gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH

שבוע: ויצא (2026-11-16)

המאור שבתורה · HAMOER SHEBATORAH — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת ר' דב בן ר' מאיר יוסף ז"ל‬ ‫‪665‬‬ ‫ויצא‬ ‫רבי פסח פלייטו זצ״ל‪ ,‬בהיותו נער בן ‪ 15‬למד בראדין אצל ה״חפץ חיים"‪.‬‬ ‫קום וַ י ַַע ׂש ִמ ְש ֶּתה‪.:‬אחד מיהודי וילנא נכנס אל‬ ‫וַ יֶּאֱ סֹף לָ בָ ן ֶּאת ָכל ַאנְ ֵׁשי הַ ָמ ֹ‬ ‫באותה עת החליטו הוריו להגר לאמריקה‪ ,‬והוא‪ ,‬שנפשו חשקה בתורה‪ ,‬מיאן‬ ‫רבי שלמה זלמן אחיו של רבי חיים מוולוז־ין זצ״ל והביע לפניו את צערו‪:‬‬ ‫להצטרף אליהם‪ .‬בדלית ברירה עזבו אותו הוריו‪ ,‬והוא נשאר לבדו בראדין‬ ‫״כל יודעי ומכרי חושבים אותי עדיין לנגיד‪ ,‬אבל אני יודע את מצבי האמיתי‬ ‫עם כל התלמידי חכמים‪ .‬שהיו שם‪ .‬והנה למרות שניסה להשקיע את עצמו‬ ‫כי ברע הוא‪ .‬והנה הגיעה עת דודים לבתי‪ ,‬ולפי מעמדי בקהילה אנוס אני‬ ‫בלימוד ככל שיכול‪ ,‬כדי לשכוח את הבדידות אשר העיקה עליו מאד‪ ,‬לא‬ ‫לעשות משתה גדול ולהזמין את העשירים והמכובדים שבעיר בהוצאה‬ ‫עלה הדבר בידו‪ ,‬והגעגועים מילאו את לבו עד שלא ידע לשית עצות בנפשו‪.‬‬ ‫מרובה‪ .‬כיצד עלי להתנהג״‪.‬ענה לו רבי שלמה זלמן‪ :‬מצינו בתנ״ך תיאור‬ ‫הגרוע מכל במצבו זה היתה העובדה שלא היה לו בפני מי לבכות את מצבו‪,‬‬ ‫של שתי חתונות‪ .‬כשהשיא לבן את בתו ליעקב נאמר בתורה ׳ויאסוף את‬ ‫ואף אחד לא ידע את אשר עובר עליו‪.‬יום אחד בשעה שאפפה אותו תחושת‬ ‫כל אנשי המקום ויעש משתה׳‪ .‬לבן הזמין את כל בני העיר לחתונה של בתו‪,‬‬ ‫בדידות קשה במיוחד‪ ,‬נקרא להפתעתו להתיצב בפני ה״חפץ חיים" אשר‬ ‫מתוך תקוה שבזה הוא ירמה את בני עירו לדמות בנפשם שהוא עשיר‪ ,‬ויתנו‬ ‫המתין לו בביתו‪ .‬הוא נכנס לבית בדחילו ורחימו‪ ,‬והנה ה״חפץ חיים״ פונה‬ ‫בו אמון‪ .‬אך כדי לכסות את ההוצאות הגדולות‪ ,‬אמרו במדרש (ב״ר) שלבן‬ ‫אליו‪ :‬פסחק׳ה‪ ,‬פסחק׳ה‪ ,‬בוודאי תסכים אתי שעצוב מאד להשאר לבד‪ ,‬האם‬ ‫אמר לאנשי המקום‪ ,‬״יודעים אתם שתמיד היה לנו מחסור במים‪ ,‬ומיום שבא‬ ‫זה נכון? אבא נוסע לחוץ לארץ‪ ,‬אמא עוזבת‪ ,‬האחים והאחיות נוסעים‬ ‫יעקב לכאן הבאר עולה‪ ,‬ויש מים בשפע‪ .‬ואם הוא ישא כעת את רחל ויחזור‬ ‫ופסחק׳ה נשאר לבד בישיבה‪ ,‬האם זה נכון שעצוב להשאר לבד?! פסח‬ ‫למקומו שוב יחסר המים‪ .‬יש לי רעיון לרמותו וליתן לו את לאה‪ ,‬על ידי זה‬ ‫מ תבייש‪ ,‬גל דמעות נשטף מעיניו וגרונו נחנק‪ ,‬הוא אינו מסוגל לדבר‪ .‬לפתע‬ ‫ישאר פה עוד שבע שנים עבור רחל והברכה תימשך״‪ ,‬והוא לקח מהם‬ ‫לופתת אותו ידו החמימה של ה״חפץ חיים" אשר כולה שופעת אהבה‪ ,‬והוא‬ ‫משכונות כעירבון שלא יספרו ליעקב את רמאותו‪ ,‬ומהמשכונות קנה את‬ ‫אומר לו‪ :‬חשב רגע! האם יהודי צועד אי פעם לבדו?! האם היהודי נמצא‬ ‫צרכי המשתה‪ .‬כשבאו אנשי העיר לפדות את משכונם‪ ,‬הוצרכו לשלם עבורם‬ ‫לבד?! וכי ישנה מציאות כזו?! יש רגע כזה? האם ישנו שבריר שניה כזה?!‬ ‫לחנוונים שקבלו אותם כתשלום עבור המצרכים שלבן קנה לחתונה‪ .‬כך שעל‬ ‫הרי הקב״ה הולך עמו לכל מקום! כמו שנאמר (תהלים צא) "עמו אנכי בצרה"‪.‬‬ ‫ידי החתונה הגדולה לבן בא לידי רמאות וגזל לעומתו‪ ,‬בועז‪ ,‬שהיה גדול‬ ‫כיצד יכול יהודי להרגיש שהוא לבד? איך יהודי מסוגל להיות בתחושה שאין‬ ‫הדור ושופט‪ ,‬נשא את רות במנין מצומצם‪ ,‬׳ויקח עשרה זקנים מזקני‬ ‫מוליכים אותו‪ ,‬שאין מנווטים אותו על כל צעד ושעל?!(מאיר עיני ישראל)‬ ‫העיר׳((רות )‪ .‬כי על אף שבועז נחשב לעשיר‪ ,‬היה איש ישר שחי על פי‬ ‫חשבון‪ ,‬ועל כן כשהגיעה שעת תתונתו עם רות‪,‬הזמין רק עשרה אנשים מזקני‬ ‫פעם הלך החזון איש זצ"ל‪ ,‬עם אחד ממקורביו בטיול היומי לצורך בריאותו‪,‬‬ ‫העיר‪ ,‬שאינם אוכלים ואינם שותים הרבה‪ ,‬ומחתונה זו יצאה מלכות בית‬ ‫לפתע הם ראו ילד קטן מסתובב בקצה של גג בנין ללא מעקה‪ ,‬והמלווה בדרך‬ ‫דוד‪.‬כך היא חובתו של כל איש ישר‪ ,‬לא לפזר כסף בשביל משתה אחד‪,‬‬ ‫כלל היה רגוע מאד‪ ,‬לאחר שראה זאת נלחץ ונבהל וכמעט פרחה נשמתו ממה‬ ‫ובפרט כשהוא יודע את מצבו הרע‪(.‬ויקהל משה‪-‬ילקוט מאיש לרעהו)‬ ‫שעלול לקרות‪ .‬תפסו החזון איש בידו ואמר לו‪" :‬אל תבהל‪ ,‬לכל אחד יש לו‬ ‫יתי בַ יוֹ ם אֲ כָ לַ נִ י ח ֶֹּרב וְ ֶּק ַרח ַב ָליְ ָלה וַ ִת ַדד ְשנ ִָתי מֵׁ ֵׁעינָי‪ :‬כל המתבונן רואה‬ ‫הָ יִ ִ‬ ‫השגחה פרטית שלו מלמעלה‪ ,‬ואין מה לפחד‪ ,‬מן השמים שומרים על הילד‪,‬‬ ‫עד כמה נאמן יעקב אבינו בעבודתו אצל לבן‪.‬בזמן שהוא לא קיבל את‬ ‫אלא שמדין הצלה‪ ,‬רוץ מהר למעלה להצילו!"‪(.‬מעשה אי"ש)‬ ‫שכרו‪ ,‬ובעל הבית מהתל בו ומחליף את משכורתו עשרת מונים‪ ,‬וכפי שאומר‬ ‫יעקב לרחל וללאה "ואביכן התל בי" וגו׳‪ ,‬מכל מקום ממשיך הוא לדבוק‬ ‫כשהתפרסם שמו של החפץ חיים בעולם‪ ,‬ואנשים החלו לבוא אליו לקבל‬ ‫בנאמנותו לעבודתו‪.‬וצריך ביאור בזה‪ ,‬מדוע נהג כך יעקב?אמר על כך מרן‬ ‫ברכה מפיו‪ ,‬היה תמה ואומר‪" :‬היתכן שבמקום שנמצא המלך יגישו בקשות‬ ‫הרב שך זצ"ל נראה‪ ,‬כי התורה הקדושה מלמדת אותנו בפרשה זו פרק‬ ‫לעבדו? הלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו בקרבתכם‪ ,‬ובידכם להציע את‬ ‫בהלכות מדות! יעקב אבינו הוא אכן דוגמא לכולנו‪ ,‬הוא מטפל בצאן ביום‬ ‫בקשותיכם לפניו‪ ,‬ולמה לכם לפנות לאדם קטן ופשוט כמוני‪ ,‬שאינו יכול‬ ‫ובלילה‪ ,‬בקור ובחום‪ ,‬ובלבד שמלאכתו תעשה בשלימות ובאמונה‪ ,‬וכל זאת‬ ‫לעזור לכם מאומה? "פעם בעת ביקורו בעיר אחת‪ ,‬כאשר הקהל התאסף סביבו‬ ‫מבלי להתרשם כלל מיחסו המעליב והמתעתע של לבן המעביד אותו! כי‬ ‫כדי לבקש מהצדיק שיעתיר בתפלה ובתחנונים עבורם‪ ,‬פנה אליהם החפץ‬ ‫יעקב כולו נקי במידותיו‪ ,‬ולכן כולו רק טוב ומטיב‪ ,‬עד כדי שגם כאשר השני‬ ‫חיים‪ ,‬ואמר ברגש רב‪" :‬יהודים יקרים! בודאי הנכם יודעים כי שום אב איננו‬ ‫עושה לו עוולות גדולות‪ ,‬הוא נשאר מצידו טוב ומטיב‪.‬זהו לימוד גם לשעת‬ ‫מרוצה כאשר בן אחד שולח אליו את בקשתו באמצעות בנו האחר‪ .‬הרי כולנו‬ ‫מחלוקת ‪ -‬יש לדעת כי מלבד טיעונים ענינים והלכתיים אין חלילה לפגוע‬ ‫בנים למקום‪,‬ועל כל אחד לפנות ישר אליו בבקשותיו‪.‬ואם יש מי שהוא בקרבנו‬ ‫בצד שכנגד‪ ,‬וזאת גם בשעה שהוא עצמו נוהג אחרת ופוגע ומעליב! ומכאן‪,‬‬ ‫המרגיש שאבינו שבשמים מתרעם עליו‪ ,‬הריני מבטיח לכם שהקדוש ברוך‬ ‫כאשר יש לו לאדם סכסוך עם אחרים וברצונו לדעת כיצד לנהוג‪ ,‬עליו‬ ‫הוא מתאווה מאד מאד שנפייס אותו ומצפה לתפילתנו ולשובנו אליו"‪.‬הוא‬ ‫להתבונן בפרשה זו של יעקב ולבן‪ ,‬וללמוד ממנה כיצד נהג יעקב אבינו עם‬ ‫היה מייעץ לכל אחד ואחד שיתבודד בפינתו וישפוך שיחו לפני ה׳ בדברים‬ ‫לבן‪ ,‬ליעקב אבינו היו טענות רבות כנגד לבן‪ ,‬והיה יכול לטעון על כך‬ ‫היוצאים מן הלב‪ ,‬כבן אל אביו‪ ,‬ובאותם רגעים של התבודדות בינו לבין קונו‬ ‫שרימה אותו פעם אחר פעם‪ ,‬ולמרות זאת הוא ויתר‪ ,‬כי כך היא דרכה של‬ ‫‪ -‬יבקש ממנו במילים פשוטות שירחם עליו ויגמול חסד איתו‪ ,‬ואז מובטח לו‬ ‫תורה‪ (.‬לאוהבי תורתך)‬ ‫שה׳ ישמע לבקשתו‪.‬ובענין זה המשיל החפץ חיים משל נאה‪ :‬אילו בא עני‬ ‫אחד לאיזה עשיר קמצן‪ ,‬והיה משתטח לפניו ומתייפח בתחנונים שאין ביכולתו‬ ‫לָ ָמה גָ נ ְַב ָת ֶּאת אֱ לֹהָ י‪ :‬סיפר יהודי מניצולי השואה‪ :‬נזדמן לי פעם להקשיב‬ ‫לקבל שום פרוטה מאף אדם אחר חוץ ממנו‪ .‬והעשיר רואה את רצינותו של‬ ‫לדרשת רבי יוסף שלמה‪ ,‬כהנמן הרב מפונביז' זצ"ל בבית המדרש הגדול‬ ‫העני שבשום אופן אינו יכול לפנות לאחר‪ ,‬בוודאי שגם לבו של עשיר זה‪,‬‬ ‫בקובנא‪ ,‬על הנושא‪ :‬חינוך הילדים‪.‬במלים חוצבי־להבה הוכיח אז את בעלי־‬ ‫היה נפתח לתחנוניו של העני וממלא את בקשתו"‪.‬על אחת כמה וכמה‪ ,‬אם‬ ‫הבתים הקובנאים‪ ,‬מהם שלא הקדישו די תשומת־לב לחינוך היהודי של‬ ‫יפנה האדם הנברא לבוראו בבחינת‪" :‬כי בך לבד בטחנו"‪ ,‬אז בוודאי שהקדוש‬ ‫צאצאיהם‪ ,‬וכך היה אומר‪" :‬מה תענו‪ ,‬יהודי קובנא‪ ,‬כשילדיכם יגדלו ויטיחו‬ ‫ברוך הוא יחוס וירחם עליו מיד וימלא את כל משאלות לבו לטובה‬ ‫בפניכם את השאלה "למה גנבת את אלקי?" למה גנבתם‪ ,‬הורים‪ ,‬מאתנו‬ ‫ולברכה‪(.‬בדידי הוה עובדא)‬ ‫את הידיעה שיש אלוקים בארץ? מדוע לא נתתם לנו את האפשרות להחיות‬ ‫נפשנו היבשה במים חיים של תורה‪( "...‬הרב מפונביז')‬ ‫ז‬ ‫" פרפראות"‬ ‫ְקחו ִע ָמכֶּ ם ְדבָ ִרים וְ שובו ֶּאל ה'‪ .‬בשבתו על כס הדין נהג רבי רפאל ברוך‬ ‫מספרים שפעם נכנס לשיטבלאך יהודי קל דעת‪ ,‬ולפני התפילה הוא הלך לכל‬ ‫טולידנו זצ"ל רבה של מקנס [ובסוף ימיו עלה והתיישב בארץ ישראל]נשיאותו‬ ‫מתפלל והצביע על עצמו שהוא איש קדוש‪ ...‬כמובן‪ ,‬שצחקו ממנו על דבריו‪,‬‬ ‫ברמה‪ ,‬מבלי מורא ומבלי חת‪ .‬חרף ענוותנותו הגדולה‪ ,‬הייתה לו עמדה חסרת‬ ‫אבל הוא רמז שהוא צודק ועוד מעט יסכימו לדבריו‪.‬בחזרת הש״ץ הוא ניגש‬ ‫פשרות בשמירה על גדרי הדת ולכבוד שמים‪ .‬הוא לא נשא פני איש ומרותו‬ ‫להיות חזן‪ ,‬ואחרי הקדושה במקום לומר‪ ,‬אתה קדוש‪ ,‬הוא חיסר והתחיל לומר‬ ‫הייתה מוטלת על כל יהודי העיר‪ ,‬מגדול ועד קטן‪ ,‬בתפקידו כראב״ד ניתנו‬ ‫אתה חונן לאדם וכו'‪ ,‬כולם התחילו לצעוק אתה קדוש (הרי חיסר) אחר כך‬ ‫לרבי רפאל ברוך סמכויות נרחבות‪ ,‬לרבות הסמכות לענוש פורצי גדר‬ ‫אמר ראיתם שאני צודק‪...‬בזמן הזה)‬ ‫ולהטיל קנסות‪ .‬בשעת הצורך לא היסס לעשות שימוש בסמכויות אלו‪ .‬היו‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫מקרים בהם שילם רבי רפאל ברוך‪ ,‬מחיר אישי וציבורי על דברים שהשמיע‬ ‫הטעם שנקרא ה"תלמיד חכם" בשם זה שכל זמן שהוא "תלמיד" בעיניו שצריך‬ ‫באוזני בני שיחו‪ ,‬ובכל זאת סירב לנהוג אחרת‪.‬סגנונו חסר הפשרות של‬ ‫עדיין ללמוד שהרי התורה אין לה סוף‪ ,‬הוא נקרא חכם‪(.‬אוצר מנהגי ישורון)‬ ‫רבי רפאל ברוך‪ ,,‬עשוי להתמיה את היהודי בן זמננו המורגל לכך שאת‬ ‫" פי כתבם"‬ ‫האחים הטועים יש לקרב בדרכי נועם ובעבותות אהבה‪ .‬אולם‪ ,‬זאת יש‬ ‫בז מן שהחפץ חיים התכונן לעלות לארץ ישראל‪ ,‬כאשר היה כבר בא בימים‪,‬‬ ‫לדעת כי צביון הקהילה במקנס שונה היה ממסגרות החיים המוכרות לנו‬ ‫בשנות השמונים לחייו‪ ,‬הדפיסו אז בעיתונים "מכתב פרידה" ליהודי פולין‬ ‫כיום‪ .,‬עצם העובדה‪ ,‬שאת תוכחותיו כלפי מחללי שבת ופורצי גדר יכול‬ ‫ולארצות הסמוכות (מכתבי ח״ח ס״ד)‪ .‬במכתב זה הביע החפץ חיים את‬ ‫היה רבי רפאל ברוך‪ ,‬להטיח בהם בעת בואם לבית הכנסת מעידה על שוני‬ ‫משאלתו האחרונה בעת פרידתו מהיהודים שמה‪" ,‬בקשתי האחרונה בהפרדי‬ ‫ז ה‪ .‬יהודי מרוקו בכלל‪ ,‬ויהודי מקנס בפרט‪ ,‬גם פורצי הגדר ראו עצמם חלק‬ ‫מאתכם אחי היקרים"‪.‬כיצד מתארים אנו את בקשתו האחרונה של החפץ חיים‬ ‫מהקהילה‪ .‬גם הם הגיעו לתפילות בשבת בבית הכנסת ונפגעו עמוקות מכך‬ ‫זצ״ל? מה לדעתינו היה מבקש החפץ חיים בעת פרידתו? כמדומני‪ ,‬שעל שאלה‬ ‫שהרב לא העניק להם את הכבוד הראוי בעיניהם‪ .‬את העובדה הזאת ניצל‬ ‫זו היה עונה כל אחד תיכף ומיד ‪ -‬שמירת הלשון! הלא על זה הקדיש החפץ‬ ‫רבי רפאל ברוך‪ ,‬כדי להוכיחם עד שיחזרו בתשובה‪.‬אהבה עצומה פעמה‬ ‫חיים כל כך הרבה שנים‪ ,‬כל כך הרבה יגיעות ומאמצים וכתב על זה כל כך‬ ‫בליב ו של רבי רפאל ברוך‪ ,‬לכל יהודי באשר הוא‪ .‬נכון היה לסייע לכל‬ ‫הרבה ספרים ומאמרים‪ ,‬וממש עסק בזה כל ימי חייו‪ ,‬אם כן מסתמא "בקשתו‬ ‫נצרך בכל מה שיידרש‪ .‬אולם הדבר לא מנע בעדו מלנקוט באמצעים נמרצים‬ ‫האחרונה" היא שיהיו נזהרים יותר בלשון הרע ושמירת הדבור‪.‬אבל הדבר‬ ‫כאשר חש בסכנה רוחנית המאיימת על קהילתו‪ .‬לכשתמצי לומר‪ ,‬הרי‬ ‫מעניין‪ ,‬משום שלא הזכיר החפץ חיים במכתבו שם אף מלה אחת הנוגעת‬ ‫שתקיפות זו ינקה מכוח האהבה המופלגת שרחש כלפי כל יהודי‪.‬בגודל‬ ‫לענינים אלו‪ .‬ומהי אמנם הבקשה האחרונה? התשובה היא‪ :‬חיזוק התורה‬ ‫תבונתו‪ ,‬השכיל רבי רפאל ברוך‪ ,‬לנצל רגעים קשים שבהם הלבבות פתוחים‬ ‫והישיבות‪ .‬ה״בקשה האחרונה" היא לחזק את הישיבות ומוסדות התורה‪.‬‬ ‫לשמוע דברי כיבושין כדי לתקן קלקולים שונים‪.‬כך היה במקרה הבא‪:‬ספר‬ ‫ובמכתבו זה חוזר הח״ח שוב ושוב על מטבע הלשון שהוא מבקש בכל לשון‬ ‫היה במקנס אשר במפגיע השאיר את מספרתו פתוחה גם לאחר שעת כניסת‬ ‫של בקשה "לשום לב לחפצי האחרון" להתייחס ברצינות ולהתחשב עם דרישתו‬ ‫השבת‪ .‬חילולי שבת היו תופעה שיהודי קהילת מקנס כמעט ולא הכירו‪.‬‬ ‫האחרונה‪ .‬ודרישתו האחרונה היא חיזוק הישיבות‪ .‬ובמכתב שם מדבר החפץ‬ ‫מעשהו של הספר יצר תקדים חמור עבור כל בעלי העסקים בעיר‪ ,‬שהרי כך‬ ‫חיים אודות נחיצות החזקת "נר הישיבות" ההולך ומאיר את כלל ישראל‪.‬‬ ‫דרכו של יצר הרע ‪ -‬היום הוא מתמהמה בסגירת החנות בעת כניסת השבת‬ ‫שידאגו לכך‪ ,‬לתמוך‪ ,‬להחזיק‪ ,‬וגם להרחיב את הישיבות‪.‬לכן‪ ,‬כשבאנו לדבר‬ ‫ולמחר כבר יסית אותו לפתוח את חנותו בעיצומו של יום‪ .‬מדי ערב שבת‬ ‫אודות "מודעה" מהחפץ חיים אל דורנו אנו‪ ,‬איזו דרישה היה החפץ חיים‬ ‫היה רבי רפאל ברוך‪ ,‬מגיע למספרה ודורש מהספר להזדרז ולסגור את‬ ‫דורש מאתנו במרבית התוקף? הלא הוא זצ״ל בעצמו הביע את הדבר במכתב‬ ‫חנותו ‪ -‬אך הלה בשלו‪ .‬כל נסיונותיו של רבי רפאל ברוך‪ ,‬לבלום את‬ ‫הפרדה שלו לכלל ישראל‪.‬וההסבר הוא‪ ,‬משום שזה ודאי‪ ,‬שאם אך תהיה תורה‬ ‫הפרצה‪ ,‬בין בדרכי נועם ובין באמצעות קנסות ועונשים‪ ,‬לא נשאו פרי‪.‬חלפו‬ ‫אצל היהודים‪ ,‬ממילא כבר תהיה התורה בכללותה‪ .‬לא רק שה״בין אדם‬ ‫מספר שנים ואמו של הספר נפטרה‪ .‬בין המשתתפים בהלווייתה היה גם‬ ‫למקום" יהיה מתוקן‪ ,‬אלא שגם ה״בין אדם לחבירו" יהיה באופן הנעלה‪ ,‬כאשר‬ ‫רבי רפאל ברוך‪ .,‬כאשר נסתם הגולל והבן ביקש לפתוח באמירת ה׳קדיש'‪,‬‬ ‫תהיה התורה דרך החיים תהיה ממילא אהבת ישראל כמו שראוי ואז בודאי‬ ‫נעמד רבי רפאל ברוך‪ ,‬ולחש לאוזנו של היתום‪" :‬אסור לך לומר קדיש!"‬ ‫שלא יהיה שום ענין שיהודי אחד ירצה חלילה להשמיץ יהודי אחר‪ ,‬או לדבר‬ ‫הספר לא ידע את נפשו‪ ,‬אךרבי רפאל ברוך‪ ,‬המשיך והסביר לו‪" :‬כל מהות‬ ‫עליו סרה או להקטין את דמותו וכדומה‪ .‬רק אדרבה‪ ,‬אם תהיה תורה בישראל‬ ‫ה׳קדיש׳ היא לעשות נחת רוח לנפטר‪ .‬איך תעשה נחת רוח לאמך בשעה‬ ‫אז כבר יתקיימו כל ה״דרכי נועם" שבתורה‪ ,‬ורצון הכל יהיה אך ורק לכבד‬ ‫שאתה פוגע בריבונו של עולם? כלום סבור הנך שאמך הנמצאת בעולם‬ ‫יהודים אחרים‪ ,‬ליהנות ליהודים ולהיטיב ליהודים‪ ,‬ולא תתעורר אף בעיה או‬ ‫האמת רווה נחת ממעשיך?״חדרו הדברים לליבו של האיש ובו במקום ‪-‬‬ ‫טענה בהקשר לזה‪ .‬כל זה יתקיים כאשר תהיה תורה בישראל‪ ,‬אם כן בודאי‬ ‫עוד בטרם פתח באמירת קדיש ‪ -‬קיבל על עצמו שמירת שבת כדת וכדין‪.‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫תורה‬ ‫‪-‬‬ ‫הוא‬ ‫שבעיקרים‬ ‫שהעיקר‬ ‫הוא‬ ‫לימים סיפר האיש‪ ,‬כי גדול היה הצער שחש באותם רגעים‪ ,‬אבל זה הדבר‬ ‫("מורה צדק"‪-‬רבי אברהם יעקב פאם זצ"ל‪-‬ראש ישיבת "תורה ודעת"ארה"ב))‬ ‫שגרם לו לחזור בתשובה שלמה‪ .‬הוא נעשה שומר תורה ומצוות המדקדק‬ ‫" קום לשאלה"‬ ‫בקלה כבחמורה ובדרך זו חינך את ילדיו‪ ,‬והכל מכוח התוכחה הנוקבת‬ ‫שאלה‪ :‬איך יתכן שב"ברכות השחר" בגלל טעות‪ ,‬לא יוכל לברך ברכת "מתיר‬ ‫שנאמרה בעיתוי הנכון‪.‬בני קהילתו של רבי רפאל ברוך‪ ,‬ידעו שליבו רוחש‬ ‫אסורים"?‬ ‫אהבת אין קץ כלפיהם‪ .‬גם אלו שספגו את שבט לשונו לא נפגעו ממנו‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אם קדם וברך "זוקף כפופים" קודם שברך "מתיר אסורים"‪ ,‬לא יברכנה‬ ‫משום כך‪ ,‬גם תוכחה נוקבת שנאמרה בשעה כה קשה יכולה הייתה להתקבל‬ ‫[שו"ע אורח חיים סימן מ"ו סעיף ה )‬ ‫ולחדור אל הלב‪(.‬קדוש וברוך)‬ ‫השתיקה בעת המריבה אות הוא על שורש טוב‪( .‬עומר השכחה)‬ ‫כל ימי יגעתי לחנך את האדם להיות "מבקש"‪( .‬הסבא מנובהרדוק)‬ ‫אי אפשר להגיע לתקון המידות מבלי לדעת את כל הלכותיהן‪(.‬רבי ישראל סלנט)‬