באר הגן · BEER HAGAN
הטקסט של גיליון זה
בעזהשי"ת
שיחות מלוה מלכה
מוצאי שבת קודש
פרשת תולדות
אור לה' כסלו תשפ"ז
בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ
בני ברק תובב"א
ישמח לב מבקשי השם
בס"ד מגישים אנו בזה
שיחות מלוה מלכה
ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות
ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה
להיות שותפים לזכות את ישראל
וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן
החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן
אפשר לפנות להמייל של המערכת Bhagan111@gmail.com
או בטלפון של השיעורים
ארץ ישראל | 073-888-1889 :ארה"ב | 1-518-613-0137 :אנגלי'020-8147-7102 :
ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה 6-1
כמו"כ אפשר לפנות
בארה"ק050-410-7962 :
בחו"ל00447432097989 :
פרנס הגליון -פרשת ויצא
נדבת
הרה"ג ר' מענדיל זינגער שליט"א
ר"מ בישיבת אור ישראל -ניו יארק
לעילוי נשמת
אמו מרת רבקה שרה ע"ה
בת הרה"ח ר' יהושע ז"ל
נלב"ע י"א כסלו
ת.נ.צ.ב.ה
יו"ל
ע"י מערכת "באר הגן"
כל הזכויות שמורות
מלוה מלכה
במשנת בעל הילולא
~ סעודת מלוה מלכה ~
הערב )ה' כסלו( חל הילולת רבינו המהרש"א זי"ע.
מן הראוי להזכיר כאן מדברי המהרש״א בענין סעודת מלוה מלכה ,דהנה איתא בגמרא
)שבת קיט ,ב( 'אמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת -אף על פי שאינו
צריך אלא לכזית' ,ומבאר המהרש״א בחידושי אגדות ,שאין הכוונה רק להכין כזית במוצאי
שבת ,אלא שצריך לסדר את השולחן כראוי ולהכין עליו מאכלים בריבוי ובדרך כבוד ,אף
על פי שלמעשה אינו צריך לאכול אלא כזית בלבד.
וציין בהמשך הגמרא דאיתא שם 'רבי אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא,
הוה אכיל מיניה כולייתא )-רבי אבהו היה רגיל להכין עגל שלם לכבוד סעודת מלוה מלכה ,והיה אוכל
ממנו אלא כליה אחת( ,כי גדל אבימי בריה אמר ליה למה לך לאפסודי כולי האי ,נשבוק כולייתא
ממעלי שבתא ,שבקוהו ואתא אריא אכליה )-וכאשר גדל בנו אבימי שאל את אביו למה צריך להוציא
הוצאה גדולה כל כך ,והלא אפשר להשאיר כליה מסעודת שבת לצורך סעודת מלוה מלכה ,ואכן עשו כן ,אולם
בא אריה ואכל את העגל'(.
וביאר המהרש״א ,שזה כמו שכתב לעיל ,שמכאן יש ללמוד שאין להסתפק בשיירי
מאכלים שנשארו מסעודת שבת ,אלא יש להכין סעודה מיוחדת בפני עצמה לכבוד מלוה
מלכה ,ולא תהא סעודת מלוה מלכה טפילה לסעודות השבת ,אלא סעודה חשובה בפני
עצמה.
היוצא מדבריו הק' גודל החשיבות ומעלת סעודת מלוה מלכה שהוכן במיוחד לכבוד
סעודה זו.
ג
רמז נשמות ישראל בכתובי הפטרת הפרשה
ואודות קדושת רש"י ורמב"ן ותורתם
ועובדא בענין בפרשת ויצא
הגאון רבי שלמה אלכסנדרי סופר זצ"ל כותב במכתב מה ששמע מאביו הגאון רבי שמעון
סופר זצ"ל אב"ד קראקא ,שפעם ישב מרן החתם סופר זי״ע בסעודת מצוה וכמדומה סעודה
שלישית ,ובתוך הסעודה התבטא בדבר פלא ,שבכוחו להראות היכן מרומזות בתורה
נשמותיהם של כל אחד ואחד מישראל ,וישבו שם דייני העיר ושאר המסובים ,וכולם
נתפעלו מאוד מדבריו הקדושים.
והנה היה שם בחור אחד מבני הישיבה ,שכבר יצא עליו קול שאינו הולך בדרך הישר,
וכששמע את דברי החתם סופר ,פתח ושאל 'היכן מרומז הרמב״ם בתורה' ,וכאשר שמעו
המסובים את שאלתו ,ביקשו להשתיקו ,על שהעז לדבר באופן כזה לפני רבו .אולם החתם
סופר השיב לו מיד ,שהרמב״ם מרומז בפסוק בפרשת בא )שמות יא ,ט( למען רבות מופתי
בארץ מצרים ,שתיבות ר'בות מ'ופתי ב'ארץ מ'צרים ר"ת רמב״ם ,ואכן הרמב״ם דר בארץ
מצרים ,ושם פעל גדולות ונצורות.
אולם אותו בחור לא הסתפק בזה ,והוסיף לשאול בחוצפה' ,והיכן מרומז בתורה הרמ״ד
ימ״ש' .וכששמע החתם סופר את דבריו ,אחזתו רעדה ,וקם ממקומו וצעק בקול גדול ,שהוא
מרומז בפסוק בפרשת אמור בפרשת המומים )ויקרא כב ,כה( מ'שחתם ב'הם מ'ום ב'ם ,שראשי
תיבות מ'שה ב'ן מ'נחם ב'ערלין ,והיינו משה מנדלסון ימ״ש.
ואח"כ גירש החתם סופר את הבחור מן הישיבה ,ואכן לבסוף יצא אותו בחור לתרבות
רעה רח״ל.
-
והנה לאחר שנים ,כאשר הדפיסו את כתבי מרן החתם סופר זי״ע ,נדפס בספר של פיוטיו
' -שירת משה' ,במדור פתגמי חכמה ,דברים שכתב החתם סופר בעצם כתב יד קדשו ,ובו
הביא ג"כ רמזים בתורה על חמשה אנשים ,ובכללם שני הרמזים הנזכרים על הרמב״ם
ולהבדיל להרמ״ד ,והוסיף עוד רמזים לשלשה מגדולי ישראל ,רש"י הק' ,הרמב"ן ,והלבוש.
ורש״י הקדוש מרומז בכתוב בהפטרת פרשת השבוע ,פרשת תולדות ,בפסוק )מלאכי א ,יא(
'ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי' ,שסופי תיבות מוקט'ר מוג'ש לשמ'י הם אותיות רש״י.
ד
וכן הרמב״ן מרומז בהפטרת השבוע ,בפסוק )מלאכי ב ,ז( כי שפתי כהן ישמרו דעת,
ובהמשך הפסוקים )שם ב ,ו( ורבי'ם השי'ב מעו'ן ,שנרמז בו בס"ת שמו של רבינו מ'שה ב'ן
נ'חמן ,בעל הרמב״ן זצ״ל.
ועוד הביא רמז לרבינו בעל הלבוש ,הגאון רבי מרדכי יפה זצ״ל ,אשר יסוד חיבורו הוא
ליתן טעם לכל הלכה והלכה ,והוא מרומז בפסוק )תהלים קד ,כד( "מה רבו מעשיך ה׳ -כולם
בחכמה עשית" ,שראשי תיבות מ'ה ר'בו מ'עשיך ה׳ הם אותיות מרמ״י ,מ'ורנו ר'בי מ'רדכי
י'פה -ומה עשה בעל הלבוש ,ביאר את כל התורה בחכמה ובטעם ,וזהו המשך הפסוק
כולם בחכמה עשית.
*
בענין לימוד רש"י ורמב"ן
איידי דאיירי בענין רש"י ורמב"ן ,יש להביא ענין ששייך לפרשת השבוע הבעל"ט -פרשת ויצא,
שקבלתי מפי בעל העובדא ,מעשה שאירע עמו לפני כששים שנה ,בשנות תשכ״ה-תשכ״ו ,בעת
שהיה בחור והתגורר בבני ברק.
באותם ימים היה לומד בכולל ביהמ"ד לעדערמאן ,שבו היו מתפללים הגאון הסטייפלער זצ"ל
ובנו הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ״ל .ופעם אחת נזדמן שהגר״ח קנייבסקי שמע ממנו קריאת
התורה שם ,ונהנה מאוד מאופן קריאתו ,ושאלו אם ירצה לקבל על עצמו להיות בעל קורא קבוע
בשבתות בבית המדרש לעדערמאן.
ושאל הבחור מי היה הבעל קורא עד עתה ,והשיב לו הגר״ח שהיה שם בעל קורא זקן ,שכבר
קשה עליו הקריאה ,ועל כן מחפשים בעל קורא אחר ,והלה ,שהיה בחור חסידי ,הסכים לקבל על
עצמו את הקריאה .אולם הגר״ח הודיעו שיש לאביו הסטייפלער זצ"ל קפידא מיוחדת ,שאינו מניח
להיות בעל קורא אלא למי שבקי היטב בכל פירוש רש״י על הפרשה ,ואמר הבחור שישתדל
לעמוד בתנאי זה.
ואכן קיבל על עצמו את הקריאה ,והתחיל ללמוד היטב את כל דברי רש״י על הפרשה ,כדי
שיוכל להיות בעל קורא כראוי.
]אגב ,בתחילה ,במשך שני שבועות ,קרא בתורה בהברת החסידים ,כפי שהיה רגיל מבית אביו ,אולם לאחר
מכן באו אנשים בטענה שבבית מדרש זה אין נוהגים לקרוא בהברה זו ,והלך לשאול את הגר״ח קנייבסקי ,והשיב
לו שמצידו אין הדבר מפריע לו כלל ,ורק בשבת זכור יקחו בעל קורא אחר ,משום שיש בזה הידור מיוחד בקריאת
פרשת זכור לשמוע כפי הברתו .אולם אחרים הסבירו לו ,שאף על פי שהגר״ח מסכים לכך ,מכל מקום אין ראוי
לשנות ממנהג המקום .ועל כן לאחר שבועיים התחיל לקרוא בהברת הליטאים ,וכך המשיך בקריאת התורה
במשך שנים ,אף לאחר נישואיו[.
וסיפר ,שהסטייפלער זצ״ל היה בוחנו בעצמו מזמן לזמן על פירושי רש״י ,ולפעמים אף היה
שולח אנשים אחרים לבוחנו אם הוא בקי בדברי רש״י על הפרשה ,וב"ה ידע היטב.
ה
ואמר לו רבי חיים שאם יקשה בהבנת איזה דיבור מרש״י יכול לפנות להבעל קורא הזקן לברר
אצלו הפשט ,אך הבעל קורא חשב ,שבמקום לברר אצלו הפשט הרי ימסור באותו פרשה לבעל
קורא הקודם לקרוא ,וכך היה נוהג למעשה ,כגון בפרשת האזינו שיש בה פירושי רש״י קשים ,או
אם לא הספיק ללמוד פירושי רש״י אלא עד חמישי ,היה מוסר את המשך הקריאה לבעל קורא
הזקן.
-
וסיפר מה שאירע עמו בשבת קודש פרשת ויצא תשכ"ו ,שלאחר התפילה ניגש לברך גוט שבת
להסטייפלער זצ״ל ,ושאלו הסטייפלער 'מה אומר רש״י על הסולם שראה יעקב אבינו בחלומו',
והשיב לו את דברי רש״י בשם רבי יוסי בן זמרא וכו׳.
ושוב שאלו הסטייפלער 'ומה אומר הרמב״ן על פסוק זה' ,והשיב שאינו יודע .ותמה עליו
הסטייפלער ,היתכן שמי שתורתו אומנותו ,הלומד בכולל שלנו ,לא ידע את דברי הרמב״ן על
הפרשה ,ומי ילמוד רמב"ן אם לא הלומד בכולל ,אשר תורתו אומנותו.
ונבהל קצת מדבריו ,ופנה אל בנו הגר״ח קנייבסקי לספר דברי אביו הסטייפלער ,ואמר אח"כ
הגר״ח לאביו' ,הרי לא התנו עמו מתחילה אלא שיהא בקי בפירושי רש״י ,ולא התנו עמו שיצטרך
לדעת גם את דברי הרמב״ן ,ואם כן אין עליו טענה במה שאינו יודע את דברי הרמב״ן'.
-
וממעשה זה יש ללמוד גודל החשיבות שייחס הגאון הסטייפלער זצ״ל ללימוד פירוש רש״י
הקדוש ,עד שהקפיד שלא יהא בעל קורא בבית מדרשו אלא מי שבקי היטב בכל פירושי רש״י
על הפרשה ,כי קריאת התורה על ידי בעל קורא היודע ומבין את פירושי רש״י היא קריאה אחרת
לגמרי ,ויש בזה הידור מיוחד בקריאת התורה.
וכן רואים מכאן גודל חשיבות לימוד פירוש רש״י על התורה ,שלא יהא האדם מסתפק בקריאת
הפסוקים בלבד ,אלא ילמד וידע את פירושם על פי רש״י הקדוש.
רבינו המהרש"א זצ"ל
ה' כסלו שצ"ב
~ מתנה טובה לישראל ~
הערב חל יומא דהילולא קדישא של רבינו המהרש״א זי״ע ,ויש לקשר ענין זה עם שבת
קודש ,דהנה שבת קודש נקראת מתנה טובה ,כדאי' איתא בגמרא על שבת קודש )שבת י ,ב(
ו
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ,מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ,ואני מבקש
ליתנה לישראל ,לך והודיעם.
וכן מצינו על המהרש״א הוא בבחינת מתנה טובה שניתנה לישראל ,וכמו שכתב הגאון
החזון איש זצ״ל באגרת הראשונה שבספר קובץ אגרות )חלק א ,אגרת א( ,וזה לשון קדשו:
לא אמנע להעיר כי בלבי אשר לא יפה עשו הדור האחרון אשר עזבו לימוד ס׳ מהרש״א ז״ל ,אשר
מתנה טובה נתנה לישראל לזכות בו הדורות הבאים אחריו ,להרגיל את הלומדים בהתעמלות
התורה ,אשר אך העמל הוא העבודה המעולה ,ואשר עליהם כיונו חז״ל בהפלגת התורה על לומדיה,
והמהפך את הגשם לרוח והגוף לנפש ,והנכנס ברמ״ח אברים של אדם לזככם ולעדנם לקיום חיי התורה.
והס׳ הק׳ הזה הוא מלא התעמלות בדברים מוכרעים ועמוקים ,ומרגיל את האדם בעיון נכון ועמוק ,גם
מועיל הדבר מאד לזכרון כל סוגיא לפרטיה .ודור שלפנינו החזיקו מאד בס׳ הק׳ הזה ,והגרע״א ז״ל לא
הניח דבר מספרו .ומיום שעזבוהו אבדו את ידיעת הפשט כולו ,ויתרגלו בקלות העיון ,ובעזיבת הדעת
דבר דבור על אפנו ,ואין מי שיחזיר העטרה ליושנה ,עכלה״ק
הרי לנו שספר המהרש״א הוא מתנה טובה שניתנה לישראל ,וכשם ששבת קודש היא
מתנה טובה מבית גנזיו של הקב״ה ,כן זכו ישראל למתנה טובה בחידושי המהרש״א,
המאירים עיני הלומדים ומרגילים אותם בעומק העיון והבנת דברי חז״ל.
~ דברי המהרש״א ברוח הקודש נאמרו ~
בספר ראש יוסף לבעל הפרי מגדים זצ״ל )פסחים כז ,א( הפליג מאוד בשבח קדושת חידושי
המהרש״א ,וכתב בזה הלשון אודות איזה ספר:
" ...וכנראה שלא טרח לעיין בדברי מהרש״א ז״ל להבינם על בוריים ,ותמה אני
שרב גדול כמוהו ,איך לא שת לבו לעיין במהרש״א ז״ל אשר כל דבריו ברוח הקודש
נאמרו ,ומי יתן וכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם ...וכל דבריו
מים חיים מן המקדש".
-
וכן מובא כזאת בספה"ק 'שארית ישראל' להרה״ק מווילעדניק זי״ע )דרושים לסוכות( בשם
מרן הבעש״ט הקדוש זי״ע ,שכל החיבורים שהיו עד המהרש״א ועד בכלל ,היו ברוח
הקודש .עוד מביא בספה"ק הנ"ל )שער ההתקשרות ,דרוש ו ,מאמר ב( שמרן הבעש״ט הקדוש
זי״ע הפליג מאוד בגודל קדושתו וצדקתו של המהרש״א ,וזה לשונו:
"הבעש״ט נבג״מ שיבח את המהרש״א ז״ל עד מאד בגודל צדקתו ,עד שאמר שאם היו
העולם יודעים מזה ,היו לוחכים ואוכלים את העפר שעל גבי קברו.
ז
~ אור הגנוז בתורה ~
בספר כתבי קודש מהרה״ק מהר"י מפשעווארסק זי״ע מובא )ח"ד( מכתב קודש שכתב
באור ליום ג׳ פרשת ויצא אל בנו כ"ק האדמו"ר שליט"א ,ובו כתב )בלשון אידיש( ,אכתוב
לך מעשה מזקיננו המהרש״א שביום ה׳ היארצייט שלו ,שקיבלו איש מפי איש.
וסיפר ששמע מהרב מקלאסנא-וויעליטשקא זצ״ל ,ששמע מזקינו הרה״ק משינאווא זי״ע,
ששמע מחותנו זקינו הרה״ק בעל ישמח משה זי״ע ,ששמע מהגאון רבי אפרים זלמן
מרגליות ,ששמע מזקן אחד ,והוא ממשמשו של המהרש״א ,את המעשה דלהלן.
המהרש״א היה נוהג בעת שלמד עם בני הישיבה להסתגר בכל יום לפני השיעור בחדרו
למשך שעה אחת ,ולא היה איש יודע מה הוא עושה באותה שעה ,ותלמידי הישיבה
השתוקקו מאוד לדעת מה נעשה בחדרו ,ועל כן נתנו ממון להשמש כדי שיסכים להסתתר
בחדר ולראות את מעשי רבו ,ואחר כך יספר להם מה ראה.
ואכן באחד הימים ,קודם שנכנס המהרש״א לחדרו ,הקדים המשמש ונכנס לשם והטמין
את עצמו מתחת למיטה ,וכאשר נכנס המהרש״א לחדרו עשה עיגול] ,ומסתמא עסק
בייחודים קדושים[ ,ואז נפל נהורא בביתו ,ובפשטות היה זה אור הגנוז לצדיקים.
ויהי כאשר ראה המשמש את האור הגדול ,הרגיש לפתע שאיבד את כח ראייתו ושוב אינו
יכול לראות בעיניו ,אולם שתק ולא רצה להפריע את המהרש״א באמצע עבודתו הקדושה,
ועל כן נשאר שם והמתין עד שיסיים רבו את עבודתו.
וכאשר עמד המהרש״א לצאת מן החדר ,התחיל המשמש לבכות' ,איך זעה נישט ,רבי',
אז עשה המהרש״א עיגול סביב המשמש ,ומיד חזר אליו כח ראייתו והתחיל לראות
כבראשונה.
וסיים הרה״ק רבי יעקב מפשעווארסק זי״ע ,שמעשה זה הוא מעשה אמיתי ,איש מפי איש,
ובפרט שהרה״ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זי״ע סיפרו.
~ דבר מתקבל ~
הגאון רבי מיכאל בער ווייסמאנדל זצ"ל ראש ישיבת נייטרא )יא"צ שלו ביום ו' כסלו(
סיפר ,שהיה לפני המלחמה בבית עקד ספרים באקספארד בענגלאנד ,וראה שם חיבורים
רבים על הש״ס כעין חיבורו של המהרש״א ,ממחברים באותה תקופה ,אולם למעשה מכל
אותם חיבורים זכה דוקא ספר המהרש״א להתקבל בכל תפוצות ישראל ,עד שנעשה כחלק
בלתי נפרד מלימוד הגמרא ,ונדפס על דפי הש״ס בכל מהדורותיו ,והכל מחמת גודל צדקתו.
ח
הגה"ק רבי אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל
אבדק"ק טשענגער -בעל 'מנוחת אשר'
ה' כסלו תרל"ד
בספר שו״ת מנוחת אשר )סימן י״ט( נדפס מכתב קודש ששלח הגאון האדיר רבי יוסף שאול
נאטאנזאהן זצ״ל ,בעל שואל ומשיב ואב״ד לעמבערג ,אל הגה״ק בעל מנוחת אשר זי״ע,
בענין שאלת עגונה ,ובתוך דבריו הפליג בשבחו על גודל עסקו בתורה ובתפלה ,וכך הוא
לשון המכתב )הובא בתחילת הספר ג"כ(.
ב״ה יום ג׳ בשלח תרכ״ט לפ״ק לבוב
שלום וברכה וכ״ט לכבוד הרב הגאון הצדיק החסיד המפורסם וכו׳ מו״ה אשר אנשיל נ״י,
האבד״ק טשענגער יע״א
מכתבו הגיעני ,שמחתי בשמעי משלומו ומשלום תורתו ,וגם שמחתי כי יש לו יד ושם
בלימוד גפ״ת וגם בתפילות ובקשות ,ועיין רמב״ן על התורה על פסוק כי יבוא אלי העם
לדרוש אלקים וגו'א.
)ומאריך שם בענין היתר עגונה ,וכותב (:זולת זה אנחנו מסכימים שנינו להיתר ,ואם
הטעמים אינם שוים ,מכל מקום יוכל להתיר האשה ,ולכן חשתי ולא התמהמהתי לתקנת
עגונות
וה׳ יעזור לו שירא שמים יצא ידי שניהם -בתפלת ובקשות ובלימוד תוה״ק.
אלה דברי הדו״ש באהבה ,מבקשו שיתפלל בעדו
הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן בן חנה לבריאות הגוף ולרפואה שלימה
הרי לנו גודל ההערכה והחיבה שרחש הגאון הגדול בעל שואל ומשיב זצ״ל להגה״ק בעל
מנוחת אשר זי״ע ,אשר מלבד גודל כוחו בתורה ובהוראה ,היה מצוין גם בעבודת התפלה
ובתחנונים לפני השי״ת ,עד שהגאון בעל שואל ומשיב ביקש ממנו שיתפלל בעדו לרפואה
שלימה.
א .הכוונה שבאים אליו גם לתפילה וגם לתורה ,וכדאי' ברמב"ן וזל"ק :כי יבא אלי העם לדרש אלוקים .השיב משה לחותנו צריכים הם
שיעמדו עלי זמן גדול מן היום ,כי לדברים רבים באים לפני ,כי יבא אלי העם לדרש אלהים להתפלל על חוליהם וכו' ועוד שאני
שופט אותם ,כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי .ועוד אני מלמד אותם תורה ,והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורתיו.
ט
הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זי"ע
ח' כסלו
~ גדלהו משל אחיו ~
אביו הרה"ק המגיד מטשערנוביל זי"ע אמר על שמונת בניו ,ששבעה מהם הם כנגד שבעת
קני המנורה' ,ואהרן עומד על גביהם ומטיב את הנרות' ,והיינו שהרה״ק רבי אהרן
מטשערנאביל זי״ע היה בבחינת אהרן הכהן המדליק ומטיב את שבעת הנרות ,והם שבעת
אחיו הקדושים.
*
ובספר צור צדיק להאדמו״ר מטשערנאביל זצ״ל מובא בשם הרה״ק רבי דוד מטאלנא
זי״ע ,שאמר על אחיו הגדול הרה״ק רבי אהרן מטשערנאביל זי״ע ,שהיה מטהר את האויר
על ידי שהיה לומד בספר הקדוש מאור עינים בעת עריכת שולחנו הטהור.
~ קידוש 'בית החיים' ~
בספר מחשבת נחום )להרה״צ רבי נחום רבינוביץ מחיפה זצ״ל( מובא ,מעשה בהרה״ק רבי יוחנן
מרחמסטריווקא זי״ע שהיה פעם דוחק גדול בביתו ,באותה זמן באו אליו יהודים מאחת
העיירות ,והזמינו אותו לש"ק בעירם ,כדי שאחרי ש"ק ,יקודש להם חלקה לבית החיים .ענה
להם הרה"ק רבי יוחנן" :עתה לא אוכל לנסוע אליכם לשבת ,ולקדש לכם את בית החיים,
כשאוכל לנסוע אודיע לכם".
כשיצאו היהודים בקש מהגבאים שיחפשו בעל עגלה שיסע בשליחותו לאחיו הגדול
הרה"ק ר' אהרן מטשערנוביל זצ"ל .חתנו של אחד הגבאים היה בעל עגלה ,והביאו אותו
אל הרבי .אמר לו הרבי" :אתן לך מכתב לאחי הגדול ,תסע לשלום ,ותמסור לידיו הקדושים
את מכתבי ותביא לי תשובה ממנו" ,אח"כ ישב וכתב את המכתב ,סגר אותו ומסרו לבעל
עגלה.
כשיצא בעל העגלה עם המכתב בידו ,לקחו הגבאים את המכתב ,פתחו אותו וקראו את
הדברים שכתב הרבי" :לכבוד אחי הגדול הרהצה"ק ר' אהרן" ...כידוע לך ,הייתי צעיר לימים
בהסתלקות אבינו זצ"ל ולא זכיתי ללמוד ממנו האיך מקדשים ביה"ח ,לזאת הנני מבקש
שתכתוב לי המנהגים והכוונות מענין זה".
י
סגרו הגבאים את המכתב בחזרה ונתנו אותו לבעל העגלה.
כשקבל רבי אהרן מטשערנוביל את המכתב ,קרא אותו בעיון רב ,ומיד ישב וכתב תשובה,
סגר את המכתב ,ומסרו לשליח ואמר לו" :שוב לשלום ותמסור ד"ש לאחי הק'".
כשחזר ,שוב לקחו הגבאים את המכתב וקראו את התשובה והיה כתוב בה זה הלשון:
"קח חומש בראשית ותלמד את פירוש האוה"ח הקדוש על פרשת קניית מערת המכפלה
ע"י אברהם אבינו מאת עפרון החתי ,ומזה תדע את כל המנהגים והכוונות".
כשקבל רבי יוחנן זי"ע את התשובה בקש שיביאו לפניו ספר בראשית ,ולמד את פירוש
אוה"ח הק' על פרשה זו .אח"כ קרא לגבאים ופקד עליהם לכתב מכתב לעיירה הנ"ל שהוא
מוכן לבוא אליהם לש"ק בהזמנתם-) .ובעיני בשר קשה לראות את סוד קידוש בית החיים
מתוך פשטות דברי האור החיים הק' זי"ע ,ומי יבוא בסוד קדושים(.
~ לא אשקר באמונתי ~
בספה"ק שומר אמונים )מאמר שכר ועונש ,פרק ז( מובא מעשה נורא ,מה ששמע הרה"ק רבי
אהרן ראטה זי"ע מפי איש זקן שהיה אצל הרה״ק רבי אהרן מטשערנוביל זי״ע ,שפעם הגיע
דילוג-רב מחסיד אחד שהיה חולה מסוכן ונצרך לרחמים מרובים ,וצוה הרה״ק
מטשערנאביל להשיב לו ברכת רפואה.
אמנם החסידים שבעירו הבינו מתוך תשובתו שכבר נגזרה הגזירה ,ונתאספו סביב מיטתו
של החולה להיות עמו בשעת יציאת נשמתו ,והנה כאשר הגיע סמוך לפטירתו ,נתעורר
לפתע החולה בבכיות ובצעקות גדולות ,וסיפר לנאספים סביבו ,שבא אליו המלאך הפלוני
ובידו האחת תפוח של זהב המשובץ באבנים טובות ומרגליות ,ובידו השניה עבודה זרה,
ואמר לו שאם ישתחוה לעבודה זרה שבידו ,אז יתן לו את תפוח הזהב ויחזירו לבריאותו.
והיה הנסיון גדול ונורא עד שכמעט נתפתה אליו ,אולם לפתע הופיע לפניו הרה״ק רבי
אהרן מטשערנאביל זי״ע ,וצעק והרעים בקול גדול על אותו מלאך ,מה תרצה מזה האברך,
אין לך רשות לפתות אותו ,ותיכף עזבו המלאך והלך לו .וכאשר סיים החולה לספר את
המעשה הנורא ,יצאה נשמתו בטהרה.
ולאחר מכן הגיעה אמו של האברך שנפטר ,לספר המעשה הפלא אל הרה״ק
מטשערנאביל זי״ע ,נענה בזה"ל' ,בוודאי ובוודאי אין אני מניח את אנשיי עד שאתקן אותם
בתיקון הראוי להם'.
והוסיף לבאר בזה מאמר חז״ל בענין ארבעה הולכים לביהמ"ד )אבות ה ,יד( 'ההולך ואינו
עושה שכר הליכה בידו' ,ופירש כי ההולך אצל הצדיק ואינו עושה שאינו מרגיש שם שום
יא
תכלית של עשיה ,כי לא כל אחד זוכה להרגיש ולהתפעל שם 'שכר הליכה' -אז מה השכר
הליכה שלו' ,בידו' -שמוסרין אותו בידו של הצדיק 'והוא מחויב לעשות לו טובה'
ומסיים השומר אמונים :ככה סיפר לי אותו זקן שהיה עור מהיושבין שם אצל הרה"ק הנ"ל
וכתבתי זאת כי כל אחד מישראל מחויב לידע זאת שלא להתפתות ח"ו חלילה ,השם יאריך
ימינו ושנותינו במוכ ובנעימים .אכי"ר.
ב
הגאון רבי נטע וואלף ליבער זצ"ל
ראב"ד פרעשבורג
י' כסלו תרמ"א
מובא בספר תולדות שמואל )תולדות הגאון מאונסדארף זצ"ל( אודות הגאון רבי נטע וואלף
ליבער זצ"ל ,מגדולי תלמידי מרן החתם סופר זי"ע ,שהיה אדם גדול מאד ,ולימים נתמנה
לראש בית דין בפרעשבורג.
ומסופר שם ,כי מרן החתם סופר זי"ע כמעט שלא היה מדבר מעניני קבלה ברבים ,ורק
בעת סעודה שלישית היה מגלה מעט מענינים אלו ,וכאשר התחיל לדבר בזה היה שואל
תחילה אם רבי נטע וואלף נמצא שם ,כי ידע שהוא בר הכי להבין הדברים.
והנה הגאון רבי שמואל ראזענבערג זצ"ל מאונסדארף למד בימי בחרותו בפרעשבורג
אצל הגאון הכתב סופר זצ"ל ,והשתוקק מאד לשמוע תורה מפי רבי נטע וואלף ,אלא שרבי
נטע וואלף היה מוסר שיעורים לבעלי בתים בלבד ,ולא הניח לבחורי הישיבה להשתתף
בהם ,באמרו כי מקומם של הבחורים הוא בישיבה ,ואין להם לבוא לשיעורים המיועדים
לבעלי בתים.
ומחמת גודל תשוקתו לשמוע דברי תורה מפיו ,היה רבי שמואל עומד מבחוץ אצל החלון
בהיחבא ,ומטה אזנו לשמוע את השיעור ,והיה אומר ,כי אי אפשר לו לאדם להשיג תענוג
גדול יותר בעולם הזה ,מן התענוג שהיה לו בשמיעת דברי תורה מפי רבי נטע וואלף.
*
ב .מאמר זה הוא השמטה ממה שנאמר ב'מלוה מלכה מוצ"ש פרשת לך לך' העעל"ט ,כאשר דיברו אודות הגאון מאונסדארף זצ"ל.
יב
ועוד אמר ,כי אופן לימוד דף גמרא למד אצל רבי נטע וואלף ,שהיה מדקדק בכל תיבה
ותיבה מדברי רש"י הק' ,ומראה היאך כל קושיות הראשונים כבר מונחות וגנוזות בדקדוק
לשונו של רש"י.
וכן כאשר היה לומד משניות ,היה זה מעשה אומנות ממש ,היאך היה לומד משנה אחת,
ובתוך דברי המשנה היה מכניס ומבאר את כל הסוגיא שבגמרא עם דברי הראשונים
השייכים אליה ,עד שהיתה כל הסוגיא מתבארת מתוך לשון המשנה עצמה.
-
והיה הגאון רבי שמואל זצ"ל אומר ,כי על פי דרך לימודו של רבי נטע וואלף ללמוד משנה
אחת ועליה כל הסוגיא ,נתיישבו לו דברי הגמרא בבבא בתרא )ח ,א( ,דאיתא התם' ,רבי
פתח אוצרות בשני בצורת ,ואמר יכנסו בעלי מקרא ,בעלי משנה ,בעלי גמרא ,בעלי הלכה,
בעלי הגדה ,אבל עמי הארץ אל יכנסו ,דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס ,אמר לו רבי פרנסני,
אמר לו בני קרית )-למדת מקרא( ,אמר לו לאו; שנית )-למדת משנה( ,אמר לו לאו; אם כן במה
אפרנסך ,אמר לו פרנסני ככלב וכעורב ,פרנסיה'.
והנה הרש"ש שם מדקדק ,אמאי שאלו רבי תחילה קרית )-למדת מקרא( ,ואחר כך שנית )-
למדת משנה( ,דלכאורה אם לא למד מקרא ,היאך יתכן שלמד משנה ,וכי יש מי שיודע משנה
ואינו יודע מקרא ,ואף דיש ללמד זכות על קצת לומדים היודעים משניות וגמרא ,ואילו
במקרא אינם בקיאים כל כך ,מכל מקום הדבר צריך ביאור.
ואמר הגאון רבי שמואל זצ"ל ,דהנה ידוע על הגר"א מווילנא זי"ע ,שבסוף ימיו היה עוסק
בלימוד חומש ,ובתוך פסוקי התורה היה כולל כל דרשות חז"ל וכל דברי תורה שבעל פה
השייכים להם.
והנה בדורות הראשונים היה אופן לימוד התורה באופן זה ,דכאשר למדו מקרא ,היו
לומדים כל מה שגנוז ונכלל בתוך המקרא ,עם כל דרשות חז"ל ופירושי התורה שבעל פה,
וזהו ששאלו רבי תחילה קרית ,היינו אם למד מקרא באופן זה ,שכל התורה שבעל פה
נכללת וגנוזה בתוכו.
ואחר כך שאלו שנית ,אם למד משניות באופן זה ,שבתוך כל משנה ומשנה כלולים כל
דברי הגמרא והראשונים השייכים אליה.
וזה כעין דרך לימודו של רבי נטע וואלף ,שהיה לומד משנה אחת ,ובתוכה היה מבאר כל
הסוגיא כולה ,עם כל דברי הראשונים .ונמצא דקרית ושנית אינם רק לימוד מקרא ומשנה
כפשוטם ,אלא מדריגות בלימוד התורה ,לידע ולהבין כל מה שגנוז ונכלל בתוך דברי התורה
שבכתב ושבעל פה.
יג
גדולים צדיקים במיתתן
מעשה פלא משנת תשפ"ז במכתב קודש
של הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע
מעשה פלא של השגחה פרטית קבלתי לספר מידידי הרה״ח ר' שלום יעקב גליק הי״ו
מלונדון ,בן המוהל הידוע הרה״ח רבי שמואל גבריאל גליק ז״ל ,וכך היה מעשה.
בשנת תשל״ז ,בשנה הראשונה להנהגת הרה״ק מהר"י מפשעווארסק זי״ע ,היה הרה״ח
רבי שמואל )ב"ר משה אהרן( גליק ז״ל חולה מאוד ,והיו ספקות שונים בענין דרכי רפואתו ,ר'
שמואל התגורר באותה תקופה בעיר מאנטשעסטער בענגלאנד ,והסתפק אם לעבור את
הניתוח בבית החולים במאנטשעסטער ,או לנסוע לשם כך ללונדון הבירה ,אשר בה מצויים
רופאים גדולים ומומחים יותר.
והנה בן-דודו הרה״ח רבי שמואל גבריאל )ב"ר לייבל( גליק ז״ל ,נסע באותם ימים
לאנטווערפען ,להסתופף בצל הרה״ק מפשעווארסק זי״ע ,וביקש ממנו ר' שמואל שיזכירו
לפני הרבי ויבקש עליו רחמים ,ואף ישאל בעצתו בענין מקום הניתוח ,כי ר' שמואל סמך
מאוד על דברי הרה״ק מפשעווארסק זי״ע.
ואכן ,כאשר הזכירו לפני הרבי ,השיב לו הרה״ק מפשעווארסק זי״ע בשם חותנו הרה״ק
רבי איציקל מפשעווארסק זי״ע ,ששמע בשם המגיד הקדוש ממעזריטש זי״ע ,כי לרופא
גדול ומומחה מתלווה המלאך רפאל ,וממילא נכון יותר לעבור את הניתוח בלונדון ,אצל
הרופאים הגדולים והמומחים.
רבי שמואל גבריאל ביקש מהרבי שיעלה את הדברים על הכתב למען יזכור את הדברים
במדוייק ,והרבי נענה לבקשתו ,וכתב מכתב מיוחד להרה"ח ר' שמואל גליק ,ובו עצתו בענין
הניתוח ,בצירוף ברכות לרפואה שלימה.
וזה לשון המכתב בשלימותו:
ב"ה יום ד' אחרי קדושים כ"ב למנין ,שנת תשל"ז לפ"ק
חיים ארוכים טובים ורפו"ש בבריאות השלימות לידידי אהובי החסיד המופלג
המושלם מוהר"ר שמואל גליק שליט"א בן זלאטא תחי'
אחדש"ט באהבה
שמעתי מכ"ק חותני הרה"צ מוהר"ר איציקל זיע"א ועכי"א שהרב ר' בער
ממעזריטש זיע"א ועכי"א אמר אז מיט א גרויסען דאקטור גייט מיט דער מלאך
רפאל.
יד
איז אזוי וואו אין לונדון איז דא פרופעסארען ספעציאליסטען אין דעם,
גרעסערע וואו אין מאנשעסטער איז על פי שכל הישר גלייכער צו לאזן זיך
אפערירען אין א שעה טובה אין לאנדן.
ויה"ר שהשי"ת ישלח את המלאך רפאל שיהי' לכבודו שליט"א רפואה שלימה
בקרוב בבריאות השלימות בתוך כלל ישראל
דברי ידידו ואוהבו
יעקב לייזער
מעיר יאשליסק -אנטווערפען
בחזרתו סיפר ר' שמואל גבריאל לר' שמואל את תשובת הרבי ,אולם המכתב עצמו לא
נמסר לידיו מעולם ,ונשאר גנוז אצל ר' שמואל גבריאל.
-
והנה לפני כשנתיים נפטר הרה״ח ר' שמואל גבריאל גליק ז״ל ,ואז נתגלה המכתב הישן,
אשר במשך קרוב לחמישים שנה היה גנוז אצלו ,אך נשאר שם בעזבונו בין שאר כתביו.
ולפני כשבועיים ,בעת שמחת נישואין ,נזדמנו לשבת זה לצד זה ,בנו של ר' שמואל גליק
ז״ל ובנו של ר' שמואל גבריאל גליק ז״ל ,ובתוך שיחתם סיפר בנו של ר' שמואל גבריאל
שבעזבון אביו נמצא מכתב קודש שכתב הרה״ק מפשעווארסק זי״ע לפני קרוב לחמישים
שנה ,והמכתב נכתב בשעתו עבור אביו ,ר' שמואל גליק ז״ל.
והיה התרגשות אצל בנו של ר' שמואל על מציאת מכתב יקר זה שנכתב לאביו ,וכשקיבל
העתק מהמכתב שלחו לכל בני המשפחה ,וגם אחיו המתגורר באמעריקא קיבלו.
ויהי כאשר ראה האח בארה"ב את המכתב ,חשב בלבו את מי יוכל להנות במכתב יקר זה
מהרה"ק מהר"י מפשעווארסק זי"ע ,ונזכר באחד שהיה לו שייכות עמו לפני שנים רבות,
אולם כבר למעלה מעשרים שנה שכבר כמעט ולא היה ביניהם קשר .אותו ידיד הוא חסיד
נלהב של הרה״ק מפשעווארסק זי״ע ,ועוסק הרבה במשנתו ובעניניו ,ועל כן החליט לשלוח
לו העתק מן המכתב ,וכתב לו כי זה עתה נתגלה מכתב חדש שכתב הרה״ק מפשעווארסק
זי״ע לאביו לפני קרוב לחמישים שנה.
כעבור דקות אחדות התקשר אליו אותו ידיד בהתרגשות עצומה ,ואמר לו כי הוא רואה
בזה השגחה פרטית נפלאה ,וכעין תשובה מרבו על מצוקתו .וסיפר כי הוא סובל באיזה
מיחוש ,ואמרו לו שהטוב ביותר עבור זה לנסוע לבית חולים בקליוולאנד ,אך היו שאמרו לו
שלצורך ענין כזה אין הכרח לנסוע עד קליוולאנד ,ואפשר לעשותו גם בבית חולים רגיל
בניו יארק ,והסתפק אם מוטב לנסוע לבית החולים הגדול בקליוולאנד ,אשר שם מצויים
טו
רופאים מומחים העוסקים הרבה בניתוחים מסוג זה ,או לעשותו בניו יארק ,ולא ידע להשית
עצה בנפשו.
והנה בדיוק באותם הימים הגיע לידיו המכתב הישן של הרה״ק מפשעווארסק זי״ע ,ובו
מצא תשובה ברורה לשאלתו ,שהרי הרבי כותב בשם חותנו הרה״ק רבי איציקל זי״ע ,בשם
המגיד הקדוש ממעזריטש זי״ע ,כי עם רופא גדול הולך המלאך רפאל ,ומטעם זה הורה
בשעתו להעדיף את הרופאים הגדולים והמומחים בלונדון על פני הרופאים
שבמאנטשעסטער שהם 'פרופעסארען ספעציאליסטען אין דעם'.
והבין בבירור מתוך הדברים שגם בענינו נכון יותר לפנות לבית החולים הגדול בקליוולאנד,
אשר שם מצויים רופאים מומחים המטפלים בחולים רבים בענין זה ,ולא להסתפק בבית
חולים רגיל בניו יארק.
והתפעל מאוד מגודל ההשגחה הפרטית ,כיצד מכתב שנכתב לפני קרוב לחמישים שנה,
ונשאר גנוז אצל ר' שמואל גבריאל גליק ז״ל במשך כל השנים הללו ,עד שלאחר פטירתו
לפני כשנתיים נשאר בעזבונו ,נתגלגל עתה בדרך פלא והגיע לידי מי שנצרך לו.
וזה דבר פלא שהרה"ח ר' שמואל גבריאל ז"ל יבקש מהרה"ק מהר"י זי"ע לרשום על
הכתב ,והרבי זי"ע בטוב לבבו הסכים לכך ,ומזה נתגלגל שישאר המכתב ודיבורים אלו ע"ג
הכתב לדורות הבאים.
גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן ,ודבריהם הקדושים חיים וקיימים לעד .וזכות כל
הצדיקים יגינו בעדנו להתברך ברפואות וישועות וכל מילי דמיטב.
טז
בעזהשי"ת
גליון ממעיינו של הגה"ח
פרשת ויצא רבי נפתלי גרוס שליט"א
[משיעור ליל ששי תשע"ח ועוד]
בני ברק ת"ו
והחת"ס דן שם בתשובה בענין איש אחד שהשאיר ירושה בענין י"ד שנים שהתעכב יעקב בביהמ"ד של עבר
סכום כסף עבור בנו בחור לצורך לימודיו ,והשאלה הוא אם יש
ענין לגלות וללמוד וכו' ולכן צריכים לשלם לו שילמד במקום ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י).
אחר ,ומביא החת"ס ראי' מיעקב אבינו שהצטרך לגלות רש"י בסוף פרשת תולדות מבאר באורך שיעקב אבינו יצא
למקום תורה ,ובסוף דבריו כותב :שטוב וישר בעיני אלקים מבאר שבע ,אמנם התעכב בדרך משך י"ד שנים ללמוד בבית
לכתת רגליו ללמוד תורה ,וקרא כתיב (וזאת הברכה ,לג ,ג) "והם עבר ,ומבאר הנצי"ב (ב"העמק דבר") איך נרמז בקרא עיכובו
תכו לרגליך ישא מדברותיך" ,וממשיך :שיש לצאת וללמוד בדרך ,ומדייק מלשון הכתוב -דהיה צריך לכתוב "ויצא יעקב
תורה אפילו כשהאב בביתו גאון ורב גובריה ,וישיבה בביתו - מבאר שבע ללכת לחרן" בהמשך אחד -שיצא מבאר שבע
כיצחק אבינו ,מ"מ יש לילך למקום ישיבה אחרת. בדרכו לחרן ,ומהו 'וילך חרנה' ,אלא על כרחך הכתוב נחלקת
* לשתים ' -ויצא יעקב מבאר שבע' ,והפסיק באמצע והתעכב
הבית הלוי זצ"ל היה בידידות עם הרה"ק רבי מנחם נחום
בדרך -ואח"כ המשיך 'וילך חרנה' ,עכ"ד.
מטריסק זצ"ל שגר בעיר בריסק (בן המגיד מטריסק) והיו
בדרך רמז מבאר החיד"א זצ"ל בספר "פני דוד" (אות י"ד)
מרבים לשוחח בדברי תורה .פעם תחת אחד השיחים אמר לו
היכן מרומז בקרא שהתעכב יעקב בביהמ"ד של עבר -וכותב
הבית הלוי ,שמצא ראי' ש'לימוד התורה גדול יותר מלייחד
שם :יעקב מבאר שבע -ס"ת עב"ר ,וילך חרנה הר"ת גימ'
יחודים' ,שיעקב אבינו שהה בבית לבן והיה עסוק בהצאן
י"ד ,שי"ד שנים שהה בבית עבר.
והמקלות ,ובזוה"ק (ח"א קסב ).אי' שייחד אז יחודים נוראים,
*
[הלא המה יחודים של תפילין ,עיי"ש] ,בכל זאת נענש על שנים יש מקשים על מה שדייקו חז"ל שיעקב התעכב י"ד שנים
האלו ששהה בבית לבן ,משא"כ על השנים שלמד בבית עבר בבית עבר ,ולא נענש עליהם כיון ש'גדולה תלמוד תורה יותר
לא נענש -הרי ראי' מוכחת מן התורה ,שללמוד תורה גדול מכיבוד אב ואם' ,ולכאו' הלא ישנם גם י"ד שנים אחרות בהם
יותר מלייחד יחודים .נענה הרה"ק מהרמ"נ מטריסק זצ"ל, עסק במצוה ,והם הי"ד שנים שעבד בבית לבן ז' שנים עבור
שמזה אין ראי' ,שהא דיעקב אבינו לא נענש על שלמד תורה, רחל וז' שנים עבור לאה ,ושמא הם השנים שבשבילם לא
הוא משום שדבר זה א"א לקיים בבית ,והיה צריך בכל אופן נענש כיון שעסק בפריה ורביה שהוא מצוה ,משא"כ על מה
לכתת רגליו ללמוד בבית עבר ,משא"כ לייחד יחודים היה יכול שהתעכב בדרך בבית עבר כן נענש ,ומאן יימר ש'גדולה
גם בבית ,ולכן נענש (והוא כדברי החת"ס הנ"ל). תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם' שמא 'גדולה פריה ורביה
יותר מכיבוד אב ואם'?
ומבאר ה"חתם סופר" (תשו' חו"מ סימן ט' אות א') דבאמת
הקשר בין נישואי עשו להגילויים של יעקב אבינו
מצות פריה ורביה היה יכול יעקב לקיים גם בביתו ,ורחל ולאה
ויצא יעקב מבאר שבע (כח ,י) .רש"י :ע"י שבשביל יבואו אצלו כמו רבקה שהביאו אותה אל יצחק ,רק זה שלא
שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו אל ישמעאל,
הפסיק הענין בפרשתו של יעקב ,וכו' ומשגמר חזר לענין
היה כך ,כיון שהיה יעקב צריך לברוח מפני עשו ,אבל באמת
הראשון. הוא בעצמו גרם לבריחתו כיון שלקח את הברכות ,ועל כן היה
ראוי לקבל ע"ז קצת עונש ,משא"כ לשמש בביהמ"ד של עבר
לכאו' מזה שבתוך ענין יציאת יעקב מ'באר שבע' הפסיקה
שזאת אפילו ביושבו במנוחה בבית לא היה יכול לקיים ,והיה
תורה בנישואי עשו לבת ישמעאל ,נראה שיש איזה שייכות
צריך לגלות למקום תורה לביהמ"ד של עבר ללמוד ,ולכן -רק
בין נישואי עשו להגילוי שכינה שזכה בו יעקב בהמשך
ע"ז אינו נענש ,עיי"ש באורך.
הפרשה ,ומבאר ה"חתם סופר" (תו"מ ,בד"ה ויצא יעקב (הב')) את
א
בת ישמעאל ,ובזה חטא בעצם מחילת העוונות ואז התעוררו הענין בעומק -שאכן החתונה של עשו הוא הקדמה להפרשה
עליו כל חטאיו -איבד זכות זה ,ואז זכה יעקב שהשי"ת של יעקב ,כי רק אחרי שעשו נשא אשה זו זכה יעקב
יתגלה אליו -ולזה דייקא מוזכר נישואי עשו בהקדמה להתגלות השכינה ולא לפני זה ,ומבאר דבריו דהנה חז"ל
לפרשה זו של גילוי שכינה ליעקב -שהוא שגרם לכך ,שיזכה אמרו (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג ,הובא ברש"י וישלח לו ,ג) שעשו
שהשי"ת יתגלה אליו. לקח את "מחלת בת ישמעאל" ולכאו' הלא 'בשמת' שמה,
אלא למד מכאן שביום שנושא אשה מוחלין לו על כל
עוונותיו ,ואומר החת"ס :ודוחק בעיני לומר שנמחלו עוונותיו
בשגב מעלת "סעודת מלוה מלכה"
של עשו שנשא את בת ישמעאל[ .ובפרט שרש"י (תולדות כח ,ט)
ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע מפרש הא דכתיב שלקח 'על נשיו לו לאשה' -שהוסיף רשעה על
השמימה וגו' (כח ,יב) רשעיות].א
איתא בשו"ת מור ואהלותג (סוף סי' י"א) 'שמעתי מפי איש ומבאר החת"ס בהקדם מה שכתב במקום אחר (יו"ד סי'
נאמן ששמע מהרב הצדיק המפורסם רבי ישראל מרוזין שכ"ו) ,בתשו' בדיני "המאבד עצמו לדעת"ב ,שאין מתעסקים
נבג"מ ,שרמז בפסוק והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע בו ואין מספידים אותו ,ולכאו' למה החמירו בו יותר מברוצח
השמימה ,סל"ם נוט' סעודת לוית מלכה -מוצב ארצה שאין הלא בתורה מוזכר איסור איבוד עצמו לדעת רק בכתוב (נח ט,
העולם נזהרין בזה ,אבל ראשו מגיע השמימה -כי מלאכי ה) "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" ,ואין זה נראה גרוע
אלקים מלאכים של שבת עולים אז -ויורדים ב"ו נוט' ב'יום כ"כ כרוצח ,ולמה חמור יותר מרוצח .ומבאר הענין ,דהנה כל
ו' ,ודפח"חד ,ע"כ. החטאים מתמרקין בשעת מיתה ,אבל המאבד עצמו לדעת
* הרי הוא 'חוטא במיתתו' -שלוקח אותו דבר של כפרה ובזה
הרה'ק החוזה מלובלין זי"ע אמר שלכן נקבע בשו"ע 'סימן חוטא ומורד נגד ה' ,בזה שהרג עצמו לדעת ,ובעשייתו מעשה
שלם' (סי ש') על סעודת מלוה מלכה (ועל סעודת ר"ח סי תכ"ד) כזה -אזי לא רק שאין מיתתו מכפרת עליו אלא גם
להראות החשיבות שבדבר. מתעוררים עליו כל עוונותיו ולכן הוא חמור כל כך.
בפירוש 'קצה המטה' (על מטה אפרים סי' תר"ב) להגה"צ רבי
ולפי זה מבאר הענין כאן :דהנה הנושא אשה מוחלין לו על
חיים צבי עהרנרייך זצ"ל מביא מה ששמע מזקינו הגה"ק
כל עוונתיו ,ועשו הרשע השתמש בענין ה'מחילת עוונות'
בעל קול אריה זצ"ל שאמר בשם הרה"ק רבי יהודה הערש
לחטוא עוד יותר ,שהוסיף רשעה על רשעיות ,והזיד עם עצם
מראזלא זי"עה (חתן העטרת צבי מזידיטשוב) שפירש הפסוק
הכפרה ,ולכן נתעוררו עליו כל עוונתיו ,כמו במאבד עצמו
(תהלים לו יג) 'כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי' -דהנה יש ג'
לדעת.
סעודות בשבת נגד הג' אבות ,וסעודה רביעית -מלוה מלכה,
מכוון נגד דוד המלך ,והנה האבות הק' עם דוד המלך הם ד' והנה עד שנשא עשו אשה זו ,לא זכה יעקב להשראת
שכינה ולמראה הגדול הזאת ,ולא מפני שלא הגיע זכותו של
ג .חיברו הגאון רבי אליהו פוסק זצ"ל .הוא היה חסיד יעקב לכך ,אלא שעיכב זכות כיבוד אב של עשו ,ומביא
ראחמסטריווקא לפני כמאה שנה ,ובהסכמה מעיד עליו רבו הרה"ק החת"ס הוכחה מקרא " -ביבוש קצירה תשברנה" (ישעי' כז,
רבי יוחנן זי"ע (בן הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל) אשר רב ועצום
הוא בתורה. יא) ומפרש רש"י :כשיתייבש ותכלה הזכות המעט של כיבוד
ד .עוד מאמר מביא מה ששמע בשם הרה"ק מרוזין זי"ע ,שעיקר אב [של עשו] -אז יישבר כוחו ,ולפי זה ,רק אחרי שנשא את
השתדלות הס"מ שלא לעשות סעודת מילה ונרמז בר"ת שמו
ס'עודת מ'ילה א'ין ל'עשות ,וביאר הטעם ,דמחמת הסעודה
כשנימול יצחק היה העקידה על ידו כשקטרג (שאברהם לא הביא שום א .בספר "משכיל לדוד" (פרשת וישלח) כותב בפשיטות ,שבוודאי לא
קרבן) ,ע"כ ירא פן תקראנה אותו עוד כאלה ,ושיגדל בזה זכות היה לו מחילת עוונות ,רק מרומז הענין של מחילת עוונות ביום
ישראל ע"כ משתדל שלא יעשוה. חתונה ,שאילו היה שב בתשובה היה נמחל לו כל עוונותיו.
ה .הראזלא רב זי"ע שבת פעם בעיר טערצאל והקול אריה זצ"ל נסע ראטערדאם,ב .התשובה הוא להגה"צ רבי ארי' לייב זצ"ל אב"ד ָ
לשבות בצילו ,ובזקנותו אמר' ,עד היום הזה מה שאני מתפלל הוא והחת"ס כותב בהתוארים לפני שמו :בקי בטריפות כרבי יוחנן
מכח אותו תפילה ששמעתי אז מהרה"ק מראזלא'. ובדיני כרבן נחמן!
ב
ואמר ,שבצעירותו אף הוא לא הי' נזהר לקיים תמיד סעודת רגלי המרכבה ,ואמר כ"י ג"ר בגימטריא רג"ל ,אנכ"י
מלוה מלכא ,והוסיף :חשבתי אז אולי כדאי יותר ללמוד בגימטריא כס"א ,ואמר דוד המלך לפני השי"ת 'כי גר אנכי
בשעה זו אולם אחרי זמן התחרטתי ובאתי לידי הכרה שאין עמך' -הלא גם אני רגל במרכבה ,על כן אני מבקש 'תושב
לדחות סימן בשו"ע בשביל לימוד תורהו ,מאז הנני מתאמץ ככל אבותי' -שישבו בסעודה מלוה מלכה במוצאי שבת כמו
לא לבטל סעודה זו אף פעם ולקיימה לכל הפחות עם כזית
הג' סעודות שהם כנגד אבותינו אברהם יצחק ויעקב ,ודפח"ח
פת ,שוב חשבתי למה לא לכבד סעודה זו של דוד המלך גם
וש"י.
בדגים ,בקשתי את ב"ב לאפות בשבילי כל ערב ש"ק חלה
בספר 'מעשה רב' להגר"א מווילנא זצ"ל מביא "פעם
נוספת לסעודת מלוה דמלכא ולתת לי גם קצת דגים ,כיום
קיבלה אשתו על עצמה להתענות הפסקה (-תענית משבת
הנני אוכל לפעמים גם קצת בשר לכבוד סעודה זו".
לשבת) והפסיקה בסעודה שלישית ,ותיכף אחר הבדלה שכבה
לישון ,ויוודע הדבר להגר"א ושלח לאמר לה' :שבכל הפסקות
המלאכים קינאו ביעקב אבינו שתתענה עדיין לא יתוקן הפסד מלוה מלכה אחת' -אז תיכף
על שהוא מד' רגלי המרכבה קמה ואכלה".
והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו (כח ,יב). *
סיפר הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זי"ע ,שבפעם האחרון
איתא בגמרא על כתוב זה (חולין צא" ):תנא עולין ומסתכלין שהיה חמיו הרה"ק רבי איציקל זצ"ל אצל רבו הרה"ק
בדיוקנו של מעלה -ויורדים ומסתכלין בדיוקנו של מטה ,בעי מציעשנוב זי"ע (בן הרה"ק משינאווא זי"ע) כשבועיים לפני
לסכוני ,מיד והנה ה' נצב עליו ,כאדם שמניף על בנו" ,ע"כ. הסתלקותו שמע מפי קדשו שסיפר כך ,שגיסיו הרבנים
רש"י מבאר דברי הגמרא ,שהמלאכים ראו למעלה את דיוקנו הגה"צ מווישניצא והגה"צ מפריסטיק -חתני הרה"ק
משינאווא נהגו לאכול סעודת מלוה מלכה בעזרת נשים.
של יעקב שהוא הפרצוף אדם בד' חיות החקוקות על כסא
פעם נתקלקל התנור שחימם את החדר ,וביקשו הרבנים
הכבוד וקינאו בו ולכן רצו להביאו לידי סכנה - ,ואז תיכף
הנ"ל מגיסם הרה"ק מציעשנוב שיתן להם רשות לערוך את
"והנה ה' ניצב עליו" לשמרו מן המלאכים שלא יזיקו אותו, המלוה מלכה בחדרו שהיה חם -ומילא בקשתם.
ורש"י פירש שם ,מהו 'כאדם שמניף על בנו' -היינו במניפה בלילה ההוא ראה בחלום את אמו שכבר היתה בעלמא
להצילו מן השרב (-כמו אב שמפיח אוויר על בנו להצילו מן החום ,כן דקשוט והיא הגידה לו שביום פלוני לחודש תמוז הבא תבא
היה ביעקב אבינו ששמרו מן המלאכים). חולשה בעולם וגם עליו נגזר שיהא חלש אז ,אך בזכות
ודקדק המהרש"א למה לא פירש רש"י כפשוטו של שהרשה את גיסיו לאכול מלוה מלכה בחדרו ינצל מזה .ויהי
הגמרא שהוא להצילו מ'היזק' ונכון יותר מלדמות לכוונה בבוקר הלך מרן מציעשנוב וסיפר את החלום לאביו מרן
משינאווא זצ"ל -ואמר לרבי איציקל ראיתי שאבי המתיק
שהוא 'להצילו מן חמימות' .ועוד הקשו המפרשים על הלשון
את החלום שיהיה לטובה .ויהי בבוא היום ההוא בתמוז והוא
'בעי לסכוניה' -וכי רצו להביאו לידי סכנה ,הלא רצו להזיקו, חל בשבת ,היה בשינאווא איש אחד מאונגארן ובעת
היה נכון לכתוב 'בעי לאזוקיה'? השולה"ט התעלף ,ותיכף הרים מרן משינאווא עיניו אל עבר
ומפרש ה"חתם סופר" זי"ע בשם רבו חסיד שבכהונה בנו הרב מציעשנוב ,כמי שאומר שיראה האיך שחלומו
הגה"ק רבי נתן אדלער זצ"ל ,בביאור עומק דברי הגמרא, נתקיים (שירדה חולשה ביום זה) ,וסיים מרן מציעשנוב ואמר
דהנה המלאכים ראו בדיוקנו של מעלה פרצוף אדם בד' לרבי איציקל" :כנראה שמלוה מלכה חשובה היא מאד
בשמים".
החיות שהוא בדמות יעקב ,ונתקנאו בו המלאכים ,והבינו
והיות שהיה זאת דיבורים אחרונים ששמע מרבו -לכן
שזה שזכה בו יעקב יותר משאר האבות הוא מחמת גודל כוח קיבל עליו כצוואה לערוך סעודתא דא מדי מוצאי שבת
קדושתו -כוחי וראשית אוני ,ולכן זכה להיות צורתו חקוקה בעסק גדול ,וכן נהגו אחריו צדיקי בית פשעווארסק.
מתחת כסא הכבוד ,ומגודל הקנאה רצו המלאכים שח"ו *
ימחה צורתו משם ,לכן רצו להביאו לידי חמימות של עבירה, בספר "שאול בחיר ה'" (בפרק 'הליכות מלכי בקודש') מביא על
הגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל אב"ד קאשוי" ,פעם בדרשתו
ו .החזון איש זצ"ל אמר פעם ,שהמונע עצמו מלאכול סעודת מלוה בביהכנ"ס דיבר אודות סעודת מלוה מלכא שמזלזלין בה,
מלכה מחשש ביטול תורה ,יתחרט בעולם העליון.
ג
טעם (טעם נוסף מלבד המובא לעיל) למה נקרא יששכר בשם שיכשל יעקב אבינו ועי"ז ימחה צורתו מכסא הכבוד .והנה
ישכר רק בשי"ן א' ,לפי שיששכר נתן שי"ן אחת משמו לבנו 'סוכן' הוא מלשון חמימות (דכתיב (קהלת י ,ט) 'בוקע עצים יסכן
שנקרא 'יוב' כדכתיב בפרשת ויגש (מו ,ז) 'ובני יששכר וגו' בם' ופירש רש"י 'יתחמם') .וזה כוונת הגמרא 'בעי לסכוניה' -
ויוב' ואמר יששכר אין יוב שם הגון שבזמנם היתה עבודה היינו שרצו המלאכים לחממו לדבר עבירה ועי"ז ימחה צורתו
זרה שנקראת יוב ולכן ויקרא שמו ישוב ,שהוסיף לו אות שי"ן מכסא הכבוד ,ומיד 'והנה ה' נצב עליו -כאדם שמניף על בנו'
משמו יששכר ,ומאז נקרא 'לישוב משפחת הישובי' (פרשת -ויפה פירש רש"י להצילו מן השרב ,והכוונה בדבריו,
פנחס כו ,כד) ,וכן פרש"י שם לישוב זה יוב. שהשי"ת עמד עליו שלא יכשל והצילו מחמימות וקיררו
ולפי"ז כאן כשנולד יששכר עדיין כך היה שמו כפי שקראתו מדבר עבירה ,ע"כ( .וכדבריו מפרש ג"כ בספה"ק "ליקוטי
לאה -בשם 'יששכר' ,אבל מכאן ואילך דמיירי לאחר שכבר שושנים" להרה"ק רבי משה מסאווראן זי"ע).
נולדו בנים ליששכר וכבר נתן אות משמו לבנו יש לקרוא
ישכר רק בשי"ן א'.
*
וכעי"ז מביא בספר "קרבן העני" (להגאון רבי יעקב קטינא זצ"ל
בענין השם 'יששכר' וקריאתו
דומ"ץ חוסט בעמח"ס רחמי האב ,פרשת פינחס) 'שמעתי בשם ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי
רבינו קוה"ק מו"ה צבי מזידיטשוב זי"ע שאמר שעד פרשת שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר (ל ,יח).
פנחס צריך הקורא לקרוא יששכר בב' שיני"ן ומפ' פנחס לכאורה למה תלתה השם 'יששכר' בשכר מסירת השפחה,
והלאה בחד שין ואמר זכר לדבר 'ישכר פי דוברי שקר' -פי' ולא בשכר מסירת הדודאים שאמרה ליעקב כי שכור
מי שאומר 'ישכר עד פנחס הוא דובר שקר' ,וביאר הקרבן שכרתיך?
העני הטעם בזה ,דאיתא במדרש (והוא בדע"ז הנ"ל) שכאשר בספר 'קול שמחה' מביא הרבי ר' בונם מפרשיסחא זי"ע
קרא יששכר לבנו יוב לא הוטב השם בעיני יעקב (כנ"ל שהוא בשם אביו הרה"ק המגיד מוואודיסלאוו זצ"ל שבאם היתה
שם ע"ז) ,ונתן לו יששכר שי"ן אחת משמו -ולכך נקרא ישוב, תולה השם בשכר הדודאים היה ח"ו קטרוג על רחל שזלזלה
ועד פנחס לא מצינו שם ישוב ולכך צריך לקרוא את יששכר במשכב הצדיק (עי' רש"י) לכן החליטה לקוראו בשם זה ולומר
בב' שי"ןז. שהוא בשכר נתינת השפחה ליעקב -ודבר זה עשתה רחל
* ג"כ מקודם שהרי מסרה את בלהה ליעקב ,והוי כמליצה
וגם לטעמו הראשון של ה"דעת זקנים" ,דשני הש'
לשמים עבור רחל שתלד ג"כ ,ולכן נאמר אח"כ (פסוק כ"ב)
ביששכר רומזים לשני הטעמים על נתינת השם יששכר,
'ויזכור אלהים את רחל' ודפח"ח.
והאחד רוצים להסתיר ,כתב החתם סופר (תורת משה ,ממה
*
שכתב תלמידו הגדול המהר"ם שיק זצ"ל) דגם לטעם זה יובן מענין זה איתא בהפירוש "דעת זקנים לבעלי התוס'" דהנה
שבפעם הראשון קוראים שמו המלא -יששכר ,כי על כרחך ב'יששכר' ישנם שני ש' -אחת בשביל המשמעות דנתן
צריך להודיע שמו -שנקרא בשני ש' .ומשמע מהלשון שכן אלהים את שכרי ,ואחת כנגד שכר שכרתיך ,והיות שהשני
נהג החת"ס ,ואכן כך מובא במנהגי החת"ס שכן נהג. הוא לשון גנאי ולכן אינה נקרא רק בשין אחד 'ישכר' (ומביא
עוד טעם למנהג זה ,מובא לקמן).
*
ז .נמצא שהחילוק הוא ,אם עד פרשת פנחס יש לומר יששכר או ובענין קריאת השם 'ישכר' ,ישנה מנהג בכמה קהילות
ישכר ,לדברי הרה"ק מזידיטשויב יש לומר יששכר כיון שעדיין לא
בישראל שבפעם הראשון (בפרשתנו) כן קוראים יששכר ,וכן
מוזכר שם בנו 'ישוב' .ולדברי הגרח"ק זצ"ל יש לומר יששכר רק
בפעם ראשון ותיכף כשנולדו לו בנים הוא נקרא ישכר. כותב הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו טעמא דקרא:
'מרן החזו"א זצ"ל הורה להבעל קורא בבית מדרשו שבפרשת
לקבל הגליון או ליטול חלק בההוצאות לזכות את הרבים
ניתן לפנותbhagan111@gmail.com : ויצא יקרא יששכר ובשאר כל התורה יקרא ישכר ,ולא ביאר
להארות והערות ניתן לפנות 0548449360 :או לפקס074.701.2640 :
לשמיעת השיעורים במספר מיוחד של 'קול הלשון'03/6171185 : הטעם' ומבאר הגרח"ק :דהנה בדעת זקנים מבעה"ת כתב
ד
