אלף המגן · Elef Hamugein
הטקסט של גיליון זה
בעזהשי"ת
שנת תשפ"ז לפ"ק פרשת ויצא שנה כ"ג גליון י"א (תשל"ז)
ופי' המהרש"א שדעתו לשוב לבית הכנסת ,מצוה למרהט וכו' .וז״א הלוך ילך, מותר לרוץ מבית המדרש כדי לחזור לבית המדרש
ר״ל שאין דעתו לשוב רק לילך לביתו ,אז הלוך וחסור ,ר"ל פסיעות קצרות,
וילך חרנה וגו' (כח ,י) .וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם (כט ,א) [ופירש"י ,נשא
אמנם הלוך ושוב ,ר"ל שדעתו לשוב ,אז הלוך וגדל ,ר"ל מותר לרהוט ,וק״ל.
את רגליו ונעשה קל ללכת].
אודות פירוש תיבת שכינה בספר חתם סופר (ד"ה וילך חרנה) כתב לפרש המקראות ,דמתחלה יצא
אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי (כח ,טז). לאט לאט מארץ ישראל לחוץ לארץ ,כדין היוצא מבית הכנסת אל יפסיע
פסיעה גסה (ברכות ו ,):ואחז"ל (שם) ה"מ למיפק אבל למיעל מצוה למירהט,
הדבר יפלא מאוד דיעקב לא ידע כי יש ה׳ במקום הזה ,והלא מלא כל ופי' שם המהרש"א]א[ (יוד"ה ה' כסלו) שיוצא על מנת לחזור ולכנס ירוץ ביציאתו
הארץ כבודו (ישעי' ו ,ג) ,וכבר דברו בזה המפרשים. כדי למהר חזירת ביאתו (עי' מ"א סי' צ') ,וה"נ כשנתבשר והשיבותיך (כח ,טו),
ובספר דברי שאול [להג"ר יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל אב"ד לבוב] (מהדורא תנינא) א"כ מצוה לרוץ ביציאתו למהר חזירתו ,על כן וישא רגליו וילך ארצה בני קדם,
כתב לפרש על פי מה שאמרו בסנהדרין (לט ).כמה שכינתות איכא וכו׳ שמשא עכ"ד.
אכולי עלמא נייחא וכו' ,והדבר סתום וחתום ,ועיין בחידושי אגדות במהרש״א ולזה יש להביא מה שכתב בסוף ספה"ק אור פני משה (ליקוטי תורה ,ד"ה
(יוד"ה ה' כסלו) שם]ד[ .והנה הרמב״ם במורה ח״א (פרק כ״ה) ביאר מלת שכינה, ושמעתי) בשם גדול אחד]ב[ לפרש המסורה ד׳ פעמים הלוך ,א׳ הלוך ילך (תהלים
שהוא אור נברא או התמדת השגחה במקום אחד ,עיי״ש ,ועיין בשו״ת שארי קכו ,ו)]ג[ ,ב׳ הלוך וחסור (ח ,ה) ,ג׳ הלוך ושוב (ח ,ג) ,ד׳ הלוך וגדל (כו ,יג) ,על
בעל נודע ביהודה מהד״ת חלק אורח חיים (סימן ק״ז ד"ה תחלה)]ה[ .ולפי זה הוא פי גמרא הנ"ל במסכת ברכות (ו ):אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית
שאל אותו כמה שכינתות איכא ,והיינו כי הוא שאל אותו איך יתכן דמלא כל הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה ,אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל,
א .וכן פי' הרי"ף [להג"ר יאשיהו פינטו זצ"ל] על העין יעקב ,ועי' אגדות מהרש"א על מסכת עבודה זרה (כ ,:ד"ה ת"ר) שפי' כן הכוונה בגמרא ,ומוסיף שם ,דהמהלך
על דרך אינו יכול ללמוד משום מבואות המטונפות .ויש להעיר ממה שכתב בספר גליוני הש"ס [להג"ר יוסף ענגיל זצ"ל ראב"ד קראקא] על מסכת ברכות (כד ,:ד"ה כאן)
על מה שאמרו בגמרא שם ,כאן בעומד וכאן במהלך ,דכשמהלך ליכא איסור של הרהור במקום הטינופת ,רק בעומד ,עיי"ש .וכאן כתב המהרש"א דבמהלך ג"כ
אסור במקום הטינופת .ואולי יש לחלק דהמהרש"א מיירי בדיבור ולא בהרהור.
ב .בספר חות יאיר [להג"ר אליעזר קאליר זצ"ל בעמח"ס אור חדש] פרשת לך לך (ד"ה מסורה) מביא דבר זה בשם האלגזי.
ג .וראה בספה"ק קדושת ציון פרשת לך לך (ד"ה הלוך) שכתב לפרש מסורה זו ,ובמקום הלוך ילך ,כותב הלוך ונסוע הנגבה (יב ,ט).
ד .וז"ל ,שכינתא שריא כמה כו' ,מבואר כמ"ש באגדות סבי דבי אתונא שהקב"ה אין לו גדר במקום ,כמ"ש מלא כל הארץ כבודו ,ואמר ברוך כבוד ה' ממקומו ,כי
הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ,והמין לא יאמין בזה כי הוא יאמין בגשמיות ,ולדעת זו נטה הקיסר להאמין בגשמיות ,ולזה אמר כמה שכינתא איכא,
במקומות הרבה ,דכל בי עשרה כו' ,והביא לו משל וראיה מן השמש שהוא גשם ויסוד פשוט אחד דאכולי עלמא נייחא ,שכינתא דאינו גשם עאכו"כ דאכ"ע
נייחא ,ואין לו גדר במקום ,ודו"ק.
ה .שכתב וז"ל ,ואמנם מה ששאל על מה רמזו באמרם שכינה ,ומהו גלות השכינה ,שהם דברים הנזכרים בדברי חז"ל בתלמוד ,אמינא לי' מילתא אשר ראיתי
בדברי הרב המורה בח"א פרק כ"ה ,וז"ל ,שכן ידוע כי זאת המלה היא התמדת העומד במקום אחד ,והוא שוכן באלוני ממרא וכו' ,וענין השכינה במקום היא
התמדת העומד במקום אחד וכו' .ולפי זאת השאלה הושאל לבורא יתעלה ,כלומר להתמדת שכינתו ,או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו השכינה ,או לכל
דבר שהתמידה בו השגחה ,ונאמר וישכן כבוד ה' וכו' ,וכל מה שבא מזאת הפעולה מיוחס לבורא יתברך הוא בענין התמדת שכינתו ,כלומר אורו הנברא במקום,
או התמדת ההשגחה בדבר אחד ,כל מקום כפי ענינו .ע"כ דברי רבינו הגדול ,ומכאן ואילך דברי תלמיד קטן כמוני .ואני לוקח מתוך דברי רבינו הגדול שנתן בו
פירושים לשכינה אור נברא או ההשגחה .ואני אומר שניהם הם דבר אחד ,והשגחת הבורא יתברך אינה דבר שאין בה ממש ,אבל ההשגחה עצמה ממילא נאצל
ממנה אור הגדול ,וההשגחה היא שקראו רז"ל שכינה וכו'.
והנה לפי רצון הבורא וכאשר הוא בזמן שישראל עושים רצונו אז עיקר השגחתו בישראל ולהם משפיע כל שפע טוב ,אלא שמחמת ריבוי הטובה מגיע ג"כ
למקומות אחרים .והדבר מפורש בפסוק בפ' בחקותי (כו ,ט) ופניתי אליכם ,ופירש"י אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם ,וכן בפ' עקב (יא ,יב) ארץ אשר ה' אלקיך
דורש אותה ,ופירש"י והלא כל הארצות הוא דורש וכו' ,אלא כביכול אינו דורש אלא אותה ,וע"י אותה דרישה שדורש אותה דורש כל הארצות ,ששם הוא מקום
התמדת ההשגחה ,ע"ש ברש"י .וזהו הפי' שהשכינה שורה בישראל שהשגחה שקרוי' שכינה הוא רק בישראל ,וכל זמן כשישראל עושים רצונו ,אבל בהתגברות
חטאינו ופשעינו גלינו מארצנו ששם הוא מקום התמדת ההשגחה וגלינו לארצות העמים ,ואז נהפוך הוא שכל השפע הטוב יורד לאומות העולם ומן התמצית
אנו מקבלים מאותה האומה כדי חיותנו בצמצום ,עכ"ד.
א
אציו תשרפ תשפז אלף המגן
וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי (כח ,טז). הארץ כבודו ,הא השם לא יתרבה ,ועל זה השיב לו דשמשא אכולי עלמא
בספר תולדות יצחק [להרה"ק ר' יצחק מנעשכיז זצוק"ל] כתב וז"ל ,יש לרמז נייחא ,והיינו דשכינתא הוא אור הנברא או התמדת השגחה ,ובזה שייך ריבוי,
משנתו לשון משנה ,כדאיתא בבעל הטורים קרי בי' ממשנתו]ז[ .אכן ,אותיות דמשגיח בכל מקום ,וזה ברור .היוצא לנו מזה כי שכינה לבד והשם לבד]ו[.
אל"ף כן ,אלף לשון לימוד ,וגם רומז לאלופו של עולם ,כן ,הוא ענין בסיס וממשיך הג"ר יוסף שאול ,ובזה פירשתי הא דאמרינן בברכות (ו ).עשרה
ומרכבה ,פירוש על ידי שאני לומד התורה הקדושה ,על ידי זה אני זוכה להיות שכינה קדמה ואתיא ,ונשאל הרשב״א בתשובותיו ח״א (סימן נ׳) דאם כן איך
מרכבה לאלופו של עולם .וגם האלף רומז לאי"ן ,יש ,רומז למציאות החכמה אמרו שם כיון שבא הקב״ה לבית המדרש ואינו מוצא שם עשרה מיד כועס ,הא
מן האין ,שעל ידי זה זוכין לש"י עולמות של כל צדיק לעתיד לבא (סנהדרין ק.). שכינתא קדמה ואתאי ,ונדחק .ולפי מה שכתבתי הדברים פשוטים ,דבאמת
וזהו י"ש ה' מספר ש"י .הז"ה ,ה"א בינה (זח"ג רצ ):ז' שבע מדות הקדושות, על כל בי עשרה שכינתא שריא ,והיינו התמדת השגחה ,ובזה קדמה ואתיא,
פירוש שתהיה הבינה כאם המסככת על בניה ,שהם ז' מדות הקדושות .ואנכי והיינו במקום שמזומן לבא שם עשרה שם כבר התמדת השגחתו לטוב ,אבל
לא ידעתי ,אנכ"י אותיות כ"ף אי"ן ,כ"ף רומז לכתר עליון ,אי"ן רומז לחכמה כשבא הקב״ה ולא מצא עשרה מיד כועס ,והבן זאת כי הוא נפלא ,ובזה יפתחו
כנזכר ,ידעתי ,לשון יחוד [מלשון (ד ,א) והאדם ידע] ,פירוש עדיין לא ייחדתי יחוד כמה מנעולים במדרשים ,ודו״ק.
הנזכר ,שהוא הכתר עם החכמה ,עכ"ל]ח[. ולפי זה ,הן אמת כי מלא כל הארץ כבודו והשגחתו בכל מקום ,וזה נקרא
ונמצא מדבריו דבשעה שעוסקים בעמקות התורה ,פוטרין אותו מליחד עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ (זכרי' ד ,י) ,אכן כאן היה מקום הקדושה של
יחודים. בית המקדש שלמטה מכוון כנגד מקדש של מעלה ,ועל זה אמר אכן יש ה׳
וכמו שהבאתי בספר ארי שבחבורה]ט[ מה שאמר הגה"ק בעל ארי׳ דבי במקום הזה ואנכי לא ידעתי ,וזה הרגיש כאן .ואם שגיתי ה׳ יכפר בעדי.
עילאי זצוק"ל לפרש המשנה (אבות ו ,ב) אין לך בן חורין כעוסק בתורה ,שאמר ובזה יבא על נכון מה שאמר (כח ,יז) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם
עפ״י משל למלך היה לו אבן יקר לתקן ,וכשבא הבעל מלאכה לבית המלך בית אלקים וזה שער השמים ,דמשמע כאילו אחר עומד ומתוכח עמו שאין
לתקנו ,מגודל פחד המלך שעליו היו ידיו מרתתין ולא יכול לעשותו מאומה, זה בית אלקים ,והוא אמר שזה בית אלקים ,וכבר עמדו המפרשים בזה .ולפי
ובקש מהמלך האבן לתוך ביתו שלא יהי׳ בבית המלך ,אמר לו המלך זהו אי מה שכתבתי א״ש ,דהנה יש כמה מקומות מקודשות ,ויתר קדושות היה
אפשר כי יקר הוא מאד ,אבל אלביש את עצמי כמוך ולא יהי׳ לך אימת המלך בירושלים ,וגם בית הכנסת נקרא מקדש מעט ,והנה בכל מקום המקודש שם
בשעת העבודה ,והיה עמי כחבר עם חברו ,וכן עשה המלך ,הניח כתרו מעל התמדת השגחתו .אמנם שם היה ענין נפלא ,שמקדש שלמטה היה מכוון נגד
ראשו וחגר ג״כ סינר כהבעל מלאכה ונטל הצבת ג״כ בידו וישב אצלו ,ואז היה מקדש שלמעלה ,ואם כן הרגיש שם קדושה נפלאה ואור גדול אשר אין לשער.
יכול הבעל מלאכה לעשות מלאכתו. ועל זה אמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים ,ירצה שאין זה רק
כמו כן הבא לעסוק לעומקו של תורה ,גודל הפחד ורתת וזיע מאת בית אלקים לבד שיש שם קדושה בו ,וזה שער השמים ,והיינו שמכוון כנגד
השי״ת ותורתו הק׳ יעכבהו שלא יבין אפילו אות אחת מלימודו]י[ ,לכן הקב״ה מקדש של מעלה כפירש״י ,ולכך הרגשתי שם אור נפלא אשר אינו בכל מקום,
בעצמו מוחל על כבודו בשעת הלימוד ,וזהו אין לך בן חורין כעוסק בתורה, והבן.
שהקב״ה עושהו בן חורין ממנו ,כדי שיוכל לבא להבנת התורה ,ע"כ. לתרץ קושיית המפרשים האיך שייך
שיעקב אבינו לא ידע שה' במקום הזה
ו .וראה מה שכתב במהדורא תליתאי (ד"ה אכן) בענין זה ,ועי' בספר מאור החיים [מבעל אור החיים הק'] (דף י"ח ,ד"ה פי' עה"פ לא מאסתים) שמפרש מה זה שכינה ,ועי'
מה שכתב הרמב"ן פרשת ראה על תיבת לשכנו תדרשו (דברים יד ,ה) ,ועל דרך האמת לשכנו תדרשו לכבודו תדרשו ובאת שמה לראות את פני האדון ה' אלקי
ישראל וממנו אמרו חכמים שכינה.
ז .מתוך שהוא היה הוגה בתורה ביום ,גם בלילה לא שכב לבו מלהגות בה בחלומו .וראה מה שהבאתי בספר אוהב שלום [קאמינקא] ח"ב (דף קי"ט) בשם כ"ק מרן
אדמו"ר זצוק"ל ,שהגה"ק מקאמינקא זצוק"ל לא הלך לישן בניטל ,שלא ילמוד בחלומו ,ע"כ .וראה בספר חקל יצחק [ספינקא] פרשת ויצא (ד"ה ושכבת וערבה) שכתב
וז"ל ,רביה״ק מוה״ר צבי מזידיטשוב זצוק״ל הי׳ אומר דאם אינו עושה בשינה רק מה שעושה בעודו ניעור ,אינו שינה טובה ,דהעבודה בשעת השינה צריכה להיות
ביותר מהעבודה בשעה שניעור ,עכ"ל .ועי' בספר שם הגדולים [להגה"ק החיד"א זצ"ל] חלק גדולים (מערכת י' אות של"ב).
ח .ויש להביא מה שכתב בספר מחזה אברהם [להגה"ק ר' אברהם דוד זצוק"ל אבד"ק בוטשאטש] לפרש הפסוק (כח ,י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וז"ל ,מבאר שבע
אותיות שם עבר בא ,וראשי תיבות ו'ילך ח'רנה גימטריא י"ד ,רמז למה שאמרו חז"ל (מגילה יז ).שנטמן בבית שם ועבר י"ד שנים ללמוד תורה הקדושה .ולזה וילך
חרנה ,לשון חירות ,כי בן חורין הוא העוסק בתורה הקדושה (אבות ו ,ב) ,עבד מלך מלך (ספרי -רש"י דברים א ,ז) .גם מבאר שבע רמז לתורה הקדושה ,בבחינת באר
את התורה הזאת (דברים א ,ה) ,ושבע היא מבחינת חצבה עמודיה שבעה (משלי ט ,א) כידוע (שבת קטז[ ).שיש שבעה סדרים] .וזהו וילך חרנ"ה ,ח' רנה של תורה הקדושה.
והיינו ויפגע במקום (כח ,יא) ,אין פגיעה אלא תפלה (ברכות כו .):וזהו במקום ,במקום רנה של תורה הקדושה שם תהא תפילה (שם ו .).וילן שם ,שלן בעמקו של הלכה
(מגילה ג ,).לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (יומא כו .).כי בא השמש ,היינו ליבון הלכתא ,הליכות עולם (עיין מגילה כח ,):לטובה.
ט .נעתק ממכתב הגה״צ ר׳ בנימין זאב הארטמאן בעמח״ס ילקוט בנימין אורות הזוהר ,נדפס בספרו אור ישר ,אור חוזר ,קרסי זהב.
י .וראה בספה"ק דברי יחזקאל [שינאווא] בליקוטים (ד"ה אמר) שמביא בשם הרה"ק מאפטא זצוק"ל על מה שאמרו רז״ל (ברכות לא ).הנפטר מחבירו אל יפטור אלא
מתוך דבר הלכה ,שכתב שצריך להיות דביקות הבוי"ש תמיד ,אך בעסקו בדבר הלכה שעוסק בסוגי' עמוקה ואז א"א להיות בדביקות ,וא"כ יחשוב שלא טוב
הדבר לעסוק בסוגי' עמוקה שמזיק לדביקות ,ע"ז אמרו שאדרבה שזה שמעמיק בדבר הלכה זה הוא עיקר הדביקות ,וזהו שאמרו אל יפטור אדם מחבירו ,היינו
מהקב"ה ,שנקרא רעך ורעי אביך ,אלא מתוך הלכה .ובספר תולדות יצחק [להרה"ק ר' יצחק מנעשכיז זצוק"ל] בחלק ליקוטי ש״ס מסכת עירובין (ד ,.ד"ה לא) מביאו בשם
הבעש״ט הק' זי"ע .ובספר תולדות אהרן [להרה״ק ר׳ אהרן מזיטאמיר זצוק"ל] בליקוטים (ד״ה עוד נוכל) כתב כן מעצמו .ובירחון תורה אור (תשרי שנת תשי"ח לפ"ק) מביאו
בשם הרה״ק ר״ר בער ממעזריטש זצוק"ל .וראה גם בספר תורת שמעון [יערסלוב] פרשת תרומה (ד"ה באופן אחר ויקחו לי) שכתב שתורה לשמה הוא דביקות ,ומפרש
שם הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו (ילקוט ירמי' ט' ,אות רפ"ב) ומפרש ויקחו לי ,האיך אתה לוקח אותי תרומה ע"י התורה הקדושה ,תרומה שיתרומם ,תורה מ'
שנתנה למ' יום .וראה בספר חיים וחסד [להרה"ק ר' חיים חייקא זצוק"ל מאמדור מתלמידי הרה"ק ממעזריטש זצוק"ל] בתחילת הספר כללים נוראים (אות ב') ג"כ בשם הרה"ק
ר"ר בער .וראה בספר ניצוצי אורות [להגה"ק החיד״א זצ"ל] על הזוה״ק סוף פר׳ יתרו ,שמביא בשם האר״י הק׳ ,דמיחד יחודים חשוב טפי מעסק התורה ,וכ"כ בספר
נועם מגדים פרשת נח (ד"ה א"י אלה תולדות נח [א]) שכתב וז"ל ,כי הילוכו בדביקות הבורא ב"ה וב"ש את האלקים ,וזהו יותר מתורה ,עכ"ל .ועי׳ בספר שער התפלה
[להרה"ק בעל באר מים חיים זצוק"ל] במבוא השער ,דהתורה נקרא ידע שמי ,דהתורה נקרא שם ,ששם יש יחודים ועי׳ שם .וא״כ לפ״ז יש לפרש אין לך בן חורין מן
ב
אציו תשרפ תשפז אלף המגן
ונראה הטעם הא דישנה הקב״ה מקום בית המקדש לעתיד]די[ ,לפי ולפי דבריהם מיושב מה שע"י עמקותו בתורה היה בן חורין מליחד
דאיתא בילקוט זאת הברכה ,מפני מה זכה בנימין ונבנה בית המקדש בחלקו לפי יחודים]אי[.
שכל השבטים נולדו בחו״ל ,ובנימין נולד בארץ ישראל .ואיתא בילקוט ישעי'
(ילקוט שמעוני אות תק"ג) עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל ,וארץ ישראל ישועת ה' בא מאליו
ככל העולם .ונראה פשוט הא דלעתיד יהיה ארץ ישראל בכל העולם ,הוא לפי
שיתקיים אז הבטחת יעקב שירש העולם בלא מדה .וא״כ לפי הבטחתו יהיו ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי (כח ,טז).
כל השבטים שוים למקום בית המקדש ,דאין כאן ארץ ישראל וחוץ לארץ,
בספר כתר תורה [להרה"ק ר' מאיר מבארדיטשוב זצ"ל] כתב לפרש הפסוק,
כי הכל ארץ ישראל ,וכל הארץ לידתן שוה .אבל לפי הבטחת אברהם ויצחק
בהקדם מה שכתב האור החיים ז״ל (ד״ה ויקץ) שכתב בפי׳ ואנכי לא ידעתי,
שניתן לישראל נחלה במידה ,יש מעלה יתירה לבנימין על השבטים לבנות בית
מחמת זה לא הכנתי עצמי כלל ,עיי"ש .וידוע מה שאמרו במדרש (תנחומא לך
המקדש בחלקו ,לפי שהוא נולד בארץ ישראל והם בחוץ לארץ.
לך ט׳) כל מה שאירע לאבות היה סימן לבנים לדורות .והנה בכאן רמז הש״י
וזה שאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים, ליעקב אבינו ע״ה כמו דמבשר לו בשורות טובות ,בכאן כשהיה ישן ולא הכין
בהר הכרמל שהוא ראש ההרים ,ולא ישגיחו אז בתחום של איזה שבט ,כי כל עצמו ולא ביקש עבור בשורות טובות אלו ,כנ״ל בשם האור החיים ,והש״י
השבטים יהיו שוים לזה ,ולמה כן ,לזה אמר ואמרו ביום ההוא לכו ונעלה אל ב״ה וב״ש עזר לו לבשרו בשורה טובה בלי תפילתו ,רק הוא ישן והקב״ה עזרו,
בית אלקי יעקב ,שמצד הבטחת יעקב שניתן לו נחלה בלי מצרים וארץ ישראל כמו כן יעזור לבנים ,הם יהיו ישנים והוא יעזור ,ולא יצטרכו כלל לתפילה .כמו
בכל העולם ,וא״כ לידת כל השבטים שוים ,לכן נכון יהיה בית ה׳ בראש ההרים, שביקש חזקיהו אני אישן ואתה תעזור ,כנזכר במדרש (הקדמה איכ״ר ל׳) ובגמרא
כי לא ישגיחו באיזה שבט ,כי כולם שוים יהיו לזה. (עי׳ סנהדרין צד]):בי[.
ראי' מכאן שדרך ארץ לטפל בקרובו חודש ימים זהו שאמר יעקב אבינו אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים ,פי׳
שזה היה שער השמים שהש״י פתח בעצמו ,שפתח לי פתח [כמו שאמרו ישראל
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים וגו׳ (כט ,יד). להקב"ה (איכה ה' כא) השיבנו ה' אליך ונשובה] ,ואני לא פתחתי ,רק כביכול הוא פתח.
וזהו אין זה כי אם בית אלקים ,שמחמת שהמקום הזה בית אלקים ,שיש בו
איתא במדרש רבה (ע ,יד) מכאן למדה תורה דרך ארץ שיטפל בקרובו ל׳ השראת שכינה ,גרם לזה ,אבל לא מחמת הכנות שלי.
יום .ויש לדקדק מאי מוכח מזה.
למה נקרא הבית המקדש על שם יעקב
ובספר שני המאורות [להגה"ק ר' צבי הירש מקאמינקא זצוק"ל מבני היכלא של
הבעל שם טוב הק' זי"ע] כתב וז"ל ,ושמעתי בשם איזה גאון]וט[ ,דיש להקשות ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (כח ,יט).
על לבן ,דכתיב בתרי׳ (שם ,טו) ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם
הגידה לי מה משכורת ך ,לבן שרשע גמור היה ,למה היה לו זה לדבר ,הא יעקב איתא במסכת פסחים (פח ).א״ר אליעזר מאי דכתיב (מיכה ד ,ב) והלכו
רצה להיות בחנם .אלא צריך לומר דאף בזה היה רמאות ,דאיתא בגמרא (ב"מ עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה׳ אל בית אלקי יעקב ,אלקי אברהם
צד ):ששומר חנם פטור מגניבה ואבידה ושומר שכר חייב ,משום הכי שכר אותו ויצחק לא נאמר ,אלא יעקב ,שנאמר (כח ,יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית
[שיתחייב בגניבה ואבידה] .אבל קשה אם כן למה לא אמר לו זה תיכף ,אלא לאחר אל.
חדש ימים ,אלא צריך לומר דאיתא בגמרא (שם צה ).שומר שכר חייב ודוקא
שלא בפניו ,אבל אם בעלים עמהם פטורין. ובספר לוית חן [להג"ר ארי' יהודה ליב זצ"ל אבד"ק סקאהל נכד הב"ח]
]גי[
בפרשתינו (ד"ה בפסחים) כתב ליתן טעם הא דבית המקדש שלעתיד יקרא בית
וזה פירושו ,מכאן למדה תורה דרך ארץ שיטפל בקרוביו שלשים יום, אלקי יעקב ולא אברהם ויצחק ,לפי דלפני זה הפסוק ואמרו ביום ההוא לכו
נמצא היה עמו עד ל׳ יום [א"כ היה בעליו עמו ואף אם שכרו עד עכשיו היה פטור משום ונעלה אל בית אלקי יעקב ,אמר (מיכה ד ,א) והיה באחרית הימים יהיה הר בית
דבעליו עמו] ,משום הכי לא אמר לו עד השתא כלום [ומעכשיו יהי' חייב ,ע"כ נתן לו ה׳ נכון בראש ההרים ,ואמר שם בילקוט שעתיד הקב״ה לבנות בית המקדש
מעכשיו שכר כדי לחייבו כמו שומר שכר] ,ודו״ק היטב כי נכון הוא. בהר הכרמל שהוא ראש ההרים.
יחודים ,אלא מי שעוסק בתורה ,ששם הם היחודים.
אי .וראה בספר גליוני הש"ס [להג"ר יוסף ענגיל זצ"ל ראב"ד קראקא] כתב על מה דאיתא במסכת שבת (ב ):כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשיילי׳ במסכתא אחריתי.
וז"ל ,ועי׳ שו״ת שבסוף ספר תורת חטאת [לבעל המנחת יעקב] (סי׳ א׳) שהקשה אהך דכאן כי קאי רבי כו' ,מרש״י לקמן (קיד ,.ד״ה ואם בכולי תניי׳) שכתב דהבקי בכולי
תניי׳ גם כי קאי בחדא מסכתא בכחו למיהדר במסכתא אחריתי ,ע״ש ,ונ׳ פשוט דזה רק לפי הרוב ,אבל לפעמים יארע גם לאדם היותר בקי שלגודל עיונו בדבר
שעוסק בו אין יכול להשיב על שאלה בעניין אחר ,וע״כ התלמיד עכ״פ אין לו לשאול בכמו זה ,רק ימתין עד שיצא רבו מעיונו אשר בו ,ואז ישאל ,דשמא יארע
שלא יוכל להשיבו ויהי׳ העדר כבוד לרבו ,וז״פ.
בי .ובענין אופן מיוחד על תפלה כתב בספה"ק דברי יחזקאל [שינאווא] (בכתי"ק) עה"פ (כא ,טו) ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחים ,וזלה"ק,
שמעתי ממו״ח הרה״ק [בעל ארי' דבי עילאי] מווישניצא זלה״ה וכמדומה לי שאמר זאת בשם רבו הרה״ק מלובלין זלה״ה זי״ע ועכ״י ,מה שנאמר גבי ישמעאל
שהשליכה הגר אותו תחת אחד השיחים ,היתכן שבנה מאברהם אשר היה חביב אצלה כבבת עינה השליכה אותו .ואמר הפירוש שהיא התפללה בכל כחה ,ואח״כ
השליכה את הדבר על רצון השי״ת ,ועצה זו מועלת כמיוחדת שבתפלות.
וכן הוא הפירוש ותשלך את הילד ,היינו שהשליכה את ענינה על רצון הבורא ב״ה ,וזה הועיל תחת אחד השיחם ,היינו שיחם הוא תפלות ,כמו ויצא יצחק לשוח
בשדה ,ותחת הוא במקום ,כמו תחת השור תחת השה ,ואחד הוא המיוחד ,כמו שמוזכר בגמרא בכמה מקומות אחד המיוחד ,עכ"ל .וראה בגליון אלף המגן פרשת
וירא דהאי שתא מה שהוספתי על זה.
גי .נדפס בויניציאה בשת תק"ב לפ"ק ,מעוטר בהסכמת הגאון בעל פני יהושע זצ"ל.
די .עי' בספה"ק ישמח משה פרשת תצוה (ד"ה כתית) שכתב דבית המקדש השלישי יהי' באותו מקום ששני בתי מקדש היו.
וט .וראה בספר טללי אורות [להרה"ח ר' משה אורי קעללער ז"ל מצאנז] שמביאו בשם הגה"ג מו"ה נפתלי הירץ זללה"ה.
ג
אציו תשרפ תשפז אלף המגן
לקול תפלתך ,וכן מבואר במדרש רבה (שמו"ר כא ,ה) אצל הים וז״ל ,משל למלך למה צריכין למות אם אין לה בנים
שראה מטרוניתא בשבי׳ ,וצעקה ,ופדאה ונשאה ,ואח״כ לא השמיעה קולה,
ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי (ל ,א).
ושיסה בה ליסטים והתחילה לצעוק ,אמר המלך לזה הייתי מתאווה ,עכ״ל.
וצריך ביאור למה אמרה מתה אנכי .ובספר טללי אורות [להרה"ח ר' משה
א״כ שפיר אמר לה יעקב מחמת שהמניעה ממך פרי בטן ,א״כ נראה בפי׳
שהקב״ה מתאווה רק לשמוע לתפלתך ,והבן. אורי קעללער ז"ל מצאנז] מביא בשם הג"ר שמואל הלברשטאט זצ"ל מפראג
לפרש ,עפ״י קושית הרמב״ם]זט[ ,מדוע כל עריות שבתורה אסורים אפילו
למה לא רצה יעקב להתפלל על רחל שיהי' לה בנים לאחר מיתה ,ושתי אחיות מותרות לאחר מיתה .ותירץ הרמב״ם ,משום
ששתי אחיות אסורות בחייהם מחמת קנאה ,ולאחר מיתה אין שייך קנאה.
הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ,ויחר אף יעקב ויאמר התחת אלקים אנכי אשר
וא״כ קשה על יעקב שלקח שתי אחיות .אלא על כרחך צריך לומר ,שיעקב ידע
מנע ממך פרי בטן (ל ,א-ב).
שלא יהיה קנאה ביניהם ,ושפיר עשה.
בספר ישועות יעקב עה"ת כתב לפרש הפסוק ,וז"ל ,ונראה לי ביאור דבר וזהו שנאמר ,ותקנא רחל באחותה ,ולזה אמרה אל יעקב הבה לי בנים,
זה דבאמת מצינו לפעמים שתפילת צדיק עשתה פירות גם בשביל אחרים, לבטל החשש של קנאה ,ואם לא ,אז תהיה אחת אסורה עליך באיסור שתי
ולפעמים לא תועיל תפלת הצדיק רק לעצמו ולא לאחרים אף אם הוא צדיק אחיות ,ואז אני יראה שמתה אנכי ,שלא תכשל באיסור שתי אחיות]זי[.
גדול ,עם מה שאמרו חז״ל במס׳ ברכות (לד ):דר״ח בן דוסא התפלל על בנו של
ר״י בן זכאי ועשתה תפלתו פירות ,ואמר רבי יוחנן אלו התפלל הוא עליו לא הקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים
היה עושה פירות ,ואמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך ,אמר ,הוא דומה כעבד ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי (ל ,א) .פירש״י ז״ל ,וכי כך
לפני המלך ,ואני כשר לפני המלך. עשה אביך לאמך ,והלא התפלל עלי'.
שבאמת מי שנשמתו יש לה אחיזה בשם אלקים שהעולם מתנהג על ידו,
ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי וגו' (ל ,ב).
אלהי״ם בגימטריא הכס"א ,הטב"ע ,תפלתו עושה פירות לעזור בעוה״ז ,אמנם
פירש״י ז״ל ,את אמרת שאעשה כאבא ,אני איני כאבא ,אבא לא הי׳ לו בנים
מי שנשמתו יש לה אחיזה בשם העצם ,אם כי מדרגתו גדול מאד ,אך לאשר כי
אני יש לי בנים ,ממך מנע ולא ממני.
שם עצם אינו מיוחד על הפעולות ביחוד ,כי פעולות עוה״ז אינן מיוחדים רק
לשם אלהי"ם ,אין דרך צדיקים כאלו להתפלל על אחרים בעניני עוה״ז .וזהו ובספר דברי יחזקאל [להגה"צ ר' יחזקאל שרגא פרענקיל-תאומים זצ"ל אבד"ק
חנינא דומה לעבד לפני המלך ,שדרכו אל הפעולה ,ונשמתו יש לו אחיזה בשם קלאסנא] כתב בתמיה ,דצריך להבין זה ,וכי לפי שהי׳ לו בנים ע״כ לא צריך שוב
אלקים ,ואמנם ריב״ז דומה לשר לפני המלך ,שנשמתו היה לו אחיזה בשם עצם להתפלל עלי׳ ,היתכן זאת לומר על יעקב אבינו ע״ה ,וכי מי שיבוא אצל צדיק
שאינו מיוחד אל הפעולה ,והבן. הדור שיתפלל עבורו איזה תפלה על ענין ,והצדיק אינו צריך לאותו דבר ,ימנע
והנה רחל שבקשה מיעקב שיתפלל עליה והיה בדין שיעקב ימלא רצונה, ממנו מלהתפלל ולבקש מהש״י שיהי׳ גם לחבירו עזר ורווחה להוושע על דבר
אמנם ידוע כי נשמת יעקב מובחר שבאבות מקורה משם העצם ,ולפי שמניעת ענין הצריך לו ,ובאמת תמי'.
פרי בטנה של רחל בא משם אלקים ,אינו בדין שיעקב יתפלל עליה ,שהוא וכתב שם לתרץ על פי מה שמצינו בדברי חז״ל (יבמות סד ).מפני מה הי׳
דומה לשר לפני המלך ,ונשמתו מן שם העצם ,כמו שאמר והיה ה׳ לי לאלקים אמותינו הקדושות עקרות ,מפני שהקב״ה מתאווה לתפילתן של צדיקים,
(כח ,כא) שהתנהגות עצמו יהיה ע״י שם ה׳ שהוא שם העצם ,וע״כ אמר לה לכן כשאמרה רחל ליעקב שיתפלל עלי׳ כמו שהתפללו אבותיו ,אמר אני
התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן (ל ,ב) שאלו היה גם יסודו משם איני כאבא שלא הי׳ לו בנים ,א״כ הי׳ חושב בדעתו שלכך חדל ממנו בנים
אלקים היה בידו להתפלל עלי׳ ,אבל מאחר שהוא אינו תחת אלקים ,דהיינו מחמת שהקב״ה מתאווה לתפלת צדיקים הקדושים ,אבל אני איני כן ,כי יש
שם הפעולה ,אשר מנע ממנה פרי בטן ,אינו ראוי שיתפלל עבורה ,וזה מתוק לי בנים ,והש״י מונע רק ממך פרי בטן ,א״כ נראה מזה שהקב״ה מתאווה רק
בביאור המקראות ,עכ"ל]חי[. לשמוע תפלתך ,לכן מוכרחת את להתפלל עבורך ,ובודאי יתן אוזן קשבת
זט .כך מצאנו ברמב״ן על הפסוק (ויקרא יח ,יח) ואשה אל אחותה לא תקח .וראה בספר חתם סופר [הוצאת הגר"י שטערן] פרשת ויחי (ד"ה ואני בבואי) שכתב שלא
הוליכה למערת המכפלה ,שלא יבוש מאבותיו שנשא שתי אחיות ,והטעם לאסור אז אפילו בחוץ לארץ ,שלא יתכן שב' אחיות אהובות יהי' צרות זו לזו ,ויעקב
חשב שלא יתקנאו ,משום שמסרה הסימנים לאחותה .אבל אח"כ שנתקנאו זו בזו א"כ לא יפה עשה ,ע"כ לא קברה שם שלא יבוש מאבותיו.
זי .כן כתב בספר מדרש יהונתן [להג"ר יהונתן אייבשיץ זצ"ל] אות מ"ח ,ובספר תפארת צבי [להג"ר צבי הירש ב"ר ניסן זצ"ל מק"ק לוציק ומו"ץ במדינות שטיפט קורפייא] (ד"ה
אמרה רחל) כתב כן בשם עצמו .ועי' בספר ביאורי מהרא"י [להגאון בעל תרומות הדשן זצ"ל] פרשת תולדות (ד"ה וישמר משמרתי) שכתב ג"כ שהאיסור מטעם קנאה ואם
אין קנאה מותר ,וראה בספר כתב סופר בפרשתינו (ד"ה הבה לי בנים) שכתב מזה שמסרה רחל הסימנים הבין שאין מתקנאת באחותה ,ועוד שם (ד"ה והנה רחל).
חי .כידוע שצדיקים שהיו בעולם הזה יכולין להתפלל על מה שנראה בעולם הזה יסורים וצער ,וכנסתלקו לעולם הבא לא יכלו להתפלל על יסורים של עולם
הזה משום ששם ראו שהיסורים הם לטובה והכל לטובה על כן לא היו יכולים לבטלם.
iתודתינו נתונה לאלו שהשתתפו בהוצאות הגליון i
הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח
מוה"ר אברהם יהושע אייזען הי"ו מוה"ר יהושע דעמביצער הי"ו מוה"ר אלי' עליאס הי"ו
לרגל השמחה השרוי' במעונו בנישואי בנו לעילוי נשמת אמו לרגל השמחה השרוי' במעונו בנישואי בנו
החתן שלמה ני"ו ממציוני ישיבתינו הק' מרת חי' מרים מעכא בת מוה"ר צבי ע"ה החתן צבי אלימלך ני"ו
למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת ,ויהי רצון שהזיווג נפטרה ביום י"א כסלו שנת תשע"ב לפ"ק למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת ,ויהי רצון שהזיווג
יעלה יפ"ה ויזכו לבנות בית נאמן בישראל תהא נשמתה צרורה בצרור החיים יעלה יפ"ה ויזכו לבנות בית נאמן בישראל
כל מי שרוצה להשתתף בהוצאות הגליון לרגל השמחה שבמעונו או לעילוי נשמת יפנה למכון אלף המגן 347-930-8759ולהשאיר הודעה תזכה למצות
ישלם ד' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ד'
ד
