gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית זכריה · BEIS ZECHARYE — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בית זכריה · BEIS ZECHARYE

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בית זכריה · BEIS ZECHARYE — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בס"ד‬ ‫אור החיים‬ ‫ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו‪ ,‬ואת צאן לבן אחי אמו‪ ,‬וישק את צאן לבן אחי‬ ‫ויצא‬ ‫בית זכריה‬ ‫אמו (כט י) שלוש פעמים נאמרו בפסוק המילים 'אחי אמו'‪ .‬מה מלמדת אותנו החזרה שוב ושוב‬ ‫עלון מס' ‪598‬‬ ‫תורה וחסד‬ ‫על המילים 'אחי אמו'? אומר האור החיים הקדוש‪ :‬ידוע שאדם‪ ,‬לא די שינהג כפי שצריך‪ ,‬אלא‬ ‫צריך שדרכיו גם ייראו הגונות למראה בני האדם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האם זה נכון שאדם יעטוף דבר‬ ‫מאכל כשר בעטיפה שאינה כשרה‪ ,‬כדי שיחשדוהו שאינו אוכל אוכל כשר? ודאי שלא! וכפי‬ ‫סבא רבא מו"ר סאלם במו"ר מתנא זכריה זצוק"ל זיע"א ראב"ד ביד"א בתימן נפ' ח' סיון‬ ‫שכתוב 'והייתם נקים מה' ומישראל (ספיר ויהלום)‬ ‫כמו"ר צאלח במו"ר סאלם זכריה זצוק"ל זיע"א אב"ד ביד"א נפ' כ' אדר‬ ‫פתגמי חסידים‬ ‫כבוד אבי ועט"ר מו"ר עובדיה בכמו"ר צאלח זכריה זצ"ל נפ' ו' אייר‬ ‫אומר הבעש"ט זצ"ל‪ :‬גם גוף קדוש – אינו אלא בשר‪.‬‬ ‫כבוד אמי מורתי מרים בת צאלח זכריה ע"ה נפטרה ה' ניסן‬ ‫מילי דבדיחותא‬ ‫עורך העלון‪ :‬מאיר זכריה‬ ‫אין לי בעיה להיות ספונטני‪ ,‬אבל למה מעכשיו לעכשיו?‬ ‫שנה י"ב‬ ‫כסלו תשפ"ז שעון חורף‬ ‫שבת שלום‬ ‫שאלות מפרשת ויצא‬ ‫שקיעה‬ ‫חצות‬ ‫ס"ז קר"ש א' ס"ז קר"ש ב'‬ ‫ר"ת‬ ‫יציאה‬ ‫כניסה‬ ‫עיר‬ ‫שאלה‪ :‬איזה איבר בגוף עשוי להתרכך ?‬ ‫‪16:41‬‬ ‫‪11:24‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:16‬‬ ‫‪16:01‬‬ ‫ירושלים‬ ‫חידה‪ :‬מדוע נאמר שאכלו לחם‪ ,‬אם באמת אכלו בשר ?‬ ‫‪16:38‬‬ ‫‪11:26‬‬ ‫‪8:47‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪17:43‬‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:18‬‬ ‫תל אביב‬ ‫כדי להשתתף בהגרלה צריכים לענות על השאלה והחידה‪ .‬בין הפותרים נכונה תיערך הגרלה‪ .‬על‬ ‫‪16:39‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪8:47‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪17:42‬‬ ‫‪17:16‬‬ ‫‪16:20‬‬ ‫חיפה‬ ‫מצלמה לילדים‪ .‬בוקסה‪ .‬מיקרופון בלוטוס‪ .‬מכונית ומסוק על שלט‪ .‬פלא‪0509400202 0507322202 .‬‬ ‫‪16:39‬‬ ‫‪11:26‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:19‬‬ ‫‪16:20‬‬ ‫באר שבע‬ ‫תשובות מפרשת חיי שרה‬ ‫שאלה‪ :‬מדוע נקראה עיר נחור "ארם נהרים" ? תשובה‪ :‬שנמצאת בין שני נהרות‪.‬‬ ‫ויקח את האבן אשר שם מראשתיו (כח יח)‬ ‫חידה‪ :‬איזו מילה משלוש הבאות כוללת את שתי האחרות ? מספוא‪ .‬תבן‪ .‬שעורים‪.‬‬ ‫סיפר מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א‪:‬‬ ‫הזוכה‪ :‬הר' חיים הרץ בני ברק‬ ‫ענו ‪40‬‬ ‫שמעתי מפי מורנו הרב הגאון רבנו עזרא עטיה זצ"ל מעשה שהיה בזמנו בעיר ארם‬ ‫חכמת חיים‬ ‫צובה‪ ,‬באיש ירא ה' מרבים‪ ,‬בשם רבי אהרון‪ ,‬אשר בכל יום היה קובע עיתים לתורה‪ ,‬ואחר‬ ‫בימי הנעורים לומדים לדבר‪ .‬בימי הזקנה לומדים לשתוק‪ .‬וזו מגרעתו הגדולה של האדם‪,‬‬ ‫תפילת שחרית היה לומד חוק לישראל בעיון‪ ,‬בהבנת המשנה הגמרא והזוהר‪ ,‬ואחר כך למד‬ ‫לומד הוא לדבר בטרם לומד הוא לשתוק (ר' מקוצק בשם ס‪ .‬להבות אש)‬ ‫שולחן ערוך בעיון‪ ,‬וכשהיה חוזר לביתו כבר היתה השעה מאוחרת‪ ,‬ואז היה סועד ליבו בפת‬ ‫ענייני רפואה ‪-‬יסמין‬ ‫שחרית ומברך ברכת המזון בנחת‪ ,‬ולאחר מכן היה פונה והולך אל חנותו שהיתה במרכז‬ ‫מועיל ומקל על צרידות‪ ,‬להורדת כלוסטרול‪ ,‬ונידודי שינה‪ .‬ואינו טוב לאנשים הסובלים‬ ‫העיר‪ ,‬והיה ידוע בעיר כמומחה באבנים טובות ומרגליות‪ ,‬ובקי גדול בשמותם ובערכם‪ ,‬ושמו‬ ‫ממיגרנה שזה יחמיר להם‪.‬‬ ‫הולך לפניו כאיש ישר ונאמן‪.‬‬ ‫מזל טוב‬ ‫אשתו היתה מעירה לו מידי פעם בפעם והיתה טוענת כנגדו על שהולך מאוחר אל החנות‪,‬‬ ‫הרה"ג צוריאל תעסה ורעיתו הרב חיים כהן ורעיתו לנישואי הנכד‬ ‫ומאין יבוא עזרו להתפרנס כראוי‪ ,‬והוא היה משיב לה כי הוא בוטח בה' יתברך שבזכות‬ ‫הרב יוסף כהן ורעיתו הרב עזרא כהן לנישואי הנכדה‬ ‫התורה יפרנס אותו ואת ביתו כראוי‪ ,‬בכבוד ובנחת ולא בצער‪ ,‬ועל כן המשיך בהנהגתו והיה‬ ‫הרב יעקב יוסף ורעיתו לנישואי הבן הרב שמעון בן יוסף לנישואי הבת‬ ‫קובע עיתותיו בתורה‪.‬‬ ‫הכלה חנה תחי'‬ ‫עב"ג‬ ‫החתן חיים נ"י‬ ‫והנה יום אחד ניגש רבי אהרון כהרגלו לפתוח את חנותו‪ ,‬וימצא שם ערבי מהעיר חברון‬ ‫לרפואה שלימה‪ :‬שולמית בת חיים‪ .‬הרב יפת שליט"א בן חנה‪ .‬ציון בן חנה‪ .‬שלום בן זיהרה‪ .‬מנשה בן ברכה‪ .‬משה בן חיים‪ .‬אהרון בן‬ ‫חיים‪ .‬הרב שלמה יוסף בן חממה יונה‪ .‬הרב אהרון בן חממה יונה‪ .‬ינון ב"ר עובדיה‪ .‬מאיר בן עיישה‪ .‬הרב שלום בן חממה סעידה‪ .‬אברהם‬ ‫שמחכה לו ליד חנותו‪ ,‬וישאל אותו לחפצו‪ ,‬ענה לו שיפתח את חנותו ורק בפנים יאמר לו את‬ ‫בן שרה‪ .‬שלמה מסעוד בן חנה שראפת‪ .‬יונה בן אסתר איטה‪ .‬עמרם בן חדוה‪ .‬ניסן בן צפורה סוניה‪ .‬רחל סימי בת טובה‪ .‬אביבה רבקה‬ ‫חפצו‪ ,‬נכנס הערבי אל החנות לפני ולפנים והסיר מראשו את כובעו‪ ,‬והיה זה כובע בתוך כובע‪,‬‬ ‫בת חיים‪ .‬נחמה עליזה בת חיים‪ .‬סגולה בת שרה זהרה‪ .‬פרידה לאה בת צילה‪ .‬לולו לאה בת אדל‪ .‬אירן בת גוהר‪ .‬אורלי בת סעדה ברכה‪.‬‬ ‫רות בת דייזי‪ .‬אורה בת מרגלית‪ .‬סופי בת פורטונה‪ .‬ברכה בת מרים‪ .‬דבורה בת מרים‪.‬‬ ‫ובתוך החלק הפנימי היתה מונחת מרגלית אחת יקרה‪ ,‬הראה אותה הערבי לרבי אהרון‬ ‫לזיווג הגון‪ :‬נתנאל צבי בן יהודה‪ .‬דוד בן פלורה‪ .‬יאיר ב"ר יהודה‪ .‬יוסף חי בן גאולה‪ .‬תמיר בן מרים‪ .‬ליסף יוסף בן עופרה‪ .‬פנחס בן איטה‬ ‫וביקש שיעריך את שוויה‪ ,‬הסתכל בה היטב ולבסוף אמר‪' :‬מרגלית זו יקרה מאוד והיא שוה‬ ‫רבקה‪ .‬גילעד שמואל בן סיגל‪ .‬ויקטור חיים בן חדוה‪ .‬אושרי בן גליה אלגריה‪ .‬אדיר בן לריסה‪ .‬חגאי בן אסתר‪ .‬מרגלית בת מרים‪ .‬לירון‬ ‫שירה בת עופרה‪ .‬טליה בת יניב‪ .‬מוריה בת איילת‪ .‬אביבה בת אורה‪ .‬רינה בת אורה‪ .‬אביגיל בת אורלי‪ .‬אורית בת איילת‪ .‬אורית רבקה‬ ‫למעלה ממאה אלף דולר'! אני אתעניין בעבורך אצל חובבי מרגליות‪ ,‬ואם יחפצו לקנותה אשיב‬ ‫בת רחל‪ .‬הודיה בת שרה דינה‪ .‬איילת בת אסתר‪ .‬רחל בת סופי‪ .‬מייקל בן דבורה‪.‬‬ ‫לך דבר‪ ,‬בעל המרגלית מצידו הודיעו ואמר‪' :‬אני מתאכסן במלון פלוני‪ ,‬ומחכה שתשיבני דבר‬ ‫להצלחה בכל‪ :‬הרב אריה מכלוף בן אסתר‪ .‬אביחי ב"ר עובדיה‪ .‬יהודה ב"ר עובדיה‪ .‬אריאל ב"ר עובדיה‪ .‬יניב בן אביחי‪ .‬הרב הראל בן‬ ‫אביחי‪ .‬אורן דוד בן רחל סימי‪ .‬מאיר בן לולו לאה‪ .‬נסים בן לולו לאה‪ .‬ארנון בן אביגיל‪ .‬רני בן גאולה‪ .‬סעדיה בן שושנה‪ .‬שמעון בן סאלם‪.‬‬ ‫בהקדם‪ ,‬החזיר הערבי את המרגלית אל תוך כובעו ‪.‬‬ ‫יוסף בן ילנה‪ .‬יפה איווט בת שמחה‪ .‬אסתר ב"ר עובדיה‪ .‬מאי בת שרון‪ .‬אלה שרה בת מאי‪ .‬תמר רבקה בת מאי‪ .‬שיר אביגיל בת מאי‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬לאחר שסיים רבי אהרון את חוק לימודיו וקביעותו בתורה‪ ,‬פנה והלך כהרגלו אל‬ ‫שגית בת דורית‪ .‬אורטל בת אסתר‪ .‬ספיר אילה בת יפה‪ .‬אפרת בת מרגלית‪ .‬יהל בת אפרת‪ .‬סהר בן רחל‪.‬‬ ‫לזרע של קיימא‪ :‬שילה בן ברכיה וחני ב"ר בנימין‪ .‬אברהם בן ויקי ויהודית בת אסתר‪ .‬מאיר בן רות ובתיה אודליה חן בת אורה‪ .‬אורטל‬ ‫חנותו‪ ,‬ובדרכו עבר ליד המלון שבו התאכסן אותו ערבי‪ ,‬וראה שם התקהלות בפתח המלון‪,‬‬ ‫בת רחל‪ .‬רם בן מאיר ורחל בת רות‪.‬‬ ‫שאל את האנשים לפשר הדבר‪ ,‬וענו לו‪' :‬ערבי אחד בא מפלסטין‪ ,‬והתאכסן כאן שבוע ימים‪,‬‬ ‫ניתן להקדיש להצלחה‪ ,‬לרפואה‪ .‬ולעילוי נשמת‪ ,‬ולהשתתף בהוצאות העלון‬ ‫אכל שתה ושבע‪ ,‬ולא שילם‪ ,‬והנה אמש קיבל באופן פתאומי שבץ לב ומת‪ ,‬ובעל המלון הגיש‬ ‫ובאתר לדעת נט‬ ‫ניתן לקבל את העלון במייל ‪meirze645@gmail.com‬‬ ‫תביעה במשטרה הערבי שלא שילם לו דמי שהותו‪ ,‬ועתה הגיע לכאן קצין המשטרה למכור‬ ‫תגובות הארות והערות ניתן ליצור קשר‪ 03-6193671 :‬מס' הפלאפון ‪050-9400202‬‬ ‫את חפציו של האיש במכירה פומבית ובזה יסולק חובו לבעל המלון‪.‬‬ ‫כדי שנוכל להמשיך להפיץ את העלון‬ ‫ניתן לתרום לעלון בביט שמספרו ‪050-7322202‬‬ ‫מושגי יהדות‬ ‫נעמד שם רבי אהרון לראות ההצליח ה' דרכו? וכשהתחיל הקצין למכור את בגדיו של אותו‬ ‫מפי האחיין הרב הראל ב"ר אביחי זכריה שליט"א רב שכונה בראש העין‬ ‫האיש‪ ,‬והנה הוציא את כובעו של האיש והציע אותו למכירה‪ ,‬קם רבי אהרון ואמר שהוא מוכן‬ ‫ומו"ץ בבית ההוראה 'אפיקי מים"‬ ‫לקנותו בעשרה בישליק (מטבע קטן)‪ ,‬ומישהו מבין הקהל הוסיף במחיר ואמר‪' :‬חמישה עשר‬ ‫ברכת זוכר הברית – חלק א‬ ‫בישליק!' הוסיף רבי אהרון ואמר שמונה עשרה בישליק! ולא היה עוד מי שיוסיף עליו‪ ,‬פנה‬ ‫ברכת זוכר הברית היא אחת מברכות הראייה שתיקנו חז"ל ויש לאומרה בשעה שנראית‬ ‫הקצין אנה ואנה וראה שאין מי שיעלה במחיר‪ ,‬ואז הכריז ואמר כי רבי אהרון זכה ברכישת‬ ‫הקשת בענן‪ .‬ועל כן אין לברך על קשת שנוצרה על‪-‬גבי מפל מים‪ ,‬כגון במפלי ניאגרה‬ ‫הכובע‪ ,‬שילם רבי אהרון את המחיר ונטל את הכובע עימו לחנות‪ ,‬שם פתח את החלק הפנימי‬ ‫שבארצות הברית ובמקומות נוספים‪ .‬שהרי לקשת זו אין כל קשר לענן‪,‬‬ ‫שבכובע ומצא שהמרגלית היקרה עדיין מונחת שם‪ ,‬נטלה ומכר אותה והתעשר ממנה עושר‬ ‫בתלמוד הובא שהאמורא רבי יהושע בן לוי אמר שהרואה את הקשת בענן צריך ליפול על‬ ‫גדול‪ ,‬וזהו שאמרו שאוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא‪ ,‬אורך ימים בימינה‬ ‫ובשמאלה עושר וכבוד‪( .‬ענף עץ אבות פ"א משנה יג)‬ ‫פניו‪ ,‬כיוון שמראה כבוד הא‪-‬ל מתואר בחזון המרכבה של יחזקאל כקשת בענן‪ ,‬אך חכמים‬ ‫ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש (כח כ)‬ ‫אחרים התנגדו לכך‪ ,‬שכן נראה כסוגד לקשת‪.‬‬ ‫אומר על כך הכלי יקר‪ ,‬כאשר יהודי משיג את צרכיו הבסיסיים הנחוצים לקיומו החיוני‪,‬‬ ‫מאי מברך? "ברוך זוכר הברית" במתניתא‪ .‬תנא ר' ישמעאל‪ ,‬בנו של ר' יוחנן בן ברוקא‪:‬‬ ‫כשיש לו לחם לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬אז מתקיימת בו הברכה "והיה ה' לי לאלוקים ושמרני"‪ .‬ואז‬ ‫אומר "נאמן בבריתו וקיים במאמרו"‪ .‬אמר רב פפא‪ :‬הלכך נימרינהו לתרוייהו‪" ,‬ברוך זוכר‬ ‫הוא מתנהג כיהודי שלם ויראת שמים‪ ,‬לא כן הדבר כשהוא מתברך בעושר רב ומתחיל לחיות‬ ‫הברית" ו"נאמן בבריתו וקיים במאמרו"‪( .‬מסכת ברכות‪ ,‬דף נ"ט‪ ).‬וכן פסק השולחן ערוך (רכט‪ ,‬א)‬ ‫חיי שפע ומותרות הוא זונח לאט לאט את אורח החיים היהודי השלם‪( .‬צפיחית בדב"ש)‬ ‫"הרואה הקשת‪ ,‬אומר‪ :‬בא"י אלקינו מ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו"‪.‬‬ ‫תזכורת‬ ‫הפטרת ויצא‬ ‫עניינה של הברכה על הקשת‪ ,‬הוא בעקבות המתואר בפרשת נח‪ ,‬על עונש המבול שהביא‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלוקיך (הושע יד ב)‬ ‫אלוקים לעולם בעקבות מעשיהם הרעים של אנשי אותו דור‪ .‬לאחר המבול נשבע אלוקים לנח‬ ‫פלא גדול מדוע הביאו חז"ל בסוף הפטרת ויצא את הפסוק "שובה ישראל" הרי זה שייך‬ ‫שלא יביא יותר מבול על העולם‪ ,‬והסימן לכך יהיה 'אות קשת' שתראה בעולם‪ .‬בעקבות זאת‬ ‫לשבת תשובה בימים נוראים – לפני יום הכיפורים‪ .‬שהנביא אומר לישראל לחזור בתשובה‬ ‫בכל עת שנראית הקשת‪ ,‬תקנו חז"ל לברך ברכה זו‪ ,‬בה אנו מודים לקב"ה שזוכר את בריתו‪,‬‬ ‫ולהתחזק באמונה‪ ,‬כי "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב‪ ,‬ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה‬ ‫שנשבע שלא יביא עוד מבול על העולם‪ .‬חז"ל מספרים בשבחם של מספר צדיקים בשל כך‬ ‫ידינו"‪ .‬לא לסמוך על שום כח בעולם‪ ,‬לא נייחס לעצמנו ולא למעשה ידינו – כלום‪ .‬רק לסמוך‬ ‫שבכל ימיהם לא נראתה קשת בענן‪ ,‬מפני שהם בעצמם הגנו על בני דורם ממבול כגון רשב"י‪.‬‬ ‫על הבורא עולם‪ ,‬בעל המעשים כולם‪ ,‬א"כ מדוע חז"ל הביאו פסוקים אלו באמצע החורף‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הקב"ה שולח לנו תזכורת כי אנו באמצע החורף וכבר עברו חודשיים מיום‬ ‫בראשונים ובאחרונים התקשו‪ ,‬האיך ניתן לראות בקשת את קיום הברית‪ ,‬מאחר שמראה‬ ‫הכיפורים והפטרה זו מזכירה לאדם "הי תתעורר‪ ...‬אל תשכח את "בורא עולם‪ ,‬רק לפני‬ ‫הקשת הוא מטבע הבריאה‪ ,‬בעת שקרני השמש המאירה‪ ,‬נשברים בטיפות הגשם‪.‬‬ ‫חודשיים היה יום כיפור‪ ,‬תתחדש ותתחיל לעשות מחדש את הקבלות שקבלת ביום‬ ‫הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלה מסביר כי אכן אין הכרח לפרש שהקשת היא בריאה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬המשך את יום כיפור לכל השנה‪ ,‬תתקשר בחזרה ל"בורא עולם"‪.‬‬ ‫שנתחדשה לאחר המבול‪ :‬הוא מעמיד את הדיבור "את קשתי נתתי בענן" כנגד "זאת אות‬ ‫הלכות "חנוכה" משו"ע ומפסקי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫הברית אשר אני נותן"‪ ,‬ומבאר כי הקשת התקיימה כתופעת טבע מימי בראשית‪ ,‬והחידוש‬ ‫א‪ .‬נהגו הנשים לא לעשות מלאכה כגון תפירה או סריגה בחצי שעה שהנרות דולקים‪ ,‬אבל‬ ‫באותו מעמד הוא קביעתה כ"אות הברית" שכרת הא‪-‬ל עם האנושות‪.‬‬ ‫בישול אפיה ושאר צרכי הבית מותרים (ילקו"י סי תרע)‪.‬‬ ‫לדעת הרב יהונתן אייבשיץ אכן אין לברך על כל קשת‪ ,‬ולדעתו רק קשת במראה צבע תכלת‬ ‫ב‪ .‬העושה עיסה מטוגנת פטור מהפרשת חלה‪ ,‬שנאמר "והיה באכלכם מלחם הארץ"‪ ,‬ולחם‬ ‫היא אות לברית ורק עליה יש לברך‪ ,‬בהסתמכו על דברי הזוהר‪ ,‬אך הקשת המצויה בשבעה‬ ‫נאפה רק בתנור (הליכות עולם ה עמ' רכד)‪ .‬ואם אופים חלק מהעיסה‪ ,‬יש להפריש בברכה (ילקו"י אוצר‬ ‫דינים לאישה ולבת עמ' תרצג)‪.‬‬ ‫מיני צבעים היא תופעה טבעית ואין לברך עליה‪ .‬למרות דברים אלו‪ ,‬המנהג הוא לברך אף על‬ ‫ג‪ .‬בברכת המזון בימי החנוכה יש לומר מגדיל ולא מגדול ( אע"פ שהבא"ח ושו"ת משנה שכיר פסקו לומר‬ ‫מראה הקשת המצויה‪.‬‬ ‫מגדול המנהג לומר מגדיל‪ .‬ילקו"י עמ' תשה)‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת ולמנוחת נפש‬ ‫ד ‪ .‬לכתחילה אין להגיש סופגניות באמצע סעודה כיון שמכניס עצמו למחלוקת האם לברך‬ ‫מו"ר מתנא במו"ר סאלם זכריה זצוק"ל‪ .‬מרן מו"ר הגאון עובדיה יוסף בן גורגיה זצוק"ל זיע"א‪ .‬הצדיק משה יעקב ב"ר יוסף הכהן רביקוב זצ"ל מרן מו"ר הגאון‬ ‫רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זצוק"ל‪ .‬הסבא צאלח במו"ר מתנא ז"ל‪ .‬הר' זכריה במו"ר צאלח זכריה זצ"ל‪ .‬חיים בן יחיא והב ז"ל‪ .‬ר' בנימין בן מנצור דעוס ז"ל‪.‬‬ ‫עליהן‪ ,‬ואם בכל זאת הגישו לא יברך עליהן מדין ספק ברכות להקל‪ ,‬או שיפטור את הסופגניה‬ ‫הרב זכריה בן חיים והב זצ"ל‪ .‬אליהו בן צדוק אהרון ז"ל‪ .‬אליהו מגורי ז"ל ב"ר מרדכי נ"י‪ .‬אליהו בן חיים והב ז"ל‪ .‬הרה"ג אריה ב"ר עזרי נדב זצ"ל‪ .‬הרב יפת‬ ‫ב"ר עובדיה עדני זצ"ל‪ .‬הרב נחמן מעודד בן דליה זצ"ל‪ .‬רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה זצוק"ל‪ .‬הרב יהודה צוברי ב"ר מוסא זצ"ל‪ .‬הרב אהרן זאב בן דוד‬ ‫ע"י שיברך על "ביסלי" וכיוצא בזה‪( .‬ילקו"י עמ' עג)‪.‬‬ ‫גרינפלד זצ"ל‪ .‬רבי פנחס ראובן בן מיליה זצ"ל‪ .‬ר' משה יעקב זכריה ב"ר צאלח זצ"ל‪ .‬זכריה יחיא ב"ר דוד יעיש ז"ל‪ .‬ר' שמעון ב"ר יוסף עראקי הכהן ז"ל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מותר לטלטל סביבון בשבת‪ ,‬ובפרט אם מטלטלו על מנת לתת לקטן לשחק (ילקו"י תשפ עמ'‬ ‫שמואל בן יפת סקעת ז"ל‪ .‬הרה"ג רבי ברוך קרוץ הכהן בן נשרייה בייה זצ"ל‪ .‬הרה"ג בן ציון בן הרה"ג יצחק נשר זצ"ל‪ .‬צדוק בן מוסא‪.‬ז"ל‪ .‬האדמו"ר אברהם‬ ‫ירחמיאל ב"ר דוד רבינוביץ זצוק"ל‪ .‬ר' שלום ב"ר עובדיה זכריה ז"ל‪ .‬יצחק בן צאלח מצנבר‪ .‬ז"ל‪ .‬הדסה ב"ר יצחק מצנבר ע"ה‪ .‬סבתא רבא סעדי ב"ר יוסף‬ ‫תשל)‪.‬‬ ‫זכריה ע"ה‪ .‬סבתא ברכה בת סעד מרחום ע"ה‪ .‬יונה חממה בת יוסף והב ע"ה‪ .‬עליה כודרה בת יחיא זכריה ע"ה‪ .‬לאה ב"ר עובדיה זכריה זצ"ל‪ .‬דודה שמס‬ ‫ו "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ‪ ,‬היה דר בעליה מניחו בחלון הסמוך לרשות‬ ‫במו"ר סאלם זכריה זצ"ל‪ .‬סבתא שמס בת צאלח זכריה ע"ה‪ .‬מזל דעוס בת צאלח ע"ה‪ .‬רחל בת חיים בן שמואל ע"ה‪ .‬אחותי מירב ב"ר עובדיה ז"ל‪ .‬ובתה‬ ‫מוריה ז"ל בת שלמה אנקונינה נ"י‪ .‬גאולה בת בלור ז"ל‪ .‬נור בת עווד זכריה ע"ה‪ .‬אסתר ב"ר יוסף דמארי ע"ה‪ .‬חלימה בת מוסא ז"ל‪ .‬רחל בת דוד חיים ז"ל‪.‬‬ ‫הרבים‪ ,‬ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו" (שבת כא)‪.‬‬ ‫הילולת המקובלים האדמו"רים והרבנים הצדיקים זצ"ל יב עד י"ח כסלו‬ ‫ז‪ .‬מה שנהגו היום להדליק בבית יש להם על מה שיסמוכו‪ ,‬אבל אם יש אפשרות להדליק בחוץ‬ ‫יב‪ .‬רבי שלמה לוריא‪ .‬רבי אברהם דב בער מאווריטש‪ .‬האמורא רבינא בריה דרב הונא‪ .‬יג‪ .‬רבי רחמים מאזוז‪ .‬רבי שלום הדאיה‪ .‬רבי‬ ‫משה שתרוג‪ .‬רבי טוב והב‪ .‬רבי דוד שלוש‪.‬י רבי דוד אמאדו‪ .‬יד‪ .‬ראובן בן יעקב ע"ה‪ .‬רבי יהודה מנצורה‪ .‬רבי נתן גשטטנר‪ .‬רבי אריה‬ ‫עדיף‪ .‬ובעיקר בבתי קרקע לכתחילה יש להדליק בחוץ‪ .‬ואם רוצה להדליק עוד חנוכיה בביתו‬ ‫שכטר‪ .‬רבי דוד אביחצירא רבי מתתיה גרג'י‪ .‬רבי אברהם סתהון‪ .‬טו‪ .‬רבי יהודה הנשיא‪ .‬רבי שמחה בונם סופר מפרשבורג‪ .‬רבי נחום‬ ‫כדי לעשות פרסום גם לבני הבית תבוא עליו הברכה‪ ,‬אך לא יברך עליה (ילקו"י סי' תרעא)‪.‬‬ ‫שלום‪ .‬רבי יחיא מאורי‪ .‬רבי חיים גראפי‪ .‬טז‪ .‬רבי שאול ידידיה טאוב‪ .‬רבי מרדכי יעקב ברייש‪ .‬רבי שלמה שפירא‪ .‬יז‪ .‬רבי יוסף יוזל‬ ‫ח‪ .‬ציבור שהדליקו בברכה בביתם אין מברכים בבית הכנסת אלא ברכת "להדליק" בלבד‪.‬‬ ‫הורביץ‪ .‬רבי שמעון מצרפי‪ .‬רבי יעקב לופס‪ .‬יח‪ .‬רבי אברהם בן הרמב"ם‪ .‬רבי ברוך ממז'יבוז‪ .‬רבי שלום עוזרי‪ .‬רבי דוד בן שמעון‪ .‬רבי‬ ‫מכלוף עידאן‪ .‬רבי חלפון לבטון‪ .‬רבי לוי יצחק הורביץ‪ .‬האדמור מבוסטון‪.‬‬ ‫ואם יש ששה שלא הדליקו רשאים להדליק ולברך את כל הברכות (חזו"ע קיצור עמ' פב)‪.‬‬