פונעם רבינס הויף -סאדיגורה · FINEM REBBES HOIF - SADIGERE
הטקסט של גיליון זה
גיליון מוגדל
לכבוד
שבת התוועדות
אנ"ש בארה"ב
בראשות כבו"ק מרן
אדמו"ר שליט"א
פרשת ויצא ה'תשפ"ז • שנה ז' גליון ט' (רפ"ו)
תוכן הענינים
זכרון קדוש אמרי קודש
קידושא רבה שב"ק פר' תולדות – מאנטריאול ....................א שבת ההתאחדות לאנ"ש בארה"ב – שב"ק פר' וארא ה'תשע"ד ...טז
בקודש פנימה רעד"ר שב"ק פר' תולדות – מאנטריאול ...............................ד
מוצש"ק פר' תולדות לפני אמירת "ויתן לך" .............................ו ימי מסע הקודש בקרב ק"ק דמאנטריאול – פר' תולדות ....כד
ימי מסע הקודש בבארא פארק – פר' ויצא ...........................כז משא הקודש
Y
שהשמחה במעונם מעמד סיום מסכת סוכה – "חלקנו" – כ"א מרחשון .............ז
ברכת מזלא טבא לאנ"ש היקרים .........................................ל
ויש להבין ביאור הדברים ,וכי יצחק אבינו
בירך את הברכות על תנאי .עוד יש להבין הרי
המדובר כאן הוא על ברכתו של יעקב ,וא"כ
מהו הענין להזכיר את ברכתו של יצחק לעשו אמרי קודש
ולפרש מהו החילוק ביניהם .וביותר יש להבין
דמשמע מפירש"י שעשו קיבל את ברכתו בלי
תנאי ,ואילו ברכתו של יעקב אבינו היא רק
אמרי קודש שהשמיע
בתנאי "אם ראוי לך יתן לך".
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
וי"ל בהקדם המבואר בבאר מים חיים (פר' לך בעת ה"קידושא רבה"
לך) דיש ד' סיבות הגורמות ליסורים ,א' יסורים שב"ק פר' תולדות ה'תשפ"ז
של אהבה כדי להרבות שכרו לעולם הבא .ב'
בבית בעל האכסניא
כשיהודי נכסף למסור נפשו על קידוש ה' .ג'
הרה"ח ר' רפאל הערצאג שליט"א
יסורים הבאים לזככו מהעוונות שעשה בימי
חייו כדי להציל נפשו מלרדת שחת ,ולהזכיר בעיר מאנטריאול:
לו שצריך להתעורר בתשובה ולהיטיב מעשיו. פו"א ,בברכותיו של יצחק אבינו ליעקב
ד' יסורי הרשעים שרובו עוונות שלא די לו נאמר (כז ,כח) 'ויתן לך האלקים מטל השמים
במה שמוכן לו לשלם ענשו לעולם הבא ,אלא ומשמני הארץ' ,ופירש"י 'מהו האלקים ,בדין,
גם כל ימיו הם צרות ומכאובים. אם ראוי לך יתן לך ,ואם לאו לא יתן לך ,אבל
וכן איתא גם במאור עינים (פר' לך לך ד"ה לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך (שם,
ויאמר ה' אל אברם) דכל ההתנהגות במדת הדין לט) ,בין צדיק בין רשע יתן לך'.
א
לברכה ,כדי שיתקן ויטיב את מעשיו ,וכל זה הוא כדי שיגיע עי"ז טובה להאדם ,ואם אינו
הוא בעצם חלק מהברכה. רואה את הטובה ,בודאי היסורים הם למרק
להאמור יובן מ"ש "אם ראוי לך יתן לך ,ואם עוונותיו ,אשר אין לך טובה גדולה כי עי"ז הוא
לאו לא יתן לך" ,דזה גופא היא ברכתו של יצחק מתקרב להשי"ת.
אבינו ליעקב ,כי ברכתו של עשו אינה תלויה ומפורש בדבריהם הק' שכל ענין היסורים
בתנאי כי הוא רחוק מהשי"ת ,ודומה לבן המלך הוא לקרב את האדם לבוראו ית"ש ולהיטיב
שגרשוהו מהיכל המלך למקום רחוק ,ושלחו עמו ,וכידוע מה שמבארים הטעם בקללת
עמו כדי מחייתו רק כדי שלא ישוב לבקש הנחש (ג ,יד) 'על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי
מהמלך מאומה ,אולם מהות ועיקר הברכה חייך' ,דלכאורה נראה כברכה שמזונו יהיה
לבנ"י הוא שיהיו דבקים וקשורים בהשי"ת מזומן לו בכל מקום ,אולם האמת הוא שאין
בכל עת ובכל זמן ,ולכן יזכו לקבל את הברכות זה ברכה כלל וכלל ,כי משמעות הדבר הוא
רק כשיהיו ראויים לזה ,ואם ירדו ממדרגתם שהשי"ת הרחיקו מעל פניו ,ולכן הזמין לו
ולא יהיו ראויים לברכה ח"ו ,לא יקבלו את את מזונו כדי שלעולם לא יזדקק לבקש על
ברכת ה' ומזה גופא יתעוררו לשוב בתשובה מזונות ואינו זוכה לשייכות עם השי"ת ,לעומת
כדי שיחזרו ויקבלו את ברכת השי"ת ,ובדומה זאת מי שקרוב למלך יכול לבקש ולהתפלל על
לבן המלך האהוב על אביו שמקבל כל הנצרך כל הנצרך לו בכל עת ובכל זמן ,וזוכה שישמע
לו מבית המלך ,כך בנ"י יכולים תמיד לבקש השי"ת את תפילתו.
את כל הנצרך להם מהשי"ת. וכבר ביארו בזה עפ"י משל למלך שהיו לו
גם יובן בזה מה שפירש"י בברכתו של יעקב ב' בנים ,וכאשר אחד מהם התנהג שלא כהוגן
אבינו ע"ה "אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה החליט לשלחו מעל פניו ,אכן עכ"ז הוא הרי
מושבך" ,כי זה גופא מלמדנו מהות ברכתו בן המלך ,לכן נתן לו אביו ממון רב כדי שיהיה
של יעקב אבינו ע"ה שתכליתה הוא להתקרב לו במקום גלותו כדי סיפוקו ,וכשראה זאת
להשי"ת. בנו השני שנשאר בחצר המלך ,שאל את אביו
היתכן שלאחיו שהתנהג שלא כהוגן נתן ממון
* רב ועבורו אינו נותן מאומה ,השיב לו אביו
בהמשך הפרשה נאמר (כח ,ו-ט) 'וירא עשו המלך וכי הנך נצרך לזה ,הרי יושב הנך בארמון
כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם המלך ומקבל את כל מחסורך ביד רחבה.
לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו בדומה לזה אומרים בדרך צחות משל
לאמר לא תקח אשה מבנות כנען ,וישמע יעקב לאדם שביקש מהשי"ת שיתן לו סכום עצום
אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם ,וירא עשו כי של מאה מליון דולר ,ושאלו אותו מהשמים
רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ,וילך עשו מדוע מבקש סכום עצום כזה ,והשיב כי נחוץ
אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן לו להוצאות ביתו ולנשואי צאצאיו וכדו',
אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה'. וכאשר שאלו אותו שוב מהשמים שיכול בכל
ויש להבין דלכאורה היה די לכתוב לומר עת לבקש את הנדרש לו ,ומדוע צריך את כל
דכאשר עשו ראה שיצחק ציוה את יעקב הסכום הגדול הזה בבת אחת ,השיב כי חושש
"לא תקח אשה מבנות כנען" ,לכן "ויקח את שמא יכשל בדיבור לה"ר ושוב לא יהיה ראוי
מחלת בת ישמעאל וגו'" ,ומה נצרך להזכיר לקבל זאת ,לכן רוצה לקבל הכל מראש...
כאן את כל השתלשלות מעשיו של יעקב, ואם כי זהו דבר צחות ,אך טמון בו נקודה של
וביותר יפלא מ"ש כאן "וישמע יעקב אל אביו אמת ,וישנם הטועים לחשוב בכגון דא ,כי
ואל אמו וילך פדנה ארם" ,מדוע מזכירים כל אינם מבינים שהטובה הגדולה ביותר לאדם
זאת כשמדברים אודות עשו שלקח את בת הוא שידע שמרמזים לו מהשמים שאינו ראוי
ב
שפירש 'וישמע יעקב ,מחובר לענין שלמעלה, ישמעאל לאשה.
וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו אכן מזה יש ללמוד שכל מגמתו של עשו
פדנה ארם ,וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה בקיום מצות כיבוד אב לא היתה אלא לפנים,
ארם ,וכי רעות בנות כנען ,והלך גם הוא אל ולכן רק כשקיבל ציווי מיוחד מאביו רץ לקיים
ישמעאל' .דמ"ש "וישמע יעקב ,מחובר לענין את דבריו ,אך כשידע מהו רצונו של אביו
שלמעלה" ,המכוון הוא שרק לאחר ששמע ולא נצטווה על כך ,לא היה לו כל ענין בקיום
עשו שקיים יעקב מצות כיבוד אב ועשה את המצוה.
רצון אביו ,זה גרם לו לרוץ ולעשות גם הוא
את רצון אביו. זהו שנאמר תחילה "וירא עשו כי ברך יצחק
את יעקב ושלח אותו פדנה ארם לקחת לו
ומזה נלמד שכל מעשיו של עשו במצות משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא
כיבוד אב לא היו אלא לפנים ,כי לא קיים תקח אשה מבנות כנען" ,והרי אם היה חשוב
המצוה בכוונת הלב ובפנימיות ,אלא כל רצונו אצלו קיום מצות כיבוד אב ,בודאי הספיק
היה שיצחק אביו יחשוב שהוא מהדר במצות עבורו לדעת מהו רצון אביו ולמהר ולקיים את
כיבוד אב. רצונו ,אולם לא כך היה ,כי אליבא דאמת מצות
להאמור יש לפרש גם מ"ש בהפטרת כיבוד אב בעצם לא היתה חשובה בעיניו ,ולא
הפרשה נאמר (מלאכי א ,ב-ג) 'אהבתי אתכם אמר היה לו כל ענין בקיומה ,וזהו שהמשיך הכתוב
ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב "וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה
נאם ה' ואהב את יעקב ,ואת עשו שנאתי', ארם" ,דרק לאחר שנוכח לראות שיעקב אבינו
ויש להבין דהכתוב הקשה "ואמרתם במה מקיים דברי אביו ,וחשש שיצחק אביו יראה
אהבתנו" ,ולכאורה לא נאמר בהמשך הפסוק שרק אחיו מקיים מצות כיבוד אב ,מיד נתעורר
מה התשובה לזה .עוד יש לדקדק דבתחילה גם הוא לרוץ ולקיים רצון אביו " -וירא עשו כי
אמר הכתוב "אח עשו ליעקב" ,ומשמע שיש רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ,וילך עשו
ביניהם אחוה ,ואילו בהמשך הכתוב "ואהב אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל וגו'
את יעקב ,ואת עשו שנאתי" ,מפורש שהשי"ת לו לאשה" ,כדי למצוא חן בעיני אביו ,כי זה
שונא את עשו ואוהב רק את יעקב. היה כל מגמתו.
וי"ל הביאור בזה ,דאכן כלפי חוץ היה נראה וכל זה מבואר בדקדוק לשונו של רש"י הק'
מזלא טבא וגדיא יאה
הגליון השבוע נתנדב ע"י ידידנו
הרה"ח ר' אברהם רוט הי"ו -ירושלים
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו בנישואי הבת הכלה
בשעטו"מ ובמז"ט
•
הברכה אחת היא קדם אביו הנה"ח ר' משה רוט הי"ו – ירושלים
יהי רצון שהזיווג יעלה יפה יפה לקשר של קיימא ולבנין עדי עד,
ויזכו לבנות בית נאמן לתפארת כרם בית ישראל ,וירוו רוב תענוג ונחת דקדושה
מכל יוצ"ח מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב
ג
וי"ל הרמז בזה לדורות ,דכל פרשת הבארות עשו כמו יעקב אבינו ,וכפי שמצינו שהיה גדול
רומזת לתורה הק' ,וכפי שנראה בענין הבארות בקיום מצות כיבוד אב (בר"ר סה ,טז) ,עד כדי כך
שהאבות הק' הוצרכו לטרוח ולהתייגע שהיה בזה קטרוג על יעקב אבינו ע"ה (זוה"ק
בחפירתם ,וגם לאחר שכבר עלה בידם לחפור ח"א קמד ,):וגם איתא שעד היום זוכה לשכר על
באר ,באו הפלשתים וסתמום פעם אחר פעם, כך שקיים מצות כיבוד אב (עי' ב"ב קכג ,):אולם
עכ"ז לא נתייאשו מלהוסיף ולהתאמץ ולחפור ההבדל הוא שאצל יעקב אבינו ע"ה הכל היה
שוב כדי למצוא מים חיים. גם בפנימיות ,אך אצל עשו כל מעשיו היו רק
וכל זהו מלמדנו שכן הדבר גם בלימוד בחיצוניות מהשפה ולחוץ ,וכל מגמתו היתה
התורה ועבודת השי"ת ,כי אי אפשר לזכות למצוא חן בעיני אביו ,ולכן מבחוץ היה נראה
להשגת התורה הק' מבלי להקדים לזה עמל כמו יעקב אבינו ע"ה ורשעתו לא היתה ניכרת,
ויגיעה והתאמצות ,וגם כשלימודו עולה לו וזהו שאמר הכתוב "ואמרתם במה אהבתנו"
בקושי רב ,עליו להוסיף ולהתאמץ ולאזור כי לכאורה הם נראים דומים זה לזה ,אכן
עוז ולהמשיך לעסוק בתורה הק' ,עד שיזכה התשובה לזה היא "ואהב את יעקב ,ואת עשו
לבסוף להשיג את התורה הק'. שנאתי" -כי אצל יעקב אבינו ע"ה הכל היה
בפנימיות ואצל עשו הכל היה רק בחיצוניות.
וכמאמרם ז"ל (מגילה ו' ):יגעת ומצאת
תאמין ,יגעת ולא מצאת אל תאמין ,לא יגעת וזהו שאמר הנביא "הלא אח יעקב לעשו",
ומצאת אל תאמין' ,כי לא יתכן להגיע לתורה כי בחיצוניות נראים דומים זה לזה ,אך את כל
ולעבודת השי"ת ולשום דבר רוחני מבלי מעשיו היה עושה רק כדי שיאמרו שעושה
יגיעה והתאמצות ,ולכן "לא יגעת ומצאת ,אל כמעשיו של יעקב אבינו ע"ה ,אולם מעשיהם
Y
תאמין" ,ורק אם "יגעת ומצאת ,תאמין". של בני ישראל הם בכוונה לטובה ובאמיתיות.
וכמבואר בגמ' (עירובין נד' ).אם אדם משים
עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תורה ניתנה
לו במתנה ,וכיון שניתנה לו במתנה נחלו אל
אמרי קודש שהשמיע
שנאמר (במדבר כא ,יט) וממתנה נחליאל ,וכיון
שנחלו אל עולה לגדולה שנאמר ומנחליאל
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
במות כו'' ,כי לאחר היגיעה והקושי זוכים בעת עריכת השולחן הטהור דרעוא דרעוין
לקבל מהשי"ת את התורה הק' במתנה. שב"ק פר' תולדות ה'תשפ"ז – מאנטריאול:
וזהו שאמרו חז"ל (סנהדרין כד' ).במחשכים פו"א ,ידוע מאמרם ז"ל (תנחומא לך לך ,ט)
הושיבני כמתי עולם (איכה ג ,ו) ,אמר רבי ירמיה 'מעשה אבות סימן לבנים' .הנה בפרשת
זה תלמודה של בבל' ,ועוד אמרו במדרש הבארות נאמר (כו ,טו-כב) 'וכל הבארת אשר
(תנחומא נח ,ג) 'שלא תמצא תורה שבעל פה אצל חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום
מי שיבקש עונג העולם ,תאוה וכבוד וגדולה פלשתים וימלאום עפר וגו' ,וישב יצחק ויחפר
בעולם הזה ,אלא במי שממית עצמו עליה כו', את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו
לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא
על התורה שבעל פה כו' ,שנאמר (שמות לד ,כז) להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו ,ויחפרו
כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית כו', עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים
וזו היא תורה שבעל פה ,שהיא קשה ללמוד וגו' ,ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו
ויש בה צער גדול שהיא משולה לחושך, המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו
שנאמר (ישעיה ט ,א) העם ההולכים בחושך ראו עמו וגו' ,ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא
אור גדול ,אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה
כו''. הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ'.
ד
תכלית העולם כ"ש וק"ו שצריכים להתייגע כי בכדי לזכות לתורה הק' נדרש תחילה
ולהשקיע עמל רב כדי לקנותה. יגיעה רבה ,ורק לאחר הקושי והעמל והיגיעה
וזהו שאמרו "מאי טעמא עיזי מסגן ברישא זוכים להשיג את האור הגדול ולהרגיש מתיקות
והדר אימרי כו' ,כברייתו של עולם -ומאחר ונעימות התורה הק' ,וכפי שפירש"י בפרשתנו
שזהו תכליתו של העולם -לכן "ברישא חשוכא (כז ,כט) 'צדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה',
והדר נהורא" ,כי תחילת כל השגה בתורה הק' הרמז בזה "צדיקים" -מגיעים לצדקותם בזה
הוא בקושי ויגיעה ,ורק לאחר מכן זוכים לאור שתחילתן הוא ביסורים ובקושי" ,וסופן שלוה",
התורה הק' "והדר נהורא" ,וכמ"ש (משלי כד ,טז)
כי לאחר שהם מתייגעים ומתאמצים הם זוכים
לשלוה ,וכפי שאמרו חז"ל (מכילתא יתרו ,בחודש
'כי שבע יפול צדיק וקם' ,בתחילה "שבע יפול"
ביגיעה רבה וקושי רב ,ורק לאחר מכן "וקם" פ"ב) 'כל ההתחלות קשות ,ומכאן ואילך יערב
שישיג הרוחניות בניקל ,וכאמור שרק לאחר לכם' ,דלאחר ההתחלה הקשה -מכח זה זוכים
העמל והיגיעה זוכים לקבל את התורה הק'. לאחר מכן שמכאן ואילך "יערב לכם" וזוכים
וזהו דאיתא בזוה"ק (ח"א לב' ).לית נהורא אלא להרגיש מתיקות התורה הק'.
מגו חשוכא' ,כי רק מתוך העמל וההתאמצות והוא כדאיתא בקדושת לוי (לקוטים ,מסכת
והיגיעה זוכים להשיג את אור התורה הק'. שבת) לבאר מאמרם ז"ל (שבת עז' ):מאי טעמא
להאמור יש לבאר מ"ש "וכל הבארת אשר עיזי מסגן ברישא והדר אימרי כו' ,כברייתו
חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא כו'',
פלשתים וגו' ,וישב יצחק ויחפר את בארת דלכאורה הוא פלא מהו משמעות דבריהם ז"ל
המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום "דברישא חשוכא והדר נהורא".
פלשתים וגו' ,ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו ופירש הרמז בדבריהם ז"ל שהתכלית הנרצה
שם באר מים חיים וגו' ,ויריבו רעי גרר עם בעולם הוא שיהודי יזכה להתקרב להשי"ת,
רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר ומלבד זאת אין חשיבות לשום דבר בעולם,
עשק כי התעשקו עמו וגו' ,ויעתק משם ויחפר וכפי שרואים המציאות גם בגשמיות שדבר
באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות שאין לו ערך אפשר לקנותו בתרי זוזי ,לעומת
ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". זאת דבר ערך שיש לו חשיבות ,משלמים עבורו
דכאמור הבארות רומזים לתורה הק' מחיר יקר ,ונדרש להתייגע עבור רכישתו,
שנמשלה למים (ב"ק יז ,).ובכדי לזכות ולהשיג על אחת כמה וכמה בעבודה הרוחנית שהוא
מזלא טבא וגדיא יאה
הגליון השבוע נתנדב ע"י
הר"ר חיים רוזנר הי"ו -תל אביב
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
בהיכנס הבן הבה"ח שלמה בנימין ני"ו
לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט
•
יהי רצון שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים,
ולרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב תענוג ונחת דקדושה
מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב
ה
ע"ה לקבל את הברכות בלי ידיעת יצחק אבינו את התורה הק' ולהתעלות בעבודת השי"ת
ע"ה. נדרש עמל ויגיעה רבה ,וגם אם בתחילה
אמנם שמעתי בשם הרה"ק הישמח ישראל נראה הדבר ש"סתמום פלשתים" ,לא יתרשל
מאלכסנדר זיע"א (פר' תולדות ד"ה וז"ש במדרש)
מעבודתו ,וכפי שרואים שגם לאחר שכבר
וכבר איתא כן מקדמונים (ספר החיים לאחיו של
עלה בידם לשוב ולחפור את הבאר " -ויריבו
המהר"ל) דיש לפרש לאידך גיסא ,שבדוקא ניתנו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים וגו'",
הברכות ליעקב אבינו ע"ה באופן הזה ,ומה כי כל השגה והתעלות בתורה ועבודת השי"ת
שנאמר בתורה הק' שיעקב לקח את הברכות מגיע רק ע"י קושי והתאמצות ,אכן לאחר
בלי ידיעתו של יצחק אין זה טעות ח"ו ,אלא שמתאמצים כנכון זוכים שיתקיים "ויקרא
הענין הוא שאם יצחק אבינו ע"ה היה יודע שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו
מתחילה שמברך את יעקב אבינו ע"ה ,היה ופרינו בארץ".
מקום לקטרוג על בנ"י במשך הדורות שאם וכל זה הוא דרך העבודה שהנחילו האבות
אינם מתנהגים ח"ו כהנהגת יעקב אבינו ע"ה, הק' לבני ישראל ,בתחילה צריכים להתייגע
שוב אינם ראויים לברכות ח"ו. בעבודת השי"ת ,ולאחר מכן זוכים "כי הרחיב
אכן מאחר שכשבירך יצחק אבינו ע"ה את ה' לנו".
יעקב אבינו חשב שמברך את עשו ,הרי כל יעזור השי"ת שכולם יתברכו בשפע ברכה
יהודי אפילו אם הוא בשפל המצב בודאי טוב והצלחה ,געזונט פרנסה נחת ,ושנזכה לביאת
Y
יותר מעשו ,ולכן בודאי גם הוא ראוי לברכה, משיח צדקנו במהרה בימינו ,אמן.
וכל יהודי ראוי להתברך בברכת "ויתן לך",
ואדרבה כך היה צריך להיות סדר הדברים,
כדי שהברכות יחולו על יעקב אבינו ע"ה ועל
כל הדורות הבאים אחריו ,שגם אם לא יהיו אמרי קודש שהשמיע
במדרגת יעקב יזכו לברכה. כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
במוצש"ק פר' תולדות
יעזור השי"ת אללע זאללן געבענטש ווערן
מיט א גוט וואך ,א געבענטשטע וואך ,א לפני אמירת "ויתן לך":
געבענטשטן תמיד. פו"א המנהג הוא לומר במוצאי שבת פסוקי
Y
ופתח באמירת "ויתן לך" "ויתן לך" (רמ"א סי' רצ"ה) .באוה"ח הק' פירש
מ"ש (כז ,א) 'ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו'
דנאמר כאן "ויהי" לשון צער ,כי מחמת זאת
[
שכהו עיני יצחק נגרם שהוצרך יעקב אבינו
ו
משא הקודש שהשמיע
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
במעמד סיום מסכת סוכה ותחילת מסכת קידושין
של אברכי אנ"ש הי"ו המאוגדים במסגרת "חלקנו"
[
שע"י ועד אהבת תורה – כ"א מרחשון ה'תשפ"ז:
לו שהדבר קשה לו ביותר לקבוע זמן ללימוד פו"א ,עומדים אנו כעת בשמחת סיום
התורה הק' ,ובפרט שהלימוד הוא בקביעות מסכתא ,סיום הוא שמחה גדולה ,וכפי שהזכירו
מדי יום ביומו ,על כן נראה לו לפעמים שדבר כאן [הגרי"ד אלטר שליט"א] שהסיום מורה
קשה הוא עד מאוד עבורו להחזיק בקביעות על כך שעמדו בקביעות בלימודם תקופת
זו. זמן עד שזכו לסיים את הלימוד ,ועל כן סיום
אך צריך לדעת את האמת ,שהיצה"ר מניח הוא שמחה גדולה ,אם כי התחלת לימוד
את כל כוחותיו על ענין זה שלא יקבע האדם מסכתא הוא ג"כ זמן שמחה ,אך השמחה
זמן ללימודו ,ודבר זה לא יניחו היצה"ר לעשות בסיום המסכתא היא על כך שהאדם עמד
בקל ,כי כל דבר אחר יוכל היצה"ר להניח לאדם בקביעות מדי יום ביומו בסדר הלימוד ,טאג
לעשות ,ואפילו ללמוד תורה ,ואך שלא יהיה איין טאג אויס ,בכל יום למד את העמוד,
בקביעות ,כי כאשר האדם לומד בקביעות ובימים המיועדים לחזרה ג"כ חזר על תלמודו,
הריהו משבר בזה את כל כוחו של היצה"ר, וקביעות זו מורה על התקשרותו לתורה הק',
כאשר לומד בקביעות ואינו מתרשל מקביעות על כובד הראש שמקדיש ללימוד התורה הק',
זו ,יש בכך כח גדול ביותר כנגד היצר .ועל כן ועל התאמצותו עבור לימוד התורה הק' ,ועל
כאשר אכן עמדו בקביעות בלימוד זה וזכו כן כאשר מסיימים את המסכתא הוא ודאי
לסיים את המסכתא ,הרי זה שמחה נשגבה שמחה גדולה עד מאוד.
ביותר. אך השמחה עתה יש בה תוספת שמחה ,כי
אין זה רק סיום על המסכתא שסיימו ,אלא
* היא גם שמחה של התחלה להמשך הלימוד,
על דברי דוד המלך ע"ה (תהלים קיט ,קסב) הרי יהודי לעולם אינו מסיים את עבודתו,
'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב' ,פירש אלא תמיד שואף להתעלות יותר ,וכאשר סיים
המגיד מדובנא זצוק"ל בדרך משל ,אודות אדם מסכתא אחת דואג לחזור על תלמודו ,ובד
שביקש להתפרנס ופנה לעבוד בעיר רחוקה בבד ממשיך להתעלות ולהוסיף בלימודו מדי
כמלמד דרדקי או בעבודה אחרת ,וכפי הנהוג יום ביומו יותר ויותר.
בדורות עברו היו שבים לביתם מעבודה כגון
*
זו רק כעבור מחצית השנה ,ובטרם יצא לדרכו
הארוכה הכין לעצמו תרמיל שיכיל בתוכו בזמן הזה של שמחת התורה נעורר אודות
כל הנצרך עבורו ,בגדים ,מאכלים ,וכדומה, כמה ענינים .ראשית דבר בענין לימוד התורה
תוך כדי הליכתו ראו עיניו מערה בצד הדרך, הק' ,ואודות קביעת עתים לתורה.
ונכנס פנימה וראה שהיא מלאה באוצרות זהב הנה לעתים יתכן שהאדם סבור שהוא טרוד
וכסף ומרגליות ,והרי לית טב מיניה ,ושמח מאוד ,הוא מדמה בדעתו שיש ענינים וטרדות
מאד כי אם יש בידו אוצר גדול כל כך אינו אחרות שתופסים את מוחו ומחשבתו ,ונראה
ז
מאחר שהבנתי שהריני בזה "כמוצא שלל צריך להמשיך בדרכו ,וכבר אינו זקוק לעסוק
רב" ,ועל כן מניח אני את כל הדברים שנראים בעבודתו הקשה.
כאילו הם חשובים ונחוצים ,ונראה לעיני אולם כשפתח את תרמילו בכדי לאסוף בו
האדם שענינים אלו צריכים למלא את כל האוצרות שמצא ,לא הצליח למצוא מקום
סדר יומו ,הריני מניח וזורק את כולם ובוחר עבור הכסף והזהב והמרגליות ,כי התרמיל
בעסק התורה ,מחמת ידיעתי שהתורה הק' היה מלא וגדוש בכל הבגדים והמאכלים שהכין
היא ה"עשירות" האמיתית ,ודברי התורה עבור תקופת שהותו הארוכה במרחקים ,וככל
הם המרגליות האמיתיים ,ורק לתורה הק' שניסה למצוא מקום היכן להכניס את האוצר
יש חשיבות ,כי רק עם דברי התורה יוכל שמצא לא עלתה בידו ,ובראותו שאינו מוצא
האדם ללכת ולעבור את הפרוזדור ולהגיע מקום עבור האוצר הגדול שהגיע לידו ,החליט
לעולם הבא עם "תרמיל מלא" באבנים טובות להמשיך בדרכו ,מתוך מחשבה שכל תוכן
ומרגליות. תרמילו הן הבגדים הרבים והן מיני המאכלים,
בדומה לזה איתא גם מזקני הרה"ק מאפטא דרושים לו עד מאד עבור תקופת הזמן הארוכה
זיע"א (עי' ילקוט אוהב ישראל פר' עקב) שהמשיל שישהה מחוץ לביתו.
משל למה הדבר דומה ,לאדם שנודע לו והרי כל השומע משל זה מבין בדעתו כי
שמעבר להרי החושך מצוי כסף וזהב רב אותו אדם הוא חסר דעה ,כל בר דעת מבין
ואבנים טובות ומרגליות ,וניתן ללכת לשם שהיה עליו להשליך את כל בגדיו ומיני
ולהתעשר מכך ביותר ,ואכן יצא לדרכו עד המאכלים שבידו ,כי גם אם יש להם חשיבות
שהגיע אל מעבר להרי החושך ,וראה שמחמת והיו נצרכים עבורו ,אך לא כשמוצאים אוצר
החושך הרב השורר שם יש צורך גדול בנרות כזה ,שהרי אם יטול את האוצר שוב לו יהיה
המאירים את הדרך ,והנרות יש להם ערך צריך להתגלגל בדרכים ,ויוכל לשוב לביתו
רב מאוד במקומות אלו ,ודרש "קל וחומר" ברכוש גדול ולא יזדקק להשתדלות בפרנסתו.
לעצמו ,אם במקום זה שהכסף והזהב מצויים
לרוב כחול הים ואין להם כל חשיבות ,עכ"ז נענה המגיד מדובנא ואמר ,ה'נער' חסר
יש חשיבות מרובה כל כך לנרות ,הרי כ"ש הדעה הלזה ,הוא מי שרואה לנגד עיניו את
שבמקום מגוריו ,שבו הכסף והזהב חשובים התורה הק' ,את שיעורי התורה ,הוא רואה
ביותר ,בודאי יהיה לנרות חשיבות עצומה עד את האוצר לנגד עיניו ,והוא פונה להתבונן
מאוד ויוכל להתעשר מכך ביותר. בתרמילו – בסדר יומו ,היכן ימצא מקום
להניח בו אוצר זה ,וחושב ,הרי בשעה זו עוסק
ועל כן נתאמץ ונתייגע למלאות את כל אני עם 'שטות' זו ,ובשעה זו עם שטות אחרת,
שקיו בנרות רבים העשויים מחלב ,וכאשר והרי דברים אלו הינם נחוצים וחשובים ביותר
בא לביתו לא היה ביכלתו אפילו להכניס את ולא אוכל לוותר עליהם ,והיכן אמצא זמן
נרות החלב לביתו מחמת ריחם הנודף ,כי 'לדחוף' את השעה או שעתיים של השיעור
לאחר כמה חדשים שהיה החלב בדרכים ,לא הקבוע ללימוד התורה ,הרי לא אוכל לוותר
היו ראויים כבר אפילו להדליק בהם ,ולא נותר על כלום מעסקי הנחוצים ביותר ,ועל כן עוזב
בידו מאומה. את קביעות הלימוד וממשיך לילך לדרכו .והרי
וכאשר שומעים את המשל הרי זה נשמע בזה הוא הולך כעני ואביון וחוזר כעני ואביון,
כדברי שחוק ,אולם זקני הרה"ק מאפטא הולך כ'נער' וחוזר כ'נער'...
זיע"א אמר כי אותו הכסיל הוא האדם שנשלח זהו שאמר דוד המלך ע"ה "שש אנכי על
מעולם האמת שמאיר כולו באור החיים, אמרתך כמוצא שלל רב" ,אינני כאותו חסר
לעולם הזה שהוא מעבר להרי החושך" ,כי דעה המתבונן בתרמילו ונראה לו שהכל מלא
החושך יכסה ארץ" ,וכשמגיע לכאן רואה עד אפס מקום ,אלא "שש אנכי על אמרתך"
ח
עבדך נזהר בהם" -הוי אומר שגם הוא משיג לפניו זהב וכסף ואבני חן המתגלגלים ממש
את כל המדרגות האלו ,והרי לכאורה זהו כחול היום -התורה הק' ,המצוות ומעשים
סתירה ל"אנכי תולעת ולא איש". טובים ,אך בד בבד רואה גם את "נרות החלב"
ופירש דאדרבה כל זה הוא ממדת הענוה הם תענוגי העולם הזה שהם שטות והבל ,אך
של דוד המלך ע"ה ,דכל מה שמדבר במעלת יש להם חשיבות גדולה בעולם הזה.
ושבח התורה הק' ומצוותיה ,ואמר עוד על וכשרואה את בני העולם איך הם עושים
התורה הק' "הנחמדים מזהב ומפז ונופת עסק גדול מהבלים אלו ,עושה ק"ו בנפשו
צופים" ,אך למרות שהנני "תולעת ולא איש", שאם כאן בעולם הזה יש חשיבות להבלים
אפילו אני זוכה להבין ולהשיג מעלת התורה אלו ,כ"ש וק"ו שיש להם חשיבות בעולם
הק' ומצוותיה ,ולהבין ולהשיג שהם "נחמדים האמת ,ובכסילותו הוא מרבה עד מאד לאסוף
מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים", בנפשו "נרות חלב" ע"ד "שמנת ,עבית ,כשית",
וזהו שאמר ברוב ענותנותו "גם עבדך -אפילו אך כשמגיע זמנו וחוזר לעולם הבא ,לא נשאר
שפל כמוני -נזהר בהם" ,שכל אחד ואחד בידו מאומה ,ולא עוד אלא שכל מה שאסף
מישראל יכול לזכות ולהרגיש את מתיקות בידו אין לו טעם ולא ריח ,ואין להם שום ערך
התורה הק'. כלל וכלל.
אך האמת היא שבכדי להשיג את התורה אולם אם משכיל על דבר אמת ,הרי הוא
הק' וכדי להבין את מתיקות התורה הק', ממלא כל כיסיו ותרמיליו בכסף וזהב ובאבני
ולהרגיש שדברי התורה הם "מתוקים מדבש חן האמיתיים שישנם בעולם הזה כחול הים,
ונופת צופים" ,נצרך תחילה לטעום את התורה ואפשר למצוא אותם בכל מקום ,וממלא נפשו
הק' ,שכפי שאין אפשרות לאדם להסביר מהו בעשירות האמיתית של תורה ומצוות ומעשים
טעמו של מאכל כלשהוא ,ולא יוכל האדם טובים ,וכשמגיע עם כל הרכוש האמיתי הזה
לבאר את מהות מתיקותו של מאכל זה ואת לעולם האמת הוא זוכה לאושר האמיתי ,כי
חמיצותו של מאכל אחר ,ורק כאשר יטעם ניצל כנכון את כל ימיו ואת כל זמנו.
האדם בעצמו את המאכל יבין וישיג את טעמו ויש לדעת כי הדברים האלו נאמרים ונכונים
וכך יוכל לדמות מאכל אחד למשנהו ,כמו כן לכל אחד ואחד מישראל ,וכדאיתא מהרה"ק
הוא בתורה הק' ,כמ"ש (שם לד ,ט) 'טעמו וראו מבארדיטשוב זיע"א (קדושת לוי ,לקוטים ד"ה
כי טוב ה'' ,כי אי אפשר להסביר את מתיקות בגמרא מ"ט) לבאר דברי דוד המלך ע"ה (תהלים
התורה ,ולא יתכן להסביר את טעמה לאדם יט ,ח-יב) 'תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות
שלא טעם את טעמה ,ולכך נאמר "טעמו", ה' נאמנה מחכימת פתי ,פקודי ה' ישרים
ורק כך תראו ותשיגו "כי טוב ה'" ,כי כך ישיג משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים ,יראת
האדם את טוב התורה ,את מתיקותה ,שהיא ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו
מתוקה מדבש ונופש צופים ,כי רק לאחר יחדו ,הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש
שהאדם טעם והרגיש את טעמה ,מבין ומשיג ונפת צופים ,גם עבדך נזהר בהם לשמרם עקב
את מתיקות התורה ואת הארת התורה הק'. רב'.
* דלכאורה יש להבין הרי דוד המלך ע"ה
וכאשר מדברים אודות קביעות עתים אומר על עצמו (שם כב ,ז) 'ואנכי תולעת ולא
לתורה ,צריך לדעת שנדרש מכל אחד בפרט איש חרפת אדם ובזוי עם' ,ומפורש שהחזיק
ביום שבת קודש עליו להקדיש מזמנו ללימוד עצמו לאפס ואין ממש ,וא"כ איך יתכן שיאמר
התורה הק' ,כי יום שבת קודש נועד לרוחניות, "תורת תמימה משיבת נפש וגו' מחכימת פתי
וע"ד שאמרו בירושלמי (שבת טו ,ג) שלא ניתנו וגו' הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש
ונופת צופים" ,ולאחר כל זאת יוסיף ויאמר "גם
ט
ובפרט כשיש זמן מספיק לזה ,בודאי צריך כל מועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם
אחד להרגיל עצמו להוסיף בזמן הזה בלימוד בתורה ,כן הדבר גם ביום שבת קודש ,וכפי
התורה הק'. שאמרו חז"ל (ילקו"ש פר' ויקהל) 'ויקהל משה
בזכרוני איך זקני הרב החסיד רבי חיים משה (שמות לה ,א) רבותינו בעלי אגדה אומרים כו'
פלדמן ז"ל -שעסק במסחר -היה עורך את יום אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת
שבת קודש ,כשלאחר התפילה קבע לימודו בלבד ,אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות
בין השעה שש לשעה שבע שאין מקדשין בה, ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת ,כדי
ואח"כ בדרכו הארוכה מבית המדרש לביתו שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות
בליל שבת קודש לערך כעשרים דק' ,לא היתה בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד
מציאות לדבר דברים של מה בכך ,אנו ,נכדיו ולהורות לישראל דברים של איסור והיתר כו''.
הצעירים ,היו חוששים ללוותו לביתו לאחר אם במשך ימי השבוע האדם עסוק וטרוד
התפילה בליל שב"ק ,כי הדרך היתה אורכת בעבודתו ומלאכתו -כמובן מלבד הזמן הקבוע
כעשרים דקות ,ומי שהיה מלווהו היה צריך ללימוד התורה הק' בכל יום -אך בהגיע יום
לחזור לפניו על כל הגמרא שלמד במשך שבת קודש בודאי נדרש ומתבקש שבעיקר
השבוע ,כי כל מי שהלך ללוותו היה צריך יקדישו את הזמן הזה ללימוד התורה הק'.
להכין לימודו היטב ,וכאשר הגיע לביתו ערך ובפרט הדברים אמורים בשבתות תקופת
את סעודת השבת כמנהגו ,ובסיום הסעודה החורף ,הרי מסיימים את התפילה בליל שבת
פנה למשך זמן מועט למנוחה ,ומיד לאחר מכן קודש כב' שעות לאחר זמן הדלקת נרות ,ולכל
ישב לעסוק בלימוד טור ושו"ע הלכות שבת המאוחר בשעה שבע בליל שבת קודש כבר
עד לשעה אחת בלילה ,ובהשכמת הבוקר פונה לסעודת ליל שבת ,ואפילו אם יאריך עד
ביום השבת כבר ישב שוב על מקומו ועסק מאד בסעודת שבת ויסיים כעבור ג' שעות,
בלימוד טור ושו"ע הלכות שבת. עדיין יש לפניו שעה ושעתיים כדי לעסוק
ואם כי הנהגה זו אינה ביכלתו של כל אחד בהם בתורה הק' ,וכן הדבר גם במוצש"ק,
לישב עד שעה מאוחרת כל כך בליל שב"ק לכל המאוחר מסיימים כאן עד השעה שבע,
ולעסוק בטור ושו"ע הלכות שבת ,אך יש ועדיין יש לפניו כחמש שעות שאפשר לעסוק
ללמוד מהנהגה זו את רצינותו שהיה מקדיש בהם בלימוד התורה הק' ,הרי אין מי שעוסק
מעצמו שעות ללימוד התורה בשבת קודש, בעבודתו במוצש"ק -ובמדה שיש מי שעוסק
זאת מלבד מה שהיה מקדיש כמה וכמה בעבודתו במוצש"ק ,אכן אין זה דבר ראוי ,אך
שעות בכל יום ויום גם בימות החול ,למרות כל כעת אינו הזמן לדבר אודות זה -וא"כ יש לו זמן
טרדותיו ,הן בשעות הבוקר והן בשעות אחר רב הן בליל שבת קודש והן במוצאי שבת קודש
הצהרים ,ללימוד התורה. שיכול וצריך להקדיש ללימוד התורה הק'.
והנלמד מכך ,כי כאשר האדם רוצה ומחשב אמנם במיוחד הדברים אמורים בליל שבת
את דרכיו כראוי ,יכול למצוא זמן רב לעסק קודש ,וכאמור שזהו זמן מיוחד לרוחניות
התורה ,כי כאשר יודע שדברי התורה הם וללימוד התורה הק' ,ולאחר קביעות לימודו
"נחמדים מזהב" ,ושחשיבותם גדולה יותר ישב גם באסיפת מרעים ,כידוע מאמר זקני
מכסף וזהב ,ויודע שרק את התורה והמצוות הרה"ק אדמוה"ז זיע"א הרמז בפסוק (שמות לה,
נוטל עמו לעלמא דאתי ,ורק דברים אלו יש א) 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר
להם חשיבות וערך אמיתי ,כבר ימצא את אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם',
הזמן הנצרך לו ללימוד התורה ,וידע לנצל את "ויקהל משה" -ההתאספות בליל שבת קודש,
זמנו כראוי. "אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם" ,אך
ההקדמה לזה הוא לעסוק בלימוד התורה הק',
*
י
* ובכללות מעלת התורה הק' ולימוד התורה
הק' ,הרי אומרים בכל ערב (ברכת אהבת עולם)
בענין זה ברצוני להוסיף דברים הן בכללות, 'כי הם חיינו ואורך ימינו' ,ובכל בוקר (ברכת
והן בפרטות לכל אחד ואחד .אין זה בגדר סוד, אהבת עולם) 'ותלמדנו חוקי חיים' ,וכן אומרים
כי הדברים ידועים לכל אחד ואחד ,וכבר כמה (תפילת ובא לציון) 'והבדילנו מן התועים ,ונתן לנו
וכמה שנים שעוסקים בענין זה כדי שהדבר תורת אמת ,וחיי עולם נטע בתוכנו' ,כל אחד
יהיה מפורסם וידוע לכל ,הנסיון של הדור צריך לדעת שהתורה הק' הוא מורה הדרך
הזה הוא ה"אינטרנט" ,בפרט בזמננו נזקקים לכל ארחות חייו ,וכאשר יהודי עוסק בלימוד
לזה עבור כמעט כל עניני המסחר והעבודה, התורה הק' ובפרט הקובע עתים לתורה,
אך בד בבד נדרש מכל אחד להתנהג בזה כפי עליו לדעת שלא די בעצם הלימוד הקבוע,
שהזכרנו -שלא יהיה ח"ו "ולא דרכיכם דרכי", וכשמסיים את לימודו הכל חלף עבר ונשכח
אלא אדרבה" ,דרכיכם" יהיו גם כן "דרכי" ,שגם ממנו ח"ו ,אלא השעה הקבועה הזאת שעוסק
עיסוקו במסחר יהיה כרצון השי"ת ויזכור את בלימוד התורה צריכה להשתקף בכל הנהגתו
מצות התורה הק' בכל הפעולות ,וח"ו שיהודי במשך היום ובכל ארחות חייו ,תורה הק'
יסיח דעת מזה ,על כל אחד לדעת ולזכור שזהו מלשון הוראה ,שהתורה תלווהו בכל עת ובכל
הנסיון בדורנו ,ולכן בהכרח למצוא עצה נכונה מצב ובכל דבר שעוסק בו.
לזה ,ואם הוא אכן צריך לעשות שימוש בזה,
בהכרח שהדבר יעשה מתוך השמירה הגדולה והוא ע"ד מאמר זקני הס"ק מרוז'ין זיע"א
ביותר. על מ"ש (ישעיה נה ,ח) 'כי לא מחשבותי
מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי' ,דיש לדקדק
ובודאי לא נשמע כדבר הזה שח"ו אי מי דלפי תחילת הכתוב "כי לא מחשבותי
יחזיק כלי שלא התקינו בו את הסינון החזק מחשבותיכם" ,היה לכאורה לכתוב לומר "ולא
ביותר ,שהרי זהו דבר פשוט וברור ,אך מעת דרכי דרכיכם" ,ומדוע סיים ואמר "ולא דרכיכם
לעת נשמע שישנם עדיין דברים הצריכים דרכי" ,ופירש דכאשר יהודי נעמד להתפלל או
תיקון ,ולכן מוכרחים לדעת שזהו חובה גמורה מתיישב לעסוק בלימוד התורה הק' ,עולים
ומהיסודות של כל יהודי מבלי יוצא מהכלל. בדעתו מחשבות וטרדות שונות אודות עסקיו
לא יעלה על הדעת שישמע דבר כזה שאדם ובדומה לזה המפריעים לו מתפילתו ולימודו,
מחזיק ברשותו כלי שאין בו את ה"סינון" וצריך להתאמץ כדי לשמור מחשבתו כראוי.
החזק ביותר ,זהו דבר פשוט ביותר עד שאין וזהו שאמר הנביא לבנ"י שהשי"ת אומר
צריך לעורר על כך ,אך לפעמים יתכן לשמוע להם "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" ,אם
שאפילו דברים הללו צריכים חיזוק ,ועל כן אמנם המציאות היא שבשעה שאתם עוסקים
צריך לדעת שדבר זה הוא חובה גמורה ,וזהו בעבודתי " -מחשבותי" ,עולים בדעתכם גם
הא' ב' של כל יהודי. מחשבות והרהורים אחרים " -מחשבותיכם",
ישנם המדברים אודות חומרת האינטרנט אבל "ולא דרכיכם דרכי" -כאשר אתם יוצאים
כשסגנון הדברים הוא שחומר הענין הוא לעסוק בעניני מסחר " -דרכיכם" ,מדוע לא
מחמת ריבוי איסורי לה"ר שאפשר להכשל עולה בדעתכם " -דרכי" ,לזכור גם בשעה
בו ,אך הם מפסידים בדבריהם את הנקודה שעוסקים בעניני העוה"ז את השי"ת ,כי נדרש
העיקרית והיסודית ,בדרך צחות ניתן לומר, שכל הנהגתו של האדם תהיה " -דרכי" ,לעשות
איסור לה"ר הוא חמור עד מאד ,אך נצרך הכל עם התורה הק' ובדרך התורה הק' ,ללכת
לדבר אודות תיקונו עם אלו הנאספים לדבר רק בדרך ה' ובהתקשרות בהשי"ת בכל עת
דברי הבלים ,אולם כשמדברים אודות חומרת ובכל רגע ,ולא ישכח ח"ו את לימודו בשעה
האינטרנט הרי זה ממש "דור המבול" ,וכל שמסיים את קביעותו.
יהודי צריך לברוח מזה ,ולדעת איך להזהר
אי
שאין זה הכרח ,אך הוא נוח להם עד מאד, שלא להכשל בזה ,וחס ושלום ,חס ושלום,
והרי כל היתר ההשתמשות בכלים אלו הוא שלא יפול לתוך זה ר"ל.
אך ורק לצורך פרנסה ,והא פשיטא שמדובר בענין זה שמעתי פעם מהרב עזריאל
באופן המותר עם הסינון החזק ביותר ,ולמרות טאובר ז"ל דמובא בספרים (זרע קודש פר' כי
זאת עדיין אין סיבה להחזיק במכשיר הזה תצא; בנין שלמה מערכת ת' אות ב') שהרה"ק הרבי
מחמת נוחות ,וכי ראוי הדבר שבעבור נוחיות ר' אלימלך מליזענסק זיע"א אמר לתלמידיו
יכניס האדם את היצה"ר לתוך כיס בגדו ,הרי שעבודת כלל ישראל בזמן הגלות הוא לבנות
הנדרש מכל יהודי הוא שיתאמץ מעט בכדי ולהעמיד מחדש את בית המקדש ,והוא כבר
להתרחק מהיצה"ר ,וגם אם מכשיר טאבלט החזיר בתורתו ועבודתו את כל כלי המקדש,
גדול יותר ואכן יגרום לו לחוסר נוחות ויוצרך והוסיפו צדיקים דהסיבה שעכ"ז עדיין לא
להחזיקו בידו ,בודאי על כל אחד לעשות זאת נבנה בית המקדש ,כי כשרשע עובר עבירה
למען טובתו העצמית ,בכדי שיהיה שמור ר"ל הוא מקלקל ח"ו את עבודת הצדיקים.
יותר ברוחניות ,ולא יהיה קשור במשך כל כ"ד
שעות היממה לכלי הטכנולוגיה. אכן הוסיף ר' עזריאל ז"ל כי לאחר עבודת
הצדיקים במשך כל הדורות ,בודאי כעת
ומלבד זאת גם מצד האנושיות צריך האדם בזמן עקבתא דמשיחא בית המקדש למעלה
לדעת שלא טוב הדבר עבורו שהוא קשור כבר עומד בנוי ומשוכלל עם כל כליו ,אולם
לעבודתו בלי הפסק ,על כל אחד לנהל את כשראה היצה"ר שבית המקדש עומד מוכן
ארחות חייו באופן מסודר ,לדעת שישנם בבנינו נתיירא שירד כבר לעולם הזה ,לכן
שעות שבהם עוסק בעבודתו ,ישנם שעות טיכס לעצמו עצה אחרת ,שיפעל שתהיה
שבהם הוא עוסק בלימוד התורה הק' ,וישנם מציאות כזאת שגם אם בית המקדש בבנינו
שעות של מנוחה ,וכפי שאמרו חז"ל (שבת י).
מוכן כדי להורידו למטה ,אך לא יהיה מקום
'זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד' ,האדם צריך בהאי עלמא היכן להעמיד את בית המקדש ,כי
לחיות חיים מסודרים בזמניו ושעותיו ,הן מצד העולם הזה יהפוך ח"ו למקום תוהו ובוהו ר"ל
האנושיות ,והן מצד סדר חייו הרוחני כדי שלא מחמת מציאות האינטרנט המהרס הכל ח"ו,
יהיו לו הפרעות שונות. ובזה כבר ימנע ח"ו האפשרות למצוא מקום
וכל זה מצד ההנהגה האנושית של האדם, בעולם הזה כדי להעמיד בו את בית המקדש
על אחת כמה וכמה כשמדברים מהרוחניות, כתיקונו.
הרי כלים אלו יכולים לגרום לאדם היסח הדעת ואשר על כן נדרש מכל אחד ואחד לדעת
חס ושלום מהרוחניות ,הרי כשמשתמשים בזה מה אורב לו ,ולדעת ולהבין עד כמה עליו
צריכים שמירה גדולה מאד ,ולכן צריך למעט להזהר ולהתרחק מזה מכל וכל ,ולשמור את
את השייכות עם זה בכל מאי דאפשר ,ודי בכך עצמו ,את ביתו ,ואת צאצאיו מכל משמר,
שהוא מוכרח לעסוק בזה בשעת עבודתו, שכולם יהיו שמורים בתכלית השמירה.
ועבור עבודתו אכן מספיק השימוש במכשיר
גדול יותר ,ולכן לא יחזיק כלי כזה שנכנס כבר הזכרנו לפני כמה שנים (מוצאי ר"ה
לתוך חיקו. ה'תשפ"ד) עד כמה מוכרחים להתרחק מהשימוש
במכשיר "סמארטפון" ,ואם מוכרחים
יעזור השי"ת הרי מדברים כעת משמחת להשתמש בכלים אלו נדרש להחזיק מכשיר
סיום התורה ,מחיזוק התורה ,שהתורה תהיה גדול יותר [טאבלט] שאינו נמצא בחיקו
מורה הדרך לכל יהודי שיהיה קשור ומחובר של האדם בכל רגע ,וכששאלנו כמה וכמה
לתורה הק'. מאלו שהחזיקו מכשיר זה האם הם מוכרחים
* להחזיקו ,בתחילה השיבו שזהו אכן הכרח
עבורם ,אך לאחר שחשבו שוב חזרו ואמרו
בי
ישראל ניתנה החכמה ולא חכמות חיצוניות, ברצוני לעורר אודות ענין נוסף ,אם כי כעת
אמנם לעתים נדרש להסתייע בהם ,אך נדרש אינו הזמן לזה ,אך מאחר שכבר עוררנו על
שהכל יהיה רק בדרך התורה והמסורה ,שהכל דברים נחוצים נזכיר גם אודות זאת .כהיום
יהיה מיוסד על פי הנלמד מתוך הגמ' ,ושהכל נתרבה הדבר שבנ"א פונים ל"טיפול רגשי",
יהיה עפ"י ד' חלקי שו"ע. אם אמנם ישנם הזקוקים לזה ,אך המציאות
יעזור השי"ת עומדים אנו כאן בסיום היא שכל כאב וקושי שהאדם מתקשה בו,
שמחת התורה ,ומשרישים אנו את התורה הק' תחת זאת שיטכס עצה בנפשו איך להתחזק
בלבבנו ,לנהל ארחות החיים עם התורה הק', ולהתגבר על הקושי ,ממהרים לפנות
מתוך הכרה והבנה "טוב לי תורת פיך מאלפי ל"מטפלים" ,צריך לזכור שחיי העולם הזה
זהב וכסף" ,בהכרה שהתורה הק' מתוקה יותר והנאותיו אינם התכלית הנרצה ,כי העולם
מהכל ,בהכרה שהתורה הק' טובה יותר מהכל, הזה הוא רק פרוזדור ,ותפקיד האדם לדעת
ובהכרה שחכמת התורה הק' עולה על הכל, איך עוברים את הפרוזדור הזה כנכון ,ולזה
וכמ"ש (משלי ז ,ד) 'אמר לחכמה אחתי את' זה חנן השי"ת דעת להאדם איך להתנהג ומה
התורה הק' ,כי זהו החכמה היחידית באמת. עליו לעשות ,וכי כל כאב המעיק על לבו עליו
לפנות לאחרים ולספר להם צפונותיו ,ואם כי
זהו שאמר דוד המלך ע"ה "עדות ה' נאמנה יש ענין בכך שבני ישראל יתפרנסו ,אך אין
מחכימת פתי" ,ובודאי לא היתה כוונתו כל ענין שכלל ישראל הם הצריכים לדאוג
על חסרי דעה ,כך גם כשנאמר על שלמה לפרנסתם ...ועל כל אדם לדעת איך למצוא
המלך ע"ה (מלכים א' ה ,יא) 'ויחכם מכל האדם', עצה לנפשו ולהתחזק בדעתו.
ואמרו חז"ל 'אפילו מן השוטים' ,ופירש
זקני הרה"ק הכנסת מרדכי זיע"א ששלמה כמובן כשצריכים זאת אכן צריך להעזר
המלך ע"ה בחכמתו היה בכוחו ללמד גם את בזה ,ואין בזה חסרון ,אך עכ"ז נדרש שהטיפול
השוטים שיבינו את כסילותם ,אכן אין הכוונה יהיה רק בדרך התורה ,ולא כל "מאן דהוא"
שבחכמתו ידע להחכים גם את הטפשים וחסר שמדמה לחשוב שהוא "מבין" בדברים אלו
הדעה ,וכי לזה נצרך חכמת שלמה המלך ע"ה יכול לעסוק בזה ,ואפילו אם הוא אכן מבין
שהיה החכם מכל אדם ,אלא המדובר הוא על בתחום זה ,אם הוא שתה מ"המים הזדונים" של
הרחוקים מהתורה הק' ,על זה אמר דוד המלך חכמות חיצוניות ,ברור הדבר שהלך מחשבתו
ע"ה שהתורה הק' היא "מחכימת פתי" ,ועל זה אינו מתאים לדרך התורה הק' ,ולכן לא יתכן
אמרו ששלמה המלך בחכמתו שהיא חכמת שתהיה לו הבנה מתאימה לדרכם של יראי
התורה הק' היה בכוחו להחכים אפילו את ה' ,אם הוא למד את חכמתו באוניברסיטה
השוטים ,כי בחכמתו ודבקותו בהשי"ת היה בודאי לא קיבל בלימודיו את ההבנה הנכונה
יכול להחכים גם פתאים הרחוקים מהתורה והראויה בהנהגת בית יהודי ,מי שמבין כנכון
הק' ולקרבם להשי"ת ,שגם הם יבינו שהחכמה בדברים אלו ,הוא רק זה שיש לו הבנה לדרך
היחידה והבינה היחידה הוא רק התורה הק', התורה הק' וליהדות ,ומנהל ארחות חייו עפ"י
והאושר היחיד של יהודי הוא רק הדבקות התורה הק' ורצון השי"ת.
בהשי"ת ,ועל זה נאמר "עדות ה' נאמנה ישנם התולים דבריהם במאמרם ז"ל (איכ"ר
מחכימת פתי" ,כי התורה הק' הוא האמת וזהו ב ,יג) 'חכמה בגויים תאמין' ,אולם צריך לדעת
החכמה האמיתית. שביאור דבריהם ז"ל הוא שאם יאמר לך אי מי
יעזור השי"ת שכולנו נלך מחיל אל חיל, שיש חכמה בגויים תאמין לו שאכן יש בהם
להתחיל כל יום עם לימוד התורה הק' ,ללמוד חכמה ,אך פשיטא שאין משמעות מאמרם
את התורה הק' ,וגם לפנות למנוחת הלילה ז"ל שהחכמה נמצאת אצל הגויים ,כי החכמה
היא רק חכמת התורה הק' ,וכמ"ש (משלי ח ,יד)
עם התורה הק' ,ושכל היום יתנהל על פי דרך
'לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה' ,ורק לבני
גי
שאם לומדים מסכת סוכה טוב הוא ,ואם התורה הק' ,שהתורה הק' תהיה מורה הדרך
לומדים מסכת קידושין בסדר שנקבע טוב של כל יהודי ,יעזור השי"ת שכבר נזכה בקרוב
הוא ,ובאותה מדה גם אם לומדים את הדף לבנין הבית השלישי בביאת גואל צדק במהרה
היומי לפי תקנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל טוב בימינו ,אמן.
הוא ,ואם לומדים את השולחן ערוך שחיברו
ה"בית יוסף" גם טוב הוא ,ואם לומדים את
*
תורת משה רבנו ע"ה בודאי ובודאי טוב הדבר פו"א ,אקדים כי בודאי כל מה שעושים היום
עד מאד ...וכי צריכים ללמוד דוקא את הסדר לכבוד התורה הק' טוב הוא ,כל מה שעושים
שלומדים ב"סאדיגורא" ,אין כל ענין בזה... לכבוד שמים טוב הוא .אכן כשנכנסו "ועד
אמנם זהו גם דבר טוב שילמדו בסדר שנקבע, אהבת תורה" ואמרו שלפי דעתם מהראוי
אך העיקר הוא שידעו שכל מה שלומדים טוב לחלק מתנות הוקרה למסיימי המסכת וכפי
הוא. שנעשה היום הרגילות בעולם ,אמרתי כי
העיקר הוא ללמוד תורה ,העיקר הוא שיבינו לפי הנראה בעיני "חלוקת פרסים" הוא דבר
שצריכים ללמוד תורה ,והעיקר הוא שיבינו המתאים לתלמידי כתה ט' או תלמידי ישיבה
שלומדי התורה אינם זקוקים לקבל "פרסים" קטנה ,אך אינני מבין מהו הענין של "חלוקת
על לימודם ,כי לימוד התורה זהו מהותו של פרסים" לאברכים.
יהודי ,כל יהודי צריך להניח תפילין כל יום, עצם הדבר נכון הוא כשרוצים ללמד מהו
להתפלל ג' תפילות בציבור בכל יום ,ובאותה הדרך הנכונה ולחנך את הילדים שיחשקו
מדה ללמוד תורה בבוקר ובערב בכל יום ,זהו בתורה הק' ,עבור זה מעניקים להם מתנות,
מציאותו של יהודי. וכדברי הרמב"ם (פיהמ"ש סנהדרין ,פרק חלק)
וכמדומני עוד יותר מכך ,עצם הדבר שלילדים צעירים מעניקים מתנות הראויות
שנותנים "פרסים" עבור לימוד התורה גורם לפי ערכם עבור לימודם ,ולגדולים יותר
לאבד ולהפסיד את התכלית הנרצה ,כי מעניקים מתנות גדולות יותר לפי ערכם עבור
נתינת מתנת הוקרה מורה שכביכול מגיע לימודם ,עד שיוכל התלמיד לעמוד בכוחות
ללומד "יישר כוח" על לימודו ,אולם הנכון עצמו ולהבין מהו הדבר הנכון שעליו לעשות.
הוא שנדרש מכל יהודי לדעת שתפקידו כאן אך כאשר מדברים אודות נחיצות וחשיבות
בעולם הזה הוא "היום לעשותם" ,ומאחר קביעת עתים לתורה ,צריך לדעת שהעיקר
שהמוכרח עבור כל יהודי הוא לימוד התורה והיסוד הוא שכל יהודי צריך לעסוק בלימוד
בוקר וערב בכל יום ,כי זהו מהותו של יהודי, התורה ערב ובוקר וצהרים ,ועליו לדעת שזהו
איך יתכן שצריכים להעניק עבור זה "פרסים חובתו של כל איש יהודי ,וא"כ אין מקום כלל
ומתנות". וכלל לקבלת "פרס" על לימודו ,כי אין כל הבדל
לכל היותר נותנים לו "כלים" שיסייעו בידו וחילוק אם הוא לומד את הסדר שנקבע ללמוד
שיוכל לעסוק בתורה הק' כנכון ,וכביכול עמוד ליום ,או שלומד דף היומי בכל יום ,או
אומרים לו הרי התורה הק' לפניך וכל הנדרש לימוד קבוע בהלכה ,כי כל מה שלומדים טוב
ממך הוא רק לשבת ולעסוק בלימודה ,בין אם הוא ,בין אם לומדים את ה"עמוד ליום" ,ובין
ילמד דף גמ' ,בין אם ילמד שולחן ערוך ,ובין אם לומדים דברים אחרים ,העיקר המתבקש
אם ילמד משנה ברורה ,העיקר ללמוד ולשנן הוא לעסוק בלימוד התורה הק'.
ולזכור מה שלמד ,ולהוסיף עוד ועוד בלימוד אם המחשבה היא שהעיקר הוא מה
התורה הק' ,ולחיות חיי תורה. שלומדים "אצלנו" ,עוד יגיעו למצב שידפיסו
זהו הנדרש מכל יהודי ,שתהיה לו את "תלמוד בבלי שע"י מכון כנסת מרדכי" ...אך
ההכרה הפשוטה הזאת ,ואת החינוך הפשוט פשוט הרי שאין שום "ענין" כזה ...הנכון הוא
די
יעזור השי"ת שיבינו זאת היטב ,שישרישו הזה ,אשר היה עליו לקנות בנפשו כבר במהלך
את הדברים בנפשם ויזכרו וישננו זאת ,יעזור השנים ,ולהבין שכל מה שסייעו בידו בימי
השי"ת הרי ידועים דברי האוה"ח הק' 'כי ילדותו היה רק כדי ללמדו לעמוד על רגליו,
התורה כוללת כל הטובות שבעולם' (דברים כו, אך עתה בשנות אברכותו בודאי עליו להבין
י) ,גם ידועים דבריו הק' שמשה רבנו ע"ה יגאל כבר מעצמו שתפקידו לעמוד בכוחות עצמו,
עם העמל בתורה הק' (שמות כז ,כ) ,יעזור השי"ת צריך להתחיל את סדר היום עם התורה הק',
שנזכה בקרוב לבנין הבית השלישי ולשמחת ולסיים את סדר היום עם התורה הק' ,זהו
עולם על ראשנו במהרה בימינו ,אמן. המעט המוכרח והמחוייב הנדרש מכל אחד
[
ואחד לעשות ולקיים.
וט
זכרון קדוש
לכבוד "שבת התועדות" קהל אנ"ש שיחי' בארה"ב
בצילא דמהימנותא של כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מביאים אנו את רשמי שבת ההתועדות שהתקיימה
בצל מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
ביום שב"ק פרשת וארא ה'תשע"ד
כפי שפורסם בקובץ "בישורון מלך"
[
שיו"ל ע"י הנהלת מוסדותינו הק'
ההתכנסות -לעילא מכל ברכתא ושירתא .אלו היו בצל כנפיך יחסיון
דבריו" :הגעתי לכאן כבודד וכיחיד ,אני שב הביתה כתיבת רשמיה של שבת ההתכנסות המרכזית
כאחד מבני חבורה אחת ,המאוחדים באהבת אחים לאנ"ש בצילא דמהימנותא של כבו"ק מרן אדמו"ר
לדעה ,וקשורים לעץ החיים". (שליט"א) זיע"א -דורשת התנצלות מקדימה ,הן
כאשר התחילו חברי הועדה המכינה לעסוק לכל אלו מאנ"ש שזכו לחסות בצל הקודש ,והן לכל
בהכנות לשבת ההתכנסות לאנ"ש ברחבי ארה"ב, אלו מאנ"ש שנכספו לשמוע אודות סדרי השבת
לא שיערו בנפשם את הצמאון הכביר לכך בקרב המיוחדת .ידוע בדברי הימים על אירועים רבים
אנ"ש הקרובים והרחוקים ,במהלך הרישום התפלאו שבשעת מעשה לא היו לשותפים בדבר את היכולת
לשמוע על משפחות אנ"ש המתגוררים בריכוזי להכיל את עוצמת האירוע והשפעתו לאורך ימים
ישוב נדחים ,שברגע ששמעו על כך ,הפיחה הידיעה ושנים ,מטבע הדברים כאשר מתארים אירועים
רוח חיים בלבם והודיעו על השתתפותם בהתלהבות שכאלו ,אין לכותב את היכולת להעביר על גבי כתב
דקדושה .אין זאת אלא סייעתא דשמיא מופלאה את עוצמת הרגעים ההיסטוריים – כזו היתה שבת
בזכות רבותינו הק' שעמדה להם ולנו "להתעדן התכנסות אנ"ש לבית רוז'ין סאדיגורה בארה"ב בצל
באהבתך ויראתך" בדרך המסורה לנו מדור דור הקודש .תכלית כל הנכתב בשורות דלהלן הוא רק
ובהתקשרות איתנה לאילנא דחיי. לסייע מעט מן המעט בחקיקת השבת ההיסטורית
N על ספר דברי הימים ,הרוח הגדולה ,נשמת החיים
אותה זכו המשתתפים להרגיש בצל צח ,חקוקה על
השבת נועם הנשמות ועדן הנפשות לוח לבם לזכרון נצח ,בהתקשרות עצומה בכל לב
שבת ההתכנסות נערכה הרחק משאונה של עיר, ונפש ומאד לאילנא דחיי ,לאורך ימים ושנות חיים.
במלון סטמפורד פלאזה בעיר קונטיקט ,לאחר חצות אנו מקדימים את המאוחר ,אך ההגדרה הקולעת
ערב יום שבת קודש כשמתחיל להתנוצץ אורה של שהשמיע אחד מאנ"ש המתגורר במרחק רב
שבת קודש נקבצו ונאספו אנ"ש שיחי' מכל רחבי מהריכוזים הגדולים של הציבור החרדי בארה"ב,
ארה"ב להתענג כאיש אחד בלב אחד מנועם צוף בדברי תודתו בפני המארגנים בצאתה של השבת,
קדושת השבת. יש בה בכדי לשבר את האוזן על רוממותה של שבת
זט
בחצרות רבוה"ק לתפילת המנחה בערב שבת קודש, בכניסה למלון שהוכשר במיוחד עבור שבת
בלב כולם מורגש כי רוחם הגדולה חופפת מלמעלה ההתכנסות ,המתינו העסקנים המסורים שיחי'
על כל קהל הקודש. שקיבלו את פני הבאים בסבר פנים יפות ,כל אחד
לתפילת קבלת שבת ניגש לפני העמוד הר"ר מרדכי מהבאים קיבל לידיו ערכת 'ברוכים הבאים' שכללה
שלמה כהן הי"ו אשר בקול נעים מעורר לב כולם, קובץ מיוחד שיו"ל לכבוד שבת ההתכנסות של
בפיוט "לכה דודי" מזמרים ומרננים כולם כאחד יחד, אמ"ק וספרי חסידות מרבוה"ק רועי ישראל ,תדפיס
בחרוז "בואי בשלום" כשיצא כבו"ק מרן אדמו"ר מזמירות שבת 'שלשלת הזהב' ,ואחרון חביב הספר
(שליט"א) זיע"א מה'דאוין שטוב' כמנהגו בקודש המהודר 'בעקבי המלך' מתהלוכות חיי מרן אדמו"ר
לרקד לכבודה של שבת קודש ,גברה ההתרגשות הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א שיצא לאור לקראת
בשמחה מצועפת בדמעות גיל ,זקנים ונערים הזוכים יומא דהילולא קמא.
לראות זה לראשונה מראות הקודש עומדים צפופים בכל פינות ומחנות נראו חבורות אנ"ש הנרגשים
להיטיב ראייתם בפני הקודש ,ברגעים נשגבים אלו מהזכות הנשגבה לשהות יחד בצל הקודש ,זכרונות
הרקיעה שמחת השבת לעילא .לאחר התפילה עברו הוד עלו וצפו ללא שיעור ,בין המשתתפים נוכחים
לפני הקודש לברכת 'גוט שבת' באנפין נהירין. גם כאלו שזכו עוד לחזות בנועם ה' בעת מגורי
N
מרן אדמו"ר הקוה"ט הכנסת מרדכי זיע"א בקרואן
הייטס .שבת ההתכנסות נקבעה במלאת השנה
דא היא סעודתא לעלותו בסערה השמימה ,ואכן במשך כל יום
דחקל תפוחין קדישין השב"ק נסובו השיחות אודות "איש סחו אחריו ה'
הוא האלקים".
N
סעודת ליל שבת קודש מרוממת ועילאית נערכה
בשבת אחים גם יחד ,סביב שולחנות ערוכים כיד
המלך מסבים לכבודה של שבת ,טובות זכרונות
נשמעים בין המסובים ,המעלים עובדות והנהגות לקראת שבת לכו ונלכה
מאבותיהם חסידי קמאי שהיו קשורים לרבוה"ק בכל כי היא מקור הברכה
לב ונפש ,ניגוני זמירות שבת בנעימות הרגילות בחצר כולם נאספים להיכל בית המדרש ,שאי סביב עיניך
הקודש נשמעות ברמה .משא מיוחד משמיע ראש וראי כולם נקבצו באו לך ,מי מלל ומי פלל לראות
ישיבתנו הק' לצעירים הגאון רבי יוסף צלר שליט"א את קהל הקודש הזה מאוחדים יחדיו ,אין זה אלא
שפתח בדברים ערבים במעלתה המיוחדת של שבת מכוחו של אותו זקן צדיק יסוד העולם.
זו ,בדבריו האריך בעובדין טבין מחייו הנאדרים הס הושלך בכניסתו של כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א)
בקודש של מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א להיכל בית המדרש ,בעמדו על פתח הדלת
זיע"א ,וחרז את סדר הפרשה בקריאה המעוררת את הביט בעיניו במשך זמן ארוך על כל קהל הקודש
הזמן לקשר את הפרשה עם ההתכנסות כאיש אחד. ונענה ואמר בפ"ק :השבת הזאת תהיה שבת של
בקשב רב נשמע נאומו המרתק של הרה"ג רבי חיים השפעות טובות ,עשירות עם ע' ואשירות עם א'
שארר שליט"א ר"מ בישיבתנו הק' ,בדברים ערבים [מלשון אושר].
ונעימים הציע בפני הקהל הק' עובדות מופלאות ברגשי שמחה ובשבח והודאה להשי"ת פותחים
מרבנו מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א, בתפילת מנחה כתקנת הבעש"ט הק' זיע"א – ללא
ממדותיו הנאצלות וגודל יגיעתו בתורה בכל עידן, ספק ,על שבת כגון זו יש חובה מיוחדת של הודאה
ולמעלה בקודש מבית אבותיו הקשורים בקשר – קול הקורא נשמע "הודו לה' כי טוב כי לעולם
דורות לרבוה"ק ,ועל הזכיה הגדולה לשבות בצילא חסדו".
דמהימנותא ,למלאות מלא חופניים קדושה לכל
לפני העמוד ניגש הר"ר יעקב יוסף שארר הי"ו
השנה .ויהיו הדברים האלה על לבבנו.
N
מאברכי אנ"ש בעיר ליקוואוד שפעל ללא לאות
להצלחת ורוממות השבת קודש ,בנעימה המקובלת
זי
אכן לפני מתן תורה בהר סיני אמרו כל בני זה השולחן אשר לפני ה'
ישראל כאחד "נעשה ונשמע" ,ויש להתבונן איך קהל הקודש נאספים בהיכל בית המדרש ,ההיכל
שייך לומר "נעשה ונשמע" ,הרי לכאורה הם ב' מלא וגדוש בציבור הק' שבא לחזות בנועם ה',
הפכים ,כי עשיה היינו בלי הבנה מוקדמת ,ואילו
מכינים נפשם בסילודין לקראת עריכת השולחן
"ונשמע" הכוונה מתוך הבנה מוקדמת ,וא"כ איך
הטהור ,זה לראשונה מאז יושב על כסא אבותיו הק'
יתכן לקבל שניהם כאחד ולומר "נעשה ונשמע".
יקדש כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א בקידוש
כתיב 'זכור את יום השבת לקדשו' (שמות כ ,ח), היום על בריאת שמים וארץ על אדמת ארה"ב .בקול
עבודת יום השבת קודש הוא "לקדשו" ,קדושה דממה דקה נשמעים הזמירות שלפני הקידוש ,זקני
מורה על פרישות מגשמיות ומכל עניני העולם אנ"ש עומדים בהתעוררות עצומה ,בעיני רוחם
הזה ,מאידך יש מצוה מיוחדת מדברי קבלה של
רואים את מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים
עונג שבת ,וכל אחד מחוייב לענג את השבת
זיע"א ,ולמעלה בקודש מרן אדמו"ר הכנסת מרדכי
באכילה ושתיה גשמית .גם בזה יש להתבונן איך
יתכן להתענג באכילה ושתיה גשמית ,ומאידך זיע"א ,כאז כן עתה ,בנעימת רבוה"ק שומעים את
להתעלות במדרגות עליונות של התפשטות חרוזי "שלום עליכם" ,קול ה' בהדר ,קול ה' המשמיע
הגשמיות וביטול היש לגמרי ,מכח הדבקות עדות על בריאת שמים וארץ.
בקדושתה של שבת קודש. בהגבהת הכוס לקידוש היום נתכבד פע"ח הרה"ח ר'
גם בעיקר עבודת שבת קודש ישנם ב' ענינים, ישראל שלמה חיים שארף שליט"א ,במשך עריכת
כדאיתא ברמב"ן (שם) ד"זכור את יום השבת השולחן זימרו את הזמירות כנהוג בחצה"ק ,כבו"ק
לקדשו" רומז על מצות עשה שהיא מדת אהבת מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א ביקש שינגנו גם ניגוני
ה' ,ו"שמור את יום השבת לקדשו" רומז על מצות שמחה ,בשתיית הלחיים בירך כבו"ק מרן אדמו"ר
לא תעשה שהיא מדת יראת ה' .ויש להבין איך (שליט"א) זיע"א את כל אחד בפרטות ,בחלוקת
יתכן שישכנו במצות אחת ב' מדות הפכיות אלו השיריים שלח ביחוד לכל העוסקים בהכנת השבת,
של אהבה ויראה כאחד יחד. ולכמה מנדיבי עם תומכי מוסדותינו הק' .באמרי
אלא ביאור הדברים הוא ,שהעבודה הנדרשת הקודש פתח כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א
מכל אחד מישראל הוא שיתעלה בעבודת השי"ת במעלת ההתכנסות כאיש אחד בלב אחד ,ובמעלת
למדרגות עליונות ,עד שיגיע להשגה שאכן לא עצם קדושת השבת קודש אשר בכדי להשיגה
תהיה אצלו סתירה בין ב' הענינים ויתאחדו לאחד בהכרח להכין הנפש בששת ימי המעשה ,ולאחר
ממש ,הדרך להגיע לכך הוא ע"י ההכנה המוקדמת ההכנה רב כוחה של שבת קודש לאחד ההפכים
לשבת קודש בששת ימי המעשה ,כאשר כל ולקשר על ידה הגשמי והרוחני כאחד ממש.
N
עבודת ימי החול היא במטרה להכין הנפש לקבל
קדושת שבת קודש ,בזה מאחדים ומקשרים את
החומריות של ימי המעשה עם הרוחניות של יום
השבת קודש.
פתגמין קדישין
זהו הרמז בכתוב "זכור את יום השבת לקדשו", פו"א ,זכינו להתאסף כאן לשבת התאחדות,
היינו ע"י זכירת יום שבת קודש גם בימי החול ויחן שם ישראל נגד ההר ,כאיש אחד בלב אחד.
(כמ"ש ברמב"ן שם) אז יזכה "לקדשו" .מספרים על בפרשת השבוע כתיב (שמות ג ,יב) 'בהוציאך
זקני הרה"ק מאפטא זיע"א שעבודת האכילה שלו את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר
ביום שבת קודש היתה מופלגת ביותר ,כי היה הזה' ,והקשה אבי אדמו"ר זיע"א מהו שנאמר כאן
מתעלה כל כך עד שהיה כולו רוחניות ,וכל עניני "תעבדון" ,לכאורה היה די לומר "תעבדו" ,אלא
עולם הזה כאכילה ושתיה היו כולם קודש לה', פירש דאות ן' במילוי אותיות [נו"ן] הוא ר"ת נעשה
בעבודה כזאת אין כל סתירה בין המצוה לענג ונשמע ,דהרמז בזה הוא שהשי"ת הוציא את בני
את השבת באכילה ושתיה ,להשגת קדושת שבת ישראל ממצרים בזכות שיקבלו את התורה בהר
שכולה רוחניות ,כי ב' ההפכים מתאחדים לאחד סיני שיאמרו 'נעשה ונשמע'.
ממש.
חי
אודה לא-ל לבב חוקר זהו שאמרו כלל ישראל במתן תורה "נעשה
ברן יחד כוכבי בוקר ונשמע" ,מאחר שנתעלו אז למדרגות העליונות
בשעות המוקדמות בצפרא דשבתא כבר נראו רבים ביותר ,וזכו להתפשטות הגשמיות ולביטול היש,
שוב לא היה כל סתירה בין "נעשה" ל"נשמע",
מאנ"ש העושים דרכם לטבילה המטהרת לקראת
כי גם העשיה הגשמית היתה בהשגת הפנימיות
תפילת שחרית של שבת קודש ,היכל בית המדרש
שכולה קודש לה'.
מלא בבני תשחורת העוסקים בלימוד התוה"ק
כהכנה לתפילה ,זה בכה וזה בכה ,וכולם כאחד אשרי חלקם של הזוכים לשבת באהלה של
מכוונים לבם לשמים ,שיעור 'דף היומי' בשפה תורה ,אך זאת צריכים לדעת גם אלו הטרודים
על המחיה ועל הכלכלה ,כי הנדרש מהם בעבודת
ברורה נמסר ע"י הרה"ח ר' מרדכי שלמה כהן הי"ו.
השי"ת הוא שלא להפריד בין חיי המעשה
עם כניסת כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א להיכל והענינים הגשמיים לחיי תורה והרוחניות ,זהו
בית המדרש ניגש לפני העמוד לברכות השחר הרמז במאמרם ז"ל 'יפה תלמוד תורה עם דרך
כמנהגו בקודש .לתפילת שחרית ניגש בנועם הר"ר ארץ' ,היינו שגם העבודה הגשמית בחיי המעשה
יעקב אדלר הי"ו מנהל שלוחת הנהלת המוסדות צריכה להיות באחדות אחת של "תלמוד תורה
הק' בארה"ב ,התפילה היתה ברעותא דליבא עם דרך ארץ" ,כאשר מקיימים את רצון השי"ת
ובהתרוממות הרוח כראוי לאנשי שלומנו .לברכת בשמירת כל פרטי הלכות חושן משפט המצויות
החודש זכו לשמוע את קולו בקודש של כבו"ק בכל עניני המסחר ,בכך מאחדים ומייחדים
מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א שעבר לפני התיבה. הגשמיות עם הרוחניות כאחד.
ולתפילת מוסף ניגש בעל התפילה ידידנו הרה"ח זוהי גם תכלית הכוונה בשבת ההתאחדות
ר' מרדכי שלמה אדלר הי"ו אשר פעל ללא לאות שזכינו כאן לשבת יחד ,אחדות אמיתית של "כאיש
להצלחת שבת ההתכנסות בכל לב ונפש. אחד בלב אחד" ,הן בגשמיות והן ברוחניות ,לאחד
N
את פרטי העבודה שיעלו למדרגת האחדות
העליונה .יעזור השי"ת שתהא השעה הזאת שעת
רחמים ועת רצון ,ושיתברכו כולם בשפע ברכה
התאחדות החבורות בארה"ב
והצלחה ,געזונט פרנסה נחת ,זיווגים הגונים,
לאחר תפילת מוסף נערך 'קידושה רבה' בצל הקודש ונזכה במהרה לביאת גואל צדק ,אכי"ר.
N
באולם מיוחד עבור בני החבורות הק' מרחבי ארה"ב
וקנדה ,היה זה מעמד נשגב ונרגש ביותר ,לראות
את דור העתיד עומדים צפופים ומזמרים רווחים לפני ברכת המזון עברו כולם לקבלת פירות מאת
בזמירות שבת הנהוגים ,בעת שחילק כבו"ק מרן הקודש ,בהגבהת הכוס לברהמ"ז נתכבד פע"ח
אדמו"ר (שליט"א) זיע"א מיני מזונות שאל כל אחד הרה"ח ר' בן ציון נחום מאיר שארף שליט"א ,לפני
מהם בפרטות לשמו ולמקום לימודיו ,באמרי צאת כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א ניגנו בשירה
הקודש עוררם בדברי התחזקות במעלתה של שבת ובזמרה וברוב שמחה וחדה ניגוני שבת קודש לכבוד
קודש ,ובזכותם להמשיך דרך אבותיהם בהתקשרות השבת.
לרבוה"ק .וביקשם לקיים התקנה הקבועה ללמוד
זמן רב לאחר עריכת השולחן הטהור עוד ישבו
בכל יום בספר החינוך ובפרשת השבוע עם פירש"י.
מסובים חבורות מאנ"ש ומשוחחים בהתרגשות על
והוסיף בשפת המדינה שבס"ד כל מי שישלח
הזכות הכבירה בעצם ההתכנסות ועל הזכיה לחזות
מכתבים לביתו בארה"ק יקבל מענה על מכתבו .כמו
בעריכת השולחן הטהור ,בתווך שיננו את האמרות
מאליה פרצה השירה "אשרינו מה טוב חלקנו" על
הטהורות שזכו זה עתה לשמוע" .אזכה הוד מלוכה,
הזכיה העצומה שנפלה בחלקם לשבות בצל צח.
N
אם שבת אשמורה".
N
טי
לשמור את הרוח הרוממה הנושבת כאן בשבתא פתגמין קדישין
דריגלא בצילא דמהימנותא ,כי עיקר תכליתה של
ההתכנסות היא כמאמרו המפורסם של הגה"ק רבי פו"א ,שבת קודש ,לכה דודי לקראת כלה ,היינו
כפי איך שכל אחד מכין עצמו מערב שבת כך
מאיר שפירא זצ"ל "לכו בנים שמעו לי" ,גם לאחר
זוכה לקבל את השבת.
שפונים אתם לבתיכם זכרו את מקור מחצבתכם
קודש. הרי אתם נכדים של חסידים ממשפחות אנשי
שלומנו ,זקניכם היו נוסעים בעגלה וסוסים בכדי
בהתרגשות מרובה נשמעו דבריו של הגה"ח רבי
לשהות אצל אבוה"ק ,היום אינכם צריכים לטרוח
יצחק מאיר שור (שליט"א) זצ"ל מזקני החסידים ובנו
כל כך ,אפשר להגיע בניקל ,כשהכל מוכן על הצד
של הגאון החסיד המפורסם רבי גדליה שארר זצ"ל, היותר טוב ,אבל צריך לחזק את עצם ההתקשרות
שפתח בשבת והודאה להשי"ת על הזכות להמשיך לאילן הקדוש הזה.
להסתופף בצל הקודש ,ובמתק לשונו דיבר בשבחה
של שבת קודש אשר מיניה מתברכין שיתא יומין, הנני לבקשכם שתקבלו על עצמכם את התקנה
שקבענו זה מכבר בארה"ק ,ללמוד בקביעות בכל
ואל לנו להסתפק בשבת קודש זו אלא יש להמשיך
יום בספר החינוך אשר הלימוד מרומם נפשו של
קדושת שבת מרוממת זו לכל עת לתפארת ,זו היתה
כל אחד להרגיש בנועם ה' ,ולהתקשר בכל לבו
דרכו בקודש של מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי בקיום מצות השי"ת ,לדעת את טעמה של מצות
אבירים זיע"א ,לעשות בכל זמן את רצונו ית' ,ועלינו תפילין ,את טעמה של מצות שבת קודש ,ואת
להמשיך לעשות ולקיים. טעמם של כל המצות ,בדורנו אשר הנסיונות
במהלך הסעודה שוררו וניגנו בשמחה ובחדוה רבים זו היא העצה לעמוד כחומה בצורה כנגד
מניגוני השבת ,ושבח והודאה להשי"ת על חסדו עצת היצה"ר ,וכמו כן ללמוד בכל יום את פרשת
הגדול עמנו ,ותוך כך פתחו ברקידה של מצוה השבוע עם פירש"י שמסוגל לחיזוק האמונה
לכבודה של שבת קודש .אך כבר מילתנו אמורה בהשי"ת ,מלבד עצם הקנין בהרבה סוגיות בש"ס,
שאת הרוח הנאדרת בקודש שחפפה על כל קהל לדעת את היסודות כמו שמבוארים בפירש"י ,אך
הקודש אינה ניתנת לתיאור... העיקר הוא כי ידוע מצדיקים שלימוד זה מחזק
N
ומעורר את האמונה השלמה בהשי"ת.
אקוה שתמלאו בכרטיסים המיוחדים לכך בכל
למחזי זיו דזעיר אנפין יום את סדרי לימודכם ,ואבקש שתשלחו זאת
אלינו לארה"ק ,ובס"ד נשיב תשובה בכתב לכל מי
בתפילת מנחה של שבת קודש כבר הורגשה קדושת שישלח זאת .בכלל אבקשכם שתשמרו היטב על
הזמן ,עומדים לפני עידן רעוא דרעוין ,לאחר כל מה ההתקשרות ,כי כולנו בני איש אחד נחנו ,וקשורים
שזכו לקבל שפע קדושה בליל שבת וביום שבת לאבי אדמו"ר זיע"א ,ולמעלה בקודש.
קודש.
יעזור השי"ת שתתעלו בתורה וביראת שמים
כל קהל הקודש עומד ומצפה לעריכת השולחן ובחסידות ותלכו בדרך אבותיכם ובהגיע העת
הטהור אשר לפני ה' ,חדו השתא בהאי שעתא ,רגעי תזגו לזיווגים הגונים ולכל מילי דמיטב.
N
נעילה קדושים ונעלים ,עם כניסתו של כבו"ק מרן
אדמו"ר (שליט"א) זיע"א להיכל בית המדרש מורגש
הוד הקדומים השורר בשעה זו ביתר שאת ,ניגוני
אסדר לסעודתא
הזמירות לסעודה שלישית שמקורם בחצר הקודש
בצפרא דשבתא
בסאדיגורה נשמעים ברגש רב ,וכאשר זוכים לשמוע
את קולו בקודש של כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) בסעודת יום שבת קודש פתח בדברים ראש
זיע"א בניגון הדבקות כמנהג רבוה"ק לפני אמירת החבורות הק' הגה"ח רבי יחזקאל טירהויז שליט"א
האמ"ק ,מתעוררים בכל לב ונפש לתשובה שלמה, במעלת ההתאחדות וההתקשרות ועובדין טבין
ובלב טהור נכספים לשמוע את דבר ה' .באמרי מרבינו הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א ,וקרא בלהט
הקודש פירש כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א לאנ"ש בארה"ב שיראו לעשות ככל אשר בכוחם
כ
בגלות מצרים ,היה משה רבנו ע"ה ,רעיא מהימנא, את ענין ההתאספות דייקא בשבת קודש ,והרחיב
מאספם יחד בשבתות כדי לחזקם ולעודדם ,ובזה במעלת התכנסות אנ"ש הקשורים לאילנא דחיי מזה
החזיקו עצמם בני ישראל בקושי הגלות ,נראה דורות רבים ,אשר השפעת שורש האבות מורגשת
מכך שמשה רבנו הקהיל את ישראל בשבת קודש גם בבנים בדורות שלאחריהם ,ובדברי הדרכה
דייקא ,שעיקר מעלת ההתאספות של בנ"י הוא בהנהגה הראויה לכל ההולך בדרכי החסידות ,בסיום
בשבת קודש ,כי כל השפעות הקדושה נמשכים אמרי קדשו עורר את קהל אנ"ש שיקבלו על עצמם
מקדושת שבת קודש.
את תקנת הקודש ללמוד בכל יום בספר החינוך
הענין בזה יבואר ע"ד מאמרם ז"ל (סנהדרין ובחורש"י ובירך את קהל הקודש מברכות קדשו.
N
לז' ).ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם
בחותמו של אדם הראשון ,ואין אחד מהן דומה
לחבירו כו" ,והיינו דאפילו שפרצופיהם אינם
דומים ודעותיהם אינן שוות ,אבל כולם מגיעים
פתגמין קדישין
משורש אחד ,כן הוא גם כוחה של שבת קודש, פנה למסובים על השולחן ואמר ,ידוע המעשה שהיה
שמאיר בה האור דלעתיד שיהיה הכל באחדות אצל זקני אדמוה"ז מסאדיגורה זיע"א ,שפעם אמר
גמורה ,על כן מושרש בה כח האחדות ,אם כי בעת שתיית לחיים בעריכת שולחנו לחיים ,לחיים,
בזמן הזה הוא רק מעין עולם הבא (שבת קיח ).אך השולחן שלנו נמשך עד נאווסעליץ .ולאחר שבת
בהכנה ראויה אפשר לזכות לזה להתקשר בכח נודע ששבתו שם חבורת חסידים שלא הצליחו
השבת ברזא דאחד. לעבור את הגבול לפני שבת קודש ,ובשעת עריכת
בכדי להשיג קדושת שבת קודש צריך להקדים השולחן נענה ואמר אחד החסידים אני מאמין
לכך הכנה ראויה ,שבת הוא 'יום מנוחה וקדושה' ששולחנו של הרבי נמשך עד כאן ,על כן נשתה
(תפילת מנחה של שבת) ,מנוחה הכוונה מכל הבלי לחיים ונתברך על ידי הרבי .הנה הרה"ח הישיש ר'
העולם הזה ,כאשר יש לנפש מנוחה מכל הענינים בן ציון קניג (שיחי') [ז"ל] אינו משתתף עמנו בגופו,
הגשמיים אז אפשר לזכות לקדושה ,זהו הרמז אבל בודאי שברוחו גם הוא נמצא עמנו.
בטבילה במקוה בערב שבת קודש ,שמבטל את
ופו"א ,בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר
חומריותו בביטול היש לגמרי ,כדי לקבל להאיר
אנפין" ,דכסיפין" הוא מלשון כיסופין והשתוקקות,
בנפשו קדושת שבת ,אז הוא "יום מנוחה וקדושה"
נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך .רעוא
בהתפשטות הגשמיות.
דרעוין ,בחי' יעקב שלימתא ,לאחר ב' הסעודות
זהו הרמז בכתוב (שמות לא ,יג) 'ואתה דבר אל בני של שבת כעת הוא השלמות של שבת קודש.
ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא
כולנו בני איש אחד נחנו ,אבי אדמו"ר זיע"א
ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם',
הרי היה שלם בכל ,ענו מכל אדם ,עלינו לדעת
ע"ד עובדא דהוי אצל הרה"ק מצאנז זיע"א ,שאמר
איך זוכים לכך .התאספנו בשבת קודש ,יום מנוחה
לחתן בר מצוה כשהניח לו תפילין שיגיד הפסוקים
וקדושה ,לשבת התאחדות של חסידים מאנשי
'וארשתיך לי לעולם וגו' וידעת את ה" ,והבחור אמר
שלומנו ,יש להתבונן מהי המעלה המיוחדת של
"וידעת" בקמץ בסוף ,נענה הרה"ק מצאנז ואמר לו
ההתאספות בשבת קודש.
"וידעת" את ה'" ,רמז לו שעליו להנחיל זאת
ְ בקול
בנפשו .כי העיקר הוא להשריש בנפשו את קדושת הנה איתא בחז"ל (ילקו"ש פר' ויקהל רמז תח) 'אמר
השבת ,זהו "לדעת כי אני ה' מקדשכם" ,כי בשבת הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם
קודש יש את הכח שעי"ז זוכים להגיע לידיעה ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך לדורות
השלמה "כי אני ה' מקדשכם". הבאים' ,וי"ל שהוא ע"ד שאמרו בגמ' (מגילה לב).
'משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין
דרך העבודה בששת ימי המעשה היא ,בכך
בענינו של יום ,הלכות פסח בפסח ,הלכות עצרת
שההנהגה בימים ובלילות תהיה באופן הראוי,
בעצרת ,הלכות חג בחג' ,דכך גם בשבת קודש
וכמאמר זקני הס"ק מרוז'ין זיע"א על הפסוק
צריך לימדם לעסוק בהלכות שבת.
(תהלים צב ,ג) 'ואמונתך בלילות' ,שתוקף האמונה
שהאדם זוכה הוא לפי מדת טהרתו וקדושתו כן איתא עוד בחז"ל שבעוד שהיו בני ישראל
אכ
באמרי הקודש לאחר הבדלה עורר כבו"ק מרן בלילות ,שנוהג כמו שראוי ליהודי להתנהג .וי"ל
אדמו"ר (שליט"א) זיע"א על המעלה העצומה של לפי"ז הרמז במאמרם ז"ל (ברכות יב ).שדרשו
ההולכים בדרכי אבותיהם ,כשכל מעשיהם הטובים מפסוק זה 'אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב,
משובצים כאבני חן בשרשראות זהב מפוארות ובירך כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ,ואמת ואמונה
את כל הנאספים בברכת "שובו לכם לאהליכם" ערבית לא יצא ידי חובתו ,שנאמר להגיד בבקר
ברוב טובה וברכה כל הימים. חסדך ואמונתך בלילות' ,שע"י "אמת ואמונה"
N
בלילות ,זוכים ל"אמת ויציב" שתהיה האמונה
בהשי"ת בשלמות הראויה.
פתגמין קדישין *
פו"א ,כתיב (שמות י ,כג) 'ולכל בני ישראל היה כבר עוררתי לאנ"ש שיחי' בארה"ק ,שעליהם
אור במושבתם' .כשזקני הרה"ק הכנסת מרדכי לקבוע בכל יום לימוד קבוע בספר החינוך
זיע"א היה חוזר על מאמר של זקני הס"ק מרוזי'ן המבאר טעמי המצות ,הלומד את הקדמתו נראה
זיע"א בפירוש פסוק זה ,היה מקדים לכך מעשה שכתב דבריו ממש בדורנו ,הכח שעמו אפשר
שהיה עם זקני הרה"ק האור ישראל זיע"א ואחיו לעמוד בנסיונות הזמן ,הוא ע"י שמשרישים בלב
הרה"ק רבי יצחק מבאיאן זיע"א ,שבימי ילדותם את נועם המצות ,בכך שמקיימים את המצות
שיחקו פעם באגוזים ,בתוך כך שוחחו ביניהם, בנעימות וערבות ,וכשלומדים בספר החינוך
ושמעה אחותם איך שזקני זיע"א שואל את אחיו המבאר את טעמי המצות ,מניחים תפילין עם
אם הוא יודע מהו צדיק ,מהו צדיק הדור ,ומהו הרגשת הלב בנועם קיומה ,כן הדבר במצות שבת
צדיק יסוד עולם ,והשיבו שצדיק נקרא מי שמתקן קודש ,במצות הפרשת חלה ,ובכל המצות .בנוסף
את מעשיו וסר מן הרע ומשתדל לעשות רק טוב, ביקשתי שיקבעו בכל יום סדר קבוע ללמוד את
צדיק הדור נקרא מי שיכול להטיב גם עבור חברו, סדר הפרשה עם פירש"י ,כי לימוד זה מחזק את
וציס"ע נקרא מי שיכול להטיב עבור כל בני דורו, האמונה בהשי"ת ,כעת אבקש גם מכם שתקבלו
שאלו זקני זיע"א הרי להיות סר מרע ולעשות רק על עצמכם ללמוד בכל יום הן בספר החינוך והן
טוב זה חובתו של כל יהודי. בחומש עם פירש"י ,וכאשר תקיימו זאת תבינו את
נחיצות התקנה.
אלא מי שמקיים "סור מרע ועשה טוב" נקרא
ערליכער יוד ,מי שיכול להטיב גם עבור חברו יעזור השי"ת שתהא השעה הזאת שעת רחמים
נקרא צדיק ,מי שיכול להטיב עבור כל בני דורו ועת רצון ,שכל מי שהגיע לכאן ממרחק ,שיתברכו
נקרא צדיק הדור ,ומי שיכול להטיב עבור כל בכל הברכות ,געזונט פרנסה נחת ,זרע של קיימא,
הדורות שמבריאת העולם ועד סוף כל הדורות זיווגים הגונים ,פרנסה ושפע ברכה והצלחה ,אכי"ר.
N
נקרא ציס"ע.
שאלו אחיו מי יוכל להטיב כ"כ עבור כל
בהגבהת הכוס לברכת המזון נתכבד הגה"ח רבי יצחק
הדורות ,והשיבו זקני שכל צדיק מבין צורך השעה
כפי השגתו ,ומאחר שאני אומר כן הרי שיודע אני
מאיר שארר (שליט"א) זצ"ל ,ולאחר ברכת המזון פנו
מה אני אומר ,נענה אחיו ואמר לו האם הנך כבר לתפילת מעריב ברעותא דלבא ,בהרגשה של "קשה
במדרגה גבוהה כל כך ,והשיבו זקני שתדע שאם עלי פרידתכם" ,קשה להאמין שכבר חלפה עברה
ארצה יכול אני לומר גם שאני גדול אפילו מזקננו עלינו השבת המרוממת בצל הקודש.
המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א ,כששמעה לאחר הבדלה ניגנו הזמירות למוצאי שבת קודש
אחותם את שיחתם נרעשה מאד איך יכול יניק כנהוג בחצה"ק ,בסיום הזמירות עמד כבו"ק מרן
בן ה' או ו' שנים לומר שגדול הוא מהמגיד הגדול אדמו"ר (שליט"א) זיע"א לריקוד של שמחה ,לאחר
זיע"א ,והלכה וסיפרה זאת לאחיה הגדול הרה"ק כל יום השבת בצילא דמהימנותא גברה השמחה
רבי שלמה זיע"א. עד מאד ובמשך זמן ארוך רקדו בשמחה ובטוב
כשסיפר זאת לאביו אדמוה"ז מסאדיגורה לבב ובשבח והודאה להשי"ת שזכינו להאי יומא
זיע"א אמר לו אביו למה לא תבין ,הרי זה כדוגמת דנשמתין.
בכ
התעוררו לקבל על עצמם את תקנת הקודש ,בעברם הזהב שככל שיצרפוהו יותר יעלה ערכו ,דהנה
לפני הקודש ואמרו שקיבלו על עצמם את התקנה, הזהב גם בהיותו באדמה שוה הוא הרבה ,אבל
נענה כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א ואמר משיוציאוהו מהאדמה ישוה יותר ,וככל שיטהרו
שבעזהשי"ת כשיסיימו את החודש הראשון ,ישלחו אותו מסיג ולכלוך ויצרפוהו יעלה ערכו ,וכאשר
אליו מכתב להודיע זאת ,ומארה"ק ישלחו להם יעשו ממנו כלי ,עולה ערכו עוד יותר ,ואם
כרטיסים חודשיים נוספים ,לטוב להם ולביתם כל מוסיפים לו ידיות וכיסוי עולה ערכו עוד יותר,
ואם מוסיפים עליו ציורים וכיורים הרי זה שוה
הימים.
N
עוד הרבה יותר ,מה גם אם משבצים בו אבן טובה
שעולה ערכו יותר ויותר עכד"ק.
במוצאי שבת קודש קיבל כבו"ק מרן אדמו"ר על זה היה מוסיף זקני הרה"ק הכנסת מרדכי
(שליט"א) זיע"א בקו"פ את אנ"ש שבאו מרחוק ,במשך זיע"א את מאמר זקני הס"ק מרוז'ין זיע"א שפירש
זמן רב נכנסו אל הקודש אנ"ש ובני משפחותיהם הפסוק ,שבכל אחד מבני ישראל נמצא אבן
בפתקי דרחמי ,וזכו להפקד בדבר ישועה ורחמים. טוב ,דהיינו הניצוץ האלקי המיוחד אליו ,אלא
N
שהתגלות אור הניצוץ הזה תלוי כמה כל אחד מזכך
עצמו ,והמשיל זאת במשל ליהלום הטמון בטיט
הדרן עלך שבת ההתכנסות ,והדרך עלן ,לא תתנשי אינו מאיר כלל ,וככל שינקו אותו מהטיט והעפר
מינן ולא תתנשי מינך ,זו היתה ההרגשה בלב כל יתחיל להאיר יותר ויותר ,ובודאי אם ישבצו אותו
אנ"ש הי"ו בסיומה של השבת המרוממת" ,יומא בשרשרת של כסף או של זהב אז יאיר ביותר ,כך
דנשמתין" בצילא דמהימנותא .אם אמנם אמרו נשמת היהודי כשלעצמה בודאי אורה גדול ,אבל
שהקולמוס לשון הלב ,אך למרות זאת ,דל עטנו כדי שתאיר כראוי צריך לשבצה במצות ומעשים
טובים ,בסור מרע ועשה טוב .עכד"ק.
מלתאר נכוחה את שבת ההתכנסות המרכזית ,שמא
אפשר לסכם זאת במילים ספורות "קומי אורי כי בא ובכן הנני אומר לכם שע"ד זה הוא גם בסדר
אורך כי כבוד ה' עליך זרח" ,פרק חדש נרשם בדברי הדורות ,שככל שהדורות מאוחרים יותר ,יש בכוח
ימיה של חצר הקודש בארה"ב ,למן היום הזה והלאה הדור שאחריהם להשען על הדורות הקודמים
נתחדש כאן הדר זיוה ,ימים ידברו בתוצאותיה במעשיהם הטובים ,אלא שעבודת כל אחד הוא
הברוכות לכבוד התורה והחסידות ולכבוד שמים. לשבץ את מעשיו הטובים במקומם הנכון והראוי,
N
להוסיף לבנות בנינים רוחניים שיהיה להם קיום,
ושהמעשים הטובים שעושים יהיו כפועל יוצא
ברכות ותהילות הביעו קהל אנ"ש במזמורי שבח מכל הקדמת עבודת הדורות הקודמים ,ולהמשיך
ותודה להנהלת מוסדותינו הק' בארה"ק ,לשלוחת דרכם בקודש.
המשרד בארה"ב ,ולחברי ה"ועדה המכינה" ,על יעזור השי"ת שתשובו לביתכם לחיים טובים
עמלם הכביר להוציא מן הכח אל הפועל את שבת ולשלום" ,שובו לכם לאהליכם" ,ותתברכו
ההתכנסות בצל הקודש ,כשבפיהם בקשה הנובעת בהשפעות טובות בגשמיות וברוחניות בשפע
מעומק הלב ,שימשיכו בפעילות הנפלאה לרומם ברכה והצלחה וכל טוב ,אכי"ר.
קרן התורה והחסידות גם בארה"ב ,שתהיה השבת N
הזאת בפרט ומסע הקודש בכלל לאבן דרך לחידוש
ביראת הכבוד עברו על קהל הקודש לברכת הפרידה,
פני בית רוז'ין סאדיגורה ,ובתפילה לה' שיזכו
כשכל אחד מהנוכחים זוכה לקבל את הכרטיס שנקבע
לנשיאת חן בעיני ה' ובעיני בני אדם להרבות פעלים
ללימוד לפי ימי החודש בספר החינוך ובחורש"י.
לתורה ולחסידות כשאיפתם הטהורה לאורו הבהיר
של כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א עדי ביאת בין העוברים לקבל ברכת הקודש ,היו גם אברכים
גואלנו הנאמן במהרה ,אכי"ר. שמשמים נזדמנו לשהות במקום זה בשב"ק,
N
וכששמעו את אמרי הקודש בשעת רעוא דרעוין,
N
גכ
זוכים גם להשפעות טובות בגשמיות ,ובירך
ברוב ברכות (תוכן האמ"ק יבואו אי"ה) ,אחר שוררו
בקודש פנימה
ניגון שמחה ובסיום בירך הרה"ח ר' יהושע לייב
גלרנטר הי"ו ברכה אחרונה.
לתפילת מעריב עבר לפני התיבה הרה"ח ר'
מרדכי שלמה אדלר הי"ו מבארא פארק ,אחר
התפילה עברו בסך לברכת השלום וכבו"ק מרן
שליט"א שב לבית הנתיבות ועלה אל כבש
ימי מסע הקודש
n
המטוס בדרכו אל אדמת קנדה.
בקרב ק"ק דמאנטריאול
בשעות הערב נחתו כבו"ק מרן שליט"א ובני יום רביעי פר' תולדות בדר"ח כסלו
הפמליא בשדה התעופה כשמשלחת נכבדה
מבני העיר מקבלים את פני הקודש ,תיכף יצא תפילת שחרית התפללו בבית המדרש הגדול
כבו"ק מרן שליט"א לעבר העיר מאנטריאול בשעה ,7:30לפני התיבה עבר הר"ר משה
[ברכבו של הר"ר בצלאל רייצער הי"ו שעמד (ברמ"ש) כהן הי"ו ,בקריה"ת עלה כבו"ק מרן
במסירות לימין ביקור הקודש] לרגל השמחה שליט"א לעליית רביעי ,אחר שיעור המשניות
הקבוע כבכל יום ,עברו בסך לברכת הפרידה
n
בבית חותן המלך הגרא"ח שטרנבוך שליט"א.
n
קודם יציאת צדיק מן העיר.
יום חמישי פר' תולדות ב' כסלו אחר זמן מועט יצא כבו"ק מרן שליט"א עם
בבוקרו של יום נכנס כבו"ק מרן שליט"א המשמשים בקודש לעבר נמל התעופה לוד
לבית האכסניא בבית הרבני הנכבד מו"ה רבי ובשעה 11:30המריא המטוס בדרכו אל עבר
רפאל הערצאג שליט"א ראש הקהל דק"ק מדינת קאנדא לרגל שמחה במעון חותן המלך
n
בעלזא במאנטריאול שהעמיד את ביתו ברוחב הגאון רבי אשר חיים שטערנבוך שליט"א.
לב לכבודו של צדיק והפמליא בכל ימי הביקור
המרומם ,כאשר שם נערכו גם סדרי התפילות
וקבלת הקהל למשחרים פני צדיק י"נ. בשעה 16:30אחה"צ [שעון ארה"ב] נחתו
לתפילת שחרית עבר לפני התיבה משב"ק בשדה התעופה 'נוארק' שבניו יארק שם קידמו
הרב מרדכי יוסף סגל הי"ו ,ולחזרת הש"ץ עבר את פני הקודש מאנשי שלומנו בארה"ב אשר
לפני התיבה אחד מבני המקום מפני ששם עדיין דצו ועלזו על הזכיה העצומה אשר נפלה
אומרים 'ותן ברכה' .בפתיחת הארון נתכבד בחלקם ,העסקן הר"ר יעקב יוסף גולדמאן הי"ו
הרב אהרן טירהויז הי"ו מנכ"ל מוסדותינו הק', סידר את יציאת כבו"ק מרן שליט"א מהמטוס
כהן הרה"ח ר' מרדכי שלום יוסף (ברמ"ע) כהן בדרך כבוד וכחזקתו בקודש ,ותיכף פנו לחדר
הי"ו ממודיעין עילית ,לוי משב"ק הרב מרדכי במלון הסמוך שם התפללו תפילת מנחה כשלפני
יוסף סגל הי"ו ,כבו"ק מרן שליט"א עלה לעליית התיבה עבר הרה"ח ר' ישראל ראנד הי"ו.
שלישי ובירך ברכת הגומל ,הגבהה הר"ר אחר ערך כבו"ק מרן שליט"א שולחן לחיים
ישראל אליעזר אדלער הי"ו שעמד במסירות לרגל ראש חודש ,תחילה בירך על לעקיך ויי"ג
לימין ביקור הקודש ,גלילה הר"ר אשר חיים וחילק להנוכחים ,אח"כ זימרו 'אהבת עולם
קייסרמאן הי"ו. תביא להם' וכבו"ק מרן שליט"א פתח באמרי
אחר התפילה נערך מעמד "קבלת פנים" בבית קודש ברמז בשם החודש "כסלו" בשם זקנו
האכסניא בהשתתפות ראשי ופארי קהלות הרה"ק העקבי אבירים שיהיה לבנ"י "כס" טוב
קודש דשם ,דייני ק"ק מחזיקי הדת בעלזא הגר" ו"לב" טוב ,ומה השייכות לחודש זה דוקא ,אלא
ווערנער והגר" גאליצקי שליט"א ,האדמו"ר שבחודש זה נראה אצל בנ"י אבירות לב למסור
משאץ מאנטריאול שליט"א ,האדמו"ר מטריסק נפש לכבוד השי"ת ,ולכן אפשר לזכות בחודש
מאנטריאול שליט"א והגרלו"י הורוויץ שליט"א הזה ל"לב" טוב לאבינו שבשמים ,וממילא כבר
דכ
ברוב כבוד ושוחחו בשיח קודש אודות הקשר רב ביהמ"ד קהל חסידים.
של זקנו כקש"ת בעל האמרי חיים זצוק"ל עם כבו"ק מרן שליט"א הופיע בהדרו ופצחו
מרנן רבוה"ק זיע"א ועל עבודת הנגינה בבית לזמר 'ברוך הבא בשם ה' והיסב לשולחן לחיים,
ויז'ניץ ,כבו"ק מרן שליט"א כיבדו לברך על תחילה בירך על לעקיך ויי"ג ואיחל לחיים לכל
יי"ג והתברכו בברכות לרוב ובסיום יצא ללוותו הנאספים ,אחר זימרו 'אך טוב וחסד' ו'קה זכות
לרוחבה של עיר. אבות' ,לאחר מכן שיבח כבו"ק מרן שליט"א
אח"כ הגיע כבו"ק מרן שליט"א לביקור את מעלת הישוב במקום ,ואח"כ פתח באמרי
במעונו של הגה"צ רבי יהונתן בנימין ווייס קודש אודות הנאמר בפרשה "שני גויים
שליט"א מרא דאתרא מאנטריאול ,בין היתר בבטנך" ופירש"י שזה רומז לרבי ואנטונינס,
נסובה השיחה בעניין תפילה בזמנה בהלכה והקשה באוה"ח וכי זה המשל על יעקב ועשו,
ובאגדה ,אחר כיבד את כבו"ק מרן שליט"א אלא שבזה רואים החילוק מהקצה אל הקצה כי
לברך על היין והתברכו בברכות לרוב ,כן אנטונינוס היה מלך כשר כידוע ,ואעפ"כ רואים
מסר לו כבו"ק מרן שליט"א פ"ש וברכת מז"ט בו את החילוק בין אופן האכילה שלו לאכילת
משמחת הברית לנינו שיחי' בן לנכדו הר"ר רבנו הקדוש הוא רחוק מהקצה אל הקצה ,כי
יוסף יהושע שצ'דרוביצקי הי"ו מחיפה חתן אכילתו היא אכילת תאוה ואפילו אם הוא מלך
חתנו ,בסיום יצא ללוות את כבו"ק מרן שליט"א כשר כוונתו לעוה"ז ,ואילו אצל רבנו הקדוש
n
לרחובה של עיר. הכל היה לשם שמים ולא נהנה אפילו באצבע
קטנה ,ויש להוסיף כי הרה"ק מהר"ש מבעלזא
זיע"א אמר על הרה"ק מנשכיז זיע"א "מרדכי
בן גיטל הוא בלתי לה' לבדו" ,כי לא היה אצלו
משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר ב'שמחת
שום חילוק בין העבודה בגשמיות ולעבודה
הנישואין' בבית חותן המלך הגאון רבי אשר חיים
ברוחניות ,ודייקא בזה ניתן לראות החילוק בין
שטערנבוך שליט"א דומ"ץ ק"ק מחזיקי הדת
יהודי לאומות העולם ,שאפילו אצל מלך כשר
ורב ביהמ"ד 'אוהל יעקב' אנטווערפן ,שמחת
הכל הכוונה לגשמיות לעומת זאת אצל בנ"י
נישואי נכדתו הכלה תחי' בת בנו בנו הרב ברוך
הכל עושים לשם שמים ,וסיים ברוב ברכות
שליט"א חתן הגה"צ גאב"ד ג'עבוי שליט"א עם
(תוכן האמ"ק יבואו אי"ה) ,בסיום בירך הר"ר דוד
החתן נכד הגה"צ רבי אפרים פאדווא שליט"א
n
אונגאר הי"ו ברכה אחרונה.
גאב"ד לונדון.
במעמד החופה נתכבד כבו"ק מרן שליט"א
בברכה ואחר איחל מזל טוב לכל בני המשפחה
הרוממה. בשעות הצהרים הגיע כבו"ק מרן שליט"א
לביקור בבית ש"ב הרבני הרה"ח ר' אהרן
בהמשך שב כבו"ק מרן שליט"א לפאר שלמה פעלדמאן שיחי' לאוי"ט ,בין היתר סיפר
בסעודת הנישואין ונטל ידיו לסעודת המצוה, לפני הקודש אודות ביקוריו הנאדרים בקודש
אחר בירך על היין ואיחל לחתן ולמחותנים של מרן אדמו"ר העקבי אבירים זיע"א בביתו
מברכות קדשו ,בהמשך השתתף כבו"ק מרן וביקורי מרן אדמו"ר הרה"ק הכנסת מרדכי
שליט"א בריקודי השמחה ובמרכזם רקד זיע"א בעיר ,וכן נסובה השיחה אודות קורות
בפרטות עם החתן הי"ו ואחר רקד בפרטות אבות משפחת פעלדמאן המעטירה ,בהמשך
עם חותנו שליט"א ,לאחר מכן ריקוד בפרטות כיבד את כבו"ק מרן שליט"א לברך על היין וכן
עם הסב הגה"צ גאב"ד ג'עבוי שליט"א ומחול הגיש כמנחה את הספה"ק 'טל חיים' להרה"ק
לצדיקים עם כקש"ת האדמו"ר מוויזשניץ רבי חיים מאטיניא זיע"א שהו"ל ,בסיום בירכו
מאנטריאול שליט"א .אחר הריקודים השתתף כבו"ק מרן שליט"א בברכות לרוב לאריכות
n
כבו"ק מרן שליט"א במעמד המצווה טאנץ. ימים ושנים טובות מתוך בריות גופא ונהורא
n
מעליא ונפרד לשלום ושב לבית האכסניא.
יום שישי פר' תולדות ג' כסלו
בשעות אחה"צ הגיע לביקור גומלין בקו"פ
אנשי שלומנו צעירי האברכים מקהילתנו
בבית האכסניא כקש"ת אדמו"ר מוויזשניץ
הק' בבני ברק יצאו יחדיו לשבת ההתאחדות
מאנטריאול שליט"א ,כבו"ק מרן שליט"א קיבלו
הכ
ישראל אליעזר אדלער הי"ו ,מפטיר הרה"ח השנתית כאיש אחד בלב אחד .לקראת השבת
ר' אלכסנדר בלויא הי"ו ,הגבהה הר"ר יחזקיה זכו לקבל את ברכת הקודש אשר שיגר כבו"ק
טויב הי"ו ,גלילה הרה"ח ר' מרדכי שלום יוסף מרן שליט"א במכתב קודש ע"י משב"ק נאמן
כהן (ברמ"ע) כהן הי"ו ממודיעין עילית ,לתפילת בית רבוה"ק הרה"ח ר' דוד משה סגל שליט"א
מוסף עבר לפני התיבה הר"ר ישראל אליעזר בזה"ל" :יעזור השי"ת שיתברכו כולם ,זיי זאלן
n
אדלער הי"ו. זיין געזונט ,העיקר הוא שישמעו וישרישו בלבם
את הדברים הנאמרים להם ,שיקיימו בנפשם
'שמור ושמעת' (דברים יב ,כח) ,ע"ד הכתוב (שמות
לא ,טז) 'ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את
אחר התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א
השבת' ,וידוע מה שפירש האוה"ח הק' "ושמרו"
לעריכת ה"קידושא רבה" ,בהגבהת הכוס כיבד
מלשון המתנה שצריכים להמתין ולכסוף לקבל
את פע"ח הרב ישראל יוסף מרילוס שליט"א
את יום שבת קודש ,אולם צריך לדעת שלאחר
ואחר טעם מיני מזונות ,זימרו 'חי ה'' ו'מזמור
ההכנה מתבקש גם "לעשות את השבת" ,כי לא
לדוד' ,אחר פתח כבו"ק מרן שליט"א באמרי
די בעצם ההכנה ,אלא נדרש שתהיה גם עשיה
קודש בביאור ענין הברכות של יצחק אבינו
בפועל .זהו הרמז "שמור ושמעת" ,לאחר ההכנה
ליעקב ,שתכליתם הוא שיזכו בכל עת וזמן
ורצון הלב נדרש לקיים גם "ושמעת" ,שכל אחד
להתקרב להשי"ת ,ולכן יש שינוי בין הברכות
ישריש את הדברים בלבו ובנפשו ,ושיקיימו
ליעקב לברכות לעשו ,דאילו אצל יעקב מקבל
למעשה את כל הענינים שיתעוררו בהם במשך
את הברכות רק כשראויים לכך ,אבל עשו
n
יום השבת קודש בשבת אחים גם יחד" .עכלה"ק.
מקבל את הברכות בכל אופן ,כי אינו זוכה
להתקרב להשי"ת .והוסיף עוד באמרי הקודש
אודות החילוק בין יעקב לעשו בקיום מצות
כיבוד אב ואם ,אשר אצל יעקב אבינו ע"ה שב"ק פר' תולדות בצל הקודש
היה הכל בכוונה ובפנימיות השלמה ,ואילו
אצל עשו הכל היה רק כדי למצוא חן בעיני סדרי השבת נערכו בהתרוממות הנפש בבית
אביו (תוכן האמ"ק במדור אמרי קודש) ,לאחר מכן האכסניא של הרבני הנכבד מו"ה רבי רפאל
שוררו 'אנעים זמירות' [ליובאוויטש] וניגון הערצעאג שליט"א .לתפילת מנחה ערש"ק
פריילעכ"ס [טשארטקוב] וכבו"ק מרן שליט"א עבר לפני התיבה הרה"ח ר' אלכסנדר בלויא
הי"ו ר"מ בישיבת סקווירא דשם ,לקבלת שבת
n
נעמד לריקוד.
ומעריב עבר לפני התיבה הר"ר מרדכי דוד
קליין הי"ו ,אחר התפילה עלו ובאו במשך שעה
ארוכה מאות מתושבי העיר להתברך בברכת
לתפילת מנחה עבר לפני התיבה הר"ר יהודה
n
השבת.
זינגער הי"ו ,בפתיחת הארון נתכבד הר"ר לוי
פארגעס הי"ו ,לעליית כהן עלה הר"ר משה
גראס הי"ו ,לוי הר"ר ישראל אריה זילבערמאן
הי"ו ,שלישי הרה"ח ר' משה יצחק אדלער הי"ו, בצפרא דשבתא לפסוקד"ז עבר לפני התיבה
הגבהה הר"ר אשר פארגעס הי"ו ,גלילה הר"ר הר"ר שלום אויש הי"ו ,לתפילת שחרית עבר
הר"ר משה פעפרקארען הי"ו ,בפתיחת הארון
n
מרדכי עדל הי"ו.
נתכבד הר"ר שלמה וועבער הי"ו מטאמס ריווער
– ניו ג'רזי ,כבעל קורא שימש הרה"ח ר' שלמה
גארניש הי"ו מג'קסון – ניו ג'רזי ,לעליית כהן
חדו השתא בהאי שעתא ,בעת רעווא דרעווין עלה הר"ר ישראל יואל גראס הי"ו ,לוי הר"ר
היה בית האכסניא מלא עד אפס מקום מהקהל אשר חיים קייסרמאן הי"ו ,כבו"ק מרן שליט"א
הרב שצבא על דלתותיו לחזות בנועם ה' בעת עלה לעליית שלישי ואחר ערך 'מי שברך'
עריכת השולחן הטהור דרעווא דרעווין .כבו"ק לבעל האכסניא הרבני הנכבד מו"ה רפאל
מרן שליט"א נכנס בהדרו ונטל ידיו ובצע על הערצאג שליט"א ,רביעי הר"ר דוד אונגאר הי"ו
הי"ב חלות ,זימרו 'בני היכלא' ו'מזמור לדוד' שעמד במסירות לימין ביקור הקודש ,חמישי
ג"פ ,אח"כ הגישו הדגים וכבו"ק מרן שליט"א פע"ח הרב ישראל יוסף מרילוס שליט"א,
בירך על היין ואיחל 'לחיים' לכל הקהל, ששי הר"ר בצלאל רייצער הי"ו ,שביעי הר"ר
המשיכו בסדר הזמירות 'יצוה צור חסדו',
וכ
הדורות אשר באוצרו הטוב ,כן הציג כרכי 'ידיד נפש'' ,הגלה נא' ו'דרור יקרא' ,כבו"ק
ש"ס מדפוס ראשון ועוד ,כבו"ק מרן שליט"א מרן שליט"א פתח באמרי הקודש אודות הרמז
עיין לזמן ממושך בכתבים ובסיום נענה בפ"ק הנלמד מהבארות שחפרו האבות הק' כי זה
כי העיקר הוא להלוך בדרכי הצדיקים הללו, רומז לתורה הק' ומלמד שהשגת התורה הק'
בסיום זימרו 'קול צהלה ורינה' וכבו"ק מרן וכל העבודה הרוחנית הוא אך ורק ע"י עמל
שליט"א נעמד לריקוד. ויגיעה רבה ,כי לאחר הקושי והעמל זוכים
אחר נכנס לחדר מיוחד והרבני ר' מיכל הי"ו לקבל במתנה את התורה הק' וסיים בברכות.
ובני משפחתו שיחי' נכנסו בקו"פ להתברך (תוכן האמ"ק במדור אמרי קודש).
ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים ,ואח"כ נכנסו אחר התורה שוררו ניגון שמחה והמשיכו
n
כל צאצאיו בזה אחר זה להתברך בקו"פ. בסדר הזמירות 'א-ל מסתתר' ,קודם ברכת
המזון שוררו הניגון 'טעמו וראו' [סקולען].
בהגבהת הכוס לברכת המזון כיבד כבו"ק מרן
שליט"א את הר"ר יחזקיה טויב הי"ו.
משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר בשמחת
ה'שבע ברכות' שערך חותן המלך הגרא"ח לתפילת מעריב מוצש"ק עבר לפני התיבה
שטערנבוך שליט"א לרגל נישואי נכדתו הכלה הר"ר אליעזר רובין הי"ו ,אחר נכנס כבו"ק
n
תחי' והסב בהשמחה למשך שעה ארוכה. מרן שליט"א להבדלה ,בהגבהת הכוס כיבד את
הרה"ח ר' מתתיהו ראזענבערג הי"ו ובהחזקת
הנר את הבה"ח יוסף וועבער ני"ו בן הרה"ח ר'
מרדכי ז"ל ונכד בעל האכסניא הרבני הנכבד
משם הגיע לביקור בבית הרה"ח ר' שלום
מו"ה רפאל הערצאג שליט"א ,אחר הבדלה
געשטעטנער הי"ו ,תחילה בירך כבו"ק מרן
שוררו הזמירות כנהוג ['המבדיל'' ,אמר ה'
שליט"א על היין וחילק לכל בני המשפחה שיחי'
ליעקב' ו'אתה הוא מלכי'] ,לאחר מכן פתח
ובירכם מברכות קדשו שיזכה להוסיף לעמוד
כבו"ק מרן שליט"א באמרי קודש אודות הענין
לימין החזקת התורה ובכללם במוסדותינו הק',
שיצחק אבינו ע"ה בירך את הברכות ליעקב
אביו הרה"ח הישיש ר' נתן הי"ו סיפר לפני
מתוך מחשבה שמברך את עשו ,דהענין בזה
הקודש מקורות ימי חייו עת זכה להינצל מגיא
הוא שבכל הדורות ובכל הזמנים בני ישראל
ההריגה בעידן השואה האיומה ר"ל ולהקים
יהיו ראויים לקבל הברכות כי בכל מצב שהוא
בעיר דורות ישרים ומבורכים תלי"ת ,בסיום
בודאי כל יהודי ראוי יותר מעשו לקבלת
זימרו 'א גוטע וואך' וכבו"ק מרן שליט"א נעמד
הברכה ,ובסיום פתח באמירת 'ויתן לך' ונשמע
לריקוד.
קולו בקודש ,והצטרפו כל הקהל הקדוש ,אחר
אחר נכנסו הרה"ח ר' שלום הי"ו ובני זימרו 'א גוטע וואך' וכבו"ק מרן שליט"א נעמד
משפחתו שיחי' ביחידות אל הקו"פ להתברך לריקוד ,בסיום עברו בסך להתברך בברכת 'א
n
ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים.
n
גוטע וואך'.
יום ראשון פר' ויצא ה' כסלו בהמשך הגיע כבו"ק מרן שליט"א לביקור
בבית הרבני הרה"ח ר' מיכל ראזנבערג שיחי'
אחר תפילת שחרית עברו בסך לברכת לאוי"ט ,תחילה בירך על היין וחילק כוסות
הפרידה וכבו"ק מרן שליט"א יצא לעבר נמל לחיים להרבני ר' מיכל שיחי' ולאחיו הר"ר
התעופה בדרכו לעבר ארה"ב לחון את קהל שמואל הי"ו ויוצאי חלציהם שיחי' ובירכם
n
עדתנו הע"י לטוב להם כל הימים. מברכות קדשו שיזכה להוסיף לעמוד לימין
החזקת התורה ובכללם במוסדותינו הק' ,בין
היתר נסובה השיחה אודות התיישבותם וקביעת
מגוריהם של אחב"י בעיר מאנטריאול ואודות
פועלו של הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז
קלויזנבורג זצוק"ל בהקמת הישיבה הראשונה
שם ויסוד השחיטה במקום ,בהמשך הציג לפני
הקודש כתבי ידות של גדולי ישראל וצדיקי
זכ
לשמחה ,וביקש מכבו"ק מרן שליט"א שיעניק ימי מסע הקודש והביקור המרומם
לעקיך להחתן ואחר שקיבל החתן מידי הקודש
לקח האדמו"ר מבאבוב שליט"א שיריים ,אח"כ בקרב בני קהילותינו הק' בארה"ב
קם כבו"ק מרן שליט"א לריקוד בפרטות עם
החתן ולאחר מכן במחול לצדיקים נלהב עם "בר ּו ְך ַה ָּבא ְּב ׁ ֵשם ה' ֵּב ַרכְ נ ּוכֶ ם ִמ ֵּבית ה'"
ָּ
כקש"ת אדמו"ר מבאבוב שליט"א ואח"כ עם בשעה 15:30אחה"צ הופיע כבו"ק מרן
הסבים המרוממים והמחותנים שליט"א ,בסיום שליט"א בהדרו בעיר בארא פארק [ברכבו
יצא האדמו"ר מבאבוב שליט"א ללוות כשאוחז של ידידנו הרה"ח ר' ישראל ראנד הי"ו] ופנה
בידי כבו"ק מרן שליט"א ברוב ידידות וליווהו לעבר בית האכסניא בבית מכובדנו הרה"ח
n
לרחובה של עיר עד לרכבו. מו"ה יהושע אליעזר ברוקער שליט"א ,תיכף
n
החלו בתפילת מנחה.
יום שני פר' ויצא ו' כסלו
בשעה 21:15בלילה הופיע כבו"ק מרן
תפילת שחרית התקיימה בהיכל בית מדרשנו
שליט"א בשערי בית מדרשנו בעיר אשר חנכו
[כבכל ימי שהות הקודש בעיר] ,לפני התיבה
אותו לפני חדשים אחדים כפינת יקרת לאנ"ש
עבר הרה"ח ר' מרדכי שלמה אדלר הי"ו,
דרי העיר לשם ולתפארת ולתהילה ,אנשי
בפתיחת הארון נתכבד הרה"ח מו"ה אברהם
שלומנו גדשו את מבואות בית המדרש בלב
שלמה איינהארן שליט"א ,לעליית כהן עלה
מלא ברגשי קודש על הזכיה לקבל פני צדיק
הרה"ח ר' שמואל כהן הי"ו מפלעטבוש ,לוי
י"נ ,תחילה התפללו תפילת מעריב כשלפני
הרה"ח ר' נחום מרדכי פיש הי"ו ,כבו"ק מרן
התיבה עבר הרה"ח ר' מרדכי שלמה אדלר
n
שליט"א עלה לעליית שלישי.
הי"ו.
אחר נערך מעמד "קבלת פנים" ומסיבה של
מצוה לרגל חנוכת בית המדרש ,את פני הקודש
בהמשך היום פתח כבו"ק מרן שליט"א הדלת
קידמו בשירת 'זה השער לה'' וכבו"ק מרן
'לפראווען' ואנשי שלומנו ובני משפחותיהם
שליט"א ערך שולחן לחיים ובירך על לעקיך
שיחי' עלו ובאו בקודש פנימה להפקד בדבר
ויי"ג וחילק לנכבדי הקהל ,אחר זימרו 'מזמור
ישועה ורחמים למשך שעות ארוכות.
שיר חנוכת הבית' וכבו"ק מרן שליט"א פתח
בין הנכנסים אל הקו"פ הגיע מגיד מישרים באמרי קודש בביאור מאמרם ז"ל שלעולם
הרה"ג רבי יוסף חיים גרינוואלד שליט"א ולמשך יכנס שיעור שני פתחים לבית המדרש ,דהרמז
זמן ארוך שוחחו בנועם שיח ואמרי שפר משיחתן בזה הוא שעיקר קביעותו של יהודי הוא בתוך
של עבדי אבות ומתורתן של בנים ,כבו"ק מרן היכל ה'( .תוכן האמ"ק יבואו אי"ה) ,אח"כ זימרו
שליט"א הודה לו על שיעוריו הנפלאים אשר 'חסדי ה'' בשבח והודאה להשי"ת על הרחבת
מקיים בהם מצוות 'ובלכתך בדרך' ושח כי אביו גבולי הקדושה בקרב קהל עדתנו וכבו"ק מרן
מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א היה מאזין לדרשותיו שליט"א נעמד לריקוד נלהב .בסיום עברו בסך
n
תמידין כסדרן בנסיעותיו בלונדון משכונת לברכת השלום.
סטמפורד היל לבית מדרשנו בשכונת גולדרס
גרין ,אח"כ כיבדו כבו"ק מרן שליט"א לברך על
היין ועל פירות ואיחלו מברכות קדשו ,בהמשך
משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר בשמחת
הגיש הגרי"ח גרינוואלד שליט"א סט ספרי
ה'שבע ברכות' לרגל נישואי נכד כקש"ת אדמו"ר
'פרדס הצדיקים' הערוכים מדרשותיו כמנחה
מבאבוב שליט"א אשר קיבל את פני הקודש
לפני הקודש ,לאחר מכן נשאר ביחידות בקו"פ
ביותרת הכבוד ,בתחילה כיבד את כבו"ק
והגיש קויטל להתברך ולהפקד בדבר ישועה
מרן שליט"א לברך על לעקיך ויי"ג והתברכו
ורחמים.
בברכות לרוב ,אח"כ שוחחו בשיח קודש ממנהגי
כמו"כ בין הנכנסים אל הקו"פ הגיעו האדמו"ר הצדיקים והאדמו"ר מבאבוב שליט"א הזכיר
מבוטושאן שליט"א והרה"ג רבי שלום אליעזר מנהג אביו הרה"ק בעל דברי שלמה זצוק"ל
כץ שליט"א דומ"ץ קהל 'כוונת הלב'. לקחת שיריים מחתנים באמרו שזה מסוגל
חכ
כבו"ק מרן שליט"א לרקד עם החתן ולאחר n
מכן בפרטות במחול לצדיקים עם כקש"ת
האדמו"ר מבאבוב 45שליט"א כשבהמשך צירף
יום שלישי פר' ויצא ז' כסלו
את חותנו הגרא"ח שטערנבוך שליט"א ,אחר
ריקוד בפרטות עם דודו האדמו"ר מזידיטשוב בזמן קבלת קהל נערך בקו"פ 'מסיבת לחיים'
חודרוב שליט"א ואחר עם הסבים המרוממים לרגל השמחה בבית המלכות באירוסי נין מרן
n
והמחותנים שליט"א ובסיום נפרד ברוב ברכות. אדמו"ר הרה"ק העקבי אבירים זיע"א – החתן
פע"ח מרדכי שפירא ני"ו בן פע"ח הרב שמואל
בנימין שפירא שליט"א מלעיקוואד אשר עלה
ובא יחד עם מחותנו הרה"ח ר' משה רובין
משם שב כבו"ק מרן שליט"א לבית האכסניא
שליט"א ,כבו"ק מרן שליט"א בירך על לעקיך
להמשך קבלת קהל אשר נמשך שעות ארוכות
ויי"ג ואיחלם מברכות קדשו לרוב לרגלי
טרם יציאת צדיק מן העיר והסתיימו אחר חצות
n
השמחה.
n
הלילה.
כן נכנס אל הקו"פ בעל האכסניא מכובדנו
יום רביעי פר' ויצא ח' כסלו הרה"ח מו"ה יהושע אליעזר ברוקער הי"ו
אחר תפילת שחרית עברו בסך בני קהילתנו וכבו"ק מרן שליט"א הודה לו מקרב לב על
הק' בבארא פארק ליטול שלום מאת הקודש העמדת ביתו במדת הכנסת אורחים בלבו הרחב
n
טרם יציאת צדיק את העיר. והעניק לו מנחת שי כאות הוקרה.
ביציאתו מהיכל בית מדרשנו דיבר כבו"ק
מרן שליט"א בשבחם של אנ"ש דשם אשר
ביני לביני הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר
n
העמידו בית לה' לשם ולתפארת.
בשמחת הנישואין בחצר הקודש באבוב – ,45
נישואי הכלה תחי' נכדת כקש"ת אדמו"ר
מבאבוב 45שליט"א עם החתן בן כקש"ת
בשעות הצהריים יצא כבו"ק מרן שליט"א האדמו"ר מזידיטשויב חודרוב שליט"א דודו של
את העיר עם המשמשים בקודש ובני הפמלייא כבו"ק מרן שליט"א [חתן זקנו הגר"א שטערנבוך
לעבר העיר לעיקוואד שבניו ג'רזי להמשך זצוק"ל ראב"ד אנטווערפן] ,האדמו"ר מבאבוב
מסע הקודש לחון את פני העיר ובני קהילתנו 45שליט"א קיבל את פני הקודש ביותרת
n
הק' דשם. הכבוד על כך שמתראים בשמחות וכיבדו לברך
[
על היין והתברכו בברכות לרוב ,בהמשך נתכבד
טכ
שהשמחה במעונם
מזלא טבא וגדיא יאה נשגר קדם ידידנו היקרים מאנ''ש לרגל השמחה השרויה במעונם
הרה"ח ר' יצחק ברנשטיין הי"ו – ירושלים
ולבנו הר"ר שלמה הי"ו – בית שמש
לרגל שמחת הולדת הנכד – הבן שיחי' בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' דוד לקס הי"ו – בני ברק
ולבנו הר"ר משה יוסף הי"ו – בני ברק
לרגל שמחת הולדת הנכדה – הבת תחי' בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' יעקב בער פרידמאן הי"ו – בארא פארק
לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי' בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' משה יוסף ברזל הי"ו – בני ברק
ולבנו הר"ר עדיאל הי"ו – אלעד
לרגל שמחת היכנס הנכד – הבן הבה"ח אברהם יעקב ני"ו
לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט
הר"ר חיים רוזנר הי"ו – תל אביב
לרגל שמחת היכנס הבן הבה"ח ני"ו לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט
הר"ר ר' יעקב ורטיקובסקי הי"ו -רעננה
לרגל שמחת נישואי הבן בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' ישראל מרדכי כהן שליט"א – ירושלים
ולבנו הר"ר שלום יוסף הי"ו
ולחותנו הרה"ח ר' יצחק שטרן הי"ו – בני ברק
לרגל שמחת נישואי הנכדה – הבת תחי' בשעטו"מ ובמז"ט
הר"ר רפאל שנהב הי"ו – קרית אתא
לרגל נישואיו בשעטו"מ ובמז"ט
ולאביו הרה"ח ר' צבי אריה שנהב הי"ו – קרית אתא
יה"ר שיזכו לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח לתפארת כרם בית ישראל
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא וכל מילי דמיטב.
פנימי – המו"ל :מכון 'כנסת מרדכי' סאדיגורה ,לפניות בענין הגיליוןgilyon.sadigura@gmail.com :
ל
