אהל מועד · Ohel Moed
הטקסט של גיליון זה
לעלוב קול לעלוב02-374-30-10 : ערב שב"ק פר' ויצא תשפ"ז /גליון 745
בחו"ל1718-506-9119 : 02-374-30-10
אהל מועד
אמרי קודש מכ"ק אדמו"ר שליט"א [ ]311דברות קודש
משנים עברו [ ]34הגה"צ ר' מנחם מנדל גולד שליט"א אב"ד
לובלין פרשת השבוע [ ]2מדור הניגונים [ ]7הרה"ג ר' נח
גולדברג משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א -עובדות וסיפורי
צדיקים מתלמידי הבעש"ט [ ]2שיעורים בספר אור החיים
ואלשיך הקדוש -הרה"ג ר' אלימלך שטמר [ ]2הגה"ח ר' צבי
פוקס -שיעור בספר אור החיים הק' בבית מדרשנו בב"ב
[ ]2הרה"ג ר' יוסף חיים גרינולד -פרשת השבוע [ ]2הרה"ג
ר' יעקב ישראל אייזנבך -שיעור בקיצור שו"ע [ ]2הרה"ג
ר' עמרם בינעט שליט"א -עמוד היומי [ ]2הרה"ג ר' חיים
הירשמן שליט"א -חסידישער ווארט לימי הילולא [ ]2הרה"ג
לדברי תורה וחסידות מרבותינו הקדושים מלעלוב
ר' צבי גלבשטיין -שיעור בספר מסילת ישרים []2
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שיחת קודש
"ויפגע במקום"
שיחה לאברכי החבורות דבני ברק ,בעניין עבודת התפילה -ליל שישי פרשת ויצא תשע"ד
כי 'בני שוממה' שהם שוממים ,ובאמת בשמחה וביראה מרוב כל ,והיה נזהר בכל נחזור כאן על כמה יסודות ומאמרים
התפלות עושים פעולות גדולות יותר אות תנועה ומילה לאומרה כדקא יאות. בפרשת השבוע ,בעניין עבודת התפילה,
מראייתך הגשמית ,ע"כ. ומביא שם מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים אשר אספתי מספרים הקדושים לתועלתי
הוא אשר דברנו שצריך כ"א לדעת ולהאמין סח ,יד) אם תשכבון בין שפתים ,שהקדוש ולתועלת השומעים.
שתפלתו עושה רושם ופועלת דברים ברוך הוא שומר ושוקד על שפתי האדם בפר' (בראשית כח ,יא) ויפגע במקום וילן שם
נשגבים ברומו של עולם ,וכשידע לנכון לנושקם ,כשהוא אומרה בתורה ותפלה כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם
מעלת תפלתו ויהא מעריכה כראוי ויאמין בדחילו ורחימו כדבעי ,ואם ישים אליו לבו מראשתיו וישכב במקום ההוא .ופי'
שהיא עושה פירות למעלה ושורש למטה, בודאי מי זה האיש אשר לא יאחזנו רתת הרה"ק ר' מענדל מליסקא (ליקוטי מהר"ם) 'ויקח
אזי יתפלל כדבעי באופן נעלה ומשובח. וזיע שהמלך גדול ונורא שומר ושוקד על מאבני המקום' ,היינו האותיות התורה
משל לחבית יין במרתף שפתיים של אדם נבזה חדל אישים וכיוצא ותפילה שהם נקראים אבני המקום' ,וישם
בזה ,כך האדם ראוי לשים לב ולומר כי הוא מראשותיו' היינו שדברי התורה והתפילה
והחיד"א בספר חומת אנך עה"כ (שיה"ש א ,ב) סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, צריך שיצאו מפיו בכוונה ,שהראש יהיה
ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין, וכל תנועותיו ודבורו והלוכו ועסקיו עושה שקוע במילות היוצאות מפיו.
הביא ששמע מהרב מהר"ר ישראל נחמן רושם למעלה למעלה ,בוודאי יזהר בכל 'ויחלום' הוא לשון חיזוק כדאיתא בגמרא
ששמע מאביו מהר"ר יוסף שהיה תלמיד דרכיו ועסקיו שיהיה לשם שמים ,רק האדם (מנחות לה ,א -הדר חלים .ויעו' חולין קכג ,ב) ,שהאדם
הבעש"ט ,כי לכאורה יפלא איך דברי האדם בענוותנותו היתירה חושב מה אני ספון צריך לחזק עצמו בתורה ותפילה שהם
יעשו פעולתם וירעישו כל כך בעולמות לפגום או לתקן ולהשפיע למעלה ולמטה מהדברים הצריכים חיזוק ואין להתרפות
העליונים ,ואמר שמצינו דוגמה ודמיון לזה, שיהיה נרשם כל עסקי למעלה ,ומחשבה זו בהם כלל ,כדאמרינן (ברכות לב ,א) ארבעה
והוא היין הנמצא בחבית סתומה המונחת היא הגורמת לו שאינו מתפלל כדבעי.
במרתף ,וכשיגיע זמן דריכת הענבים בגתות דברים צריכין חיזוק ופרש"י ,צריכין חיזוק
אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף ובדגל מחנה אפרים (הפטרת כי תצא) עה"כ -שיתחזק האדם בהם תמיד בכל כחו.
הנה היין שבחבית מתנועע מאיליו ,וזה (ישעיה נד ,א) רני עקרה לא ילדה כי רבים בני וזהו שנאמר ויחלום' ,והנה סולם מוצב
נראה וניכר ,ומזה יש קצת דמיון להבין כי שוממה מבני בעולה אמר ה' .הביא בשם ארצה' ,דסולם בגימטריא קו"ל ,היינו אף
כמו כן הדבור פועל למעלה ,ובזה פי' 'ישקני זק' הבעש"ט כי כל התפלות עושים פעולה שמוצב ארצה שאנו מתפללים בזה העולם,
מנשיקות פיהו' ,וכ"ת הרי השמים ביני בעולמות העליונים ולפעמים בקצה הארץ, אבל עכ"ז 'וראשו מגיע השמימה' דתפילה
לבינו כי ה' בשמים ואתה על הארץ ואיך וסמך על זה הפסוק (תהלים יב ,ט) כרום זלות היא עולה לשמים שהוא ברומו של עולם,
יתכן כל זאת ,לז"א 'כי טובים דודיך מיין', לבני אדם ,ודרשוהו רז"ל (ברכות ו ,ב) על 'והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים' ,דכל
שהרי היין מתנועע בחביות בזמן שדורכין התפלה ,ואמרו התם מאי כרום זלות לבני העולמות יש להם עליה על ידי התפילות
הענבים ,אפילו שהוא רחוק מאד ,אם כן אל אדם ,אלו דברים שעומדים ברומו של עולם שמתפללים בני ישראל.
תתמה שאני אומר ישקני מנשיקות פיהו. ובני אדם מזלזלין בהם ,היינו שהתפלה
שתפילתו פועלת דברים נשגבים
היוצא מזה עד כמה פועלת התפילה העולה עושה דברים נוראים ברומם של עולמות,
למעלה ופועלת לטובה למעלה ברומו אבל בני אדם סוברים שלא נתקבלו תפלתן ובתולדות יעקב יוסף (פרשת עקב אות ד) הביא
של עולם ,ועד כמה הענוה פסולה שאינו ולכן הם מזלזלין בהם ,וזה 'רני' -הרינה בשם הבעש"ט שברוב ענותנותו של האדם
מאמין בפעולה טובה הנעשית ונפעלת ע"י והתפילה' ,עקרה לא ילדה' שהם סוברים גורם שנתרחק מעבודת הש"י ,שמצד
בעולמות העליונים ,והיא המונעת ומבטלת שתפילתם אינה עושה פרי למעלה ולא שפלותו של האדם אינו מאמין כי הוא גורם
את האדם מעבודה שבלב זו תפילה, תועלת למטה' ,כי רבים' אכן התפלה היא ע"י תפלתו ותורתו שפע אל כל העולמות,
וגורמת שתהא פחותה בעיניו ומזלזל בה רבה וחשובה מאד למעלה ,ועכ"ז בני אדם וגם המלאכים ניזונין ע"י תורתו ותפלתו,
ואינו עושאה כמצותה. מזלזלים בהם בחשבם בדעתם הטועה שאלו היה מאמין בזה כמה היה עובד ה'
המשך הבא >>
'אהל מועד' – לעלוב | א
ב | 'אהל מועד' – לעלוב
בס"ד
סגולת
שמרני כאישון 'בת עין'
סעודת
ה'בית עין'
הסגולה שמחוללת ישועות
חלק בסעודה: פרנס הדגים: פרנס הבשר: פרנס יום ההילולא:
₪ 180 ₪ 360 ₪ 720 ₪ 1,800
אלפים כבר נושעו בזכות הצדיק הקדוש
תרמו כעת למטבח החסד 'מטבח הבת עין' על שמו ולזכרו של רבינו
ה'בית עין זיע"א הפועל ביום ההילולא ובכל ימות השנה להחיות נפש
כל חי ומביא ארוחות חמות למשפחות נזקקות ולחולים
תרמו כעת:
נדרים פלוס: העברה בנקאית:
ע"ש ביהמ"ד תפילה מרכז התורה והחסד לעלוב צפת
למשה לעלוב בנק פאג"י סניף 173
או אצל הגבאי :הרב משה לוסטיג שליט"א מספר חשבון 64551
וביערות דבש (ח"א דרוש ד) כתב :דזה בדוק מתפלל ,והביא ג' דברים שצריך האדם שלוש עצות למתפלל
ומנוסה ,אם יתפלל אדם שחרית וקריאת שיסתכל ויתבונן בהם היטב ,כדי שיגיע אל
שמע בכוונה ,שבו ביום יזכה לדבר מצוה זאת היראה. ובספר זרע קודש (פרשת ויגש ד"ה ויגש אליו יהודה),
ויצליח בעסקיו ,ואף שלשעה יחשוב שאינו, האחד ,שיחשוב שהוא עומד ממש לפני כתב ג' דרכים איך לבוא להתפלל לפניו
בסופו ימצא שכן הוא ,ואצ"ל שיצליח בו הבורא יתברך שמו ונושא ונותן עמו ,אף על ית"ש ,לבל יפול לב האדם עליו ולומר איך
ביום בתורה ,ומצוה גוררת מצוה .וכן פי שאין עינו של אדם רואהו ,והוסיף כי זה אשא פני לעמוד להתפלל לפניו ית"ש ואני
מפרש שם להיפך רח"ל :אוי לי על שברי, הוא היותר קשה שיצטייר בלב האדם ציור איני ראוי במעשי לזה ,בפרט אם יזכור
בעת שאיני מתפלל בכונה כראוי ,כל היום אמיתי ,יען אין החוש עוזר לזה כלל ,אמנם חטאיו שחטא לפניו ית"ש ,וע"ז נתנה תורה
אין שמועתי בתורה מכוונת וקרעים אלביש, מי שהוא בעל שכל נכון ,במעט התבוננות עצה להאדם להשיב אל לבו ג' אופנים שעל
ולהיפך אם אזעק ואשוע לה' מקירות לבבי ושימת לב ,יוכל לקבוע בלבו אמיתת הדבר, ידי ג' אלו יהיה ערב ללבו לגשת אל הקודש.
בתפלה לחונני דעה כי דלותי עד מאוד איך הוא בא ונושא ונותן ממש עמו יתברך, האחד ,שישוב אל לבו אמת שמפאת עצמי
בעו"ה ,אף הוא ירחם עלי להאיר עיני ולפניו הוא מתחנן ומאתו הוא מבקש ,והוא ומעשי אני הבל וריק ,אבל אבוא לפניו
בתורתו ,ע"כ. יתברך שמו מאזין לו ומקשיב לדבריו, ית"ש בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב,
ואיתא במדרש תנחומא (וירא א) אמר להן כאשר ידבר איש אל רעהו ורעהו מקשיב כי יעקב חבל נחלתו ,ומי שאוחז בחבל
הקב"ה לישראל הוו זהירין בתפלה שאין שומע אליו. למטה ומנענעו אזי מתנענע החבל למעלה,
מדה אחרת יפה הימנה והיא גדולה מכל ובאבודרהם (תפילת שחרית ,לפני תפילת שמונה עשרה) אף שהוא ארוך הרבה מאוד וזה האוחזו
הקרבנות שנאמר (ישעיה א ,יא-טו) למה לי רוב כתב :ודע כי לפי הכוונה תקובל התפילה, רחוק הרבה מראש החבל ,עם כל זה על ידי
זבחיכם וגו' כי תבאו לראות פני לא תוסיפו [שנאמר (שמות כב ,כב) כי אם צעוק יצעק אלי אחיזתו מנענע למעלה ,ולכן אף שבאמת
הביא מנחת שוא קטורת וגו' חדשיכם שמוע אשמע צעקתו ,והיינו דכפי הכוונה אני בבחינה התחתונה מאוד ,מ"מ כיון
ומועדיכם שנאה נפשי וגו' ובפרשכם כפיכם התפלה והצעקה ,כך אשמע צעקתו]. שאני בכלל בני ישראל ,יש לי כח לעורר
וגו' גם כי תרבו תפלה וגו' מכלל שהיא ובספר דברת שלמה (פרשת תולדות) ,הביא את ולנענע על ידי תפלתי כל העולמות ,ויקבל
גדולה מן הקרבנות ואפילו אין אדם כדאי דברי הרמב"ן ז"ל שכתב בפי' שיר השירים השי"ת נחת רוח מתפלתי ,ויעשה לי השי"ת
לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו כיון (תרי"ג מצוות ,מצוה א') ,על אמרם ז"ל (תענית ב ,א, בקשתי.
שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד וירושלמי ברכות כט ,א) איזו היא עבודה שהיא בלב אופן הב' ,שיתן כל אחד אל לבו כי יש
עמו ,שכך כתיב בו (תהלים כה ,י) כל ארחות הוי אומר זו תפילה ,שעיקר העבודה הוא בקרבי חלק אלו"ה ממעל ,כי נהתן בי
ה' חסד ואמת ,הקדמתי חסד לאמת וצדק המחשבה ,להביאה בשיעבוד הכוונה ,ע"כ. השי"ת נשמת חיים חלק אלו"ה ,ואבוא
למשפט שנאמר (תהלים פט ,טו) צדק ומשפט וביאר כוונתו ,דטבע האדם שהוא משוטט בתפלתי לדבק החלק אל מקור שורשו,
מכון כסאך וגו'. תמיד במחשבתו לכמה דברים כאחד ,ומזה וכיון שיש בי חלק חשוב מאוד כזה ,בזה אני
באין מחשבות זרות בתוך התפלה ,מה שאין כדאי לבוא להתפלל לפניו ית"ש ,כי החלק
מותר האדם אלו"ה בקרבי יתפלל לפניו ית"ש.
כן כשמצמצם ומשעבד לבו ומחשבתו רק
וראיתי בשם הגאון רבי אליהו לופיאן (שביבי לכוונת התפילה ההיא ,זהו עיקר העבודה, ואופן הג' הוא ,שיתן האדם אל לבו הנה
לב ,אות קמ) שאמר" :אם ישאלו לאדם אחרי ועי"ז תפילתו נשמעת ,כי ידוע שיש אמרו חז"ל (ברכות ז ,א) מנין שהקב"ה מתפלל
תפילת שמו"ע האם אמר ברכת רפאינו מסכים המבדילים בין תפילתו ובינו ית"ש, כו' ,וזהו על דרך שאמרו חז"ל (עיין זוה"ק ח"ג
וכדומה ,יאמר מסתמא אמרתי ,אבל אינו ובתפילתו ובמחשבתו היפה יחתוך ויסיר רלב ,א) במשה ,שהיתה שכינה מדברת מתוך
זוכר כלל מה שאמר וגם בשעת תפילתו לא אותם המסכים המבדילים ותעלה תפילתו. גרונו תמיד ,כן כביכול השי"ת בחסדיו
ידע מה הוא אומר ,רק מתוך הרגל ,כבר המרובים מתלבש בפה האדם לפעמים,
שגור בפיו מה לומר -ברכה אחר ברכה - והקב"ה מתפלל ,ולכן יאמר האדם האמת
יזכה לדבר מצוה ויצליח בעסקיו שאין אני כדאי להתפלל מצד עצמי ,מ"מ
הלוך ונסוע...
ומשל למה"ד ,פעם אחת נסעתי בעגלה ובמאור ושמש (פר' כי תצא) כתב :ידעו זאת הקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו כשיראה שאי
בדרך ,ופתאום אני רואה שהעגלון קושר בני עמינו כי עיקר מלחמת היצר היא על אפשר לי מצדי להתפלל אליו ,כביכול
את המושכות לעגלה והוא נשכב לישון, התפלה ,כי גם אם ירבה האדם לעסוק יתלבש הקב"ה בעצמו כביכול ויתפלל עמי,
שאלתי אותו מה אתה עושה? ענה לי אל בתורה ובמצות ולגמול חסד בגופו וממונו ויהיה עם פי בעת טיפי ודיבורי בתפילתי.
תדאג ,הסוס מכיר כבר את הדרך היטב והוא ולהחזיק יד עני ואביון ,על כל זה לא ישים אלו הם הג' עצות אשר יסייעו בידי האדם
יגיע לתעודתו גם בלעדי ,וכן היה ,וכשהגיע היצר את כל תוקף מלחמתו מפני אשר לעמוד ולהתפלל כראוי ,הגם שהוא יודע
הסוס למקום שבעליו היה רגיל להשקותו בזה עוד לא יסתלק מכל וכל ,אכן באם ומכיר מך ערכו וגם זוכר מה שחטא והמריא
מים נעצר .וכך הוא גם האדם בתפילתו איש ישראלי יעמוד לשפוך שיח נוכח פני כנגדו ית' ,ואפ"ה יתחזק ויתאמץ ויתפלל
כמו הסוס ,מכיר את דרכו ויודע מתי צריך ה' ומקבל עליו עול מלכות שמים ואמרי בדחילו ורחימו.
לכרוע ,מתי להפסיק ומתי להמשיך ,אוי פיו יביעו ממקור לבבו בלי תערובות סיג
לאותה בושה אוי לאותה כלימה ,שהאדם מחשבה הפוסלת וילהיב לבבו לנועם ה' עומד ממש לפני הקב"ה
אומר רפאנו בלא כוונה ואינו חושב כלל עד שיהיה קרוב להתפשטות הגשמיות
שהוא צריך להתפלל עבור דבר זה. כמבואר בשלחן ערוך או"ח (סימן צח ס"א) ויתר ובמסילת ישרים (פרק יט) כתב דעיקר היראה
ואחשבה שהקרוב יותר למשל ונמשל הוא ספרי קודש ,הנה על זה יוציא היצר כל עוזו היא יראת הרוממות ,שצריך האדם לחשוב
ברכת אתה חונן לאדם דעת ,שהוא ברכה להלחם ולבלבלו כי זה יגיע עדיו להכניעו בעודו מתפלל או עושה מצוה ,כי לפני
ראשונה דאמצעיות ,ומשום שמותר האדם יותר מכל המצות עד שלא יהא לו שיג מלך מלכי המלכים הוא מתפלל או עושה
מן הבהמה היא הבינה והשכל קבעוה ראש ושיח עם האיש ההוא ,ועל כן יראה האדם המעשה ההוא ,והוא מה שהזהיר התנא
לאמצעיות כמבו' בטושו"ע (או"ח סימן קט"ו), להתגבר בזה. (אבות פ"ב) ,וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה
'אהל מועד' – לעלוב | ג
כוחה של תפילה מעומק הלב ואכן ראוי לכל אחד בשעה שבא להתפלל ולכאורה אם אינו מכוין בברכה זו והוא
שיתבונן בדעתו ויחשב כחשבון הזה ,שתהא דוגמת הסוס ,א"כ מותר האדם מן הבהמה
ועד כמה חשובה וספונה התפלה כשהיא חשובה תפילה זו בעיניו כמי שהזדמנה לו אין ,ומה מעלה והבדל ישנו בינו לבהמה
מעומק הלב ,הנה איתא בשם הרה"ק ר' מהשמים להתפלל עתה רק בפעם הזאת, וסוס.
יחזקאל מקאזמיר (בספר ישא ברכה) ,בענין ובחשבון הזה תהא התפלה עולה יפה יפה. והנה עיקר העבודה בעקבות משיחא היא
תפילת הכהן גדול ביום הכפורים (יומא נג ,ב), התפלה כמ"ש בתניא (בסוף קונטרס אחרון) בשם
"ולא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים", להעלות תפילה שלא בכוונה הרח"ו ז"ל בע"ח ופע"ח .מכש"כ וק"ו שראוי
שיש לתמוה ,מה ענין לתפילה קצרה זו, ונכון להתחזק בענין הזה.
ומה גם למבחר האנושי הוא הכהן הגדול והנה גם אם מתפלל האדם שלא בכוונה ,חס
מאחיו ,וביום הכפורים שהוא יום המובחר ושלום לומר שתהיינה מוצא שפתיו לריק, לזכות לרוח הקודש
ומקודש בשנה ,ובמקום המקודש ביותר כמו שכתב בהקדמת ספר תרומת הכרי
בקודש הקדשים לפני ולפנים ,וכן הק' בעוד לבעל קונטרס הספקות דהגם שכל תפילה וראיתי (ספר אבקות רוכלים) ,בשם הרה"ק ר'
ספרים .וביארו ,כי אדם מישראל העובר שאינה בכוונה אינה עולה למעלה ,אבל מרדכי חיים מסלאנים שאמר משמו של
בדרך ויש לו צער ועינוי מפני הגשמים, היא מונחת בקרן זוית ,ואם יתפלל אח"כ הרה"ק שלום מבעלזא זי"ע ,שמכוונת
ובגודל צערו וטרחתו הוא מתפלל ונאנח בכוונה יש בו כח להעלות גם את התפילה פירוש המילות בתפילה יכול אדם להגיע
מעומק הלב ,הרי זה ודאי שתפלתו זו אשר היתה בלא כוונה. לרוח הקודש ולגילוי אליהו ,ועוד יותר
בוקעת רקיעים ,ויכלא הגשם מיד ,ואין לך ויותר .וסיים השר שלום ,האמינו לי רק מה
ובאגרא דפרקא (אות רכד) כתב שכן מבואר
תפלה בעולם שתוכל לעמוד כנגדה ,ולכך שאני אומר בזה.
בזוהר (ויקהל ר"א ע"ב) ,שאותן האותיות נתונים
צריך כולי האי להעמיד כנגד תפילה זו ובענין הכוונה בפירוש המילות כתב בספר
המה בשימור תחת יד ממונה אחד ,עד בא
את התפלה המעולה והנבחרת בעולם שנה סוד יכין ובועז (לבעל המאיר נתיבים .פרק ח') ,שצריך
זמן אשר יתפלל האדם תפילה כזאת בכונה,
נפש ,הכהן גדול -האיש המורם מעם ,וביום להקדים הכוונה לאמירת התיבות ,כגון
אזי יעלה גם את התפלות הקודמות ,ע"כ.
הקדוש והנורא ,ובהיכל הקודש ,שרק באופן כשיאמר 'אדון עולם אשר מלך' יהרהר
ואם כן כמה גדולה היא מעלתה של תפילה
הנבחר הזה יהא יכול לעמוד ולהתפלל נגד בלבו פירוש התיבות הללו ומתוך מחשבה
אחת בכוונה ,עד שהיא מעלה אתה עמה
אנחתם ותפילתם של העוברי דרכים. זו יאמר אותן התיבות ,זו היא סגולה גדולה,
תפילות רבות שהיו בלא כוונה.
ולא כמו שעושים להיפך ,שאומרים התיבות
וכן איתא בשם הרה"ק הרבי מלובלין (נפלאות
תפילה נמשלה לקשת תחלה ואחר כך מכוונים פירוש המלות,
הרבי אות עג ,ובאבני זכרון) עה"כ (תהלים פז ,ו) ה' יספור
כמדומה שלא תקנו בזה כלום ,כי מה דהוה
ובשם משמואל (פר' חיי שרה -ר"ח כסלו תרע"ב) הביא בכתוב עמים ,דיש לדייק למה לא כתוב
הוה ,שכבר אמרו התיבות בלא כוונה והם
בשם אביו האבני נזר :דהתפלה נקראת בכתוב עם ,אמנם ידוע שאנחנו בני ישראל
כגוף בלי נשמה (לקו"ת מהאריז"ל פר' עקב) ,ורוצים
קשת ,כמו שפירש"י (פ' ויחי) בחרבי ובקשתי אין לנו מספרים על חשבונות ,רק הכל
להכניס אח"כ נשמה בגופי התיבות ,ואיפכא
היא חכמתו ותפלתו .דכמו הקשת כל כמה נכתב בלשון הקודש ממספר אחד עד אלפי
מסתברא.
שהיא מתוחה לאחור ביותר היא מוראה את אלפים (כשהאות א היא אחד ,ב -שנים ,ק -מאה ,וכן הלאה),
אבל האומות יש להם סימני מספרים על העולה לנו מזה גודל העבודה זו תפלה,
החפץ לפנים בכח גדול מאד עד שהחפץ ושומה על האדם לדעת מה העבודה הזאת
בוקע את האויר והולך למרחוק ביותר, חשבונות ,ובסימנים שלהם ישנו גם סימן
האפס (נול) שאינו מורה לשום מנין ומספר לו ,וכשיודע שהוא הולך לקראת עבודה
כן היא התפלה ,כל כמה שהלב נרגש ויגיעה גדולה אזי מכין עצמו לכך .גם
ומתעטפת עליו נפשו ביותר עד שהלב קטן כשלעצמו ,רק כשתצרפנו למספר הרי
שניהם יחד מהווים מנין ,דהיינו כשכותבים כשיתבונן ויחשיב את זאת העבודה אזי
מהכיל ומתפרצת התפילה מתוך לבו כחץ באמת תהא תפלתו מעולה לשבח כראוי,
מקשת ,אז תפילתו בוקעת ועולה למעלה המספר אפס כשלעצמו אינו משמש לכלום,
אך כשמוסיפים לצדו מספר אחד או שנים ותהא בוקעת רקיעים ,ויהא מביא וגורם על
למעלה ביותר ,ע"כ. ידה להשפיע שפע רב לכל העולמות.
ובפר' (בראשית ל ,א-ב) ותרא רחל כי לא ילדה הרי הוא נהפך לעשר או עשרים ,וכן כל
ובספר בית אהרן איתא (ד ,ב -בסדה"י)
ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב כמה שתוסיף אפסים יגדל המספר ויתרבה
עד אלפי אלפים ורבי רבבות. שהצדיקים היו משערים בעצמם קודם
הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ,ויחר אף התפלה בטרם נגשו להתפלל ,כאילו הם
יעקב ברחל ויאמר התחת א'להים אנכי אשר כן הדבר בתורה ובתפילה ובמצוות ומעשים שוכבים כבר בקבר תוך כדי יסורים ,ובא
מנע ממך פרי בטן .וברש"י ,אשר מנע ממך טובים ,שאם האדם עושה אותם בכוונה אחד ואומר לו קום עמוד והתפלל וכו'.
-את אמרת שאעשה כאבא ,אני איני כאבא, הרי טוב ,ואם אינו עושה אותם בכוונה אזי והרגשה כזו בחשיבות התפילה היתה להם
אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים ,ממך נחשבים הם כמו מספר האפס .ויש תקנה לצדיקים קודם תפלתם ,שיש להם הזדמנות
מנע ולא ממני .ולכאורה יפלא והרי היא לזה בשלשה אופנים ,הא' שיתפלל או ילמוד אחת ויחידה להתפלל עוד בזה העולם,
מרת נפש ,וכי כך עונים את המעוקות (בראשית ויעשה מצוות פעם אחת בכוונה שלימה ואז ובהתאם לכך היתה נראית תפילתם.
רבה עא ,ז). מעלה הכל לשורשו הראוי ,ונחשב לו כמו ומסיים שם ,שאמר הב"א ,ששמע בעצמו
ויתבאר ,דהנה אמרז"ל (בראשית רבה נג ,יד) יפה שנעשה הכל בכוונה טובה. מאביו הרא"ש מסטולין שהוא התפלל
תפילת החולה לעצמו יותר מכל .וכן מבואר וזה פירוש ה' יספור בכתוב עמים ,היינו כמו בהרגשה זו במשך שנה תמימה ,שבכל פעם
במאירי (הקדמה לחיבור התשובה) דברית כרותה חשבונות העמים שיש אצלם מספר האפס שניגש להתפלל חישב בדעתו שניתנה לו
לתפילה היוצאת ממעמקי הלב שאינה שאינו נחשב כלל למספר כשהוא בפני עתה הזדמנות אחת בודדת להתפלל עוד
חוזרת ריקם .וזאת היתה תשובתו של יעקב עצמו ,אולם כשתתן על ידו מספר אחר הרי תפילה אחת ,וחשבון הזה היה לו בכל השנה
אע"ה לרחל ,הן לי יש בנים וכיון שכן אין מצטרף ונחשב מאד ,כן הוא הענין בתורה הזאת שנזדמנה לו עתה הזדמנות נפלאה
לי שבירת הלב ,אבל ממך מנע ונשבר ובתפילה ובמצוות ומעשים טובים. לחטוף עוד תפילה אחת ויחידה ,ע"כ.
ד | 'אהל מועד' – לעלוב
ועוז ובכובד ראש ,ותהא תפלתו רצויה שומע תפלת כל פה ולכל תפילה ותפילה לבך בקרבך ,ולב נשבר ונדכה א' לא תבזה
ומקובלת. יש אוזן קשבת למעלה ,ושם תפילה אינה (תהלים נא ,יט) ובודאי ישמע ה' לקול שועתך
חוזרת ריקם ,והיא פועלת לטובה בשמים ולא תשוב תפילתך ריקם ,זאת היתה כוונת
יעזור השי"ת שנזכה להתגבר על היצר
ממעל ועל הארץ מתחת ,אך כל זה תלוי יעקב אע"ה.
הרע שהוא נלחם בנו מאוד בכל כוחו באדם עצמו כי אחר כונת הלב הן הדברים, עתה הראית לדעת ,שהאדם מנענע כל
בענין עבודת התפילה ,ונזכה לעבוד את ולפי עומק ליבו וכוונתו כך תהא תפלתו העולמות כולם בתפילתו ,ועושה נחת רוח
השי"ת ולהיות תפלתנו עולה לרצון לפני מעולה ומשובחת ,והמשכיל על זאת ליוצרו השומר ושוקד על שפתיו לנושקם
אדון כל. בודאי תהא הגשתו לתפילה ביתר שאת על שהם דובבות בקול רינה ותפילה ,וה'
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שיחת קודש
ליל שב"ק פר' ויצא – בין קבלת שבת למעריב עיה"ק צפת תשפ"ה
"גדול כוח השלום להשפיע גשמי ברכה
ופרנסה טובה לבני ישראל"
מחלוקת דוחה פרנסה – השלום ורצה לדעת מה סוד הצלחתם ניגש אליהם ב'תפילת גשם' בשמיני עצרת מזכירין אנו
משפיע פרנסה ועמד בצד והבחין שאנשי הקבוצה הזאת זכותא דיעקב אבינו ע"ה' ,יחד לב וגל אבן
נועצים את המזלגות הארוכים שבידיהם מפי באר מים וכו' בעבורו אל תמנע מים'.
הנלמד מכאן הוא עד כמה גדול כוחה של בצלחות המרוחקות מהם והאכילו איש את וצריך להבין שני עניינים בבקשה זו ,א',
המחלוקת והיפך האחדות רח"ל ,שאדם חבירו היושב מולו ,והחברים מנגד עשו מהו 'יחד לב' .ב' ,מה המעלה בכך שגלל
יכול להגיע לדיוטא כזו לסבול ולגווע אף הם כך והאכילו את חבריהם היושבים האבן מפי הבאר שבעבור זה מבקשים אנו
ברעב ובצמא ,ובלבד שלשני גם לא יהיה מהעבר השני ,וכך יצאו כולם שבעים. 'אל תמנע מים'.
מה לאכול ולשתות ,והדברים נוראים. והנראה לבאר בהקדם מה שמובא בספרים
ניגש החוקר אל אחד האסירים הרעבים
וידועים דברי השל"ה הק' (מסכת יומא אות קצ"ז) עה"פ (בפרשתנו כט ,ח) שכאשר בא יעקב לחרן
והזועפים היושבים בחיבוק ידיים ולחש
"מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות" ע"כ, וראה את הצאן על פי הבאר אמר לרועים
באוזנו 'מדוע אינך נוקט בשיטתם של בני
ובוודאי מדה טובה מרובה ממידת פורענות מדוע אתם מתאספים ומחכים 'השקו הצאן
הקבוצה היושבת בסוף השולחן?' ,השיבו
(סנהדרין ק ,ב) וכשיש אחדות בקרב בני ישראל ולכו רעו'.
האסיר המעונה 'איך עלה בדעתך שאני
מושפע מלמעלה שפע רב של פרנסה לעמך והשיבו לו הרועים 'לא נוכל עד אשר
ישראל. אגיש אוכל לפיו של זה היושב ממולי? מוטב
לי לגווע ברעב ולא להגיש לו מאומה'. ייאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל
וכמו שאיתא מהרה"ק ר' מרדכי מנעשכיז פי הבאר והשקינו הצאן' .ולכאורה תמוה
זי"ע על דברי הגמרא (ברכות ג ע"ב) כיון שעלה ועל פי זה ביארו עניין הרועים והבאר ,שהם
הדבר למה הוצרכו להמתין עד שייאספו
עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצל לא אבו לגלול את האבן מעל הבאר כל עוד
'כל' העדרים ,וכי היה כובד האבן מדויק
דוד המלך ע"ה אמרו לו אדונינו המלך שלא התאספו כל הרועים ויסייעו בגלילתה,
כל כך שבהיעדרו של אחד הרועים לא היה
עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו כדי שלא יימצא שאחד הרועים נהנה
ניתן להרים אותה.
והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ מהמים בלי שהשתתף והתאמץ בגלילת
משביע וכו'. האבן ,וע"כ העדיפו להמשיך ולסבול בצמא
והקשו המפרשים כיון שבכל יום היה כך, ובחמה הקופחת ,הם ומקניהם ,ובלבד משל האסירים הרעבים
שהיה משיב תשובה זו והיו משיבים על שהרועה האחרון לא ייהנה מהמים מבלי
תשובתו ,אם כן למה אמר להם למחרת שסייע והושיט ידו בהסרת האבן. וכתבו לבאר זאת על פי משל לחוקר שערך
שוב אותה תשובה דמיפרכא מאתמול ,ופי' אמנם יעקב אבינו ביקש לאלפם בינה ואמר סיור בבית הסוהר ,והנה לאחר שחלף על
הרה"ק מנעשכיז שבאותה תשובה גופא להם 'השקו הצאן' ,היינו מה איכפת לכם אם פני המדורים השונים ראה שולחן עמוס
רמז להם דוד המלך ע"ה העצה לפרנסה. עוד בני אדם ייהנו מן הבאר שפתחתם ,הרי במטעמים שונים ומשני צדדיו לאורכו
ממילא צריכים אתם לגלול האבן לעצמכם, יושבים אסירים רעבים ובידיהם מזלגות
כי באמרו 'צאו והתפרנסו זה מזה' רמז ארוכים מאוד שרק באמצעותם הם רשאים
להם שבעצם זה שיהיה בלב כל אחד ואחד אולם הרועים עמדו על שלהם 'לא נוכל עד
אשר יאספו כל העדרים'. לאכול ממבחר המעדנים שלפניהם ,אולם
שיהיה חבירו שווה לו כמותו ,מזה יזכה מחמת אורכם העצום של המזלגות נמנע
כל אחד שיהיה לו פרנסה בריוח ,וזהו 'זה ואזי 'בראותו את צאן לבן אחי אמו' ניגש מהם לקרבם אל פיותיהם ,וכך ישבו
מזה' ורצה לומר ממה שיתנהגו זה עם זה יעקב לבדו 'ויגל את האבן מעל פי הבאר האסירים הרעבים מול המעדנים ולא היו
להיות כולם בלב אחד ובאחדות משם יזכו וישק את צאן לבן אחי אמו' ,ובכך נתן מסוגלים לטעום מהם.
לפרנסה ,עכד"ק. דוגמה אישית לכל הרועים שכאשר זקוקים אמנם בקצה השולחן ראה החוקר קבוצה
וב'שבט מוסר' (פר' לז ,אות כד) כתב בעניין זה לדבר מה ,עושים זאת ולא איכפת כלל אם קטנה של אסירים שמחים ושבעים שלא
וז"ל ,תדע כמה קשה המחלוקת לפני הקדוש אחרים ייהנו מכך בלי שהשתתפו וטרחו בו, התענו כשאר המסובים ,התפלא החוקר
ברוך הוא דבמעשה העגל שהיו בשלום לא זה נהנה וזה לא חסר ,ע"כ.
'אהל מועד' – לעלוב | ה
אחד ,שלא תהיה עינו צרה בחבירו הנהנה ובהפך ענין השלום ,כי כפי גודל עונש נפסק המן עד שהקריבו ממנה לפני העגל
מדבר שלא טרח בו. המחלוקת כך גודל שכר השלום ויותר, ובמחלקותו של קרח לא ירד באותו היום
'בעבורו אל תמנע מים' ,בההיא זכותא משום דגדולה מדה טובה ממדת פורענות, כמו שארז"ל ראה כמה אהוב השלום לפני
מבקשים אנו שישפיע השי"ת גשמי ברכה עכ"ל. הקב"ה וכמה שנאוי הוא המחלוקת.
שעניינם שפע פרנסה טובה לזרעו של יחד לב – גרם לאחדות הלבבות ועוד כתב ה'שבט מוסר' (שם אות מב) וז"ל ,אם
יעקב ,דהא מידה טובה מרובה וגדול תרצה עוד לידע בכח השלום -ראה בגנות
כוח השלום ,ואם ע"י מחלוקת נפסק המן ולפי כל זה יתבאר היטב מה שמבקשים המחלוקת והגזרות המשונות המגיעות
ונדחית הפרנסה -הרי שבזכות השלום אנו בתפילת גשם 'יחד לב וגל אבן' ,היינו לבעלי המחלוקת ומשם תלמד דבר בהפכו,
נזכה בעז"ה שישפיע השי"ת שפע פרנסה שבזכות יעקב אבינו ע"ה אשר 'יחד לב' הרי קרח על שהחזיק במחלקת מת הוא
טובה בהרחבה גדולה לעמו ישראל. היינו שגרם לאחדות הלבבות והרבה שלום ועדתו במיתה משונה שבלעתם הארץ
ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא שישפיע בעולם ,זאת ע"י שגלל לבדו את האבן מיתה שעדין לא הייתה לעולמים ונפסק
שפע רב על בני ישראל ויזכו כולם לבני חיי ולימד את הרועים איך צריך לנהוג איש המן באותו יום וכו' אם כן ראה כמה קשה
ומזוני רוויחי בלא שום צער ועגמ"נ ,אכי"ר. עם רעהו בשלום ובאחווה ,כאיש אחד בלב המחלוקת ושנאוי ומשוקץ לפני המקום,
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אמרי קודש
שוה"ט ליל שב"ק פר' ויצא עיה"ק צפת תשפ"ה
צווחין אף עקתין בטילין ושביתין ברם אנפין חדתין (זמירות לליל שב"ק).
לעילוי נשמת כ"ק אאמו"ר ז"ל פירש על פי דברי קדשו של הרה"ק רבי אלימלך
הרה"ח ר' מנחם ז"ל לעילוי נשמת מליזענסק זיע"א (נועם אלימלך פרשת ויצא ,ד"ה ויעקב היה) וז"ל:
ב"ר ישעיהו הי"ד
האשה החשובה הצוה"ח "וכבר אמרתי הטעם שהצדיק יכול לבטל הדינים ,הקדוש ברוך
אמסטרדם ע"ה גננדל חנה מרת
הוא גוזר והצדיק מבטל ,הוא על ידי זה מחמת שהגזירה נגזרה
באיזה עולם ,והצדיק עושה שמים חדשים ונמצא לא היה הגזירה
נלב"ע י"א כסלו בפניא דמעליא
שבתא פר' ויצא תשע"ד
יעקב
ז"ל ב"ר בזה העולם ,וממילא הגזירה בטילה" ,עכל"ק.
וכמו כן י"ל בזמר האר"י הק'' ,צווחין אף עקתין בטילין ושביתין'
נלב"ע ט"ו כסלו תש"נ
ת.נ.צ.ב.ה. תנצב"ה היינו שכל הגזרות קשות ורעות בטילין ושביתין ,מפני ש'ברם אנפין
חדתין' פירוש שעל יד קדושת השבת מתעלים ישראל לבחינה
הונצח ע"י בניו החשובים אנשי חסד ההוגים בתורה הונצח ע"י בנם חדשה ופנים חדשות באו לכאן ,ובזאת הבחינה לא היו הגזירות
שליט"א הרה"ח המפואר ר' ישעיהו יעקב ידידנו הנכבדים החשובים מחשובי אנ"ש וממילא בטילין ושביתין כל אותם הגזירות ,עכד"ק.
הרה"ח המפואר ר' אליעזר ליפא שליט"א העומדים לימנינו בכל עת ונראה עוד לבאר זמר האר"י הק' על זה הדרך ,דהנה איתא באור
שליט"א יעקב יוחנן הכהן וייס הרה"ח ר'
החיים הק' וכן איתא בספה"ק דהנה כתיב (שמות כ ,י) 'כי ששת ימים
עשה' ה' את השמים ואת הארץ' ,ולא נאמר כי 'בששת' ,כי הקב"ה
שמואל ישראל הכהן וייס שליט"א הרה"ח ר' ברא את העולם שיוכל להתקיים ששת ימים ,אלא שע"י שישראל
לעילוי נשמת מסור בלו"נ לכ"ק מרן אדמו"ר זיע"א שומרים את השבת קודש מקבל העולם חיות חדשה לעמוד
ולהבדלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ולהתקיים עוד ששה ימים ,וז"ל האוה"ח הק':
הגה"ח רבי אברהם בנימין "אכן מצינו כי הקב"ה גילה הדבר במה שאמר בעשרת הדברות 'כי
בן רבי זאב דוב זצ"ל ששת ימים עשה ה' את השמים וגו'' ,הרי גילה כי בשעת הבריאה
לעילוי נשמת לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו ,גם
חתן כ"ק גאב"ד פרשבורג זצוק"ל ידוע ליודעי אמת.
נלב"ע י"ז כסלו תשע"א ז"ל ונתחכם ה' וברא יום אחד הוא יודע לה' ,ובו ביום חוזר ה' ומשפיע הרה"ח ר' אלימלך אליעזר
ת.נ.צ.ב.ה. בן ר' אברהם ישראל ז"ל
נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששה ימים ,וכן על זה הדרך ,וזולת
זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו,
נלב"ע י"א כסלו תש"פ וצריך ה' להכינו פעם ב' ,ובאמצעות שבת העולם עומד ,עכל"ק
הונצח ע"י בנו ידידנו הנכבד האי גברא יקירא ת.נ.צ.ב.ה. האוה"ח הק'.
רודצו"ח מקים עולה של תורה ותפלה ראש ולפי זה יתבאר היטב זמר האר"י הק'' ,צווחין אף עקתין בטלין
וראשון לכל דבר שבקדושה ,הנודע לשם ושביתין' דבשבת קודש בטלין כל הדינים והגזירות שהיו עד הונצח ע"י בנו ידידנו הנכבד האי גברא
ולתהילה ,מגזע אראלים ותרשישים עכשיו ,והטעם כי 'ברם אנפין חדתין' ,דבשבת קודש מקבל העולם יקירא יקר שבערכין מוכתר בכל מידה
את כוחו וחיותו מחדש כדברי האוה"ח הק' ,וא"כ עתה הוא בחי' נכונה ,שמו הטוב הולך לפניו ,יראת ה' היא
יוסף נחום לודמיר
שליט"א הרבני החסיד המפו' של שמים ועולם חדש כדברי הרה"ק מליז'ענסק שבהם לא היו אוצרו קובע עיתותיו לתורה ,מחשובי אנ"ש
ראש בית המדרש בית אב בבני ברק שליט"א יוסף ארנברג הרה"ח ר' מעולם הגזירות שהיו מקודם ,וע"כ הם 'בטלין ושביתין'.
ו | 'אהל מועד' – לעלוב
מ�ש+ם ר�וע+ה אב�ן יש�ראל
הרב שמעון טיקוצקי
ש�ליט”א נ�שיא ב�יה�מ”ד “חיי ועל�ם” ב�אר�א פאר�ק ש�יחה עם ה�גה”ח מ�וה�ר”ר נ�חום קל�יין
גיסו ש�ל כ”ק מ�רן אד�מו”ר זי”ע
“עלו ל�שלום אל אב�יכם”
בשבוע האחרון בעת ביקורו של כ”ק מרן
אדמו”ר שליט”א בארצות הברית לרגל שמחת
מ�אמ�ר קד�וש מ�כ”ק מ�רן אד�מו”ר זי”ע
הנישואין המרוממת בחצר הקודש אצל חדב”נ
הרה”צ רבי ברוך שפיטץ שליט”א ,הגיע כ”ק
מרן אדמו”ר שליט”א לביקור בבית המדרש
“חיי עולם” העומד בנשיאות דודו הגה”ח רבי
בתוך דבריו השבוע במעמד קבלת הפנים לכ”ק מרן אדמו”ר שליט”א בבית המדרש נחום קליין שליט”א ובו מתנוססים לתפארה
“חיי עולם” הזכיר הגה”ח רבי נחום קליין שליט”א מרגניתא קדושה מרבינו זי”ע, כולל “וחי בהם” וכולל “משפטי ישעי’”.
וכה היו דבריו: לרגל המעמד הננו מפרסמים בזאת לראשונה
נזכרתי כעת במאמר קדוש ששמעתי פעם מגיסי כ”ק מרן אדמו”ר זי”ע בהיותו כאן שיחה נפלאה שערכנו עם הגה”ח רבי נחום
שליט”א בעת ביקורו בארץ ישראל וטרם
בארה”ב בשבת קודש פרשת מקץ ,אולי אמר זאת בשולחנו הטהור ,או שאמר לי
התפרסמה עד כה ,בה העלה מזיכרונותיו על
זאת בייחוד :הנה בפסוקים האחרונים בסוף פרשת מקץ ,התנצל יהודה לפני יוסף גיסו הגדול כ”ק מרן אדמו”ר זי”ע ,קראו ותחי
ודיבר עמו בהכנעה “מה נאמר לאדוני ,מה נדבר ומה נצטדק ,האלהים מצא את נפשכם.
עוון עבדיך הננו עבדים לאדוני וגו’ (מד ,טז).
ומיד בתחילת הפרשה הבאה ,פרשת ויגש ,מתחיל יהודה לדבר אליו בתקיפות איש אלוקים קדוש
גדולה ‘ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני כו’ ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה’, הצעיר מבין חתניו של הגה”ח בנש”ק רבי
וצריך להבין איך קרה המפנה הזה ,עד עתה דיבר עמו בהכנעה והתנצלות ולפתע שלמה פריינד זצ”ל ,חותן המלך – כ”ק מרן
פתאום נתאזר בעוז והתחיל לדבר אליו בחוזק ובתקיפות כזאת. אדמו”ר זי”ע ,הוא יבלחט”א הגה”ח המפואר
רבי נחום קליין שליט”א מחשובי חסידי בעלזא
והשיב אדמו”ר זי”ע דהנה פרשת מקץ מסתיימת בפסוק שאמר להם יוסף “האיש בארה”ב ומי שניהל במשך שנים רבות את
אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם”. מוסדות החינוך המפוארים של חסידי בעלזא
ובכן“ ,אז מהאט דערמאנט דעם טאט’ן” -כיון שהזכירו את יעקב אביו ונזכר יהודה בויליאמסבורג.
איזה זכות אבות יש לו שהוא בנו של אב גדול וקדוש כזה “ -אז איך בין א זוהן בימי ירח האיתנים עת הגיע הגה”ח רבי נחום
פון יעקב אבינו” ,קיבל מזה עוז ותעצומות חדשים ובכוח זה הלך אל יוסף ודיבר שליט”א לביקור בארץ הקודש להסתופף
עמו בתוקף ,כשיש ‘זכות אבות’ אפשר להשתמש בכוח זה ולפעול גדולות ונצורות בצל רבו כ”ק מרן האדמו”ר מבעלזא שליט”א
עכד”ק. עלינו לשמוע מפיו מילי דמעלייתא ,זיכרונות
ועובדות אשר ראה במחיצת גיסו הגדול כ”ק
(את תוכן השיחה המלאה במעמד ה’קבלת פנים’ נביא בעז”ה בקרוב)
מרן אדמו”ר זי”ע.
בפתח שיחתנו שמענו מפיו על המפגש
על מה שאומרים אנו בתפילת ר”ה ‘ובכן תן “ובכן יתקדש שמך” :הביקור אצל הראשון שלו עם רבינו זי”ע“ .בשנת תשכ”ז
פחדך’ ,פחדך בגימטרייא געלט (ממון). נלקחתי כחתן אצל הגה”ח רבי שלמה פריינד
הרה”ק מבאבוב
ואמר ה’ראפשיצער זיידע’ בחריפותו“ :וואלט זצ”ל שהתגורר באותם ימים בארצות הברית”.
דאס נאר געווען ‘פחדך’ מילא ,אבל הרי יהודים כעבור כמה שנים ,בשנת תשל”ג עבר הרבי כשנתיים לאחר מכן“ ,בחודש תשרי שנת
הטרודים בפרנסה חושבים בכל התפילה על להתגורר באמריקה“ .כידוע” מספר רבי נחום תשכ”ט ,כשנסתלק מו”ח זצ”ל ,הגענו
הכסף ודאגות הפרנסה‘ ,ובכן’ -געלט‘ ,תן’ - שליט”א“ ,בתחילה נסע רבינו בעצמו לאמריקה לביקור בארץ ישראל ואז הלכתי לבקר בפעם
געלט ,בהכל חושבים על ממון”. להכין את הקרקע לבואם של בני המשפחה, הראשונה את שני גיסיי המתגוררים בארץ
וסיים הרה”ק מבאבוב במליצת יושר“ :ואני ושהה שם כמה חודשים ללא בני המשפחה. ישראל ה”ה הגה”ח רבי שמואל הירשמן זצ”ל
אומר‘ ,ובכן יתקדש שמך’ איז אויך געלט, באותם ימים התגורר בדירה פשוטה מאוד, שהיה תלמיד חכם עצום ובקי בש”ס ופוסקים,
היינו שכדי לחיות בקדושה וטהרה ולקדש שם באיזה מרתף – בייסמנט ,בדחקות גדולה וכ”ק מרן אדמו”ר זי”ע שהתגורר אז בדירה
שמים בעולם בעשיית מצוות ולימוד התורה, מאוד ,איש לא הכירו עדיין בארה”ב ,הוא ישב זעירה בסמטה ברחוב צפניה ,המכונה ‘צפניה
גם לזה צריכים שישפיע עלינו השי”ת ממון במרתף ועסק בתורה כדרכו בהתמדה יום וליל. הקטנה’.
בהרחבה” ,ודפח”ח. בכלל הוא מיעט לצאת לרחוב ,והבריות טרם הגענו לביתו לסעודת שבת בבוקר ,צפרא
ועל דרך זה הפטיר ה’דברי שלמה’ באזני רבינו התוודעו לגדלותו. דשבתא .הייתה זו כאמור הפעם הראשונה
זי”ע ובירכו שישלח לו השי”ת פרנסה וממון זכורני שבאותם ימים ראשונים זכיתי להיכנס שפגשתי את הרבי ומיד ראיתי שלפניי יהודי
שיוכל לעסוק בתורה ועבודה לקדש שמו ית’ עמו אל כ”ק האדמו”ר ה’דברי שלמה’ מבאבוב מופשט מענייני העולם הזה‘ ,אויס געטאהן פון
בעולם ולהשפיע על יהודים תורה וקדושה זצוק”ל .הרבי מבאבוב קיבל את רבינו זי”ע די וועלט ,א בעל מדריגה’ .הוא היה אמנם עדיין
ויראת שמים. בכבוד מלכים כאחד מגדולי צדיקי הדור והכיר בימי חורפו ,אך ראינו מיד שמדובר באברך
מיד ברום מעלתו למרות שכאמור עדיין לא ‘יושב בסתר’ ,עובד ה’ מופלא בהצנע לכת.
אכן באותם ימים חי רבינו בעניות ודחקות
שאין לתאר ,הוא לא חיפש מאומה לעצמו, הכירוהו כלל. הרבי כמובן קיבל אותנו בחביבות ובמאור
שום פרסום וכדו’ ,רק לשבת ולשקוד על בתוך הדברים עלה אז עניין הפרנסה של רבינו פנים וערך עמנו היכרות ,דיברנו קצת ,אך
התורה הקדושה בהתמדה ובדביקות ,אך שחי אז בדחקות נוראה ,ונענה אז כ”ק האדמו”ר עד מהרה נוכחתי לראות שלא שייך להאריך
כעבור שנים ב”ה החלה הרחבה מסוימת מבאבוב זצוק”ל בשם אביו הרה”ק ה’קדושת בשיחה ודיבורים עם יהודי זה ,יען כי כל שיגו
להגיע לבית רבינו כאשר יהודים בעלי דעת ציון’ הי”ד שאמר פעם :דער ראפשיצער זיידע ושיחו הוא אך ורק תורה ועבודת השי”ת ,ובכך
– זקני הרה”ק רבי נפתלי מרופשיץ זי”ע אמר הסתיים אותו מפגש ראשון.
'אהל מועד' – לעלוב | ז
הטלפון החודשי בבית רבינו היה מגיע לסכומי 'אבן מאסו הבונים' ויוסף באמצעות צדקו אשר בארה”ב התוודעו לגדולתו והחלו לתמוך בו
עתק ,רק כדי לאפשר ליהודים אלו לשוחח שמר ברית קודש זכה באבן הראשה והוא סוד וסייעו לו לפתוח את בית מדרשו ואת ה’הכנסת
ולהמתיק להם את השהות בארץ נכר. 'וצדיק יסוד עולם' ,שנקרא רועה אבן ישראל אורחים’ המפורסמת ,ונתקיים בו ‘כל המקיים
והבן ,ומשלו נתנו לו ,עכל"ק ,ובחינה זו ממש את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר’.
עבודת קודש לקבל כל יהודי בשמחה ראינו אצל רבינו זי"ע שבגודל קדושתו וטהרתו
זכה להיות צדיק גוזר להשפיע על יהודים שפע תפילת מנחה על אם הדרך
לא אשכח את ה’מאור פנים’ שהיה רבינו מקבל
אותי כל אימת שהגעתי אליו ,בחיוך וב’צהלתו ברכות וישועות' ,ותגזור אומר ויקם לך'. הנני נזכר כעת דבר נוסף מאותם ימי בראשית
על פניו’ .בעמדו בתפילה לפני השי”ת היה אזכיר רק עובדא אחת :באותן שנים ניהלתי בארה”ב .הרבי זי”ע היה לו הקפדה גדולה
שרוי בכובד ראש עצום ובמורא גדול ,אך את מוסדות ‘בית שרה’ ,באחד הימים עלה על להתפלל מנחה בזמנה ,לפני השקיעה (שלא
כאשר קיבל יהודים היה תמיד בשמחה ופנים הפרק הצורך לרכוש בניין ראוי עבור המוסדות, כפי שנוהגים רבים באמריקה להתפלל מנחה
מאירות ,הייתה לו מילה טובה לכל אחד. הוצעו לנו כמה בניינים ,אחד מהם היה מתאים בשעה מאוחרת לאחר השקיעה כשיטת ר”ת).
במיוחד לצרכי המוסדות אך היה סביבו איזה פעם אחת נסעתי עמו מבארא פארק
הוא כשלעצמו לא היה זקוק למאומה ,הטובות
שאלה של חוב לממשלה שהיה צריך לסדר, לויליאמסבורג והדרך התארכה והשמש נטתה
והברכות שהרעיף על יהודים -זה היה האכילה
לידו היה בניין נוסף שאף לו היו כמה מעלות לשקוע ,זכורני שהוא התפלל מנחה על אם
ושתייה שלו .יצאו ממנו מחוזקים .והרי כך היה
והסתפקתי איזה בניין לקנות. הדרך מרוב הקפדתו שלא להתפלל לאחר
בערב יום הקדוש ,ביומו האחרון עלי אדמות,
הוא לא אכל מאומה ,רק חילק לאחרים והרעיף שאלתי את גיסי הרבי זי”ע אם לקנות את השקיעה.
עליהם מברכות קדשו ,זה היה החיות שלו. הבניין הראשון למרות החוב המעיב עליו, (אמר הכותב ,בעניין זה שמענו מהמשב”ק
או את הבניין השני ,אדמו”ר זי”ע הלך עמי הרה”ג רבי שלמה זלמנוביץ שליט”א שאדמו”ר
אגב ,זכורני כאשר יבלחט”א כ”ק מרן האדמו”ר
לבדוק את העניין מקרוב ותשובתו המופלאה זי”ע היה מרגלא בפומיה בשם הרה”ק מהר”א
מבעלזא שליט”א ביקר בארצות הברית לפני
הייתה“ :מזה ומזה אל תנח ידך – תקנו את שני מבעלזא זי”ע “מנחה דאוונט מען אונטער
כמה עשרות שנים ,הלכתי יחד עם רבינו זי”ע הבניינים יחדיו ובעז”ה תצליחו”...
שטרם עלה באותם ימים על כס ההנהגה אצל וועגנס – תפילת מנחה מתפללים על אם
הרבי מבעלזא שליט”א ,באותו מעמד המתיקו וברוך ה’ כן עשינו והייתה לנו הצלחה למעלה הדרך” ,ואכן בנסיעותיו של הרבי זי”ע לצפת
שניהם שיח זמן רב ,וכידוע לפני הסתלקותו מן המשוער ,שערה לא נפלה מדבריו ארצה. היה לו מקום קבוע שהיה עוצר בו בדרכו על
בעשרת ימי תשובה תש”ע ביקש רבינו זי”ע אם הדרך ושם היה מתפלל מנחה כשהיה
להגיע לביקור אצל הרבי מבעלזא שליט”א
שיחות הטלפון ללא הגבלה באמצע נסיעה).
והביע רצונו על כך ,אלא שלא אסתייעא לאחר כמה חודשים בהם שהה רבינו באמריקה
ותשב באיתן – משם רועה אבן ישראל
מילתא. הצטרפו אליו בני המשפחה שהגיעו מאר”י,
בשנים הראשונות התגורר רבינו ב’קראון כאשר נזכר אני ברבינו באותם ימים ראשונים
קודש קדשים הייטס’ ולאחר מכן עבר להתגורר בבארא בארה”ב ,מתבטא רבי נחום שליט”א
פארק ברחוב ה ,8כאן פתח רבינו את בית בהתרגשות ,עולה לנגד עיניי הפסוק בפרשת
לקראת סיום השיחה שב הגה”ח רבי נחום
מדרשו ,באותם ימים ראשונים בקושי היו מניין ויחי בברכת יעקב אבינו ליוסף הצדיק “ותשב
שליט”א ומתבטא בהתרגשות עצומה על גיסו
מתפללים בביהמ”ד ,אבל הוא את עבודתו באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו -משם רועה אבן
אדמו”ר זי”ע:
הקדושה כבר ניהל שם ,ביתו היה פתוח ישראל”.
הוא זי”ע היה “כולו קודש” ,הוא היה מאותם לאורחים ועניים ,כל מסכן ונדכא הכיר את ומבאר התרגום שהנבואה שלו התיישבה
צדיקים יחידי סגולה שהיו קדושי עליון, הכתובת של בית רבינו. והתקיימה‘ ,ותבת בהון נביאותיה על דקיים
שמורים בענייני טהרה וקדושה ,זכים וגדורים אורייתא בסתרא’ – כי היה מקיים את התורה
היה זה הרה”ח הבלתי נשכח ר’ אהרן מענדל
למעלה מהשגת בן אנוש ,ויחד עם זאת היו בסתר .וזה היה רבינו זי”ע ...ראינו לעינינו
פייעראייזן ז”ל שהתמסר בכל ליבו לסייע
שפלים ונבזים בעיני עצמם ,כמו הרה”ק רבי יהודי מופשט כולו מכל חיזו דהאי עלמא,
לרבינו בהכנסת האורחים ,לאחר מכן הצטרף
שלומק’ה מזוועהיל זי”ע ,בחינת ‘צדיק יסוד ‘באהלטענער הייט’ ,בסתר והצנע לכת מופלא
גם חתנו הגדול של רבינו הגה”צ רבי אליהו
עולם’ ,וצדיקים אלו דייקא התפרסמו לאחר עבד את הקב”ה ,בלי שום פרסום ,בלי שאף
באכנער זצ”ל שנלקח אז כחתנא דבי נשיאה
הסתלקותם הרבה יותר מכפי שהיו מפורסמים אחד יידע ממנו ,דבוק בתורה הקדושה יומם
ועמד לימינו במלאכת הקודש של הכנסת
בחייהם. וליל.
האורחים.
וכן היה אצל הרבי זי”ע שלאחר הסתלקותו לאחר מכן עבר רבינו לרחוב ה 43והכנסת זוהי מידתו של יוסף הצדיק – מקיים אורייתא
יצא שמו וטבעו בכל העולם היהודי מקצה ועד האורחים שלו הרחיבה גבולותיה .זוכר אני בסתרא ,ורבינו זי”ע שהלך בדרכו לא בכדי היה
קצהו יותר מבחייו ,ורבבות יהודים עולים אל שכל הבית ,כל החפצים ,הכול היה מוקדש דבוק גם במידתו הנוספת של יוסף הצדיק,
ציונו הקדוש בהר הזיתים להשתטח ולקבל על עבור האורחים ,הכול היה מופקר למען יהודים מידת יסוד ,עניין הקדושה והטהרה בה היה
עצמם שלא לדבר בעת התפילה ורואים אצלו אחרים .בהזדמנות אחת כשביקרתי בהיכלו רבינו מיחידי סגולה שבדור ממש .מי שזוכר
ישועות שלא כדרך הטבע. של רבינו התאונן בפניי אחד מבני המשפחה את רבינו זי”ע איך היה שמור וגדור בענייני
אין זאת אלא שצדיק קדוש כזה שכל ימיו לא איך הבניין כולו זרוע בדלי סיגריות שעישנו קדושה וטהרה ,איך לא הרים את עיניו בלכתו
הייתה לו שייכות עם העולם הזה ,בחינת ‘אין’, אותם דמויות וטיפוסים שהשתכנו בבית רבינו ברחוב ,כל גינוניו והנהגותיו היו קודש קדשים,
וכשלעצמו לא היה זקוק למאומה והכל העניק והתהלכו בו כבביתם שלהם ...ואולם הרבי שמור ומזוכך למעלה מהשגת אדם מן השורה,
להשי”ת ,בחינת “אלול – לא לו” ,לעצמו היה זי”ע מעולם לא אמר ולא העיר להם מילה, פלאי פלאים.
בחינת ‘לא’ וכל כולו היה ‘לו’ למענו יתברך - אדרבה הוא שמח ונהנה לראות שיהודים ו”משם רועה אבן ישראל” ,מכאן זכה להיות
אזי הקב”ה מפרסמו ומודיע שמו בעולם. אחרים מרגישים בביתו כבבית שלהם. רועה ישראל ,לברך ולהשפיע על יהודים כל
וב”ה רואים כיום איך קהילת הקודש עדת שיחות הטלפון באותן שנים היו דבר יקר מאד. טוב ,צדיק גוזר והקב”ה מקיים .אכן ידועים לי
חסידי לעלוב גדלה וצומחת ב”ה ומשגשגת משולחים מארץ ישראל שהיו רוצים להתקשר מכלי ראשון כמה עובדות פלא שכל מה שאמר
ברוחניות ובגשמיות בראשות יבלחט”א לביתם ולשוחח עם בני משפחתם היו מקמצים התקיים ,ככל היוצא מפיו יעשה.
ממשיך דרכו כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א ,והכול מאד בשיחות ,אך הרבי זי”ע? הוא נתן להם כשיהודי שמור בקדושה וטהרה הריהו מקבל
מכוחו של אותו צדיק אשר אורו זרוע ומאיר להתקשר בחופשיות לביתם ולשוחח ככל אשר מן שמיא את הכוח שכל היוצא מפיו מתקיים,
עד ביאת גוא”צ בב”א ,זכותו יגן עלינו ועל כל ליבם ,ביודעו כמה מקל עליהם הדבר שהם וכמו שכותב האור החיים הקדוש זי”ע על
ישראל אמן. יכולים לשוחח עם בני ביתם מעבר לים .חשבון פסוק זה “משם רועה אבן ישראל ,כאן רמז
ח | 'אהל מועד' – לעלוב
סיפורים ועובדות על צדיקי הדורות באהלי צדיקים
הרה"ג ר' יאיר וינשטוק שליט"א -נו"נ לרבוה"ק
המבדיל בין ישראל לעמים
ליומא דהילולא של הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זיע"א – י"ג כסלו תרצ"ד
"יודע אתה ר' לייבל ,כי אינני שומר מצוות", בצעדים נמרצים חצה ר' לייבל סוחר האריגים אחרי חג השבועות תרע"ד ,כשמצב בריאותו
המשיך ליאון בקול שבור" ,אולם עז חפצי את ה'שטראסה' .חבילת אריג חדשה תחת התערער ,נסע האדמו"ר הצדיק רבי ישראל
להישאר במסגרת העם היהודי בכל מחיר". שחיו .בקרן הרחוב הייתה חנות האריגים מטשורטקוב לדרוש ברופאים המומחים
-אינני יכול לשאת מחשבה זו ,קם פתאום הגדולה הומה לקוחות כתמיד .ר' לייבל קימט בגרמניה .החסידים התפלאו כאשר האדמו"ר
ליאון מכסאו המגולף" ,אם תוציא את זממה מצחו ,אימץ את עיניו והביט בתימהון לכל עבר. הנערץ ,שלא כדרכו בנסיעות קודמות ,נטל
אל הפועל" ,סינן בלחישה מבשרת רעות ועיניו זבנים שרתו לקוחות מתעניינים ,וענו בסבלנות עימו חפצי ערך רוחניים ,כמו פריטי לבוש
יוקדות באש זרה" ,אשים קץ לחיי! כן ,אני על שאלות טורדניות .ההמולה כרגיל ,אלא של אבותיו ,ספרי קודש שקיבל בירושה ועוד.
אתאבד! אתאבד!" והוא פרץ בדהרה מטורפת שבעל החנות עצמו ,ידידו הטוב ליאון ,אינו במסעו מטשורטקוב לגרמניה עבר הרבי
במשרדו המפואר ,מפיל רהיטים וחפצים לכל נראה .בהיסוס קרב אל הזבן הראשי ושאל בהרבה ערים ועיירות ,וחסידיו שהתגוררו
עבר וקורא קריאות נואשות. אותו היכן בעל החנות. באותן ערים יצאו לתחנות הרכבת לקבל את
"ליאון?" ,התגמגם הלה" ,אה ,אה ,הוא לא פני רבם .כשעבר בעיר קראקא שבגליציה ,נסעו
מאמצים רבים וכוחות גוף ונפש בל ישוערו
נמצא ,אשמח למלא את מקומו ,במה אוכל חסידיו מקראקא ללוותו עד גבול "שלושת
נדרשו הימנו ,מר' לייבל ,עד שהצליח להרגיע
לעזור?". הראשים" ,ליד נהר הוייכסל ,שם נפגש גבולן
את רוחו הסוערת של ידידו המשתולל.
של שלוש המעצמות באותם ימים :אוסטריה,
"ליאון ,לא הכל אבוד ,אפשר להוציא אותה הקמטים במצחו של ר' לייבל העמיקו יותר.
רוסיה ,וגרמניה.
מהבוץ ,אבל עליך להשמע לי". בכל אותן שבע שנים של מסחר שוטף בינו
לבין ליאון טאובה ,מעולם עוד לא אירע שיכנס לאחר ברכת הפרידה זקף האדמו"ר את עיניו
"כל מה שתאמר ,לייבל". למרום ואמר" :אוסטריה אומרת 'לי הארץ',
לחנות וליאון החרוץ נעדר ממנה ,ומהו הסומק
"בוא אתי עכשיו ,אל הרבי שלי ,הרבי הפתאומי שהציף לפתע את פניו של הזבן, רוסיה אומרת 'לי הארץ' ,וגם גרמניה טוענת
מטשורטקוב". והגמגום הבלתי מובן... כך ,ואני אומר :לה' הארץ ומלואה!"
הוא עשה עצמו כמי שהחליט לעזוב ,פסע תמהו החסידים על דבריו אך הנה הוסיף הרבי
"מתי הלכתי ככה ,במהירות כזו אל הרבי?" לכיוון היציאה עד שעיניו הבולשות של הזבן עוד כמה משפטים חסרי פשר" ,אבי הקדוש
שאל ר' לייבל את עצמו ,כשהיו שניהם גומאים לא עקבו עוד ,ולפתע פנה במהירות לאחוריו אמר לי זמן מה לפני הסתלקותו "ראיתי
את רחובותיה של וינה ,חולפים במהירות וחמק בלאט אל המשרד. בחלום כוס שחורה" .הוא שהה מעט והמשיך,
רבה על פני ה'שטראסות' הרחבות של עיר "אין כניסה" ,שמע קול מוכר מכריז בתקיפות "אין היום מתחיל להאיר עד שיחשיך כליל"...
המלוכה ,ומתעלמים מן היופי הניבט בכל בירכתי החדר" ,אה ,זה אתה ר' לייבל? אליך "חותני ז"ל אמר "וינה היא עיר מלוכה" ,ואני
פינה .התלהבותו של ליאון לא ידעה גבולות, לא התכוונתי". אומר שבווינה טוב לקדש"...
ור' לייבל התקשה להדביק את מרוצתו. "מה היה לך ,ליאון" סקר לייבל בדאגה את הקהל הרב שעמד שם נותר פעור פה ,לשמע
בנשימה טרופה הגיעו לבית האדמו"ר ,ליאון פניו העגמומיות של ידידו הותיק ומבטו הכבוי, שיחות סתרים אלו מפיו של הרבי שנודע תמיד
ניגש בבהילות והקיש על הדלת ,אלא שר' "אינך חש בטוב?" בדבריו השקולים והמדודים .שלושה חודשים
לייבל עצר בעדו ,ולימדו כי אל ביתו של "מה אכפת לך?" התקיף אותו ליאון בגסות. אחרי כן (בתשעה באב תרע"ד) ,פרצה באופן
אדמו"ר אין מתפרצים כך ,ושנית ,יש לכתוב ר' לייבל נדהם ,מה אירע לנימוסיו האוסטריים פתאומי מלחמת העולם הראשונה ,שהייתה
'קויטל'. המהוללים של ידידו הטוב .אך לא אדם כר' עקובה מדם יהודי .האדמו"ר עצמו נאלץ להגר
לייבל ,חסיד טשורטקוב ותיק ,יפגע .הוא הבין עם כל משפחתו לווינה .או אז הבינו החסידים
חגור באבנט נכנס ר' לייבל בדחילו ורחימו
היטב לנפש האדם .ידע כי לפעמים מאחורי על מה נסבה שיחתו התמוהה בשעתה.
לקודש פנימה .מבויש קמעא ,צעדיו מהוססים,
התקפה פרועה על חבר טוב ,עלולה להסתתר
נכנס אחריו ליאון ,נפעם מזיו טוהרו של הרבי, כשהגיע הרבי לוינה פתח הרבי בפעילות
זעקת-שבר "הצילו".
מן הצורה המלכותית הקדושה ,כמוה לא ראה נרחבת להרמת קרן היהדות שהייתה בשפל.
"מה יום מיומיים ,מדוע אתה מתנהג ככה?".
מימיו. מאתיים אלף יהודים גרו אז בוינה ,אך רק
"ואם אספר לך ,במה תוכל לעזור לי?" המשיך
הרבי קרא את הפתקה ,ר' לייבל סיפר בקצרה מעטים מהם שמרו שבת .ורבי ישראל הפציר
ליאון ותקף.
לרבי על חומרת מצבו של חברו .הרבי הרים בנועם לשונו בכל יהודי שנכנס אליו לבקש
לייבל לא הירפה" ,דאגה בלב איש ישיחנה,
את עיניו החודרות והבוערות ונעץ בסוחר מבט עצה או ברכה" ,הבטח לי שתשמור שבת".
אדרבה ,ספר ואולי אוכל לסייע".
כחול ונוקב. מאות יהודים וינאיים הבטיחו לו בהן צדקם
"משבר חמור עובר על משפחתי" ,התייפח
שמירת שבת כהלכתה ,ובגינם לא עזב עוד
"האם תקבל על עצמך לשמור שבת?" הסוחר" ,צרה צרורה התרגשה עלי ,צרת הבת".
את עיר הבירה האוסטרית גם לאחר שנדמו
"רבי קדוש ,כדי להציל את בתי ,אהיה מוכן ליאון שלף מכיסו את הממחטה הצחורה ,וניגב
רעמי התותחים והמלחמה הסתיימה .חסידיו
לכל דבר". את עיניו הלחות.
מגליציה באו לבקשו שישוב אליהם והוא סרב:
"תוכל להבטיח לי?" ,שאל הרבי בקול רך, "בתי ,בתי ,בתי יחידתי" ,נשנק בבכיו ולא יכול
"מאות יהודים הבטיחו לי לשמור שבת ,אם
והסוחר הבטיח בהן צדקו. היה להמשיך.
אעזוב -מי יודע אם יעמדו בניסיון".
"מה אירע לה" ,נחרד ר' לייבל" ,מחלה קשה
"אם כן ,הייתי מבקש כי תביא לכאן את בתך", תקפה אותה?" המלים שאמר לפני המלחמה" ,בוינה טוב
ביקש הרבי. "גרוע מזה" ,ייבב ליאון. לקדש" ,קיבלו משמעות נוספת ,הרבי לא רק
"זה בלתי אפשרי ,בתי שונאת יהודים חרדים, האוירה נעשתה כבדה ומעיקה .לייבל חשש מן קידש על היין בוינה ,הוא קידש יהודים רבים...
היא לא תסכים בשום אופן". ההמשך ,שתק שתיקה ממושכת והמתין. סיטונאי האריגים הוינאי ליאון טאובה ,היה
והרבי בשלו" :תנסה!" "היא התארסה עם גוי" ,הטיח ליאון את המלים אחד מן היהודים שהרבי קידש...
הנוראות" ,בתי היחידה עומדת להנשא לגוי!
להתבולל!!"
'אהל מועד' – לעלוב | ט
השלחן ללגימת קפה של שחרית .נקישות עזות ונכבשה כליל מכח אישיותו הנדירה .בנימוס את מבטה הלועג של בתו ,לא שכח ליאון ימים
על הדלת הפרו פתאום את שלוות הבוקר. רב הקשיבה לדברי הכיבושין שהרעיף עליה. רבים" .אבא ,נעשית 'פנאט' כמו כל ארוכי
"מי זה דופק כגזלן בבוקר השכם" ,רטן ליאון "למה לך איש נוכרי דווקא?" שאל רבי הזקן ההם?" שאלה בתו בבוז ,שעה שבקש
וניגש אל הפתח. ישראל בנחת" ,והלא תוכלי לקחת בחור יהודי ממנה ללכת אתו אל הרבי ,והלעג צרב את לבו
ממשפחה טובה ומיוחסת ,ולחיות אתו חיים כסרפד" .אתה ,ליאון ,היהודי המתקדם והנאור,
כרוח רעה התפרץ החתן הגוי פנימה ,פניו
יהודיים טהורים ,מה חטאו לך הוריך שתמררי הסתפחת לחבורת חסידים חשוכים? ...מילא,
זועפות ומבטו מאיים בעליל.
כה את חייהם?" אם החלטת לשנות דעתך -יערב ויבושם לך,
חיוכה של הכלה נמחה בבת-אחת למראה מצידי תלבש שטריימל שבעה ימים בשבוע
ארוסה הזועם" .דעי לך" פתח ללא גינונים היא לא יכלה לעמוד בפני תוכחתו ,לאיטה
ותאכל חבית דגים מלוחים מן הבוקר עד
יתרים ,אף ללא ברכת שלום" ...הקשר בינינו נסוגה לעבר הדלת .על קצה לשונה כבר
הערב ,אבל אני? כף רגלי לא תדרוך על מפתנו
נפסק מהיום והלאה ,שוב אין לי כל עסק עמדו המלים "רבי ,אני מתחרטת על מחשבתי
של שום רבינר!"
אתך!" .בטריקת דלת עזב את הבית .בעיניים הרעה" ,אלא שבאותו שבריר שניה ,הפעיל
שר הדמיון את קסמיו וצייר בדמיונה בצבעים ובכל-זאת ,לאחר שדבר על לבה שעה ארוכה,
קמות הביטה הכלה לשעבר לעבר הדלת,
ורודים ,כיצד ייראו חייה בצוותא חדא עם נעתרה הבת לבקשתו הנרגשת .היא לא שכחה
באזניה עוד מצלצלים דברי הרבי" :הוא יעזוב
ארוסה הגוי... להוסיף כי היא עושה זאת פשוט משום שאביה
אותך"...
פורט על מיתרי ליבה ,אך בעיקר כדי להוכיח
עוד באותו יום שכר ליאון תלמיד-חכם יר"ש "רבי ,אינני יכולה להתחרט ,כבר קשרתי גורלי
לו ,כי עליה לא יצליח ה'רבינר' להשפיע ,ודבריו
שיכשיר את מטבחו וילמד את בני המשפחה עם ארוסי הנוכרי ,ולא אוכל להתיר אותו".
לא יעשו עליה שום רושם ...אבל כשבאה לביתו
א"ב של יהדות .מקץ תקופה קצרה שונו בני "אם כך" ,נעמד הרבי ועיניו הגדולות יורות של הרבי ועמדה בדל"ת אמותיו המזוככות
המשפחה ללא הכר ,ליאון שהיה לאריה ,הפך זיקים" ,הוא יעזוב אותך!" מכל שמץ של יצרים ומאויים ,נשכחו ממנה
לאחד מן המנין בקלויז חסידי טשורטקוב כל ההבטחות שהבטיחה לעצמה .גם היא,
בוינה ובתו נישאה לאחד מטובי צעירי הקהילה כמו אביה הוקסמה מהדרת קדשו של הרבי,
החרדית בעיר!... יומיים עברו .ליאון ובני משפחתו הסבו אל
מרים מרבותינו הק' דיבורים ,שיחות ,א בנאות דש"א
הרב שמעון טיקוצקי
ליקוטי סיפורים ועובדות יקרות
מפי הרה"ח ר' שמואל פרוש שליט"א ,מחשובי אנ"ש ומעתיקי השמועה בחצר קדשנו
ישראל מסטולין זי”ע ‘דער פרנקפורטער’ הבה נראה עוד פעם את פני הסבא השבוע ביום ח’ כסלו היה ההילולא של הרה”ק
(שהיה אף הוא כידוע נכד בית טשערנוביל, קדישא רבי אהרן מטשערנוביל זי”ע ונפתח בזה בכמה
נכדו של הרה”ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא עובדות יקרות אודותיו:
זי”ע) והרה”ק המהרי”ד מאוד רצה את השידוך. סיפר לי הגה”ח בנש”ק ר’ יהושע הורביץ זצ”ל הרה”ק המהרי”ד מבעלזא זי”ע היה חתנו של
את השידוך הזה דיברו עוד בחיי המהרי”ד, בן הרה”ק מדז’יקוב זצוק”ל כי כשהגיעה הרה”ק ר’ ישעיה משולם זוסיא מטשערנוביל
אמנם בעת החתונה (בשנת תרפ”ח) כבר לא הידיעה להמהרי”ד על הסתלקותו של זקנו זי”ע בן הרה”ק רבי אהרן מטשערנוביל זי”ע.
היו המחותנים המהרי”ד והרה”ק מסטולין הרה”ק רבי אהרן מטשערנוביל עלה מיד על לאחר הנישואין היה המהרי”ד בטשערנוביל
זי”ע בחיים ,והרה”ק המהר”א מבעלזא זי”ע עגלה ועוד הספיק לראות בעת ששכב הרה”ק סמוך על שולחן זקנו הרה”ק רבי אהרן זי”ע,
הגיע להשתתף בשמחת נישואי אחיו שהייתה בקברו בטרם כיסו אותו ,וניגש מיד ואמר באותה תקופה זכה לקרבה יתירה מזקנו
בסטולין. “לאמיר נאך א מאהל זעהן דעם אלטיטשקן הגדול ודבק בו ונפשו נקשרה בנפשו בקשר
ואמר רביה”ק ה’ברכת משה’ הטעם שהמהרי”ד – הבה נראה עוד פעם את הסבא קדישא” נשגב.
רצה את השידוך ,כי ביתו של הרה”ק וקפץ לתוך הקבר וגילה מעט התכריכים והביט כל ימיו היה המהרי”ד ‘פארקאכט’ – דבוק
הפרנקפורטער זי”ע היה ‘א פרומער שטוב’ וכל בפניו. בזקינו הרה”ק מטשערנוביל ,והיה חוזר ומספר
צאצאיו ובניו בנותיו היו יראים ושלמים ,ולא (כאשר סיפר לי זאת הגה”ח ר’ יהושע הנ”ל אודותיו בגעגועים וערגה ,והיה מכנה אותו
היה אחד ח”ו ששינה טעמו וסר מהדרך. הפליא את הדבר שהרה”ק המהרי”ד הביט ‘דער אלטיטשקער – הסבא קדישא’.
והתבטא רביה”ק ה’ברכת משה’ זי”ע :הכרתי בפניו של נפטר (עיין בזה בהוריות יג ,ב הרה”ק רבי יהושע מבעלזא זי”ע התבטא
הרבה בתים של אדמורי”ם ,אך הרה”ק מסטולין בעניין המסתכל בפני מת) ואמרתי לו על פעם בחביבות על בנו הרה”ק המהרי”ד כי
הייתה מיטתו שלימה ‘דער פריינקפורטער איז אתר שהרי הרה”ק מטשערנוביל היה בבחינת בשובו מטשערנוביל היה המהרי”ד כה דבוק
געווען מיטתו שלימה’ ,כל בניו וצאצאיו היו ‘צדיקים במיתתם קרויים חיים’ ואם כן נמצא בבית טשערנוביל עד כי “שנתיים לקח לי עד
‘פרום’ (באותו הדור היו כידוע הרבה נסיונות שהמהרי”ד לא הסתכל בפניו של מת אלא שעשיתיו חזרה לבעלזער חסיד”...
שהפילו חללים ח”ו גם בבתים הטובים ביותר, בפני אדם חי). פעם ,באותה תקופה שהיה המהרי”ד
ולא רבים זכו לכך). בטשערנוביל לאחר נישואיו ,כתב הרה”ק
הרה”ק המהר”א מבעלזא זי”ע התבטא פעם ‘מזרח’ של נכדי הרה”ק מטשערנוביל המהר”י מבעלזא זי”ע מכתב להרה”ק ר’ אהרן
על אחיו זה ,הרה”ק ר’ שלום מאפטא זי”ע מטשערנוביל ובו ביקש ממנו שיקרב את בנו
המהרי”ד היה דבוק מאוד בבית טשערנוביל
שנפטר בשנות השואה“ ,ר’ שלומק’ה איז המהרי”ד.
ועל כן רצה מאוד לשדך את צאצאיו עם נכדי
געווען א צדיק”. קרא הרה”ק ר’ אהרן לנכדו המהרי”ד ואמר
בית טשערנוביל דווקא ,ופעם התבטא “איך
לו “אביך כתב לי שאקרב אותך ,נו ,וכי מתי
אפילו על השולחנות והכלים דארף א מזרח פון טשערנובלער אייניקלאך”,
יכול אני לקרב אותך ,הרי כל היום אתה יושב
וכן היה.
סיפר לי הגה”ח ר’ שמחה מונד ז”ל שבכל יום ולומד ,אך זאת אומר לך כשאני אומר בבוקר
ובעניין זה שמעתי מרביה”ק ה’ברכת משה’ ‘מודה אני לפניך’ ואני נזכר מיהו ה’אני’ ומיהו
בזמן שהיה הרה”ק המהרי”ד מבעלזא זי”ע זי”ע שכאשר הגיע בנו של המהרי”ד ,הרה”ק
מוריד את התפילין רש”י לבין לבישת התפילין ה’לפניך’ מקבל אני כזה חרדה גדולה ,א
רבי שלום רוקח מאפטא זי”ע לפרק השידוכין ציטער ,עד שאיני יכול לחזור לעצמי – ודברים
דרבינו תם היה מדבר מזקנו הרה”ק רבי אהרן דיברו בו נכבדות את בתו של הרה”ק רבי
מטשערנוביל ,ואם לא היה לו עם מי לדבר, אלו היו הקירוב שנתן לו.
י | 'אהל מועד' – לעלוב
היה נכנס אל הרבנית הצדקנית ע”ה ומדבר
פנינים ומרגליות משולחן רבוה”ק עמה על זקינה איך היה נראה ביתו איך עמדו
השולחן והכסאות והכלים והחפצים ,העיקר
הדרשה הנוראה לפני ‘כל נדרי’ ארחץ במי הדעת להזכיר את שמו של הרה”ק מטשערנוביל.
הגה”ח ר’ שמואל אהרן וובר זצ”ל היה מספר דרכו בקודש של רביה”ק ה’ברכת משה’ זי”ע
ששמע מרביה”ק הרדצ”ש זי”ע שזקינו הרבי ר’ הייתה לבקש לעתים קרובות ,ופעמים רבות ביקורו של ה’בית אהרן’
שמעלקא מניקלשבורג זי”ע אמר פעם דרשה היה זה באמצע עריכת השולחן הטהור ,שיביאו שמעתי בקארלין שהרה”ק הבית אהרן
בבית מדרשו בערב יום הקדוש לפני אמירת ‘כל לו ספל מים לרחוץ ידיו ,והיה נוטל ידיו לפי מקארלין זי”ע היה פעם אצל הרה”ק רבי
נדרי’ ומה היה תוכן הדרשה ,פתח וסיפר משל סדר מיוחד ,היה נוטל תחילה כמה פעמים אהרן מטשערנוביל זי”ע בשבת קודש ובעת
לבת מלך שנתפסה בידי ליסטים ,בהיותה שם לסירוגין עשר פעמים ,אחר כך עשר פעמים שהכניסו הבשר הביאו גם חרדל ,נענה הבית
עברה סבל רב ,נתנו לה לאכול מזון גס והייתה ברציפות על יד ימין ואחר כך יד שמאל ,ואחר אהרן “בשבת לא צריך להוסיף חרדל לבשר”.
בתנאים קשים ונוראים. כך תפס הנטלה שלא במקום הידית ושפך כך למחרת השבת נסע ה’בית אהרן’ לדרכו .והנה
אביה הקיסר עשה כל שבידו עד שהצליח על שתי הידיים כאחד ,והיה עושה זאת בזריזות בשבת הבאה הכניסו בשר עם חרדל אמר
לחלצה מידי הליסטים ולהחזירה לארמונו. גדולה. הרה”ק מטשערנוביל “ר’ אהרלה קארלינער
בהגיעה לבית שאל אותה אביה “מתי היה הרבה פעמים אמר תוך כדי כך “ארחץ ,ארחץ, אומר שבשבת אין צריך להביא חרדל עם
לך הרגע הקשה ביותר?” השיבה לו הבת ארחץ” ולעתים אמר “ארחץ בניקיון כפי” הבשר” ,ומני אז לא אכל עוד בשר עם חרדל
כשנגעו בי הליסטים הארורים זה היה לי הסבל ולעתים נדירות אמר “ארחץ במי הדעת”(לשון בשבת.
הגדול ביותר ,אמנם סבלתי מרורות מהאוכל הרמב”ם) וסדר נטילה זו מובא כבר מה’בן איש
ומהתנאים הקשים ,אבל זה היה לי הדבר חי’ ,ומובא בשם האריז”ל שהוא במקום מקווה. להעלות תפילות ישראל
הנורא ביותר. זכורני שפעם ניגש יהודי אחד לרבינו בעת בספה”ק ‘שם משמואל’ להגה”ק מסוכטשוב
וסיים רביה”ק הרדצ”ש שהרבי ר’ שמעלקא עריכת השולחן ונתן לו את ידו לשלום ,לאחר זי”ע ,כותב וזל”ק" :ראיתי כד הוינא טליא
סיים וקרא באזני המתפללים“ :עכשיו הוא מכן החל רבינו לזעוק שיביאו לו מים לנטילה מכתב הרב הקדוש ר' אהרן מטשערנאבל
הרגע הקשה ביותר של הספר תורה ,כל השנה ואמר “צריכים הרבה מים ,מדארף אסאך
זצללה"ה שנתן ביד שלוחו לחזור בערי ישראל
אנשים חוטאים ח”ו ונכשלים בעבירות וכעת וואסער ,מדארף אסאך וואסער” ונטל ידיו כמה
לקבץ ממון ,וכך כתב :לא ממון אני צריך כי
הם ניגשים אליו ונוגעים בו ,זהו הרגע הקשה פעמים כסדר שתיארנו.
הכסף בביתי מצוי כאבנים ,אלא שאני צריך
ביותר עבור ספר התורה”... והנה לאחרונה מצאתי מהרה”ק ר’ פינחס
להעלות תפילת ישראל לאביהן שבשמים,
לשמע הדברים נעשתה התעוררות גדולה מקוריץ זי”ע שנהג גם כן במנהג זה ,וכך מובא
ולדבר הזה נצרך לי כסף מקובץ מכל ישראל
בקרב הציבור וגעה כל העם בבכייה ובתשובה ב’מדרש פינחס’ בזה הלשון “גם שמעתי משמו
עכת"ד".
שלימה. ליטול ידיו במים ועל ידי שמטהר ידיו סרים גם
וסיים הגה”ח ר’ שמואל אהרן דהנה במקומות כן הרהורים ,ודבר זה ראיתי ממנו כמה פעמים”. מביא לידי הכנעה
רבים נהוג שבערב יום הקדוש לפני ‘כל נדרי’ וב’ספר המידות’ להרה”ק רבי נחמן מברסלב
כשמוציאים את ספרי התורה מארון הקודש זי”ע (ערך אמונה) “מי שמנקה ידיו בכל עת על הגה”ח ר’ שמחה מונד ז”ל היה אומר בשם
מסתובבים עמהם ברחבי בית הכנסת כדי ידי זה מזכה את ליבו” (היינו שמזכך את הלב) הרה”ק ר’ אהרן מטשערנוביל זי”ע העניין
שיוכלו כל המתפללים לנשק הס”ת ,אך אצלנו עכל”ק. שבתפילה צריך להיות חגור באבנט (גארטל)
בלעלוב לא נהגו כן ,אלא מי שרצה ניגש ונישק והעניין הוא כי המים הם פשוט בתכלית כי האבנט מביא לידי שפלות והכנעה ,ופירש
את הס”ת ,וזהו לאור עובדא זאת ,ע”כ דברי רבי הפשטות ,וכן תיבת מים נקראת למפרע בזה הפסוק “וחגור נתנה לכנעני” ,כנעני לשון
שמואל אהרן. גם כן מים ,כי מים הם גם אור ישר וגם אור הכנעה ,החגורה מביאה לידי הכנעה ושפלות.
וחשבתי להוסיף על כך דהנה לכאורה היה חוזר ,ובזה יובן לשון הרמב”ם בסוף הלכות ומעניין לעניין ,שמעתי מהרה”צ ר’ ישראל
צריך לקרוא ל’שמחת תורה’ – ‘יום שמחתנו מקוואות וז”ל "כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שמעון קסטילניץ זצ”ל שהרה”ק רבי משה
עם התורה’ ,אך לפי האמור מבואר שלאחר שטבל טהור ואע"פ שלא נתחדש בגופו דבר מקאברין זי”ע היה פעם שבור בקרבו על
שיהודים עוברים את ימי ראש השנה ויום כיפור כך המכוון לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות עבודתו שאיננה כראוי ,והוציא גמרא מסכת
ימי סליחה וכפרה ומחילת עוונות ,ולאחר מכן שהן מחשבת האון ודעות הרעות כיון שהסכים ביצה ולמד את פירושו של המהר”ם שיף
חג הסוכות שהוא בחינת ‘ימינו תחבקני’ ,בחינת בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי ומשלמד את המילים “אלמא הכנה בעי” יצא
אהבה ,לאחר שעוברים כאלו ימים של התעלות הדעת טהור ,הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מפיו המילים ‘’אלמא הכנעה בעי’’ וכשביקש
והתרוממות אזי הספר תורה כבר שמח שיהודים מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל לומר שוב את המילים כתיקונן שוב יצאו מפיו
רוקדים עמו ומנשקים אותו ,ולכן קוראים לו גילוליכם אטהר אתכם ,השם ברחמיו הרבים ‘’אלמא הכנעה בעי’’ ,כך היה שלוש פעמים
“שמחת תורה” -יום שהתורה שמחה בכך מכל חטא עון ואשמה יטהרינו אמן עכלה"ק, ונענה אז “אויב אזוי מוז מען זיך מכניע זיין
שיהודים יכולים לגשת ולהתקרב אליה. ואין כאן המקום להאריך בזה. ביז’ן סוף – אם כך סימן שמוכרחים לעמול על
הכנעה עד הסוף”...
והחליק כך ממרומי הר מירון עד הכניסה בעת הברית“ :אליהו הנביא הגיע כעת ,לך
ליישוב ,בהגיעו למטה פשט את הקאפטן ואמור לו שטוב להיות מלאך ,דהיינו בלי עד כלות הנפש
שהיה מלא בוץ והכניסו למזוודה ולבש קאפטן נסיונות”. הרה”ח ר’ יחזקאל מנדל ז”ל בנו של הגה”ח
אחר וכך נסע. ר’ ישראל משה מטעגלאש זצ”ל מגדולי
בהגיעו לויז’ניצא פנה אליו ה’צמח צדיק’ ושאל מתנה מארץ ישראל חסידי בעלזא אמר לי פעם שהרה”ק המהרי”ד
אותו “ארץ ישראלדיגער איד מה הבאתם לי שמעתי מהגה”ח ר’ פינחס מרדכי זינגער זצ”ל זי”ע היה חוזר בשם זקנו הרה”ק רבי אהרן
מתנה מארץ ישראל?” אותו יהודי היה עני מחסידי קארלין בצפת ,וכן שמעתי מהרה”צ ר’ מטשערנוביל על מה שאמרו חז”ל “כיצד
מרוד לא היה לו מאומה ,ושוב שאלו הרה”ק יהושע העשיל הלטובסקי זצ”ל ,שהיה יהודי מרקדין לפני הכלה” ,שצריך לרקוד כל כך עד
אותה שאלה עד שאמר “יש לי רק את הקאפטן בצפת שנסע למירון בל”ג בעומר ובהיותו שמגיעים ‘לפני הכלה’ ,היינו עד כלות הנפש.
הנוסף שהבאתי עמי מארץ ישראל אך הוא במירון החליט שהוא נוסע מיד לחיפה ונוסע עוד סיפר לי רבי יחזקאל שהיה פעם ברית
מלוכלך בבוץ ורפש” וסיפר על מה שאירע לו באנייה להרה”ק רבי מנחם מנדל מויזניץ זי”ע מילה שהרה”ק הבית אהרן מקארלין זי”ע
בל”ג בעומר. הצמח צדיק ,באותו יום ירד גשם כבד במירון השתתף בה וכן הרה”ק רבי אהרן מטשערנוביל
אמר לו הרה”ק “גיב דאס מיר – תן לי אותו”, וכל ההר נעשה מלא בוץ ורפש ,פשט החסיד ואחיו הרה”ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס,
היהודי הוציא מצקלונו את הקאפטן שהיה את הקאפטן שלו והתיישב עליו כמזחלת ושמעו שה’בית אהרן’ אומר לאחד מחסידיו
'אהל מועד' – לעלוב | אי
ברכת הפירות
ילקוט הליכות מלא בוץ ,ונכנס ה’צמח’ לחדרו וכיסה את הרצפה בנייר וכדו’
והתיישב בעצמו על הקרקע וגירד היטב את כל האדמה
ועניינים הנוגעים למעשה
שהתייבשה על הקאפטן ,ואסף את כל האדמה והכניסה
לצרור והניחה בארון למשמרת ,שהרי זו אדמת ארץ ישראל
נערך ע"י הרה"ג רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א -רב ומו"צ בקהילתנו הקדושה ,בעל ה'ילקוט הליכות' וראש כולל משנת שמעון והייתה חשובה אצלו לאין ערוך.
לאחר מכן יצא מן החדר ואמר לאותו יהודי “במה אשלם לך
ב .ברכת בורא נפשות. א .בירך על פרי או משקה ומיד לאחר על מתנה חשובה כזו כפי שהבאת לי” ...כך שמעתי משניהם
הברכה נפל הפרי מידו או נשפך ששמעו מאותו יהודי בעל המעשה עצמו.
א .האוכל פירות האילן חוץ משבעת
המשקה. רופא כל בשר ומפליא לעשות
המינים ,או ירקות ,וכן השותה כל סוגי
המשקים חוץ מיין ,מברך אחריהם בורא א .בירך על פרי ומיד לאחר הברכה כשרביה”ק הרדצ”ש זי”ע יצא בפעם השנייה לקארלין אל
נפשות .וכך הוא נוסח הברכה" :ברוך נפל הפרי מידו ונאבד או נעשה מאוס הרה”ק ה’בית אהרן’ זי”ע ,בשנת תרל”א ,נטל עמו עשרים
אתה ד' אלהינו מלך העולם בורא נפשות לאכילה ,אם כיון בברכתו גם על הפירות ושלושה אברכים מצפת שהצטרפו אליו לנסיעה .היה אז
רבות וחסרונם" ,ויש אומרים "וחסרונן", שיביאו לו אחר כך ,או שהיה על השולחן בצפת אברך ושמו הרה”ח ר’ יהושע ז”ל שהיה מכונה ‘דער
"על כל מה שברא" ,ויש אומרים "על כל עוד פירות בשעה שבירך ,או שיש לו אקא’רס שוחט’ ,והוא רצה להצטרף גם כן לרביה”ק בנסיעתו
מה שבראת"" ,להחיות בהם נפש כל חי, בבית מאותו פרי שבירך עליו ,אזי יטעום לקארלין ,אך היה צריך להביא סכום כסף להוצאות הנסיעה
ברוך חי העולמים"[ .שו"ע ושו"ע הרב ומ"ב מיד מאותן הפירות כדי שלא תהא ולא היה לו.
סימן רז]. ברכתו לבטלה .ואם לא כיון בברכתו על מה עשה? אמר לעצמו הרי יש לי בבית שני פחי שמן זית,
ב .יש אומרים ֵחי העולמים ,החית שאר פירות ,וגם לא היה על השולחן
והרי יכול אני למכור אחד ,וכך עשה והיה לו מזה כבר נפוליון,
בניקוד צירי[ .מ"ב שם] .ובביאור לשון חי פירות אחרים ,ואין לו בבית יותר מאותו
היו לו שני טליתות שקיבל לחתונה אחת לשבת ואחת לימות
פרי ,אזי אינו יכול לתקן הברכה ,ויאמר
העולמים בצירי ,כתב התוס' יום טוב [סוף החול ,הלך ומכר טלית אחת והיו לו כבר שני נפוליון ,ומיד קם
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" על
מסכת תמיד] שהקדוש ברוך הוא חיים של ונסע לחיפה ומצא שם את רביה”ק הרדצ”ש זי”ע ובני חבורתו
שהוציא שם שמים לבטלה[ .שו"ע רמ"א
העולמים שהוא מחיה את העולמים .ויש שעמדו לעלות על האנייה ,וניגש אל רביה”ק הרדצ”ש ואמר
ומ"ב סימן רו ס"ו].
אומרים ַחי העולמים החית בניקוד פתח. שהוא רוצה להצטרף לנסיעה.
[שע"ת וכה"ח שם ,ועיין בשלחן הטהור שם ,שצריך ב .בירך על משקה ומיד לאחר הברכה אמר לו רביה”ק הרדצ”ש בחביבות בלשון ערבי “אט מסרי –
לומר בפתח ,ושבעל התויו"ט חזר בו לעת זקנותו ואמר נשפך המשקה ,אם כיון בברכתו גם על הב כסף” הוציא ר’ יהושע שני נפוליון ,אמר לו רביה”ק “סאיז
בפתח ולא בצירי ,וזה לשונו שם :ואדרבא ע"פ קבלה מה שיביאו לו אחר כך מדברים שברכתם זייער וייניג שוין זאהל זיין אזוי – זה מעט מאד כסף ,אבל
אמיתית צריך לומר חי בפתח ,כי איהו וחיוהי חד בהון
כברכת המשקה ,או שהיה על השולחן שיהיה כך” וצירפו לבני החבורה.
שכן עולם האצילות עם אור אין סוף אחד הוא.]... דברים שברכתם כברכת המשקה ,אזי לאחר שעלה ר’ יהושע על האונייה בנסיעה נעשה חולה מאוד
ג .וכתב המשנה ברורה [שם] :ופירוש יטעום מהם מיד כדי שלא תהא ברכתו עד שהמלחים רצו להשליכו אל הים ...בני החבורה כמובן לא
בורא נפשות רבות מבואר בטור ,דנותן לבטלה .ואם לא כיון בברכתו על שאר הרשו להתקרב אליו וטיפלו בו במסירות גדולה ,אך מצבו לא
לו יתברך שבח על שברא דברים דברים שברכתם כברכת המשקה ,וגם
השתפר עד שהגיעו לקארלין.
הכרחיים כגון לחם ,ודברים מועילים אף לא היה על השולחן מהם ,אינו יכול
בהגיעם לקארלין סיכם רביה”ק הרדצ”ש עשרים ושלושת
שאינם הכרח כגון פירות ,על ההכרחים לתקן הברכה ,ויאמר ברוך שם כבוד
האברכים שהגיעו עמו יגשו לקבל שלום מה’בית אהרן’.
אומר וחסרונם ,ועל כל השאר אומר על מלכותו לעולם ועד על שהוציא שם
ונתן ה’בית אהרן’ שלום לכל אברך אך כשהגיע אל ר’ יהושע
כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי. שמים לבטלה[ .שם].
שהיה האחרון בשורה הפסיק ה’בית אהרן’ ויצא לבית הכבוד,
[ובכף החיים סימן רד ס"ק ל"ח כתב :נמצא פירוש ג .אם נפל מידו או נשפך לאחר שאמר וכשחזר התחיל לברך ‘אשר יצר’ בקול שאגה וסיים בנשימה
הברכה לדברי האר"י ז"ל כך הוא" ,בורא נפשות רבות "ברוך אתה ד'" ,ועדיין לא סיים הברכה, אחת בתיבות “רופא כל בשר ומפליא לעשות שלום עליכם
וחסרונן" ,רצה לומר ,אם נמצאו חסרין וצריכין לבוא יסיים ויאמר "למדני חוקיך" ,שיהא שיעל’ה דער אקאר’ס שוחט” ובאותו רגע הוטב לר’ יהושע
בגלגול" ,על כל מה שבראת" ,רצה לומר ,ויתגלגלו בכל נראה כקורא פסוק ואין כאן מוציא שם והבריא כליל ממחלתו.
מה שבראת ,ואז על ידי הברכה" ,להחיות בהם נפש כל שמים לבטלה[ .שו"ע שם].
חי" ,רצה לומר ,שיתוקנו" ,ברוך חי העולמים" ,שעושה ד .אם אמר "ברוך אתה ד' אלהי" ולא ויש”ב הרמז בראשי תיבות
פלא להחיות העולמים]. סיים "נו" ,יסיים ויאמר "אלהי ישראל את הדברי תורה דלהלן מצאתי בכתב יד עתיק וגדול של
ד .בירך על פירות האילן [שאינם משבעת אבינו מעולם ועד עולם" ,שגם זה פסוק סיפורי צדיקים שנרשמו לפני שנים רבות ,ונמצא אצלי העתק
המינים] על העץ ועל פרי העץ [מעין שלש], בדברי הימים ,אך כיון שהוא רק חצי ממנו:
יצא .אמנם אם בירך ברכת מעין שלש פסוק דהפסוק מתחיל ב-ויברך דוד, וישב יעקב וגו’ .ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו
על ירקות ומיני משקים ,לא יצא ,כי יאמר אחר כך "ברוך שם כבוד מלכותו של יוסף הדא הוא דכתיב וישב עכ”ל המדרש .ופירש הרה”ק
ברכת מעין שלש אינה פוטרת בורא לעולם ועד"[ .כף החיים שם]. מאפטא זי”ע דהנה ג’ צרות עברו על יעקב אבינו עד יוסף ,צרת
נפשות[ .מ"ב שם ,וסימן רח ס"ק ס"ב]. ה .התחיל לברך שהכל על משקה או לבן צרת עשו וצרת דינה ,אות שניה מן דינה הוא יו”ד ,אות
ה .אם אכל פירות משבעת המינים ואכל מאכל ,ואמר "ברוך אתה ד' אלהינו שניה של עשיו הוא שי”ן ,אות שניה מלבן הוא בי”ת ובצירוף
תפוחים ,אינו מברך על התפוחים בורא מלך העולם" ולפני שסיים הברכה כולן יחד הוא “ישב”.
נפשות ,שגם הם בכלל ברכת על העץ, נשפך המשקה או אבד המאכל ,ואין ולזה מרמז המדרש ביקש יעקב לישב בשלוה שסבר שיהיה
וברכת מעין שלש על שבעת המינים לו עוד מהמשקה והמאכל ,רק שנמצא די בצרותיו שעברו עליו ע”ד יש”ב הנ”ל ,קפץ עליו רוגזו של
פוטרת גם את התפוחים[ .שו"ע ומ"ב סימן על השולחן מאכל ממין אחר כגון פרי, יוסף ,ואות שניה של יוסף הוא וי”ו ,וזהו שמסיים המדרש
רח סי"ג]. יסיים "בורא פרי העץ" ויאכל הפרי כדי
‘קפץ עליו רוגזו של יוסף -הדא הוא דכתיב וישב’ ,דבצירוף
שלא תהא ברכתו לבטלה .והוא הדין אם
ו .אכל ושתה מדברים שמברכים התחיל לברך על פרי ,וקודם שסיים את צרת יוסף נעשה ויש”ב ,ודפח”ח.
אחריהם בורא נפשות ,ובעת שבירך הברכה נזכר שבירך כבר עליו ,שיסיים
בורא נפשות כיון לפטור רק את המאכל הוי עשרה פעמים
הברכה על משקה או דבר מאכל שנמצא
כי חפץ עדיין להמשיך בשתיה ,כתב על השולחן[ .ע"פ מה שכתב המ"ב בסימן ח' עוד מובא שם בשם הרה”ק הרבי ר’ שמעלקא זי”ע דהנה
בשו"ת הר צבי [ח"א סצ"ו] שמדברי הפרי סקמ"א בשם הלכות קטנות :ומי שלקח טלית להתעטף איתא במדרש שיוסף נפטר עשר שנים לפני אחיו בעבור
מגדים משמע שאין מועיל בזה כוונה, בו והתחיל לברך עליו ,וקודם שסיים הברכה לקחוהו ששמע מאחיו עשרה פעמים ‘עבדך אבינו’ ושתק ,והנה באמת
וכשבירך בורא נפשות פטר בזה את ממנו ,ותפילין לפניו ,יכול לסיים הברכה "אשר קדשנו לא מצינו רק ה’ פעמים ,ותירץ הרר”ש כי המליץ בינותם הוא
המאכל והמשקה יחד. במצותיו וציונו להניח תפילין" ,עכ"ל שם]. חזר על הדיבור ,והוי באמת עשרה פעמים.
בי | 'אהל מועד' – לעלוב
א לעלוב'ער ווארט
הרה"ח המפואר ר' נתן שמעון קאפ שליט"א פרשת ויצא תשפ"ז
ָה ֵע ָצה ַה ֻּּמ ְּפ ָל ָאה ְּל ִה ָ ּנ ֵצל ִמ ְּּמנִ יעוֹ ת ְּ ּב ִל ּמוּד ַה ּתוֹ ָרה! הוּדי ְּ ּב ָצ ָרה – ֶׁזה ַמה ֶׁש ָ ּי ַעץ ַר ִ ּבי ָּד ִוד ִמ ְּּל ֶׁעלוֹ ב!
ְּּכ ֶׁש ְּ ּי ִ
פּוּו ָּש ָּמה ָּכל ָּה ֲע ָּד ִּרים ְו ָּג ֲלללּוּו ֶאת
ְו ָּה ֶא ֶבן ְגדֹ ָּלה ַעל ִּפי ַה ְב ֵּארְ ,ו ֶנ ֶא ְספ ַו ִּי ַדר ַי ֲעקֹב ֶנ ֶדרִּ ...אם ִּי ְה ֶיה ֱאֹל ִּקים ִּע ָּמ ִּדי רביה"ק ַר ִּבי ָּד ִּוד ִּמ ְל ֶעללֹוֹוב
אשית כט ,ב ג) .יֵּ ש ְל ָּפ ֵּרש קּוּו ֶאת ַהצֹאןְ ,
(ב ֵּר ִּ ָּה ֶא ֶבן ֵּמ ַעל ִּפי ַה ְב ֵּאר ְו ִּה ְשק גּולה קֹוֹוב זיע"אֵּ ,ת ַדעְ ,ס ָּ זיע"א ָּא ַמר להרה"ק ר' ַח ִּיים ָּד ִּוד ִּמ ְפ ְיע ֶט ְרק
רֹומז ַעל ַהיֵּ ֶצר ָּה ַרע כְ ָּא ְמ ָּרם זַ "ל ֻ(סכָּ ה נבִּ ):אם ֶא ֶבן הּוא ְד ִּהּנֵּ ה ֶא ֶבן ֵּ טֹובהֶ ,שכְ ֶש ָּה ָּא ָּדם נִּ ְמ ָּצא רח"ל ְב ָּצ ָּרה ,טֹוב ִּלנְ דֹר זָּ ָּהב ִּל ְצ ָּד ָּקה. ָּ
תֹורה כְ מֹו ֶשכָּ ַתב בספה"ק נֹ ַעם ֱא ִּלי ֶמ ֶלְך (וַ יֵּ ֵּצא, רֹומז ַל ָּ מֹוחּ ,ו ְב ֵּאר ֵּ נִּ ַ (מגְ ַדל ָּדוִּ ד)ִּ
רּוה ָּש ִּרים .וְ ִּהּנֵּ ה ד"ה וַ יִּ ָּשא) ַעל ֵּשם ַה ָּכתּוב ְ(ב ִּמ ְד ַבר כא ,יח) ְב ֵּאר ֲח ָּפ ָּ
כֹוחֹותיו כְ ֵּדי ִּל ְמנ ַֹע ֵּמ ָּה ָּא ָּדם ֶאת
ָּ דּוע ֶש ַהיֵּ ֶצר ָּה ַרע ָּשם ֶאת ִּע ַקר יָּ ַ ָה ַר ָ ּבנִ ית נֶׁ ְּח ְּר ָדהַ :מ ּדוּ ַע נוֹ ֵעל ַהגּ וֹ י ֶׁאת נַ ֲע ֵלי ָה ַר ִ ּבי!?
ּומ ְצ ָּלא ִּמן ַהיֵּ ֶצר ָּה ַרע ,וְ ַה ָּמאֹור ֶש ָּבּה תֹורה ַהק' ֲא ֶשר ַמגְ ּנָּ א ַ ִּלמּוד ַה ָּ
אשית כח כא)ִּ .ס ֵּפר ִּלי כְ בֹוד ְו ָּנ ַתן ִּלי ֶל ֶחם ֶל ֱאכֹל ּו ֶב ֶגד ִּל ְלבֹש ְ
(ב ֵּר ִּ
מּוטב ,וְ ָּה ֵּע ָּצה ְל ִּה ְתגַ ֵּבר ַעל ַהיֵּ ֶצר ָּה ַרע ִּהיאַ ,על יְ ֵּדי זֶ ה ַמ ֲחזִּ ירֹו ְל ָּ
ערג זַ "ל הי"ד יְ ִּד ִּידי הגה"ח בנש"ק וְ כּו' מוה"ר ָּדוִּ ד ִּמינְ ְצ ֶב ְ
ּומ ְת ַאגְ ִּדין ְב ַצוְ ָּתא ֲח ָּדאְ ,ד ַעל יְ ֵּדי כ ַֹח ָּה ַא ְחדּות ֶש ִּמ ְת ַא ְס ִּפין ִּ
רֹובה ְב ֵּשם כ"ק זְ ֵּקנֹו רביה"ק רבי ָּדוִּ ד ִּמ ֶלעלֹוב זיע"א אֹוס ְט ָּ
ֵּמ ְ
כֹולים לֹו ַליֵּ ֶצר ָּה ַרע ,וְ ָּאז הקב"ה עֹוזְ רֹו ִּל ְלמֹד ֶאת וְ ַה ָּשלֹום יְ ִּ
ימי ַהקֹר וְ ַה ֶש ֶלג ּופ ַעם ַא ַחת ִּב ֵּ ּנֹודע ָּהיָּ ה ַב ַעל ְצ ָּד ָּקה נִּ ְפ ָּלאַ ,
ֲא ֶשר ַכ ָּ
תֹורה ַהק' ְלֹלא ְמנִּ יעֹות וְ נִּ ְסיֹונֹות. ַה ָּ
ָּבא ֵּא ָּליו ִּאיש ָּענִּ י ְב ִּמנְ ָּע ִּלים ְקרּועֹותָּּ ,וב ֵּעת ַההּוא ֹלא ָּהיָּ ה
עֹומדוְ זֶ הּו 'וְ ָּה ֶא ֶבן גְ ד ָֹּלה ַעל ִּפי ַה ְב ֵּאר'ְ ,ד ַהיֵּ ֶצר ָּה ַרע ַהּנִּ ְמ ָּשל ְל ֶא ֶבן ֵּ ּומרֹב ַר ְח ָּמנּותֹו נָּ ַתן לרביה"ק ַר ִּבי ָּד ִּוד ִּמ ֶלעללֹוֹוב זיע"א ַמה ִּל ֵּתן לֹוֵּ .
תֹורה ַהק', תֹורהּ ,ומֹונֵּ ַע ִּל ְלמֹד ֶאת ַה ָּ ַעל ִּפי ַה ְב ֵּאר ְב ֵּא ָּרּה ֶשל ָּ נֹודע ָּל ַר ָּבנִּ ית ֶשלֹו ֶשנַ ַע ֵּלי ַב ְע ָּלּה רביה"ק לֹו ֶאת ִּמנְ ָּע ָּליו ,וְ ַא ַח"כ ַ
וְ ָּה ֵּע ָּצה ְל ִּה ְתגַ ֵּבר ָּע ָּליו ִּהיא 'וְ נֶ ֶא ְספּו ָּש ָּמה ָּכל ָּה ֲע ָּד ִּרים' ַעל יְ ֵּדי מֹוכר ָּב ָּשר
ַר ִּבי ָּדוִּ ד ִּמ ֶלעלֹוב זיע"א נִּ ְמ ָּצ ִּאים ַעל ַרגְ ֵּלי ָּע ֵּרל ֶא ָּחדֵּ ,
כֹולים ְל ִּה ְתגַ ֵּבר ַעל ַהיֵּ ֶצר ָּה ַרע, ּומ ְת ַא ְס ִּפין יְ ִּ
ֶשיִּ ְש ָּר ֵּאל ִּמ ְת ַאגְ ִּדין ִּ ֹלא ָּכ ֵּשר ָּ ,א ְמ ָּרה ָּה ַר ָּבנִּ ית ע"ה לרביה"ק ַר ִּבי ָּד ִּוד ִּמ ֶלעללֹוֹוב זיע"א
'וְ גָּ ֲללּו ֶאת ָּה ֶא ֶבן ֵּמ ַעל ִּפי ַה ְב ֵּאר וְ ִּה ְשקּו ֶאת ָּה ֲע ָּד ִּרים' ַהיְ נּו ֶשיּוכְ לּו אּולי ָּהיָּ ה
דּוע נָּ ַתן ִּמנְ ָּע ָּליו ְל ָּע ֵּרל ,וְ ֵּה ִּשיב ָּלּה בזה"ל ,וְ ַ עֹומתַ ,מ ַ ְב ַת ְר ֶ
ִּ(ד ְברֹות ק ֶֹדש) ּומנִּ יעֹות.
תֹורה ַהק' ְלֹלא נִּ ְסיֹונֹות ְ ִּל ְלמֹד ֶאת ַה ָּ בּולמּוס רח"ל ֵּמרֹוב ַר ֲעבֹונֹוֶ ,שע"פ ִּדין ֶה ָּענִּ י ַהזֶ ה ָּאז ְבגֶ ֶדר ֲא ָּחזֹו ְ
״ר ּבוֹ נוֹ ֶׁשל עוֹ ָלםּ ָ ,בנֶׁ ָ
ּול ַה ֲחיֹות ֶאת נַ ְפשֹו. מּותר ָּל ֵּתת לֹו גַ ם ֶל ֱאכֹל ְ ָּ
יך רוֹ ִצים ַל ֲעשוֹ ת ִק ּדוּ ש!״ ִ
יֹוסף ,אֹות נט)
(יַ ד ֵּ
בֹודת ַה ְת ִּפ ָּלה אשית כח ,כא) ֲע ַ (ב ֵּר ִּ
וְ ַש ְב ִּתי ְב ָּשלֹום ֶאל ֵּבית ָּא ִּבי ְ
ֶשל רביה"ק ַר ִּבי ֶא ְל ָּע ָּזר ְמ ַנ ֵּחם ֶמע ְנ ִּדיל זיע"א ָּהיְ ָּתה ְל ֵּע ָּלא ִּמ ָּכל וּעה!?
״ח ָרנָ ה״ ִליש ָ
יצד הוֹ ְּפ ִכים ֶׁאת ָ
ֵּכ ַ
עֹומדָּד ְרגִּ ין .הּוא נָּ ַהג ְל ִּה ְת ַפ ֵּלל ִּמ ֵּדי ֶע ֶרב ַבכ ֶֹתל ַה ַמ ֲע ָּר ִּביָּ ,שם ָּהיָּ ה ֵּ
ַו ֵּי ֵּצא ַי ֲעקֹב ִּמ ְב ֵּאר ָּש ַבע ַו ֵּי ֶלְך ָּח ָּר ָּנה (כח ,י) .יְ ב ַֹאר ָּבזֶ ה ְב ֶד ֶרְך ֶר ֶמז,
ּומיַ ֵּחד ֶאת ָּכל ּומ ְע ִּתיר ִּב ְת ִּפלֹות ִּמנְ ָּחה וְ ַע ְר ִּבית ָּשעֹות ַרבֹותְ , ַ
רֹומז ַל ֲא ִּכ ָּילהִּ ,מ ְלשֹון ש ַֹבע ,וְ ַעל רֹומז ִּל ְש ִּתיָּ ה ,וְ " ָּש ַבע" ֵּ ְד" ְב ֵּאר" ֵּ
חֹולץ נְ ָּע ָּליוַ .כ ֲא ֶשר ָּש ַפְך יֹוד ֵּעי ח"ן ,כְ ֶשהּוא ֵּ ְ ְ ל דּועֹות יְ הַ ָּנֹות
ּו כ
ַ ַה
מֹוציא ַע ְצמֹו זֶ ה ָּא ַמר ְק ָּרא "וַ יֵּ ֵּצא יַ ֲעקֹב ִּמ ְב ֵּאר ָּש ַבע" ֶש ִּאם ָּא ָּדם ִּ
בֹוראָּ ,היָּ ה ִּמ ְתנַ ֵּתק ֵּמ ַה ְס ִּב ָּיבה וְ ֹלא ִּה ְב ִּחין
ֶאת ְצקֹון ַל ֲחשֹו ִּל ְפנֵּ י ַה ֵּ
זֹוכה ְל"וַ יֵּ ֶלְך ָּח ָּרנָּ ה" ֶש ִּאם
ּוש ִּתיָּ הָּ ,אז ֶ
עֹולם ַהזֶ ה ַכ ֲא ִּכ ָּילה ְ ֵּמ ִּענְ יָּ נֵּ י ָּה ָּ
ַבּנַ ֲע ֶשהָּ .ה ַע ְר ִּבים ֶש ִּה ְב ִּחינּו ְב ָּכְך ִּב ְקשּו ְל ִּה ְתנַ ֵּכל לֹוַ .פ ַעם ַא ַחת,
ּומ ַס ְלקֹו
מֹוליכֹו ְ עֹורר ָּע ָּליו ֲחרֹון ַאף ַר ֲח ָּמנָּ א ִּל ְצ ָּלןִּ ,ַחס וְ ָּשלֹום ִּמ ְת ֵּ
ְב ֵּליל ַש ָּבתַ ,כ ֲא ֶשר ִּב ֵּקש ַל ֲחזֹר ֵּמ ַהכ ֶֹתל ַה ַמ ֲע ָּר ִּבי ְל ֵּביתֹו ֶש ָּב ִּעיר
( ִּב ְר ַכת מ ֶֹשה) ֵּמ ָּע ָּליו.
אלים ִּה ִּציתּו ֵּאש ַב ִּס ְמ ָּטה ָּה ַע ִּת ָּיקה נִּ ְמנַ ע ִּמ ֶמּנּו ַה ָּד ָּברַ .היִּ ְש ְמ ֵּע ִּ
וְ ִּה ְב ִּעירּו ֶאת ֻכ ָּלּה ַעד ְב ִּלי יְ כ ֶֹלת ַל ֲעבֹרִּ .ה ִּביט רביה"ק ַר ִּבי ֶא ְל ָּע ָּזר יקים!
ַה ַּס ָּכנָ ה ַה ִ ּנ ְּס ֶּׁת ֶׁרת ֶׁש ְּ ּב ִפ ְּרסוּם ַמ ֲע ֵשי ַה ַ ּצ ִּד ִ
ְמ ַנ ֵּחם ֶמע ְנ ִּדיל זיע"א ָּב ֵּאש וְ ָּא ַמר ְבקֹול ַת ֲחנּונִּ ים "רבש"עָּ ,בנֶ יָך
רֹוצים ָּל ֶל ֶכת ְל ֵּבית ַל ֲעשֹות ִּקדּוש". ִּ ּופ ֵּרשקֹוֹום (כח ,י־יא)ֵּ .ַו ֵּי ֵּצא ַי ֲעקֹב ִּמ ְב ֵּאר ָּש ַבע ַו ֵּי ֶלְך ָּח ָּר ָּנה ַו ִּי ְפ ַגע ַב ָּמק
עֹושה ר ֶֹשם, ַר ִּש"י זַ "לֶ ...א ָּלא ַמגִּ יד ֶשיְ ִּצ ַיאת ַצ ִּדיק ִּמן ַה ָּמקֹום ָּ
ְל ֶרגַ ע ָּע ַמד ַעל ְמקֹומֹו וְ ִּה ִּביט ְב ֵּעינָּ יו ַה ְטהֹורֹות ַה ָּש ַמיְ ָּמה ְברֹב
הֹודה ,הּוא זִּ יוָּ ּה ,הּוא ַה ָּד ָּרה ,יָּ ָּצא ֶש ִּבזְ ַמן ֶש ַה ַצ ִּדיק ָּב ִּעיר ,הּוא ָּ
ּומ ַלּוָּיו
ּופ ְתאֹום ֵּה ֵּח ָּלה ָּה ֵּאש ִּל ְדעְֹך וְ ָּה ַר ִּבי ְ
ְד ֵּבקּות וְ ִּה ְת ַעלּותִּ .
הֹודהָּ ,פנָּ ה זִּ יוָּ הָּ ,פנָּ ה ַה ָּד ָּרה וְ כּו'.
ִּמ ָּשםָּ ,פנָּ ה ָּ
(מֹור וַ ֲא ָּהלֹות) ִּה ְמ ִּשיכּו ְב ַד ְר ָּכם ַה ַביְ ָּתה.
אלעּ ,בוֹ א ְּוּר ֵאה ֵא ְּ בֹודתֹו ֶשל יַ ֲעקֹב ָּא ִּבינּו ע"ה ָּהיְ ָּתה ְב ֶה ְצנֵּ ַע ֶל ֶכת ַּוב ֵּס ֶתר, ִּהּנֵּ ה ֶד ֶרְך ֲע ָּ
יך יְּ הו ִּדי יָ ֵשן!״ אט ֶׁ
״ט ַ
ַ
בֹותינּו ז"ל ( ַת ֲענִּ ית ח ,ב) ֵּאין ַה ְב ָּר ָּכה ְמצּויָּ ה ֶא ָּלא ַעל ֶד ֶרְך ֶש ָּא ְמרּו ַר ֵּ
קֹוֹום ַו ָּי ֶשם ְמ ַר ֲאשֹ ָּתיו ַו ִּי ְש ַכב
ַו ָּי ֶלן ָּשם ִּכי ָּבא ַה ֶש ֶמש ַו ִּי ַקח ֵּמ ַא ְב ֵּני ַה ָּמק ְב ָּד ָּבר ַה ָּסמּוי ִּמן ָּה ַעיִּ ן ֶשּנֶ ֱא ַמר ( ְד ָּב ִּרים כח ,ח) יְ ַצו ה' ִּא ְתָך ֶאת
אשית כח ,יא) .רביה"ק ָּה ַר ִּבי ַה" ִּב ְר ַכת מֹ ֶשה" הּוּואְ ,
(ב ֵּר ִּ קֹום ַההַב ָּמקֹו ַה ְב ָּר ָּכה ַב ֲא ָּס ֶמיָך ,וְ ַאנְ ֵּשי ְמקֹומֹו ֹלא ִּה ְרגִּ ישּו כְ ָּלל ְב ִּצ ְדקּותֹו
זיע"א ָּהיָּ ה ְמ ַס ֵּפר ֶשזְ ֵּקנֹו רביה"ק ַר ִּבי הרדצ"ש זיע"א נָּ ַסע אּולם כְ ֶש ֻהכְ ַרח ָּל ֵּצאת ִּמ ְמקֹומֹו ,נִּ ְתגַ ְל ָּתה וְ נִּ ְת ַפ ְר ְס ָּמה בֹודתֹוָּ , וַ ֲע ָּ
אר ִּלין ֶאל הרה"ק ַה ֵּבית ַא ֲהרֹן זיע"אּ ,וכְ ֶש ִּהגִּ ַיע ְל ָּשם נָּ ח ִּק ְמ ָּעא ְל ַק ְ ִּצ ְד ָּקתֹו ּוגְ ֻד ָּלתֹו ַעל יְ ֵּדי יְ ִּצ ָּיאתֹו ִּמן ַה ָּמקֹום ,כְ מֹו ֶש ָּא ְמרּו ָּחזָּ "ל
ַעל ַס ְפ ָּסל ְב ֵּבית ַה ִּמ ְד ָּרש ִּמ ִּט ְרדֹות ַה ֶד ֶרְךָּ .ע ַבר ָּשם ְבנֹו ֶשל ָּה ַר ִּבי ּומ ֲח ַמת עֹושה ר ֶֹשםֵּ , אשית ַר ָּבה סח ,ז) יְ ִּצ ַיאת ַצ ִּדיק ִּמן ַה ָּמקֹום ָּ ( ְב ֵּר ִּ
הרה"ק ר' ָּא ֵּשר ַה ָּצ ִּעיר ִּמ ְס ָּטא ִּלין ,וְ ָּר ָּאה ֶאת רביה"ק הרדצ"ש יָּ ֵּשן עֹורר ָּע ָּליו ִּק ְטרּוג וְ ָּהיָּ ה ָּצ ִּריְך ִּל ְת ִּפ ָּלה כְ ֵּדי ְל ַה ְמ ִּתיק ַה ִּפ ְרסּום נִּ ְת ֵּ
א'לע, אט ֶ ַב ִּמ ָּטה ,וְ ִּה ְת ַמ ֵּלא ִּה ְת ַפ ֲעלּות ,נִּ כְ נַ ס ִּמיָּ ד ְל ָּא ִּביו וְ ָּא ַמרַ " :ט ַ ָּע ָּליו ַה ִּדינִּ ים .וְ זֶ הּו ֶשכָּ תּוב וַ יֵּ ֵּצא יַ ֲעקֹב ִּמ ְב ֵּאר ָּש ַבע וַ יֵּ ֶלְך ָּח ָּרנָּ ה,
ער ָּמאן יָּ ֵּשן" .וְ ָּא ֵּכן ָּה ַלְך
אל ִּ'דיגֶ ער יּונְ גֶ ְ בֹוא ְּור ֵּאה ֵּכ ַיצד ַא ֶא ֶרץ יִּ ְש ָּר ְ עֹורר ָּע ָּליו ִּק ְטרּוג ְד ַעל יְ ֵּדי ֶשיָּ ָּצא ִּמ ְמקֹומֹו נִּ ְת ַפ ְר ְס ָּמה ִּצ ְד ָּקתֹו וְ נִּ ְת ֵּ
הרה"ק ַה ֵּבית ַא ֲהרֹן ִּעם ְבנֹו וְ ָּע ְמדּו ָּשם ְשנֵּ ֶיהם זְ ַמן ַרב וְ ֹלא יָּ כְ לּו ּופ ֵּרש ַר ִּש"י ל־כן ִּמיָּ ד " ַו ִּי ְפ ַגע ַב ָּמקֹום" ֵּ וְ ָּחרֹון ַאף ַר ֲח ָּמנָּ א ִּל ְצ ַלן ,וְ ַע ֵּ
אפט ֶהער וִּ י ַא יּוד ...אֹוי ָּל ֶל ֶכת וְ ָּא ַמר ַה ֵּבית ַא ֲהרֹן" ,אֹויְ ,ש ָּל ְ בֹותינּו זַ "ל ְ(ב ָּרכֹות כו ,ב) ֵּאין ְפגִּ ָּיעה ָּלשֹון ְת ִּפ ָּלה ,כְ מֹו ֶש ָּא ְמרּו ַר ֵּ
הּודי.
אפט ֶהער וִּ י ַא יּוד" ,אֹויַ ,כ ָּמה ֶשהּוא יָּ ֵּשן כְ מֹו יְ ִּ ְש ָּל ְ ּול ַה ְמ ִּתיק ֶא ָּלא ְלשֹון ְת ִּפ ָּלהֶ ,ש ִּה ְת ַפ ֵּלל כְ ֵּדי ְל ַב ֵּטל ִּמ ֶמּנּו ַה ֲחרֹון ַאף ְ
( ִּב ְר ַכת מ ֶֹשה) ָּע ָּליו ַה ִּדינִּ ים.
(מֹור וַ ֲא ָּהלֹות)
'אהל מועד' – לעלוב | גי
ברכת מזל טוב חמה ולבבית ברכת מזל טוב חמה ולבבית ברכת מזלא טבא וגדיא יאה
ברכת מזל טוב חמה ולבבית לידידינו הנכבד והנעלה האי גברא יקירא, ברגשי כבוד ויקר נשגר בזה מלא הטנא
לידידינו הנכבד האברך האי גברא יקירא ,יקר
נדבת ידידנו הנכבד והנעלה ,האי גברא רבא שבערכין מוכתר בכל מידה נכונה ,איש האשכולות מחשובי ומפארי אנ"ש הברכות מאליפות ומרובבות קדם
ויקירא ,הנודע לשם ולתהילה ,חריף ובקי
במכמני התורה והחסידות ,מרביץ תורה
ורב תבונות ידיו רב לו בתורה וחסידות המתמסר
לחולי ישראל ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות
שליט"א הרה"ח המפואר ר' ברוך הופמן שליט"א מענדל באכנער הרה"צ ר'
מנכ"ל עזרת אחים
לעדרים ,נאה דורש ונאה מקיים בהרבצת תורה
ויראת שמים ותהי ידיו אמונה ברוח חיים ורב שליט"א הרה"ח המפואר ר' זוסמן טייטל ולחמיו הרה"צ רבי חיים הורוביץ שליט"א
בן הגה"צ רבי אליהו זצללה"ה
חדב"נ כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א
פעולה למען הרמת והצלחת החבורות דולה זצוק"ל חתן כ"ק אדמו"ר מלובלין אב"ד פאבניץ והברכה אחת לאמו הרבנית הצדקנית תליט"א
ולמחותנו הרה"ח המפואר ר' אברהם מרדכי לייזרוביץ שליט"א ולמחותנו הרב הגאון רבי ישראל זושא הורוביץ שליט"א
ומשקה מבאר רבותינו זיע"א ולהבדלחט"א כ"ק
מרן אדמו"ר שליט"א ולבנו האברך החשוב לן בעומקה של תורה
שליט"א יהושע פרוש הרה"ג ר' בן הרה"ח המפואר ר' יהודה מאיר זצ"ל
שהסתופף אצל כ"ק מרן הברכת משה זיע"א וזכה לקרבה יתירה
נו"נ לרבוה"ק זיע"א
רב ואב"ד קהילת החסידים באלעד שליט"א הרב טוביה
מראשי חבורת הבחורים ור"מ בישיבת טל תורה ולחתנו נכדו בנו האברך החשוב לרגל שמחת הולדת הנכד הנין הבן
לרגל שמחת נישואי בנו ולחתנו בנו הרה"ח ר' שמואל יצחק לייזרוביץ שליט"א פנחס
שליט"א הרב יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנו ומכל יוצ”ח
החתן המופלג בתורה וירא"ש עדיו לגאון ולתפארת לרגל שמחת נישואי נכדם בנו לרגל שמחת הכנס הנכד הנין הבן יניק וחכים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
הי"ועקיבא הבה"ח
מחשובי חבורת הבחורים
עב"ג החתן המופלג בתורה וירא"ש עדיו לגאון ולתפארת
שלמההחשובה תחי'צבי
הי"ו הבה"ח
ני"ו אהרן גדליה
לנועם עול תורה ומצוות
כמר
עב"ג הכלה החשובה תחי' עב"ג הכלה יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנו ומכל יוצ”ח ברכת מזל טוב חמה ולבבית
בת הרה"ח ר' יהודה אריה לייב קנוף שליט"א
בת ידידינו הנכבד האי גברא יקירא המחנך מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
הדגול בשדה החינוך מחשובי לומדי ומתפללי לידידינו הנכבד והנעלה האי גברא יקירא ,שוקק
יה"ר שהזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד ויזכו לרוות על התורה והעבודה יומם ולילה מחשובי אנ"ש
בית מדרשנו קדושת שמעון לונדון
שליט"א ישראל זאב (וועלוול) גולדברג הרה"ח ר'
מהם ומכל יוצ"ח דורות ישרים ומבורכים ,רוב נחת
דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר ברכת מזל טוב חמה ולבבית שליט"א הרה"ג ר' חיים דוד ברזסקי
ר"מ ומנהל רוחני בת"ת מכנובקא בעלזא לונדון
והברכה אחת לזקיניו
לידידינו הנכבד והנעלה האי גברא יקירא,
מחשובי אנ"ש ומחשובי לומדי כולננו בבית
שליט"א ולאביו הרה"ח המפואר ר' בנימין אפרים
שליט"א שמואל וואלף הגה"ח רבי ברכת מזל טוב חמה ולבבית
מדרשנו בבני ברק
מחשובי ומפארי אנ"ש
לרגל שמחת הולדת הנכדה הנינה
ממעתיקי השמועה וממנחילי המסורה מרבוה"ק זיע"א לידידינו הנכבד והנעלה האי גברא יקירא, שליט"א הרב דוב בעריש גנץ בת אצל חתנו נכדו האברך החשוב
מגדולי משפיע תורת החסידות
צבי יהודה ירט יושב באהלה של תורה איש חסד לכלל ולפרט שליט"א מאיר ולאביו הרה"ג ר' חיים לן בעומקה של תורה
שליט"א הרה"ח המפואר ר' העומד לימיננו במסירות נפלאה מחשובי אנ"ש
בנדיקט הרה"ג ר' מנחם
ראש הכולל בבית מדרשנו בבני ברק הי"ו הר"ר ישעיה דייטש
שליט"א אהרן גולדברג הרה"ח המפואר ר' שליט"א ולחמיו הרה"ג ר' מרדכי שלמה פיקסלר שליט"א יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח
שליט"איהודה מנחם רוזנבוים
ר"מ בישיבת סאטמר
הרה"ג ר'
ראש כולל זרע שמשון
בן הגה"ח ר' יוסף צבי שליט"א
מחשובי לומדי ומתפללי בית מדרשנו בבני ברק ,אומן הנפשות
מעריף טללי תחיה לחזק בחורי חמד תורה לעבודה ולחסידות
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
לרגל שמחת הולדת הבת הנכדה
שליט"א יוסף מאיר דויטש הגה"ח ר'
יה"ר שהזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד ויזכו לרוות
ר"מ ומנהל רוחני בת"ת חתם סופר
ולחמיו הגה"ח ר' צבי וינשטוק שליט"א שליט"א גרוסמן
והברכה אחת לזקינו
הגאון הצדיק רבי יצחק דוד
מהם ומכל יוצ"ח דורות ישרים ומבורכים ,רוב נחת
נו"נ לרבוה"ק זיע"א מחשובי ומפארי אנ"ש רב מגדל העמק ונשיא מגדל אור ברכת מזל טוב חמה ולבבית
לרגל שמחת אירוסי הבת הנכדה הכלה החשובה תחי' איש סודם של רבוה"ק זיע"א ומקדש שם שמים ברבים לידידינו הנכבד האברך החשוב לן בעומקה
אכי"ר דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
הרה"ח המפואר ר' שמואל אריה גנץ שליט"א
____________________________ עב"ג החתן המופלג בתורה וירא"ש עדיו לגאון ולתפארת
של תורה ,מחשובי לומדי כוללנו ומתפללי בית
שמחת האופרוף בשב"ק בבית מדרשנו בב"ב
שמחת החתונה ביום רביעי באולמי רויאל בב"ב
הבה"ח שמעון
ני"ו
הרה"ח המפואר ר' אליעזר פיקסלר שליט"א
מדרשנו בעמונאל
הזמנות פרטיות לא נשלחו בן הרה"ג ר' שלמה הירשמן שליט"א יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח הי"ו הר"ר יוסף צבי טיקוצקי
ראש כולל רמת הצפון גני גאולה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
____________________________ ולאביו ידידינו הנכבד העומד לימין גליוננו מיום
יה"ר שהזיווג יעלה יפה ויזכו לרוב נחת שמחת הקידושא רבה יתקיים בשב"ק היווסדו מגזע אראלים ותרשישים
דקדושא מהם ומכל יוצ"ח בבית מדרשנו בב"ב שליט"א ומפארי אנ"שיהודה
הרה"ח המפואר ר'מחשוביאברהם
לעילוי נשמת
לרגל שמחת הולדת הבת הנכדה
טוב
הרה"ג ר' ברכת מזל טוב חמה ולבבית
ברכת מזל טוב חמה ולבבית יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנה ומכל יוצ”ח
זצוק"ל יחיא בכה"ר
לידידינו הנכבד מחשובי לומדי ומתפללי בית
מדרשנו הגדול מידי יום ביומו ומחשובי אנ"ש לידידינו הנכבד האברך החשוב,
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
____________________________
שמחת הקידושא רבה יתקיים בשב"ק
אב"ד ורב רמת החייל תל אביב שליט"א קורנבליט הרה"ח ר' דוב בעריש המחנך הדגול הנודע לשם ולתהילה
יראת ה' היא אוצרו ,שמו הטוב הולך לפניו אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נלב"ע יג כסלו תשסח לרגל שמחת הכנס בנו יניק וחכים שליט"א ישעיההנכבדלוסטיג הרה"ח ר' אשר בבית מדרשנו הגדול
ת.נ.צ.ב.ה. כמר גרשון לייב ני"ו ולאביו ידידינו
לנועם עול תורה ומצוות הרה"ח המפואר ר' אהרן שליט"א
יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת ממנו ומכל יוצ”ח משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לעילוי נשמת
הונצח ע"י בנו ידידנו הנכבד האי גברא יקירא מתוך בריות גופא ונהורא מעליא העומל מידי שבוע בשבוע במסירות נפלאה
מחשובי ומפארי אנ"ש ,מקים אהלה של תורה
____________________________
שמחת בר המצוה יתקיים אי"ה ביום ראשון למען גליוננו "אהל מועד"
הרה"ח ישראל מאיר יו"ט
באולמי ארוממך שע"י בית מדרשנו הגדול ולחמיו ידידינו הנכבד ,האי גברא יקירא, בהר"ר יקותיאל צבי
שליט"א הרה"ח המפואר ר' יחזקאל והב בבית שמש אוצר כלי חמדה ,לן בעומקה של תורה,
פאר המעלות והמידות ,יראת ה' היא אוצרו
דונט זצ"ל
נלב"ע י"א כסלו תשע"ז
שליט"א דוד שולמן ולחמיו הרה"ג ר' ת.נ.צ.ב.ה.
לרגל שמחת הולדת הבנים הנכדים התאומים
יה”ר שיזכו לרוות רוב נחת מהם ומכל יוצ”ח
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
____________________________ הונצח ע"י חתנו ידידנו הנכבד
שמחת השלום זכר יתקיים אי"ה בליל שב"ק העומד לימיננו בכל עת
בבית מדרשנו ברמה ד'
רח' עולא 6בבית שמש שליט"א הרה"ח יוסף טיקוצקי
ניתן לקבל את הגליון בכתובת מייל4184052@gmail.com : מהדורת ביתר לזכות צבי בן מרים ומשפחתו וכיו"ח להצלחה גדולה ברוחניות וגשמיות
די | 'אהל מועד' – לעלוב
בס"ד
הסעודה
שהפכה
את
פרנס הדגים:
₪ 360
המזל
אלפים כבר נושעו בזכות הצדיק הקדוש
תרמו כעת למטבח החסד 'מטבח הבת עין' על שמו ולזכרו של רבינו
ה'בית עין זיע"א הפועל ביום ההילולא ובכל ימות השנה להחיות נפש
כל חי ומביא ארוחות חמות למשפחות נזקקות ולחולים
תרמו כעת:
נדרים פלוס: העברה בנקאית:
ע"ש ביהמ"ד תפילה מרכז התורה והחסד לעלוב צפת
למשה לעלוב בנק פאג"י סניף 173
או אצל הגבאי :הרב משה לוסטיג שליט"א מספר חשבון 64551
הסעודה
בס"ד
סעדני ואיוושעה
שהיטתה
את
פרנס יום ההילולא:
₪ 1,800
הכף
אלפים כבר נושעו בזכות הצדיק הקדוש
תרמו כעת למטבח החסד 'מטבח הבת עין' על שמו ולזכרו של רבינו
ה'בית עין זיע"א הפועל ביום ההילולא ובכל ימות השנה להחיות נפש
כל חי ומביא ארוחות חמות למשפחות נזקקות ולחולים
תרמו כעת:
נדרים פלוס: העברה בנקאית:
ע"ש ביהמ"ד תפילה מרכז התורה והחסד לעלוב צפת
למשה לעלוב בנק פאג"י סניף 173
או אצל הגבאי :הרב משה לוסטיג שליט"א מספר חשבון 64551
'אהל מועד' – לעלוב | וט
זט | 'אהל מועד' – לעלוב
בס"ד
סעודת מלוה מלכה
שמרני כאישון 'בת עין'
סעדני ואוושעה
בשר דגים שתיה וחד פעמי לחמניות וסלטים
6,000ש"ח 2,600ש"ח 3,000ש"ח 3,000ש"ח
סעודת הילולא הגר"א בידרמן
© כל הזכויות שמורות למערכת אוהל מועד חל איסור מוחלט על העתקת כל חומר שהוא המתפרסם בגליונותינו ללא קבלת אישור בכתב מהמערכת מהמו"ל בטל'052-7160388 :
במשך כל יום ההילולא
קוגעל שתיה וחד פעמי לחמניות וסלטים טשולנט
3,600ש"ח 2,600ש"ח 3,000ש"ח 4,500ש"ח
השתתפות שמעוררת
רחמים בגנזי מרומים בסעודה 360ש"ח
שותפות
ארוחות בוקר
האורחים 3,600ש"ח לציבור הרחב לאלפי
ומתפללי בית המדרש
סעדני ואיוושע
ישועהא 180ש"ח
קפה וחלב טלו חלק נעמט
טייל און דעם צדיק'ס
תרמו כעת: הס++עו++++דות ה++++מר+++כזיות
נדרים פלוס: העברה בנקאית: י++++++ער+++כו כ+++++++ד+להלן:
ע"ש ביהמ"ד תפילה מרכז התורה והחסד לעלוב צפת סעודת ליל ההילולא מלוה מלכה
למשה לעלוב בנק פאג"י סניף 173 בראשות הגה"צ רבי יעקב לייפער
או אצל הגבאי :הרב משה לוסטיג שליט"א מספר חשבון 64551 שליט"א ראש ישיבת פיטסבורג
ארוחות בוקר בשפע ובהרחבה
בראשות רבנן המשפיעים שליט"א
סעודת ההילולא המרכזית:
סעודת הילולא בראשות
כ"ק הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א
