נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ויצא (2026-11-16)

בכל עניני העלון
נשמח לקבל
תרומות לטובת נתנאל רוזנבליט
הדפסת העלון 0556764501
לע"נ ולהצלחה ner4499@gmail.com
פרשת ויצא ©
גליון 957תשפ"ז
"וילך חרנה -ויפגע במקום" -קפצה לו הארץ( .כ"ח י'-י"א ,חולין צא): " ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו" .מהיכן היה ליעקב אבנים...
אחד מתלמידי הישיבה מבני חו"ל ,שהקפיד להגיע לשיחותיו ארבע עשרה שנה של לימוד רצוף! "מאבני המקום" פירוש בניינו
של הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין תמידין כסדרן ,אימו הודיעה של עולם ,שהם דברי תורה -אבנים שבהם נסקל ונרגם יצר הרע
לו שהיא מגיעה לביקור בארץ .שעת הגעתה היתה בשעת (אוה"ח כ"ח י"ד עיי"ש) וכוחותיו -תורה מצלת מיצר הרע.
השיחה .סבור היה להשאר בישיבה שלא להפסיד את השיחה
ולקבל את פניה מאוחר יותר בבית המלון .אולם המשגיח הורה
לו לוותר על השיחה ולנסוע לקבל את פניה בנמל התעופה. כל מעשה יעקב בפרשה על ידי אבנים :בתחילה "ויקח מאבני
לבסוף המטוס הקדים לנחות בשעה " -רוחות קדושות המקום" וישן במקום " -ונעשו כולן אבן אחת ,להודיע שכולם
עתידים להיות גוי אחד בארץ" .ובהמשך עשאה מצבה .בחרן
הביאוהו" -והתלמיד הצליח לקיים שניהם ,גם כיבוד אם "והאבן גדולה ...ויגל האבן" .בסוף הפרשה "ויקח יעקב אבן" תלש
בהידור וגם להשתתף בשיחה. מההר אבן גדולה וארוכה ,כיון שהעמיד אותה לגלעד נראתה כהר.
כאשר המשגיח שמע זאת ,הגיב" :מה סבור אתה שרק ליעקב
אבינו נעשתה קפיצת הדרך ,לכל אדם שרוצה ומתאמץ
לעשות טוב יכול הקב"ה לשנות את הטבע עבורו!" ("המשגיח")
באחת הנסיעות של מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן לחו"ל
נכנסו לאכסניה שלו שני אחים גבירים יראי שמים שהגיעו
להציג בפניו מריבה במשפחתם ,ביקשו לקבל היתר לצאת
"מלא שבע זאת"( .כ"ט כ"ז)
לריב ,מדובר היה בסכומים גדולים מאד.
רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל ,בירך שש ברכות ארוכות - חייך רבי אהרן לייב ואמר להם" :מה אעשה שאינכם אבנים!"
(כתובות ח .רש"י ח). הוסיף דברים ...וחתם בהם בברוך. לא הבינו מה הוא רוצה מהם ...רבי אהרן לייב חזר שוב על
הרבה שמחה יש במחזור שתיקן הנדיב ר' שמחה – וימצא כתוב דבריו בחיוך רחב ,הצביע על הגביר הראשון ואמר "לא אתה"
בו :יש בו רוב דברים מסדר רב עמרם והלכות גדולות ורבינו פנה והצביע על אחיו "ולא אתה אבנים".
שלמה ושאר גאונים ' ...ברוך המרבה שמחות'( .ספר הישר מ"ה) ואז הסביר להם :קין והבל רבו אודות חלוקת העולם ,מה שייך
"שהכל ברא לכבודו וברוך שמו להודיע גבורתו וכבוד הדר למי .ומה קרה בסופו של דבר? שניהם מתו עוד בחיי אביהם,
מלכותו לגלות חכמתו ולמען ספר שמו ולקלס ולרומם לפניו". שניהם לא ירשו דבר ,לא קין ולא הבל ירשו את שביקשו.
(רבי שרירא גאון -ספר העיטור ב' ברכת חתנים ועיין "ישורון" כרך ל') יש דעה במדרש שהמריבה ביניהם היתה ,בחלקו של מי יבנה
המקדש .מכך למדנו דבר נוסף ,שגם כאשר רבים על "דבר
"כהיום הזה בירושלם ,ירבו שמחות בישראל ,ירבו בשורות מצוה" ,בשלב השני כבר מתפתחת מחלוקת של ממש ,עד כדי
טובות בישראל ,ירבו נחמות בישראל. שקין קם על הבל אחיו והרגו.
תרבה אהבה בישראל ,תרבה ברכה בישראל ,תרבה גילה אבל בריב האבנים בפרשת ויצא "התחילו האבנים מריבות זו
בישראל ,תרבה דיצה בישראל ,ירבה הוד בישראל ,ירבה זכות את זו .זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו ...מיד עשאן
בישראל ,ירבה חתן בישראל ,ירבו ימים טובים בישראל. הקב"ה אבן אחת".
אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו ,המלך המשיח יצמח בימינו, פלא פלאים ,מריב ומחלוקת נוצרה אחדות מוחלטת ,נהיו אבן
יצליחו חתן וכלה ,ישמחו שניהם זה עם זה ויעלזו שניהם זה אחת .איך זה יכול להיות?! התשובה היא כיון שבאבנים לא
עם זה .ויעמידו בנים ויאריכו ימים כסבי יהודאי ,בנים מצליחים שייך פניות ומחשבות שלא לשם שמים .במחלוקת שלהן
וכולכם ברוכים. היתה רק מטרה אחת -לשמש את יעקב ,לכן מריב כזה הכל
ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן ,בבנים ובנות ,בעושר מתאחד ,נהיה שלום.
ובנכסים ,בבנים עוסקים בתורה מקיימי מצוות בישראל"( .שם) סיים רבי אהרן לייב :בטבע המחלוקת בין בני אדם שבסוף
הפרשיה של המחלוקת הנזקים כל כך רבים ועמוקים עד שאין
צד רווח ולא דבר שהיה שווה בגינו לצאת לריב ולמלחמה .זאת
מלבד אבדן הדעת ואיבוד הבריאות במידה רבה עם עוגמת
החתן שהפליא את הצדיק מליסקא נפש שאין לשער ,מלבד זה מסתכנים גם בעונשי שמים.
היה זה החתן רבי שמעון סופר בנו של הגאון ה"כתב סופר". "אז מה הרב רוצה ,שנפסיד הון?!" שאלו שני הגבירים...
הצדיק מליסקא שבא לחתונתו בעיר קליינוורדין הביע קורת תשובת רבינו היתה" :תפסידו?! תרוויחו בריאות ,תרוויחו
רוח מה"כתב סופר" ובניו ,ומאד התפעל מאישיותו של החתן משפחה ,תרו ויחו חיים טובים ורגועים ,תרוויחו עולם הזה,
והיה מכנהו "שמעון הצדיק". אולי תפסידו כסף ,אך תרוויחו עולם הבא ,אתם לא תתחרטו!"
מספרים כי מלכתחילה התכוון לחזור לביתו אחרי החופה, ("חכימא דיהודאי" ועיין בזה "אילת השחר" ויצא)
אולם אחרי החופה הכריז ברבים בקול מתרונן שלכבוד חתן
ירא שמים כזה החליט להשאר פה לשבת קודש.
הוא ציין באוזני מלוויו שמעולם לא ראה חתן צדיק וירא שמים יעקב ישן על הארץ וביקש "לחם לאכול"! אמר מרן הרב שטיינמן:
במידה כזאת ותיאר להם את שראה .לאחר הברכות בחופה, דברי המשנה (אבות ו' ד') " פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה
כאשר הגישו לחתן את כוס היין לשתות כנהוג ,החתן לא שת ...וחיי צער תחיה" לא השתנו חלילה כלל ,אלא שהפת במלח
לבו לכל ההמולה והחוגגים מסביב ,כי אם ביקש שיביאו לו והמים במשורה מתאימים לכל דור ,כל דור והפת במלח שלו.
כסא ,ישב עליו ושתה שיעור רוב כוס ובירך אחריו ברכה מסתבר ש'פת במלח' של דורנו היא המעטת העסק מהאוכל,
אחרונה במתינות ובכוונה גדולה -דבר שלא ראה מימיו באף "ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה" מתבטא אצל בחורים בקושי
("רבי שמעון חסידא") חתונה! ("מזקנים אתבונן -להתעלות") הקימה בתחילת הסדר!
החתן עולה לתורה ביום חופתו וזכותו עדיפה משאר החיובים. שאלה פשוטה שלא היה צורך לשאול אותה...
(לבוש מג"א רפ"ב .ביה"ל קל"ו)
כיון שזה יום שמחתו ,ראוי לשמחו בשמחה של מצוה בקריאת האומר לאישה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק"
התורה שהיא משמחת לב"( .מקראי קודש" ו' ב' הגאון רבי צבי הירש גרודזינסקי)
אע"פ שהיה רשע כל ימיו ,הרי זו מקודשת מספק ,שמא הרהר
בתשובה .אם כך יש לשאול ,מדוע מי שמקדש אישה והעדים
כמובן שדווקא החתן דוחה את שאר החיובים ולא המחותנים. הינם פסולי עדות ,האישה אינה מקודשת ,גם פה אולי העדים
הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב פסקו שרק אם החופה הרהרו בתשובה ותהיה מקודשת מספק.
ביום ,החתן דוחה את החיובים"( .הליכות שלמה" י"ב ט"ו" ,לקנות חכמה") תשובה :כיון שיש עדים שהוא עבר עבירה ונפסל אינו חוזר
הגר"ח קניבסקי פסק שזכותו עדיפה אפילו אם החופה תהיה להכשרו עד שיהיו עדים שעשה תשובה .אבל האומר "על מנת
("ישמח לב" ח"א) אחר השקיעה. שאני צדיק" כיון שהוא קורא עצמו "צדיק" רגליים לדבר
שעשה תשובה ,אע"פ שאנו רואים שהוא הולך בדרכי רשע,
שמא באותה שעה הרהר בתשובה ,לכן הוי ספק מקודשת.
ודבר פשוט הוא ולא היה כדאי לשאול אותו( ...שו"ת הרדב"ז ח"א ק"מ)
שאלה של נשים...
שאלת ,מי שקידש אישה בפני נשים והיא מודה בדבר ,אלא
שאומרת 'משטה הייתי בך ,כיון שהייתי יודעת שעדות נשים
אינה כלום' ,האם יש לחוש לקידושיו? דקדק הגאון ר' אליהו ברוך פינקל כי בכל מקום שהרמב"ם מזכיר
ב"משנה תורה" את יעקב משבחו בתואר "אבינו" .הפעם
השיב התשב"ץ :זו שאלתן של נשים היא ,שדבר ברור שאין היחידה שהוסיף לו הרמב"ם את התואר "הצדיק" היא בהלכות
נשים בתורת עדות ,ולא מצינו עדות אישה כשרה בהלכות אלו שכירות (י"ג ז'" :וכן חייב לעבוד בכל כוחו ,שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כוחי עבדתי").
אלא להתיר אישה להנשא ,משום עיגון.
מבואר בזה כי הרמב"ם מגדיר להלכה מיהו צדיק .רק אדם
שמא נסתפקת בזה משום דקיימא לן שכל מקום שאישה המקפיד היטב בדיני ממונות ובהלכות חושן משפט הוא צדיק!
נאמנת מאה נשים כעד אחד דמי ...אפילו לדעת ספר המצוות לא דקדוקי מצוות בעלמא הם העושים את האדם לצדיק...
שחוששים לעדות עד אחד ,לעדות נשים אין חוששים ...
(שו"ת התשב"ץ ע' עיי"ש ועיין שו"ת חת"ס אהע"ז ק"א) יש להוסיף ,כי פעם נוספת שיבח הרמב"ם (יסודי התורה ה' י') בשם
"צדיק" ,והוא על יוסף ,שהתגבר בנסיון של אשת פוטיפר.
("דביר קדשו" ויצא " -ושמעתי מהג"ר אליהו ברוך פינקל")
נשים שמחות
באו שני עדים כשרים לפני בית דין והעידו שראו נרות דולקים דרשתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב
ומיטות מוצעות ובני אדם באים ויוצאים ונשים שמחות בשמחה של תלמידו מבני החבורה ב"תפארת בחורים"
שאומרות 'נתקדשה פלונית היום לפלוני' (רש"י) או לאחד מבני
משפחה ידועה (ב"ש ,המקנה) 'בעיר זו' (טור) ,חוששים לקול זה והיא תיקנו חז"ל בברכת נישואין לומר "שמח תשמח ..כשמחך
(אהע"ז מ"ו א' עיין באוצה"פ אריכות ופרטים רבים) ספק מקודשת. יצירך בגן מקדם" .הנה מה שהוכפל הלשון "שמח תשמח" הוא
כמו "השב תשיבם – אפילו מאה פעמים" .דהיינו שמח ועוד
מדליקים אבוקות בשעת החופה -אורה ושמחה( .מהר"ם מינץ ק"ט)
פעם שמח ,עד אין סוף ,שמחה נצחית כמו אותה השמחה
שהקב"ה שימח את יצירו בגן עדן.
יש להבין ,הלא כאשר היתה שמחה בגן עדן ,כמה זמן היה אדם
הראשון שם? כמה שעות בלבד! אחר כך גירשו אותו .בהכרח
"נר לשולחן שבת" ...פעמיים בפרשת השבוע כיבו את הנרות... שכל הגירוש שלו מגן עדן היה כדי שלא להנות מגן עדן המוכן.
"כי בא השמש" -השקיע הקב"ה חמה שלא בזמנה ...אמר המלך גרשוהו כדי שהוא יעשה כאן בעולם הזה גן עדן!
'כבו את הנרות ,כבו את הפנסים ,שאני מבקש לדבר עם אהובי ואיך אפשר להוריד את גן העדן כאן לעולם ,עולם של "ורהבם
(ב"ר ויצא ס"ח) יעקב בצינעה'. עמל ואון"?
חתונת לאה :כל אותו היום היו רוקדים לפני יעקב ומקלסים אותו ... מספרים על יהודי תלמיד חכם ,שבזמן שיצא הש"ס של
בערב באו להכניס כלה לחופתה ,כיבו את הנרות .שאל יעקב :מה האלמנה והאחים רא"ם מן הדפוס ,באותו פרק זמן הביאו
זה? אמרו לו' :אנו צנועים ,אין כלה נכנסת לחופה לאור הנר! (שם ע')
לעיירות הקטנות בליטא עוד דבר חדש "נרות סטארין" .אמר
אותו תלמיד חכם" :עכשיו אני מבין מה זה גן עדן"...
סכנה :לא יכבה אדם נר בפיו ,בנשיפה ודמו בראשו( .חופת אליהו בזמן שחיים על פי התורה אפשר לייצר גן עדן בעולם הזה ,וזהו
רבה בא"ח ב' פנחס י"ח) מי שאינו יודע ,יגן עליו הפסוק "שומר פתאים "שמח" ועוד הפעם "תשמח" ,שמחה נצחית כאותה השמחה
ה'""( .שלמת חיים" ב' ח') יש להקפיד בזה! (הגר"ע יוסף -מנהגי הראש"ל ב' ועוד) ("אמרי איש" " -שהשמחה במעונו") שהקב"ה שימח את יצירו!
