gilyoines.com

פונעם רבינס הויף -סאדיגורה · FINEM REBBES HOIF - SADIGERE

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פונעם רבינס הויף -סאדיגורה · FINEM REBBES HOIF - SADIGERE — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫גיליון מוגדל‬ ‫לכבוד‬ ‫שבת התוועדות‬ ‫אנ"ש בארה"ב‬ ‫בראשות כבו"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת ויצא ה'תשפ"ז • שנה ז' גליון ט' (רפ"ו)‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫זכרון קדוש‬ ‫אמרי קודש‬ ‫קידושא רבה שב"ק פר' תולדות – מאנטריאול ‪ ....................‬א שבת ההתאחדות לאנ"ש בארה"ב – שב"ק פר' וארא ה'תשע"ד ‪ ...‬טז‬ ‫בקודש פנימה‬ ‫רעד"ר שב"ק פר' תולדות – מאנטריאול ‪ ...............................‬ד‬ ‫מוצש"ק פר' תולדות לפני אמירת "ויתן לך" ‪ .............................‬ו ימי מסע הקודש בקרב ק"ק דמאנטריאול – פר' תולדות ‪ ....‬כד‬ ‫ימי מסע הקודש בבארא פארק – פר' ויצא ‪...........................‬כז‬ ‫משא הקודש‬ ‫‪Y‬‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫מעמד סיום מסכת סוכה – "חלקנו" – כ"א מרחשון ‪ .............‬ז‬ ‫ברכת מזלא טבא לאנ"ש היקרים ‪ .........................................‬ל‬ ‫ויש להבין ביאור הדברים‪ ,‬וכי יצחק אבינו‬ ‫בירך את הברכות על תנאי‪ .‬עוד יש להבין הרי‬ ‫המדובר כאן הוא על ברכתו של יעקב‪ ,‬וא"כ‬ ‫מהו הענין להזכיר את ברכתו של יצחק לעשו‬ ‫אמרי קודש‬ ‫ולפרש מהו החילוק ביניהם‪ .‬וביותר יש להבין‬ ‫דמשמע מפירש"י שעשו קיבל את ברכתו בלי‬ ‫תנאי‪ ,‬ואילו ברכתו של יעקב אבינו היא רק‬ ‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫בתנאי "אם ראוי לך יתן לך"‪.‬‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫וי"ל בהקדם המבואר בבאר מים חיים (פר' לך‬ ‫בעת ה"קידושא רבה"‬ ‫לך) דיש ד' סיבות הגורמות ליסורים‪ ,‬א' יסורים‬ ‫שב"ק פר' תולדות ה'תשפ"ז‬ ‫של אהבה כדי להרבות שכרו לעולם הבא‪ .‬ב'‬ ‫בבית בעל האכסניא‬ ‫כשיהודי נכסף למסור נפשו על קידוש ה'‪ .‬ג'‬ ‫הרה"ח ר' רפאל הערצאג שליט"א‬ ‫יסורים הבאים לזככו מהעוונות שעשה בימי‬ ‫חייו כדי להציל נפשו מלרדת שחת‪ ,‬ולהזכיר‬ ‫בעיר מאנטריאול‪:‬‬ ‫לו שצריך להתעורר בתשובה ולהיטיב מעשיו‪.‬‬ ‫פו"א‪ ,‬בברכותיו של יצחק אבינו ליעקב‬ ‫ד' יסורי הרשעים שרובו עוונות שלא די לו‬ ‫נאמר (כז‪ ,‬כח) 'ויתן לך האלקים מטל השמים‬ ‫במה שמוכן לו לשלם ענשו לעולם הבא‪ ,‬אלא‬ ‫ומשמני הארץ'‪ ,‬ופירש"י 'מהו האלקים‪ ,‬בדין‪,‬‬ ‫גם כל ימיו הם צרות ומכאובים‪.‬‬ ‫אם ראוי לך יתן לך‪ ,‬ואם לאו לא יתן לך‪ ,‬אבל‬ ‫וכן איתא גם במאור עינים (פר' לך לך ד"ה‬ ‫לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך (שם‪,‬‬ ‫ויאמר ה' אל אברם) דכל ההתנהגות במדת הדין‬ ‫לט)‪ ,‬בין צדיק בין רשע יתן לך'‪.‬‬ ‫‌א‬ ‫לברכה‪ ,‬כדי שיתקן ויטיב את מעשיו‪ ,‬וכל זה‬ ‫הוא כדי שיגיע עי"ז טובה להאדם‪ ,‬ואם אינו‬ ‫הוא בעצם חלק מהברכה‪.‬‬ ‫רואה את הטובה‪ ,‬בודאי היסורים הם למרק‬ ‫להאמור יובן מ"ש "אם ראוי לך יתן לך‪ ,‬ואם‬ ‫עוונותיו‪ ,‬אשר אין לך טובה גדולה כי עי"ז הוא‬ ‫לאו לא יתן לך"‪ ,‬דזה גופא היא ברכתו של יצחק‬ ‫מתקרב להשי"ת‪.‬‬ ‫אבינו ליעקב‪ ,‬כי ברכתו של עשו אינה תלויה‬ ‫ומפורש בדבריהם הק' שכל ענין היסורים‬ ‫בתנאי כי הוא רחוק מהשי"ת‪ ,‬ודומה לבן המלך‬ ‫הוא לקרב את האדם לבוראו ית"ש ולהיטיב‬ ‫שגרשוהו מהיכל המלך למקום רחוק‪ ,‬ושלחו‬ ‫עמו‪ ,‬וכידוע מה שמבארים הטעם בקללת‬ ‫עמו כדי מחייתו רק כדי שלא ישוב לבקש‬ ‫הנחש (ג‪ ,‬יד) 'על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי‬ ‫מהמלך מאומה‪ ,‬אולם מהות ועיקר הברכה‬ ‫חייך'‪ ,‬דלכאורה נראה כברכה שמזונו יהיה‬ ‫לבנ"י הוא שיהיו דבקים וקשורים בהשי"ת‬ ‫מזומן לו בכל מקום‪ ,‬אולם האמת הוא שאין‬ ‫בכל עת ובכל זמן‪ ,‬ולכן יזכו לקבל את הברכות‬ ‫זה ברכה כלל וכלל‪ ,‬כי משמעות הדבר הוא‬ ‫רק כשיהיו ראויים לזה‪ ,‬ואם ירדו ממדרגתם‬ ‫שהשי"ת הרחיקו מעל פניו‪ ,‬ולכן הזמין לו‬ ‫ולא יהיו ראויים לברכה ח"ו‪ ,‬לא יקבלו את‬ ‫את מזונו כדי שלעולם לא יזדקק לבקש על‬ ‫ברכת ה' ומזה גופא יתעוררו לשוב בתשובה‬ ‫מזונות ואינו זוכה לשייכות עם השי"ת‪ ,‬לעומת‬ ‫כדי שיחזרו ויקבלו את ברכת השי"ת‪ ,‬ובדומה‬ ‫זאת מי שקרוב למלך יכול לבקש ולהתפלל על‬ ‫לבן המלך האהוב על אביו שמקבל כל הנצרך‬ ‫כל הנצרך לו בכל עת ובכל זמן‪ ,‬וזוכה שישמע‬ ‫לו מבית המלך‪ ,‬כך בנ"י יכולים תמיד לבקש‬ ‫השי"ת את תפילתו‪.‬‬ ‫את כל הנצרך להם מהשי"ת‪.‬‬ ‫וכבר ביארו בזה עפ"י משל למלך שהיו לו‬ ‫גם יובן בזה מה שפירש"י בברכתו של יעקב‬ ‫ב' בנים‪ ,‬וכאשר אחד מהם התנהג שלא כהוגן‬ ‫אבינו ע"ה "אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה‬ ‫החליט לשלחו מעל פניו‪ ,‬אכן עכ"ז הוא הרי‬ ‫מושבך"‪ ,‬כי זה גופא מלמדנו מהות ברכתו‬ ‫בן המלך‪ ,‬לכן נתן לו אביו ממון רב כדי שיהיה‬ ‫של יעקב אבינו ע"ה שתכליתה הוא להתקרב‬ ‫לו במקום גלותו כדי סיפוקו‪ ,‬וכשראה זאת‬ ‫להשי"ת‪.‬‬ ‫בנו השני שנשאר בחצר המלך‪ ,‬שאל את אביו‬ ‫היתכן שלאחיו שהתנהג שלא כהוגן נתן ממון‬ ‫*‬ ‫רב ועבורו אינו נותן מאומה‪ ,‬השיב לו אביו‬ ‫בהמשך הפרשה נאמר (כח‪ ,‬ו‪-‬ט) 'וירא עשו‬ ‫המלך וכי הנך נצרך לזה‪ ,‬הרי יושב הנך בארמון‬ ‫כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם‬ ‫המלך ומקבל את כל מחסורך ביד רחבה‪.‬‬ ‫לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו‬ ‫בדומה לזה אומרים בדרך צחות משל‬ ‫לאמר לא תקח אשה מבנות כנען‪ ,‬וישמע יעקב‬ ‫לאדם שביקש מהשי"ת שיתן לו סכום עצום‬ ‫אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם‪ ,‬וירא עשו כי‬ ‫של מאה מליון דולר‪ ,‬ושאלו אותו מהשמים‬ ‫רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו‪ ,‬וילך עשו‬ ‫מדוע מבקש סכום עצום כזה‪ ,‬והשיב כי נחוץ‬ ‫אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן‬ ‫לו להוצאות ביתו ולנשואי צאצאיו וכדו'‪,‬‬ ‫אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה'‪.‬‬ ‫וכאשר שאלו אותו שוב מהשמים שיכול בכל‬ ‫ויש להבין דלכאורה היה די לכתוב לומר‬ ‫עת לבקש את הנדרש לו‪ ,‬ומדוע צריך את כל‬ ‫דכאשר עשו ראה שיצחק ציוה את יעקב‬ ‫הסכום הגדול הזה בבת אחת‪ ,‬השיב כי חושש‬ ‫"לא תקח אשה מבנות כנען"‪ ,‬לכן "ויקח את‬ ‫שמא יכשל בדיבור לה"ר ושוב לא יהיה ראוי‬ ‫מחלת בת ישמעאל וגו'"‪ ,‬ומה נצרך להזכיר‬ ‫לקבל זאת‪ ,‬לכן רוצה לקבל הכל מראש‪...‬‬ ‫כאן את כל השתלשלות מעשיו של יעקב‪,‬‬ ‫ואם כי זהו דבר צחות‪ ,‬אך טמון בו נקודה של‬ ‫וביותר יפלא מ"ש כאן "וישמע יעקב אל אביו‬ ‫אמת‪ ,‬וישנם הטועים לחשוב בכגון דא‪ ,‬כי‬ ‫ואל אמו וילך פדנה ארם"‪ ,‬מדוע מזכירים כל‬ ‫אינם מבינים שהטובה הגדולה ביותר לאדם‬ ‫זאת כשמדברים אודות עשו שלקח את בת‬ ‫הוא שידע שמרמזים לו מהשמים שאינו ראוי‬ ‫‌ב‬ ‫שפירש 'וישמע יעקב‪ ,‬מחובר לענין שלמעלה‪,‬‬ ‫ישמעאל לאשה‪.‬‬ ‫וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו‬ ‫אכן מזה יש ללמוד שכל מגמתו של עשו‬ ‫פדנה ארם‪ ,‬וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה‬ ‫בקיום מצות כיבוד אב לא היתה אלא לפנים‪,‬‬ ‫ארם‪ ,‬וכי רעות בנות כנען‪ ,‬והלך גם הוא אל‬ ‫ולכן רק כשקיבל ציווי מיוחד מאביו רץ לקיים‬ ‫ישמעאל'‪ .‬דמ"ש "וישמע יעקב‪ ,‬מחובר לענין‬ ‫את דבריו‪ ,‬אך כשידע מהו רצונו של אביו‬ ‫שלמעלה"‪ ,‬המכוון הוא שרק לאחר ששמע‬ ‫ולא נצטווה על כך‪ ,‬לא היה לו כל ענין בקיום‬ ‫עשו שקיים יעקב מצות כיבוד אב ועשה את‬ ‫המצוה‪.‬‬ ‫רצון אביו‪ ,‬זה גרם לו לרוץ ולעשות גם הוא‬ ‫את רצון אביו‪.‬‬ ‫זהו שנאמר תחילה "וירא עשו כי ברך יצחק‬ ‫את יעקב ושלח אותו פדנה ארם לקחת לו‬ ‫ומזה נלמד שכל מעשיו של עשו במצות‬ ‫משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא‬ ‫כיבוד אב לא היו אלא לפנים‪ ,‬כי לא קיים‬ ‫תקח אשה מבנות כנען"‪ ,‬והרי אם היה חשוב‬ ‫המצוה בכוונת הלב ובפנימיות‪ ,‬אלא כל רצונו‬ ‫אצלו קיום מצות כיבוד אב‪ ,‬בודאי הספיק‬ ‫היה שיצחק אביו יחשוב שהוא מהדר במצות‬ ‫עבורו לדעת מהו רצון אביו ולמהר ולקיים את‬ ‫כיבוד אב‪.‬‬ ‫רצונו‪ ,‬אולם לא כך היה‪ ,‬כי אליבא דאמת מצות‬ ‫להאמור יש לפרש גם מ"ש בהפטרת‬ ‫כיבוד אב בעצם לא היתה חשובה בעיניו‪ ,‬ולא‬ ‫הפרשה נאמר (מלאכי א‪ ,‬ב‪-‬ג) 'אהבתי אתכם אמר‬ ‫היה לו כל ענין בקיומה‪ ,‬וזהו שהמשיך הכתוב‬ ‫ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב‬ ‫"וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה‬ ‫נאם ה' ואהב את יעקב‪ ,‬ואת עשו שנאתי'‪,‬‬ ‫ארם"‪ ,‬דרק לאחר שנוכח לראות שיעקב אבינו‬ ‫ויש להבין דהכתוב הקשה "ואמרתם במה‬ ‫מקיים דברי אביו‪ ,‬וחשש שיצחק אביו יראה‬ ‫אהבתנו"‪ ,‬ולכאורה לא נאמר בהמשך הפסוק‬ ‫שרק אחיו מקיים מצות כיבוד אב‪ ,‬מיד נתעורר‬ ‫מה התשובה לזה‪ .‬עוד יש לדקדק דבתחילה‬ ‫גם הוא לרוץ ולקיים רצון אביו ‪" -‬וירא עשו כי‬ ‫אמר הכתוב "אח עשו ליעקב"‪ ,‬ומשמע שיש‬ ‫רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו‪ ,‬וילך עשו‬ ‫ביניהם אחוה‪ ,‬ואילו בהמשך הכתוב "ואהב‬ ‫אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל וגו'‬ ‫את יעקב‪ ,‬ואת עשו שנאתי"‪ ,‬מפורש שהשי"ת‬ ‫לו לאשה"‪ ,‬כדי למצוא חן בעיני אביו‪ ,‬כי זה‬ ‫שונא את עשו ואוהב רק את יעקב‪.‬‬ ‫היה כל מגמתו‪.‬‬ ‫וי"ל הביאור בזה‪ ,‬דאכן כלפי חוץ היה נראה‬ ‫וכל זה מבואר בדקדוק לשונו של רש"י הק'‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫הגליון השבוע נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫הרה"ח ר' אברהם רוט הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו בנישואי הבת הכלה‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫•‬ ‫הברכה אחת היא קדם אביו הנה"ח ר' משה רוט הי"ו – ירושלים‬ ‫יהי רצון שהזיווג יעלה יפה יפה לקשר של קיימא ולבנין עדי עד‪,‬‬ ‫ויזכו לבנות בית נאמן לתפארת כרם בית ישראל‪ ,‬וירוו רוב תענוג ונחת דקדושה‬ ‫מכל יוצ"ח מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב‬ ‫‌ג‬ ‫וי"ל הרמז בזה לדורות‪ ,‬דכל פרשת הבארות‬ ‫עשו כמו יעקב אבינו‪ ,‬וכפי שמצינו שהיה גדול‬ ‫רומזת לתורה הק'‪ ,‬וכפי שנראה בענין הבארות‬ ‫בקיום מצות כיבוד אב (בר"ר סה‪ ,‬טז)‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שהאבות הק' הוצרכו לטרוח ולהתייגע‬ ‫שהיה בזה קטרוג על יעקב אבינו ע"ה (זוה"ק‬ ‫בחפירתם‪ ,‬וגם לאחר שכבר עלה בידם לחפור‬ ‫ח"א קמד‪ ,):‬וגם איתא שעד היום זוכה לשכר על‬ ‫באר‪ ,‬באו הפלשתים וסתמום פעם אחר פעם‪,‬‬ ‫כך שקיים מצות כיבוד אב (עי' ב"ב קכג‪ ,):‬אולם‬ ‫עכ"ז לא נתייאשו מלהוסיף ולהתאמץ ולחפור‬ ‫ההבדל הוא שאצל יעקב אבינו ע"ה הכל היה‬ ‫שוב כדי למצוא מים חיים‪.‬‬ ‫גם בפנימיות‪ ,‬אך אצל עשו כל מעשיו היו רק‬ ‫וכל זהו מלמדנו שכן הדבר גם בלימוד‬ ‫בחיצוניות מהשפה ולחוץ‪ ,‬וכל מגמתו היתה‬ ‫התורה ועבודת השי"ת‪ ,‬כי אי אפשר לזכות‬ ‫למצוא חן בעיני אביו‪ ,‬ולכן מבחוץ היה נראה‬ ‫להשגת התורה הק' מבלי להקדים לזה עמל‬ ‫כמו יעקב אבינו ע"ה ורשעתו לא היתה ניכרת‪,‬‬ ‫ויגיעה והתאמצות‪ ,‬וגם כשלימודו עולה לו‬ ‫וזהו שאמר הכתוב "ואמרתם במה אהבתנו"‬ ‫בקושי רב‪ ,‬עליו להוסיף ולהתאמץ ולאזור‬ ‫כי לכאורה הם נראים דומים זה לזה‪ ,‬אכן‬ ‫עוז ולהמשיך לעסוק בתורה הק'‪ ,‬עד שיזכה‬ ‫התשובה לזה היא "ואהב את יעקב‪ ,‬ואת עשו‬ ‫לבסוף להשיג את התורה הק'‪.‬‬ ‫שנאתי" ‪ -‬כי אצל יעקב אבינו ע"ה הכל היה‬ ‫בפנימיות ואצל עשו הכל היה רק בחיצוניות‪.‬‬ ‫וכמאמרם ז"ל (מגילה ו‪' ):‬יגעת ומצאת‬ ‫תאמין‪ ,‬יגעת ולא מצאת אל תאמין‪ ,‬לא יגעת‬ ‫וזהו שאמר הנביא "הלא אח יעקב לעשו"‪,‬‬ ‫ומצאת אל תאמין'‪ ,‬כי לא יתכן להגיע לתורה‬ ‫כי בחיצוניות נראים דומים זה לזה‪ ,‬אך את כל‬ ‫ולעבודת השי"ת ולשום דבר רוחני מבלי‬ ‫מעשיו היה עושה רק כדי שיאמרו שעושה‬ ‫יגיעה והתאמצות‪ ,‬ולכן "לא יגעת ומצאת‪ ,‬אל‬ ‫כמעשיו של יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬אולם מעשיהם‬ ‫‪Y‬‬ ‫תאמין"‪ ,‬ורק אם "יגעת ומצאת‪ ,‬תאמין"‪.‬‬ ‫של בני ישראל הם בכוונה לטובה ובאמיתיות‪.‬‬ ‫וכמבואר בגמ' (עירובין נד‪' ).‬אם אדם משים‬ ‫עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תורה ניתנה‬ ‫לו במתנה‪ ,‬וכיון שניתנה לו במתנה נחלו אל‬ ‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫שנאמר (במדבר כא‪ ,‬יט) וממתנה נחליאל‪ ,‬וכיון‬ ‫שנחלו אל עולה לגדולה שנאמר ומנחליאל‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במות כו''‪ ,‬כי לאחר היגיעה והקושי זוכים‬ ‫בעת עריכת השולחן הטהור דרעוא דרעוין‬ ‫לקבל מהשי"ת את התורה הק' במתנה‪.‬‬ ‫שב"ק פר' תולדות ה'תשפ"ז – מאנטריאול‪:‬‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל (סנהדרין כד‪' ).‬במחשכים‬ ‫פו"א‪ ,‬ידוע מאמרם ז"ל (תנחומא לך לך‪ ,‬ט)‬ ‫הושיבני כמתי עולם (איכה ג‪ ,‬ו)‪ ,‬אמר רבי ירמיה‬ ‫'מעשה אבות סימן לבנים'‪ .‬הנה בפרשת‬ ‫זה תלמודה של בבל'‪ ,‬ועוד אמרו במדרש‬ ‫הבארות נאמר (כו‪ ,‬טו‪-‬כב) 'וכל הבארת אשר‬ ‫(תנחומא נח‪ ,‬ג) 'שלא תמצא תורה שבעל פה אצל‬ ‫חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום‬ ‫מי שיבקש עונג העולם‪ ,‬תאוה וכבוד וגדולה‬ ‫פלשתים וימלאום עפר וגו'‪ ,‬וישב יצחק ויחפר‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬אלא במי שממית עצמו עליה כו'‪,‬‬ ‫את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו‬ ‫לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא‬ ‫ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא‬ ‫על התורה שבעל פה כו'‪ ,‬שנאמר (שמות לד‪ ,‬כז)‬ ‫להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו‪ ,‬ויחפרו‬ ‫כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית כו'‪,‬‬ ‫עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים‬ ‫וזו היא תורה שבעל פה‪ ,‬שהיא קשה ללמוד‬ ‫וגו'‪ ,‬ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו‬ ‫ויש בה צער גדול שהיא משולה לחושך‪,‬‬ ‫המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו‬ ‫שנאמר (ישעיה ט‪ ,‬א) העם ההולכים בחושך ראו‬ ‫עמו וגו'‪ ,‬ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא‬ ‫אור גדול‪ ,‬אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול‬ ‫רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה‬ ‫כו''‪.‬‬ ‫הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ'‪.‬‬ ‫‌ד‬ ‫תכלית העולם כ"ש וק"ו שצריכים להתייגע‬ ‫כי בכדי לזכות לתורה הק' נדרש תחילה‬ ‫ולהשקיע עמל רב כדי לקנותה‪.‬‬ ‫יגיעה רבה‪ ,‬ורק לאחר הקושי והעמל והיגיעה‬ ‫וזהו שאמרו "מאי טעמא עיזי מסגן ברישא‬ ‫זוכים להשיג את האור הגדול ולהרגיש מתיקות‬ ‫והדר אימרי כו'‪ ,‬כברייתו של עולם ‪ -‬ומאחר‬ ‫ונעימות התורה הק'‪ ,‬וכפי שפירש"י בפרשתנו‬ ‫שזהו תכליתו של העולם ‪ -‬לכן "ברישא חשוכא‬ ‫(כז‪ ,‬כט) 'צדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה'‪,‬‬ ‫והדר נהורא"‪ ,‬כי תחילת כל השגה בתורה הק'‬ ‫הרמז בזה "צדיקים" ‪ -‬מגיעים לצדקותם בזה‬ ‫הוא בקושי ויגיעה‪ ,‬ורק לאחר מכן זוכים לאור‬ ‫שתחילתן הוא ביסורים ובקושי‪" ,‬וסופן שלוה"‪,‬‬ ‫התורה הק' "והדר נהורא"‪ ,‬וכמ"ש (משלי כד‪ ,‬טז)‬ ‫כי לאחר שהם מתייגעים ומתאמצים הם זוכים‬ ‫לשלוה‪ ,‬וכפי שאמרו חז"ל (מכילתא יתרו‪ ,‬בחודש‬ ‫'כי שבע יפול צדיק וקם'‪ ,‬בתחילה "שבע יפול"‬ ‫ביגיעה רבה וקושי רב‪ ,‬ורק לאחר מכן "וקם"‬ ‫פ"ב) 'כל ההתחלות קשות‪ ,‬ומכאן ואילך יערב‬ ‫שישיג הרוחניות בניקל‪ ,‬וכאמור שרק לאחר‬ ‫לכם'‪ ,‬דלאחר ההתחלה הקשה ‪ -‬מכח זה זוכים‬ ‫העמל והיגיעה זוכים לקבל את התורה הק'‪.‬‬ ‫לאחר מכן שמכאן ואילך "יערב לכם" וזוכים‬ ‫וזהו דאיתא בזוה"ק (ח"א לב‪' ).‬לית נהורא אלא‬ ‫להרגיש מתיקות התורה הק'‪.‬‬ ‫מגו חשוכא'‪ ,‬כי רק מתוך העמל וההתאמצות‬ ‫והוא כדאיתא בקדושת לוי (לקוטים‪ ,‬מסכת‬ ‫והיגיעה זוכים להשיג את אור התורה הק'‪.‬‬ ‫שבת) לבאר מאמרם ז"ל (שבת עז‪' ):‬מאי טעמא‬ ‫להאמור יש לבאר מ"ש "וכל הבארת אשר‬ ‫עיזי מסגן ברישא והדר אימרי כו'‪ ,‬כברייתו‬ ‫חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום‬ ‫של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא כו''‪,‬‬ ‫פלשתים וגו'‪ ,‬וישב יצחק ויחפר את בארת‬ ‫דלכאורה הוא פלא מהו משמעות דבריהם ז"ל‬ ‫המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום‬ ‫"דברישא חשוכא והדר נהורא"‪.‬‬ ‫פלשתים וגו'‪ ,‬ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו‬ ‫ופירש הרמז בדבריהם ז"ל שהתכלית הנרצה‬ ‫שם באר מים חיים וגו'‪ ,‬ויריבו רעי גרר עם‬ ‫בעולם הוא שיהודי יזכה להתקרב להשי"ת‪,‬‬ ‫רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר‬ ‫ומלבד זאת אין חשיבות לשום דבר בעולם‪,‬‬ ‫עשק כי התעשקו עמו וגו'‪ ,‬ויעתק משם ויחפר‬ ‫וכפי שרואים המציאות גם בגשמיות שדבר‬ ‫באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות‬ ‫שאין לו ערך אפשר לקנותו בתרי זוזי‪ ,‬לעומת‬ ‫ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"‪.‬‬ ‫זאת דבר ערך שיש לו חשיבות‪ ,‬משלמים עבורו‬ ‫דכאמור הבארות רומזים לתורה הק'‬ ‫מחיר יקר‪ ,‬ונדרש להתייגע עבור רכישתו‪,‬‬ ‫שנמשלה למים (ב"ק יז‪ ,).‬ובכדי לזכות ולהשיג‬ ‫על אחת כמה וכמה בעבודה הרוחנית שהוא‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫הגליון השבוע נתנדב ע"י‬ ‫הר"ר חיים רוזנר הי"ו ‪ -‬תל אביב‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫בהיכנס הבן הבה"ח שלמה בנימין ני"ו‬ ‫לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫•‬ ‫יהי רצון שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים‪,‬‬ ‫ולרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב תענוג ונחת דקדושה‬ ‫מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב‬ ‫‌ה‬ ‫ע"ה לקבל את הברכות בלי ידיעת יצחק אבינו‬ ‫את התורה הק' ולהתעלות בעבודת השי"ת‬ ‫ע"ה‪.‬‬ ‫נדרש עמל ויגיעה רבה‪ ,‬וגם אם בתחילה‬ ‫אמנם שמעתי בשם הרה"ק הישמח ישראל‬ ‫נראה הדבר ש"סתמום פלשתים"‪ ,‬לא יתרשל‬ ‫מאלכסנדר זיע"א (פר' תולדות ד"ה וז"ש במדרש)‬ ‫מעבודתו‪ ,‬וכפי שרואים שגם לאחר שכבר‬ ‫וכבר איתא כן מקדמונים (ספר החיים לאחיו של‬ ‫עלה בידם לשוב ולחפור את הבאר ‪" -‬ויריבו‬ ‫המהר"ל) דיש לפרש לאידך גיסא‪ ,‬שבדוקא ניתנו‬ ‫רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים וגו'"‪,‬‬ ‫הברכות ליעקב אבינו ע"ה באופן הזה‪ ,‬ומה‬ ‫כי כל השגה והתעלות בתורה ועבודת השי"ת‬ ‫שנאמר בתורה הק' שיעקב לקח את הברכות‬ ‫מגיע רק ע"י קושי והתאמצות‪ ,‬אכן לאחר‬ ‫בלי ידיעתו של יצחק אין זה טעות ח"ו‪ ,‬אלא‬ ‫שמתאמצים כנכון זוכים שיתקיים "ויקרא‬ ‫הענין הוא שאם יצחק אבינו ע"ה היה יודע‬ ‫שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו‬ ‫מתחילה שמברך את יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬היה‬ ‫ופרינו בארץ"‪.‬‬ ‫מקום לקטרוג על בנ"י במשך הדורות שאם‬ ‫וכל זה הוא דרך העבודה שהנחילו האבות‬ ‫אינם מתנהגים ח"ו כהנהגת יעקב אבינו ע"ה‪,‬‬ ‫הק' לבני ישראל‪ ,‬בתחילה צריכים להתייגע‬ ‫שוב אינם ראויים לברכות ח"ו‪.‬‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬ולאחר מכן זוכים "כי הרחיב‬ ‫אכן מאחר שכשבירך יצחק אבינו ע"ה את‬ ‫ה' לנו"‪.‬‬ ‫יעקב אבינו חשב שמברך את עשו‪ ,‬הרי כל‬ ‫יעזור השי"ת שכולם יתברכו בשפע ברכה‬ ‫יהודי אפילו אם הוא בשפל המצב בודאי טוב‬ ‫והצלחה‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪ ,‬ושנזכה לביאת‬ ‫‪Y‬‬ ‫יותר מעשו‪ ,‬ולכן בודאי גם הוא ראוי לברכה‪,‬‬ ‫משיח צדקנו במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫וכל יהודי ראוי להתברך בברכת "ויתן לך"‪,‬‬ ‫ואדרבה כך היה צריך להיות סדר הדברים‪,‬‬ ‫כדי שהברכות יחולו על יעקב אבינו ע"ה ועל‬ ‫כל הדורות הבאים אחריו‪ ,‬שגם אם לא יהיו‬ ‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫במדרגת יעקב יזכו לברכה‪.‬‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במוצש"ק פר' תולדות‬ ‫יעזור השי"ת אללע זאללן געבענטש ווערן‬ ‫מיט א גוט וואך‪ ,‬א געבענטשטע וואך‪ ,‬א‬ ‫לפני אמירת "ויתן לך"‪:‬‬ ‫געבענטשטן תמיד‪.‬‬ ‫פו"א המנהג הוא לומר במוצאי שבת פסוקי‬ ‫‪Y‬‬ ‫ופתח באמירת "ויתן לך"‬ ‫"ויתן לך" (רמ"א סי' רצ"ה)‪ .‬באוה"ח הק' פירש‬ ‫מ"ש (כז‪ ,‬א) 'ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו'‬ ‫דנאמר כאן "ויהי" לשון צער‪ ,‬כי מחמת זאת‬ ‫[‬ ‫שכהו עיני יצחק נגרם שהוצרך יעקב אבינו‬ ‫‌ו‬ ‫משא הקודש שהשמיע‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במעמד סיום מסכת סוכה ותחילת מסכת קידושין‬ ‫של אברכי אנ"ש הי"ו המאוגדים במסגרת "חלקנו"‬ ‫[‬ ‫שע"י ועד אהבת תורה – כ"א מרחשון ה'תשפ"ז‪:‬‬ ‫לו שהדבר קשה לו ביותר לקבוע זמן ללימוד‬ ‫פו"א‪ ,‬עומדים אנו כעת בשמחת סיום‬ ‫התורה הק'‪ ,‬ובפרט שהלימוד הוא בקביעות‬ ‫מסכתא‪ ,‬סיום הוא שמחה גדולה‪ ,‬וכפי שהזכירו‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬על כן נראה לו לפעמים שדבר‬ ‫כאן [הגרי"ד אלטר שליט"א] שהסיום מורה‬ ‫קשה הוא עד מאוד עבורו להחזיק בקביעות‬ ‫על כך שעמדו בקביעות בלימודם תקופת‬ ‫זו‪.‬‬ ‫זמן עד שזכו לסיים את הלימוד‪ ,‬ועל כן סיום‬ ‫אך צריך לדעת את האמת‪ ,‬שהיצה"ר מניח‬ ‫הוא שמחה גדולה‪ ,‬אם כי התחלת לימוד‬ ‫את כל כוחותיו על ענין זה שלא יקבע האדם‬ ‫מסכתא הוא ג"כ זמן שמחה‪ ,‬אך השמחה‬ ‫זמן ללימודו‪ ,‬ודבר זה לא יניחו היצה"ר לעשות‬ ‫בסיום המסכתא היא על כך שהאדם עמד‬ ‫בקל‪ ,‬כי כל דבר אחר יוכל היצה"ר להניח לאדם‬ ‫בקביעות מדי יום ביומו בסדר הלימוד‪ ,‬טאג‬ ‫לעשות‪ ,‬ואפילו ללמוד תורה‪ ,‬ואך שלא יהיה‬ ‫איין טאג אויס‪ ,‬בכל יום למד את העמוד‪,‬‬ ‫בקביעות‪ ,‬כי כאשר האדם לומד בקביעות‬ ‫ובימים המיועדים לחזרה ג"כ חזר על תלמודו‪,‬‬ ‫הריהו משבר בזה את כל כוחו של היצה"ר‪,‬‬ ‫וקביעות זו מורה על התקשרותו לתורה הק'‪,‬‬ ‫כאשר לומד בקביעות ואינו מתרשל מקביעות‬ ‫על כובד הראש שמקדיש ללימוד התורה הק'‪,‬‬ ‫זו‪ ,‬יש בכך כח גדול ביותר כנגד היצר‪ .‬ועל כן‬ ‫ועל התאמצותו עבור לימוד התורה הק'‪ ,‬ועל‬ ‫כאשר אכן עמדו בקביעות בלימוד זה וזכו‬ ‫כן כאשר מסיימים את המסכתא הוא ודאי‬ ‫לסיים את המסכתא‪ ,‬הרי זה שמחה נשגבה‬ ‫שמחה גדולה עד מאוד‪.‬‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫אך השמחה עתה יש בה תוספת שמחה‪ ,‬כי‬ ‫אין זה רק סיום על המסכתא שסיימו‪ ,‬אלא‬ ‫*‬ ‫היא גם שמחה של התחלה להמשך הלימוד‪,‬‬ ‫על דברי דוד המלך ע"ה (תהלים קיט‪ ,‬קסב)‬ ‫הרי יהודי לעולם אינו מסיים את עבודתו‪,‬‬ ‫'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב'‪ ,‬פירש‬ ‫אלא תמיד שואף להתעלות יותר‪ ,‬וכאשר סיים‬ ‫המגיד מדובנא זצוק"ל בדרך משל‪ ,‬אודות אדם‬ ‫מסכתא אחת דואג לחזור על תלמודו‪ ,‬ובד‬ ‫שביקש להתפרנס ופנה לעבוד בעיר רחוקה‬ ‫בבד ממשיך להתעלות ולהוסיף בלימודו מדי‬ ‫כמלמד דרדקי או בעבודה אחרת‪ ,‬וכפי הנהוג‬ ‫יום ביומו יותר ויותר‪.‬‬ ‫בדורות עברו היו שבים לביתם מעבודה כגון‬ ‫*‬ ‫זו רק כעבור מחצית השנה‪ ,‬ובטרם יצא לדרכו‬ ‫הארוכה הכין לעצמו תרמיל שיכיל בתוכו‬ ‫בזמן הזה של שמחת התורה נעורר אודות‬ ‫כל הנצרך עבורו‪ ,‬בגדים‪ ,‬מאכלים‪ ,‬וכדומה‪,‬‬ ‫כמה ענינים‪ .‬ראשית דבר בענין לימוד התורה‬ ‫תוך כדי הליכתו ראו עיניו מערה בצד הדרך‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬ואודות קביעת עתים לתורה‪.‬‬ ‫ונכנס פנימה וראה שהיא מלאה באוצרות זהב‬ ‫הנה לעתים יתכן שהאדם סבור שהוא טרוד‬ ‫וכסף ומרגליות‪ ,‬והרי לית טב מיניה‪ ,‬ושמח‬ ‫מאוד‪ ,‬הוא מדמה בדעתו שיש ענינים וטרדות‬ ‫מאד כי אם יש בידו אוצר גדול כל כך אינו‬ ‫אחרות שתופסים את מוחו ומחשבתו‪ ,‬ונראה‬ ‫‌ז‬ ‫מאחר שהבנתי שהריני בזה "כמוצא שלל‬ ‫צריך להמשיך בדרכו‪ ,‬וכבר אינו זקוק לעסוק‬ ‫רב"‪ ,‬ועל כן מניח אני את כל הדברים שנראים‬ ‫בעבודתו הקשה‪.‬‬ ‫כאילו הם חשובים ונחוצים‪ ,‬ונראה לעיני‬ ‫אולם כשפתח את תרמילו בכדי לאסוף בו‬ ‫האדם שענינים אלו צריכים למלא את כל‬ ‫האוצרות שמצא‪ ,‬לא הצליח למצוא מקום‬ ‫סדר יומו‪ ,‬הריני מניח וזורק את כולם ובוחר‬ ‫עבור הכסף והזהב והמרגליות‪ ,‬כי התרמיל‬ ‫בעסק התורה‪ ,‬מחמת ידיעתי שהתורה הק'‬ ‫היה מלא וגדוש בכל הבגדים והמאכלים שהכין‬ ‫היא ה"עשירות" האמיתית‪ ,‬ודברי התורה‬ ‫עבור תקופת שהותו הארוכה במרחקים‪ ,‬וככל‬ ‫הם המרגליות האמיתיים‪ ,‬ורק לתורה הק'‬ ‫שניסה למצוא מקום היכן להכניס את האוצר‬ ‫יש חשיבות‪ ,‬כי רק עם דברי התורה יוכל‬ ‫שמצא לא עלתה בידו‪ ,‬ובראותו שאינו מוצא‬ ‫האדם ללכת ולעבור את הפרוזדור ולהגיע‬ ‫מקום עבור האוצר הגדול שהגיע לידו‪ ,‬החליט‬ ‫לעולם הבא עם "תרמיל מלא" באבנים טובות‬ ‫להמשיך בדרכו‪ ,‬מתוך מחשבה שכל תוכן‬ ‫ומרגליות‪.‬‬ ‫תרמילו הן הבגדים הרבים והן מיני המאכלים‪,‬‬ ‫בדומה לזה איתא גם מזקני הרה"ק מאפטא‬ ‫דרושים לו עד מאד עבור תקופת הזמן הארוכה‬ ‫זיע"א (עי' ילקוט אוהב ישראל פר' עקב) שהמשיל‬ ‫שישהה מחוץ לביתו‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאדם שנודע לו‬ ‫והרי כל השומע משל זה מבין בדעתו כי‬ ‫שמעבר להרי החושך מצוי כסף וזהב רב‬ ‫אותו אדם הוא חסר דעה‪ ,‬כל בר דעת מבין‬ ‫ואבנים טובות ומרגליות‪ ,‬וניתן ללכת לשם‬ ‫שהיה עליו להשליך את כל בגדיו ומיני‬ ‫ולהתעשר מכך ביותר‪ ,‬ואכן יצא לדרכו עד‬ ‫המאכלים שבידו‪ ,‬כי גם אם יש להם חשיבות‬ ‫שהגיע אל מעבר להרי החושך‪ ,‬וראה שמחמת‬ ‫והיו נצרכים עבורו‪ ,‬אך לא כשמוצאים אוצר‬ ‫החושך הרב השורר שם יש צורך גדול בנרות‬ ‫כזה‪ ,‬שהרי אם יטול את האוצר שוב לו יהיה‬ ‫המאירים את הדרך‪ ,‬והנרות יש להם ערך‬ ‫צריך להתגלגל בדרכים‪ ,‬ויוכל לשוב לביתו‬ ‫רב מאוד במקומות אלו‪ ,‬ודרש "קל וחומר"‬ ‫ברכוש גדול ולא יזדקק להשתדלות בפרנסתו‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬אם במקום זה שהכסף והזהב מצויים‬ ‫לרוב כחול הים ואין להם כל חשיבות‪ ,‬עכ"ז‬ ‫נענה המגיד מדובנא ואמר‪ ,‬ה'נער' חסר‬ ‫יש חשיבות מרובה כל כך לנרות‪ ,‬הרי כ"ש‬ ‫הדעה הלזה‪ ,‬הוא מי שרואה לנגד עיניו את‬ ‫שבמקום מגוריו‪ ,‬שבו הכסף והזהב חשובים‬ ‫התורה הק'‪ ,‬את שיעורי התורה‪ ,‬הוא רואה‬ ‫ביותר‪ ,‬בודאי יהיה לנרות חשיבות עצומה עד‬ ‫את האוצר לנגד עיניו‪ ,‬והוא פונה להתבונן‬ ‫מאוד ויוכל להתעשר מכך ביותר‪.‬‬ ‫בתרמילו – בסדר יומו‪ ,‬היכן ימצא מקום‬ ‫להניח בו אוצר זה‪ ,‬וחושב‪ ,‬הרי בשעה זו עוסק‬ ‫ועל כן נתאמץ ונתייגע למלאות את כל‬ ‫אני עם 'שטות' זו‪ ,‬ובשעה זו עם שטות אחרת‪,‬‬ ‫שקיו בנרות רבים העשויים מחלב‪ ,‬וכאשר‬ ‫והרי דברים אלו הינם נחוצים וחשובים ביותר‬ ‫בא לביתו לא היה ביכלתו אפילו להכניס את‬ ‫ולא אוכל לוותר עליהם‪ ,‬והיכן אמצא זמן‬ ‫נרות החלב לביתו מחמת ריחם הנודף‪ ,‬כי‬ ‫'לדחוף' את השעה או שעתיים של השיעור‬ ‫לאחר כמה חדשים שהיה החלב בדרכים‪ ,‬לא‬ ‫הקבוע ללימוד התורה‪ ,‬הרי לא אוכל לוותר‬ ‫היו ראויים כבר אפילו להדליק בהם‪ ,‬ולא נותר‬ ‫על כלום מעסקי הנחוצים ביותר‪ ,‬ועל כן עוזב‬ ‫בידו מאומה‪.‬‬ ‫את קביעות הלימוד וממשיך לילך לדרכו‪ .‬והרי‬ ‫וכאשר שומעים את המשל הרי זה נשמע‬ ‫בזה הוא הולך כעני ואביון וחוזר כעני ואביון‪,‬‬ ‫כדברי שחוק‪ ,‬אולם זקני הרה"ק מאפטא‬ ‫הולך כ'נער' וחוזר כ'נער'‪...‬‬ ‫זיע"א אמר כי אותו הכסיל הוא האדם שנשלח‬ ‫זהו שאמר דוד המלך ע"ה "שש אנכי על‬ ‫מעולם האמת שמאיר כולו באור החיים‪,‬‬ ‫אמרתך כמוצא שלל רב"‪ ,‬אינני כאותו חסר‬ ‫לעולם הזה שהוא מעבר להרי החושך‪" ,‬כי‬ ‫דעה המתבונן בתרמילו ונראה לו שהכל מלא‬ ‫החושך יכסה ארץ"‪ ,‬וכשמגיע לכאן רואה‬ ‫עד אפס מקום‪ ,‬אלא "שש אנכי על אמרתך"‬ ‫‌ח‬ ‫עבדך נזהר בהם" ‪ -‬הוי אומר שגם הוא משיג‬ ‫לפניו זהב וכסף ואבני חן המתגלגלים ממש‬ ‫את כל המדרגות האלו‪ ,‬והרי לכאורה זהו‬ ‫כחול היום ‪ -‬התורה הק'‪ ,‬המצוות ומעשים‬ ‫סתירה ל"אנכי תולעת ולא איש"‪.‬‬ ‫טובים‪ ,‬אך בד בבד רואה גם את "נרות החלב"‬ ‫ופירש דאדרבה כל זה הוא ממדת הענוה‬ ‫הם תענוגי העולם הזה שהם שטות והבל‪ ,‬אך‬ ‫של דוד המלך ע"ה‪ ,‬דכל מה שמדבר במעלת‬ ‫יש להם חשיבות גדולה בעולם הזה‪.‬‬ ‫ושבח התורה הק' ומצוותיה‪ ,‬ואמר עוד על‬ ‫וכשרואה את בני העולם איך הם עושים‬ ‫התורה הק' "הנחמדים מזהב ומפז ונופת‬ ‫עסק גדול מהבלים אלו‪ ,‬עושה ק"ו בנפשו‬ ‫צופים"‪ ,‬אך למרות שהנני "תולעת ולא איש"‪,‬‬ ‫שאם כאן בעולם הזה יש חשיבות להבלים‬ ‫אפילו אני זוכה להבין ולהשיג מעלת התורה‬ ‫אלו‪ ,‬כ"ש וק"ו שיש להם חשיבות בעולם‬ ‫הק' ומצוותיה‪ ,‬ולהבין ולהשיג שהם "נחמדים‬ ‫האמת‪ ,‬ובכסילותו הוא מרבה עד מאד לאסוף‬ ‫מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים"‪,‬‬ ‫בנפשו "נרות חלב" ע"ד "שמנת‪ ,‬עבית‪ ,‬כשית"‪,‬‬ ‫וזהו שאמר ברוב ענותנותו "גם עבדך ‪ -‬אפילו‬ ‫אך כשמגיע זמנו וחוזר לעולם הבא‪ ,‬לא נשאר‬ ‫שפל כמוני ‪ -‬נזהר בהם"‪ ,‬שכל אחד ואחד‬ ‫בידו מאומה‪ ,‬ולא עוד אלא שכל מה שאסף‬ ‫מישראל יכול לזכות ולהרגיש את מתיקות‬ ‫בידו אין לו טעם ולא ריח‪ ,‬ואין להם שום ערך‬ ‫התורה הק'‪.‬‬ ‫כלל וכלל‪.‬‬ ‫אך האמת היא שבכדי להשיג את התורה‬ ‫אולם אם משכיל על דבר אמת‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הק' וכדי להבין את מתיקות התורה הק'‪,‬‬ ‫ממלא כל כיסיו ותרמיליו בכסף וזהב ובאבני‬ ‫ולהרגיש שדברי התורה הם "מתוקים מדבש‬ ‫חן האמיתיים שישנם בעולם הזה כחול הים‪,‬‬ ‫ונופת צופים"‪ ,‬נצרך תחילה לטעום את התורה‬ ‫ואפשר למצוא אותם בכל מקום‪ ,‬וממלא נפשו‬ ‫הק'‪ ,‬שכפי שאין אפשרות לאדם להסביר מהו‬ ‫בעשירות האמיתית של תורה ומצוות ומעשים‬ ‫טעמו של מאכל כלשהוא‪ ,‬ולא יוכל האדם‬ ‫טובים‪ ,‬וכשמגיע עם כל הרכוש האמיתי הזה‬ ‫לבאר את מהות מתיקותו של מאכל זה ואת‬ ‫לעולם האמת הוא זוכה לאושר האמיתי‪ ,‬כי‬ ‫חמיצותו של מאכל אחר‪ ,‬ורק כאשר יטעם‬ ‫ניצל כנכון את כל ימיו ואת כל זמנו‪.‬‬ ‫האדם בעצמו את המאכל יבין וישיג את טעמו‬ ‫ויש לדעת כי הדברים האלו נאמרים ונכונים‬ ‫וכך יוכל לדמות מאכל אחד למשנהו‪ ,‬כמו כן‬ ‫לכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬וכדאיתא מהרה"ק‬ ‫הוא בתורה הק'‪ ,‬כמ"ש (שם לד‪ ,‬ט) 'טעמו וראו‬ ‫מבארדיטשוב זיע"א (קדושת לוי‪ ,‬לקוטים ד"ה‬ ‫כי טוב ה''‪ ,‬כי אי אפשר להסביר את מתיקות‬ ‫בגמרא מ"ט) לבאר דברי דוד המלך ע"ה (תהלים‬ ‫התורה‪ ,‬ולא יתכן להסביר את טעמה לאדם‬ ‫יט‪ ,‬ח‪-‬יב) 'תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות‬ ‫שלא טעם את טעמה‪ ,‬ולכך נאמר "טעמו"‪,‬‬ ‫ה' נאמנה מחכימת פתי‪ ,‬פקודי ה' ישרים‬ ‫ורק כך תראו ותשיגו "כי טוב ה'"‪ ,‬כי כך ישיג‬ ‫משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים‪ ,‬יראת‬ ‫האדם את טוב התורה‪ ,‬את מתיקותה‪ ,‬שהיא‬ ‫ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו‬ ‫מתוקה מדבש ונופש צופים‪ ,‬כי רק לאחר‬ ‫יחדו‪ ,‬הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש‬ ‫שהאדם טעם והרגיש את טעמה‪ ,‬מבין ומשיג‬ ‫ונפת צופים‪ ,‬גם עבדך נזהר בהם לשמרם עקב‬ ‫את מתיקות התורה ואת הארת התורה הק'‪.‬‬ ‫רב'‪.‬‬ ‫*‬ ‫דלכאורה יש להבין הרי דוד המלך ע"ה‬ ‫וכאשר מדברים אודות קביעות עתים‬ ‫אומר על עצמו (שם כב‪ ,‬ז) 'ואנכי תולעת ולא‬ ‫לתורה‪ ,‬צריך לדעת שנדרש מכל אחד בפרט‬ ‫איש חרפת אדם ובזוי עם'‪ ,‬ומפורש שהחזיק‬ ‫ביום שבת קודש עליו להקדיש מזמנו ללימוד‬ ‫עצמו לאפס ואין ממש‪ ,‬וא"כ איך יתכן שיאמר‬ ‫התורה הק'‪ ,‬כי יום שבת קודש נועד לרוחניות‪,‬‬ ‫"תורת תמימה משיבת נפש וגו' מחכימת פתי‬ ‫וע"ד שאמרו בירושלמי (שבת טו‪ ,‬ג) שלא ניתנו‬ ‫וגו' הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש‬ ‫ונופת צופים"‪ ,‬ולאחר כל זאת יוסיף ויאמר "גם‬ ‫‌ט‬ ‫ובפרט כשיש זמן מספיק לזה‪ ,‬בודאי צריך כל‬ ‫מועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם‬ ‫אחד להרגיל עצמו להוסיף בזמן הזה בלימוד‬ ‫בתורה‪ ,‬כן הדבר גם ביום שבת קודש‪ ,‬וכפי‬ ‫התורה הק'‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל (ילקו"ש פר' ויקהל) 'ויקהל משה‬ ‫בזכרוני איך זקני הרב החסיד רבי חיים משה‬ ‫(שמות לה‪ ,‬א) רבותינו בעלי אגדה אומרים כו'‬ ‫פלדמן ז"ל ‪ -‬שעסק במסחר ‪ -‬היה עורך את יום‬ ‫אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת‬ ‫שבת קודש‪ ,‬כשלאחר התפילה קבע לימודו‬ ‫בלבד‪ ,‬אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות‬ ‫בין השעה שש לשעה שבע שאין מקדשין בה‪,‬‬ ‫ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת‪ ,‬כדי‬ ‫ואח"כ בדרכו הארוכה מבית המדרש לביתו‬ ‫שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות‬ ‫בליל שבת קודש לערך כעשרים דק'‪ ,‬לא היתה‬ ‫בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד‬ ‫מציאות לדבר דברים של מה בכך‪ ,‬אנו‪ ,‬נכדיו‬ ‫ולהורות לישראל דברים של איסור והיתר כו''‪.‬‬ ‫הצעירים‪ ,‬היו חוששים ללוותו לביתו לאחר‬ ‫אם במשך ימי השבוע האדם עסוק וטרוד‬ ‫התפילה בליל שב"ק‪ ,‬כי הדרך היתה אורכת‬ ‫בעבודתו ומלאכתו ‪ -‬כמובן מלבד הזמן הקבוע‬ ‫כעשרים דקות‪ ,‬ומי שהיה מלווהו היה צריך‬ ‫ללימוד התורה הק' בכל יום ‪ -‬אך בהגיע יום‬ ‫לחזור לפניו על כל הגמרא שלמד במשך‬ ‫שבת קודש בודאי נדרש ומתבקש שבעיקר‬ ‫השבוע‪ ,‬כי כל מי שהלך ללוותו היה צריך‬ ‫יקדישו את הזמן הזה ללימוד התורה הק'‪.‬‬ ‫להכין לימודו היטב‪ ,‬וכאשר הגיע לביתו ערך‬ ‫ובפרט הדברים אמורים בשבתות תקופת‬ ‫את סעודת השבת כמנהגו‪ ,‬ובסיום הסעודה‬ ‫החורף‪ ,‬הרי מסיימים את התפילה בליל שבת‬ ‫פנה למשך זמן מועט למנוחה‪ ,‬ומיד לאחר מכן‬ ‫קודש כב' שעות לאחר זמן הדלקת נרות‪ ,‬ולכל‬ ‫ישב לעסוק בלימוד טור ושו"ע הלכות שבת‬ ‫המאוחר בשעה שבע בליל שבת קודש כבר‬ ‫עד לשעה אחת בלילה‪ ,‬ובהשכמת הבוקר‬ ‫פונה לסעודת ליל שבת‪ ,‬ואפילו אם יאריך עד‬ ‫ביום השבת כבר ישב שוב על מקומו ועסק‬ ‫מאד בסעודת שבת ויסיים כעבור ג' שעות‪,‬‬ ‫בלימוד טור ושו"ע הלכות שבת‪.‬‬ ‫עדיין יש לפניו שעה ושעתיים כדי לעסוק‬ ‫ואם כי הנהגה זו אינה ביכלתו של כל אחד‬ ‫בהם בתורה הק'‪ ,‬וכן הדבר גם במוצש"ק‪,‬‬ ‫לישב עד שעה מאוחרת כל כך בליל שב"ק‬ ‫לכל המאוחר מסיימים כאן עד השעה שבע‪,‬‬ ‫ולעסוק בטור ושו"ע הלכות שבת‪ ,‬אך יש‬ ‫ועדיין יש לפניו כחמש שעות שאפשר לעסוק‬ ‫ללמוד מהנהגה זו את רצינותו שהיה מקדיש‬ ‫בהם בלימוד התורה הק'‪ ,‬הרי אין מי שעוסק‬ ‫מעצמו שעות ללימוד התורה בשבת קודש‪,‬‬ ‫בעבודתו במוצש"ק ‪ -‬ובמדה שיש מי שעוסק‬ ‫זאת מלבד מה שהיה מקדיש כמה וכמה‬ ‫בעבודתו במוצש"ק‪ ,‬אכן אין זה דבר ראוי‪ ,‬אך‬ ‫שעות בכל יום ויום גם בימות החול‪ ,‬למרות כל‬ ‫כעת אינו הזמן לדבר אודות זה ‪ -‬וא"כ יש לו זמן‬ ‫טרדותיו‪ ,‬הן בשעות הבוקר והן בשעות אחר‬ ‫רב הן בליל שבת קודש והן במוצאי שבת קודש‬ ‫הצהרים‪ ,‬ללימוד התורה‪.‬‬ ‫שיכול וצריך להקדיש ללימוד התורה הק'‪.‬‬ ‫והנלמד מכך‪ ,‬כי כאשר האדם רוצה ומחשב‬ ‫אמנם במיוחד הדברים אמורים בליל שבת‬ ‫את דרכיו כראוי‪ ,‬יכול למצוא זמן רב לעסק‬ ‫קודש‪ ,‬וכאמור שזהו זמן מיוחד לרוחניות‬ ‫התורה‪ ,‬כי כאשר יודע שדברי התורה הם‬ ‫וללימוד התורה הק'‪ ,‬ולאחר קביעות לימודו‬ ‫"נחמדים מזהב"‪ ,‬ושחשיבותם גדולה יותר‬ ‫ישב גם באסיפת מרעים‪ ,‬כידוע מאמר זקני‬ ‫מכסף וזהב‪ ,‬ויודע שרק את התורה והמצוות‬ ‫הרה"ק אדמוה"ז זיע"א הרמז בפסוק (שמות לה‪,‬‬ ‫נוטל עמו לעלמא דאתי‪ ,‬ורק דברים אלו יש‬ ‫א) 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר‬ ‫להם חשיבות וערך אמיתי‪ ,‬כבר ימצא את‬ ‫אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם'‪,‬‬ ‫הזמן הנצרך לו ללימוד התורה‪ ,‬וידע לנצל את‬ ‫"ויקהל משה" ‪ -‬ההתאספות בליל שבת קודש‪,‬‬ ‫זמנו כראוי‪.‬‬ ‫"אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם"‪ ,‬אך‬ ‫ההקדמה לזה הוא לעסוק בלימוד התורה הק'‪,‬‬ ‫*‬ ‫‌י‬ ‫*‬ ‫ובכללות מעלת התורה הק' ולימוד התורה‬ ‫הק'‪ ,‬הרי אומרים בכל ערב (ברכת אהבת עולם)‬ ‫בענין זה ברצוני להוסיף דברים הן בכללות‪,‬‬ ‫'כי הם חיינו ואורך ימינו'‪ ,‬ובכל בוקר (ברכת‬ ‫והן בפרטות לכל אחד ואחד‪ .‬אין זה בגדר סוד‪,‬‬ ‫אהבת עולם) 'ותלמדנו חוקי חיים'‪ ,‬וכן אומרים‬ ‫כי הדברים ידועים לכל אחד ואחד‪ ,‬וכבר כמה‬ ‫(תפילת ובא לציון) 'והבדילנו מן התועים‪ ,‬ונתן לנו‬ ‫וכמה שנים שעוסקים בענין זה כדי שהדבר‬ ‫תורת אמת‪ ,‬וחיי עולם נטע בתוכנו'‪ ,‬כל אחד‬ ‫יהיה מפורסם וידוע לכל‪ ,‬הנסיון של הדור‬ ‫צריך לדעת שהתורה הק' הוא מורה הדרך‬ ‫הזה הוא ה"אינטרנט"‪ ,‬בפרט בזמננו נזקקים‬ ‫לכל ארחות חייו‪ ,‬וכאשר יהודי עוסק בלימוד‬ ‫לזה עבור כמעט כל עניני המסחר והעבודה‪,‬‬ ‫התורה הק' ובפרט הקובע עתים לתורה‪,‬‬ ‫אך בד בבד נדרש מכל אחד להתנהג בזה כפי‬ ‫עליו לדעת שלא די בעצם הלימוד הקבוע‪,‬‬ ‫שהזכרנו ‪ -‬שלא יהיה ח"ו "ולא דרכיכם דרכי"‪,‬‬ ‫וכשמסיים את לימודו הכל חלף עבר ונשכח‬ ‫אלא אדרבה‪" ,‬דרכיכם" יהיו גם כן "דרכי"‪ ,‬שגם‬ ‫ממנו ח"ו‪ ,‬אלא השעה הקבועה הזאת שעוסק‬ ‫עיסוקו במסחר יהיה כרצון השי"ת ויזכור את‬ ‫בלימוד התורה צריכה להשתקף בכל הנהגתו‬ ‫מצות התורה הק' בכל הפעולות‪ ,‬וח"ו שיהודי‬ ‫במשך היום ובכל ארחות חייו‪ ,‬תורה הק'‬ ‫יסיח דעת מזה‪ ,‬על כל אחד לדעת ולזכור שזהו‬ ‫מלשון הוראה‪ ,‬שהתורה תלווהו בכל עת ובכל‬ ‫הנסיון בדורנו‪ ,‬ולכן בהכרח למצוא עצה נכונה‬ ‫מצב ובכל דבר שעוסק בו‪.‬‬ ‫לזה‪ ,‬ואם הוא אכן צריך לעשות שימוש בזה‪,‬‬ ‫בהכרח שהדבר יעשה מתוך השמירה הגדולה‬ ‫והוא ע"ד מאמר זקני הס"ק מרוז'ין זיע"א‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫על מ"ש (ישעיה נה‪ ,‬ח) 'כי לא מחשבותי‬ ‫מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי'‪ ,‬דיש לדקדק‬ ‫ובודאי לא נשמע כדבר הזה שח"ו אי מי‬ ‫דלפי תחילת הכתוב "כי לא מחשבותי‬ ‫יחזיק כלי שלא התקינו בו את הסינון החזק‬ ‫מחשבותיכם"‪ ,‬היה לכאורה לכתוב לומר "ולא‬ ‫ביותר‪ ,‬שהרי זהו דבר פשוט וברור‪ ,‬אך מעת‬ ‫דרכי דרכיכם"‪ ,‬ומדוע סיים ואמר "ולא דרכיכם‬ ‫לעת נשמע שישנם עדיין דברים הצריכים‬ ‫דרכי"‪ ,‬ופירש דכאשר יהודי נעמד להתפלל או‬ ‫תיקון‪ ,‬ולכן מוכרחים לדעת שזהו חובה גמורה‬ ‫מתיישב לעסוק בלימוד התורה הק'‪ ,‬עולים‬ ‫ומהיסודות של כל יהודי מבלי יוצא מהכלל‪.‬‬ ‫בדעתו מחשבות וטרדות שונות אודות עסקיו‬ ‫לא יעלה על הדעת שישמע דבר כזה שאדם‬ ‫ובדומה לזה המפריעים לו מתפילתו ולימודו‪,‬‬ ‫מחזיק ברשותו כלי שאין בו את ה"סינון"‬ ‫וצריך להתאמץ כדי לשמור מחשבתו כראוי‪.‬‬ ‫החזק ביותר‪ ,‬זהו דבר פשוט ביותר עד שאין‬ ‫וזהו שאמר הנביא לבנ"י שהשי"ת אומר‬ ‫צריך לעורר על כך‪ ,‬אך לפעמים יתכן לשמוע‬ ‫להם "כי לא מחשבותי מחשבותיכם"‪ ,‬אם‬ ‫שאפילו דברים הללו צריכים חיזוק‪ ,‬ועל כן‬ ‫אמנם המציאות היא שבשעה שאתם עוסקים‬ ‫צריך לדעת שדבר זה הוא חובה גמורה‪ ,‬וזהו‬ ‫בעבודתי ‪" -‬מחשבותי"‪ ,‬עולים בדעתכם גם‬ ‫הא' ב' של כל יהודי‪.‬‬ ‫מחשבות והרהורים אחרים ‪" -‬מחשבותיכם"‪,‬‬ ‫ישנם המדברים אודות חומרת האינטרנט‬ ‫אבל "ולא דרכיכם דרכי" ‪ -‬כאשר אתם יוצאים‬ ‫כשסגנון הדברים הוא שחומר הענין הוא‬ ‫לעסוק בעניני מסחר ‪" -‬דרכיכם"‪ ,‬מדוע לא‬ ‫מחמת ריבוי איסורי לה"ר שאפשר להכשל‬ ‫עולה בדעתכם ‪" -‬דרכי"‪ ,‬לזכור גם בשעה‬ ‫בו‪ ,‬אך הם מפסידים בדבריהם את הנקודה‬ ‫שעוסקים בעניני העוה"ז את השי"ת‪ ,‬כי נדרש‬ ‫העיקרית והיסודית‪ ,‬בדרך צחות ניתן לומר‪,‬‬ ‫שכל הנהגתו של האדם תהיה ‪" -‬דרכי"‪ ,‬לעשות‬ ‫איסור לה"ר הוא חמור עד מאד‪ ,‬אך נצרך‬ ‫הכל עם התורה הק' ובדרך התורה הק'‪ ,‬ללכת‬ ‫לדבר אודות תיקונו עם אלו הנאספים לדבר‬ ‫רק בדרך ה' ובהתקשרות בהשי"ת בכל עת‬ ‫דברי הבלים‪ ,‬אולם כשמדברים אודות חומרת‬ ‫ובכל רגע‪ ,‬ולא ישכח ח"ו את לימודו בשעה‬ ‫האינטרנט הרי זה ממש "דור המבול"‪ ,‬וכל‬ ‫שמסיים את קביעותו‪.‬‬ ‫יהודי צריך לברוח מזה‪ ,‬ולדעת איך להזהר‬ ‫‌אי‬ ‫שאין זה הכרח‪ ,‬אך הוא נוח להם עד מאד‪,‬‬ ‫שלא להכשל בזה‪ ,‬וחס ושלום‪ ,‬חס ושלום‪,‬‬ ‫והרי כל היתר ההשתמשות בכלים אלו הוא‬ ‫שלא יפול לתוך זה ר"ל‪.‬‬ ‫אך ורק לצורך פרנסה‪ ,‬והא פשיטא שמדובר‬ ‫בענין זה שמעתי פעם מהרב עזריאל‬ ‫באופן המותר עם הסינון החזק ביותר‪ ,‬ולמרות‬ ‫טאובר ז"ל דמובא בספרים (זרע קודש פר' כי‬ ‫זאת עדיין אין סיבה להחזיק במכשיר הזה‬ ‫תצא; בנין שלמה מערכת ת' אות ב') שהרה"ק הרבי‬ ‫מחמת נוחות‪ ,‬וכי ראוי הדבר שבעבור נוחיות‬ ‫ר' אלימלך מליזענסק זיע"א אמר לתלמידיו‬ ‫יכניס האדם את היצה"ר לתוך כיס בגדו‪ ,‬הרי‬ ‫שעבודת כלל ישראל בזמן הגלות הוא לבנות‬ ‫הנדרש מכל יהודי הוא שיתאמץ מעט בכדי‬ ‫ולהעמיד מחדש את בית המקדש‪ ,‬והוא כבר‬ ‫להתרחק מהיצה"ר‪ ,‬וגם אם מכשיר טאבלט‬ ‫החזיר בתורתו ועבודתו את כל כלי המקדש‪,‬‬ ‫גדול יותר ואכן יגרום לו לחוסר נוחות ויוצרך‬ ‫והוסיפו צדיקים דהסיבה שעכ"ז עדיין לא‬ ‫להחזיקו בידו‪ ,‬בודאי על כל אחד לעשות זאת‬ ‫נבנה בית המקדש‪ ,‬כי כשרשע עובר עבירה‬ ‫למען טובתו העצמית‪ ,‬בכדי שיהיה שמור‬ ‫ר"ל הוא מקלקל ח"ו את עבודת הצדיקים‪.‬‬ ‫יותר ברוחניות‪ ,‬ולא יהיה קשור במשך כל כ"ד‬ ‫שעות היממה לכלי הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫אכן הוסיף ר' עזריאל ז"ל כי לאחר עבודת‬ ‫הצדיקים במשך כל הדורות‪ ,‬בודאי כעת‬ ‫ומלבד זאת גם מצד האנושיות צריך האדם‬ ‫בזמן עקבתא דמשיחא בית המקדש למעלה‬ ‫לדעת שלא טוב הדבר עבורו שהוא קשור‬ ‫כבר עומד בנוי ומשוכלל עם כל כליו‪ ,‬אולם‬ ‫לעבודתו בלי הפסק‪ ,‬על כל אחד לנהל את‬ ‫כשראה היצה"ר שבית המקדש עומד מוכן‬ ‫ארחות חייו באופן מסודר‪ ,‬לדעת שישנם‬ ‫בבנינו נתיירא שירד כבר לעולם הזה‪ ,‬לכן‬ ‫שעות שבהם עוסק בעבודתו‪ ,‬ישנם שעות‬ ‫טיכס לעצמו עצה אחרת‪ ,‬שיפעל שתהיה‬ ‫שבהם הוא עוסק בלימוד התורה הק'‪ ,‬וישנם‬ ‫מציאות כזאת שגם אם בית המקדש בבנינו‬ ‫שעות של מנוחה‪ ,‬וכפי שאמרו חז"ל (שבת י‪).‬‬ ‫מוכן כדי להורידו למטה‪ ,‬אך לא יהיה מקום‬ ‫'זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד'‪ ,‬האדם צריך‬ ‫בהאי עלמא היכן להעמיד את בית המקדש‪ ,‬כי‬ ‫לחיות חיים מסודרים בזמניו ושעותיו‪ ,‬הן מצד‬ ‫העולם הזה יהפוך ח"ו למקום תוהו ובוהו ר"ל‬ ‫האנושיות‪ ,‬והן מצד סדר חייו הרוחני כדי שלא‬ ‫מחמת מציאות האינטרנט המהרס הכל ח"ו‪,‬‬ ‫יהיו לו הפרעות שונות‪.‬‬ ‫ובזה כבר ימנע ח"ו האפשרות למצוא מקום‬ ‫וכל זה מצד ההנהגה האנושית של האדם‪,‬‬ ‫בעולם הזה כדי להעמיד בו את בית המקדש‬ ‫על אחת כמה וכמה כשמדברים מהרוחניות‪,‬‬ ‫כתיקונו‪.‬‬ ‫הרי כלים אלו יכולים לגרום לאדם היסח הדעת‬ ‫ואשר על כן נדרש מכל אחד ואחד לדעת‬ ‫חס ושלום מהרוחניות‪ ,‬הרי כשמשתמשים בזה‬ ‫מה אורב לו‪ ,‬ולדעת ולהבין עד כמה עליו‬ ‫צריכים שמירה גדולה מאד‪ ,‬ולכן צריך למעט‬ ‫להזהר ולהתרחק מזה מכל וכל‪ ,‬ולשמור את‬ ‫את השייכות עם זה בכל מאי דאפשר‪ ,‬ודי בכך‬ ‫עצמו‪ ,‬את ביתו‪ ,‬ואת צאצאיו מכל משמר‪,‬‬ ‫שהוא מוכרח לעסוק בזה בשעת עבודתו‪,‬‬ ‫שכולם יהיו שמורים בתכלית השמירה‪.‬‬ ‫ועבור עבודתו אכן מספיק השימוש במכשיר‬ ‫גדול יותר‪ ,‬ולכן לא יחזיק כלי כזה שנכנס‬ ‫כבר הזכרנו לפני כמה שנים (מוצאי ר"ה‬ ‫לתוך חיקו‪.‬‬ ‫ה'תשפ"ד) עד כמה מוכרחים להתרחק מהשימוש‬ ‫במכשיר "סמארטפון"‪ ,‬ואם מוכרחים‬ ‫יעזור השי"ת הרי מדברים כעת משמחת‬ ‫להשתמש בכלים אלו נדרש להחזיק מכשיר‬ ‫סיום התורה‪ ,‬מחיזוק התורה‪ ,‬שהתורה תהיה‬ ‫גדול יותר [טאבלט] שאינו נמצא בחיקו‬ ‫מורה הדרך לכל יהודי שיהיה קשור ומחובר‬ ‫של האדם בכל רגע‪ ,‬וכששאלנו כמה וכמה‬ ‫לתורה הק'‪.‬‬ ‫מאלו שהחזיקו מכשיר זה האם הם מוכרחים‬ ‫*‬ ‫להחזיקו‪ ,‬בתחילה השיבו שזהו אכן הכרח‬ ‫עבורם‪ ,‬אך לאחר שחשבו שוב חזרו ואמרו‬ ‫‌בי‬ ‫ישראל ניתנה החכמה ולא חכמות חיצוניות‪,‬‬ ‫ברצוני לעורר אודות ענין נוסף‪ ,‬אם כי כעת‬ ‫אמנם לעתים נדרש להסתייע בהם‪ ,‬אך נדרש‬ ‫אינו הזמן לזה‪ ,‬אך מאחר שכבר עוררנו על‬ ‫שהכל יהיה רק בדרך התורה והמסורה‪ ,‬שהכל‬ ‫דברים נחוצים נזכיר גם אודות זאת‪ .‬כהיום‬ ‫יהיה מיוסד על פי הנלמד מתוך הגמ'‪ ,‬ושהכל‬ ‫נתרבה הדבר שבנ"א פונים ל"טיפול רגשי"‪,‬‬ ‫יהיה עפ"י ד' חלקי שו"ע‪.‬‬ ‫אם אמנם ישנם הזקוקים לזה‪ ,‬אך המציאות‬ ‫יעזור השי"ת עומדים אנו כאן בסיום‬ ‫היא שכל כאב וקושי שהאדם מתקשה בו‪,‬‬ ‫שמחת התורה‪ ,‬ומשרישים אנו את התורה הק'‬ ‫תחת זאת שיטכס עצה בנפשו איך להתחזק‬ ‫בלבבנו‪ ,‬לנהל ארחות החיים עם התורה הק'‪,‬‬ ‫ולהתגבר על הקושי‪ ,‬ממהרים לפנות‬ ‫מתוך הכרה והבנה "טוב לי תורת פיך מאלפי‬ ‫ל"מטפלים"‪ ,‬צריך לזכור שחיי העולם הזה‬ ‫זהב וכסף"‪ ,‬בהכרה שהתורה הק' מתוקה יותר‬ ‫והנאותיו אינם התכלית הנרצה‪ ,‬כי העולם‬ ‫מהכל‪ ,‬בהכרה שהתורה הק' טובה יותר מהכל‪,‬‬ ‫הזה הוא רק פרוזדור‪ ,‬ותפקיד האדם לדעת‬ ‫ובהכרה שחכמת התורה הק' עולה על הכל‪,‬‬ ‫איך עוברים את הפרוזדור הזה כנכון‪ ,‬ולזה‬ ‫וכמ"ש (משלי ז‪ ,‬ד) 'אמר לחכמה אחתי את' זה‬ ‫חנן השי"ת דעת להאדם איך להתנהג ומה‬ ‫התורה הק'‪ ,‬כי זהו החכמה היחידית באמת‪.‬‬ ‫עליו לעשות‪ ,‬וכי כל כאב המעיק על לבו עליו‬ ‫לפנות לאחרים ולספר להם צפונותיו‪ ,‬ואם כי‬ ‫זהו שאמר דוד המלך ע"ה "עדות ה' נאמנה‬ ‫יש ענין בכך שבני ישראל יתפרנסו‪ ,‬אך אין‬ ‫מחכימת פתי"‪ ,‬ובודאי לא היתה כוונתו‬ ‫כל ענין שכלל ישראל הם הצריכים לדאוג‬ ‫על חסרי דעה‪ ,‬כך גם כשנאמר על שלמה‬ ‫לפרנסתם‪ ...‬ועל כל אדם לדעת איך למצוא‬ ‫המלך ע"ה (מלכים א' ה‪ ,‬יא) 'ויחכם מכל האדם'‪,‬‬ ‫עצה לנפשו ולהתחזק בדעתו‪.‬‬ ‫ואמרו חז"ל 'אפילו מן השוטים'‪ ,‬ופירש‬ ‫זקני הרה"ק הכנסת מרדכי זיע"א ששלמה‬ ‫כמובן כשצריכים זאת אכן צריך להעזר‬ ‫המלך ע"ה בחכמתו היה בכוחו ללמד גם את‬ ‫בזה‪ ,‬ואין בזה חסרון‪ ,‬אך עכ"ז נדרש שהטיפול‬ ‫השוטים שיבינו את כסילותם‪ ,‬אכן אין הכוונה‬ ‫יהיה רק בדרך התורה‪ ,‬ולא כל "מאן דהוא"‬ ‫שבחכמתו ידע להחכים גם את הטפשים וחסר‬ ‫שמדמה לחשוב שהוא "מבין" בדברים אלו‬ ‫הדעה‪ ,‬וכי לזה נצרך חכמת שלמה המלך ע"ה‬ ‫יכול לעסוק בזה‪ ,‬ואפילו אם הוא אכן מבין‬ ‫שהיה החכם מכל אדם‪ ,‬אלא המדובר הוא על‬ ‫בתחום זה‪ ,‬אם הוא שתה מ"המים הזדונים" של‬ ‫הרחוקים מהתורה הק'‪ ,‬על זה אמר דוד המלך‬ ‫חכמות חיצוניות‪ ,‬ברור הדבר שהלך מחשבתו‬ ‫ע"ה שהתורה הק' היא "מחכימת פתי"‪ ,‬ועל זה‬ ‫אינו מתאים לדרך התורה הק'‪ ,‬ולכן לא יתכן‬ ‫אמרו ששלמה המלך בחכמתו שהיא חכמת‬ ‫שתהיה לו הבנה מתאימה לדרכם של יראי‬ ‫התורה הק' היה בכוחו להחכים אפילו את‬ ‫ה'‪ ,‬אם הוא למד את חכמתו באוניברסיטה‬ ‫השוטים‪ ,‬כי בחכמתו ודבקותו בהשי"ת היה‬ ‫בודאי לא קיבל בלימודיו את ההבנה הנכונה‬ ‫יכול להחכים גם פתאים הרחוקים מהתורה‬ ‫והראויה בהנהגת בית יהודי‪ ,‬מי שמבין כנכון‬ ‫הק' ולקרבם להשי"ת‪ ,‬שגם הם יבינו שהחכמה‬ ‫בדברים אלו‪ ,‬הוא רק זה שיש לו הבנה לדרך‬ ‫היחידה והבינה היחידה הוא רק התורה הק'‪,‬‬ ‫התורה הק' וליהדות‪ ,‬ומנהל ארחות חייו עפ"י‬ ‫והאושר היחיד של יהודי הוא רק הדבקות‬ ‫התורה הק' ורצון השי"ת‪.‬‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬ועל זה נאמר "עדות ה' נאמנה‬ ‫ישנם התולים דבריהם במאמרם ז"ל (איכ"ר‬ ‫מחכימת פתי"‪ ,‬כי התורה הק' הוא האמת וזהו‬ ‫ב‪ ,‬יג) 'חכמה בגויים תאמין'‪ ,‬אולם צריך לדעת‬ ‫החכמה האמיתית‪.‬‬ ‫שביאור דבריהם ז"ל הוא שאם יאמר לך אי מי‬ ‫יעזור השי"ת שכולנו נלך מחיל אל חיל‪,‬‬ ‫שיש חכמה בגויים תאמין לו שאכן יש בהם‬ ‫להתחיל כל יום עם לימוד התורה הק'‪ ,‬ללמוד‬ ‫חכמה‪ ,‬אך פשיטא שאין משמעות מאמרם‬ ‫את התורה הק'‪ ,‬וגם לפנות למנוחת הלילה‬ ‫ז"ל שהחכמה נמצאת אצל הגויים‪ ,‬כי החכמה‬ ‫היא רק חכמת התורה הק'‪ ,‬וכמ"ש (משלי ח‪ ,‬יד)‬ ‫עם התורה הק'‪ ,‬ושכל היום יתנהל על פי דרך‬ ‫'לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה'‪ ,‬ורק לבני‬ ‫‌גי‬ ‫שאם לומדים מסכת סוכה טוב הוא‪ ,‬ואם‬ ‫התורה הק'‪ ,‬שהתורה הק' תהיה מורה הדרך‬ ‫לומדים מסכת קידושין בסדר שנקבע טוב‬ ‫של כל יהודי‪ ,‬יעזור השי"ת שכבר נזכה בקרוב‬ ‫הוא‪ ,‬ובאותה מדה גם אם לומדים את הדף‬ ‫לבנין הבית השלישי בביאת גואל צדק במהרה‬ ‫היומי לפי תקנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל טוב‬ ‫בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬ואם לומדים את השולחן ערוך שחיברו‬ ‫ה"בית יוסף" גם טוב הוא‪ ,‬ואם לומדים את‬ ‫*‬ ‫תורת משה רבנו ע"ה בודאי ובודאי טוב הדבר‬ ‫פו"א‪ ,‬אקדים כי בודאי כל מה שעושים היום‬ ‫עד מאד‪ ...‬וכי צריכים ללמוד דוקא את הסדר‬ ‫לכבוד התורה הק' טוב הוא‪ ,‬כל מה שעושים‬ ‫שלומדים ב"סאדיגורא"‪ ,‬אין כל ענין בזה‪...‬‬ ‫לכבוד שמים טוב הוא‪ .‬אכן כשנכנסו "ועד‬ ‫אמנם זהו גם דבר טוב שילמדו בסדר שנקבע‪,‬‬ ‫אהבת תורה" ואמרו שלפי דעתם מהראוי‬ ‫אך העיקר הוא שידעו שכל מה שלומדים טוב‬ ‫לחלק מתנות הוקרה למסיימי המסכת וכפי‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫שנעשה היום הרגילות בעולם‪ ,‬אמרתי כי‬ ‫העיקר הוא ללמוד תורה‪ ,‬העיקר הוא שיבינו‬ ‫לפי הנראה בעיני "חלוקת פרסים" הוא דבר‬ ‫שצריכים ללמוד תורה‪ ,‬והעיקר הוא שיבינו‬ ‫המתאים לתלמידי כתה ט' או תלמידי ישיבה‬ ‫שלומדי התורה אינם זקוקים לקבל "פרסים"‬ ‫קטנה‪ ,‬אך אינני מבין מהו הענין של "חלוקת‬ ‫על לימודם‪ ,‬כי לימוד התורה זהו מהותו של‬ ‫פרסים" לאברכים‪.‬‬ ‫יהודי‪ ,‬כל יהודי צריך להניח תפילין כל יום‪,‬‬ ‫עצם הדבר נכון הוא כשרוצים ללמד מהו‬ ‫להתפלל ג' תפילות בציבור בכל יום‪ ,‬ובאותה‬ ‫הדרך הנכונה ולחנך את הילדים שיחשקו‬ ‫מדה ללמוד תורה בבוקר ובערב בכל יום‪ ,‬זהו‬ ‫בתורה הק'‪ ,‬עבור זה מעניקים להם מתנות‪,‬‬ ‫מציאותו של יהודי‪.‬‬ ‫וכדברי הרמב"ם (פיהמ"ש סנהדרין‪ ,‬פרק חלק)‬ ‫וכמדומני עוד יותר מכך‪ ,‬עצם הדבר‬ ‫שלילדים צעירים מעניקים מתנות הראויות‬ ‫שנותנים "פרסים" עבור לימוד התורה גורם‬ ‫לפי ערכם עבור לימודם‪ ,‬ולגדולים יותר‬ ‫לאבד ולהפסיד את התכלית הנרצה‪ ,‬כי‬ ‫מעניקים מתנות גדולות יותר לפי ערכם עבור‬ ‫נתינת מתנת הוקרה מורה שכביכול מגיע‬ ‫לימודם‪ ,‬עד שיוכל התלמיד לעמוד בכוחות‬ ‫ללומד "יישר כוח" על לימודו‪ ,‬אולם הנכון‬ ‫עצמו ולהבין מהו הדבר הנכון שעליו לעשות‪.‬‬ ‫הוא שנדרש מכל יהודי לדעת שתפקידו כאן‬ ‫אך כאשר מדברים אודות נחיצות וחשיבות‬ ‫בעולם הזה הוא "היום לעשותם"‪ ,‬ומאחר‬ ‫קביעת עתים לתורה‪ ,‬צריך לדעת שהעיקר‬ ‫שהמוכרח עבור כל יהודי הוא לימוד התורה‬ ‫והיסוד הוא שכל יהודי צריך לעסוק בלימוד‬ ‫בוקר וערב בכל יום‪ ,‬כי זהו מהותו של יהודי‪,‬‬ ‫התורה ערב ובוקר וצהרים‪ ,‬ועליו לדעת שזהו‬ ‫איך יתכן שצריכים להעניק עבור זה "פרסים‬ ‫חובתו של כל איש יהודי‪ ,‬וא"כ אין מקום כלל‬ ‫ומתנות"‪.‬‬ ‫וכלל לקבלת "פרס" על לימודו‪ ,‬כי אין כל הבדל‬ ‫לכל היותר נותנים לו "כלים" שיסייעו בידו‬ ‫וחילוק אם הוא לומד את הסדר שנקבע ללמוד‬ ‫שיוכל לעסוק בתורה הק' כנכון‪ ,‬וכביכול‬ ‫עמוד ליום‪ ,‬או שלומד דף היומי בכל יום‪ ,‬או‬ ‫אומרים לו הרי התורה הק' לפניך וכל הנדרש‬ ‫לימוד קבוע בהלכה‪ ,‬כי כל מה שלומדים טוב‬ ‫ממך הוא רק לשבת ולעסוק בלימודה‪ ,‬בין אם‬ ‫הוא‪ ,‬בין אם לומדים את ה"עמוד ליום"‪ ,‬ובין‬ ‫ילמד דף גמ'‪ ,‬בין אם ילמד שולחן ערוך‪ ,‬ובין‬ ‫אם לומדים דברים אחרים‪ ,‬העיקר המתבקש‬ ‫אם ילמד משנה ברורה‪ ,‬העיקר ללמוד ולשנן‬ ‫הוא לעסוק בלימוד התורה הק'‪.‬‬ ‫ולזכור מה שלמד‪ ,‬ולהוסיף עוד ועוד בלימוד‬ ‫אם המחשבה היא שהעיקר הוא מה‬ ‫התורה הק'‪ ,‬ולחיות חיי תורה‪.‬‬ ‫שלומדים "אצלנו"‪ ,‬עוד יגיעו למצב שידפיסו‬ ‫זהו הנדרש מכל יהודי‪ ,‬שתהיה לו את‬ ‫"תלמוד בבלי שע"י מכון כנסת מרדכי"‪ ...‬אך‬ ‫ההכרה הפשוטה הזאת‪ ,‬ואת החינוך הפשוט‬ ‫פשוט הרי שאין שום "ענין" כזה‪ ...‬הנכון הוא‬ ‫‌די‬ ‫יעזור השי"ת שיבינו זאת היטב‪ ,‬שישרישו‬ ‫הזה‪ ,‬אשר היה עליו לקנות בנפשו כבר במהלך‬ ‫את הדברים בנפשם ויזכרו וישננו זאת‪ ,‬יעזור‬ ‫השנים‪ ,‬ולהבין שכל מה שסייעו בידו בימי‬ ‫השי"ת הרי ידועים דברי האוה"ח הק' 'כי‬ ‫ילדותו היה רק כדי ללמדו לעמוד על רגליו‪,‬‬ ‫התורה כוללת כל הטובות שבעולם' (דברים כו‪,‬‬ ‫אך עתה בשנות אברכותו בודאי עליו להבין‬ ‫י)‪ ,‬גם ידועים דבריו הק' שמשה רבנו ע"ה יגאל‬ ‫כבר מעצמו שתפקידו לעמוד בכוחות עצמו‪,‬‬ ‫עם העמל בתורה הק' (שמות כז‪ ,‬כ)‪ ,‬יעזור השי"ת‬ ‫צריך להתחיל את סדר היום עם התורה הק'‪,‬‬ ‫שנזכה בקרוב לבנין הבית השלישי ולשמחת‬ ‫ולסיים את סדר היום עם התורה הק'‪ ,‬זהו‬ ‫עולם על ראשנו במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המעט המוכרח והמחוייב הנדרש מכל אחד‬ ‫[‬ ‫ואחד לעשות ולקיים‪.‬‬ ‫‌וט‬ ‫זכרון קדוש‬ ‫לכבוד "שבת התועדות" קהל אנ"ש שיחי' בארה"ב‬ ‫בצילא דמהימנותא של כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מביאים אנו את רשמי שבת ההתועדות שהתקיימה‬ ‫בצל מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫ביום שב"ק פרשת וארא ה'תשע"ד‬ ‫כפי שפורסם בקובץ "בישורון מלך"‬ ‫[‬ ‫שיו"ל ע"י הנהלת מוסדותינו הק'‬ ‫ההתכנסות ‪ -‬לעילא מכל ברכתא ושירתא‪ .‬אלו היו‬ ‫בצל כנפיך יחסיון‬ ‫דבריו‪" :‬הגעתי לכאן כבודד וכיחיד‪ ,‬אני שב הביתה‬ ‫כתיבת רשמיה של שבת ההתכנסות המרכזית‬ ‫כאחד מבני חבורה אחת‪ ,‬המאוחדים באהבת אחים‬ ‫לאנ"ש בצילא דמהימנותא של כבו"ק מרן אדמו"ר‬ ‫לדעה‪ ,‬וקשורים לעץ החיים"‪.‬‬ ‫(שליט"א) זיע"א ‪ -‬דורשת התנצלות מקדימה‪ ,‬הן‬ ‫כאשר התחילו חברי הועדה המכינה לעסוק‬ ‫לכל אלו מאנ"ש שזכו לחסות בצל הקודש‪ ,‬והן לכל‬ ‫בהכנות לשבת ההתכנסות לאנ"ש ברחבי ארה"ב‪,‬‬ ‫אלו מאנ"ש שנכספו לשמוע אודות סדרי השבת‬ ‫לא שיערו בנפשם את הצמאון הכביר לכך בקרב‬ ‫המיוחדת‪ .‬ידוע בדברי הימים על אירועים רבים‬ ‫אנ"ש הקרובים והרחוקים‪ ,‬במהלך הרישום התפלאו‬ ‫שבשעת מעשה לא היו לשותפים בדבר את היכולת‬ ‫לשמוע על משפחות אנ"ש המתגוררים בריכוזי‬ ‫להכיל את עוצמת האירוע והשפעתו לאורך ימים‬ ‫ישוב נדחים‪ ,‬שברגע ששמעו על כך‪ ,‬הפיחה הידיעה‬ ‫ושנים‪ ,‬מטבע הדברים כאשר מתארים אירועים‬ ‫רוח חיים בלבם והודיעו על השתתפותם בהתלהבות‬ ‫שכאלו‪ ,‬אין לכותב את היכולת להעביר על גבי כתב‬ ‫דקדושה‪ .‬אין זאת אלא סייעתא דשמיא מופלאה‬ ‫את עוצמת הרגעים ההיסטוריים – כזו היתה שבת‬ ‫בזכות רבותינו הק' שעמדה להם ולנו "להתעדן‬ ‫התכנסות אנ"ש לבית רוז'ין סאדיגורה בארה"ב בצל‬ ‫באהבתך ויראתך" בדרך המסורה לנו מדור דור‬ ‫הקודש‪ .‬תכלית כל הנכתב בשורות דלהלן הוא רק‬ ‫ובהתקשרות איתנה לאילנא דחיי‪.‬‬ ‫לסייע מעט מן המעט בחקיקת השבת ההיסטורית‬ ‫‪N‬‬ ‫על ספר דברי הימים‪ ,‬הרוח הגדולה‪ ,‬נשמת החיים‬ ‫אותה זכו המשתתפים להרגיש בצל צח‪ ,‬חקוקה על‬ ‫השבת נועם הנשמות ועדן הנפשות‬ ‫לוח לבם לזכרון נצח‪ ,‬בהתקשרות עצומה בכל לב‬ ‫שבת ההתכנסות נערכה הרחק משאונה של עיר‪,‬‬ ‫ונפש ומאד לאילנא דחיי‪ ,‬לאורך ימים ושנות חיים‪.‬‬ ‫במלון סטמפורד פלאזה בעיר קונטיקט‪ ,‬לאחר חצות‬ ‫אנו מקדימים את המאוחר‪ ,‬אך ההגדרה הקולעת‬ ‫ערב יום שבת קודש כשמתחיל להתנוצץ אורה של‬ ‫שהשמיע אחד מאנ"ש המתגורר במרחק רב‬ ‫שבת קודש נקבצו ונאספו אנ"ש שיחי' מכל רחבי‬ ‫מהריכוזים הגדולים של הציבור החרדי בארה"ב‪,‬‬ ‫ארה"ב להתענג כאיש אחד בלב אחד מנועם צוף‬ ‫בדברי תודתו בפני המארגנים בצאתה של השבת‪,‬‬ ‫קדושת השבת‪.‬‬ ‫יש בה בכדי לשבר את האוזן על רוממותה של שבת‬ ‫‌זט‬ ‫בחצרות רבוה"ק לתפילת המנחה בערב שבת קודש‪,‬‬ ‫בכניסה למלון שהוכשר במיוחד עבור שבת‬ ‫בלב כולם מורגש כי רוחם הגדולה חופפת מלמעלה‬ ‫ההתכנסות‪ ,‬המתינו העסקנים המסורים שיחי'‬ ‫על כל קהל הקודש‪.‬‬ ‫שקיבלו את פני הבאים בסבר פנים יפות‪ ,‬כל אחד‬ ‫לתפילת קבלת שבת ניגש לפני העמוד הר"ר מרדכי‬ ‫מהבאים קיבל לידיו ערכת 'ברוכים הבאים' שכללה‬ ‫שלמה כהן הי"ו אשר בקול נעים מעורר לב כולם‪,‬‬ ‫קובץ מיוחד שיו"ל לכבוד שבת ההתכנסות של‬ ‫בפיוט "לכה דודי" מזמרים ומרננים כולם כאחד יחד‪,‬‬ ‫אמ"ק וספרי חסידות מרבוה"ק רועי ישראל‪ ,‬תדפיס‬ ‫בחרוז "בואי בשלום" כשיצא כבו"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מזמירות שבת 'שלשלת הזהב'‪ ,‬ואחרון חביב הספר‬ ‫(שליט"א) זיע"א מה'דאוין שטוב' כמנהגו בקודש‬ ‫המהודר 'בעקבי המלך' מתהלוכות חיי מרן אדמו"ר‬ ‫לרקד לכבודה של שבת קודש‪ ,‬גברה ההתרגשות‬ ‫הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א שיצא לאור לקראת‬ ‫בשמחה מצועפת בדמעות גיל‪ ,‬זקנים ונערים הזוכים‬ ‫יומא דהילולא קמא‪.‬‬ ‫לראות זה לראשונה מראות הקודש עומדים צפופים‬ ‫בכל פינות ומחנות נראו חבורות אנ"ש הנרגשים‬ ‫להיטיב ראייתם בפני הקודש‪ ,‬ברגעים נשגבים אלו‬ ‫מהזכות הנשגבה לשהות יחד בצל הקודש‪ ,‬זכרונות‬ ‫הרקיעה שמחת השבת לעילא‪ .‬לאחר התפילה עברו‬ ‫הוד עלו וצפו ללא שיעור‪ ,‬בין המשתתפים נוכחים‬ ‫לפני הקודש לברכת 'גוט שבת' באנפין נהירין‪.‬‬ ‫גם כאלו שזכו עוד לחזות בנועם ה' בעת מגורי‬ ‫‪N‬‬ ‫מרן אדמו"ר הקוה"ט הכנסת מרדכי זיע"א בקרואן‬ ‫הייטס‪ .‬שבת ההתכנסות נקבעה במלאת השנה‬ ‫דא היא סעודתא‬ ‫לעלותו בסערה השמימה‪ ,‬ואכן במשך כל יום‬ ‫דחקל תפוחין קדישין‬ ‫השב"ק נסובו השיחות אודות "איש סחו אחריו ה'‬ ‫הוא האלקים"‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫סעודת ליל שבת קודש מרוממת ועילאית נערכה‬ ‫בשבת אחים גם יחד‪ ,‬סביב שולחנות ערוכים כיד‬ ‫המלך מסבים לכבודה של שבת‪ ,‬טובות זכרונות‬ ‫נשמעים בין המסובים‪ ,‬המעלים עובדות והנהגות‬ ‫לקראת שבת לכו ונלכה‬ ‫מאבותיהם חסידי קמאי שהיו קשורים לרבוה"ק בכל‬ ‫כי היא מקור הברכה‬ ‫לב ונפש‪ ,‬ניגוני זמירות שבת בנעימות הרגילות בחצר‬ ‫כולם נאספים להיכל בית המדרש‪ ,‬שאי סביב עיניך‬ ‫הקודש נשמעות ברמה‪ .‬משא מיוחד משמיע ראש‬ ‫וראי כולם נקבצו באו לך‪ ,‬מי מלל ומי פלל לראות‬ ‫ישיבתנו הק' לצעירים הגאון רבי יוסף צלר שליט"א‬ ‫את קהל הקודש הזה מאוחדים יחדיו‪ ,‬אין זה אלא‬ ‫שפתח בדברים ערבים במעלתה המיוחדת של שבת‬ ‫מכוחו של אותו זקן צדיק יסוד העולם‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬בדבריו האריך בעובדין טבין מחייו הנאדרים‬ ‫הס הושלך בכניסתו של כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א)‬ ‫בקודש של מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים‬ ‫זיע"א להיכל בית המדרש‪ ,‬בעמדו על פתח הדלת‬ ‫זיע"א‪ ,‬וחרז את סדר הפרשה בקריאה המעוררת את‬ ‫הביט בעיניו במשך זמן ארוך על כל קהל הקודש‬ ‫הזמן לקשר את הפרשה עם ההתכנסות כאיש אחד‪.‬‬ ‫ונענה ואמר בפ"ק‪ :‬השבת הזאת תהיה שבת של‬ ‫בקשב רב נשמע נאומו המרתק של הרה"ג רבי חיים‬ ‫השפעות טובות‪ ,‬עשירות עם ע' ואשירות עם א'‬ ‫שארר שליט"א ר"מ בישיבתנו הק'‪ ,‬בדברים ערבים‬ ‫[מלשון אושר]‪.‬‬ ‫ונעימים הציע בפני הקהל הק' עובדות מופלאות‬ ‫ברגשי שמחה ובשבח והודאה להשי"ת פותחים‬ ‫מרבנו מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א‪,‬‬ ‫בתפילת מנחה כתקנת הבעש"ט הק' זיע"א – ללא‬ ‫ממדותיו הנאצלות וגודל יגיעתו בתורה בכל עידן‪,‬‬ ‫ספק‪ ,‬על שבת כגון זו יש חובה מיוחדת של הודאה‬ ‫ולמעלה בקודש מבית אבותיו הקשורים בקשר‬ ‫– קול הקורא נשמע "הודו לה' כי טוב כי לעולם‬ ‫דורות לרבוה"ק‪ ,‬ועל הזכיה הגדולה לשבות בצילא‬ ‫חסדו"‪.‬‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬למלאות מלא חופניים קדושה לכל‬ ‫לפני העמוד ניגש הר"ר יעקב יוסף שארר הי"ו‬ ‫השנה‪ .‬ויהיו הדברים האלה על לבבנו‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫מאברכי אנ"ש בעיר ליקוואוד שפעל ללא לאות‬ ‫להצלחת ורוממות השבת קודש‪ ,‬בנעימה המקובלת‬ ‫‌זי‬ ‫אכן לפני מתן תורה בהר סיני אמרו כל בני‬ ‫זה השולחן אשר לפני ה'‬ ‫ישראל כאחד "נעשה ונשמע"‪ ,‬ויש להתבונן איך‬ ‫קהל הקודש נאספים בהיכל בית המדרש‪ ,‬ההיכל‬ ‫שייך לומר "נעשה ונשמע"‪ ,‬הרי לכאורה הם ב'‬ ‫מלא וגדוש בציבור הק' שבא לחזות בנועם ה'‪,‬‬ ‫הפכים‪ ,‬כי עשיה היינו בלי הבנה מוקדמת‪ ,‬ואילו‬ ‫מכינים נפשם בסילודין לקראת עריכת השולחן‬ ‫"ונשמע" הכוונה מתוך הבנה מוקדמת‪ ,‬וא"כ איך‬ ‫הטהור‪ ,‬זה לראשונה מאז יושב על כסא אבותיו הק'‬ ‫יתכן לקבל שניהם כאחד ולומר "נעשה ונשמע"‪.‬‬ ‫יקדש כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א בקידוש‬ ‫כתיב 'זכור את יום השבת לקדשו' (שמות כ‪ ,‬ח)‪,‬‬ ‫היום על בריאת שמים וארץ על אדמת ארה"ב‪ .‬בקול‬ ‫עבודת יום השבת קודש הוא "לקדשו"‪ ,‬קדושה‬ ‫דממה דקה נשמעים הזמירות שלפני הקידוש‪ ,‬זקני‬ ‫מורה על פרישות מגשמיות ומכל עניני העולם‬ ‫אנ"ש עומדים בהתעוררות עצומה‪ ,‬בעיני רוחם‬ ‫הזה‪ ,‬מאידך יש מצוה מיוחדת מדברי קבלה של‬ ‫רואים את מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים‬ ‫עונג שבת‪ ,‬וכל אחד מחוייב לענג את השבת‬ ‫זיע"א‪ ,‬ולמעלה בקודש מרן אדמו"ר הכנסת מרדכי‬ ‫באכילה ושתיה גשמית‪ .‬גם בזה יש להתבונן איך‬ ‫יתכן להתענג באכילה ושתיה גשמית‪ ,‬ומאידך‬ ‫זיע"א‪ ,‬כאז כן עתה‪ ,‬בנעימת רבוה"ק שומעים את‬ ‫להתעלות במדרגות עליונות של התפשטות‬ ‫חרוזי "שלום עליכם"‪ ,‬קול ה' בהדר‪ ,‬קול ה' המשמיע‬ ‫הגשמיות וביטול היש לגמרי‪ ,‬מכח הדבקות‬ ‫עדות על בריאת שמים וארץ‪.‬‬ ‫בקדושתה של שבת קודש‪.‬‬ ‫בהגבהת הכוס לקידוש היום נתכבד פע"ח הרה"ח ר'‬ ‫גם בעיקר עבודת שבת קודש ישנם ב' ענינים‪,‬‬ ‫ישראל שלמה חיים שארף שליט"א‪ ,‬במשך עריכת‬ ‫כדאיתא ברמב"ן (שם) ד"זכור את יום השבת‬ ‫השולחן זימרו את הזמירות כנהוג בחצה"ק‪ ,‬כבו"ק‬ ‫לקדשו" רומז על מצות עשה שהיא מדת אהבת‬ ‫מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א ביקש שינגנו גם ניגוני‬ ‫ה'‪ ,‬ו"שמור את יום השבת לקדשו" רומז על מצות‬ ‫שמחה‪ ,‬בשתיית הלחיים בירך כבו"ק מרן אדמו"ר‬ ‫לא תעשה שהיא מדת יראת ה'‪ .‬ויש להבין איך‬ ‫(שליט"א) זיע"א את כל אחד בפרטות‪ ,‬בחלוקת‬ ‫יתכן שישכנו במצות אחת ב' מדות הפכיות אלו‬ ‫השיריים שלח ביחוד לכל העוסקים בהכנת השבת‪,‬‬ ‫של אהבה ויראה כאחד יחד‪.‬‬ ‫ולכמה מנדיבי עם תומכי מוסדותינו הק'‪ .‬באמרי‬ ‫אלא ביאור הדברים הוא‪ ,‬שהעבודה הנדרשת‬ ‫הקודש פתח כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א‬ ‫מכל אחד מישראל הוא שיתעלה בעבודת השי"ת‬ ‫במעלת ההתכנסות כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬ובמעלת‬ ‫למדרגות עליונות‪ ,‬עד שיגיע להשגה שאכן לא‬ ‫עצם קדושת השבת קודש אשר בכדי להשיגה‬ ‫תהיה אצלו סתירה בין ב' הענינים ויתאחדו לאחד‬ ‫בהכרח להכין הנפש בששת ימי המעשה‪ ,‬ולאחר‬ ‫ממש‪ ,‬הדרך להגיע לכך הוא ע"י ההכנה המוקדמת‬ ‫ההכנה רב כוחה של שבת קודש לאחד ההפכים‬ ‫לשבת קודש בששת ימי המעשה‪ ,‬כאשר כל‬ ‫ולקשר על ידה הגשמי והרוחני כאחד ממש‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫עבודת ימי החול היא במטרה להכין הנפש לקבל‬ ‫קדושת שבת קודש‪ ,‬בזה מאחדים ומקשרים את‬ ‫החומריות של ימי המעשה עם הרוחניות של יום‬ ‫השבת קודש‪.‬‬ ‫פתגמין קדישין‬ ‫זהו הרמז בכתוב "זכור את יום השבת לקדשו"‪,‬‬ ‫פו"א‪ ,‬זכינו להתאסף כאן לשבת התאחדות‪,‬‬ ‫היינו ע"י זכירת יום שבת קודש גם בימי החול‬ ‫ויחן שם ישראל נגד ההר‪ ,‬כאיש אחד בלב אחד‪.‬‬ ‫(כמ"ש ברמב"ן שם) אז יזכה "לקדשו"‪ .‬מספרים על‬ ‫בפרשת השבוע כתיב (שמות ג‪ ,‬יב) 'בהוציאך‬ ‫זקני הרה"ק מאפטא זיע"א שעבודת האכילה שלו‬ ‫את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר‬ ‫ביום שבת קודש היתה מופלגת ביותר‪ ,‬כי היה‬ ‫הזה'‪ ,‬והקשה אבי אדמו"ר זיע"א מהו שנאמר כאן‬ ‫מתעלה כל כך עד שהיה כולו רוחניות‪ ,‬וכל עניני‬ ‫"תעבדון"‪ ,‬לכאורה היה די לומר "תעבדו"‪ ,‬אלא‬ ‫עולם הזה כאכילה ושתיה היו כולם קודש לה'‪,‬‬ ‫פירש דאות ן' במילוי אותיות [נו"ן] הוא ר"ת נעשה‬ ‫בעבודה כזאת אין כל סתירה בין המצוה לענג‬ ‫ונשמע‪ ,‬דהרמז בזה הוא שהשי"ת הוציא את בני‬ ‫את השבת באכילה ושתיה‪ ,‬להשגת קדושת שבת‬ ‫ישראל ממצרים בזכות שיקבלו את התורה בהר‬ ‫שכולה רוחניות‪ ,‬כי ב' ההפכים מתאחדים לאחד‬ ‫סיני שיאמרו 'נעשה ונשמע'‪.‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫‌חי‬ ‫אודה לא‪-‬ל לבב חוקר‬ ‫זהו שאמרו כלל ישראל במתן תורה "נעשה‬ ‫ברן יחד כוכבי בוקר‬ ‫ונשמע"‪ ,‬מאחר שנתעלו אז למדרגות העליונות‬ ‫בשעות המוקדמות בצפרא דשבתא כבר נראו רבים‬ ‫ביותר‪ ,‬וזכו להתפשטות הגשמיות ולביטול היש‪,‬‬ ‫שוב לא היה כל סתירה בין "נעשה" ל"נשמע"‪,‬‬ ‫מאנ"ש העושים דרכם לטבילה המטהרת לקראת‬ ‫כי גם העשיה הגשמית היתה בהשגת הפנימיות‬ ‫תפילת שחרית של שבת קודש‪ ,‬היכל בית המדרש‬ ‫שכולה קודש לה'‪.‬‬ ‫מלא בבני תשחורת העוסקים בלימוד התוה"ק‬ ‫כהכנה לתפילה‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ ,‬וכולם כאחד‬ ‫אשרי חלקם של הזוכים לשבת באהלה של‬ ‫מכוונים לבם לשמים‪ ,‬שיעור 'דף היומי' בשפה‬ ‫תורה‪ ,‬אך זאת צריכים לדעת גם אלו הטרודים‬ ‫על המחיה ועל הכלכלה‪ ,‬כי הנדרש מהם בעבודת‬ ‫ברורה נמסר ע"י הרה"ח ר' מרדכי שלמה כהן הי"ו‪.‬‬ ‫השי"ת הוא שלא להפריד בין חיי המעשה‬ ‫עם כניסת כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א להיכל‬ ‫והענינים הגשמיים לחיי תורה והרוחניות‪ ,‬זהו‬ ‫בית המדרש ניגש לפני העמוד לברכות השחר‬ ‫הרמז במאמרם ז"ל 'יפה תלמוד תורה עם דרך‬ ‫כמנהגו בקודש‪ .‬לתפילת שחרית ניגש בנועם הר"ר‬ ‫ארץ'‪ ,‬היינו שגם העבודה הגשמית בחיי המעשה‬ ‫יעקב אדלר הי"ו מנהל שלוחת הנהלת המוסדות‬ ‫צריכה להיות באחדות אחת של "תלמוד תורה‬ ‫הק' בארה"ב‪ ,‬התפילה היתה ברעותא דליבא‬ ‫עם דרך ארץ"‪ ,‬כאשר מקיימים את רצון השי"ת‬ ‫ובהתרוממות הרוח כראוי לאנשי שלומנו‪ .‬לברכת‬ ‫בשמירת כל פרטי הלכות חושן משפט המצויות‬ ‫החודש זכו לשמוע את קולו בקודש של כבו"ק‬ ‫בכל עניני המסחר‪ ,‬בכך מאחדים ומייחדים‬ ‫מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א שעבר לפני התיבה‪.‬‬ ‫הגשמיות עם הרוחניות כאחד‪.‬‬ ‫ולתפילת מוסף ניגש בעל התפילה ידידנו הרה"ח‬ ‫זוהי גם תכלית הכוונה בשבת ההתאחדות‬ ‫ר' מרדכי שלמה אדלר הי"ו אשר פעל ללא לאות‬ ‫שזכינו כאן לשבת יחד‪ ,‬אחדות אמיתית של "כאיש‬ ‫להצלחת שבת ההתכנסות בכל לב ונפש‪.‬‬ ‫אחד בלב אחד"‪ ,‬הן בגשמיות והן ברוחניות‪ ,‬לאחד‬ ‫‪N‬‬ ‫את פרטי העבודה שיעלו למדרגת האחדות‬ ‫העליונה‪ .‬יעזור השי"ת שתהא השעה הזאת שעת‬ ‫רחמים ועת רצון‪ ,‬ושיתברכו כולם בשפע ברכה‬ ‫התאחדות החבורות בארה"ב‬ ‫והצלחה‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪ ,‬זיווגים הגונים‪,‬‬ ‫לאחר תפילת מוסף נערך 'קידושה רבה' בצל הקודש‬ ‫ונזכה במהרה לביאת גואל צדק‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫באולם מיוחד עבור בני החבורות הק' מרחבי ארה"ב‬ ‫וקנדה‪ ,‬היה זה מעמד נשגב ונרגש ביותר‪ ,‬לראות‬ ‫את דור העתיד עומדים צפופים ומזמרים רווחים‬ ‫לפני ברכת המזון עברו כולם לקבלת פירות מאת‬ ‫בזמירות שבת הנהוגים‪ ,‬בעת שחילק כבו"ק מרן‬ ‫הקודש‪ ,‬בהגבהת הכוס לברהמ"ז נתכבד פע"ח‬ ‫אדמו"ר (שליט"א) זיע"א מיני מזונות שאל כל אחד‬ ‫הרה"ח ר' בן ציון נחום מאיר שארף שליט"א‪ ,‬לפני‬ ‫מהם בפרטות לשמו ולמקום לימודיו‪ ,‬באמרי‬ ‫צאת כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א ניגנו בשירה‬ ‫הקודש עוררם בדברי התחזקות במעלתה של שבת‬ ‫ובזמרה וברוב שמחה וחדה ניגוני שבת קודש לכבוד‬ ‫קודש‪ ,‬ובזכותם להמשיך דרך אבותיהם בהתקשרות‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫לרבוה"ק‪ .‬וביקשם לקיים התקנה הקבועה ללמוד‬ ‫זמן רב לאחר עריכת השולחן הטהור עוד ישבו‬ ‫בכל יום בספר החינוך ובפרשת השבוע עם פירש"י‪.‬‬ ‫מסובים חבורות מאנ"ש ומשוחחים בהתרגשות על‬ ‫והוסיף בשפת המדינה שבס"ד כל מי שישלח‬ ‫הזכות הכבירה בעצם ההתכנסות ועל הזכיה לחזות‬ ‫מכתבים לביתו בארה"ק יקבל מענה על מכתבו‪ .‬כמו‬ ‫בעריכת השולחן הטהור‪ ,‬בתווך שיננו את האמרות‬ ‫מאליה פרצה השירה "אשרינו מה טוב חלקנו" על‬ ‫הטהורות שזכו זה עתה לשמוע‪" .‬אזכה הוד מלוכה‪,‬‬ ‫הזכיה העצומה שנפלה בחלקם לשבות בצל צח‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫אם שבת אשמורה"‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‌טי‬ ‫לשמור את הרוח הרוממה הנושבת כאן בשבתא‬ ‫פתגמין קדישין‬ ‫דריגלא בצילא דמהימנותא‪ ,‬כי עיקר תכליתה של‬ ‫ההתכנסות היא כמאמרו המפורסם של הגה"ק רבי‬ ‫פו"א‪ ,‬שבת קודש‪ ,‬לכה דודי לקראת כלה‪ ,‬היינו‬ ‫כפי איך שכל אחד מכין עצמו מערב שבת כך‬ ‫מאיר שפירא זצ"ל "לכו בנים שמעו לי"‪ ,‬גם לאחר‬ ‫זוכה לקבל את השבת‪.‬‬ ‫שפונים אתם לבתיכם זכרו את מקור מחצבתכם‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫הרי אתם נכדים של חסידים ממשפחות אנשי‬ ‫שלומנו‪ ,‬זקניכם היו נוסעים בעגלה וסוסים בכדי‬ ‫בהתרגשות מרובה נשמעו דבריו של הגה"ח רבי‬ ‫לשהות אצל אבוה"ק‪ ,‬היום אינכם צריכים לטרוח‬ ‫יצחק מאיר שור (שליט"א) זצ"ל מזקני החסידים ובנו‬ ‫כל כך‪ ,‬אפשר להגיע בניקל‪ ,‬כשהכל מוכן על הצד‬ ‫של הגאון החסיד המפורסם רבי גדליה שארר זצ"ל‪,‬‬ ‫היותר טוב‪ ,‬אבל צריך לחזק את עצם ההתקשרות‬ ‫שפתח בשבת והודאה להשי"ת על הזכות להמשיך‬ ‫לאילן הקדוש הזה‪.‬‬ ‫להסתופף בצל הקודש‪ ,‬ובמתק לשונו דיבר בשבחה‬ ‫של שבת קודש אשר מיניה מתברכין שיתא יומין‪,‬‬ ‫הנני לבקשכם שתקבלו על עצמכם את התקנה‬ ‫שקבענו זה מכבר בארה"ק‪ ,‬ללמוד בקביעות בכל‬ ‫ואל לנו להסתפק בשבת קודש זו אלא יש להמשיך‬ ‫יום בספר החינוך אשר הלימוד מרומם נפשו של‬ ‫קדושת שבת מרוממת זו לכל עת לתפארת‪ ,‬זו היתה‬ ‫כל אחד להרגיש בנועם ה'‪ ,‬ולהתקשר בכל לבו‬ ‫דרכו בקודש של מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי‬ ‫בקיום מצות השי"ת‪ ,‬לדעת את טעמה של מצות‬ ‫אבירים זיע"א‪ ,‬לעשות בכל זמן את רצונו ית'‪ ,‬ועלינו‬ ‫תפילין‪ ,‬את טעמה של מצות שבת קודש‪ ,‬ואת‬ ‫להמשיך לעשות ולקיים‪.‬‬ ‫טעמם של כל המצות‪ ,‬בדורנו אשר הנסיונות‬ ‫במהלך הסעודה שוררו וניגנו בשמחה ובחדוה‬ ‫רבים זו היא העצה לעמוד כחומה בצורה כנגד‬ ‫מניגוני השבת‪ ,‬ושבח והודאה להשי"ת על חסדו‬ ‫עצת היצה"ר‪ ,‬וכמו כן ללמוד בכל יום את פרשת‬ ‫הגדול עמנו‪ ,‬ותוך כך פתחו ברקידה של מצוה‬ ‫השבוע עם פירש"י שמסוגל לחיזוק האמונה‬ ‫לכבודה של שבת קודש‪ .‬אך כבר מילתנו אמורה‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬מלבד עצם הקנין בהרבה סוגיות בש"ס‪,‬‬ ‫שאת הרוח הנאדרת בקודש שחפפה על כל קהל‬ ‫לדעת את היסודות כמו שמבוארים בפירש"י‪ ,‬אך‬ ‫הקודש אינה ניתנת לתיאור‪...‬‬ ‫העיקר הוא כי ידוע מצדיקים שלימוד זה מחזק‬ ‫‪N‬‬ ‫ומעורר את האמונה השלמה בהשי"ת‪.‬‬ ‫אקוה שתמלאו בכרטיסים המיוחדים לכך בכל‬ ‫למחזי זיו דזעיר אנפין‬ ‫יום את סדרי לימודכם‪ ,‬ואבקש שתשלחו זאת‬ ‫אלינו לארה"ק‪ ,‬ובס"ד נשיב תשובה בכתב לכל מי‬ ‫בתפילת מנחה של שבת קודש כבר הורגשה קדושת‬ ‫שישלח זאת‪ .‬בכלל אבקשכם שתשמרו היטב על‬ ‫הזמן‪ ,‬עומדים לפני עידן רעוא דרעוין‪ ,‬לאחר כל מה‬ ‫ההתקשרות‪ ,‬כי כולנו בני איש אחד נחנו‪ ,‬וקשורים‬ ‫שזכו לקבל שפע קדושה בליל שבת וביום שבת‬ ‫לאבי אדמו"ר זיע"א‪ ,‬ולמעלה בקודש‪.‬‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת שתתעלו בתורה וביראת שמים‬ ‫כל קהל הקודש עומד ומצפה לעריכת השולחן‬ ‫ובחסידות ותלכו בדרך אבותיכם ובהגיע העת‬ ‫הטהור אשר לפני ה'‪ ,‬חדו השתא בהאי שעתא‪ ,‬רגעי‬ ‫תזגו לזיווגים הגונים ולכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫נעילה קדושים ונעלים‪ ,‬עם כניסתו של כבו"ק מרן‬ ‫אדמו"ר (שליט"א) זיע"א להיכל בית המדרש מורגש‬ ‫הוד הקדומים השורר בשעה זו ביתר שאת‪ ,‬ניגוני‬ ‫אסדר לסעודתא‬ ‫הזמירות לסעודה שלישית שמקורם בחצר הקודש‬ ‫בצפרא דשבתא‬ ‫בסאדיגורה נשמעים ברגש רב‪ ,‬וכאשר זוכים לשמוע‬ ‫את קולו בקודש של כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א)‬ ‫בסעודת יום שבת קודש פתח בדברים ראש‬ ‫זיע"א בניגון הדבקות כמנהג רבוה"ק לפני אמירת‬ ‫החבורות הק' הגה"ח רבי יחזקאל טירהויז שליט"א‬ ‫האמ"ק‪ ,‬מתעוררים בכל לב ונפש לתשובה שלמה‪,‬‬ ‫במעלת ההתאחדות וההתקשרות ועובדין טבין‬ ‫ובלב טהור נכספים לשמוע את דבר ה'‪ .‬באמרי‬ ‫מרבינו הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א‪ ,‬וקרא בלהט‬ ‫הקודש פירש כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א‬ ‫לאנ"ש בארה"ב שיראו לעשות ככל אשר בכוחם‬ ‫‌כ‬ ‫בגלות מצרים‪ ,‬היה משה רבנו ע"ה‪ ,‬רעיא מהימנא‪,‬‬ ‫את ענין ההתאספות דייקא בשבת קודש‪ ,‬והרחיב‬ ‫מאספם יחד בשבתות כדי לחזקם ולעודדם‪ ,‬ובזה‬ ‫במעלת התכנסות אנ"ש הקשורים לאילנא דחיי מזה‬ ‫החזיקו עצמם בני ישראל בקושי הגלות‪ ,‬נראה‬ ‫דורות רבים‪ ,‬אשר השפעת שורש האבות מורגשת‬ ‫מכך שמשה רבנו הקהיל את ישראל בשבת קודש‬ ‫גם בבנים בדורות שלאחריהם‪ ,‬ובדברי הדרכה‬ ‫דייקא‪ ,‬שעיקר מעלת ההתאספות של בנ"י הוא‬ ‫בהנהגה הראויה לכל ההולך בדרכי החסידות‪ ,‬בסיום‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬כי כל השפעות הקדושה נמשכים‬ ‫אמרי קדשו עורר את קהל אנ"ש שיקבלו על עצמם‬ ‫מקדושת שבת קודש‪.‬‬ ‫את תקנת הקודש ללמוד בכל יום בספר החינוך‬ ‫הענין בזה יבואר ע"ד מאמרם ז"ל (סנהדרין‬ ‫ובחורש"י ובירך את קהל הקודש מברכות קדשו‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫לז‪' ).‬ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם‬ ‫בחותמו של אדם הראשון‪ ,‬ואין אחד מהן דומה‬ ‫לחבירו כו"‪ ,‬והיינו דאפילו שפרצופיהם אינם‬ ‫דומים ודעותיהם אינן שוות‪ ,‬אבל כולם מגיעים‬ ‫פתגמין קדישין‬ ‫משורש אחד‪ ,‬כן הוא גם כוחה של שבת קודש‪,‬‬ ‫פנה למסובים על השולחן ואמר‪ ,‬ידוע המעשה שהיה‬ ‫שמאיר בה האור דלעתיד שיהיה הכל באחדות‬ ‫אצל זקני אדמוה"ז מסאדיגורה זיע"א‪ ,‬שפעם אמר‬ ‫גמורה‪ ,‬על כן מושרש בה כח האחדות‪ ,‬אם כי‬ ‫בעת שתיית לחיים בעריכת שולחנו לחיים‪ ,‬לחיים‪,‬‬ ‫בזמן הזה הוא רק מעין עולם הבא (שבת קיח‪ ).‬אך‬ ‫השולחן שלנו נמשך עד נאווסעליץ‪ .‬ולאחר שבת‬ ‫בהכנה ראויה אפשר לזכות לזה להתקשר בכח‬ ‫נודע ששבתו שם חבורת חסידים שלא הצליחו‬ ‫השבת ברזא דאחד‪.‬‬ ‫לעבור את הגבול לפני שבת קודש‪ ,‬ובשעת עריכת‬ ‫בכדי להשיג קדושת שבת קודש צריך להקדים‬ ‫השולחן נענה ואמר אחד החסידים אני מאמין‬ ‫לכך הכנה ראויה‪ ,‬שבת הוא 'יום מנוחה וקדושה'‬ ‫ששולחנו של הרבי נמשך עד כאן‪ ,‬על כן נשתה‬ ‫(תפילת מנחה של שבת)‪ ,‬מנוחה הכוונה מכל הבלי‬ ‫לחיים ונתברך על ידי הרבי‪ .‬הנה הרה"ח הישיש ר'‬ ‫העולם הזה‪ ,‬כאשר יש לנפש מנוחה מכל הענינים‬ ‫בן ציון קניג (שיחי') [ז"ל] אינו משתתף עמנו בגופו‪,‬‬ ‫הגשמיים אז אפשר לזכות לקדושה‪ ,‬זהו הרמז‬ ‫אבל בודאי שברוחו גם הוא נמצא עמנו‪.‬‬ ‫בטבילה במקוה בערב שבת קודש‪ ,‬שמבטל את‬ ‫ופו"א‪ ,‬בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר‬ ‫חומריותו בביטול היש לגמרי‪ ,‬כדי לקבל להאיר‬ ‫אנפין‪" ,‬דכסיפין" הוא מלשון כיסופין והשתוקקות‪,‬‬ ‫בנפשו קדושת שבת‪ ,‬אז הוא "יום מנוחה וקדושה"‬ ‫נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך‪ .‬רעוא‬ ‫בהתפשטות הגשמיות‪.‬‬ ‫דרעוין‪ ,‬בחי' יעקב שלימתא‪ ,‬לאחר ב' הסעודות‬ ‫זהו הרמז בכתוב (שמות לא‪ ,‬יג) 'ואתה דבר אל בני‬ ‫של שבת כעת הוא השלמות של שבת קודש‪.‬‬ ‫ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא‬ ‫כולנו בני איש אחד נחנו‪ ,‬אבי אדמו"ר זיע"א‬ ‫ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם'‪,‬‬ ‫הרי היה שלם בכל‪ ,‬ענו מכל אדם‪ ,‬עלינו לדעת‬ ‫ע"ד עובדא דהוי אצל הרה"ק מצאנז זיע"א‪ ,‬שאמר‬ ‫איך זוכים לכך‪ .‬התאספנו בשבת קודש‪ ,‬יום מנוחה‬ ‫לחתן בר מצוה כשהניח לו תפילין שיגיד הפסוקים‬ ‫וקדושה‪ ,‬לשבת התאחדות של חסידים מאנשי‬ ‫'וארשתיך לי לעולם וגו' וידעת את ה"‪ ,‬והבחור אמר‬ ‫שלומנו‪ ,‬יש להתבונן מהי המעלה המיוחדת של‬ ‫"וידעת" בקמץ בסוף‪ ,‬נענה הרה"ק מצאנז ואמר לו‬ ‫ההתאספות בשבת קודש‪.‬‬ ‫"וידעת" את ה'"‪ ,‬רמז לו שעליו להנחיל זאת‬ ‫ְ‬ ‫בקול‬ ‫בנפשו‪ .‬כי העיקר הוא להשריש בנפשו את קדושת‬ ‫הנה איתא בחז"ל (ילקו"ש פר' ויקהל רמז תח) 'אמר‬ ‫השבת‪ ,‬זהו "לדעת כי אני ה' מקדשכם"‪ ,‬כי בשבת‬ ‫הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם‬ ‫קודש יש את הכח שעי"ז זוכים להגיע לידיעה‬ ‫ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך לדורות‬ ‫השלמה "כי אני ה' מקדשכם"‪.‬‬ ‫הבאים'‪ ,‬וי"ל שהוא ע"ד שאמרו בגמ' (מגילה לב‪).‬‬ ‫'משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין‬ ‫דרך העבודה בששת ימי המעשה היא‪ ,‬בכך‬ ‫בענינו של יום‪ ,‬הלכות פסח בפסח‪ ,‬הלכות עצרת‬ ‫שההנהגה בימים ובלילות תהיה באופן הראוי‪,‬‬ ‫בעצרת‪ ,‬הלכות חג בחג'‪ ,‬דכך גם בשבת קודש‬ ‫וכמאמר זקני הס"ק מרוז'ין זיע"א על הפסוק‬ ‫צריך לימדם לעסוק בהלכות שבת‪.‬‬ ‫(תהלים צב‪ ,‬ג) 'ואמונתך בלילות'‪ ,‬שתוקף האמונה‬ ‫שהאדם זוכה הוא לפי מדת טהרתו וקדושתו‬ ‫כן איתא עוד בחז"ל שבעוד שהיו בני ישראל‬ ‫‌אכ‬ ‫באמרי הקודש לאחר הבדלה עורר כבו"ק מרן‬ ‫בלילות‪ ,‬שנוהג כמו שראוי ליהודי להתנהג‪ .‬וי"ל‬ ‫אדמו"ר (שליט"א) זיע"א על המעלה העצומה של‬ ‫לפי"ז הרמז במאמרם ז"ל (ברכות יב‪ ).‬שדרשו‬ ‫ההולכים בדרכי אבותיהם‪ ,‬כשכל מעשיהם הטובים‬ ‫מפסוק זה 'אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב‪,‬‬ ‫משובצים כאבני חן בשרשראות זהב מפוארות ובירך‬ ‫כל שלא אמר אמת ויציב שחרית‪ ,‬ואמת ואמונה‬ ‫את כל הנאספים בברכת "שובו לכם לאהליכם"‬ ‫ערבית לא יצא ידי חובתו‪ ,‬שנאמר להגיד בבקר‬ ‫ברוב טובה וברכה כל הימים‪.‬‬ ‫חסדך ואמונתך בלילות'‪ ,‬שע"י "אמת ואמונה"‬ ‫‪N‬‬ ‫בלילות‪ ,‬זוכים ל"אמת ויציב" שתהיה האמונה‬ ‫בהשי"ת בשלמות הראויה‪.‬‬ ‫פתגמין קדישין‬ ‫*‬ ‫פו"א‪ ,‬כתיב (שמות י‪ ,‬כג) 'ולכל בני ישראל היה‬ ‫כבר עוררתי לאנ"ש שיחי' בארה"ק‪ ,‬שעליהם‬ ‫אור במושבתם'‪ .‬כשזקני הרה"ק הכנסת מרדכי‬ ‫לקבוע בכל יום לימוד קבוע בספר החינוך‬ ‫זיע"א היה חוזר על מאמר של זקני הס"ק מרוזי'ן‬ ‫המבאר טעמי המצות‪ ,‬הלומד את הקדמתו נראה‬ ‫זיע"א בפירוש פסוק זה‪ ,‬היה מקדים לכך מעשה‬ ‫שכתב דבריו ממש בדורנו‪ ,‬הכח שעמו אפשר‬ ‫שהיה עם זקני הרה"ק האור ישראל זיע"א ואחיו‬ ‫לעמוד בנסיונות הזמן‪ ,‬הוא ע"י שמשרישים בלב‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מבאיאן זיע"א‪ ,‬שבימי ילדותם‬ ‫את נועם המצות‪ ,‬בכך שמקיימים את המצות‬ ‫שיחקו פעם באגוזים‪ ,‬בתוך כך שוחחו ביניהם‪,‬‬ ‫בנעימות וערבות‪ ,‬וכשלומדים בספר החינוך‬ ‫ושמעה אחותם איך שזקני זיע"א שואל את אחיו‬ ‫המבאר את טעמי המצות‪ ,‬מניחים תפילין עם‬ ‫אם הוא יודע מהו צדיק‪ ,‬מהו צדיק הדור‪ ,‬ומהו‬ ‫הרגשת הלב בנועם קיומה‪ ,‬כן הדבר במצות שבת‬ ‫צדיק יסוד עולם‪ ,‬והשיבו שצדיק נקרא מי שמתקן‬ ‫קודש‪ ,‬במצות הפרשת חלה‪ ,‬ובכל המצות‪ .‬בנוסף‬ ‫את מעשיו וסר מן הרע ומשתדל לעשות רק טוב‪,‬‬ ‫ביקשתי שיקבעו בכל יום סדר קבוע ללמוד את‬ ‫צדיק הדור נקרא מי שיכול להטיב גם עבור חברו‪,‬‬ ‫סדר הפרשה עם פירש"י‪ ,‬כי לימוד זה מחזק את‬ ‫וציס"ע נקרא מי שיכול להטיב עבור כל בני דורו‪,‬‬ ‫האמונה בהשי"ת‪ ,‬כעת אבקש גם מכם שתקבלו‬ ‫שאלו זקני זיע"א הרי להיות סר מרע ולעשות רק‬ ‫על עצמכם ללמוד בכל יום הן בספר החינוך והן‬ ‫טוב זה חובתו של כל יהודי‪.‬‬ ‫בחומש עם פירש"י‪ ,‬וכאשר תקיימו זאת תבינו את‬ ‫נחיצות התקנה‪.‬‬ ‫אלא מי שמקיים "סור מרע ועשה טוב" נקרא‬ ‫ערליכער יוד‪ ,‬מי שיכול להטיב גם עבור חברו‬ ‫יעזור השי"ת שתהא השעה הזאת שעת רחמים‬ ‫נקרא צדיק‪ ,‬מי שיכול להטיב עבור כל בני דורו‬ ‫ועת רצון‪ ,‬שכל מי שהגיע לכאן ממרחק‪ ,‬שיתברכו‬ ‫נקרא צדיק הדור‪ ,‬ומי שיכול להטיב עבור כל‬ ‫בכל הברכות‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪ ,‬זרע של קיימא‪,‬‬ ‫הדורות שמבריאת העולם ועד סוף כל הדורות‬ ‫זיווגים הגונים‪ ,‬פרנסה ושפע ברכה והצלחה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫נקרא ציס"ע‪.‬‬ ‫שאלו אחיו מי יוכל להטיב כ"כ עבור כל‬ ‫בהגבהת הכוס לברכת המזון נתכבד הגה"ח רבי יצחק‬ ‫הדורות‪ ,‬והשיבו זקני שכל צדיק מבין צורך השעה‬ ‫כפי השגתו‪ ,‬ומאחר שאני אומר כן הרי שיודע אני‬ ‫מאיר שארר (שליט"א) זצ"ל‪ ,‬ולאחר ברכת המזון פנו‬ ‫מה אני אומר‪ ,‬נענה אחיו ואמר לו האם הנך כבר‬ ‫לתפילת מעריב ברעותא דלבא‪ ,‬בהרגשה של "קשה‬ ‫במדרגה גבוהה כל כך‪ ,‬והשיבו זקני שתדע שאם‬ ‫עלי פרידתכם"‪ ,‬קשה להאמין שכבר חלפה עברה‬ ‫ארצה יכול אני לומר גם שאני גדול אפילו מזקננו‬ ‫עלינו השבת המרוממת בצל הקודש‪.‬‬ ‫המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א‪ ,‬כששמעה‬ ‫לאחר הבדלה ניגנו הזמירות למוצאי שבת קודש‬ ‫אחותם את שיחתם נרעשה מאד איך יכול יניק‬ ‫כנהוג בחצה"ק‪ ,‬בסיום הזמירות עמד כבו"ק מרן‬ ‫בן ה' או ו' שנים לומר שגדול הוא מהמגיד הגדול‬ ‫אדמו"ר (שליט"א) זיע"א לריקוד של שמחה‪ ,‬לאחר‬ ‫זיע"א‪ ,‬והלכה וסיפרה זאת לאחיה הגדול הרה"ק‬ ‫כל יום השבת בצילא דמהימנותא גברה השמחה‬ ‫רבי שלמה זיע"א‪.‬‬ ‫עד מאד ובמשך זמן ארוך רקדו בשמחה ובטוב‬ ‫כשסיפר זאת לאביו אדמוה"ז מסאדיגורה‬ ‫לבב ובשבח והודאה להשי"ת שזכינו להאי יומא‬ ‫זיע"א אמר לו אביו למה לא תבין‪ ,‬הרי זה כדוגמת‬ ‫דנשמתין‪.‬‬ ‫‌בכ‬ ‫התעוררו לקבל על עצמם את תקנת הקודש‪ ,‬בעברם‬ ‫הזהב שככל שיצרפוהו יותר יעלה ערכו‪ ,‬דהנה‬ ‫לפני הקודש ואמרו שקיבלו על עצמם את התקנה‪,‬‬ ‫הזהב גם בהיותו באדמה שוה הוא הרבה‪ ,‬אבל‬ ‫נענה כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א ואמר‬ ‫משיוציאוהו מהאדמה ישוה יותר‪ ,‬וככל שיטהרו‬ ‫שבעזהשי"ת כשיסיימו את החודש הראשון‪ ,‬ישלחו‬ ‫אותו מסיג ולכלוך ויצרפוהו יעלה ערכו‪ ,‬וכאשר‬ ‫אליו מכתב להודיע זאת‪ ,‬ומארה"ק ישלחו להם‬ ‫יעשו ממנו כלי‪ ,‬עולה ערכו עוד יותר‪ ,‬ואם‬ ‫כרטיסים חודשיים נוספים‪ ,‬לטוב להם ולביתם כל‬ ‫מוסיפים לו ידיות וכיסוי עולה ערכו עוד יותר‪,‬‬ ‫ואם מוסיפים עליו ציורים וכיורים הרי זה שוה‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫עוד הרבה יותר‪ ,‬מה גם אם משבצים בו אבן טובה‬ ‫שעולה ערכו יותר ויותר עכד"ק‪.‬‬ ‫במוצאי שבת קודש קיבל כבו"ק מרן אדמו"ר‬ ‫על זה היה מוסיף זקני הרה"ק הכנסת מרדכי‬ ‫(שליט"א) זיע"א בקו"פ את אנ"ש שבאו מרחוק‪ ,‬במשך‬ ‫זיע"א את מאמר זקני הס"ק מרוז'ין זיע"א שפירש‬ ‫זמן רב נכנסו אל הקודש אנ"ש ובני משפחותיהם‬ ‫הפסוק‪ ,‬שבכל אחד מבני ישראל נמצא אבן‬ ‫בפתקי דרחמי‪ ,‬וזכו להפקד בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬דהיינו הניצוץ האלקי המיוחד אליו‪ ,‬אלא‬ ‫‪N‬‬ ‫שהתגלות אור הניצוץ הזה תלוי כמה כל אחד מזכך‬ ‫עצמו‪ ,‬והמשיל זאת במשל ליהלום הטמון בטיט‬ ‫הדרן עלך שבת ההתכנסות‪ ,‬והדרך עלן‪ ,‬לא תתנשי‬ ‫אינו מאיר כלל‪ ,‬וככל שינקו אותו מהטיט והעפר‬ ‫מינן ולא תתנשי מינך‪ ,‬זו היתה ההרגשה בלב כל‬ ‫יתחיל להאיר יותר ויותר‪ ,‬ובודאי אם ישבצו אותו‬ ‫אנ"ש הי"ו בסיומה של השבת המרוממת‪" ,‬יומא‬ ‫בשרשרת של כסף או של זהב אז יאיר ביותר‪ ,‬כך‬ ‫דנשמתין" בצילא דמהימנותא‪ .‬אם אמנם אמרו‬ ‫נשמת היהודי כשלעצמה בודאי אורה גדול‪ ,‬אבל‬ ‫שהקולמוס לשון הלב‪ ,‬אך למרות זאת‪ ,‬דל עטנו‬ ‫כדי שתאיר כראוי צריך לשבצה במצות ומעשים‬ ‫טובים‪ ,‬בסור מרע ועשה טוב‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫מלתאר נכוחה את שבת ההתכנסות המרכזית‪ ,‬שמא‬ ‫אפשר לסכם זאת במילים ספורות "קומי אורי כי בא‬ ‫ובכן הנני אומר לכם שע"ד זה הוא גם בסדר‬ ‫אורך כי כבוד ה' עליך זרח"‪ ,‬פרק חדש נרשם בדברי‬ ‫הדורות‪ ,‬שככל שהדורות מאוחרים יותר‪ ,‬יש בכוח‬ ‫ימיה של חצר הקודש בארה"ב‪ ,‬למן היום הזה והלאה‬ ‫הדור שאחריהם להשען על הדורות הקודמים‬ ‫נתחדש כאן הדר זיוה‪ ,‬ימים ידברו בתוצאותיה‬ ‫במעשיהם הטובים‪ ,‬אלא שעבודת כל אחד הוא‬ ‫הברוכות לכבוד התורה והחסידות ולכבוד שמים‪.‬‬ ‫לשבץ את מעשיו הטובים במקומם הנכון והראוי‪,‬‬ ‫‪N‬‬ ‫להוסיף לבנות בנינים רוחניים שיהיה להם קיום‪,‬‬ ‫ושהמעשים הטובים שעושים יהיו כפועל יוצא‬ ‫ברכות ותהילות הביעו קהל אנ"ש במזמורי שבח‬ ‫מכל הקדמת עבודת הדורות הקודמים‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫ותודה להנהלת מוסדותינו הק' בארה"ק‪ ,‬לשלוחת‬ ‫דרכם בקודש‪.‬‬ ‫המשרד בארה"ב‪ ,‬ולחברי ה"ועדה המכינה"‪ ,‬על‬ ‫יעזור השי"ת שתשובו לביתכם לחיים טובים‬ ‫עמלם הכביר להוציא מן הכח אל הפועל את שבת‬ ‫ולשלום‪" ,‬שובו לכם לאהליכם"‪ ,‬ותתברכו‬ ‫ההתכנסות בצל הקודש‪ ,‬כשבפיהם בקשה הנובעת‬ ‫בהשפעות טובות בגשמיות וברוחניות בשפע‬ ‫מעומק הלב‪ ,‬שימשיכו בפעילות הנפלאה לרומם‬ ‫ברכה והצלחה וכל טוב‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫קרן התורה והחסידות גם בארה"ב‪ ,‬שתהיה השבת‬ ‫‪N‬‬ ‫הזאת בפרט ומסע הקודש בכלל לאבן דרך לחידוש‬ ‫ביראת הכבוד עברו על קהל הקודש לברכת הפרידה‪,‬‬ ‫פני בית רוז'ין סאדיגורה‪ ,‬ובתפילה לה' שיזכו‬ ‫כשכל אחד מהנוכחים זוכה לקבל את הכרטיס שנקבע‬ ‫לנשיאת חן בעיני ה' ובעיני בני אדם להרבות פעלים‬ ‫ללימוד לפי ימי החודש בספר החינוך ובחורש"י‪.‬‬ ‫לתורה ולחסידות כשאיפתם הטהורה לאורו הבהיר‬ ‫של כבו"ק מרן אדמו"ר (שליט"א) זיע"א עדי ביאת‬ ‫בין העוברים לקבל ברכת הקודש‪ ,‬היו גם אברכים‬ ‫גואלנו הנאמן במהרה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫שמשמים נזדמנו לשהות במקום זה בשב"ק‪,‬‬ ‫‪N‬‬ ‫וכששמעו את אמרי הקודש בשעת רעוא דרעוין‪,‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‌גכ‬ ‫זוכים גם להשפעות טובות בגשמיות‪ ,‬ובירך‬ ‫ברוב ברכות (תוכן האמ"ק יבואו אי"ה)‪ ,‬אחר שוררו‬ ‫בקודש פנימה‬ ‫ניגון שמחה ובסיום בירך הרה"ח ר' יהושע לייב‬ ‫גלרנטר הי"ו ברכה אחרונה‪.‬‬ ‫לתפילת מעריב עבר לפני התיבה הרה"ח ר'‬ ‫מרדכי שלמה אדלר הי"ו מבארא פארק‪ ,‬אחר‬ ‫התפילה עברו בסך לברכת השלום וכבו"ק מרן‬ ‫שליט"א שב לבית הנתיבות ועלה אל כבש‬ ‫ימי מסע הקודש‬ ‫‪n‬‬ ‫המטוס בדרכו אל אדמת קנדה‪.‬‬ ‫בקרב ק"ק דמאנטריאול‬ ‫בשעות הערב נחתו כבו"ק מרן שליט"א ובני‬ ‫יום רביעי פר' תולדות בדר"ח כסלו‬ ‫הפמליא בשדה התעופה כשמשלחת נכבדה‬ ‫מבני העיר מקבלים את פני הקודש‪ ,‬תיכף יצא‬ ‫תפילת שחרית התפללו בבית המדרש הגדול‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א לעבר העיר מאנטריאול‬ ‫בשעה ‪ ,7:30‬לפני התיבה עבר הר"ר משה‬ ‫[ברכבו של הר"ר בצלאל רייצער הי"ו שעמד‬ ‫(ברמ"ש) כהן הי"ו‪ ,‬בקריה"ת עלה כבו"ק מרן‬ ‫במסירות לימין ביקור הקודש] לרגל השמחה‬ ‫שליט"א לעליית רביעי‪ ,‬אחר שיעור המשניות‬ ‫הקבוע כבכל יום‪ ,‬עברו בסך לברכת הפרידה‬ ‫‪n‬‬ ‫בבית חותן המלך הגרא"ח שטרנבוך שליט"א‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫קודם יציאת צדיק מן העיר‪.‬‬ ‫יום חמישי פר' תולדות ב' כסלו‬ ‫אחר זמן מועט יצא כבו"ק מרן שליט"א עם‬ ‫בבוקרו של יום נכנס כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫המשמשים בקודש לעבר נמל התעופה לוד‬ ‫לבית האכסניא בבית הרבני הנכבד מו"ה רבי‬ ‫ובשעה ‪ 11:30‬המריא המטוס בדרכו אל עבר‬ ‫רפאל הערצאג שליט"א ראש הקהל דק"ק‬ ‫מדינת קאנדא לרגל שמחה במעון חותן המלך‬ ‫‪n‬‬ ‫בעלזא במאנטריאול שהעמיד את ביתו ברוחב‬ ‫הגאון רבי אשר חיים שטערנבוך שליט"א‪.‬‬ ‫לב לכבודו של צדיק והפמליא בכל ימי הביקור‬ ‫המרומם‪ ,‬כאשר שם נערכו גם סדרי התפילות‬ ‫וקבלת הקהל למשחרים פני צדיק י"נ‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 16:30‬אחה"צ [שעון ארה"ב] נחתו‬ ‫לתפילת שחרית עבר לפני התיבה משב"ק‬ ‫בשדה התעופה 'נוארק' שבניו יארק שם קידמו‬ ‫הרב מרדכי יוסף סגל הי"ו‪ ,‬ולחזרת הש"ץ עבר‬ ‫את פני הקודש מאנשי שלומנו בארה"ב אשר‬ ‫לפני התיבה אחד מבני המקום מפני ששם עדיין‬ ‫דצו ועלזו על הזכיה העצומה אשר נפלה‬ ‫אומרים 'ותן ברכה'‪ .‬בפתיחת הארון נתכבד‬ ‫בחלקם‪ ,‬העסקן הר"ר יעקב יוסף גולדמאן הי"ו‬ ‫הרב אהרן טירהויז הי"ו מנכ"ל מוסדותינו הק'‪,‬‬ ‫סידר את יציאת כבו"ק מרן שליט"א מהמטוס‬ ‫כהן הרה"ח ר' מרדכי שלום יוסף (ברמ"ע) כהן‬ ‫בדרך כבוד וכחזקתו בקודש‪ ,‬ותיכף פנו לחדר‬ ‫הי"ו ממודיעין עילית‪ ,‬לוי משב"ק הרב מרדכי‬ ‫במלון הסמוך שם התפללו תפילת מנחה כשלפני‬ ‫יוסף סגל הי"ו‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א עלה לעליית‬ ‫התיבה עבר הרה"ח ר' ישראל ראנד הי"ו‪.‬‬ ‫שלישי ובירך ברכת הגומל‪ ,‬הגבהה הר"ר‬ ‫אחר ערך כבו"ק מרן שליט"א שולחן לחיים‬ ‫ישראל אליעזר אדלער הי"ו שעמד במסירות‬ ‫לרגל ראש חודש‪ ,‬תחילה בירך על לעקיך ויי"ג‬ ‫לימין ביקור הקודש‪ ,‬גלילה הר"ר אשר חיים‬ ‫וחילק להנוכחים‪ ,‬אח"כ זימרו 'אהבת עולם‬ ‫קייסרמאן הי"ו‪.‬‬ ‫תביא להם' וכבו"ק מרן שליט"א פתח באמרי‬ ‫אחר התפילה נערך מעמד "קבלת פנים" בבית‬ ‫קודש ברמז בשם החודש "כסלו" בשם זקנו‬ ‫האכסניא בהשתתפות ראשי ופארי קהלות‬ ‫הרה"ק העקבי אבירים שיהיה לבנ"י "כס" טוב‬ ‫קודש דשם‪ ,‬דייני ק"ק מחזיקי הדת בעלזא הגר"‬ ‫ו"לב" טוב‪ ,‬ומה השייכות לחודש זה דוקא‪ ,‬אלא‬ ‫ווערנער והגר" גאליצקי שליט"א‪ ,‬האדמו"ר‬ ‫שבחודש זה נראה אצל בנ"י אבירות לב למסור‬ ‫משאץ מאנטריאול שליט"א‪ ,‬האדמו"ר מטריסק‬ ‫נפש לכבוד השי"ת‪ ,‬ולכן אפשר לזכות בחודש‬ ‫מאנטריאול שליט"א והגרלו"י הורוויץ שליט"א‬ ‫הזה ל"לב" טוב לאבינו שבשמים‪ ,‬וממילא כבר‬ ‫‌דכ‬ ‫ברוב כבוד ושוחחו בשיח קודש אודות הקשר‬ ‫רב ביהמ"ד קהל חסידים‪.‬‬ ‫של זקנו כקש"ת בעל האמרי חיים זצוק"ל עם‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א הופיע בהדרו ופצחו‬ ‫מרנן רבוה"ק זיע"א ועל עבודת הנגינה בבית‬ ‫לזמר 'ברוך הבא בשם ה' והיסב לשולחן לחיים‪,‬‬ ‫ויז'ניץ‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א כיבדו לברך על‬ ‫תחילה בירך על לעקיך ויי"ג ואיחל לחיים לכל‬ ‫יי"ג והתברכו בברכות לרוב ובסיום יצא ללוותו‬ ‫הנאספים‪ ,‬אחר זימרו 'אך טוב וחסד' ו'קה זכות‬ ‫לרוחבה של עיר‪.‬‬ ‫אבות'‪ ,‬לאחר מכן שיבח כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫אח"כ הגיע כבו"ק מרן שליט"א לביקור‬ ‫את מעלת הישוב במקום‪ ,‬ואח"כ פתח באמרי‬ ‫במעונו של הגה"צ רבי יהונתן בנימין ווייס‬ ‫קודש אודות הנאמר בפרשה "שני גויים‬ ‫שליט"א מרא דאתרא מאנטריאול‪ ,‬בין היתר‬ ‫בבטנך" ופירש"י שזה רומז לרבי ואנטונינס‪,‬‬ ‫נסובה השיחה בעניין תפילה בזמנה בהלכה‬ ‫והקשה באוה"ח וכי זה המשל על יעקב ועשו‪,‬‬ ‫ובאגדה‪ ,‬אחר כיבד את כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫אלא שבזה רואים החילוק מהקצה אל הקצה כי‬ ‫לברך על היין והתברכו בברכות לרוב‪ ,‬כן‬ ‫אנטונינוס היה מלך כשר כידוע‪ ,‬ואעפ"כ רואים‬ ‫מסר לו כבו"ק מרן שליט"א פ"ש וברכת מז"ט‬ ‫בו את החילוק בין אופן האכילה שלו לאכילת‬ ‫משמחת הברית לנינו שיחי' בן לנכדו הר"ר‬ ‫רבנו הקדוש הוא רחוק מהקצה אל הקצה‪ ,‬כי‬ ‫יוסף יהושע שצ'דרוביצקי הי"ו מחיפה חתן‬ ‫אכילתו היא אכילת תאוה ואפילו אם הוא מלך‬ ‫חתנו‪ ,‬בסיום יצא ללוות את כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫כשר כוונתו לעוה"ז‪ ,‬ואילו אצל רבנו הקדוש‬ ‫‪n‬‬ ‫לרחובה של עיר‪.‬‬ ‫הכל היה לשם שמים ולא נהנה אפילו באצבע‬ ‫קטנה‪ ,‬ויש להוסיף כי הרה"ק מהר"ש מבעלזא‬ ‫זיע"א אמר על הרה"ק מנשכיז זיע"א "מרדכי‬ ‫בן גיטל הוא בלתי לה' לבדו"‪ ,‬כי לא היה אצלו‬ ‫משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר ב'שמחת‬ ‫שום חילוק בין העבודה בגשמיות ולעבודה‬ ‫הנישואין' בבית חותן המלך הגאון רבי אשר חיים‬ ‫ברוחניות‪ ,‬ודייקא בזה ניתן לראות החילוק בין‬ ‫שטערנבוך שליט"א דומ"ץ ק"ק מחזיקי הדת‬ ‫יהודי לאומות העולם‪ ,‬שאפילו אצל מלך כשר‬ ‫ורב ביהמ"ד 'אוהל יעקב' אנטווערפן‪ ,‬שמחת‬ ‫הכל הכוונה לגשמיות לעומת זאת אצל בנ"י‬ ‫נישואי נכדתו הכלה תחי' בת בנו בנו הרב ברוך‬ ‫הכל עושים לשם שמים‪ ,‬וסיים ברוב ברכות‬ ‫שליט"א חתן הגה"צ גאב"ד ג'עבוי שליט"א עם‬ ‫(תוכן האמ"ק יבואו אי"ה)‪ ,‬בסיום בירך הר"ר דוד‬ ‫החתן נכד הגה"צ רבי אפרים פאדווא שליט"א‬ ‫‪n‬‬ ‫אונגאר הי"ו ברכה אחרונה‪.‬‬ ‫גאב"ד לונדון‪.‬‬ ‫במעמד החופה נתכבד כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫בברכה ואחר איחל מזל טוב לכל בני המשפחה‬ ‫הרוממה‪.‬‬ ‫בשעות הצהרים הגיע כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫לביקור בבית ש"ב הרבני הרה"ח ר' אהרן‬ ‫בהמשך שב כבו"ק מרן שליט"א לפאר‬ ‫שלמה פעלדמאן שיחי' לאוי"ט‪ ,‬בין היתר סיפר‬ ‫בסעודת הנישואין ונטל ידיו לסעודת המצוה‪,‬‬ ‫לפני הקודש אודות ביקוריו הנאדרים בקודש‬ ‫אחר בירך על היין ואיחל לחתן ולמחותנים‬ ‫של מרן אדמו"ר העקבי אבירים זיע"א בביתו‬ ‫מברכות קדשו‪ ,‬בהמשך השתתף כבו"ק מרן‬ ‫וביקורי מרן אדמו"ר הרה"ק הכנסת מרדכי‬ ‫שליט"א בריקודי השמחה ובמרכזם רקד‬ ‫זיע"א בעיר‪ ,‬וכן נסובה השיחה אודות קורות‬ ‫בפרטות עם החתן הי"ו ואחר רקד בפרטות‬ ‫אבות משפחת פעלדמאן המעטירה‪ ,‬בהמשך‬ ‫עם חותנו שליט"א‪ ,‬לאחר מכן ריקוד בפרטות‬ ‫כיבד את כבו"ק מרן שליט"א לברך על היין וכן‬ ‫עם הסב הגה"צ גאב"ד ג'עבוי שליט"א ומחול‬ ‫הגיש כמנחה את הספה"ק 'טל חיים' להרה"ק‬ ‫לצדיקים עם כקש"ת האדמו"ר מוויזשניץ‬ ‫רבי חיים מאטיניא זיע"א שהו"ל‪ ,‬בסיום בירכו‬ ‫מאנטריאול שליט"א‪ .‬אחר הריקודים השתתף‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א בברכות לרוב לאריכות‬ ‫‪n‬‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א במעמד המצווה טאנץ‪.‬‬ ‫ימים ושנים טובות מתוך בריות גופא ונהורא‬ ‫‪n‬‬ ‫מעליא ונפרד לשלום ושב לבית האכסניא‪.‬‬ ‫יום שישי פר' תולדות ג' כסלו‬ ‫בשעות אחה"צ הגיע לביקור גומלין בקו"פ‬ ‫אנשי שלומנו צעירי האברכים מקהילתנו‬ ‫בבית האכסניא כקש"ת אדמו"ר מוויזשניץ‬ ‫הק' בבני ברק יצאו יחדיו לשבת ההתאחדות‬ ‫מאנטריאול שליט"א‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א קיבלו‬ ‫‌הכ‬ ‫ישראל אליעזר אדלער הי"ו‪ ,‬מפטיר הרה"ח‬ ‫השנתית כאיש אחד בלב אחד‪ .‬לקראת השבת‬ ‫ר' אלכסנדר בלויא הי"ו‪ ,‬הגבהה הר"ר יחזקיה‬ ‫זכו לקבל את ברכת הקודש אשר שיגר כבו"ק‬ ‫טויב הי"ו‪ ,‬גלילה הרה"ח ר' מרדכי שלום יוסף‬ ‫מרן שליט"א במכתב קודש ע"י משב"ק נאמן‬ ‫כהן (ברמ"ע) כהן הי"ו ממודיעין עילית‪ ,‬לתפילת‬ ‫בית רבוה"ק הרה"ח ר' דוד משה סגל שליט"א‬ ‫מוסף עבר לפני התיבה הר"ר ישראל אליעזר‬ ‫בזה"ל‪" :‬יעזור השי"ת שיתברכו כולם‪ ,‬זיי זאלן‬ ‫‪n‬‬ ‫אדלער הי"ו‪.‬‬ ‫זיין געזונט‪ ,‬העיקר הוא שישמעו וישרישו בלבם‬ ‫את הדברים הנאמרים להם‪ ,‬שיקיימו בנפשם‬ ‫'שמור ושמעת' (דברים יב‪ ,‬כח)‪ ,‬ע"ד הכתוב (שמות‬ ‫לא‪ ,‬טז) 'ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את‬ ‫אחר התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫השבת'‪ ,‬וידוע מה שפירש האוה"ח הק' "ושמרו"‬ ‫לעריכת ה"קידושא רבה"‪ ,‬בהגבהת הכוס כיבד‬ ‫מלשון המתנה שצריכים להמתין ולכסוף לקבל‬ ‫את פע"ח הרב ישראל יוסף מרילוס שליט"א‬ ‫את יום שבת קודש‪ ,‬אולם צריך לדעת שלאחר‬ ‫ואחר טעם מיני מזונות‪ ,‬זימרו 'חי ה'' ו'מזמור‬ ‫ההכנה מתבקש גם "לעשות את השבת"‪ ,‬כי לא‬ ‫לדוד'‪ ,‬אחר פתח כבו"ק מרן שליט"א באמרי‬ ‫די בעצם ההכנה‪ ,‬אלא נדרש שתהיה גם עשיה‬ ‫קודש בביאור ענין הברכות של יצחק אבינו‬ ‫בפועל‪ .‬זהו הרמז "שמור ושמעת"‪ ,‬לאחר ההכנה‬ ‫ליעקב‪ ,‬שתכליתם הוא שיזכו בכל עת וזמן‬ ‫ורצון הלב נדרש לקיים גם "ושמעת"‪ ,‬שכל אחד‬ ‫להתקרב להשי"ת‪ ,‬ולכן יש שינוי בין הברכות‬ ‫ישריש את הדברים בלבו ובנפשו‪ ,‬ושיקיימו‬ ‫ליעקב לברכות לעשו‪ ,‬דאילו אצל יעקב מקבל‬ ‫למעשה את כל הענינים שיתעוררו בהם במשך‬ ‫את הברכות רק כשראויים לכך‪ ,‬אבל עשו‬ ‫‪n‬‬ ‫יום השבת קודש בשבת אחים גם יחד"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫מקבל את הברכות בכל אופן‪ ,‬כי אינו זוכה‬ ‫להתקרב להשי"ת‪ .‬והוסיף עוד באמרי הקודש‬ ‫אודות החילוק בין יעקב לעשו בקיום מצות‬ ‫כיבוד אב ואם‪ ,‬אשר אצל יעקב אבינו ע"ה‬ ‫שב"ק פר' תולדות בצל הקודש‬ ‫היה הכל בכוונה ובפנימיות השלמה‪ ,‬ואילו‬ ‫אצל עשו הכל היה רק כדי למצוא חן בעיני‬ ‫סדרי השבת נערכו בהתרוממות הנפש בבית‬ ‫אביו (תוכן האמ"ק במדור אמרי קודש)‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫האכסניא של הרבני הנכבד מו"ה רבי רפאל‬ ‫שוררו 'אנעים זמירות' [ליובאוויטש] וניגון‬ ‫הערצעאג שליט"א‪ .‬לתפילת מנחה ערש"ק‬ ‫פריילעכ"ס [טשארטקוב] וכבו"ק מרן שליט"א‬ ‫עבר לפני התיבה הרה"ח ר' אלכסנדר בלויא‬ ‫הי"ו ר"מ בישיבת סקווירא דשם‪ ,‬לקבלת שבת‬ ‫‪n‬‬ ‫נעמד לריקוד‪.‬‬ ‫ומעריב עבר לפני התיבה הר"ר מרדכי דוד‬ ‫קליין הי"ו‪ ,‬אחר התפילה עלו ובאו במשך שעה‬ ‫ארוכה מאות מתושבי העיר להתברך בברכת‬ ‫לתפילת מנחה עבר לפני התיבה הר"ר יהודה‬ ‫‪n‬‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫זינגער הי"ו‪ ,‬בפתיחת הארון נתכבד הר"ר לוי‬ ‫פארגעס הי"ו‪ ,‬לעליית כהן עלה הר"ר משה‬ ‫גראס הי"ו‪ ,‬לוי הר"ר ישראל אריה זילבערמאן‬ ‫הי"ו‪ ,‬שלישי הרה"ח ר' משה יצחק אדלער הי"ו‪,‬‬ ‫בצפרא דשבתא לפסוקד"ז עבר לפני התיבה‬ ‫הגבהה הר"ר אשר פארגעס הי"ו‪ ,‬גלילה הר"ר‬ ‫הר"ר שלום אויש הי"ו‪ ,‬לתפילת שחרית עבר‬ ‫הר"ר משה פעפרקארען הי"ו‪ ,‬בפתיחת הארון‬ ‫‪n‬‬ ‫מרדכי עדל הי"ו‪.‬‬ ‫נתכבד הר"ר שלמה וועבער הי"ו מטאמס ריווער‬ ‫– ניו ג'רזי‪ ,‬כבעל קורא שימש הרה"ח ר' שלמה‬ ‫גארניש הי"ו מג'קסון – ניו ג'רזי‪ ,‬לעליית כהן‬ ‫חדו השתא בהאי שעתא‪ ,‬בעת רעווא דרעווין‬ ‫עלה הר"ר ישראל יואל גראס הי"ו‪ ,‬לוי הר"ר‬ ‫היה בית האכסניא מלא עד אפס מקום מהקהל‬ ‫אשר חיים קייסרמאן הי"ו‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫הרב שצבא על דלתותיו לחזות בנועם ה' בעת‬ ‫עלה לעליית שלישי ואחר ערך 'מי שברך'‬ ‫עריכת השולחן הטהור דרעווא דרעווין‪ .‬כבו"ק‬ ‫לבעל האכסניא הרבני הנכבד מו"ה רפאל‬ ‫מרן שליט"א נכנס בהדרו ונטל ידיו ובצע על‬ ‫הערצאג שליט"א‪ ,‬רביעי הר"ר דוד אונגאר הי"ו‬ ‫הי"ב חלות‪ ,‬זימרו 'בני היכלא' ו'מזמור לדוד'‬ ‫שעמד במסירות לימין ביקור הקודש‪ ,‬חמישי‬ ‫ג"פ‪ ,‬אח"כ הגישו הדגים וכבו"ק מרן שליט"א‬ ‫פע"ח הרב ישראל יוסף מרילוס שליט"א‪,‬‬ ‫בירך על היין ואיחל 'לחיים' לכל הקהל‪,‬‬ ‫ששי הר"ר בצלאל רייצער הי"ו‪ ,‬שביעי הר"ר‬ ‫המשיכו בסדר הזמירות 'יצוה צור חסדו'‪,‬‬ ‫‌וכ‬ ‫הדורות אשר באוצרו הטוב‪ ,‬כן הציג כרכי‬ ‫'ידיד נפש'‪' ,‬הגלה נא' ו'דרור יקרא'‪ ,‬כבו"ק‬ ‫ש"ס מדפוס ראשון ועוד‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫מרן שליט"א פתח באמרי הקודש אודות הרמז‬ ‫עיין לזמן ממושך בכתבים ובסיום נענה בפ"ק‬ ‫הנלמד מהבארות שחפרו האבות הק' כי זה‬ ‫כי העיקר הוא להלוך בדרכי הצדיקים הללו‪,‬‬ ‫רומז לתורה הק' ומלמד שהשגת התורה הק'‬ ‫בסיום זימרו 'קול צהלה ורינה' וכבו"ק מרן‬ ‫וכל העבודה הרוחנית הוא אך ורק ע"י עמל‬ ‫שליט"א נעמד לריקוד‪.‬‬ ‫ויגיעה רבה‪ ,‬כי לאחר הקושי והעמל זוכים‬ ‫אחר נכנס לחדר מיוחד והרבני ר' מיכל הי"ו‬ ‫לקבל במתנה את התורה הק' וסיים בברכות‪.‬‬ ‫ובני משפחתו שיחי' נכנסו בקו"פ להתברך‬ ‫(תוכן האמ"ק במדור אמרי קודש)‪.‬‬ ‫ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬ואח"כ נכנסו‬ ‫אחר התורה שוררו ניגון שמחה והמשיכו‬ ‫‪n‬‬ ‫כל צאצאיו בזה אחר זה להתברך בקו"פ‪.‬‬ ‫בסדר הזמירות 'א‪-‬ל מסתתר'‪ ,‬קודם ברכת‬ ‫המזון שוררו הניגון 'טעמו וראו' [סקולען]‪.‬‬ ‫בהגבהת הכוס לברכת המזון כיבד כבו"ק מרן‬ ‫שליט"א את הר"ר יחזקיה טויב הי"ו‪.‬‬ ‫משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר בשמחת‬ ‫ה'שבע ברכות' שערך חותן המלך הגרא"ח‬ ‫לתפילת מעריב מוצש"ק עבר לפני התיבה‬ ‫שטערנבוך שליט"א לרגל נישואי נכדתו הכלה‬ ‫הר"ר אליעזר רובין הי"ו‪ ,‬אחר נכנס כבו"ק‬ ‫‪n‬‬ ‫תחי' והסב בהשמחה למשך שעה ארוכה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א להבדלה‪ ,‬בהגבהת הכוס כיבד את‬ ‫הרה"ח ר' מתתיהו ראזענבערג הי"ו ובהחזקת‬ ‫הנר את הבה"ח יוסף וועבער ני"ו בן הרה"ח ר'‬ ‫מרדכי ז"ל ונכד בעל האכסניא הרבני הנכבד‬ ‫משם הגיע לביקור בבית הרה"ח ר' שלום‬ ‫מו"ה רפאל הערצאג שליט"א‪ ,‬אחר הבדלה‬ ‫געשטעטנער הי"ו‪ ,‬תחילה בירך כבו"ק מרן‬ ‫שוררו הזמירות כנהוג ['המבדיל'‪' ,‬אמר ה'‬ ‫שליט"א על היין וחילק לכל בני המשפחה שיחי'‬ ‫ליעקב' ו'אתה הוא מלכי']‪ ,‬לאחר מכן פתח‬ ‫ובירכם מברכות קדשו שיזכה להוסיף לעמוד‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א באמרי קודש אודות הענין‬ ‫לימין החזקת התורה ובכללם במוסדותינו הק'‪,‬‬ ‫שיצחק אבינו ע"ה בירך את הברכות ליעקב‬ ‫אביו הרה"ח הישיש ר' נתן הי"ו סיפר לפני‬ ‫מתוך מחשבה שמברך את עשו‪ ,‬דהענין בזה‬ ‫הקודש מקורות ימי חייו עת זכה להינצל מגיא‬ ‫הוא שבכל הדורות ובכל הזמנים בני ישראל‬ ‫ההריגה בעידן השואה האיומה ר"ל ולהקים‬ ‫יהיו ראויים לקבל הברכות כי בכל מצב שהוא‬ ‫בעיר דורות ישרים ומבורכים תלי"ת‪ ,‬בסיום‬ ‫בודאי כל יהודי ראוי יותר מעשו לקבלת‬ ‫זימרו 'א גוטע וואך' וכבו"ק מרן שליט"א נעמד‬ ‫הברכה‪ ,‬ובסיום פתח באמירת 'ויתן לך' ונשמע‬ ‫לריקוד‪.‬‬ ‫קולו בקודש‪ ,‬והצטרפו כל הקהל הקדוש‪ ,‬אחר‬ ‫אחר נכנסו הרה"ח ר' שלום הי"ו ובני‬ ‫זימרו 'א גוטע וואך' וכבו"ק מרן שליט"א נעמד‬ ‫משפחתו שיחי' ביחידות אל הקו"פ להתברך‬ ‫לריקוד‪ ,‬בסיום עברו בסך להתברך בברכת 'א‬ ‫‪n‬‬ ‫ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫גוטע וואך'‪.‬‬ ‫יום ראשון פר' ויצא ה' כסלו‬ ‫בהמשך הגיע כבו"ק מרן שליט"א לביקור‬ ‫בבית הרבני הרה"ח ר' מיכל ראזנבערג שיחי'‬ ‫אחר תפילת שחרית עברו בסך לברכת‬ ‫לאוי"ט‪ ,‬תחילה בירך על היין וחילק כוסות‬ ‫הפרידה וכבו"ק מרן שליט"א יצא לעבר נמל‬ ‫לחיים להרבני ר' מיכל שיחי' ולאחיו הר"ר‬ ‫התעופה בדרכו לעבר ארה"ב לחון את קהל‬ ‫שמואל הי"ו ויוצאי חלציהם שיחי' ובירכם‬ ‫‪n‬‬ ‫עדתנו הע"י לטוב להם כל הימים‪.‬‬ ‫מברכות קדשו שיזכה להוסיף לעמוד לימין‬ ‫החזקת התורה ובכללם במוסדותינו הק'‪ ,‬בין‬ ‫היתר נסובה השיחה אודות התיישבותם וקביעת‬ ‫מגוריהם של אחב"י בעיר מאנטריאול ואודות‬ ‫פועלו של הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז‬ ‫קלויזנבורג זצוק"ל בהקמת הישיבה הראשונה‬ ‫שם ויסוד השחיטה במקום‪ ,‬בהמשך הציג לפני‬ ‫הקודש כתבי ידות של גדולי ישראל וצדיקי‬ ‫‌זכ‬ ‫לשמחה‪ ,‬וביקש מכבו"ק מרן שליט"א שיעניק‬ ‫ימי מסע הקודש והביקור המרומם‬ ‫לעקיך להחתן ואחר שקיבל החתן מידי הקודש‬ ‫לקח האדמו"ר מבאבוב שליט"א שיריים‪ ,‬אח"כ‬ ‫בקרב בני קהילותינו הק' בארה"ב‬ ‫קם כבו"ק מרן שליט"א לריקוד בפרטות עם‬ ‫החתן ולאחר מכן במחול לצדיקים נלהב עם‬ ‫"בר ּו ְך ַה ָּבא ְּב ׁ ֵשם ה' ֵּב ַרכְ נ ּוכֶ ם ִמ ֵּבית ה'"‬ ‫ָּ‬ ‫כקש"ת אדמו"ר מבאבוב שליט"א ואח"כ עם‬ ‫בשעה ‪ 15:30‬אחה"צ הופיע כבו"ק מרן‬ ‫הסבים המרוממים והמחותנים שליט"א‪ ,‬בסיום‬ ‫שליט"א בהדרו בעיר בארא פארק [ברכבו‬ ‫יצא האדמו"ר מבאבוב שליט"א ללוות כשאוחז‬ ‫של ידידנו הרה"ח ר' ישראל ראנד הי"ו] ופנה‬ ‫בידי כבו"ק מרן שליט"א ברוב ידידות וליווהו‬ ‫לעבר בית האכסניא בבית מכובדנו הרה"ח‬ ‫‪n‬‬ ‫לרחובה של עיר עד לרכבו‪.‬‬ ‫מו"ה יהושע אליעזר ברוקער שליט"א‪ ,‬תיכף‬ ‫‪n‬‬ ‫החלו בתפילת מנחה‪.‬‬ ‫יום שני פר' ויצא ו' כסלו‬ ‫בשעה ‪ 21:15‬בלילה הופיע כבו"ק מרן‬ ‫תפילת שחרית התקיימה בהיכל בית מדרשנו‬ ‫שליט"א בשערי בית מדרשנו בעיר אשר חנכו‬ ‫[כבכל ימי שהות הקודש בעיר]‪ ,‬לפני התיבה‬ ‫אותו לפני חדשים אחדים כפינת יקרת לאנ"ש‬ ‫עבר הרה"ח ר' מרדכי שלמה אדלר הי"ו‪,‬‬ ‫דרי העיר לשם ולתפארת ולתהילה‪ ,‬אנשי‬ ‫בפתיחת הארון נתכבד הרה"ח מו"ה אברהם‬ ‫שלומנו גדשו את מבואות בית המדרש בלב‬ ‫שלמה איינהארן שליט"א‪ ,‬לעליית כהן עלה‬ ‫מלא ברגשי קודש על הזכיה לקבל פני צדיק‬ ‫הרה"ח ר' שמואל כהן הי"ו מפלעטבוש‪ ,‬לוי‬ ‫י"נ‪ ,‬תחילה התפללו תפילת מעריב כשלפני‬ ‫הרה"ח ר' נחום מרדכי פיש הי"ו‪ ,‬כבו"ק מרן‬ ‫התיבה עבר הרה"ח ר' מרדכי שלמה אדלר‬ ‫‪n‬‬ ‫שליט"א עלה לעליית שלישי‪.‬‬ ‫הי"ו‪.‬‬ ‫אחר נערך מעמד "קבלת פנים" ומסיבה של‬ ‫מצוה לרגל חנוכת בית המדרש‪ ,‬את פני הקודש‬ ‫בהמשך היום פתח כבו"ק מרן שליט"א הדלת‬ ‫קידמו בשירת 'זה השער לה'' וכבו"ק מרן‬ ‫'לפראווען' ואנשי שלומנו ובני משפחותיהם‬ ‫שליט"א ערך שולחן לחיים ובירך על לעקיך‬ ‫שיחי' עלו ובאו בקודש פנימה להפקד בדבר‬ ‫ויי"ג וחילק לנכבדי הקהל‪ ,‬אחר זימרו 'מזמור‬ ‫ישועה ורחמים למשך שעות ארוכות‪.‬‬ ‫שיר חנוכת הבית' וכבו"ק מרן שליט"א פתח‬ ‫בין הנכנסים אל הקו"פ הגיע מגיד מישרים‬ ‫באמרי קודש בביאור מאמרם ז"ל שלעולם‬ ‫הרה"ג רבי יוסף חיים גרינוואלד שליט"א ולמשך‬ ‫יכנס שיעור שני פתחים לבית המדרש‪ ,‬דהרמז‬ ‫זמן ארוך שוחחו בנועם שיח ואמרי שפר משיחתן‬ ‫בזה הוא שעיקר קביעותו של יהודי הוא בתוך‬ ‫של עבדי אבות ומתורתן של בנים‪ ,‬כבו"ק מרן‬ ‫היכל ה'‪( .‬תוכן האמ"ק יבואו אי"ה)‪ ,‬אח"כ זימרו‬ ‫שליט"א הודה לו על שיעוריו הנפלאים אשר‬ ‫'חסדי ה'' בשבח והודאה להשי"ת על הרחבת‬ ‫מקיים בהם מצוות 'ובלכתך בדרך' ושח כי אביו‬ ‫גבולי הקדושה בקרב קהל עדתנו וכבו"ק מרן‬ ‫מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א היה מאזין לדרשותיו‬ ‫שליט"א נעמד לריקוד נלהב‪ .‬בסיום עברו בסך‬ ‫‪n‬‬ ‫תמידין כסדרן בנסיעותיו בלונדון משכונת‬ ‫לברכת השלום‪.‬‬ ‫סטמפורד היל לבית מדרשנו בשכונת גולדרס‬ ‫גרין‪ ,‬אח"כ כיבדו כבו"ק מרן שליט"א לברך על‬ ‫היין ועל פירות ואיחלו מברכות קדשו‪ ,‬בהמשך‬ ‫משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר בשמחת‬ ‫הגיש הגרי"ח גרינוואלד שליט"א סט ספרי‬ ‫ה'שבע ברכות' לרגל נישואי נכד כקש"ת אדמו"ר‬ ‫'פרדס הצדיקים' הערוכים מדרשותיו כמנחה‬ ‫מבאבוב שליט"א אשר קיבל את פני הקודש‬ ‫לפני הקודש‪ ,‬לאחר מכן נשאר ביחידות בקו"פ‬ ‫ביותרת הכבוד‪ ,‬בתחילה כיבד את כבו"ק‬ ‫והגיש קויטל להתברך ולהפקד בדבר ישועה‬ ‫מרן שליט"א לברך על לעקיך ויי"ג והתברכו‬ ‫ורחמים‪.‬‬ ‫בברכות לרוב‪ ,‬אח"כ שוחחו בשיח קודש ממנהגי‬ ‫כמו"כ בין הנכנסים אל הקו"פ הגיעו האדמו"ר‬ ‫הצדיקים והאדמו"ר מבאבוב שליט"א הזכיר‬ ‫מבוטושאן שליט"א והרה"ג רבי שלום אליעזר‬ ‫מנהג אביו הרה"ק בעל דברי שלמה זצוק"ל‬ ‫כץ שליט"א דומ"ץ קהל 'כוונת הלב'‪.‬‬ ‫לקחת שיריים מחתנים באמרו שזה מסוגל‬ ‫‌חכ‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א לרקד עם החתן ולאחר‬ ‫‪n‬‬ ‫מכן בפרטות במחול לצדיקים עם כקש"ת‬ ‫האדמו"ר מבאבוב ‪ 45‬שליט"א כשבהמשך צירף‬ ‫יום שלישי פר' ויצא ז' כסלו‬ ‫את חותנו הגרא"ח שטערנבוך שליט"א‪ ,‬אחר‬ ‫ריקוד בפרטות עם דודו האדמו"ר מזידיטשוב‬ ‫בזמן קבלת קהל נערך בקו"פ 'מסיבת לחיים'‬ ‫חודרוב שליט"א ואחר עם הסבים המרוממים‬ ‫לרגל השמחה בבית המלכות באירוסי נין מרן‬ ‫‪n‬‬ ‫והמחותנים שליט"א ובסיום נפרד ברוב ברכות‪.‬‬ ‫אדמו"ר הרה"ק העקבי אבירים זיע"א – החתן‬ ‫פע"ח מרדכי שפירא ני"ו בן פע"ח הרב שמואל‬ ‫בנימין שפירא שליט"א מלעיקוואד אשר עלה‬ ‫ובא יחד עם מחותנו הרה"ח ר' משה רובין‬ ‫משם שב כבו"ק מרן שליט"א לבית האכסניא‬ ‫שליט"א‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א בירך על לעקיך‬ ‫להמשך קבלת קהל אשר נמשך שעות ארוכות‬ ‫ויי"ג ואיחלם מברכות קדשו לרוב לרגלי‬ ‫טרם יציאת צדיק מן העיר והסתיימו אחר חצות‬ ‫‪n‬‬ ‫השמחה‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫כן נכנס אל הקו"פ בעל האכסניא מכובדנו‬ ‫יום רביעי פר' ויצא ח' כסלו‬ ‫הרה"ח מו"ה יהושע אליעזר ברוקער הי"ו‬ ‫אחר תפילת שחרית עברו בסך בני קהילתנו‬ ‫וכבו"ק מרן שליט"א הודה לו מקרב לב על‬ ‫הק' בבארא פארק ליטול שלום מאת הקודש‬ ‫העמדת ביתו במדת הכנסת אורחים בלבו הרחב‬ ‫‪n‬‬ ‫טרם יציאת צדיק את העיר‪.‬‬ ‫והעניק לו מנחת שי כאות הוקרה‪.‬‬ ‫ביציאתו מהיכל בית מדרשנו דיבר כבו"ק‬ ‫מרן שליט"א בשבחם של אנ"ש דשם אשר‬ ‫ביני לביני הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר‬ ‫‪n‬‬ ‫העמידו בית לה' לשם ולתפארת‪.‬‬ ‫בשמחת הנישואין בחצר הקודש באבוב – ‪,45‬‬ ‫נישואי הכלה תחי' נכדת כקש"ת אדמו"ר‬ ‫מבאבוב ‪ 45‬שליט"א עם החתן בן כקש"ת‬ ‫בשעות הצהריים יצא כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫האדמו"ר מזידיטשויב חודרוב שליט"א דודו של‬ ‫את העיר עם המשמשים בקודש ובני הפמלייא‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א [חתן זקנו הגר"א שטערנבוך‬ ‫לעבר העיר לעיקוואד שבניו ג'רזי להמשך‬ ‫זצוק"ל ראב"ד אנטווערפן]‪ ,‬האדמו"ר מבאבוב‬ ‫מסע הקודש לחון את פני העיר ובני קהילתנו‬ ‫‪ 45‬שליט"א קיבל את פני הקודש ביותרת‬ ‫‪n‬‬ ‫הק' דשם‪.‬‬ ‫הכבוד על כך שמתראים בשמחות וכיבדו לברך‬ ‫[‬ ‫על היין והתברכו בברכות לרוב‪ ,‬בהמשך נתכבד‬ ‫‌טכ‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה נשגר קדם ידידנו היקרים מאנ''ש לרגל השמחה השרויה במעונם‬ ‫הרה"ח ר' יצחק ברנשטיין הי"ו – ירושלים‬ ‫ולבנו הר"ר שלמה הי"ו – בית שמש‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד – הבן שיחי' בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' דוד לקס הי"ו – בני ברק‬ ‫ולבנו הר"ר משה יוסף הי"ו – בני ברק‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה – הבת תחי' בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' יעקב בער פרידמאן הי"ו – בארא פארק‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי' בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' משה יוסף ברזל הי"ו – בני ברק‬ ‫ולבנו הר"ר עדיאל הי"ו – אלעד‬ ‫לרגל שמחת היכנס הנכד – הבן הבה"ח אברהם יעקב ני"ו‬ ‫לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הר"ר חיים רוזנר הי"ו – תל אביב‬ ‫לרגל שמחת היכנס הבן הבה"ח ני"ו לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הר"ר ר' יעקב ורטיקובסקי הי"ו ‪ -‬רעננה‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' ישראל מרדכי כהן שליט"א – ירושלים‬ ‫ולבנו הר"ר שלום יוסף הי"ו‬ ‫ולחותנו הרה"ח ר' יצחק שטרן הי"ו – בני ברק‬ ‫לרגל שמחת נישואי הנכדה – הבת תחי' בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הר"ר רפאל שנהב הי"ו – קרית אתא‬ ‫לרגל נישואיו בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫ולאביו הרה"ח ר' צבי אריה שנהב הי"ו – קרית אתא‬ ‫יה"ר שיזכו לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח לתפארת כרם בית ישראל‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫פנימי – המו"ל‪ :‬מכון 'כנסת מרדכי' סאדיגורה‪ ,‬לפניות בענין הגיליון‪gilyon.sadigura@gmail.com :‬‬ ‫‌ל‬