gilyoines.com

באר הגן · BEER HAGAN

שבוע: ויצא (2026-11-16)

באר הגן · BEER HAGAN — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיחות מלוה מלכה‬ ‫מוצאי שבת קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫אור לה' כסלו תשפ"ז‬ ‫בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ‬ ‫בני ברק תובב"א‬ ‫ישמח לב מבקשי השם‬ ‫בס"ד מגישים אנו בזה‬ ‫שיחות מלוה מלכה‬ ‫ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות‬ ‫ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה‬ ‫להיות שותפים לזכות את ישראל‬ ‫וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן‬ ‫החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן‬ ‫אפשר לפנות להמייל של המערכת ‪Bhagan111@gmail.com‬‬ ‫או בטלפון של השיעורים‬ ‫ארץ ישראל‪ | 073-888-1889 :‬ארה"ב‪ | 1-518-613-0137 :‬אנגלי'‪020-8147-7102 :‬‬ ‫ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה ‪6-1‬‬ ‫כמו"כ אפשר לפנות‬ ‫בארה"ק‪050-410-7962 :‬‬ ‫בחו"ל‪00447432097989 :‬‬ ‫פרנס הגליון ‪ -‬פרשת ויצא‬ ‫נדבת‬ ‫הרה"ג ר' מענדיל זינגער שליט"א‬ ‫ר"מ בישיבת אור ישראל ‪ -‬ניו יארק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫אמו מרת רבקה שרה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יהושע ז"ל‬ ‫נלב"ע י"א כסלו‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫יו"ל‬ ‫ע"י מערכת "באר הגן"‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מלוה מלכה‬ ‫‪ ‬במשנת בעל הילולא ‪‬‬ ‫~ סעודת מלוה מלכה ~‬ ‫הערב )ה' כסלו( חל הילולת רבינו המהרש"א זי"ע‪.‬‬ ‫מן הראוי להזכיר כאן מדברי המהרש״א בענין סעודת מלוה מלכה‪ ,‬דהנה איתא בגמרא‬ ‫)שבת קיט‪ ,‬ב( 'אמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת ‪ -‬אף על פי שאינו‬ ‫צריך אלא לכזית'‪ ,‬ומבאר המהרש״א בחידושי אגדות‪ ,‬שאין הכוונה רק להכין כזית במוצאי‬ ‫שבת‪ ,‬אלא שצריך לסדר את השולחן כראוי ולהכין עליו מאכלים בריבוי ובדרך כבוד‪ ,‬אף‬ ‫על פי שלמעשה אינו צריך לאכול אלא כזית בלבד‪.‬‬ ‫וציין בהמשך הגמרא דאיתא שם 'רבי אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא‪,‬‬ ‫הוה אכיל מיניה כולייתא )‪-‬רבי אבהו היה רגיל להכין עגל שלם לכבוד סעודת מלוה מלכה‪ ,‬והיה אוכל‬ ‫ממנו אלא כליה אחת(‪ ,‬כי גדל אבימי בריה אמר ליה למה לך לאפסודי כולי האי‪ ,‬נשבוק כולייתא‬ ‫ממעלי שבתא‪ ,‬שבקוהו ואתא אריא אכליה )‪-‬וכאשר גדל בנו אבימי שאל את אביו למה צריך להוציא‬ ‫הוצאה גדולה כל כך‪ ,‬והלא אפשר להשאיר כליה מסעודת שבת לצורך סעודת מלוה מלכה‪ ,‬ואכן עשו כן‪ ,‬אולם‬ ‫בא אריה ואכל את העגל'(‪.‬‬ ‫וביאר המהרש״א‪ ,‬שזה כמו שכתב לעיל‪ ,‬שמכאן יש ללמוד שאין להסתפק בשיירי‬ ‫מאכלים שנשארו מסעודת שבת‪ ,‬אלא יש להכין סעודה מיוחדת בפני עצמה לכבוד מלוה‬ ‫מלכה‪ ,‬ולא תהא סעודת מלוה מלכה טפילה לסעודות השבת‪ ,‬אלא סעודה חשובה בפני‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫היוצא מדבריו הק' גודל החשיבות ומעלת סעודת מלוה מלכה שהוכן במיוחד לכבוד‬ ‫סעודה זו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫רמז נשמות ישראל בכתובי הפטרת הפרשה‬ ‫ואודות קדושת רש"י ורמב"ן ותורתם‬ ‫‪ ‬ועובדא בענין בפרשת ויצא ‪‬‬ ‫הגאון רבי שלמה אלכסנדרי סופר זצ"ל כותב במכתב מה ששמע מאביו הגאון רבי שמעון‬ ‫סופר זצ"ל אב"ד קראקא‪ ,‬שפעם ישב מרן החתם סופר זי״ע בסעודת מצוה וכמדומה סעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬ובתוך הסעודה התבטא בדבר פלא‪ ,‬שבכוחו להראות היכן מרומזות בתורה‬ ‫נשמותיהם של כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬וישבו שם דייני העיר ושאר המסובים‪ ,‬וכולם‬ ‫נתפעלו מאוד מדבריו הקדושים‪.‬‬ ‫והנה היה שם בחור אחד מבני הישיבה‪ ,‬שכבר יצא עליו קול שאינו הולך בדרך הישר‪,‬‬ ‫וכששמע את דברי החתם סופר‪ ,‬פתח ושאל 'היכן מרומז הרמב״ם בתורה'‪ ,‬וכאשר שמעו‬ ‫המסובים את שאלתו‪ ,‬ביקשו להשתיקו‪ ,‬על שהעז לדבר באופן כזה לפני רבו‪ .‬אולם החתם‬ ‫סופר השיב לו מיד‪ ,‬שהרמב״ם מרומז בפסוק בפרשת בא )שמות יא‪ ,‬ט( למען רבות מופתי‬ ‫בארץ מצרים‪ ,‬שתיבות ר'בות מ'ופתי ב'ארץ מ'צרים ר"ת רמב״ם‪ ,‬ואכן הרמב״ם דר בארץ‬ ‫מצרים‪ ,‬ושם פעל גדולות ונצורות‪.‬‬ ‫אולם אותו בחור לא הסתפק בזה‪ ,‬והוסיף לשאול בחוצפה‪' ,‬והיכן מרומז בתורה הרמ״ד‬ ‫ימ״ש'‪ .‬וכששמע החתם סופר את דבריו‪ ,‬אחזתו רעדה‪ ,‬וקם ממקומו וצעק בקול גדול‪ ,‬שהוא‬ ‫מרומז בפסוק בפרשת אמור בפרשת המומים )ויקרא כב‪ ,‬כה( מ'שחתם ב'הם מ'ום ב'ם‪ ,‬שראשי‬ ‫תיבות מ'שה ב'ן מ'נחם ב'ערלין‪ ,‬והיינו משה מנדלסון ימ״ש‪.‬‬ ‫ואח"כ גירש החתם סופר את הבחור מן הישיבה‪ ,‬ואכן לבסוף יצא אותו בחור לתרבות‬ ‫רעה רח״ל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והנה לאחר שנים‪ ,‬כאשר הדפיסו את כתבי מרן החתם סופר זי״ע‪ ,‬נדפס בספר של פיוטיו‬ ‫‪' -‬שירת משה'‪ ,‬במדור פתגמי חכמה‪ ,‬דברים שכתב החתם סופר בעצם כתב יד קדשו‪ ,‬ובו‬ ‫הביא ג"כ רמזים בתורה על חמשה אנשים‪ ,‬ובכללם שני הרמזים הנזכרים על הרמב״ם‬ ‫ולהבדיל להרמ״ד‪ ,‬והוסיף עוד רמזים לשלשה מגדולי ישראל‪ ,‬רש"י הק'‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬והלבוש‪.‬‬ ‫ורש״י הקדוש מרומז בכתוב בהפטרת פרשת השבוע‪ ,‬פרשת תולדות‪ ,‬בפסוק )מלאכי א‪ ,‬יא(‬ ‫'ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי'‪ ,‬שסופי תיבות מוקט'ר מוג'ש לשמ'י הם אותיות רש״י‪.‬‬ ‫ד‬ ‫וכן הרמב״ן מרומז בהפטרת השבוע‪ ,‬בפסוק )מלאכי ב‪ ,‬ז( כי שפתי כהן ישמרו דעת‪,‬‬ ‫ובהמשך הפסוקים )שם ב‪ ,‬ו( ורבי'ם השי'ב מעו'ן‪ ,‬שנרמז בו בס"ת שמו של רבינו מ'שה ב'ן‬ ‫נ'חמן‪ ,‬בעל הרמב״ן זצ״ל‪.‬‬ ‫ועוד הביא רמז לרבינו בעל הלבוש‪ ,‬הגאון רבי מרדכי יפה זצ״ל‪ ,‬אשר יסוד חיבורו הוא‬ ‫ליתן טעם לכל הלכה והלכה‪ ,‬והוא מרומז בפסוק )תהלים קד‪ ,‬כד( "מה רבו מעשיך ה׳ ‪ -‬כולם‬ ‫בחכמה עשית"‪ ,‬שראשי תיבות מ'ה ר'בו מ'עשיך ה׳ הם אותיות מרמ״י‪ ,‬מ'ורנו ר'בי מ'רדכי‬ ‫י'פה ‪ -‬ומה עשה בעל הלבוש‪ ,‬ביאר את כל התורה בחכמה ובטעם‪ ,‬וזהו המשך הפסוק‬ ‫כולם בחכמה עשית‪.‬‬ ‫*‬ ‫בענין לימוד רש"י ורמב"ן‬ ‫איידי דאיירי בענין רש"י ורמב"ן‪ ,‬יש להביא ענין ששייך לפרשת השבוע הבעל"ט ‪ -‬פרשת ויצא‪,‬‬ ‫שקבלתי מפי בעל העובדא‪ ,‬מעשה שאירע עמו לפני כששים שנה‪ ,‬בשנות תשכ״ה‪-‬תשכ״ו‪ ,‬בעת‬ ‫שהיה בחור והתגורר בבני ברק‪.‬‬ ‫באותם ימים היה לומד בכולל ביהמ"ד לעדערמאן‪ ,‬שבו היו מתפללים הגאון הסטייפלער זצ"ל‬ ‫ובנו הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ״ל‪ .‬ופעם אחת נזדמן שהגר״ח קנייבסקי שמע ממנו קריאת‬ ‫התורה שם‪ ,‬ונהנה מאוד מאופן קריאתו‪ ,‬ושאלו אם ירצה לקבל על עצמו להיות בעל קורא קבוע‬ ‫בשבתות בבית המדרש לעדערמאן‪.‬‬ ‫ושאל הבחור מי היה הבעל קורא עד עתה‪ ,‬והשיב לו הגר״ח שהיה שם בעל קורא זקן‪ ,‬שכבר‬ ‫קשה עליו הקריאה‪ ,‬ועל כן מחפשים בעל קורא אחר‪ ,‬והלה‪ ,‬שהיה בחור חסידי‪ ,‬הסכים לקבל על‬ ‫עצמו את הקריאה‪ .‬אולם הגר״ח הודיעו שיש לאביו הסטייפלער זצ"ל קפידא מיוחדת‪ ,‬שאינו מניח‬ ‫להיות בעל קורא אלא למי שבקי היטב בכל פירוש רש״י על הפרשה‪ ,‬ואמר הבחור שישתדל‬ ‫לעמוד בתנאי זה‪.‬‬ ‫ואכן קיבל על עצמו את הקריאה‪ ,‬והתחיל ללמוד היטב את כל דברי רש״י על הפרשה‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכל להיות בעל קורא כראוי‪.‬‬ ‫]אגב‪ ,‬בתחילה‪ ,‬במשך שני שבועות‪ ,‬קרא בתורה בהברת החסידים‪ ,‬כפי שהיה רגיל מבית אביו‪ ,‬אולם לאחר‬ ‫מכן באו אנשים בטענה שבבית מדרש זה אין נוהגים לקרוא בהברה זו‪ ,‬והלך לשאול את הגר״ח קנייבסקי‪ ,‬והשיב‬ ‫לו שמצידו אין הדבר מפריע לו כלל‪ ,‬ורק בשבת זכור יקחו בעל קורא אחר‪ ,‬משום שיש בזה הידור מיוחד בקריאת‬ ‫פרשת זכור לשמוע כפי הברתו‪ .‬אולם אחרים הסבירו לו‪ ,‬שאף על פי שהגר״ח מסכים לכך‪ ,‬מכל מקום אין ראוי‬ ‫לשנות ממנהג המקום‪ .‬ועל כן לאחר שבועיים התחיל לקרוא בהברת הליטאים‪ ,‬וכך המשיך בקריאת התורה‬ ‫במשך שנים‪ ,‬אף לאחר נישואיו[‪.‬‬ ‫וסיפר‪ ,‬שהסטייפלער זצ״ל היה בוחנו בעצמו מזמן לזמן על פירושי רש״י‪ ,‬ולפעמים אף היה‬ ‫שולח אנשים אחרים לבוחנו אם הוא בקי בדברי רש״י על הפרשה‪ ,‬וב"ה ידע היטב‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ואמר לו רבי חיים שאם יקשה בהבנת איזה דיבור מרש״י יכול לפנות להבעל קורא הזקן לברר‬ ‫אצלו הפשט‪ ,‬אך הבעל קורא חשב‪ ,‬שבמקום לברר אצלו הפשט הרי ימסור באותו פרשה לבעל‬ ‫קורא הקודם לקרוא‪ ,‬וכך היה נוהג למעשה‪ ,‬כגון בפרשת האזינו שיש בה פירושי רש״י קשים‪ ,‬או‬ ‫אם לא הספיק ללמוד פירושי רש״י אלא עד חמישי‪ ,‬היה מוסר את המשך הקריאה לבעל קורא‬ ‫הזקן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וסיפר מה שאירע עמו בשבת קודש פרשת ויצא תשכ"ו‪ ,‬שלאחר התפילה ניגש לברך גוט שבת‬ ‫להסטייפלער זצ״ל‪ ,‬ושאלו הסטייפלער 'מה אומר רש״י על הסולם שראה יעקב אבינו בחלומו'‪,‬‬ ‫והשיב לו את דברי רש״י בשם רבי יוסי בן זמרא וכו׳‪.‬‬ ‫ושוב שאלו הסטייפלער 'ומה אומר הרמב״ן על פסוק זה'‪ ,‬והשיב שאינו יודע‪ .‬ותמה עליו‬ ‫הסטייפלער‪ ,‬היתכן שמי שתורתו אומנותו‪ ,‬הלומד בכולל שלנו‪ ,‬לא ידע את דברי הרמב״ן על‬ ‫הפרשה‪ ,‬ומי ילמוד רמב"ן אם לא הלומד בכולל‪ ,‬אשר תורתו אומנותו‪.‬‬ ‫ונבהל קצת מדבריו‪ ,‬ופנה אל בנו הגר״ח קנייבסקי לספר דברי אביו הסטייפלער‪ ,‬ואמר אח"כ‬ ‫הגר״ח לאביו‪' ,‬הרי לא התנו עמו מתחילה אלא שיהא בקי בפירושי רש״י‪ ,‬ולא התנו עמו שיצטרך‬ ‫לדעת גם את דברי הרמב״ן‪ ,‬ואם כן אין עליו טענה במה שאינו יודע את דברי הרמב״ן'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וממעשה זה יש ללמוד גודל החשיבות שייחס הגאון הסטייפלער זצ״ל ללימוד פירוש רש״י‬ ‫הקדוש‪ ,‬עד שהקפיד שלא יהא בעל קורא בבית מדרשו אלא מי שבקי היטב בכל פירושי רש״י‬ ‫על הפרשה‪ ,‬כי קריאת התורה על ידי בעל קורא היודע ומבין את פירושי רש״י היא קריאה אחרת‬ ‫לגמרי‪ ,‬ויש בזה הידור מיוחד בקריאת התורה‪.‬‬ ‫וכן רואים מכאן גודל חשיבות לימוד פירוש רש״י על התורה‪ ,‬שלא יהא האדם מסתפק בקריאת‬ ‫הפסוקים בלבד‪ ,‬אלא ילמד וידע את פירושם על פי רש״י הקדוש‪.‬‬ ‫רבינו המהרש"א זצ"ל‬ ‫ה' כסלו שצ"ב‬ ‫~ מתנה טובה לישראל ~‬ ‫הערב חל יומא דהילולא קדישא של רבינו המהרש״א זי״ע‪ ,‬ויש לקשר ענין זה עם שבת‬ ‫קודש‪ ,‬דהנה שבת קודש נקראת מתנה טובה‪ ,‬כדאי' איתא בגמרא על שבת קודש )שבת י‪ ,‬ב(‬ ‫ו‬ ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה‪ ,‬מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה‪ ,‬ואני מבקש‬ ‫ליתנה לישראל‪ ,‬לך והודיעם‪.‬‬ ‫וכן מצינו על המהרש״א הוא בבחינת מתנה טובה שניתנה לישראל‪ ,‬וכמו שכתב הגאון‬ ‫החזון איש זצ״ל באגרת הראשונה שבספר קובץ אגרות )חלק א‪ ,‬אגרת א(‪ ,‬וזה לשון קדשו‪:‬‬ ‫לא אמנע להעיר כי בלבי אשר לא יפה עשו הדור האחרון אשר עזבו לימוד ס׳ מהרש״א ז״ל‪ ,‬אשר‬ ‫מתנה טובה נתנה לישראל לזכות בו הדורות הבאים אחריו‪ ,‬להרגיל את הלומדים בהתעמלות‬ ‫התורה‪ ,‬אשר אך העמל הוא העבודה המעולה‪ ,‬ואשר עליהם כיונו חז״ל בהפלגת התורה על לומדיה‪,‬‬ ‫והמהפך את הגשם לרוח והגוף לנפש‪ ,‬והנכנס ברמ״ח אברים של אדם לזככם ולעדנם לקיום חיי התורה‪.‬‬ ‫והס׳ הק׳ הזה הוא מלא התעמלות בדברים מוכרעים ועמוקים‪ ,‬ומרגיל את האדם בעיון נכון ועמוק‪ ,‬גם‬ ‫מועיל הדבר מאד לזכרון כל סוגיא לפרטיה‪ .‬ודור שלפנינו החזיקו מאד בס׳ הק׳ הזה‪ ,‬והגרע״א ז״ל לא‬ ‫הניח דבר מספרו‪ .‬ומיום שעזבוהו אבדו את ידיעת הפשט כולו‪ ,‬ויתרגלו בקלות העיון‪ ,‬ובעזיבת הדעת‬ ‫דבר דבור על אפנו‪ ,‬ואין מי שיחזיר העטרה ליושנה‪ ,‬עכלה״ק‬ ‫הרי לנו שספר המהרש״א הוא מתנה טובה שניתנה לישראל‪ ,‬וכשם ששבת קודש היא‬ ‫מתנה טובה מבית גנזיו של הקב״ה‪ ,‬כן זכו ישראל למתנה טובה בחידושי המהרש״א‪,‬‬ ‫המאירים עיני הלומדים ומרגילים אותם בעומק העיון והבנת דברי חז״ל‪.‬‬ ‫~ דברי המהרש״א ברוח הקודש נאמרו ~‬ ‫בספר ראש יוסף לבעל הפרי מגדים זצ״ל )פסחים כז‪ ,‬א( הפליג מאוד בשבח קדושת חידושי‬ ‫המהרש״א‪ ,‬וכתב בזה הלשון אודות איזה ספר‪:‬‬ ‫"‪ ...‬וכנראה שלא טרח לעיין בדברי מהרש״א ז״ל להבינם על בוריים‪ ,‬ותמה אני‬ ‫שרב גדול כמוהו‪ ,‬איך לא שת לבו לעיין במהרש״א ז״ל אשר כל דבריו ברוח הקודש‬ ‫נאמרו‪ ,‬ומי יתן וכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם‪ ...‬וכל דבריו‬ ‫מים חיים מן המקדש"‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וכן מובא כזאת בספה"ק 'שארית ישראל' להרה״ק מווילעדניק זי״ע )דרושים לסוכות( בשם‬ ‫מרן הבעש״ט הקדוש זי״ע‪ ,‬שכל החיבורים שהיו עד המהרש״א ועד בכלל‪ ,‬היו ברוח‬ ‫הקודש‪ .‬עוד מביא בספה"ק הנ"ל )שער ההתקשרות‪ ,‬דרוש ו‪ ,‬מאמר ב( שמרן הבעש״ט הקדוש‬ ‫זי״ע הפליג מאוד בגודל קדושתו וצדקתו של המהרש״א‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫"הבעש״ט נבג״מ שיבח את המהרש״א ז״ל עד מאד בגודל צדקתו‪ ,‬עד שאמר שאם היו‬ ‫העולם יודעים מזה‪ ,‬היו לוחכים ואוכלים את העפר שעל גבי קברו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫~ אור הגנוז בתורה ~‬ ‫בספר כתבי קודש מהרה״ק מהר"י מפשעווארסק זי״ע מובא )ח"ד( מכתב קודש שכתב‬ ‫באור ליום ג׳ פרשת ויצא אל בנו כ"ק האדמו"ר שליט"א‪ ,‬ובו כתב )בלשון אידיש(‪ ,‬אכתוב‬ ‫לך מעשה מזקיננו המהרש״א שביום ה׳ היארצייט שלו‪ ,‬שקיבלו איש מפי איש‪.‬‬ ‫וסיפר ששמע מהרב מקלאסנא‪-‬וויעליטשקא זצ״ל‪ ,‬ששמע מזקינו הרה״ק משינאווא זי״ע‪,‬‬ ‫ששמע מחותנו זקינו הרה״ק בעל ישמח משה זי״ע‪ ,‬ששמע מהגאון רבי אפרים זלמן‬ ‫מרגליות‪ ,‬ששמע מזקן אחד‪ ,‬והוא ממשמשו של המהרש״א‪ ,‬את המעשה דלהלן‪.‬‬ ‫המהרש״א היה נוהג בעת שלמד עם בני הישיבה להסתגר בכל יום לפני השיעור בחדרו‬ ‫למשך שעה אחת‪ ,‬ולא היה איש יודע מה הוא עושה באותה שעה‪ ,‬ותלמידי הישיבה‬ ‫השתוקקו מאוד לדעת מה נעשה בחדרו‪ ,‬ועל כן נתנו ממון להשמש כדי שיסכים להסתתר‬ ‫בחדר ולראות את מעשי רבו‪ ,‬ואחר כך יספר להם מה ראה‪.‬‬ ‫ואכן באחד הימים‪ ,‬קודם שנכנס המהרש״א לחדרו‪ ,‬הקדים המשמש ונכנס לשם והטמין‬ ‫את עצמו מתחת למיטה‪ ,‬וכאשר נכנס המהרש״א לחדרו עשה עיגול‪] ,‬ומסתמא עסק‬ ‫בייחודים קדושים[‪ ,‬ואז נפל נהורא בביתו‪ ,‬ובפשטות היה זה אור הגנוז לצדיקים‪.‬‬ ‫ויהי כאשר ראה המשמש את האור הגדול‪ ,‬הרגיש לפתע שאיבד את כח ראייתו ושוב אינו‬ ‫יכול לראות בעיניו‪ ,‬אולם שתק ולא רצה להפריע את המהרש״א באמצע עבודתו הקדושה‪,‬‬ ‫ועל כן נשאר שם והמתין עד שיסיים רבו את עבודתו‪.‬‬ ‫וכאשר עמד המהרש״א לצאת מן החדר‪ ,‬התחיל המשמש לבכות‪' ,‬איך זעה נישט‪ ,‬רבי'‪,‬‬ ‫אז עשה המהרש״א עיגול סביב המשמש‪ ,‬ומיד חזר אליו כח ראייתו והתחיל לראות‬ ‫כבראשונה‪.‬‬ ‫וסיים הרה״ק רבי יעקב מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬שמעשה זה הוא מעשה אמיתי‪ ,‬איש מפי איש‪,‬‬ ‫ובפרט שהרה״ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זי״ע סיפרו‪.‬‬ ‫~ דבר מתקבל ~‬ ‫הגאון רבי מיכאל בער ווייסמאנדל זצ"ל ראש ישיבת נייטרא )יא"צ שלו ביום ו' כסלו(‬ ‫סיפר‪ ,‬שהיה לפני המלחמה בבית עקד ספרים באקספארד בענגלאנד‪ ,‬וראה שם חיבורים‬ ‫רבים על הש״ס כעין חיבורו של המהרש״א‪ ,‬ממחברים באותה תקופה‪ ,‬אולם למעשה מכל‬ ‫אותם חיבורים זכה דוקא ספר המהרש״א להתקבל בכל תפוצות ישראל‪ ,‬עד שנעשה כחלק‬ ‫בלתי נפרד מלימוד הגמרא‪ ,‬ונדפס על דפי הש״ס בכל מהדורותיו‪ ,‬והכל מחמת גודל צדקתו‪.‬‬ ‫ח‬ ‫הגה"ק רבי אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל‬ ‫אבדק"ק טשענגער ‪ -‬בעל 'מנוחת אשר'‬ ‫ה' כסלו תרל"ד‬ ‫בספר שו״ת מנוחת אשר )סימן י״ט( נדפס מכתב קודש ששלח הגאון האדיר רבי יוסף שאול‬ ‫נאטאנזאהן זצ״ל‪ ,‬בעל שואל ומשיב ואב״ד לעמבערג‪ ,‬אל הגה״ק בעל מנוחת אשר זי״ע‪,‬‬ ‫בענין שאלת עגונה‪ ,‬ובתוך דבריו הפליג בשבחו על גודל עסקו בתורה ובתפלה‪ ,‬וכך הוא‬ ‫לשון המכתב )הובא בתחילת הספר ג"כ(‪.‬‬ ‫ב״ה יום ג׳ בשלח תרכ״ט לפ״ק לבוב‬ ‫שלום וברכה וכ״ט לכבוד הרב הגאון הצדיק החסיד המפורסם וכו׳ מו״ה אשר אנשיל נ״י‪,‬‬ ‫האבד״ק טשענגער יע״א‬ ‫מכתבו הגיעני‪ ,‬שמחתי בשמעי משלומו ומשלום תורתו‪ ,‬וגם שמחתי כי יש לו יד ושם‬ ‫בלימוד גפ״ת וגם בתפילות ובקשות‪ ,‬ועיין רמב״ן על התורה על פסוק כי יבוא אלי העם‬ ‫לדרוש אלקים וגו'א‪.‬‬ ‫)ומאריך שם בענין היתר עגונה‪ ,‬וכותב‪ (:‬זולת זה אנחנו מסכימים שנינו להיתר‪ ,‬ואם‬ ‫הטעמים אינם שוים‪ ,‬מכל מקום יוכל להתיר האשה‪ ,‬ולכן חשתי ולא התמהמהתי לתקנת‬ ‫עגונות‬ ‫וה׳ יעזור לו שירא שמים יצא ידי שניהם ‪ -‬בתפלת ובקשות ובלימוד תוה״ק‪.‬‬ ‫אלה דברי הדו״ש באהבה‪ ,‬מבקשו שיתפלל בעדו‬ ‫הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן בן חנה לבריאות הגוף ולרפואה שלימה‬ ‫הרי לנו גודל ההערכה והחיבה שרחש הגאון הגדול בעל שואל ומשיב זצ״ל להגה״ק בעל‬ ‫מנוחת אשר זי״ע‪ ,‬אשר מלבד גודל כוחו בתורה ובהוראה‪ ,‬היה מצוין גם בעבודת התפלה‬ ‫ובתחנונים לפני השי״ת‪ ,‬עד שהגאון בעל שואל ומשיב ביקש ממנו שיתפלל בעדו לרפואה‬ ‫שלימה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הכוונה שבאים אליו גם לתפילה וגם לתורה‪ ,‬וכדאי' ברמב"ן וזל"ק‪ :‬כי יבא אלי העם לדרש אלוקים‪ .‬השיב משה לחותנו צריכים הם‬ ‫שיעמדו עלי זמן גדול מן היום‪ ,‬כי לדברים רבים באים לפני‪ ,‬כי יבא אלי העם לדרש אלהים להתפלל על חוליהם וכו' ועוד שאני‬ ‫שופט אותם‪ ,‬כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי‪ .‬ועוד אני מלמד אותם תורה‪ ,‬והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורתיו‪.‬‬ ‫ט‬ ‫הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זי"ע‬ ‫ח' כסלו‬ ‫~ גדלהו משל אחיו ~‬ ‫אביו הרה"ק המגיד מטשערנוביל זי"ע אמר על שמונת בניו‪ ,‬ששבעה מהם הם כנגד שבעת‬ ‫קני המנורה‪' ,‬ואהרן עומד על גביהם ומטיב את הנרות'‪ ,‬והיינו שהרה״ק רבי אהרן‬ ‫מטשערנאביל זי״ע היה בבחינת אהרן הכהן המדליק ומטיב את שבעת הנרות‪ ,‬והם שבעת‬ ‫אחיו הקדושים‪.‬‬ ‫*‬ ‫ובספר צור צדיק להאדמו״ר מטשערנאביל זצ״ל מובא בשם הרה״ק רבי דוד מטאלנא‬ ‫זי״ע‪ ,‬שאמר על אחיו הגדול הרה״ק רבי אהרן מטשערנאביל זי״ע‪ ,‬שהיה מטהר את האויר‬ ‫על ידי שהיה לומד בספר הקדוש מאור עינים בעת עריכת שולחנו הטהור‪.‬‬ ‫~ קידוש 'בית החיים' ~‬ ‫בספר מחשבת נחום )להרה״צ רבי נחום רבינוביץ מחיפה זצ״ל( מובא‪ ,‬מעשה בהרה״ק רבי יוחנן‬ ‫מרחמסטריווקא זי״ע שהיה פעם דוחק גדול בביתו‪ ,‬באותה זמן באו אליו יהודים מאחת‬ ‫העיירות‪ ,‬והזמינו אותו לש"ק בעירם‪ ,‬כדי שאחרי ש"ק‪ ,‬יקודש להם חלקה לבית החיים‪ .‬ענה‬ ‫להם הרה"ק רבי יוחנן‪" :‬עתה לא אוכל לנסוע אליכם לשבת‪ ,‬ולקדש לכם את בית החיים‪,‬‬ ‫כשאוכל לנסוע אודיע לכם"‪.‬‬ ‫כשיצאו היהודים בקש מהגבאים שיחפשו בעל עגלה שיסע בשליחותו לאחיו הגדול‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מטשערנוביל זצ"ל‪ .‬חתנו של אחד הגבאים היה בעל עגלה‪ ,‬והביאו אותו‬ ‫אל הרבי‪ .‬אמר לו הרבי‪" :‬אתן לך מכתב לאחי הגדול‪ ,‬תסע לשלום‪ ,‬ותמסור לידיו הקדושים‬ ‫את מכתבי ותביא לי תשובה ממנו"‪ ,‬אח"כ ישב וכתב את המכתב‪ ,‬סגר אותו ומסרו לבעל‬ ‫עגלה‪.‬‬ ‫כשיצא בעל העגלה עם המכתב בידו‪ ,‬לקחו הגבאים את המכתב‪ ,‬פתחו אותו וקראו את‬ ‫הדברים שכתב הרבי‪" :‬לכבוד אחי הגדול הרהצה"ק ר' אהרן"‪ ...‬כידוע לך‪ ,‬הייתי צעיר לימים‬ ‫בהסתלקות אבינו זצ"ל ולא זכיתי ללמוד ממנו האיך מקדשים ביה"ח‪ ,‬לזאת הנני מבקש‬ ‫שתכתוב לי המנהגים והכוונות מענין זה‪".‬‬ ‫י‬ ‫סגרו הגבאים את המכתב בחזרה ונתנו אותו לבעל העגלה‪.‬‬ ‫כשקבל רבי אהרן מטשערנוביל את המכתב‪ ,‬קרא אותו בעיון רב‪ ,‬ומיד ישב וכתב תשובה‪,‬‬ ‫סגר את המכתב‪ ,‬ומסרו לשליח ואמר לו‪" :‬שוב לשלום ותמסור ד"ש לאחי הק'‪".‬‬ ‫כשחזר‪ ,‬שוב לקחו הגבאים את המכתב וקראו את התשובה והיה כתוב בה זה הלשון‪:‬‬ ‫"קח חומש בראשית ותלמד את פירוש האוה"ח הקדוש על פרשת קניית מערת המכפלה‬ ‫ע"י אברהם אבינו מאת עפרון החתי‪ ,‬ומזה תדע את כל המנהגים והכוונות‪".‬‬ ‫כשקבל רבי יוחנן זי"ע את התשובה בקש שיביאו לפניו ספר בראשית‪ ,‬ולמד את פירוש‬ ‫אוה"ח הק' על פרשה זו‪ .‬אח"כ קרא לגבאים ופקד עליהם לכתב מכתב לעיירה הנ"ל שהוא‬ ‫מוכן לבוא אליהם לש"ק בהזמנתם‪-) .‬ובעיני בשר קשה לראות את סוד קידוש בית החיים‬ ‫מתוך פשטות דברי האור החיים הק' זי"ע‪ ,‬ומי יבוא בסוד קדושים(‪.‬‬ ‫~ לא אשקר באמונתי ~‬ ‫בספה"ק שומר אמונים )מאמר שכר ועונש‪ ,‬פרק ז( מובא מעשה נורא‪ ,‬מה ששמע הרה"ק רבי‬ ‫אהרן ראטה זי"ע מפי איש זקן שהיה אצל הרה״ק רבי אהרן מטשערנוביל זי״ע‪ ,‬שפעם הגיע‬ ‫דילוג‪-‬רב מחסיד אחד שהיה חולה מסוכן ונצרך לרחמים מרובים‪ ,‬וצוה הרה״ק‬ ‫מטשערנאביל להשיב לו ברכת רפואה‪.‬‬ ‫אמנם החסידים שבעירו הבינו מתוך תשובתו שכבר נגזרה הגזירה‪ ,‬ונתאספו סביב מיטתו‬ ‫של החולה להיות עמו בשעת יציאת נשמתו‪ ,‬והנה כאשר הגיע סמוך לפטירתו‪ ,‬נתעורר‬ ‫לפתע החולה בבכיות ובצעקות גדולות‪ ,‬וסיפר לנאספים סביבו‪ ,‬שבא אליו המלאך הפלוני‬ ‫ובידו האחת תפוח של זהב המשובץ באבנים טובות ומרגליות‪ ,‬ובידו השניה עבודה זרה‪,‬‬ ‫ואמר לו שאם ישתחוה לעבודה זרה שבידו‪ ,‬אז יתן לו את תפוח הזהב ויחזירו לבריאותו‪.‬‬ ‫והיה הנסיון גדול ונורא עד שכמעט נתפתה אליו‪ ,‬אולם לפתע הופיע לפניו הרה״ק רבי‬ ‫אהרן מטשערנאביל זי״ע‪ ,‬וצעק והרעים בקול גדול על אותו מלאך‪ ,‬מה תרצה מזה האברך‪,‬‬ ‫אין לך רשות לפתות אותו‪ ,‬ותיכף עזבו המלאך והלך לו‪ .‬וכאשר סיים החולה לספר את‬ ‫המעשה הנורא‪ ,‬יצאה נשמתו בטהרה‪.‬‬ ‫ולאחר מכן הגיעה אמו של האברך שנפטר‪ ,‬לספר המעשה הפלא אל הרה״ק‬ ‫מטשערנאביל זי״ע‪ ,‬נענה בזה"ל‪' ,‬בוודאי ובוודאי אין אני מניח את אנשיי עד שאתקן אותם‬ ‫בתיקון הראוי להם'‪.‬‬ ‫והוסיף לבאר בזה מאמר חז״ל בענין ארבעה הולכים לביהמ"ד )אבות ה‪ ,‬יד( 'ההולך ואינו‬ ‫עושה שכר הליכה בידו'‪ ,‬ופירש כי ההולך אצל הצדיק ואינו עושה שאינו מרגיש שם שום‬ ‫יא‬ ‫תכלית של עשיה‪ ,‬כי לא כל אחד זוכה להרגיש ולהתפעל שם 'שכר הליכה' ‪ -‬אז מה השכר‬ ‫הליכה שלו‪' ,‬בידו' ‪ -‬שמוסרין אותו בידו של הצדיק 'והוא מחויב לעשות לו טובה'‬ ‫ומסיים השומר אמונים‪ :‬ככה סיפר לי אותו זקן שהיה עור מהיושבין שם אצל הרה"ק הנ"ל‬ ‫וכתבתי זאת כי כל אחד מישראל מחויב לידע זאת שלא להתפתות ח"ו חלילה‪ ,‬השם יאריך‬ ‫ימינו ושנותינו במוכ ובנעימים‪ .‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ב‬ ‫הגאון רבי נטע וואלף ליבער זצ"ל‬ ‫ראב"ד פרעשבורג‬ ‫י' כסלו תרמ"א‬ ‫מובא בספר תולדות שמואל )תולדות הגאון מאונסדארף זצ"ל( אודות הגאון רבי נטע וואלף‬ ‫ליבער זצ"ל‪ ,‬מגדולי תלמידי מרן החתם סופר זי"ע‪ ,‬שהיה אדם גדול מאד‪ ,‬ולימים נתמנה‬ ‫לראש בית דין בפרעשבורג‪.‬‬ ‫ומסופר שם‪ ,‬כי מרן החתם סופר זי"ע כמעט שלא היה מדבר מעניני קבלה ברבים‪ ,‬ורק‬ ‫בעת סעודה שלישית היה מגלה מעט מענינים אלו‪ ,‬וכאשר התחיל לדבר בזה היה שואל‬ ‫תחילה אם רבי נטע וואלף נמצא שם‪ ,‬כי ידע שהוא בר הכי להבין הדברים‪.‬‬ ‫והנה הגאון רבי שמואל ראזענבערג זצ"ל מאונסדארף למד בימי בחרותו בפרעשבורג‬ ‫אצל הגאון הכתב סופר זצ"ל‪ ,‬והשתוקק מאד לשמוע תורה מפי רבי נטע וואלף‪ ,‬אלא שרבי‬ ‫נטע וואלף היה מוסר שיעורים לבעלי בתים בלבד‪ ,‬ולא הניח לבחורי הישיבה להשתתף‬ ‫בהם‪ ,‬באמרו כי מקומם של הבחורים הוא בישיבה‪ ,‬ואין להם לבוא לשיעורים המיועדים‬ ‫לבעלי בתים‪.‬‬ ‫ומחמת גודל תשוקתו לשמוע דברי תורה מפיו‪ ,‬היה רבי שמואל עומד מבחוץ אצל החלון‬ ‫בהיחבא‪ ,‬ומטה אזנו לשמוע את השיעור‪ ,‬והיה אומר‪ ,‬כי אי אפשר לו לאדם להשיג תענוג‬ ‫גדול יותר בעולם הזה‪ ,‬מן התענוג שהיה לו בשמיעת דברי תורה מפי רבי נטע וואלף‪.‬‬ ‫*‬ ‫ב‪ .‬מאמר זה הוא השמטה ממה שנאמר ב'מלוה מלכה מוצ"ש פרשת לך לך' העעל"ט‪ ,‬כאשר דיברו אודות הגאון מאונסדארף זצ"ל‪.‬‬ ‫יב‬ ‫ועוד אמר‪ ,‬כי אופן לימוד דף גמרא למד אצל רבי נטע וואלף‪ ,‬שהיה מדקדק בכל תיבה‬ ‫ותיבה מדברי רש"י הק'‪ ,‬ומראה היאך כל קושיות הראשונים כבר מונחות וגנוזות בדקדוק‬ ‫לשונו של רש"י‪.‬‬ ‫וכן כאשר היה לומד משניות‪ ,‬היה זה מעשה אומנות ממש‪ ,‬היאך היה לומד משנה אחת‪,‬‬ ‫ובתוך דברי המשנה היה מכניס ומבאר את כל הסוגיא שבגמרא עם דברי הראשונים‬ ‫השייכים אליה‪ ,‬עד שהיתה כל הסוגיא מתבארת מתוך לשון המשנה עצמה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והיה הגאון רבי שמואל זצ"ל אומר‪ ,‬כי על פי דרך לימודו של רבי נטע וואלף ללמוד משנה‬ ‫אחת ועליה כל הסוגיא‪ ,‬נתיישבו לו דברי הגמרא בבבא בתרא )ח‪ ,‬א(‪ ,‬דאיתא התם‪' ,‬רבי‬ ‫פתח אוצרות בשני בצורת‪ ,‬ואמר יכנסו בעלי מקרא‪ ,‬בעלי משנה‪ ,‬בעלי גמרא‪ ,‬בעלי הלכה‪,‬‬ ‫בעלי הגדה‪ ,‬אבל עמי הארץ אל יכנסו‪ ,‬דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס‪ ,‬אמר לו רבי פרנסני‪,‬‬ ‫אמר לו בני קרית )‪-‬למדת מקרא(‪ ,‬אמר לו לאו; שנית )‪-‬למדת משנה(‪ ,‬אמר לו לאו; אם כן במה‬ ‫אפרנסך‪ ,‬אמר לו פרנסני ככלב וכעורב‪ ,‬פרנסיה'‪.‬‬ ‫והנה הרש"ש שם מדקדק‪ ,‬אמאי שאלו רבי תחילה קרית )‪-‬למדת מקרא(‪ ,‬ואחר כך שנית )‪-‬‬ ‫למדת משנה(‪ ,‬דלכאורה אם לא למד מקרא‪ ,‬היאך יתכן שלמד משנה‪ ,‬וכי יש מי שיודע משנה‬ ‫ואינו יודע מקרא‪ ,‬ואף דיש ללמד זכות על קצת לומדים היודעים משניות וגמרא‪ ,‬ואילו‬ ‫במקרא אינם בקיאים כל כך‪ ,‬מכל מקום הדבר צריך ביאור‪.‬‬ ‫ואמר הגאון רבי שמואל זצ"ל‪ ,‬דהנה ידוע על הגר"א מווילנא זי"ע‪ ,‬שבסוף ימיו היה עוסק‬ ‫בלימוד חומש‪ ,‬ובתוך פסוקי התורה היה כולל כל דרשות חז"ל וכל דברי תורה שבעל פה‬ ‫השייכים להם‪.‬‬ ‫והנה בדורות הראשונים היה אופן לימוד התורה באופן זה‪ ,‬דכאשר למדו מקרא‪ ,‬היו‬ ‫לומדים כל מה שגנוז ונכלל בתוך המקרא‪ ,‬עם כל דרשות חז"ל ופירושי התורה שבעל פה‪,‬‬ ‫וזהו ששאלו רבי תחילה קרית‪ ,‬היינו אם למד מקרא באופן זה‪ ,‬שכל התורה שבעל פה‬ ‫נכללת וגנוזה בתוכו‪.‬‬ ‫ואחר כך שאלו שנית‪ ,‬אם למד משניות באופן זה‪ ,‬שבתוך כל משנה ומשנה כלולים כל‬ ‫דברי הגמרא והראשונים השייכים אליה‪.‬‬ ‫וזה כעין דרך לימודו של רבי נטע וואלף‪ ,‬שהיה לומד משנה אחת‪ ,‬ובתוכה היה מבאר כל‬ ‫הסוגיא כולה‪ ,‬עם כל דברי הראשונים‪ .‬ונמצא דקרית ושנית אינם רק לימוד מקרא ומשנה‬ ‫כפשוטם‪ ,‬אלא מדריגות בלימוד התורה‪ ,‬לידע ולהבין כל מה שגנוז ונכלל בתוך דברי התורה‬ ‫שבכתב ושבעל פה‪.‬‬ ‫יג‬ ‫גדולים צדיקים במיתתן‬ ‫מעשה פלא משנת תשפ"ז במכתב קודש‬ ‫של הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע‬ ‫מעשה פלא של השגחה פרטית קבלתי לספר מידידי הרה״ח ר' שלום יעקב גליק הי״ו‬ ‫מלונדון‪ ,‬בן המוהל הידוע הרה״ח רבי שמואל גבריאל גליק ז״ל‪ ,‬וכך היה מעשה‪.‬‬ ‫בשנת תשל״ז‪ ,‬בשנה הראשונה להנהגת הרה״ק מהר"י מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬היה הרה״ח‬ ‫רבי שמואל )ב"ר משה אהרן( גליק ז״ל חולה מאוד‪ ,‬והיו ספקות שונים בענין דרכי רפואתו‪ ,‬ר'‬ ‫שמואל התגורר באותה תקופה בעיר מאנטשעסטער בענגלאנד‪ ,‬והסתפק אם לעבור את‬ ‫הניתוח בבית החולים במאנטשעסטער‪ ,‬או לנסוע לשם כך ללונדון הבירה‪ ,‬אשר בה מצויים‬ ‫רופאים גדולים ומומחים יותר‪.‬‬ ‫והנה בן‪-‬דודו הרה״ח רבי שמואל גבריאל )ב"ר לייבל( גליק ז״ל‪ ,‬נסע באותם ימים‬ ‫לאנטווערפען‪ ,‬להסתופף בצל הרה״ק מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬וביקש ממנו ר' שמואל שיזכירו‬ ‫לפני הרבי ויבקש עליו רחמים‪ ,‬ואף ישאל בעצתו בענין מקום הניתוח‪ ,‬כי ר' שמואל סמך‬ ‫מאוד על דברי הרה״ק מפשעווארסק זי״ע‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כאשר הזכירו לפני הרבי‪ ,‬השיב לו הרה״ק מפשעווארסק זי״ע בשם חותנו הרה״ק‬ ‫רבי איציקל מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬ששמע בשם המגיד הקדוש ממעזריטש זי״ע‪ ,‬כי לרופא‬ ‫גדול ומומחה מתלווה המלאך רפאל‪ ,‬וממילא נכון יותר לעבור את הניתוח בלונדון‪ ,‬אצל‬ ‫הרופאים הגדולים והמומחים‪.‬‬ ‫רבי שמואל גבריאל ביקש מהרבי שיעלה את הדברים על הכתב למען יזכור את הדברים‬ ‫במדוייק‪ ,‬והרבי נענה לבקשתו‪ ,‬וכתב מכתב מיוחד להרה"ח ר' שמואל גליק‪ ,‬ובו עצתו בענין‬ ‫הניתוח‪ ,‬בצירוף ברכות לרפואה שלימה‪.‬‬ ‫וזה לשון המכתב בשלימותו‪:‬‬ ‫ב"ה יום ד' אחרי קדושים כ"ב למנין‪ ,‬שנת תשל"ז לפ"ק‬ ‫חיים ארוכים טובים ורפו"ש בבריאות השלימות לידידי אהובי החסיד המופלג‬ ‫המושלם מוהר"ר שמואל גליק שליט"א בן זלאטא תחי'‬ ‫אחדש"ט באהבה‬ ‫שמעתי מכ"ק חותני הרה"צ מוהר"ר איציקל זיע"א ועכי"א שהרב ר' בער‬ ‫ממעזריטש זיע"א ועכי"א אמר אז מיט א גרויסען דאקטור גייט מיט דער מלאך‬ ‫רפאל‪.‬‬ ‫יד‬ ‫איז אזוי וואו אין לונדון איז דא פרופעסארען ספעציאליסטען אין דעם‪,‬‬ ‫גרעסערע וואו אין מאנשעסטער איז על פי שכל הישר גלייכער צו לאזן זיך‬ ‫אפערירען אין א שעה טובה אין לאנדן‪.‬‬ ‫ויה"ר שהשי"ת ישלח את המלאך רפאל שיהי' לכבודו שליט"א רפואה שלימה‬ ‫בקרוב בבריאות השלימות בתוך כלל ישראל‬ ‫דברי ידידו ואוהבו‬ ‫יעקב לייזער‬ ‫מעיר יאשליסק ‪ -‬אנטווערפען‬ ‫בחזרתו סיפר ר' שמואל גבריאל לר' שמואל את תשובת הרבי‪ ,‬אולם המכתב עצמו לא‬ ‫נמסר לידיו מעולם‪ ,‬ונשאר גנוז אצל ר' שמואל גבריאל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והנה לפני כשנתיים נפטר הרה״ח ר' שמואל גבריאל גליק ז״ל‪ ,‬ואז נתגלה המכתב הישן‪,‬‬ ‫אשר במשך קרוב לחמישים שנה היה גנוז אצלו‪ ,‬אך נשאר שם בעזבונו בין שאר כתביו‪.‬‬ ‫ולפני כשבועיים‪ ,‬בעת שמחת נישואין‪ ,‬נזדמנו לשבת זה לצד זה‪ ,‬בנו של ר' שמואל גליק‬ ‫ז״ל ובנו של ר' שמואל גבריאל גליק ז״ל‪ ,‬ובתוך שיחתם סיפר בנו של ר' שמואל גבריאל‬ ‫שבעזבון אביו נמצא מכתב קודש שכתב הרה״ק מפשעווארסק זי״ע לפני קרוב לחמישים‬ ‫שנה‪ ,‬והמכתב נכתב בשעתו עבור אביו‪ ,‬ר' שמואל גליק ז״ל‪.‬‬ ‫והיה התרגשות אצל בנו של ר' שמואל על מציאת מכתב יקר זה שנכתב לאביו‪ ,‬וכשקיבל‬ ‫העתק מהמכתב שלחו לכל בני המשפחה‪ ,‬וגם אחיו המתגורר באמעריקא קיבלו‪.‬‬ ‫ויהי כאשר ראה האח בארה"ב את המכתב‪ ,‬חשב בלבו את מי יוכל להנות במכתב יקר זה‬ ‫מהרה"ק מהר"י מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬ונזכר באחד שהיה לו שייכות עמו לפני שנים רבות‪,‬‬ ‫אולם כבר למעלה מעשרים שנה שכבר כמעט ולא היה ביניהם קשר‪ .‬אותו ידיד הוא חסיד‬ ‫נלהב של הרה״ק מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬ועוסק הרבה במשנתו ובעניניו‪ ,‬ועל כן החליט לשלוח‬ ‫לו העתק מן המכתב‪ ,‬וכתב לו כי זה עתה נתגלה מכתב חדש שכתב הרה״ק מפשעווארסק‬ ‫זי״ע לאביו לפני קרוב לחמישים שנה‪.‬‬ ‫כעבור דקות אחדות התקשר אליו אותו ידיד בהתרגשות עצומה‪ ,‬ואמר לו כי הוא רואה‬ ‫בזה השגחה פרטית נפלאה‪ ,‬וכעין תשובה מרבו על מצוקתו‪ .‬וסיפר כי הוא סובל באיזה‬ ‫מיחוש‪ ,‬ואמרו לו שהטוב ביותר עבור זה לנסוע לבית חולים בקליוולאנד‪ ,‬אך היו שאמרו לו‬ ‫שלצורך ענין כזה אין הכרח לנסוע עד קליוולאנד‪ ,‬ואפשר לעשותו גם בבית חולים רגיל‬ ‫בניו יארק‪ ,‬והסתפק אם מוטב לנסוע לבית החולים הגדול בקליוולאנד‪ ,‬אשר שם מצויים‬ ‫טו‬ ‫רופאים מומחים העוסקים הרבה בניתוחים מסוג זה‪ ,‬או לעשותו בניו יארק‪ ,‬ולא ידע להשית‬ ‫עצה בנפשו‪.‬‬ ‫והנה בדיוק באותם הימים הגיע לידיו המכתב הישן של הרה״ק מפשעווארסק זי״ע‪ ,‬ובו‬ ‫מצא תשובה ברורה לשאלתו‪ ,‬שהרי הרבי כותב בשם חותנו הרה״ק רבי איציקל זי״ע‪ ,‬בשם‬ ‫המגיד הקדוש ממעזריטש זי״ע‪ ,‬כי עם רופא גדול הולך המלאך רפאל‪ ,‬ומטעם זה הורה‬ ‫בשעתו להעדיף את הרופאים הגדולים והמומחים בלונדון על פני הרופאים‬ ‫שבמאנטשעסטער שהם 'פרופעסארען ספעציאליסטען אין דעם'‪.‬‬ ‫והבין בבירור מתוך הדברים שגם בענינו נכון יותר לפנות לבית החולים הגדול בקליוולאנד‪,‬‬ ‫אשר שם מצויים רופאים מומחים המטפלים בחולים רבים בענין זה‪ ,‬ולא להסתפק בבית‬ ‫חולים רגיל בניו יארק‪.‬‬ ‫והתפעל מאוד מגודל ההשגחה הפרטית‪ ,‬כיצד מכתב שנכתב לפני קרוב לחמישים שנה‪,‬‬ ‫ונשאר גנוז אצל ר' שמואל גבריאל גליק ז״ל במשך כל השנים הללו‪ ,‬עד שלאחר פטירתו‬ ‫לפני כשנתיים נשאר בעזבונו‪ ,‬נתגלגל עתה בדרך פלא והגיע לידי מי שנצרך לו‪.‬‬ ‫וזה דבר פלא שהרה"ח ר' שמואל גבריאל ז"ל יבקש מהרה"ק מהר"י זי"ע לרשום על‬ ‫הכתב‪ ,‬והרבי זי"ע בטוב לבבו הסכים לכך‪ ,‬ומזה נתגלגל שישאר המכתב ודיבורים אלו ע"ג‬ ‫הכתב לדורות הבאים‪.‬‬ ‫גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן‪ ,‬ודבריהם הקדושים חיים וקיימים לעד‪ .‬וזכות כל‬ ‫הצדיקים יגינו בעדנו להתברך ברפואות וישועות וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫טז‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון‬ ‫ממעיינו של הגה"ח‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫רבי נפתלי גרוס שליט"א‬ ‫[משיעור ליל ששי תשע"ח ועוד]‬ ‫בני ברק ת"ו‬ ‫והחת"ס דן שם בתשובה בענין איש אחד שהשאיר ירושה‬ ‫בענין י"ד שנים שהתעכב יעקב בביהמ"ד של עבר‬ ‫סכום כסף עבור בנו בחור לצורך לימודיו‪ ,‬והשאלה הוא אם יש‬ ‫ענין לגלות וללמוד וכו' ולכן צריכים לשלם לו שילמד במקום‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬ומביא החת"ס ראי' מיעקב אבינו שהצטרך לגלות‬ ‫רש"י בסוף פרשת תולדות מבאר באורך שיעקב אבינו יצא‬ ‫למקום תורה‪ ,‬ובסוף דבריו כותב‪ :‬שטוב וישר בעיני אלקים‬ ‫מבאר שבע‪ ,‬אמנם התעכב בדרך משך י"ד שנים ללמוד בבית‬ ‫לכתת רגליו ללמוד תורה‪ ,‬וקרא כתיב (וזאת הברכה‪ ,‬לג‪ ,‬ג) "והם‬ ‫עבר‪ ,‬ומבאר הנצי"ב (ב"העמק דבר") איך נרמז בקרא עיכובו‬ ‫תכו לרגליך ישא מדברותיך"‪ ,‬וממשיך‪ :‬שיש לצאת וללמוד‬ ‫בדרך‪ ,‬ומדייק מלשון הכתוב ‪ -‬דהיה צריך לכתוב "ויצא יעקב‬ ‫תורה אפילו כשהאב בביתו גאון ורב גובריה‪ ,‬וישיבה בביתו ‪-‬‬ ‫מבאר שבע ללכת לחרן" בהמשך אחד ‪ -‬שיצא מבאר שבע‬ ‫כיצחק אבינו‪ ,‬מ"מ יש לילך למקום ישיבה אחרת‪.‬‬ ‫בדרכו לחרן‪ ,‬ומהו 'וילך חרנה'‪ ,‬אלא על כרחך הכתוב נחלקת‬ ‫*‬ ‫לשתים ‪' -‬ויצא יעקב מבאר שבע'‪ ,‬והפסיק באמצע והתעכב‬ ‫הבית הלוי זצ"ל היה בידידות עם הרה"ק רבי מנחם נחום‬ ‫בדרך ‪ -‬ואח"כ המשיך 'וילך חרנה'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מטריסק זצ"ל שגר בעיר בריסק (בן המגיד מטריסק) והיו‬ ‫בדרך רמז מבאר החיד"א זצ"ל בספר "פני דוד" (אות י"ד)‬ ‫מרבים לשוחח בדברי תורה‪ .‬פעם תחת אחד השיחים אמר לו‬ ‫היכן מרומז בקרא שהתעכב יעקב בביהמ"ד של עבר ‪ -‬וכותב‬ ‫הבית הלוי‪ ,‬שמצא ראי' ש'לימוד התורה גדול יותר מלייחד‬ ‫שם‪ :‬יעקב מבאר שבע ‪ -‬ס"ת עב"ר‪ ,‬וילך חרנה הר"ת גימ'‬ ‫יחודים'‪ ,‬שיעקב אבינו שהה בבית לבן והיה עסוק בהצאן‬ ‫י"ד‪ ,‬שי"ד שנים שהה בבית עבר‪.‬‬ ‫והמקלות‪ ,‬ובזוה"ק (ח"א קסב‪ ).‬אי' שייחד אז יחודים נוראים‪,‬‬ ‫*‬ ‫[הלא המה יחודים של תפילין‪ ,‬עיי"ש]‪ ,‬בכל זאת נענש על שנים‬ ‫יש מקשים על מה שדייקו חז"ל שיעקב התעכב י"ד שנים‬ ‫האלו ששהה בבית לבן‪ ,‬משא"כ על השנים שלמד בבית עבר‬ ‫בבית עבר‪ ,‬ולא נענש עליהם כיון ש'גדולה תלמוד תורה יותר‬ ‫לא נענש ‪ -‬הרי ראי' מוכחת מן התורה‪ ,‬שללמוד תורה גדול‬ ‫מכיבוד אב ואם'‪ ,‬ולכאו' הלא ישנם גם י"ד שנים אחרות בהם‬ ‫יותר מלייחד יחודים‪ .‬נענה הרה"ק מהרמ"נ מטריסק זצ"ל‪,‬‬ ‫עסק במצוה‪ ,‬והם הי"ד שנים שעבד בבית לבן ז' שנים עבור‬ ‫שמזה אין ראי'‪ ,‬שהא דיעקב אבינו לא נענש על שלמד תורה‪,‬‬ ‫רחל וז' שנים עבור לאה‪ ,‬ושמא הם השנים שבשבילם לא‬ ‫הוא משום שדבר זה א"א לקיים בבית‪ ,‬והיה צריך בכל אופן‬ ‫נענש כיון שעסק בפריה ורביה שהוא מצוה‪ ,‬משא"כ על מה‬ ‫לכתת רגליו ללמוד בבית עבר‪ ,‬משא"כ לייחד יחודים היה יכול‬ ‫שהתעכב בדרך בבית עבר כן נענש‪ ,‬ומאן יימר ש'גדולה‬ ‫גם בבית‪ ,‬ולכן נענש (והוא כדברי החת"ס הנ"ל)‪.‬‬ ‫תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם' שמא 'גדולה פריה ורביה‬ ‫‪‬‬ ‫יותר מכיבוד אב ואם'?‬ ‫ומבאר ה"חתם סופר" (תשו' חו"מ סימן ט' אות א') דבאמת‬ ‫הקשר בין נישואי עשו להגילויים של יעקב אבינו‬ ‫מצות פריה ורביה היה יכול יעקב לקיים גם בביתו‪ ,‬ורחל ולאה‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע (כח‪ ,‬י)‪ .‬רש"י‪ :‬ע"י שבשביל‬ ‫יבואו אצלו כמו רבקה שהביאו אותה אל יצחק‪ ,‬רק זה שלא‬ ‫שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו אל ישמעאל‪,‬‬ ‫הפסיק הענין בפרשתו של יעקב‪ ,‬וכו' ומשגמר חזר לענין‬ ‫היה כך‪ ,‬כיון שהיה יעקב צריך לברוח מפני עשו‪ ,‬אבל באמת‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫הוא בעצמו גרם לבריחתו כיון שלקח את הברכות‪ ,‬ועל כן היה‬ ‫ראוי לקבל ע"ז קצת עונש‪ ,‬משא"כ לשמש בביהמ"ד של עבר‬ ‫לכאו' מזה שבתוך ענין יציאת יעקב מ'באר שבע' הפסיקה‬ ‫שזאת אפילו ביושבו במנוחה בבית לא היה יכול לקיים‪ ,‬והיה‬ ‫תורה בנישואי עשו לבת ישמעאל‪ ,‬נראה שיש איזה שייכות‬ ‫צריך לגלות למקום תורה לביהמ"ד של עבר ללמוד‪ ,‬ולכן ‪ -‬רק‬ ‫בין נישואי עשו להגילוי שכינה שזכה בו יעקב בהמשך‬ ‫ע"ז אינו נענש‪ ,‬עיי"ש באורך‪.‬‬ ‫הפרשה‪ ,‬ומבאר ה"חתם סופר" (תו"מ‪ ,‬בד"ה ויצא יעקב (הב')) את‬ ‫א‬ ‫בת ישמעאל‪ ,‬ובזה חטא בעצם מחילת העוונות ואז התעוררו‬ ‫הענין בעומק ‪ -‬שאכן החתונה של עשו הוא הקדמה להפרשה‬ ‫עליו כל חטאיו ‪ -‬איבד זכות זה‪ ,‬ואז זכה יעקב שהשי"ת‬ ‫של יעקב‪ ,‬כי רק אחרי שעשו נשא אשה זו זכה יעקב‬ ‫יתגלה אליו ‪ -‬ולזה דייקא מוזכר נישואי עשו בהקדמה‬ ‫להתגלות השכינה ולא לפני זה‪ ,‬ומבאר דבריו דהנה חז"ל‬ ‫לפרשה זו של גילוי שכינה ליעקב ‪ -‬שהוא שגרם לכך‪ ,‬שיזכה‬ ‫אמרו (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג‪ ,‬הובא ברש"י וישלח לו‪ ,‬ג) שעשו‬ ‫שהשי"ת יתגלה אליו‪.‬‬ ‫לקח את "מחלת בת ישמעאל" ולכאו' הלא 'בשמת' שמה‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלא למד מכאן שביום שנושא אשה מוחלין לו על כל‬ ‫עוונותיו‪ ,‬ואומר החת"ס‪ :‬ודוחק בעיני לומר שנמחלו עוונותיו‬ ‫בשגב מעלת "סעודת מלוה מלכה"‬ ‫של עשו שנשא את בת ישמעאל‪[ .‬ובפרט שרש"י (תולדות כח‪ ,‬ט)‬ ‫ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫מפרש הא דכתיב שלקח 'על נשיו לו לאשה' ‪ -‬שהוסיף רשעה על‬ ‫השמימה וגו' (כח‪ ,‬יב)‬ ‫רשעיות]‪.‬א‬ ‫איתא בשו"ת מור ואהלותג (סוף סי' י"א) 'שמעתי מפי איש‬ ‫ומבאר החת"ס בהקדם מה שכתב במקום אחר (יו"ד סי'‬ ‫נאמן ששמע מהרב הצדיק המפורסם רבי ישראל מרוזין‬ ‫שכ"ו)‪ ,‬בתשו' בדיני "המאבד עצמו לדעת"ב‪ ,‬שאין מתעסקים‬ ‫נבג"מ‪ ,‬שרמז בפסוק והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫בו ואין מספידים אותו‪ ,‬ולכאו' למה החמירו בו יותר מברוצח‬ ‫השמימה‪ ,‬סל"ם נוט' סעודת לוית מלכה ‪ -‬מוצב ארצה שאין‬ ‫הלא בתורה מוזכר איסור איבוד עצמו לדעת רק בכתוב (נח ט‪,‬‬ ‫העולם נזהרין בזה‪ ,‬אבל ראשו מגיע השמימה ‪ -‬כי מלאכי‬ ‫ה) "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש"‪ ,‬ואין זה נראה גרוע‬ ‫אלקים מלאכים של שבת עולים אז ‪ -‬ויורדים ב"ו נוט' ב'יום‬ ‫כ"כ כרוצח‪ ,‬ולמה חמור יותר מרוצח‪ .‬ומבאר הענין‪ ,‬דהנה כל‬ ‫ו'‪ ,‬ודפח"חד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫החטאים מתמרקין בשעת מיתה‪ ,‬אבל המאבד עצמו לדעת‬ ‫*‬ ‫הרי הוא 'חוטא במיתתו' ‪ -‬שלוקח אותו דבר של כפרה ובזה‬ ‫הרה'ק החוזה מלובלין זי"ע אמר שלכן נקבע בשו"ע 'סימן‬ ‫חוטא ומורד נגד ה'‪ ,‬בזה שהרג עצמו לדעת‪ ,‬ובעשייתו מעשה‬ ‫שלם' (סי ש') על סעודת מלוה מלכה (ועל סעודת ר"ח סי תכ"ד)‬ ‫כזה ‪ -‬אזי לא רק שאין מיתתו מכפרת עליו אלא גם‬ ‫להראות החשיבות שבדבר‪.‬‬ ‫מתעוררים עליו כל עוונותיו ולכן הוא חמור כל כך‪.‬‬ ‫בפירוש 'קצה המטה' (על מטה אפרים סי' תר"ב) להגה"צ רבי‬ ‫ולפי זה מבאר הענין כאן‪ :‬דהנה הנושא אשה מוחלין לו על‬ ‫חיים צבי עהרנרייך זצ"ל מביא מה ששמע מזקינו הגה"ק‬ ‫כל עוונתיו‪ ,‬ועשו הרשע השתמש בענין ה'מחילת עוונות'‬ ‫בעל קול אריה זצ"ל שאמר בשם הרה"ק רבי יהודה הערש‬ ‫לחטוא עוד יותר‪ ,‬שהוסיף רשעה על רשעיות‪ ,‬והזיד עם עצם‬ ‫מראזלא זי"עה (חתן העטרת צבי מזידיטשוב) שפירש הפסוק‬ ‫הכפרה‪ ,‬ולכן נתעוררו עליו כל עוונתיו‪ ,‬כמו במאבד עצמו‬ ‫(תהלים לו יג) 'כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי' ‪ -‬דהנה יש ג'‬ ‫לדעת‪.‬‬ ‫סעודות בשבת נגד הג' אבות‪ ,‬וסעודה רביעית ‪ -‬מלוה מלכה‪,‬‬ ‫מכוון נגד דוד המלך‪ ,‬והנה האבות הק' עם דוד המלך הם ד'‬ ‫והנה עד שנשא עשו אשה זו‪ ,‬לא זכה יעקב להשראת‬ ‫שכינה ולמראה הגדול הזאת‪ ,‬ולא מפני שלא הגיע זכותו של‬ ‫ג‪ .‬חיברו הגאון רבי אליהו פוסק זצ"ל‪ .‬הוא היה חסיד‬ ‫יעקב לכך‪ ,‬אלא שעיכב זכות כיבוד אב של עשו‪ ,‬ומביא‬ ‫ראחמסטריווקא לפני כמאה שנה‪ ,‬ובהסכמה מעיד עליו רבו הרה"ק‬ ‫החת"ס הוכחה מקרא ‪" -‬ביבוש קצירה תשברנה" (ישעי' כז‪,‬‬ ‫רבי יוחנן זי"ע (בן הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל) אשר רב ועצום‬ ‫הוא בתורה‪.‬‬ ‫יא) ומפרש רש"י‪ :‬כשיתייבש ותכלה הזכות המעט של כיבוד‬ ‫ד‪ .‬עוד מאמר מביא מה ששמע בשם הרה"ק מרוזין זי"ע‪ ,‬שעיקר‬ ‫אב [של עשו] ‪ -‬אז יישבר כוחו‪ ,‬ולפי זה‪ ,‬רק אחרי שנשא את‬ ‫השתדלות הס"מ שלא לעשות סעודת מילה ונרמז בר"ת שמו‬ ‫ס'עודת מ'ילה א'ין ל'עשות‪ ,‬וביאר הטעם‪ ,‬דמחמת הסעודה‬ ‫כשנימול יצחק היה העקידה על ידו כשקטרג (שאברהם לא הביא שום‬ ‫א‪ .‬בספר "משכיל לדוד" (פרשת וישלח) כותב בפשיטות‪ ,‬שבוודאי לא‬ ‫קרבן)‪ ,‬ע"כ ירא פן תקראנה אותו עוד כאלה‪ ,‬ושיגדל בזה זכות‬ ‫היה לו מחילת עוונות‪ ,‬רק מרומז הענין של מחילת עוונות ביום‬ ‫ישראל ע"כ משתדל שלא יעשוה‪.‬‬ ‫חתונה‪ ,‬שאילו היה שב בתשובה היה נמחל לו כל עוונותיו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הראזלא רב זי"ע שבת פעם בעיר טערצאל והקול אריה זצ"ל נסע‬ ‫ראטערדאם‪,‬‬‫ב‪ .‬התשובה הוא להגה"צ רבי ארי' לייב זצ"ל אב"ד ָ‬ ‫לשבות בצילו‪ ,‬ובזקנותו אמר‪' ,‬עד היום הזה מה שאני מתפלל הוא‬ ‫והחת"ס כותב בהתוארים לפני שמו‪ :‬בקי בטריפות כרבי יוחנן‬ ‫מכח אותו תפילה ששמעתי אז מהרה"ק מראזלא'‪.‬‬ ‫ובדיני כרבן נחמן!‬ ‫ב‬ ‫ואמר‪ ,‬שבצעירותו אף הוא לא הי' נזהר לקיים תמיד סעודת‬ ‫רגלי המרכבה‪ ,‬ואמר כ"י ג"ר בגימטריא רג"ל‪ ,‬אנכ"י‬ ‫מלוה מלכא‪ ,‬והוסיף‪ :‬חשבתי אז אולי כדאי יותר ללמוד‬ ‫בגימטריא כס"א‪ ,‬ואמר דוד המלך לפני השי"ת 'כי גר אנכי‬ ‫בשעה זו אולם אחרי זמן התחרטתי ובאתי לידי הכרה שאין‬ ‫עמך' ‪ -‬הלא גם אני רגל במרכבה‪ ,‬על כן אני מבקש 'תושב‬ ‫לדחות סימן בשו"ע בשביל לימוד תורהו‪ ,‬מאז הנני מתאמץ‬ ‫ככל אבותי' ‪ -‬שישבו בסעודה מלוה מלכה במוצאי שבת כמו‬ ‫לא לבטל סעודה זו אף פעם ולקיימה לכל הפחות עם כזית‬ ‫הג' סעודות שהם כנגד אבותינו אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ודפח"ח‬ ‫פת‪ ,‬שוב חשבתי למה לא לכבד סעודה זו של דוד המלך גם‬ ‫וש"י‪.‬‬ ‫בדגים‪ ,‬בקשתי את ב"ב לאפות בשבילי כל ערב ש"ק חלה‬ ‫בספר 'מעשה רב' להגר"א מווילנא זצ"ל מביא "פעם‬ ‫נוספת לסעודת מלוה דמלכא ולתת לי גם קצת דגים‪ ,‬כיום‬ ‫קיבלה אשתו על עצמה להתענות הפסקה (‪-‬תענית משבת‬ ‫הנני אוכל לפעמים גם קצת בשר לכבוד סעודה זו"‪.‬‬ ‫לשבת) והפסיקה בסעודה שלישית‪ ,‬ותיכף אחר הבדלה שכבה‬ ‫‪‬‬ ‫לישון‪ ,‬ויוודע הדבר להגר"א ושלח לאמר לה‪' :‬שבכל הפסקות‬ ‫המלאכים קינאו ביעקב אבינו‬ ‫שתתענה עדיין לא יתוקן הפסד מלוה מלכה אחת' ‪ -‬אז תיכף‬ ‫על שהוא מד' רגלי המרכבה‬ ‫קמה ואכלה"‪.‬‬ ‫והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו (כח‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫*‬ ‫סיפר הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬שבפעם האחרון‬ ‫איתא בגמרא על כתוב זה (חולין צא‪" ):‬תנא עולין ומסתכלין‬ ‫שהיה חמיו הרה"ק רבי איציקל זצ"ל אצל רבו הרה"ק‬ ‫בדיוקנו של מעלה ‪ -‬ויורדים ומסתכלין בדיוקנו של מטה‪ ,‬בעי‬ ‫מציעשנוב זי"ע (בן הרה"ק משינאווא זי"ע) כשבועיים לפני‬ ‫לסכוני‪ ,‬מיד והנה ה' נצב עליו‪ ,‬כאדם שמניף על בנו"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הסתלקותו שמע מפי קדשו שסיפר כך‪ ,‬שגיסיו הרבנים‬ ‫רש"י מבאר דברי הגמרא‪ ,‬שהמלאכים ראו למעלה את דיוקנו‬ ‫הגה"צ מווישניצא והגה"צ מפריסטיק ‪ -‬חתני הרה"ק‬ ‫משינאווא נהגו לאכול סעודת מלוה מלכה בעזרת נשים‪.‬‬ ‫של יעקב שהוא הפרצוף אדם בד' חיות החקוקות על כסא‬ ‫פעם נתקלקל התנור שחימם את החדר‪ ,‬וביקשו הרבנים‬ ‫הכבוד וקינאו בו ולכן רצו להביאו לידי סכנה‪ - ,‬ואז תיכף‬ ‫הנ"ל מגיסם הרה"ק מציעשנוב שיתן להם רשות לערוך את‬ ‫"והנה ה' ניצב עליו" לשמרו מן המלאכים שלא יזיקו אותו‪,‬‬ ‫המלוה מלכה בחדרו שהיה חם ‪ -‬ומילא בקשתם‪.‬‬ ‫ורש"י פירש שם‪ ,‬מהו 'כאדם שמניף על בנו' ‪ -‬היינו במניפה‬ ‫בלילה ההוא ראה בחלום את אמו שכבר היתה בעלמא‬ ‫להצילו מן השרב (‪-‬כמו אב שמפיח אוויר על בנו להצילו מן החום‪ ,‬כן‬ ‫דקשוט והיא הגידה לו שביום פלוני לחודש תמוז הבא תבא‬ ‫היה ביעקב אבינו ששמרו מן המלאכים)‪.‬‬ ‫חולשה בעולם וגם עליו נגזר שיהא חלש אז‪ ,‬אך בזכות‬ ‫ודקדק המהרש"א למה לא פירש רש"י כפשוטו של‬ ‫שהרשה את גיסיו לאכול מלוה מלכה בחדרו ינצל מזה‪ .‬ויהי‬ ‫הגמרא שהוא להצילו מ'היזק' ונכון יותר מלדמות לכוונה‬ ‫בבוקר הלך מרן מציעשנוב וסיפר את החלום לאביו מרן‬ ‫משינאווא זצ"ל ‪ -‬ואמר לרבי איציקל ראיתי שאבי המתיק‬ ‫שהוא 'להצילו מן חמימות'‪ .‬ועוד הקשו המפרשים על הלשון‬ ‫את החלום שיהיה לטובה‪ .‬ויהי בבוא היום ההוא בתמוז והוא‬ ‫'בעי לסכוניה' ‪ -‬וכי רצו להביאו לידי סכנה‪ ,‬הלא רצו להזיקו‪,‬‬ ‫חל בשבת‪ ,‬היה בשינאווא איש אחד מאונגארן ובעת‬ ‫היה נכון לכתוב 'בעי לאזוקיה'?‬ ‫השולה"ט התעלף‪ ,‬ותיכף הרים מרן משינאווא עיניו אל עבר‬ ‫ומפרש ה"חתם סופר" זי"ע בשם רבו חסיד שבכהונה‬ ‫בנו הרב מציעשנוב‪ ,‬כמי שאומר שיראה האיך שחלומו‬ ‫הגה"ק רבי נתן אדלער זצ"ל‪ ,‬בביאור עומק דברי הגמרא‪,‬‬ ‫נתקיים (שירדה חולשה ביום זה)‪ ,‬וסיים מרן מציעשנוב ואמר‬ ‫דהנה המלאכים ראו בדיוקנו של מעלה פרצוף אדם בד'‬ ‫לרבי איציקל‪" :‬כנראה שמלוה מלכה חשובה היא מאד‬ ‫בשמים"‪.‬‬ ‫החיות שהוא בדמות יעקב‪ ,‬ונתקנאו בו המלאכים‪ ,‬והבינו‬ ‫והיות שהיה זאת דיבורים אחרונים ששמע מרבו ‪ -‬לכן‬ ‫שזה שזכה בו יעקב יותר משאר האבות הוא מחמת גודל כוח‬ ‫קיבל עליו כצוואה לערוך סעודתא דא מדי מוצאי שבת‬ ‫קדושתו ‪ -‬כוחי וראשית אוני‪ ,‬ולכן זכה להיות צורתו חקוקה‬ ‫בעסק גדול‪ ,‬וכן נהגו אחריו צדיקי בית פשעווארסק‪.‬‬ ‫מתחת כסא הכבוד‪ ,‬ומגודל הקנאה רצו המלאכים שח"ו‬ ‫*‬ ‫ימחה צורתו משם‪ ,‬לכן רצו להביאו לידי חמימות של עבירה‪,‬‬ ‫בספר "שאול בחיר ה'" (בפרק 'הליכות מלכי בקודש') מביא על‬ ‫הגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל אב"ד קאשוי‪" ,‬פעם בדרשתו‬ ‫ו‪ .‬החזון איש זצ"ל אמר פעם‪ ,‬שהמונע עצמו מלאכול סעודת מלוה‬ ‫בביהכנ"ס דיבר אודות סעודת מלוה מלכא שמזלזלין בה‪,‬‬ ‫מלכה מחשש ביטול תורה‪ ,‬יתחרט בעולם העליון‪.‬‬ ‫ג‬ ‫טעם (טעם נוסף מלבד המובא לעיל) למה נקרא יששכר בשם‬ ‫שיכשל יעקב אבינו ועי"ז ימחה צורתו מכסא הכבוד‪ .‬והנה‬ ‫ישכר רק בשי"ן א'‪ ,‬לפי שיששכר נתן שי"ן אחת משמו לבנו‬ ‫'סוכן' הוא מלשון חמימות (דכתיב (קהלת י‪ ,‬ט) 'בוקע עצים יסכן‬ ‫שנקרא 'יוב' כדכתיב בפרשת ויגש (מו‪ ,‬ז) 'ובני יששכר וגו'‬ ‫בם' ופירש רש"י 'יתחמם')‪ .‬וזה כוונת הגמרא 'בעי לסכוניה' ‪-‬‬ ‫ויוב' ואמר יששכר אין יוב שם הגון שבזמנם היתה עבודה‬ ‫היינו שרצו המלאכים לחממו לדבר עבירה ועי"ז ימחה צורתו‬ ‫זרה שנקראת יוב ולכן ויקרא שמו ישוב‪ ,‬שהוסיף לו אות שי"ן‬ ‫מכסא הכבוד‪ ,‬ומיד 'והנה ה' נצב עליו ‪ -‬כאדם שמניף על בנו'‬ ‫משמו יששכר‪ ,‬ומאז נקרא 'לישוב משפחת הישובי' (פרשת‬ ‫‪ -‬ויפה פירש רש"י להצילו מן השרב‪ ,‬והכוונה בדבריו‪,‬‬ ‫פנחס כו‪ ,‬כד)‪ ,‬וכן פרש"י שם לישוב זה יוב‪.‬‬ ‫שהשי"ת עמד עליו שלא יכשל והצילו מחמימות וקיררו‬ ‫ולפי"ז כאן כשנולד יששכר עדיין כך היה שמו כפי שקראתו‬ ‫מדבר עבירה‪ ,‬ע"כ‪( .‬וכדבריו מפרש ג"כ בספה"ק "ליקוטי‬ ‫לאה ‪ -‬בשם 'יששכר'‪ ,‬אבל מכאן ואילך דמיירי לאחר שכבר‬ ‫שושנים" להרה"ק רבי משה מסאווראן זי"ע)‪.‬‬ ‫נולדו בנים ליששכר וכבר נתן אות משמו לבנו יש לקרוא‬ ‫‪‬‬ ‫ישכר רק בשי"ן א'‪.‬‬ ‫*‬ ‫וכעי"ז מביא בספר "קרבן העני" (להגאון רבי יעקב קטינא זצ"ל‬ ‫בענין השם 'יששכר' וקריאתו‬ ‫דומ"ץ חוסט בעמח"ס רחמי האב‪ ,‬פרשת פינחס) 'שמעתי בשם‬ ‫ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי‬ ‫רבינו קוה"ק מו"ה צבי מזידיטשוב זי"ע שאמר שעד פרשת‬ ‫שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר (ל‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫פנחס צריך הקורא לקרוא יששכר בב' שיני"ן ומפ' פנחס‬ ‫לכאורה למה תלתה השם 'יששכר' בשכר מסירת השפחה‪,‬‬ ‫והלאה בחד שין ואמר זכר לדבר 'ישכר פי דוברי שקר' ‪ -‬פי'‬ ‫ולא בשכר מסירת הדודאים שאמרה ליעקב כי שכור‬ ‫מי שאומר 'ישכר עד פנחס הוא דובר שקר'‪ ,‬וביאר הקרבן‬ ‫שכרתיך?‬ ‫העני הטעם בזה‪ ,‬דאיתא במדרש (והוא בדע"ז הנ"ל) שכאשר‬ ‫בספר 'קול שמחה' מביא הרבי ר' בונם מפרשיסחא זי"ע‬ ‫קרא יששכר לבנו יוב לא הוטב השם בעיני יעקב (כנ"ל שהוא‬ ‫בשם אביו הרה"ק המגיד מוואודיסלאוו זצ"ל שבאם היתה‬ ‫שם ע"ז)‪ ,‬ונתן לו יששכר שי"ן אחת משמו ‪ -‬ולכך נקרא ישוב‪,‬‬ ‫תולה השם בשכר הדודאים היה ח"ו קטרוג על רחל שזלזלה‬ ‫ועד פנחס לא מצינו שם ישוב ולכך צריך לקרוא את יששכר‬ ‫במשכב הצדיק (עי' רש"י) לכן החליטה לקוראו בשם זה ולומר‬ ‫בב' שי"ןז‪.‬‬ ‫שהוא בשכר נתינת השפחה ליעקב ‪ -‬ודבר זה עשתה רחל‬ ‫*‬ ‫ג"כ מקודם שהרי מסרה את בלהה ליעקב‪ ,‬והוי כמליצה‬ ‫וגם לטעמו הראשון של ה"דעת זקנים"‪ ,‬דשני הש'‬ ‫לשמים עבור רחל שתלד ג"כ‪ ,‬ולכן נאמר אח"כ (פסוק כ"ב)‬ ‫ביששכר רומזים לשני הטעמים על נתינת השם יששכר‪,‬‬ ‫'ויזכור אלהים את רחל' ודפח"ח‪.‬‬ ‫והאחד רוצים להסתיר‪ ,‬כתב החתם סופר (תורת משה‪ ,‬ממה‬ ‫*‬ ‫שכתב תלמידו הגדול המהר"ם שיק זצ"ל) דגם לטעם זה יובן‬ ‫מענין זה איתא בהפירוש "דעת זקנים לבעלי התוס'" דהנה‬ ‫שבפעם הראשון קוראים שמו המלא ‪ -‬יששכר‪ ,‬כי על כרחך‬ ‫ב'יששכר' ישנם שני ש' ‪ -‬אחת בשביל המשמעות דנתן‬ ‫צריך להודיע שמו ‪ -‬שנקרא בשני ש'‪ .‬ומשמע מהלשון שכן‬ ‫אלהים את שכרי‪ ,‬ואחת כנגד שכר שכרתיך‪ ,‬והיות שהשני‬ ‫נהג החת"ס‪ ,‬ואכן כך מובא במנהגי החת"ס שכן נהג‪.‬‬ ‫הוא לשון גנאי ולכן אינה נקרא רק בשין אחד 'ישכר' (ומביא‬ ‫עוד טעם למנהג זה‪ ,‬מובא לקמן)‪.‬‬ ‫*‬ ‫ז‪ .‬נמצא שהחילוק הוא‪ ,‬אם עד פרשת פנחס יש לומר יששכר או‬ ‫ובענין קריאת השם 'ישכר'‪ ,‬ישנה מנהג בכמה קהילות‬ ‫ישכר‪ ,‬לדברי הרה"ק מזידיטשויב יש לומר יששכר כיון שעדיין לא‬ ‫בישראל שבפעם הראשון (בפרשתנו) כן קוראים יששכר‪ ,‬וכן‬ ‫מוזכר שם בנו 'ישוב'‪ .‬ולדברי הגרח"ק זצ"ל יש לומר יששכר רק‬ ‫בפעם ראשון ותיכף כשנולדו לו בנים הוא נקרא ישכר‪.‬‬ ‫כותב הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו טעמא דקרא‪:‬‬ ‫'מרן החזו"א זצ"ל הורה להבעל קורא בבית מדרשו שבפרשת‬ ‫לקבל הגליון או ליטול חלק בההוצאות לזכות את הרבים‬ ‫ניתן לפנות‪bhagan111@gmail.com :‬‬ ‫ויצא יקרא יששכר ובשאר כל התורה יקרא ישכר‪ ,‬ולא ביאר‬ ‫להארות והערות ניתן לפנות‪ 0548449360 :‬או לפקס‪074.701.2640 :‬‬ ‫לשמיעת השיעורים במספר מיוחד של 'קול הלשון'‪03/6171185 :‬‬ ‫הטעם' ומבאר הגרח"ק‪ :‬דהנה בדעת זקנים מבעה"ת כתב‬ ‫ד‬