gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בכל עניני העלון‬ ‫נשמח לקבל‬ ‫תרומות לטובת‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫הדפסת העלון‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫לע"נ ולהצלחה‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 957‬תשפ"ז‬ ‫"וילך חרנה ‪ -‬ויפגע במקום" ‪ -‬קפצה לו הארץ‪( .‬כ"ח י'‪-‬י"א‪ ,‬חולין צא‪):‬‬ ‫" ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו"‪ .‬מהיכן היה ליעקב אבנים‪...‬‬ ‫אחד מתלמידי הישיבה מבני חו"ל‪ ,‬שהקפיד להגיע לשיחותיו‬ ‫ארבע עשרה שנה של לימוד רצוף! "מאבני המקום" פירוש בניינו‬ ‫של הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין תמידין כסדרן‪ ,‬אימו הודיעה‬ ‫של עולם‪ ,‬שהם דברי תורה ‪ -‬אבנים שבהם נסקל ונרגם יצר הרע‬ ‫לו שהיא מגיעה לביקור בארץ‪ .‬שעת הגעתה היתה בשעת‬ ‫(אוה"ח כ"ח י"ד עיי"ש)‬ ‫וכוחותיו ‪ -‬תורה מצלת מיצר הרע‪.‬‬ ‫השיחה‪ .‬סבור היה להשאר בישיבה שלא להפסיד את השיחה‬ ‫ולקבל את פניה מאוחר יותר בבית המלון‪ .‬אולם המשגיח הורה‬ ‫לו לוותר על השיחה ולנסוע לקבל את פניה בנמל התעופה‪.‬‬ ‫כל מעשה יעקב בפרשה על ידי אבנים‪ :‬בתחילה "ויקח מאבני‬ ‫לבסוף המטוס הקדים לנחות בשעה ‪" -‬רוחות קדושות‬ ‫המקום" וישן במקום ‪" -‬ונעשו כולן אבן אחת‪ ,‬להודיע שכולם‬ ‫עתידים להיות גוי אחד בארץ"‪ .‬ובהמשך עשאה מצבה‪ .‬בחרן‬ ‫הביאוהו" ‪ -‬והתלמיד הצליח לקיים שניהם‪ ,‬גם כיבוד אם‬ ‫"והאבן גדולה ‪ ...‬ויגל האבן"‪ .‬בסוף הפרשה "ויקח יעקב אבן" תלש‬ ‫בהידור וגם להשתתף בשיחה‪.‬‬ ‫מההר אבן גדולה וארוכה‪ ,‬כיון שהעמיד אותה לגלעד נראתה כהר‪.‬‬ ‫כאשר המשגיח שמע זאת‪ ,‬הגיב‪" :‬מה סבור אתה שרק ליעקב‬ ‫אבינו נעשתה קפיצת הדרך‪ ,‬לכל אדם שרוצה ומתאמץ‬ ‫לעשות טוב יכול הקב"ה לשנות את הטבע עבורו!" ("המשגיח")‬ ‫‪‬‬ ‫באחת הנסיעות של מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן לחו"ל‬ ‫נכנסו לאכסניה שלו שני אחים גבירים יראי שמים שהגיעו‬ ‫להציג בפניו מריבה במשפחתם‪ ,‬ביקשו לקבל היתר לצאת‬ ‫"מלא שבע זאת"‪( .‬כ"ט כ"ז)‬ ‫לריב‪ ,‬מדובר היה בסכומים גדולים מאד‪.‬‬ ‫רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל‪ ,‬בירך שש ברכות ארוכות ‪-‬‬ ‫חייך רבי אהרן לייב ואמר להם‪" :‬מה אעשה שאינכם אבנים!"‬ ‫(כתובות ח‪ .‬רש"י ח‪).‬‬ ‫הוסיף דברים ‪ ...‬וחתם בהם בברוך‪.‬‬ ‫לא הבינו מה הוא רוצה מהם‪ ...‬רבי אהרן לייב חזר שוב על‬ ‫הרבה שמחה יש במחזור שתיקן הנדיב ר' שמחה – וימצא כתוב‬ ‫דבריו בחיוך רחב‪ ,‬הצביע על הגביר הראשון ואמר "לא אתה"‬ ‫בו‪ :‬יש בו רוב דברים מסדר רב עמרם והלכות גדולות ורבינו‬ ‫פנה והצביע על אחיו "ולא אתה אבנים"‪.‬‬ ‫שלמה ושאר גאונים ‪' ...‬ברוך המרבה שמחות'‪( .‬ספר הישר מ"ה)‬ ‫ואז הסביר להם‪ :‬קין והבל רבו אודות חלוקת העולם‪ ,‬מה שייך‬ ‫"שהכל ברא לכבודו וברוך שמו להודיע גבורתו וכבוד הדר‬ ‫למי‪ .‬ומה קרה בסופו של דבר? שניהם מתו עוד בחיי אביהם‪,‬‬ ‫מלכותו לגלות חכמתו ולמען ספר שמו ולקלס ולרומם לפניו"‪.‬‬ ‫שניהם לא ירשו דבר‪ ,‬לא קין ולא הבל ירשו את שביקשו‪.‬‬ ‫(רבי שרירא גאון ‪ -‬ספר העיטור ב' ברכת חתנים ועיין "ישורון" כרך ל')‬ ‫יש דעה במדרש שהמריבה ביניהם היתה‪ ,‬בחלקו של מי יבנה‬ ‫המקדש‪ .‬מכך למדנו דבר נוסף‪ ,‬שגם כאשר רבים על "דבר‬ ‫"כהיום הזה בירושלם‪ ,‬ירבו שמחות בישראל‪ ,‬ירבו בשורות‬ ‫מצוה"‪ ,‬בשלב השני כבר מתפתחת מחלוקת של ממש‪ ,‬עד כדי‬ ‫טובות בישראל‪ ,‬ירבו נחמות בישראל‪.‬‬ ‫שקין קם על הבל אחיו והרגו‪.‬‬ ‫תרבה אהבה בישראל‪ ,‬תרבה ברכה בישראל‪ ,‬תרבה גילה‬ ‫אבל בריב האבנים בפרשת ויצא "התחילו האבנים מריבות זו‬ ‫בישראל‪ ,‬תרבה דיצה בישראל‪ ,‬ירבה הוד בישראל‪ ,‬ירבה זכות‬ ‫את זו‪ .‬זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו ‪ ...‬מיד עשאן‬ ‫בישראל‪ ,‬ירבה חתן בישראל‪ ,‬ירבו ימים טובים בישראל‪.‬‬ ‫הקב"ה אבן אחת"‪.‬‬ ‫אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו‪ ,‬המלך המשיח יצמח בימינו‪,‬‬ ‫פלא פלאים‪ ,‬מריב ומחלוקת נוצרה אחדות מוחלטת‪ ,‬נהיו אבן‬ ‫יצליחו חתן וכלה‪ ,‬ישמחו שניהם זה עם זה ויעלזו שניהם זה‬ ‫אחת‪ .‬איך זה יכול להיות?! התשובה היא כיון שבאבנים לא‬ ‫עם זה‪ .‬ויעמידו בנים ויאריכו ימים כסבי יהודאי‪ ,‬בנים מצליחים‬ ‫שייך פניות ומחשבות שלא לשם שמים‪ .‬במחלוקת שלהן‬ ‫וכולכם ברוכים‪.‬‬ ‫היתה רק מטרה אחת ‪ -‬לשמש את יעקב‪ ,‬לכן מריב כזה הכל‬ ‫ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן‪ ,‬בבנים ובנות‪ ,‬בעושר‬ ‫מתאחד‪ ,‬נהיה שלום‪.‬‬ ‫ובנכסים‪ ,‬בבנים עוסקים בתורה מקיימי מצוות בישראל"‪( .‬שם)‬ ‫סיים רבי אהרן לייב‪ :‬בטבע המחלוקת בין בני אדם שבסוף‬ ‫‪‬‬ ‫הפרשיה של המחלוקת הנזקים כל כך רבים ועמוקים עד שאין‬ ‫צד רווח ולא דבר שהיה שווה בגינו לצאת לריב ולמלחמה‪ .‬זאת‬ ‫מלבד אבדן הדעת ואיבוד הבריאות במידה רבה עם עוגמת‬ ‫החתן שהפליא את הצדיק מליסקא‬ ‫נפש שאין לשער‪ ,‬מלבד זה מסתכנים גם בעונשי שמים‪.‬‬ ‫היה זה החתן רבי שמעון סופר בנו של הגאון ה"כתב סופר"‪.‬‬ ‫"אז מה הרב רוצה‪ ,‬שנפסיד הון?!" שאלו שני הגבירים‪...‬‬ ‫הצדיק מליסקא שבא לחתונתו בעיר קליינוורדין הביע קורת‬ ‫תשובת רבינו היתה‪" :‬תפסידו?! תרוויחו בריאות‪ ,‬תרוויחו‬ ‫רוח מה"כתב סופר" ובניו‪ ,‬ומאד התפעל מאישיותו של החתן‬ ‫משפחה‪ ,‬תרו ויחו חיים טובים ורגועים‪ ,‬תרוויחו עולם הזה‪,‬‬ ‫והיה מכנהו "שמעון הצדיק"‪.‬‬ ‫אולי תפסידו כסף‪ ,‬אך תרוויחו עולם הבא‪ ,‬אתם לא תתחרטו!"‬ ‫מספרים כי מלכתחילה התכוון לחזור לביתו אחרי החופה‪,‬‬ ‫("חכימא דיהודאי" ועיין בזה "אילת השחר" ויצא)‬ ‫אולם אחרי החופה הכריז ברבים בקול מתרונן שלכבוד חתן‬ ‫ירא שמים כזה החליט להשאר פה לשבת קודש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוא ציין באוזני מלוויו שמעולם לא ראה חתן צדיק וירא שמים‬ ‫יעקב ישן על הארץ וביקש "לחם לאכול"! אמר מרן הרב שטיינמן‪:‬‬ ‫במידה כזאת ותיאר להם את שראה‪ .‬לאחר הברכות בחופה‪,‬‬ ‫דברי המשנה (אבות ו' ד') " פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה‬ ‫כאשר הגישו לחתן את כוס היין לשתות כנהוג‪ ,‬החתן לא שת‬ ‫‪ ...‬וחיי צער תחיה" לא השתנו חלילה כלל‪ ,‬אלא שהפת במלח‬ ‫לבו לכל ההמולה והחוגגים מסביב‪ ,‬כי אם ביקש שיביאו לו‬ ‫והמים במשורה מתאימים לכל דור‪ ,‬כל דור והפת במלח שלו‪.‬‬ ‫כסא‪ ,‬ישב עליו ושתה שיעור רוב כוס ובירך אחריו ברכה‬ ‫מסתבר ש'פת במלח' של דורנו היא המעטת העסק מהאוכל‪,‬‬ ‫אחרונה במתינות ובכוונה גדולה ‪ -‬דבר שלא ראה מימיו באף‬ ‫"ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה" מתבטא אצל בחורים בקושי‬ ‫("רבי שמעון חסידא")‬ ‫חתונה!‬ ‫("מזקנים אתבונן ‪ -‬להתעלות")‬ ‫הקימה בתחילת הסדר!‬ ‫החתן עולה לתורה ביום חופתו וזכותו עדיפה משאר החיובים‪.‬‬ ‫שאלה פשוטה שלא היה צורך לשאול אותה‪...‬‬ ‫(לבוש מג"א רפ"ב‪ .‬ביה"ל קל"ו)‬ ‫כיון שזה יום שמחתו‪ ,‬ראוי לשמחו בשמחה של מצוה בקריאת‬ ‫האומר לאישה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק"‬ ‫התורה שהיא משמחת לב‪"( .‬מקראי קודש" ו' ב' הגאון רבי צבי הירש גרודזינסקי)‬ ‫אע"פ שהיה רשע כל ימיו‪ ,‬הרי זו מקודשת מספק‪ ,‬שמא הרהר‬ ‫בתשובה‪ .‬אם כך יש לשאול‪ ,‬מדוע מי שמקדש אישה והעדים‬ ‫כמובן שדווקא החתן דוחה את שאר החיובים ולא המחותנים‪.‬‬ ‫הינם פסולי עדות‪ ,‬האישה אינה מקודשת‪ ,‬גם פה אולי העדים‬ ‫הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב פסקו שרק אם החופה‬ ‫הרהרו בתשובה ותהיה מקודשת מספק‪.‬‬ ‫ביום‪ ,‬החתן דוחה את החיובים‪"( .‬הליכות שלמה" י"ב ט"ו‪" ,‬לקנות חכמה")‬ ‫תשובה‪ :‬כיון שיש עדים שהוא עבר עבירה ונפסל אינו חוזר‬ ‫הגר"ח קניבסקי פסק שזכותו עדיפה אפילו אם החופה תהיה‬ ‫להכשרו עד שיהיו עדים שעשה תשובה‪ .‬אבל האומר "על מנת‬ ‫("ישמח לב" ח"א)‬ ‫אחר השקיעה‪.‬‬ ‫שאני צדיק" כיון שהוא קורא עצמו "צדיק" רגליים לדבר‬ ‫שעשה תשובה‪ ,‬אע"פ שאנו רואים שהוא הולך בדרכי רשע‪,‬‬ ‫שמא באותה שעה הרהר בתשובה‪ ,‬לכן הוי ספק מקודשת‪.‬‬ ‫ודבר פשוט הוא ולא היה כדאי לשאול אותו‪( ...‬שו"ת הרדב"ז ח"א ק"מ)‬ ‫שאלה של נשים‪...‬‬ ‫שאלת‪ ,‬מי שקידש אישה בפני נשים והיא מודה בדבר‪ ,‬אלא‬ ‫שאומרת 'משטה הייתי בך‪ ,‬כיון שהייתי יודעת שעדות נשים‬ ‫‪‬‬ ‫אינה כלום'‪ ,‬האם יש לחוש לקידושיו?‬ ‫דקדק הגאון ר' אליהו ברוך פינקל כי בכל מקום שהרמב"ם מזכיר‬ ‫ב"משנה תורה" את יעקב משבחו בתואר "אבינו"‪ .‬הפעם‬ ‫השיב התשב"ץ‪ :‬זו שאלתן של נשים היא‪ ,‬שדבר ברור שאין‬ ‫היחידה שהוסיף לו הרמב"ם את התואר "הצדיק" היא בהלכות‬ ‫נשים בתורת עדות‪ ,‬ולא מצינו עדות אישה כשרה בהלכות אלו‬ ‫שכירות (י"ג ז'‪" :‬וכן חייב לעבוד בכל כוחו‪ ,‬שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כוחי עבדתי")‪.‬‬ ‫אלא להתיר אישה להנשא‪ ,‬משום עיגון‪.‬‬ ‫מבואר בזה כי הרמב"ם מגדיר להלכה מיהו צדיק‪ .‬רק אדם‬ ‫שמא נסתפקת בזה משום דקיימא לן שכל מקום שאישה‬ ‫המקפיד היטב בדיני ממונות ובהלכות חושן משפט הוא צדיק!‬ ‫נאמנת מאה נשים כעד אחד דמי ‪ ...‬אפילו לדעת ספר המצוות‬ ‫לא דקדוקי מצוות בעלמא הם העושים את האדם לצדיק‪...‬‬ ‫שחוששים לעדות עד אחד‪ ,‬לעדות נשים אין חוששים ‪...‬‬ ‫(שו"ת התשב"ץ ע' עיי"ש ועיין שו"ת חת"ס אהע"ז ק"א)‬ ‫יש להוסיף‪ ,‬כי פעם נוספת שיבח הרמב"ם (יסודי התורה ה' י') בשם‬ ‫"צדיק"‪ ,‬והוא על יוסף‪ ,‬שהתגבר בנסיון של אשת פוטיפר‪.‬‬ ‫("דביר קדשו" ויצא ‪" -‬ושמעתי מהג"ר אליהו ברוך פינקל")‬ ‫נשים שמחות‬ ‫באו שני עדים כשרים לפני בית דין והעידו שראו נרות דולקים‬ ‫דרשתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב‬ ‫ומיטות מוצעות ובני אדם באים ויוצאים ונשים שמחות‬ ‫בשמחה של תלמידו מבני החבורה ב"תפארת בחורים"‬ ‫שאומרות 'נתקדשה פלונית היום לפלוני' (רש"י) או לאחד מבני‬ ‫משפחה ידועה (ב"ש‪ ,‬המקנה) 'בעיר זו' (טור)‪ ,‬חוששים לקול זה והיא‬ ‫תיקנו חז"ל בברכת נישואין לומר "שמח תשמח ‪ ..‬כשמחך‬ ‫(אהע"ז מ"ו א' עיין באוצה"פ אריכות ופרטים רבים)‬ ‫ספק מקודשת‪.‬‬ ‫יצירך בגן מקדם"‪ .‬הנה מה שהוכפל הלשון "שמח תשמח" הוא‬ ‫כמו "השב תשיבם – אפילו מאה פעמים"‪ .‬דהיינו שמח ועוד‬ ‫מדליקים אבוקות בשעת החופה ‪ -‬אורה ושמחה‪( .‬מהר"ם מינץ ק"ט)‬ ‫פעם שמח‪ ,‬עד אין סוף‪ ,‬שמחה נצחית כמו אותה השמחה‬ ‫שהקב"ה שימח את יצירו בגן עדן‪.‬‬ ‫יש להבין‪ ,‬הלא כאשר היתה שמחה בגן עדן‪ ,‬כמה זמן היה אדם‬ ‫הראשון שם? כמה שעות בלבד! אחר כך גירשו אותו‪ .‬בהכרח‬ ‫"נר לשולחן שבת"‪ ...‬פעמיים בפרשת השבוע כיבו את הנרות‪...‬‬ ‫שכל הגירוש שלו מגן עדן היה כדי שלא להנות מגן עדן המוכן‪.‬‬ ‫"כי בא השמש" ‪ -‬השקיע הקב"ה חמה שלא בזמנה‪ ...‬אמר המלך‬ ‫גרשוהו כדי שהוא יעשה כאן בעולם הזה גן עדן!‬ ‫'כבו את הנרות‪ ,‬כבו את הפנסים‪ ,‬שאני מבקש לדבר עם אהובי‬ ‫ואיך אפשר להוריד את גן העדן כאן לעולם‪ ,‬עולם של "ורהבם‬ ‫(ב"ר ויצא ס"ח)‬ ‫יעקב בצינעה'‪.‬‬ ‫עמל ואון"?‬ ‫חתונת לאה‪ :‬כל אותו היום היו רוקדים לפני יעקב ומקלסים אותו ‪...‬‬ ‫מספרים על יהודי תלמיד חכם‪ ,‬שבזמן שיצא הש"ס של‬ ‫בערב באו להכניס כלה לחופתה‪ ,‬כיבו את הנרות‪ .‬שאל יעקב‪ :‬מה‬ ‫האלמנה והאחים רא"ם מן הדפוס‪ ,‬באותו פרק זמן הביאו‬ ‫זה? אמרו לו‪' :‬אנו צנועים‪ ,‬אין כלה נכנסת לחופה לאור הנר! (שם ע')‬ ‫לעיירות הקטנות בליטא עוד דבר חדש "נרות סטארין"‪ .‬אמר‬ ‫אותו תלמיד חכם‪" :‬עכשיו אני מבין מה זה גן עדן‪"...‬‬ ‫סכנה‪ :‬לא יכבה אדם נר בפיו‪ ,‬בנשיפה ודמו בראשו‪( .‬חופת אליהו‬ ‫בזמן שחיים על פי התורה אפשר לייצר גן עדן בעולם הזה‪ ,‬וזהו‬ ‫רבה בא"ח ב' פנחס י"ח) מי שאינו יודע‪ ,‬יגן עליו הפסוק "שומר פתאים‬ ‫"שמח" ועוד הפעם "תשמח"‪ ,‬שמחה נצחית כאותה השמחה‬ ‫ה'"‪"( .‬שלמת חיים" ב' ח') יש להקפיד בזה! (הגר"ע יוסף ‪ -‬מנהגי הראש"ל ב' ועוד)‬ ‫("אמרי איש" ‪" -‬שהשמחה במעונו")‬ ‫שהקב"ה שימח את יצירו!‬