לשון קדשו · LESHON KUDSHOY
הטקסט של גיליון זה
(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
אצל מסיבת מלוה מלכה לטובת המוסדות
מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) -מב
מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א)
ֹּאמרֵ ,אין זֶ ה ִּכי ִּאם ֵבית ֱאל ִֹּּקים
וַ ִּי ָירא ַוי ַ
יך ,תמיד אמר כן יעקב לבני ביתו • ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶּפן ִּתגְ זֹל ֶּאת ְבנוֹ ֶּת ָ
להשמר מהשפעת לבן ,שלא יגזול את דעתם ורוחם • סיבת הירידה
הגדולה שהיה באמעריקע ,שלא חינכו את הבנים להתרחק מהשפעת
הרחוב והגוים • הר המוריה נעקר וקפצה ובא ליעקב .לרמז דאף
כשאין יכול לילך למקום הקדושה ,יש שעוזר הקב"ה שמקום הקדושה
עצמה בא אליו • ַה ְבאר של האבות ,רומז על מקור התורה והקדושה
של האבות ,ולכך האריכה התורה בה • קיום דרך הקדושה תלוי בכך
שלא יערבו שום דבר זר ,רק יהיה בית אלקים בלבד • וְ לָ ֶּע ֶּרב ַאל ַת ַנח
יָ ֶּד ָך ,בזמן של חשכות יחזיק בכמה מוסדותִּ ,כי אינְ ָך יוֹ ד ַע איזֶּ ה מ ֶּהם
יו ְכ ַשר ,שמשם יוצמח קיום הדור • במצרים נצרכו לשעבוד שימאסו
ולא יתערבו עם המצריים .אבל בדור בזה בלאו יראי החטא נמאסו •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו
א)
מערכת לשון
(חלק
ידוע © תשט"זגבול שמורותויצא
ואיסור השגת מוצ"ש לשון כל הזכיות
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ☆ ☆ ☆ ★ ★
ָ ) אביסל ( 20מינוט מתוך 45 לשון קדשו -קונטרס מב (חלק א) (מהדורא ב)
718-298-4641 ברוקלין: קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
0330-150-758 ענגלאנד: 718-650-2970 פעקס:
7921716.5 פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 838פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר מרדכי הכהן רובין הי"ו הר"ר שלום יחזקאל ווידער הי"ו
לנישואי בתו -עב"ג החתן ברוך אברהם נ"י לנישואי נכדתו -בת חתנו הר"ר יואל טייטלבוים הי"ו
בן הר"ר משה שלמה קאליש הי"ו החתן ישכר בער בן הר"ר משה יחזקאל יאקאבאוויטש הי"ו
הר"ר יואל הלוי גרובער הי"ו (ב"ר פישל) הר"ר אהרן הלוי מאנדעל הי"ו
לנישואי בתו -עב"ג החתן שמעון נ"י לנישואי בנו החתן שמואל נ"י
בן הר"ר מאיר מענדל געלבמאן הי"ו עב"ג בת הר"ר עוזיאל פליישמאן הי"ו
הר"ר שלמה ברוין הי"ו
לנישואי בנו החתן שמואל נ"י
עב"ג בת הר"ר יואל אינדיג הי"ו (ב"ר צבי יודא)
ויישר כחו וחילו על עזרתו בהפצת 'לשון קדשו' בעיר מאנסי
◆ ְו ֵהם י ֲעלו ְלזִ ָכרוֹ ן ◆
הרבני החסיד המופלג, הרה"ח המפואר ,מוכתר במעלות ומדות טובות,
נבון וחכם לב ,ורוח הבריות נוחה הימנו, מהמקורבים הראשונים של רבינו זי"ע באמעריקא,
דבוק מנעוריו לרביה"ק זי"ע בכל לבבו ונפשו והיה דבוק בו בכל נפשו ומאודו
רבי מרדכי אהרן ז"ל ווייס רבי חנני' יו"ט ליפא ז"ל לעפקאוויטש
ב"ר קלונימוס (קלמן) ז"ל הי"ד -מעיר סאטמאר בן הרה"ח ר' יהודה לייביש
נפטר י' כסלו תשס"ד נפטר י"ד כסלו תשמ"ט
האשה החשובה והצנועה ,ריחקה ממותרות עוה"ז ,עסקה הרה"ח היקר ,פעל ועשה גדולות ונצורות ולא החזיק
ב צ ד ק ה ו ח ס ד ,די ב ו ר ה ב א מ ו נ ה ,וז כ ת ה ל ש מ ש ב ב י ת צ די קי ם טיבותא לנפשיה ,זכה לקירבה יתירה מרביה"ק זי"ע,
מרת שרה ע"ה אונגאר (שטיין) ובפרט עבור מסירת נפשו בהקמת עיר קרית יואל
בת הרה"ח ר' אברהם זאנוויל גערטנער ז"ל רבי שלמה יחיאל מיכל ז"ל ראזנער
אשת הרה"ג רבי ארי' ז"ל -נפטרה ט"ו כסלו תשפ"ה ב"ר משה ז"ל -נפטר י"א כסלו תשע"ד
הרב החסיד רבי
שמואל ז"ל אבערלאנדער
ב"ר אליעזר ז"ל
נפטר י"ב כסלו תשע"ה
הר"ר חיים ארי' ב"ר יחזקאל צבי הי"ד בראווער ז"ל ,ט"ז כסלו תשס"ה
הר"ר שלמה ב"ר ארי' (לייבעלע) בערקאוויטש ז"ל ,ט"ז כסלו תשע"ט
הר"ר יקותיאל יהודה ז"ל ,ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס ,כ"ב ניסן תשפ"ו
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ,ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
ג קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
א
קושיות ודקדוקים בפרשת ויצא
קושיא א
בפרקי דרבי אליעזר :אותה ַה ְבאר הנקראת ְבאר ָש ַבע הלכה עם יעקב אבינו לחרן .ויש לבאר הכוונה בזה
[ ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵּאר ָׁש ַבע ַו ֵּי ֶל ְּך ָׁח ָׁרנָׁ ה.
איתא בפרקי דרבי אליעזרא ,כל מקום שהיו אבותינו הולכים ,היה ַה ְבאר מהלכת לפניהם ,וכן
כשיצא יעקב מבאר שבע לחרן היתה אותה הבאר מהלכת לפניו ,עיי"ש .וזהו מה שנאמר להלן (כט ,ב)
וַ ַי ְרא וְ ִּה ֵנה ְ'ב ֵאר' ַב ָש ֶדה].
האט
וואס ער ָ
דארט דעם זעלבן ְּב ֵּאר ָ געטראפן ָ
ָ האט ער [דכשבא יעקב ְל ָח ָרן]ב ָ
דארט אין ְּב ֵּאר ֶש ַבע.
געהאט אינדערהיים ,ווען ער איז געווען ָ ַ
א) [ויש לבאר הכוונה בענין זה ,מה שאמרו שהיתה אותה ַה ְב ֵאר מהלכת לפניו].
ב
קושיא ב
ברש"י מפרש מה שנאמר וַ יצא יַ ֲעקֹב ,אף שהיה סגי לומר וַ ילֶּ ְך יַ ֲעקֹב ָח ָרנָ ה ,לפי שיציאת צדיק מן המקום עושה
רושם ,שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה ,וכשיצא משם פנה הודה וזיוה והדרה .ומקורו
מדברי המדרש
ש ַבע[ ,לא היה צריך לכתוב אלא ַ'ו ֵי ֶל ְך' יַ ֲעקֹב רש"י ָ
זאגטג [בפסוק] ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵּאר ָׁ
רויסגעגאנגען.
ַ וואס שטייט עפעס ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹבַ [ ,אז] ער איז ַא ָח ָרנָ ה]ָ ,
יאת ַצ ִדיק ִמן ַה ָׁמקוֹ ם עוֹ ֶשה רוֹ ֶשם[ ,ווייל ווען] דער ַצ ִּדיק איז אין זאגט רש"י ,יְּ ִצ ַ ָ
שטאטָ .אבער ווען ער איז] יָׁ ָׁצא ִמן
ָ דאס שיינקייט [פון שטאט ,איז [ער] הוֹ ָׁדה [און] זִ ָׁיוהָ , ָ
מיטגעגאנגען [מיט אים].
ַ ַה ָׁמקוֹ ם ,איז ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדהָׁ ,פנָׁ ה זִ ָׁיוהָׁ ,פנָׁ ה ֲה ָׁד ָׁרה[ ,און] ס'איז
ג
ובמדרש הקשה על זה ,דהלא עוד נשארו שם יצחק ורבקה .ומתרץ ,דאינו דומה זכות
צדיק אחד לזכות שני צדיקים ,ולכן גם ביציאת יעקב הלך עמו עכ"פ מקצת מהודה וזיוה
נאךד [במדרש ,דאמאי פנה הודה וזיוה
[ומקור דברי רש"י הוא מהמדרש .און] ער פרעגט ָ
דארטן] יצחק אבינו ,און רבקה.
נאך] געבליבן [ ָ
דאך [ ָ
ביציאת יעקב ,והלא] ס'איז ָ
א בפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) :רבי עקיבא אומר ,כל מקום שהיו אבותינו הולכים היה ַה ְּב ֵּאר מהלכת לפניהם,
וחופרן בארץ שלשה פעמים ,ומוציאין אותן לפניהם .אברהם חפר שלשה פעמים ,ומצא אותה לפניו ,שנאמר
שב יִּ ְצ ָחק ַו ַי ְחפֹר ֶאת ְב ֵארֹת ַה ַמיִּ ם ,ויצחק חפר בארץ שני פעמים ,ומצא אותה לפניו ,שנאמר (שם, (תולדות כו ,יח) ַו ָי ָ
יט) ַו ַי ְח ְפרו ַע ְב ֵדי יִּ ְצ ָחק ַב ָנ ַחל ,וכתיב בירושלים (זכרי' יד ,ח) ְו ָהיָ ה ַביוֹ ם ַההוא יֵ ְצאו ַמיִּ ם ַח ִּיים ִּמירו ָש ַלִּם ,היא ַה ְב ֵאר
שעתידה לעלות בירושלים ולהשקות כל סביבותיה .ועל שמצאו אותה שבעה פעמים קראו אותה ֶש ַבע ,ועל שם
ַה ְב ֵאר נקראת העיר ְּב ֵּאר ֶש ַבע עד היום הזה .בן שבעה ושבעים שנה היה יעקב בצאתו מבית אביו ,והיתה ַה ְּב ֵּאר
מהלכת לפניו ִמ ְּב ֵּאר ָׁש ַבע עד הר המוריה [פי' הרד"ל :דרש ַו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב ִּמ ְב ֵאר ָש ַבע ַו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה ,שהבאר שעל שמו נקראת
העיר ,הלך עמו גם כן משם חרנה] מהלך שני ימים ,והגיע בחצי היום לשם וכו' .השכים יעקב בבוקר וכו' ,ומשם
נשא רגליו וכהרף עין בא לחרן.
הריקארדינג. ָ ב כאן מתחיל
ְ
ג ברש"י (כח ,י)ַ :ו ֵי ֵצא .לא היה צריך לכתוב אלא ַו ֵי ֶלך יַ ֲעקֹב ָח ָרנָ ה ,ולמה הזכיר יציאתו ,אלא מגיד שיציאת צדיק
מן המקום עושה רושם ,שבזמן שהצדיק בעיר ,הוא הוֹ ָדה ,הוא זִּ ָיוה ,הוא ֲה ָד ָרה .יצא משםָ ,פנָ ה הוֹ ָדהָ ,פנָ ה
זִּ ָיוהָ ,פנָ ה ֲה ָד ָרה .וכן ַו ֵת ֵצא ִּמן ַה ָמקוֹ ם (רות א ,ז) האמור בנעמי ורות.
ד בבראשית רבה (סח ,ו)ַ :ו ֵי ֵצא [יַ ֲעקֹב] ,וכי לא יצא משם אלא הוא ,והלא כמה חמרים וכמה גמלים יצאו משם,
ְו ַא ְת אמרת ַו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב .רבי עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אמר ,בזמן שהצדיק בעיר ,הוא זיוה הוא הודה הוא
הדרה ,יצא משם ,פנה זיוה פנה הדרה ○ .ודכוותה (רות שם) ַו ֵּת ֵּצא ִמן ַה ָׁמקוֹ ם ֲא ֶשר ָׁהיְּ ָׁתה ָׁש ָׁמה וגו'ַ ,ו ֵת ֵצא ,וכי לא
יצא מן המקום אלא היא ,והרי כמה ַח ָמ ִּרים כמה ַג ָמ ִּלים יצאו ,ואומר ַו ֵת ֵצא .רבי עזריה בשם רבי יהודה בר
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון ד
מה [דער] ְזכות פון דריי [צדיקים] נאר ס'איז ַא ִּחילוק[ ,ווייל] ֵּאינוֹ דוֹ ֶ
[ומתרץ המדרש] ָ
און פון צוויי [צדיקים ,וכן ב' צדיקים] איז מער ווי פון איינעם[ ,ווייל] ַאלץ איז עפעס
זאגן] ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדהַ [ ,אז]
נאך שייך [צו ָ מיטגעגאנגען [מקצת הודה וזיוה ,עם יציאת יעקב] ,איז ָ
ַ
וועקגעגאנגען.
ַ ס'איז ַא
ד
אמנם בכלי יקר הקשה עוד ,דהלא גם אברהם ויצחק נסעו כמה פעמים ממקום למקום ,ולא נאמר אצלם לשון
יציאה יתירה .ולמה רק אצל יעקב כתב הפסוק לשון יציאה מיותרת ,כדי ללמדנו שיציאתו עשתה רושם ,במה
שפנה משם הודה וזיוה עמו
געמאכט ַ האטנאך ַא קשיא ,דלכאורה גם] אברהם אבינו ָ נאר דער כלי יקר פרעגטה [ ָ ב) ָ
דארט נישט רוואס שטייט ָ פא ָ ַכ ָמה נְ ִּסיעוֹ ת ,און יצחק אבינו [עשה] ַכ ָמה נְ ִּסיעוֹ ת[ ,און] ַ
דאס דערציילן ַאז ס'איז ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדה ָׁפנָׁ ה זִ ָׁיוה זאל מיר ָ [עקסטער] ַ'ו ֵי ֵצא ַא ְב ָר ָהם'[ ,כדי] ער ָ
ָׁפנָׁ ה ֲה ָׁד ָׁרה.
ראפ ַאן 'איבעריגן' ָפסוק דא ביי יַ ֲעקֹב'ן ,שטעלט דער ָפסוק ַא ָ רוואס] פונקט ָ פא ָ [ ַ
ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב.
דאך] שוין ס'האט נישט געברויכט צו שטיין[ ,ווייל] ס'איז [ ָ ָ ו
זאגט [ ַאז] ווי רש"יג ָ
געגאנגען ַ וואכעדיגע סדרהז (תולדות כח ,ה) [ ַו ֵי ֶל ְך ַפ ֶדנָ ה ֲא ָרםַ ,אז] ער איז געשטאנען [אין] יענע ָ ַ
זאל מיר דערציילן ַאז נאר] ס'שטייט ַאן איבעריגער ָפסוק [ ַ'ו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב' ,כדי] ער ָ [לחרןָ .
געמאכט ַא רוֹ ֶשם [זיין יציאה ,ווייל] ָפנָ ה הוֹ ָדהָ ,פנָ ה ִּז ָיוהָ ,פנָ ה ֲה ָד ָרה.
ַ ס'האטָׁ
ה
הקדמה לקושיא ו-ז
יעקב אבינו התפלל ועשה נדרִּ ,אם יִּ ְהיֶּ ה ֱאל ִֹּקים ִּע ָמ ִּדי ו ְש ָמ ַרנִּ י ַב ֶּד ֶּר ְך ַה ֶּזה וגו' ,וְ ָהיָ ה ה' לִּ י לאל ִֹּקים ,ופירש"י שלא
ימצא פסול בזרעי .ויש לפרש שזה נלמד מתיבת 'לִּ י' ,דבכל מקום שנאמר לִּ י מורה על קיום נצחיות ,כמבואר
במדרש .ועל זה נדר יעקב ,וְ ָה ֶּא ֶּבן ַהזֹאת ֲא ֶּשר ַש ְמ ִּתי ַמצ ָבה יִּ ְהיֶּ ה בית ֱאל ִֹּקים ,וְ כֹל ֲא ֶּשר ִּת ֶּתן לִּ י ַעשר ֲא ַע ְש ֶּרנו לָ ְך
האט ַא נֶ ֶדר געטוןִ ,אם יִ ְּהיֶ ה ֱאל ִֹקים ִע ָׁמ ִדיַ ,אזַו ִי ַדר יַ ֲעקֹב נֶ ֶדר ֵּלאמֹר ,יעקב אבינו ָ
ַה ֵשם יִּ ְת ָב ֵר ְך וועט זיין מיט מיר ,ו ְּש ָׁמ ַרנִ י ַב ֶד ֶרך ַה ֶזה ,און ער וועט מיך ָאפהיטן אויפן
ְּ
וועגְּ ,ו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקיםַ ,ה ֵשם יִּ ְת ָב ֵר ְך וועט זיין ִלי ֵּלאל ִֹקים.
סימון ור' חנין בשם ר' שמואל בר ר' יצחק אמר ,כשהצדיק בעיר ,הוא זיוה הוא הדרה ,יצא משם פנה זיוה פנה
הדרה ○ .ניחא דתמן לא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד ,אלא הכא דהוי יצחק ורבקה .רבי עזריה בשם רבי
סימון אמר ,לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים.
ה בכלי יקר (כח ,י)ַ :ו ֵי ֵצא יַ ֲעקֹב ִּמ ְב ֵאר ָש ַבע ַו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה .פירש רש"י ,לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה,
אלא מגיד שיציאת הצדיק מן המקום עושה רושם .ויש להתבונן ,וכי אברהם ויצחק לא הלכו ממקום למקום,
ולמה לא נכתב אצלם לשון יציאה[ .ועיי"ש ד' תירוצים בזה לפי דרכו].
ו הכוונה דרש"י לא דרש כן ממה שנאמר רק ַו ֵי ֵצא 'יַ ֲעקֹב' ,כדברי המדרש בזה .אלא ממה שכל ענין היציאה
מיותר כאן .ועיין במפרשי רש"י מה שהעירו בזה ,אמאי לא נקט רש"י כהמדרש.
ז כן פירש במשכיל לדוד בכוונת רש"י ,וז"לַ :ויֵ ֵצא .פירש רש"י ז"ל ,לא היה צריך לכתוב וכו' .ההרגש
שמבחוץ הוא זה ,שאם כוונת הכתוב אינו אלא לחזור על ענין הראשון ,לפי שהפסיק ְב ַויַ ְרא ֵע ָשו כפירוש רש"י
לעיל (כח ,י) ,אי הכי כיון שאינו ענין מחודש ,אלא שחוזר על הראשונים שכבר הזכיר הליכת יעקב ,לא הוה ליה
למימר אלא ויעקב יצא מבאר שבע וילך וכו' .אלא מוכרח דהכא מלתא חדתא אשמועינן קרא ביציאה זו
המיותרת בקרא ,ואינו הענין הנזכר לעיל ,דהתם מיירי ביציאת גופו ,ויציאה דהכא קא משמע לן מיציאת זיוו
והדרו וכו' ○ .ובדרך שפירשנו כאן דדיוקו של רש"י מיציאה יתירה ,הכי נמי מתפרש שפיר גבי נעמי ,דהתם נמי
'יִּ תור נָ ִּפיש' הוא ,דהא כתיב בקרא דלעיל מיניה ַו ָת ָקם ִּהיא ְו ַכלוֹ ֶת ָ
יה ַו ָת ָשב ִּמ ְש ֵדי מוֹ ָאב וגו' ,ואמאי הדר וכתב
ַו ֵת ֵצא ִּמן ַה ָמקוֹ ם ,אלא לאשמועינן דבר זה[ .וכעין זה פירשו שאר מפרשי רש"י לפי דרכם ,דדרש לה מן 'יציאה יתירה'
הנאמר בכאן].
ה קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
זאגט רש"יח [פשטְ ,ו ָהיָ ה ה' ִּלי ֵלאל ִֹּקים]ֶ ,שלֹא יִ ָׁמ ֵּצא ְּפסול ְּבזַ ְּר ִעי ,ס'וועט נישט זיין
ָ
חלילה קיין ְפסול אין די קינדער.
ו
רוואס ,ווייל ַאזוי
פא ָ
[ויש לפרשַ ,אז] ס'שטעלט זיך ַאריין [הלימוד בלשון הפסוק]ַ ,
ט
זאגט ,און וויַארומער איז ' ִלי' ֵּלאל ִֹקים[ ,דלשון] ' ִלי' איז ַא נִּ ְצ ִּחיות ,ווי דער מדרש ָ
מאל ַמ ְס ִּביר געוועןי[ .ובכאן מורה על שיתקיים אלקותו יתברך בזרעו של יעקב האב עס ַא ָ איך ָ
לנצח].
דאך רש"י אויף ְּו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקיםַ ,אז ס'וועט נישט
על כל פניםַ ,אזוי טייטשט ָ
זיין קיין ְּפסול ְּבזַ ְּר ִעי.
ז
האט ער ַא נֶ ֶדר געטון[ ,שאם השי"ת יעזור לו בכל האמור ,אזי] ְּו ָׁה ֶא ֶבן ַהזֹאת ֲא ֶשר ַש ְּמ ִתי ָ
(ההמשך לזה ,להלן בקושיא ו)
ְּ
ַמ ֵּצ ָׁבה יִ ְּהיֶ ה ֵּבית ֱאל ִֹקיםְּ ,וכֹל ֲא ֶשר ִת ֶתן ִלי ַע ֵּשר ֲא ַע ְּש ֶרנו ָׁלך.
ח
קושיא ג
ולעיל כתיב ,וַ ִּי ַיקץ יַ ֲעקֹב ִּמ ְשנָ תוֹ וַ י ֶּ
ֹאמר ָאכן יֵ ׁש ה' ַב ָמקוֹּ ם ַה ֶזה וְ ָאנ ִֹּּכי לֹּא יָ ָד ְע ִּתי .וצ"ב דהלא ידע גם מתחילה שזהו
מקום המקדש ,שהרי עבור זה חזר לשם לפי שהוא מקום שהתפללו בו אבותיו ,וא"כ מה נתחדש לו עתה מה שלא
ידע מקודם
ֹאמר] ָׁא ֵּכן יֵּ ש ה' ַב ָׁמקוֹ ם ש ַכב ַב ָׁמקוֹ ם ַההוא [וגו'ַ ,ו ִּי ַ
יקץ יַ ֲעקֹב ִּמ ְשנָ תוֹ ַוי ֶ קודם שטייט ַו ִי ְּ
ַה ֶזה ְּו ָׁאנ ִֹכי לֹא יָׁ ָׁד ְּע ִתי.
דארט געווען אויפן ָׁמקוֹ ם ַה ִמ ְּק ָׁדש[ ,שהרי] ָק ְפ ָצה לוֹ דאך ָ ג) לכאורה ,ער איז ָ
ש ִּכינָ ה[ ,שהרי] דארטן איז ַה ְש ָר ַאת ַה ְ דאך געוואוסט [גם מקודם] ַאז ָׁ האט ָ ָה ָא ֶרץיא[ ,און] ער ָ
יא
ש ִה ְּת ַפ ְּללו בוֹ ֲאבוֹ ַתי (חולין
געזאגט [מתחילה] ֶא ְּפ ָׁשר ֶש ָׁע ַב ְּר ִתי ַעל ָׁמקוֹ ם ֶ ָ דאךהאט ָ ער ָ
געגאנגען ַ דאך ְמקו ָבל געווען פון זיינע עלטערן [ ַאז] זיי זענען ַאהין צא ,):ער איז ָ
דארט איז. וואס' ָ דאך געוואוסט ' ָ האבן זיי ָ ִּמ ְת ַפ ֵלל זייןָ ,
געווארן[ ,שעל זה ָ געוואר
ָ [ואם כן מה נתחדש לו עתה ,דמשמע כי] ער איז עפעס נייעס
אמר] ָׁא ֵּכן יֵּ ש ה' ַב ָׁמקוֹ ם ַה ֶזהְּ ,ו ָׁאנ ִֹכי לֹא יָׁ ָׁד ְּע ִתי.
ט
קושיא ד
גם צ"ב מה שהאריך לומר בלשון שלילה ומיעוט 'אין זֶּ ה ִּכי ִּאם' בית ֱאל ִֹּקים ,והיה לו לומר בפשיטות 'זֶּ ה' בית ֱאל ִֹּקים
'אין זֶ ה ִכי ִאם' ֵּבית ֱאל ִֹקים.
וואס איז דער ֵּ
ד) [און] ָ
ח ברש"י (כח ,כא)ְּ :ו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקים .שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף ,שלא ימצא פסול בזרעי וכו'.
ט בתנחומא תרומה (סימן ג)ַ :ד ֵבר ֶאל ְבנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל ְּויִ ְּקחו ' ִלי' ְּתרו ָׁמה (תרומה כה ,ב) ,כל דבר שאמר הקב"ה בתורה
' ִלי' ,ישנו בעולם הזה ולעולם הבא .כיצדְ ,ו ָה ָא ֶרץ לֹא ִּת ָמ ֵכר ִּל ְצ ִּמיתות ִּכי ' ִּלי' ָה ָא ֶרץ (בהר כה ,כג) ,בעולם הזה
ולעולם הבאִּ .כי ' ִּלי' ָכל ְבכוֹ ר (במדבר ג ,יג) ,בעוה"ז ולעוה"בְ .ו ָהיו ' ִּלי' ַה ְל ִּו ִּים (שם ,יב) ,לעוה"ז ולעוה"ב .ישראל
דכתיב ְּו ַא ֶתם ִת ְּהיו ' ִלי' ַמ ְּמ ֶל ֶכת כ ֲֹהנִ ים ,בעולם הזה ולעולם הבאְּ .ויִ ְּקחו ' ִלי' ,בעולם הזה ולעולם הבא.
'לי' ,אינו זז לעולם ,לא בעולם הזה ולא 'לי' (ירמי' לא ,יט) .בכל מקום שנאמר ִ ובויקרא רבה (ב ,ב)ֲ :ה ֵבן יַ ִּקיר ִּ
'לי' ַה ְל ִּו ִּים ,בישראל כתיב (בהר כה ,נה) ִּכי
'לי' .בלוים כתיב ְו ָהיו ִּ לעולם הבא .בכהנים כתיב (תצוה כח ,מא) ְו ִּכ ֲהנו ִּ
'לי' ָכל ְבכוֹ ר וכו' .הא בכל מקום שנאמר ִלי ,אינו זז 'לי' ,בבכורות כתיב ִּכי ִּ 'לי' ְבנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל ,בתרומה כתיב ְּויִ ְּקחו ִ
ִּ
לא לעולם הזה ולא לעולם הבא.
י עיין בזה בדרוש כ"ט שבט תשי"ד (לשון קדשו קונטרס נד ,אות מו-מז) ,ועוד .שמפרש דהוא על דרך שכתב רש"י
ריש תרומה ,דתיבת 'לי' פירושו לשמי ,ושמו ית' מורה על נצחיות - .ועיין זה גם בדרוש ליל ה' דחנוכה תשכ"ז
(לשון קדשו קונטרס שעב).
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון ו
'אין זֶ ה' [' ִּכי ִּאם']' ,דעס
זאגן [סתם] 'זֶ ה' ֵּבית ֱאל ִֹקים[ .ולמה אמר בלשון שלילה] ֵּ
זאל ער ָ
ָ
דא ְּמ ַמ ֵּעט.
נאר' ,איז ַמ ְש ַמע ַאז עפעס איז ער ָׁ
איז נישט ָ
י
קושיא ה
רש"י מפרש מה שאמרו שקפצה הארץ ליעקב ,שהר המוריה עצמו נעקר ובא לו למקום שהיה שם יעקב
רש"י ָ
זאגטיא[ ,בענין מה שאמרו שיעקב אבינו] ָׁק ְּפ ָׁצה לוֹ ָׁה ָׁא ֶרץ.
דאס
נאר ָׁזאגט רש"י ַאזוי .נישט ַאזוי ווי [ ַאז] ער איז ַאהין געקומען [בזמן קצר]ָ , ָ
לאץלאץ איז צו 'אים' געקומען ,נֶ ֱע ַקר ַהר ַהמוֹ ִר ָׁיה און ער איז געקומען צו דעם פ ַ פ ַ
וואו ער [יעקב] איז געווען.
יא
והרמב"ן הקשה עליו ,כי בכל מקום שמצינו קפיצת הארץ ,כגון אצל אליעזר ,הכוונה שהאדם בא במהרה אל
המקום ,ולא שהמקום בא אצלו .וכן ביעקב עצמו ,מבואר בפרקי דרבי אליעזר ותרגום יונתן שקפצה לו הארץ גם
בלכתו עד חרן ,ושם ודאי הוא הלך אל בית לבן ,ולא חרן באה אליו .ואם כן מנין לו לרש"י לְ ַחדש שכאן היה
קפיצת הארץ באופן אחר
הארבַ [ ,אז] מ'געפינט נישט אין ה) [אמנם] דער רמב"ןיב פרעגט [אויף] אים זייער ַ
יעזֶ ר'ן ,ווען ער איז
יצת ָׁה ָׁא ֶרץ ביי ֱא ִל ֶ
יצת ָׁה ָׁא ֶרץ .מ'געפינט ְּק ִפ ַ
סארט] ְּק ִפ ַ
זא [ ָ
ערגעץ ַא ַ
געגאנגען ַאהין
ַ געגאנגען צו אים[ ,והלא] 'ער' איז ַ געקומען קיין ָח ָרן ,איז דען ָח ָרן
האט גענומען ִּר ְב ָקה'ן ,און ער איז דארטן ,צו ָל ָבן'ן און צו ְבתו ֵאל'ן ,און ער ָ ָ
יא ברש"י (כח ,יז)ִּ :כי ִּאם ֵבית ֱאלֹ ִּקים .א"ר אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא (בראשית רבה סט ,ז) ,הסולם הזה עומד
בבאר שבע ,ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש וכו' ○ .וכלפי שאמרו רבותינו (חולין צא :וסנהדרין צה ).שאמר
הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה .ועוד אמרו (פסחים פח ).יעקב קראו לירושלים בית א-ל ,וזו לוז
היא ולא ירושלים ,ומהיכן למדו לומר כן .אומר אני ,שנעקר הר המוריה ובא לכאן ,וזו היא קפיצת הארץ
האמורה בשחיטת חולין (צא ,):שבא בית המקדש לקראתו עד בית א-ל ,וזהו ַו ִי ְּפ ַגע ַב ָׁמקוֹ ם ○ .ואם תאמר,
וכשעבר יעקב על בית המקדש ,מדוע לא עכבו שם .איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ,ומן
השמים יעכבוהו (בתמי') ,איהו עד חרן אזל ,כדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין שם) ,וקרא מוכיח ַו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה .כי
מטא לחרן ,אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ,ולא התפללתי בו .יהב דעתיה למהדר ,וחזר עד בית
א-ל ,וקפצה לו הארץ.
יב ברמב"ן (כח ,יז) העתיק דברי רש"י ,ועל זה כתב :ולא נראה לי כלל ,שאין קפיצת הארץ שהזכירו ביעקב אלא
כאותה שאמרו באליעזר עבד אברהם ,שבא ביום אחד לחרן ,כמו שאמרו בסנהדרין (צה ).שלשה קפצה להם
הארץ ,אליעזר עבד אברהם ,ויעקב אבינו ,ואבישי בן צרויה .ופירשו ,אליעזר עבד אברהם ,דכתיב (חיי כד ,מב)
'היוֹ ם' ֶאל ָה ָעיִּ ן ,למימרא דההוא יומא נפק .יעקב ,דכתיב ַו ִי ְּפ ַגע ַב ָׁמקוֹ ם ,כי מטא לחרן ,אמר אפשר ָו ָאבֹא ַ
שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו ,כיון דהרהר בדעתיה למהדר קפצה ליה ארעא ,מיד ַו ִי ְּפ ַגע
ַב ָׁמקוֹ ם .הנה בפירוש אומרים שכיון שעלה בלבו בחרן לחזור ,קפצה לו הארץ ,ופגע במקום שהתפללו בו
אבותיו ,לא שחזר לבית א-ל ,ולא שקפץ הר המוריה ובא לשם ○ .ובבראשית רבה (נט ,יא) עוד עשו שניהם שוים
בקפיצה ,אמרו ַו ָי ָקם ַו ֵי ֶל ְך ֶאל ֲא ַרם נַ ֲה ַריִּ ם (חיי שם ,י) ,בר יומוָ ,ו ָאבֹא ַהיוֹ ם ֶאל ָה ָעיִּ ן ,היום יצאתי והיום באתי.
וביעקב דרשו כן (ב"ר סח ,ח)ַ ,ו ֵי ֶל ְך ָח ָרנָ ה ,רבנין אמרין בר יומו ○ .ומה טעם שיקפוץ הר המוריה ויבא עד בית א-
ל ,אחר שטרח יעקב לחזור מחרן ועד בית א-ל מהלך כמה ימים .ועוד כי בית א-ל איננו סוף גבול ארץ ישראל
מפאת חרן ,כי חרן ארץ קדם הוא .ועוד שאין האמצעות נקרא שפוע הסולם .ועוד מה טעם להיותו כנגד בית א-
ל ,והאמצע איננו מורה על דבר יותר מכולו ○ .אבל מדרשים הללו ענין אחר להם וכו'[ .ועיי"ש מה שהאריך עוד
בביאור כל השיטות והחילוקים שבמדרשים ,ומקום עמידת הסולם שראה ,שלא כדרך רש"י ,ומסיים] ומצאתי עוד מפורש
בפרקי רבי אליעזר הגדול (פרק לה) ,אמר בן שבעים ושבע שנה היה יעקב בצאתו מבית אביו ,והיתה הבאר
מהלכת לפניו מבאר שבע ועד הר המוריה מהלך שני ימים ,והגיע לשם בחצי היום וכו' ,השכים יעקב בבקר
בפחד גדול ואמר ביתו של הקב"ה במקום הזה וכו' ושם אותה מצבה בתוך המקום ,וירד לו שמן מן השמים
ויצק עליה וכו' ,שנאמר ְו ָה ֶא ֶבן ַהזֹאת ֲא ֶשר ַש ְמ ִּתי ַמ ֵצ ָבה יִּ ְהיֶ ה ֵבית ֱאלֹ ִּקים ,ומשם נשא רגליו וכהרף עין בא
לחרן ,עד כאן .והנה המדרשים כולם ,אף על פי שיש ביניהם חילוף במקצת ,אבל כולם מודים שקפיצת הארץ
היתה ליעקב ,שהלך מהלך כמה ימים כהרף עין .ויתכן שכולם מודים זה לזה ,ובכל הליכותיו קפצה לו ,בלכתו
מבאר שבע לחרן ,וברצותו לשוב להר המוריה ,ובצאתו משם לחרן .ואין אחד מכל המדרשים שיאמר כדברי
רש"י.
ז קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
[פירושו] יצת ָׁה ָׁא ֶרץ איז [דער לשון] ָׁק ְּפ ָׁצה ָׁה ָׁא ֶרץ ָאנגעקומען קיין ָח ָרן[ .וכן אצל] יעדער ְּק ִפ ַ
זאל קומען צו אים ,געפינט לאץ ָ
דאס פ ַ ַאז ער איז ָאנגעקומען ַאהיןָ .אבער דעסַ ,אז ָׁ
מען נישט.
זאגט [עס יג
[און] ס'שטייט אויך אין פרקי דרבי אליעזר ,און דער תרגום יונתן ָ
א
וואס טאג און די מינוטיד ָ אויך] אויפן ָארט [בפסוק] ַו ֵּי ֵּצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵּאר ָׁש ַבע ַו ֵּי ֶל ְּךַ ,אז דעם ָׁ
האט קיין ָׁח ָׁרן ער איז ַארויס פון ְּב ֵּאר ֶש ַבע ,איז ער געווען אין ' ָׁח ָׁרן'[ .ונמצא כי] ער ָ
יצת ָׁה ָׁא ֶרץ.געהאט ְּק ִפ ַַ אויך
דארט איז געווען ָל ָבן [נשאר [והשתא וכי] איז דען ָׁח ָׁרן געקומען צו אים[ ,והלא] ָ
וועקגעגאנגען [לבית לבן ,וכמו שגם אחר כך בשובו משם אמר לו ַ דאך ַא במקומו ,און] 'ער' איז ָ
ָ טו
דארטן ביי ָל ָבן'ן אין דאך געווען ָׁ הקב"ה] שוב ֶאל ֶא ֶרץ מוֹ ַל ְד ֶתך (לא ,יג)[ .און] ער איז ָ
לאץ צו אים. דאס פ ַ הויז[ ,ובודאי] ס'איז נישט געקומען ַאהין ָׁ
דא ַאנדערש [ בבואו להר המוריה ,שמפרש רש"י שנעקר הר המוריה וואס איז עפעס ָ [ואם כן] ָ
דא ָאט ַא פרישן ְפ ַשטַ ,א נייע ִּמין זאגן] ָ האט ער [רש"י] גענומען [צו ָ ובא ליעקב] .פון וואו ָ
לאץ איז געקומען צו אים. דאס פ ַ יצת ָׁה ָׁא ֶרץַ ,אז ָׁ גאטונג'טז ְּק ִפ ַ ' ַ
ַאזוי פרעגט דער רמב"ן .ער ווייסט נישט וואו איז דער ְמקוֹ ר [לדברי רש"י] ,און
דא רש"י ַאנדערש ווי זאגט עפעס ָ רוואס ָ פא ָ דאס ְמ ַש ֶנה זייןַ , זאל איך ָ רוואס ָ פא ָ ַ
לאץ.
יצת ָׁה ָׁא ֶרץ[ ,דהכוונה] ַאז מ'איז געקומען 'צום' פ ַ וואס] מ'געפינט ְּק ִפ ַ איבעראל [ ָ
ָ
יב
ונראה לפרש בזה טעם נכון לפי דעת רש"י ז"ל ,למה היה כאן קפיצת הארץ באופן שונה מבשאר מקומות
דאס ִּענְ יָ ן [להבין] דעת רש"י ז"ל,
דאס ִּענְ יָ ן דערפוןַ ,מ ְס ִּביר צו זיין ָ
[וראוי לנו לבאר] ָ
[אמאי היה שונה בכאן ענין 'קפיצת הארץ' ,מבשאר מקומות].
יג
קושיא ו
'הזֹּאת' ֲא ֶּשר ַש ְמ ִּתי ַמצ ָבה וגו' ,דתיבת זֹאת לשון מיעוט הוא ,ומה בא למעט בכאן
יש לדקדק בלשון שאמר יעקב וְ ָה ֶא ֶבן ַ
וואס] ביי יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו'ס נֶ ֶדר [שטייט], דא ָאנגעהויבן (באות ה-ז) [מיט דעם ָ האב ָ איך ָ
ְּו ָׁהיָׁ ה ה' ִלי ֵּלאל ִֹקים[ ,ופירש"י] ֶשלֹא יִּ ָמ ֵצא ְפסול ְב ַז ְר ִּעיְּ ,ו ָׁה ֶא ֶבן ַהזֹאת ֲא ֶשר ַש ְּמ ִתי ַמ ֵּצ ָׁבה
יִ ְּהיֶ ה ֵּבית ֱאל ִֹקים.
איבעראל ַאז ָ 'הזֹאת'[ ,דתיבת] זֹאת איז ַא ִּמיעוט, ו) [ויש לדקדק בלשון] ְּו ָׁה ֶא ֶבן ַ
דא ְמ ַמ ֵעט.וואס איז ער ָ דאס'[ .וראוי להבין] ָ נאר ָס'שטייט זֹאת ,איז ' ָ
געזאגט ָ דאך [שוין אויך] האט ער ָ [והיה סגי שיאמר רק] ְּו ָׁה ֶא ֶבן ֲא ֶשר ַש ְּמ ִתי ַמ ֵּצ ָׁבהָ ,
האב געשטעלט ַא ַמ ֵּצ ָׁבה ,יִ ְּהיֶ ה וואס איך ָׁ וועלעכן שטיין [ער מיינט ,דהיינו] דעם שטיין ָׁ
דאך עפעס נאר 'דעם' [שטיין] ,ער איז ָ זאגט ער ַהזֹאת[ ,דמשמע] ָ וואס ֵָּבית ֱאל ִֹקיםָ .
איבעראל [בלשון 'זֹאת'].ָ דא ָאט[ ,כמו] ְמ ַמ ֵעט ָ
דאך עפעס זיין ְפ ַשט. ס'מוז ָ
יג בתרגום יונתן (כח ,י) בפסוק ויצא יעקבַ :ח ְּמ ָׁשא נִ ִסין ִּא ְת ֲע ִּבידו ְליַ ֲעקֹבִּ ,בזְ ַמן ִּדנְ ַפק ִּמ ֵב ָירא ְד ֶש ַבע ְל ֵמיזַ ל ְל ָח ָרן
יש ָאהַ ,ק ְפ ַצת ַא ְר ָעא קומוֹ י ,ו ְב ַההוא יוֹ ָמא ִּדנְ ַפק ֲאזַ ל ְל ָח ָרן.
וכו' .נִּ ָסא ֲח ִּמ ָ
יד דיש לשונות בדברי חכז"ל שבא בו ביום ,ויש לשונות שבא 'כהרף עין' לשם.
טו ושהה אז בדרך חזרתו י"ח חדשים ,כמבואר בגמרא מגילה (יז ,).וברש"י סוף תולדות (כח ,ט).
סארט ,אופן. טז פירושָ :
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון ח
לה
קושיא יד-טו – מתוך הדרוש
קושיא יד-טו – מתוך הדרוש
את ִּל ְבר ַֹּח וגו' ,וָ ֲא ׁ ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה ו ְב ׁ ִּש ִּרים ,והשיב[בסוף הסדרה נאמר ,כי לבן טען ליעקב ָל ָמה נַ ְח ֵב ָ
אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ
יך ֵמ ִּע ִּמי. לו יעקב ִּכי יָ ֵר ִּ
אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ,דהיה סגי באחד מהם .וגם מהו יד) ויש להבין כפל ויתור הלשון במה שאמר ִּכי יָ ֵר ִּ
הפירוש של ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ,ומתי אמר כן.
יך ,דמה שייך לשון 'גזילה' בבנותיו ,שכבר היו גדולים טו) גם להבין הלשון ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ
ברשות עצמן ,וגם הם היו בדעה אחת עם יעקב לצאת משם].
(הקושיות בדברי רבינו ביתר ביאור ,להלן באות צט-קג)
סד
ישוב הקושיות
הקדמה לישוב קושיא א ,ויתר הקושיות
הנה יעקב אבינו בלכתו לחרן היה בפחד גדול שלא ימצא ח"ו פסול בזרעו ,כי עד עתה היה אצל אברהם ויצחק,
במקום שהיה בו יסוד התורה והיהדות ,ועתה בא למקום חדש ,שלבן הארמי היה המנהיג שם ,ונטע שם מדותיו
ודרכו .ואף שיתחיל לחנך שם את בניו בפני עצמוָ ,ח ַשש שמא יומשכו אחר אנשי המקום שהם שם ,שזה גורם
סכנה לחינוך בניו ,שלא ימצא בהם פסול
דא צוריק [ליישב הדקדוקים שבתחלת הדרוש]. איך וועל גיין ָ
ס'זאל זיין ֶשלֹא יִ ָׁמ ֵּצא ְּפסול
ָ דא 'זעכערן'ַ [ ,אז] געוואלט ָ
ָ האט זיך יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו ָ
ְּבזַ ְּרעוֹ [ .ווייל] ס'איז געווען [ביי אים] דער ַפ ַחד זייער גרויס [כשהלך לבית לבן ,האיך יתחנכו
שם בניו].
[שהרי] ער איז געוואוינט געווען [ ַאז] ער איז געווען נעבן יִ ְּצ ָׁחק ָׁא ִבינו ,און נעבן
פונדאמענט פון תוֹ ָׁרה ,און פון ַ איינגעפלאנצט ַא
ַ מ'האט [ ָ
דארט] ָ ַא ְּב ָׁר ָׁהם ָׁא ִבינו ,און
לאץ' ,אויף דעס האט ער געוואוסט [ ַאז] ער קומט אויף ַא 'ניי פ ַ דא] ָ
אידישקייט[ .און ָ
איינגעפלאנצט
ַ דארט]
האט ָ וואס ָׁל ָׁבן ָׁה ֲא ַר ִמי איז געווען דער 'פירער'[ ,און ער ָ לאץ ָ פ ַ
מיט 'די' ִּמדוֹ ת [של לבן הארמי] ,מיט 'דעם' ֶד ֶר ְך [שלו].
זאל שוין[און אפילו ַאז] ער [יעקב] וועט ָאנהייבן צו 'פירן' [חינוך בפני עצמו ,און] ער ָ
לאץָ ,אנהייבן מאכן עפעס ַא ִּחינו ְך אויף דעם פ ַ זאל שוין ַ ווארענען די קינדער ,ער ָ ב ַא ָ
דאך
נטראגן עפעס ַא ֶפ ֶשר ,מוז ער ָ ָ מאל[ .אכתי ָח ַשש יעקב ,שמא] וועט מען אים ָא אויפא ָ
ַ
[אויך] עפעס קוקן אויפן ָמקוֹ ם [ולהתחשב גם עם אנשי המקום ,ושמא] וועט מען זיך עפעס
לאץ.נאך דעם פ ַ נאכריקן'ָׁ , ' ָׁ
האט ער געוואוסט ,איז שוין נאכריקןָ , [ואפילו רק] עפעסַ ,אז מ'וועט זיך חלילה ָׁ
נישט גוט.
סה
וכמו שראינו בעוה"ר במדינה זו ,שהעם נמשכו אחר
השפעת המקום ,וכמה קשה להעמיד בה חינוך יהודי אמיתי
דא אין דער ְּמ ִדינָׁ ה [ ַאמעריקע],
מ'האט געזען ָָ ַאזוי ווי ס'איז נעבעך [כהיום]ַ ,אזוי ווי
אויפגעהאלטן ַא שטיקל ַ ס'האט זיך ַאלעס געריקט[ ,און] ווי שווער ס'ווערט ָׁ ַאז
אידישער ִחינו ְּךַ ,אן ֱא ֶמת'דיגער אידישער ִחינו ְּך.
ט קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
ע
ישוב קושיא א
ולכן נתיירא יעקב בבואו למדינה חדשה ,שמא יבואו בניו להשתנות קצת ממה שלמד בבית אבותיו
דא צוריקקומען [אל מה שהתחלנו לעיל (באות סד)]. לאמיר זען ,וועל מיר ָ נאר ָ ָ
דא קומען אין ַא ְמ ִּדינָ ה [חדשה], געהאט ,איך וועל ָ ַ דא מוֹ ָׁרא האט ָ
יַ ֲעקֹב ָׁא ִבינו ָ
נאכריקן[ ,צו זיין] ַאביסל ַאנדערש [מבבית אבותיו]. וועט מען זיך ַאביסל מוזן ָׁ
געפארכטן [שמא ח"ו ימצא פסול בזרעו]. ָׁ האט ער זיך זייער ָ
עא
ועל זה אמרו בפרקי דרבי אליעזר ,שאותה הבאר של האבות הלכה עם יעקב לחרן .כי הבאר מרמז על בית הכנסת
ובית המקדש ,כמבואר במדרש ,דהיינו מקור הקדושה ,והשפעת התורה והחינוך שהיה שורה בבית אברהם ויצחק
זאגט דער פרקי דרבי אליעזרא[ ,שאותה הבאר של האבות היתה מהלכת
[ולכן] קודם ָ
לפני יעקב ,ונטל אותה עמו].
דאך דער מדרשיז ,זֶ ה ֵּבית ַה ְּכנֶ ֶסת [שמשם היו שומעים
[דהנה אויף] דער ְּב ֵּאר ַד ְר ֶש'נט ָ
את התורה ,דבר אחר זה] ֵּבית ַה ִמ ְּק ָׁדש [שמשם היו שואבים רוח הקודש].
דאך
דאס איז ָ וואס] ָ דאך געוויזן [על תורת האבות והשפעת קדושתםָ , האט ָ
דער ' ְּב ֵּאר' ָ
האט מען געשעפט ְּקדו ָׁשה[ ,והוראת הבאר הוא על] די דארט ָׁ וואס ָׁ
געווען דער שוֹ ֶרשָ ,
תוֹ ָׁרה ,דעם ִחינו ְּך [שלמדוהו בבית אברהם ויצחק].
דער מדרשיז טייטשט ָ
דאך ַאזוי אויס [דעם פסוק] ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה (כט ,ב).
עב
וכן מבואר ברמב"ן ,שהבארות רומזים להשפעות הקדושה ששאבו מהם האבות .ולכן האריכה
התורה בענין הבארות של האבות ,ובענין המריבות עם הפלשתים שסתמום וחזרו וחפרום
און דער רמב"ן ָ
זאגטיח [עס אויךַ ,אז] די ְּב ֵּארוֹ ת זענען די ַה ְּש ָׁפעוֹ ת [הקדושה] ָ
וואס זיי
האבן געשעפט.
ָ
יז בבראשית רבה (ע ,ח)ְּ :ו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה ,זו ציוןְּ .ו ִה ֵּנה ְּשל ָֹׁשה ֶע ְּד ֵּרי צֹאן ,אלו שלשה רגליםִ .כי ִמן ַה ְּב ֵּאר ַה ִהיא
יַ ְּשקו ,שמשם היו שואבים רוח הקודשְ ,ו ָה ֶא ֶבן ְגד ָֹלה ,זו שמחת בית השואבה ,אמר רבי הושעיא למה היו
קוראים אותו ֵבית ַהשוֹ ֵא ָבה ,שמשם היו שואבים רוח הקודשְ .ונֶ ֶא ְספו ָש ָמה ָכל ָה ֲע ָד ִּרים ,באים מלבוא חמת ועד
נחל מצריםְ .ו ָג ְללו ֶאת ָה ֶא ֶבן וגו' ,שמשם היו שואבים רוח הקודשְ .ו ֵה ִּשיבו ֶאת ָה ֶא ֶבן ,מונח לרגל הבא ○ .דבר
אחר ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה ,זו ציוןְ .ו ִּה ֵנה ְשל ָֹשה ֶע ְד ֵרי צֹאן ,אלו שלשה בתי דינים ,דתנן (סנהדרין פו ):שלשה בתי
דינים היו שם ,אחד בהר הבית ,ואחד בפתח העזרה ,ואחד בלשכת הגזיתִ .כי ִמן ַה ְּב ֵּאר ַה ִהיא וגו' ,שמשם היו
שומעין את הדיןְ .ו ָה ֶא ֶבן ְגד ָֹלה ,זה בית דין הגדול שבלשכת הגזיתְ .ונֶ ֶא ְספו ָש ָמה ָכל ָה ֲע ָד ִּרים ,אלו בתי דינין
שבארץ ישראלְ .ו ָג ְללו ֶאת ָה ֶא ֶבן ,שמשם היו שומעין את הדיןְ .ו ֵה ִּשיבו ֶאת ָה ֶא ֶבן ,שהיו נושאים ונותנין בדין עד
שמעמידין אותו על בוריו ○ .דבר אחר ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה ,זו ציוןְ .ו ִּה ֵנה ָשם ְשל ָֹשה ֶע ְד ֵרי צֹאן ,אלו שלשה
מלכיות ראשונות וכו' ○ .דבר אחר ְו ִּה ֵנה ְב ֵאר ַב ָש ֶדה ,זו סנהדרין וכו' ,שמשם היו שומעין את ההלכה וכו'.
דבר אחר ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה ,זה בית הכנסתְ .ו ִּה ֵנה ָשם ְשל ָֹשה ֶע ְד ֵרי צֹאן ,אלו שלשה קרואיםִ .כי ִמן
ַה ְּב ֵּאר ַה ִהוא יַ ְּשקו ָׁה ֲע ָׁד ִרים ,שמשם היו שומעים את התורהְ .ו ָה ֶא ֶבן ְגד ָֹלה ,זה יצר הרעְ .ונֶ ֶא ְספו ָש ָמה ָכל
ָה ֲע ָד ִּרים ,זה הציבורְ .ו ָג ְללו ֶאת ָה ֶא ֶבן ,שמשם היו שומעין את התורהְ .ו ֵה ִּשיבו ֶאת ָה ֶא ֶבן ַעל ִּפי ַה ְב ֵאר ִּל ְמק ָֹמה,
שכיון שהם יוצאים ,יצר הרע חוזר למקומו.
יח ברמב"ן תולדות (כו ,כ)ַ :ו ִּי ְק ָרא ֵשם ַה ְב ֵאר ֵע ֶשק .יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות ,ואין בפשוטי הספור
תועלת ,ולא כבוד גדול ליצחק ,והוא ואביו עשו אותם בשוה ,אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו ,כי בא להודיע
דבר עתיד ,כי ' ְּב ֵּאר ַמיִ ם ַח ִיים' (שם ,יט) ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק ,ולכן הזכיר ְב ֵאר ַמיִּ ם ַח ִּיים,
כמו שאמר (ירמי' יז ,יג) ְמקוֹ ר ַמיִּ ם ַח ִּיים ֶאת ה' וכו'.
שר ָח ָפרו ,הוא האמור בו למעלה (שם ,כה) ועוד שם (כו ,לב)ַ :ו ָיבוֹ או ַע ְב ֵדי יִּ ְצ ָחק ַו ַי ִּגידו לוֹ ַעל אוֹ דוֹ ת ַה ְב ֵאר ֲא ֶ
וכו' .וקרוב לי שהוא הבאר ֶש ָכ ָרה אברהם ונתן לו שבע כבשות לעדה (וירא כא ,ל) ,כי סתמוהו פלשתים עם
האחרים ,וישב יצחק ויחפור אותו ,ויקרא לו גם הוא ֵשם כשם אשר קרא לו אביו וכו' .והבאר הזאת להם תרמז
על משכן שילה ,ופלשתים סתמוהו בהלקח הארון (שמואל א' ד ,יא) ,וחזר וחפרו בו ,כי כן השיבו הארון עם
הדורון לאלקים (שם ו ,יא).
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון י
געהאט
ַ געהאט,
ַ ימ ֶל ְך'ן
האבן] מיט ֲא ִּב ֶ וואס זיי ָס'איז געווען [מטעם זה ,די מריבות ָ
מאל
כא ָׁ
נא ַ
מ'האט עס ָׁ
ָ רשטאפט די ְּב ֵּארוֹ ת ,אוןָׁ פא
האבן זיי ְַכ ֵס ֶדרַ [ ,אז די פלשתים] זיי ָ
געמאכט.
ַ
ְ
שה איז ַאזוי ַמ ֲא ִּריך אין די ְּב ֵּארוֹ ת[ ,לפי שכל זה רומז על השפעות [ולכן] די תוֹ ָרה ַה ְקדוֹ ָ
האבן זיי געשעפט זייער ְּקדו ָׁשה. דארט ָ וואס] פון ָרוחנייםָ ,
עג
ויעקב אבינו רצה לשאוב רק מאותן המעיינות ששאב אצל אביו ,ולא ממקום אחר .והקב"ה סייעו בזה ,שהבאר
שבבית אביו ,שממנה שאב את הקדושה של האבות ,הלכה עמו עד חרן ,ושם מצא אותו המקור עצמו לשאוב ממנו
דא קומען ַאהין קיין ָח ָרן[ ,אצל] ָל ָבן יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו [היה מתיירא ואומר] איך וועל ָ
געזאגט] איך וויל
ָ ווארנט און
האט ער זיך ב ַא ָ ָה ֲא ַר ִּמי [ ,ושמא יזיק השפעת לבן ואנשיו לחינוך בניוָ .
פאטער ,איך וויל האט געשעפט [בהיותו] נעבן ָ וואס ער ָ נאר שעפן פון 'די' קוועלער ָ ָׁ
מיך נישט שטעלן אין ערגעץ [ ַאנדערש ,צו שעפן].
וואס זענען געהאלפן [דערמיטַ ,אז] די ברינען ָ ָׁ האט אים [און] דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁ
דארטן געשעפט די ְּקדו ָׁשה ,מיט דעם האט פון ָׁ וואס ער ָ פאטערָ , דארטן נעבן ָׁ געווען ָׁ
מיטגעגאנגען ,ביז ַאהין.
ַ ְּ
ִגידול ָׁבנִ ים ,און דעם ֶד ֶרך .די ברין איז מיט אים
געהאט פון די זעלבע ברין ,פון ַ נאך
האט ער ָׁ [און ווען] ער איז געקומען קיין ָׁח ָׁרןָ ,
האט נישט האט פריער געשעפט[ ,און] ער ָׁ האט ער געשעפט[ ,פון] וואו ער ָ דארט ָָׁ
געוואלט שעפן פון ערגעץ ַאנדערש. ָׁ
עד
דעס איז דער ְפ ַשט [בדברי הפרקי דרבי אליעזר]ַ ,אז די ְּב ֵּאר איז מיט אים
מ'האט עס]
ָ געטראפן די זעלבע 'קוועלע'[ ,
ָ דארטן [בחרן]
האט ָ
מיטגעגאנגען[ ,און] ער ָ
ַ
דארט ַאריבערגעפירט.
ָ
עה
ישוב קושיא ב
וזהו גם כוונת המדרש ורש"י ,שהכתוב משמיענו כאן ביציאת יעקב ָפנָ ה הוֹ ָדה ָפנָ ה זִּ יוָ ה .ואין הכוונה בזה שבבאר
שבע נחסר שם ההוד והזיו ,אלא הכוונה שכל ההוד והזיו שהיה לו אצל אביו ,נטל יעקב עמו גם בהליכתו לחרן.
ולזה משמיענו הכתוב ענין זה דייקא בכאן ,לפי שבכאן יש בזה רבותא יותר ,שאף בהיותו יחידי בבית לבן ,שאב רק
ממקורות הקדושה
דאס מיינט ער [גם המדרש ורש"י ,בענין] ָׁפנָׁ ה הוֹ ָׁדהָׁ ,פנָׁ ה זִ ָׁיוה.
ָ
וברמב"ן לך לך (יב ,ו) :אוֹ ַמר לך כלל ,תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב ,והוא
ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ,ואמרו (תנחומא לך סימן ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים .ולכן
יאריכו הכתובים בספור המסעות ,וחפירת הבארות ,ושאר המקרים ,ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים
מיותרים אין בהם תועלת ,וכולם באים ללמד על העתיד ,כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן
ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו וכו'.
ועיין עוד ברמב"ן בפרשתן (כט ,ב)ַ :ו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּב ֵּאר ַב ָׁש ֶדה וכו' .יאריך הכתוב בספור הזה ,להודיענו כי קוֹ יֵ
ה' יַ ֲח ִּליפו כ ַֹח (ישעי' מ ,לא) ,ויראתו תתן עוז (עי' משלי יד ,כו) ,כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף ,ויגל
לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים ,ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים
עליה אינם יכולים להניעה כלל ○ .ולרבותינו בבראשית רבה (ע ,ח) גם בזה להם סוד ,רמז לעתיד ,כי נזדמן לו
ככה שנכנס בדרך הבאר ,ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם ,ובא בזמן שהאבן על פי הבאר והעדרים
שומרים לה ,וכל הענין המסופר כאן ,להודיעו שיצליח בדרך הזה ,ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה ,כי הבאר
ירמוז לבית המקדש ,וג' עדרי צאן עולי שלשה רגליםִ ,כי ִמן ַה ְּב ֵּאר ַההוא יַ ְּשקו ָׁה ֲע ָׁד ִרים ,שמשם היו שואבין רוח
הקדש ,או שירמוז ִכי ִמ ִציוֹ ן ֵּת ֵּצא תוֹ ָׁרה (ישעי' ב ,ג) שנמשלה למים (בבא קמא יז.).
יא קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
[והכתוב משמיענו זאת דייקא בכאן ,ולא בנסיעות אברהם ויצחק ,ווייל] ס'איז ַא גרויסע
ְּרבו ָׁתא [דאף בשהותו יחידי בביתו של לבן הארמי ,לא שאב רק ממקורות הקדושה].
עו
נארדארט' [בבאר שבע] נישט געבליבן [הודה וזיוה]ָ , [און] מ'מיינט נישט ַאז ס'איז ' ָ
וואסגאנצער הוֹ ד און זִ יו ,דעס ָ
מיטגעגאנגען ,די ַאלע ,דער ַ ַ [ ַאז] ס'איז מיט 'אים' [אויך]
האט ער עס מיט זיך מיטגענעמען. פאטערָׁ , ער איז געווען נעבן ָ
געהאלפן [דערצו].
ָׁ האט אים וואס] דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים ָׁדאס איז געווען ַא כ ַֹחָ [ , ָ
געפארכטן.
ָׁ פאר דעם האט זיך ַ
ווייל ער ָׁ
עז
ישוב קושיא ה
ולרמז על זה הראו לו עתה קפיצת הארץ באופן אחר ,שמקום המקדש בא אליו ,וזה רומז שכחות הקדושה הם
באים עמו למקום שהוא הולך .כי לא תמיד יכול האדם לבוא אל מקור הקדושה ,ועל כן יש גם בחינה שבסייעתא
דשמיא בא הקדושה אל האדם הרוצה לאחוז בהקדושה
יצת מאל [בביאתו להר המוריה]ַ ,אז ְּק ִפ ַ האט מען אים געוויזן היצט איין ָ איבערדעם ָ
ָׁה ָׁא ֶרץ איז געווען [ באופן שונה מבמקום אחר ,שהמקום עצמו נעקר ובא אליו ,לרמוז בזה שכוחות
לאץ וואו ס'איז די ְּמקוֹ רוֹ ת קדושה הם באים עמו ,און] ער איז צוגעקומען אויף דעם פ ַ
ַה ְּקדו ָׁשה.
רהאנדן [אויך ַא בחינה] פא ַ דאך צוקומען ַאהין ,איז ַ לעמאל קען מען ָָ ווארן נישט ַא ָ
דארט מ'האט] ִּס ַי ְע ָתא ִּד ְש ַמ ָיאַ ,אז ס'קומט פון ָׁ ָ מים העלפט[ ,ַאז דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִּ
ַאהער.
געפארכטןַ [ ,אז] ער וועט ָ האט זיך ַאזוי [וזה אירע דוקא] ביי דעם וועג ,וואו ער ָ
דא ְמיַ ֵסד זיין ַא יְּ סוֹ ד
וויאזוי וועט ער ָׁ ַ לאץ ביי ָל ָבן'ן,דארט קומען ַאהין אויף דעם פ ַ ָ
יצת ָׁה ָׁא ֶרץ אויכעטַ ,אז סארט] ְּק ִפ ַזא [ ָ
דא ַא ַ
האט מען אים געוויזן [ ַאז] ס'איז ָ פון ְּקדו ָׁשהָ .
דארט' האט ' ָׁדארט וואו ער איז געווען[ .און] ער ָ דער ַהר ַהמוֹ ִר ָׁיה איז ַאהין געקומעןָ ,
געשעפט די ְּקדו ָׁשה.
עח
ישוב קושיא ג
וענין זה נתגלה לו ליעקב דוקא בדרך זו ,כשנתיירא האיך יטע יסוד של קדושה שם בבית לבן .וזהו שאמר וְ ָאנ ִֹּּכי
לֹּא יָ ָד ְע ִּתי ,כי עד עתה ידע שכדי לשאוב קדושה צריך ללכת אל מקום הקדושה ,ועתה נתחדש לו שהקב"ה יעזור
לו גם בבחינה זו שמקום הקדושה יבוא אצלו .וזה שאמר ָא ֵכן יֵ ׁש ה' ַ'ב ָמקוֹּ ם ַה ֶזה' ,אף שלא היה שם מקום הר
המוריה ,וכפירוש רש"י בענין קפיצת הארץ ,ומזה למד יעקב כל הענין האמור
האט ער זיך שוין נישט גירעכט [פון פריער].
[און] אויף דעם ָ
ְ
האט געוואוסט [עד עתה ,כי] ַאז מ'וויל שעפן די קדו ָשה ,מוז מען גיין ַאהיןער ָ
[ למקום הקדושה .אבל עתה ראה שיש גם בחינה כזה ,שמקום הקדושה עצמה באה אליו למקום שהוא
דאס איז
געזאגט ָׁא ֵּכן יֵּ ש ה' ' ַב ָׁמקוֹ ם ַה ֶזה' [שהייתי בו מקודם] ,אפילו ָ -ָ האט ערשם ,ולכן] ָ
לאץ פון ַהר ַהמוֹ ִר ָׁיה[ ,ולעולם דבר זה
דאס פ ַ
דאך נישט געווען ָׁ דאך די ְרבו ָתא -ס'איז ָ ָ
נאר
שבהר המוריה עצמה שורה שם הקדושה] 'דעס' איז ביי אים נישט געווען קיין ְרבו ָתאָ ,
האב איך מירדאס ָ האב איך נישט געוואוסטָ , דאס ָ 'ב ָׁמקוֹ ם ַה ֶזה' איז ְּו ָׁאנ ִֹכי לֹא יָׁ ָׁד ְּע ִתי ָ ,ַ
האב איך מיר נישט געגלייבט. דאס ָ פארגעשטעלטָ , נישט ָ
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון יב
עט
ישוב קושיא ד
'אין זֶ ה ִּכי ִּאם' ֵבית ֱאל ִֹּּקים ,שלא
ֹאמר ,שעדיין נתיירא באומרו שכל זה יוכל להתקיים רק בתנאי של ֵ
אבל וַ ִּי ָירא וַ י ַ
יהיה שם שום ענין אחר' ,אלא רק' בית אלקים ,מבלי תערובת דברים זרים[ .ולכן הוצרך עוד להתפלל שלא ימצא
פסול בזרעו]
יט
[בתנאי ַאז] אויסהאלטן
ַ נארדאס וועט ָאבער ָ ֹאמר[ ,שהרי] ָ
ָאבער [אכתי] ' ַו ִי ָׁירא' ַוי ַ
'כי ִאם' ֵּבית ֱאל ִֹקים, 'אין זֶ ה'ַ ,אז איך וועל נישט ַאריינמישן עפעס ַאנדערשֵּ ,אין זֶ ה ִ ֵּ
ַאז כ'וועל וויסן [שהוא רק בית אלקים בלבד ,מבלי שום תערובות].
דא [ממצב אנשי דאנעט ,פון ָ טאמער וועל איך עפעס וועלן ַאריינמישן פון ַ [ ָאבער] ָ
אויסהאלטן [ ..ולזה אמר ' ֵאין זֶ ה'] ' ִכי ִאם' ֵּבית
ַ המקום שבא לשם] ,וועט עס ווייטער נישט
ֱאל ִֹקים.
פ
ישוב קושיא ו
'הזֹּאת' ,שהוא קבע שם מקום לעבודת ה' בהקמת המציבה וביציקת ועל דרך זה אמר בנדרו וְ ָה ֶא ֶבן ַ
השמן ,ולזה אמר ַ'הזֹאת' לשון מיעוט ,שרק בדרך זו של עבודת ה' ילך תמיד ,ולא יערב בו דבר אחר
דארטן האט ָ וואס] ער ָ ָ 'הזֹאת'[ ,דעס
געזאגט ְּו ָׁה ֶא ֶבן ַ ָ האט ער [און] איבערדעם ָ
כ
דאס ָׁמקוֹ ם ['לקובעו' לעבודת ה' ,על דרך אבותיו ,וכמו שאמרו] ' ַהקוֹ ֵּב ַע ָׁמקוֹ ם' געפלאנצט ָׁ
ַ
כא
ִל ְּת ִפ ָׁלתוֹ ֱאל ֵֹּקי ָׁא ִביו ְּב ֶעזְּ רוֹ ,ס'איז געבליבן [ ַא מקום קבוע לעבודת ה'].
לאץ וויל איך גיין געזאגט [ ְו ָה ֶא ֶבן ַ'הזֹאת' וגו' יִּ ְהיֶ ה ֵבית ֱאל ִֹּקים] ,מיט 'דעם' פ ַ
ָ האט ערָ
דאס ,איך וויל נישט ַאריינמישן. נאר ָׁ ְכ ֵס ֶדרַ .הזֹאת [איז] ַא ִּמיעוטָׁ ,
איך וויל מיך נישט בייגן [צו די סביבה] וואו מ'קומט אויף ַא ָמקוֹ ם.
פא
היוצא מזה לענינינו:
וענין כזה שייך גם אצלינו כהיום ,שלאחר שנות הזעם נדדנו בגולה אחר גולה ונתרחקנו ממקום שהיו בו אבותינו,
ֹּאמר ,שיש לנו לדאוג האיך להעמיד בכאן חינוך כראוי
ובאנו כאן לאמעריקע במקום חדש ,ואנו בבחינת 'וַ ִּי ָירא' וַ י ַ
לדורות הבאים ,על דרך האבות .והחיוב מוטל על כל אחד לסייע לזה
דאס [היינט אויך דער פחד].
דאך ָ
איבערדעם איז ָ
געווארן דער ביטערער חורבן אויף די וועלט [בשנות
ָ בעונותינו הרבים [ווען] ס'איז
[און]מיטגעמאכט,
ַ האבןפארטריבן אידן גוֹ ָלה ַא ַחר גוֹ ָלה .אידן ָ מ'האט ַָ הזעם ,ווען]
לאגער'ס.
לאגט[ ,ווען] מ'איז געווען אין די ַאלע ָגלות'ער ,אין די ַאלע ַ מ'האט זיך געפ ָ ָ
געהאלפן ,מ'איז געקומען ָ האטמיטגעמאכט ,און דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִּמים ָ ַ מ'האט ָ
ַאהער [למדינת ַאמעריקע].
דאך דער ַפ ַחד זייער גרויס. איז ָׁ
דא עפעס אויפטון. וויאזוי וועט מען ָׁ ַ ' ַו ִי ָׁירא' ַויֹא ַמר,
מ'זאל זיך דערזען [עם העמדת הדורות ,על דרך התורה]. ָ
מ'האט די ְז ִּכ ָיה ַאז דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים העלפט
ָ דאס איז דער גרעסטער כ ַֹחַ ,אז ָ
זא חינוך] ,ס'איז ַא ְמ ִּציאות.מ'האלט אויף [ ַא ַ ַ מ ִּציאות [ ַאז]
דאך'ַ ,אז מ'זעט ס'איז ַא ְ ' ָׁ
יט פירוש ,שיהיה קיום והעמדה לדבר.
כ בגמרא ברכות (ו :):אמר רבי חלבו אמר רב הונא ,כל הקובע מקום לתפלתו ,אלקי אברהם [פירש"י :שקבע מקום
לתפלתו] בעזרו [כדרך שהיה עוזר לאברהם] וכו' .ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום ,דכתיב (וירא יט ,כז) ַו ַי ְש ֵכם
ַא ְב ָר ָהם ַבב ֶֹקר ֶאל ַה ָמקוֹ ם ֲא ֶשר ָע ַמד ָשם ,ואין עמידה אלא תפלה ,שנאמר (תהלים קו ,ל) ַו ַי ֲעמֹד ִּפינְ ָחס ַויְ ַפ ֵלל.
כא משיגרת לשון הפסוק בפרשת יתרו (יח ,ד)ִ :כי ֱאלֹ ֵּקי ' ָׁא ִבי' ְּב ֶעזְּ ִרי וגו'.
יג קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
[והעצה היחידה להיות בטוח בזה ,הוא רק בהעמדת חינוך כזה שמתנהג הכל רק על דרך הישן,
שהוא דרך האבות ,מבלי שום תערובת ענין אחר (וכדלהלן באות פט-צ) ,ובתנאי זה הוא שזוכין לסייעתא
'כי ִּאם' ֵבית ֱאל ִֹּקים].
דשמיא מלעילא ,וכמו שאמר יעקב ֵאין זֶ ה ִּ
פב
כאטש] ווי גרויס די שוועריגקייטן זענען ,ווי גרויס די מוֹ ָׁרא איז ,און ווי שווער [און ָ
דאס וועט ַמ ִציל
דאס אויפצושטעלן [בכל כוחינו ,ווייל] ָׁ די ַארבעט איז ,איז מען ְּמחו ָׁיב ָׁ
זיין פונעם חורבן.
פג
בענין מצב הדור באמעריקע בימים ההם
ובחובת העמדת והחזקת חינוך טהור על דרך הישן
דאך ַאלעס [רק] נִ ְּסיוֹ נוֹ ת.
זאגן [בענין זה (כדלהלן) ,ובאמת] ס'איז ָ
דא ָ
איך וויל ָ
פד
בזוהר הק' מבואר ,שלכן היו ישראל בשפלות ובשעבוד קשה במצרים ,כדי שלא יתערבו עם המצרים ,כי
אם היו מתערבים ,לא היו יכולים לקבל את התורה .ועל ידי השעבוד היו נמאסים בעיני המצרים ,ולא נתערבו
האט געפירטַ ,אז רוואס דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִּמים ָ פא ָס'שטייט אין זוהר הקדושכבַ ,
ֹמר ו ִב ְּל ֵּבנִ ים (שמות א,רשקלאפטְּ ,בח ֶ ַ פא
אידן זענען געווען אין ִּמ ְצ ַריִּ ם ַאזוי ְב ָש ָפלַ ,אזוי ַ
געוואלט ָ מ'האט נישט ָ געהאט,
ַ מ'האט זייער מוֹ ָרא ָ זאגט דער זוהר הקדוש ,ווייל יד)ָ .
מ'זאל זיך נישט ָ [ שיתערבו עם המצרים ,ולכן סיבב הקב"ה את השעבוד הקשה (כדלהלן) כדי]
חלילה אויסמישן מיט די מצריים[ .ווייל] חס ושלום ווען ס'געשעט [ ַאז] ס'ווערט
געקאנט ְּמ ַק ֵּבל זיין די תוֹ ָׁרה.
ָׁ אויסגעמישט ,העט מען נישט גיווען
כג
האט מען געקוקט ְּ -בנֵּ י [דכשהקב"ה רצה ליתן לבני ישראל] די תוֹ ָרה ַה ְקדוֹ ָשהָ ,
יִ ְּש ָׁר ֵּאל ָׁעאלו ו ְּבנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל נָׁ ְּפקוכד ַ -אז ס'איז ריין.
טאמער וועט חלילה זיין ַאריינגעמישט פון ַאן ַאנדערע או ָמה ,העט נישט [און] ָ
זא'ן אוֹ ר [של מתן תורה]. ראפקומען ַא ַ ס'זאל ַא ָ
ָ קיין ְמ ִּציאות געווען
ילאַ .כד ָׁח ָׁמא יסר ְּש ָׁב ִטיןִּ ,א ְש ַת ְכ ַלל כ ָֹלא ְכ ַג ְוונָ א ִּד ְל ֵע ָ כב בזוהר הק' פרשת שמות (דף טו :).ו ִּמ ְד ִּא ְתיְ ִּלידו ְליַ ֲעקֹב ְּת ֵּר ַ
יל ָׁמא ַחס ְּו ָׁשלוֹ ם ילאָׁ ,א ַמר ִד ְּ יאה ְד ַהאי ָע ְל ָמא ַת ָת ָאהְ ,ד ִּא ְש ַת ְכ ַלל ְכ ַג ְוונָ א ִּד ְל ֵע ָ ותא ַס ִּג ָ יך הוא ֶח ָד ָו ָ קו ְּד ָׁשא ְּב ִר ְּ
יך הואִ ,ט ְּל ֵּטל ְּל ֻכ ְּלהו ַעד ְדנַ ְחתו יִ ְּת ָׁע ְּרבון ִב ְּש ַאר ַע ְּמ ִמיןְּ ,ויִ ְּש ְּת ַאר ְּפ ִגימו ָׁתא ְּב ֻכ ְּלהו ָׁע ְּל ִמיןַ .מה ָע ַבד קו ְד ָשא ְב ִּר ְ
ְּל ִמ ְּצ ַריִ םְּ ,ל ֵּמ ָׁידר ִדיו ֵּריהוֹ ן ְּב ַעם ְּק ֵּשי ְּק ָׁדלִ ,ד ְּמ ַב ִזין נִ מו ֵּסיהוֹ ן ,ו ְּמ ַב ִזין ְּלהוֹ ן ְּל ִא ְּת ַח ְּתנָׁ א ְּבהו ו ְּל ִא ְּת ַע ְּר ָׁבא ַב ֲה ַדיְּ יהו,
ישא .ו ֵבין ַכ ְך ו ֵבין ַכ ְך ַו ֲח ִּשיבו ְלהוֹ ן ַע ְב ִּדין ,גו ְּב ִרין ָׁג ֲע ָׁלן ְּבהוֹ ן ,נו ְּק ְּב ָׁתא ָׁג ֲע ָׁלן ְּבהוֹ ןַ ,עד ְּד ִא ְּש ַת ְּכ ַלל כ ָֹׁלא ְּבזַ ְּר ָׁעא ַק ִד ָׁ
ישין, ְש ִּלים חוֹ ָבא ִּד ְש ַאר ַע ִּמיןִּ ,ד ְכ ִּתיב (לך טו ,טז) ִּכי לא ָש ֵלם ֲעוֹן ָה ֱאמוֹ ִּרי ַעד ֵה ָנהְּ .ו ַכד נָׁ ְּפקו ,נָׁ ְּפקו זַ ָׁכ ִאין ַק ִד ִ
ִּד ְכ ִּתיב (תהלים קכב ,ד) ִש ְּב ֵּטי ָׁקה ֵּעדות ְּליִ ְּש ָׁר ֵּאל.
ישי ְוגוֹ ' (יתרו יט ,א)ַ .פ ְר ְש ָתא ָדא ְב ַהאי ְק ָרא אוֹ ְקמו ָה ֵליה כג כמבואר בזוהר הק' פרשת יתרו (דף עחַ :):בח ֶֹדש ַה ְש ִּל ִּ
יך הוא ְּלזַ ְּר ַעיָׁ ין ְּדיִ ְּש ָׁר ֵּאל, ילאָ .תאנִּ י ַר ִּבי ִּח ָייאְּ ,ב ַההוא זִ ְּמנָׁ א ְּד ָׁמטו יִ ְּש ָׁר ֵּאל ְּלטו ָׁרא ְּד ִסינַ יָׁ ,כנִ יש ְּלהו קו ְּד ָׁשא ְּב ִר ְּ ְל ֵע ָ
ישאֻ ,כ ְּלהו ְּבנֵּ י ְּקשוֹ טְּ .ב ַההוא ְּו ַא ְּש ַגח ֵּליה ְּב ֻכ ְּלהוְּ ,ו ָׁלא ַא ְּש ַכח ְּב ֻכ ְּלהו זַ ְּר ָׁעא ְּדיִ ְּש ָׁר ֵּאל ַפ ְּסלוֶ ,א ָׁלא ֻכ ְּלהו זַ ְּר ָׁעא ַק ִד ָׁ
יך ְלהו ִּב ְר ִּחימו ָתא ַד ֲא ָב ָהן, יתא ְּליִ ְּש ָׁר ֵּאלָ ,מ ִּש ְ יהב אוֹ ַריְּ ָׁ יך הוא ְּלמ ֶֹשהַ ,ה ְּש ָׁתא ֲאנָׁ א ָׁב ֵּעי ְּל ֵּמ ָׁ זִ ְּמנָׁ א ָׁא ַמר קו ְּד ָׁשא ְּב ִר ְּ
ימנָ א ְלהו ,ו ְב ַא ְת ָוון ַד ֲע ָב ִּדית ְלהוְ ,ו ַא ְת ֲה ֵוי ִּלי ְשלו ָחא ְו ָא ִּתיב ִּמ ִּלין ִּא ֵלין[ .ועיין בזה בישמח משה ִּב ְר ִּחימו ָתא ְד ָר ִּח ְ
פרשת ויגש (עה"פ כי למחיה שלחני)].
כד כמבואר בזוהר הק' פרשת שמות (דף ד :).זַ ָכ ִּאין ִּאינון יִּ ְש ָר ֵאלְ ,ד ַאף ַעל ַגב ַד ֲהוו ְב ָגלו ָתא ְד ִּמ ְצ ַריִּ םִּ ,א ְס ָת ָמרו
ש ָר ֵאל ִּמן ָגלו ָתא וכו'ִּ ,ד ְכ ִּתיב (בא ִּמ ָכל ַהנֵ י ְת ָל ָתאִּ ,מ ִּנ ָדה ,ו ִּמ ַבת ֵאל נֵ ָכר ,ו ִּמ ְקטוֹ ל זַ ְר ָעא וכו' ,ו ִּבזְ כו ָתא ָדא נָ ְפקו יִּ ְ
'בנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל',יב ,מא) יָ ְצאו ָכל ִּצ ְבאוֹ ת ה' וגו' ,ו ְכ ִּתיב ִּש ְב ֵטי ָקה ֵעדות ְליִּ ְש ָר ֵאלֵ ,עדות ְליִּ ְש ָר ֵאל ַו ַדאיְ ,ו ֵא ֶלה ְשמוֹ ת ְ
ימא ְו ָהא ְכ ִּתיב (אמור כד ,י) ְוהוא ֶבן ִּאיש ִּמ ְצ ִּריָ ,הא ַו ַדאי ַחד 'בנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל' וכו'ְ .ו ִּאי ֵת ָ 'בנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל'ַ ,ד ֵבר ֶאל ְ ִּש ְב ֵטי ְ
ֲה ָוה ו ִּפ ְר ְסמוֹ ְק ָראִּ ,ד ְכ ִּתיב (שם) ְוהוא ֶבן ִּאיש ִּמ ְצ ִּרי וגו' ְו ֵשם ִּאמוֹ ְשלוֹ ִּמית ַבת ִּד ְב ִּרי .ו ִמ ָׁכל ַהנֵּ י ִא ְּס ָׁת ָׁמרו יִ ְּש ָׁר ֵּאל,
'בנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל'.
'בנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל' נָׁ ְּפקוֲ ,ה ָדא הוא ִּד ְכ ִּתיב (שמות א ,א) ְּו ֵּא ֶלה ְּשמוֹ ת ְּ 'בנֵּ י יִ ְּש ָׁר ֵּאל' ָׁעאלוְּ , ְּ
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון יד
האט דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים געפירטַ [ ,אז] זיי געהאט [שלא יתערבו]ָׁ , ַ האט מען מוֹ ָראָ
רשקלאפט [ובזה היו שנואים ובזויים בעיני המצרייםַ ,אז] ס'איז ַ פא
זענען געווען ַאזוי ַ
מ'זאל זיך אויסמישן. ָ גארנישט מעגליך געווען [ ַאז] ָ
דאס ָלשוֹ ןִ ,ד ְּכ ִרין ָׁמ ֲאסון ְּבהוֹ ן ,נו ְּק ִבין ָׁג ֲעלון ְּבהוֹ ן,זאגט ָ [און] דער זוהר הקדוש ָ
פאר זיי [אידן, גע'מיאוס'ט ַ ִּ האבן זיך סיי זייערע ְז ָכ ִּרים און זייערע נְ ֵקבוֹ ת [של המצריים] ָ
פאר מ'האט זיך ַ ָ ש ְפלות [און בזיון געוועןַ ,אז] זא גרויס ִּ
ולא רצו הם להתקרב עמהם] .ס'איז ַא ַ
מ'האט זיך נישט ָׁ רויסגעהאלפןַ ,אז
ָׁ האט [ ָאבער] ַא ָׁ גע'מיאוס'ט ,און דעס ִּ זיי
אויסגעמישט.
ַאזוי שטייט אין זוהר הקדוש.
פה
וכן כתב בישמח משה מסברא ,ואחר כך מצא שכן מפורש בזוהר הק'
זאגט עס קודם [ ַאליין] ִּמכ ַֹח ַא ֶפ ֶלא ,דער זיידע זכרונו לברכה אין ישמח משהכה ָ
גאר ַארויס אין זוהר הקדוש, אתי ַאז ס'שטייט ָ זאגט ער שוב ָׁמ ָׁצ ִ
דערנאך ָ
ָ ְס ָב ָרא ,און
והנאני.
האט ער דערנאך ָ ָ טה[ ,ורק]זעט אויסַ [ ,אז] ס'איז ביי אים געווען ַא ְּס ָׁב ָׁרא ְּפשו ָׁ
געזען [ ַאז] ס'שטייט ַארויס אין זוהר הקדוש.
פו
ובעוה"ר רואים זאת בחוש במדינה זו ,שבאים אבות בבכיה ,שאף שהחזיקו
את בנם בישיבות הטובות ביותר ,פתאום נתקלקל לגמרי ל"ע ,וכן בבנות
דא אין די ְּמ ִדינָׁ ה.
טאקע ָׁ דאס זעט מען ְבחושַ , בעונינו הרביםָ ,
מ'האט מיט ָ סאך פון די ,פון [די] דרויסענדיגע [מענטשן ,ווייל] גאר ַא ַאיך זע נישט ָ
מאל ַאריין [צו מיר ,זעט מען וואס ס'קומט ַא ָׁ נאר פון דעם ביסל ָׁ זא שייכותָ .
מיר נישט ַא ַ
דא איןדאס] רוֹ ב ַב ָׁקשוֹ ת ָׁ שים ְב ָכל יוֹ ם ,ס'איז [ ָ זאגן [ס'איז] ַמ ֲע ִַּאז] ַמ ָמש קען מען ָ
מ'האב מיר
ָ ַאמעריקע ,קומען ַאריין אידן און וויינען מיט בלוטיגע טרערן[ ,ואומרים לי]
האב מיר אים געגעבן, דאס קינד אין די בעסטע יְ ִּשיבוֹ ת ,דעם בעסטן ִּחינו ְך ָ געהאלטן ָ
ַ
געווארן ,לֹא
ָ געוואר
ָ האט זיך אויפגעפירט ווי מ'ברויך[ ,און] פלוצים זענען זיי און ער ָ
ָע ֵלינו ,רחמנא ליצלןַ [ ,אז] ער איז לֹא ָע ֵלינו מיט ַאן ערלית.
כה בישמח משה ריש פרשת בא (אופן ז) :ואף אני אענה חלקי ,על פי מה שכתבתי בפרשת תולדות [בפסוק ויהי
עשו וגו' (כו ,לד)] ובפרשת וארא [בפסוק והייתי לכם לאלקים (ו ,ז)] ,על פי תשובת מהרי"ט (ח"ב סימן ו)ְ ,ד ֵע ָשו אין לו
זרע לירש אותו ,דבנך הבא מן הנכרית קרוי בנה (יבמות יז ,).אבל אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב ,זוכים בארץ
מכח ירושת אבותינו ,עיין שם .והנה השבטים גיירו הנשים שנשאו ,והנה אחר כך כשנתרחקו מן השורש ונתרבו
הימים ,והם בארץ לא להם ,היו נטמעין בין האומות בחיתון בלי גירות ,וח"ו היה נאבד זרע ישראל לגמרי ,דבנך
הבא מן הנכרית הוא .לכך 'העבודה והעינוי' היה בהכרח ,באופן שלא היה האחד מהאומות רוצה להתחתן בהם,
והתחתנו [ישראל רק] זה בזה ,כן נראה לי לטעם נכון מאד .שוב ראיתי שכיוונתי לדעת רבי אלעזר בן רבי שמעון,
שאמר בפירוש טעם זה ,כמבואר בזוהר הקדוש פרשת שמות וכו' ,עיין שם .ותהלה לקל נחני בדרך אמת ○ .ועל
פי זה מבואר ַו ִּי ְש ָל ֵחהו ֵמ ֵע ֶמק ֶח ְברוֹ ן (וישב לז ,יד) ואמרו רז"ל (סוטה יא ).מאותה עצה עמוקה ,רצ"ל כדי שלא
יתערבו וישתקעו בין האומות בארץ כנען ○ .ועל ידי זה נבין מה שנאמר לאברהם (לך טו ,יד) ְו ַא ֲח ֵרי ֵכן יֵ ְצאו
ִּב ְרכוש ָגדוֹ ל ,כי מה לו בבצע כסף .אלא דזה להורות שלא יטמעו בין האומות ,ויהיו נחשבין על שם אבותיהם,
שלא יחשוש אברהם דאלו שיצאו יהיו אחרים ולא בניו ,דידוע (סנהדרין צא ).דזה היה שכר העבודה ,דאם לא כן
האיך יצוה הקב"ה לגזול ,ואם נטמעו ,אם כן אין לו ליטול שכר בשביל אביו וכו'.
ועיין עוד בישמח משה פרשת תולדות (בפסוק וידו אוחזת ,אופן ד) :כי באמת בזמן הגלות היא טובה גדולה
שישראל הם שפלים נבזים ובזוים כעפר הנדרס ,דאם לא כן חס ושלום ַו ִּי ְת ָע ְרבו ַבגוֹ יִּ ם (תהלים קו ,לה) וכו'.
טו קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
דאס ְכ ֵס ֶדר.
זאגן ,איך הער ָ
דאס נישט צו ָ מ'דארף ָ ַ דאס,
ַמ ֲע ִּשים ְב ָכל יוֹ ם הער איך ָ
פאר דעם קינד.
לאגט ַ האב מיך ַאזוי געפ ָ רוואס ,איך ָ
פא ָזיי פרעגן מיך ַק ְשיוֹ ת ַ
האב זי דאס זעלבע ,איך ָ טאכטערָ , ָ מ'קומט ַאריין איינער ווידער מיט ַא
דאס געשען.'בית יַ ֲעקֹב'[ ,און] פלוצים איז ָגעהאלטן אין די בעסטע פלעצער ,אין ֵ ַ
גארנישט ענטפערן.[און] מ'קען זיי ָ
פז
והסיבה לזה ,דאף שבישיבה אכן מדריכים אותו בדרך הטוב ,אבל הוא יוצא גם לרחוב ,ומשוחח
עם כל אחד ,ואינו יודע להזהר מלהתחבר עם גוים או קלי הדעת ,ומזה הולכים מדחי אל דחי ח"ו
רוואס איז עס געשען. פא ָ און דער ֱא ֶמתַ ,
יבה
גאנץ גוט אין די יְ ִּש ָ
וואס ער קען ,און ער [בנו] לערנט ַ טאקע ָטאטע טוט ַ דער ַ
ְ
יבה איז מען אים ַמ ְד ִּריך אויפן גוטן וועג.
[שלהם ,און] אין די יְּ ִש ָׁ
'מאווי' אויכעט, ָׁ גאר אין דיגאס ,און ֶא ְפ ָשר ָ דאך ָאבער אויף די ַ ער גייט ָ
וכדומהַ .אנטשפרעכן [ ְל ַד ֵבר] ענטשפרעכט ער אויף ַאלדינגס [שמשוחח עם כל אחד מכל
ענין ,אף מדברים שאינם ראויים ,ורוצה למצוא חן ולהתקרב גם לאנשים זרים בשוק .ודין גרמא מה
שבאים אחר כך לידי ירידה גדולה כזה רח"ל].
פח
והעצה שבזוהר ,שיהיו נמאסים בעיני הגוים ,אינה כאן .ואדרבה אף ההורים
עצמם רוצים שיהיו מקובלים אצל כל אחד ,ושיהיו דומים לאנשי הרחוב
זאגט[ ,די עצה פון] ִד ְּכ ִרין ָׁמ ֲאסון און נו ְּק ִבין וואס דער זוהר הקדוש ָ [און] דעס ָ
ָׁג ֲעלון ,דעס געשעט נישט ,דעס איינע געשעט שוין נישט.
מאל [שיהא ניטא ָ
ַ פאטער וויל האבן ,די עלטערן .דער ָ דאס ָמאל ָניטא ַָ [און] זיי ווילן
זאל פאר יעדן ,ער ָ פולקאמען'כו ַ
ָׁ זאל זיין צו ' בנו נמאס בעיני הרחוב ,ואדרבה] ער וויל ער ָ
זאל ַאזוי אויסזען [כדוגמת אנשי הרחוב]. ענטשפרעכן [מיט יעדן] ,און ער ָ
יבה זא געשטעל [כמונו] ,מ'קוקט ָאן די 'יְּ ִש ָׁ ווארן ְו ָה ַר ֲאיָ הַ ,אז מ'קוקט ָׁאן ַא ַ
ָ
פארקערט[ ,שהם אינם מרוצים בזה]. דאך] ַיונגלעך' מיט ' ֵּפאוֹ ת'ַ ,אזוי ווי ס'איז [ביי אונז .איז ָ
וואס זענען נֶ ֱהנֶ ה דאס איז זְּ ִע ִירין ִאינון ָׁ דאך נישט רעכענעןָ , דארף איך ָ ליידער ַ
דאס נישט סוֹ ֵּבל דאך ָׁ קאנען ָׁ דערפון ,און זענען ַמ ְּס ִכים דערצוָ [ .אבער] רו ָׁבא ְּדרו ָׁבא ָׁ
דא אין ַאמעריקעכז. דאך נישט אויסרעכענען [ווי] ס'איז ַאזויָׁ , דארף ָ זיין .איך ַ
'ש ֵלימות'].
'פולקאם' פירושו ְ
ָ כו פירוש :צו זיין ווי ַא 'מו ְש ָלם' אין זייערע אויגן [ויהא 'מתקבל' בעיניהם .ומלת
ועיין לשון כזה גם במסיבה מוצ"ש וישב תשט"ו (לשון קדשו קונטרס רס ,אות לט-מא) וז"ל :דער ערשטער
מ'זאל זיךָ סימן איז אין שלחן ערוך (או"ח א ,א) ,אין רמ"אְּ ,ו ַאל יֵּ בוֹ ש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה',
זאגט נישט דער רמ"א, רוואס ָ
פא ָ וואס זיי שפעטן פון אים אין ַע ְבדות ה'[ .ולכאורה] ַ פאר מענטשן ָ נישט שעמען ַ
עטן'. 'ש ֶפ ְ
קאנען פון דיר ְ זאל ָ זאכן ַאז יענער ָ זאלן נישט טון ַאזעלעכע ַ וואס דינען דעם אייבירשטעןָ , [אז] אידן ָ ַ
[וואס]
ָ עטן פון איםַ .אז ער איז ַא איד [טאקע] ְש ֶפ ְ ַ זאל מעןרוואס ָ
פא ָ 'דאס' נישט ָאן ○ .און ַזאגט מען ָ רוואס ָ
פא ַָ
'פולקאמען' ביי יעדער געלעגנהייט מיט 'יענעם' ָׁ ער דינט דעם אייבירשטען [בין אדם למקום ,און] ַאז ער איז צו
ימיות איז טאקע אין ְפנִּ ִּ
גארנישט [שלעכטס] ,און ַ אויך [בין אדם לחבירו] .און אויסענווייניג זעט מען נישט פון אים ָ
טאקע זיין ַאן לאכן' פון איםֶ ○ .א ָלא ַמאי מוז זיין[ ,כי] ַאז מ'מוז ַ וואס ווייסט יענער 'צו ַ ער ַאן ערליכער איד .נו ָ
שלאגט מען זיך ָׁאן אין ַאזעלעכע ָׁ 'אויסהאלטן' [לדורות ,איז בעל כרחך]
ַ ס'זאל
ָ ֱא ֶמת'דיגער ערליכער איד [באופן]
זאגט אונז ָאן [אויף וואס יענער וויל דערפון ַמ ְל ִּעיג זיין .און דער רמ"א ָ וואס 'יענער' איז נישט צופרידן ָ , זאכן ָׁ ַ
דעםַ ,אז] ַאל יֵּ בוֹ ש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה'.
כז ועיין כעין זה בדברי רבינו בחנוכת הבית א' שופטים תשט"ז (לשון קדשו קונטרס שלז ,אות נז-סא) וז"ל :מילא
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון טז
פט
ועל כן העצה היחידה הוא כשמתחנכים רק על פי נוסח הישן ,ובצירוף השמירה מאנשי הרחוב.
ובכלל לקיום הדת ,העיקר הוא שיתנהגו רק בדרך אבותינו ,מבלי שום תערובת דברים זרים
ווארנט ,מיט דעם איינעם
וואס'זשע דען ,מיט דעם איינעם [דרך] איז מען ב ַא ָ נאר ָ ָ
ווארנטַ ,אז מ'גייט אויפן ' ַאלטן' נו ַסח.
איז מען ב ַא ָׁ
צ
ס'האלט נישט ביי דעם.
ַ זאגן [אויף אונז ,כי] ָברו ְך ַה ֵשם
הגם ,איך וויל נישט ָ
דאך ִּענְ יָ נִּ ים ְגבוֹ ִּהים[ ,מה שגורמים] מיט יעדן ָעוֹן [לסילוק הצלם אלקים ח"ו .און דאס איז ָ [הענין של 'צלם אלקים'] ָ
נאר גרויסע מענטשן זענען געווען ְּמ ִבינִ ים [דערויף]ָׁ .אבער דאך אונז נישט קיין ְמ ִּבינִּ ים[ .ווייל] ָׁ דאס זעמיר ָ אויף] ָ
האבן אויסגעזען[ ,און] מ'איז אין ַפ ְּשטות [יש לפרש הענין ,כי] ַאז מ'זעט ַאזוי אויסַ ,אזוי ווי אונזערע עלטערן ָׁ
ערווארטן ַ קאן מען דעמאלטס] ָ ָ ַמ ְר ִּגיל קינדער [לילך] מיט ַא ֶצ ֶלם ֱאל ִֹּקים [עם פיאות הראש ומלבושי יהודים כדרך אבותינו,
זאגט ער [ ָשלוֹ ש ְפ ָע ִּמים ַב ָשנָ ה יך[ ,שיזכו להיות גם 'צלם אלקים' על פניהם] ○ .איבערדעם ָ [שיבואו] מיט ַא ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ
דא
האב ָ יך ,ומסיים על זה] ַב ָׁמקוֹ ם ֲא ֶשר יִ ְּב ַחר[ ,דער] ' ַב ָמקוֹ ם ֲא ֶשר יִּ ְב ַחר' -לויט ווי איך ָ יֵ ָר ֶאה ָכל ְזכו ְר ָך ֶאת ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ
דארט וואו ער וועט בוחר זיין טאקע אויף חוץ ָׁל ָׁא ֶרץָ , דאך ַארויף ַ געזאגט (לעיל שם בישוב קושיא ב) - ,גייט ָ ָ פריער
לאץ פון תוֹ ָׁרה ,און פון יִ ְּר ָׁאה, [שהוא מקום הראוי להשראת השכינה .והיינו] ַאז דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים וועט זען ַא פ ַ
דאס ָׁפנִ ים, פארלירן ָ יך ,וועט מען נישט ַ און פון ֱא ֶמת ,און פון ְּקדו ָׁשה ,ממילא וועט זיין יֵּ ָׁר ֶאה ֶאת ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ
געהאט [בדורות הקודמים]ַ ,אזוי ווי אונזערע עלטערן ○ .על כל פנים ַ מ'האט ַא ָׁפנִ יםָׁ דאס ' ַאלטע' ָׁפנִ יםַ ,אזוי ווי ָׁ
מ'קאן ערציען ַא דוֹ ר ַאז ָׁ דאס אונזעריגעַ .אז מ'איז ְּמ ַג ֵּדל [באופן כזה ,והקב"ה עוזר] אונז זעמיר ְּמחויָׁ ב צו טון ָׁ
ערווארטן' אויף שפעטער [שיהיה שורה 'צלם אלקים' על פניהם]○ . ַ קאן מען ' מ'זאל אויסזען [כמו אבותינו] ,ממילא ָׁ ָׁ
דאס כסדר, זאג ָ [וגם] ְּב ַפ ְּשטות [יש חיוב להיות נראה בצורת אבותינו ,ולא להתדמות במלבושי נכרים וכדומה] .ווי איך ָ
דא אין ספר זאגט דער רמב"ם דעם ַט ַעם [דערפון] ָ יהם לֹא ֵת ֵלכוָ , זאגט [על הלאו של] ו ְב ֻחק ֵֹת ֶ [וואס] דער רמב"ם ָ ָ
מ'טאר זיך נישט לערנען [מדיעותם ומעשיהם] ,מוז מען ַאנדערש גיין ָׁ וואסהיד (עבודה זרה יא ,א) וכו'ַ ,אז פון די ָׁ
ווארן ַאז איך גיי ' ָׁאנגעטון' גלייך מיט אים ,איז מען ָׁעלול [להמשך אחריו] ,לערנט מען זיך פון [ ְב ַמ ְלבושוֹ ] אויךָ .
טאקע מ'זאל זיך נישט אויסמישןַ ○ .אזוי ווי מ'זעט ַ ָ דאך ַאז דעס איז ַא ִמ ְּצ ָׁוה יְּ סוֹ ִדית[ ,בכדי] אים .זעט מען ָ
וואס זענען נִּ ְת ַג ֵדל ַעל ֶד ֶר ְך ַהתוֹ ָרה ,ער 'לערנט' ,און ער איז ַאן ְּבחושַ ,מ ֲע ִשים ְּב ָׁכל יוֹ םַ ,אזעלעכע [קינדער] ָ
האט זיך לֹא זאגן – ער ָ [אז] חלילה חס ושלום -איך וויל נישט ָ געוואר ַָ 'ערליכער'[ ,און] פלוצים ווערט מען
נאנט רוואס ,ווייל ס'איז זייער ָׁ פא ָ ָע ֵלינו מטמא געווען רחמנא ליצלן צווישן די אומוֹ ת ,ער ווערט נִּ ְט ַמעָ .פשוט ַ
נאנט[ ,קומט אויס ַאז] מ'איז נישט מו ְב ָדל און מ'איז נישט מו ְפ ָרש [צורת מלבושיהם עם צורת הגוים ,און] ַאז ס'איז ָ
טאקע ' ַאזוי' 'ברויך' עס צו זיין [להיות מובדל [מהם עצמם וממעשיהם ,וויב ַאלד] מ'איז נישט ' ְמשונֶ ה' [ממנו .וממילא] ַ
ומשונה מהם גם במלבוש וצורה .ולא כתלונת האמעריקאים כאילו יש חילול השם לילך בצורת יהודי בין הגוים] .ממילא
ס'זאל זיין יֵּ ָׁר ֶאה ָ מ'קאן [גרינגער] אויפציען ַא דוֹ ר [באופן ַאז] ָ פאר אידישקייט ְּב ֶד ֶר ְּך ְּכ ַללַ ,אז דאס גיט ַא ַה ְּש ָׁפ ָׁעה ַ ָׁ
דאס דאס אונזעריגע (כדלעיל) .און] ָׁ יך' ,דעם ֶצ ֶלם ֱאל ִֹקים[ ○ .על כל פנים אונז זעמיר ְמחויָ ב צו טון ָ ' ֶאת ְּפנֵּ י ה' ֱאל ֶֹק ָׁ
הארעווען' [בתורה ועבודת ה' ,וגם כשיגדלו ,בכדי] דארף מען 'ווייטער ָׁ [דא] ַא ְּב ִח ָׁירהַ .איבעריגע ,איז שוין ווייטער ָ
נאך ַאכט געבן [אבער ָ דארף מען ָ האבן דעם ֶצ ֶלם ֱאל ִֹקים .אפילו [ווען] מ'זעט ַאזוי אויס [מיט ַא אידישע צו ָרה]ַ , מ'זאל ָׁ ָׁ
וואס דען' ,דעס' נאר ָ [אדער] מיט ַמ ֲח ָׁשבוֹ ת ָׁרעוֹ תָ . רדארבן [דעם צלם אלקים] ,מיט ֲע ֵּבירוֹ תָ , פא ַ מ'זאל עס] נישט ַ ָ ַאז
מ'קאן ,על כל פנים ,איז מען ְּמחויָׁ ב צו ָׁ וואס דאס ערשטע [שיתחנכו בדרך התורה ,וילכו בצורת יהודי .און] דעס ָׁ איז ָׁ
טון.
ועיין עוד במסיבה מוצ"ש וירא תשי"ז (לשון קדשו קונטרס לט ,אות כו-כח) וז"ל :לעולם איז ַאזויַ ,אז ס'גייט
קאןוואס] מ'קען זיך אויסמישן מיט'ן גוי ,מ' ָׁ [וואס] 'מ'זעט ַאזוי אויס' ווי דער גוֹ י[ ,ובאופן ָ ָ זא דרך [החינוך] אין ַא ַ
'מאווי' מיט'ן גוי ,איך וויל נישט אויסרעכענען ווייטער [מצב החינוך המצוי באמעריקע ,באופן ָׁ צוזאמען גיין אין ַ
זאגט דארף ַאכטונג געבן ,מ' ָ וואס דען [שגם מזהירים בצדו] מ' ַ נאר ָ טאן [כדרך האומות]ָ , וואס] ַאלדינגס קען מען ָ ָ
'האלט אויס' [איזה 'קיום' דאס ַ דאך [שוין כאן באמעריקע] ווי ָ זאל זיך פירן מיט'ן דרך התורה .זעט מען ָ אים ָאן 'מ' ָ
דאך ַאוועק. פאלט ָ 'דאס רוב' ַ ראצענט'ָ ,אבער בעוה"ר ָ יש לחינוך כזה] .און אפילו ס'בלייבט עפעס 'אייניגע פ ָ
נאך מער. וואס ס'בלייבט ,איז אויך איינגעשטעלט [בסכנה ,ובפרט] אויף 'שפעטער' [בדור הבא] ָ [און] אפילו דעס ָ
וואס איז זאגט ָ כגעזאגט דעם רמב"ם ,ווי דער רמב"ם ָ ָׁ נא
מאל (ביום א' שופטים תשט"ז) ָׁ פאריגע ָׁ האב ָׁ ○ ַאזוי ווי איך ָׁ
טאר זיך נישט לערנען וואס מ' ָׁ ָׁ זאגט ער[ ,ווייל] פון 'דעם' [מענטש] יהם לֹא ֵּת ֵּלכוָ , דער ַט ַעם פון ו ְּב ֻחק ֵֹּת ֶ
ווארן ווען נישט ,מישט מען זיך אויס מיט אים מאל [ווי אים]ָ . ניטא ָׁ ַ טאר מען נישט ַאזוי 'אויסזען' [מדיעותיו]ָׁ ,
זא יְּ סוֹ דַ ,א 'חינוך', 'קאנען' [זיך אויסמישן] .ס'ברויך צו זיין ַא ַ זאל נישט ָׁ זא ֶד ֶר ְּך ַאז מ' ָ [לבסוף] ○ .מ'ברויך גיין ַא ַ
מאל קאנען ַא ָׁ זאל זיך נישט ָׁ קאנען גיין אין ֶד ֶר ְּך ה' ,מ' ָׁ נאר ָׁ זאל ָׁ קאנען טון עפעס ַאנדערש .מ' ָׁ זאל נישט ָׁ [אז] מ' ָׁ ַ
פארמישן מיט זיי. ַ
יז קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
יבה ,די ס'קאן יעדערער זען ביי אונז אין די יְּ ִש ָׁ ָ מ'דארף נישט אויסרעכענען, ַ
ְ
קאן יעדער זען[ ,און] ס'איז ָברוך ַה ֵשם [גם באיכות] כו ָׁלם סומע [מספר התלמידים בכמות] ָ
ֲאהו ִבים כו ָׁלם ְּברו ִריםַ ,אזוי ווי מ'רעכנט אויסכח[ ,און] ס'איז נישט [חס ושלום] 'די'
ֲח ָששוֹ ת.
דאך נישט וויסן [איזה השפעה לא דא אין ַאמעריקע[ ,און] מ'קען ָ דאך] ָׁ
ָאבער [מ'איז ָ
נאר] מיט דעםַ ,אז מ'קען נישט ווארנט' איז מען [ ָטובה יוכלו לקבל מן הרחוב .וממילא] 'ב ַא ָׁ
צוזאמקומען [מיט זיי].
ַ שאפטכט[ ,און] מ'קען זיך נישט האבן די געזעלנ' ַ ָׁ
צא
דאס [להבטיח שהבנים
דאך' ָ
עקסטערדעם ,איך גיי ווייטער ,דער עיקר איז דעך ' ָ
ישארו בשלימות בדרך התורה והמצות].
זאל
באשעפער ָׁ גאר ווייט ,דער ַ דאך שוין ָׁ ווארן דעס [סוג ירידה הנזכר לעיל] איז ָ ָ
באמעריקע].
פארקומען [כאן ַדא ָׁ
דאס ַארגסטע קען ָׁ שוֹ ֵּמר ו ַמ ִציל זייןָ ,אבער ָׁ
טאקע ביי אידישקייט [בכל עניני יהדות. מ'זאל בלייבן ַ
ָׁ נאר] עקסטערדעם [בכללַ ,אז] [ ָ
דאס גע'זעכער'סטע [וועג]. נאר] אויפן ' ַאלטן' ֶד ֶר ְּךָ ,
דאס איז ָ איז ווען מ'גייט ָ
צב
וכפי הנראה ,דבגלות מצרים עדיין לא היה העולם כל כך מקולקל שימאסו בישראל
מחמת יראת חטאם ,ולכן הוצרכו לשעבוד קשה ,שבזה נעשו בזויים בעיניהם
זאךל [להוסיף על האמור לעיל מדברי הזוהר]. געזאגט איין ַ
ָ נאר
האב ָ
איך ָ
דעמאלטס [ ְב ִּמ ְצ ַריִּ ם] נישט ַאזוי שלעכט געווען די וועלט
ָ מ'זעט עפעס [ ַאז] ס'איז
[ שימאסו המצריים בישראל מחמת יראת חטאם ,ולכן הוצרך להיות זה על ידי שעבוד הקשה ,שבזה
נעשו בעיניהם כעבדים בזויים ופחותי הערך].
צג
אבל עתה בעקבתא דמשיחא ,הרי אמרו כי יראי חטא ימאסו ,וסר מרע משתולל על הבריות .ואם כן בזמנינו די
לנו 'ביראת חטא' ,או שעכ"פ הם יחשבו אותנו כיראי חטא ,ובזה לבד ימאסו בנו ,ואין אנו צריכין עוד עתה להעצה
של שעבוד קשה ח"ו ,רק יעזור הקב"ה שיהיו ישראל ברום המעלה ,ועם כל זה לא יתקרבו בהם זרים ,על ידי
שיתנהגו בדרך התורה ויראת חטא
יחא יִ ְּר ֵּאי ֵּח ְּטא יִ ָׁמ ֲאסו ,יִ ְּר ֵּאי ֵּח ְּטא וועלן ווארן די גמרא ָ
זאגטלא [ ַאז] ְב ִּע ְק ְב ָתא ִּד ְמ ִּש ָ ָ
זיין נִ ְּמ ָׁאס ביי די וועלט ,אפילו ביי אידן.
כח לכאורה הכוונה על הדרשנים שדרשו לפני רבינו במסיבה זו ,או במודעות שפירסמו לצורך המסיבה,
וכדומה.
ה'געזעלשאפט' (המון האנשים) שבשוק. ַ כט פירוש :להיות להם שייכות עם
ל כוונת רבינו בענין דלהלן ,בבחינת 'מילין לצד עילאה ימלל' ,להמתיק הדברים ,שאף שיש כאן פחד גדול שלא
יתערבו בהאומות או עם הקלים מישראל שהולכים בדרכי האומות ,מכל מקום יעזור השי"ת ,שלא יהיה עתה
כמו שהיה במצרים ,שנמאסו על ידי שעבוד קשה ח"ו ,שזאת היתה אז העצה שלא יתערבו עמהם .אבל עתה יש
עצה גם בלאו הכי ,על ידי שהגוים וכן הקלים שבישראל ימאסו בהיראים מחמת שמירת התורה ויראת חטא,
וכמו שאמרו חכמינו ז"ל על דור האחרון כי יראי חטא 'ימאסו' וסר מרע משתולל .וכן מסיק רבינו זאת להדיא,
להלן באות צו.
לא בגמרא סנהדרין (צז :).תניא רבי יהודה אומר ,דור שבן דוד בא בו וכו' ,חכמת הסופרים תסרח ,ויראי חטא
ימאסו וכו' ,והאמת נעדרת ,שנאמר (ישעי' נט ,טו) ַו ְת ִּהי ָה ֱא ֶמת נֶ ְע ֶד ֶרת ְּו ָׁסר ֵּמ ָׁרע ִמ ְּשתוֹ ֵּלל וכו' .מאי ְּו ָׁסר ֵּמ ָׁרע
ִמ ְּשתוֹ ֵּלל ,אמרי דבי רבי שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות [פירש"י :כל העולם אומרין עליו שוטה הוא,
היינו ִּמ ְשתוֹ ֵלל ,לשון שטות ,כמו מוֹ ִּל ְ
יך יוֹ ֲע ִּצים שוֹ ָלל (איוב יב ,יז)].
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון יח
דאך נישט גוֹ יִּ ם ָׁ -סר ֵּמ ָׁרע [וועט
און ְּו ָׁסר ֵּמ ָׁרע – [ימאסו] ביי 'די וועלט' ,מיינט מען ָ
שתוֹ ֵּלל ַעל ַה ְּב ִריוֹ ת[ .שבדורות האחרונים שבגלות זה ,נמאסים בעיניהם מחמת 'יראת חטא'
זיין] ִמ ְּ
לחוד ,ומחמת 'סור מרע'].
מ'זאל זיין נִ ְּמ ָׁאס ביי זיי [בעיני המצריים],
ָ געוואלט
ָ מ'האט
ָ [ ָאבער] אין ִמ ְּצ ַריִ ם ַאז
רשקלאפן[ .והרי לכאורה] ס'העט גענוג געווען ַאז מ'איז ַא יְּ ֵּרא
ַ פא
האט מען זיי געמוזט ַ ָ
(ההמשך לזה ,באות צה) דאך שוין ָׁמאוס. ֵּח ְּטא ,איז מען ָ
צד
-דער ֱא ֶמת ,היינט איז מען נִּ ְמ ָאס [בעיניהם] ,אפילו [ווען] מ'איז נישט קיין יְּ ֵּרא
האטטאמערלב איז מען ' ַאן ערליכער איד'ָׁ , נאר 'חוֹ ֵּשד' [ ַאז] ָׁ נאר] ַאז יענער איז ָׁ ֵּח ְּטאָ [ ,
זאגן מאל ָ ניטא ָ
ַ דארף [עס] מען אים שוין פיינט ,איז מען שוין נִ ְּמ ָׁאס [בעיניהם] .איך ַ
[להסביר ,שדבר ידוע הוא].
שנְּ ַאת ' ִח ָׁנם' [מה שהם שונאים אותנו .שהרי בעוה"ר מי זאג עס ְכ ֵס ֶדר ,ס'איז ַא ִ [ווי] איך ָ
יוכל להתפאר שהוא באמת 'יְ ֵרא ֵח ְטא'].
האבן גאר ָ 'אנטי ציוניסט'ַ ,אז מ'וויל ָ
גאר ַאן ַ נאךַ ,אז מ'איז ָׁ [און] ווער שמועסט ָ
דאך שוין ַאוודאי ַא ָׁבזוי זאל אויך זיין [רק] ַעל ִפי ַהתוֹ ָׁרה .דער איז ָׁ ַאז ֶא ֶרץ יִ ְּש ָׁר ֵּאל ָ
וואס צו רעדן- . נישטא ָ
ָ דאך
ו ְּמבו ֶזה ,פון דעם איז ָ
צה
רשקלאפט.
ַ פא
געדארפט זיין ַאזוי ַ
ַ האט מען וואס ָנו [לכאורה ְב ִּמ ְצ ַריִּ ם] ָ
נאכנישט ַאזוי
דעמאלטס] ָ
ָ זאג איך ,זעט אויס [ ַאז] די וועלט איז [ נאר] איבערדעם ָ [ ָ
וויאזוי זיי זענען געווען',
וואס זענען געווען ' ַ שלעכט געווען[ ,און] אפילו די [קלים] ָ
האט מען זיי
געהאלטן' ַאן ערליכן איד[ .ולכן] ָ
ַ נאך ' ַב ֲח ִשיבות
האט מען ָׁ פונדעסטוועגן ָׁ
זאלן נִ ְּמ ָׁאס ווערן [בעיניהם].
רשקלאפן ,כדי ַאז זיי ָ ַ פא
געמוזט ַ
צו
איך מייןַ [ ,אז] היינטַ ,אז דער אייבירשטער העלפט [ ַאז] מ'פירט זיך מיטן ֶד ֶר ְּך
נאר] 'חוֹ ֵשד' [ ַאז] מ'איז ַאן
ַהתוֹ ָׁרה ,און מ'זעט אויס ווי ַא איד[ ,ואפילו רק] ַאז יענער איז [ ָ
האבן ָׁכל טוב ,מ'מעג שוין זיין גרויס. ערליכער איד ,מעג מען שוין ָׁ
מ'זאל נִ ְּמ ָׁאס ווערן[ ,שהרי] מ'איזָ רשקלאפט[ ,כדי] ַאז
ַ פא מ'ברויך שוין נישט זיין ַ
' ַאזוי אויך' נִ ְּמ ָׁאס ,ס'פעלט נישט אויס [העצה שהיה במצרים].
דער בוֹ ֵּרא ָׁכל עוֹ ָׁל ִמים מעג שוין העלפן ַאצינדערטַ [ ,אז] די ַאלע אידן מעגן שוין
נישטא.
ָ זיין ְּברום ַה ַמ ֲע ָׁלה[ .און] פונדעסטוועגן ,דער ֲח ַשש [שמא יתערבו ח"ו] איז שוין
[ כי ע"י שיתנהגו בדרך התורה ויראת חטא ,בלאו הכי יהיו נמאסים בעיניהם ,וכמו שאמרו 'יִּ ְר ֵאי ֵח ְטא
יִּ ָמ ֲאסו'].
צז
טאקע ַא ַמ ֲע ָׁלה [מה שאמרו כן על דור האחרון ,שיראי חטא
דאס איז ַ
קאן זייןָ ,
[ולפי זה] ָ
ימאסו וסר מרע משתולל].
לב פירוש ,אפשר .וכלשון ֶ
'ש ָמא'.
יט קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
צח
אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ
יך ביאור הפסוקִּ :כי יָ ֵר ִּ
את לִּ ְבר ַֹּח וגו' ,וְ לֹּא נְ ַט ׁ ְש ַתנִּ י לְ נַ ׁ ֵשק לְ ָבנַ י וְ לִּ ְבנ ָֹּתי ,וָ ֲא ׁ ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה
לבן טען ליעקב ,לָ ָמה נַ ְח ֵב ָ
אתי ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ֶפן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ
יך ֵמ ִּע ִּמי ו ְב ׁ ִּש ִּרים .ועל זה השיב לו יעקבִּ ,כי יָ ֵר ִּ
וואכעדיגע סדרהלגָׁ ,ל ָׁבן געזאגט [אויפן פסוק אין] די ָׁ ָ האב וואס] איך ָ [ועל דרך זה הוא ָ
האלטןַ ,ו ִת ְּגנֹב ֶאת בא ַהאסט דיך עפעס ַ את ִל ְּבר ַֹחָ ,האט געפרעגט יַ ֲעקֹב'ןָׁ ,ל ָׁמה נַ ְּח ֵּב ָׁ ָ
זאל מיך מיט געלאזטְּ ,לנַ ֵּשק ְּל ָׁבנַ י ְּו ִל ְּבנ ָֹׁתי איך ָ
ָ האסט מיך נישט ְּל ָׁב ִביְּ ,ולֹא נְּ ַט ְּש ַתנִ י דו ָ
זיי קושןָׁ ,ו ֲא ַש ֵּל ֲח ָׁך איך העט דיך ַאוועקגעשיקטְּ ,ב ִש ְּמ ָׁחה ו ְּב ִש ִרים ְּבתֹף ו ְּב ִכנוֹ ר ,מיט
ִּש ְמ ָחה און מיט מוזיק.
געפארכטןִ ,כי ָׁא ַמ ְּר ִתי,
ָ האב מיך אתי ,איך ָ האט ער [יעקב] אים געענטפערטִ ,כי יָׁ ֵּר ִ ָ
לד
האב געקלערט ֶ - ,פן ִת ְּגזֹל ֶאת געזאגט[ - ,ובפשטות צריך לפרש דהכוונה] איך ָ ָ האב איך ָ
יך ֵּמ ִע ִמי. ְּבנוֹ ֶת ָׁ
צט
[קושיא יד]
אתי' לחוד. 'כי ָא ַמ ְר ִּתי' ,והיה סגי לומר רק ' ִּכי יָ ר ִּ
אתי ִּ
וצ"ב מה שאמר בכפל לשון ִּכי יָ ֵר ִּ
או שיאמר רק ִּ'כי ָא ַמ ְר ִּתי' לחוד ,וכדרך שנאמר אצל יצחק ,שהשיב לאבימלך ' ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי' לחוד
אתי ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי'.
וואס [שטייט] עפעס ִכי יָׁ ֵּר ִ לכאורהָ ,
טאפלט ָלשוֹ ן. ס'איז עפעס ַא יִּ תור נָ ִּפישלה ,ס'איז ַא ָ
אתי' ֶפן ִּת ְגזֹל ֶאת ְבנוֹ ֶת ָ
יך. [דהיה סגי לומר רק] ' ִּכי יָ ֵר ִּ
ק
גם לא מובן עצם הכוונה ,דלמי 'אמר' כן יעקב בעבר .אם לא
דנפרש דהכוונה שחשב בלבו .אבל הלשון משמע שאמר בפה
האט ערוואס ָ [גם עצם הלשון ' ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי' צריך ביאור ,דאם נפרש כמשמעו ,אינו מובן] ָ
זאגן.
דאס געברויכט צו ָׁ
האט ער ָ פאר וועם' ָ געזאגטַ ' ,
ָׁ
האט געקלערטלד [שאמר בלבו .הרי גם לדרך זה הוא מיותר]. זאגן [ ַאז] ער ָ צי וועל איך ָ
קא
האט [ועכ"פ היה לו לומר בכאן ,או רק ִּ'כי ָא ַמ ְר ִּתי' לחודַ .אזוי ווי] אויבן שטייטלו [ווען] ער ָ
דארט אבימלך [ ְו ֵא ְ
יך ָא ַמ ְר ָת ֲאח ִֹּתי האט אים געפרעגט עפעס ָ געפארכטן [יצחק] ,ער ָָ זיך
געזאגט [דעם] ָ האט ער נישט יהָ ,
געזאגט ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ֶפן ָׁאמות ָׁע ֶל ָׁ
ָ האט ער [יצחק] ִּהיא]ָ ,
געזאגט [דערמיט ַאז] ָ האט מען שוין אתי'לז[ .דגם באומרו רק] ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ֶפן ָׁאמותָ , ' ִכי יָׁ ֵּר ִ
געפארכטן.
ָ האט זיך ער ָ
ית ַו ִת ְּגנֹב ֶאת ְּל ָׁב ִביַ ,ו ְתנַ ֵהג ֶאת ְבנ ַֹתי ִּכ ְש ֻביוֹ ת ָח ֶרבָׁ .ל ָׁמה ֹאמר ָל ָבן ְליַ ֲעקֹב ֶמה ָע ִּש ָ לג בסוף פרשתן (לא ,כו-לא)ַ :וי ֶ
את ִל ְּבר ַֹחַ ,ו ִת ְּגנֹב א ִֹתי ְולֹא ִּה ַג ְד ָת ִּליָׁ ,ו ֲא ַש ֵּל ֲח ָׁך ְּב ִש ְּמ ָׁחה ו ְּב ִש ִרים ְּבתֹף ו ְּב ִכנוֹ רְּ .ולֹא נְּ ַט ְּש ַתנִ י ְּלנַ ֵּשק ְּל ָׁבנַ י ְּו ִל ְּבנ ָֹׁתי,נַ ְּח ֵּב ָׁ
יך ֵּמ ִע ִמי וגו'. אתיִ ,כי ָׁא ַמ ְּר ִתי ֶפן ִת ְּגזֹל ֶאת ְּבנוֹ ֶת ָׁ ֹאמר ְּל ָׁל ָׁבןִ ,כי יָׁ ֵּר ִ
ַע ָתה ִּה ְס ַכ ְל ָת ֲעשוֹ וגו'ַ .ו ַי ַען יַ ֲעקֹב ַוי ֶ
יך ֵמ ִּע ִּמי. לד וכן פירש בפי' הרד"ק עה"ת (לא ,לא) :לפי שיראתי ואמרתי בלבי ,אם אודיעךֶ ,פן ִּת ְגזֹל ֶאת ְבנוֹ ֶת ָ
שטארק איבעריג [בל' ארמי] .והוא לשון הנמצא בספרים ,ובפרט בספרי הרמ"ז (ר' משה זכותא זצ"ל). ַ לה פירוש,
וראה לשון זה במשכיל לדוד המובא לעיל (בהערה ז)[ .וכנראה שהוא מליצה מלשון הפסוק (חיי כה ,טו) 'יְ טור נָ ִּפיש'
ָו ֵק ְד ָמה].
ֹאמר ֵא ָליו יך ָׁא ַמ ְּר ָׁת ֲאח ִֹתי ִהואַ ,וי ֶ ֹאמר ַא ְך ִּה ֵנה ִּא ְש ְת ָך ִּהוא ְּו ֵּא ְּ ימ ֶל ְך ְליִּ ְצ ָחק ַוי ֶ לו בפרשת תולדות (כו ,ט)ַ :ו ִּי ְק ָרא ֲא ִּב ֶ
יה. יִּ ְצ ָחק ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ֶפן ָׁאמות ָׁע ֶל ָׁ
לז וכן מצינו באברהם ,שהשיב לאבימלך (וירא כ ,יא) ' ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ַרק ֵאין יִּ ְר ַאת ֱאלֹ ִּקים ַב ָמקוֹ ם ַה ֶזה.
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון כ
[שוין] האט ער
אתיָ ,
זאגט [שוין] ִכי יָׁ ֵּר ִ אתי' לחוד ,און ַאז] ער ָ ָאדער [שיאמר רק ִּ
'כי יָ ֵר ִּ
אתיִ ,כי ָׁא ַמ ְּר ִתי.
מאלִ ,כי יָׁ ֵּר ִ
זאגט ער] צוויי ָ וואס עפעס [ ָ
געזאגט'ָ .
ָ '
קב
[קושיא טו]
יך ,וכי שייך גזילה בבני אדם כבחפץ ,והלא כבר היו גדולים גם צריך ביאור מה שאמר ֶפן ' ִּתגְ זֹּל' ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ
וברשות עצמן ,והיו בדעה אחת עם יעקב ,שהן עצמן יעצו והשיבו לו ללכת משם ,ואמרו ֲהלוֹ א נָ כְ ִּריוֹ ת נֶּ ְח ַש ְבנו לוֹ
מ'קאן
ָ וועק'ג ְז ֶל'ן.
ַ וואס הייסט [ ֶפן ' ִּת ְגזֹל' ֶאת ְבנוֹ ֶת ָ
יךַ ,אז] ער וועט אים ַא דערנאךָ ,
ָ און
עפעס [זיי] ַג ְז ֶל'ן ווי ַא ' ֵח ֶפץ'[ ,והלא] זיי זענען שוין געווען ִּב ְרשות ַע ְצ ָמן [שכבר היו
יעה' מיט יעקב אבינו[ ,והראיה שרחל ולאה] זיי גדולים ,און] זיי זענען געווען 'אויף איין ֵד ָ
דארט ַאוועקגיין ,און דאך אים געגעבן די ֵע ָצהלח [והסכימו ליעקב ַאז] ער ָ
זאל פון ָ האבן ָ
ָ
געזאגט ֲהלוֹ א נָׁ ְּכ ִריוֹ ת נֶ ְּח ַש ְּבנו לוֹ .
ָ האבן
זיי ָ
קג
ואם הכוונה שמא יקחן בכפייה וכגון שיכלא אותם בכלא ,הרי
כן היה יכול לעשות גם ליעקב עצמו ,ולמה אמר ֶּ'את ְבנוֹ ֶּת ָ
יך'
איי [שמא תאמר ,דהכוונה שנתיירא יעקב שמא לבן] ער וועט זיי נעמען מיט דער
דאך אים ַאליין [ליעקב]
קאן ער ָ
געוואלד' [בכפייה ,און] ער וועט זיי איינשפ ַארן[ .דעס] ָ ַ '
ָׁ
זאגט ער] ֶפן ִת ְּגזֹל ' ֶאת ְּבנוֹ ֶתיך'.
וואס עפעס [ ָ
אויך ַאזוי טוןָ ,
קד
ישוב קושיא טו
אבל הנראה בזה ,כי יעקב אבינו השריש תמיד בלב בני ביתו ,שיפחדו ויזהרו מהשפעת לבן הארמי וכת דיליה,
שלא יטו את דעתם אחריו .ואין לך גזילה גדולה ממי שגוזל את דעת ונפש חבירו ,להעבירו מדעתו ומדעת קונו
מיין איךַ [ ,אז] דער ְפ ַשט איז ַאזוי.
פארכטן'
מ'זאל זיך ' ַ
ָׁ איינגעפלאנצט אין די קינדערַ ,אז
ַ האט יַ ֲעקֹב ָא ִּבינו ָ
דאס געוויסן ,מיט די טאמער] ַאז 'די' וועלן צונעמען ָׁ
יליהָ [ ,
[מהשפעת] ָׁל ָׁבן ָׁה ֲא ַר ִמי ְּו ַכת ִד ֵּ
פארפירן. ֵּדיעוֹ ת[ ,און דורכדעם] וועט מען זיי ַ
קה
מ'ג ְז ֶל'ט פון יענעם צי [את דעתו] ,און ער
ַ ילהַ ,אזדאס איז די גרעסטע ְּגזֵּ ָׁ[און] ָׁ
נאך יענעם. ְ
ווערט נִּ ְמ ָשך ָ
האט ַאזוי איינגעפרעגט [בלב בני ביתו ,שישמרו עצמן מן לבן והשפעותיו]. ער ָ
קו
ישוב קושיא יד ,עם המשך ישוב קושיא טו
את לִּ ְבר ַֹּח וגו' ,וְ לֹּא נְ ַט ׁ ְש ַתנִּ י לְ נַ ׁ ֵשק לְ ָבנַ י וְ לִּ ְבנ ָֹּתי ,וָ ֲא ׁ ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה ו ְב ׁ ִּש ִּרים.
ועל כן עתה כשטען לבן לָ ָמה נַ ְח ֵב ָ
השיב לו יעקב ,שעבור זה גופא הוא שברחתי מבלי להגיד לך ,לפי שמזה הייתי מתיירא ,שלא תנשק ותחבב אותם,
כדי שלא יתקרבו אחר דעתך
זאגסט מיר אויס ,העטהאט ער [לבן] אים דערציילט ַא ַמ ֲע ֶשהַ [ ,אז] ווען דו ָ
היצט ָ
איך מיך געקישט מיט זיי ,און כ'העט זיי [געשיקט] מיט ִּש ְמ ָחה און מיט מוזיק.
לח כדכתיב בפרשתן (לא ,יד-טז)ַ :ו ַת ַען ָׁר ֵּחל ְּו ֵּל ָׁאה ַות ַ
ֹאמ ְּרנָׁ ה לוֹ ַ ,העוֹ ד ָלנו ֵח ֶלק ְונַ ֲח ָלה ְב ֵבית ָא ִּבינוֲ .הלוֹ א נָׁ ְּכ ִריוֹ ת
נֶ ְּח ַש ְּבנו לוֹ ִכי ְּמ ָׁכ ָׁרנו וגו'ִּ .כי ָכל ָהע ֶֹשר ֲא ֶשר ִּה ִּציל ֱאל ִֹּקים ֵמ ָא ִּבינו ָלנו הוא ו ְל ָבנֵ ינוְּ ,ו ַע ָׁתה כֹל ֲא ֶשר ָׁא ַמר ֱאל ִֹקים
יך ֲע ֵּשה.ֵּא ֶל ָׁ
כא קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
האב איך מוֹ ָׁרא.
זאגט ער ָׁ -
טאקע ָ - פארדעם ַ האב ַ [ועל זה השיב לו יעקב] איך ָ
געפארכטן.
ָׁ האב איך מיך
פארדעם ָ
ַ
זא גוטער ברודער' מיט זיי.
טאמער] דו וועסט ווערן ' ַא ַ
געפארכטןָ [ ,
ָ האב מיךאיך ָ
קז
אתי' ,שמזה אני מתיירא
וזהו שאמר ִּ'כי ָא ַמ ְר ִּתי' ,כי תמיד הייתי רגיל לומר לבני ביתי [הענין של ' ִּכי יָ ֵר ִּ
יך ,שמא תגזול מהם את דעתם ,להטותם אחר המדות והדיעות שלך ונשמר תמיד]ֶ ,פן ִּתגְ זֹּל ֶאת ְבנוֹּ ֶת ָ
'כי געזאגט [ ַ
פאר די קינדערַ ,אז ִ ָׁ האב איך זיי
[וזהו שהוסיף ואמר לו] ִכי ָׁא ַמ ְּר ִתי' ,אייביג' ָׁ
פאר דיר מוֹ ָׁרא. האב ַ
יך ֵּמ ִע ִמיַ ,אז איך ָׁ אתי'] ֶפן ִת ְּגזֹל ֶאת ְּבנוֹ ֶת ָׁ יָׁ ֵּר ִ
און פלוצים וועלן זיי זען [ ַאז] דו ביסט ַאזוי גוט צו זייַ ,אז דו קישט דיך מיט זיי,
געזאגט
ָ האב
וואס איך ָ דאס ַאלעס ָ דאך אויסקומען ַאז ָ און ְּב ִש ְּמ ָׁחה ו ְּב ִש ִרים ,נו ,וועט ָ
אינגאנצן
ַ דאך גיוועןפאלטש[ .ואם כן] העטן זיי ָ געזאגט ַ
ָ האב איך ביז היצטערט ,דעס ָ
געווארן [בדיעותיהם ,ונמצא שהיית 'גוזל' את בנותיך מעמי]. ָ רנארט פא ַ גיווען ַ
זאגסט וואס דו ָ
פאר דעם ַט ַעם ָ נטלאפן פון דירַ ,
ָׁ טאקע ַא פארדעם' בין איך ַ [און] ' ַ
זאגסט מיר ,דעס איז וואס דו ָׁ [ ְולֹא נְ ַט ְש ַתנִּ י ְלנַ ֵשק וגו'ָ ,ו ֲא ַש ֵל ֲח ָך ְב ִּש ְמ ָחה וגו'] .ווייל דעס ָׁ
ילה'.טאקע די ' ְּגזֵּ ָׁ ַ
קח
ולענין מצב דורינו:
היוצא לנו מזה ,שתכלית הישיבה שלנו להעמיד דור של יהודים ,ולזה צריך להתבונן ולהשמר מהשפעת הרחוב.
ואף שכל הישיבות עשו דבר ,אבל ישיבתנו היא יסוד ליהדות לדורות הבאים ,ולכן כל אחד מחויב לסייע בהחזקתה
מ'זאל ַאהערשטעלן ַא ָ דאך ַאז]ַהיוֹ ֵצא ָלנו ִּמ ֶזה ,דער ַת ְכ ִּלית [של בית חינוך שלנו ,איז ָ
דוֹ ר מיט אידן.
[און צו דעם] ברויך מען גוט ַאריינצוקלערן ,מ'ברויך זיך שטעלן ,און מ'ברויך זיך
ווארענען [להשמר מן השפעת הרחוב .ווייל] ַאז נישט ,חלילה [תוצאותיו מי ישורנה]. צו ב ַא ָׁ
האט מ'זאגט [ ַאז] ' ַאלעס' ָָ דאך גוט [כל המוסדות שהעמידו כאן], [ובאמת] ַאלדינגס איז ָ
עפעס אויפגעטון.
פארדאס איז ַא יְּ סוֹ ד ַנאר איך מיין[ ,כי ישיבתנו שהיא בזהירות לחנך על דרך הישן דוקא] ָ ָ
אידישקייטלט [להבטיח המשך קיום דרך התורה לדורות הבאים .וממילא] איז מען ְּמחו ָׁיב,
אויסהאלטן.
ַ דאס
מ'זאל ָׁ
ָ דאס ְמחו ָיב [צו] מיטהעלפן, יעדערער איז ָ
קט
ביאור הפסוקַ :בב ֶֹּקר זְ ַרע זַ ְר ֶע ָך ְו ָל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָ ֶד ָך
בפסוק ַבב ֶֹּקר זְ ַרע זַ ְר ֶּע ָך וְ לָ ֶּע ֶּרב ַאל ַת ַנח יָ ֶּד ָך ,דרשו חז"ל שקאי על העמדת תלמידים ,שאם העמדת תלמידים
בנערותך ,העמד תלמיד גם בזקנותך .אמנם לכאורה יש להבין שינוי הלשון ,שאצל ַבב ֶֹּקר נאמר לשון זְ ַרע זַ ְר ֶּע ָך,
ואצל לָ ֶּע ֶּרב אמר ַאל ַת ַנח יָ ֶּד ָך
נאר] עקסטער ַאלעמען [צריכין לסייע עוד גם לכמה מוסדות ,לצורך העמדת הדת]. [ ָ
וואס] ס'שטייט (קהלת יא ,ו) ַבב ֶֹקר זְּ ַרע געזאגט [לפרש ָ
ָ האב איך [וכמו שבדרך] ָפשוט ָ
גע'ד ְר ֶש'נטמ ,זְּ ַרע זַ ְּר ֶע ָׁך מיינט מען
ַ זַ ְּר ֶע ָׁךְּ ,ו ָׁל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך[ .און] חכמינו ז"ל ָ
האבן
לט ועיין במסיבה מוצ"ש וישב תשי"ג (בחידושי תורה למסיבות ,מד"ה והנה איתא ,עד אחר ד"ה ופה) מה שביאר שם רבינו
ענין זה באורך.
מ בגמרא יבמות (סב :):דתניא רבי יהושע אומר ,נשא אדם אשה בילדותו ,ישא אשה בזקנותו .היו לו בנים
קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון כב
' ַת ְל ִּמ ִּידים'ְּ ,ו ָׁל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך ,אויך ' ַת ְל ִּמ ִּידים'[ ,ובא הכתוב לומר דאף] ִאם ָׁל ַמ ְּד ָׁת ִעם
זאלסטו ַמ ֲע ִּמיד זיין [גם] ְּבזִ ְּקנו ָׁת ְּך.
ַת ְּל ִמ ִידים ְּבנַ ֲערו ָׁת ְּךָ ,
דא [בלערב] שטייט ָׁ
וואס שטייט עפעס [בבוקר] ַא ָלשוֹ ן זְּ ַרע זַ ְּר ֶעך ,און ָ נו [לכאורה] ָ
ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך.
קי
ופירשתי בזה ,כי שם ב ֶֹּקר מצינו בכ"מ שהוא מורה על זמן הגאולה ,כשהוא זמן אורה ,ושם
ֶּע ֶּרב דרשוהו על זמן הגלות ,שהוא זמן של חושך בעולם ,או על מעשי הרשעים ,שהם חושך
דאךמא [ ַאז] ב ֶֹקר איז דער ְז ַמן
דאך[ - ,ווי] ס'שטייט ָ נאר] קען זיין ַאזויַ ,בב ֶֹקר הייסט ָ [ ָ
ַה ְגאו ָלה - ,ווען ס'איז לעכטיג.
זאגט דער מדרשמב מיינט מען ,ווען ס'איז חוֹ ֶש ְּך מיינט מען .ער רופט [און] ֶע ֶרבָ ,
דאס ' ָגלות' [נקרא גם כן] ֶע ֶרבמג.
ָאן [די מעשי] ' ְר ָש ִּעים' ֶע ֶרב ,און ָ
קיא
ועל דרך זה יש לומר לענינינו ,דהפסוק רומז כי בזמן של ַ'בב ֶֹּקר' ,כשיש אור בעולם ,אז זְ ַרע ֶאת 'זַ ְר ֶע ָך' ,דסגי
להעמיד ולהחזיק רק בישיבה אחת שלך .אבל 'לָ ֶּע ֶּרב' ,במצב הדור ששורה בו חשכות בעולם ,אז ַ'אל ַת ַנח יָ ֶד ָך'
מלהעמיד ולהחזיק בעוד ישיבות אחריםִּ ,כי ֵאינְ ָך יוֹּ ֵד ַע ֵאי זֶ ה ֵמ ֶהם יִּ ְכ ׁ ַשר .ולכן מלבד שהעיקר להחזיק בחינוך
הישן ,כמוסדות שלנו ,אבל אין לנו להניח מלהחזיק גם בשאר ישיבות ,אלא צריך לסייע בכל מקום ,כדי להבטיח
העמדת דורות הבאים
זאמען ,מ'איז ַמ ֲע ִּמיד ווען ס'איז 'לעכטיג' אויף דער וועלטַ ,אז מ'זייעט ָ
מ'האט עפעס געטון. ָ יבה ,ווייסט מען 'זיכער' ַאז
ראפ ַא יְ ִּש ָ ַת ְל ִּמ ִּידים ,מ'שטעלט ַא ָ
מ'האט אויפגעשטעלט ָׁ שכות' אויף דער וועלט[ ,איז אפילו] ָׁאבער ווען ס'איז ַא ' ַח ְּ
טאר מען זיך נישט יבה ,ווייסט מען נישט וועלעכס ס'וועט געלונגען[ .וממילא] ָׁ ַא יְּ ִש ָׁ
איבעראל' העלפן [להחזיק הרבה ָׁ דעמאלטס] מוז מען '
ָ ָׁאפשטעלן [בהחזקת ישיבה אחתָ ,
נאר
ישיבות].
קיב
זאגט איך 'בב ֶֹקר' [כשהוא זמן אוֹ ָרה בעולם] איז גענוג זְּ ַרע 'זַ ְּר ֶע ָׁך'ַ .אזוי ווי איינער ָ איז ַ
פאר 'יענער' בין איך שוין ָפטור. יבה ,און ַ פאר 'דער' יְ ִּש ָ גיב שוין ַ
ָאבער ְּ'ו ָׁל ֶע ֶרב' [בזמן שיש חשכות בעולם] איז ַאל ' ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך' ,ט ָׁארסטו נישט צו רוען,
האב שוין האב שוין געגעבן ,איך ָ זאגן איך ָׁ ראפלייגן די הענט ,און ָ טארסטו נישט ַא ָׁ
ָׁ
יבהָ [ .
נאר] פאר 'יענער' יְ ִּש ָ
יבה און ַ פאר 'דער' יְ ִּש ָהאב שוין געגעבן ַ ָאנגעזייעט ,איך ָ
בילדותו ,יהיו לו בנים בזקנותו ,שנאמר ַבב ֶֹקר זְּ ַרע ֶאת זַ ְּר ֶע ָׁך ְּו ָׁל ֶע ֶרב ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁךִ ,כי ֵּאינְּ ָׁך יוֹ ֵּד ַע ֵּאי זֶ ה יִ ְּכ ַשר
יהם ְּכ ֶא ָׁחד טוֹ ִבים ○ .רבי עקיבא אומר ,למד [פירש"י :איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים] ֲהזֶ ה אוֹ זֶ הְּ ,ו ִאם ְּשנֵּ ֶ
תורה בילדותו ,ילמוד תורה בזקנותו .היו לו תלמידים בילדותו ,יהיו לו תלמידים בזקנותו ,שנאמר ַבב ֶֹקר זְּ ַרע ֶאת
זַ ְּר ֶע ָׁך וגו'.
מא בכמה פסוקים ומאמרי חכז"ל ,ומהם בישעי' (כא ,יב)ָ :א ַמר ש ֵֹמר ָׁא ָׁתא ב ֶֹקר ְּו ַגם ָׁליְּ ָׁלה וגו' ,דקאי על הגאולה
והגלות ,ועיין בזה בגמרא סנהדרין (צד.).
מב בבראשית רבה (ג ,ח) :אמר רבי ינאי ,מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם
ֹאמר ֱאל ִֹּקים יְ ִּהי אוֹ ר ,אלו מעשיהן של צדיקים. של רשעים .והארץ היתה תהו ,אלו מעשיהם של רשעיםַ ,וי ֶ
ַו ַי ְּב ֵּדל ֱאל ִֹקים ֵּבין ָׁהאוֹ ר ו ֵּבין ַהח ֶֹש ְּך ,בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעיםַ .ו ִי ְּק ָׁרא ֱאל ִֹקים ָׁלאוֹ ר יוֹ ם ,אלו
מעשיהן של צדיקיםְּ ,ו ַלח ֶֹש ְּך ָׁק ָׁרא ָׁליְּ ָׁלה ,אלו מעשיהן של רשעיםַ .ויְּ ִהי ֶע ֶרב ,אלו מעשיהן של רשעיםַ ,ויְּ ִהי
ב ֶֹקר ,אלו מעשיהן של צדיקים ,יוֹ ם ֶא ָחד ,שנתן להם הקב"ה יום אחד ,ואיזה זה יום הכיפורים.
מג וכגון בירמי' (ו ,ד) :אוֹ י ָלנו ִּכי ָפנָ ה ַהיוֹ ם ִּכי יִּ ָנטו ִצ ְּל ֵּלי ָׁע ֶרב - .ובזכרי' (יד ,ז)ְ :ו ָהיָ ה יוֹ ם ֶא ָחד הוא יִּ ָו ַדע ַלה' לֹא
יוֹ ם ְולֹא ָליְ ָלה ְו ָהיָ ה ְּל ֵּעת ֶע ֶרב יִּ ְהיֶ ה אוֹ ר .ועיי"ש במפרשים – .ועיין עוד בבראשית רבה (ב ,ד) ,ועוד.
כג קדשו מוצ"ש ויצא תשט"ז (חלק א) לשון
טארסט נישט אויפהערן[ ,ווייל ִכי] ֵּאינְּ ָׁך יוֹ ֵּד ַע ֵּאיזֶ ה ֵּמ ֶהם יו ְּכ ַשר [ ֲהזֶ ה אוֹ
ַאל ַת ַנח יָׁ ֶד ָׁך ,דו ָ
יהם ְּכ ֶא ָׁחד טוֹ ִבים] (קהלת שם).
ֶזהְּ ,ו ִאם ְּשנֵּ ֶ
ס'איז ָפשוט ,אויסער ַאלע ַט ֲע ִּמים.
און מ'ברויך צו וויסן ,מ'ברויך צו קלערן[ ,לשאת בעול] פון וואו ַארום מ'וועט זיך
דאס דוֹ ר'.
אויפהאלטן ָׁ
ַ מ'זאל '
ָׁ 'דעקן' [ההוצאות]ַ ,אז
קכב
ברכת הקודש
זאל העלפן: דער אייבירשטער ָ
זאל מיר זוֹ ֶכה זיין
לאנג [יצטרכו ליתן להחזקת המוסדות בכאן ,ווייל] ְּב ָׁקרוֹ ב ָׁ נישט אויף ַ
ימה.ימה ,און די יְּ שו ָׁעה ְּש ֵּל ָׁ די ְּגאו ָׁלה ְּש ֵּל ָׁ
יח וועט אונז 'פירן' [והוא יורה לנו את הדרך]. יח ִצ ְּד ֵּקינו ,דער ֶמ ֶל ְּך ַה ָׁמ ִש ַ[און] ָׁמ ִש ַ
וואס וועט מען קענען
דעמאלטס] ,מיט ָׁ ָ וואס וועט מען קומען [ האף מיר ,מיט ָׁ נאר] ָ [ ָ
מ'האב מיר ָאפגעפירט -אין
ָ וויאזוי
ַ יח ִצ ְּד ֵּקנו ,בעונינו הרבים [לויט] ְּמ ַק ֵּבל זיין ְּפנֵּ י ְּמ ִש ַ
וויאזוי מ'איז ָמ ֵלא ֲעוֹנוֹ ת ו ְפ ָש ִּעים. ַ דעם דוֹ ר -די ַמ ֲע ִּשים,
דאךַ ,אז דער אייבירשטער וועט העלפן [שנזכה ליטול חלק בהעמדת בתי נאר] ֶא ְּפ ָׁשר ָׁ [ ָ
דאך ַאקעגן גיין
חינוך לתינוקות של בית רבן ,שאז הרי] מיט ' ִתינוֹ קוֹ ת ֶשל ֵּבית ַר ָׁבן' קען מען ָׁ
דא ַה ְּש ָׁר ַאת ַה ְּש ִכינָׁ המד.
דארט איז ָׁ ווארן ָׁ יח'ןָ , ָׁמ ִש ַ
מיטגעגאנגען' דערצו, ַ צוגעהאלפן' דערצו ,און זיי זענען ' ָׁ האבן ' וואס זיי ָׁ און די ָׁ
זאל זיי העלפן מיט ַאלעם גוטן. ַה ֵּשם יִ ְּת ָׁב ֵּר ְּך ָׁ
מ'זאל מיר נִ ְּתרוֹ ֵּמם ווערן מיט ָׁכל ִמינֵּ י יְּ שועוֹ ת, ָׁ מ'זאל מיר זוֹ ֶכה זייןַ [ ,אז] ָׁ [און]
מיט ַאלע ְּב ָׁרכוֹ ת ָׁבזֶ ה ו ַב ָׁבא.
יח ִצ ְּד ֵּקנוְּ ,ב ִש ְּמ ָׁחה
מ'זאל מיר זוֹ ֶכה זיין ִב ְּמ ֵּה ָׁרה[ ,צו] ְּמ ַק ֵּבל זיין ְּפנֵּ י ְּמ ִש ַ ָׁ [און]
ו ְּבנַ ַחתִ ,ב ְּקדו ָׁשה ו ְּב ַט ֲה ָׁרה.
ְּב ִה ְּת ַגלות ְּכבוֹ ד ָׁש ַמיִ ם ָׁע ֵּלינוִ ,ב ְּמ ֵּה ָׁרה ְּביָׁ ֵּמינו ָׁא ֵּמן.
[כל ֲה ָד ָרה] (איכה א ,ו) וכו'ָ ,כל ֲה ָד ָרה זה הקב"ה וכו' .דבר אחר ָכל מד כמבואר באיכה רבה (א ,לג)ַ :ו ֵי ֵצא ִּמ ַבת ִּציוֹ ן ָ
ֲה ָד ָרה אלו התינוקות .אמר רבי יהודה ,בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה ,גלתה סנהדרין ולא גלתה
שכינה עמהם ,גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם ,וכיון שגלו תינוקות ,גלתה שכינה עמהם ,הדא הוא דכתיב
יה ָה ְלכו ְש ִּבי ִּל ְפנֵ י ָצר ,מיד ַו ֵי ֵצא ִּמ ַבת ִּציוֹ ן ָכל ֲה ָד ָרה.
(שם ,ה) עוֹ ָל ֶל ָ
