השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 218 פרשת ויצא -י"א בכסליו תשפ"ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
עולם הרפואה משתדרג, מדוע החליט ה'בת עין' להישאר לדור בצפת?
ומה עם הביטחון? למעלה משישים שנה כמהה נפשו של הרבי הקדוש ה'בת עין' לעלות לארץ
כשישיבה סוגרת את הבניין הקטן ועוברת לבניין הקודש ולקבוע מושב בעיר הקודש ירושלים ,סמוך ונראה למקום המקדש.
גדול ומפואר ,זו לא סגירה – זו פתיחה. אלא שמשפט אחד ,חצוב אמונה שלמה וטהורה ,שהגיע לאוזניו ,שינה את
סגירת המגזין האהוב היא פתיחה למשהו חדש. דעתו ברגע אחד.
עולם הרפואה מתקדם כל הזמן .תרופות וה'באר מים חיים' ,והייתה צפת עומדת כמי שאין משאת נפשו של הרבי הקדוש רבי אברהם דוב
משתדרגות והופכות ליעילות יותר ,עם פחות לה רועה ומנהיג ,אדמו"ר מהיכלו של ה'בעל שם טוב' מאווריטש בעל ה'בת עין' ,משך ימים ורבים ושנים –
תופעות לוואי .טיפולים שפעלו בעבר ניתנים כיום ותלמידיו ,שינהיג את עדת החסידים .הגיעה אפוא הייתה לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה .מרבה
בצורה יעילה וקלה יותר. משלחת חסידים נשואי פנים מצפת ,שביקשה מה'בת היה לדבר בשבחה של ארץ האבות ,והיו עיניו וליבו
עין' שיבוא לשכון בתוכם. נתונים אליה כל הימים .הרבי הקדוש ראה בארץ
וכך גם ברוחניות .גם הכלים הטבעיים שמעניקים ישראל שלמות העבודה וקבלת עול מלכות שמיים,
לנו רוגע וביטחון צריכים להשתדרג ,לנוכח ריבוי לא בקלות קיבל רבנו את ההחלטה לקבוע את מושבו
בצפת באורח קבע .בליבו קיננה התשוקה לעמוד ובספרו הקדוש הוא מאריך פעמים רבות בעניין
הניסיונות של דורנו. קדושת הארץ ומעלתה.
בשערי ירושלים עיר הקודש ,ולכונן את ביתו ואת בית
בחסדי ה' ,אחרי כמעט ארבע שנים של הוצאת מדרשו בסמיכות למקום אשר ממנו לא זזה שכינה. כה פיעמה בקרבו קדושת ארץ ישראל ,עד שמסופר
המגזין ,הוחלט ברוב יועץ לצאת לדרך חדשה. בינתיים קיבל הרבי את בקשת תושבי צפת ,לעשות המעשה המופלא הבא:
ליצור משהו שייתן 'כלים' ,שיגיש את התרופה עד עמהם את הימים הנוראים ואת מועדי חודש תשרי פעם אחת הגיע הרבי ה'בת עין' לבקר את רבי אהרן
לפה. הקרב ובא. מז'יטומיר ,ששוכב היה במיטתו בהיותו נתון בחולי
לא עוד חומר קריאה בלבד ,כי חומר קריאה יש יהודי צפת לא ידעו את נפשם מרוב התרגשות .בלב קשה ומסוכן .והנה אך ראה אותו רבי אהרן ,ומיד שש
מספיק בדורנו ,דור השפע .אשריכם ישראל ,שבכל כולם הייתה הציפייה כי יישא המקום חן בעיני הרבי, ושמח לקראתו באומרו:
מקום אשר תדרוך כף רגליכם ,תמצאו מילה טובה, ובו יקבע את משכן קודשו .ביום ראש השנה הקדוש "ברוך הבא ,רבי אברהם בער! הרופאים אמרו לי כי
וורט יפה ,סיפור מרגש או כתבה מרתקת .זכינו מלא בית המדרש שבו בחר הרבי להתפלל את רפואתי היחידה היא שאשתה מים מארץ ישראל,
במשפיעים ובסופרים מוכשרים ,באנשים שיודעים תפילות החג ,בהמוני חסידים ,אנשים ,נשים וטף שבאו וכעת מה טוב שבאתם ,שהלוא חפצים אתם לעלות
את מלאכתם ומוצאים את המילים שמלהיבות להתפלל במחיצתו .הס הושלך בהיכל לפני תקיעות לארץ הקודש ,וליבכם בוער בקדושתה; אם כן ,טלו
לבבות .כל אחד ותפקידו. השופר ,עת עלה הרבי לשאת דברים ,כנהוג. אפוא מים מלוא הפה ותריקו אותם אל כלי ,או אז
"רבותיי! ראש השנה היום ,וצריך לחזור בתשובה!" אשתה מהמים וישלח לי ד' מזור! "...עשה רבנו כדברי
אנו יוצאים עם בשורה חדשה ומחודשת 'חבילה רבי אהרן ,ורבי אהרן שתה מהמים ואכן התחזק
אמר הרב מילים ספורות אלה בלבד ,ומיד געה כל
של שלושה מגזינים' :לא עוד חומר קריאה שינעימו הקהל בבכייה. והבריא.
את האווירה ,ויעניקו מושגים וחוויות .הם ימשיכו והנה ,בסופו של הקיץ של שנת תקצ"א ,לאחר דרך
לעשות זאת ,ביתר שאת ,אבל זה לא העיקר. הגיעו ימי חול המועד .אז התרחש המעשה המיוחד
שבגינו גמר הרבי אומר בליבו להישאר בצפת .ומעשה ארוכה ,תלאות ,ניסים גדולים ונפלאות שהתרחשו
הפעם ,הם יביאו איתם גם את הפן המעשי ,וירדו שהיה – כך היה: במהלך המסע ,עומדות היו רגליו של הרבי הקדוש
לפרטים הקטנים שמרכיבים את התמונה השלמה. ה'בת עין' על אדמת חופי העיר עכו .לאחר למעלה
באחד מימי חג הסוכות ישב רבנו בסוכתו ,והנה הגיע משישים שנות כיסופים וכמיהה ,באה משאת נפשו
אווירה – איך יוצרים אותה? מה אומרים? מה לאוזניו קולה של אם הקוראת לבנה: של רבנו על סיפוקה.
חושבים? מה עושים כשאתגר עומד לפתחנו? איך "ירחמיאל בני ,הן יום שמיני עצרת קרב ובא ,ובני
חשיבה של אמונה מתורגמת למעשים שמביאים שמע בואו של הרבי הקדוש בשערי ארץ הקודש הגיע
ישראל יבקשו על הגשמים ,ואז ישמע ד' לתפילתם לאוזנם של יושביה ,שמיהרו לשגר את בקשותיהם
ברכה ואושר? ויחלו הגשמים לרדת תיכף .עלה אפוא והורד מן הגג שיואיל הצדיק לבוא ולקבוע אוהלו בגבולם .הצעות
אושר – מה הקשר בינו לבין אמונה? ומה הקשר בין את המחצלות הנמצאות שמה ,כי חוששת אני שמא שונות עמדו בפני ה'בת עין' ,כשבראשן ניצבת עיר
אמונה לפרנסה ,לבריאות ולשמחה? תתקלקלנה מן הגשמים!" הקודש והמקדש ירושלים.
הבשורה החדשה היא "כלים" – חבילת מגזינים בראות ה'בת עין' הקדוש אמונה תמימה וזכה זו באותם ימים היה מעוז החסידות בארץ ישראל – בערי
שתעניק כלים אמיתיים ומעשיים לחיים שלווים הנטועה כמסמרות בליבן של נשות צפת ,שליבן סמוך הגליל .ראשית מדרך כף רגליהם של תלמידי ה'בעל
ובטוח בד' שומע תפילה כי בוודאי יוריד גשמים ,גמר שם טוב' ,ובראשם רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי
ומלאי ביטחון.
אומר כי מקומו בצפת ,בינות לאנשי אמונה וביטחון אברהם מקאליסק – היה בעיר צפת .גם אחרי שעברו
בברכה שחפץ ה' בידינו יצליח. שכאלו. מסיבות שונות לעיר טבריה ,המשיכה צפת לשמש
שבת שלום ומבורך, ------ אכסניה לגלי העלייה החסידית שבאו אחריהם.
פינחס שפר לרגל הילולת הרה"ק רבי אברהם דוב בער ב"ר דוד היה זה כעשרים שנה לאחר הסתלקותם של שלושת
מאווריטש ה'בת עין' זי"ע מאורי החסידות – הצדיק מקאליסק ,ה'לבושי שרד'
1
העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
"הגעתי לכאן לפני דקה ,וראיתי שההיכל מלא אברכים ובחורים בן לקראת אב
הרכונים אל השולחנות .לא הצלחתי לזהות אותך ,והנה אתה מגיע
עד אליי". מספר הבחור יהודה ו' ממודיעין עילית:
"אני פשוט רעב" ,הודיתי במצב" .וחשבתי שאצא לרגע ואראה מה כשנכנסתי לישיבה גדולה החלטתי להירשם למסלול של 'ושיננתם'.
לעשות ,אולי אחזור הביתה לארוחת צהריים". ההצטרפות שלי למסלול חייבה אותי ללמוד היטב את הגמרא
"אין צורך" ,חייך אבא" ,הבאתי לך אוכל". שלומדים בישיבה במשך הזמן ,ולחזור עליה כמה פעמים – כדי
שאוכל להיבחן על כל דפי הגמרא שרכשתי.
אבי הביא שקית מעלת ניחוח ,ואני הודיתי בכל לב ,לאבי וגם לאבא
שבשמיים ,ששלח לי את אבא בדיוק ברגעים הנכונים – אותם רגעים את המבחן של 'ושיננתם' עורכים בשבוע האחרון של בין הזמנים;
שבהם הנחה אותי הקב"ה לבוא לקראתו כדי שלא יצטרך לחפש ואם המבחן הראשון הוא 'רק' על מאה ושישה עשר (!) דפים ,הרי
אותי. שהמבחן השני הוא גם על שישים הדפים שנלמדו בזמן הנוסף ,וכן
הלאה והלאה; מחצי שנה לחצי שנה הולך המבחן ומתארך ,הולך
ברוך ד' ,האוכל היה בדיוק במקום ,ועד קצת אחרי תשע בערב – ונעשה מאתגר יותר ויותר.
אחרי שהאחראי נתן לנו כמה דקות של חסד – סיימתי את המבחן
כולו .כה יעזור ד' יתברך הלאה ,וכשם שנבחנתי בבין הזמנים זה ,כן השנה ,בשבוע האחרון של חודש תשרי נערך המבחן בהיכל הגדול
אזכה להיבחן גם בבין הזמנים הבא. של בית המדרש 'עטרת שלמה' במודיעין עילית .סיימתי את תפילת
שחרית בשעה עשר וחצי בבוקר ,ובאתי הביתה לארוחת בוקר .שם
המתינו לי כמה פינוקים שהכינה לי אחותי לכבוד המבחן ,אכלתי
מהם וחשבתי שדי בזה .לא עלה בדעתי להצטייד ,כי לא שיערתי
אבא שולח פרנסה כמה זמן אצטרך לשבת מול המבחן ולענות על השאלות.
מספר ר' צ' כהן מבני ברק: הגעתי למקום הבחינה .ההיכל המה בחורים ואברכים שהגיעו מכל
מאז ומעולם זכיתי לשקוד על התורה ועל העבודה ,לשבת בבית ד' העיר .הייתה זו תחושה מיוחדת ,לשבת בין מאות נבחנים ולענות על
השאלות בזו אחר זו.
וללמוד את תורתו בכולל חשוב .תמיד ידעתי שצריכים גם כסף כדי
לחיות ,ובשביל זה ההשתדלות שלי היא ללמוד את 'שער הבטחון' בתחילה הסתדרתי .ברחמי שמיים ידעתי לענות ,והתקדמתי
בספר 'חובות הלבבות' ,ולקחת מוסר השכל מפרשת המן. משאלה לשאלה בלי להסתכל על השעון ,בהתמקדות מוחלטת
בדפים שלפניי .הייתי ממשיך כך בלי לעצור ,אלמלא תחושת הרעב
אני מרגיש שצריכים לפרסם את גלגולי הפרנסה שלי ,כדי לחזק את שהחלה להציק לי .רק אז הסתכלתי על השעון וגיליתי שהשעה היא
כל מי שבוחר להקדיש את רוב היום ללימוד תורה ,וכדי שנתחזק שלוש בצהריים.
כולנו בכך שפרנסה מגיעה משמיים ,ורק הקב"ה מוציא לחם מן מה אני עושה?! כבר ארבע שעות אני יושב על המבחן ,וטרם הגעתי
הארץ. לחצי ממנו! הרגשתי שאלמלא הרעב ,בסייעתא דשמיא יש בי הכוח
בשנים הראשונות לנישואיי קיבלתי מהכולל מלגה נאה ,שהייתה להתמודד עם השאלון כולו – אם רק ייוותר זמן ,ואם הריכוז לא
הבסיס בפרנסת ביתנו .כמה שנים למדתי בכולל החשוב הזה ,ועם ייעלם לי פתאום .ניסיתי להמשיך כך ,אבל גם הראש התחיל לכאוב.
הזמן התחלפו הלומדים .אני נשארתי בפינתי ,והחברים המשיכו, לחזור הביתה כדי לאכול? – יהיה חבל מאוד להפסיד את הזמן הזה.
מי למלאכת כפיים ומי למשרה תורנית .במקומם הגיעו אברכים המארגנים אמרו כי יאספו את המבחנים בשעה תשע בערב ,ולפי
צעירים ,שראו בי את הוותיק והלמדן מבין הלומדים .מבלי שמישהו הקצב שלי אני חייב את כל הזמן ,ולא יכול לוותר על חצי שעה רק
ימנה אותי או יכוון אותם ,הם כבר קלטו את הכתובת ,ועל כל שאלה בגלל אוכל.
וספק הם פנו אליי .כך יצא שהפכתי למעין 'משיב' ,כשאני עונה לכל "ד' ,תעזור לי" ,ביקשתי.
אחד ומורה דרך בלימוד הסוגייה ובהבנתה. זו לא הייתה סתם עצלות ,היה זה קושי אמיתי .גם בצומות איני צם
ראש הכולל הבחין בהתפתחות הזאת ,והיה מרוצה מהעניין .הוא אף בקלות .ראיתי שאין לי ברירה ,ועם קושי שכזה איני יכול להמשיך
החליט להוסיף לי על המלגה הקבועה .אבל ,מי שהיה פחות מרוצה לכתוב את המבחן .ובכן ,אם אין אפשרות אחרת – אלך הביתה ,אוכל
היה אני .הרגשתי שאני דורך במקום .רציתי להתקדם וללמוד עוד ואחזור.
ועוד בדרך שכבר התוודעתי אליה ,באחד ממרכזי התורה הגדולים קמתי ממקומי ופניתי לפתח ההיכל .באותו רגע קידמה את פניי
בארץ הקודש ,אלא שאחרי בירור קצר התברר שהם מעניקים מלגה הפתעה .אבי שיחיה עמד שם!
נמוכה משמעותית .סכום כסף משמעותי מההכנסה החודשית "יהודה!" הוא קרא" ,ראית אותי מחפש אותך?!"
עלול לרדת אם אעבור לשם ,וממה נתפרנס? "לא!" עניתי" .לא ראיתי בכלל".
ההקדמה החמישית :הדברים המתחדשים לאחר היצירה:
לד .הפרק השלישי (ח)
השיר .1גזירת הבורא .2 .סיבות ואמצעים .וכולם רצים להשלים מטרה.
והשער יׁשית – ֲה ָבנָ הֶׁ .שּיִ ְת ָּב ֵאר ְּב ַה ֲא ָמנָ הְׁ .ש ֵּתי ִסּבֹות ְל ִה ְת ַח ְּדׁשּות ְּד ָב ִרים:
ְו ַה ֲח ִמ ִ
ּדּוׁשים ָמ ַתי יִ ְהיּו נִ ְג ָמ ִרים
ָה ַא ַחת – ְּגזֵ ָרתֹו ְּורצֹונֹוְּ .כ ִפי ֶח ְׁשּבֹונֹוִ .ח ִ
חֹוקים ְּגלּויִ ים ְונִ ְס ָּת ִרים
רֹובים ְּור ִ ּצּועיםְּ .ד ָר ִכים ְו ֶא ְמ ָצ ִעיםְ .ק ִ
ּומ ְִו ַה ֵּׁשנִ ית – ִסּבֹות ִ
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון רֹוציםְּ .גזֵ ָרתֹו ְּב ֶעזְ ָרתֹו ְוֹלא נֶ ֱע ָצ ִרים.
ְו ֻכ ָּלם ָר ִציםְ .ל ַה ְׁש ִלים ִ
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”ח ר’ דוד קלצקין שליט”א
שוחחתי על כך עם זוגתי ,פרשתי את שאיפתי ,שקלנו את העניין לכאן ולכאן,
נקי בן לילה והמסקנה שאליה הגענו היא כי מי ששולח לראש הכולל את הכסף כדי להביא
בשיעורים הקודמים למדנו ,שבעל 'חובות לי ,יכול לשלוח את הכסף ישירות אליי.
הלבבות' מבקש להבהיר לנו מדוע אין לקראת הזמן החדש עברתי לכולל הנכסף ,ובאמת גיליתי כי הוא הכולל שמתאים
לסמוך על בשר ודם .לפני שהוא משכנע לי יותר ,וכאן ביכולתי להמשיך ולהתפתח בסייעתא דשמיא.
אותנו לסמוך ולבטוח רק בבורא ,הוא וכסף ,נו ,מה עם כסף?
רוצה לשלול את האפשרויות האחרות. עוד לא הספקתי לחשוב על כך ,כשחבר שמכיר אותי ניגש אליי וסיפר כי הוא
הפעם נדבר על העושר. חבר בארגון תורני ידוע ,ושם מחפשים כעת בוחן בהלכה .התבקשתי לבחון מדי
כשאדם רוצה לבטוח במשהו ,הוא חייב חודש ארבעים אברכים תלמידי חכמים .כל זה דורש השקעה בין הסדרים באופן
להישען על מישהו שיוכל לקיים את שמתאים למידותיי ,והמשכורת – מכובדת.
התחייבותו במאת האחוזים .אמנם ,לאדם כך נסגר הפער בין התמיכה של הכולל הקודם להכנסה העכשווית.
אמיד ועשיר יש אפשרויות רבות לעמוד בינתיים המשיכה נוות ביתי בעבודתה כמחנכת .במסירות נפש יצאה לעבודה יום
בדיבורו ולרכוש מה שברצונו ,אולם אחרי אחר יום ,כדי לפרנס את ביתנו וכדי לחנך בנות ישראל .באופן כללי התאימה לה
הכול – הממון אינו מוצר בטוח .אפשר העבודה ,אבל באחת השנים נפל עליה עומס גדול מדי ,היא חוותה קשיים רבים,
לאבד אותו בעסקאות שונות ,להפסיד והמסקנה שאליה הגענו הייתה שחייבים להפחית משעות העבודה .לא לצאת
אותו באסונות ,ולהתרושש ללא הודעה כל יום ,להוריד שעות ,ולחלק את הזמן באופן הגיוני בהתאם לכוחות ולדרישות
מוקדמת. של הבית והמשפחה.
בבית הספר באו לקראתה ,התחשבו ,לא פיטרו אותה ,ואכן הורידו שעות .השינוי
איוב אומר שיש אנשים שהולכים לישון
היה חשוב ותועלתי מאוד ,אלא שהוא גרר בעקבותיו גירעון של שלושת אלפים
עשירים ,והם לא נפטרים חלילה ,רק
שקלים .זהו הסכום החודשי שירד אחרי השדרוג.
פוקחים עיניים לבוקר נקי מנכסים.
ואנחנו כבר משפחה גדולה עם צרכים גדולים .להוריד סכום כזה זה ממש כמו
מספיק לשמוע חדשות כדי להיווכח
לחתוך בבשר החי .איך מתמודדים עם זה?! אבל אנחנו ידענו כי רצון ד' שאשתי
בזה .בום ,הבנק קרס .בום ,המניות צנחו.
תעבוד פחות ,ושעל הכסף לא צריך לחשוב.
בום ,האדם פשט רגל .אלו סיפורים שאנו
הן הקב"ה חושב מחשבות ומתכנן עלילות.
שומעים.
באותם ימים רכש אבי עבור אחי שנישא לפני שנה ,דירה להשקעה בדרום,
ה'חפץ חיים' שוחח עם עשיר שהתרברב
וחיפש לו שוכר .אחרי הרבה תפילות נמצא שוכר עשיר ,ששכר את הדירה בשביל
ואמר ,שהוא מוגן מהקללה שהעשירות הפועלים שלו ,במחיר גבוה מהמקובל .אבי והשוכר שוחחו על החיים ,ואיכשהו
תעזוב אותו בחצי ימיו" .יש לי כל כך הרבה התחיל האיש לספר שהוא התחיל את דרכו בעולם התעסוקה כמנקה .עם הזמן
מיליונים" ,הפגין העשיר את רוב בינתו, הוא התקרב לתורה ולמצוות ,והוא מכבד את השבת בכל מאודו .ככל שהוא
"ואיני שוטה .הכספים שלי לא מונחים השקיע יותר בכבוד השבת ,הוא ראה יותר ברכה .הכנסותיו הלכו וגדלו באורח
באותה הכספת בבנק אחד ,אלא אני פלא ,הוא השקיע פה ושם ,ועכשיו הוא כבר בעל חברה גדולה שיש לה כמה
מחלק אותם בין הבנקים השונים .גם אם סניפים ,והוא מקפיד להפריש סכומים גדולים לצדקה ולהחזקת תורה – שישים
בנק אחד יפשוט רגל – יש מיליונים בבנק אלף ש"ח בכל חודש! הוא נוכח לראות שרק ברכה יש לו מזה.
השני .פיזרתי את הכספים גם בבנקים סיפר לו אבי שיש לו בן ,היינו אני ,שהוא אברך כולל ואב למשפחה ברוכה ,והציע
ברחבי העולם :בשוויץ ,בארצות הברית, לו לתמוך בי ולהגדיל את זכויותיו.
בפולין ואיפה לא .אין סיכוי שבאמצע השוכר חשב על כך ,ובו במקום החליט כי הוא מעוניין בזה ,וביקש את פרטי
החיים הכסף יעזוב אותי ,הא?"... חשבון הבנק שלי.
חייך ה'חפץ חיים'" :אחי היקר" ,אמר לו כשאבי סיפר לי על כך הוא לא ידע עד כמה השוכר רציני ,ומה גודל התמיכה
בחמימות" ,מי אמר לך שכדי שהפסוק שהוא מתכנן .ההפתעה הגיעה בחודש הראשון שאשתי התחילה בעבודה
במשלי יתקיים ,הקדוש ברוך הוא צריך המקוצצת .אז לראשונה הכניס אותו שוכר עשיר תמיכה בסך שלושת אלפים
לגרום לעשרים וחמישה בנקים לפשוט שקלים בדיוק!
את הרגל ולקרוס?! מלך העולם יכול הוא המשיך בתמיכה הזו גם בחודשים הבאים .ראינו בחוש כי ד' עימנו ,לא
לקיים זאת גם בצורה אחרת .מספיק חסרנו דבר!
שחס ושלום יתרחש ניתוק בין האדם גם אחרי שאשתי חזרה לעבוד בהיקף הקודם ,וזה סיפור השגחה בפני עצמו,
לכסף; הכסף ימשיך להישאר בבנקים, המשיך אותו שוכר עשיר להכניס את התמיכה החודשית שלו.
אבל הבעלים של כל ההון הזה כבר לא עד הנה עזרונו רחמי הבורא ולא עזבונו חסדיו ,ואנו ממשיכים לשאת עינינו
יהיה בעולם .על זה לא חשבת"... לאבינו שבשמיים ,שלא יעזבנו ולא ייטשנו לנצח.
<<<
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
>>>
מראדין תצא תורה
פי שלושה לעומת היהודי מארצות האסלאם ניצב היהודי
מספר א .ד .מרמת אשכול בירושלים: האשכנזי ,הצועד בדרכם של רש"י ובעלי התוספות
יש לי אח שגר בלוס אנג'לס שבארצות הברית ,ושמו הרב אבישי .הוא תלמיד חכם גדולי אשכנז .מבית המדרש האשכנזי יוצאים ספרי
גדול ,היושב ושוקד על תלמודו בכולל וזוכה להיות מיושבי אוהל .הוא גם אבא פסק רבים ,והגדול שבהם הוא ספר ה"טור".
למשפחה ברוכה בלי עין הרע .הוא גר באותה דירה במשך שנים ,וזו הולכת וקטנה אכן ,כבר באותו דור נוצרו חילוקים בצורת הפסיקה,
עבור משפחתם הגדלה .כבר צר המקום מהכיל :צריך משטח להניח ילקוטים, שינויים בין האופן שבו מתקבלים הדברים אצל
ספרים ,בגדים ומשחקים; צריך מקום לזוז ,ומספיק מושבים ליד שולחן האוכל; יושבי ארצות האסלאם ,לעומת אצל יושבי ארצות
צריך מקום לכל המיטות והמזרונים ,וצריך גם לנהל את כל הברכה המופלאה הזאת אשכנז.
באופן המניח את הדעת.
ה'קרעים' אינם מתאחים במהרה .מרן ה'בית יוסף'
אמרה האישה במשפט אחד" :צריך דירה יותר גדולה". מקבץ בספרו את הפסקים שלפניו ומכריע בהם
"בשביל מה?" טען אחי" ,לא כל אחד זוכה לתורה וגדולה במקום אחד .למה לא הלכה ,וכפסקיו נוהגים יושבי ארצות ערב ,מה
להסתפק במועט?" שמוגדר היום כ'עדות המזרח' .במקביל ,בחדרו
אמרה האישה ,שזה לא עניין רק של הסתפקות .דירה היא לא רק רצפה וקירות. שבקראקא יושב רבינו הרמ"א ,אוסף את פסקי
חלל קצת יותר גדול ,זה אוויר לנשום ומקום להתארגן ולהכיל את ברכת ד'. גדולי אשכנז ומשלבם כהערות בספר שכתב ה'בית
הלכו לרב ושאלו בעצתו .אמר הרב" ,אכן ,צריך לעבור לדירה גדולה יותר". יוסף'.
"ומאין יהיה לי כסף?" הספר כמו מתחלק לשניים :להבה יוצאת מ'בית
"יהיה" ,ענה הרב" ,בטח בד' ,ועשה מה שצריך כדי להתקדם לדירה מרווחת". יוסף' ומאירה את ליבם של בני עדות המזרח ,ואחר
אחי החל לעשות בנידון ,מבלי לוותר כהוא זה על סדרי הלימוד ,ותוך כדי כך התרחש פסקי הרמ"א נוהרים יהודי אשכנז.
דבר מדהים: החילוק שהבאנו הוא גס ,והוא מתעלם מתתי פלגים
בקהילת הפרסים שבלוס אנג'לס חלו התעוררות והתאגדות .רב הקהילה של יוצאי במקומות אלו ,לדוגמה מהנוהגים כדברי ה'בן איש
פרס ביקש לחזק את הקהילה ,הקים כולל ,וחיפש אברכים שיבואו ללמוד בו .הוא חי' בבני עדות המזרח ,ומהנוהגים לפי פסקי הגר"א
מצא את אחי ,שהוא ממוצא פרסי ,והגיע לבקש ממנו שיבוא ללמוד בכולל שלו. או לפי ה'קיצור שולחן ערוך' וכן 'שולחן ערוך הרב'
"אצלנו" ,כך המתיק הרב סוד" ,משלמים פי שלושה" .הסכום החודשי של המלגה אצל בני אשכנז .כל מקום והפסיקה המקובלת עליו.
בכולל החדש היה נשמע מרשים בהחלט ,אבל אחי לא התרשם" .אני נהנה מאוד
בכולל כאן" ,ענה אחי" ,ולומד היטב .איני רוצה לעבור". וכאן מגיעה ייחודיותו של הספר 'משנה ברורה'.
הרב התרגש מאוד מתגובתו של אחי .ניכר שהרב באמת התכוון לשם שמיים ,כיוון מרן ה'חפץ חיים' כותב אותו ,ובאחת הוא הופך
שהוא לא הוסיף לשכנע את הרב אבישי שיבוא לחזק לו את הקהילה ,אלא ניגש לפוסק המובהק של עם ישראל .מרן הרב עובדיה
לראש הכולל של אחי ואמר לו" ,אין לך מושג איזה אברך יש לך כאן! באתי אליו עם יוסף זצוק"ל אמר ,שאף בני עדות המזרח מחויבים
הצעה מפתה לעבור לכולל שלי ולקבל פי שלושה מהמלגה שאתם נותנים ,אבל ללמוד משנה ברורה ,על אף שאינם צועדים אחר
הוא לא הסכים! הוא אמר שהוא לומד אצלכם היטב ולא מוכן להחליף כולל .אתה פסקיו.
חייב להעלות לו את הסכום החודשי ולשלש את התמיכה". אפשר לראות כי רוב הקהילות שנמשכו אחר
דברי הרב נפלו על אוזניים קשובות ,וראש הכולל השתכנע כי אכן כך יאה וכך נאה, מקורות פסק פרטיים ,נאספות כולן תחת קורת
להגדיל את התמיכה באחי היקר ,למען ישב על התורה והעבודה בנחת ובהרווחה. גג אחת – הספר 'משנה ברורה' .וזו נקודת מפנה
אמנם ,עם כל התוספת ,זה לא סכום שמאפשר כבר לקנות דירה בשלמותה ,אבל היסטורית.
יש כאן משהו להתחיל איתו ,וכמו שד' עשה את הנס הזה ,כך ימשיך ויעשה ניסים
-
ונפלאות וישפיע מרוב טובו על אחי ועל כל לומדי התורה ,וכל תומכיהם והנלווים
אליהם ,דירות מרווחות ,פרנסה בשפע והמון הצלחה. ענוותנותו של מורנו ה'חפץ חיים' ידועה.
תנו נא מבט חטוף בצורת הדף של ה'משנה ברורה',
שתיים מתוך חמש ותראו איך מונח הפירוש תחת ה'שולחן ערוך'
מדבר ש .כ .מבית שמש: ומתלווה לחיבורים נוספים.
שלוש עשרה שנים עברו מאז החתונה ,ובורכנו בבן ובת .הגדול בן עשר והשנייה בת צורת הדפוס של הספר ,זו הנשמרת עד היום ,היא
שבע .שש שנים נוספות עברו ללא בשורה .ניסינו כל מיני השתדלויות ,רצינו מאוד בעקבות צוואתו של ה'חפץ חיים' ,אשר לא ראה
להיפקד שוב בזרע של קיימא ,התפללנו לאבינו שבשמיים שנזכה ,אך זה לא קרה. לנכון להדפיס את החיבור בפני עצמו כמו ספרי
באחד מימי ניסן יצא לי לשוחח עם חבר שהוא סופר סת"ם מומחה" .אין לך מושג הלכה של גדולים אחרים ,אלא רק כסניף וכצירוף
כמה צריך להשגיח על כשרות התפילין והמזוזות" ,הוא סח לי לתומו" ,אני פשוט ל'שולחן ערוך' ולשאר החיבורים המופיעים בספר.
נחרד כל פעם מחדש מהגילויים שרואים בבדיקות ובהגהות". (מתוך 'חדשות לבקרים')
הוא המשיך ותיאר לי אילו בעיות יש לאנשים בגלל העניין הזה .יש יהודים שתקועים
בשידוכי הילדים ,ואחרים מצפים לילדים הרבה שנים ,או סובלים מפחדים או
מבעיות בפרנסה" ...לא מספיק להאמין למי שאומר לך שזה כשר .תמיד תבדוק מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
אצל מומחה!" כך הוא יעץ לי בלי שהתבקש בכלל. מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
אבל אני הבנתי כי לא לחינם שמעתי את כל זה .הרי בין הבעיות שהוא מנה בפניי, להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
יצאה מפיו" :אבא ,היארצייט של האישה הזאת הוא עכשיו, הוא דיבר גם על ציפייה לילדים .אז אולי ,מי יודע ,אולי הוא
בכ"ב בתמוז!" השליח ששלח לי ד' להעירני לבדוק את המזוזות שבבית?
אכן .השמש כבר שקעה ,והתאריך התחלף .לפני זמן מה עדיין שלחתי לבדיקה את חמש המזוזות שהיו לי בבית ,והתוצאה
היה כ"א בתמוז ,ועכשיו ,אחרי צאת הכוכבים ,כבר כ"ב בתמוז העגומה הגיעה עד מהרה :שתיים מתוך החמש היו פסולות!
לכל השיטות. כמובן קניתי מיד מזוזות חדשות ,מהודרות ומוגהות היטב על
הגילויים לא הסתיימו כאן .בני המשיך וקרא בעיון את הכתובת ידי מומחה ,והן נקבעו בבית בשמחה רבה ,על כי מעתה נזכה
שעל המצבה ,ואמר" :השם של האישה הזו הוא שרה אלקה לקיים מצוות מזוזה כראוי.
בת הרב צבי כהנא". זה היה בחודש ניסן תשפ"ה.
"מעניין מאוד ...הרב צבי כהנא!" אני סופר ב'משמרת הסת"ם'. בחודש שבט תשפ"ו זכינו לחבוק את ילדנו השלישי ,מתנת
לפני כארבעים שנה סיימתי את חוק לימודיי והוכשרתי הקל.
לכתיבת ספרי תורה ,תפילין ומזוזות .לקראת קבלת התעודה
מבד"ץ העדה החרדית ,נבחנתי אצל הרב צבי כהנא זצ"ל ,אשר הכרת טובה אחרי ארבעים שנה
נתן בי עינו לטובה ,ואחרי המבחן צייד אותי במכתב המלצה מספר ר' קלונימוס ג' מאופקים:
לבד"ץ. ביום ראשון כ"א בתמוז ,יום היארצייט של חמותי ע"ה ,נסענו
עתה הגיע תורי להתעמק בכתוב על המצבה ,כדי לבדוק האם כולנו ,כל המשפחה ,להר המנוחות .התאספנו בשעת לפנות
אכן יש קשר בין הבוחן שלי לבין הרב צבי שרשום כאן .מה ערב ,כשהשמש עמדה לשקוע והשמיים כבר נמשחו בגוונים
התרגשתי לראות שליד שמו של הרב צבי כהנא הוסיפו וכתבו, של ורוד.
'מגדולי מזכי הרבים בשטח הסת"ם'. אמרנו מה שצריכים לומר ,ואחר כך התאספנו בחניה הסמוכה.
יש לי אליו הרבה הכרת הטוב .הוא נפטר לפני אחת עשרה ערכנו שולחן עם מיני מזונות ,פרי העץ ופרי האדמה ,וכיוונו
שנה ,ומעולם לא השבתי לו טובה על הטובה שעשה עימי. שהברכות תהיינה לעילוי נשמת חמותי ע"ה.
אמרתי לבניי" ,תראו איך גלגלה ההשגחה שנערוך את שולחן פתאום קורא לי בני האברך ,ומראה לי כי אל המצבה הסמוכה
צמודה לוחית שחורה ,ועליה רשום כי כאן טמונה אישה
הברכות שלנו דווקא כאן ,וכך תהיה לי הזכות להכיר טובה שעזבה את העולם ללא זרע של קיימא ,ומבקשים מהמבקרים
לרב צבי כהנא זכר צדיק לברכה ,שסייע בידי להיכנס לתחום כאן שיעשו משהו לעילוי נשמתה.
הסת"ם ,ולעשות לעילוי נשמת בתו .הבה נתפלל מעריב לעילוי אמרתי" ,הבה נאמר כמה פרקי תהילים" .ואכן אמרנו כולנו
נשמת האישה הזו ,ובלי נדר ,בכל פעם שנעלה לקברה של כמה פרקי תהילים לעילוי נשמת האישה.
סבתא – נפקוד גם את הקבר הזה". בני הוסיף והתבונן עוד בכתוב על המצבה ,וקריאת התפעלות
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
שלום רב להנהלת המגזין המופלא 'השגחה פרטית'.
בספר כפול ,אולם המוכר אמר שמאחר שהספר נקנה ברצוני להוסיף את סיפורי הפרטי ללהבת האמונה שהנכם
במחיר מבצע ,עליי להגיע בערב ולקבל את אישורו של מציתם בלבבות ,והיה זה שכרי.
מנהל החנות .כשחזרתי לשם לאחר מספר ימים ,אמנם בקיץ האחרון ערכתי הזמנה גדולה של ספרים לספרייה
ניאות מנהל החנות לקבל את הספר ,אולם בהיעדר קבלה הגדולה שבאחריותי .לאחר ביצוע ההזמנה ,כשנכנסתי
לא הייתה לו אפשרות לבצע את ההחזר .הוא אמר שכיוון לחנות ספרים מצאתי ספר שמחירו לא יקר ,ותוכנו מצא חן
שכבר עברו מספר ימים ,אין לו אפשרות למצוא את הקבלה. בעיניי .התקשרתי הביתה לברר האם הספר נמצא בהזמנה
להפתעתי ,כשקיבלתי את משלוח הספרים שהזמנתי ,גיליתי שערכתי ,ומשנעניתי בשלילה – רכשתי את הספר בחנות.
כשהגעתי הביתה מצאתי שתי טעויות :האחת – הספר כן את הטעות השלישית ,שהשלימה את הפסיפס :כל ההזמנה
הוזמן מהקטלוג ,והשנית – הקבלה שבידי איננה שלי .המוכר הגיעה ,מלבד אותו ספר שרכשתי בחנות הספרים...
בברכה שנזכה תמיד לראות את ההשגחה הפרטית, טעה ותחב לשקית קבלה על ספר שלא אני רכשתי.
יצחק לוין ביקשתי להשיב את הספר שקניתי ,מאחר שאין לי צורך
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
ַׁש ְר ֶׁש ֶרת ֶׁשל ַה ְׁש ָּג ָחה
נְקל ִמ ְּט ֶב ְריָ הׁ: עריׁש ְפ ֶר ֵ ְמ ַס ֵּפר ֶּב ִ
לִקנֹות ַמ ָּתנָה ַּב ֲחנּות לְׂש ְמ ַחת ַה ַּבר ִמ ְצוָ ה ָׁשלַח א ִֹותי ַא ָּבא ֶׁשּלִי ְ לִפנֵי ֶׁשּיָ ָצאנּו ִ נַע ָׂשה ַּבר ִמ ְצוָ הְּ .באֹותֹו ֶע ֶרבְ , ֶּבן ּדֹוד ֶׁשּלִי ֲ
ַה ְּס ָפ ִרים.
לַחזֹר ַה ַּביְ ָתה ִמּיָ דּ ,כְ ֵדי ֶׁש ַא ְס ִּפיקלְׁשּלֵם וְ ְ לַטנּו ֵמרֹאׁשַ , לָק ַחת ִּבזְ ִריזּות ֶאת ַה ֵּס ֶפר ֶׁש ָעלָיו ֶה ְח ְ לַחנּותַ , לְהּכָ נֵס ֲ ַה ָּתכְ נִית ֶׁשּלִי ָהיְ ָתה ִ
לָצאת. לְה ְת ַא ְרּגֵ ן וְ ֵ ִ
ֹומד וְ נ ֵֹועל ֶאת ַה ֶּדלֶת. ּלִיתי ֶאת ַּב ַעל ַה ֲחנּות ע ֵ לַחנּות ּגִ ִ לְה ְפ ָּת ָע ִתיּ ,כְ ֶׁש ִהּגַ ְע ִּתי ֲַ
לְּתי אֹותֹו ִּב ְד ָאגָ ה.ּוחה ַעכְ ָׁשו?" ָׁש ַא ִ לִהיֹות ְּפת ָ "ה ִאם ַה ֲחנּות ֹלא ֲאמ ָּורה ְ ַ
"א ָבל ַעכְ ָׁשו ֲאנִי ַחּיָ ב לָלֶכֶ תָּ .תבֹוא ְּבעֹוד ֲח ִצי ָׁש ָעה אֹו ַא ְר ָּב ִעים ַּדּקֹותֲ ,אנִי ְמ ַקּוֶ ה ֶׁש ֶא ֱחזֹר "אמ ָּורהֲ ,אמ ָּורה" ,הּוא ָענָה ִּב ְק ָצ ָרהֲ , ֲ
ַעד ָאז".
לְבר ַה ִּמ ְצוָ ה! לְה ְת ַא ְרּגֵ ן ַ
לְה ְס ִּפיק ִ ּלַעׂשֹות! ְּבעֹוד ֲח ִצי ָׁש ָעה זֶ ה ְמ ֻא ָחרֲ ...אנִי ָצ ִריְך ַ ֹלא יָ ַד ְע ִּתי ַמה ֲ
לְה ְת ַר ֵחק
ּומ ֵהר ִ נָעל ִ לְב ֵּקׁשַ ,אְך הּוא ּכְ ָבר ַ יתי ַ נִּס ִלְהּכָ נֵס ֲא ִפּלּו ִּב ְׁש ִביל ַמ ֶּׁשהּו ֶא ָחד?" ִ "אי ֶא ְפ ָׁשר ִ ִ
ֵמ ַה ָּמקֹום.
ּלַעׂשֹות. ָע ַמ ְד ִּתי ֵמ ֲאח ֵֹורי ַה ֶּדלֶת ַה ְּסג ָּורהּ ,ת ֶֹוהה וְ ֹלא י ֵֹוד ַע ַמה ֲ
ּלַחץ וְ ַה ִּבלְ ּבּולָ ,היְ ָתה ּכַ ּמ ָּובן – ְּת ִפּלָה. לְה ְרּגִ ַיע ֶאת ַה ַ ַה ֶּד ֶרְך ַהיְ ִח ָידה ֶׁש ָהיְ ָתה לִי ַ
לִקנֹות ֶאת ַה ֵּס ֶפר ּכְ מֹו ֶׁש ַא ָּבא ֶׁשּלִי ִּב ֵּקׁש. לִיח ְלַחׁשַּ ,ב ִּמּלִים ֶׁשּלִיֶׁ ,ש ַא ְצ ַ ּלַלְּתי ְּב ַ
ּכָ ְך ָע ַמ ְד ִּתי וְ ִה ְת ַּפ ִ
ֹלְּתי.
ּולְא ֵחר ֹלא יָ כ ִ לְה ְת ַעּכֵ ב ַ לַחזֹר ְּביָ ַדיִ ם ֵריקֹות! ִמ ַּצד ֵׁשנִיּ ,גַ ם ִ לְאכְ זֵ ב אֹותֹו וְ ְ יתי ַ ּכָ ל ּכָ ְך ֹלא ָר ִצ ִ
ימה ֶׁשל ּגִ ּלּויֵ י ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית... הֹוס ְפ ִּתי ֶּפ ֶרק ְּת ִהּלִים ,וְ כָ אן ֵה ֵחּלָה ַׁש ְר ֶׁש ֶרת ַמ ְד ִה ָ ַ
יצה. ּגִ ּלּוי ַה ְׁשּגָ ָחה ִראׁשֹוןִּ :פ ְתאֹום ָחזַ ר ַּב ַעל ַה ֲחנּות ְּב ִר ָ
"אנִי ּפ ֵֹות ַח ַרק לְכַ ָּמה ַּדּקֹותִּ ,תזְ ָּד ֵרז ְּב ַב ָּק ָׁשה!" הֹוד ַיע לִיֲ : הּוא ָּפ ַתח ֶאת ַה ֶּדלֶת ִּבזְ ִריזּות וְ ִ
...אין לִי ַמ ְס ִּפיק ּכֶ ֶסף. לְׁשּלֵם ִה ְת ָּב ֵרר ֶׁש ֵ אתי ֶאת ַה ֵּס ֶפר ַה ְמ ֻב ָּקׁשַ ,אְך ּכְ ֶׁשּנִּגַ ְׁש ִּתי ַ ּתֹוְך ַּד ָּקה ָמ ָצ ִ
נָעים. ָהיּו ֲח ֵס ִרים לִי ְׁשנֵי ְׁש ָקלִים ,וְ זֶ ה ָהיָ ה ַמ ָּמׁש ֹלא ִ
לְּתי אֹותֹו ַה ִאם הּוא יָ כֹול לַחנּות ָּבחּור ֶׁש ֲאנִי ַמּכִ יר ֵה ֵיטבָׁ .ש ַא ִ ּלִיתי ֶׁש ַעכְ ָׁשו נִכְ נַס ֲ ּכָ אן ִהּגִ ַיע נֵס ִמ ְס ָּפר ְׁש ַּתיִ םִ :ה ַּב ְט ִּתי ְס ִב ִיבי וְ גִ ִ
נָתן לִי ְּב ִׂש ְמ ָחה.לְהלְ וֹות לִי ְׁשנֵי ְׁש ָקלִים ,וְ הּוא ַ ַ
לְׂש ְמ ַחת ַּבר ַה ִּמ ְצוָ ה. לְה ְת ַא ְרּגֵ ן ִ
לְּתי ִ יתי ֶׁש ַה ָּׁש ָעה ְמ ֻא ֶח ֶרת ְמאֹד ,וַ ֲאנִי ֲא ִפּלּו ֹלא ִה ְת ַח ִ אתי ֵמ ַה ֲחנּות וְ ָר ִא ִ יָ ָצ ִ
"א ָּתה ַּב ֶּד ֶרְך ַה ַּביְ ָתה? ַּת ֲעלֶה ּומ ֶּמּנּו ֵה ִציץ ּדֹוד ֶׁשּלִיַ . נֶע ַצר לְיָ ִדי ִ נַח ִׁשיםִ ,הּגִ ַיע נֵס ִמ ְס ָּפר ָׁשֹלׁשֶ :רכֶ ב ֱ וְ ִהּנֵהּ ...כְ מֹו ֶׁש ַא ֶּתם ּכְ ָבר ְמ ֲ
לְב ִבּיּות,ַעל ָהאֹוטֹוֲ ,אנִי לְ אֹותֹו ַהּכִ ּוּון "...הּוא ִהזְ ִמין א ִֹותי ִּב ָ
וְ כָ ְך ִהּגַ ְע ִּתי ִּב ְמ ִהירּות ַה ַּביְ ָתה.
וְ זֶ ה ֹלא ַהּסֹוף...
ּלִיתי ַּפ ְרצּוף ֻמּכָ ר!ּופהּ ,גִ ִ לֶח ָתן ַהּיָ ָקר ְּב ִׂש ְמ ָחה ֶאת ַה ַּמ ָּתנָה ָה ֲעט ָ ְּב ַבר ַה ִּמ ְצוָ הַ ,א ֲח ֵרי ֶׁש ִהּגַ ְׁשנּו ָ
ַה ָּבחּור ֶׁש ָּפגַ ְׁש ִּתי ַּב ֲחנּות ַה ְּס ָפ ִרים ,זֶ ה ֶׁש ִהלְוָ ה לִי ְׁשנֵי ְׁש ָקלִיםָ ,היָ ה ּגַ ם הּוא ֶא ָחד ֵמ ָהא ְֹור ִחיםַ .א ָּבא ֶׁשּלִי ֶה ְחזִ יר לֹו ֶאת ַה ַהלְוָ ָאה
ּולְה ְת ַרּגֵ ׁש ֵמעֹוד ּגִ ּלּוי ַה ְׁשּגָ ָחה ָמתֹוק. ַּב ָּמקֹום ,וְ לִי ֹלא נ ַֹותר ֶאּלָא לְהֹודֹות ִ
ילה
הֹוע ָ
ָה ֲע ָג ָלה ֶׁש ִ
ְמ ַס ֵּפר ֶחזְ ִקי יַ ֲעק ְֹבזֹון ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש:
לַעזֹר לֹוּ .גַ ם ַה ַּפ ַעם הּוא ָׁש ַאל ַה ִאם יתנּו .זֶ הּו ָׁשכֵ ן ְמ ֻבּגָ ר וְ ָח ִביבֶׁ ,ש ְּפ ָע ִמים ַרּבֹות ָאנּו זֹוכִ ים ֲ ְּב ַא ַחד ַהּיָ ִמים ָּד ַפק ַה ָּׁשכֵ ן ַעל ֶּדלֶת ֵּב ֵ
לַעזֹר לֹוָ ,א ִחי ֶּבן ַה ָּׁשנָה יָ ָצא ַא ֲח ַרי ֶּד ֶרְך ַה ֶּדלֶת אתי ֲ ּוּפרּ .כְ ֶׁשּיָ ָצ ִ
לַעזֹר לֹו ַּב ֲע ִריכַ ת ְקנִּיָ ה ַּבּס ֵ לְה ְצ ָט ֵרף ֵאלָיו ּכְ ֵדי ֲ
אּוכַ ל ִ
ּוחה.
ַה ְּפת ָ
"אּולַי ִּת ַּקח אֹותֹו ִא ְּתָך?" ִה ִּצ ָיעה ִא ָּמא ֶׁשּלִי" .הּוא יִ ְׂש ַמח ּכָ ל ּכָ ְךַּ ,וב ֲעב ִּורי זֹו ִּת ְהיֶ ה ֶעזְ ָרה ּגְ דֹולָה".
לָּמה ֹלא?" ּגֹור ֶרת ִמ ְצוָ ה! ָ "מ ְצוָ ה ֶ נֵיתי ְּב ִׂש ְמ ָחהִ :
נַע ֲִ
ּוּפר.
ָק ַׁש ְר ִּתי אֹותֹו ָּב ֲעגָ לָה וְ יָ ָצאנּו ֶאל ַהּס ֵ
ּכְ ֶׁשּגָ ַמ ְרנּו ֶאת ַה ְּקנִּיָ הִ ,ה ְת ָּב ֵרר ֶׁש ָה ֲעגָ לָה ַמ ָּמׁש ֹלא ָהיְ ָתה ְמיֻ ֶּת ֶרתַ :ה ְּקנִּיָ ה יָ ְצ ָאה ּכְ ֵב ָדה ִמ ַּדי ,וְ ַה ַּסל ֶׁשל
לִסחֹב ֶאת ּכָ ל ַה ַּׂש ִּקּיֹות... יתי יָ כֹול ְ לְע ָדיו ֹלא ָהיִ ִ ָה ֲעגָ לָה ָהיָ ה ִּפ ְתרֹון ְמ ֻצּיָ ןִּ .ב ָ
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ׁ ׁ
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
ֵאש ַּת ַחת ֵאש
ַּת ְק ִצירּ ְַ :בהוֹ ַׁש ְענָ א ַר ָ ּבא ּפוֹ ֶר ֶצת
קוֹמת ַה ַּמ ְח ָסנִ ים ֶׁש ָ ּב ּה שְׂ ֵר ָפה ְ ּב ַ
נִ ְמ ָצא ַה ַּמ ְח ָסן ֶׁשל ר' יִ ְצ ָחק,
ֶה ָעמוּס ִ ּב ְסחוֹ ָרה יְ ָק ָרה.
ֹ
ֶּפ ֶרק ִ 2מ ּתו ְך 4
ֶּפ ֶרק ב'
אוֹ י! ֵאינִ י עוֹ ֵמד ַ ּב ֶּמ ַתח. ּתוֹ ָדה ַר ָ ּבה ַעל ַה ּכֹל,
ִמי יוֹ ֵד ַע ַ ּכ ָּמה ְז ַמן יִ ָּמ ֵׁש ְך ָמ ַתי נו ַּכל ְל ִה ָ ּכנֵ ס?
ַה ַּת ֲה ִל ְ
יך ַה ֶ ּזה...
יח ְל ַה ִ ּציל או ַּלי ַא ְצ ִל ַ
ַמ ּ ֶׁשהוּ...
יֵ ׁש ְל ַח ּכוֹ ת ֶׁש ֶה ָע ָׁשן
ַה ַּמ ְחנִ יק יִ ְת ּפוֹ ֵגג!
ַקח ,ר' יִ ְצ ָחקַ ,א ָּתה יקת ְ ּב ִטיחוּתּ ְ ,כ ֵדי ַה ִּמ ְבנֶ ה ַח ָ ּיב ַל ֲעבֹר ְ ּב ִד ַ
נוֹ ָרא ִח ֵּור... ְלוַ ֵדּ א ֶׁש ָה ֵא ׁש לֹא ָּפ ְג ָעה ַ ּביְ סוֹ דוֹ ת!
ֶׁש ַה ּכֹל נִ ְהיָ ה ִ ּב ְד ָברוֹ !
ּתוֹ ָדה.
אוֹ י!!! ָ ּכל ַה ְ ּסחוֹ ָרה ֶׁש ִ ּלי
נִ ּזוֹ ָקה ֵמ ָה ֵא ׁש!!! ְל ַא ַחר ָׁש ָעה ֲא ֻר ָ ּכה ֶׁשל ֶמ ַתח ו ְּד ָא ָגה:
אוֹ יִּ ,תְראוּ ,נִ ְר ֶאה ֶׁש ָה ֵא ׁש
ִדּ ְ ּל ָגה ַעל ַה ַּמ ְח ָסן ַה ֶ ּזה!
יח ָחִריףיזה ֵר ֵַא ֶ
ֶׁשל ֵא ׁש...
יזה ִל ְכלו ְּך נוֹ ַצר ֵמ ַה ִּפ ַ
יח וְ ֵא ֶ
ו ִּמ ַ ּז ְרנו ֵּקי ַה ַּמיִ ם...
ֶזה ַה ַּמ ְח ָסן ֶׁש ִ ּלי... ַמה ּ ֶׁש ּלֹא נֶ ֱה ַרס ֵמ ָה ֵא ׁש,
יזה ֶּפ ֶלא... ֵא ֶ נֶ ֱה ַרס ֵמ ַה ִּפ ַ
יח אוֹ ֵמ ַה ַּמיִ ם...
ֵמרֹב ֶמ ַתח ֵאינִ י ְמ ֻס ָ ּגל
ְל ַד ֵ ּבר...
ַמ ָּמ ׁש ַמ ְד ִהיםַ ...ה ַּמ ְח ָסן ֶׁש ְ ּל ָך הוּא ַה ָ ּי ִחיד
ֶׁש ּלֹא נִ ּזוֹ ק ְ ּכ ָלל ַ ּב ּ ְׂש ֵר ָפה!
ַח ֶ ּי ֶבת ִל ְהיוֹ ת ְל ָכ ְך ִס ָ ּבה טוֹ ָבה .יֵ ׁש ְזכוּת
נִ ְר ֶאה ִלי ֶׁש ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע ְמיֻ ֶח ֶדת ֶׁש ֵה ֵג ָ ּנה ַעל ַה ַּמ ְח ָסן ֶׁש ָ ּל ֶכם!!! ֵא ְ
ַמ ִהי ַה ְ ּזכוּת ַה ּזוֹ !!! יך ֶזה יִ ָּת ֵכן?!
ַּת ֲעלו ָּמה ֶׁשל ַמ ָּמ ׁש!
7
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר הרב י' פ' מאשדוד:
המקום :העיר בית שמש.
לפני כמה חודשים פוטרתי מעבודתי כמנהל חשבונות ,אחרי שנים
נקודת החלוקה :בתי כנסת בשכונות העיר.
רבות שבהן עבדתי באותה חברה .מאז ,שלחתי קורות חיים לכל מקום
לבית שמש יש מקום של כבוד בסיפור ההשגחה של עם
אפשרי ,אך תשובות לא הגיעו .הימים היו ארוכים ,והדאגה לפרנסת
ישראל .כשהשיבו הפלשתים את הארון ,הוא הגיע אל בית שמש
הבית ליוותה אותי בכל רגע .את הפצת העלונים לא הפסקתי ,כי דווקא הקדומה בדרך מופלאה :בלי רועה ובלי מכוון ,בדיוק אל המקום
בתקופה הזו הרגשתי שאני זקוק לה יותר מתמיד. שאליו היה צריך להגיע.
באחד מימי חמישי ,כשיצאתי לחלק את העלונים פרץ גשם עז אלפי שנים אחר כך ,בית שמש של היום היא עיר גדולה ותוססת,
ופתאומי .נכנסתי להסתתר בחנות לחומרי בניין שבדרך ,כשהחבילה שהתברכה בשנים האחרונות בשכונות חדשות המלאות
בידי ,עטופה בשקית כדי שלא תירטב .בעל החנות זיהה את העלון במשפחות ובקול תורה .ותיקים ועולים; קהילות ליטאיות,
ושאל האם אני המפיץ .כשאמרתי שאכן כך ,הוא ביקש עותק לעצמו, חסידיות וספרדיות – כולם חיים בה זה לצד זה .ובבתי הכנסת
ופתח בשיחה. הפזורים בשכונותיה מונחים מדי שבוע עלוני "השגחה פרטית",
וממשיכים לספר כיצד אותה השגחה עליונה מלווה את עם
תוך כדי שיחה הוא סיפר באנחה ,שמנהל החשבונות שלו עזב לפני ישראל גם היום.
שבוע ,והוא שקוע עד צוואר בניירת .הוא כבר פרסם מודעה ,אך איש
המפיץ מספר כי המתפללים מחכים לעלון ,והערימות אינן
לא פנה אליו .אמרתי לו בחיוך שזה בדיוק המקצוע שלי .הוא הביט בי נשארות זמן רב על השולחן .יש מי שלוקח עותק לעצמו ,ויש
בתדהמה וביקש שאגיע כבר למחרת. מי שמוסיף עוד אחד בשביל השכן או בן המשפחה .הסיפורים
היום ,כמה חודשים אחר כך ,אני עובד אצלו בתנאים טובים יותר מאלו עוברים מיד ליד ומשם אל שולחן השבת ,וכל סיפור שנקרא
שהיו לי קודם לכן .בכל יום חמישי ,המעסיק שלי עדיין מחכה לעלון בשבת ממשיך ללוות את הקורא גם לאורך השבוע.
שאני מביא לחנות. וכך ,בעיר הנושאת את שמה של בית שמש הקדומה ,ממשיך
העלון להזכיר לכל קורא שגם דרכו שלו מכוונת מלמעלה ,צעד
המסקנה הייתה לי ברורה מאוד .הגשם שהרטיב אותי ואת העלונים לא
אחר צעד ,אל המקום שבו הוא צריך להיות ,בדיוק כמו הארון,
בא במקרה .ההשגחה העליונה עצרה אותי בדיוק מול הדלת הנכונה, שהגיע בשעתו אל המקום שנועד לו.
ודווקא חבילת העלונים שבידי היא שפתחה את השיחה.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
מפיצים
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי,
ותזכה לישועות בכל העניינים! לזכות א.ב.י .ל.ב.ח .ח.ש.ב.ל .ה.א.ז.ב.ל .וכל משפחתם אמונה
לזכות אליהו בן ר .שיזכה לישועה בקרוב ממש ויצליח בלימוד התורה לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511- בכל העולם
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים שעון חורף
04:16 04:22 04:23 04:07 04:16 04:02 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה
05:17 05:20 05:18 05:14 05:17 05:15 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM
05:59 05:56 05:54 05:49 05:50 05:53 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה. 8
