gilyoines.com

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: ויצא (2026-11-16)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪557‬‬ ‫פנינים לפרשת ויצא פ"ז‬ ‫אבי מורי שליט"א הרהר בלבו‪ :‬הרי לא שילם על כך מראש בערב שבת‪,‬‬ ‫ואחרי השבת ישוב לביתו‪ ,‬ומי יודע אם יזכור לשלם על הטבילה במקוה‬ ‫ההוא‪ .‬החליט אפוא שמוטב לוותר‪ ,‬ולא הלך לטבול‪ .‬והנה פוגש אותו‬ ‫ה'אמרי חיים' ושואל אם היה במקוה‪ ,‬ואבי השיב בשלילה‪...‬‬ ‫הגאון רבי ישראל ברזובסקי‪ ,‬בנו בכורו של כ"ק מרן אדמו"ר מסלונים שליט"א‬ ‫ונינו של בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ זיע"א‪ ,‬נזכר בשנות ילדותו בצל זקנו הגדול‬ ‫הרב יעקב הייזלר‬ ‫יע ַה ָּש ָׁמיְ ָמה" (בראשית כ"ח‪ ,‬י"ב)‬ ‫"וְ ִהּנֵ ה ֻסּלָ ם ֻמ ָּצב ַא ְר ָצה וְ רֹאׁשֹו ַמּגִ ַ‬ ‫"ימי ילדותי עד קרוב לגיל בר מצווה‪ ,‬ובמיוחד הימים הנעלים‪ ,‬החגים‬ ‫המקודשים וימי השמחה בחצר ויזניץ‪ ,‬שבהם זכיתי לחסות בצל‬ ‫קדשו של זקני מרן ה'אמרי חיים' זי"ע‪ ,‬נחרתו עמוק עמוק בקרבי‪.‬‬ ‫עד היום הזה דמותו הטהורה מלווה אותי ומפעמת בתוכי‪ ,‬ואין לי‬ ‫דרך להינתק ממנה‪ .‬בכל חג ומועד מתעוררים הגעגועים העזים‪,‬‬ ‫וצפים מאליהם אותם זכרונות נעלים שזכיתי לחוות בהיכל קדשו‪,‬‬ ‫אף שחלפו כבר יותר מיובל שנים מאז הסתלקותו‪.‬‬ ‫"בלי אומר ובלי דברים‪ ,‬עצם אישיותו והליכות קדשו הקרינו עלינו‬ ‫"שמעתי שבנו‪ ,‬כ"ק האדמו"ר מויזניץ‪-‬מאנסי זי"ע‪ ,‬אמר פעם שאביו‬ ‫והשפיעו על כל מהלך חיינו‪ :‬להתעלות ולהתרומם טפחיים מעל גבי‬ ‫מעולם לא בחן את הילדים על לימודם ולא שלח פתקים למלמד‬ ‫הקרקע‪ ,‬ולהיות דבוקים בה' ובתורתו‪.‬‬ ‫חוצפה שכזאת!‬ ‫קוויטל בחיידר‬ ‫הכומר האנגלי גילה בסידור את ברכת 'שלא עשני גוי' ושאג בזעם‪.‬‬ ‫מה חיפש כ"ק מרן אדמו"ר מ'תולדות אהרן' זיע"א‪,‬‬ ‫רבי משה שטרנבוך בן ה‪ 13-‬השיב לו בנחת‬ ‫בתלמוד התורה בעיצומו של יום לימודים שגרתי‬ ‫(עמ' ‪)24‬‬ ‫(עמ' ‪)14‬‬ ‫דפיקות באישון ליל‬ ‫"זהו החוק!"‬ ‫רבי אייזיק רוט סירב לחתום בשבת‪ ,‬והמפקד בסיביר נשבע לחסלו‪.‬‬ ‫המחיצה שהציב הגר"מ קליין בליל 'כל נדרי' עוררה מהומה‪,‬‬ ‫באבל אז הגיעה הסבתא היהודייה‬ ‫עד שעלה לבימה יהודי מבוגר ונמוך קומה‬ ‫(עמ' ‪)4‬‬ ‫(עמ' ‪)6‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫להיקרא בשם 'רבי''‪ ,‬אמר‪' ,‬הם יודעים לקרוא 'קוויטל'‪ ,‬ובכוחם לעזור'‪.‬‬ ‫כדי לדרבנם‪ .‬רוחו הכבירה ואישיותו המרוממת הן שדרבנו אותם‬ ‫"עשה רבי שמואל כאשר נצטווה‪ .‬הוא הגיש את ה'קוויטל' לרבי מויזניץ‬ ‫להתעלות תמיד ולא להיות שרויים בעולם החומרי‪ .‬ואכן זכה לשני‬ ‫וסיפר שחיי אחיו בסכנה‪ ,‬שמא ייגזר עליו העונש הנורא מכל‪ ,‬ושמא‬ ‫בנים צדיקים‪ ,‬שאין צורך לתאר את גדלותם העצומה"‪.‬‬ ‫ייענש במאסר עולם‪ .‬הרבי התעניין היכן היה האח בשנות השואה‪,‬‬ ‫במילים אלו פתח עמנו הגאון רבי ישראל ברזובסקי שליט"א‪ ,‬רב‬ ‫ורבי שמואל השיב שהיה באושוויץ ועבר את כל העינויים והיסורים‪.‬‬ ‫שכונת הגפן וחבר הבד"צ בביתר עילית‪ ,‬בנו הגדול של כ"ק מרן‬ ‫"פרץ הרבי בבכי מר‪ .‬דמעות זלגו מעיניו‪ ,‬והוא התייפח בלי הפוגה‪:‬‬ ‫אדמו"ר מסלונים שליט"א‪ ,‬את שיחתו הרוויה כיסופים וגעגועים‪.‬‬ ‫'ריבונו של עולם! כל כך הרבה שנים של צרות‪ ,‬יגון ואנחה‪ ,‬הוא זכה‬ ‫כבכור ניניו של ה'אמרי חיים' זכה הגר"י ברזובסקי שליט"א לקרבה‬ ‫להינצל בחיים‪ ,‬והרשעים הוסיפו עתה צרות על כל מה שעבר! הרי‬ ‫מיוחדת אליו ולשיחות רבות עמו בשנות ילדותו‪ .‬את הדרך הארוכה‬ ‫די ומספיק! השם יתברך בוודאי יעזור‪.'...‬‬ ‫של אותם ימים‪ ,‬מירושלים לשיכון ויזניץ בבני ברק‪ ,‬עשה פעמים אין‬ ‫"רבי שמואל התפעל מאוד מאהבת ישראל של הרבי‪ .‬הוא לא הכיר‬ ‫ספור לצד אביו כ"ק מרן אדמו"ר מסלונים שליט"א‪ ,‬חתנו של כ"ק‬ ‫אותו ולא את משפחתו‪ ,‬ובכל זאת נגע ללבו כל כך צערו של יהודי‬ ‫אדמו"ר רבי נפתלי חיים אדלר זצ"ל מדזיקוב‪-‬ויזניץ‪ ,‬שהיה בעצמו‬ ‫היושב במאסר‪ .‬רבי שמואל אף ריחם על הרבי שהצטער כל כך‪,‬‬ ‫חתנו של ה'אמרי חיים'‪ .‬השיחה עמו לוותה בזכרונות ובסיפורי הוד‬ ‫וכמעט התחרט על שבא לגרום לו צער‪ .‬הרבי בירך שהשם יתברך‬ ‫שקיבל מאביו‪ ,‬שנפשו היתה קשורה בנפש ה'אמרי חיים'‪ ,‬ומזקנו‬ ‫יעזור‪ ,‬ושהאח ייוושע בקרוב ויצא מאפלה לאורה‪ .‬ואכן‪ ,‬כעבור‬ ‫מרן ה'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע‪ ,‬שקשרי הידידות וההערכה‬ ‫חודש שוחרר האח והגיע בריא ושלם אל מחוז חפצו‪.‬‬ ‫ההדדית בינו לבין ה'אמרי חיים' מן המפורסמים הם‪.‬‬ ‫"אז ראה רבי שמואל בחוש את מה שאמר לו רבי מרדכי חיים‪ :‬הרבי‬ ‫מויזניץ הוא 'רבי' שיודע לקרוא קוויטל‪...‬‬ ‫אני ערב לך‬ ‫"ידוע גם שבשנים שבהן בנה ה'אמרי חיים' את שיכון ויזניץ‪ ,‬אמר‬ ‫"אבי מורי שליט"א רגיל לומר שזקני היה מסתיר את עצמו מאוד‪,‬‬ ‫רבי מרדכי חיים‪' :‬עלינו להכיר טובה לרבי מויזניץ‪ ,‬כי הוא ממשיך‬ ‫ונזהר שלא לגלות את כוחו ואת מדרגותיו‪ .‬אבל כשבא לפניו עניינו‬ ‫בדרך שבה החלו רבותינו הקדושים‪ ,‬רבי מנחם מענדל מוויטבסק‬ ‫של יהודי הנמצא בצרה ובמצוקה‪ ,‬לא הביט על כל זאת‪ ,‬וגילה את‬ ‫והחבריא קדישא שלו‪ ,‬בבניין הישוב החסידי בטבריה'"‪.‬‬ ‫כוחו במלוא גדלותו"‪.‬‬ ‫את הדברים ממחיש רבי ישראל במעשה שאירע בו עצמו‪:‬‬ ‫הניגון שלא הרפה‬ ‫"היה זה עוד לפני שנולדתי‪ .‬הרופאים הודיעו לאמי הרבנית ע"ה‬ ‫"כוחות רוחניים מאין כמותם היו לו‪ .‬עסקן רפואי חשוב מחסידי‬ ‫שאחרי הלידה יצטרכו להחליף לי את הדם‪ ,‬הליך שהיה כרוך אז‬ ‫ויזניץ סיפר לי שבאחת השנים‪ ,‬ביום ההילולא של ה'אמרי חיים'‪,‬‬ ‫בסכנה ממשית‪ ,‬והפחידו אותה מאוד‪ .‬היא היתה מודאגת וחששה‬ ‫שהה בבית החולים כדי לטפל בחולים‪ .‬במהלך היום אמר לאחד‬ ‫מפני הבאות‪ .‬זקני ניסה להרגיע אותה‪ ,‬שלא תחשוש מכלום והכל‬ ‫החולים שמכיון שהיום יום ההילולא‪ ,‬הוא הולך לזמן מה להתפלל‬ ‫יהיה בסדר‪ ,‬עד שיצא מגדרו וכתב לה בכתב יד קדשו‪' :‬אני ערב לך‬ ‫על ציונו‪ .‬לתדהמתו פרץ החולה בטרוניות על ה'אמרי חיים'‪ ,‬וסיפר‬ ‫שהכל יעבור בשלום‪ ,‬אל תהיה נערה ותהיה בשמחה'”‪.‬‬ ‫לו מעשה שאירע בו עצמו‪.‬‬ ‫הגר"י ברזובסקי אף שולף מארונו את המכתב הנדיר ומראה לנו את‬ ‫"בבחרותו התגורר בגבעת שמואל‪ ,‬ואמו ביקשה ממנו להתגייס‬ ‫הדברים שכתב אז זקנו לאמו‪.‬‬ ‫לצבא‪ .‬לפני כן הלך לבקש את ברכתו של ה'אמרי חיים'‪ .‬הרבי שכב‬ ‫"מרוב אמונה בהבטחתו"‪ ,‬מוסיף הרב שליט"א‪" ,‬איש מבני המשפחה‬ ‫אז במיטתו‪ ,‬וכששמע את דבריו ניסה להניאו מכך‪ ,‬אך ללא הועיל‪.‬‬ ‫כבר לא שאל את הרופא מה לעשות‪."...‬‬ ‫לפני שהלך אחז הרבי בידו‪ ,‬תופף עליה באצבעותיו ופיזם לו ניגון‬ ‫שלא הסתיים במהרה‪ .‬הצעיר שב לביתו והתגייס‪.‬‬ ‫רבי היודע לקרוא קוויטל‬ ‫"בכעס סיפר החולה שמאז‪ ,‬בכל פעם שעמד בצבא בפני נסיון‪,‬‬ ‫"מפי זקני כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'נתיבות שלום' זצ"ל‪ ,‬שמעתי‬ ‫לא הצליח להוציא את מחשבתו אל הפועל‪ .‬מיד עלתה לנגד עיניו‬ ‫את הסיפור הבא‪ :‬לחסיד סלונים בשם רבי שמואל קריבוס היה אח‬ ‫דמותו הקדושה של ה'אמרי חיים'‪ ,‬לצד הניגון שתופף על ידו‪,‬‬ ‫שעבר צרות ויסורים בפולין וברוסיה בשנות הזעם‪ .‬בשנת תשי"ב‬ ‫כזועקת לעומתו‪ :‬היזהר והישמר לך‪ ...‬ולכן‪ ,‬סיים‪ ,‬הוא כבר לא שולח‬ ‫זכה לצאת מעמק הבכא וחצה את הגבול מרוסיה לפולין‪ ,‬אלא‬ ‫את ילדיו לאדמו"רים‪ ,‬כי הם רק יכולים לקלקל את החיים הנעימים‪...‬‬ ‫שברגע האחרון עצרוהו הקומוניסטים בטענה שהוא מרגל‪ .‬הוא‬ ‫הושלך למאסר‪ ,‬ונשקפה סכנה לחייו‪.‬‬ ‫בזה ובבא‬ ‫"הלך רבי שמואל אל הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זי"ע‪ ,‬והלה הורה‬ ‫"סיפור מדהים נוסף על כוחו הגדול של זקני להוציא יהודים משאול‬ ‫לו לנסוע אל שני שרפי המעלה‪ ,‬הרבי מויזניץ והרבי מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫תחתית שמעתי מדודי‪ ,‬כ"ק אדמו"ר מדזיקוב‪-‬ויזניץ שליט"א‪ .‬מעשה‬ ‫לכתוב 'קוויטל' (פתקה עם שמו ושם אמו) ולצרף פדיון‪' .‬הם ראויים‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון אהרן ‪pr@dirshu.co.il 053-317-2816‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫"בסעודה שלישית הרחיב ה'אמרי חיים' את הדיבור בעניין משא‬ ‫ביהודי שלפני המלחמה נמנה עם חסידי ויזניץ המובהקים‪ .‬אחרי‬ ‫ומתן באמונה‪ ,‬וציין לשבח את אבי‪ ,‬שלא טבל הבוקר מחשש‬ ‫המלחמה נסע לאמריקה‪ ,‬ושם הידרדר מצבו הרוחני‪ ,‬רחמנא ליצלן‪,‬‬ ‫שישכח לשלם על הטבילה‪ ,‬ושלא תשכון באהלו עוולה חלילה‪.‬‬ ‫עד שהחליט לשאת נכרייה‪ .‬באחד הלילות שלפני הנישואין ראה‬ ‫"אבי מדגיש תמיד שראה אז רוח הקודש גלויה‪ :‬זקני ידע שלא היה‬ ‫בחלום את ה'אמרי חיים'‪ ,‬והרבי אמר לו בנחרצות‪ :‬אם תישא אותה‪,‬‬ ‫במקוה‪ ,‬וגם את הסיבה‪."...‬‬ ‫אתה מתנתק ממני בזה ובבא‪ ,‬ואם לא תישא אותה‪ ,‬תזכה להתחבר‬ ‫עמי בזה ובבא‪ .‬מרוב פחד חזר בו‪ ,‬וכעבור זמן אף חזר בתשובה‪.‬‬ ‫מחסן מלא רחמים‬ ‫"לימים‪ ,‬כשהגיע ארצה ונכנס אל ה'אמרי חיים'‪ ,‬אחז בו הרבי עם‬ ‫"עוד היה ה'נתיבות שלום' מספר שקרוב משפחה שלו חלה במחלה‬ ‫כניסתו בחיבה ובאהבה גלויה‪ ,‬וזעק לעומתו‪' :‬בזה ובבא!'‪ ,‬באותה‬ ‫קשה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬והדבר דיכא את רוחו מאוד‪ .‬כשבא אל ה'אמרי‬ ‫תנועה ממש שראה בחלום‪ .‬האיש כבר הבין היטב למה התכוון‪.‬‬ ‫חיים' והזכיר את הקרוב לרפואה שלמה‪ ,‬נענה ואמר בצחות לשונו‬ ‫ובדברי עידוד‪' :‬לקדוש ברוך הוא יש מחסן מלא רחמים וחסדים (א‬ ‫משא כבד מן הכותל‬ ‫מאגאזין‪ ,‬בלשונו)‪ ,‬ואני בטוח שיש לו שם גם רחמים עבורכם'‪' .‬יצאנו‬ ‫"גם מפי מרן ה'ברכת אברהם' מסלונים זי"ע נשמעו דברי הערכה‬ ‫מאת הקודש מלאי בטחון ותקווה'‪ ,‬סיפר‪' ,‬ואכן החולה נהפך לאיש אחר'‪.‬‬ ‫רבים על ה'אמרי חיים'‪ .‬מפורסם שבחודש שבט תשל"ב נכנס‬ ‫"הסופר הרב אהרן סורסקי מספר שהביאו לפני ה'אמרי חיים' צעיר‬ ‫ה'ברכת אברהם' לבית מדרשו בפנים מודאגות ואמר‪' :‬באתי עתה‬ ‫שחזר בתשובה‪ .‬עיניו נפקחו לראות את דרך האמת‪ ,‬אבל הוא נתקף‬ ‫מהכותל המערבי עם משא כבד‪ ,‬שאני דואג לרבי מויזניץ שיחלים'‪.‬‬ ‫דכאון מפחד העונשים הצפויים לו על מעשיו בעבר‪ .‬קם ה'אמרי‬ ‫וכשהסבו ל'לחיים' לרגל ההילולא של ה'דברי שמואל' מסלונים‬ ‫חיים' והצהיר לפניו שהוא מקבל על עצמו את כל העונשים במקומו‪,‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬אמר‪' :‬הרבי מויזניץ הוא יהודי בעל בטחון‪ ,‬שהכריע את עצמו‬ ‫ומעתה הוא נקי מכל חטא ומזומן לחיי העולם הבא‪ .‬הדברים היו‬ ‫ואת העולם כולו לכף זכות‪ ,‬וכל החולים יתרפאו בזכותו'‪ .‬ובהמשך‬ ‫כמים קרים על נפש עייפה‪ ,‬ובין רגע השתנה מצבו של הצעיר לטובה‪.‬‬ ‫חזר ובירך‪' :‬הרבי מויזניץ הוא תלמיד חכם‪ ,‬ועל ידו בא השפע‬ ‫"כשסיפר הרב סורסקי את הדברים לפני ה'נתיבות שלום'‪ ,‬אמר לו‪:‬‬ ‫לעולם‪ .‬כשיתרפא‪ ,‬יתרפאו כל החולים‪ ,‬אמן'‪.‬‬ ‫'אל תחשוב שהרבי מויזניץ דיבר כאן דיבורים בעלמא‪ ,‬מן השפה‬ ‫ולחוץ‪ ,‬רק כדי להרגיע את המדוכא‪ .‬הוא באמת התכוון לכך וקיבל‬ ‫מטאטא של ערב שבת‬ ‫על עצמו בפועל את עונשי הזולת‪ .‬עד כדי כך מגיעים אהבתו‬ ‫"קשר נדיר היה בין זקניי ה'נתיבות שלום' וה'אמרי חיים'‪ .‬פעמים‬ ‫ומסירות נפשו בשביל יהודי'‪.‬‬ ‫רבות אמר שבשיחותיו עמו‪ ,‬גם כשדיברו בענייני חולין‪ ,‬הרגיש‬ ‫"ה'נתיבות שלום' היה אומר שהתואר 'רבי'‪ ,‬התואר הנשגב שעבר‬ ‫רוממות נפש‪' ,‬העכערקייט' בלשונו‪.‬‬ ‫מדור לדור בתולדות החסידות‪ ,‬הולם את ה'אמרי חיים' יותר מכל‪,‬‬ ‫"בשבת שבע ברכות של אבי מורי שליט"א‪ ,‬שהתקיימה בחיפה‬ ‫והיה מסכם בפשטות‪" :‬הוא רבי!"‪ ,‬והוא לא היה אומר זאת על רבים‬ ‫בהשתתפות ה'אמרי חיים'‪ ,‬אמר ה'נתיבות שלום' בהתפעלות‪' :‬ראיתי‬ ‫אחרים‪ ,‬וזה החידוש‪.‬‬ ‫את הרבי מויזניץ בערב שבת‪ ,‬ונראה היה כאילו הוא נוטל מטאטא‪,‬‬ ‫מסלק ומגרש את ימי החול בכוח ובתנופה‪ ,‬ומכניס את השבת'‪.‬‬ ‫רוח חיים במחנה הפליטים‬ ‫"באותה שבת שמע ה'נתיבות שלום' מפי ה'אמרי חיים' את דבריו‬ ‫"כה גדול היה כוחו להפיח רוח של שמחה ורוממות‪ .‬שמעתי‬ ‫הידועים על הפסוק 'ויהי ביום השמיני'‪ .‬כעבור שנים‪ ,‬כשבא לבני‬ ‫מהחסיד הנודע רבי חנא לבנברג ע"ה‪ ,‬שבגרמניה‪ ,‬בשנים שלאחר‬ ‫ברק לשאת דברים לפני חסידי סלונים‪ ,‬פתח‪' :‬שמעתי מהרבי‬ ‫המלחמה‪ ,‬היו יהודים רבים שבורים ונדכאים‪ ,‬שכלל לא חשבו על‬ ‫הקדוש מויזניץ זצ"ל‪' :‬ויהי ביום השמיני' ‪' -‬ויהי' לשון צער‪ ,‬שכן‬ ‫הקמת משפחה‪ .‬אבל כשהגיע ה'אמרי חיים' למחנה הפליטים‬ ‫צער גדול הוא שיום ראשון בשבת נחשב ליום שמיני‪ ,‬כאילו השבת‬ ‫בחורף תש"ט וערך שם את השבתות‪ ,‬התלהבו הנפשות והתרוממו‪,‬‬ ‫שעברה לא היתה אלא יום ככל ימות החול'‪.‬‬ ‫ובעצמות היבשות נכנסה רוח חיים‪ .‬הניגון 'אתה תקום תרחם ציון'‪,‬‬ ‫ששורר בהתלהבות‪ ,‬עורר בהם רגשי תקווה ובטחון‪ .‬אחרי הטיש‬ ‫הטבילה שלא היתה‬ ‫פצחו בריקודים מרוב שמחה‪ ,‬ומאותה שעה החלו להשתנות‪.‬‬ ‫"אבי מורי שליט"א מספר על רוח הקודש גלויה שראה אצל זקני‪.‬‬ ‫"כשנודע להם שהרבי מתכונן לשבות בשבת הבאה במחנה פליטים‬ ‫היה זה באחת השבתות ששבת בשיכון ויזניץ‪ .‬כשבא ללכת למקוה‬ ‫אחר‪ ,‬עשו כל טצדקי ונסעו מרחקים עצומים כדי לשהות במחיצתו‪,‬‬ ‫בשבת בבוקר‪ ,‬שמע מהציבור שהמקוה בשיכון אינו פעיל בגלל‬ ‫אף שלא היו שם תנאים גשמיים כלל‪ .‬וכך‪ ,‬בכוחו של אותו צדיק‪ ,‬זכו‬ ‫תקלה‪ ,‬וכולם הולכים לטבול במקוה שבשכונת נווה אחיעזר‪ .‬אבי‬ ‫להקים משפחות לתפארת בישראל"‪.‬‬ ‫הרהר בלבו‪ :‬הרי לא שילם על כך מראש בערב שבת‪ ,‬ואחרי השבת‬ ‫"הדברים שלפניכם"‪ ,‬מסיים הרב שליט"א‪" ,‬הם כאפס וכאין לעומת‬ ‫ישוב לביתו‪ ,‬ומי יודע אם יזכור לשלם על הטבילה במקוה ההוא‪.‬‬ ‫עוצם גדלותו וקדושתו של זקני‪ .‬אי אפשר לתאר את גדלותו‪ ,‬ובפרט‬ ‫החליט אפוא שמוטב לוותר‪ ,‬ולא הלך לטבול‪ .‬והנה פוגש אותו‬ ‫שכל ימיו ביקש להסתיר אותה"‪.‬‬ ‫ה'אמרי חיים' ושואל אם היה במקוה‪ ,‬ואבי השיב בשלילה‪.‬‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫רבי אייזיק רוט סירב לחתום בשבת על קבלת בגדי העבודה‪ ,‬והמפקד‬ ‫הסובייטי איים‪' :‬מרה תהיה אחריתך'! במוצאי שבת‪ ,‬בשעה שלוש לפנות‬ ‫בוקר‪ ,‬נשמעו לפתע דפיקות רמות בדלת‪ ,‬ובני הבית היו בטוחים שהנה‪-‬‬ ‫הנה באים לקחת את אבא‪ ,‬ושוב לא יראו אותו לעולם‪...‬‬ ‫מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על מסירות נפשו של‬ ‫הרה"ח רבי יצחק אייזיק רוט זצ"ל לשמירת השבת במחנה העבודה בסיביר‬ ‫הרב משה מיכאל צורן‬ ‫אֹלקי ֲאבִ יכֶ ם ֶא ֶמׁש ָא ַמר ֵאלַ י לֵ אמֹר‬ ‫"יֶ ׁש לְ ֵאל יָ ִדי לַ ֲעׂשֹות ִע ָּמכֶ ם ָרע וֵ ֵ‬ ‫ִה ָּש ֶׁמר לְ ָך" (בראשית ל"א‪ ,‬כ"ט)‬ ‫איש מבני התקופה שבה אנו חיים לא נתקל בגורמים המנסים למנוע‬ ‫ממנו את שמירת השבת‪ ,‬ולחבל במאמצים הגדולים שהוא עושה‬ ‫על מנת להדר את השבת ולכבדה כראוי לה‪.‬‬ ‫כמעט שלא ניתן להאמין שרק בדור שלפנינו עמדו כל כך הרבה‬ ‫מפריעים בדרך לשמירת השבת‪ ,‬עד שהמצב היה הפוך‪ :‬כדי לשמור‬ ‫שבת כהלכתה‪ ,‬נזקקו בני אברהם יצחק ויעקב לנסים גדולים‪.‬‬ ‫כל פרט בסיפור שיסופר כאן על הרב החסיד המופלא‪ ,‬רבי יצחק‬ ‫המלשין‬ ‫אייזיק רוט זצ"ל‪ ,‬ממקורביו הבולטים של האדמו"ר מקלויזנבורג‬ ‫אחד ויחיד היה רבי אייזיק שלא היה מוכן להתפשר על שום דבר‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬צריך ללמדנו על מסירות נפשם של יהודים לקיום מצוות‬ ‫ובניסי‪-‬ניסים הצליח לשמור על כל השבתות כולן‪ ,‬ולא חילל אפילו‬ ‫השבת‪ ,‬ועל חשיבותה של מצוה זו בעיניהם‪.‬‬ ‫שבת אחת!‬ ‫במשך ‪ 16‬חודשי השהייה שלו בסיביר הצליח להסתיר את שמירת‬ ‫לא קל ליישם החלטה שכזו‬ ‫השבת מעיניו הבולשות של המפקד‪ ,‬וראה בפועל כיצד השי"ת‬ ‫רבי אייזיק היה מוכן למחול להם‪ ,‬לרוסים‪ ,‬על העבודה הקשה שהטילו‬ ‫מסייע לו בכך‪ ,‬ומתעלל במפקד האכזרי‪.‬‬ ‫עליו בסיביר‪ ,‬כמו גם על מנת האוכל הזעומה שחילקו‪ .‬גם לקור המקפיא‬ ‫בלי המלשינים היהודיים‪ ,‬יתכן שלא היתה המשימה כל כך קשה‪.‬‬ ‫הוא כבר התרגל‪ ,‬וכך גם לכל יתר הקשיים שליוו את יושבי המחנות‪.‬‬ ‫הבעיה היתה שדילטורין מבני ישראל הוליכו והביאו שמועות על‬ ‫ברם‪ ,‬הגזירה שנגזרה עליהם לעבוד בשבת כבשאר הימים‪ ,‬גזלה‬ ‫התחמקותם של היהודים מכובד השיעבוד‪ ,‬והיו הנוגשים אצים‪-‬‬ ‫ממנו את מנוחת הנפש‪ ,‬והוא לא היה מוכן לעבור על כך לסדר היום‪.‬‬ ‫רצים להכביד את העול‪.‬‬ ‫הוא קם והכריז בפני מכריו ואנשי‪-‬שלומו‪ ,‬שיעבור עליו מה שיעבור‪,‬‬ ‫וכך אירע גם במקום העבודה של רבי אייזיק בסיביר‪ ,‬בו היה מלשין‬ ‫והוא לא יעבוד בשבת‪.‬‬ ‫יהודי‪ ,‬שהיה שכנו למגורים של המפקד‪ ,‬ונהנה מפירורים משולחנו‪,‬‬ ‫לא קל ליישם החלטה שכזו בסיביר‪ ,‬והדבר כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫אותם קנה בזכות דברים שהיה מוציא‪-‬ומביא על אחיו היהודים‪.‬‬ ‫משמעותה של ההחלטה היתה מסירות נפש בפועל ממש‪ ,‬ועמידה‬ ‫משהבחין המלשין שרבי אייזיק מתחמק מלעבוד בשבת‪ ,‬גילה‬ ‫במסלול של התנגשות עם הנהלת המחנה‪ ,‬ובראשה המפקד‬ ‫את אוזנו של המפקד‪ ,‬וזה נשבע ללמד לקח את 'היהודי הסורר'‪.‬‬ ‫הקומוניסטי שדיכא כל מי שלא סר למרותו ולמרּות פקודותיו‪.‬‬ ‫מאז שבועה חמורה זו‪ ,‬נאלץ המפקד להישבע עוד כמה שבועות‬ ‫והנה קרבה ובאה שבת‪-‬המלכה הראשונה ביער הסיבירי‪ .‬קבוצה‬ ‫שכאלה‪ ,‬ולא רק בינו לבין עצמו‪ ,‬אלא קבל עם ועדה‪.‬‬ ‫של יהודים חרדים מתגבשת‪ ,‬ורבי אייזיק מרצה בפניהם בהלכות‬ ‫שבת‪ ,‬כיצד יש לעשות כל מה שאפשר על מנת למעט במלאכות‬ ‫הבגדים הגיעו בשבת‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ובמקום הצורך יעשוהו בשניים‪ ,‬כי שניים שעשאוה‬ ‫הגיע ובא החורף הסיבירי הכבד‪ ,‬והטמפרטורה ירדה ל‪ 40-‬ו‪50-‬‬ ‫פטורים‪ ,‬כיצד יש לסדר ערימות עצים שלא בשלמות‪ ,‬כדי להינצל‬ ‫מעלות מתחת לאפס‪ .‬קור מקפיא שלא ניתן לצאת בו החוצה‪.‬‬ ‫מאיסור "מעמר"‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫צוואה באישון ליל‬ ‫הבגדים שהביאו איתם היהודים מגליציה לא היה בהם כדי להגן‬ ‫כשחזר רבי אייזיק לביתו‪ ,‬מצא את בני ביתו בוכיים‪ .‬הכל הבינו שזה‬ ‫מפני הקור שחדר לעצמות‪ .‬המפקד הודיע על חופשה מאונס עד‬ ‫רק ענין של זמן עד שהמפקד יעניש את רבי אייזיק בעונש חמור‪.‬‬ ‫שיגיעו בגדי חורף מיוחדים‪ ,‬המכסים את כל הגוף‪ ,‬חוץ מהעיניים‪,‬‬ ‫ורבי אייזיק מהסה את הבוכים‪' :‬קינדערלאך‪ ,‬שבת היום'!‬ ‫ובהם ניתן היה לצאת לעבוד כמעט בכל מזג אוויר‪.‬‬ ‫נאלצנו לחרוק שיניים‪ ,‬ולהמשיך בזמירות השבת ‪ -‬מספר הבן‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬הבגדים הגיעו דוקא בשבת‪ .‬המפקד ציוה על כולם להסתדר‬ ‫הרה"ח ר' אברהם שלמה‪ .‬ידענו שאצל אבא כאילו לא קרה כלום‪,‬‬ ‫בתור ארוך‪ ,‬וכל אחד בתורו ניגש לקבל את בגדי העבודה ונאלץ‬ ‫ולמרות כל האיומים החמורים שהושמעו באוזניו‪ ,‬אצלו ‪ -‬זו היא‬ ‫לחתום שקיבל את הבגדים‪.‬‬ ‫שבת רגילה לכל דבר‪ ,‬שרים זמירות שבת‪ ,‬אומרים דברי תורה על‬ ‫ידידיו ומכריו של רבי אייזיק הפצירו בו מבעוד מועד שהפעם לא יתעקש‬ ‫השולחן ‪ -‬עולם כמנהגו נוהג‪...‬‬ ‫לסרב לחתום‪ ,‬כי אותו רשע יתנכל לו ויירד לחייו‪ .‬זאת ועוד‪ :‬אם יסרב‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬בשעה שלוש לפנות בוקר‪ ,‬ואנחנו נמים את שנתנו‪,‬‬ ‫לחתום‪ ,‬יתברר למפרע שהוא נזהר גם מלעבוד בשבת‪ ,‬והרשע י ִָּפ ַרע‬ ‫נשמעות לפתע דפיקות רמות בדלת‪ ,‬והיינו בטוחים שהנה‪-‬הנה אנשי‬ ‫ממנו גם על 'עוון' זה‪ ,‬ועל כך שהוא מהתל בו ומתחמק מפניו זמן רב‪.‬‬ ‫הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪( .‬הארגון החשאי שקדם לק‪.‬ג‪.‬ב‪ ,.‬והטיל מוראו על מיליוני‬ ‫אבל רבי אייזיק‪ ,‬כדרכו בקודש‪ ,‬אינו נענה להם‪ .‬הנה קוראים בשמו‪,‬‬ ‫אנשים ברחבי רוסיה) באים לקחת את אבא‪ ,‬ושוב לא נראה אותו לעולם‪.‬‬ ‫והוא ניגש לקחת את הבגדים‪ ,‬וכשנדרש לחתום את שמו הצהיר כי‬ ‫בדקות אלה פרצה בבית יללה גדולה‪ ,‬שלא אשכח אותה עד יומי‬ ‫אינו יודע לחתום!‬ ‫האחרון‪ .‬גם אבא חשש מפני הבאות‪ ,‬קם ממיטתו‪ ,‬נטל ידיו והתלבש‪,‬‬ ‫המפקד הבין שהיהודי העקשן הזה אינו רוצה לחתום‪ ,‬ואמר לו שאם‬ ‫ומסר לנו דברי צוואה קצרים‪:‬‬ ‫אינו יודע לחתום ברוסית‪ ,‬שיחתום בפולנית‪ ,‬ואפילו באידיש‪ ...‬אך‬ ‫'הבטיחו לי להיות יהודים טובים‪ ,‬וכשתיגמר המלחמה תלכו ללמוד‬ ‫רבי אייזיק אינו חותם‪.‬‬ ‫בישיבות קדושות'‪ .‬זה מה שעמד בראשו של יהודי צדיק זה ברגעים‬ ‫המפקד החל להאדים מכעס‪ ,‬ומכריו של רבי אייזיק התחננו בפניו‬ ‫כל כך קריטיים‪.‬‬ ‫שיקשקש קשקוש שאין בו משום שתי אותיות‪ ,‬אך רבי אייזיק‬ ‫משנפתחה הדלת מצאנו את המלשין עומד בפתח‪ ,‬והוא קורא‬ ‫מסרב בתוקף‪.‬‬ ‫לעבר אבא‪" :‬רבי אייזיק‪ ,‬ס'איז דא א גאט אוף דער וועלט"‪ ...‬יש‬ ‫אלוקים שופט בארץ‪ ,‬יש אלוקים בעולם!‬ ‫חמתו של המפקד גאתה‬ ‫אנחנו‪ ,‬שהכרנו את האיש המפוקפק הזה‪ ,‬חששנו ממזימותיו‪ ,‬שמא‬ ‫בשלב זה קם המלשין (שרבי אייזיק בזכרונותיו מקפיד באופן מופלא‬ ‫הוא טומן מלכודת לאבא‪.‬‬ ‫שלא לכנותו "מוסר"‪ ,‬וכן השתדל שלא לספר בגנותו בכלל ‪ -‬מידה‬ ‫אבל מה שסיפר לנו המלשין עלה על כל דמיון‪ .‬וכך סיפר‪' :‬אני הרי‬ ‫שהצטיין בה כל ימיו)‪ ,‬ואומר למפקד‪:‬‬ ‫גר בשכנותו של המפקד‪ ,‬ולפני ששכב לישון הוא קרא לי ונשבע‬ ‫'הרי אמרתי לך מזמן שהיהודי הזה משטה בך! הרי הוא יהודי חרדי‬ ‫באוזניי שמחר בבוקר יעשה שפטים ברבי אייזיק‪ ,‬ויקיים את‬ ‫ושומר שבת‪ ,‬וזו הסיבה שאינו חותם‪ ,‬וזה לך האות שגם את העבודה‬ ‫הבטחתו לחסלו‪ ,‬ולפזר את עצמותיו על פני היער'‪.‬‬ ‫שהינך מטיל עליו‪ ,‬הוא אינו עושה בשבת'!‬ ‫המפקד נתמלא זעם רב‪ ,‬והטיח ברבי אייזיק אשמה רבה‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫'מרה תהיה אחריתך'‬ ‫'עתה ידעתי שכאשר הינך אומר לי שאתה עובד בשבת‪ ,‬אינך אלא‬ ‫ומה קרה פתאום? ‪ -‬באמצע הלילה התעורר המפקד בבעתה‪,‬‬ ‫שקרן‪ ,‬שהרי אתה מסרב עכשיו אפילו לחתום'!‬ ‫בראותו בחלומו את סבתו‪ ,‬שהיתה יהודיה‪ ,‬מגיעה אליו ודורשת ממנו‬ ‫רבי אייזיק לא איבד את עשתונותיו והשיב‪' :‬דע לך‪ ,‬אדוני המפקד‪,‬‬ ‫במפגיע שלא יגע לרעה ברבי אייזיק‪ .‬החלום נשנה שלוש פעמים‬ ‫שלעבוד בשבת אנו מוכרחים‪ ,‬אך לחתום בשבת אינו מהצורך כל‬ ‫באותו לילה‪ ,‬ובכל פעם איימה עליו הסבתא באופן נחרץ יותר‪.‬‬ ‫כך‪ ...‬יכול אני לקבל את המדים עכשיו‪ ,‬ולחתום במוצאי שבת‪ ...‬מה‬ ‫'מרה תהיה אחריתך אם תיפול שערה משערות ראשו' ‪ -‬איימה הסבתא‪.‬‬ ‫שאינו מההכרח אסור לנו לעשות בשבת'!‬ ‫המפקד קם מבוהל משנתו הטרופה‪ ,‬והבין כי אין חלום זה כיתר‬ ‫חמתו של המפקד גואה‪ ,‬והוא מאיים‪' :‬התחת משטר החסד של‬ ‫החלומות‪ ,‬והיה משוכנע שמדובר בחלום אמיתי‪.‬‬ ‫סטאלין תקים לנו מחתרת דתית? אני אשבור את עקשנותך‪ ,‬אני‬ ‫בשל סערת‪-‬הנפש שבה היה נתון‪ ,‬לא יכול היה להירדם‪ ,‬ודפק אצל‬ ‫אכריח אותך לחתום‪ ,‬ואני מתרה בך שאם לא תחתום ‪ -‬מרה תהיה‬ ‫שכנו‪ ,‬המלשין‪ ,‬ולאחר שסיפר לו את דבר החלום אמר לו‪' :‬לך אמור‬ ‫אחריתך‪ .‬אתה הרי יודע עד כמה נקל לנו "להעלים" אותך‪ ,‬כך שלא‬ ‫לרוט שאני מוחל לו על כל מה שעשה‪ ,‬אך מכאן והלאה אל יעז‬ ‫תבוא אפילו לקבר ישראל'!‬ ‫להתל בי‪ ,‬ויראה לעבוד בנאמנות כשאר היהודים הנמצאים תחת‬ ‫למרות כל האיומים הללו‪ ,‬לא נרתע רבי אייזיק ולא שינה‬ ‫פיקודי'!‪...‬‬ ‫את החלטתו‪.‬‬ ‫מששמעו בני הבית את הסיפור‪ ,‬הבינו שיד ה' היתה זאת לשמור את‬ ‫בראותו כך הדפו המפקד מעל פניו‪ ,‬באומרו‪' :‬לך לך‪ ,‬אינני רוצה‬ ‫עבדיו שומרי‪-‬השבת‪.‬‬ ‫לראות פניך'! וסיים באיום נוסף‪' :‬אתה עוד תראה אם הסירוב הזה‬ ‫('ברכי נפשי')‬ ‫היה משתלם לך'!‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בית הכנסת בפראווידנס התמלא מפה לפה לקראת 'כל נדרי'‪ ,‬ולמראה‬ ‫המחיצה שהוקמה מסדינים פרצו רעש ומחאה‪ .‬בעיצומה של המהומה‬ ‫ניגש אל הרב והחזן הצעיר‪ ,‬רבי מנשה קליין‪ ,‬יהודי מבוגר ונמוך קומה‪,‬‬ ‫וביקש לשמוע מפיו את פשר הדבר‪...‬‬ ‫פרקים מופלאים מימי נעוריו של הגה"ק רבי מנשה קליין זצוק"ל‪,‬‬ ‫בעל ה'משנה הלכות'‪ ,‬מפי בנו כ"ק אדמו"ר מאונגוואר שליט"א‬ ‫הרב טוביה פריינד‬ ‫ּוש ָׁמ ַרנִ י ּבַ ֶּד ֶרְך ַהּזֶ ה ֲא ֶשׁר ָאנֹכִ י הֹולֵ ְך" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ')‬ ‫ֹלקים ִע ָּמ ִדי ְ‬ ‫ִ"אם יִ ְהיֶ ה ֱא ִ‬ ‫בסיום המלחמה‪ ,‬כשנפתחו שערי מחנה בוכנוואלד‪ ,‬יצא ממנו בחור‬ ‫כבן ‪ ,20‬אחד מן הניצולים הרבים‪ .‬הגאון הגדול רבי מנשה קליין‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שלימים נודע בעולם התורה כבעל ה'משנה הלכות' ואב"ד‬ ‫אונגוואר‪ .‬את קורותיו בשנים הראשונות שלאחר השחרור‪ ,‬בצרפת‬ ‫ובאמריקה‪ ,‬זכינו לשמוע מכלי ראשון מבנו וממלא מקומו‪ ,‬כ"ק‬ ‫אדמו"ר מאונגוואר שליט"א‪.‬‬ ‫בית מדרש בשם 'חכמי לובלין'‬ ‫החשש גדול‪ ,‬אבל אם ייעדר שבת שלמה מי יודע מה ייעשה שם‪,‬‬ ‫מבוכנוואלד הגיע הבחור לצרפת יחד עם קבוצת בחורים פליטים‪,‬‬ ‫ושמא תיפרץ חלילה הכשרות במטבח‪.‬‬ ‫ובהם הגבאי הגוראי המיתולוגי הרה"ח רבי חנינא שיף זצ"ל ועוד‬ ‫"ומה חסר לכם שם?" שאל הרבי‪" .‬יש לנו הכל"‪ ,‬השיב רבי מנשה‪,‬‬ ‫חסידים ואנשי מעשה‪ .‬כולם היו שבורי לב ורצוצים מכל מה‬ ‫"מלבד חלב ישראל"‪.‬‬ ‫שעברו‪ .‬אף על פי כן הקים שם רבי מנשה בית מדרש‪ ,‬ארגן מניינים‬ ‫לתפילה וקרא למקום 'חכמי לובלין'‪ .‬הוא החל למסור שיעורים‪ ,‬ובין‬ ‫השולחנות שהתהפכו מול המצלמה‬ ‫המשתתפים התעוררו ויכוחים עזים בענייני אמונה‪.‬‬ ‫גם ה'הכל' הזה לא הגיע בקלות‪ .‬כדי להשיג מזון כשר נאלצו הבחורים‬ ‫"אבי מורי הראה שם כושר מנהיגות מופלא"‪ ,‬סיפר בנו האדמו"ר‬ ‫לפעול בדרכים שונות‪ ,‬ואף לערוך הפגנות בתוך מחנה הפליטים‪.‬‬ ‫שליט"א‪" .‬היה שם אחד שהזהיר בתוקף‪ ,‬שאם ינסו לעורר אותו‬ ‫המפנה הגיע ביום שבו באו נציגי ארגון ה'ג'וינט' לצלם את המקום‪,‬‬ ‫לתפילה יכה במקלות שהכין לשם כך‪ .‬אבי מורי לא חת‪ ,‬והמשיך‬ ‫כדי להראות שהם מספקים לנערים את כל צורכיהם‪ .‬מול צוות‬ ‫בשלו לעורר ולקרב"‪.‬‬ ‫הצילום הפכו הבחורים את השולחנות‪ ,‬והכריזו שאין להם מה‬ ‫לאכול משום שאין מספקים להם אוכל כשר‪ .‬מאותו יום החלו‬ ‫מדוע לא בא לשבת?‬ ‫לספק להם מאכלים כשרים‪ ,‬ורק חלב ישראל עדיין לא היה בנמצא‪.‬‬ ‫שמע פעולותיו של הבחור הגיע אל כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'דברי‬ ‫את הימים ההם תיעדה מרת יהודית המדינגר ע"ה‪ ,‬שהיתה אחראית‬ ‫יציב' מצאנז קלויזנבורג זי"ע‪ .‬הרבי סבב באותם ימים באירופה‬ ‫על המקום‪ ,‬בספרה 'ילדי בוכנוואלד'‪.‬‬ ‫ועסק בהרבצת תורה ובשיקום שארית הפליטה‪ .‬הוא שלח לקרוא‬ ‫זה היה הקשר הראשון בין רבי מנשה לרבי מצאנז‪ .‬הרבי ראה את‬ ‫לבחור‪ ,‬ורבי מנשה נסע אליו לפריז‪ .‬הרבי ביקש ממנו שיבוא לשבות‬ ‫גודל מסירותו ואת כוח מנהיגותו‪ ,‬וכשהגיע רבי מנשה לאמריקה‬ ‫אצלו את השבת‪ ,‬אבל רבי מנשה לא בא‪.‬‬ ‫מינה אותו לראש ישיבת 'שארית הפליטה'‪ .‬בהמשך בחן אותו‬ ‫את המשך הדברים סיפר הרבי מצאנז בעצמו כעבור שנים‪ ,‬במעמד‬ ‫להיתר הוראה‪ .‬רבי מנשה גילה פעם‪ ,‬בשעת הכושר‪ ,‬שהבחינה‬ ‫שנערך לכבודה של תורה עם צאת חלק א' של 'משנה הלכות'‪.‬‬ ‫נמשכה שלושת רבעי שנה תמימים‪ .‬היא לא הסתכמה בשאלות‬ ‫כשנפגשו בשנית‪ ,‬סיפר הרבי‪ ,‬שאל את רבי מנשה מדוע לא הגיע‬ ‫מפורשות ביורה דעה‪ ,‬אלא הקיפה היכי תמצי מורכבים מכל‬ ‫לשבת‪ .‬רבי מנשה השיב שהוא האחראי לכל ענייני הקדושה‬ ‫ארבעת חלקי השולחן ערוך‪.‬‬ ‫והכשרות בבית המדרש שהקים‪ .‬כשהוא נעדר לשעות ספורות אין‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫ובשאר שעות היום ישב ושקד בתורה‪" .‬שמעתי ממנו בעצמי"‪ ,‬סיפר‬ ‫ההצעה להיות שופט‬ ‫בנו‪" ,‬שבאותם ימים קשים כל מאכלו בימות החול היה קילוגרם לחם‬ ‫בשנת תש"ו הגיע רבי מנשה לחופי אמריקה‪" .‬מעט שמענו ממנו‬ ‫ומעט ענבים‪ ,‬מחוסר פרוטה לקנות מאכלים נוספים‪ .‬גם ספרים‬ ‫על הימים ההם‪ ,‬שבהם עבר תלאות וקשיים מרובים"‪ ,‬אמר בנו‪.‬‬ ‫ללמוד בהם לא היו מצויים בשפע"‪.‬‬ ‫בתחילה התארח אצל קרוב משפחה‪ ,‬יהודי שנראה שומר תורה‬ ‫לימים‪ ,‬כשהגיע לאמריקה האדמו"ר הרה"ק רבי יענקל'ה‬ ‫ומצוות ומעוטר בזקן ופאות‪ ,‬ובני הבית קיבלו אותו בחמימות רבה‪.‬‬ ‫מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬מסר לו רבי מנשה את משרת המגיד שיעור‬ ‫אבל כעבור ימים אחדים החל בעל הבית לשדל אותו לצאת לעבודה‬ ‫ב'ישראל הצעיר'‪ ,‬כדי שיהיה לו מקור פרנסה‪.‬‬ ‫וללמוד משפטים כדי להתמנות לשופט‪ .‬הוא אף הבטיח לו שיוכל‬ ‫להגיע עד לכהונת שופט עליון‪.‬‬ ‫מחיצה מסדינים‬ ‫נפשו של הצעיר היתה חשוקה בתורה‪ ,‬והוא העדיף לשבת וללמוד‬ ‫באחד הימים הוצעה לו רבנות בעיר פראווידנס‪ .‬הוא הגיע לשם‬ ‫בלי הפסק‪ .‬כפליט היה זכאי לקצבה זעומה של שני דולרים לשבוע‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬כדי לכהן ביום הקדוש כרב וכחזן כאחד‪.‬‬ ‫מה'ג'וינט'‪ .‬בעל הבית איים שאם לא יצא לעבוד ימסור אותו‬ ‫כשנכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה חשכו עיניו‪ :‬לא היתה במקום‬ ‫לרשויות‪ ,‬והקצבה תישלל ממנו‪.‬‬ ‫מחיצה‪ ,‬אף שהגברים והנשים לא ישבו בתערובת ממש‪" .‬כיצד‬ ‫אפשר להתפלל כך?" שאל את השמש‪ ,‬והלה השיב שאין בידו‬ ‫ליל שבת בבית מדרש זר‬ ‫לעשות דבר‪.‬‬ ‫כעבור כמה ימים בתנאים הללו נסע בערב שבת לברוקלין‪ ,‬לחפש‬ ‫רבי מנשה הודיע שלא יוכל להתפלל בלא מחיצה‪ ,‬והקהילה מצידה‬ ‫לעצמו מקום מושב‪ .‬דבר לא היה ברשותו מלבד הבגדים שעל עורו‪.‬‬ ‫לא יכלה לוותר על החזן ליום הקדוש‪ .‬לבסוף הציע להקים מחיצה‬ ‫הוא נכנס לבית מדרש מקומי שבראשו עמד רב אמריקאי‪ ,‬וישב‬ ‫ארעית מסדינים‪ ,‬וכך עשו‪.‬‬ ‫ללמוד עד תפילת ליל שבת‪.‬‬ ‫לקראת 'כל נדרי' התמלא בית הכנסת מפה לפה‪ ,‬כמנהג המקום‪,‬‬ ‫אחרי התפילה לא היה לו לאן לפנות‪ ,‬וביקש להישאר וללמוד‪.‬‬ ‫ולמראה המחיצה שהוקמה מסדינים פרצו רעש ומחאה‪ .‬השמש‬ ‫הגבאי עמד לנעול את המקום‪ ,‬ורבי מנשה ביקש שימתין עוד דקות‬ ‫הבהיר שהדבר נעשה לפי דרישת הרב והחזן‪ .‬בעיצומה של המהומה‬ ‫ספורות‪ .‬הגבאי סירב‪ ,‬גער בו ואף חשד בו שהוא גנב‪ .‬בלשון רכה‬ ‫ניגש אל הרב הצעיר יהודי מבוגר ונמוך קומה‪ ,‬וביקש לשמוע מפיו‬ ‫הסביר לו הצעיר שזה עתה הגיע מאירופה הבוערת‪ ,‬אחרי שעבר‬ ‫את פשר הדבר‪ .‬רבי מנשה הסביר לו שזו הלכה פסוקה‪ ,‬שיש‬ ‫את כל תופת המחנות‪ ,‬ואין לו היכן לסעוד את סעודת השבת‪.‬‬ ‫להעמיד מחיצה בין עזרת הגברים לעזרת הנשים‪.‬‬ ‫לשמע הדברים שלח אותו הגבאי לביתו של רב בית הכנסת‪.‬‬ ‫"אם זו ההלכה‪ ,‬כך יהיה!" אמר היהודי‪ .‬הוא עלה לבימה‪ ,‬הכה עליה‬ ‫הרב היה אדם טוב ומסביר פנים‪ ,‬והזמין אותו לסעוד על שולחנו‪,‬‬ ‫והכריז לפני הציבור‪" :‬זאת ההלכה‪ ,‬וזהו החוק!"‬ ‫אבל בני ביתו כבר היו מורגלים בגשמיות של אמריקה‪ .‬רבי מנשה‬ ‫דבריו הכריעו את הוויכוח‪ .‬אותו יהודי‪ ,‬כך התברר‪ ,‬כיהן כשופט‬ ‫הבין שאין זה פשוט עבורו לאכול שם‪ ,‬ולכן נמנע מאכילת בשר‬ ‫עליון‪ .‬משנודע לו שזו ההלכה קיבל אותה בלי עוררין‪ ,‬ובעקבותיו‬ ‫והסתפק בדגים‪ .‬הרב הבחין בכך ואמר לו שהוא מבין ללבו‪ ,‬אבל‬ ‫קיבל אותה גם הקהל כולו‪ .‬כך‪ ,‬בליל יום הכיפורים‪ ,‬עמד מול הפליט‬ ‫השכונה הזאת אינה מתאימה ליהודי בדרכו‪ .‬לאחר הסעודה כיוון‬ ‫הצעיר שופט עליון של ממש‪ ,‬בדיוק התפקיד שאליו ניסו לפתות‬ ‫אותו לעבר האזור המתאים לו‪ :‬אם יצעד כשעתיים‪ ,‬יפגוש אנשים‬ ‫אותו בימיו הראשונים באמריקה‪ ,‬והכריז קבל עם שהחוק הוא מה‬ ‫המורגלים באורח חייו‪.‬‬ ‫שפוסקת ההלכה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬בעיצומו של יום השבת‪ ,‬צעד רבי מנשה כמה שעות ברחובות‬ ‫רבי מנשה נשאר בעיר עד מוצאי יום הכיפורים‪ ,‬אבל מיד בצאת‬ ‫ברוקלין‪ .‬הוא הלך בין הגויים ולא ידע את שפת המדינה‪ ,‬עד שהגיע‬ ‫היום הקדוש עלה על הרכבת וחזר לוויליאמסבורג‪ .‬בקהילה שאינה‬ ‫לוויליאמסבורג לקראת סעודה שלישית‪ ,‬ושם פגש סוף סוף יהודים‬ ‫מתנהלת על פי רוח התורה לא יכול היה להישאר‪ .‬כך הוסיף ועבר‬ ‫יראים ושלמים‪" .‬זו היתה ראשית פסיעותיו של אבי זצ"ל על אדמת‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬עד שנתמנה לרב בית המדרש 'ליאדי נוסח האר"י'‪,‬‬ ‫אמריקה"‪ ,‬אמר בנו‪.‬‬ ‫ונודע בפי כל כ'הרב דליאדי'‪ .‬הקו המנחה שלו מיומו הראשון‬ ‫על אדמת אמריקה‪ ,‬כך מעיד בנו‪ ,‬היה זהירות מופלגת בכשרות‬ ‫קילוגרם לחם ומעט ענבים‬ ‫המאכלים‪ ,‬לצד עסקנות נמרצת בענייני הכלל והפרט‪.‬‬ ‫את פרנסתו מצא בשיעור שמסר בבית הכנסת 'ישראל הצעיר'‪,‬‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬סיפור חסידי‪ ,‬ושיעור בהלכה‬ ‫קו השיעורים והתוכן של 'דרשו'‪ ,‬עם מגוון רחב של תוכן תורני איכותי‬ ‫‪ 077-2222-666‬או ‪*4992‬‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כשישבו בני המשפחה במטוס‪ ,‬רצה אחד האחים לעבור על כל התמונות‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬בלחיצה אחת קטנה וטעות איומה‪ ,‬נמחקו כל התמונות כאחת!‬ ‫כיצד פירש רבי יעקב אדלשטיין את ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'‪,‬‬ ‫ואיזו עצה נתן מרן הגר"ח קניבסקי לבני זוג שציפו לישועה‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫"וַ ּיִ ַחר לְ יַ ֲעקֹב וַ ּיָ ֶרב ּבְ לָ בָ ן" (בראשית ל"א‪ ,‬ל"ו)‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬אחרי עשרים שנה שלבן רודפו ברמאות ובגזלנות וגורם‬ ‫לו סבל‪ ,‬צער ועינוים רבים‪ ,‬בורח כל עוד נפשו בו‪ .‬ואחר כל זה לבן‬ ‫רודף אחריו להשיגו‪ ,‬וכשהוא משיגו 'כועס' עליו יעקב‪" :‬ויחר ליעקב‬ ‫וירב בלבן"‪.‬‬ ‫בעינים שטחיות נראה כי יעקב‪ ,‬בריבו עם לבן אחר כל סבל השנים‪,‬‬ ‫הטיח בו את האמת על גזלנותו‪ ,‬רמאותו ואכזריותו כלפיו‪ .‬אבל הנה‪,‬‬ ‫באותו פסוק עצמו מגלה לנו התורה את אופן מריבתו של יעקב עם‬ ‫לבן‪ .‬הוא אמר לו‪" :‬מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי"‪ .‬הוא אינו‬ ‫צועק עליו 'רוצח'‪ ,‬אינו צועק עליו שהוא גזלן ורמאי‪ ,‬אלא מנסה‬ ‫לפייסו בתחנונים‪.‬‬ ‫הארה גדולה מפרשה זו מגלה לנו מרן המשגיח דישיבת חברון‪,‬‬ ‫את המקומות הקדושים ואת אתרי התיירות‪ .‬על המלאכה היה‬ ‫הגה"צ רבי לייב חסמן זצוק"ל‪ ,‬בעל ה'אור יהל'‪ ,‬עד כמה גדולה היא‬ ‫מופקד אחד הבנים‪ ,‬שלו היתה שייכת המצלמה היקרה‪.‬‬ ‫השתיקה בשעת מריבה‪ .‬על זה אמרו חז"ל (תנחומא ויצא)‪' :‬גדולה‬ ‫לאחר כחודש הסתיים הביקור המוצלח‪ ,‬כשבאמתחתם חויות‬ ‫קפדנותן של אבות מפיוסן של בנים‪ ,‬דכתיב "ויחר ליעקב וירב‬ ‫מרגשות ונעלות‪ ,‬שכולן צפונות בתוך המצלמה לזכרון מכל‬ ‫בלבן"‪ .‬ראה מה אמר לו בחרון אפו‪" :‬מה פשעי מה חטאתי"‪ .‬לא‬ ‫המקומות שבהם ביקרו בארץ‪.‬‬ ‫הקניטו ולא הוכיחו‪ ,‬רק פייסו'‪.‬‬ ‫והיא גדולה מפיוסן של בנים‪ :‬דוד המלך‪ ,‬שלא אבה לשלוח יד‬ ‫בלחיצה אחת‬ ‫בשאול‪ ,‬אמר "כי אם ה' יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד‬ ‫כשישבו בני המשפחה במטוס‪ ,‬רצה אחד האחים לעבור על כל‬ ‫ונספה"‪ .‬ובמה שהראה בדיבורו שהוא רוצה במפלת שאול‪ ,‬כבר‬ ‫התמונות ולהזכר במקומות הקדושים‪ ,‬בנופים ובחיות‪ ,‬והנה‪ ,‬בלחיצה‬ ‫בדקּות שּבְ ַדקּות‪ .‬כל זה כדי‬‫החשיבו זאת חז"ל לפגם בדיבור‪ַ ,‬‬ ‫אחת קטנה וטעות איומה‪ ,‬נמחקו כל התמונות כאחת!‬ ‫ללמדנו לדורות כיצד צריכה להיות הקפידה על השני המציק לי‪ :‬לא‬ ‫צעקות‪ ,‬וכמעט אף מכות‪ ,‬ניחתו עליו מכל עבר‪' :‬וכי יצאת מדעתך?'‪,‬‬ ‫לרצות במפלתו‪ ,‬לא להקניטו‪ ,‬רק לפייסו ולחננו‪.‬‬ ‫'כל הביקור הלך לאיבוד!'‪ ,‬ועוד שלל צעקות שלוו בטונים של כאב‬ ‫ועל זה אמרו חז"ל (חולין פט‪ ,‬א)‪" :‬אין העולם מתקיים אלא בשביל‬ ‫ותסכול נורא‪ .‬האח שעשה זאת ישב מבויש‪ ,‬כאוב ומתוסכל‪ ,‬מבלי‬ ‫מי שבולם את עצמו בשעת מריבה‪ ,‬שנאמר 'תולה ארץ על בלימה'"‪.‬‬ ‫שיהיה בידו ולו צד קטן להתגונן על מעשהו חסר האחריות‪.‬‬ ‫אין לתאר את גודל מעלתו של הבולם פיו בשעת מריבה‪ .‬זהו מעשה‬ ‫ורק אחד ישב ושתק‪ ,‬נשך את שפתיו ושתק‪ .‬היה זה האח בעל‬ ‫כואב וקטן לרגע‪ ,‬אך גדול ומרומם לימים רבים‪.‬‬ ‫המצלמה‪ ,‬שהשקיע כחודש ימים עמל‪ ,‬יזע ויגיעה כדי לצלם כל‬ ‫מקום מן הזווית הטובה ביותר‪ ,‬ובכל זאת שתק‪.‬‬ ‫ביקור בארץ הקודש‬ ‫מעשה נפלא ואמיתי סיפר הרב יעקב שיש (אדרבה) על מעלת‬ ‫שעת רצון‬ ‫הבולם פיו בשעת מריבה‪:‬‬ ‫כשנחתו בשדה התעופה והגיעו לביתם בבורו פארק‪ ,‬ניגשה אחת‬ ‫לפני שנים רבות‪ ,‬בחודש ניסן תשס"ט‪ ,‬הגיעו בני משפחה מארה"ב‬ ‫האחיות לאחיה בעל המצלמה וביקשה לשוחח עמו ביחידות‪ .‬היא‬ ‫לארץ ישראל כדי לחוג בה את חג הפסח‪.‬‬ ‫שפכה לפניו את כאב ליבה‪ :‬כבר מלאו לה עשרים ושבע שנים‪,‬‬ ‫הם שהו בארץ כחודש ימים וחרשו אותה לאורכה ולרוחבה‪ .‬כמנהג‬ ‫ועדיין לא נראית באופק שום ישועה לשידוך‪ .‬היא הזכירה לו את מה‬ ‫תיירים הם היו מצוידים במצלמה‪ ,‬ובה תיעדו כל מקום שאליו הלכו‪,‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫מכן נכח אותו אברך בחתונה‪ ,‬ולפתע נשמעו צעקות‪ :‬באחד‬ ‫שידע היטב‪ ,‬את הטלטלות שהיא וההורים עוברים בכל מה שקשור‬ ‫השולחנות צעק אחד המסובים על יהודי וחירף אותו נוראות לעיני‬ ‫לשידוכיה‪ ,‬וישועה אין‪.‬‬ ‫כולם‪ .‬האברך זיהה מיד את ההזדמנות שעליה דיבר רבי חיים‪ .‬הוא‬ ‫ואז אמרה לו בקול בוכים‪' :‬במטוס ראיתי את כולם צועקים מרה על‬ ‫זינק ממקומו‪ ,‬תפס את היהודי שהושפל ברבים‪ ,‬ובכל כוחו ניסה‬ ‫אחינו שמחק את התמונות‪ ,‬ואתה‪ ,‬בעל המצלמה והמצלם‪ ,‬שתקת‪.‬‬ ‫לגוררו מן האולם‪ ,‬כשהוא מתחנן לפניו‪' :‬אנא‪ ,‬אל תשיב לו דבר‪ .‬יש‬ ‫אחי היקר'‪ ,‬התחננה‪' ,‬הלא יודע אתה מה נאמר על הבולם פיו בשעת‬ ‫לי משהו חשוב לומר לך'‪.‬‬ ‫מריבה‪ .‬אנא‪ ,‬ברך אותי עכשיו שאמצא במהרה את זיווגי'‪.‬‬ ‫היהודי יצא עמו אל מחוץ לאולם‪ ,‬והאברך התחנן אליו‪' :‬רחם‬ ‫האח התרגש עד מאד‪ ,‬ובדמעות ברך את אחותו ואמר‪' :‬אני מברך‬ ‫עלי‪ .‬שתקת עכשיו כשביזו אותך ברבים‪ ,‬ברך אותי שאזכה לזרע‬ ‫אותך שעד יום הולדתך תתארסי'‪.‬‬ ‫של קיימא'‪.‬‬ ‫לא חלפו ימים רבים‪ ,‬ואחד השדכנים הציע הצעה שכלל לא עלתה‬ ‫היהודי‪ ,‬שעדיין היה מזועזע מהביזיון שספג ברבים‪ ,‬נכמרו רחמיו על‬ ‫עד אז על הפרק‪ .‬השידוך התקדם במהירות‪ ,‬ובראש חודש סיון‪,‬‬ ‫האברך המתחנן על נפשו‪ ,‬וברכו בחום גדול‪ .‬והנה‪ ,‬תשעה חודשים‬ ‫יומיים לפני יום הולדתה‪ ,‬שברו צלחת בשעה טובה ומוצלחת!‬ ‫לאחר מכן זכה האברך לחבוק בן זכר‪ ,‬לשמחת כל משפחתו וידידיו‪.‬‬ ‫כששמע הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל על המעשה המרגש הזה‪,‬‬ ‫זהו כחה של השתיקה!‬ ‫אמר בדרך צחות‪' :‬על המעשה הזה ניתן להמליץ את אחת מברכות‬ ‫הנישואין‪" ,‬אשר יצר את האדם בצלמו‪ ...‬והתקין לו ממנו בנין עדי‬ ‫עד"‪ .‬המצלם ששתק 'בצלמו' זכה‪ ,‬וממעשה זה "התקין לו ממנו בנין‬ ‫בשורה טובה ללומדי עמוד היומי‬ ‫דבר בעתו מה טוב‬ ‫עדי עד"‪ .‬ממצלמה זו הותקן בית בישראל לעדי עד'‪.‬‬ ‫הננו להודיע כי יש להשיג את הספר הנפלא‬ ‫פיו כפי‬ ‫באר"‬ ‫"מי‬ ‫על מסכת סוכה ב' כרכים‬ ‫אל מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל ניגשו בני זוג שזה שנים לא זכו‬ ‫והוא ביאור דף על דף על כל דפי המסכת‬ ‫להפקד בזרע של קיימא‪ ,‬ותחינה בפיהם‪' :‬רבנו‪ ,‬ברכנו'‪ .‬מרן זצוק"ל‬ ‫גמרא‪ ,‬רש"י ותוס'‪ ,‬מספרי רבותינו הראשונים והאחרונים‬ ‫אמר להם שאת הברכה הגדולה ביותר בכוחם להשיג בעצמם‪ ,‬בעצה‬ ‫בתוספת נופך עם סיכומים ביאורים בגפ"ת על כל המסכת‬ ‫וסגולה שגילו לנו חז"ל הקדושים‪.‬‬ ‫מאת הרה"ג ר' אליהו גומבו שליט"א‬ ‫אמרו חז"ל שעל הבולם פיו בשעת מריבה אומר הקב"ה 'פיו כפי'‪,‬‬ ‫וכח ברכה גדול מאד נתון בידו‪ .‬ולכן אמר להם רבי חיים‪ ,‬שבפעם‬ ‫כ"כ אפשר עדיין להשיג את ספרי "מי באר"‬ ‫על מסכת ראש השנה‪ ,‬יומא ג' כרכים ‪ -‬מהדורה שניה‪,‬‬ ‫הבאה שיזדמן להם לראות מישהו שמבזים אותו ברבים והוא שותק‪,‬‬ ‫נדרים ג' כרכים‪ ,‬סוטה ב' כרכים ‪ -‬מהדורה שניה‪,‬‬ ‫יבקשו ממנו מיד ברכה לזרע של קיימא‪.‬‬ ‫סנהדרין חלק א'‬ ‫להשיג אצל המחבר‪0548479787 :‬‬ ‫שעת הכושר‬ ‫והנה‪ ,‬עצתו של מרן רבי חיים יצאה לפועל במהרה‪ .‬שבוע לאחר‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ראש הממשלה שניסה להפחיד את החזון איש‪ ,‬אמר לו‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני‬ ‫יוצא מפה ויש לי כנסת‪ ,‬ממשלה‪ ,‬צבא ומשטרה‪ .‬הכול בידינו‪ ,‬ואילו אתם‬ ‫המעט שבמעט‪ .‬אנו נחוקק חוק לגיוס‪ ,‬נפעיל את המשטרה והצבא לאכוף‬ ‫אותו‪ ,‬ומה תעשו אז?"‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר‪ ,‬מרבני ישיבת תורה בתפארתה ומחבר ספרי 'להאיר'‬ ‫על נקודת הניסיון של לאה ושל רחל‪ ,‬ועל הכוח שבזכותו הפכו מרן החזון‬ ‫איש ורבי אהרן קוטלר את השממה הרוחנית לעולם של תורה‬ ‫"וְ ֵעינֵ י לֵ ָאה ַרּכֹות" (בראשית כ"ט‪ ,‬י"ז)‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬בשבת פרשת ויצא‪ ,‬ניגש אלי יהודי שנראה כי הוא‬ ‫מחפש את דרכו הרוחנית‪ ,‬ולא מוצא מרגוע לנפשו‪ .‬לאחר 'עיון'‬ ‫בפרשת ויצא הוא הגיע למסקנה שההנהגה האלוקית היא הנהגה‬ ‫'קיצונית' במהותה‪ ,‬והביאה לכך הוכחה מפרשת השבוע‪ .‬הנה לאה‬ ‫ורחל‪ ,‬שתי אחיות שגדלות באותו הבית‪ .‬האחת מיועדת להתחתן‬ ‫עם יעקב אבינו‪ ,‬צדיק גדול‪ ,‬נעים הליכות ואבי י"ב שבטי י‪-‬ה‪ ,‬ואילו‬ ‫אחותה מיועדת לעשיו‪ ,‬הקצה ההפוך לחלוטין‪ ,‬אדם רוצח‪ ,‬מושחת‬ ‫מנעוריו‪ .‬זה נראה שהכול בתורה שחור ולבן‪ :‬אדם אחד מקבל גזירה‬ ‫שהיא כולה לטובה‪ ,‬בעוד האחר מקבל גזירה שהיא כולה לרעה‪.‬‬ ‫"בוא ואסביר לך את העניין" אמרתי לו בנועם‪" .‬המשנה בסנהדרין‪,‬‬ ‫בפרק חלק פותחת בהצהרה מאוד משמעותית‪" :‬כל ישראל יש להם‬ ‫בטרם יורדת נשמת האדם לאוויר העולם‪ ,‬מראים לו משמיים את‬ ‫חלק לעולם הבא‪ ,‬שנאמר 'ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ‪,‬‬ ‫ייעודו ואומרים לו שיש לו חלקת אדמה המיועדת לו‪ ,‬השווה לש"י‬ ‫נצר מטעי מעשה ידי להתפאר'"‪ .‬החפץ חיים מעורר על כך שאלה‪:‬‬ ‫עולמות‪ .‬אולם עתה הוא יורד לעולם הזה‪ ,‬שהוא עולם המעשה‪ ,‬וכאן‬ ‫הפסוק פותח בהבטחה גורפת‪" ,‬לעולם ירשו ארץ"‪ ,‬אך מיד ממשיך‬ ‫מוטל עליו ליצור ולבנות באותה חלקה ארמונות‪ ,‬פרדסים‪ ,‬שדות‬ ‫ומתנה זאת בהיותם "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"‪ .‬כלומר‪ ,‬מי‬ ‫ונהרות אפרסמון‪ ,‬והכול מתוך המעשים שהוא עושה פה‪ .‬עבודה‬ ‫שנוצר את מטעיו ויש לו מעשה ידיים להציג‪ ,‬יש לו במה להתפאר‬ ‫זו מוטלת על כל אדם ואדם‪ ,‬כל אחד ונקודת הניסיון הייחודית לו‪.‬‬ ‫ועם מה לבוא; אך מי שאינו עושה זאת‪ ,‬אין לו מאומה‪.‬‬ ‫מבאר החפץ חיים את משמעות המילה "חלק"‪ .‬חז"ל אומרים‬ ‫דמעותיה של לאה‬ ‫שעתיד כל צדיק וצדיק לקבל ש"י עולמות‪ ,‬והמונח "חלק" משמעותו‬ ‫לאור יסוד זה‪ ,‬נשוב לעניינן של רחל ולאה ולדברים המובאים‬ ‫חלקת אדמה‪ .‬הדבר דומה לאדם המקבל הודעה מפתיעה על ירושה‬ ‫בילקוט שמעוני‪ .‬האמירה השגורה "הגדולה לגדול והקטנה לקטן"‬ ‫מדוד שהלך לעולמו בדרום אמריקה ללא יורשים אחרים‪ .‬מודיעים‬ ‫לא הייתה סתם דיבור בעלמא של הבריות‪ ,‬אלא שיקוף של הכרזה‬ ‫לו‪" :‬אתה היורש היחיד‪ ,‬וזכית ב‪ 3,000-‬דונם של אדמה חקלאית"‪.‬‬ ‫שמימית‪ :‬ארבעים יום קודם יצירת הוולד הייתה הכרזה מפורשת‬ ‫כעבור עשר שנים הוא מחליט לנסוע לדרום אמריקה כדי לראות‬ ‫משמיים‪ ,‬הגדולה לגדול והקטנה לקטן‪ .‬לנוכח אותה גזירה‪ ,‬יכלה‬ ‫מה עלה בגורל רכושו‪ .‬כשהוא מגיע לשם‪ ,‬הוא מגלה אלפי דונמים‬ ‫לאה לכאורה לקום ולומר‪" :‬זוהי ההכרזה משמיים‪ ,‬ונגזר עליי להיות‬ ‫מלאים בקוצים‪ ,‬דרדרים‪ ,‬נחשים ועקרבים‪ .‬הוא פונה בתמיהה‪:‬‬ ‫אשתו של עשיו‪ .‬אחיה עמו‪ ,‬ואשתדל לשמור מצוות ככל שאצליח‬ ‫"לא הבנתי‪ ,‬הרי אמרו לי שקיבלתי ירושה של מיליונים!"‪ .‬עונים לו‬ ‫במסגרת הנתונה"‪.‬‬ ‫המקומיים‪" :‬נכון‪ ,‬אכן קיבלת חלקה ענקית‪ .‬אולם כדי להפיק ממנה‬ ‫אך לאה הבינה שאינה אמורה לוותר‪ ,‬ושלא זה המצופה ממנה‪.‬‬ ‫תועלת‪ ,‬היית צריך להפעיל פועלים‪ ,‬לזרוע‪ ,‬לגדל בהמות ולעשות‬ ‫אומרת התורה‪" :‬וירא ה' כי שנואה לאה"‪ ,‬ולאה עצמה אומרת‪" :‬כי‬ ‫את כל הנדרש‪ .‬ואתה לא עשית מאומה"‪.‬‬ ‫שמע ה' כי שנואה אנוכי"‪ .‬חז"ל תמהים על כך‪ :‬כיצד ייתכן שהתורה‬ ‫זהו פירוש "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"‪ ,‬אומר החפץ חיים‪.‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫מכאן אנו למדים שאין בתורה הנהגה של "שחור ולבן" מוחלטים‪,‬‬ ‫תשתמש בלשון גנאי שכזו‪ ,‬שבה אישה מעידה על עצמה שהיא‬ ‫כפי שנטען‪ .‬ה"לבן" מכיל בתוכו רגעים של "שחור"‪ ,‬וה"שחור" טומן‬ ‫שנואה בעיני בעלה? אלא‪ ,‬מסבירים חז"ל‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ראה‬ ‫בחובו את ה"לבן" הגדול והבוהק ביותר‪ .‬עלינו להפנים שכל מצב‬ ‫שמעשיו של עשיו היו שנואים בעיניה‪ .‬לאה לא אמרה נואש‪.‬‬ ‫שבו האדם נמצא מותאם לו באופן אישי ומדויק‪ ,‬ובתוכו טמונה‬ ‫כיצד התמודדה? בתפילות רבות‪ .‬חז"ל דורשים על הפסוק "ועיני‬ ‫נקודת העבודה המיוחדת שלו‪.‬‬ ‫לאה רכות" שנשרו ריסי עיניה מרוב תפילה‪ .‬מבחינה מעשית‬ ‫דרך נקודת העבודה הזו האדם מסוגל להפוך עולמות שלמים‪ ,‬והכול‬ ‫לא היה בידה לעשות דבר כדי לשנות את המצב‪ ,‬מלבד להתפלל‬ ‫יכול להתהפך לטובה‪ .‬דווקא מתוך אותה נקודת קושי אנו זוכים‬ ‫ולבכות שוב ושוב‪.‬‬ ‫לישועה‪ ,‬כפי שמצטט רבנו יונה בספרו 'שערי תשובה' את הפסוק‬ ‫הדבר מזכיר את תשובתו של החפץ חיים לרב קהילה אחד‪ .‬כששאל‬ ‫"העם ההלכים בחושך ראו אור גדול"‪ ,‬ובלבד שיחפשו ויראו כיצד‬ ‫אותו החפץ חיים מה מצב האידישקייט בעיירתו‪ ,‬השיב הלה שאיש‬ ‫ניתן לקבל את האור הזה ולהאירו מתוך החושך‪.‬‬ ‫מבני הקהילה אינו מוכן לשמוע על הקמת 'חדר' לילדים או על‬ ‫בניית מקווה טהרה‪ ,‬וידיו כבולות‪" .‬ומה אתה עושה?"‪ ,‬שאל החפץ‬ ‫"עלה ארי מבבל"‬ ‫חיים‪" .‬מה עליי לעשות יותר מזה?"‪ ,‬השיב הרב‪ .‬אמר לו החפץ חיים‪:‬‬ ‫כשאנו עומדים היום ורואים את עולם התורה הענק‪ ,‬ומאשימים‬ ‫"מה אתה יכול לעשות? לבכות אתה יכול? אז תבכה!"‬ ‫אותנו שיש ‪ 110‬אלף "משתמטים"‪ ,‬כלומר ‪ 110‬אלף חיילים בישיבות‬ ‫זה בדיוק מה שעשתה לאה‪ :‬היא בכתה והתפללה עד שנשרו ריסי‬ ‫ובכוללים‪ ,‬יש לשאול‪ :‬מאין צמח דור כזה? הוא צמח מתקופה שבה‬ ‫עיניה‪ .‬היא לא ויתרה בשום אופן ולא הייתה מוכנה לדבוק באותו‬ ‫הכול נראה שחור משחור‪ ,‬ומדמות קטנטנה שמבחינה פיזית לא‬ ‫רשע מרושע‪.‬‬ ‫היה לה שום כוח מול מעצמות זרוע‪ :‬דמותו של קטן הקומה‪ ,‬מרן‬ ‫בעל 'סמיכת חכמים'‪ ,‬רבי אליעזר כהן צדק‪ ,‬מגלה שאותה בת קול‬ ‫החזון איש‪.‬‬ ‫שיצאה משמיים בנוגע לרחל ולאה מעולם לא הכריזה שלאה נועדה‬ ‫במשך עשרות שנותיו בליטא נחבא החזון איש אל הכלים‪ .‬הוא לא‬ ‫בהכרח לעשיו‪ .‬ההכרזה הייתה שהגדולה לגדול והקטנה לקטן‪,‬‬ ‫ראה צורך לבלוט‪ ,‬שכן רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי וגדולי הדור הם‬ ‫ובתפילותיה ובדמעותיה הביאה לאה למכירת הבכורה מעשיו‬ ‫שהנהיגו את הציבור‪ .‬הוא ישב ועמל בתורה בהסתר‪ ,‬וכאשר פרסם‬ ‫ליעקב‪ .‬כך התהפכו היוצרות‪ :‬מעתה יעקב הוא הבכור‪ ,‬הגדול‪ ,‬ועשיו‬ ‫את חידושיו העמוקים‪ ,‬שעילויים וגאונים שברו את ראשם בניסיון‬ ‫הוא הקטן‪ ,‬ובכך זכתה להינשא ליעקב!‬ ‫להבינם‪ ,‬חתם עליהם רק בשם העט "איש"‪ ,‬מבלי שאיש ידע מי‬ ‫בזכות אותה עמידה בניסיון זוכה לאה להעמיד את רוב שבטי‬ ‫עומד מאחוריהם‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬היא זוכה שכתר הכהונה והלוויה ייצא ממנה‪ ,‬וגם כתר‬ ‫היחיד שהכיר את גדלותו האמיתית היה רבי חיים עוזר‪ ,‬שידע כי‬ ‫המלוכה יינתן לזרעה‪ .‬בזכות מה זכתה לאה לדברים הגדולים‬ ‫מדובר בגדול הדור‪ .‬על כן‪ ,‬כאשר עלה החזון איש ארצה‪ ,‬היה זה רבי‬ ‫ביותר? בזכות ההבנה שאם הקדוש ברוך הוא הביא אותה למצב שבו‬ ‫חיים עוזר ששלח מכתב לרבה של יפו‪ ,‬בו חשף את זהותו של העולה‬ ‫היא נדרשת להתמודד עם חיים במחיצת אדם רשע‪ ,‬פירוש הדבר‬ ‫החדש והכתיר אותו במילים מטלטלות‪" :‬עלה ארי מבבל"‪.‬‬ ‫שעליה להחדיר לליבה עוד יותר את אהבת השם‪ .‬זה היה החלק‬ ‫שלה בעבודת השם‪.‬‬ ‫"החזון איש החלוש"‬ ‫על אף שתנאי חייו היו של עוני מרוד‪ ,‬ועל אף היותו חשוך ילדים‬ ‫תעודת הביטוח של רחל‬ ‫ואדם חלש מבחינה פיזית‪ ,‬קם מרן החזון איש לעצב את פניה של‬ ‫לרחל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יש חלק אחר לחלוטין‪ .‬למראית עין היא נראית‬ ‫היהדות בארץ ישראל‪ .‬מרן הרב מבריסק זצ"ל נהג לכנותו "החזון‬ ‫כמי שחיה חיים מדושני עונג‪ ,‬כזו שהולכת כל חייה עם "תעודת‬ ‫איש החלוש"‪ ,‬אך פעם התבטא ואמר‪" :‬כאשר החזון איש מבין שיש‬ ‫ביטוח" בכיס‪ .‬יש לה בת קול המכריזה "הקטנה לקטן"; היא מיועדת‬ ‫הכרח לפעול‪ ,‬יש בכוחו לעקור במו ידיו עץ הנטוע עשרות שנים‬ ‫להתחתן עם יעקב ולהקים עמו את י"ב שבטי י‪-‬ה‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר‬ ‫על שורשיו העמוקים"‪ ,‬פעולה שגם ‪ 15‬גברתנים או דחפורים כבדים‬ ‫יעקב מגיע‪ ,‬הוא מציב תנאים ברורים ללבן‪" ,‬ברחל בתך הקטנה"‪,‬‬ ‫אינם מסוגלים לבצע‪.‬‬ ‫הכול כדי לשריין את הנישואין‪ ,‬ואף מוסר לה סימנים‪.‬‬ ‫תקופת הנהגתו של החזון איש בארץ נמשכה כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬משנת‬ ‫אך כאן בדיוק טמונה נקודת הניסיון שלה‪ ,‬שהרי גם היא צריכה‬ ‫תרצ"ג ועד להסתלקותו בתשי"ד‪ .‬בניגוד למצופה‪ ,‬הוא בחר‬ ‫להקים את חלקה לעולם הבא‪ .‬לאחר שנים רבות מגיע רגע המבחן‪,‬‬ ‫להשתקע דווקא במושבה בני ברק ולא בירושלים‪ ,‬שהייתה מעוז‬ ‫ועליה לגלות האם היא מוכנה לקרוע את תעודת הביטוח שלה‪,‬‬ ‫היישוב הישן והתורני‪ .‬לימים הסביר החזון איש את החלטתו למרן‬ ‫לוותר על כל ההבטחות ולהתעלם מן הבת קול שיצאה משמיים‪,‬‬ ‫הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל‪" :‬ירושלים מלאה בצדיקים ובגדולי תורה‪,‬‬ ‫אך ורק כדי להיות מתוקנת במידותיה ולא לתת לאחותה להתבייש‪.‬‬ ‫ואילו ביישוב החדש מצאתי מדבר‪ .‬רציתי לשתול בו נטיעות של‬ ‫זוהי נקודת הניסיון הייחודית לה‪ .‬כאשר שתיהן עומדות בנקודת‬ ‫תורה‪ ,‬ולפיכך באתי לבני ברק‪ .‬אם לא אצליח בכך‪ ,‬אלך לגיהנום יחד‬ ‫הניסיון שלהן וצולחות אותה‪ ,‬שתיהן זוכות בסופו של דבר להיות‬ ‫עם תושביה‪ ,‬ואם אזכה ואצליח‪ ,‬אזכה על ידם לגן עדן"‪.‬‬ ‫האימהות המקימות את כלל ישראל‪.‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כיום אנו רואים את התוצאה האדירה בארץ ישראל‪ :‬מאות אלפי‬ ‫מדבר של שממה‬ ‫לומדי תורה ויראי ה'‪.‬‬ ‫עד כמה עמוק היה ה"מדבר" הרוחני באותם ימים‪ ,‬ניתן ללמוד‬ ‫מאיגרת צ"ד (אגרות חזו"א ח"א)‪ ,‬שנכתבה בשנת תרצ"ו‪ ,‬שנים‬ ‫"אינני מאמין למה שראו עיניי"‬ ‫ספורות בלבד לאחר עלייתו ארצה‪ .‬באיגרת זו מכנה החזון איש‬ ‫וכך גם מעבר לים‪ .‬כאשר מו"ר הגאון האדיר רבי בונם שרייבר‬ ‫את בני ברק "ירושלים של היישוב החדש"‪ .‬אולם באותה נשימה‬ ‫שליט"א התבקש על ידי מרן הגאון רבי דוב לנדו להצטרף למסע‬ ‫הוא מבכה מציאות עגומה‪ :‬תושבי בני ברק‪ ,‬לא חילונים או אנשי‬ ‫חירום בארצות הברית למען "קרן עולם התורה"‪ ,‬הוא הביע‬ ‫'המזרחי' אלא יהודים חרדים עטורי תפילין וציצית‪ ,‬חולבים את‬ ‫באוזניי חשש גדול מיציאה זו‪ ,‬שלא הורגל אליה מעולם‪ ,‬ובעיקר‬ ‫פרותיהם בשבת ושומרים את החלב‪ ,‬תוך חילול שבת דאורייתא‬ ‫מהנסיעה ל"אמריקה הטמאה"‪ .‬אמרתי לו שכשישוב משם אשאל‬ ‫של מלאכת מפרק‪.‬‬ ‫אותו על ה"טרייפנע אמריקה"‪ .‬כשחזר נכנסתי אליו‪ ,‬והוא סיפר‬ ‫על רקע "מדבר רוחני" זה עמד החזון איש ודרש קיום הלכה מלא‪,‬‬ ‫בהשתאות‪" :‬אינני מאמין למה שראו עיניי"‪ .‬בכל מקום שאליו‬ ‫קפדני וללא פשרות‪ ,‬ותבע שהישיבות יתקיימו בטהרתן המוחלטת‪.‬‬ ‫הגיע כדי למסור שיעור בעיון המתינו לו המונים; בהיכל הקטן‬ ‫דרישתו הייתה פלאית‪ :‬כיצד ניתן לתבוע שלמות במצב של חוסר‬ ‫ביותר נכחו כ‪ 700-‬איש‪ ,‬ובישיבת לייקווד המתינו לו כמה אלפי‬ ‫כלים ואפס מודעות? אך החזון איש ראה למרחוק‪ ,‬וידע שזהו היסוד‬ ‫בני תורה‪.‬‬ ‫שעליו יש להעמיד דור שבו אף בת או בן לא ינשרו‪ ,‬וימשיכו להנחיל‬ ‫את התורה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫"באמריקה מדבר כסף"‬ ‫כשהגיע רבי אהרן קוטלר זצ"ל לאמריקה‪ ,‬המצב הרוחני שם היה‬ ‫כפתור החולצה‬ ‫בכי רע‪ .‬התרחשה שם שואה רוחנית גדולה יותר מהשואה הפיזית‬ ‫דוגמה מובהקת לעוצמתו של החזון איש אל מול מוסדות המדינה‬ ‫של יהדות אירופה‪ .‬תשעה מיליון יהודים התבוללו ואבדו לעם‬ ‫החילונית היא פגישתו עם ראש הממשלה הראשון‪ ,‬סביב סוגיית‬ ‫היהודי‪ ,‬כתוצאה מהרדיפה שלהם אחר הכסף והמתירנות‪.‬‬ ‫גיוס בנות ובני ישיבות‪ .‬ראש הממשלה שניסה להפחיד את החזון‬ ‫הוא רצה להקים ישיבה על טהרת הקודש‪ ,‬ולצורך כך כינס רבנים‪,‬‬ ‫איש‪ ,‬אמר לו‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני יוצא מפה ויש לי כנסת‪ ,‬ממשלה‪ ,‬צבא‬ ‫עסקנים וגבירים אוהבי תורה‪ .‬הרוב המכריע של היושבים באסיפה‬ ‫ומשטרה‪ .‬הכול בידינו‪ ,‬ואילו אתם המעט שבמעט‪ .‬אנו נחוקק חוק‬ ‫לא הסכימו איתו‪" .‬באמריקה ְמ ַדּבֵ ר כסף‪ ,‬לא ישיבה קדושה!"‪ ,‬אמרו‬ ‫לגיוס‪ ,‬נפעיל את המשטרה והצבא לאכוף אותו‪ ,‬ומה תעשו אז?"‬ ‫לו‪" .‬אם יש לך כסף‪ ,‬אתה שווה משהו‪ ,‬ואם לא‪ ,‬אתה לא שווה כלום"‪.‬‬ ‫החזון איש‪ ,‬אדם חלש וקטן קומה‪ ,‬ענה לו בקור רוח‪" :‬אני הרבה‬ ‫בסופו של דבר הקים את הישיבה בלייקווד‪ .‬ולמה דווקא שם? "כי‬ ‫יותר חזק מכל הצבא והמשטרה שלכם‪ .‬מהו כוחו של השוטר או‬ ‫מכל מקום אחר"‪ ,‬הסביר רבי אהרן‪" ,‬יש תחבורה לניו יורק‪ ,‬ולכל‬ ‫החייל? נשקו‪ .‬ומהו כוח הנשק? שאם יבוא אליי ויאיים‪' :‬או שתציית‬ ‫בחור שילמד בישיבה תהיה אפשרות לנסוע בערב לקולג'‪ ,‬ללמוד‬ ‫לי או שאירה בך'‪ ,‬איאלץ להיכנע‪ .‬אך אם אפתח את כפתור חולצתי‪,‬‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬מלייקווד אין תחבורה לניו יורק!"‪ .‬הישיבה קמה‬ ‫אחשוף את ליבי ואומר לו‪' :‬אני מוכן ומזומן‪ ,‬אתה יכול לירות בי'‪,‬‬ ‫למרות התנגדותם של רבים וטובים‪ .‬רבי אהרן היה האיש שהביא‬ ‫ברגע זה מאבד נשקו את כל תוקפו‪ .‬כוחנו האמיתי טמון במסירות‬ ‫את התורה לאמריקה‪ ,‬וממדבר שממה הפכה אמריקה לאימפריה‬ ‫הנפש שלנו‪ .‬איננו מתפשרים על קוצו של יוד ביהדות‪ ,‬ואנו מוכנים‬ ‫של תורה‪.‬‬ ‫ללכת עם האמת שלנו עד הסוף‪ ,‬ומול העוצמה הרוחנית הזו שום‬ ‫עובדות אלו מוכיחות שוב כי שום כוח חומרי אינו יכול להכניע את‬ ‫כוח חומרי אינו יכול לעמוד"‪ .‬זהו הכוח שעליו דיבר הרב מבריסק‪,‬‬ ‫האמת הבלעדית של התורה הקדושה‪ ,‬ובלבד שגם אנו נתייחס‬ ‫כשאמר שהחזון איש מסוגל לעקור במו ידיו עצים הנטועים‬ ‫אליה כאמת מוחלטת ובלעדית‪.‬‬ ‫ומושרשים היטב‪.‬‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫בס"ד‬ ‫המהפכה‬ ‫בעולם הספר‬ ‫בפלטפורמת הספר התורני‬ ‫מל אי *‬ ‫הספר ש לך תמיד ב‬ ‫ללמוד‬ ‫להפיץ‬ ‫לחבר‬ ‫הספר שלך יוצג‬ ‫מהבית שלך אל כל העולם‬ ‫מעכשיו יש לך חשיפה‬ ‫עם כל הספרים המובחרים‬ ‫מעלים בקלות את הספר‬ ‫משלך‪ ,‬ניתן לקבל מידע‬ ‫מול מאגר לומדים‬ ‫עם אפשרות לרכישה מיידית‬ ‫ולעיין בספר שלך‬ ‫ללא תלות באמצעי שיווק נוספים‬ ‫* ברכישת הקובץ הדיגיטלי דרך פלטפורמת 'הספר התורני' ‪ /‬לרכישת ספר מודפס ‪ -‬בפניה דרך הפלטפורמה ישירות למחבר‪.‬‬ ‫‪02-5090089‬‬ ‫‪hasefer.org.il‬‬ ‫הבית ש ל מח ב ר י ה ס פ ר ים‬ ‫‪office@hasefer.org.il‬‬ ‫מבית צוף הוצאה לאור‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"השוטר הקשה לבו כאבן‪ ,‬קנס גבוה ופסילת הרישיון על אתר! גם כאשר‬ ‫ירד הרב בכבודו ובעצמו מן הרכב והשפיל עצמו להתחנן על הנהג‪ ,‬לא‬ ‫הועיל כלום‪ .‬ברם‪ ,‬לאחר שהציג הנהג את כרטיס רישיונו‪ ,‬הביט השוטר‬ ‫בכתובתו וגילה להפתעתו‪"...‬‬ ‫הגה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‪ ,‬מראשי ישיבת המקובלים 'שער השמים'‬ ‫על הדרך להתקשר אל השכינה הקדושה‪ ,‬ועל התפילה שמובטח שתתקבל‬ ‫ֹאמר ָאכֵ ן יֵ ׁש ה' ּבַ ָּמקֹום ַהּזֶ ה וְ ָאנֹכִ י ֹלא יָ ָד ְע ִּתי" (בראשית כ"ח‪ ,‬ט"ז)‬ ‫"וַ ּי ֶ‬ ‫אביו של כ"ק האדמו"ר מסלונים בעל "ברכת אברהם" זצוק"ל נודע‬ ‫בצדקותו‪ ,‬והיה אחד מגדולי החסידים בעיה"ק טבריא ת"ו בימים‬ ‫ההם‪ .‬טבריה של אותו הדור היתה עיר מלאה חכמים וסופרים‪ ,‬גדולי‬ ‫תורה חסידים ואנשי מעשה היו מצויים בה לרוב‪ ,‬אבל המצב הגשמי‬ ‫היה אז בכי רע‪ ,‬העניות שלטה בכל והמזון אינו מצוי‪ ,‬גם אמצעי‬ ‫מיזוג לא היו עדיין‪ ,‬ובימי הקיץ סבלו הטבריינים מאד מן החום ומן‬ ‫הרעב בעוני ומחסור‪.‬‬ ‫בנוסף לכל זאת היה הצדיק סובל בכל שנה בימי הקיץ מגירודים‬ ‫קשים בגופו‪ ,‬שהיו מציקים לו מאד‪ .‬הוא סבל ממחלת עור חמורה‪,‬‬ ‫שבצאת החמה מנרתיקה התעוררו ונתגלו פצעים קשים בעורו‬ ‫הרך‪ ,‬והוא סבל רבות מן הגירודים והכאבים המרים‪.‬‬ ‫הבורא ברוך הוא‪ ,‬במה שצריך להתפלל ולזעוק לפניו על צער‬ ‫השכינה‪ ,‬עד שהיה מתעצב על חסרונם של הייסורים הללו‪...‬‬ ‫'למה עזבתני?'‬ ‫שנה אחת היה הקיץ של טבריה נינוח יותר‪ ,‬גובה המעלות לא הגיע‬ ‫עם הקוויטעל אל החיידר‬ ‫עד עומס חום כבד כבשאר השנים‪ ,‬ובעקבות מזג האויר הנוח של‬ ‫סיפר לי איש נאמן על כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן הגה"צ רבי‬ ‫אותה שנה לא התעוררה אצל הצדיק מחלת העור שתקפה אותו‬ ‫אברהם יצחק בעל "דברי אמונה" זצוק"ל‪ ,‬כשהגישו לפניו קוויטעל‬ ‫בקיץ‪ ,‬הפצעים לא התפתחו בגופו‪ ,‬ובאותה שנה אכן לא סבל הצדיק‬ ‫קשה שהיה צריך לעורר רחמים וחסדים גדולים לישועה‪ ,‬היה עוזב‬ ‫מן הגירודים והכאבים‪.‬‬ ‫את ביתו‪ ,‬נוטל את הקוויטעל בידו‪ ,‬והולך לחיידר במקום תורתם‬ ‫נשא הצדיק את עיניו לשמים‪ ,‬ואמר‪ :‬ריבונו של עולם‪' ,‬קלי קלי‬ ‫ותפילתם של תינוקות של בית רבן‪ .‬ושם היה נעמד לו בקרן זווית‬ ‫למה עזבתני' (תהלים כב‪ ,‬ב) ולא שלחת לי את הפצעים השנה?‬ ‫ומתפלל על הישועה‪ .‬באומרו שמקובל בידו שזהו מקום השראת‬ ‫כיצד אתקשר ואתחבר עמך בלא הכאבים של הגירודים האלה?‪...‬‬ ‫השכינה בימינו ומסוגל מאוד לקבלת התפילות‪ ,‬וכמה ישועות‬ ‫הרי כך הייתי מתחבר עם השכינה בכל שנה בימות הקיץ‪ ,‬דרך‬ ‫נשגבות שנעשו באותם קוויטלעך‪.‬‬ ‫הפצעים האלה‪...‬‬ ‫וסיפר לי האיש הנ"ל‪ ,‬שבילדותו כשלמד בתלמוד תורה הגדול‬ ‫הם הזכירו לו היטב שיש להתפלל ולבקש על 'שכינתא בגלותא'! הוא‬ ‫'תולדות אהרן' הבחין בכך שהגיע הרבי בחשאי אל התלמוד תורה‪,‬‬ ‫ראה בכל הכאבים והגירודים האלה שאין הם באים עליו כי אם כדי‬ ‫משום שלא רצה להפריע את הילדים הטהורים מתלמודם‪ ,‬נעמד‬ ‫לחברו אל השכינה‪ ,‬ולהביא לפניו דרך התקשרות עם השם יתברך!‬ ‫לו בקרן זווית נסתרת וציווה לכל הגבאים להתרחק משם כדי שלא‬ ‫ואף אנו נלמד מטיב זה המעשה כמה רחוקים אנו מדעתם של‬ ‫יבחינו בו‪ ,‬ושם עמד שעה ארוכה עם קוויטעל וספר תהלים והתפלל‬ ‫הצדיקים‪ .‬הגם שמתפללים ומבקשים אנו שלא להביאנו לידי ניסיון‬ ‫בדמעות שליש‪.‬‬ ‫ולא על ידי ייסורים וחלאים ח"ו‪ ,‬מכל מקום למדנו עד כמה יכולה‬ ‫ולמדנו מטיב זה המעשה‪ ,‬דרך נכון ועצה טובה להתקשר ולהתחבר‬ ‫להגיע דרגת "שמחים בייסורים"‪ ,‬שהיה אותו צדיק פשוט שמח‬ ‫בשכינתא קדישתא‪ ,‬שבזמן הזה מקום השראת השכינה המוכשר‬ ‫בהם! והבין שזו היא דרך להתקרבות לשכינה‪ ,‬להיות מקושר עם‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫ומסוגל ביותר לתורה ותפילה הוא במקומם של תינוקות של בית‬ ‫רבן‪ ,‬שהוא הוא מקום השכינה‪.‬‬ ‫כשהגישו לפניו קוויטעל קשה‬ ‫כמ"ש במדרש איכה רבה (א‪ ,‬לב)‪" :‬אמר רבי יהודה‪ ,‬בואו וראו כמה‬ ‫חביבין תינוקות לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬גלתה סנהדרין ולא גלתה‬ ‫שהיה צריך לעורר רחמים‬ ‫שכינה עמהם‪ ,‬גלו משמרות כהונה ולא גלתה שכינה עמהם‪ ,‬וכיון‬ ‫שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם‪ ,‬הה"ד (איכה א‪ ,‬ה‪-‬ו) 'עולליה‬ ‫וחסדים גדולים לישועה‪,‬‬ ‫הלכו שבי לפני צר'‪ ,‬מיד 'ויצא מבת ציון כל הדרה'”‪ .‬ומובן בזה היטב‬ ‫היה עוזב את ביתו‪ ,‬נוטל את‬ ‫מ"ש בפרק כל כתבי (שבת קיט‪" :):‬אמר רב המנונא‪ ,‬לא חרבה‬ ‫ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן"‪.‬‬ ‫הקוויטעל בידו‪ ,‬והולך לחיידר‬ ‫ובזה מפרש הפרשת דרכים (דרוש כד) המדרש שבפרשת תולדות‬ ‫במקום תורתם ותפילתם של‬ ‫(בראשית רבה סה‪ ,‬כ)‪" :‬אמר ר' אבא בר כהנא‪ ,‬לא עמדו פילוסופין‬ ‫בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי‪ ,‬נתכנסו כל עובדי כוכבים‬ ‫תינוקות של בית רבן‪...‬‬ ‫אצלו אמרו לו‪ ,‬תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו‪ .‬אמר‪ ,‬לכו וחזרו‬ ‫על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן ואם מצאתם שם תינוקות‬ ‫מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם‪ ,‬שכך הבטיחן אביהן‬ ‫ברם‪ ,‬לאחר שהציג הנהג את תעודותיו ואת כרטיס רישיונו‪ ,‬והביט‬ ‫ואמר להם (כז‪ ,‬כב) 'הקול קול יעקב'‪ ,‬בזמן שקולו של יעקב מצוי‬ ‫השוטר בכתובתו של הנהג‪ ,‬גילה להפתעתו שנהג זה הוא שכנו של‬ ‫בבתי כנסיות‪ ,‬אין 'הידים ידי עשו' (שם)‪ ,‬ואם לאו הידים ידי עשו‪,‬‬ ‫החבר הכי טוב שלו‪ ...‬הוא שאל את הנהג אם מכיר הוא את שכנו זה‪.‬‬ ‫אתם יכולים להם" ע"כ‪ .‬דהיינו מחמת שהשכינה שורה בישראל‬ ‫בוודאי! אמר הנהג‪ ,‬הרי הוא שכני באותו בנין ואני חברו הטוב מאז‪,‬‬ ‫בזכות קול יעקב של תינוקות של בית רבן שמצפצפין בקול תורה‬ ‫אנו מאד קרובים זה עם זה ומשוחחים תמיד באחוות שכנים וכו'‪.‬‬ ‫ותפילה בהבל פיהם הטהור‪.‬‬ ‫והנה בפתע פתאום נהפך ונתרכך לבו של השוטר‪ ,‬ואמר לנהג‪ :‬שמע‬ ‫נא‪ ,‬בזכות שכנך חברי הטוב שאני מאוד אוהבו ומוקירו‪ ,‬ובזכות‬ ‫שוטר האבן בשלו עומד‬ ‫היותך גם אתה חברו של חברי הטוב‪ ,‬אפטור אותך הפעם מן הכל!‬ ‫אחד מגדולי הרבנים שח בשיחת קדשו אודות 'טיב התפילה'‪,‬‬ ‫אבל להבא תיזהר מאד שלא לבצע שוב עבירת תנועה‪ .‬ופטרו‬ ‫שכתבו בספרים הקדושים שכשישתף בתפילתו את צער השכינה‪,‬‬ ‫לשלום בלא כלום‪ ,‬ויהי לפלא‪.‬‬ ‫שבאותה בקשה מובטח הוא שתתקבל תפילתו‪ .‬והסביר זאת על‬ ‫פי מעשה אחד‪ ,‬שבדידיה הוי עובדא‪ ,‬כשנסע פעם בטנדר מעיה"ק‬ ‫בזכות החבר המשותף‬ ‫ירושלים ת"ו אל בית שמש יצ"ו‪ ,‬ובהיותם בנסיעה באמצע הדרך‬ ‫ועל כך אמר הרב הצדיק‪ ,‬ראו נא גם ראו כמה חבר טוב יכול להועיל‪,‬‬ ‫לא נזהר הנהג כראוי וביצע 'עקיפה' בלתי חוקית‪ .‬והנה לאכזבתו‬ ‫והרי הלימוד המורם מטיב זה המעשה שקרה עמנו ברור מאוד‪.‬‬ ‫ארב לו שם בעיקול הדרך שוטר תנועה חמור סבר‪ ,‬אשר תפס אותו‬ ‫הרבה פעמים אין לו לאדם שום זכות להיענות בתפילתו‪ ,‬ואפילו‬ ‫בקלקלתו‪ ,‬ורצה להשית עליו תיכף קנס 'רפורט' ולפסול את רישיונו‪.‬‬ ‫דלתי החנינה נסגרו בעדו‪ ,‬ומחיצה של ברזל נפסקה בעוונותיו בינו‬ ‫מתחילה ניסה הנהג בדרכי כעס ורוגז להתלונן ולרטון על השוטר‪,‬‬ ‫לבין אביו שבשמים רחמנא ליצלן‪ ,‬אף על פי כן אם יתפלל בעד‬ ‫שאין הוא צודק ושאין זה מצדיק פסילת רישיון וכו'‪ ,‬אך ללא הועיל‪,‬‬ ‫השכינה הקדושה‪ ,‬שנמצאת עמו יחדיו וסובלת בצרתו‪ ,‬וישכיל‬ ‫השוטר הנוקשה עומד על דעתו בעקשנות‪.‬‬ ‫לבקש על צער השכינה שמתגוללת בעפר וכאבה קשה מאוד‬ ‫הרב הצדיק שישב מן הצד על יד הנהג‪ ,‬כראותו המצב‪ ,‬הציע לנהג‪:‬‬ ‫בצערם של ישראל‪ ,‬הרי בכך בוודאי תיענה תפילתו ותתקבל‪ ,‬כי‬ ‫אל תהיה צודק‪ ,‬תהיה חכם! תרכך את עמדתך‪ ,‬ותנסה בלשון רכה‬ ‫לא יניח השי"ת צער השכינה הקדושה להישאר חלילה בסבלה‬ ‫בדרכי פיוס ותחנונים לבקש על נפשך מן השוטר‪.‬‬ ‫ושפלותה‪ ,‬ובזכות אותה תפילה להתרוממות השכינה והבקשה‬ ‫שמע הנהג לעצתו של הרב‪ ,‬והחל בוכה ומתחנן על נפשו שהוא‬ ‫הרוחנית עבור כבוד שמים שייצא מבקשה זו‪ ,‬יזכה שיקבל השי"ת‬ ‫בעל משפחה וטפלא תליא ביה‪ ,‬וביקש ברחמים מן השוטר שלא‬ ‫את תפילתו‪.‬‬ ‫יקנסנו ולא יפסול את רישיונו‪ ,‬כאשר בזה תלויה פת לחמו במלאכת‬ ‫וכעין שראינו בטיב המעשה דנן‪ ,‬שבזכות החבר המשותף של‬ ‫ההסעות שמבצע ללקוחותיו‪ .‬אך כל זאת לא הועיל ולא כלום‪,‬‬ ‫השוטר עם הנהג התקבלה בקשתו‪ ,‬כן כביכול השכינה הקדושה‬ ‫השוטר הקשה לבו כאבן ובעקשנות איתנה הוא באחת ומי ישיבנו‪,‬‬ ‫מחוברת למטה בנשמת ישראל ומחוברת למעלה בייחוד קוב"ה‬ ‫קנס גבוה ופסילת הרישיון על אתר!‬ ‫ושכינתיה‪ ,‬ובכן תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם‬ ‫גם כאשר ירד הרב בכבודו ובעצמו מן הרכב והשפיל עצמו להתחנן‬ ‫אבוהון די בשמיא וארעא‪ ,‬ואמרו אמן‪.‬‬ ‫ולבקש מלפני השוטר ולהמליץ על הנהג‪ ,‬לא הועיל כלום‪ ,‬שוטר‬ ‫('טיב הקהילה')‬ ‫האבן בשלו עומד!‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הם נכנסו אל מרן הגראי"ל שטיינמן‪ ,‬האמא סיפרה את העניין‪ ,‬ומרן ראש‬ ‫הישיבה רמז לה שהוא שמע והיא יכולה לצאת ולהשאיר לו את העבודה‪.‬‬ ‫האמא יצאה‪ ,‬ואז שאל ראש הישיבה את הילד בחיבה‪" :‬תגיד לי‪ ,‬מה אתה‬ ‫רוצה להיות כשתהיה גדול?"‬ ‫הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי‪ ,‬המשגיח דישיבת 'אורחות תורה' על השאלה שהציג‬ ‫מרן הרב שך לרבי יעקב גלינסקי‪ ,‬ותשובתו של מרן הגר"ד לנדו לשאלה איך מגיעים לשמחה‬ ‫"וְ נָ ַתן לִ י לֶ ֶחם לֶ ֱאכֹל ּובֶ גֶ ד לִ לְ ּבֹׁש" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ')‬ ‫סיפרנו פעם שלמרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"א היה‬ ‫קרוב משפחה צעיר שהיתה לו סכרת נעורים‪ ,‬והיה אסור לו לאכול‬ ‫סוכריות‪ .‬יום אחד בא הילד הביתה ואמר לאמו‪" :‬אמא‪ ,‬אני לוקח‬ ‫סוכריה‪ "...‬כמה שהיא ניסתה לשכנע אותו ולפייס אותו‪ ,‬הוא לא‬ ‫רצה לשמוע‪" .‬אני רוצה עכשיו סוכריה!"‬ ‫אמרה לו אמא‪" :‬אתה יודע מה? בוא נשאל את הרב שטיינמן!"‬ ‫אמר הילד‪" :‬בסדר‪ ,‬אני כבר אשכנע אותו‪"...‬‬ ‫הם נכנסו אל מרן ראש הישיבה זיע"א‪ ,‬האמא מספרת את העניין‪,‬‬ ‫ומרן ראש הישיבה רמז לה שהוא שמע והיא יכולה לצאת ולהשאיר‬ ‫לו את העבודה‪.‬‬ ‫האמא יצאה‪ ,‬ואז שאל אותו ראש הישיבה בחיבה‪" :‬תגיד לי‪ ,‬מה‬ ‫אמר מרן הרב שך‪" :‬בשביל לשבור את המידות שלנו"‪ .‬והוא הוסיף‬ ‫אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? ראש ישיבה‪ ,‬דיין‪ ,‬רב וכיוצא בזה?"‬ ‫ואמר‪" :‬מי היה המתמיד הכי גדול‪ ,‬שתמיד ידע מה הערך של תורה?‬ ‫אמר הילד‪" :‬מה פתאום‪ ,‬אני רוצה להיות 'גדול' כמו הרב שטיינמן!"‬ ‫הגאון מווילנא‪ .‬וב'אבן שלמה' (סימן א') כותב הגר"א‪ :‬האדם לא‬ ‫שאל אותו ראש הישיבה‪" :‬איך אדם נהפך מ'לא גדול' ל'אדם גדול'?‬ ‫נברא אלא לשבר את מידותיו‪ ,‬ואם לא‪ ,‬למה לו חיים?!”‬ ‫ללמוד‪ ,‬הרבה יודעים ללמוד‪ ,‬אבל איך נהיים אדם גדול?"‬ ‫כל מה שאנחנו מרוממים יותר מבעלי החיים‪ ,‬זה שאנחנו יודעים‬ ‫אמר הילד‪" :‬אתה יודע‪ ,‬אתה גדול‪ ,‬אז תגיד לי!"‬ ‫לשלוט בעצמנו‪ .‬בעל חיים עושה מה שהוא רוצה‪ .‬הרבי ממודז'יץ‬ ‫אמר לו ראש הישיבה‪" :‬אדם קטן‪ ,‬מה שבא לו הוא עושה מיד‪ ,‬אין לו‬ ‫זצ"ל (זקנו של האדמו"ר שליט"א) הסביר את הפסוק "נמשל‬ ‫דחיית רצונות‪ .‬זה קטן‪ .‬גדול‪ ,‬גם אם מתחשק לו ו'בא לו'‪ ,‬הוא עושה‬ ‫כבהמות נדמו"‪ :‬אדם צריך למשול על יצרו‪ ,‬אבל אם הוא נמשל‪,‬‬ ‫מה שהוא באמת צריך לעשות‪ ,‬והוא מתגבר על מה ש'בא לו'"‪.‬‬ ‫שיצרו מושל עליו והוא עושה מה שהוא אומר לו‪ ,‬כבהמות נדמו‪.‬‬ ‫הילד הזה הבין טוב טוב‪ .‬הוא רץ החוצה עם הסוכריה ואמר לאמא‬ ‫וממילא‪ ,‬ניקח דוגמא‪ :‬תפילה‪ .‬קשה לי לקום‪ ...‬נכון‪ .‬בכוונה עשו‬ ‫שלו‪" :‬מה נראה לך‪ ,‬שבשביל הסוכריה הזאת אני לא אהיה הרב‬ ‫שיהיה לך קשה לקום‪ ,‬כדי שיהיה לך ניסיון ותתגבר ותקום‪ .‬אם‬ ‫שטיינמן?!" וזרק אותה לזבל‪.‬‬ ‫זה קל‪ ,‬זה לא חכמה‪ .‬וכשאתה מתאמץ‪ ,‬התפילה יותר נענית‪.‬‬ ‫דברים פשוטים‪.‬‬ ‫בשביל מה אתה חי?‬ ‫ועוד מביאים שמרן הרב שך זצ"ל קרא פעם למגיד הגה"צ רבי יעקב‬ ‫ממה התעייף עשו?‬ ‫גלינסקי זצ"ל ושאל אותו‪" :‬בשביל מה נולדנו?"‬ ‫יעקב ועשו עשו חלוקה‪ :‬ליעקב יהיה העולם הבא ולעשו העולם‬ ‫אמר הרב גלינסקי‪" :‬בשביל ללמוד תורה"‪ .‬אך מרן הרב שך לא היה‬ ‫הזה‪ .‬והנה אנחנו כבר יודעים שעולם הבא לא יהיה לעשו‪" ,‬אם‬ ‫מרוצה‪ ,‬זה לא סיפק אותו‪" .‬בשביל מה אתה חי?"‬ ‫תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך‪ ,‬משם אורידך נאם ה'" (זה‬ ‫ניסה הרב גלינסקי‪" :‬בשביל לקיים מצוות"‪ .‬אך עדיין הרב שך ציפה‬ ‫בהפטרת וישלח)‪ .‬בואו נראה את העולם הזה של עשו‪ :‬כל העולם‬ ‫לתשובה אחרת‪.‬‬ ‫רעד מפני עשו‪ ,‬אבל את הבגדים שלו הוא החביא אצל אמא שלו‪,‬‬ ‫"שראש הישיבה יגיד לי!"‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫אמר רבי דוב‪ :‬כשיש סיפוק‪ .‬אם חסר סיפוק‪ ,‬חסרה שמחה‪ ,‬ובהנאת‬ ‫כי נשיו היו גונבות ממנו‪ .‬אותו עשו הגדול‪ ,‬בבית שלו הוא לא היה‬ ‫העולם הזה אין סיפוק‪ ,‬דבר ידוע‪ .‬סיפוק יש בתורה‪ ,‬על ידי שאדם‬ ‫השליט‪...‬‬ ‫עובד על עצמו ומתאמץ‪.‬‬ ‫"ויבא עשו מן השדה והוא עייף"‪ .‬אומר רש"י‪ :‬עייף מרציחה‪ ,‬שנאמר‬ ‫רבי ישראל סלנטר כותב באיגרת‪" :‬והלומד מוסר חי חי ייקרא"‪ .‬אדם‬ ‫"עיפה נפשי להורגים"‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מרציחה מתעייפים? הרי‬ ‫שלא נותן לעצמו לעשות מה שהוא רוצה‪ ,‬שעובד על עצמו ויודע‬ ‫היה לו הבגד של אדם הראשון‪ ,‬וכל בעלי החיים פחדו ממנו ובאו‬ ‫לזרז את עצמו‪ ,‬הוא יודע ליהנות מהחיים‪" .‬ולישרי לב שמחה"‪ .‬זה‬ ‫אליו‪ .‬עם מי הוא נלחם שהוא כל כך התעייף?‬ ‫מה שמביא לאדם שמחה‪" ,‬פיקודי ה' ישרים משמחי לב"‪.‬‬ ‫אומר מרן הרב אלישיב זצ"ל‪ :‬יש עייפות גופנית ויש עייפות נפשית‪.‬‬ ‫במשנה כתוב‪" :‬ואם אתה עושה כן‪ ,‬אשריך וטוב לך‪ ,‬אשריך בעולם‬ ‫לעשו לא היה סיפוק‪ ,‬אין לו הנאה‪ .‬חז"ל אומרים על "וגם הנפש לא‬ ‫הזה וטוב לך לעולם הבא"‪ .‬על המשנה אין חולק‪ .‬ה"אשריך" מגיע‬ ‫תמלא"‪ :‬משל לבת מלך שנישאה לכפרי‪ ,‬אפילו אם אתה נותן לה כל‬ ‫עם ה"אתה עושה כן"‪.‬‬ ‫מעדני עולם אינם שווים לה‪ ,‬לפי שהיא בת מלך‪ .‬הנפש רוצה משהו‬ ‫יצא לאור ספר 'שערי תשובה' עם פניני מרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל‪,‬‬ ‫אחר‪ .‬לכן עם כל הרציחה הוא הרגיש חוסר סיפוק‪ ,‬חוסר הנאה‪ .‬עד‬ ‫ומובא שם על שער הספר מתוך דבריו‪" :‬אני מבטיח לכל מי שילמד‬ ‫כדי כך‪ ,‬מוסיף הרב אלישיב‪ ,‬שזה מה שכתוב "משנאי אהבו מות"!‬ ‫מוסר שיהיה מאושר‪ .‬ומי שכבר לומד‪ ,‬הוא כבר מאושר"‪.‬‬ ‫זה לא חיים‪.‬‬ ‫אדם שיודע לעבוד על עצמו‪ ,‬האושר והשמחה בידיים שלו‪ .‬צריך‬ ‫הנצי"ב (ויקרא ו') כותב שחיים זה חיי שמחה‪" .‬שני חיי שרה"‪ ,‬כולם‬ ‫בעיקר דבר אחד‪" :‬ולישרי לב"‪ .‬אל תעשה דברים עקומים‪ ,‬שתפסיד‬ ‫שווים לטובה‪ .‬במדרש 'לקח טוב' כתוב‪" :‬ואלה ימי שני חיי אברהם‬ ‫את הכל בקצת רפיון ועצלות‪ .‬אומרים לבחור‪ :‬שב ותלמד‪ ,‬והוא‬ ‫אשר חי"‪ ,‬ומהו "אשר חי"? פשיטא! אלא אשר חי‪ ,‬שמילא את‬ ‫מתפנק‪ .‬אחרי זה מגיעים השידוכים והוא מקבל מין במינו‪ ,‬ואחרי‬ ‫החיים בשמחה! "ולישרי לב שמחה"‪.‬‬ ‫זה החיים בהתאם‪ .‬אם הוא היה משקיע קצת יותר‪ ,‬קודם כל‪ ,‬החיים‬ ‫היו משתנים‪( .‬ועיין ברבנו יונה‪ ,‬אבות א‪ ,‬י‪ ,‬על המימרא "אהוב את‬ ‫איך מגיעים לשמחה?‬ ‫המלאכה")‪.‬‬ ‫פעם היינו אצל מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוב לנדו שליט"א‪,‬‬ ‫('אורחות חיים')‬ ‫ושאלנו אותו לפני פורים (תשפ"ה)‪ :‬איך מגיעים לשמחה?‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫סיפרו לפני רבנו שני סיפורים אודות הגרא"מ שך‪ .‬ואמר רבנו‪ ,‬שהמעשה‬ ‫השני גדול ונפלא עד למאוד‪ ,‬אבל השבח האמיתי לדמותו של הגרא"מ‬ ‫שך‪ ,‬וההספד שמבטא את הגרא"מ שך‪ ,‬הוא דווקא המעשה הראשון‬ ‫מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל על גדלותו בתורה של מרן הגרא"מ שך זצ"ל‪ :‬הלימוד מתוך‬ ‫הדחק‪ ,‬הקושיא שלא נתנה מנוח‪ ,‬והברכות שעליהן חזר בשפתיו בשעות הקשות‬ ‫"וְ נָ ַתן לִ י לֶ ֶחם לֶ ֱאכֹל ּובֶ גֶ ד לִ לְ ּבֹׁש" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ')‬ ‫אמר רבנו הגראי"ל שטינמן זצ"ל‪ :‬כמדומה שמה שהגרא"מ שך גדל‬ ‫כל כך‪ ,‬זה בזכות שלמד תורה מתוך הדחק‪ ,‬וכפי שידוע הגרא"מ שך‬ ‫סיפר על השנים שבהן למד ביגיעה עצומה בלי שום תנאים גשמיים‪,‬‬ ‫וזה הדבר שגרם לו לגדול כל כך‪.‬‬ ‫וסיפר‪ ,‬שגם לאחר שעלה לארץ ישראל למד בדחקות עצומה‪ ,‬גם‬ ‫לאחר שקיבל את המשרה בישיבה בתל אביב‪ ,‬והחזון איש הורה לו‬ ‫כי לדעתו אין ללמד שם‪ .‬החזון איש ידע שהגרא"מ שך ובני ביתו‬ ‫עלולים להיות רעבים ללחם כשיעזוב את הישיבה‪ ,‬ואמר לו‪ :‬אם‬ ‫ישאלו אותך בעולם האמת למה עשית זאת‪ ,‬תגיד שאני הוריתי לך‪...‬‬ ‫ואכן הגרא"מ שך עזב והמשיך ללמוד תורה מתוך הדחק‪ .‬הגרא"מ‬ ‫שך חשש מהנסיון של בני הבית‪ ,‬ולכן‪ ,‬עוד לפני ששב להתייעץ עם‬ ‫זמן להחליט‪ .‬הוא עבד ועבד‪ ,‬חשב וחשב‪ ,‬שקל כל הצדדים‪ ,‬ובדעתו‬ ‫בני ביתו‪ ,‬מיהר ונסע למי שעמד בראשות המוסד בתל אביב‪ ,‬והודיע‬ ‫דעת תורה הכריע את הכרעתו‪.‬‬ ‫על התפטרותו‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשעובדת ההתפטרות הייתה מוגמרת‪,‬‬ ‫הייתה לו יגיעת התורה מופלאה‪ ,‬והיה לו כשרון גדול מאוד‪ .‬אך אבי‬ ‫הלך ובישר לבני ביתו‪ .‬הוא התייגע אז ואחר כך‪ ,‬גם בחיי עוני וחיי‬ ‫אמר לי פעם‪ ,‬שגדול לא מתפרסם אלא בגלל המידות הטובות שלו‪.‬‬ ‫צער‪ ,‬ולכן זכה להגיע להיכן שהגיע‪.‬‬ ‫כל מי שהכיר את הגרא"מ שך ראה את הזיסקייט ואת הפיינקייט‬ ‫[המתיקות והעדינות]‪ .‬בדרך זו התפרסם הגר"ח והגדולים האחרים‪,‬‬ ‫"הוא? הרי כל כולו שקוע בתורה"‬ ‫שכמובן היו גדולים מאוד בתורה‪.‬‬ ‫מתוך דברים שאמר רבנו בביתו בימי השבעה‪ :‬שמעתי כי בשעה‬ ‫שרצה הגר"א קוטלר שהגרא"מ שך ייכנס למועצת גדולי התורה‪,‬‬ ‫הסידור שהורחק מידיו‬ ‫בא לגרי"ז‪ ,‬שתמה‪ :‬הוא? הרי כל כולו שקוע בתורה‪ ,‬הרי אין לו‬ ‫סיפרו לפני רבנו שני סיפורים אודות הגרא"מ שך‪.‬‬ ‫שייכות לשום דבר מלבד לימוד התורה? וזה אכן כך היה‪ .‬הוא היה‬ ‫פעם אחת ביקש הגרא"מ שך מהג"ר שרגא גרוסברד שיחזור על‬ ‫שקוע בלימוד התורה‪ ,‬באופן שאין כמותו‪ .‬לא ידע שום דבר מלבד‬ ‫כל השאלות ששאל לאחרונה‪ ,‬ולפליאתו הסביר שהייתה לו קושיא‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬ולאחר מכן הוא היה מנהיג שהנהיג את עולם התורה‪,‬‬ ‫בתמורה‪ ,‬וכל מעייניו ומחשבותיו היו בקושיא ההיא‪ ,‬וכמה שהשתדל‬ ‫ואת כלל ישראל‪.‬‬ ‫בכל כוחו בשאלותיו‪ ,‬מכל מקום המחשבה הייתה תפוסה בקושיא‪,‬‬ ‫אבל דווקא משום שהיה שקוע כל כולו בלימוד התורה‪ ,‬מתוך זה‬ ‫וחושש שמא לא ענה כל צורכו‪ ,‬ועכשיו שנתיישבה הקושיא רוצה‬ ‫נהיה מנהיגם של כלל ישראל! ניתן להמליץ עליו את מה שאומרים‬ ‫לחזור ולשמוע אם אכן השיב כהלכה‪.‬‬ ‫בשם החזון איש על החפץ חיים‪ ,‬ששישים שנה למד תורה לשמה‪,‬‬ ‫והמעשה השני‪ ,‬מה שסיפר הג"ר דן סגל‪ ,‬דבדידיה הוי עובדא‪ ,‬בזוג‬ ‫ואחר כך הפך למנהיג של כלל ישראל‪ .‬כך היה גם החזון איש עצמו‪,‬‬ ‫חשוכי בנים שאבדה תקוותם‪ ,‬והלך עמם אל הגרא"מ שך‪ .‬נתרגש‬ ‫וכך היה הגרא"מ שך‪.‬‬ ‫הגרא"מ שך‪ ,‬הלך לארון הספרים והוציא סידור‪ ,‬ושר בהתרגשות‬ ‫כל זמן שהוא הרגיש שהאחריות אינה מוטלת עליו‪ ,‬הוא ישב ולמד‬ ‫נוראה את הפזמון של ליל שבת קודש 'קה ריבון עולם'‪ ,‬שבו נזכרים‬ ‫בלבד‪ ,‬בהתמדה נוראה‪ .‬אבל משהרגיש שהאחריות מוטלת עליו‪,‬‬ ‫נפלאות וגבורות ה'‪ ,‬ועיניו זלגו דמעות ללא הפוגות‪ .‬וכשהגיע‬ ‫הוא עשה זאת במלוא הרצינות ומתוך תחושת האחריות של כלל‬ ‫למילים 'לא יעול גבורתך בחושבניא'‪ ,‬היינו שנפלאות השי"ת בלי‬ ‫ישראל‪ .‬הוא השקיע זמן רב מאד במחשבה‪ ,‬והדברים לקחו לו הרבה‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫בשם חצקל ברכר‪ ,‬שהיה בן של אחד הרבנים מגליציה‪' :‬תראה את‬ ‫חשבון והשגה וגבול כלל‪ ,‬געה בבכיה נוראה‪ ,‬עד שהוצרכו להרחיק‬ ‫המידות של הגרא"מ שך'‪.‬‬ ‫את הסידור ממנו‪ ,‬שלא יתרגש יותר מדי ויזיק לבריאותו‪ .‬ובסוף‬ ‫לאחר פטירת הג"ר משה סוקלובסקי בעל האמרי משה‪ ,‬חיפש‬ ‫סיים שבזכות שהתחזקנו עתה באמונת השי"ת יפקדם בזרע של‬ ‫הגרי"ז ראש ישיבה למלא את המקום בישיבת תורת חסד‪ ,‬ובא‬ ‫קיימא‪ ,‬ואכן לתקופת השנה נפקדו‪ ,‬והוא דבר פלא‪.‬‬ ‫הגרא"מ שך לכמה ימים לבריסק לתהות על קנקן‪ ,‬ומסר כמה‬ ‫ואמר על זה רבנו‪ ,‬שהמעשה השני גדול ונפלא עד למאד‪ ,‬אבל‬ ‫שיעורים‪ ,‬ומאוד נהנו מהשיעורים‪ ,‬וגם הגרי"ז מאוד נהנה‪ .‬רק‬ ‫השבח האמיתי לדמותו של הגרא"מ שך‪ ,‬וההספד שמבטא את‬ ‫שהגבאים של הישיבה רצו שהגרא"מ שך ייקח על עצמו את העול‬ ‫הגרא"מ שך‪ ,‬הוא דווקא המעשה הראשון‪ ,‬שהוא שקוע כולו בתורה‪,‬‬ ‫הכספי של הישיבה‪ ,‬אבל הגרא"מ שך לא רצה‪ ,‬וכשדיבר על זה עם‬ ‫וכל כולו רק תורה‪( .‬מספד גדול עמ' קפז)‬ ‫הגרי"ז‪ ,‬הצדיק אותו הגרי"ז‪ ,‬שבאמת לא כדאי שייקח את העול‬ ‫הגשמי עליו‪.‬‬ ‫קארטפעל‪ ,‬בורא פרי האדמה‬ ‫באותם ימים התארח הגרא"מ שך בבית הוריו של רבנו [ולא זכר רבנו‬ ‫הגרא"מ שך גם במצבים קשים ביותר לא הפסיק פיו מלדבר בדברי‬ ‫אם גם ישן בביתם או רק אכל בביתם]‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬כשעלה רבנו ארצה‬ ‫תורה‪ .‬וכשהיה לו ניתוח קשה והיה קשה לו להתרכז בתורה בעיון‪,‬‬ ‫ושהה בירושלים כמה ימים כדי לסדר כמה ענינים‪ ,‬הזמינו הגרא"מ‬ ‫חזר בשפתיו כל הזמן על הלכה מהלכות ברכות ואמר‪ :‬קארטפעל‪,‬‬ ‫שך לאכול אצלו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬הרי אני חייב לך הכרת הטוב על האכסניה‬ ‫תפוח אדמה‪ ,‬בורא פרי האדמה‪ .‬וכך חזר על כל מיני ברכות‪ ,‬מה‬ ‫שנתנו לי ההורים שלך בשעתו‪.‬‬ ‫מברכין וכו'‪ ,‬וכשרווח לו‪ ,‬מיד חזר ללימודו הרגיל‪( .‬מזקנים אתבונן‬ ‫הגרא"מ שך נתן לרבנו לאכול דג‪ ,‬ורבנו‪ ,‬שהגיע תקופה קצרה לפני‬ ‫ח"ג עמ' ‪ )195‬סיפר‬ ‫כן לארץ ישראל‪ ,‬לא ידע האם הבני תורה אוכלים דג זה‪ ,‬ואחרי‬ ‫לי הרב משה אהרן ריגר‪ ,‬בנו של הג"ר שמחה זליג ריגר‪ ,‬שכשנכנס‬ ‫שהגרא"מ שך נותן לו לאכול דבר זה‪ ,‬ידע שבני תורה אוכלים את‬ ‫ללמוד בישיבת סלוצק‪ ,‬ביקש אביו מהגרא"מ שך שילמד עמו‬ ‫זה‪( .‬מפי נכד רבנו‪ ,‬רבי אשר שטינמן)‬ ‫חברותא‪ ,‬ולמדו‪ .‬וכשרצה הג"ר שמחה זליג לשלם לו‪ ,‬לא רצה לקבל‪,‬‬ ‫וטען שהיות והוא לא צריך למלמד‪ ,‬על כן לא מגיע לו תשלום‪ .‬סיכמו‬ ‫"רציתי שתדע את זה"‬ ‫ביניהם שיתנו לבחור ללמוד תוספות בבבא קמא‪ ,‬ואם יצליח ללמדו‬ ‫סיפר רבי יצחק רוזנגרטן‪ :‬פעם נפל רבנו למשכב למשך מספר‬ ‫לבד הרי זו ראיה שאינו זקוק למלמד‪ ,‬ואם לא יצליח הרי זו ראיה‬ ‫ימים‪ .‬ביקשתי את רשותו לעלות לבית הגרא"מ שך ולבקש את‬ ‫שזקוק למלמד‪ ,‬וייקח התשלום‪ .‬וכך עשו‪ ,‬והבחור‪ ,‬שרצה להוכיח‬ ‫ברכתו לרפואה שלימה‪ ,‬אך הוא סירב בתוקף ונימק את דבריו‪:‬‬ ‫את הצלחתו‪ ,‬עשה מאמץ והצליח ללמוד התוספות לבד‪ ,‬והגרא"מ‬ ‫'את הגרא"מ שך אסור לבטל מתורה אף לא לרגע אחד'‪ .‬רק כעבור‬ ‫שך ניצח ולא לקח התשלום‪.‬‬ ‫מספר ימים אמרתי לרבנו שיש לי שליחות לגרא"מ שך בענין פרטי‪,‬‬ ‫וממילא אני נאלץ להפריעו מתלמודו‪ .‬מששמע כן‪ ,‬השיבני לאמר‪:‬‬ ‫הדג שהוגש בירושלים‬ ‫'אם אתה נאלץ להפריעו ממילא‪ ,‬אנא תבקש ממנו ברכה בעבורי'‪.‬‬ ‫סיפר רבנו‪ ,‬שכשלמד בישיבת קלצק אצל הג"ר אהרן קוטלר‪ ,‬היה‬ ‫עוד סיפר רבי יצחק רוזנגרטן‪ :‬פעם נוספת‪ ,‬כשליוויתי את רבנו‬ ‫הגרא"מ שך אומר חבורות לאחר מעריב פעמיים בשבוע‪ ,‬בצד של‬ ‫לתפילה‪ ,‬עצר באמצע הרחוב‪ ,‬התבונן בי ואמר‪ :‬רבי יצחק‪ ,‬אתה‬ ‫בית המדרש‪ ,‬והיו מתקבצים סביבו עשרות בחורים לשמוע‪ .‬ורבנו‬ ‫יודע שהגרא"מ שך בדורנו הוא ממש כהג"ר עקיבא איגר בדורו!‬ ‫אמר על עצמו שלא היה יכול לשמוע מחמת הדוחק של התלמידים‬ ‫שאלתיו מה רצונו לומר בכך‪ ,‬השיב לי‪ :‬רבי יצחק‪ ,‬רציתי שתדע את‬ ‫שעמדו סביבו‪ ,‬וכיון שהוא היה נמוך‪ ,‬והם היו גדולים וגבוהים ממנו‪,‬‬ ‫זה‪( .‬תורתך שעשועי פר' שופטים יז‪ ,‬ט)‬ ‫לא היה יכול להידחף‪ .‬והבחורים היו מאוד נהנים מהחבורות‪ .‬וזוכר‬ ‫(מתוך 'כאיל תערוג')‬ ‫שכבר אז הוא התפעל מהמידות של הגרא"מ שך‪ .‬וכן אמר לו בחור‬ ‫יידיש | ‪English | Español | Français‬‬ ‫מגוון רחב של שיעורי 'דף היומי בבלי'‪' ,‬דף היומי ירושלמי'‪' ,‬דף היומי בהלכה'‪,‬‬ ‫'העמוד היומי'‪ ,‬בקו השיעורים והתוכן של 'דרשו' ‪ 077-2222-666 -‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כעבור רבע שעה חזר ראש הישיבה אל הסלון ושאל את תלמידו‪' :‬נו‪ ,‬מי‬ ‫צודק‪ ,‬אני או הוא?' הבחור השיב שוודאי ראש הישיבה צודק‪ ,‬והסביר מדוע‪.‬‬ ‫להפתעתו החל רבי משולם דוד לומר בפסקנות שההיפך הוא הנכון‪ ,‬ושוב יצא‬ ‫מן החדר‪ .‬הבחור לא ידע את נפשו מתמהון‪ :‬מה רוצה ממנו ראש הישיבה?‬ ‫מבית מדרשו של הגאון הגדול רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל‪ :‬כיצד שואלים‬ ‫קושיא‪ ,‬כיצד מבינים דבר תורה לאמיתו‪ ,‬ומדוע טוב לו לתלמיד שיירא מפני רבו‬ ‫ּנֹורא ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה" (בראשית כ"ח‪ ,‬י"ז)‬ ‫ֹאמר ַמה ָ‬ ‫"וַ ּיִ ָירא וַ ּי ַ‬ ‫פעם התעוררה קושיא בלב כמה מתלמידיו של הגאון הגדול רבי‬ ‫משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת בריסק‪ ,‬אך הם‬ ‫נרתעו מלשאול בעצמם‪ ,‬לכן שלחו את השאלה ע"י אחד מנכדיו‬ ‫שיחי'‪ .‬אגב כך זכו לקבל הדרכה כיצד שואלים‪.‬‬ ‫היתה השאלה‪:‬‬ ‫בהלכה מבואר שמי ששכח לומר בברכת המזון 'על הניסים' במקומו‬ ‫הקבוע בברכת 'נודה לך'‪ ,‬אומר את הנוסח בכלל 'הרחמן' שבסוף‬ ‫ברהמ"ז‪ ,‬כשעליו להקדים ולומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו‬ ‫שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‪ ,‬בימי‪ ."...‬נשאלת השאלה‪,‬‬ ‫היאך מותר לבקש על ניסים?‬ ‫כסף תלוה את עמי את העני עמך"‪ ,‬ופרש"י שם‪" :‬את עמי‪ ,‬עמי‬ ‫ונכרי עמי קודם‪ .‬עני ועשיר עני קודם וכו'"‪ .‬והדבר תמוה‪ ,‬שאל הלה‪,‬‬ ‫"מי אמר שאסור לבקש על ניסים?"‬ ‫שכן איך יעלה על דעתנו להקדים להלוות לנכרי ולא לישראל‪ ,‬ולשם‬ ‫"ווער זאגט אז מ'טאר נישט בעטן אויף ניסים"? [‪-‬מי אומר שאסור‬ ‫מה נדרש הכתוב להשמיענו מילתא דפשיטא כזו?‬ ‫לבקש על ניסים]‪ ,‬השיב רבינו בשאלה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬תחת לגעור בו על שנעלמה ממנו גמרא ערוכה בענין זה‪ ,‬נטל‬ ‫והנה הדבר הרי מבואר להדיא בגמרא שאין מתפללים על מעשי‬ ‫רבינו גמרא בבא מציעא והראהו בעדינות ששאלת הגמ' היא זו‪:‬‬ ‫ניסים‪ ,‬משום שגם אם יזכה וייעשה לו נס‪ ,‬ינכו עי"ז מזכויותיו‬ ‫"אמר מר עמי ונכרי עמי קודם‪ ,‬פשיטא‪ ,‬אמר רב נחמן כו' לא נצרכא‬ ‫בעלמא דאתי‪.‬‬ ‫דאפילו נכרי בריבית ולישראל בחינם"‪ ,‬ונזהר מלהכלימו בדברים‬ ‫אלא שבכך רצה לחנך‪ ,‬שאם אינך יודע את מקור הדברים ואת‬ ‫בשעת 'קלקלתו'‪.‬‬ ‫ההכרח של הקושיא‪ ,‬אל תשאל שאלות‪ .‬תחילה יהיה ברור לך כל‬ ‫הענין‪ ,‬ורק אחר כך אתה יכול לשאול שאלות‪.‬‬ ‫שליחות לאמריקה‬ ‫בהקשר לכך מעניין לציין את המעשה הבא‪ ,‬שממנו ניתן ללמוד‬ ‫"תבוא בפעם אחרת ותשאל"‬ ‫כמה היה חשוב בעיניו שהתלמידים יבינו‪ ,‬בכלי הקיבול שלהם‪ ,‬את‬ ‫שוב בפעם אחרת הציג לפניו אחד התלמידים קושיא‪ ,‬אבל עד‬ ‫דברי התורה‪ ,‬ולא יאמרו אותם מן השפה ולחוץ בעלמא‪:‬‬ ‫מהרה התברר שאין לה כלל התחלה ואינה בגדר שאלה‪ .‬במבוכתו‪,‬‬ ‫לקראת שובו של אחד מתלמידיו לבית הוריו בחו"ל‪ ,‬לתקופת בין‬ ‫רצה הבחור לתקן את הרושם השלילי ששאלתו עוררה‪ ,‬ועל אתר‬ ‫הזמנים‪ ,‬ביקש ממנו רבינו לבצע עבורו שליחות במקום מגוריו‪ :‬זמן‬ ‫המשיך לשאול באותו ענין ממקום אחר‪ .‬אולם רבינו‪ ,‬שרצה לחנך‬ ‫מה קודם לכן השמיע באזניו ת"ח פלוני מאמריקה 'שטיקל תורה'‬ ‫כי בטרם שואלים יש לדעת את הענין כהלכה ולסדר את הדברים‬ ‫בסוגיית תקרובת ע"ז‪ ,‬והנה בלשון היראים מוכח שלא כדברי אותו‬ ‫במוחו היטב‪ ,‬ואין 'לזרוק' שאלה בעלמא בלי מחשבה תחילה‪ ,‬אמר‬ ‫ת"ח‪ .‬ובכן‪ ,‬שאל‪ ,‬האם תוכל בהגיעך לאמריקה לפגוש את אותו‬ ‫לבחור‪" :‬הנה מה שרצית לשאול אינה קושיא כלל‪ .‬אם יש לך שאלה‬ ‫חכם ולמסור לו את ההשגה על דבריו?‬ ‫נוספת‪ ,‬תבוא בפעם אחרת ותשאל"!‬ ‫משהביע התלמיד את הסכמתו‪ ,‬פתח רבינו והרצה בפניו את‬ ‫מאידך‪ ,‬פעם שאל אותו תלמיד על הכתוב בפרשת משפטים‪" ,‬אם‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫השטיקל ששמע מאותו פלוני‪ ,‬ולאחר מכן הראהו את לשון היראים‪,‬‬ ‫והסביר מדוע סותרת לשון זו את חידושו של הלה‪.‬‬ ‫כשאמר לו התלמיד שהבין את הדברים‪ ,‬לא הסתפק רבינו בכך‬ ‫לאחר שיצא את הבית‪ ,‬פנה‬ ‫וביקש ממנו לעיין בעצמו בדברי היראים ולומר לו אחר כך את חוות‬ ‫מרן הגרא"מ שך זצ"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫דעתו‪ .‬או אז הותירו לבדו בסלון ביתו עם ספר היראים ויצא מן‬ ‫החדר‪ .‬כעבור רבע שעה חזר ופנה אליו בשאלה‪ ,‬נו‪ ,‬מי צודק‪ ,‬אני או‬ ‫אף הוא בין הנוכחים‪ ,‬ושאל את‬ ‫הלה‪ .‬נענה תלמידו ואמר לו‪" ,‬ודאי ראש הישיבה צודק‪ ,"...‬והסביר‬ ‫מרן זצ"ל‪ :‬מדוע הוא כה מפחד‪,‬‬ ‫מדוע סבור הוא כך‪.‬‬ ‫אולם להפתעתו החל רבינו לומר בפסקנות שההיפך הוא הנכון‪ :‬לא‪.‬‬ ‫הלא הוא אומר דברים טובים‬ ‫אדרבה‪ ,‬בדיוק להיפך‪ .‬ביראים דוקא משמע כמו שההוא אמר‪ ,‬וזה‬ ‫מאד? "ער זאגט גוט"‪ ,‬השיבו‬ ‫ראיה לדבריו‪ ,‬ההיפך ממה שאמרתי אני‪ .‬למד עתה שוב את דברי‬ ‫היראים ותיווכח שאכן ההוא צודק‪ ,‬ובדברו יצא שוב מן הסלון‪,‬‬ ‫מרן זצ"ל מיניה וביה‪ ,‬הוא אומר‬ ‫כשהבחור אינו יודע את נפשו מתמהון‪ :‬מה רוצה ממנו הראש‬ ‫טוב מאד‪ ,‬בגלל אותו פחד‬ ‫ישיבה? ובפרט שהסוגיא הזו זרה לו ואינו יודע בה דבר‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬ווער איז גערעכט?"‬ ‫משחזר שוב לאחר כמה רגעים ושאל בשנית‪" ,‬נו‪ ,‬ווער איז‬ ‫בעיניו החודרות‪ ,‬התעניין לדעת על מה ולמה החיוך‪ ,‬וככל שניסו‬ ‫גערעכט"? עמד הבחור על דעתו שרבינו צודק בהשגתו‪ ,‬ופירש‬ ‫להתחמק‪ ,‬לא נותרה ברירה עד שנאלצו לפרש לו את פשרו‪.‬‬ ‫בטוב טעם על מה הוא מסתמך בקביעה זו‪ .‬או אז השתנה סבר פניו‬ ‫בתגובה‪ ,‬הרצינו פניו ואחר אמר‪ :‬אמנם כן‪ .‬עמדתי להזכיר את הדיוק‬ ‫של רבינו‪ ,‬שנענה ואמר לו‪" :‬אה‪ ,‬עכשיו אני רואה שאמנם הבנת את‬ ‫הזה ברמב"ם‪ ,‬ועליכם לדעת כי בכל פעם שאני מזכיר אותו ומדבר‬ ‫הענין כהלכה"! [‪-‬כי עתה ביאר הבחור את דבריו היטב והוכיח את‬ ‫בענין זה נוסף לי בו עוד 'קנייטש' והבנה‪ .‬והנה אף היום התחדשה לי‬ ‫דעתו]‪ ,‬ואז הסביר לו מדוע נהג עמו כך‪:‬‬ ‫תוספת חשובה מאד שטרם הזכרתיה בעבר‪ ,‬אבל הואיל וחייכתם‪,‬‬ ‫‪-‬עתה אני רואה שאכן הבנת כהלכה‪ ,‬וזה מה שרציתי שתבין אתה‬ ‫שמכך נראה כי אינכם מעריכים את הענין כראוי‪" ,‬עונשכם" יהא‬ ‫מעצמך‪ ,‬מפני שעליך לבצע את השליחות ולומר לו ששמעת בשמו‬ ‫שלא אומר לכם אותו‪...‬‬ ‫שטיקל תורה‪ ,‬ואתה סבור שב'יראים' כתוב שלא כדבריו‪ ,‬וכי תלך‬ ‫אליו סתם כמעשה 'קסטה' (‪-‬קלטת טייפ) בעלמא לחזור כמצפצף‬ ‫"מדוע הוא כה מפחד?"‬ ‫על מה שאני אמרתי? עליך לומר מהבנתך העצמית שאתה סבור‬ ‫הפחד מפני גערה סילק לעתים קושיות עוד בטרם נשאלו‪ ,‬ועורר‬ ‫שלא כדבריו‪ ,‬כי כן משמע ביראים‪ .‬לכן רציתי לבחון אם אכן אתה‬ ‫מאליו בלב התלמיד על דבר אמת‪.‬‬ ‫מעצמך מבין היטב שביראים משמע שלא כדבריו או שאתה אומר‬ ‫מעשה היה ברבי נחום טרוקר [‪-‬פרצוביץ] זצ"ל שהיה עומד ומרצה‬ ‫כן רק בגלל שכך אני אמרתי‪ .‬משום כך 'רבתי' איתך‪ ,‬ועתה רואה אני‬ ‫מחידושי תורתו בפני מרן הגרי"ז זצ"ל‪ ,‬והיו מרתתין שפוותיה בתוך‬ ‫כי אמנם הבנת את הענין‪.‬‬ ‫כך וכל גופו מרעיד במורא‪.‬‬ ‫לאחר שיצא את הבית‪ ,‬פנה מרן הגרא"מ שך זצ"ל‪ ,‬שהיה אף הוא‬ ‫חיוך בזווית השפתיים‬ ‫בין הנוכחים‪ ,‬ושאל את מרן זצ"ל‪ :‬מדוע הוא כה מפחד‪ ,‬הלא הוא‬ ‫ישנה חקירה ידועה בשמו של רבינו‪ ,‬האם הקטרת קרבן עולה שונה‬ ‫אומר דברים טובים מאד?‬ ‫לחלוטין מהקטרת שאר קרבנות‪ ,‬שהוא נקטר כולו ואילו בהם רק‬ ‫"ער זאגט גוט"‪ ,‬השיבו מרן זצ"ל מיניה וביה‪ ,‬הוא אומר טוב מאד‪,‬‬ ‫האימורים‪ ,‬או שמא גם בעולת העוף ההקטרה כוללת שני חלקים‪,‬‬ ‫בגלל אותו פחד‪.‬‬ ‫ולענין ה'אימורים' שוה עולה לשאר קרבנות וגם בה יש שם 'הקטרת‬ ‫אימורים'‪ ,‬אלא שמלבד זאת גם שאר הנתחים קרבים כדין עולה‬ ‫מאלף זוויות‬ ‫שכולה כליל‪ .‬לרבינו היה דיוק ומשמעות בדברי הרמב"ם בספר‬ ‫זו לא רק היתה הדרך שבה הנחיל תורה‪ ,‬אלא גם הדרך שבה למד‬ ‫המצוות כצד השני בחקירה‪ ,‬ומנהגו היה להזכיר תדיר ענין זה‬ ‫הוא עצמו‪ .‬לימים סיפר כי בטרם היה פוצה פיו לשאול את אביו מרן‬ ‫בשיעוריו‪ ,‬כל אימת שהיו נתקלים בסוגיות הנוגעות לענין‪.‬‬ ‫ז"ל קושיא או לשוחח בלימוד בענין כלשהו‪ ,‬היה חושב עליה מאלף‬ ‫במהלך אחד השיעורים הבינו התלמידים כי רבינו יאמר הפעם שוב‬ ‫זוויות קודם לכן [‪"-‬פון טויזענט זייטן"‪ ,‬כלשונו]‪ ,‬לוודא כי הדברים‬ ‫את חידושו זה‪ ,‬בשורה פלונית בגמרא השייכת לענין‪ ,‬והנה כאשר‬ ‫נכונים‪ .‬ואם לא כן‪ ,‬אזי היה עלול לקבל נזיפה!‬ ‫הגיעו לשורה זו ובטרם פתח בחידושו כהערכתם‪ ,‬נתלה מבלי משים‬ ‫(מתוך הספר 'אחרון לדור דעה')‬ ‫חיוך בזווית שפתותיהם של כמה מן הנוכחים‪ .‬משהבחין בכך רבינו‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"הנה אני מארח אתכם היהודים בבית הקטן שלי בלי תלונות"‪ ,‬שאג‬ ‫הכומר בזעם כשגילה בסידור את הברכה "שלא עשני גוי"‪" ,‬כל יום אתם‬ ‫מודים לאלוקים על שאינכם גרועים כמונו?! במה אני למשל גרוע מכם?"‬ ‫חבר נעוריו של מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‪ ,‬מספר על הימים בהם נשלחו‬ ‫יחדיו לביתו של כומר בכפר אנגלי נידח‪ ,‬ועל תשובה אחת ששינתה את יחסו של המארח‬ ‫הרב יעקב ב‪ .‬פרידמן‬ ‫"ּוש ַׁמ ְר ִּתיָך ּבְ כֹל ֲא ֶשׁר ֵּתלֵ ְך" (בראשית כ"ח‪ ,‬ט"ו)‬ ‫ְ‬ ‫עם הפלישה הגרמנית לפולין החליטה בריטניה לפנות את‬ ‫אוכלוסיית הילדים מהערים המרכזיות‪ ,‬שהוכרו כמקום סכנה‪.‬‬ ‫למעלה ממיליון וחצי ילדים בריטיים הועברו ממרכזי הערים‬ ‫לכפרים שקטים ולערים באזורי ספר‪.‬‬ ‫ביום שישי שבו נתקבלה ההוראה‪ ,‬השתררה מבוכה רבה גם במסגרת‬ ‫החינוכית החרדית‪ ,‬ה'סקונדרי סקאאל'‪ ,‬שבה למד אחר הצהריים‬ ‫משה שטרנבוך בן ה‪ .13-‬חששותיו של בית הספר החרדי התמקדו‬ ‫גם בשאלה היהודית‪ :‬כיצד לארגן לצעירים הגולים לאזורים של‬ ‫גויים מזון כשר ותנאים יהודיים בסיסיים‪.‬‬ ‫קול רחש הרתיע אותו‪ .‬קולות מכיוון הסלון‪ .‬הוא מתקרב בחשאי‬ ‫לדלת‪ ,‬הקולות נחלשים‪ .‬הוא פותח מעט את דלת חדרו‪ ,‬ולבו הומה‪.‬‬ ‫הלילה שלפני הסערה‬ ‫מוצאי שבת אור לכ' אלול‪ .‬האפלה עטפה אותו לילה את 'סטמפורד‬ ‫התהילים הנצחי של אמא‬ ‫היל' החרדית בכנפיה‪ .‬אפלה מעובה מתמיד‪ .‬קודרת מתמיד‪ .‬השכונה‬ ‫בפינה שבין המטבח לאכסדרת הבית ישבה אמא‪ ,‬רכונה על‬ ‫התכרבלה על יצועה‪ .‬אור קלוש הבליח מחלון הבית בסמטת 'מנור‬ ‫התהילים הנצחי שלה לאורה הדלוח של מנורת לילה‪ .‬קולה הומה‬ ‫ראאד'‪ .‬כבר ארבע לפנות בוקר‪ ,‬ומוישל'ה שטרנבוך מתהפך זו‬ ‫כיונה‪ ,‬ודמעותיה קולחות ומרטיבות את הדפים הצהובים‪ .‬היא‬ ‫השעה השלישית על יצועו‪ ,‬מחשבות טורפות את שנתו ושלוותו‪.‬‬ ‫שופכת את לבה על בנה היתום העומד להישלח מביתו ועולמו‪...‬‬ ‫ילד רך‪ ,‬יתום בן ‪ 13‬וחצי‪ ,‬שנים ספורות לאחר טלטלת הפרידה‬ ‫הוא נשאר עומד בדממה‪ ,‬חושש לחלל את קדושת הרגע‪ .‬שנות‬ ‫מאבא‪ .‬בשנתיים האחרונות הוארה נפשו במתיקות התורה‪ ,‬וכאילו‬ ‫היתמות והאלמנות‪ ,‬אימת המלחמה שבאופק וחרדת הפרידה‬ ‫נולד מחדש‪ .‬נפשו דבקה ברבותיו‪ .‬מזה חודשים הוא מזכך את נפשו‬ ‫ממחמל נפשה‪ ,‬נשזרו לאותם רגעים‪ .‬לבו המה אל אמא וייסוריה‪.‬‬ ‫בשיחותיו של רבי אל'ה לופיאן ארי המוסר‪ ,‬ובחכמתו של הקלמ'אי‬ ‫הוא פנה בדממה ועזב את החדר‪.‬‬ ‫האחרון‪ ,‬הרב דסלר‪ ,‬שהיה מוסר את שיחותיו בביתם‪ .‬ועכשיו מה?‪...‬‬ ‫אור ראשון של איילת השחר הבליח מבין העננים‪ .‬יום ראשון כ' אלול‪.‬‬ ‫הוא תולש את עצמו ממשכבו‪ ,‬מסיט את שבכת הרשת בחלונו‪,‬‬ ‫בשידורי הרדיו הממלכתי של השעה חמש לפנות בוקר ניתן האות‪:‬‬ ‫ונושם מלוא ריאותיו מלחלוחית הלילה הלונדוני‪ .‬הלילה הזה‪ ,‬לפני‬ ‫המלחמה האיומה פרצה‪ .‬החזית נפתחה בעורף‪ :‬יבוצע פינוי דחוף ומיידי‪.‬‬ ‫עלות השחר של יום ראשון‪ ,‬הוא לפי השמועה ליל השקט שלפני‬ ‫הסערה‪ .‬מחר ייתלש מביתו ויתמותו‪ ,‬מחיבוקה של אמו‪ ,‬שנאחזה‬ ‫בכיכר הכפר‬ ‫בו ובתורתו בעשר אצבעותיה‪ ,‬מייסורי אלמנותה‪.‬‬ ‫באותו יום יצאו ילדי ה'סקונדרי סקאאל'‪ ,‬בתוכם משה שטרנבוך‬ ‫ולאן? לאנגליה הכפרית‪ ,‬הגויית‪ ,‬בין רפתותיה לתרנגולותיה‪ .‬האם‬ ‫ודוב אחיו‪ ,‬לדרכם דרך תחנת הרכבת המרכזית בלקפריירס‪ .‬אחד‬ ‫יספיק לו ה'מנחת חינוך'‪ ,‬ידיד נפשו‪ ,‬להתנחם בו בלילות?‬ ‫מהילדים המפונים‪ ,‬הרב יצחק לבה‪ ,‬תיאר לימים בזיכרונותיו‪:‬‬ ‫טיפות גשם קייצי‪ ,‬הבילות וכבדות‪ ,‬זלגו על זגוגית החלון‪ .‬הוא פותח‬ ‫"לפנות ערב הגענו אל הכיכר המרכזית של הכפר 'שופט'‪ .‬בכיכר‬ ‫את המזוודה שהכין הערב עם אמא‪ .‬שם היו ארוזים בין השאר‬ ‫התקבצו נשים גויות כדי לבחור לעצמן ילדים לאירוח‪.‬‬ ‫הבבא בתרא שלו‪ ,‬השערי תשובה הקטן‪ ,‬והמנחת חינוך‪ ,‬רע אהוב‬ ‫"לא הייתה אפשרות מעשית שנישאר ביחד כקבוצת בית ספר‪ ,‬ולכן‬ ‫שעם תורתו כרת ברית דמים‪.‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫"במה אני גרוע מכם?"‬ ‫חילקו את הילדים החרדים בין כפרי האזור‪ .‬אני שובצתי יחד עם‬ ‫עם הזמן החל הכומר לגלות סקרנות ועניין בלימודם ובתפילתם‪.‬‬ ‫הילדים משה ודוב שטרנבוך בבית אנגלי עתיק בכפר הסמוך קמפטון‪,‬‬ ‫אחד התלמידים הביא איתו לכפר סידור שבצדו תרגום לאנגלית‪.‬‬ ‫כפר מבודד וציורי‪ ,‬בביתו של כומר‪ ,‬שגם שימש כראש מועצת הכפר"‪.‬‬ ‫באחד הימים השאיר את הספר פתוח על גבי השולחן‪ .‬כשהכומר‬ ‫הבחין בספר התפילה היהודי‪ ,‬גברה סקרנותו‪ .‬הוא דפדף בין עמודי‬ ‫כוס חמין כשר‬ ‫התרגום האנגלי‪ ,‬והתעמק בנוסח התפילה‪ ,‬עד שנתקל בברכה‬ ‫וכך אירע‪ ,‬שמשה שטרנבוך‪ ,‬העילוי הלונדוני המופלא‪ ,‬יליד ביתה‬ ‫"שלא עשני גוי"‪.‬‬ ‫של מרת דבורה הצדקנית‪ ,‬שבער באש היראה של רבי אלחנן וסרמן‬ ‫"מי הוא גוי?" שאל את הנערים‪.‬‬ ‫ורבי אל'ה לופיאן רבותיו‪ ,‬נשלח לחיות בביתו של כומר העיירה‬ ‫"כל מי שאינו יהודי"‪.‬‬ ‫קמפטון וראש המועצה שלה‪...‬‬ ‫הוא הזדעזע למשמע אוזניו‪ ,‬וחמתו בערה‪.‬‬ ‫הכומר עצמו התגלה כדמות קרתנית גסת רוח‪ ,‬עיוור ואטום להוויה‬ ‫"זה מה שמלמדים אתכם להתפלל?!" שאג בזעם‪" ,‬כל יום אתם‬ ‫שמחוץ לקמפטון וכנסייתה‪ .‬הוא גם לא הסתיר את מורת רוחו‬ ‫מודים ומשבחים לאלוקים בתפילה על שאינכם גרועים כמונו?! הנה‬ ‫כשקלט מי האורחים ששלח אליו משרד הפנים של הוד מלכותו‪.‬‬ ‫אני מארח אתכם היהודים בבית הקטן שלי בלי תלונות‪ ,‬במה אני‬ ‫"נאלצנו"‪ ,‬מספר ר' יצחק רעו למסע‪" ,‬שלושה ילדים חרדים‪ ,‬משה‬ ‫למשל גרוע מכם?"‬ ‫שטרנבוך‪ ,‬דוב אחיו ואנוכי‪ ,‬ללמוד להסתדר בביתו של כומר נוצרי‪.‬‬ ‫"לכל אדם בעולם הייעוד שלו"‪ ,‬אומר בנחת משה שטרנבוך בן‬ ‫עוד לפני שפרק את אמתחתו היה משה שטרנבוך חברי מוטרד‬ ‫ה‪" .13-‬גם בעיני עם ישראל יש לאומות העולם תפקיד נכבד‪ .‬הם‬ ‫בבעיות כשרות‪ .‬מזון ותבשילים הביא לעת עתה מנהל ה'סקונדרי‬ ‫מסייעים בקידום הבנייה‪ ,‬התעשייה‪ ,‬השלום והסדר החברתי‪ .‬אומות‬ ‫סקאאל'‪ ,‬אבל איך ניתן להכשיר מטבח של כומר עוין?‬ ‫העולם שומרים על סדרי העולם וחוקי החברה‪ .‬הם יוצרים מערכת‬ ‫"הנער משה שטרנבוך התגייס מיד למלאכה‪ .‬הוא ביקש רשות‬ ‫שבלעדיה גם אנחנו לא נוכל להתקיים בעולם‪ .‬הנה אפילו היום‬ ‫מהעוזרת הנוצרייה שהייתה מופקדת על המטבח להכין לעצמו‬ ‫עומד צבא בריטניה בנחישות לעזרתנו מול הרצחנות של גרמניה‬ ‫כוס חמין‪ .‬משנענתה לבקשתו‪ ,‬העמיד סיר שלם של מים על האש‪.‬‬ ‫הנאצית"‪.‬‬ ‫כשהמים רתחו נתן להם לגלוש ולגלוש על כל פני הכיריים‪ ,‬עד‬ ‫"ולמרות זאת אתם מודים ומהללים כל יום את הקל על שאין לכם‬ ‫שנוצר מעצמו סוג של הגעלה‪.‬‬ ‫חלק בכל הטוב הזה!" משתומם הכומר‪.‬‬ ‫"משום שגם לנו‪ ,‬היהודים‪ ,‬תפקיד נכבד‪ .‬תפקיד דתי לרומם את כבוד‬ ‫"אתה לא ברמה של הילד"‬ ‫האלוקים בעולם‪ ,‬ולקדם את הבריאה לתכליתה‪ .‬וכדי להשיג את‬ ‫"זו הייתה תקופה הזויה"‪ ,‬מתפעם ר' יצחק‪" .‬היינו קבוצת נערי‬ ‫הייעוד הזה אנחנו נדרשים לעבודה קשה‪ .‬לעמול בתורה‪ ,‬להתנזר‬ ‫תלמוד תורה המנסה לעסוק בתורה ותפילה בביתו של כומר נוצרי‪,‬‬ ‫מתענוגות עולם‪ .‬והרי רואה אתה שאפילו ילדים בגילנו שוקדים על‬ ‫על רקע ניסיונות בעלת הבית להטיף לנו מדי פעם מעט נצרות‪...‬‬ ‫התורה‪ ,‬ופורשים ממנעמי החיים! התפקיד שלנו חשוב יותר‪ ,‬אבל‬ ‫הכומר‪ ,‬ששימש גם כראש המועצה‪ ,‬היה טרוד במרבית שעות היום‬ ‫גם קשה יותר!"‬ ‫מחוץ לבית‪ ,‬והניח לנו לנפשנו‪.‬‬ ‫"ובכל אותה תקופה היה משה שטרנבוך יושב עם עצמו בפינה‬ ‫"תרגיש נוח במטבח שלי"‬ ‫שתחם לעצמו‪ ,‬הוא וה'מנחת חינוך' שהביא איתו‪ ,‬והבבא בתרא‬ ‫השיחות שהכומר קיים עם היהודי הצעיר השפיעו עליו השפעה‬ ‫שלו‪ ,‬כאילו היה שרוי בבית המדרש המואר של סטמפורד היל‪.‬‬ ‫עמוקה‪ .‬הוא החל לרחוש לנער הצעיר ולחבריו כבוד ואהדה‪ ,‬ותנאי‬ ‫מתעלם מההווה המנוכר‪ ,‬מהגעגוע לבית אמא‪ ,‬ומהאויב הנאצי‬ ‫חייהם השתפרו‪ .‬באחת משיחותיהם שאל את משה הצעיר באיזו‬ ‫המאיים על בריטניה בחרבו השלופה‪...‬‬ ‫דרך יוכל לסייע לו לקיים את דתו‪.‬‬ ‫"בלילות היה הכומר חוזר מעיסוקיו בעירייה ובכנסייה‪ ,‬והיה נכנס‬ ‫סיפר לו הצעיר על הקושי שלהם עם כשרות המטבח‪ .‬ולמרות‬ ‫בדברים עם אורחיו הצעירים‪ .‬בין היתר ניסה לגלות את בקיאותו‬ ‫שהצליח להגעיל אותו בדרך עקיפה‪ ,‬היה רוצה להגעיל ולהכשיר‬ ‫בתנ"ך‪ ,‬והיה שואל אותנו שאלות קטנוניות בתנ"ך‪.‬‬ ‫את המטבח מחדש על פי חוקי היהדות‪.‬‬ ‫"על מנת לשמור על אווירה טובה באכסניה הכפויה‪ ,‬היה הידען‬ ‫"תרגיש נוח"‪ ,‬אומר לו הכומר במאור פנים‪" ,‬להכשיר את המטבח‬ ‫שבחבורה‪ ,‬משה שטרנבוך‪ ,‬נושא ונותן איתו ומוכיח לו את טעויותיו‪.‬‬ ‫שלי לפי חוקי דתך"‪.‬‬ ‫מתוך השיחות שלהם‪ ,‬שנגעו בפסוקים ברחבי התנ"ך‪ ,‬למדנו שכבר‬ ‫הרב יצחק לבה מוסיף ומספר בהתפעלות‪ ,‬שמאז השיחות עם‬ ‫בגיל ההוא‪ ,‬כילד בן ‪ 13‬וחצי‪ ,‬היה משה שטרנבוך בקי בכל כ"ד‬ ‫שטרנבוך הצעיר‪ ,‬היה הכומר מאזין ביראת כבוד לתפילתם‪ .‬ובכל‬ ‫ספרי התנ"ך‪.‬‬ ‫פעם שקלט מפיהם תפילה או ברכה שהבין‪ ,‬היה פושט את ידיו‬ ‫“'עדיף שתעזוב אותם לנפשם'‪ ,‬הייתה אשת הכומר אומרת לבעלה‪,‬‬ ‫בהדרת כבוד‪ ,‬כאות לקבלת השפע‪.‬‬ ‫'חבל על המאמצים שלך‪ .‬אתה לא ברמה של הילד הקטן‪ .‬אתה לא‬ ‫('במעונות אריות')‬ ‫רואה שהם לועגים לך בלבם?'”‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בשתים עשרה בלילה נזכר האברך שממש בסמוך יושב יהודי שבעה‪,‬‬ ‫ומחר בבוקר הוא כבר קם‪ .‬הוא עלה‪ ,‬מצא את הדלת פתוחה ואת הבית‬ ‫ריק ממנחמים‪ ,‬ניחם כמה שניות ויצא‪ .‬למחרת אחר הצהריים הגיע אליו‬ ‫בן המשפחה‪ ,‬ובידו מעטפה‪...‬‬ ‫ה'אבן עזרא' שלא ידע לאן הוא הולך‪ ,‬שני הבחורים שנתקעו שעה לפני שבת על שפת הכינרת‪,‬‬ ‫האברך שבישר ל"אבני נזר" היכן נושע‪ ,‬והשאלה ששאל ה"אמרי אמת"‬ ‫"וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב ִמּבְ ֵאר ָשׁבַ ע" (בראשית כ"ח‪ ,‬י')‬ ‫אם נתבונן בפסוק‪ ,‬לכאורה היה צריך לכתוב "ויצא יעקב מבאר‬ ‫שבע לחרן" ולא להוסיף את המילה "וילך"‪ ,‬כיון שהדבר פשוט‪ .‬דבר‬ ‫זה בא ללמדנו דבר חשוב‪ :‬הרבה פעמים קורה שאדם יוצא למטרה‬ ‫מסוימת‪ ,‬אך לבסוף הוא מגלה שעל ידי היציאה ישיג דבר אחר‬ ‫לחלוטין‪ ,‬שכלל לא תכנן‪ .‬יש כאן יסוד חשוב לחיים‪ :‬כשאדם יוצא‬ ‫למטרה בחייו‪ ,‬עליו לדעת שהקב"ה מכוון את צעדיו‪ ,‬ואילו האדם‬ ‫אינו יודע לאן יוליך אותו הקב"ה בסופו של דבר‪.‬‬ ‫וכדאי לצרף מעשה ב'אבן עזרא'‪ ,‬שבו נבין פירוש בפסוק הנ"ל‪.‬‬ ‫כתיב "וילך חרנה"‪ ,‬ורש"י מפרש‪" :‬יצא ללכת לחרן"‪ .‬ולכאורה‬ ‫מה רש"י מוסיף כאן? אלא אולי יש להבין בס"ד‪ ,‬שיעקב אבינו‬ ‫ע"ה בתוכניתו היה להגיע לחרן‪ ,‬אבל בסוף התיישב י"ד שנים‬ ‫בבית עבר‪.‬‬ ‫לנסוע באחת משבתות החורף לצפת‪ .‬רצה הקב"ה מסובב הסיבות‪,‬‬ ‫"לאן אתה הולך?"‬ ‫והם נתקעו בדרכם בעיכובים שונים ומשונים‪ ,‬עד ששעה לפני‬ ‫והנה ה'אבן עזרא' פעם רצה ללכת להתפלל מנחה ויצא מביתו‪.‬‬ ‫השבת מצאו השניים את עצמם למרגלות העיר טבריה‪ ,‬כשהם‬ ‫על הדרך עברה כרכרה‪ ,‬והפריץ שישב בה שאל אותו‪" :‬לאן אתה‬ ‫מבינים שהסיכוי להגיע לצפת כרוך בחילול שבת‪ ,‬ולכן עליהם‬ ‫הולך?" ענה ה'אבן עזרא'‪" :‬איני יודע"‪ .‬הפריץ תפס אותו והניחו‬ ‫להתכונן לשבות בטבריה‪.‬‬ ‫במשמר‪ :‬מה זו התשובה הזאת‪ ,‬שאינו יודע?‬ ‫החל מן העיכוב הראשון חשו השניים שייתכן שתוכניתם תשתבש‪,‬‬ ‫אחרי כמה ימים עשו משפט ל'אבן עזרא'‪ ,‬ושאל אותו הפריץ‪" :‬לאן‬ ‫והתלוננו בינם לבין עצמם על העיכובים הלא צפויים ועל עגמת‬ ‫רצית ללכת לפני כמה ימים?" ענה ה'אבן עזרא'‪" :‬רציתי ללכת‬ ‫הנפש‪ .‬מיותר לציין שעגמת הנפש הגיעה לשיאה בעת שעמדו על‬ ‫להתפלל מנחה"‪ .‬התרגז הפריץ‪" :‬אז למה לא ענית לי לפני כמה‬ ‫שפת הכינרת‪ ,‬כשאין להם שמץ מושג היכן יעשו את השבת‪ .‬בלית‬ ‫ימים‪ ,‬כששאלתי אותך?"‬ ‫ברירה ניסו לחפש אדם שומר תורה ומצוות שייאות לארחם לשבת‬ ‫ענה ה'אבן עזרא'‪" :‬כי אז לא שאלת אותי לאן אני רוצה ללכת‪ ,‬רק‬ ‫מהרגע להרגע‪.‬‬ ‫שאלת לאן אני הולך‪ .‬ואני הרי לא ידעתי‪ ,‬כי בסוף הגעתי לבית‬ ‫חסיד שחזר מן המקווה‪ ,‬בגדי השבת לגופו והשטריימל על ראשו‪,‬‬ ‫האסורים אצלך‪ ,‬אף שרציתי ללכת למנחה"‪.‬‬ ‫פגשם כשהם אובדי עצות‪ .‬הוא דחף לידם מטבעות מספר כדי‬ ‫ובזה אפשר לבאר את הפסוק "וילך חרנה"‪ ,‬יצא ללכת חרנה‪ ,‬אבל‬ ‫שירוצו למקווה לכבוד שבת‪ ,‬לקח מהם את חפצי המוקצה והזמינם‬ ‫בסוף‪ ,‬עד שהגיע לשם‪ ,‬לקח י"ד שנה‪.‬‬ ‫לביתו‪ .‬טרופי נשימה הגיעו השניים עם מארחם לתפילת מנחה‬ ‫וקבלת שבת‪ ,‬כשאין להם דקה כדי לדבר עמו‪.‬‬ ‫שעה לפני שבת‪ ,‬על שפת הכינרת‬ ‫בליל שבת‪ ,‬כשישבו לשולחן השבת‪ ,‬סיפר להם היהודי את‬ ‫ומעשה מהשגחה פרטית שסיפר הרה"צ ר' אלימלך בידערמאן‬ ‫גודל ההשגחה הפרטית שלהם‪" :‬אני ורעייתי שהינו בחו"ל‪,‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬על שני בחורים מישיבה חסידית בבני ברק שהחליטו‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫"נושעתי אצל הבורא יתברך"‬ ‫בהשתטחות על קברי צדיקים‪ .‬טיסתנו חזרה לארץ התעכבה‬ ‫פעם אמר הרה"ק ה"אבני נזר" זי"ע למשמשו‪" :‬הכן עצמך לצאת‬ ‫בימים מספר‪ ,‬וידענו שננחת ביום חמישי לפנות ערב‪ .‬קרובי‬ ‫אל הדרך לעיירה פלונית‪ ,‬להשתתף בשמחת ברית מילה לרך הנולד‬ ‫משפחה לקחו את הילדים לביתם לשבת‪ ,‬וכך יש לי מקום‬ ‫לפלוני"‪ .‬שאל המשמש‪ :‬מה יום מיומיים‪ ,‬שהרבי נוסע למרחקים‬ ‫עבורכם‪.‬‬ ‫לברית מילה?‬ ‫"אך בכך לא תם הסיפור‪ .‬אילו היינו אני ורעייתי מכינים את צורכי‬ ‫ויען ה"אבני נזר" ויאמר‪" :‬אבי הבן קידש שם שמים‪ ,‬על כן ברצוני‬ ‫השבת‪ ,‬לא היינו מכינים מראש אוכל לשני סועדים נוספים‪ ,‬כי‬ ‫להשתתף בשמחתו‪ .‬וכך הווה מעשה‪ :‬לפני כשבוע נכנס אליי האברך‬ ‫אם עבור שנינו בלבד‪ .‬אלא ששכנים שידעו על העיכוב שלנו‪ ,‬ולא‬ ‫ואמר לי‪' ,‬רבי‪ ,‬היה הקב"ה בעזרי‪ ,‬וזכיתי כעת‪ ,‬לאחר חמש עשרה‬ ‫ידעו שהילדים אינם בביתנו‪ ,‬הכינו את מאכלי השבת בשפע‪ ,‬עבור‬ ‫שנים של ציפייה לזרע של קיימא‪ ,‬לחבוק בן זכר'‪ .‬והיו דבריו אלו בעיניי‬ ‫משפחה שלמה‪ .‬כעת יש אוכל גם עבורכם"‪.‬‬ ‫קידוש ה' גדול‪ ,‬כי תדיר שומע אני איך שזה אומר 'נושעתי בקאצק'‪,‬‬ ‫בצאת השבת שח אחד הבחורים לחברו‪" :‬אנחנו בכינו על כך שלא‬ ‫וזה אומר 'נושעתי בגור' או 'בראדזימין'‪ ,‬וכאן בא אברך ואומר 'נושעתי‬ ‫תהיה לנו שבת כהלכתה‪ ,‬והנה הקב"ה דאג לנו מראש‪ ,‬בהשגחה‬ ‫אצל הבורא יתברך'‪ .‬היש לך קידוש שם שמים גדול מזה?"‬ ‫מופלאה‪ ,‬לעונג שבת אמיתי"‪.‬‬ ‫פשוט הדבר שנתן ה' כוח ביד הצדיקים לפעול ישועות עבור עם בני‬ ‫ולמה באמת הם נתקעו בדרך? קראו על נסתרות דרכיו של השי"ת‪:‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל זכור יזכור האדם שהכול מיד ה' בא לו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כל‬ ‫שבועיים לאחר אותה שבת התארס אחד הבחורים עם בתו‬ ‫גדולת הצדיקים היא עבור דבקותם בה'‪.‬‬ ‫של המארח‪.‬‬ ‫הקב"ה מכין לאדם את צעדיו עלי אדמות‪ .‬לפעמים כרוכה הישועה‬ ‫מדוע לא טיפס יעקב בסולם?‬ ‫במעט צער שקודם לה‪ ,‬כדי שיוכל האדם לזכות בטובה‪ ,‬אך אל‬ ‫והנה לפעמים יש בני אדם שחושבים‪ :‬אם הייתי שם ושם‪ ,‬והיה לי‬ ‫לאדם להתייאש ולהגיע לעצב ברגעים הלא נעימים‪.‬‬ ‫כך וכך‪ ,‬היה לי טוב‪ .‬באה התורה ללמדנו שיעקב אבינו נזכר ששכח‬ ‫להתפלל במקום שעבר‪ ,‬ואז מיד קפצה לו הדרך‪ ,‬ללמד שהמקום‬ ‫המעטפה של המנחם האחרון‬ ‫שאתה נמצא בו הוא הטוב‪ .‬אל תחפש מקומות אחרים‪ ,‬כל המקומות‬ ‫הנה עוד סיפור על השגחה פרטית‪ ,‬שהיא בכל שנייה‪ .‬היה אברך‬ ‫יבואו אליך לכאן‪ ,‬כי רוצים את עבודתך כאן‪.‬‬ ‫שבערב שבת קודש יצא מהבית‪ ,‬עבר ליד הדואר והוציא מכתב‬ ‫מובא על כ"ק אדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור זצ"ל‪ ,‬ה"אמרי‬ ‫מביטוח לאומי‪ ,‬שהוא חייב ‪ 2,500‬שקל‪ .‬נכנס למכולת לקנות‪ ,‬ובעל‬ ‫אמת"‪ ,‬שישב באחד הימים ללמוד עם בן זקוניו רבי פנחס מנחם‪.‬‬ ‫המכולת אומר לו‪" :‬אני לא יכול לתת יותר‪ ,‬כי אתה כבר חייב מעל‬ ‫בלימודם הגיעו האב והבן לחלומו של יעקב על הסולם והמלאכים‪,‬‬ ‫‪ 500‬שקל‪ .‬תראה אחרי שבת להכניס כסף"‪ .‬הוא שמע ויצא‪ .‬פתאום‬ ‫והאב‪ ,‬שחפץ לראות עד כמה נבון ופיקח בנו‪ ,‬החל לשאול אותו‬ ‫מצלצל הטלפון‪ ,‬וחבר מודיע לו שבדק עכשיו בפנקסו ומצא שהוא‬ ‫שאלות לחידוד‪.‬‬ ‫לווה ממנו ‪ 700‬שקל‪ .‬עשה האברך סיכום‪ 3,700 :‬שקל הוא חייב‬ ‫שאל האב‪" :‬בני‪ ,‬יעקב אבינו רואה בחלומו סולם מוצב ארצה וראשו‬ ‫לארגן אחרי שבת‪.‬‬ ‫בשמים‪ ,‬אז איך הסולם לא נפל?" הבן הקטן חשב וענה‪" :‬כנראה‪,‬‬ ‫והנה במוצאי שבת הוא נכנס לבית הכנסת ומתחיל לומר תהילים‪,‬‬ ‫אבא‪ ,‬שהסולם נשען על העננים"‪ .‬האב‪" :‬אבל הרי ענן זה דבר רך‪,‬‬ ‫ואחר כך פרק שירה‪ ,‬ומבקש מהקב"ה‪" :‬הנה אני צריך לשלם‪,‬‬ ‫והסולם קשה?" הבן‪" :‬נכון‪ ,‬אבל הסולם בחלום היה כנראה רך יותר‬ ‫ותעזור לי"‪ .‬הוא יוצא מבית הכנסת‪ ,‬וכבר שתים עשרה בלילה‪ ,‬והוא‬ ‫מהעננים"‪ .‬האב‪" :‬אם הסולם היה רך‪ ,‬אז איך עלו עליו המלאכים?"‬ ‫נזכר שיהודי אחד יושב שבעה כאן‪ ,‬ממש ליד‪ ,‬ומחר בבוקר הוא‬ ‫הבן‪" :‬חייבים לומר באמת שהמלאכים היו רכים יותר מהסולם הרך"‪.‬‬ ‫כבר קם‪ .‬הוא מנסה לעלות לראות אם עוד ערים‪ ,‬והנה הוא רואה‬ ‫ואז אמר האב‪" :‬בני‪ ,‬יפה ענית"‪.‬‬ ‫שהדלת פתוחה והבית כבר ריק מאנשים‪ .‬הוא נכנס‪ ,‬מדבר כמה‬ ‫הוסיף ה"אמרי אמת" ושאל‪" :‬אם יעקב ראה את מלאכי השרת‬ ‫שניות‪ ,‬מנחם ויוצא‪.‬‬ ‫עולים ויורדים בסולם‪ ,‬מדוע לא טיפס אף הוא והעפיל מעלה‬ ‫למחרת אחר הצהריים מגיע אליו בן של המשפחה שישבה שבעה‬ ‫עמם?" הבן חייך‪" :‬אבא‪ ,‬זה היה רק חלום"‪" .‬נכון בני‪ ,‬היה זה חלום‬ ‫ומוסר לו מעטפה‪" .‬מה זה?" הוא שואל‪ .‬סיפר לו הבן שאביו השאיר‬ ‫בלבד"‪ ,‬הוסיף האב הגדול להקשות‪" ,‬אבל במה שחולם אדם בלילה‬ ‫שלוש מעטפות‪ :‬אחת לחלק בסוף השנה‪ ,‬אחת לשלושים‪ ,‬ואחת‬ ‫טמונים לא מעט מהרהורי ליבו ביום‪ .‬האם יעקב אבינו לא שאף‬ ‫לסוף השבעה‪ ,‬ועליה כתוב לתת אותה לאדם האחרון שייכנס לנחם‪.‬‬ ‫בחלומו להיות גבוה יותר מדרגתו העכשווית?"‬ ‫היו שם במעטפה ‪ 3,500‬שקל‪ .‬הוריד ‪ 2,500‬לביטוח לאומי ועוד ‪500‬‬ ‫הרהר פנחס מנחם וענה בשנינות‪" :‬בפסוק הבא עונה התורה מדוע‬ ‫שקל למכולת‪ ,‬והלך לחברו‪ ,‬נתן לו חמש מאות שקל ואמר לו‪" :‬את‬ ‫לא טיפס יעקב אף הוא בסולם‪ ,‬שכן מיד לאחר מכן כתוב 'והנה ה'‬ ‫המאתיים הנותרים‪ ,‬נראה איך הקב"ה יגלגל את העניין‪ ,‬ונשלם לך"‪.‬‬ ‫ניצב עליו'‪ .‬אם הקב"ה לידו‪ ,‬מה לו כי יטפס לחפשו במקום אחר?"‬ ‫החבר פותח את הפנקס כדי למחוק את החוב ולרשום שנשארו עוד‬ ‫נתחייך האב בסיפוק מתשובתו זו‪.‬‬ ‫‪ ,200‬מעיין שם ואומר לו‪" :‬כנראה טעיתי‪ .‬אני רואה שאתה חייב לי‬ ‫(מתוך 'החיזוק היומי' ‪ -‬פארשעיי)‬ ‫רק ‪ 500‬שקל"‪.‬‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"להתיישב מול ערימת דפים ובה תשעים שאלות על יותר מאלפיים‬ ‫דף‪ ,‬ממסכת ברכות‪ ,‬דרך סדר מועד וסדר נשים ועד סדר נזיקין‪ ,‬על כל‬ ‫המסכתות והסוגיות שבהן‪ .‬אפשר לומר את האמת‪ ,‬זה באמת דבר קשה‪"...‬‬ ‫הרה"ח אהרן כהן בסדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‪ ,‬והפעם עם הג"ר‬ ‫יצחק מאיר ברים שליט"א שמספר מה דחף אותו להצטרף וכיצד בנוי סדר הלימוד והחזרות שלו‬ ‫"וַ ִּת ַּדד ְשׁנָ ִתי ֵמ ֵעינָ י" (בראשית ל"א‪ ,‬מ')‬ ‫"כשם שאין פרצופיהן שווין זה לזה‪ ,‬כך אין דעתן שווין זה לזה"‪.‬‬ ‫המימרא הנפוצה הזו‪ ,‬שמקורה במדרש רבה‪ ,‬מקבלת משמעות‬ ‫מוחשית במיוחד בסדרת השיחות עם חברי 'קניין ש"ס'‪ .‬דומה‬ ‫שאין עוד מקום שבו בולט כל כך ההבדל בין אדם לאדם כמו בדרכי‬ ‫הלימוד‪ ,‬השינון וההשקעה בזכירת התורה ובידיעתה‪ .‬השבוע‬ ‫פנינו אל הג"ר יצחק מאיר ברים מירושלים‪ ,‬מחשובי נבחני 'דרשו'‬ ‫זה למעלה מעשרים שנה‪ ,‬כדי לשמוע ולהחכים לתועלת רבבות‬ ‫הקוראים‪.‬‬ ‫דרבון חזק מאוד‬ ‫מתי התחלתם‪ ,‬ומדוע?‬ ‫בפתח דבריו מקדים רבי יצחק מאיר‪" :‬האמת שזה לא נעים לספר‬ ‫"אולי יש מי שמסוגלים לכך‪ .‬אני הלכתי בקצב שלי וברוגע‪ ,‬בדיוק‬ ‫על מה שהשגתי וכמה למדתי וכו'‪ ,‬לא כך חינכו אותנו‪ ,‬אבל במקרה‬ ‫לפי המסלול שתכננו ובנו רבני 'דרשו' בהשכל ובתבונה‪ .‬כשהחל‬ ‫של 'קנין ש"ס' אני חב הכרת הטוב למפעל 'דרשו' ולעומד בראשו‪,‬‬ ‫מחזור ה'דף היומי' בשנת תשס"ה הצטרפתי‪ ,‬ומאז השקעתי בכל‬ ‫הרה"ג רבי דוד הופשטטר שליט"א ולכן איני יכול למנוע את עצמי‬ ‫חודש במבחן על הלימוד החודשי‪ ,‬חודש אחר חודש‪ ,‬עד היום‬ ‫מלספר ולשתף‪ ,‬ובפרט שיש בשיחה כזו גם זיכוי הרבים‪ ,‬שכן היא‬ ‫המאושר בחודש אב תשע"ב‪ ,‬שבו זכיתי לסיים את הש"ס כולו‪.‬‬ ‫עשויה להביא יהודים נוספים להצטרף ולזכות"‪.‬‬ ‫"אחרי הסיום המרגש התחלתי ללמוד את הש"ס שוב‪ ,‬בהתחדשות‪,‬‬ ‫עוד לפני שהוא משיב לשאלה‪ ,‬הוא מבקש להדגיש‪" :‬כדי לזכור את‬ ‫והפעם הגיע הזמן לעלות מדרגה ולהצטרף למסגרת 'קניין ש"ס'‪.‬‬ ‫הלימוד היטב באמת‪ ,‬צריך להיות בעל מדרגה‪ .‬אני מדבר על יהודים‬ ‫ברוב סייעתא דשמיא סיימתי במסגרתה את הש"ס ונבחנתי על‬ ‫רגילים‪ ,‬שרוצים לדעת את מה שלמדו ולזכור אותו גם בהמשך‪ .‬לזה‬ ‫כולו בחודש טבת תש"פ‪ .‬מאז המשכתי במסגרת הנעלה הזו‪ ,‬וכעת‪,‬‬ ‫ההצטרפות למבחני 'דרשו' מועילה ומסייעת מאוד"‪.‬‬ ‫אי"ה‪ ,‬נזכה שוב ללמוד את הש"ס ולדעת אותו"‪.‬‬ ‫ואז הוא חוזר לשאלתנו‪" :‬כמו כל יהודי‪ ,‬רציתי לזכות לדעת את‬ ‫הש"ס‪ .‬אבל ראיתי שנדרש דרבון חזק מאוד כדי להשקיע בחזרות‪.‬‬ ‫הכול תלוי ביסוד‬ ‫היצר משקיע שם כוחות רבים‪ ,‬וכבר העידו רבים מגדולי ישראל‬ ‫מהו סדר הלימוד והשינון שלכם? נשמח לשמוע‪ ,‬לתועלת הרבים‪.‬‬ ‫על הניסיון המיוחד ועל הקושי שבחזרה‪ .‬לכן החלטתי להצטרף‬ ‫"תחילה אני לומד את הדף לעצמי כמה פעמים‪ ,‬עד שאני מרגיש‬ ‫ל'דרשו'‪ ,‬וכך הרווחתי 'מחייב' לשנן ולחזור כסדר‪.‬‬ ‫שאני מבין אותו ושולט בו היטב‪ .‬אחר כך אני לומד אותו מחדש עם‬ ‫"היום‪ ,‬אחרי שנים של השתתפות במבחנים‪ ,‬אני יכול להוסיף עוד‬ ‫חברותא‪ ,‬ואז‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬אנחנו מבינים את הדף על בוריו"‪.‬‬ ‫דבר‪ :‬עצם הידיעה שעומדים להיבחן על הלימוד גורמת לשים לב‬ ‫"אולי נעים יותר לדבר על החזרות"‪ ,‬מעיר רבי יצחק מאיר בחיוך‪,‬‬ ‫יותר לפרטים המהותיים ולתמצית הסוגיות‪ ,‬כדי לזכור אותם בשעת‬ ‫"אבל הכול תלוי ביסוד‪ ,‬והיסוד הוא ללמוד את הדף ולהבין אותו‬ ‫המבחן וגם בהמשך החיים"‪.‬‬ ‫באמת‪ .‬את זה חשוב וכדאי להדגיש מאוד‪.‬‬ ‫"בהמשך‪ ,‬בכל סוף שבוע‪ ,‬אני משתדל מאוד לעבור שוב על‬ ‫בקצב שלי וברוגע‬ ‫הלימוד השבועי ולחזור על הדפים‪ .‬לקראת המבחן החודשי‪ ,‬בימים‬ ‫הצטרפתם מיד למסלול 'קניין ש"ס'?‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫עוסק שם בכך שהלומדים מחדשים חידושים‪ ,‬וכל אחד בונה לעצמו‬ ‫האחרונים‪ ,‬אני מתאמץ לשנן את כל הלימוד של החודש‪ ,‬או לפחות‬ ‫מהלך משלו‪ ,‬וכך הוא כותב‪' :‬שכחה שגוברת בעוונותינו הרבים‬ ‫את רוב הדפים‪ ,‬ככל שאני מצליח וזוכה"‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬ואי אפשר לאוקמי גירסא‪ .‬אכן על ידי החידושים בכל דף‬ ‫ועמוד‪ ,‬על ידי זה זוכר הכל‪ ,‬ומילתא דתמיה מידכר דכירא‪ ,‬והניסיון‬ ‫תשעים שאלות‪ ,‬אלפיים דף‬ ‫מעיד לנו על זה'‪ .‬והוא מוסיף‪' :‬ויודע אני בעצמי'‪.‬‬ ‫ומהו סדר החזרות לקראת המבחנים הגדולים?‬ ‫"רואים מכאן שעצם ההשקעה בלימוד‪ ,‬להבין כל דף וכל סוגיה על‬ ‫"קצת קשה לי לענות על השאלה הזו‪ ,‬כי זה תלוי בכמה וכמה דברים‪,‬‬ ‫נכון‪ ,‬היא שמסייעת אחר כך לזכור‪ .‬והחתם סופר מוסיף דברים שרק‬ ‫וגם בתנאים שבשטח‪ .‬לפעמים יש יותר זמן ולפעמים פחות‪ .‬יש‬ ‫גדול כמותו יכול לכתוב‪' :‬ואם כן‪ ,‬אף אם החידוש אינו נכון כל כך‪,‬‬ ‫גמרות וסוגיות שזורמות וברורות‪ ,‬ויש כאלה שגם אחרי ההשקעה‬ ‫מכל מקום מועיל לשכחה'"‪.‬‬ ‫בלימוד נשארות מעט מסובכות‪ .‬יש לומדים מסודרים יותר‪ ,‬אבל לי‬ ‫אין עד היום סדר ברור ומסגרת קבועה של הכנה למבחנים הגדולים‪.‬‬ ‫לשליחת תגובות לכותב המאמר‪ ,‬או לשיתוף בעצות‪ ,‬בראיונות ובדרכי‬ ‫"ואפשר לומר את האמת‪ :‬מסגרת 'קניין ש"ס'‪ ,‬ובפרט כשמגיעים‬ ‫הצלחה‪ ,‬כתבו ל‪a0533185209@gmail.com :‬‬ ‫למבחנים הגדולים של אלף או אלפיים דף‪ ,‬היא באמת דבר קשה‪.‬‬ ‫להתיישב מול ערימת דפים ובה‬ ‫תשעים שאלות על יותר מאלפיים‬ ‫דף‪ ,‬ממסכת ברכות‪ ,‬דרך סדר מועד‬ ‫וסדר נשים ועד סדר נזיקין‪ ,‬על כל‬ ‫המסכתות והסוגיות שבהן‪ ,‬זה באמת‬ ‫דבר גדול ומאתגר‪ .‬אבל המציאות‬ ‫מוכיחה שבהשקעה ובהתמסרות‬ ‫מחיר מיוחד‬ ‫מבעד לערפילי ההסתרה‬ ‫לקוראי‬ ‫אמיתית אפשר לזכות לזה"‪.‬‬ ‫'לקראת שבת'‬ ‫איך מצליחים לשמור על עקביות?‬ ‫‪0‬ח‪67‬דעמ'ש!‬ ‫"קודם כול‪ ,‬לא כל התקופות שוות‪.‬‬ ‫ברוך השם‪ ,‬במשך החיים מחתנים‬ ‫ילדים‪ ,‬יש שמחות במשפחה‪ ,‬ויש‬ ‫סתם דברים שמקשים או מעכבים‪.‬‬ ‫לצעוד בנתיב‬ ‫אבל מי שרוצה להצליח באמת צריך‬ ‫דמותו הפלאית‬ ‫להיות רציני ועקבי‪.‬‬ ‫רבת ההוד של‬ ‫גאון התורה‬ ‫"הדבר נוגע גם לחזרות עצמן‪ .‬מסכת‬ ‫והמוסר‬ ‫שלמדנו היטב ודפיה ברורים לנו‪,‬‬ ‫כמעט אין ניסיון לחזור עליה ולשנן‬ ‫אותה‪ ,‬פשוט נעים לשוב אליה ולעבור‬ ‫לטעום אוירה‬ ‫עליה שוב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מסכת‬ ‫של התעלות‬ ‫ורוממות‬ ‫שאנחנו שולטים בה פחות‪ ,‬קשה יותר‬ ‫ולהנחיל ללבנו‬ ‫מושגים של‬ ‫לחזור עליה‪ ,‬ונדרשת התחזקות רבה‬ ‫גדלות‬ ‫יותר כדי להשקיע בשינון ובחזרות"‪.‬‬ ‫"ויודע אני בעצמי"‬ ‫לסיום‪ ,‬נשמח לעצה אישית לקוראים‬ ‫שרוצים להתקדם בלימוד הש"ס‬ ‫ובידיעתו‪.‬‬ ‫"הקושי לזכור את הלימוד איננו דבר‬ ‫ניתן להשיג ברח' הפסגה ‪ 33‬בית‪-‬וגן בירושלים‪.‬‬ ‫חדש‪ .‬יש דברים של החתם סופר‬ ‫מס' פל'‪052-7158008 :‬‬ ‫במסכת שבת (קא‪ ):‬שתפסו אותי‬ ‫מאוד‪ ,‬והם גם מחזקים‪ .‬החתם סופר‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫התנמנם הנכד באמצע הלילה‪ ,‬וכאשר התעורר נדהם לשמוע את קולו של‬ ‫רבינו היושב ועמל בתורה בניגון ובנעימה‪ .‬הוא הביט כה וכה‪ ,‬וירא כי לא‬ ‫אירע שום נס והבית עודנו שרוי באפילה מוחלטת‪ .‬תיכף קם ממיטתו‪ ,‬סר‬ ‫ופנה לעבר ההול לראות כיצד מצליח רבינו ללמוד בחושך‬ ‫"וַ ּיִ ְשּׁכַ ב ּבַ ָּמקֹום ַההּוא" (בראשית כ"ח‪ ,‬י"א)‬ ‫בספר 'משוש דור ודור' מובא מעשה שאירע באחד מלילות השבת‬ ‫בביתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪ ,‬כאשר עם תחילתה של‬ ‫סעודת השבת הראשונה כבה לפתע הגנרטור ועלטה השתררה‬ ‫בבית‪ .‬הנכד ששהה עם רבינו החל לדון לפניו כיצד ינהג עם הלימוד‬ ‫של הלילה‪ ,‬ומנה בפני רבינו כמה בתי כנסיות סמוכים שיש בהם‬ ‫חשמל כשר‪ ,‬למען יוכל רבינו להגות בתורה בעת קומו בטרם יאיר‬ ‫השחר‪ .‬רבינו נענע בראשו מבלי להשיב דבר‪ ,‬והנכד גמר בדעתו‬ ‫להישאר ער בכדי ללוות את רבינו בחשכת אישון הליל לאשר יחפוץ‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬התנמנם הנכד באמצע הלילה‪ ,‬וכאשר התעורר נדהם לשמוע את‬ ‫קולו של רבינו היושב ועמל בתורה בניגון ובנעימה‪ .‬הוא הביט כה וכה‪,‬‬ ‫וירא כי לא אירע שום נס והבית עודנו שרוי באפילה מוחלטת‪ .‬תיכף קם‬ ‫ממיטתו‪ ,‬סר ופנה לעבר ההול לראות כיצד מצליח רבינו ללמוד בחושך‪.‬‬ ‫בספר 'ליקוטי יהודה' מסופר‪ ,‬כי הרבי האמרי אמת זצ"ל שאל פעם‬ ‫מה מאד נרעש הנכד לראות את רבינו יושב ליד השולחן עם גמרא‬ ‫את בנו הפני מנחם זצ"ל בילדותו‪ :‬אם היה 'סולם מוצב ארצה וראשו‬ ‫סגורה‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬והוא גורס בעל פה בבטחה ובשלוה‪ ,‬משל קורא‬ ‫מגיע השמימה'‪ ,‬מדוע לא עלה יעקב עליו עד שמי רום? ענה לו הפני‬ ‫הוא מתוך הספר‪ ...‬המילים יצאו מפיו של רבינו כדרכו‪ ,‬בהטעמה‬ ‫מנחם‪ :‬הרי היה זה רק חלום‪ .‬חזר אביו ושאלו‪ :‬אף בחלום היה לו‬ ‫ובחן‪ ,‬והוא משתעשע עם הגמרא כאילו היא פתוחה ומאירה לפניו‪...‬‬ ‫לעלות השמימה?‬ ‫רק כאשר עלה השחר‪ ,‬וזהרורי אור ראשונים החלו להפציע מבעד‬ ‫ותירץ הפני מנחם‪ :‬מה היה לו לעלות השמימה‪ ,‬הרי באותה שעה‬ ‫לחלון‪ ,‬הסיט רבינו את הווילון‪ ,‬לקח את הגמרא והתקרב לחלון‪ .‬כך‬ ‫היה 'והנה ה' ניצב עליו'‪ ,‬ואם הקב"ה עמו מה לו לחפש ולטפס‬ ‫למד מתוך הספר‪ ,‬עד שהגיע זמן תפילת שחרית‪.‬‬ ‫לשמים? ונהנה האמרי אמת מאד מתשובתו‪.‬‬ ‫הרבי האמרי אמת זצ"ל שאל פעם את בנו‬ ‫שאלו את הגאון רבי שמואל אהרן‪ :‬אם כן‪,‬‬ ‫הפני מנחם זצ"ל בילדותו‪ :‬אם היה 'סולם‬ ‫מדוע אין הוא מתקרב אל הכותל? האם‬ ‫מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'‪ ,‬מדוע‬ ‫חושש גם הוא מהתרגשות עד פיקוח‬ ‫לא עלה יעקב עליו עד שמי רום? ענה לו‬ ‫נפש? ואמר‪ :‬מי ידמה ומי ישוה למהרי"ל‬ ‫הפני מנחם‪ :‬הרי היה זה רק חלום‪ .‬חזר אביו‬ ‫דיסקין וטהרת נפשו‪ .‬לא זו הסיבה‪...‬‬ ‫ושאלו‪ :‬אף בחלום היה לו לעלות השמימה?‬ ‫ּנֹורא ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה" (בראשית כ"ח‪ ,‬י"ז)‬ ‫ֹאמר ַמה ָ‬ ‫"וַ ּי ַ‬ ‫"וְ ִהּנֵ ה ֻסּלָ ם ֻמ ָּצב ַא ְר ָצה" (בראשית כ"ח‪ ,‬י"ב)‬ ‫מסופר בספר 'מעילו של שמואל' בשם הגאון רבי שמואל אהרן‬ ‫למה לא טיפס יעקב אבינו על הסולם לשמים?‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫רבי אהרון נודע לכל‪ .‬במוצאי שבת‪ ,‬לאחר ההבדלה‪ ,‬התקיימה‬ ‫יודלביץ זלה"ה‪ ,‬שמנהגו היה בעת שמגיע לכותל המערבי‪ ,‬שהיה‬ ‫אסיפה דחופה‪ .‬פרנסי הקהילה הביעו רגשי אשמה על העלמת‬ ‫עומד מרחוק‪ .‬ואמר שכן היה מנהגו של המהרי"ל דיסקין זצ"ל‪,‬‬ ‫העין ממצבו של הצדיק רבי אהרון‪ .‬בסיום האסיפה הוחלט‬ ‫שלא היה ניגש עד לכותל‪ .‬אמרו לו מקורביו‪ :‬יתכן שרבינו המהרי"ל‬ ‫על קביעת "דמי מעמדות" מדי חודש בחודשו‪ ,‬להחזקת‬ ‫דיסקין חשש שזהו כותל העזרה‪ ,‬כפי שחששו בזמנו‪ ,‬אבל בזמננו‬ ‫המשפחה החשובה‪.‬‬ ‫התגלו שרידי הכותל המערבי לכל ארכו עד לכותל הדרומי‪ ,‬והתברר‬ ‫כשנודע העניין לרבי אהרון‪ ,‬הצטער מאד על שלא עמד בניסיונו‬ ‫בודאות שזהו כותל הר הבית והגישה אליו מותרת לכל‪ .‬ענה ואמר‪:‬‬ ‫הקשה‪ ,‬ניסיון העוני‪ ,‬וסיפר על עוניו‪ .‬הוא התפלל וביקש מהקב"ה‬ ‫לא זה היה טעמו של המהרי"ל דיסקין‪ ,‬אלא משום שחשש שכשיגיע‬ ‫שהעניין יישכח מהציבור‪' ,‬ורצון יראיו יעשה' ‪ -‬תוך תקופה קצרה‬ ‫אל הכותל המערבי‪ ,‬שריד בית מקדשנו‪ ,‬עלול הוא להתרגש עד‬ ‫נשכח העניין והופסקו דמי המעמדות‪ .‬רבי אהרון חזר למצבו הקודם‬ ‫לסכנת חיים‪ ,‬והיה זה עבורו ספק פיקוח נפש‪.‬‬ ‫כשהוא שמח וכל מבטחו רק בהקב"ה‪.‬‬ ‫וסיפר עוד‪ ,‬כי בבואו של המהרי"ל דיסקין לירושלים ביקש לגשת‬ ‫לכותל המערבי‪ ,‬אבל בדרכו נרעש וקרא‪ :‬מה נורא המקום הזה‪ ,‬אין‬ ‫זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים‪ ,‬ועכשיו השכינה הקדושה‬ ‫לאחר פגישתם המרגשת‪ ,‬ביקש רבי איסר‬ ‫בגלות ובצער ובוכה ומקוננת על בניה שגלו מעל שלחן אביהם‬ ‫זלמן תיכף לשוחח עמו ביחידות‪ ...‬פרשו‬ ‫ועל האב שהגלה את בניו‪ .‬ומרוב בכי ודמעות חש ברע ושב על‬ ‫שני גאוני הדור לפינה והמתיקו סוד‪ ...‬כל‬ ‫עקבותיו‪.‬‬ ‫האנשים והמקורבים אשר ראו הדבר‪ ,‬היו‬ ‫עוד מובא שם‪ ,‬כי שאלו את הגאון רבי שמואל אהרן‪ :‬אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫בטוחים‪ ,‬כי הם מדברים אודות ענייני הכלל‬ ‫אין הוא מתקרב אל הכותל? האם חושש גם הוא מהתרגשות עד‬ ‫העומדים על הפרק‪ ,‬ומן הסתם עוסקים‬ ‫פיקוח נפש? ואמר‪ :‬מי ידמה ומי ישוה למהרי"ל דיסקין וטהרת‬ ‫בדברים העומדים ברומו של עולם‪...‬‬ ‫נפשו‪ .‬לא זו הסיבה‪ ,‬אלא משום שהחיילים עולים להר הבית האסור‬ ‫בעלייה כדי לשמור על הניגשים אל הכותל‪ ,‬ואין אני רוצה להימנות‬ ‫"וְ כֹל ֲא ֶשׁר ִּת ֶּתן לִ י ַע ֵּשׂר ֲא ַע ְּש ֶׂרּנּו לָ ְך" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ"ב)‬ ‫על אלו שגורמים לחיילים לעבור על איסור‪.‬‬ ‫בספר 'עובדות והנהגות' מסופר‪ ,‬כי מראשוני הבאים להקביל‬ ‫את פני מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל כאשר עלה ארצה‪ ,‬היה ידידו‬ ‫למחרת בבוקר היה בית הכנסת כמרקחה‪.‬‬ ‫הוותיק משכבר הימים‪ ,‬מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‪,‬‬ ‫מצבו הקשה של רבי אהרון נודע לכל‪.‬‬ ‫תלמידו המובחר של מרן הגר"ח זצ"ל ושריד לישיבת וואלוז'ין‪.‬‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬לאחר ההבדלה‪ ,‬התקיימה‬ ‫לאחר פגישתם המרגשת‪ ,‬ביקש רבי איסר זלמן תיכף לשוחח עמו‬ ‫אסיפה דחופה‪ .‬פרנסי הקהילה הביעו‬ ‫ביחידות‪...‬‬ ‫רגשי אשמה על העלמת העין ממצבו של‬ ‫פרשו שני גאוני הדור לפינה והמתיקו סוד‪...‬‬ ‫הצדיק רבי אהרון‪ .‬בסיום האסיפה הוחלט‬ ‫כל האנשים והמקורבים אשר ראו הדבר‪ ,‬היו בטוחים‪ ,‬כי הם מדברים‬ ‫על קביעת "דמי מעמדות" מדי חודש‬ ‫אודות ענייני הכלל העומדים על הפרק‪ ,‬ומן הסתם עוסקים בדברים‬ ‫בחודשו‪ ,‬להחזקת המשפחה החשובה‪.‬‬ ‫העומדים ברומו של עולם‪...‬‬ ‫כשנודע העניין לרבי אהרון‪ ,‬הצטער מאד‪...‬‬ ‫אולם בדרך חזרה לביתו‪ ,‬גילה רבי איסר זלמן זצ"ל למקורבו הגאון‬ ‫רבי יצחק אפשטיין זצ"ל מה היה נושא שיחתם‪ ,‬וכך אמר‪" :‬בודאי‬ ‫"וְ נָ ַתן לִ י לֶ ֶחם לֶ ֱאכֹל ּובֶ גֶ ד לִ לְ ּבֹׁש" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ')‬ ‫חשבת כי סוד כמוס היה לי אל הגאון שזה עתה הגיע? אינך אלא‬ ‫טועה‪ .‬מכיר אני את יראתו של הגרי"ז ואת גודל צדקתו‪ ,‬ותיארתי‬ ‫בספר 'לב ישראל' מובא‪ ,‬כי הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב‬ ‫לעצמי שהואיל וזה עתה הגיע לארץ הקודש‪ ,‬עדיין איננו רגיל‬ ‫זי"ע סיפר על נכדו של הבעש"ט זי"ע‪ ,‬רבי אהרון טיטיווער זי"ע‪,‬‬ ‫בענייני הפרשת תרומות ומעשרות‪ ,‬ובודאי רבים אצלו הפקפוקים‬ ‫שהיה צדיק נסתר‪ .‬בביתו של רבי אהרון לא היה לחם לאכול ובגד‬ ‫והספקות באיזה אופן יש לעשר כדי לצאת ידי כל הדעות‪ ,‬ובודאי‬ ‫ללבוש‪ ,‬אבל הוא הסתיר את עוניו כדי שלא יצטרך להזדקק לבריות‪.‬‬ ‫אף אין לו עדיין מטבע לחילול מעשר שני‪...‬‬ ‫ליל שבת אחד לאחר התפילה‪ ,‬כשעמד לצאת מבית הכנסת לביתו‪,‬‬ ‫"ובכן‪ ,‬עד שיברר את כל הפרטים הדרושים יעבור זמן מה‪ ,‬ובינתיים‬ ‫נזכר במצבו העגום ובשולחן השבת הריק‪ .‬הוא לא יכול לעצור את‬ ‫הרי הגרי"ז הינו אדם חלוש בגופו‪ ...‬ולכן בשיחתנו דיברתי אתו‬ ‫עצמו יותר ופרץ בבכי תמרורים‪ .‬אחדים ממתפללי בית הכנסת‬ ‫בהלכות תרומות ומעשרות‪ ,‬ואמרתי לו שהנני מוכן לעזור לו כרגע‪,‬‬ ‫שהבחינו בבכיותיו ניגשו לברר את פשר הדבר‪ ,‬ורבי אהרון סיפר‬ ‫ולעשר עבורו בו במקום את אשר יביאו לו לאכול‪ ."...‬ואמנם מיד‬ ‫להם את כל תלאותיו‪ ,‬שהגיע עד פת לחם ממש‪.‬‬ ‫הובאה ארוחה קלה‪ ,‬ומרן הגרי"ז סעד את לבו‪...‬‬ ‫למחרת בבוקר היה בית הכנסת כמרקחה‪ .‬מצבו הקשה של‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫האם מותר להאכיל בעלי חיים של הפקר‬ ‫מחמץ של גוי בפסח? האם מותר להאכיל‬ ‫בהמת הפקר בפירות ערלה?‬ ‫אסור להאכיל בעלי חיים בחמץ בפסח‪ ,‬בין אם החמץ או בעלי החיים‬ ‫שייכים למאכיל‪ ,‬ובין אם הם של גוי או שהם הפקר‪ ,‬משום שהמאכיל נהנה‬ ‫בכך שמתמלא מבוקשו להשביע את בעלי החיים‪ ,‬והנאה מחמץ אסורה‬ ‫גם בחמץ של גוי או של הפקר‪ .‬ובחמץ של הפקר‪ ,‬אסור הדבר גם משום‬ ‫שיתכן כי בשעת הגבהת החמץ זוכה המאכיל בחמץ ועובר ב'בל יֵ ראה'; ואף‬ ‫אם אינו זוכה בחמץ‪ ,‬אסור להגביהו בפסח מחשש שיבוא לאוכלו‪ .‬ובמקרה‬ ‫שבעל חיים רודף אחר אדם כדי להזיקו‪ ,‬כגון כלב הרודף כדי לנשוך‪ ,‬מותר‬ ‫להשליך לפניו חמץ במטרה להסיח את דעתו‪ ,‬משום שאין בכך הנאה מגוף‬ ‫החמץ אלא מניעת נזק בלבד‪.‬‬ ‫ויש מהפוסקים שנראה מדבריהם שהנאה זו של האכלת בעלי חיים בחמץ אסורה מדאורייתא; ולדבריהם‪ ,‬גם באיסורי הנאה אחרים‪ ,‬כגון‬ ‫פירות ערלה‪ ,‬אסור להאכיל בעלי חיים שאינם שלו‪ .‬אך יש אומרים שהנאה זו אסורה רק משום חומרת איסור חמץ‪ ,‬ואילו באיסורי הנאה‬ ‫אחרים מותר להאכיל בעלי חיים שאינם שלו; ויש שמסתפק בדבר‪ .‬ואף לדעת המתירים בשאר איסורי הנאה‪ ,‬אסור להאכיל בעלי חיים‬ ‫שאינם שלו בחמץ שעבר עליו הפסח‪ ,‬למרות שאיסור ההנאה ממנו הוא רק מדרבנן‪ .‬מאידך‪ ,‬גם בחמץ‪ ,‬האיסור הוא רק להאכיל את בעלי‬ ‫באזור שמצויים בו בעלי חיים למרות שידוע כי יגיעו אליו ויאכלוהו‪.‬‬ ‫החיים או להניח את החמץ לפניהם‪ ,‬אבל מותר להניח את החמץ ֵ‬ ‫[שו"ע תמח‪ ,‬ו‪ ,‬משנ"ב כו‪-‬כח‪ ,‬ושעה"צ עה‪-‬עו; בו"מ דרשו‪ 101 ,‬ו־‪]103‬‬ ‫האם מותר לומר לגוי לבשל בשר בחלב? ומה הם התנאים הנדרשים לעשיית שותפות עסקית עם גוי?‬ ‫חכמינו ז"ל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת‪ .‬והפוסקים כתבו טעמים שונים לאיסור זה‪ :‬א‪ .‬מכיון שהגוי עושה על פי דיבורו של ישראל‪,‬‬ ‫"אם ָּת ִׁשיב ִמ ַּׁשּבָ ת ַרגְ לֶ ָך‪ ...‬וְ כִ ּבַ ְדּתֹו ֵמ ֲעׂשֹות ְּד ָרכֶ יָך ִמ ְּמצֹוא ֶח ְפ ְצָך וְ ַדּבֵ ר ָּדבָ ר"‪ .‬ג‪ .‬כדי‬ ‫הריהו נחשב כשליחו לעשיית המלאכה‪ .‬ב‪ .‬משום שנאמר‪ִ :‬‬ ‫שלא יבוא ישראל לעשות את המלאכה בעצמו‪ .‬וכתבו האחרונים‪ ,‬שכאשר ישראל אומר לגוי בערב שבת לעשות מלאכה בשבת‪ ,‬אין בזה‬ ‫איסור משום 'ממצוא חפצך'‪ ,‬שהרי לא נאמר כן אלא על השבת עצמה; אך האיסור הוא משום שנחשב כשליחו של ישראל‪ .‬וכאשר אומר לגוי‬ ‫בשבת לעשות מלאכה בשבת‪ ,‬יש בכך איסור הן מצד שהגוי נחשב כשליחו‪,‬‬ ‫והן משום 'ממצוא חפצך'‪.‬‬ ‫ועל פי הטעם שהוזכר לעיל לאיסור אמירה לגוי – שהגוי נחשב כשליחו של‬ ‫ישראל‪ ,‬אסורה האמירה לגוי בכל איסורי התורה; דהיינו‪ ,‬שכל דבר שאסור‬ ‫לישראל לעשותו אסור לומר לגוי לעשותו‪ ,‬גם אם הגוי עושה זאת לצורך‬ ‫עצמו‪ .‬ולכן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אסור לישראל לתת לגוי כסף בפסח ולומר לו לקנות‬ ‫בו חמץ‪ ,‬שהרי לישראל עצמו אסור לקנות חמץ בפסח‪ .‬וכן אסור לתת לגוי‬ ‫בשר וחלב ולומר לבשלם יחד‪ .‬אולם‪ ,‬מותר לומר לגוי שיקנה לעצמו בכספו‬ ‫שלו חמץ בפסח‪ ,‬ומותר לומר לגוי לבשל לעצמו בשר משלו יחד עם חלב‪,‬‬ ‫כיון שבאופן כזה שהגוי עושה מלאכה לצורך עצמו בחפצים שלו‪ ,‬לא אסרו‬ ‫חכמים אמירה לגוי‪.‬‬ ‫ובעניין אחד מצאנו שאסור לגרום לגוי לעשות דבר שאסור לישראל‪,‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫ֹלהים ֲא ֵח ִרים‪ֹ ...‬לא יִ ָּׁש ַמע ַעל ִּפיָך"‪ .‬ופירשו חכמינו ז"ל שאסור לגרום לאחרים‪,‬‬ ‫למרות שהגוי עושה זאת לצורך עצמו‪ :‬נאמר בתורה – "וְ ֵׁשם ֱא ִ‬ ‫ואפילו לגוי‪ ,‬להזכיר ֵׁשם עבודה זרה; ולכן אסור לעשות שותפות עסקית עם גוי‪ ,‬מחשש שיתחייב לו שבועה ויִ ָּׁשבע בשם עבודה זרה‪ .‬וכן‬ ‫המקלים בכך‪ ,‬משום שבזמננו הגויים נשבעים במשותף בשם שמים ולהבדיל בשם עבודה זרה‪ ,‬ואין‬ ‫נפסק בשולחן ערוך‪ .‬וכתב הרמ"א‪ ,‬שיש ֵ‬ ‫איסור לגרום לגוי להזכיר שם עבודה זרה ב'שיתוף'; ואף איסור 'לפני עּוֵ ר' אין בדבר‪ ,‬משום שעבודה זרה ב'שיתוף' אסורה רק לישראל ולא‬ ‫לגוי‪ .‬ובאופן שסיכמו בתחילת השותפות שבכל ויכוח יכריע בורר המוסכם על שניהם ללא חיוב שבועה – לכל הדעות מותר להשתתף עם‬ ‫הגוי‪ ,‬שהרי לא יבואו לידי שבועה‪.‬‬ ‫[משנ"ב תנ‪ ,‬טו; בו"מ דרשו‪ 10 ,‬ו־‪ ;21-22‬רמב"ם שבת ו‪ ,‬א]‬ ‫מתי התפלל יעקב אבינו תפילת‬ ‫ערבית? והאם ניתן להתפלל מנחה‬ ‫וערבית יחד לאחר 'פלג המנחה'?‬ ‫בפרשת השבוע נאמר על יעקב אבינו ע"ה‪" :‬ויפגע במקום"‪ ,‬ופירשו‬ ‫חכמינו ז"ל ש'פגיעה' זו משמעותה תפילה‪ ,‬וזוהי תפילת ערבית‬ ‫שתיקנּה יעקב אבינו‪ .‬וכתבו התוספות שדברים אלו הם כפי שיטת‬ ‫רבי יהודה ‪ -‬הסובר שניתן להתפלל מנחה רק עד תחילת השמינית‬ ‫האחרונה של היום‪ ,‬המכונָ ה 'פלג המנחה'‪ ,‬ומאז ואילך זמן תפילת‬ ‫ערבית ‪ -‬שהרי בהמשך הפסוק כתוב‪" :‬וילן שם כי בא השמש"‪ ,‬ונמצא‬ ‫שהתפלל ביום‪ ,‬טרם ששקעה השמש‪ .‬ומסיימים התוספות‪ ,‬שלפיכך‬ ‫יפה המנהג שנהגו בזמנם להתפלל ערבית לפני השקיעה‪ ,‬שהוא‬ ‫כמנהג יעקב אבינו‪ ,‬מתקן התפילה‪ .‬ולדעת חכמים החולקים על רבי‬ ‫יהודה‪ ,‬ניתן להתפלל מנחה עד השקיעה וערבית רק מ'צאת הכוכבים' ואילך‪ .‬ומסקנת הגמרא ביחס למחלוקת זו היא שכל אדם רשאי לנהוג‬ ‫כרצונו; אך כתבו ראשונים שלא ניתן לנהוג יום כך ויום כך‪ ,‬אלא כל אדם צריך לברור לו מנהג קבוע כאחת מהשיטות‪ .‬וכך נפסק בשולחן ערוך‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬בהתייחסו לשאלת תפילת ערבית כותב שאדם רשאי להתפלל לפני שקיעת החמה‪ ,‬והטעם‪" :‬לפי שתפילת ערבית רשות אין‬ ‫מדקדקים בזמנה‪ ,‬ובלבד שיקרא קריאת שמע בזמנה אחר צאת הכוכבים"‪ .‬והשאלה נשאלת מאליה ‪ -‬הלא רשאי אדם לנהוג כרבי יהודה‪,‬‬ ‫ומדוע הוצרך הרמב"ם לטעם זה שתפילת ערבית היא במקורה תפילת רשות? ורבו התשובות לשאלה זו‪ ,‬ואחת מהן ‪ -‬שכוונת הרמב"ם היא‬ ‫שאף מי שמנהגו תמיד כדעת חכמים – להתפלל מנחה עד השקיעה וערבית רק מצאת הכוכבים – בשעת הדחק רשאי להתפלל ערבית לפני‬ ‫השקיעה‪ .‬וכך נפסק בשולחן ערוך‪ ,‬שאף הנוהג כדעת חכמים רשאי בשעת הדחק להתפלל ערבית לפני השקיעה‪ .‬ונחלקו הפוסקים אם‬ ‫הפסד של תפילה בציבור – דהיינו שאם ימתין עד לאחר צאת הכוכבים לא יוכל להתפלל ערבית בציבור – נחשב כשעת הדחק לענין זה‪ .‬וכן‬ ‫בערב שבת – מי שקיבל עליו שבת לפני השקיעה‪ ,‬רשאי לסמוך על הסוברים שזמן זה נחשב ללילה‪ ,‬ולהתפלל ערבית לפני השקיעה‪ ,‬אף אם‬ ‫בדרך כלל הוא נוהג כדעת חכמים‪ .‬אולם‪ ,‬מי שהתפלל מנחה לאחר פלג המנחה‪ ,‬בכל מקרה לא יתפלל באותו היום ערבית לפני השקיעה‪ .‬ויש‬ ‫שנהגו להקל אף באופן זה‪ ,‬כאשר מדובר בציבור שיהיה קשה לטרוח ולקבצו לאחר מכן לתפילה בציבור‪ .‬ויש שכתב שגם אשה טרודה בטיפול‬ ‫בילדיה רשאית להתפלל מנחה וערבית יחד לאחר פלג המנחה‪.‬‬ ‫[רמב"ם תפילה ג‪ ,‬ז‪ ,‬וכס"מ שם; שו"ע או"ח רלג‪ ,‬א‪ ,‬ומשנ"ב ה‪ ,‬ו ו־יא; בו"מ דרשו‪ 20 ,17 ,‬ו־‪]21‬‬ ‫לחיות כמו יהודי‬ ‫קביעות בלימוד יומיומי ב'משנה ברורה' במסגרת 'הדף היומי בהלכה' ‪ -‬ללמוד לחיות כיהודי‬ ‫אלפי שיעורים מתקיימים מדי יום בפריסה ארצית‪ ,‬לפרטים והצטרפות גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נקודת ציון בדרכה של המהפכה התורנית מבית ׳דרשו׳‬ ‫"באמצע החתונה ניגש אליי יהודי ואמר לי‪' :‬אתה מורי ורבי'‪ .‬אני לא‬ ‫אוהב שאומרים לי כך‪ ,‬אבל הוא לא ויתר‪ ,‬והתחיל לספר‪"...‬‬ ‫הגאון רבי אליהו אורנשטיין‪ ,‬שהעמיד רבבות תלמידים בשיעורי 'הדף היומי' של 'דרשו'‪,‬‬ ‫החל למסור שיעור יומי גם ללומדי 'עמוד היומי'‪ ,‬ומספר על החוויה המיוחדת‬ ‫של הדף‪ ,‬ב'צורתא דשמעתתא'"‪.‬‬ ‫יעקב א‪ .‬לוסטיגמן‬ ‫גם ב'עמוד היומי' נשמר הסגנון‪" .‬בעצם זה חצי שיעור"‪ ,‬הוא‬ ‫קול מוכר וותיק נוסף באחרונה לשיעורי 'עמוד היומי' של 'דרשו'‪.‬‬ ‫אומר‪" ,‬חמש או שש דקות‪ ,‬תלוי כמובן בעמוד"‪ .‬השיעורים‬ ‫הגאון רבי אליהו אורנשטיין‪ ,‬מוותיקי מגידי השיעורים של‬ ‫מוקלטים מחדש במיוחד עבור לומדי העמוד‪ ,‬כדי שלכל עמוד‬ ‫הארגון‪ ,‬שאלפי יהודים למדו עמו את הש"ס כולו בשיעורי 'הדף‬ ‫יהיו פתיחה וסיום משלו‪ ,‬והלומד יקבל יחידה שלמה ולא מחצית‬ ‫היומי' המצולמים‪ ,‬החל למסור מדי יום שיעור גם ללומדי העמוד‪,‬‬ ‫של שיעור ארוך‪ .‬חמש דקות אפשר למצוא גם ביום העמוס‬ ‫העוסקים בימים אלו במסכת סוכה‪.‬‬ ‫ביותר‪ :‬בדרך לכולל או לעבודה‪ ,‬בהמתנה בתור‪ ,‬או כמו אותו דיין‪,‬‬ ‫עד כמה מלווים השיעורים את שומעיהם נוכח הרב אורנשטיין‬ ‫בזמן הצעידה‪.‬‬ ‫לפני ימים אחדים‪ ,‬בחתונה שבה השתתף‪" .‬ניגש אליי יהודי ואמר‬ ‫לי‪' :‬אתה מורי ורבי'"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬אני לא אוהב שאומרים לי כך‪,‬‬ ‫הסיום שהתחיל בגיל שבעים ושמונה‬ ‫אבל הוא לא ויתר‪' .‬תשמע'‪ ,‬אמר לי‪' ,‬כבר כמה פעמים למדתי‬ ‫מה מסוגלת קביעות יומית קצרה לחולל‪ ,‬אפשר ללמוד ממעשה‬ ‫איתך את מסכת סוכה'‪ .‬מתברר שהוא שומע את השיעורים על‬ ‫שסיפר לנו הרב אורנשטיין בעבר‪ .‬יהודי שפרש לגמלאות בגיל‬ ‫המסכת שוב ושוב"‪.‬‬ ‫‪ ,78‬ועד אז לא זכה לסיים אפילו מסכת אחת‪ ,‬החל לשמוע את‬ ‫שיעוריו עם פתיחת מחזור 'הדף היומי'‪ ,‬ולא הרפה מהם שבע‬ ‫כמה דפים ביום‪ ,‬על מכשיר ההליכה‬ ‫שנים וחצי‪ .‬בגיל ‪ 85‬חגגה לו משפחתו את סיום הש"ס‪ ,‬וטרחה‬ ‫עדות נוספת קיבל הרב אורנשטיין מדיין חשוב‪ ,‬שנוהג לצעוד מדי‬ ‫לאתר ולהזמין אל השמחה את מגיד השיעור שהסב למד עמו את‬ ‫יום על מכשיר הליכה לשמירת הבריאות‪" .‬הוא סיפר לי שבשעה‬ ‫הש"ס כולו‪.‬‬ ‫שהוא עומד על המכשיר הוא מפעיל את השיעורים‪ ,‬ושומע כך‬ ‫במקביל ממשיך הרב אורנשטיין בשיעוריו בתלמוד הירושלמי‪.‬‬ ‫כמה דפים בכל יום"‪ ,‬מספר הרב אורנשטיין‪" .‬ומדוע סיפר לי? כי‬ ‫"השנה נסיים בעזרת ה' את סדר נשים‪ ,‬ובשנה הבאה נזיקין‬ ‫בא להעיר שהשיעור על דף ל"ב במסכת עירובין חסר במערכת‬ ‫וטהרות"‪ ,‬הוא אומר ומסביר‪" :‬כידוע אין תלמוד ירושלמי על‬ ‫וצריך לראות שהעניין יסודר"‪.‬‬ ‫סדר קדשים‪ ,‬כך שהסיום כבר מתקרב בצעדי ענק"‪ .‬שיעוריו‬ ‫ב'עמוד היומי' זמינים במערכות השיעורים של 'דרשו'‪ ,‬לצד‬ ‫חמש דקות לעמוד‬ ‫שיעוריהם של שאר מגידי השיעורים הנוספים‪ ,‬איש איש והסגנון‬ ‫חלק גדול מכוחם של השיעורים טמון בקיצורם‪ .‬הרב אורנשטיין‬ ‫המיוחד שלו‪.‬‬ ‫מוסר את דברי הגמרא עצמם בשפה ברורה‪ ,‬ואינו מרחיב‬ ‫"אני חושב שיש כאן דבר גדול מאוד‪ ,‬דווקא בגלל שמדובר‬ ‫במפרשים אלא כשהדבר נדרש להבנת הפשט‪ ,‬כך שהלומד מקבל‬ ‫ביחידות לימוד קצרות כל כך‪ ,‬זה כבר מצב שאין מי שלא מסוגל‬ ‫את תמונת הסוגיה כולה ויכול לשוב אחר כך אל הגמרא ולהעמיק‬ ‫או לא יכול‪ ,‬חמש דקות ביום‪ ,‬ולאט לאט מתקרבים לסיום של‬ ‫בה‪" .‬השיעורים לא נועדו להחליף לימוד עצמי או השתתפות‬ ‫הש"ס כולו‪ ,‬יש לך דבר גדול מזה?"‪.‬‬ ‫בשיעור מסודר"‪ ,‬הסביר לנו בשיחה קודמת‪" ,‬אני מתמקד בשלד‬ ‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬