gilyoines.com

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY

שבוע: ויצא (2026-11-16)

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫(‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫קונטרס‬ ‫לשון קדשו‬ ‫דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל‬ ‫זללה"ה‬ ‫רבינו יואל טייטלבוים‬ ‫אבדק"ק סאטמאר יע"א‬ ‫וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫אצל מסיבת מלוה מלכה לטובת המוסדות‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) ‪ -‬מב‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫ֹּאמר‪ֵ ,‬אין זֶ ה ִּכי ִּאם ֵבית ֱאל ִֹּּקים‬ ‫וַ ִּי ָירא ַוי ַ‬ ‫יך‪ ,‬תמיד אמר כן יעקב לבני ביתו‬ ‫• ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶּפן ִּתגְ זֹל ֶּאת ְבנוֹ ֶּת ָ‬ ‫להשמר מהשפעת לבן‪ ,‬שלא יגזול את דעתם ורוחם • סיבת הירידה‬ ‫הגדולה שהיה באמעריקע‪ ,‬שלא חינכו את הבנים להתרחק מהשפעת‬ ‫הרחוב והגוים • הר המוריה נעקר וקפצה ובא ליעקב‪ .‬לרמז דאף‬ ‫כשאין יכול לילך למקום הקדושה‪ ,‬יש שעוזר הקב"ה שמקום הקדושה‬ ‫עצמה בא אליו • ַה ְבאר של האבות‪ ,‬רומז על מקור התורה והקדושה‬ ‫של האבות‪ ,‬ולכך האריכה התורה בה • קיום דרך הקדושה תלוי בכך‬ ‫שלא יערבו שום דבר זר‪ ,‬רק יהיה בית אלקים בלבד • וְ לָ ֶּע ֶּרב ַאל ַת ַנח‬ ‫יָ ֶּד ָך‪ ,‬בזמן של חשכות יחזיק בכמה מוסדות‪ִּ ,‬כי אינְ ָך יוֹ ד ַע איזֶּ ה מ ֶּהם‬ ‫יו ְכ ַשר‪ ,‬שמשם יוצמח קיום הדור • במצרים נצרכו לשעבוד שימאסו‬ ‫ולא יתערבו עם המצריים‪ .‬אבל בדור בזה בלאו יראי החטא נמאסו •‬ ‫נעתקו בלשון אידיש‬ ‫בהוספת ביאורים והערות‬ ‫להבנת הענין‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫קדשו‪Copyright‬קדשו‬ ‫א)‬ ‫מערכת לשון‬ ‫(חלק‬ ‫ידוע ©‬ ‫תשט"זגבול‬ ‫שמורותויצא‬ ‫ואיסור השגת‬ ‫מוצ"ש‬ ‫לשון כל הזכיות‬ ‫יצא לאור ע"י‬ ‫ב‬ ‫אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד‪845-366-2793 #1700 :‬‬ ‫|‬ ‫צו מנדב זיין רופט‪1-718-388-5519 :‬‬ ‫קלאר ☆ ☆ ☆ ★ ★‬ ‫ָ‬ ‫) אביסל‬ ‫(‪ 20‬מינוט מתוך ‪45‬‬ ‫לשון קדשו ‪ -‬קונטרס מב (חלק א) (מהדורא ב)‬ ‫‪718-298-4641‬‬ ‫ברוקלין‪:‬‬ ‫קול אוצר יהודא‬ ‫ארץ ישראל‪072-3275205 :‬‬ ‫לשון קדשו‪:‬‬ ‫‪929-522-1515‬‬ ‫ארץ ישראל‪072-2223419 :‬‬ ‫ענגלאנד‪0330-350-3110 :‬‬ ‫‪0330-150-758‬‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫‪718-650-2970‬‬ ‫פעקס‪:‬‬ ‫‪7921716.5‬‬ ‫פאר הערות דרוק ‪3‬‬ ‫דרוק ‪ 1‬דערנאך ‪ 838‬פאר די רעקארדינג פון די וואך‪.‬‬ ‫◆‬ ‫◆ ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר מרדכי הכהן רובין הי"ו‬ ‫הר"ר שלום יחזקאל ווידער הי"ו‬ ‫לנישואי בתו ‪ -‬עב"ג החתן ברוך אברהם נ"י‬ ‫לנישואי נכדתו ‪ -‬בת חתנו הר"ר יואל טייטלבוים הי"ו‬ ‫בן הר"ר משה שלמה קאליש הי"ו‬ ‫החתן ישכר בער בן הר"ר משה יחזקאל יאקאבאוויטש הי"ו‬ ‫הר"ר יואל הלוי גרובער הי"ו (ב"ר פישל)‬ ‫הר"ר אהרן הלוי מאנדעל הי"ו‬ ‫לנישואי בתו ‪ -‬עב"ג החתן שמעון נ"י‬ ‫לנישואי בנו החתן שמואל נ"י‬ ‫בן הר"ר מאיר מענדל געלבמאן הי"ו‬ ‫עב"ג בת הר"ר עוזיאל פליישמאן הי"ו‬ ‫הר"ר שלמה ברוין הי"ו‬ ‫לנישואי בנו החתן שמואל נ"י‬ ‫עב"ג בת הר"ר יואל אינדיג הי"ו (ב"ר צבי יודא)‬ ‫ויישר כחו וחילו על עזרתו בהפצת 'לשון קדשו' בעיר מאנסי‬ ‫◆ ְו ֵהם י ֲעלו ְלזִ ָכרוֹ ן ◆‬ ‫הרבני החסיד המופלג‪,‬‬ ‫הרה"ח המפואר‪ ,‬מוכתר במעלות ומדות טובות‪,‬‬ ‫נבון וחכם לב‪ ,‬ורוח הבריות נוחה הימנו‪,‬‬ ‫מהמקורבים הראשונים של רבינו זי"ע באמעריקא‪,‬‬ ‫דבוק מנעוריו לרביה"ק זי"ע בכל לבבו ונפשו‬ ‫והיה דבוק בו בכל נפשו ומאודו‬ ‫רבי מרדכי אהרן ז"ל ווייס‬ ‫רבי חנני' יו"ט ליפא ז"ל לעפקאוויטש‬ ‫ב"ר קלונימוס (קלמן) ז"ל‬ ‫הי"ד ‪ -‬מעיר סאטמאר‬ ‫בן הרה"ח ר' יהודה לייביש‬ ‫נפטר י' כסלו תשס"ד‬ ‫נפטר י"ד כסלו תשמ"ט‬ ‫האשה החשובה והצנועה‪ ,‬ריחקה ממותרות עוה"ז‪ ,‬עסקה‬ ‫הרה"ח היקר‪ ,‬פעל ועשה גדולות ונצורות ולא החזיק‬ ‫ב צ ד ק ה ו ח ס ד‪ ,‬די ב ו ר ה ב א מ ו נ ה ‪ ,‬וז כ ת ה ל ש מ ש ב ב י ת צ די קי ם‬ ‫טיבותא לנפשיה‪ ,‬זכה לקירבה יתירה מרביה"ק זי"ע‪,‬‬ ‫מרת שרה ע"ה אונגאר (שטיין)‬ ‫ובפרט עבור מסירת נפשו בהקמת עיר קרית יואל‬ ‫בת הרה"ח ר' אברהם זאנוויל גערטנער ז"ל‬ ‫רבי שלמה יחיאל מיכל ז"ל ראזנער‬ ‫אשת הרה"ג רבי ארי' ז"ל ‪ -‬נפטרה ט"ו כסלו תשפ"ה‬ ‫ב"ר משה ז"ל ‪ -‬נפטר י"א כסלו תשע"ד‬ ‫הרב החסיד רבי‬ ‫שמואל ז"ל אבערלאנדער‬ ‫ב"ר אליעזר ז"ל‬ ‫נפטר י"ב כסלו תשע"ה‬ ‫‪ ‬הר"ר חיים ארי' ב"ר יחזקאל צבי הי"ד בראווער ז"ל‪ ,‬ט"ז כסלו תשס"ה ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר שלמה ב"ר ארי' (לייבעלע) בערקאוויטש ז"ל‪ ,‬ט"ז כסלו תשע"ט ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר יקותיאל יהודה ז"ל‪ ,‬ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס‪ ,‬כ"ב ניסן תשפ"ו ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה‪ ,‬ב"ר משה יודא ז"ל ‪‬‬ ‫‪ ‬מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק‪ ,‬כ"ז טבת תשפ"ו ‪‬‬ ‫ג‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫א‬ ‫קושיות ודקדוקים בפרשת ויצא‬ ‫קושיא א‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‪ :‬אותה ַה ְבאר הנקראת ְבאר ָש ַבע הלכה עם יעקב אבינו לחרן‪ .‬ויש לבאר הכוונה בזה‬ ‫[ ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵּאר ָׁש ַבע ַו ֵּי ֶל ְּך ָׁח ָׁרנָׁ ה‪.‬‬ ‫איתא בפרקי דרבי אליעזרא‪ ,‬כל מקום שהיו אבותינו הולכים‪ ,‬היה ַה ְבאר מהלכת לפניהם‪ ,‬וכן‬ ‫כשיצא יעקב מבאר שבע לחרן היתה אותה הבאר מהלכת לפניו‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וזהו מה שנאמר להלן (כט‪ ,‬ב)‬ ‫וַ ַי ְרא וְ ִּה ֵנה ְ'ב ֵאר' ַב ָש ֶדה]‪.‬‬ ‫האט‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫דארט דעם זעלבן ְּב ֵּאר ָ‬ ‫געטראפן ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫[דכשבא יעקב ְל ָח ָרן]ב ָ‬ ‫דארט אין ְּב ֵּאר ֶש ַבע‪.‬‬ ‫געהאט אינדערהיים‪ ,‬ווען ער איז געווען ָ‬ ‫ַ‬ ‫א) [ויש לבאר הכוונה בענין זה‪ ,‬מה שאמרו שהיתה אותה ַה ְב ֵאר מהלכת לפניו]‪.‬‬ ‫ב‬ ‫קושיא ב‬ ‫ברש"י מפרש מה שנאמר וַ יצא יַ ֲעקֹב‪ ,‬אף שהיה סגי לומר וַ ילֶּ ְך יַ ֲעקֹב ָח ָרנָ ה‪ ,‬לפי שיציאת צדיק מן המקום עושה‬ ‫רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬וכשיצא משם פנה הודה וזיוה והדרה‪ .‬ומקורו‬ ‫מדברי המדרש‬ ‫ש ַבע‪[ ,‬לא היה צריך לכתוב אלא ַ'ו ֵי ֶל ְך' יַ ֲעקֹב‬ ‫רש"י ָ‬ ‫זאגטג [בפסוק] ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵּאר ָׁ‬ ‫רויסגעגאנגען‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫וואס שטייט עפעס ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב‪ַ [ ,‬אז] ער איז ַא‬ ‫ָח ָרנָ ה]‪ָ ,‬‬ ‫יאת ַצ ִדיק ִמן ַה ָׁמקוֹ ם עוֹ ֶשה רוֹ ֶשם‪[ ,‬ווייל ווען] דער ַצ ִּדיק איז אין‬ ‫זאגט רש"י‪ ,‬יְּ ִצ ַ‬ ‫ָ‬ ‫שטאט‪ָ .‬אבער ווען ער איז] יָׁ ָׁצא ִמן‬ ‫ָ‬ ‫דאס שיינקייט [פון‬ ‫שטאט‪ ,‬איז [ער] הוֹ ָׁדה [און] זִ ָׁיוה‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫מיטגעגאנגען [מיט אים]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ַה ָׁמקוֹ ם‪ ,‬איז ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדה‪ָׁ ,‬פנָׁ ה זִ ָׁיוה‪ָׁ ,‬פנָׁ ה ֲה ָׁד ָׁרה‪[ ,‬און] ס'איז‬ ‫ג‬ ‫ובמדרש הקשה על זה‪ ,‬דהלא עוד נשארו שם יצחק ורבקה‪ .‬ומתרץ‪ ,‬דאינו דומה זכות‬ ‫צדיק אחד לזכות שני צדיקים‪ ,‬ולכן גם ביציאת יעקב הלך עמו עכ"פ מקצת מהודה וזיוה‬ ‫נאךד [במדרש‪ ,‬דאמאי פנה הודה וזיוה‬ ‫[ומקור דברי רש"י הוא מהמדרש‪ .‬און] ער פרעגט ָ‬ ‫דארטן] יצחק אבינו‪ ,‬און רבקה‪.‬‬ ‫נאך] געבליבן [ ָ‬ ‫דאך [ ָ‬ ‫ביציאת יעקב‪ ,‬והלא] ס'איז ָ‬ ‫א בפרקי דרבי אליעזר (פרק לה)‪ :‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬כל מקום שהיו אבותינו הולכים היה ַה ְּב ֵּאר מהלכת לפניהם‪,‬‬ ‫וחופרן בארץ שלשה פעמים‪ ,‬ומוציאין אותן לפניהם‪ .‬אברהם חפר שלשה פעמים‪ ,‬ומצא אותה לפניו‪ ,‬שנאמר‬ ‫שב יִּ ְצ ָחק ַו ַי ְחפֹר ֶאת ְב ֵארֹת ַה ַמיִּ ם‪ ,‬ויצחק חפר בארץ שני פעמים‪ ,‬ומצא אותה לפניו‪ ,‬שנאמר (שם‪,‬‬ ‫(תולדות כו‪ ,‬יח) ַו ָי ָ‬ ‫יט) ַו ַי ְח ְפרו ַע ְב ֵדי יִּ ְצ ָחק ַב ָנ ַחל‪ ,‬וכתיב בירושלים (זכרי' יד‪ ,‬ח) ְו ָהיָ ה ַביוֹ ם ַההוא יֵ ְצאו ַמיִּ ם ַח ִּיים ִּמירו ָש ַלִּם‪ ,‬היא ַה ְב ֵאר‬ ‫שעתידה לעלות בירושלים ולהשקות כל סביבותיה‪ .‬ועל שמצאו אותה שבעה פעמים קראו אותה ֶש ַבע‪ ,‬ועל שם‬ ‫ַה ְב ֵאר נקראת העיר ְּב ֵּאר ֶש ַבע עד היום הזה‪ .‬בן שבעה ושבעים שנה היה יעקב בצאתו מבית אביו‪ ,‬והיתה ַה ְּב ֵּאר‬ ‫מהלכת לפניו ִמ ְּב ֵּאר ָׁש ַבע עד הר המוריה [פי' הרד"ל‪ :‬דרש ַו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב ִּמ ְב ֵאר ָש ַבע ַו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה‪ ,‬שהבאר שעל שמו נקראת‬ ‫העיר‪ ,‬הלך עמו גם כן משם חרנה] מהלך שני ימים‪ ,‬והגיע בחצי היום לשם וכו'‪ .‬השכים יעקב בבוקר וכו'‪ ,‬ומשם‬ ‫נשא רגליו וכהרף עין בא לחרן‪.‬‬ ‫הריקארדינג‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ב כאן מתחיל‬ ‫ְ‬ ‫ג ברש"י (כח‪ ,‬י)‪ַ :‬ו ֵי ֵצא‪ .‬לא היה צריך לכתוב אלא ַו ֵי ֶלך יַ ֲעקֹב ָח ָרנָ ה‪ ,‬ולמה הזכיר יציאתו‪ ,‬אלא מגיד שיציאת צדיק‬ ‫מן המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק בעיר‪ ,‬הוא הוֹ ָדה‪ ,‬הוא זִּ ָיוה‪ ,‬הוא ֲה ָד ָרה‪ .‬יצא משם‪ָ ,‬פנָ ה הוֹ ָדה‪ָ ,‬פנָ ה‬ ‫זִּ ָיוה‪ָ ,‬פנָ ה ֲה ָד ָרה‪ .‬וכן ַו ֵת ֵצא ִּמן ַה ָמקוֹ ם (רות א‪ ,‬ז) האמור בנעמי ורות‪.‬‬ ‫ד בבראשית רבה (סח‪ ,‬ו)‪ַ :‬ו ֵי ֵצא [יַ ֲעקֹב] ‪ ,‬וכי לא יצא משם אלא הוא‪ ,‬והלא כמה חמרים וכמה גמלים יצאו משם‪,‬‬ ‫ְו ַא ְת אמרת ַו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב‪ .‬רבי עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אמר‪ ,‬בזמן שהצדיק בעיר‪ ,‬הוא זיוה הוא הודה הוא‬ ‫הדרה‪ ,‬יצא משם‪ ,‬פנה זיוה פנה הדרה‪ ○ .‬ודכוותה (רות שם) ַו ֵּת ֵּצא ִמן ַה ָׁמקוֹ ם ֲא ֶשר ָׁהיְּ ָׁתה ָׁש ָׁמה וגו'‪ַ ,‬ו ֵת ֵצא‪ ,‬וכי לא‬ ‫יצא מן המקום אלא היא‪ ,‬והרי כמה ַח ָמ ִּרים כמה ַג ָמ ִּלים יצאו‪ ,‬ואומר ַו ֵת ֵצא‪ .‬רבי עזריה בשם רבי יהודה בר‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫ד‬ ‫מה [דער] ְזכות פון דריי [צדיקים]‬ ‫נאר ס'איז ַא ִּחילוק‪[ ,‬ווייל] ֵּאינוֹ דוֹ ֶ‬ ‫[ומתרץ המדרש] ָ‬ ‫און פון צוויי [צדיקים‪ ,‬וכן ב' צדיקים] איז מער ווי פון איינעם‪[ ,‬ווייל] ַאלץ איז עפעס‬ ‫זאגן] ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדה‪ַ [ ,‬אז]‬ ‫נאך שייך [צו ָ‬ ‫מיטגעגאנגען [מקצת הודה וזיוה‪ ,‬עם יציאת יעקב]‪ ,‬איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫וועקגעגאנגען‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ס'איז ַא‬ ‫ד‬ ‫אמנם בכלי יקר הקשה עוד‪ ,‬דהלא גם אברהם ויצחק נסעו כמה פעמים ממקום למקום‪ ,‬ולא נאמר אצלם לשון‬ ‫יציאה יתירה‪ .‬ולמה רק אצל יעקב כתב הפסוק לשון יציאה מיותרת‪ ,‬כדי ללמדנו שיציאתו עשתה רושם‪ ,‬במה‬ ‫שפנה משם הודה וזיוה עמו‬ ‫געמאכט‬ ‫ַ‬ ‫האט‬‫נאך ַא קשיא‪ ,‬דלכאורה גם] אברהם אבינו ָ‬ ‫נאר דער כלי יקר פרעגטה [ ָ‬ ‫ב) ָ‬ ‫דארט נישט‬ ‫רוואס שטייט ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַכ ָמה נְ ִּסיעוֹ ת‪ ,‬און יצחק אבינו [עשה] ַכ ָמה נְ ִּסיעוֹ ת‪[ ,‬און] ַ‬ ‫דאס דערציילן ַאז ס'איז ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדה ָׁפנָׁ ה זִ ָׁיוה‬ ‫זאל מיר ָ‬ ‫[עקסטער] ַ'ו ֵי ֵצא ַא ְב ָר ָהם'‪[ ,‬כדי] ער ָ‬ ‫ָׁפנָׁ ה ֲה ָׁד ָׁרה‪.‬‬ ‫ראפ ַאן 'איבעריגן' ָפסוק‬ ‫דא ביי יַ ֲעקֹב'ן‪ ,‬שטעלט דער ָפסוק ַא ָ‬ ‫רוואס] פונקט ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫[ ַ‬ ‫ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫דאך] שוין‬ ‫ס'האט נישט געברויכט צו שטיין‪[ ,‬ווייל] ס'איז [ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ו‬ ‫זאגט [ ַאז]‬ ‫ווי רש"יג ָ‬ ‫געגאנגען‬ ‫ַ‬ ‫וואכעדיגע סדרהז (תולדות כח‪ ,‬ה) [ ַו ֵי ֶל ְך ַפ ֶדנָ ה ֲא ָרם‪ַ ,‬אז] ער איז‬ ‫געשטאנען [אין] יענע ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאל מיר דערציילן ַאז‬ ‫נאר] ס'שטייט ַאן איבעריגער ָפסוק [ ַ'ו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב'‪ ,‬כדי] ער ָ‬ ‫[לחרן‪ָ .‬‬ ‫געמאכט ַא רוֹ ֶשם [זיין יציאה‪ ,‬ווייל] ָפנָ ה הוֹ ָדה‪ָ ,‬פנָ ה ִּז ָיוה‪ָ ,‬פנָ ה ֲה ָד ָרה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ס'האט‬‫ָׁ‬ ‫ה‬ ‫הקדמה לקושיא ו‪-‬ז‬ ‫יעקב אבינו התפלל ועשה נדר‪ִּ ,‬אם יִּ ְהיֶּ ה ֱאל ִֹּקים ִּע ָמ ִּדי ו ְש ָמ ַרנִּ י ַב ֶּד ֶּר ְך ַה ֶּזה וגו'‪ ,‬וְ ָהיָ ה ה' לִּ י לאל ִֹּקים‪ ,‬ופירש"י שלא‬ ‫ימצא פסול בזרעי‪ .‬ויש לפרש שזה נלמד מתיבת 'לִּ י'‪ ,‬דבכל מקום שנאמר לִּ י מורה על קיום נצחיות‪ ,‬כמבואר‬ ‫במדרש‪ .‬ועל זה נדר יעקב‪ ,‬וְ ָה ֶּא ֶּבן ַהזֹאת ֲא ֶּשר ַש ְמ ִּתי ַמצ ָבה יִּ ְהיֶּ ה בית ֱאל ִֹּקים‪ ,‬וְ כֹל ֲא ֶּשר ִּת ֶּתן לִּ י ַעשר ֲא ַע ְש ֶּרנו לָ ְך‬ ‫האט ַא נֶ ֶדר געטון‪ִ ,‬אם יִ ְּהיֶ ה ֱאל ִֹקים ִע ָׁמ ִדי‪ַ ,‬אז‬‫ַו ִי ַדר יַ ֲעקֹב נֶ ֶדר ֵּלאמֹר‪ ,‬יעקב אבינו ָ‬ ‫ַה ֵשם יִּ ְת ָב ֵר ְך וועט זיין מיט מיר‪ ,‬ו ְּש ָׁמ ַרנִ י ַב ֶד ֶרך ַה ֶזה‪ ,‬און ער וועט מיך ָאפהיטן אויפן‬ ‫ְּ‬ ‫וועג‪ְּ ,‬ו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקים‪ַ ,‬ה ֵשם יִּ ְת ָב ֵר ְך וועט זיין ִלי ֵּלאל ִֹקים‪.‬‬ ‫סימון ור' חנין בשם ר' שמואל בר ר' יצחק אמר‪ ,‬כשהצדיק בעיר‪ ,‬הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם פנה זיוה פנה‬ ‫הדרה‪ ○ .‬ניחא דתמן לא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד‪ ,‬אלא הכא דהוי יצחק ורבקה‪ .‬רבי עזריה בשם רבי‬ ‫סימון אמר‪ ,‬לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים‪.‬‬ ‫ה בכלי יקר (כח‪ ,‬י)‪ַ :‬ו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב ִּמ ְב ֵאר ָש ַבע ַו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה‪ .‬פירש רש"י‪ ,‬לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה‪,‬‬ ‫אלא מגיד שיציאת הצדיק מן המקום עושה רושם‪ .‬ויש להתבונן‪ ,‬וכי אברהם ויצחק לא הלכו ממקום למקום‪,‬‬ ‫ולמה לא נכתב אצלם לשון יציאה‪[ .‬ועיי"ש ד' תירוצים בזה לפי דרכו]‪.‬‬ ‫ו הכוונה דרש"י לא דרש כן ממה שנאמר רק ַו ֵי ֵצא 'יַ ֲעקֹב' ‪ ,‬כדברי המדרש בזה‪ .‬אלא ממה שכל ענין היציאה‬ ‫מיותר כאן‪ .‬ועיין במפרשי רש"י מה שהעירו בזה‪ ,‬אמאי לא נקט רש"י כהמדרש‪.‬‬ ‫ז כן פירש במשכיל לדוד בכוונת רש"י‪ ,‬וז"ל‪ַ :‬ויֵ ֵצא‪ .‬פירש רש"י ז"ל‪ ,‬לא היה צריך לכתוב וכו'‪ .‬ההרגש‬ ‫שמבחוץ הוא זה‪ ,‬שאם כוונת הכתוב אינו אלא לחזור על ענין הראשון‪ ,‬לפי שהפסיק ְב ַויַ ְרא ֵע ָשו כפירוש רש"י‬ ‫לעיל (כח‪ ,‬י)‪ ,‬אי הכי כיון שאינו ענין מחודש‪ ,‬אלא שחוזר על הראשונים שכבר הזכיר הליכת יעקב‪ ,‬לא הוה ליה‬ ‫למימר אלא ויעקב יצא מבאר שבע וילך וכו'‪ .‬אלא מוכרח דהכא מלתא חדתא אשמועינן קרא ביציאה זו‬ ‫המיותרת בקרא‪ ,‬ואינו הענין הנזכר לעיל‪ ,‬דהתם מיירי ביציאת גופו‪ ,‬ויציאה דהכא קא משמע לן מיציאת זיוו‬ ‫והדרו וכו'‪ ○ .‬ובדרך שפירשנו כאן דדיוקו של רש"י מיציאה יתירה‪ ,‬הכי נמי מתפרש שפיר גבי נעמי‪ ,‬דהתם נמי‬ ‫'יִּ תור נָ ִּפיש' הוא‪ ,‬דהא כתיב בקרא דלעיל מיניה ַו ָת ָקם ִּהיא ְו ַכלוֹ ֶת ָ‬ ‫יה ַו ָת ָשב ִּמ ְש ֵדי מוֹ ָאב וגו'‪ ,‬ואמאי הדר וכתב‬ ‫ַו ֵת ֵצא ִּמן ַה ָמקוֹ ם‪ ,‬אלא לאשמועינן דבר זה‪[ .‬וכעין זה פירשו שאר מפרשי רש"י לפי דרכם‪ ,‬דדרש לה מן 'יציאה יתירה'‬ ‫הנאמר בכאן]‪.‬‬ ‫ה‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫זאגט רש"יח [פשט‪ְ ,‬ו ָהיָ ה ה' ִּלי ֵלאל ִֹּקים]‪ֶ ,‬שלֹא יִ ָׁמ ֵּצא ְּפסול ְּבזַ ְּר ִעי‪ ,‬ס'וועט נישט זיין‬ ‫ָ‬ ‫חלילה קיין ְפסול אין די קינדער‪.‬‬ ‫ו‬ ‫רוואס‪ ,‬ווייל ַאזוי‬ ‫פא ָ‬ ‫[ויש לפרש‪ַ ,‬אז] ס'שטעלט זיך ַאריין [הלימוד בלשון הפסוק]‪ַ ,‬‬ ‫ט‬ ‫זאגט ‪ ,‬און ווי‬‫ַארומער איז ' ִלי' ֵּלאל ִֹקים‪[ ,‬דלשון] ' ִלי' איז ַא נִּ ְצ ִּחיות‪ ,‬ווי דער מדרש ָ‬ ‫מאל ַמ ְס ִּביר געוועןי‪[ .‬ובכאן מורה על שיתקיים אלקותו יתברך בזרעו של יעקב‬ ‫האב עס ַא ָ‬ ‫איך ָ‬ ‫לנצח]‪.‬‬ ‫דאך רש"י אויף ְּו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקים‪ַ ,‬אז ס'וועט נישט‬ ‫על כל פנים‪ַ ,‬אזוי טייטשט ָ‬ ‫זיין קיין ְּפסול ְּבזַ ְּר ִעי‪.‬‬ ‫ז‬ ‫האט ער ַא נֶ ֶדר געטון‪[ ,‬שאם השי"ת יעזור לו בכל האמור‪ ,‬אזי] ְּו ָׁה ֶא ֶבן ַהזֹאת ֲא ֶשר ַש ְּמ ִתי‬ ‫ָ‬ ‫(ההמשך לזה‪ ,‬להלן בקושיא ו)‬ ‫ְּ‬ ‫ַמ ֵּצ ָׁבה יִ ְּהיֶ ה ֵּבית ֱאל ִֹקים‪ְּ ,‬וכֹל ֲא ֶשר ִת ֶתן ִלי ַע ֵּשר ֲא ַע ְּש ֶרנו ָׁלך‪.‬‬ ‫ח‬ ‫קושיא ג‬ ‫ולעיל כתיב‪ ,‬וַ ִּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִּמ ְשנָ תוֹ וַ י ֶּ‬ ‫ֹאמר ָאכן יֵ ׁש ה' ַב ָמקוֹּ ם ַה ֶזה וְ ָאנ ִֹּּכי לֹּא יָ ָד ְע ִּתי‪ .‬וצ"ב דהלא ידע גם מתחילה שזהו‬ ‫מקום המקדש‪ ,‬שהרי עבור זה חזר לשם לפי שהוא מקום שהתפללו בו אבותיו‪ ,‬וא"כ מה נתחדש לו עתה מה שלא‬ ‫ידע מקודם‬ ‫ֹאמר] ָׁא ֵּכן יֵּ ש ה' ַב ָׁמקוֹ ם‬ ‫ש ַכב ַב ָׁמקוֹ ם ַההוא [וגו'‪ַ ,‬ו ִּי ַ‬ ‫יקץ יַ ֲעקֹב ִּמ ְשנָ תוֹ ַוי ֶ‬ ‫קודם שטייט ַו ִי ְּ‬ ‫ַה ֶזה ְּו ָׁאנ ִֹכי לֹא יָׁ ָׁד ְּע ִתי‪.‬‬ ‫דארט געווען אויפן ָׁמקוֹ ם ַה ִמ ְּק ָׁדש‪[ ,‬שהרי] ָק ְפ ָצה לוֹ‬ ‫דאך ָ‬ ‫ג) לכאורה‪ ,‬ער איז ָ‬ ‫ש ִּכינָ ה‪[ ,‬שהרי]‬ ‫דארטן איז ַה ְש ָר ַאת ַה ְ‬ ‫דאך געוואוסט [גם מקודם] ַאז ָׁ‬ ‫האט ָ‬ ‫ָה ָא ֶרץיא‪[ ,‬און] ער ָ‬ ‫יא‬ ‫ש ִה ְּת ַפ ְּללו בוֹ ֲאבוֹ ַתי (חולין‬ ‫געזאגט [מתחילה] ֶא ְּפ ָׁשר ֶש ָׁע ַב ְּר ִתי ַעל ָׁמקוֹ ם ֶ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬‫האט ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫געגאנגען‬ ‫ַ‬ ‫דאך ְמקו ָבל געווען פון זיינע עלטערן [ ַאז] זיי זענען ַאהין‬ ‫צא‪ ,):‬ער איז ָ‬ ‫דארט איז‪.‬‬ ‫וואס' ָ‬ ‫דאך געוואוסט ' ָ‬ ‫האבן זיי ָ‬ ‫ִּמ ְת ַפ ֵלל זיין‪ָ ,‬‬ ‫געווארן‪[ ,‬שעל זה‬ ‫ָ‬ ‫געוואר‬ ‫ָ‬ ‫[ואם כן מה נתחדש לו עתה‪ ,‬דמשמע כי] ער איז עפעס נייעס‬ ‫אמר] ָׁא ֵּכן יֵּ ש ה' ַב ָׁמקוֹ ם ַה ֶזה‪ְּ ,‬ו ָׁאנ ִֹכי לֹא יָׁ ָׁד ְּע ִתי‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קושיא ד‬ ‫גם צ"ב מה שהאריך לומר בלשון שלילה ומיעוט 'אין זֶּ ה ִּכי ִּאם' בית ֱאל ִֹּקים‪ ,‬והיה לו לומר בפשיטות 'זֶּ ה' בית ֱאל ִֹּקים‬ ‫'אין זֶ ה ִכי ִאם' ֵּבית ֱאל ִֹקים‪.‬‬ ‫וואס איז דער ֵּ‬ ‫ד) [און] ָ‬ ‫ח ברש"י (כח‪ ,‬כא)‪ְּ :‬ו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקים‪ .‬שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף‪ ,‬שלא ימצא פסול בזרעי וכו'‪.‬‬ ‫ט בתנחומא תרומה (סימן ג)‪ַ :‬ד ֵבר ֶאל ְבנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל ְּויִ ְּקחו ' ִלי' ְּתרו ָׁמה (תרומה כה‪ ,‬ב)‪ ,‬כל דבר שאמר הקב"ה בתורה‬ ‫' ִלי'‪ ,‬ישנו בעולם הזה ולעולם הבא‪ .‬כיצד‪ְ ,‬ו ָה ָא ֶרץ לֹא ִּת ָמ ֵכר ִּל ְצ ִּמיתות ִּכי ' ִּלי' ָה ָא ֶרץ (בהר כה‪ ,‬כג)‪ ,‬בעולם הזה‬ ‫ולעולם הבא‪ִּ .‬כי ' ִּלי' ָכל ְבכוֹ ר (במדבר ג‪ ,‬יג)‪ ,‬בעוה"ז ולעוה"ב‪ְ .‬ו ָהיו ' ִּלי' ַה ְל ִּו ִּים (שם‪ ,‬יב)‪ ,‬לעוה"ז ולעוה"ב‪ .‬ישראל‬ ‫דכתיב ְּו ַא ֶתם ִת ְּהיו ' ִלי' ַמ ְּמ ֶל ֶכת כ ֲֹהנִ ים‪ ,‬בעולם הזה ולעולם הבא‪ְּ .‬ויִ ְּקחו ' ִלי'‪ ,‬בעולם הזה ולעולם הבא‪.‬‬ ‫'לי'‪ ,‬אינו זז לעולם‪ ,‬לא בעולם הזה ולא‬ ‫'לי' (ירמי' לא‪ ,‬יט)‪ .‬בכל מקום שנאמר ִ‬ ‫ובויקרא רבה (ב‪ ,‬ב)‪ֲ :‬ה ֵבן יַ ִּקיר ִּ‬ ‫'לי' ַה ְל ִּו ִּים‪ ,‬בישראל כתיב (בהר כה‪ ,‬נה) ִּכי‬ ‫'לי'‪ .‬בלוים כתיב ְו ָהיו ִּ‬ ‫לעולם הבא‪ .‬בכהנים כתיב (תצוה כח‪ ,‬מא) ְו ִּכ ֲהנו ִּ‬ ‫'לי' ָכל ְבכוֹ ר וכו'‪ .‬הא בכל מקום שנאמר ִלי‪ ,‬אינו זז‬ ‫'לי'‪ ,‬בבכורות כתיב ִּכי ִּ‬ ‫'לי' ְבנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל‪ ,‬בתרומה כתיב ְּויִ ְּקחו ִ‬ ‫ִּ‬ ‫לא לעולם הזה ולא לעולם הבא‪.‬‬ ‫י עיין בזה בדרוש כ"ט שבט תשי"ד (לשון קדשו קונטרס נד‪ ,‬אות מו‪-‬מז)‪ ,‬ועוד‪ .‬שמפרש דהוא על דרך שכתב רש"י‬ ‫ריש תרומה‪ ,‬דתיבת 'לי' פירושו לשמי‪ ,‬ושמו ית' מורה על נצחיות‪ - .‬ועיין זה גם בדרוש ליל ה' דחנוכה תשכ"ז‬ ‫(לשון קדשו קונטרס שעב)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫ו‬ ‫'אין זֶ ה' [' ִּכי ִּאם']‪' ,‬דעס‬ ‫זאגן [סתם] 'זֶ ה' ֵּבית ֱאל ִֹקים‪[ .‬ולמה אמר בלשון שלילה] ֵּ‬ ‫זאל ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא ְּמ ַמ ֵּעט‪.‬‬ ‫נאר'‪ ,‬איז ַמ ְש ַמע ַאז עפעס איז ער ָׁ‬ ‫איז נישט ָ‬ ‫י‬ ‫קושיא ה‬ ‫רש"י מפרש מה שאמרו שקפצה הארץ ליעקב‪ ,‬שהר המוריה עצמו נעקר ובא לו למקום שהיה שם יעקב‬ ‫רש"י ָ‬ ‫זאגטיא‪[ ,‬בענין מה שאמרו שיעקב אבינו] ָׁק ְּפ ָׁצה לוֹ ָׁה ָׁא ֶרץ‪.‬‬ ‫דאס‬ ‫נאר ָׁ‬‫זאגט רש"י ַאזוי‪ .‬נישט ַאזוי ווי [ ַאז] ער איז ַאהין געקומען [בזמן קצר]‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫לאץ‬‫לאץ איז צו 'אים' געקומען‪ ,‬נֶ ֱע ַקר ַהר ַהמוֹ ִר ָׁיה און ער איז געקומען צו דעם פ ַ‬ ‫פ ַ‬ ‫וואו ער [יעקב] איז געווען‪.‬‬ ‫יא‬ ‫והרמב"ן הקשה עליו‪ ,‬כי בכל מקום שמצינו קפיצת הארץ‪ ,‬כגון אצל אליעזר‪ ,‬הכוונה שהאדם בא במהרה אל‬ ‫המקום‪ ,‬ולא שהמקום בא אצלו‪ .‬וכן ביעקב עצמו‪ ,‬מבואר בפרקי דרבי אליעזר ותרגום יונתן שקפצה לו הארץ גם‬ ‫בלכתו עד חרן‪ ,‬ושם ודאי הוא הלך אל בית לבן‪ ,‬ולא חרן באה אליו‪ .‬ואם כן מנין לו לרש"י לְ ַחדש שכאן היה‬ ‫קפיצת הארץ באופן אחר‬ ‫הארב‪ַ [ ,‬אז] מ'געפינט נישט אין‬ ‫ה) [אמנם] דער רמב"ןיב פרעגט [אויף] אים זייער ַ‬ ‫יעזֶ ר'ן‪ ,‬ווען ער איז‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ ביי ֱא ִל ֶ‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ‪ .‬מ'געפינט ְּק ִפ ַ‬ ‫סארט] ְּק ִפ ַ‬ ‫זא [ ָ‬ ‫ערגעץ ַא ַ‬ ‫געגאנגען ַאהין‬ ‫ַ‬ ‫געגאנגען צו אים‪[ ,‬והלא] 'ער' איז‬ ‫ַ‬ ‫געקומען קיין ָח ָרן‪ ,‬איז דען ָח ָרן‬ ‫האט גענומען ִּר ְב ָקה'ן‪ ,‬און ער איז‬ ‫דארטן‪ ,‬צו ָל ָבן'ן און צו ְבתו ֵאל'ן‪ ,‬און ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫יא ברש"י (כח‪ ,‬יז)‪ִּ :‬כי ִּאם ֵבית ֱאלֹ ִּקים‪ .‬א"ר אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא (בראשית רבה סט‪ ,‬ז)‪ ,‬הסולם הזה עומד‬ ‫בבאר שבע‪ ,‬ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש וכו'‪ ○ .‬וכלפי שאמרו רבותינו (חולין צא‪ :‬וסנהדרין צה‪ ).‬שאמר‬ ‫הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה‪ .‬ועוד אמרו (פסחים פח‪ ).‬יעקב קראו לירושלים בית א‪-‬ל‪ ,‬וזו לוז‬ ‫היא ולא ירושלים‪ ,‬ומהיכן למדו לומר כן‪ .‬אומר אני‪ ,‬שנעקר הר המוריה ובא לכאן‪ ,‬וזו היא קפיצת הארץ‬ ‫האמורה בשחיטת חולין (צא‪ ,):‬שבא בית המקדש לקראתו עד בית א‪-‬ל‪ ,‬וזהו ַו ִי ְּפ ַגע ַב ָׁמקוֹ ם‪ ○ .‬ואם תאמר‪,‬‬ ‫וכשעבר יעקב על בית המקדש‪ ,‬מדוע לא עכבו שם‪ .‬איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו‪ ,‬ומן‬ ‫השמים יעכבוהו (בתמי')‪ ,‬איהו עד חרן אזל‪ ,‬כדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין שם)‪ ,‬וקרא מוכיח ַו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה‪ .‬כי‬ ‫מטא לחרן‪ ,‬אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי‪ ,‬ולא התפללתי בו‪ .‬יהב דעתיה למהדר‪ ,‬וחזר עד בית‬ ‫א‪-‬ל‪ ,‬וקפצה לו הארץ‪.‬‬ ‫יב ברמב"ן (כח‪ ,‬יז) העתיק דברי רש"י‪ ,‬ועל זה כתב‪ :‬ולא נראה לי כלל‪ ,‬שאין קפיצת הארץ שהזכירו ביעקב אלא‬ ‫כאותה שאמרו באליעזר עבד אברהם‪ ,‬שבא ביום אחד לחרן‪ ,‬כמו שאמרו בסנהדרין (צה‪ ).‬שלשה קפצה להם‬ ‫הארץ‪ ,‬אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ויעקב אבינו ‪ ,‬ואבישי בן צרויה‪ .‬ופירשו‪ ,‬אליעזר עבד אברהם‪ ,‬דכתיב (חיי כד‪ ,‬מב)‬ ‫'היוֹ ם' ֶאל ָה ָעיִּ ן‪ ,‬למימרא דההוא יומא נפק‪ .‬יעקב‪ ,‬דכתיב ַו ִי ְּפ ַגע ַב ָׁמקוֹ ם‪ ,‬כי מטא לחרן‪ ,‬אמר אפשר‬ ‫ָו ָאבֹא ַ‬ ‫שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו‪ ,‬כיון דהרהר בדעתיה למהדר קפצה ליה ארעא‪ ,‬מיד ַו ִי ְּפ ַגע‬ ‫ַב ָׁמקוֹ ם ‪ .‬הנה בפירוש אומרים שכיון שעלה בלבו בחרן לחזור‪ ,‬קפצה לו הארץ‪ ,‬ופגע במקום שהתפללו בו‬ ‫אבותיו‪ ,‬לא שחזר לבית א‪-‬ל‪ ,‬ולא שקפץ הר המוריה ובא לשם‪ ○ .‬ובבראשית רבה (נט‪ ,‬יא) עוד עשו שניהם שוים‬ ‫בקפיצה‪ ,‬אמרו ַו ָי ָקם ַו ֵי ֶל ְך ֶאל ֲא ַרם נַ ֲה ַריִּ ם (חיי שם‪ ,‬י)‪ ,‬בר יומו‪ָ ,‬ו ָאבֹא ַהיוֹ ם ֶאל ָה ָעיִּ ן‪ ,‬היום יצאתי והיום באתי‪.‬‬ ‫וביעקב דרשו כן (ב"ר סח‪ ,‬ח)‪ַ ,‬ו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה‪ ,‬רבנין אמרין בר יומו‪ ○ .‬ומה טעם שיקפוץ הר המוריה ויבא עד בית א‪-‬‬ ‫ל‪ ,‬אחר שטרח יעקב לחזור מחרן ועד בית א‪-‬ל מהלך כמה ימים‪ .‬ועוד כי בית א‪-‬ל איננו סוף גבול ארץ ישראל‬ ‫מפאת חרן‪ ,‬כי חרן ארץ קדם הוא‪ .‬ועוד שאין האמצעות נקרא שפוע הסולם‪ .‬ועוד מה טעם להיותו כנגד בית א‪-‬‬ ‫ל‪ ,‬והאמצע איננו מורה על דבר יותר מכולו‪ ○ .‬אבל מדרשים הללו ענין אחר להם וכו'‪[ .‬ועיי"ש מה שהאריך עוד‬ ‫בביאור כל השיטות והחילוקים שבמדרשים‪ ,‬ומקום עמידת הסולם שראה‪ ,‬שלא כדרך רש"י‪ ,‬ומסיים] ומצאתי עוד מפורש‬ ‫בפרקי רבי אליעזר הגדול (פרק לה) ‪ ,‬אמר בן שבעים ושבע שנה היה יעקב בצאתו מבית אביו‪ ,‬והיתה הבאר‬ ‫מהלכת לפניו מבאר שבע ועד הר המוריה מהלך שני ימים‪ ,‬והגיע לשם בחצי היום וכו'‪ ,‬השכים יעקב בבקר‬ ‫בפחד גדול ואמר ביתו של הקב"ה במקום הזה וכו' ושם אותה מצבה בתוך המקום‪ ,‬וירד לו שמן מן השמים‬ ‫ויצק עליה וכו'‪ ,‬שנאמר ְו ָה ֶא ֶבן ַהזֹאת ֲא ֶשר ַש ְמ ִּתי ַמ ֵצ ָבה יִּ ְהיֶ ה ֵבית ֱאלֹ ִּקים‪ ,‬ומשם נשא רגליו וכהרף עין בא‬ ‫לחרן‪ ,‬עד כאן‪ .‬והנה המדרשים כולם‪ ,‬אף על פי שיש ביניהם חילוף במקצת‪ ,‬אבל כולם מודים שקפיצת הארץ‬ ‫היתה ליעקב‪ ,‬שהלך מהלך כמה ימים כהרף עין‪ .‬ויתכן שכולם מודים זה לזה‪ ,‬ובכל הליכותיו קפצה לו‪ ,‬בלכתו‬ ‫מבאר שבע לחרן‪ ,‬וברצותו לשוב להר המוריה‪ ,‬ובצאתו משם לחרן‪ .‬ואין אחד מכל המדרשים שיאמר כדברי‬ ‫רש"י‪.‬‬ ‫ז‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫[פירושו]‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ איז [דער לשון] ָׁק ְּפ ָׁצה ָׁה ָׁא ֶרץ‬ ‫ָאנגעקומען קיין ָח ָרן‪[ .‬וכן אצל] יעדער ְּק ִפ ַ‬ ‫זאל קומען צו אים‪ ,‬געפינט‬ ‫לאץ ָ‬ ‫דאס פ ַ‬ ‫ַאז ער איז ָאנגעקומען ַאהין‪ָ .‬אבער דעס‪ַ ,‬אז ָׁ‬ ‫מען נישט‪.‬‬ ‫זאגט [עס‬ ‫יג‬ ‫[און] ס'שטייט אויך אין פרקי דרבי אליעזר ‪ ,‬און דער תרגום יונתן ָ‬ ‫א‬ ‫וואס‬ ‫טאג און די מינוטיד ָ‬ ‫אויך] אויפן ָארט [בפסוק] ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵּאר ָׁש ַבע ַו ֵּי ֶל ְּך‪ַ ,‬אז דעם ָׁ‬ ‫האט קיין ָׁח ָׁרן‬ ‫ער איז ַארויס פון ְּב ֵּאר ֶש ַבע‪ ,‬איז ער געווען אין ' ָׁח ָׁרן'‪[ .‬ונמצא כי] ער ָ‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ‪.‬‬‫געהאט ְּק ִפ ַ‬‫ַ‬ ‫אויך‬ ‫דארט איז געווען ָל ָבן [נשאר‬ ‫[והשתא וכי] איז דען ָׁח ָׁרן געקומען צו אים‪[ ,‬והלא] ָ‬ ‫וועקגעגאנגען [לבית לבן‪ ,‬וכמו שגם אחר כך בשובו משם אמר לו‬ ‫ַ‬ ‫דאך ַא‬ ‫במקומו‪ ,‬און] 'ער' איז ָ‬ ‫ָ טו‬ ‫דארטן ביי ָל ָבן'ן אין‬ ‫דאך געווען ָׁ‬ ‫הקב"ה] שוב ֶאל ֶא ֶרץ מוֹ ַל ְד ֶתך (לא‪ ,‬יג)‪[ .‬און] ער איז ָ‬ ‫לאץ צו אים‪.‬‬ ‫דאס פ ַ‬ ‫הויז‪[ ,‬ובודאי] ס'איז נישט געקומען ַאהין ָׁ‬ ‫דא ַאנדערש [ בבואו להר המוריה‪ ,‬שמפרש רש"י שנעקר הר המוריה‬ ‫וואס איז עפעס ָ‬ ‫[ואם כן] ָ‬ ‫דא ָאט ַא פרישן ְפ ַשט‪ַ ,‬א נייע ִּמין‬ ‫זאגן] ָ‬ ‫האט ער [רש"י] גענומען [צו ָ‬ ‫ובא ליעקב]‪ .‬פון וואו ָ‬ ‫לאץ איז געקומען צו אים‪.‬‬ ‫דאס פ ַ‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ‪ַ ,‬אז ָׁ‬ ‫גאטונג'טז ְּק ִפ ַ‬ ‫' ַ‬ ‫ַאזוי פרעגט דער רמב"ן‪ .‬ער ווייסט נישט וואו איז דער ְמקוֹ ר [לדברי רש"י]‪ ,‬און‬ ‫דא רש"י ַאנדערש ווי‬ ‫זאגט עפעס ָ‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫דאס ְמ ַש ֶנה זיין‪ַ ,‬‬ ‫זאל איך ָ‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫לאץ‪.‬‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ‪[ ,‬דהכוונה] ַאז מ'איז געקומען 'צום' פ ַ‬ ‫וואס] מ'געפינט ְּק ִפ ַ‬ ‫איבעראל [ ָ‬ ‫ָ‬ ‫יב‬ ‫ונראה לפרש בזה טעם נכון לפי דעת רש"י ז"ל‪ ,‬למה היה כאן קפיצת הארץ באופן שונה מבשאר מקומות‬ ‫דאס ִּענְ יָ ן [להבין] דעת רש"י ז"ל‪,‬‬ ‫דאס ִּענְ יָ ן דערפון‪ַ ,‬מ ְס ִּביר צו זיין ָ‬ ‫[וראוי לנו לבאר] ָ‬ ‫[אמאי היה שונה בכאן ענין 'קפיצת הארץ'‪ ,‬מבשאר מקומות]‪.‬‬ ‫יג‬ ‫קושיא ו‬ ‫'הזֹּאת' ֲא ֶּשר ַש ְמ ִּתי ַמצ ָבה וגו'‪ ,‬דתיבת זֹאת לשון מיעוט הוא‪ ,‬ומה בא למעט בכאן‬ ‫יש לדקדק בלשון שאמר יעקב וְ ָה ֶא ֶבן ַ‬ ‫וואס] ביי יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו'ס נֶ ֶדר [שטייט]‪,‬‬ ‫דא ָאנגעהויבן (באות ה‪-‬ז) [מיט דעם ָ‬ ‫האב ָ‬ ‫איך ָ‬ ‫ְּו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקים‪[ ,‬ופירש"י] ֶשלֹא יִּ ָמ ֵצא ְפסול ְב ַז ְר ִּעי‪ְּ ,‬ו ָׁה ֶא ֶבן ַהזֹאת ֲא ֶשר ַש ְּמ ִתי ַמ ֵּצ ָׁבה‬ ‫יִ ְּהיֶ ה ֵּבית ֱאל ִֹקים‪.‬‬ ‫איבעראל ַאז‬ ‫ָ‬ ‫'הזֹאת'‪[ ,‬דתיבת] זֹאת איז ַא ִּמיעוט‪,‬‬ ‫ו) [ויש לדקדק בלשון] ְּו ָׁה ֶא ֶבן ַ‬ ‫דא ְמ ַמ ֵעט‪.‬‬‫וואס איז ער ָ‬ ‫דאס'‪[ .‬וראוי להבין] ָ‬ ‫נאר ָ‬‫ס'שטייט זֹאת‪ ,‬איז ' ָ‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫דאך [שוין אויך]‬ ‫האט ער ָ‬ ‫[והיה סגי שיאמר רק] ְּו ָׁה ֶא ֶבן ֲא ֶשר ַש ְּמ ִתי ַמ ֵּצ ָׁבה‪ָ ,‬‬ ‫האב געשטעלט ַא ַמ ֵּצ ָׁבה‪ ,‬יִ ְּהיֶ ה‬ ‫וואס איך ָׁ‬ ‫וועלעכן שטיין [ער מיינט‪ ,‬דהיינו] דעם שטיין ָׁ‬ ‫דאך עפעס‬ ‫נאר 'דעם' [שטיין]‪ ,‬ער איז ָ‬ ‫זאגט ער ַהזֹאת‪[ ,‬דמשמע] ָ‬ ‫וואס ָ‬‫ֵּבית ֱאל ִֹקים‪ָ .‬‬ ‫איבעראל [בלשון 'זֹאת']‪.‬‬‫ָ‬ ‫דא ָאט‪[ ,‬כמו]‬ ‫ְמ ַמ ֵעט ָ‬ ‫דאך עפעס זיין ְפ ַשט‪.‬‬ ‫ס'מוז ָ‬ ‫יג בתרגום יונתן (כח‪ ,‬י) בפסוק ויצא יעקב‪ַ :‬ח ְּמ ָׁשא נִ ִסין ִּא ְת ֲע ִּבידו ְליַ ֲעקֹב‪ִּ ,‬בזְ ַמן ִּדנְ ַפק ִּמ ֵב ָירא ְד ֶש ַבע ְל ֵמיזַ ל ְל ָח ָרן‬ ‫יש ָאה‪ַ ,‬ק ְפ ַצת ַא ְר ָעא קומוֹ י‪ ,‬ו ְב ַההוא יוֹ ָמא ִּדנְ ַפק ֲאזַ ל ְל ָח ָרן‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬נִּ ָסא ֲח ִּמ ָ‬ ‫יד דיש לשונות בדברי חכז"ל שבא בו ביום‪ ,‬ויש לשונות שבא 'כהרף עין' לשם‪.‬‬ ‫טו ושהה אז בדרך חזרתו י"ח חדשים‪ ,‬כמבואר בגמרא מגילה (יז‪ ,).‬וברש"י סוף תולדות (כח‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫סארט‪ ,‬אופן‪.‬‬ ‫טז פירוש‪ָ :‬‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫ח‬ ‫לה‬ ‫קושיא יד‪-‬טו – מתוך הדרוש‬ ‫קושיא יד‪-‬טו – מתוך הדרוש‬ ‫את ִּל ְבר ַֹּח וגו'‪ ,‬וָ ֲא ׁ ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה ו ְב ׁ ִּש ִּרים‪ ,‬והשיב‬‫[בסוף הסדרה נאמר‪ ,‬כי לבן טען ליעקב ָל ָמה נַ ְח ֵב ָ‬ ‫אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ‬ ‫יך ֵמ ִּע ִּמי‪.‬‬ ‫לו יעקב ִּכי יָ ֵר ִּ‬ ‫אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי‪ ,‬דהיה סגי באחד מהם‪ .‬וגם מהו‬ ‫יד) ויש להבין כפל ויתור הלשון במה שאמר ִּכי יָ ֵר ִּ‬ ‫הפירוש של ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי‪ ,‬ומתי אמר כן‪.‬‬ ‫יך‪ ,‬דמה שייך לשון 'גזילה' בבנותיו‪ ,‬שכבר היו גדולים‬ ‫טו) גם להבין הלשון ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ‬ ‫ברשות עצמן‪ ,‬וגם הם היו בדעה אחת עם יעקב לצאת משם]‪.‬‬ ‫(הקושיות בדברי רבינו ביתר ביאור‪ ,‬להלן באות צט‪-‬קג)‬ ‫סד‬ ‫ישוב הקושיות‬ ‫הקדמה לישוב קושיא א‪ ,‬ויתר הקושיות‬ ‫הנה יעקב אבינו בלכתו לחרן היה בפחד גדול שלא ימצא ח"ו פסול בזרעו‪ ,‬כי עד עתה היה אצל אברהם ויצחק‪,‬‬ ‫במקום שהיה בו יסוד התורה והיהדות‪ ,‬ועתה בא למקום חדש‪ ,‬שלבן הארמי היה המנהיג שם‪ ,‬ונטע שם מדותיו‬ ‫ודרכו‪ .‬ואף שיתחיל לחנך שם את בניו בפני עצמו‪ָ ,‬ח ַשש שמא יומשכו אחר אנשי המקום שהם שם‪ ,‬שזה גורם‬ ‫סכנה לחינוך בניו‪ ,‬שלא ימצא בהם פסול‬ ‫דא צוריק [ליישב הדקדוקים שבתחלת הדרוש]‪.‬‬ ‫איך וועל גיין ָ‬ ‫ס'זאל זיין ֶשלֹא יִ ָׁמ ֵּצא ְּפסול‬ ‫ָ‬ ‫דא 'זעכערן'‪ַ [ ,‬אז]‬ ‫געוואלט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט זיך‬ ‫יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו ָ‬ ‫ְּבזַ ְּרעוֹ ‪[ .‬ווייל] ס'איז געווען [ביי אים] דער ַפ ַחד זייער גרויס [כשהלך לבית לבן‪ ,‬האיך יתחנכו‬ ‫שם בניו]‪.‬‬ ‫[שהרי] ער איז געוואוינט געווען [ ַאז] ער איז געווען נעבן יִ ְּצ ָׁחק ָׁא ִבינו‪ ,‬און נעבן‬ ‫פונדאמענט פון תוֹ ָׁרה‪ ,‬און פון‬ ‫ַ‬ ‫איינגעפלאנצט ַא‬ ‫ַ‬ ‫מ'האט [ ָ‬ ‫דארט]‬ ‫ָ‬ ‫ַא ְּב ָׁר ָׁהם ָׁא ִבינו‪ ,‬און‬ ‫לאץ'‪ ,‬אויף דעס‬ ‫האט ער געוואוסט [ ַאז] ער קומט אויף ַא 'ניי פ ַ‬ ‫דא] ָ‬ ‫אידישקייט‪[ .‬און ָ‬ ‫איינגעפלאנצט‬ ‫ַ‬ ‫דארט]‬ ‫האט ָ‬ ‫וואס ָׁל ָׁבן ָׁה ֲא ַר ִמי איז געווען דער 'פירער'‪[ ,‬און ער ָ‬ ‫לאץ ָ‬ ‫פ ַ‬ ‫מיט 'די' ִּמדוֹ ת [של לבן הארמי]‪ ,‬מיט 'דעם' ֶד ֶר ְך [שלו]‪.‬‬ ‫זאל שוין‬‫[און אפילו ַאז] ער [יעקב] וועט ָאנהייבן צו 'פירן' [חינוך בפני עצמו‪ ,‬און] ער ָ‬ ‫לאץ‪ָ ,‬אנהייבן‬ ‫מאכן עפעס ַא ִּחינו ְך אויף דעם פ ַ‬ ‫זאל שוין ַ‬ ‫ווארענען די קינדער‪ ,‬ער ָ‬ ‫ב ַא ָ‬ ‫דאך‬ ‫נטראגן עפעס ַא ֶפ ֶשר‪ ,‬מוז ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫מאל‪[ .‬אכתי ָח ַשש יעקב‪ ,‬שמא] וועט מען אים ָא‬ ‫אויפא ָ‬ ‫ַ‬ ‫[אויך] עפעס קוקן אויפן ָמקוֹ ם [ולהתחשב גם עם אנשי המקום‪ ,‬ושמא] וועט מען זיך עפעס‬ ‫לאץ‪.‬‬‫נאך דעם פ ַ‬ ‫נאכריקן'‪ָׁ ,‬‬ ‫' ָׁ‬ ‫האט ער געוואוסט‪ ,‬איז שוין‬ ‫נאכריקן‪ָ ,‬‬ ‫[ואפילו רק] עפעס‪ַ ,‬אז מ'וועט זיך חלילה ָׁ‬ ‫נישט גוט‪.‬‬ ‫סה‬ ‫וכמו שראינו בעוה"ר במדינה זו‪ ,‬שהעם נמשכו אחר‬ ‫השפעת המקום‪ ,‬וכמה קשה להעמיד בה חינוך יהודי אמיתי‬ ‫דא אין דער ְּמ ִדינָׁ ה [ ַאמעריקע]‪,‬‬ ‫מ'האט געזען ָ‬‫ָ‬ ‫ַאזוי ווי ס'איז נעבעך [כהיום]‪ַ ,‬אזוי ווי‬ ‫אויפגעהאלטן ַא שטיקל‬ ‫ַ‬ ‫ס'האט זיך ַאלעס געריקט‪[ ,‬און] ווי שווער ס'ווערט‬ ‫ָׁ‬ ‫ַאז‬ ‫אידישער ִחינו ְּך‪ַ ,‬אן ֱא ֶמת'דיגער אידישער ִחינו ְּך‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫ע‬ ‫ישוב קושיא א‬ ‫ולכן נתיירא יעקב בבואו למדינה חדשה‪ ,‬שמא יבואו בניו להשתנות קצת ממה שלמד בבית אבותיו‬ ‫דא צוריקקומען [אל מה שהתחלנו לעיל (באות סד)]‪.‬‬ ‫לאמיר זען‪ ,‬וועל מיר ָ‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא קומען אין ַא ְמ ִּדינָ ה [חדשה]‪,‬‬ ‫געהאט‪ ,‬איך וועל ָ‬ ‫ַ‬ ‫דא מוֹ ָׁרא‬ ‫האט ָ‬ ‫יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו ָ‬ ‫נאכריקן‪[ ,‬צו זיין] ַאביסל ַאנדערש [מבבית אבותיו]‪.‬‬ ‫וועט מען זיך ַאביסל מוזן ָׁ‬ ‫געפארכטן [שמא ח"ו ימצא פסול בזרעו]‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫האט ער זיך זייער‬ ‫ָ‬ ‫עא‬ ‫ועל זה אמרו בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬שאותה הבאר של האבות הלכה עם יעקב לחרן‪ .‬כי הבאר מרמז על בית הכנסת‬ ‫ובית המקדש‪ ,‬כמבואר במדרש‪ ,‬דהיינו מקור הקדושה‪ ,‬והשפעת התורה והחינוך שהיה שורה בבית אברהם ויצחק‬ ‫זאגט דער פרקי דרבי אליעזרא‪[ ,‬שאותה הבאר של האבות היתה מהלכת‬ ‫[ולכן] קודם ָ‬ ‫לפני יעקב‪ ,‬ונטל אותה עמו]‪.‬‬ ‫דאך דער מדרשיז‪ ,‬זֶ ה ֵּבית ַה ְּכנֶ ֶסת [שמשם היו שומעים‬ ‫[דהנה אויף] דער ְּב ֵּאר ַד ְר ֶש'נט ָ‬ ‫את התורה‪ ,‬דבר אחר זה] ֵּבית ַה ִמ ְּק ָׁדש [שמשם היו שואבים רוח הקודש]‪.‬‬ ‫דאך‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫וואס] ָ‬ ‫דאך געוויזן [על תורת האבות והשפעת קדושתם‪ָ ,‬‬ ‫האט ָ‬ ‫דער ' ְּב ֵּאר' ָ‬ ‫האט מען געשעפט ְּקדו ָׁשה‪[ ,‬והוראת הבאר הוא על] די‬ ‫דארט ָׁ‬ ‫וואס ָׁ‬ ‫געווען דער שוֹ ֶרש‪ָ ,‬‬ ‫תוֹ ָׁרה‪ ,‬דעם ִחינו ְּך [שלמדוהו בבית אברהם ויצחק]‪.‬‬ ‫דער מדרשיז טייטשט ָ‬ ‫דאך ַאזוי אויס [דעם פסוק] ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה (כט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫עב‬ ‫וכן מבואר ברמב"ן‪ ,‬שהבארות רומזים להשפעות הקדושה ששאבו מהם האבות‪ .‬ולכן האריכה‬ ‫התורה בענין הבארות של האבות‪ ,‬ובענין המריבות עם הפלשתים שסתמום וחזרו וחפרום‬ ‫און דער רמב"ן ָ‬ ‫זאגטיח [עס אויך‪ַ ,‬אז] די ְּב ֵּארוֹ ת זענען די ַה ְּש ָׁפעוֹ ת [הקדושה] ָ‬ ‫וואס זיי‬ ‫האבן געשעפט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יז בבראשית רבה (ע‪ ,‬ח)‪ְּ :‬ו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה‪ ,‬זו ציון‪ְּ .‬ו ִה ֵּנה ְּשל ָֹׁשה ֶע ְּד ֵּרי צֹאן‪ ,‬אלו שלשה רגלים‪ִ .‬כי ִמן ַה ְּב ֵּאר ַה ִהיא‬ ‫יַ ְּשקו‪ ,‬שמשם היו שואבים רוח הקודש‪ְ ,‬ו ָה ֶא ֶבן ְגד ָֹלה‪ ,‬זו שמחת בית השואבה‪ ,‬אמר רבי הושעיא למה היו‬ ‫קוראים אותו ֵבית ַהשוֹ ֵא ָבה‪ ,‬שמשם היו שואבים רוח הקודש‪ְ .‬ונֶ ֶא ְספו ָש ָמה ָכל ָה ֲע ָד ִּרים‪ ,‬באים מלבוא חמת ועד‬ ‫נחל מצרים‪ְ .‬ו ָג ְללו ֶאת ָה ֶא ֶבן וגו'‪ ,‬שמשם היו שואבים רוח הקודש‪ְ .‬ו ֵה ִּשיבו ֶאת ָה ֶא ֶבן‪ ,‬מונח לרגל הבא‪ ○ .‬דבר‬ ‫אחר ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה‪ ,‬זו ציון‪ְ .‬ו ִּה ֵנה ְשל ָֹשה ֶע ְד ֵרי צֹאן‪ ,‬אלו שלשה בתי דינים‪ ,‬דתנן (סנהדרין פו‪ ):‬שלשה בתי‬ ‫דינים היו שם‪ ,‬אחד בהר הבית‪ ,‬ואחד בפתח העזרה‪ ,‬ואחד בלשכת הגזית‪ִ .‬כי ִמן ַה ְּב ֵּאר ַה ִהיא וגו'‪ ,‬שמשם היו‬ ‫שומעין את הדין‪ְ .‬ו ָה ֶא ֶבן ְגד ָֹלה‪ ,‬זה בית דין הגדול שבלשכת הגזית‪ְ .‬ונֶ ֶא ְספו ָש ָמה ָכל ָה ֲע ָד ִּרים‪ ,‬אלו בתי דינין‬ ‫שבארץ ישראל‪ְ .‬ו ָג ְללו ֶאת ָה ֶא ֶבן‪ ,‬שמשם היו שומעין את הדין‪ְ .‬ו ֵה ִּשיבו ֶאת ָה ֶא ֶבן‪ ,‬שהיו נושאים ונותנין בדין עד‬ ‫שמעמידין אותו על בוריו‪ ○ .‬דבר אחר ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה‪ ,‬זו ציון‪ְ .‬ו ִּה ֵנה ָשם ְשל ָֹשה ֶע ְד ֵרי צֹאן‪ ,‬אלו שלשה‬ ‫מלכיות ראשונות וכו'‪ ○ .‬דבר אחר ְו ִּה ֵנה ְב ֵאר ַב ָש ֶדה‪ ,‬זו סנהדרין וכו'‪ ,‬שמשם היו שומעין את ההלכה וכו'‪.‬‬ ‫דבר אחר ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה‪ ,‬זה בית הכנסת‪ְ .‬ו ִּה ֵנה ָשם ְשל ָֹשה ֶע ְד ֵרי צֹאן‪ ,‬אלו שלשה קרואים‪ִ .‬כי ִמן‬ ‫ַה ְּב ֵּאר ַה ִהוא יַ ְּשקו ָׁה ֲע ָׁד ִרים‪ ,‬שמשם היו שומעים את התורה‪ְ .‬ו ָה ֶא ֶבן ְגד ָֹלה‪ ,‬זה יצר הרע‪ְ .‬ונֶ ֶא ְספו ָש ָמה ָכל‬ ‫ָה ֲע ָד ִּרים‪ ,‬זה הציבור‪ְ .‬ו ָג ְללו ֶאת ָה ֶא ֶבן‪ ,‬שמשם היו שומעין את התורה‪ְ .‬ו ֵה ִּשיבו ֶאת ָה ֶא ֶבן ַעל ִּפי ַה ְב ֵאר ִּל ְמק ָֹמה‪,‬‬ ‫שכיון שהם יוצאים‪ ,‬יצר הרע חוזר למקומו‪.‬‬ ‫יח ברמב"ן תולדות (כו‪ ,‬כ)‪ַ :‬ו ִּי ְק ָרא ֵשם ַה ְב ֵאר ֵע ֶשק‪ .‬יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות‪ ,‬ואין בפשוטי הספור‬ ‫תועלת‪ ,‬ולא כבוד גדול ליצחק‪ ,‬והוא ואביו עשו אותם בשוה‪ ,‬אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו‪ ,‬כי בא להודיע‬ ‫דבר עתיד‪ ,‬כי ' ְּב ֵּאר ַמיִ ם ַח ִיים' (שם‪ ,‬יט) ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק‪ ,‬ולכן הזכיר ְב ֵאר ַמיִּ ם ַח ִּיים‪,‬‬ ‫כמו שאמר (ירמי' יז‪ ,‬יג) ְמקוֹ ר ַמיִּ ם ַח ִּיים ֶאת ה' וכו'‪.‬‬ ‫שר ָח ָפרו‪ ,‬הוא האמור בו למעלה (שם‪ ,‬כה)‬ ‫ועוד שם (כו‪ ,‬לב)‪ַ :‬ו ָיבוֹ או ַע ְב ֵדי יִּ ְצ ָחק ַו ַי ִּגידו לוֹ ַעל אוֹ דוֹ ת ַה ְב ֵאר ֲא ֶ‬ ‫וכו'‪ .‬וקרוב לי שהוא הבאר ֶש ָכ ָרה אברהם ונתן לו שבע כבשות לעדה (וירא כא‪ ,‬ל)‪ ,‬כי סתמוהו פלשתים עם‬ ‫האחרים‪ ,‬וישב יצחק ויחפור אותו‪ ,‬ויקרא לו גם הוא ֵשם כשם אשר קרא לו אביו וכו'‪ .‬והבאר הזאת להם תרמז‬ ‫על משכן שילה‪ ,‬ופלשתים סתמוהו בהלקח הארון (שמואל א' ד‪ ,‬יא)‪ ,‬וחזר וחפרו בו‪ ,‬כי כן השיבו הארון עם‬ ‫הדורון לאלקים (שם ו‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫י‬ ‫געהאט‬ ‫ַ‬ ‫געהאט‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ימ ֶל ְך'ן‬ ‫האבן] מיט ֲא ִּב ֶ‬ ‫וואס זיי ָ‬‫ס'איז געווען [מטעם זה‪ ,‬די מריבות ָ‬ ‫מאל‬ ‫כא ָׁ‬ ‫נא ַ‬ ‫מ'האט עס ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫רשטאפט די ְּב ֵּארוֹ ת‪ ,‬און‬‫ָׁ‬ ‫פא‬ ‫האבן זיי ַ‬‫ְכ ֵס ֶדר‪ַ [ ,‬אז די פלשתים] זיי ָ‬ ‫געמאכט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫שה איז ַאזוי ַמ ֲא ִּריך אין די ְּב ֵּארוֹ ת‪[ ,‬לפי שכל זה רומז על השפעות‬ ‫[ולכן] די תוֹ ָרה ַה ְקדוֹ ָ‬ ‫האבן זיי געשעפט זייער ְּקדו ָׁשה‪.‬‬ ‫דארט ָ‬ ‫וואס] פון ָ‬‫רוחניים‪ָ ,‬‬ ‫עג‬ ‫ויעקב אבינו רצה לשאוב רק מאותן המעיינות ששאב אצל אביו‪ ,‬ולא ממקום אחר‪ .‬והקב"ה סייעו בזה‪ ,‬שהבאר‬ ‫שבבית אביו‪ ,‬שממנה שאב את הקדושה של האבות‪ ,‬הלכה עמו עד חרן‪ ,‬ושם מצא אותו המקור עצמו לשאוב ממנו‬ ‫דא קומען ַאהין קיין ָח ָרן‪[ ,‬אצל] ָל ָבן‬ ‫יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו [היה מתיירא ואומר] איך וועל ָ‬ ‫געזאגט] איך וויל‬ ‫ָ‬ ‫ווארנט און‬ ‫האט ער זיך ב ַא ָ‬ ‫ָה ֲא ַר ִּמי‪ [ ,‬ושמא יזיק השפעת לבן ואנשיו לחינוך בניו‪ָ .‬‬ ‫פאטער‪ ,‬איך וויל‬ ‫האט געשעפט [בהיותו] נעבן ָ‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫נאר שעפן פון 'די' קוועלער ָ‬ ‫ָׁ‬ ‫מיך נישט שטעלן אין ערגעץ [ ַאנדערש‪ ,‬צו שעפן]‪.‬‬ ‫וואס זענען‬ ‫געהאלפן [דערמיט‪ַ ,‬אז] די ברינען ָ‬ ‫ָׁ‬ ‫האט אים‬ ‫[און] דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁ‬ ‫דארטן געשעפט די ְּקדו ָׁשה‪ ,‬מיט דעם‬ ‫האט פון ָׁ‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫פאטער‪ָ ,‬‬ ‫דארטן נעבן ָׁ‬ ‫געווען ָׁ‬ ‫מיטגעגאנגען‪ ,‬ביז ַאהין‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ְּ‬ ‫ִגידול ָׁבנִ ים‪ ,‬און דעם ֶד ֶרך‪ .‬די ברין איז מיט אים‬ ‫געהאט פון די זעלבע ברין‪ ,‬פון‬ ‫ַ‬ ‫נאך‬ ‫האט ער ָׁ‬ ‫[און ווען] ער איז געקומען קיין ָׁח ָׁרן‪ָ ,‬‬ ‫האט נישט‬ ‫האט פריער געשעפט‪[ ,‬און] ער ָׁ‬ ‫האט ער געשעפט‪[ ,‬פון] וואו ער ָ‬ ‫דארט ָ‬‫ָׁ‬ ‫געוואלט שעפן פון ערגעץ ַאנדערש‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫עד‬ ‫דעס איז דער ְפ ַשט [בדברי הפרקי דרבי אליעזר]‪ַ ,‬אז די ְּב ֵּאר איז מיט אים‬ ‫מ'האט עס]‬ ‫ָ‬ ‫געטראפן די זעלבע 'קוועלע'‪[ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫דארטן [בחרן]‬ ‫האט ָ‬ ‫מיטגעגאנגען‪[ ,‬און] ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫דארט ַאריבערגעפירט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫עה‬ ‫ישוב קושיא ב‬ ‫וזהו גם כוונת המדרש ורש"י‪ ,‬שהכתוב משמיענו כאן ביציאת יעקב ָפנָ ה הוֹ ָדה ָפנָ ה זִּ יוָ ה‪ .‬ואין הכוונה בזה שבבאר‬ ‫שבע נחסר שם ההוד והזיו‪ ,‬אלא הכוונה שכל ההוד והזיו שהיה לו אצל אביו‪ ,‬נטל יעקב עמו גם בהליכתו לחרן‪.‬‬ ‫ולזה משמיענו הכתוב ענין זה דייקא בכאן‪ ,‬לפי שבכאן יש בזה רבותא יותר‪ ,‬שאף בהיותו יחידי בבית לבן‪ ,‬שאב רק‬ ‫ממקורות הקדושה‬ ‫דאס מיינט ער [גם המדרש ורש"י‪ ,‬בענין] ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדה‪ָׁ ,‬פנָׁ ה זִ ָׁיוה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫וברמב"ן לך לך (יב‪ ,‬ו)‪ :‬אוֹ ַמר לך כלל‪ ,‬תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא‬ ‫ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה‪ ,‬ואמרו (תנחומא לך סימן ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים‪ .‬ולכן‬ ‫יאריכו הכתובים בספור המסעות‪ ,‬וחפירת הבארות‪ ,‬ושאר המקרים‪ ,‬ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים‬ ‫מיותרים אין בהם תועלת‪ ,‬וכולם באים ללמד על העתיד‪ ,‬כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן‬ ‫ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו וכו'‪.‬‬ ‫ועיין עוד ברמב"ן בפרשתן (כט‪ ,‬ב)‪ַ :‬ו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה וכו'‪ .‬יאריך הכתוב בספור הזה‪ ,‬להודיענו כי קוֹ יֵ‬ ‫ה' יַ ֲח ִּליפו כ ַֹח (ישעי' מ‪ ,‬לא)‪ ,‬ויראתו תתן עוז (עי' משלי יד‪ ,‬כו) ‪ ,‬כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף‪ ,‬ויגל‬ ‫לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים‪ ,‬ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים‬ ‫עליה אינם יכולים להניעה כלל‪ ○ .‬ולרבותינו בבראשית רבה (ע‪ ,‬ח) גם בזה להם סוד‪ ,‬רמז לעתיד‪ ,‬כי נזדמן לו‬ ‫ככה שנכנס בדרך הבאר‪ ,‬ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם‪ ,‬ובא בזמן שהאבן על פי הבאר והעדרים‬ ‫שומרים לה‪ ,‬וכל הענין המסופר כאן‪ ,‬להודיעו שיצליח בדרך הזה‪ ,‬ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה‪ ,‬כי הבאר‬ ‫ירמוז לבית המקדש‪ ,‬וג' עדרי צאן עולי שלשה רגלים‪ִ ,‬כי ִמן ַה ְּב ֵּאר ַההוא יַ ְּשקו ָׁה ֲע ָׁד ִרים‪ ,‬שמשם היו שואבין רוח‬ ‫הקדש‪ ,‬או שירמוז ִכי ִמ ִציוֹ ן ֵּת ֵּצא תוֹ ָׁרה (ישעי' ב‪ ,‬ג) שנמשלה למים (בבא קמא יז‪.).‬‬ ‫יא‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫[והכתוב משמיענו זאת דייקא בכאן‪ ,‬ולא בנסיעות אברהם ויצחק‪ ,‬ווייל] ס'איז ַא גרויסע‬ ‫ְּרבו ָׁתא [דאף בשהותו יחידי בביתו של לבן הארמי‪ ,‬לא שאב רק ממקורות הקדושה]‪.‬‬ ‫עו‬ ‫נאר‬‫דארט' [בבאר שבע] נישט געבליבן [הודה וזיוה]‪ָ ,‬‬ ‫[און] מ'מיינט נישט ַאז ס'איז ' ָ‬ ‫וואס‬‫גאנצער הוֹ ד און זִ יו‪ ,‬דעס ָ‬ ‫מיטגעגאנגען‪ ,‬די ַאלע‪ ,‬דער ַ‬ ‫ַ‬ ‫[ ַאז] ס'איז מיט 'אים' [אויך]‬ ‫האט ער עס מיט זיך מיטגענעמען‪.‬‬ ‫פאטער‪ָׁ ,‬‬ ‫ער איז געווען נעבן ָ‬ ‫געהאלפן [דערצו]‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫האט אים‬ ‫וואס] דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁ‬‫דאס איז געווען ַא כ ַֹח‪ָ [ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫געפארכטן‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫פאר דעם‬ ‫האט זיך ַ‬ ‫ווייל ער ָׁ‬ ‫עז‬ ‫ישוב קושיא ה‬ ‫ולרמז על זה הראו לו עתה קפיצת הארץ באופן אחר‪ ,‬שמקום המקדש בא אליו‪ ,‬וזה רומז שכחות הקדושה הם‬ ‫באים עמו למקום שהוא הולך‪ .‬כי לא תמיד יכול האדם לבוא אל מקור הקדושה‪ ,‬ועל כן יש גם בחינה שבסייעתא‬ ‫דשמיא בא הקדושה אל האדם הרוצה לאחוז בהקדושה‬ ‫יצת‬ ‫מאל [בביאתו להר המוריה]‪ַ ,‬אז ְּק ִפ ַ‬ ‫האט מען אים געוויזן היצט איין ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫ָׁה ָׁא ֶרץ איז געווען [ באופן שונה מבמקום אחר‪ ,‬שהמקום עצמו נעקר ובא אליו‪ ,‬לרמוז בזה שכוחות‬ ‫לאץ וואו ס'איז די ְּמקוֹ רוֹ ת‬ ‫קדושה הם באים עמו‪ ,‬און] ער איז צוגעקומען אויף דעם פ ַ‬ ‫ַה ְּקדו ָׁשה‪.‬‬ ‫רהאנדן [אויך ַא בחינה]‬ ‫פא ַ‬ ‫דאך צוקומען ַאהין‪ ,‬איז ַ‬ ‫לעמאל קען מען ָ‬‫ָ‬ ‫ווארן נישט ַא‬ ‫ָ‬ ‫דארט‬ ‫מ'האט] ִּס ַי ְע ָתא ִּד ְש ַמ ָיא‪ַ ,‬אז ס'קומט פון ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫מים העלפט‪[ ,‬‬‫ַאז דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִּ‬ ‫ַאהער‪.‬‬ ‫געפארכטן‪ַ [ ,‬אז] ער וועט‬ ‫ָ‬ ‫האט זיך ַאזוי‬ ‫[וזה אירע דוקא] ביי דעם וועג‪ ,‬וואו ער ָ‬ ‫דא ְמיַ ֵסד זיין ַא יְּ סוֹ ד‬ ‫וויאזוי וועט ער ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫לאץ ביי ָל ָבן'ן‪,‬‬‫דארט קומען ַאהין אויף דעם פ ַ‬ ‫ָ‬ ‫יצת ָׁה ָׁא ֶרץ אויכעט‪ַ ,‬אז‬ ‫סארט] ְּק ִפ ַ‬‫זא [ ָ‬ ‫דא ַא ַ‬ ‫האט מען אים געוויזן [ ַאז] ס'איז ָ‬ ‫פון ְּקדו ָׁשה‪ָ .‬‬ ‫דארט'‬ ‫האט ' ָׁ‬‫דארט וואו ער איז געווען‪[ .‬און] ער ָ‬ ‫דער ַהר ַהמוֹ ִר ָׁיה איז ַאהין געקומען‪ָ ,‬‬ ‫געשעפט די ְּקדו ָׁשה‪.‬‬ ‫עח‬ ‫ישוב קושיא ג‬ ‫וענין זה נתגלה לו ליעקב דוקא בדרך זו‪ ,‬כשנתיירא האיך יטע יסוד של קדושה שם בבית לבן‪ .‬וזהו שאמר וְ ָאנ ִֹּּכי‬ ‫לֹּא יָ ָד ְע ִּתי‪ ,‬כי עד עתה ידע שכדי לשאוב קדושה צריך ללכת אל מקום הקדושה‪ ,‬ועתה נתחדש לו שהקב"ה יעזור‬ ‫לו גם בבחינה זו שמקום הקדושה יבוא אצלו‪ .‬וזה שאמר ָא ֵכן יֵ ׁש ה' ַ'ב ָמקוֹּ ם ַה ֶזה'‪ ,‬אף שלא היה שם מקום הר‬ ‫המוריה‪ ,‬וכפירוש רש"י בענין קפיצת הארץ‪ ,‬ומזה למד יעקב כל הענין האמור‬ ‫האט ער זיך שוין נישט גירעכט [פון פריער]‪.‬‬ ‫[און] אויף דעם ָ‬ ‫ְ‬ ‫האט געוואוסט [עד עתה‪ ,‬כי] ַאז מ'וויל שעפן די קדו ָשה‪ ,‬מוז מען גיין ַאהין‬‫ער ָ‬ ‫[ למקום הקדושה‪ .‬אבל עתה ראה שיש גם בחינה כזה‪ ,‬שמקום הקדושה עצמה באה אליו למקום שהוא‬ ‫דאס איז‬ ‫געזאגט ָׁא ֵּכן יֵּ ש ה' ' ַב ָׁמקוֹ ם ַה ֶזה' [שהייתי בו מקודם]‪ ,‬אפילו ‪ָ -‬‬‫ָ‬ ‫האט ער‬‫שם‪ ,‬ולכן] ָ‬ ‫לאץ פון ַהר ַהמוֹ ִר ָׁיה‪[ ,‬ולעולם דבר זה‬ ‫דאס פ ַ‬ ‫דאך נישט געווען ָׁ‬ ‫דאך די ְרבו ָתא ‪ -‬ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאר‬ ‫שבהר המוריה עצמה שורה שם הקדושה] 'דעס' איז ביי אים נישט געווען קיין ְרבו ָתא‪ָ ,‬‬ ‫האב איך מיר‬‫דאס ָ‬ ‫האב איך נישט געוואוסט‪ָ ,‬‬ ‫דאס ָ‬ ‫'ב ָׁמקוֹ ם ַה ֶזה' איז ְּו ָׁאנ ִֹכי לֹא יָׁ ָׁד ְּע ִתי ‪ָ ,‬‬‫ַ‬ ‫האב איך מיר נישט געגלייבט‪.‬‬ ‫דאס ָ‬ ‫פארגעשטעלט‪ָ ,‬‬ ‫נישט ָ‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫יב‬ ‫עט‬ ‫ישוב קושיא ד‬ ‫'אין זֶ ה ִּכי ִּאם' ֵבית ֱאל ִֹּּקים‪ ,‬שלא‬ ‫ֹאמר‪ ,‬שעדיין נתיירא באומרו שכל זה יוכל להתקיים רק בתנאי של ֵ‬ ‫אבל וַ ִּי ָירא וַ י ַ‬ ‫יהיה שם שום ענין אחר‪' ,‬אלא רק' בית אלקים‪ ,‬מבלי תערובת דברים זרים‪[ .‬ולכן הוצרך עוד להתפלל שלא ימצא‬ ‫פסול בזרעו]‬ ‫יט‬ ‫[בתנאי ַאז]‬ ‫אויסהאלטן‬ ‫ַ‬ ‫נאר‬‫דאס וועט ָאבער ָ‬ ‫ֹאמר‪[ ,‬שהרי] ָ‬ ‫ָאבער [אכתי] ' ַו ִי ָׁירא' ַוי ַ‬ ‫'כי ִאם' ֵּבית ֱאל ִֹקים‪,‬‬ ‫'אין זֶ ה'‪ַ ,‬אז איך וועל נישט ַאריינמישן עפעס ַאנדערש‪ֵּ ,‬אין זֶ ה ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַאז כ'וועל וויסן [שהוא רק בית אלקים בלבד‪ ,‬מבלי שום תערובות]‪.‬‬ ‫דא [ממצב אנשי‬ ‫דאנעט‪ ,‬פון ָ‬ ‫טאמער וועל איך עפעס וועלן ַאריינמישן פון ַ‬ ‫[ ָאבער] ָ‬ ‫אויסהאלטן ‪[ ..‬ולזה אמר ' ֵאין זֶ ה'] ' ִכי ִאם' ֵּבית‬ ‫ַ‬ ‫המקום שבא לשם]‪ ,‬וועט עס ווייטער נישט‬ ‫ֱאל ִֹקים‪.‬‬ ‫פ‬ ‫ישוב קושיא ו‬ ‫'הזֹּאת'‪ ,‬שהוא קבע שם מקום לעבודת ה' בהקמת המציבה וביציקת‬ ‫ועל דרך זה אמר בנדרו וְ ָה ֶא ֶבן ַ‬ ‫השמן‪ ,‬ולזה אמר ַ'הזֹאת' לשון מיעוט‪ ,‬שרק בדרך זו של עבודת ה' ילך תמיד‪ ,‬ולא יערב בו דבר אחר‬ ‫דארטן‬ ‫האט ָ‬ ‫וואס] ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫'הזֹאת'‪[ ,‬דעס‬ ‫געזאגט ְּו ָׁה ֶא ֶבן ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫[און] איבערדעם ָ‬ ‫כ‬ ‫דאס ָׁמקוֹ ם ['לקובעו' לעבודת ה'‪ ,‬על דרך אבותיו‪ ,‬וכמו שאמרו] ' ַהקוֹ ֵּב ַע ָׁמקוֹ ם'‬ ‫געפלאנצט ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫כא‬ ‫ִל ְּת ִפ ָׁלתוֹ ֱאל ֵֹּקי ָׁא ִביו ְּב ֶעזְּ רוֹ ‪ ,‬ס'איז געבליבן [ ַא מקום קבוע לעבודת ה']‪.‬‬ ‫לאץ וויל איך גיין‬ ‫געזאגט [ ְו ָה ֶא ֶבן ַ'הזֹאת' וגו' יִּ ְהיֶ ה ֵבית ֱאל ִֹּקים]‪ ,‬מיט 'דעם' פ ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬‫ָ‬ ‫דאס‪ ,‬איך וויל נישט ַאריינמישן‪.‬‬ ‫נאר ָׁ‬ ‫ְכ ֵס ֶדר‪ַ .‬הזֹאת [איז] ַא ִּמיעוט‪ָׁ ,‬‬ ‫איך וויל מיך נישט בייגן [צו די סביבה] וואו מ'קומט אויף ַא ָמקוֹ ם‪.‬‬ ‫פא‬ ‫היוצא מזה לענינינו‪:‬‬ ‫וענין כזה שייך גם אצלינו כהיום‪ ,‬שלאחר שנות הזעם נדדנו בגולה אחר גולה ונתרחקנו ממקום שהיו בו אבותינו‪,‬‬ ‫ֹּאמר‪ ,‬שיש לנו לדאוג האיך להעמיד בכאן חינוך כראוי‬ ‫ובאנו כאן לאמעריקע במקום חדש‪ ,‬ואנו בבחינת 'וַ ִּי ָירא' וַ י ַ‬ ‫לדורות הבאים‪ ,‬על דרך האבות‪ .‬והחיוב מוטל על כל אחד לסייע לזה‬ ‫דאס [היינט אויך דער פחד]‪.‬‬ ‫דאך ָ‬ ‫איבערדעם איז ָ‬ ‫געווארן דער ביטערער חורבן אויף די וועלט [בשנות‬ ‫ָ‬ ‫בעונותינו הרבים [ווען] ס'איז‬ ‫[און]‬‫מיטגעמאכט‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫האבן‬‫פארטריבן אידן גוֹ ָלה ַא ַחר גוֹ ָלה‪ .‬אידן ָ‬ ‫מ'האט ַ‬‫ָ‬ ‫הזעם‪ ,‬ווען]‬ ‫לאגער'ס‪.‬‬ ‫לאגט‪[ ,‬ווען] מ'איז געווען אין די ַאלע ָגלות'ער‪ ,‬אין די ַאלע ַ‬ ‫מ'האט זיך געפ ָ‬ ‫ָ‬ ‫געהאלפן‪ ,‬מ'איז געקומען‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫מיטגעמאכט‪ ,‬און דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִּמים ָ‬ ‫ַ‬ ‫מ'האט‬ ‫ָ‬ ‫ַאהער [למדינת ַאמעריקע]‪.‬‬ ‫דאך דער ַפ ַחד זייער גרויס‪.‬‬ ‫איז ָׁ‬ ‫דא עפעס אויפטון‪.‬‬ ‫וויאזוי וועט מען ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫' ַו ִי ָׁירא' ַויֹא ַמר‪,‬‬ ‫מ'זאל זיך דערזען [עם העמדת הדורות‪ ,‬על דרך התורה]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט די ְז ִּכ ָיה ַאז דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים העלפט‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז דער גרעסטער כ ַֹח‪ַ ,‬אז‬ ‫ָ‬ ‫זא חינוך]‪ ,‬ס'איז ַא ְמ ִּציאות‪.‬‬‫מ'האלט אויף [ ַא ַ‬ ‫ַ‬ ‫מ ִּציאות [ ַאז]‬ ‫דאך'‪ַ ,‬אז מ'זעט ס'איז ַא ְ‬ ‫' ָׁ‬ ‫יט פירוש‪ ,‬שיהיה קיום והעמדה לדבר‪.‬‬ ‫כ בגמרא ברכות (ו‪ :):‬אמר רבי חלבו אמר רב הונא‪ ,‬כל הקובע מקום לתפלתו‪ ,‬אלקי אברהם [פירש"י‪ :‬שקבע מקום‬ ‫לתפלתו] בעזרו [כדרך שהיה עוזר לאברהם] וכו'‪ .‬ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום‪ ,‬דכתיב (וירא יט‪ ,‬כז) ַו ַי ְש ֵכם‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ַבב ֶֹקר ֶאל ַה ָמקוֹ ם ֲא ֶשר ָע ַמד ָשם‪ ,‬ואין עמידה אלא תפלה‪ ,‬שנאמר (תהלים קו‪ ,‬ל) ַו ַי ֲעמֹד ִּפינְ ָחס ַויְ ַפ ֵלל‪.‬‬ ‫כא משיגרת לשון הפסוק בפרשת יתרו (יח‪ ,‬ד)‪ִ :‬כי ֱאלֹ ֵּקי ' ָׁא ִבי' ְּב ֶעזְּ ִרי וגו'‪.‬‬ ‫יג‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫[והעצה היחידה להיות בטוח בזה‪ ,‬הוא רק בהעמדת חינוך כזה שמתנהג הכל רק על דרך הישן‪,‬‬ ‫שהוא דרך האבות‪ ,‬מבלי שום תערובת ענין אחר (וכדלהלן באות פט‪-‬צ)‪ ,‬ובתנאי זה הוא שזוכין לסייעתא‬ ‫'כי ִּאם' ֵבית ֱאל ִֹּקים]‪.‬‬ ‫דשמיא מלעילא‪ ,‬וכמו שאמר יעקב ֵאין זֶ ה ִּ‬ ‫פב‬ ‫כאטש] ווי גרויס די שוועריגקייטן זענען‪ ,‬ווי גרויס די מוֹ ָׁרא איז‪ ,‬און ווי שווער‬ ‫[און ָ‬ ‫דאס וועט ַמ ִציל‬ ‫דאס אויפצושטעלן [בכל כוחינו‪ ,‬ווייל] ָׁ‬ ‫די ַארבעט איז‪ ,‬איז מען ְּמחו ָׁיב ָׁ‬ ‫זיין פונעם חורבן‪.‬‬ ‫פג‬ ‫בענין מצב הדור באמעריקע בימים ההם‬ ‫ובחובת העמדת והחזקת חינוך טהור על דרך הישן‬ ‫דאך ַאלעס [רק] נִ ְּסיוֹ נוֹ ת‪.‬‬ ‫זאגן [בענין זה (כדלהלן)‪ ,‬ובאמת] ס'איז ָ‬ ‫דא ָ‬ ‫איך וויל ָ‬ ‫פד‬ ‫בזוהר הק' מבואר‪ ,‬שלכן היו ישראל בשפלות ובשעבוד קשה במצרים‪ ,‬כדי שלא יתערבו עם המצרים‪ ,‬כי‬ ‫אם היו מתערבים‪ ,‬לא היו יכולים לקבל את התורה‪ .‬ועל ידי השעבוד היו נמאסים בעיני המצרים‪ ,‬ולא נתערבו‬ ‫האט געפירט‪ַ ,‬אז‬ ‫רוואס דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִּמים ָ‬ ‫פא ָ‬‫ס'שטייט אין זוהר הקדושכב‪ַ ,‬‬ ‫ֹמר ו ִב ְּל ֵּבנִ ים (שמות א‪,‬‬‫רשקלאפט‪ְּ ,‬בח ֶ‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫אידן זענען געווען אין ִּמ ְצ ַריִּ ם ַאזוי ְב ָש ָפל‪ַ ,‬אזוי ַ‬ ‫געוואלט‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט נישט‬ ‫ָ‬ ‫געהאט‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫מ'האט זייער מוֹ ָרא‬ ‫ָ‬ ‫זאגט דער זוהר הקדוש‪ ,‬ווייל‬ ‫יד)‪ָ .‬‬ ‫מ'זאל זיך נישט‬ ‫ָ‬ ‫[ שיתערבו עם המצרים‪ ,‬ולכן סיבב הקב"ה את השעבוד הקשה (כדלהלן) כדי]‬ ‫חלילה אויסמישן מיט די מצריים‪[ .‬ווייל] חס ושלום ווען ס'געשעט [ ַאז] ס'ווערט‬ ‫געקאנט ְּמ ַק ֵּבל זיין די תוֹ ָׁרה‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫אויסגעמישט‪ ,‬העט מען נישט גיווען‬ ‫כג‬ ‫האט מען געקוקט ‪ְּ -‬בנֵּ י‬ ‫[דכשהקב"ה רצה ליתן לבני ישראל] די תוֹ ָרה ַה ְקדוֹ ָשה‪ָ ,‬‬ ‫יִ ְּש ָׁר ֵּאל ָׁעאלו ו ְּבנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל נָׁ ְּפקוכד ‪ַ -‬אז ס'איז ריין‪.‬‬ ‫טאמער וועט חלילה זיין ַאריינגעמישט פון ַאן ַאנדערע או ָמה‪ ,‬העט נישט‬ ‫[און] ָ‬ ‫זא'ן אוֹ ר [של מתן תורה]‪.‬‬ ‫ראפקומען ַא ַ‬ ‫ס'זאל ַא ָ‬ ‫ָ‬ ‫קיין ְמ ִּציאות געווען‬ ‫ילא‪ַ .‬כד ָׁח ָׁמא‬ ‫יסר ְּש ָׁב ִטין‪ִּ ,‬א ְש ַת ְכ ַלל כ ָֹלא ְכ ַג ְוונָ א ִּד ְל ֵע ָ‬ ‫כב בזוהר הק' פרשת שמות (דף טו‪ :).‬ו ִּמ ְד ִּא ְתיְ ִּלידו ְליַ ֲעקֹב ְּת ֵּר ַ‬ ‫יל ָׁמא ַחס ְּו ָׁשלוֹ ם‬ ‫ילא‪ָׁ ,‬א ַמר ִד ְּ‬ ‫יאה ְד ַהאי ָע ְל ָמא ַת ָת ָאה‪ְ ,‬ד ִּא ְש ַת ְכ ַלל ְכ ַג ְוונָ א ִּד ְל ֵע ָ‬ ‫ותא ַס ִּג ָ‬ ‫יך הוא ֶח ָד ָו ָ‬ ‫קו ְּד ָׁשא ְּב ִר ְּ‬ ‫יך הוא‪ִ ,‬ט ְּל ֵּטל ְּל ֻכ ְּלהו ַעד ְדנַ ְחתו‬ ‫יִ ְּת ָׁע ְּרבון ִב ְּש ַאר ַע ְּמ ִמין‪ְּ ,‬ויִ ְּש ְּת ַאר ְּפ ִגימו ָׁתא ְּב ֻכ ְּלהו ָׁע ְּל ִמין‪ַ .‬מה ָע ַבד קו ְד ָשא ְב ִּר ְ‬ ‫ְּל ִמ ְּצ ַריִ ם‪ְּ ,‬ל ֵּמ ָׁידר ִדיו ֵּריהוֹ ן ְּב ַעם ְּק ֵּשי ְּק ָׁדל‪ִ ,‬ד ְּמ ַב ִזין נִ מו ֵּסיהוֹ ן‪ ,‬ו ְּמ ַב ִזין ְּלהוֹ ן ְּל ִא ְּת ַח ְּתנָׁ א ְּבהו ו ְּל ִא ְּת ַע ְּר ָׁבא ַב ֲה ַדיְּ יהו‪,‬‬ ‫ישא‪ .‬ו ֵבין ַכ ְך ו ֵבין ַכ ְך‬ ‫ַו ֲח ִּשיבו ְלהוֹ ן ַע ְב ִּדין‪ ,‬גו ְּב ִרין ָׁג ֲע ָׁלן ְּבהוֹ ן‪ ,‬נו ְּק ְּב ָׁתא ָׁג ֲע ָׁלן ְּבהוֹ ן‪ַ ,‬עד ְּד ִא ְּש ַת ְּכ ַלל כ ָֹׁלא ְּבזַ ְּר ָׁעא ַק ִד ָׁ‬ ‫ישין‪,‬‬ ‫ְש ִּלים חוֹ ָבא ִּד ְש ַאר ַע ִּמין‪ִּ ,‬ד ְכ ִּתיב (לך טו‪ ,‬טז) ִּכי לא ָש ֵלם ֲעוֹן ָה ֱאמוֹ ִּרי ַעד ֵה ָנה‪ְּ .‬ו ַכד נָׁ ְּפקו‪ ,‬נָׁ ְּפקו זַ ָׁכ ִאין ַק ִד ִ‬ ‫ִּד ְכ ִּתיב (תהלים קכב‪ ,‬ד) ִש ְּב ֵּטי ָׁקה ֵּעדות ְּליִ ְּש ָׁר ֵּאל‪.‬‬ ‫ישי ְוגוֹ ' (יתרו יט‪ ,‬א)‪ַ .‬פ ְר ְש ָתא ָדא ְב ַהאי ְק ָרא אוֹ ְקמו ָה ֵליה‬ ‫כג כמבואר בזוהר הק' פרשת יתרו (דף עח‪ַ :):‬בח ֶֹדש ַה ְש ִּל ִּ‬ ‫יך הוא ְּלזַ ְּר ַעיָׁ ין ְּדיִ ְּש ָׁר ֵּאל‪,‬‬ ‫ילא‪ָ .‬תאנִּ י ַר ִּבי ִּח ָייא‪ְּ ,‬ב ַההוא זִ ְּמנָׁ א ְּד ָׁמטו יִ ְּש ָׁר ֵּאל ְּלטו ָׁרא ְּד ִסינַ י‪ָׁ ,‬כנִ יש ְּלהו קו ְּד ָׁשא ְּב ִר ְּ‬ ‫ְל ֵע ָ‬ ‫ישא‪ֻ ,‬כ ְּלהו ְּבנֵּ י ְּקשוֹ ט‪ְּ .‬ב ַההוא‬ ‫ְּו ַא ְּש ַגח ֵּליה ְּב ֻכ ְּלהו‪ְּ ,‬ו ָׁלא ַא ְּש ַכח ְּב ֻכ ְּלהו זַ ְּר ָׁעא ְּדיִ ְּש ָׁר ֵּאל ַפ ְּסלו‪ֶ ,‬א ָׁלא ֻכ ְּלהו זַ ְּר ָׁעא ַק ִד ָׁ‬ ‫יך ְלהו ִּב ְר ִּחימו ָתא ַד ֲא ָב ָהן‪,‬‬ ‫יתא ְּליִ ְּש ָׁר ֵּאל‪ָ ,‬מ ִּש ְ‬ ‫יהב אוֹ ַריְּ ָׁ‬ ‫יך הוא ְּלמ ֶֹשה‪ַ ,‬ה ְּש ָׁתא ֲאנָׁ א ָׁב ֵּעי ְּל ֵּמ ָׁ‬ ‫זִ ְּמנָׁ א ָׁא ַמר קו ְּד ָׁשא ְּב ִר ְּ‬ ‫ימנָ א ְלהו‪ ,‬ו ְב ַא ְת ָוון ַד ֲע ָב ִּדית ְלהו‪ְ ,‬ו ַא ְת ֲה ֵוי ִּלי ְשלו ָחא ְו ָא ִּתיב ִּמ ִּלין ִּא ֵלין‪[ .‬ועיין בזה בישמח משה‬ ‫ִּב ְר ִּחימו ָתא ְד ָר ִּח ְ‬ ‫פרשת ויגש (עה"פ כי למחיה שלחני)]‪.‬‬ ‫כד כמבואר בזוהר הק' פרשת שמות (דף ד‪ :).‬זַ ָכ ִּאין ִּאינון יִּ ְש ָר ֵאל‪ְ ,‬ד ַאף ַעל ַגב ַד ֲהוו ְב ָגלו ָתא ְד ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ִּ ,‬א ְס ָת ָמרו‬ ‫ש ָר ֵאל ִּמן ָגלו ָתא וכו'‪ִּ ,‬ד ְכ ִּתיב (בא‬ ‫ִּמ ָכל ַהנֵ י ְת ָל ָתא‪ִּ ,‬מ ִּנ ָדה‪ ,‬ו ִּמ ַבת ֵאל נֵ ָכר‪ ,‬ו ִּמ ְקטוֹ ל זַ ְר ָעא וכו'‪ ,‬ו ִּבזְ כו ָתא ָדא נָ ְפקו יִּ ְ‬ ‫'בנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל'‪,‬‬‫יב‪ ,‬מא) יָ ְצאו ָכל ִּצ ְבאוֹ ת ה' וגו'‪ ,‬ו ְכ ִּתיב ִּש ְב ֵטי ָקה ֵעדות ְליִּ ְש ָר ֵאל‪ֵ ,‬עדות ְליִּ ְש ָר ֵאל ַו ַדאי‪ְ ,‬ו ֵא ֶלה ְשמוֹ ת ְ‬ ‫ימא ְו ָהא ְכ ִּתיב (אמור כד‪ ,‬י) ְוהוא ֶבן ִּאיש ִּמ ְצ ִּרי‪ָ ,‬הא ַו ַדאי ַחד‬ ‫'בנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל' וכו'‪ְ .‬ו ִּאי ֵת ָ‬ ‫'בנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל'‪ַ ,‬ד ֵבר ֶאל ְ‬ ‫ִּש ְב ֵטי ְ‬ ‫ֲה ָוה ו ִּפ ְר ְסמוֹ ְק ָרא‪ִּ ,‬ד ְכ ִּתיב (שם) ְוהוא ֶבן ִּאיש ִּמ ְצ ִּרי וגו' ְו ֵשם ִּאמוֹ ְשלוֹ ִּמית ַבת ִּד ְב ִּרי‪ .‬ו ִמ ָׁכל ַהנֵּ י ִא ְּס ָׁת ָׁמרו יִ ְּש ָׁר ֵּאל‪,‬‬ ‫'בנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל'‪.‬‬ ‫'בנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל' נָׁ ְּפקו‪ֲ ,‬ה ָדא הוא ִּד ְכ ִּתיב (שמות א‪ ,‬א) ְּו ֵּא ֶלה ְּשמוֹ ת ְּ‬ ‫'בנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל' ָׁעאלו‪ְּ ,‬‬ ‫ְּ‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫יד‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים געפירט‪ַ [ ,‬אז] זיי‬ ‫געהאט [שלא יתערבו]‪ָׁ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫האט מען מוֹ ָרא‬‫ָ‬ ‫רשקלאפט [ובזה היו שנואים ובזויים בעיני המצריים‪ַ ,‬אז] ס'איז‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫זענען געווען ַאזוי ַ‬ ‫מ'זאל זיך אויסמישן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫גארנישט מעגליך געווען [ ַאז]‬ ‫ָ‬ ‫דאס ָלשוֹ ן‪ִ ,‬ד ְּכ ִרין ָׁמ ֲאסון ְּבהוֹ ן‪ ,‬נו ְּק ִבין ָׁג ֲעלון ְּבהוֹ ן‪,‬‬‫זאגט ָ‬ ‫[און] דער זוהר הקדוש ָ‬ ‫פאר זיי [אידן‪,‬‬ ‫גע'מיאוס'ט ַ‬ ‫ִּ‬ ‫האבן זיך‬ ‫סיי זייערע ְז ָכ ִּרים און זייערע נְ ֵקבוֹ ת [של המצריים] ָ‬ ‫פאר‬ ‫מ'האט זיך ַ‬ ‫ָ‬ ‫ש ְפלות [און בזיון געווען‪ַ ,‬אז]‬ ‫זא גרויס ִּ‬ ‫ולא רצו הם להתקרב עמהם]‪ .‬ס'איז ַא ַ‬ ‫מ'האט זיך נישט‬ ‫ָׁ‬ ‫רויסגעהאלפן‪ַ ,‬אז‬ ‫ָׁ‬ ‫האט [ ָאבער] ַא‬ ‫ָׁ‬ ‫גע'מיאוס'ט‪ ,‬און דעס‬ ‫ִּ‬ ‫זיי‬ ‫אויסגעמישט‪.‬‬ ‫ַאזוי שטייט אין זוהר הקדוש‪.‬‬ ‫פה‬ ‫וכן כתב בישמח משה מסברא‪ ,‬ואחר כך מצא שכן מפורש בזוהר הק'‬ ‫זאגט עס קודם [ ַאליין] ִּמכ ַֹח‬ ‫ַא ֶפ ֶלא‪ ,‬דער זיידע זכרונו לברכה אין ישמח משהכה ָ‬ ‫גאר ַארויס אין זוהר הקדוש‪,‬‬ ‫אתי ַאז ס'שטייט ָ‬ ‫זאגט ער שוב ָׁמ ָׁצ ִ‬ ‫דערנאך ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְס ָב ָרא‪ ,‬און‬ ‫והנאני‪.‬‬ ‫האט ער‬ ‫דערנאך ָ‬ ‫ָ‬ ‫טה‪[ ,‬ורק]‬‫זעט אויס‪ַ [ ,‬אז] ס'איז ביי אים געווען ַא ְּס ָׁב ָׁרא ְּפשו ָׁ‬ ‫געזען [ ַאז] ס'שטייט ַארויס אין זוהר הקדוש‪.‬‬ ‫פו‬ ‫ובעוה"ר רואים זאת בחוש במדינה זו‪ ,‬שבאים אבות בבכיה‪ ,‬שאף שהחזיקו‬ ‫את בנם בישיבות הטובות ביותר‪ ,‬פתאום נתקלקל לגמרי ל"ע‪ ,‬וכן בבנות‬ ‫דא אין די ְּמ ִדינָׁ ה‪.‬‬ ‫טאקע ָׁ‬ ‫דאס זעט מען ְבחוש‪ַ ,‬‬ ‫בעונינו הרבים‪ָ ,‬‬ ‫מ'האט מיט‬ ‫ָ‬ ‫סאך פון די‪ ,‬פון [די] דרויסענדיגע [מענטשן‪ ,‬ווייל]‬ ‫גאר ַא ַ‬‫איך זע נישט ָ‬ ‫מאל ַאריין [צו מיר‪ ,‬זעט מען‬ ‫וואס ס'קומט ַא ָׁ‬ ‫נאר פון דעם ביסל ָׁ‬ ‫זא שייכות‪ָ .‬‬ ‫מיר נישט ַא ַ‬ ‫דא אין‬‫דאס] רוֹ ב ַב ָׁקשוֹ ת ָׁ‬ ‫שים ְב ָכל יוֹ ם‪ ,‬ס'איז [ ָ‬ ‫זאגן [ס'איז] ַמ ֲע ִּ‬‫ַאז] ַמ ָמש קען מען ָ‬ ‫מ'האב מיר‬ ‫ָ‬ ‫ַאמעריקע‪ ,‬קומען ַאריין אידן און וויינען מיט בלוטיגע טרערן‪[ ,‬ואומרים לי]‬ ‫האב מיר אים געגעבן‪,‬‬ ‫דאס קינד אין די בעסטע יְ ִּשיבוֹ ת‪ ,‬דעם בעסטן ִּחינו ְך ָ‬ ‫געהאלטן ָ‬ ‫ַ‬ ‫געווארן‪ ,‬לֹא‬ ‫ָ‬ ‫געוואר‬ ‫ָ‬ ‫האט זיך אויפגעפירט ווי מ'ברויך‪[ ,‬און] פלוצים זענען זיי‬ ‫און ער ָ‬ ‫ָע ֵלינו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ַ [ ,‬אז] ער איז לֹא ָע ֵלינו מיט ַאן ערלית‪.‬‬ ‫כה בישמח משה ריש פרשת בא (אופן ז)‪ :‬ואף אני אענה חלקי‪ ,‬על פי מה שכתבתי בפרשת תולדות [בפסוק ויהי‬ ‫עשו וגו' (כו‪ ,‬לד)] ובפרשת וארא [בפסוק והייתי לכם לאלקים (ו‪ ,‬ז)]‪ ,‬על פי תשובת מהרי"ט (ח"ב סימן ו)‪ְ ,‬ד ֵע ָשו אין לו‬ ‫זרע לירש אותו‪ ,‬דבנך הבא מן הנכרית קרוי בנה (יבמות יז‪ ,).‬אבל אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬זוכים בארץ‬ ‫מכח ירושת אבותינו‪ ,‬עיין שם‪ .‬והנה השבטים גיירו הנשים שנשאו‪ ,‬והנה אחר כך כשנתרחקו מן השורש ונתרבו‬ ‫הימים‪ ,‬והם בארץ לא להם‪ ,‬היו נטמעין בין האומות בחיתון בלי גירות‪ ,‬וח"ו היה נאבד זרע ישראל לגמרי‪ ,‬דבנך‬ ‫הבא מן הנכרית הוא‪ .‬לכך 'העבודה והעינוי' היה בהכרח‪ ,‬באופן שלא היה האחד מהאומות רוצה להתחתן בהם‪,‬‬ ‫והתחתנו [ישראל רק] זה בזה‪ ,‬כן נראה לי לטעם נכון מאד‪ .‬שוב ראיתי שכיוונתי לדעת רבי אלעזר בן רבי שמעון‪,‬‬ ‫שאמר בפירוש טעם זה‪ ,‬כמבואר בזוהר הקדוש פרשת שמות וכו'‪ ,‬עיין שם‪ .‬ותהלה לקל נחני בדרך אמת‪ ○ .‬ועל‬ ‫פי זה מבואר ַו ִּי ְש ָל ֵחהו ֵמ ֵע ֶמק ֶח ְברוֹ ן (וישב לז‪ ,‬יד) ואמרו רז"ל (סוטה יא‪ ).‬מאותה עצה עמוקה‪ ,‬רצ"ל כדי שלא‬ ‫יתערבו וישתקעו בין האומות בארץ כנען‪ ○ .‬ועל ידי זה נבין מה שנאמר לאברהם (לך טו‪ ,‬יד) ְו ַא ֲח ֵרי ֵכן יֵ ְצאו‬ ‫ִּב ְרכוש ָגדוֹ ל‪ ,‬כי מה לו בבצע כסף‪ .‬אלא דזה להורות שלא יטמעו בין האומות‪ ,‬ויהיו נחשבין על שם אבותיהם‪,‬‬ ‫שלא יחשוש אברהם דאלו שיצאו יהיו אחרים ולא בניו‪ ,‬דידוע (סנהדרין צא‪ ).‬דזה היה שכר העבודה‪ ,‬דאם לא כן‬ ‫האיך יצוה הקב"ה לגזול‪ ,‬ואם נטמעו‪ ,‬אם כן אין לו ליטול שכר בשביל אביו וכו'‪.‬‬ ‫ועיין עוד בישמח משה פרשת תולדות (בפסוק וידו אוחזת‪ ,‬אופן ד)‪ :‬כי באמת בזמן הגלות היא טובה גדולה‬ ‫שישראל הם שפלים נבזים ובזוים כעפר הנדרס‪ ,‬דאם לא כן חס ושלום ַו ִּי ְת ָע ְרבו ַבגוֹ יִּ ם (תהלים קו‪ ,‬לה) וכו'‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫דאס ְכ ֵס ֶדר‪.‬‬ ‫זאגן‪ ,‬איך הער ָ‬ ‫דאס נישט צו ָ‬ ‫מ'דארף ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאס‪,‬‬ ‫ַמ ֲע ִּשים ְב ָכל יוֹ ם הער איך ָ‬ ‫פאר דעם קינד‪.‬‬ ‫לאגט ַ‬ ‫האב מיך ַאזוי געפ ָ‬ ‫רוואס‪ ,‬איך ָ‬ ‫פא ָ‬‫זיי פרעגן מיך ַק ְשיוֹ ת ַ‬ ‫האב זי‬ ‫דאס זעלבע‪ ,‬איך ָ‬ ‫טאכטער‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫מ'קומט ַאריין איינער ווידער מיט ַא‬ ‫דאס געשען‪.‬‬‫'בית יַ ֲעקֹב'‪[ ,‬און] פלוצים איז ָ‬‫געהאלטן אין די בעסטע פלעצער‪ ,‬אין ֵ‬ ‫ַ‬ ‫גארנישט ענטפערן‪.‬‬‫[און] מ'קען זיי ָ‬ ‫פז‬ ‫והסיבה לזה‪ ,‬דאף שבישיבה אכן מדריכים אותו בדרך הטוב‪ ,‬אבל הוא יוצא גם לרחוב‪ ,‬ומשוחח‬ ‫עם כל אחד‪ ,‬ואינו יודע להזהר מלהתחבר עם גוים או קלי הדעת‪ ,‬ומזה הולכים מדחי אל דחי ח"ו‬ ‫רוואס איז עס געשען‪.‬‬ ‫פא ָ‬ ‫און דער ֱא ֶמת‪ַ ,‬‬ ‫יבה‬ ‫גאנץ גוט אין די יְ ִּש ָ‬ ‫וואס ער קען‪ ,‬און ער [בנו] לערנט ַ‬ ‫טאקע ָ‬‫טאטע טוט ַ‬ ‫דער ַ‬ ‫ְ‬ ‫יבה איז מען אים ַמ ְד ִּריך אויפן גוטן וועג‪.‬‬ ‫[שלהם‪ ,‬און] אין די יְּ ִש ָׁ‬ ‫'מאווי' אויכעט‪,‬‬ ‫ָׁ‬ ‫גאר אין די‬‫גאס‪ ,‬און ֶא ְפ ָשר ָ‬ ‫דאך ָאבער אויף די ַ‬ ‫ער גייט ָ‬ ‫וכדומה‪ַ .‬אנטשפרעכן [ ְל ַד ֵבר] ענטשפרעכט ער אויף ַאלדינגס [שמשוחח עם כל אחד מכל‬ ‫ענין‪ ,‬אף מדברים שאינם ראויים‪ ,‬ורוצה למצוא חן ולהתקרב גם לאנשים זרים בשוק‪ .‬ודין גרמא מה‬ ‫שבאים אחר כך לידי ירידה גדולה כזה רח"ל]‪.‬‬ ‫פח‬ ‫והעצה שבזוהר‪ ,‬שיהיו נמאסים בעיני הגוים‪ ,‬אינה כאן‪ .‬ואדרבה אף ההורים‬ ‫עצמם רוצים שיהיו מקובלים אצל כל אחד‪ ,‬ושיהיו דומים לאנשי הרחוב‬ ‫זאגט‪[ ,‬די עצה פון] ִד ְּכ ִרין ָׁמ ֲאסון און נו ְּק ִבין‬ ‫וואס דער זוהר הקדוש ָ‬ ‫[און] דעס ָ‬ ‫ָׁג ֲעלון‪ ,‬דעס געשעט נישט‪ ,‬דעס איינע געשעט שוין נישט‪.‬‬ ‫מאל [שיהא‬ ‫ניטא ָ‬ ‫ַ‬ ‫פאטער וויל‬ ‫האבן‪ ,‬די עלטערן‪ .‬דער ָ‬ ‫דאס ָ‬‫מאל ָ‬‫ניטא ָ‬‫ַ‬ ‫[און] זיי ווילן‬ ‫זאל‬ ‫פאר יעדן‪ ,‬ער ָ‬ ‫פולקאמען'כו ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫זאל זיין צו '‬ ‫בנו נמאס בעיני הרחוב‪ ,‬ואדרבה] ער וויל ער ָ‬ ‫זאל ַאזוי אויסזען [כדוגמת אנשי הרחוב]‪.‬‬ ‫ענטשפרעכן [מיט יעדן]‪ ,‬און ער ָ‬ ‫יבה‬ ‫זא געשטעל [כמונו]‪ ,‬מ'קוקט ָאן די 'יְּ ִש ָׁ‬ ‫ווארן ְו ָה ַר ֲאיָ ה‪ַ ,‬אז מ'קוקט ָׁאן ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫פארקערט‪[ ,‬שהם אינם מרוצים בזה]‪.‬‬ ‫דאך] ַ‬‫יונגלעך' מיט ' ֵּפאוֹ ת'‪ַ ,‬אזוי ווי ס'איז [ביי אונז‪ .‬איז ָ‬ ‫וואס זענען נֶ ֱהנֶ ה‬ ‫דאס איז זְּ ִע ִירין ִאינון ָׁ‬ ‫דאך נישט רעכענען‪ָ ,‬‬ ‫דארף איך ָ‬ ‫ליידער ַ‬ ‫דאס נישט סוֹ ֵּבל‬ ‫דאך ָׁ‬ ‫קאנען ָׁ‬ ‫דערפון‪ ,‬און זענען ַמ ְּס ִכים דערצו‪ָ [ .‬אבער] רו ָׁבא ְּדרו ָׁבא ָׁ‬ ‫דא אין ַאמעריקעכז‪.‬‬ ‫דאך נישט אויסרעכענען [ווי] ס'איז ַאזוי‪ָׁ ,‬‬ ‫דארף ָ‬ ‫זיין‪ .‬איך ַ‬ ‫'ש ֵלימות']‪.‬‬ ‫'פולקאם' פירושו ְ‬ ‫ָ‬ ‫כו פירוש‪ :‬צו זיין ווי ַא 'מו ְש ָלם' אין זייערע אויגן [ויהא 'מתקבל' בעיניהם‪ .‬ומלת‬ ‫ועיין לשון כזה גם במסיבה מוצ"ש וישב תשט"ו (לשון קדשו קונטרס רס‪ ,‬אות לט‪-‬מא) וז"ל‪ :‬דער ערשטער‬ ‫מ'זאל זיך‬‫ָ‬ ‫סימן איז אין שלחן ערוך (או"ח א‪ ,‬א)‪ ,‬אין רמ"א‪ְּ ,‬ו ַאל יֵּ בוֹ ש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה'‪,‬‬ ‫זאגט נישט דער רמ"א‪,‬‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫וואס זיי שפעטן פון אים אין ַע ְבדות ה'‪[ .‬ולכאורה] ַ‬ ‫פאר מענטשן ָ‬ ‫נישט שעמען ַ‬ ‫עטן'‪.‬‬ ‫'ש ֶפ ְ‬ ‫קאנען פון דיר ְ‬ ‫זאל ָ‬ ‫זאכן ַאז יענער ָ‬ ‫זאלן נישט טון ַאזעלעכע ַ‬ ‫וואס דינען דעם אייבירשטען‪ָ ,‬‬ ‫[אז] אידן ָ‬ ‫ַ‬ ‫[וואס]‬ ‫ָ‬ ‫עטן פון אים‪ַ .‬אז ער איז ַא איד‬ ‫[טאקע] ְש ֶפ ְ‬ ‫ַ‬ ‫זאל מען‬‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫'דאס' נישט ָאן‪ ○ .‬און ַ‬‫זאגט מען ָ‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬‫ַ‬ ‫'פולקאמען' ביי יעדער געלעגנהייט מיט 'יענעם'‬ ‫ָׁ‬ ‫ער דינט דעם אייבירשטען [בין אדם למקום‪ ,‬און] ַאז ער איז צו‬ ‫ימיות איז‬ ‫טאקע אין ְפנִּ ִּ‬ ‫גארנישט [שלעכטס]‪ ,‬און ַ‬ ‫אויך [בין אדם לחבירו]‪ .‬און אויסענווייניג זעט מען נישט פון אים ָ‬ ‫טאקע זיין ַאן‬ ‫לאכן' פון אים‪ֶ ○ .‬א ָלא ַמאי מוז זיין‪[ ,‬כי] ַאז מ'מוז ַ‬ ‫וואס ווייסט יענער 'צו ַ‬ ‫ער ַאן ערליכער איד‪ .‬נו ָ‬ ‫שלאגט מען זיך ָׁאן אין ַאזעלעכע‬ ‫ָׁ‬ ‫'אויסהאלטן' [לדורות‪ ,‬איז בעל כרחך]‬ ‫ַ‬ ‫ס'זאל‬ ‫ָ‬ ‫ֱא ֶמת'דיגער ערליכער איד [באופן]‬ ‫זאגט אונז ָאן [אויף‬ ‫וואס יענער וויל דערפון ַמ ְל ִּעיג זיין‪ .‬און דער רמ"א ָ‬ ‫וואס 'יענער' איז נישט צופרידן ‪ָ ,‬‬ ‫זאכן ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫דעם‪ַ ,‬אז] ַאל יֵּ בוֹ ש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה'‪.‬‬ ‫כז ועיין כעין זה בדברי רבינו בחנוכת הבית א' שופטים תשט"ז (לשון קדשו קונטרס שלז‪ ,‬אות נז‪-‬סא) וז"ל‪ :‬מילא‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫טז‬ ‫פט‬ ‫ועל כן העצה היחידה הוא כשמתחנכים רק על פי נוסח הישן‪ ,‬ובצירוף השמירה מאנשי הרחוב‪.‬‬ ‫ובכלל לקיום הדת‪ ,‬העיקר הוא שיתנהגו רק בדרך אבותינו‪ ,‬מבלי שום תערובת דברים זרים‬ ‫ווארנט‪ ,‬מיט דעם איינעם‬ ‫וואס'זשע דען‪ ,‬מיט דעם איינעם [דרך] איז מען ב ַא ָ‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫ווארנט‪ַ ,‬אז מ'גייט אויפן ' ַאלטן' נו ַסח‪.‬‬ ‫איז מען ב ַא ָׁ‬ ‫צ‬ ‫ס'האלט נישט ביי דעם‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫זאגן [אויף אונז‪ ,‬כי] ָברו ְך ַה ֵשם‬ ‫הגם‪ ,‬איך וויל נישט ָ‬ ‫דאך ִּענְ יָ נִּ ים ְגבוֹ ִּהים‪[ ,‬מה שגורמים] מיט יעדן ָעוֹן [לסילוק הצלם אלקים ח"ו‪ .‬און‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫[הענין של 'צלם אלקים'] ָ‬ ‫נאר גרויסע מענטשן זענען געווען ְּמ ִבינִ ים [דערויף]‪ָׁ .‬אבער‬ ‫דאך אונז נישט קיין ְמ ִּבינִּ ים‪[ .‬ווייל] ָׁ‬ ‫דאס זעמיר ָ‬ ‫אויף] ָ‬ ‫האבן אויסגעזען‪[ ,‬און] מ'איז‬ ‫אין ַפ ְּשטות [יש לפרש הענין‪ ,‬כי] ַאז מ'זעט ַאזוי אויס‪ַ ,‬אזוי ווי אונזערע עלטערן ָׁ‬ ‫ערווארטן‬ ‫ַ‬ ‫קאן מען‬ ‫דעמאלטס] ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַמ ְר ִּגיל קינדער [לילך] מיט ַא ֶצ ֶלם ֱאל ִֹּקים [עם פיאות הראש ומלבושי יהודים כדרך אבותינו‪,‬‬ ‫זאגט ער [ ָשלוֹ ש ְפ ָע ִּמים ַב ָשנָ ה‬ ‫יך‪[ ,‬שיזכו להיות גם 'צלם אלקים' על פניהם]‪ ○ .‬איבערדעם ָ‬ ‫[שיבואו] מיט ַא ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ‬ ‫דא‬ ‫האב ָ‬ ‫יך‪ ,‬ומסיים על זה] ַב ָׁמקוֹ ם ֲא ֶשר יִ ְּב ַחר‪[ ,‬דער] ' ַב ָמקוֹ ם ֲא ֶשר יִּ ְב ַחר' ‪ -‬לויט ווי איך ָ‬ ‫יֵ ָר ֶאה ָכל ְזכו ְר ָך ֶאת ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ‬ ‫דארט וואו ער וועט בוחר זיין‬ ‫טאקע אויף חוץ ָׁל ָׁא ֶרץ‪ָ ,‬‬ ‫דאך ַארויף ַ‬ ‫געזאגט (לעיל שם בישוב קושיא ב)‪ - ,‬גייט ָ‬ ‫ָ‬ ‫פריער‬ ‫לאץ פון תוֹ ָׁרה‪ ,‬און פון יִ ְּר ָׁאה‪,‬‬ ‫[שהוא מקום הראוי להשראת השכינה‪ .‬והיינו] ַאז דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים וועט זען ַא פ ַ‬ ‫דאס ָׁפנִ ים‪,‬‬ ‫פארלירן ָ‬ ‫יך‪ ,‬וועט מען נישט ַ‬ ‫און פון ֱא ֶמת‪ ,‬און פון ְּקדו ָׁשה‪ ,‬ממילא וועט זיין יֵּ ָׁר ֶאה ֶאת ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ‬ ‫געהאט [בדורות הקודמים]‪ַ ,‬אזוי ווי אונזערע עלטערן‪ ○ .‬על כל פנים‬ ‫ַ‬ ‫מ'האט ַא ָׁפנִ ים‬‫ָׁ‬ ‫דאס ' ַאלטע' ָׁפנִ ים‪ַ ,‬אזוי ווי‬ ‫ָׁ‬ ‫מ'קאן ערציען ַא דוֹ ר ַאז‬ ‫ָׁ‬ ‫דאס אונזעריגע‪ַ .‬אז מ'איז ְּמ ַג ֵּדל [באופן כזה‪ ,‬והקב"ה עוזר]‬ ‫אונז זעמיר ְּמחויָׁ ב צו טון ָׁ‬ ‫ערווארטן' אויף שפעטער [שיהיה שורה 'צלם אלקים' על פניהם]‪○ .‬‬ ‫ַ‬ ‫קאן מען '‬ ‫מ'זאל אויסזען [כמו אבותינו]‪ ,‬ממילא ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫דאס כסדר‪,‬‬ ‫זאג ָ‬ ‫[וגם] ְּב ַפ ְּשטות [יש חיוב להיות נראה בצורת אבותינו‪ ,‬ולא להתדמות במלבושי נכרים וכדומה]‪ .‬ווי איך ָ‬ ‫דא אין ספר‬ ‫זאגט דער רמב"ם דעם ַט ַעם [דערפון] ָ‬ ‫יהם לֹא ֵת ֵלכו‪ָ ,‬‬ ‫זאגט [על הלאו של] ו ְב ֻחק ֵֹת ֶ‬ ‫[וואס] דער רמב"ם ָ‬ ‫ָ‬ ‫מ'טאר זיך נישט לערנען [מדיעותם ומעשיהם]‪ ,‬מוז מען ַאנדערש גיין‬ ‫ָׁ‬ ‫וואס‬‫היד (עבודה זרה יא‪ ,‬א) וכו'‪ַ ,‬אז פון די ָׁ‬ ‫ווארן ַאז איך גיי ' ָׁאנגעטון' גלייך מיט אים‪ ,‬איז מען ָׁעלול [להמשך אחריו]‪ ,‬לערנט מען זיך פון‬ ‫[ ְב ַמ ְלבושוֹ ] אויך‪ָ .‬‬ ‫טאקע‬ ‫מ'זאל זיך נישט אויסמישן‪ַ ○ .‬אזוי ווי מ'זעט ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאך ַאז דעס איז ַא ִמ ְּצ ָׁוה יְּ סוֹ ִדית‪[ ,‬בכדי]‬ ‫אים‪ .‬זעט מען ָ‬ ‫וואס זענען נִּ ְת ַג ֵדל ַעל ֶד ֶר ְך ַהתוֹ ָרה‪ ,‬ער 'לערנט'‪ ,‬און ער איז ַאן‬ ‫ְּבחוש‪ַ ,‬מ ֲע ִשים ְּב ָׁכל יוֹ ם‪ַ ,‬אזעלעכע [קינדער] ָ‬ ‫האט זיך לֹא‬ ‫זאגן – ער ָ‬ ‫[אז] חלילה חס ושלום ‪ -‬איך וויל נישט ָ‬ ‫געוואר ַ‬‫ָ‬ ‫'ערליכער'‪[ ,‬און] פלוצים ווערט מען‬ ‫נאנט‬ ‫רוואס‪ ,‬ווייל ס'איז זייער ָׁ‬ ‫פא ָ‬ ‫ָע ֵלינו מטמא געווען רחמנא ליצלן צווישן די אומוֹ ת‪ ,‬ער ווערט נִּ ְט ַמע‪ָ .‬פשוט ַ‬ ‫נאנט‪[ ,‬קומט אויס ַאז] מ'איז נישט מו ְב ָדל און מ'איז נישט מו ְפ ָרש‬ ‫[צורת מלבושיהם עם צורת הגוים‪ ,‬און] ַאז ס'איז ָ‬ ‫טאקע ' ַאזוי' 'ברויך' עס צו זיין [להיות מובדל‬ ‫[מהם עצמם וממעשיהם‪ ,‬וויב ַאלד] מ'איז נישט ' ְמשונֶ ה' [ממנו‪ .‬וממילא] ַ‬ ‫ומשונה מהם גם במלבוש וצורה‪ .‬ולא כתלונת האמעריקאים כאילו יש חילול השם לילך בצורת יהודי בין הגוים]‪ .‬ממילא‬ ‫ס'זאל זיין יֵּ ָׁר ֶאה‬ ‫ָ‬ ‫מ'קאן [גרינגער] אויפציען ַא דוֹ ר [באופן ַאז]‬ ‫ָ‬ ‫פאר אידישקייט ְּב ֶד ֶר ְּך ְּכ ַלל‪ַ ,‬אז‬ ‫דאס גיט ַא ַה ְּש ָׁפ ָׁעה ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫דאס‬ ‫דאס אונזעריגע (כדלעיל)‪ .‬און] ָׁ‬ ‫יך'‪ ,‬דעם ֶצ ֶלם ֱאל ִֹקים‪[ ○ .‬על כל פנים אונז זעמיר ְמחויָ ב צו טון ָ‬ ‫' ֶאת ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ‬ ‫הארעווען' [בתורה ועבודת ה'‪ ,‬וגם כשיגדלו‪ ,‬בכדי]‬ ‫דארף מען 'ווייטער ָׁ‬ ‫[דא] ַא ְּב ִח ָׁירה‪ַ .‬‬‫איבעריגע‪ ,‬איז שוין ווייטער ָ‬ ‫נאך ַאכט געבן‬ ‫[אבער ָ‬ ‫דארף מען ָ‬ ‫האבן דעם ֶצ ֶלם ֱאל ִֹקים‪ .‬אפילו [ווען] מ'זעט ַאזוי אויס [מיט ַא אידישע צו ָרה]‪ַ ,‬‬ ‫מ'זאל ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫וואס דען‪' ,‬דעס'‬ ‫נאר ָ‬ ‫[אדער] מיט ַמ ֲח ָׁשבוֹ ת ָׁרעוֹ ת‪ָ .‬‬ ‫רדארבן [דעם צלם אלקים]‪ ,‬מיט ֲע ֵּבירוֹ ת‪ָ ,‬‬ ‫פא ַ‬ ‫מ'זאל עס] נישט ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַאז‬ ‫מ'קאן‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬איז מען ְּמחויָׁ ב צו‬ ‫ָׁ‬ ‫וואס‬ ‫דאס ערשטע [שיתחנכו בדרך התורה‪ ,‬וילכו בצורת יהודי‪ .‬און] דעס ָׁ‬ ‫איז ָׁ‬ ‫טון‪.‬‬ ‫ועיין עוד במסיבה מוצ"ש וירא תשי"ז (לשון קדשו קונטרס לט‪ ,‬אות כו‪-‬כח) וז"ל‪ :‬לעולם איז ַאזוי‪ַ ,‬אז ס'גייט‬ ‫קאן‬‫וואס] מ'קען זיך אויסמישן מיט'ן גוי‪ ,‬מ' ָׁ‬ ‫[וואס] 'מ'זעט ַאזוי אויס' ווי דער גוֹ י‪[ ,‬ובאופן ָ‬ ‫ָ‬ ‫זא דרך‬ ‫[החינוך] אין ַא ַ‬ ‫'מאווי' מיט'ן גוי‪ ,‬איך וויל נישט אויסרעכענען ווייטער [מצב החינוך המצוי באמעריקע‪ ,‬באופן‬ ‫ָׁ‬ ‫צוזאמען גיין אין‬ ‫ַ‬ ‫זאגט‬ ‫דארף ַאכטונג געבן‪ ,‬מ' ָ‬ ‫וואס דען [שגם מזהירים בצדו] מ' ַ‬ ‫נאר ָ‬ ‫טאן [כדרך האומות]‪ָ ,‬‬ ‫וואס] ַאלדינגס קען מען ָ‬ ‫ָ‬ ‫'האלט אויס' [איזה 'קיום'‬ ‫דאס ַ‬ ‫דאך [שוין כאן באמעריקע] ווי ָ‬ ‫זאל זיך פירן מיט'ן דרך התורה‪ .‬זעט מען ָ‬ ‫אים ָאן 'מ' ָ‬ ‫דאך ַאוועק‪.‬‬ ‫פאלט ָ‬ ‫'דאס רוב' ַ‬ ‫ראצענט'‪ָ ,‬אבער בעוה"ר ָ‬ ‫יש לחינוך כזה]‪ .‬און אפילו ס'בלייבט עפעס 'אייניגע פ ָ‬ ‫נאך מער‪.‬‬ ‫וואס ס'בלייבט‪ ,‬איז אויך איינגעשטעלט [בסכנה‪ ,‬ובפרט] אויף 'שפעטער' [בדור הבא] ָ‬ ‫[און] אפילו דעס ָ‬ ‫וואס איז‬ ‫זאגט ָ‬ ‫כגעזאגט דעם רמב"ם‪ ,‬ווי דער רמב"ם ָ‬ ‫ָׁ‬ ‫נא‬ ‫מאל (ביום א' שופטים תשט"ז) ָׁ‬ ‫פאריגע ָׁ‬ ‫האב ָׁ‬ ‫○ ַאזוי ווי איך ָׁ‬ ‫טאר זיך נישט לערנען‬ ‫וואס מ' ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫זאגט ער‪[ ,‬ווייל] פון 'דעם' [מענטש]‬ ‫יהם לֹא ֵּת ֵּלכו‪ָ ,‬‬ ‫דער ַט ַעם פון ו ְּב ֻחק ֵֹּת ֶ‬ ‫ווארן ווען נישט‪ ,‬מישט מען זיך אויס מיט אים‬ ‫מאל [ווי אים]‪ָ .‬‬ ‫ניטא ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫טאר מען נישט ַאזוי 'אויסזען'‬ ‫[מדיעותיו]‪ָׁ ,‬‬ ‫זא יְּ סוֹ ד‪ַ ,‬א 'חינוך'‪,‬‬ ‫'קאנען' [זיך אויסמישן]‪ .‬ס'ברויך צו זיין ַא ַ‬ ‫זאל נישט ָׁ‬ ‫זא ֶד ֶר ְּך ַאז מ' ָ‬ ‫[לבסוף]‪ ○ .‬מ'ברויך גיין ַא ַ‬ ‫מאל‬ ‫קאנען ַא ָׁ‬ ‫זאל זיך נישט ָׁ‬ ‫קאנען גיין אין ֶד ֶר ְּך ה'‪ ,‬מ' ָׁ‬ ‫נאר ָׁ‬ ‫זאל ָׁ‬ ‫קאנען טון עפעס ַאנדערש‪ .‬מ' ָׁ‬ ‫זאל נישט ָׁ‬ ‫[אז] מ' ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫פארמישן מיט זיי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫יז‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫יבה‪ ,‬די‬ ‫ס'קאן יעדערער זען ביי אונז אין די יְּ ִש ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫מ'דארף נישט אויסרעכענען‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫קאן יעדער זען‪[ ,‬און] ס'איז ָברוך ַה ֵשם [גם באיכות] כו ָׁלם‬ ‫סומע [מספר התלמידים בכמות] ָ‬ ‫ֲאהו ִבים כו ָׁלם ְּברו ִרים‪ַ ,‬אזוי ווי מ'רעכנט אויסכח‪[ ,‬און] ס'איז נישט [חס ושלום] 'די'‬ ‫ֲח ָששוֹ ת‪.‬‬ ‫דאך נישט וויסן [איזה השפעה לא‬ ‫דא אין ַאמעריקע‪[ ,‬און] מ'קען ָ‬ ‫דאך] ָׁ‬ ‫ָאבער [מ'איז ָ‬ ‫נאר] מיט דעם‪ַ ,‬אז מ'קען נישט‬ ‫ווארנט' איז מען [ ָ‬‫טובה יוכלו לקבל מן הרחוב‪ .‬וממילא] 'ב ַא ָׁ‬ ‫צוזאמקומען [מיט זיי]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫שאפטכט‪[ ,‬און] מ'קען זיך נישט‬ ‫האבן די געזעלנ' ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫צא‬ ‫דאס [להבטיח שהבנים‬ ‫דאך' ָ‬ ‫עקסטערדעם‪ ,‬איך גיי ווייטער‪ ,‬דער עיקר איז דעך ' ָ‬ ‫ישארו בשלימות בדרך התורה והמצות]‪.‬‬ ‫זאל‬ ‫באשעפער ָׁ‬ ‫גאר ווייט‪ ,‬דער ַ‬ ‫דאך שוין ָׁ‬ ‫ווארן דעס [סוג ירידה הנזכר לעיל] איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫באמעריקע]‪.‬‬ ‫פארקומען [כאן ַ‬‫דא ָׁ‬ ‫דאס ַארגסטע קען ָׁ‬ ‫שוֹ ֵּמר ו ַמ ִציל זיין‪ָ ,‬אבער ָׁ‬ ‫טאקע ביי אידישקייט [בכל עניני יהדות‪.‬‬ ‫מ'זאל בלייבן ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫נאר] עקסטערדעם [בכלל‪ַ ,‬אז]‬ ‫[ ָ‬ ‫דאס גע'זעכער'סטע [וועג]‪.‬‬ ‫נאר] אויפן ' ַאלטן' ֶד ֶר ְּך‪ָ ,‬‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫איז ווען מ'גייט ָ‬ ‫צב‬ ‫וכפי הנראה‪ ,‬דבגלות מצרים עדיין לא היה העולם כל כך מקולקל שימאסו בישראל‬ ‫מחמת יראת חטאם‪ ,‬ולכן הוצרכו לשעבוד קשה‪ ,‬שבזה נעשו בזויים בעיניהם‬ ‫זאךל [להוסיף על האמור לעיל מדברי הזוהר]‪.‬‬ ‫געזאגט איין ַ‬ ‫ָ‬ ‫נאר‬ ‫האב ָ‬ ‫איך ָ‬ ‫דעמאלטס [ ְב ִּמ ְצ ַריִּ ם] נישט ַאזוי שלעכט געווען די וועלט‬ ‫ָ‬ ‫מ'זעט עפעס [ ַאז] ס'איז‬ ‫[ שימאסו המצריים בישראל מחמת יראת חטאם‪ ,‬ולכן הוצרך להיות זה על ידי שעבוד הקשה‪ ,‬שבזה‬ ‫נעשו בעיניהם כעבדים בזויים ופחותי הערך]‪.‬‬ ‫צג‬ ‫אבל עתה בעקבתא דמשיחא‪ ,‬הרי אמרו כי יראי חטא ימאסו‪ ,‬וסר מרע משתולל על הבריות‪ .‬ואם כן בזמנינו די‬ ‫לנו 'ביראת חטא'‪ ,‬או שעכ"פ הם יחשבו אותנו כיראי חטא‪ ,‬ובזה לבד ימאסו בנו‪ ,‬ואין אנו צריכין עוד עתה להעצה‬ ‫של שעבוד קשה ח"ו‪ ,‬רק יעזור הקב"ה שיהיו ישראל ברום המעלה‪ ,‬ועם כל זה לא יתקרבו בהם זרים‪ ,‬על ידי‬ ‫שיתנהגו בדרך התורה ויראת חטא‬ ‫יחא יִ ְּר ֵּאי ֵּח ְּטא יִ ָׁמ ֲאסו‪ ,‬יִ ְּר ֵּאי ֵּח ְּטא וועלן‬ ‫ווארן די גמרא ָ‬ ‫זאגטלא [ ַאז] ְב ִּע ְק ְב ָתא ִּד ְמ ִּש ָ‬ ‫ָ‬ ‫זיין נִ ְּמ ָׁאס ביי די וועלט‪ ,‬אפילו ביי אידן‪.‬‬ ‫כח לכאורה הכוונה על הדרשנים שדרשו לפני רבינו במסיבה זו‪ ,‬או במודעות שפירסמו לצורך המסיבה‪,‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫ה'געזעלשאפט' (המון האנשים) שבשוק‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫כט פירוש‪ :‬להיות להם שייכות עם‬ ‫ל כוונת רבינו בענין דלהלן‪ ,‬בבחינת 'מילין לצד עילאה ימלל'‪ ,‬להמתיק הדברים‪ ,‬שאף שיש כאן פחד גדול שלא‬ ‫יתערבו בהאומות או עם הקלים מישראל שהולכים בדרכי האומות‪ ,‬מכל מקום יעזור השי"ת‪ ,‬שלא יהיה עתה‬ ‫כמו שהיה במצרים‪ ,‬שנמאסו על ידי שעבוד קשה ח"ו‪ ,‬שזאת היתה אז העצה שלא יתערבו עמהם‪ .‬אבל עתה יש‬ ‫עצה גם בלאו הכי‪ ,‬על ידי שהגוים וכן הקלים שבישראל ימאסו בהיראים מחמת שמירת התורה ויראת חטא‪,‬‬ ‫וכמו שאמרו חכמינו ז"ל על דור האחרון כי יראי חטא 'ימאסו' וסר מרע משתולל‪ .‬וכן מסיק רבינו זאת להדיא‪,‬‬ ‫להלן באות צו‪.‬‬ ‫לא בגמרא סנהדרין (צז‪ :).‬תניא רבי יהודה אומר‪ ,‬דור שבן דוד בא בו וכו'‪ ,‬חכמת הסופרים תסרח‪ ,‬ויראי חטא‬ ‫ימאסו וכו'‪ ,‬והאמת נעדרת‪ ,‬שנאמר (ישעי' נט‪ ,‬טו) ַו ְת ִּהי ָה ֱא ֶמת נֶ ְע ֶד ֶרת ְּו ָׁסר ֵּמ ָׁרע ִמ ְּשתוֹ ֵּלל וכו'‪ .‬מאי ְּו ָׁסר ֵּמ ָׁרע‬ ‫ִמ ְּשתוֹ ֵּלל‪ ,‬אמרי דבי רבי שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות [פירש"י‪ :‬כל העולם אומרין עליו שוטה הוא‪,‬‬ ‫היינו ִּמ ְשתוֹ ֵלל‪ ,‬לשון שטות‪ ,‬כמו מוֹ ִּל ְ‬ ‫יך יוֹ ֲע ִּצים שוֹ ָלל (איוב יב‪ ,‬יז)]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫יח‬ ‫דאך נישט גוֹ יִּ ם ‪ָׁ -‬סר ֵּמ ָׁרע [וועט‬ ‫און ְּו ָׁסר ֵּמ ָׁרע – [ימאסו] ביי 'די וועלט'‪ ,‬מיינט מען ָ‬ ‫שתוֹ ֵּלל ַעל ַה ְּב ִריוֹ ת‪[ .‬שבדורות האחרונים שבגלות זה‪ ,‬נמאסים בעיניהם מחמת 'יראת חטא'‬ ‫זיין] ִמ ְּ‬ ‫לחוד‪ ,‬ומחמת 'סור מרע']‪.‬‬ ‫מ'זאל זיין נִ ְּמ ָׁאס ביי זיי [בעיני המצריים]‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫געוואלט‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט‬ ‫ָ‬ ‫[ ָאבער] אין ִמ ְּצ ַריִ ם ַאז‬ ‫רשקלאפן‪[ .‬והרי לכאורה] ס'העט גענוג געווען ַאז מ'איז ַא יְּ ֵּרא‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫האט מען זיי געמוזט ַ‬ ‫ָ‬ ‫(ההמשך לזה‪ ,‬באות צה)‬ ‫דאך שוין ָׁמאוס‪.‬‬ ‫ֵּח ְּטא‪ ,‬איז מען ָ‬ ‫צד‬ ‫‪ -‬דער ֱא ֶמת‪ ,‬היינט איז מען נִּ ְמ ָאס [בעיניהם]‪ ,‬אפילו [ווען] מ'איז נישט קיין יְּ ֵּרא‬ ‫האט‬‫טאמערלב איז מען ' ַאן ערליכער איד'‪ָׁ ,‬‬ ‫נאר 'חוֹ ֵּשד' [ ַאז] ָׁ‬ ‫נאר] ַאז יענער איז ָׁ‬ ‫ֵּח ְּטא‪ָ [ ,‬‬ ‫זאגן‬ ‫מאל ָ‬ ‫ניטא ָ‬ ‫ַ‬ ‫דארף [עס]‬ ‫מען אים שוין פיינט‪ ,‬איז מען שוין נִ ְּמ ָׁאס [בעיניהם]‪ .‬איך ַ‬ ‫[להסביר‪ ,‬שדבר ידוע הוא]‪.‬‬ ‫שנְּ ַאת ' ִח ָׁנם' [מה שהם שונאים אותנו‪ .‬שהרי בעוה"ר מי‬ ‫זאג עס ְכ ֵס ֶדר‪ ,‬ס'איז ַא ִ‬ ‫[ווי] איך ָ‬ ‫יוכל להתפאר שהוא באמת 'יְ ֵרא ֵח ְטא']‪.‬‬ ‫האבן‬ ‫גאר ָ‬ ‫'אנטי ציוניסט'‪ַ ,‬אז מ'וויל ָ‬ ‫גאר ַאן ַ‬ ‫נאך‪ַ ,‬אז מ'איז ָׁ‬ ‫[און] ווער שמועסט ָ‬ ‫דאך שוין ַאוודאי ַא ָׁבזוי‬ ‫זאל אויך זיין [רק] ַעל ִפי ַהתוֹ ָׁרה‪ .‬דער איז ָׁ‬ ‫ַאז ֶא ֶרץ יִ ְּש ָׁר ֵּאל ָ‬ ‫וואס צו רעדן‪- .‬‬ ‫נישטא ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫ו ְּמבו ֶזה‪ ,‬פון דעם איז ָ‬ ‫צה‬ ‫רשקלאפט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫געדארפט זיין ַאזוי ַ‬ ‫ַ‬ ‫האט מען‬ ‫וואס ָ‬‫נו [לכאורה ְב ִּמ ְצ ַריִּ ם] ָ‬ ‫נאכנישט ַאזוי‬ ‫דעמאלטס] ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאג איך‪ ,‬זעט אויס [ ַאז] די וועלט איז [‬ ‫נאר] איבערדעם ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫וויאזוי זיי זענען געווען'‪,‬‬ ‫וואס זענען געווען ' ַ‬ ‫שלעכט געווען‪[ ,‬און] אפילו די [קלים] ָ‬ ‫האט מען זיי‬ ‫געהאלטן' ַאן ערליכן איד‪[ .‬ולכן] ָ‬ ‫ַ‬ ‫נאך ' ַב ֲח ִשיבות‬ ‫האט מען ָׁ‬ ‫פונדעסטוועגן ָׁ‬ ‫זאלן נִ ְּמ ָׁאס ווערן [בעיניהם]‪.‬‬ ‫רשקלאפן‪ ,‬כדי ַאז זיי ָ‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫געמוזט ַ‬ ‫צו‬ ‫איך מיין‪ַ [ ,‬אז] היינט‪ַ ,‬אז דער אייבירשטער העלפט [ ַאז] מ'פירט זיך מיטן ֶד ֶר ְּך‬ ‫נאר] 'חוֹ ֵשד' [ ַאז] מ'איז ַאן‬ ‫ַהתוֹ ָׁרה‪ ,‬און מ'זעט אויס ווי ַא איד‪[ ,‬ואפילו רק] ַאז יענער איז [ ָ‬ ‫האבן ָׁכל טוב‪ ,‬מ'מעג שוין זיין גרויס‪.‬‬ ‫ערליכער איד‪ ,‬מעג מען שוין ָׁ‬ ‫מ'זאל נִ ְּמ ָׁאס ווערן‪[ ,‬שהרי] מ'איז‬‫ָ‬ ‫רשקלאפט‪[ ,‬כדי] ַאז‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫מ'ברויך שוין נישט זיין ַ‬ ‫' ַאזוי אויך' נִ ְּמ ָׁאס‪ ,‬ס'פעלט נישט אויס [העצה שהיה במצרים]‪.‬‬ ‫דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים מעג שוין העלפן ַאצינדערט‪ַ [ ,‬אז] די ַאלע אידן מעגן שוין‬ ‫נישטא‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫זיין ְּברום ַה ַמ ֲע ָׁלה‪[ .‬און] פונדעסטוועגן‪ ,‬דער ֲח ַשש [שמא יתערבו ח"ו] איז שוין‬ ‫[ כי ע"י שיתנהגו בדרך התורה ויראת חטא‪ ,‬בלאו הכי יהיו נמאסים בעיניהם‪ ,‬וכמו שאמרו 'יִּ ְר ֵאי ֵח ְטא‬ ‫יִּ ָמ ֲאסו']‪.‬‬ ‫צז‬ ‫טאקע ַא ַמ ֲע ָׁלה [מה שאמרו כן על דור האחרון‪ ,‬שיראי חטא‬ ‫דאס איז ַ‬ ‫קאן זיין‪ָ ,‬‬ ‫[ולפי זה] ָ‬ ‫ימאסו וסר מרע משתולל]‪.‬‬ ‫לב פירוש‪ ,‬אפשר‪ .‬וכלשון ֶ‬ ‫'ש ָמא'‪.‬‬ ‫יט‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫צח‬ ‫אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ‬ ‫יך‬ ‫ביאור הפסוק‪ִּ :‬כי יָ ֵר ִּ‬ ‫את לִּ ְבר ַֹּח וגו'‪ ,‬וְ לֹּא נְ ַט ׁ ְש ַתנִּ י לְ נַ ׁ ֵשק לְ ָבנַ י וְ לִּ ְבנ ָֹּתי‪ ,‬וָ ֲא ׁ ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה‬ ‫לבן טען ליעקב‪ ,‬לָ ָמה נַ ְח ֵב ָ‬ ‫אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ‬ ‫יך ֵמ ִּע ִּמי‬ ‫ו ְב ׁ ִּש ִּרים‪ .‬ועל זה השיב לו יעקב‪ִּ ,‬כי יָ ֵר ִּ‬ ‫וואכעדיגע סדרהלג‪ָׁ ,‬ל ָׁבן‬ ‫געזאגט [אויפן פסוק אין] די ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫וואס] איך ָ‬ ‫[ועל דרך זה הוא ָ‬ ‫האלטן‪ַ ,‬ו ִת ְּגנֹב ֶאת‬ ‫בא ַ‬‫האסט דיך עפעס ַ‬ ‫את ִל ְּבר ַֹח‪ָ ,‬‬‫האט געפרעגט יַ ֲעקֹב'ן‪ָׁ ,‬ל ָׁמה נַ ְּח ֵּב ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫זאל מיך מיט‬ ‫געלאזט‪ְּ ,‬לנַ ֵּשק ְּל ָׁבנַ י ְּו ִל ְּבנ ָֹׁתי איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫האסט מיך נישט‬ ‫ְּל ָׁב ִבי‪ְּ ,‬ולֹא נְּ ַט ְּש ַתנִ י דו ָ‬ ‫זיי קושן‪ָׁ ,‬ו ֲא ַש ֵּל ֲח ָׁך איך העט דיך ַאוועקגעשיקט‪ְּ ,‬ב ִש ְּמ ָׁחה ו ְּב ִש ִרים ְּבתֹף ו ְּב ִכנוֹ ר‪ ,‬מיט‬ ‫ִּש ְמ ָחה און מיט מוזיק‪.‬‬ ‫געפארכטן‪ִ ,‬כי ָׁא ַמ ְּר ִתי‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב מיך‬ ‫אתי‪ ,‬איך ָ‬ ‫האט ער [יעקב] אים געענטפערט‪ִ ,‬כי יָׁ ֵּר ִ‬ ‫ָ‬ ‫לד‬ ‫האב געקלערט ‪ֶ - ,‬פן ִת ְּגזֹל ֶאת‬ ‫געזאגט‪[ - ,‬ובפשטות צריך לפרש דהכוונה] איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫איך ָ‬ ‫יך ֵּמ ִע ִמי‪.‬‬ ‫ְּבנוֹ ֶת ָׁ‬ ‫צט‬ ‫[קושיא יד]‬ ‫אתי' לחוד‪.‬‬ ‫'כי ָא ַמ ְר ִּתי'‪ ,‬והיה סגי לומר רק ' ִּכי יָ ר ִּ‬ ‫אתי ִּ‬ ‫וצ"ב מה שאמר בכפל לשון ִּכי יָ ֵר ִּ‬ ‫או שיאמר רק ִּ'כי ָא ַמ ְר ִּתי' לחוד‪ ,‬וכדרך שנאמר אצל יצחק‪ ,‬שהשיב לאבימלך ' ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי' לחוד‬ ‫אתי ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי'‪.‬‬ ‫וואס [שטייט] עפעס ִכי יָׁ ֵּר ִ‬ ‫לכאורה‪ָ ,‬‬ ‫טאפלט ָלשוֹ ן‪.‬‬ ‫ס'איז עפעס ַא יִּ תור נָ ִּפישלה‪ ,‬ס'איז ַא ָ‬ ‫אתי' ֶפן ִּת ְגזֹל ֶאת ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫[דהיה סגי לומר רק] ' ִּכי יָ ֵר ִּ‬ ‫ק‬ ‫גם לא מובן עצם הכוונה‪ ,‬דלמי 'אמר' כן יעקב בעבר‪ .‬אם לא‬ ‫דנפרש דהכוונה שחשב בלבו‪ .‬אבל הלשון משמע שאמר בפה‬ ‫האט ער‬‫וואס ָ‬ ‫[גם עצם הלשון ' ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי' צריך ביאור‪ ,‬דאם נפרש כמשמעו‪ ,‬אינו מובן] ָ‬ ‫זאגן‪.‬‬ ‫דאס געברויכט צו ָׁ‬ ‫האט ער ָ‬ ‫פאר וועם' ָ‬ ‫געזאגט‪ַ ' ,‬‬ ‫ָׁ‬ ‫האט געקלערטלד [שאמר בלבו‪ .‬הרי גם לדרך זה הוא מיותר]‪.‬‬ ‫זאגן [ ַאז] ער ָ‬ ‫צי וועל איך ָ‬ ‫קא‬ ‫האט‬ ‫[ועכ"פ היה לו לומר בכאן‪ ,‬או רק ִּ'כי ָא ַמ ְר ִּתי' לחוד‪ַ .‬אזוי ווי] אויבן שטייטלו [ווען] ער ָ‬ ‫דארט אבימלך [ ְו ֵא ְ‬ ‫יך ָא ַמ ְר ָת ֲאח ִֹּתי‬ ‫האט אים געפרעגט עפעס ָ‬ ‫געפארכטן [יצחק]‪ ,‬ער ָ‬‫ָ‬ ‫זיך‬ ‫געזאגט [דעם]‬ ‫ָ‬ ‫האט ער נישט‬ ‫יה‪ָ ,‬‬ ‫געזאגט ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ֶפן ָׁאמות ָׁע ֶל ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער [יצחק]‬ ‫ִּהיא]‪ָ ,‬‬ ‫געזאגט [דערמיט ַאז]‬ ‫ָ‬ ‫האט מען שוין‬ ‫אתי'לז‪[ .‬דגם באומרו רק] ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ֶפן ָׁאמות‪ָ ,‬‬ ‫' ִכי יָׁ ֵּר ִ‬ ‫געפארכטן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט זיך‬ ‫ער ָ‬ ‫ית ַו ִת ְּגנֹב ֶאת ְּל ָׁב ִבי‪ַ ,‬ו ְתנַ ֵהג ֶאת ְבנ ַֹתי ִּכ ְש ֻביוֹ ת ָח ֶרב‪ָׁ .‬ל ָׁמה‬ ‫ֹאמר ָל ָבן ְליַ ֲעקֹב ֶמה ָע ִּש ָ‬ ‫לג בסוף פרשתן (לא‪ ,‬כו‪-‬לא)‪ַ :‬וי ֶ‬ ‫את ִל ְּבר ַֹח‪ַ ,‬ו ִת ְּגנֹב א ִֹתי ְולֹא ִּה ַג ְד ָת ִּלי‪ָׁ ,‬ו ֲא ַש ֵּל ֲח ָׁך ְּב ִש ְּמ ָׁחה ו ְּב ִש ִרים ְּבתֹף ו ְּב ִכנוֹ ר‪ְּ .‬ולֹא נְּ ַט ְּש ַתנִ י ְּלנַ ֵּשק ְּל ָׁבנַ י ְּו ִל ְּבנ ָֹׁתי‪,‬‬‫נַ ְּח ֵּב ָׁ‬ ‫יך ֵּמ ִע ִמי וגו'‪.‬‬ ‫אתי‪ִ ,‬כי ָׁא ַמ ְּר ִתי ֶפן ִת ְּגזֹל ֶאת ְּבנוֹ ֶת ָׁ‬ ‫ֹאמר ְּל ָׁל ָׁבן‪ִ ,‬כי יָׁ ֵּר ִ‬ ‫ַע ָתה ִּה ְס ַכ ְל ָת ֲעשוֹ וגו'‪ַ .‬ו ַי ַען יַ ֲעקֹב ַוי ֶ‬ ‫יך ֵמ ִּע ִּמי‪.‬‬ ‫לד וכן פירש בפי' הרד"ק עה"ת (לא‪ ,‬לא)‪ :‬לפי שיראתי ואמרתי בלבי‪ ,‬אם אודיעך‪ֶ ,‬פן ִּת ְגזֹל ֶאת ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫שטארק איבעריג [בל' ארמי] ‪ .‬והוא לשון הנמצא בספרים‪ ,‬ובפרט בספרי הרמ"ז (ר' משה זכותא זצ"ל)‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫לה פירוש‪,‬‬ ‫וראה לשון זה במשכיל לדוד המובא לעיל (בהערה ז)‪[ .‬וכנראה שהוא מליצה מלשון הפסוק (חיי כה‪ ,‬טו) 'יְ טור נָ ִּפיש'‬ ‫ָו ֵק ְד ָמה]‪.‬‬ ‫ֹאמר ֵא ָליו‬ ‫יך ָׁא ַמ ְּר ָׁת ֲאח ִֹתי ִהוא‪ַ ,‬וי ֶ‬ ‫ֹאמר ַא ְך ִּה ֵנה ִּא ְש ְת ָך ִּהוא ְּו ֵּא ְּ‬ ‫ימ ֶל ְך ְליִּ ְצ ָחק ַוי ֶ‬ ‫לו בפרשת תולדות (כו‪ ,‬ט)‪ַ :‬ו ִּי ְק ָרא ֲא ִּב ֶ‬ ‫יה‪.‬‬ ‫יִּ ְצ ָחק ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ֶפן ָׁאמות ָׁע ֶל ָׁ‬ ‫לז וכן מצינו באברהם‪ ,‬שהשיב לאבימלך (וירא כ‪ ,‬יא) ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ַרק ֵאין יִּ ְר ַאת ֱאלֹ ִּקים ַב ָמקוֹ ם ַה ֶזה‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫כ‬ ‫[שוין]‬ ‫האט ער‬ ‫אתי‪ָ ,‬‬ ‫זאגט [שוין] ִכי יָׁ ֵּר ִ‬ ‫אתי' לחוד‪ ,‬און ַאז] ער ָ‬ ‫ָאדער [שיאמר רק ִּ‬ ‫'כי יָ ֵר ִּ‬ ‫אתי‪ִ ,‬כי ָׁא ַמ ְּר ִתי‪.‬‬ ‫מאל‪ִ ,‬כי יָׁ ֵּר ִ‬ ‫זאגט ער] צוויי ָ‬ ‫וואס עפעס [ ָ‬ ‫געזאגט'‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫'‬ ‫קב‬ ‫[קושיא טו]‬ ‫יך‪ ,‬וכי שייך גזילה בבני אדם כבחפץ‪ ,‬והלא כבר היו גדולים‬ ‫גם צריך ביאור מה שאמר ֶפן ' ִּתגְ זֹּל' ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ‬ ‫וברשות עצמן‪ ,‬והיו בדעה אחת עם יעקב‪ ,‬שהן עצמן יעצו והשיבו לו ללכת משם‪ ,‬ואמרו ֲהלוֹ א נָ כְ ִּריוֹ ת נֶּ ְח ַש ְבנו לוֹ‬ ‫מ'קאן‬ ‫ָ‬ ‫וועק'ג ְז ֶל'ן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫וואס הייסט [ ֶפן ' ִּת ְגזֹל' ֶאת ְבנוֹ ֶת ָ‬ ‫יך‪ַ ,‬אז] ער וועט אים ַא‬ ‫דערנאך‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫און‬ ‫עפעס [זיי] ַג ְז ֶל'ן ווי ַא ' ֵח ֶפץ'‪[ ,‬והלא] זיי זענען שוין געווען ִּב ְרשות ַע ְצ ָמן [שכבר היו‬ ‫יעה' מיט יעקב אבינו‪[ ,‬והראיה שרחל ולאה] זיי‬ ‫גדולים‪ ,‬און] זיי זענען געווען 'אויף איין ֵד ָ‬ ‫דארט ַאוועקגיין‪ ,‬און‬ ‫דאך אים געגעבן די ֵע ָצהלח [והסכימו ליעקב ַאז] ער ָ‬ ‫זאל פון ָ‬ ‫האבן ָ‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט ֲהלוֹ א נָׁ ְּכ ִריוֹ ת נֶ ְּח ַש ְּבנו לוֹ ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האבן‬ ‫זיי ָ‬ ‫קג‬ ‫ואם הכוונה שמא יקחן בכפייה וכגון שיכלא אותם בכלא‪ ,‬הרי‬ ‫כן היה יכול לעשות גם ליעקב עצמו‪ ,‬ולמה אמר ֶּ'את ְבנוֹ ֶּת ָ‬ ‫יך'‬ ‫איי [שמא תאמר‪ ,‬דהכוונה שנתיירא יעקב שמא לבן] ער וועט זיי נעמען מיט דער‬ ‫דאך אים ַאליין [ליעקב]‬ ‫קאן ער ָ‬ ‫געוואלד' [בכפייה‪ ,‬און] ער וועט זיי איינשפ ַארן‪[ .‬דעס] ָ‬ ‫ַ‬ ‫'‬ ‫ָׁ‬ ‫זאגט ער] ֶפן ִת ְּגזֹל ' ֶאת ְּבנוֹ ֶתיך'‪.‬‬ ‫וואס עפעס [ ָ‬ ‫אויך ַאזוי טון‪ָ ,‬‬ ‫קד‬ ‫ישוב קושיא טו‬ ‫אבל הנראה בזה‪ ,‬כי יעקב אבינו השריש תמיד בלב בני ביתו‪ ,‬שיפחדו ויזהרו מהשפעת לבן הארמי וכת דיליה‪,‬‬ ‫שלא יטו את דעתם אחריו‪ .‬ואין לך גזילה גדולה ממי שגוזל את דעת ונפש חבירו‪ ,‬להעבירו מדעתו ומדעת קונו‬ ‫מיין איך‪ַ [ ,‬אז] דער ְפ ַשט איז ַאזוי‪.‬‬ ‫פארכטן'‬ ‫מ'זאל זיך ' ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫איינגעפלאנצט אין די קינדער‪ַ ,‬אז‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו ָ‬ ‫דאס געוויסן‪ ,‬מיט די‬ ‫טאמער] ַאז 'די' וועלן צונעמען ָׁ‬ ‫יליה‪ָ [ ,‬‬ ‫[מהשפעת] ָׁל ָׁבן ָׁה ֲא ַר ִמי ְּו ַכת ִד ֵּ‬ ‫פארפירן‪.‬‬ ‫ֵּדיעוֹ ת‪[ ,‬און דורכדעם] וועט מען זיי ַ‬ ‫קה‬ ‫מ'ג ְז ֶל'ט פון יענעם צי [את דעתו]‪ ,‬און ער‬ ‫ַ‬ ‫ילה‪ַ ,‬אז‬‫דאס איז די גרעסטע ְּגזֵּ ָׁ‬‫[און] ָׁ‬ ‫נאך יענעם‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ווערט נִּ ְמ ָשך ָ‬ ‫האט ַאזוי איינגעפרעגט [בלב בני ביתו‪ ,‬שישמרו עצמן מן לבן והשפעותיו]‪.‬‬ ‫ער ָ‬ ‫קו‬ ‫ישוב קושיא יד‪ ,‬עם המשך ישוב קושיא טו‬ ‫את לִּ ְבר ַֹּח וגו'‪ ,‬וְ לֹּא נְ ַט ׁ ְש ַתנִּ י לְ נַ ׁ ֵשק לְ ָבנַ י וְ לִּ ְבנ ָֹּתי‪ ,‬וָ ֲא ׁ ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה ו ְב ׁ ִּש ִּרים‪.‬‬ ‫ועל כן עתה כשטען לבן לָ ָמה נַ ְח ֵב ָ‬ ‫השיב לו יעקב‪ ,‬שעבור זה גופא הוא שברחתי מבלי להגיד לך‪ ,‬לפי שמזה הייתי מתיירא‪ ,‬שלא תנשק ותחבב אותם‪,‬‬ ‫כדי שלא יתקרבו אחר דעתך‬ ‫זאגסט מיר אויס‪ ,‬העט‬‫האט ער [לבן] אים דערציילט ַא ַמ ֲע ֶשה‪ַ [ ,‬אז] ווען דו ָ‬ ‫היצט ָ‬ ‫איך מיך געקישט מיט זיי‪ ,‬און כ'העט זיי [געשיקט] מיט ִּש ְמ ָחה און מיט מוזיק‪.‬‬ ‫לח כדכתיב בפרשתן (לא‪ ,‬יד‪-‬טז)‪ַ :‬ו ַת ַען ָׁר ֵּחל ְּו ֵּל ָׁאה ַות ַ‬ ‫ֹאמ ְּרנָׁ ה לוֹ ‪ַ ,‬העוֹ ד ָלנו ֵח ֶלק ְונַ ֲח ָלה ְב ֵבית ָא ִּבינו‪ֲ .‬הלוֹ א נָׁ ְּכ ִריוֹ ת‬ ‫נֶ ְּח ַש ְּבנו לוֹ ִכי ְּמ ָׁכ ָׁרנו וגו'‪ִּ .‬כי ָכל ָהע ֶֹשר ֲא ֶשר ִּה ִּציל ֱאל ִֹּקים ֵמ ָא ִּבינו ָלנו הוא ו ְל ָבנֵ ינו‪ְּ ,‬ו ַע ָׁתה כֹל ֲא ֶשר ָׁא ַמר ֱאל ִֹקים‬ ‫יך ֲע ֵּשה‪.‬‬‫ֵּא ֶל ָׁ‬ ‫כא‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫האב איך מוֹ ָׁרא‪.‬‬ ‫זאגט ער ‪ָׁ -‬‬ ‫טאקע ‪ָ -‬‬ ‫פארדעם ַ‬ ‫האב ַ‬ ‫[ועל זה השיב לו יעקב] איך ָ‬ ‫געפארכטן‪.‬‬ ‫ָׁ‬ ‫האב איך מיך‬ ‫פארדעם ָ‬ ‫ַ‬ ‫זא גוטער ברודער' מיט זיי‪.‬‬ ‫טאמער] דו וועסט ווערן ' ַא ַ‬ ‫געפארכטן‪ָ [ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב מיך‬‫איך ָ‬ ‫קז‬ ‫אתי'‪ ,‬שמזה אני מתיירא‬ ‫וזהו שאמר ִּ'כי ָא ַמ ְר ִּתי'‪ ,‬כי תמיד הייתי רגיל לומר לבני ביתי [הענין של ' ִּכי יָ ֵר ִּ‬ ‫יך‪ ,‬שמא תגזול מהם את דעתם‪ ,‬להטותם אחר המדות והדיעות שלך‬ ‫ונשמר תמיד]‪ֶ ,‬פן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ‬ ‫'כי‬ ‫געזאגט [ ַ‬ ‫פאר די קינדער‪ַ ,‬אז ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫האב איך זיי‬ ‫[וזהו שהוסיף ואמר לו] ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי‪' ,‬אייביג' ָׁ‬ ‫פאר דיר מוֹ ָׁרא‪.‬‬ ‫האב ַ‬ ‫יך ֵּמ ִע ִמי‪ַ ,‬אז איך ָׁ‬ ‫אתי'] ֶפן ִת ְּגזֹל ֶאת ְּבנוֹ ֶת ָׁ‬ ‫יָׁ ֵּר ִ‬ ‫און פלוצים וועלן זיי זען [ ַאז] דו ביסט ַאזוי גוט צו זיי‪ַ ,‬אז דו קישט דיך מיט זיי‪,‬‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫וואס איך ָ‬ ‫דאס ַאלעס ָ‬ ‫דאך אויסקומען ַאז ָ‬ ‫און ְּב ִש ְּמ ָׁחה ו ְּב ִש ִרים‪ ,‬נו‪ ,‬וועט ָ‬ ‫אינגאנצן‬ ‫ַ‬ ‫דאך גיווען‬‫פאלטש‪[ .‬ואם כן] העטן זיי ָ‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האב איך‬ ‫ביז היצטערט‪ ,‬דעס ָ‬ ‫געווארן [בדיעותיהם‪ ,‬ונמצא שהיית 'גוזל' את בנותיך מעמי]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫רנארט‬ ‫פא ַ‬ ‫גיווען ַ‬ ‫זאגסט‬ ‫וואס דו ָ‬ ‫פאר דעם ַט ַעם ָ‬ ‫נטלאפן פון דיר‪ַ ,‬‬ ‫ָׁ‬ ‫טאקע ַא‬ ‫פארדעם' בין איך ַ‬ ‫[און] ' ַ‬ ‫זאגסט מיר‪ ,‬דעס איז‬ ‫וואס דו ָׁ‬ ‫[ ְולֹא נְ ַט ְש ַתנִּ י ְלנַ ֵשק וגו'‪ָ ,‬ו ֲא ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה וגו']‪ .‬ווייל דעס ָׁ‬ ‫ילה'‪.‬‬‫טאקע די ' ְּגזֵּ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫קח‬ ‫ולענין מצב דורינו‪:‬‬ ‫היוצא לנו מזה‪ ,‬שתכלית הישיבה שלנו להעמיד דור של יהודים‪ ,‬ולזה צריך להתבונן ולהשמר מהשפעת הרחוב‪.‬‬ ‫ואף שכל הישיבות עשו דבר‪ ,‬אבל ישיבתנו היא יסוד ליהדות לדורות הבאים‪ ,‬ולכן כל אחד מחויב לסייע בהחזקתה‬ ‫מ'זאל ַאהערשטעלן ַא‬ ‫ָ‬ ‫דאך ַאז]‬‫ַהיוֹ ֵצא ָלנו ִּמ ֶזה‪ ,‬דער ַת ְכ ִּלית [של בית חינוך שלנו‪ ,‬איז ָ‬ ‫דוֹ ר מיט אידן‪.‬‬ ‫[און צו דעם] ברויך מען גוט ַאריינצוקלערן‪ ,‬מ'ברויך זיך שטעלן‪ ,‬און מ'ברויך זיך‬ ‫ווארענען [להשמר מן השפעת הרחוב‪ .‬ווייל] ַאז נישט‪ ,‬חלילה [תוצאותיו מי ישורנה]‪.‬‬ ‫צו ב ַא ָׁ‬ ‫האט‬ ‫מ'זאגט [ ַאז] ' ַאלעס' ָ‬‫ָ‬ ‫דאך גוט [כל המוסדות שהעמידו כאן]‪,‬‬ ‫[ובאמת] ַאלדינגס איז ָ‬ ‫עפעס אויפגעטון‪.‬‬ ‫פאר‬‫דאס איז ַא יְּ סוֹ ד ַ‬‫נאר איך מיין‪[ ,‬כי ישיבתנו שהיא בזהירות לחנך על דרך הישן דוקא] ָ‬ ‫ָ‬ ‫אידישקייטלט [להבטיח המשך קיום דרך התורה לדורות הבאים‪ .‬וממילא] איז מען ְּמחו ָׁיב‪,‬‬ ‫אויסהאלטן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬ ‫מ'זאל ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫דאס ְמחו ָיב [צו] מיטהעלפן‪,‬‬ ‫יעדערער איז ָ‬ ‫קט‬ ‫ביאור הפסוק‪ַ :‬בב ֶֹּקר זְ ַרע זַ ְר ֶע ָך ְו ָל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָ ֶד ָך‬ ‫בפסוק ַבב ֶֹּקר זְ ַרע זַ ְר ֶּע ָך וְ לָ ֶּע ֶּרב ַאל ַת ַנח יָ ֶּד ָך‪ ,‬דרשו חז"ל שקאי על העמדת תלמידים‪ ,‬שאם העמדת תלמידים‬ ‫בנערותך‪ ,‬העמד תלמיד גם בזקנותך‪ .‬אמנם לכאורה יש להבין שינוי הלשון‪ ,‬שאצל ַבב ֶֹּקר נאמר לשון זְ ַרע זַ ְר ֶּע ָך‪,‬‬ ‫ואצל לָ ֶּע ֶּרב אמר ַאל ַת ַנח יָ ֶּד ָך‬ ‫נאר] עקסטער ַאלעמען [צריכין לסייע עוד גם לכמה מוסדות‪ ,‬לצורך העמדת הדת]‪.‬‬ ‫[ ָ‬ ‫וואס] ס'שטייט (קהלת יא‪ ,‬ו) ַבב ֶֹקר זְּ ַרע‬ ‫געזאגט [לפרש ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב איך‬ ‫[וכמו שבדרך] ָפשוט ָ‬ ‫גע'ד ְר ֶש'נטמ‪ ,‬זְּ ַרע זַ ְּר ֶע ָׁך מיינט מען‬ ‫ַ‬ ‫זַ ְּר ֶע ָׁך‪ְּ ,‬ו ָׁל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך‪[ .‬און] חכמינו ז"ל ָ‬ ‫האבן‬ ‫לט ועיין במסיבה מוצ"ש וישב תשי"ג (בחידושי תורה למסיבות‪ ,‬מד"ה והנה איתא‪ ,‬עד אחר ד"ה ופה) מה שביאר שם רבינו‬ ‫ענין זה באורך‪.‬‬ ‫מ בגמרא יבמות (סב‪ :):‬דתניא רבי יהושע אומר‪ ,‬נשא אדם אשה בילדותו‪ ,‬ישא אשה בזקנותו‪ .‬היו לו בנים‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫כב‬ ‫' ַת ְל ִּמ ִּידים'‪ְּ ,‬ו ָׁל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך‪ ,‬אויך ' ַת ְל ִּמ ִּידים'‪[ ,‬ובא הכתוב לומר דאף] ִאם ָׁל ַמ ְּד ָׁת ִעם‬ ‫זאלסטו ַמ ֲע ִּמיד זיין [גם] ְּבזִ ְּקנו ָׁת ְּך‪.‬‬ ‫ַת ְּל ִמ ִידים ְּבנַ ֲערו ָׁת ְּך‪ָ ,‬‬ ‫דא [בלערב] שטייט‬ ‫ָׁ‬ ‫וואס שטייט עפעס [בבוקר] ַא ָלשוֹ ן זְּ ַרע זַ ְּר ֶעך‪ ,‬און ָ‬ ‫נו [לכאורה] ָ‬ ‫ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך‪.‬‬ ‫קי‬ ‫ופירשתי בזה‪ ,‬כי שם ב ֶֹּקר מצינו בכ"מ שהוא מורה על זמן הגאולה‪ ,‬כשהוא זמן אורה‪ ,‬ושם‬ ‫ֶּע ֶּרב דרשוהו על זמן הגלות‪ ,‬שהוא זמן של חושך בעולם‪ ,‬או על מעשי הרשעים‪ ,‬שהם חושך‬ ‫דאךמא [ ַאז] ב ֶֹקר איז דער ְז ַמן‬ ‫דאך‪[ - ,‬ווי] ס'שטייט ָ‬ ‫נאר] קען זיין ַאזוי‪ַ ,‬בב ֶֹקר הייסט ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫ַה ְגאו ָלה‪ - ,‬ווען ס'איז לעכטיג‪.‬‬ ‫זאגט דער מדרשמב מיינט מען‪ ,‬ווען ס'איז חוֹ ֶש ְּך מיינט מען‪ .‬ער רופט‬ ‫[און] ֶע ֶרב‪ָ ,‬‬ ‫דאס ' ָגלות' [נקרא גם כן] ֶע ֶרבמג‪.‬‬ ‫ָאן [די מעשי] ' ְר ָש ִּעים' ֶע ֶרב‪ ,‬און ָ‬ ‫קיא‬ ‫ועל דרך זה יש לומר לענינינו‪ ,‬דהפסוק רומז כי בזמן של ַ'בב ֶֹּקר'‪ ,‬כשיש אור בעולם‪ ,‬אז זְ ַרע ֶאת 'זַ ְר ֶע ָך'‪ ,‬דסגי‬ ‫להעמיד ולהחזיק רק בישיבה אחת שלך‪ .‬אבל 'לָ ֶּע ֶּרב'‪ ,‬במצב הדור ששורה בו חשכות בעולם‪ ,‬אז ַ'אל ַת ַנח יָ ֶד ָך'‬ ‫מלהעמיד ולהחזיק בעוד ישיבות אחרים‪ִּ ,‬כי ֵאינְ ָך יוֹּ ֵד ַע ֵאי זֶ ה ֵמ ֶהם יִּ ְכ ׁ ַשר‪ .‬ולכן מלבד שהעיקר להחזיק בחינוך‬ ‫הישן‪ ,‬כמוסדות שלנו‪ ,‬אבל אין לנו להניח מלהחזיק גם בשאר ישיבות‪ ,‬אלא צריך לסייע בכל מקום‪ ,‬כדי להבטיח‬ ‫העמדת דורות הבאים‬ ‫זאמען‪ ,‬מ'איז ַמ ֲע ִּמיד‬ ‫ווען ס'איז 'לעכטיג' אויף דער וועלט‪ַ ,‬אז מ'זייעט ָ‬ ‫מ'האט עפעס געטון‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יבה‪ ,‬ווייסט מען 'זיכער' ַאז‬ ‫ראפ ַא יְ ִּש ָ‬ ‫ַת ְל ִּמ ִּידים‪ ,‬מ'שטעלט ַא ָ‬ ‫מ'האט אויפגעשטעלט‬ ‫ָׁ‬ ‫שכות' אויף דער וועלט‪[ ,‬איז אפילו]‬ ‫ָׁאבער ווען ס'איז ַא ' ַח ְּ‬ ‫טאר מען זיך נישט‬ ‫יבה‪ ,‬ווייסט מען נישט וועלעכס ס'וועט געלונגען‪[ .‬וממילא] ָׁ‬ ‫ַא יְּ ִש ָׁ‬ ‫איבעראל' העלפן [להחזיק הרבה‬ ‫ָׁ‬ ‫דעמאלטס] מוז מען '‬ ‫ָ‬ ‫ָׁאפשטעלן [בהחזקת ישיבה אחת‪ָ ,‬‬ ‫נאר‬ ‫ישיבות]‪.‬‬ ‫קיב‬ ‫זאגט איך‬ ‫'בב ֶֹקר' [כשהוא זמן אוֹ ָרה בעולם] איז גענוג זְּ ַרע 'זַ ְּר ֶע ָׁך'‪ַ .‬אזוי ווי איינער ָ‬ ‫איז ַ‬ ‫פאר 'יענער' בין איך שוין ָפטור‪.‬‬ ‫יבה‪ ,‬און ַ‬ ‫פאר 'דער' יְ ִּש ָ‬ ‫גיב שוין ַ‬ ‫ָאבער ְּ'ו ָׁל ֶע ֶרב' [בזמן שיש חשכות בעולם] איז ַאל ' ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך'‪ ,‬ט ָׁארסטו נישט צו רוען‪,‬‬ ‫האב שוין‬ ‫האב שוין געגעבן‪ ,‬איך ָ‬ ‫זאגן איך ָׁ‬ ‫ראפלייגן די הענט‪ ,‬און ָ‬ ‫טארסטו נישט ַא ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫יבה‪ָ [ .‬‬ ‫נאר]‬ ‫פאר 'יענער' יְ ִּש ָ‬ ‫יבה און ַ‬ ‫פאר 'דער' יְ ִּש ָ‬‫האב שוין געגעבן ַ‬ ‫ָאנגעזייעט‪ ,‬איך ָ‬ ‫בילדותו‪ ,‬יהיו לו בנים בזקנותו‪ ,‬שנאמר ַבב ֶֹקר זְּ ַרע ֶאת זַ ְּר ֶע ָׁך ְּו ָׁל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך‪ִ ,‬כי ֵּאינְּ ָׁך יוֹ ֵּד ַע ֵּאי זֶ ה יִ ְּכ ַשר‬ ‫יהם ְּכ ֶא ָׁחד טוֹ ִבים‪ ○ .‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬למד‬ ‫[פירש"י‪ :‬איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים] ֲהזֶ ה אוֹ זֶ ה‪ְּ ,‬ו ִאם ְּשנֵּ ֶ‬ ‫תורה בילדותו‪ ,‬ילמוד תורה בזקנותו‪ .‬היו לו תלמידים בילדותו‪ ,‬יהיו לו תלמידים בזקנותו‪ ,‬שנאמר ַבב ֶֹקר זְּ ַרע ֶאת‬ ‫זַ ְּר ֶע ָׁך וגו'‪.‬‬ ‫מא בכמה פסוקים ומאמרי חכז"ל‪ ,‬ומהם בישעי' (כא‪ ,‬יב)‪ָ :‬א ַמר ש ֵֹמר ָׁא ָׁתא ב ֶֹקר ְּו ַגם ָׁליְּ ָׁלה וגו'‪ ,‬דקאי על הגאולה‬ ‫והגלות‪ ,‬ועיין בזה בגמרא סנהדרין (צד‪.).‬‬ ‫מב בבראשית רבה (ג‪ ,‬ח)‪ :‬אמר רבי ינאי‪ ,‬מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹּקים יְ ִּהי אוֹ ר‪ ,‬אלו מעשיהן של צדיקים‪.‬‬ ‫של רשעים‪ .‬והארץ היתה תהו‪ ,‬אלו מעשיהם של רשעים‪ַ ,‬וי ֶ‬ ‫ַו ַי ְּב ֵּדל ֱאל ִֹקים ֵּבין ָׁהאוֹ ר ו ֵּבין ַהח ֶֹש ְּך‪ ,‬בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים‪ַ .‬ו ִי ְּק ָׁרא ֱאל ִֹקים ָׁלאוֹ ר יוֹ ם‪ ,‬אלו‬ ‫מעשיהן של צדיקים‪ְּ ,‬ו ַלח ֶֹש ְּך ָׁק ָׁרא ָׁליְּ ָׁלה‪ ,‬אלו מעשיהן של רשעים‪ַ .‬ויְּ ִהי ֶע ֶרב‪ ,‬אלו מעשיהן של רשעים‪ַ ,‬ויְּ ִהי‬ ‫ב ֶֹקר‪ ,‬אלו מעשיהן של צדיקים‪ ,‬יוֹ ם ֶא ָחד‪ ,‬שנתן להם הקב"ה יום אחד‪ ,‬ואיזה זה יום הכיפורים‪.‬‬ ‫מג וכגון בירמי' (ו‪ ,‬ד)‪ :‬אוֹ י ָלנו ִּכי ָפנָ ה ַהיוֹ ם ִּכי יִּ ָנטו ִצ ְּל ֵּלי ָׁע ֶרב‪ - .‬ובזכרי' (יד‪ ,‬ז)‪ְ :‬ו ָהיָ ה יוֹ ם ֶא ָחד הוא יִּ ָו ַדע ַלה' לֹא‬ ‫יוֹ ם ְולֹא ָליְ ָלה ְו ָהיָ ה ְּל ֵּעת ֶע ֶרב יִּ ְהיֶ ה אוֹ ר‪ .‬ועיי"ש במפרשים‪ – .‬ועיין עוד בבראשית רבה (ב‪ ,‬ד)‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כג‬ ‫קדשו‬ ‫מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)‬ ‫לשון‬ ‫טארסט נישט אויפהערן‪[ ,‬ווייל ִכי] ֵּאינְּ ָׁך יוֹ ֵּד ַע ֵּאיזֶ ה ֵּמ ֶהם יו ְּכ ַשר [ ֲהזֶ ה אוֹ‬ ‫ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך‪ ,‬דו ָ‬ ‫יהם ְּכ ֶא ָׁחד טוֹ ִבים] (קהלת שם)‪.‬‬ ‫ֶזה‪ְּ ,‬ו ִאם ְּשנֵּ ֶ‬ ‫ס'איז ָפשוט‪ ,‬אויסער ַאלע ַט ֲע ִּמים‪.‬‬ ‫און מ'ברויך צו וויסן‪ ,‬מ'ברויך צו קלערן‪[ ,‬לשאת בעול] פון וואו ַארום מ'וועט זיך‬ ‫דאס דוֹ ר'‪.‬‬ ‫אויפהאלטן ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫מ'זאל '‬ ‫ָׁ‬ ‫'דעקן' [ההוצאות]‪ַ ,‬אז‬ ‫קכב‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫זאל העלפן‪:‬‬ ‫דער אייבירשטער ָ‬ ‫זאל מיר זוֹ ֶכה זיין‬ ‫לאנג [יצטרכו ליתן להחזקת המוסדות בכאן‪ ,‬ווייל] ְּב ָׁקרוֹ ב ָׁ‬ ‫נישט אויף ַ‬ ‫ימה‪.‬‬‫ימה‪ ,‬און די יְּ שו ָׁעה ְּש ֵּל ָׁ‬ ‫די ְּגאו ָׁלה ְּש ֵּל ָׁ‬ ‫יח וועט אונז 'פירן' [והוא יורה לנו את הדרך]‪.‬‬ ‫יח ִצ ְּד ֵּקינו‪ ,‬דער ֶמ ֶל ְּך ַה ָׁמ ִש ַ‬‫[און] ָׁמ ִש ַ‬ ‫וואס וועט מען קענען‬ ‫דעמאלטס]‪ ,‬מיט ָׁ‬ ‫ָ‬ ‫וואס וועט מען קומען [‬ ‫האף מיר‪ ,‬מיט ָׁ‬ ‫נאר] ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫מ'האב מיר ָאפגעפירט ‪ -‬אין‬ ‫ָ‬ ‫וויאזוי‬ ‫ַ‬ ‫יח ִצ ְּד ֵּקנו‪ ,‬בעונינו הרבים [לויט]‬ ‫ְּמ ַק ֵּבל זיין ְּפנֵּ י ְּמ ִש ַ‬ ‫וויאזוי מ'איז ָמ ֵלא ֲעוֹנוֹ ת ו ְפ ָש ִּעים‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דעם דוֹ ר ‪ -‬די ַמ ֲע ִּשים‪,‬‬ ‫דאך‪ַ ,‬אז דער אייבירשטער וועט העלפן [שנזכה ליטול חלק בהעמדת בתי‬ ‫נאר] ֶא ְּפ ָׁשר ָׁ‬ ‫[ ָ‬ ‫דאך ַאקעגן גיין‬ ‫חינוך לתינוקות של בית רבן‪ ,‬שאז הרי] מיט ' ִתינוֹ קוֹ ת ֶשל ֵּבית ַר ָׁבן' קען מען ָׁ‬ ‫דא ַה ְּש ָׁר ַאת ַה ְּש ִכינָׁ המד‪.‬‬ ‫דארט איז ָׁ‬ ‫ווארן ָׁ‬ ‫יח'ן‪ָ ,‬‬ ‫ָׁמ ִש ַ‬ ‫מיטגעגאנגען' דערצו‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫צוגעהאלפן' דערצו‪ ,‬און זיי זענען '‬ ‫ָׁ‬ ‫האבן '‬ ‫וואס זיי ָׁ‬ ‫און די ָׁ‬ ‫זאל זיי העלפן מיט ַאלעם גוטן‪.‬‬ ‫ַה ֵּשם יִ ְּת ָׁב ֵּר ְּך ָׁ‬ ‫מ'זאל מיר נִ ְּתרוֹ ֵּמם ווערן מיט ָׁכל ִמינֵּ י יְּ שועוֹ ת‪,‬‬ ‫ָׁ‬ ‫מ'זאל מיר זוֹ ֶכה זיין‪ַ [ ,‬אז]‬ ‫ָׁ‬ ‫[און]‬ ‫מיט ַאלע ְּב ָׁרכוֹ ת ָׁבזֶ ה ו ַב ָׁבא‪.‬‬ ‫יח ִצ ְּד ֵּקנו‪ְּ ,‬ב ִש ְּמ ָׁחה‬ ‫מ'זאל מיר זוֹ ֶכה זיין ִב ְּמ ֵּה ָׁרה‪[ ,‬צו] ְּמ ַק ֵּבל זיין ְּפנֵּ י ְּמ ִש ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫[און]‬ ‫ו ְּבנַ ַחת‪ִ ,‬ב ְּקדו ָׁשה ו ְּב ַט ֲה ָׁרה‪.‬‬ ‫ְּב ִה ְּת ַגלות ְּכבוֹ ד ָׁש ַמיִ ם ָׁע ֵּלינו‪ִ ,‬ב ְּמ ֵּה ָׁרה ְּביָׁ ֵּמינו ָׁא ֵּמן‪.‬‬ ‫[כל ֲה ָד ָרה] (איכה א‪ ,‬ו) וכו'‪ָ ,‬כל ֲה ָד ָרה זה הקב"ה וכו'‪ .‬דבר אחר ָכל‬ ‫מד כמבואר באיכה רבה (א‪ ,‬לג)‪ַ :‬ו ֵי ֵצא ִּמ ַבת ִּציוֹ ן ָ‬ ‫ֲה ָד ָרה אלו התינוקות‪ .‬אמר רבי יהודה‪ ,‬בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה‪ ,‬גלתה סנהדרין ולא גלתה‬ ‫שכינה עמהם‪ ,‬גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם‪ ,‬וכיון שגלו תינוקות‪ ,‬גלתה שכינה עמהם‪ ,‬הדא הוא דכתיב‬ ‫יה ָה ְלכו ְש ִּבי ִּל ְפנֵ י ָצר‪ ,‬מיד ַו ֵי ֵצא ִּמ ַבת ִּציוֹ ן ָכל ֲה ָד ָרה‪.‬‬ ‫(שם‪ ,‬ה) עוֹ ָל ֶל ָ‬