬ ‫אינם מאירים‪ ,‬כמו כן לפני חטא אדם‬ ‫ובחסידויות‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫שם‬ ‫הבעל‬ ‫הראשון כל הניצוצות היו מחוברים‬ ‫החריפים כקאצק‪ ,‬היו אומרים 'ניצוצות‬ ‫לקדושה הכללית‪ ,‬ורק כשחטא נפלו כל‬ ‫אין בהן ממש' )שבת מג‪ ,(.‬כלומר‪ ,‬שאותם‬ ‫הניצוצות מבלי להאיר‪.‬‬ ‫אלו שמדברים על ניצוצות הקדושים‬ ‫מבלי להבין בכלל מה משמעות הדבר‬ ‫'אדם הראשון מן‬ ‫)חגיגה יב‪(.‬‬ ‫בגמרא‬ ‫אין בהן ממש‪.‬‬ ‫הארץ עד לרקיע וכו'‪ ,‬מסוף‬ ‫העולם ועד סופו היה וכו'‪ ,‬כיון שסרח‬ ‫את הביאור הפשוט שבכך‪.‬‬ ‫ונבאר‬ ‫עליו‬ ‫הוא ידו‬ ‫הקדוש ברוך‬ ‫הניח‬ ‫בגשמיות‪ ,‬יש אש גדולה‪ ,‬ואש‬ ‫ומיעטו'‪' ,‬ונעשית של מאה אמה' )בר"ר‬ ‫קטנה‪ ,‬כלהבת נר‪ ,‬ושניהם מאירים‪,‬‬ ‫יב ו(‪ ,‬ויש שכתבו שזה שהיה קומתו‬ ‫אולם ניצוץ הוא חתיכת אור שנבדלה מן‬ ‫מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬אין הדבר‬ ‫האש ומרוב קטנותה איננה מאירה כלל‪,‬‬ ‫כפשוטו‪ ,‬שאם כן נמצא שאדם הראשון‬ ‫היא חתיכת אש שאינה מאירה‪ .‬וכמו כן‬ ‫היה נופל מכדור הארץ אחרי שתי‬ ‫ברוחניות‪ ,‬ישנו בחינת אש ונר‪ ,‬תורה‬ ‫פסיעות‪ ,‬שהרי כל פסיעה היא מהלך‬ ‫אור‪ ,‬נר ה' נשמת אדם‪ ,‬יהודי העוסק‬ ‫חצי גוף‪ ,‬אלא הכוונה לקומתו וכוחו‬ ‫שבכך‬ ‫הקדושה‬ ‫שבקדושה‬ ‫בדבר‬ ‫הרוחני שכלל את כל העולם‪.‬‬ ‫החלקים‬ ‫את‬ ‫ישנם‬ ‫אולם‬ ‫מאירה‪,‬‬ ‫הבריאה‬ ‫בתוך‬ ‫הגנוזים‬ ‫הרוחניים‬ ‫)ח"ג קז‪(:‬‬ ‫מבואר בזוהר הקדוש‬ ‫וכן‬ ‫הגשמית‪ ,‬שהם אינם יכולים להאיר‪,‬‬ ‫שכאשר אדם הראשון קם על‬ ‫כשרואים דברים גשמיים לא ניכר בכלל‬ ‫רגליו‪ ,‬ראו אותו כל הנבראים ויראו‬ ‫אותם חלקים רוחניים שבתוכם‪ ,‬לכן‬ ‫מלפניו והיו הולכים אחריו כעבדים לפני‬ ‫נקראים הם בשם ניצוצות קדושות‪,‬‬ ‫המלך‪ ,‬והוא אמר להם אני ואתם "בואו‬ ‫חלקיקי קדושה גנוזים ונעלמים‪.‬‬ ‫נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו"‬ ‫)תהלים צה ו(‪ ,‬וכולם באו אחריו להשתחוות‬ ‫לה'‪ .‬והיינו‪ ,‬שלפי החטא כל הנבראים‬ ‫ביאור נפילת הניצוצות‬ ‫לא היו דברים לעצמם‪ ,‬אלא כלולים בו‪,‬‬ ‫עוד‬ ‫כל‬ ‫שבגשמיות‬ ‫כשם‬ ‫והנה‬ ‫והיה ביכולתו לדבר עמם ולצוות עליהם‬ ‫שהניצוצות לא נפרדו מהאש‬ ‫להשתחוות לה'‪] .‬וכן על הכתוב )בראשית ב‬ ‫הינם חלק בלתי נפרד מהאש‪ ,‬ומאירים‬ ‫ז‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫לכך עזר וסיוע עליון‪ .‬כשם שאדם שזרק‬ ‫טו( 'ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל‬ ‫כוס על הרצפה ונשברה‪ ,‬גם אם יקבץ‬ ‫עץ הגן אכל תאכל וגו'‪ ,‬דרשו שאמר כן‬ ‫את כל הרסיסים יחד לא יתהפכו בחזרה‬ ‫לכל בעלי החיים‪ ,‬והיינו שלפני החטא‬ ‫לכוס‪ ,‬כמו כן גם אילו יקבצו בני ישראל‬ ‫כל מציאות הבריאה הייתה נעלית יותר[‪.‬‬ ‫את כל ניצוצות הקדושה‪ ,‬לולא סיוע‬ ‫אבל אחר החטא נפרדו כל הנבראים‬ ‫עליון לא יתכללו יחד‪ ,‬אין בכוח נברא‬ ‫להיות לעצמם‪ ,‬וגם אם יאמר אדם לבעל‬ ‫להפוך את גלגל העולם בחזרה שיהיה‬ ‫חי כלשהו שיבוא להשתחוות לה' לא‬ ‫כלפני החטא‪ ,‬ורק על ידי מה שפועל ה'‬ ‫יזכה לשום תגובה ממנו‪ ,‬וזהו פירוד‬ ‫על ידי התורה והעבודה והמצוות של‬ ‫הניצוצות שנעשה על ידי החטא‪ .‬ופירוד‬ ‫בני האדם‪ ,‬שפועל מכל זה עניינים‬ ‫זה לא היה רק בבעלי החיים‪ ,‬אלא גם‬ ‫ובכל‬ ‫הניצוצות‪.‬‬ ‫מתבררים‬ ‫רוחניים‪,‬‬ ‫במאכלים ובמשקאות‪ ,‬ובכל הבריאה‬ ‫תורה ותפלה ומצוה מתחבר ומתאחד‬ ‫כולה‪ ,‬ומאז כבר במעט ששת אלפים‬ ‫העולם יותר לה'‪ ,‬עד שיתחבר בתכלית‬ ‫שבתוכם‬ ‫והניצוצות‬ ‫הברואים‬ ‫שנה‬ ‫בגאולה השלימה‪.‬‬ ‫מנותקים‪ ,‬ומסתובבים בעולם בהמות‬ ‫וחיות ואף בני אדם מבלי לדעת מה‬ ‫ולמה הינם בעולם‪.‬‬ ‫עליית הניצוצות בבחינת מ"ן והמשכת‬ ‫מ"ד שעל ידי זה‬ ‫ואז מתבררין ועולין בבחינת מיין נוקבין‬ ‫אופן בירור הניצוצות‬ ‫וכו'‪ .‬בגשמיות בשביל שיחיה‬ ‫לקדושה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫להעלותם‬ ‫והדרך‬ ‫האדם מוכרח הוא למים‪ ,‬ובגמרא )תענית‬ ‫שיתגלה הקדושה שבהם‪ ,‬הוא‬ ‫ט‪' (:‬רבי אליעזר אומר כל העולם כולו‬ ‫על ידי התורה והמצוות‪ ,‬וצריך לבררן על‬ ‫ממימי אוקיינוס הוא שותה וכו'‪ ,‬אמר‬ ‫ידי התורה והעבודה והמצוות של בני אדם‬ ‫לו רבי יהושע והלא מימי אוקיינוס‬ ‫בעזר וסי וע העלי ון ‪ -‬השכינה אשר עמהם‪,‬‬ ‫מלוחין הן‪ ,‬שאינם ראויים לשתיה‪ ,‬אמר‬ ‫בסוד "תנו עוז לאלקים" )תהלים ס"ח‪ ,‬ל"ה(‪,‬‬ ‫שמים‬ ‫נמצא‪,‬‬ ‫בעבים'‪.‬‬ ‫ממתקין‬ ‫לו‬ ‫שעל ידי המצוות שאנו עושים אנו‬ ‫התחתונים‪ ,‬מי האוקיינוס‪ ,‬הינם מים‬ ‫נותנים כביכול כוח ועוז לה'‪.‬‬ ‫מלוכלכים ומלוחים שלא ניתן לשתותם‪,‬‬ ‫ועל ידי עלייתם לעננים מתמתקים הם‬ ‫אין די בעצם התורה והעבודה והמצוות‬ ‫שם‪ ,‬ומים העליונים ראויים לשתיה‪,‬‬ ‫בשביל לברר הניצוצות‪ ,‬אלא נצרך‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫ח‬ ‫בספרי קודש העלאת מ"ן והמשכת‬ ‫ואזי בירידתם למטה באים הם מי‬ ‫מ"ד‪ ,‬וניתן לפתוח זאת העלאת מסירות‬ ‫גשמים הראויים לשתיה‪.‬‬ ‫שזהו‬ ‫דעת‪,‬‬ ‫משפע‬ ‫והמשכת‬ ‫נפש‬ ‫מושגים הקרובים יותר לעולמנו‪ .‬ובכל‬ ‫כן בעבודת ה'‪ ,‬אנו בני האדם‬ ‫כמו‬ ‫מקום שכתוב ר"ת הנ"ל בספרי חסידות‬ ‫מעורבים מטוב ורע‪ ,‬במוח האדם‬ ‫ניתן לפתוח זאת באופן זה[‪ .‬וכל ענין‬ ‫ישנו תערובת של רע‪ ,‬דברי עולם הזה‪,‬‬ ‫נתבאר‬ ‫מ"ד‬ ‫והמשכת‬ ‫מ"ן‬ ‫העלאת‬ ‫רצונות גשמיים‪ ,‬ועל ידי העלאת מ"ן‪,‬‬ ‫במ"א באריכות יותר )שיעור פרי הארץ אמור‪,‬‬ ‫מיין נוקבין‪ ,‬מים נקביים‪ ,‬שהאדם פועל‬ ‫ועוד(‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫מסירות נפש מסוימת‪ ,‬שפורש עצמו‬ ‫מהעולם הזה‪ ,‬מחפש דבר שונה ממה‬ ‫שכל העולם מחפש‪ ,‬כל פעם שמוסר‬ ‫כל אחד מישראל צריך לגלות למקום‬ ‫עצמו ולא עושה את אשר רוצה‪ ,‬כאשר‬ ‫שיש שם הניצוצות משורש נשמתו‬ ‫רוצה להסתכל לאכול לחשוב מה שאסור‬ ‫ולכן הוצרך גלות ישראל בכל שבעים‬ ‫הוא מתגבר שלא לעשות זאת‪ ,‬הרי זה‬ ‫אומות שנפלו שם הניצוצות‪ ,‬וצריך‬ ‫נפש‪,‬‬ ‫מסירות‬ ‫של‬ ‫מסוימת‬ ‫בחינה‬ ‫כל אחד מישראל לגלות שם במקום שיש‬ ‫ובמסירות זו עולים חלקיו הרוחניים‬ ‫שם הניצוצות משורש נשמתו להוציאן‬ ‫למעלה‪ ,‬וזהו העלאת מ"ן‪ ,‬שאותם כוחות‬ ‫ולבררן‪ .‬כל אחד ואחד מבני ישראל‬ ‫רוחניים שבתוכו המעורבים במליחות‬ ‫מתגלגל בעולם לפינה אחרת‪ ,‬וכל אחד‬ ‫הבלי העולם הגשמיים‪ ,‬עולים למעלה‬ ‫לברר‬ ‫צריך‬ ‫ששם‬ ‫למקום‬ ‫מתגלגל‬ ‫עוד ועוד‪] ,‬וישנו סדר שלם בעלייתם‬ ‫ניצוצות השייכים אליו‪.‬‬ ‫המבוארת בתורת הקבלה‪ ,‬ואכ"מ[‪ ,‬עד‬ ‫שעולים לשמי רום‪ ,‬לה'‪ ,‬ושם מתמתקים‬ ‫כתב בעבודת ישראל )מסעי(‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וכן‬ ‫הם‪ ,‬שנפרדים מהרע ומתעלים עוד ועוד‪,‬‬ ‫'אדומ"ו הגאון מוה"ר דב בער‬ ‫ומשם מתחילים לרדת שוב ובאה חיות‬ ‫]המגיד הגדול ממעזריטש[ זלה"ה אמר‪,‬‬ ‫חדשה בעבודת ה'‪ ,‬לו לסביבתו ולכל‬ ‫כי כל המסעות שנסעו ישראל העיקר היה‬ ‫העולם‪ ,‬שזהו המשכת מ"ד ‪ -‬מיין דוכרין‪,‬‬ ‫לתקן כל המקומות ולהגביה הניצוצין‬ ‫מים זכריים‪.‬‬ ‫קדישין מהם'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומבואר בספה"ק‬ ‫שכל אחד עובר במשך ימי חייו מ"ב‬ ‫]הי ום פותחים בספרים את כל הראשי‬ ‫מסעות‪ ,‬וגם מסעות אלו הכל בשביל‬ ‫תיבות‪ ,‬אבל פעם היה כתוב‬ ‫ט‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫גם הטעם שלפעמים אדם נוסע‬ ‫וזהו‬ ‫הניצוצין‬ ‫ולהגביה‬ ‫המקומות‬ ‫לתקן‬ ‫למקום מסוים‪ ,‬כי חושב שכך יהיה‬ ‫קדישין השייכים לשורש נשמתו‪.‬‬ ‫לו יותר פרנסה‪ ,‬ולבסוף לא נעשה לו‬ ‫שום הרחבה מכך‪ ,‬ויש לו עגמת נפש‬ ‫התשובה לאלו הטוענים שכאן‬ ‫ומכאן‬ ‫למה נסע לאותו מקום בכלל‪ ,‬אבל האמת‬ ‫לפעול‬ ‫ניתן‬ ‫לא‬ ‫באמריקה‬ ‫היא שהוא נסע לשם בשביל לעלות‬ ‫כראוי‪ ,‬ושבמדינה פלונית לא ניתן‪,‬‬ ‫הניצוצות השייכים אליו הנמצאים באותו‬ ‫ומאחר שהנני גר בארץ אחרת או בעיר‬ ‫מקום‪ ,‬ולא היה זה נסיעה לריק ח"ו‪.‬‬ ‫רחוקה ובסביבה שונה אין ביכולתי‬ ‫לעשות את שליחותי‪ ,‬שהבל הבלים הוא‪,‬‬ ‫בזוהר הקדוש )ח"ב מו‪-:‬מז‪ (.‬על‬ ‫מבואר‬ ‫שהרי כל הסיבה שמתגלגל האדם לדור‬ ‫הכתוב )שיר השירים א ט( "לסוסתי‬ ‫היכן שדר‪ ,‬הכל הוא בשביל שליחותו‪,‬‬ ‫ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי"‪ ,‬שפרעה‬ ‫בשביל תורה ועבודה ומצוות בעזר‬ ‫בשעה שהיה רודף אחרי בני ישראל‪,‬‬ ‫וסיום עליון אשר שם‪ ,‬בירור ועליית‬ ‫קשר את משפחתם של הסוסים מקדימה‪,‬‬ ‫הניצוצות השייכים לשורש נשמתו‪ ,‬אם‬ ‫בכדי שידהרו הסוסים שאחריהם אליהם‪,‬‬ ‫כן איך יתכן שבדיוק באותו מקום‬ ‫וכך מיהרו מאד‪ ,‬וכן מבואר במדרש‬ ‫שנשלח אינו יכול לעשות את שליחותו‪,‬‬ ‫)שמו"ר כג יד( שבבואם לים עשה הקב"ה נס‬ ‫הרי רק בעבור כך בא לשם‪.‬‬ ‫שייראה לסוסים את צורת משפחתם‬ ‫בתוך הים ולכך נסו לתוך הים‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאדם המעתיק‬ ‫את מגוריו לאזור בו הדיור זול‬ ‫על פי זה את פירוש הכתוב‬ ‫וי"ל‬ ‫יותר מחמת דוחק פרנסתו‪ ,‬שאין אומר‬ ‫"לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך‬ ‫לילדיו הקטנים את סיבה זו‪ ,‬אלא אומר‬ ‫רעיתי"‪ ,‬בקריעת ים סוף הסוס היה בטוח‬ ‫להם ששם האוויר צח יותר והנוף יפה‬ ‫שהוא רץ לקראת משפחתו‪ ,‬והחמור‬ ‫יותר וכו'‪ ,‬שמובן לכל שהסיבה שממציא‬ ‫המצרי )ע' יחזקאל כג כ( שרכב עליו היה‬ ‫בעבורם אין זה הסיבה האמתית‪ .‬והאמת‬ ‫בטוח שהוא רץ לתפוס את בני ישראל‪,‬‬ ‫היא שגם דוחק הפרנסה אינה הסיבה‬ ‫אבל תכנית ומחשבת ה' הייתה ‪" -‬סוס‬ ‫האמתית להעתקת מקום מגורים‪ ,‬גם זה‬ ‫ורוכבו רמה בים" )שמות טו א(‪ ,‬ששניהם‬ ‫סיבה שהמציא ה' כהלבשה בעלמא‬ ‫יפלו לתוך הים ויתעלה ויתקדש שמו‬ ‫לסיבה האמתית של השליחות המיוחדת‬ ‫בעולם‪ .‬כן "דמיתיך רעיתי"‪ ,‬הרבה‬ ‫של אותו אדם באותו מקום‪.‬‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫י‬ ‫בירור ועליית הוא על ידי הדעת‬ ‫פעמים אדם בטוח שהוא נוסע לארץ‬ ‫והמחשבה‬ ‫רחוקה מחמת נישואי בנו‪ ,‬לצורך פרנסה‬ ‫ואיך‬ ‫או רפואה וכדומה‪ ,‬אבל כל סיבות אלו‬ ‫מעלים את הניצוצות‪] ,‬ישנם‬ ‫"לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך"‪ ,‬לא זה‬ ‫החושבים שכאשר הם שותים‬ ‫הסיבה האמתית‪ ,‬אלא אך ורק קידוש ה'‬ ‫כוס תה אם הם ירמו את הכוס אל על‬ ‫שיגרם על ידי כן‪ ,‬שיברך שם שהכל נהיה‬ ‫יעלו הניצוצות שבתוכו‪ ,..‬אבל אין זה‬ ‫בדברו‪ ,‬שיאמר שם איזה דבר תורה‪,‬‬ ‫כך[‪ ,‬והכל על ידי הדעת והמחשבה‪ ,‬וכמו‬ ‫ושאר דברי קדושה‪.‬‬ ‫שאמרו )עיין בזוהר ח"ב כ' א( במחשבה‬ ‫אתברירו‪ ,‬שהמחשבה גורמת בירור‪ .‬דעת‬ ‫הוא חיבור‪ ,‬על דרך הכתוב )בראשית ד א(‬ ‫"והאדם ידע"‪ ,‬ומחשבה היא השקיעה‬ ‫במצרים סיימו לברר הניצוצות ולכן‬ ‫לא תוסיפו לראותם‬ ‫בחיים‬ ‫עוסק‬ ‫האדם‬ ‫כאשר‬ ‫בדבר‪,‬‬ ‫הרוחניים‪ ,‬שעושה מה שצריך לעשות‪,‬‬ ‫רק במצרים נאמר )שמות י"ד‪ ,‬י"ג( "לא תוסיפו‬ ‫וגם בעסקו בגשמיות המוכרחת לו‬ ‫לראותם" וגו'‪ ,‬שאסור לחזור למצרים‪,‬‬ ‫עושה זאת עם כוונה טובה ורוחנית‪ ,‬על‬ ‫ומבאר האר"י הקדוש )פע"ח שער הק"ש פ"ג(‪,‬‬ ‫הניצוץ‬ ‫ומתעלה‬ ‫מתרומם‬ ‫ידי‬ ‫ומובא באור החיים )בראשית כח ה(‪ ,‬לפי‬ ‫שבגשמיות‪ .‬וגם בגשמיות בכדי לברר‬ ‫שנאמר )שמות י"ב‪ ,‬ל"ו( "וינצלו את מצרים"‬ ‫את כוח המחשבה‪ ,‬אי אפשר לברר‬ ‫ודרשו חז"ל )ברכות ט' ב( שעשאוה כמצולה‬ ‫בעייפות ובתרדמה‪ ,‬בכדי לברר הטוב‬ ‫שאין בה דגים‪ ,‬שלא נשאר בה שום ניצוץ‬ ‫מהרע צריך לכל לראש להיות עירני‪,‬‬ ‫קדושה‪ ,‬והיה שם גלות השכינה לגמרי וכו'‬ ‫שהראש יהיה ברור‪ ,‬כך ניתן לברר על‬ ‫יעוין שם‪ ,‬ולכן אין עבור מה לחזור‬ ‫ידי כוח הדעת המברר‪.‬‬ ‫למצרים‪ ,‬שכבר אין שם שום ניצוץ‬ ‫קדוש‪ .‬וזהו שדרשו חז"ל )הובא ברש"י בראשית‬ ‫והאמת היא שעצם הליכת יהודי במקום‬ ‫מ"ה‪ ,‬י"ח( "ואתנה לכם את טוב ארץ‬ ‫כבר מבררת ומעלה ניצוצות‪ ,‬גם‬ ‫מצרים"‪ ,‬ניבא ואינו יודע מה ניבא‪ ,‬סופם‬ ‫הסיבה‬ ‫וזהו‬ ‫ומחשבה‪,‬‬ ‫דעת‬ ‫מבלי‬ ‫לעשותה כמצולה שאין בה דגים וכו'‪,‬‬ ‫שמתגלגלים כל כך הרבה יהודים בכל‬ ‫והכוונה שיבררו בארץ מצרים כל חלק‬ ‫קצוות תבל למרות שאין להם שום דעת‬ ‫הטוב שנתערב בין הרע והקליפות שם‪.‬‬ ‫יא‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫וזהו פסולת הדעת‪ ,‬וזהו שכתוב )במדבר כ"ד‪,‬‬ ‫ומחשבה רוחנית בכך )א(‪ ,‬אבל זהו בירור‬ ‫ט"ז( על בלעם "וי ודע דעת עלי ון" וגו'‪ ,‬כי‬ ‫במידה קטנה ומועטה‪ ,‬אבל כאשר יש‬ ‫היה בחינת דעת של הטומאה‪ ,‬ודורו של‬ ‫לאדם דעת ומחשבה‪ ,‬שמכוון בהליכתו‬ ‫משה נקרא דור דעה‪ ,‬וכן בכל דור ודור‬ ‫את‬ ‫לעשות‬ ‫עבור‬ ‫המקומות‬ ‫לכל‬ ‫משה בתוכם להשלימם וכו'‪ :‬וזהו מה‬ ‫שליחותו באותו המקום‪ ,‬גם אם אינו‬ ‫שהתורה נתנה מה' על ידי משה‪ ,‬כי הוא‬ ‫ידוע מה מתי ואיך ואיפה‪ ,‬הרי זה פועל‬ ‫המכניס את דעת התורה בבני ישראל‪.‬‬ ‫בירור ועליית הניצוצות במידה נעלית‬ ‫]ואין כאן המקום להאריך בזה[‪.‬‬ ‫ומשובחת הרבה יותר‪.‬‬ ‫משה דעת דקדושה הנקרא טוב‪,‬‬ ‫מקום נפילת הניצוצות הוא‬ ‫ובלעם דעת דטומאה הנקרא רע‬ ‫בקליפת נוגה‬ ‫והוא על ידי משה‪ ,‬שנקרא דעת שבקדושה‬ ‫ונודע כי מקום נפילת הניצוצות הוא‬ ‫הנקרא טוב‪ ,‬וכמו שכתב בליקוטי‬ ‫בקליפת נגה כמבואר בעץ חיים‬ ‫תורה פרשת שמות על הכתוב בלידת‬ ‫יעוין שם‪ ,‬וכמבואר בתניא )פ"ו( שזהו‬ ‫משה )שמות ב ב( "ותרא אותו כי טוב הוא"‪,‬‬ ‫הנקרא בספרי קודש דברי הרשות‪,‬‬ ‫דאמרו חז"ל )במדבר רבה י"ד‪ ,‬כ'( "ולא קם נביא‬ ‫שישנם דברי מצוה ודברי איסור וביניהם‬ ‫עוד בישראל כמשה" וכו' )דברים לד י( אבל‬ ‫יש "שטח גדול" של דברי הרשות‪ ,‬וכל‬ ‫באומות קם ומנו בלעם וכו'‪ ,‬כי משה‬ ‫יציאה ממפתן הבית‪ ,‬ואף בשולחן‬ ‫ובלעם הם סוד הדעת‪ ,‬זה בקדושה וזה‬ ‫שבתוך הבית‪ ,‬הכל הוא דברי הרשות‪,‬‬ ‫בטומאה‪ ,‬ותחילה נתערב טוב ורע על ידי‬ ‫ושם הוא עיקר המלחמה‪ .‬ונקרא קליפת‬ ‫חטא אדם הראשון וקין והבל‪ ,‬ואחר כך‬ ‫נוגה כי אין זה חושך הטומאה ואין זה‬ ‫ניתקן ויצא משה טוב לבדו‪ ,‬וזהו שכתוב‬ ‫אור הקדושה אלא נוגה שיכול להיות‬ ‫"ותרא אותו כי טוב הוא"‪ ,‬ונפרד ממנו‬ ‫טוב וקדושה ויכול להיות להיפך‪ ,‬וכמה‬ ‫בלעם השקול כמשה בדעת של הטומאה‪,‬‬ ‫א‪ .‬א"ה‪ ,‬כן כתוב בשם הבעש"ט בהערות ללקוטי תורה )יח‪ ,‬ב(‪ ,‬וז"ל‪ :‬בשם הבעש"ט ז"ל‪,‬‬ ‫שלכן נתפזרו ישראל בכל מקומות הארץ באיים רחוקים‪ ,‬וגם מה שתועים בדרך להתהלך‬ ‫בעיירות‪ ,‬הוא כדי לטהר ארץ העמים שאוירה טמא‪ ,‬וישראל באמונה הפשוטה שבלב כל אחד‬ ‫מישראל‪ ,‬אף שהוא בבחינת שינה אצלו‪ ,‬מכל מקום מטהר טומאת האויר‪ .‬עכ"ל‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫יב‬ ‫לו שייכות מיוחדת לניצוץ הקדוש השבוי‬ ‫שהאדם נלחם עם דברי הרשות הוא גורם‬ ‫בתוך גשמיות אותו הדבר‪ ,‬אבל אין לו‬ ‫שיתרחב גילוי כבוד ה' בעולם‪.‬‬ ‫לילך מחמת כן לתוך הגשמיות בכדי‬ ‫כל אדם מרגיש שדברים אחרים מהבלי‬ ‫להוציאו‪ ,‬שאם כן לא רק שהניצוץ יישאר‬ ‫העולם מושכים אותו‪ ,‬ועליהם יש לו‬ ‫בשבי אלא גם חלקים מנשמתו יכנסו‬ ‫להילחם להתגבר שלא להיגרר אחריהם‪,‬‬ ‫לשבי על ידי זה‪ ,‬וזהו הסכנה הגדולה‬ ‫והוא מפני שבתוך אותם הדברים גנוז‬ ‫בהתגשמות בדברי הרשות‪ ,‬אלא יש לו‬ ‫ונעלם אותם הניצוצות‪ ,‬ואותם נקודות‬ ‫להתרחק מהגשמיות‪ ,‬ולעשות את מה‬ ‫דעת הרוחניים השייכים אליו‪ ,‬ובאמת הם‬ ‫שצריך לעשות בגשמיות בחיבור לה'‪,‬‬ ‫אלו שמושכים אותו‪ ,‬אלא שנעלם וגנוז‬ ‫אכילה ושתיה בברכת הנהנין לפניה‬ ‫בתוך משיכה למטה לתוך הבלי עולם‪,‬‬ ‫ולאחריה כראוי‪ ,‬ודברים גשמיים אחרים‬ ‫ונצרך להבין שכאן גנוז כוח דעת קדוש‬ ‫לעשותם‬ ‫צריך‬ ‫ברכה‬ ‫עליהם‬ ‫שאין‬ ‫הנעלם‪ ,‬אותו דבר קורא ומושך את האדם‬ ‫בדביקות בה' מבלי ברכה‪ ,‬וכמה שעושה‬ ‫מפני שיש לאדם את הכוח לבררו‬ ‫אותם בהתקשרות וחיבור ודביקות יותר‬ ‫ולהפכו לקדושה בגילוי‪ ,‬שייהפך מניצוץ‬ ‫בה' זוכה לכוח גדול יותר של דעת‪,‬‬ ‫נעלם לחלק אלוק ממעל‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬ליהודי שנשבה‬ ‫וממילא ביכולתו להתחבר יותר לה'‪,‬‬ ‫ולתקן ולחבר יותר את חלקו בעולם לה'‪.‬‬ ‫בין הנכרים‪ ,‬שככל שיש לאדם‬ ‫יותר שייכות אליו הוא מרגיש יותר‬ ‫'חן מקום על יושביו' ‪ -‬כי שם נפלו‬ ‫שהוא צריך לקרוע עולמות בשביל‬ ‫ניצוצות שורש נשמתו שצריך לבררם‬ ‫לפדותו ולהצילו ולהוציאו משם‪ ,‬ומרגיש‬ ‫גם נגה גימטריא חן‪ ,‬ובזה י ובן 'חן מקום‬ ‫משיכה חזקה ללכת ממש למקום השבי‬ ‫על י ושביה'‪ ,‬רצה לומר כי מקום שנפלו‬ ‫ולתפסו ולהוציאו משם‪ .‬אבל אם באמת‬ ‫ניצוצות שורש נשמתו בקליפות נגה הנקרא‬ ‫הוא ילך לשם‪ ,‬אזי לא יהיה מזה שום‬ ‫חן‪ ,‬יש לו 'חן המקום על י ושביה' כדי לברר‬ ‫תועלת‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬במקום שבוי אחד‬ ‫שם ניצוצין שלו מקליפת נגה‪:‬‬ ‫ייעשה שני שבויים‪ .‬אלא צריך הוא‬ ‫שמוצא חן בעיני האדם איזה‬ ‫הסיבה‬ ‫להתרחק כמה שיותר ממקום השבי‪,‬‬ ‫מקום והולך לדור שם‪ ,‬הוא‬ ‫ולפעול ממרחק פדיון שבויים‪.‬‬ ‫מחמת החלקים הקדושים שישנם שם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כאשר לאדם יש משיכה חזקה‬ ‫וזהו מה שרואים שאחרים טוענים מה‬ ‫לאיזה דבר תאוה‪ ,‬הוא מפני שיש‬ ‫יג‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫דרכו ולא מבוקש שיש לאדם שם‪.‬‬ ‫מצא פלוני באותו מקום‪ ,‬אין שם מאומה‪,‬‬ ‫וכשמעלה הניצוצות הקדושות אז נעשה‬ ‫ואילו הוא נהנה וחי מלדור שם‪ ,‬שזהו‬ ‫יחוד בין שני שמות הוי"ה ואדנ"י‪ ,‬נמצא‬ ‫מחמת שזהו מקום חיותו‪ ,‬מקום נפילת‬ ‫הכנסת אורחים הוא יותר מקבלת פני‬ ‫נשמתו‬ ‫לשורש‬ ‫השייכים‬ ‫הניצוצות‬ ‫השכינה‪ ,‬כי יש שם שני הדברים הכנסת‬ ‫שנצרך לו לבררם ולהעלותם‪.‬‬ ‫אורחים וגם קבלת פני השכינה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" ‪-‬‬ ‫צריך האדם לקבל רצונו יתברך לתקן‬ ‫מה שמוליך ה' את האדם לאיזה מקום‬ ‫מקומות המטונפים בשמחה‬ ‫כי השם חפץ דרכו‬ ‫זה מבואר אף בספר שפת אמת‬ ‫וענין‬ ‫וכתב במאור עינים )סוף ויקהל(‪ ,‬וז"ל‪ :‬אמרו‬ ‫'האדם‬ ‫א‪.‬‬ ‫מקומות‪:‬‬ ‫בכמה‬ ‫חכמינו זכרונם לברכה )שבת קכז א(‬ ‫כל‬ ‫ולתקן‬ ‫לילך‬ ‫בעוה"ז‬ ‫שנשתלח‬ ‫'גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני‬ ‫הניצוצות‬ ‫מהם‬ ‫ולהוציא‬ ‫המקומות‪,‬‬ ‫השכינה'‪ ,‬פירוש כי "אורח ברגליו לא‬ ‫קדושות‪ ,‬וזה היה כל תהלוכות אברהם‬ ‫יבוא" )ישעיה מא ג(‪ ,‬היינו על דרך "ויברך ה'‬ ‫אבינו עליו השלום ממקום למקום )לך לך‬ ‫אותך לרגלי" )בראשית ל‪ ,‬ל( הוא בשבילי‪ ,‬כי‬ ‫תרנ"ג(‪ .‬ב‪' .‬בני ישראל נבראו לברר ולהעיד‬ ‫האורח אינו בא בשבילו‪ ,‬כי אם הוא‬ ‫על הבורא ברוך הוא וברוך שמו‪ .‬וכתיב‬ ‫ניצוצות‬ ‫להעלות‬ ‫דרחמנא‬ ‫שלוחא‬ ‫"אתם עדי ואני ק‪-‬ל"‪.‬‬ ‫)ע' ישעיה מג יב(‬ ‫מוכרח‬ ‫והוא‬ ‫לנשמתו‪,‬‬ ‫השייכים‬ ‫במדרש )שוחר טוב תהלים קכג ב( כביכול 'אם‬ ‫להעלותם כי אי אפשר על ידי איש אחר‪,‬‬ ‫אין אתם עדי אין' כו'‪ .‬ובודקין העדים‬ ‫לכן מוכרח להיות שם להעלותם וכו'‪,‬‬ ‫בשבע חקירות באיזה יום באיזה מקום‬ ‫וזהו שאמר הבעל שם טוב ז"ל "מה'‬ ‫כו'‪ ,‬כי אין יכולין להיות עד עד שיהיה‬ ‫מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" )תהלים לז‪,‬‬ ‫הדבר ברור בכל צד‪ .‬ולכן צריכין בנ"י‬ ‫כג(‪ ,‬והוא כפל מצעדי ודרכו‪ ,‬ואמר ז"ל כי‬ ‫לתקן כל אלה המקומות הצריכין בירור'‬ ‫"מה' מצעדי גבר כוננו" כי מה שמוליך‬ ‫)במדבר תרל"ו(‪ .‬ג‪' .‬אנו רואין שאין האדם‬ ‫השם את האדם לאיזו מקום על ידי‬ ‫יכול לתקן עצמו כראוי עד שמתקן‬ ‫מבוקש שיש לאדם לזה המקום‪ ,‬אבל‬ ‫מקודם נפש הבהמיות שבו‪ .‬וצריך האדם‬ ‫"ודרכו יחפץ" כי השם רוצה לתקן האדם‬ ‫לקבל זה כראוי‪ ,‬אף שרוצה לעלות יותר‪,‬‬ ‫שם להעלות ניצוצות הקדושות שבמקום‬ ‫אעפ"כ ע"י שיש רצון המקום לתקן אלה‬ ‫הזה‪ ,‬וזהו "ודרכו יחפץ" כי השם חפץ‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫יד‬ ‫'קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו'‬ ‫המקומות המטונפים צריך לקבל רצונו‬ ‫‪ -‬שלא יצטרך לנסוע ממקום למקום‬ ‫יתברך בשמחה‪ ,‬ועי"ז זוכין אח"כ‬ ‫לברר הניצוצין שלו‬ ‫להעלות את עצמו ג"כ' )סוכות תרל"ז(‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ונחזור לביאור מורי הנ"ל‪ ,‬כי ענין נסיעת‬ ‫האדם ממקום זה למקום אחר‬ ‫'מקום שגזר אדם הראשון ליישוב' ‪-‬‬ ‫עבור פרנסתו וכי וצא‪ ,‬הוא משום שיש שם‬ ‫שידע שנפלו שם הניצוצות בחטאו‬ ‫ניצוצות שלו וצריך להוציאן משם ולבררן‪.‬‬ ‫ובזה מובן גם כן כוונת רבי י וסי בר חנינא‬ ‫ובזה י ובן שקיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ‬ ‫מקום שגזר אדם הראשון לישוב‪,‬‬ ‫ישראל תחתי ו של יעקב אבינו שלא‬ ‫היינו שידע שנפלו שם ניצוצין מחטא‬ ‫יצטרך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬הוא ידע מה קרה על ידי‬ ‫שלו‪ ,‬כי נכלל כל ארץ ישראל תחתי ו ויברר‬ ‫חטאו‪ ,‬ונתערבו טוב ברע‪ ,‬שם גזר שיהיה‬ ‫ניצוצין שלו במקומו‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪:‬‬ ‫מקום יישוב‪ ,‬כדי שיבוא שם מי שיש לו‬ ‫שם ניצוצין משורש נשמתו לברר‬ ‫אמנם יש להבין למה עשה כך ליעקב‬ ‫ולהוציאן‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫משל לכל הנ"ל‪ ,‬הוא משפחה שהייתה‬ ‫שלא היה צריך להתגלגל בכל‬ ‫השייכות‬ ‫ניצוצות‬ ‫לתקן‬ ‫המקומות‬ ‫לנשמתו‪ ,‬ולא לשאר אבות או לאדם אחר‪.‬‬ ‫יחד מקובצים סביב כלי מיוחד‬ ‫שהיה בביתם‪ ,‬ולפתע נשבר אותו הכלי‬ ‫ונתפזר בכל הסביבה‪ ,‬ואבי המשפחה‬ ‫שלום ופירוד בתוך האדם עצמו‬ ‫מצווה על כל אחד ואחד שילך למקום‬ ‫ונראה לומר דשמעתי ממוהר"ן‪ ,‬פירוש‬ ‫אחר לחפש ולקבץ החלקים של אותו‬ ‫המשנה פרק א' דפאה )משנה א'(‪,‬‬ ‫הכלי‪ ,‬וכאשר ימצאו כולם את חלקי‬ ‫'אלו דברים וכו' והבאת שלום ותלמוד‬ ‫הכלי יבואו לביתו בחזרה‪.‬‬ ‫תורה כנגד כולם'‪ ,‬והענין כמו שיש בחינת‬ ‫כן אצל אדם הראשון היה הכל‬ ‫כמו‬ ‫שלום וההיפוך ההיפך של שלום שזה‬ ‫מאוחד‪ ,‬ונשמתו כללה את כל‬ ‫פירוד לבבות בכללות העולם‪ ,‬שנלחמים‬ ‫נשמות ישראל‪ ,‬ובחטאו נתפזרו כל‬ ‫וחלוקים זה מזה‪ ,‬כך יש בחינה זו בפרטות‬ ‫הניצוצות בכל קצוות תבל‪ ,‬אזי כל‬ ‫אדם אחד בסוד עולם שנה נפש‪ ,‬באדם‬ ‫צריכים‬ ‫בו‬ ‫כלולים‬ ‫שהיו‬ ‫הנשמות‬ ‫עצמו יש גם כן מציאות של שלום‬ ‫להתפזר בכל העולם בכדי לקבץ ממנו‬ ‫ומציאות של פירוד‪.‬‬ ‫את כל הניצוצות בחזרה‪.‬‬ ‫טו‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫שהוא כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫שלום בנפש האדם נעשה על ידי‬ ‫שעל ידי התורה נברא העולם‪ ,‬וזהו שאמרו‬ ‫התורה וחיפוש רצון ה' בכל דבר‬ ‫ותלמוד תורה כנגד כולם‪:‬‬ ‫ויש בו חלק פירוד שני בני אדם‪ ,‬וכשרוצה‬ ‫על דרך משל‪ ,‬מאדם המתקשר‬ ‫והוא‬ ‫יסיר ]‪ -‬להסיר[ הפירוד שבו‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫לטכנאי שיבוא לתקן תקלה באחד‬ ‫אחדות בעולם‪ ,‬והיינו בעוסקו בתורה‪ ,‬כי‬ ‫לו‬ ‫ועונה‬ ‫האלקטרוניים‪,‬‬ ‫ממכשיריו‬ ‫כאשר אדם עוסק בתורה‪ ,‬רק רצון ה'‬ ‫הטכנאי שהוא יתקן זאת מבלי לבוא‬ ‫שבתורה מנהיג אותו בכל הדבירם‪ ,‬אזי‬ ‫אליו‪ ,‬על ידי כניסה למוח המכשיר‪ .‬כמו‬ ‫כל המחלוקות שבנפשו מתאחדים לאחד‪,‬‬ ‫כן התורה הוא מקור העולם‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫וממילא הוא כך בפועל גם כן‪ ,‬שגם בעולם‬ ‫ניתן לתקן לברר ולהעלות הכל מבלי‬ ‫נהיה שלום‪ ,‬וזהו שאמרו 'ותלמוד תורה‬ ‫לנסוע ממקום למקום‪ .‬ויסוד זה מבואר‬ ‫כנגד כולם'‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬גם שיש מדריגה‬ ‫מהרבה צדיקים שעל ידי עסק התורה‬ ‫של שלום‪ ,‬מכל מקום על ידי התורה מתקן‬ ‫ביכולת האדם לתקן הכל מבלי להתגלגל‬ ‫הכל‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪:‬‬ ‫ועל‬ ‫ממקום למקום‪ .‬והיו אחד מהצדיקים‬ ‫)תולדות‬ ‫דרך זה כתב בשפת אמת‬ ‫שאמר שהוא צריך לילך ממקום למקום‬ ‫תרל"ג(‪ ,‬וז"ל‪ :‬ש'שלום הוא ע"י‬ ‫בשונה מאביו‪ ,‬כי אין לו את מדרגת‬ ‫הביטול רק לעבודת הש"י‪ ,‬שעי"ז נמצא‬ ‫התורה שהיו לאביו‪ .‬וכל אחד כפי מה‬ ‫שיש לו תמיד רק רצון אחד‪ .‬כי בלתי זה‬ ‫שמשקיע ביגיעת התורה זוכה בניקל‬ ‫יש לאדם רצונות מהופכות‪ ,‬ומי שרוצה‬ ‫יותר לברר ולהעלות את הניצוצות‬ ‫דבר פרטי יש דברים נגד רצונו‪ ,‬אבל מי‬ ‫השייכים לנשמתו‪ .‬וזהו סוד 'כל המקבל‬ ‫שרוצה רק רצון הש"י נמצא יש לו רצון‬ ‫עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות‬ ‫אחד לכל דבר‪ ,‬כי בכל דבר יש בו רצון‬ ‫ועול דרך ארץ' )אבות פ"ג מ"ה(‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ונק' שלום'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יעקב אבינו הוא בחינת התורה בעצמו‬ ‫והנה יעקב הוא בחינת התורה עצמו‪ ,‬וזהו‬ ‫ניתן לפעול את הבירורים בעולם על‬ ‫שכתוב )בראשית כ"ז‪ ,‬כ"ב( "הקול קול‬ ‫ידי עסק התורה מבלי לרדת לעולם‬ ‫יעקב"‪ ,‬שזהו קול בתי מדרשות‪ ,‬וכתיב‬ ‫ולי נראה כפשוטו‪ ,‬כמו שיש בחינת תיקון‬ ‫)מיכה ז'‪ ,‬כ'( "תתן אמת ליעקב"‪ ,‬שהתורה‬ ‫על ידי המעשה להמוני עם‪ ,‬כך יש‬ ‫נקרא אמת‪ ,‬ואם כן יעקב יכול לברר‬ ‫בחינה זו עצמה בעסק התורה של תלמידי‬ ‫במקומו מה שאדם אחר צריך לילך‬ ‫חכמים‪ ,‬כי על ידי התורה נברא המעשה‪,‬‬ ‫שיﬠור בספ ר בﬠל שם טוב ﬠל התורה‬ ‫טז‬ ‫בהפנימיות‪ ,‬שאין שם שליטת מגע נכרי'‪,‬‬ ‫במעשה‪ ,‬ונאמר זאת אפילו ביחס לאבות‬ ‫מי שמחפש את פנימיות העולם שום‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬כי תלמוד תורה כנגד כולם‪ .‬ולכך‬ ‫גלות אינה מעלימה עליו‪.‬‬ ‫קיפל ליעקב כל ארץ ישראל תחתיו‪ ,‬דהיינו‬ ‫נשתלחו נשמות בנ"י בגלות'‪,‬‬ ‫'ולכן‬ ‫שיברר במקומו על ידי עסק התורה‪ ,‬שהוא‬ ‫בכל‬ ‫הזה‬ ‫בעולם‬ ‫להסתובב‬ ‫כנגד כל העולם‪.‬‬ ‫המקומות ולהילחם עם חן העולם‪' ,‬שעל‬ ‫וזהו "ופרצת ימה וקדמה"‪ ,‬רצה לומר‬ ‫ידי מאור הפנימי שבהם'‪ ,‬כל יהודי ויהודי‬ ‫במקומך תברר כל ניצוצין שיש‬ ‫בתוכו פנימה הוא חלק אלוק ממעל‪ ,‬ויש‬ ‫בארבע רוחות העולם‪ ,‬ולא יצטרך לנסוע‬ ‫לו 'מאור פנימי'‪ ,‬בעירה אלוקית בלבו‪,‬‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬להיות נטרד בעסק פרנסתו‬ ‫רק שצריך הוא לתת לה להתבטאות‪ ,‬ועל‬ ‫וכי וצא בזה‪ ,‬לברר שם על ידי הילוכו‬ ‫ידי המאור הפנימי שבהם 'יכולין לגבור‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬כי תלמוד תורה כנגד כולם‪.‬‬ ‫וזהו שהאריך בש"ס )שבת קי"ח ב( 'לא‬ ‫על החושך ולתקן הכל'‪ ,‬כל מה שרק לא‬ ‫יעמוד לנגד היהודי‪ ,‬התאוה הכי גדולה‪,‬‬ ‫הקושי הכי גדול‪ ,‬ביכולת היהודי להתגבר‬ ‫כאברהם שכתוב בו "קום התהלך‬ ‫עליו ולתקנו‪.‬‬ ‫בארץ לארכה ולרחבה"'‪ ,‬הרי שהוצרך‬ ‫להתהלך בארץ ממקום למקום כדי לברר‪,‬‬ ‫'ושליט‬ ‫מה שאין כן ביעקב נאמר "הארץ אשר אתה‬ ‫בעולמו'‪ ,‬ה' שהוא השליט‬ ‫שוכב עליה" שם נפלו כל הניצוצין וכו'‪:‬‬ ‫כח‬ ‫שיש‬ ‫'יודע‬ ‫בעולמו‪,‬‬ ‫אלה‬ ‫כל‬ ‫לתקן‬ ‫ישראל‬ ‫בנשמות‬ ‫המקומות'‪ ,‬ה' רואה איך נשמות ישראל‬ ‫יכולים לעמוד נגד חן העולם‪ ,‬תאוות‬ ‫נשמות ישראל נשלחו לגלות שיתגברו‬ ‫העולם‪ ,‬וכל מקום שנשלח אליו בר‬ ‫על החושך ויתקנו הכל על ידי מאור‬ ‫ישראל סימן הוא שביכולתו לבקוע זאת‬ ‫הפנימי שבהם‬ ‫ולפעול את שליחותו‪,‬‬ ‫השפת אמת )שמות תרמ"ד(‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וכתב‬ ‫כתיב )שיר השירים ה ב( "פתחי לי"'‪,‬‬ ‫'ולכן‬ ‫)שמות ג ב(‬ ‫'במדרש "בלבת אש"‬ ‫"קול דודי דופק פתחי לי"‪ ,‬שה'‬ ‫הדא הוא דכתיב )שיר השירים ה ב( "אני ישנה‬ ‫מבקש מבני ישראל שיפתחו לו‪' ,‬שהכל‬ ‫ולבי ער" כו'‪ .‬לבאר הענין‪ .‬כי עיקר‬ ‫תלוי בבני ישראל שבידם לפתוח תוך‬ ‫המלבוש‬ ‫בבחינת‬ ‫הוא‬ ‫הגלות‬ ‫גמרא‬ ‫זה‬ ‫והרי‬ ‫שבגלות'‪,‬‬ ‫ההסתר‬ ‫והחיצוניות'‪ ,‬עולם שלם בוער בתאוות‬ ‫מפורשת שבכוח בני ישראל לפדות את‬ ‫ונראה בו חן העולם‪ ,‬כל הבליו מושכים‪,‬‬ ‫הקב"ה מהגלות‪' ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‬ ‫אבל זהו רק מלבוש וחיצוניות‪' .‬ולא‬ ‫יז‬ ‫פ רשת ויצא‬ ‫פתח פתח לה'‪ ,‬והאיר עוד אור ועוד‬ ‫כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬ ‫נקודה רוחנית‪.‬‬ ‫ומתפלל עם הצבור‪ ,‬מעלה אני עליו‬ ‫'ובאמת‬ ‫כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות‬ ‫ההתלהבות בגלות הוא ביותר‬ ‫העולם' )ברכות ח‪ .(.‬והקב"ה אומר לכל איש‬ ‫תוקף‪ ,‬מרוב תשוקות בנ"י‬ ‫ישראל "פתחי לי"‪ ,‬אתה זה שיכול‬ ‫לחזור לאביהם שבשמים'‪ ,‬בגלל שבוער‬ ‫לפתוח לי‪ ,‬אני יודע שיש לך את הכוח‬ ‫לה'‪,‬‬ ‫להתקרב‬ ‫היהודים‬ ‫בלבבות‬ ‫להפוך את המקום שאתה עומד עליו‬ ‫התלהבות בני ישראל לה' בתוקף יותר‬ ‫למקום של השראת השכינה‪ ,‬ביכולתך‬ ‫מזמן הבית‪ ,‬רק שאין יכול להתפשט‪,‬‬ ‫לעמוד בניסיון ולהפכו לרוחניות‪,‬‬ ‫כמה‬ ‫חסרים‬ ‫המה‬ ‫החיצונים‬ ‫שמלבושים‬ ‫שיהודי מסתובב עם הרגש זה‬ ‫בגלות כנ"ל‪ .‬וזה המשל "בלבת אש‬ ‫לה'‪,‬‬ ‫לפתוח‬ ‫ביכולתו‬ ‫שהוא‬ ‫בלי‬ ‫פנימיות‬ ‫הינו‬ ‫הסנה"‪,‬‬ ‫מתוך‬ ‫לפדות את ה' מהגלות‪ ,‬כביכול ה' "מלך‬ ‫לשינה‪,‬‬ ‫ומתייחס‬ ‫מתוקן‪.‬‬ ‫התלבשות‬ ‫אסור ברהטים" )שיר השירים ז ו(‪ ,‬וביכולת בר‬ ‫שנשאר החיות מתאסף רק בלב ואין יכול‬ ‫ישראל לפתוח את הדלת הנעולה‪ ,‬לו יש‬ ‫להתפשט בהאיברים‪ ,‬כן בגלות "ישינה‬ ‫את המפתח‪.‬‬ ‫והכח של בני ישראל לפתוח תוך ההסתר‬ ‫ולבי ער"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫פעם ופעם ששואפים להתנתק‬ ‫וכל‬ ‫שבגלות הוא 'על ידי זה עצמו של‬ ‫את‬ ‫ולזכור‬ ‫העולם‬ ‫מחן‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו שכתוב )שם( "אחותי רעיתי"‬ ‫השליחות שלמטרתה נשלחנו לעולם‬ ‫כו' דרשו חז"ל )אסתר רבה פתיחתא ה( על ד'‬ ‫נפתח עוד פתח ועוד פתח‪ ,‬ואנו כבר‬ ‫מלכיות '"יונתי" ביון "תמתי" באדום'‬ ‫אוחזים בסוף‪ ,‬כבר עברנו את כל‬ ‫עיין שם‪ .‬והיינו שהם' הגלויות הינם‬ ‫הגלויות‪ ,‬כל כך הרבה‪ ,‬נשאר רק כמה‬ ‫'פתחים מיוחדים שפותחין בנ"י'‪ .‬ממדי‬ ‫מנעולים שנצרך עוד לפתחם‪ ,‬ויעזור‬ ‫נעשה פורים ומיון נעשה חנוכה‪' ,‬ועי"ז‬ ‫ה' שכבר יהיה בפועל 'כאילו פדאני‬ ‫ניתוסף חיבתן ומרויחין שמות הללו‬ ‫לי ולבני מבין אומות העולם'‪ ,‬במהרה‬ ‫"אחותי רעיתי" כו''‪ .‬ולעתיד לבוא יראה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫כל אחד איך בעבודתו בפינתו הקטנה‬ ‫בס”ד‬ ‫_לתפארת‬ ‫גאון ו‬ ‫מפתח מקורות וענינים‬ ‫מיוחד למעלה מ ‪900‬‬ ‫רץ _ל‬ ‫ערכים של יסודות‬ ‫הא‬ ‫וענינים המתבארים‬ ‫פרי‬ ‫בספר וביניהם‪:‬‬ ‫•שמחה של מצוה‬ ‫•קדושת האותיות‬ ‫דברי אמת‬ ‫פרי הארץ‬ ‫•יראת הרוממות לעומת‬ ‫יראת העונש‬ ‫שיעורים בחסידות בספה"ק‬ ‫•מצות הדביקות‬ ‫•מהות הנסיונות‬ ‫•מתוך שלא לשמה‬ ‫בראשית‬ ‫בא לשמה‬ ‫•דרכי העבודה בפיתוי הגוף‬ ‫•בשבילי נברא העולם‬ ‫•העלאת הניצוצות‬ ‫•גאולת הנפש‬ ‫•קדושת הדיבור‬ ‫•אמונה בהשגחה פרטית‬ ‫•חוזק האמונה‬ ‫לעמידה בניסיונות‬ ‫•ביטול לרצון ה'‬ ‫•מעלת היגיעה‬ ‫בהבנת התורה‬ ‫•כל מצוותיך אמונה‬ ‫•חכמה בינה דעת בעבודת ה'‬ ‫•מסירות נפש בקריאת שמע‬ ‫•גילוי טהרת הנפש‬ ‫•דביקות בבחינת תענוג‬ ‫•חיות והתלהבות‬ ‫•עליה ממדרגה למדרגה‬ ‫•שיעבוד לעול תורה‬ ‫•ועוד מאות ערכים וענינים‬ ‫הפצה‬ ‫להשיג בביהמ"ד פני מנחם רחוב יוסף זיו ‪ 3‬י‪-‬ם‬ ‫בארה''ב‬ ‫ברשת יפה נוף ובחנויות הספרים המובחרות ברחבי הארץ‬