דער בעלזער הויף · Der Belzer Hoif
הטקסט של גיליון זה
דער
בס"ד
גליון - 308ערש"ק פרשת והנשמע
מהנעשהוהנשמע
מהנעשה
בעלזער הויף
ויצא תשפ"ז לפ"ק הקודש
בצלהקודש
בצל
מהדורת "ברכה ותהלה"
לע"נ האשה החשובה ברכה בת הרה"ח ר' דוד מנשה ביגעלאייזען ע"ה
נלב"ע ביום שב"ק ה' תמוז תשפ"ג -ת.נ.צ.ב.ה.
הונצח ע"י בני משפחתה שיחיו
הרה"ג ר' ישראל שלמה דמן שליט"א (ב"ר מרדכי וחת"ר
לייבל מאנדל מאנטווערפן). ג' תולדות -ל' חשון -אדר"ח כסלו
תפילת מעריב התפללו בשעה 10:25בחדר ק"'ק,
מר"ש נכנס לתפילת שחרית בבית התפילה ,לפני
אח"כ קיבל מר"ש קהל לברכה ולישועה.
התיבה ניגש הבע"ת הרה"ג ר' דוד מענצער שליט"א ,כ"ק
בין הנכנסים לקו"פ נכנסו :הר"ר משה פעדער הי"ו
מרן אדמו"ר שליט"א ניגש להלל.
הר"ר שמואל פארגעס הי"ו והר"ר צבי אלימלך וועבר
בעליות כובדו -הו"ה :הר"ר הערשל מושקוביץ הי"ו.
הי"ו ,גבאי המעמדות מקרב אנ"ש בשכונת 'רמת שלמה',
כהן :הרה"ח ר' חיים לייב כהנא שליט"א ,לוי :הרה"ג ר'
ומר"ש האציל מברכות קדשו; הר"ר יעקב שפרונג
פרץ מאייער שליט"א מחיפה ,שלישי הר"ר אברהם
שליט"א עם הכרך החדש של הספר 'אמרות טהורות'
ראטנבערג הי"ו ממאנסי .רביעי :הרה"ג ר' ישי יעקובוביץ
לכ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא זצ"ל מארה"ב -
שליט"א אב"ד קאפוואר .הגבהה :הר"ר אפרים הלוי שפירא
סיפורי קודש לחודשי טבת -אדר.
שליט"א מב"ב ,גלילה :הר"ר אהרן ראטנבערג הי"ו מב"פ.
אחר תפילת מוסף התפללו תפילת מנחה ,אח"כ עברו
לברכת גוט חודש ,ומר"ש יצא בשירת הניגון יהי החודש
הזה.
מר"ש שימש בסנדקאות בברית לב"ר אריה יהודה
מייער הי"ו (בה"ר פרץ מחיפה וחת"ר ישראל משה מאנדל),
לב"ר שלמה זלמן דייטש הי"ו (ב"ר יצחק יוסף מאשדוד וחת"ר
שלמה ברנשטיין) ,לב"ר שלום גאלדקלאנג הי"ו מבי"ש (ב"ר
משה מחיפה וחת"ר יצחק אייזיק גרינוואלד מבי"ש) ולבן הדומ"ץ
ד' תולדות -א' כסלו -בדר"ח כסלו
מר"ש נכנס לתפילת שחרית בבית התפילה ,לפני
התיבה ניגש הבע"ת הרה"ג ר' דוד מענצער שליט"א ,כ"ק
מרן אדמו"ר שליט"א ניגש להלל.
בעליות כובדו -הו"ה :הר"ר גרשון יצחק פליישמאן
שליט"א ממאנסי .כהן :הרה"ג ר' משה קאצבורג שליט"א,
15
1
עברו לברכת גוט חודש .מר"ש יצא מבית התפילה לוי :הר"ר אהרן ברש"צ לוי שליט"א ,שלישי :הרה"ג ר' דוד
בשירת הניגון קל ה'. מענצער שליט"א .כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א עלה רביעי,
הגבהה :הרב שלמה פארגעס שליט"א מאשדוד ,גלילה:
בקו"פ נכנסו תלמידי מכינה לישיב"ק 'נתיבות התורה'
הר"ר נפתלי וולקן שליט"א מבי"ש .אח"כ התפללו תפילת
וקיבלו מגדנות כמידי ראש חודש.
מנחה.
כ"ק האדמו"רים ממעליץ ודעעש שליט"א בקו"פ
האדמו"ר מדעעש :וואס זאל איך זאגן? ...ברוך ה'. בשעה 10:20נכנסו לקו"פ המחותנים כ"ק
האדמו"ר ממעליץ :כחודשיים אחר נישואי ,התלוויתי האדמו"ר ממעליץ שליט"א וכ"ק האדמו"ר מדעעש
יחד עם חותני כ"ק האדמו"ר רבי נחמן מספינקא זצ"ל שליט"א ,יחד עם בנו-חתנו המשפיע הרה"ג ר' שלום
כאשר ביקר אצל כ"ק האדמו"ר ה'אמרי חיים' מוויזניץ מאסקאוויטש שליט"א מאשדוד להתברך לקראת
זצ"ל ,והשאלה הראשונה שמחת נישואי נכדם-
ששאל היתה :נו ,איזה בתו עב"ג החתן כמר מאיר
'סחורה' קניתם? ...וציין שלום רוזנבוים ני"ו בן הרה"צ
האדמו"ר ממעליץ :עדיין ר' דוד משה שליט"א בן
מונח בזכרוני התקופה שמרן כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף
שליט"א התגורר בוויזניץ, שליט"א וחתן כ"ק האדמו"ר
למדתי אז בכולל שם. מדזיקוב וויזניץ שליט"א.
האדמו"ר מדעעש :פעם הושיט בכניסתם
הלכתי עם אבי זצ"ל לבקר להם מר"ש את ידו
אצל האדמו"ר מוויזניץ לשלום ,המחותן הרה"ג
זצ"ל ,ובאמצע הביקור ר' שלום מאסקאוויטש
נענה שהוא ממהר ,כי יש לו 'שיעור' (חברותא) עם שליט"א הגיש למר"ש הזמנה לשמחת הנישואין.
חתנו .מר"ש :למי התכוון? האדמו"ר מדעעש :זה היה האדמו"ר ממעליץ :אנו מחתנים בעז"ה בעוד
אצל כ"ק האדמו"ר ה'ישועות משה' זצ"ל אשר היה שבוע .מר"ש :עם מי? ר' שלום :הרה"צ ר' דוד
קרוב משפחתנו ,הוא עוד שימש אז כאב"ד וויזניץ משה רוזנבוים שליט"א מרחובות בן כ"ק האדמו"ר
בחיי אביו כ"ק ה'אמרי חיים' זצ"ל ,ובאמצע שביקרנו מקרעטשניף שליט"א .ומר"ש עיין מעט בהזמנה.
אצלו אמר שהוא ממהר כי יש לו שיעור וצריך ללכת
מר"ש פנה אל כ"ק האדמו"ר מדעעש שליט"א,
לחתנו (יבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) ללמוד.
תוך שמחווה על חתנו הרה"ג ר' שלום מאסקאוויטש
האדמו"ר מדעעש :הרה"ק ה'כנסת יחזקאל' שליט"א ושאלו :מה הנכם אומרים על חתנכם?...
14
14
2
האדמו"ר ממעליץ :פעם אחת נכנסתי ל'אמרי מדעעש זצ"ל רצה לנסוע לשבת לבעלזא ,כפי
חיים' זצ"ל בחודש אלול ,וביקשתי ממנו שיורה לי הנראה היה זה בשנת תרע"ג או תרע"ד אחר שאירס
דרך תשובה ,והחל לבכות באמרו" :אילו הייתי יודע את צאצאו בעיר קראקא ,באותה עת שהה כ"ק מרן
איך ,הרי הייתי שב בעצמי בתשובה "...אמנם אני מהרי"ד זי"ע בעיירת מרפא ולא היה אז בעיר בעלזא,
לא הנחתי לו וביקשתי שבכל זאת יאמר לי משהו, ומרן זי"ע השיב לו שיבוא לשבת הבאה כאשר ישוב
לבסוף אמר לי" :אם תלמד מסילת ישרים 'וועסטו לבעלזא .ואכן בשבת שלאחר מכן כאשר חזר מרן
זיין א ערליכער יוד'". מהרי"ד לבעלזא ,נסע ה'כנסת יחזקאל' לשבות בעיר
מר"ש שאל את האדמו"ר ממעליץ :האם עוד בעלזא ,ומרן זי"ע כיבדו מאוד ,הוא היה 'בעל תפילה'
הכרתם את זקינכם הרה"ק רבי שלום משאץ זצ"ל? נפלא ,ומרן זי"ע כיבדו לרדת לפני התיבה ,ואף סובב
האדמו"ר :כן ,אני זוכרו משנות ילדותי ,כאשר הורי את כסאו והביט עליו בעת שהתפלל .גם בעת עריכת
באנגליה התגוררו השולחן הטהור כיבדו בשירת זמר ,כנודע שהיה
המלחמה, בתקופת בעל מנגן טוב ,ומסופר
אך תקופה קצרה שבתקופה שלאחר מכן
אחר המלחמה עברנו ביקש מרן מהרי"ד מספר
בארה"ב, להתגורר פעמים שישירו את
ומאז שוב לא ראיתיו, ה'דעעש'ער ניגון'.
אף שבמועד פטירתו כאשר מרן מהרי"ד
כבר הייתי בחור כבן זי"ע היה במונקטאש
ט"ו שנים. שיגר ה'כנסת יחזקאל'
אחד עם שליחות
סיפר לי יהודי
מחשובי החסידים ששמו
ממשפחת גליק בלונדון
היה ר' יוסף משה -הוא היה יהודי בא בימים שהרה"ק
-שהיו חסידים של זקיני זצ"ל ,כי בשנים הראשונות
ה'מעגלי צדק' מדעעש' זי"ע עוד מזכירו בספרוא.
לפטירתו ערכו סעודת יאהרצייט ,ובקושי רב הצליחו
בשליחותו מסר כי הוא מזמין את כ"ק מרן מהרי"ד
לאסוף עשרה אנשים לנסוע לציון ולומר שם קדיש.
זי"ע לבוא ולשכון בעיר דעעש ,והינו מוסר לו הרבנות
אולם היום כבר נוסעים לשם יהודים רבים מידי
והאדמו"רות ,ואילו הוא עצמו יעמוד בפניו כעבדא
יום ביומו ,ובפרט בימי שישי מתרבים ההולכים על
קמיה דמריה ,כאשר שמע זאת מרן מהרי"ד זי"ע
ציונו -מחמת שהוא כתב בצוואה שבערב שבת לפני
הורה לקרוא לרבנית ע"ה וביקש מהשליח שיחזור
חצות הוא זמן מסוגל להעתיר על ציונו.
על דבר השליחות ,ואז נענה ואמר לרבנית" :הנה ראי
בירכו ברכת בופה"ג על היין ואיחלו לחיים, נא ,שיש עדיין מי שרוצה להכניסנו אליו."...
מר"ש הושיט ידו אל האדמו"ר ממעליץ והאציל הילדים בני הרה"ג ר' שלום מאסקאוויטש שליט"א
מברכות קדשו :גרויס יידיש נחת פון אלע .ואיחל ניגשו ומר"ש העניק להם מיני מתיקה.
.א ראה בספה"ק 'מעגלי צדק' עה"ת בפרשת פקודי ,ד"ה עוד יאמר ואת האלף כו'" :ועוד יאמר ,ואת האלף כו' .כבר כתבתי מה
ששמעתי מאדמו"ר ה'חתם סופר' זצוק"ל ,ועתה נדפס ספר 'חתם סופר' על התורה ונאמר עוד באופן אחר עיין שם .ויש לומר גם
כן מאחר שששים רבוא אורות וכן אותיות לתורה ,ואם כן מי שלמד כל התורה לכאורה אין צריך יותר ,על זה נאמר ב' או ג' דברים,
דהיינו שמחזיק במדת אמת ,כמו שאמר הצדיק מהו' ישראל זצוק"ל [נור דער אמת פעלט] ,והיינו מה שנאמר 'ווים לעמודים',
עמודי התורה צריך וי"ו מדת אמת בו' ,וצפה ראשיהם' היינו יראה ,כמו שאמרו (שבת קנו ע"ב) כסי רישך [כי היכי דתיהוי עלך]
אימתא דשמיא ,ג' שלא לילך אחר התאוה שלא יהיה לבו רואה הערוה ,כמו שפירשתי לעיל (פ' בא ד"ה וככה תאכלו) ,והיינו 'וחשק
אותם' .ומהאי טעמא יוסף משה אמר נקודת 'חשק' [חירק שוא קמץ] ,והיינו יראה ,כמו שאיתא בשלחן ערוך (סי' א') ,ועיין בבאר
היטב ,ואם כן היינו מדת היראה ,כנ"ל".
ר' יוסף משה היה חסיד משכמו ולמעלה ,ומלבד שהסתופף בצל הרה"ק ה'מעגלי צדק' מדעעש זי"ע וצאצאיו ,הסתופף בצל הרבה
צדיקים וביניהם הרה"ק מצאנז זי"ע .זכה לאריכות ימים מופלגת.
15
3
מר"ש :האם מתגוררים שם מנין? האדמו"ר מדעעש: האדמו"ר ממעליץ :שמרן שליט"א יהא בבריאות
לא ,אין שם מנין יהודים ,אולם אני נוסע לשם פעמים איתנה' ,רבים צריכים לו' ,כולנו מעתירים עבור מרן
רבות .הרה"ג ר' חיים מאיר :בית הכנסת שם עודנו שליט"א רפואות וישועות .אח"כ הושיט מר"ש ידו
עומד על תילו ,זקיני שליט"א נוסע לשם הרבה, לאדמו"ר מדעעש ואיחל :לחיים טובים ולשלום.
וכל תושבי העיר הנכרים מכירים את ה'ראבינער',... ואיחל האדמו"ר מדעעש :שמרן שליט"א יהא
ליד בית הכנסת עומד שם הדירה שבה התגורר כ"ק בבריאות איתנה ,אריכות ימים ושנים טובים .מר"ש
ה'ישועות האדמו"ר איחל להרה"ג ר' שלום
משה' מוויזניץ זצ"ל, מאסקאוויטש :לחיים
בהיותו חתן בדעעש טובים ולשלום ,שיהא
(אצל הרה"ק רבי חיים מנחם בנין עדי עד ,דורות
מענדל מדעעש זצ"ל הי"ד). ישרים ומבורכים.
האדמו"ר מדעעש :הוא נפרד מר"ש
התגורר שם למעלה ממעליץ מהאדמו"ר
משנה ונהנה מאוד בעת ומהאדמו"ר מדעעש,
שהתגורר שם ,בתו ואיחל לכל אחד בברכת:
הרבנית מסקווירא ע"ה גרויס יידיש נחת.
נולדה בעיר דעעש.
נכד מר"ש הרה"ג ר' חיים מאיר שליט"א אמר
האדמו"ר ממעליץ :שמעתי מהרה"ח ר' שלמה על זקינו האדמו"ר מדעעש :בונים עתה בנין חדש
שטעסל ז"לג שהוא בישל את סעודת החתונה של ל'הכנסת אורחים' בעיר דעעש ,בנין מפואר בן שני
ה'ישועות משה' בעיר דעעש .האדמו"ר מדעעש: קומות .מר"ש :מי טמון שם? הרה"ג ר' חיים מאיר:
ה'ישועות משה' זצ"ל היה אומר לי הרבה ,שנהנה אדמו"רי דעעש לדורותיהם -הרה"ק ה'מעגלי צדק'
מאוד באותם זמנים בעיר דעעש. זי"ע ,הרה"ק רבי משה מדעעש זצ"ל ,הרה"ק ה'כנסת
ונפרדו לשלום. יחזקאל' זצ"ל ,וזקנתי הרבנית חיה שרה מדעעש ע"הב.
.ב הרבנית בזיוו"ש של הרה"ק רבי משה מדעעש זצ"ל ,אמו של הרה"ק רבי חיים מנחם מענדל מדעעש זי"ע ,חותנו של כ"ק האדמו"ר
ה'ישועות משה' מוויזניץ זצ"ל.
הרה"ח ר' שלמה אריה שטעסל ז"ל יליד העיר דעעש ומחשובי אנ"ש בעיר ב"ב. .ג
אח"כ נכנס הרה"ח ר' ישראל אריה ווארם שליט"א עם אח"כ נכנס לקו"פ הר"ר נתן אליעזר בה"ר ישעיה בר"ב
הדגים לכבוד שב"ק ומר"ש מלחם. ווינד הי"ו עם ספרו החדש 'משנת האותיות' בו מבוארת
צורת האותיות כנהוג בבעלזא וכפי
שייסד כ"ק מרן מהר"ש זי"ע.
המחבר הגיש למר"ש את הספר
ואמר כי בספר מובאת צורת האותיות
החל מתקופת הגאונים והראשונים,
ועד למה שהיה נהוג בעיר בעלזא ,ולצד
תמונת כל אות מבואר מה הם השינויים.
מר"ש עיין בספר קמעא והתעניין
אצל המחבר בפרטים נוספים.
14
14
4
הגה"צ אב"ד סקאהל שליט"א בקו"פ
"שמא תחשבו שצריכים לכוון כוונות האר"י ז"ל ,אין הגה"צ אב"ד סקאהל שליט"א נכנס לקו"פ יחד עם
הדברים כן ,אלא די במה שמכוונים פירוש המילות". חתנו הרב שאול יהודה קסטלניץ שליט"א להתברך
כאשר שמע זאת כ"ק מרן מהר"א זי"ע ביקש מרבי לקראת שמחת נישואי נכדתו -בתו.
מאטיל שיחזור בשנית על הדברים באמרו" :אמנם
מר"ש הושיט ידו לשלום לאב"ד סקאהל ,ואיחל
גם אני שמעתי כדברים האלו ,אבל אני שמעתי מכלי
אב"ד סקאהל מזל טוב לרגל שמחת הברית לנין מרן
רביעי ,ואילו אתם שמעתם מכלי שני ,לכן תחזרו על
שליט"א.
הדברים שוב".
ר' שאול יהודה הושיט את ההזמנה לשמחת
מר"ש :אתם שמעתם את זה מזקינכם? ר'
הנישואין למר"ש ואמר :אני מחתן את בתי בע"ה.
שאול יהודה :אני שמעתי זאת מזקיני .רבי מאטיל
זקיני היה הרה"ח ר' חיים לייב שטיין ז"לד .מר"ש:
סלאנימער הכיר חסידי בעלזא זקנים בעיר צפת,
היכן הנכם מתגוררים?
וסיפור זה שמע מפי
ר' שאול יהודה :בעיר
אחד מהם ,שהוא
ביתר.
בעצמו שמע זאת
מהגבאי ר' אלימלך, מר"ש עיין בהזמנה
דהיינו שהוא שמע והתעניין על האולם:
זאת ממש מכלי שני. למי שייך האולם? ר'
רבי מאטיל סיפר שאול יהודה :שייך
ששמע מאותו זקן לאיש פרטי ,ולא
שני סיפורים .הסיפור לעירייה.
השני היה ,שפעם מר"ש התעניין על
אחת כאשר נכנס כ"ק מרן מהר"ש זי"ע בראש אולמי השמחות בעיר ביתר ,ואמר ר' שאול יהודה :יש
השנה בבוקר לתפילת שחרית ,הבחין בשני אברכים שם הרבה חתונות ,יש עוד אולמות בעיר ,זהו אחד
המשוחחים ביניהם ,ושלח את בנו כ"ק מרן מהר"י משלושה אולמות שהציבור עורכים בהם חתונות.
זי"ע שילך להאזין מה הם מדברים ,וחזר מרן וסיפר
ששמע שהם תוהים בשברון לב איך יוכלו לעמוד ר' שאול יהודה :אם יורשה לי לספר ,זקיני הרה"ח
להתפלל כאשר הם מלאים בחטאים ועוונות ,ונענה ר' ישראל שמעון קסטלניץ ז"ל היה אחיין של הגה"צ
מרן מהר"ש זי"ע ואמר שבכך המתיקו את הדינים ,כי ר' מאטיל סלאנימער זצ"ל ,ופעם נכנסו יחדיו לכ"ק
באותה שעה התעורר קטרוג בשמים על בני ישראל, מרן מהר"א זי"ע ,ורבי מאטיל חזר מה ששמע מיהודי
שאמנם הם עושים מעשים טובים אבל אלה הם ישיש אשר שמע מהרה"ח ר' אלימלך ז"ל שהיה
דברים שגם אומות העולם יכולים לעשותם ,ואברכים הגבאי של כ"ק מרן מהר"ש זי"ע ,אשר אמר בשם מרן
אלו בשברון לבבם גרמו להמתקת הדינים ,כי 'שברון מהר"ש שאם מכוונים בתפילה יכולים להגיע ל'רוח
לב' הוא דבר שאומות העולם אינם יכולים להשיגוה. הקודש' ואף למעלה מכך ,והמשיך מרן מהר"ש:
מזקני חסידי וויזניץ ,שהסתופף בצל הרה"ק ה'אהבת ישראל' מוויזניץ זצ"ל ,ואחר המלחמה התגורר בב"ב והסתופף בצל כ"ק .ד
האדמו"ר ה'אמרי חיים' זצ"ל.
.ה ראה בספר 'יחיד בדורו' (פרק יב) ,בשם ספר 'מזקנים אתבונן' להרה"ח ר' ישראל שמעון קסטלניץ ז"ל ,ששמע מדודו כ"ק האדמו"ר
רבי מרדכי חיים מסלונים זצוק"ל" :בהיכנסו אל בית הכנסת לתפילת שחרית של ראש השנה ,הבחין פעם כ"ק מרן מהר"ש זי"ע
בשני אברכים העומדים ומשוחחים זה עם זה .הורה מרן לבנו ,כ"ק מרן מהר"י זי"ע ,שיגש למקום עומדם ויטה אוזן לשיחתם.
חזר מרן מהר"י ואמר ,שהם מדברים בשברון לב ונאנחים על שפלות מצבם ואינם יודעים באלו פנים יעמדו לרצות את קונם ביום
15
5
סקאהל :לחיים ,לחיים טובים ולשלום ,בשעה טובה וביקש ממנו מר"ש לחזור על הסיפור הראשון:
ומוצלחת .ואיחל למחותן ר' שאול יהודה :אסאך זאגט איבער די אנדערע מעשה .ר' שאול יהודה :רבי
יידיש נחת .וניגשו יו"ח לברכת לחיים ,והציגם אביהם מאטיל סלאנימער זצ"ל סיפר לכ"ק מרן מהר"א זי"ע
בשמותיהם ' -שלום נח' על שם האדמו"ר מסלונים ששמע מיהודי זקן ,חסיד בעלזא אשר התגורר בצפת,
זצ"ל ,ו'יהושע' על שם כ"ק מרן מהר"י זי"ע. אך לא נקב בשמו ,אשר שמע מהרה"ח ר' אלימלך ז"ל
שהיה הגבאי של כ"ק מרן מהר"ש זי"ע ,שאמר שאם
האדמו"ר :השי"ת יעזור שניפגש בשמחות מתוך מכוונים בעת התפילה אפשר לזכות ל'רוח הקודש'
בריאות השלימה. ואף גבוה מכך ,ושמא תחשבו שהנני מתכוון לכוונת
האר"י ,לא ,אלא כוונתי לפירוש המילות כפשוטו.
ר' שאול יהודה :מתאמרא משמיה דהרה"ק
וכאשר שמע זאת
זי"ע, מאפטא
מרן מהר"א זי"ע
שהטעם שקוראים
אמר לו" :אני מבקש
למי שעורך שמחה
מכם ,תחזרו על
'בעל שמחה' ,מפני
כך שוב ,כי אמנם
שיש בכוחו להיות
אני גם שמעתי כן,
בעלים על השמחה
אך אני שמעתי
ולהשפיע לאחרים.
מ'כלי רביעי' ואתם
על כן הנני מרהיב
מ'כלי שמעתם
שמרן לבקש
שני'".
יתחזק שליט"א
רבי בבריאותו. מר"ש :על איזה
מאטיל סלאנימער תפילות אמר זאת?
זצ"ל היה אומר בטעם הדבר שבבעלזא היו מכנים ר' שאול יהודה :לא על תפילה מסויימת ,אלא על
את הרבי 'בעלזער רב' ולא 'בעלזער רבי' ,כי 'רבי' כל התפילות באופן כללי -לכוון בתפילה את פירוש
הוא לא רק בבעלזא אלא עבור כל כלל ישראל ,אך המילות .מר"ש :פון די גאנצע? ר' שאול יהודה :כן.
אצל חסידי בעלזא הוא גם 'רב' .כן אנחנו מבקשים,
שהשי"ת יעזור שמרן שליט"א יהא בבריאות איתנה ר' שאול יהודה :רבי מאטיל זצ"ל היה חוזר תדיר
וישפיע לכל כלל ישראל .מר"ש :אמן. על הנאמר בספה"ק 'דגל מחנה אפרים' (פרשת בא
ד"ה א"י ולכל בני ישראל) על כך שהחתן מוחלים לו כל
ובירכו מר"ש :שהזיווג יעלה יפה ,בנין עדי עד, עוונותיו ,שאין הדברים אמורים רק בחתן עצמו ,אלא
דורות ישרים ומבורכים. גם לכל הנלווים אליוו.
ונפרדו לשלום. הכניסו יין ואיחלו לחיים .מר"ש איחל לאב"ד
הדין .אורו עיניו של מרן ואמר" :שני אברכים אלו שברו את המחיצות והסירו את הקטרוג שהתעורר על בני ישראל בשמים" .וסיפר
מרן ,שמליצי היושר עמדו וסיפרו בשבחם של ישראל ,על מעשי הצדקה והחסד שהם גומלים עם כל איש צר ומצוק .נענה השטן
וקטרג ,שגם אצל אומות העולם ישנם גומלי חסדים ונותני צדקה .והנה נשמע שיח התמרמרותם של שני האברכים הללו והמליץ
יושר תפס דבריהם בשתי ידיו ואמר" :אבל שברון לב שכזה אינו בנמצא אצל הגויים" .התקבלה מליצתו והוסר הקטרוג ,ובכן יכולים
אנו לגשת להתפלל".
ראה בספה"ק 'דגל מחנה אפרים' שפירש הכתוב (שה"ש ג ,יא) "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום .ו
חתונתו וביום שמחת לבו" ,וזה לשון קדשו'" :במלך שלמה' ,היינו חתן שדומה למלך ,ומתחלה היה רק פלג גוף ,וכשנשא אשה
נקרא מלך שלם' .בעטרה שעטרה לו אמו' ,היינו שהחתן נעשה בחינת אימא עילאה ,שמוחלין לו כל עוונותיו ולכל הנלוים אליו.
והיא 'עטרה שעטרה לו אמו' על דרך 'תבא אמו ותקנח את בנה' ,ואימתי הוא ,בימי 'חתונתו'".
14
14
6
הרה"צ ר' אהרן טווערסקי שליט"א בן האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א בקו"פ
אב"ד טשערנאביל ירושלים :המחותן הוא גיסי ,נכד הרה"צ ר' אהרן טווערסקי שליט"א אב"ד
של כ"ק האדמו"ר ה'תורת מרדכי' מוויזשניץ זצ"ל. טשערנאביל בירושלים בן כ"ק האדמו"ר מטשערנאביל
מר"ש :איך הוא גיסך? אב"ד טשערנאביל ירושלים: שליט"א וחתן הרה"צ ר' מרדכי טווערסקי זצ"ל בן כ"ק האדמו"ר
הוא חתן של אבי כ"ק האדמו"ר מטשערנאביל מראחמיסטריווקא ב"פ זצ"ל נכנס לקו"פ עם בנו החתן
שליט"א .מר"ש עיין בהזמנה ושאל :מיהו חתנו כמר משולם זוסיא ני"ו להתברך לקראת נישואיו
של ה'תורת מרדכי' למזל טוב עב"ג הכלה
זצ"ל? מוויזשניץ בת גיסו הרה"צ ר' חיים
טשערנאביל אב"ד מאיר טווערסקי שליט"א
ירושלים :אביו של בן הרה"צ ר' נחמן יוסף
המחותן הרה"צ ר' שליט"א אב"ד זלאטיפאלי
נחמן יוסף טווערסקי האדמו"ר כ"ק וחתן
ממאנסי, שליט"א מטשערנאביל שליט"א.
אב"ד זלאטיפאלי הוא הושיט בכניסתו
חתנו. ידו את מר"ש
הגישו יין ואיחלו לשלום ,והגיש אב"ד
לחיים ,מר"ש איחל לחתן :שהזיווג יעלה יפה ,בנין טשערנאביל ירושלים את ההזמנה לשמחת הנישואין,
עדי עד ,דורות ישרים ומבורכים. מר"ש כיבד את החתן להתיישב.
מר"ש :מתי יהיה החתונה? אב"ד טשערנאביל
לפני צאתו אמר אב"ד טשערנאביל ירושלים: ירושלים :ביום י"ד כסלו .מר"ש :היכן אתה עורך את
כאשר נכנס החתן לעול תורה ומצוות ,הגיע להתברך החתונה? אב"ד טשערנאביל ירושלים :בביהמ"ד של
רק אצל מרן שליט"א ,שהיה אז האדמו"ר היחיד אבי שליט"א .מר"ש :כבר ערכו שם חתונות? אב"ד
שקיבל קהל בימים ההם ,כי היה בתקופת הווירוס, טשערנאביל ירושלים :כן ,כבר היו שם מספר שמחות
כל האדמו"רים חששו ומרן שליט"א בירכו. נישואין.
בני משפחת המקובל רבי שלום שמואלי זצ"ל בקו"פ
וכן תכריך כתבים מתוך הספר שמתעתדים להוציא לאחמ"כ נכנסו לקו"פ נכדיו ויו"ח של המקובל
לאור על תולדותיו של זקינם. רבי שלום שמואלי זצ"ל " -הסנדלר" -ששימש קרוב
הנכדים ציינו ששמעו מזקינם סיפורים רבים על לחמישים שנה בראשות ישיבת המקובלים 'נהר
מרן שליט"א שהיה בקשר עמו עוד מעת שלמדו שלום'ז ,והגישו למר"ש ג' קונטרסים 'שלום איש
יחדיו אצל המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל ,וגם אחר חמודות' שיצאו לאור בתקופה שאחר הסתלקותו,
המקובל רבי שלום שמואלי זצ"ל ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום' ,היה מחשובי תלמידיו של המקובל רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל, .ז
אך כל ימיו היה נחבא אל הכלים ושימש כ'סנדלר' פשוט ברח' אגריפס .כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א החזיק בקשר עמו מעת לימודו
אצל הרב שרעבי זצ"ל ,ובשנים קדמוניות היה מר"ש מגיע לבקרו ולשוחח עמו מפעם לפעם בביתו בשכונת מחנה יהודה ,וכן
בזקנותו בשנת תשע"ו ביקר מר"ש בביתו .בשנת תשע"ז (כשבא לנחם את מר"ש על פטירת הרבנית מבילגורייא ע"ה) אמר עליו מר"ש:
"היהודי הזה היה סנדלר ,וכשנכנסו לחנותו כל העת היה יושב ולומד ,והיה עסוק כל העת בלימוד" .נפטר בשיבה טובה ביום כ"ג
סיון תשפ"ד ,בהיותו בן מאה ושש שנים.
15
7
מרדכי שרעבי היה מכנה את מרן שליט"א' :קולט מן כך כאשר מר"ש היה עולה אל זקינם לשוחח עמו
האויר'י. ב'סנדלריה' שהחזיקח .והזכירו שזקינם היה שמח
סיפרו אח"כ מאוד בקשר עם יבלחט"א מרן שליט"א ,ואף הגיע
למר"ש אודות ישיבת להשתתף פעם
המקובלים 'נהר שלום' בשמחת נישואי נכדו
שממשיכה להתפתח של מרן שליט"אט.
ב"ה ,באמרם :בישיבה כמו כן הוא היה
יושבים מאה וחמישים מכין נעליים למרן
אברכים שלומדים בה שליט"א ומביא מידי
מידי יום ,ומתפללים ערב פסח ,וכן היה
ומתענים בכוונות מביא אתרוגים למרן
תעניות לזכות כלל שליט"א.
ישראל ,ובפרט בערב עוד וסיפרו
ראש חודש שמתענים ומסיימים את ספר התהילים ששמעו מזקינם ,שכאשר היה מרן שליט"א מגיע
ומקיפים הקפות ותוקעים בחצוצרות ,הכל כפי מה להשתתף בשיעוריו של רבי מרדכי שרעבי ,היה
שהנהיג הרב שרעבי .ויש גם מבין התלמידים אשר זקינם מכין תיכף למרן שליט"א את המקום ליד הרב
פתחו עוד ישיבות של קבלה ברוך ה' ,על דרך מה שרעבי.
שמובא בגמרא (סנהדרין צז ,א) שבעקבתא דמשיחא אחד מהנכדים סיפר ששמע מהמקובל רבי רחמים
"האמת תהא נעדרת" ,וביאר ה'בן איש חי' הכוונה, עטיה זצ"ל -שלמד גם הוא בשיעורים ההם ,שרבי
.ח ראה בשיחתו של הרה"ח ר' חיים פריעד שליט"א למערכת 'המחנה החרדי' (גליון חג הפסח תשפ"ד)" :פעם אחת כשהתלוויתי אל מרן
שליט"א לפני חג הפסח ,אמר מרן שליט"א" :לאמיר אריין גיין צום שוסטער" (=הבה נלך אל הסנדלר) ,ה"ה המקובל רבי שלום שמואלי,
מגדולי תלמידי המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל ,שהיה מקריא לפניו את דברי הזוהר ופרי עץ חיים בשיעורים שהיה מוסר ביום
השבת ,כאשר רבי מרדכי שרעבי היה מלמדם בעל פה (אף מרן שליט"א עצמו היה הולך לשיעוריו של רבי מרדכי ,כנודע).
לפרנסתו עסק ברצענות ותיקן מנעלים .זכורני שהיה מביא כל שנה אתרוגים למרן שליט"א לחג הסוכות .מרן שליט"א נכנס אליו
לחנות בעוד הוא מעיין באיזה ספר של קבלה .מיד כשהבחין שנכנסים אנשים ,סגר את הספר והטמינו במגירה שלפניו מתחת
לדלפק ,שם היה עומד ושם היה קרש ששימש כעין ספסל .מרן שליט"א הקיף את השולחן כדי לזהות באיזה ספר הגה ,ושאלו:
"היכן אחז הרב"? הרב שמואלי השיב שכעת עסוק הוא בענין שיעור חמץ אם הוא ככותבת או כביצה ,שכידוע יש בזה מחלוקת בין
ה'נגלה' ל'נסתר' ,ואף שתמיד הולכים אחר דעת הגמרא ,ולא כדעת הזוה"ק ,הרי שבענין זה פוסקים כדעת הזוהר והמקובלים .מרן
שליט"א הורה לי לצאת מהחנות ולשמור מבחוץ שלא ייכנסו אנשים ,ונשאר שם למשך כמחצית השעה ודיברו בעניינים גבוהים
שאין לנו עסק בהם .כעומד מן הצד ראיתי את הכבוד הרב שהמקובל הישיש הרב שמואלי ,חש מול כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
אגב ,לימים סיפר הרב שמואלי ,כי כאשר השיא את בנו ,שאל אותו מרן שליט"א מהי העלות של החתונה ,וכשנקב בסכום הוציא
מרן שליט"א את כל הכסף וכיסה את הוצאות סעודת החתונה.
בצאת מרן שליט"א מהחנות ישב שם אחד שנחשב גם הוא כמקובל ,הוא חבש כיפה לבנה ולבש גלימה עד לרצפה ,והוא נשק
את ידו של מרן שליט"א לאחר שמרן שליט"א התרחק משם ,העזתי לשאול את מרן שליט"א מה ההבדל בין הסנדלר לבין אותו
מקובל נענה לי מרן שליט"א" :הלה אינו ראוי ללמוד סתרי תורה ,ואילו הסנדלר הוא חד מבני העליה ממש" ,והמשיך מרן שליט"א
ואמר" :ווען דער רב" -כך כינה מרן שליט"א את המקובל רבי מרדכי שרעבי" ,דאווענט מוסף ,בעומדו על הבימה ,מקיפים אותו
עשרה תלמידים ומכוונים את השמות כאשר היה מאריך בכתר ,והוא -הסנדלר ראש המכוונים שבכל החבורה ,מרן שליט"א עצמו
היה נוכח לא אחת בתפילת מוסף ,כן היה משתתף בשיעוריו עוד בצעירותו .הגר"מ שרעבי לא היה שבע רצון שבחורים ישתתפו
בשיעורים ,ולא היה מתייחס אליהם .פעם אחת הקשה מרן שליט"א שאלה כבדה בענין הלימוד .פנה הרב אל תלמידו הרב שמואלי
ושאלו אותו מי הוא השואל ,ואז ענה לו שזה בן אחיו של כ"ק מרן מהר"א זי"ע .או אז פנה הגר"מ שרעבי אל מרן שליט"א ,ואמר
שמהיום והלאה לא יבוא להשתתף בשיעורים הכללים ,אלא קבע עמו שיעור בפרטות במשך כשנה שלימה בשעות לפנות בוקר".
.ט שמחת נישואי הרה"ג ר' שלום שליט"א בחודש סיון תשע"ג.
מליצה על פי לשון הש"ס (ב"מ קב ,א) לאדם חריף שקולט חכמה דקה מן הדקה .ראה בדברי החיד"א (בספרו 'פתח עינים' חגיגה ג ,א) .י
שמביא את דברי המגיד למרן הבית יוסף" :דלפום חורפא ,החריף קולט מן האויר מה שאמר החכם בביתו ובחומותיו אחר יגיעתו
בעיון נמרץ ,ואחר שכבר הוציא הדבר לאור החריף קולטו מהאויר".
14
14
8
לפני עלות השחר היה עורך כפרות עם תרנגול ,והיה שתהא האמת נעדרת לעדרים עדרים אשר ילמדו את
מביא שוחט שישחט עבורו את ה'כפרה' בדיוק בשעת חכמת האמתאי.
עלות השחר -כמו שמובא מהאריז"לבי .ומלבד זאת
בית המדרש של הישיבה שבו למד הרב שרעבי,
אחרי תפילת שחרית היה מסובב כסף מעל ראשו,
עדיין נשאר כקדמותו עד היום הזה ,כי אין רוצים
ואז גם היו עושים 'כפרות' עבור כל הקהל ,כי מחמת
לנגוע בקדושתו.
ריבוי הקהל היו מביאים עשרה תרנגולים עבור כולם
ביחד ,וכל הקהל היו עושים כפרות בכסף ומסבבים בתקופה האחרונה אחר פטירת זקנינו ,פתחנו את
עשרה תרנגולים עבור כולם ביחד בכללות. חדר ה'סנדלריה' שבה היה רגיל לשבת לפני שנים
רבות .זקנינו היה מספר שמרן שליט"א היה מגיע
זקנינו גם היה מסובב מעל ראשו את מטבעות לשם ולומד עמו בחדר הפנימי .מר"ש :מה יש שם
ה'פדיון נפש' ,ובשעת עריכת הפדיון היה מזכיר תמיד עכשיו? הנכדים :בינתיים לא עשינו עם זה כלום.
את מרן שליט"א ,וכיום ממשיך בכך בנו הגאון רבי הכל מונח שם עדיין כמו שהיה לפני שישים שנה,
בניהו שמואלי שליט"א שמזכיר אז את מרן שליט"א. עדיין נמצאים שם ספרים שונים וכן המכונות לתיקון
מר"ש :אתם קרובי משפחה של הרב שרעבי? הנעליים.
הנכדים :לא .הרב שרעבי היה מתימן ,וזקינינו היה לפני כמה שנים -ממש לפני פטירתו -רכש זקנינו
מפרס. את הבית שבו היה מתגורר הרב שרעבי זצ"ל ,וגם
שם נשאר הכל כמו שהיה בקדמותו ,עם כל הבגדים
גי
יש לציין כי כשעלה הרב שרעבי לארץ ישראל
וכו' .בעבר התקיים שם איזה כולל ,אבל אחר כך
הגיע לכאן בחוסר כל ,ואביו של זקינינו (הגאון רבי
נעזב המקום והיה סגור במשך שנים רבות ,כי בעה"ב
שמואל שמואלי זצ"ל מנהיג העדה היזדית בירושלים) תמך
נסע לחוץ לארץ והשאיר הכל כמות שהוא .מר"ש:
והחזיק בו .לאחר עלותו שלחו אותו לאיזה 'קיבוץ',
ומה הוא שם עכשיו? הנכדים :עכשיו החלו לקיים
ושם נתנו לו לנטוע שתילים באדמה ,אך הוא לא
שם שיעורים בקבלה ,אבל כל החפצים עדיין מונחים
רצה ואמר לרבנית שתשאיר את השתילים בצד.
שמה כמו שהיו מקדם -כל כלי המטבח ,הנעליים
כאשר בא אליו המפקח של הקיבוץ להוכיחו על
והמיטה של הרב שרעבי ,והשטיח שעליו היה עורך
שלא נטע את השתילים ,השיב לו הרב שרעבי" :אני
'תיקון חצות' -הכל עדיין נמצא שמה.
כבר נטעתי 'שתילים' ,הם נתנו פירות בעולמות
העליונים ."...המפקח ראה מיד עם מי יש לו עסק, מר"ש עיין בקונטרסים שהגישו ,ושאל :זקינכם
ואמר לו" :אינך מתאים לכאן ,לך מכאן"די ,ואז הגיע היה עורך 'כפרות' בכסף? הנכדים :הוא היה עורך
הרב שרעבי לירושלים ,ולא היה לו היכן לגור ,והלך כפרות גם בכסף וגם בתרנגול .בערב יום הכיפורים
.אי ראה בספר 'בן יהוידע' (סנהדרין צז ,א) ,וזה לשונו" :והאמת נעדרת ,כלומר חכמת האמת הוא חלק הסוד תרבה ,והעוסקים יהיו
עדרים עדרים בלימוד הקבלה .אי נמי עתה יש אנשים פרטיים לומדים קבלה כל אחד בקרן זוית בסתר ,אבל לעתיד הכל ילמדו בה
כמו שלומדים תהלים ,ותמצאם עדרים עדרים בבית המדרש".
.בי הובא ב'שער הכוונות' (דף ק ,א) ,וזה לשונו" :וזמן שחיטתו הוא בליל ערב יום הכיפורים באשמורת קודם עלות השחר אחר
הסליחות ,וסוד הדבר הוא לכפות את הדינים".
הרב מרדכי שרעבי זצ"ל עלה מתימן לארץ ישראל בשנת תרצ"ב. .גי
.די נביא את הסיפור כפי שהוא מובא על ידי מוסדות 'נהר שלום'" :בהגיעם לנמל יפו הועברו העולים לעיר 'רחובות' ,שם הוכרחו
לעבוד בפרדסים ,כתמורה לקבלת מחייתם ,גם לבית רבינו הגיעו האחראים ,והודיעוהו כי למחר יהיה עליו ליטוע לפחות עשרה
נטיעות .רבינו המשיך כהרגלו לעסוק בתורה בהתמדה ובחשק רב ,ולא שת ליבו להתעסק בנטיעות ומילי דעלמא ,לעת ערב הגיע
הממונה לביתו של רבינו ,ושאלו נחרצות על סיבת השתמטותו מעבודת הנטיעות אשר מוטלת על כלל התושבים .חייך רבינו
ואמר' :אני נטעתי עשרה נטיעות בקרקע העליונה' .כוונת רבינו היתה שע"י התעמקותו בתורת הסוד ,ייחד הספירות העליונות
עשרה במספר ,ונטע שם נטיעות יקרות .הממונה שלא הבין למה התכוון רבינו ,חשבוהו למשוגע ,ועל אתר פטר את רבינו מן
העבודה ,כך יכול רבינו להמשיך גם בימים קצרים אלו בהם שהה בעיר רחובות ,לעסוק בתורה כדרכו בקודש.
15
9
שרעבי ,והיה אוסף פרוטה לפרוטה עד שהיה מצליח לישון באיזה ביהכנ"ס והרבנית הלכה לישון בעזרת
לקנות עוד בית ועוד בית ,עד שממש לפני פטירתו נשים ,עד שמצאו להם איזה חדר לגור בו.
זכה לחתום על קניית הבית האחרון מסביב -הוא
הרב שרעבי זצ"ל לא זכה לבנים ,וזקנינו גדל אצלו
הבית שבו היה מתגורר הרב שרעבי בעצמו -ואז
כבן ממש .הוא קירב אותו מגיל קטן מאוד ,והדריך
אמר" :עכשיו סיימתי לקיים את הצוואה" ,וזמן קצר
אותו מה ללמוד ,ואיך לערוך את כל סדרי התעניות.
אחר כך נפטר זקנינו -בהיותו בגיל מופלג כבן מאה
ושש שנים. זקנינו סיפר פעם אודות החבורה שלמדו אצל
הרב שרעבי ,שהוא היה עורך את סדר "תיקון שלם"
אחד הנכדים :אמו של זקנינו זצ"ל היתה גרה אצלו
עם כל אחד מהם ,ואף עם הפשוטים ביותר .ולשאלת
מתחת לביתו ,גם היא האריכה ימים למעלה מגיל
השומעים מהו "תיקון שלם"? הסביר זקנינו שהכוונה
מאה ,ואני זוכר שכשנפטרה בא מרן שליט"א לנחם
היא שערך עמם תעניות במשך שלוש וחצי שנים.
את זקנינו.
הזדמנות באותה
אח"כ הרחיבו עוד שאלו את זקנינו איזה
אודות פעולות כולל סדר ערך עמו הרב
המקובלים 'נהר שלום', שרעבי? אך זקנינו
וראש הכולל הרה"ג ר' השתמט ואמר שעמו
יוסף שמואלי שליט"א לא ערך כלום ...רק
אמר למר"ש :אנו אח"כ נתברר ,שזקנינו
עורכים הרבה כינוסי ערך שלוש פעמים
חיזוק לעם ישראל. "תענית רצופות
כעת בימי החנוכה הקנה" (תענית במשך
אנו מתכוננים לערוך שש שנים)! וכך גם
זה השנה ה 11-מעמד 'קריאת הזוהר' רבתי בבניני סיפר רבי דוד בצלאל זצ"ל -שהיה עורך את ספרי
האומה ,שמתאספים כ 3,000-או 4,000אנשים הכוונות בישיבת 'נהר שלום' ,והיה יושב עם זקנינו
במקום אחד וקוראים את הזוה"ק במשך שעתיים, באותו חדר -שהוא יכול להעיד בעצמו על הצומות
ומסיימים שם את הזוהר הק' במשך כמה פעמים ,ויש הרבים שערך זקנינו במשך שנים ארוכות ברציפות,
מזה קידוש ה' עצום .מר"ש :מתי עושים את זה? רבי הכל למען כלל ישראל.
יוסף :באחד מלילות החנוכה ,השנה עורכים את זה
לפני פטירתו ביקש הרב שרעבי מאת זקנינו,
במוצאי השבת הראשונה של חנוכה.
שיקנה את כל הבתים שהיו מסביב לישיבה ,כדי
אחד הנכדים :הרב שרעבי היה מחשיב מאוד שיוכלו להרחיב את הישיבה ,כי מסביב לישיבה היו
את תפילותיהם של ילדי תשב"ר ,הוא היה אומר פעם הרבה בתים פרטיים וחנויותוט .ומאז במשך כל
שבמקום שהזקנים אינם יכולים לפעול ,יכולים ימי חייו היה זקנינו עסוק לקיים את צוואתו של הרב
אחר ימים אחדים ,רבינו גמר אומר בליבו לעלות לירושלים עיה"ק ביודעו שמקום מושבו הוא בירושלים ,וכן עשה ,הטעין יחד עם
רעייתו את חפציהם על הרכבת ,ובאו לירושלים .בהגיעו לירושלים עיר הקודש התנודד רבינו כמה פעמים ,עד אשר הגיע לחצר
הקדושה ,חצר ישיבתו ,ברח' שילה אשר בשכונת מחנה יהודה ,ושם קבע את מקום מושבו".
.וט ראה בקונטרס לתולדותיו שהוציאו ישיבת 'נהר שלום'" :לאחר פטירת רבי מרדכי שרעבי ,קיבל עליו רבנו את עול הנהגת הישיבה.
אך מני אז הוא טרח ויגע להרחיב את גבולה ,כאשר הוא רוכש עוד ועוד בתים מסביב .כמה פעמים שמעו אותו אומר :כל מטר פה
נעשה בעמל ויגיעה רבה .לימים ,הוא סיפר כיצד הכל החל .היה זה עוד בימיו של רבי מרדכי זיע"א ,שהיה שולח אותו מפעם לפעם
עם סכומי כסף נכבדים שירכוש את החנויות הסמוכות לישיבה .היו שם חנות סדקית ,חנות בגדים ,חנות פיצוחים ,ועוד ,במשך
הזמן ,כולם נרכשו והצטרפו להרחבת גבולות הקדושה .רבינו המשיך זאת ביתר שאת גם אחרי פטירת רבי מרדכי ,עד שהישיבה
הגיעה לגודלה כיום".
14
14
10
מהריח של השמן-זית מחמת שהוא היה איסטניס, הילדים לפעול .הוא היה אוסף ילדים שיתפללו על
לכן היה מדליק בנרות שעוה. עם ישראל ,והיה מעניק לכל אחד חמש לירות לקנות
מאכל ,וככה היו מתאספים הרבה ילדים ,והיה אומר
אחד הנכדים :הוא היה מדליק את המנורה עם
להם שיאמרו תהילים לא עבור עצמם אלא רק למען
שקיעת החמה -בין מנחה לערבית ,ומיד אחר כך
כלל ישראל ,והיו פותחים את ארון הקודש ותוקעים
הלך לומר שיעור בספר 'דעת ותבונה' (לבעל ה'בן איש
בשופר .זקנינו היה מכין שופרות בעצמו ,והיה מחלק
חי') או ב'ראשית חכמה' ,כי הוא לא רצה שיתבטלו
שופרות לכל הילדים ,כדי ללמד אותם לתקוע .גם
אחרי הדלקת הנרות.
אחרי פטירתו של הרב שרעבי המשיך זקנינו לארגן
מר"ש התעניין על אלו שנכחו בחדר ,ואמרו על תפילות אלו ביחד עם ידידו המקובל רבי אליהו חמד
עוד כמה אנשים שעמדו שם שגם הם נכדיו של זצ"ל ,ועד היום ממשיכים בזה ,ומתאספים כל יום
הרב שמואלי זצ"ל ,ומר"ש התעניין אצלם למקום כ 500-ילדים בישיבת 'פורת יוסף' להתפלל ולחזור
לימודיהם. על משניות בע"פ.
הרה"ג ר' יוסף שמואלי שליט"א הגיש למר"ש שני מר"ש עיין על דף השער של אחד הקונטרסים,
כרכים מספר 'האוצר' ,ואמר :זהו ספר שחיבר מור- ואמר :מובא כאן שהרב שמואלי היה "נאמנו של
אבי (הגאון רבי בניהו שמואלי שליט"א) עם חידושים על רבי מרדכי שרעבי" .הוא היה תלמידו? הנכדים :עוד
התורה .מר"ש אמר לגבאי הרה"ח ר' מעכיל פירר מהיותו ילד קטן בגיל ארבע או חמש כבר נתגדל
שליט"א :כמדומני שכבר יש לי הספר הזה. אצלו ממש כבן ,ואחר כך נהפך לתלמידו.
מר"ש :זהו רק על חומש בראשית? רבי יוסף: מר"ש דפדף מתוך הקונטרס ושאל :מהו מטרתו
כן ,זה רק על בראשית .מר"ש :ויש לכם עוד? רבי של הספר הזה? הנכדים :להביא את קורותיו של
יוסף :כן ,כבר יצאו עשרה כרכים ,אבל כעת הבאנו זקנינו ,כדי שיוכלו ללמוד מדרכיו ,ובפרט אודות
רק על חומש אחד .היינו רוצים להביא לכאן את כל הקשר שהיה לו עם הרב שרעבי זצ"ל.
הספרים ,אבל לא יכלו לסחוב את זה ...רק הספרים
של ה'כוונות' לבדם כבר ממלאים כמה מדפים. רבי יוסף שמואלי :אומרים שחמיו של זקנינו (הרב
נחמיה מזרחי ז"ל) עוד לקח אותו אל ה'סנדלר' המקובל
מר"ש עיין בספר ושאל :יש ספר על 'זוהר' גם כן? הגאון רבי משה יעקב רביקוב זצ"לזט שהגאון ה'חזון
רבי יוסף :כן .גם בספרים אלו מובאים קטעי זוהר על איש' זצ"ל עוד היה שולח אליו אנשים .מר"ש :מתל
כל פרשה ,אבל כעת מתכוננים בע"ה להוציא בנפרד אביב? רבי יוסף :כן.
סדרת ספרים עם פירוש על כל הזוהר ,הסדרה כולה
כבר מוכנה לדפוס ,וכעת עומדים להדפיס ממנו את אבי (הגאון רבי בניהו שמואלי) שליט"א הקים ישיבה
הכרך הראשון. לבעלי-תשובה בעיר בת-ים ,ויש שם הרבה בעלי-
תשובה שנתקרבו וחזרו בתשובה ,ומהם שאפילו
אחד הנכדים :מלבד זאת ,כבר שנים שמדפיסים נעשו דיינים .עד היום נוסע אבי לשם מידי שבוע
חוברות עם פירוש 'נהר שלום' על הזוה"ק .כי מאז ביום שלישי.
פטירתו של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל החלו
לארגן סדר לימוד 'הזוהר היומי' ,ומפיצים חוברות הגבאי הרה"ח ר' מעכיל פירר שליט"א :מרן
לימוד בחינם עבור כל הלומדים במסגרת זו .כעת שליט"א היה פעם אצל הרב שרעבי זצ"ל בהדלקת
בימי החנוכה הולכים לסיים את הלימוד שנמשך נרות חנוכה ,הוא היה מדליק נרות חנוכה עם נרות
במשך 14השנים האחרונות. שעוה? רבי יוסף שמואלי :אכן ,הוא היה מצטער
.זט מקובל נודע מתלמידי המקובל בעל "לשם שבו ואחלמה" זצ"ל ,שהחזיק סנדלריה בסמוך לדירתו ברחוב שבזי בתל אביב .נפטר
ביום שמחת תורה שנת תשכ"ז.
15
11
לפי מה שמובא ברמב״ם (הלכות כלי המקדש פ"ג ה"ד) הרב שרעבי היה רגיל להתבטא תמיד על הישיבה
כמה כינורות היו ,כמה חצוצרות היו וכמה תופים שלו" :מהחצר הזאת יצא המשיח ,"...והיה חשוב
היוזי .יש ציורים שהתעכבו עליהם כמה חודשים כדי לו להפיץ שם את תורתו וללמד 'מכוונים' שיוכלו
לברר במדויק איך לעשות את התמונה. להתפלל לפי הכוונות .וב"ה שסידורי ה'כוונות' של
ישיבת 'נהר שלום' נפוצים מאוד בכל העולם ,כל
והגישו גליון 'האוצר השבועי' משיעוריו של הגאון הזמן משכללים ומשפרים את זה במהדורות חדשות,
רבי בניהו שמואלי שליט"א ,עם דברי תורה על וכל לומדי הקבלה הספרדים מכירים רק ספרי כוונות
הפרשה על פי הזוהר הק' ,שמפיצים מידי שבוע בכל של 'נהר שלום'.
הארץ.
מר"ש הפטיר ואמר :זה חשוב מאוד.
לסיום האציל מר"ש מברכות קדשו :ה' יעזור אח"כ הגישו קונטרס 'כשלג ילבינו' עם המחשת
וניגשו שתצליחו. עבודת יום הכיפורים
להתברך מאת מר"ש. 'עומר וקונטרס
התנופה' על מצוות
בטרם צאתם לאחר
העומר, קצירת
ששהו בקו"פ במשך
אלה ואמרו:
כארבעים דקות ,הגישו
קונטרסים המופצים
למר"ש את הספר
על ידינו מזה שנים
'רבינו מרדכי שרעבי'
באלפי עותקים ,כבר
על תולדותיו של הגאון
יצאו קונטרסים כאלו
רבי מרדכי שרעבי
על כל סדר עבודות
זצ"ל ,וכן כמה תמונות
בית המקדש .בעבר כשהיתה תקופת הפיגועים
מזקינם זצ"ל ,ושלט עם תמונותיהם של שאר הרבנים
ר"ל ,הלך זקנינו והדפיס קונטרסים על סדר 'פיטום
שלמדו אצל הרב שרעבי זצ"ל -ביניהם רבי אהרן
הקטורת' ,ובעצמו היה סוחב ומחלק אותם לאנשים,
סלוטקין זצ"ל (ראש ישיבת שער השמים) ,רבי מרדכי
באמרו שבכך יבטלו את הגזירות.
עטיה זצ"ל (ראש ישיבת החיים והשלום) ,רבי ציון ברכה
זצ"ל (ראש ישיבת לש"ם) ,וכן רבי אברהם הכהן זצ"ל מר"ש עיין בקונטרס והתעניין מי מכין את הציורים,
שעוד זכה להימנות על חכמי המקובלים בישיבת וענו :ישנם תלמידי חכמים מיוחדים שיושבים אצלנו
'בית אל' בעיר העתיקה ,ומיד כאשר נחרבה הישיבה על זה ,ומדייקים מאוד בכל ציור שיהיה מתאים
הביאו רבי מרדכי שרעבי לשמש בישיבתו כחזן ע"פ על פי כל השיטות של הרמב״ם והראשונים .והראו
ה'כוונות' על פי הקבלה ,כדי שלא יפסיקו ליום אחד למר"ש :למשל ,כאן באחד מהציורים רואים את
להתפלל עם ה'כוונות'. הלוויים ששרים בבית המקדש ,וציירו זאת במדויק
.זי ראה ברמב"ם הלכות כלי המקדש (פרק ג הלכה ד)" :ובמה הם מנגנין ,בנבלים וחלילים וכנורות וחצוצרות והצלצל .ואין פוחתין משני
נבלים ולא מוסיפין על ששה ,ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ,ואין פוחתין משתי חצוצרות ולא מוסיפין על
עשרים ומאה ,ואין פוחתין מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם ,והצלצל אחד בלבד".
האחרון ,והציגו למר"ש תמונות ורשמים מימי המסע אח"כ נכנסו ראשי מוסדות התשובה ,הר"ר מנחם הלל
שהותירו רושם רב בקרב כל המשתתפים. קליין שליט"א והר"ר שמואל ווינד שליט"א ,בהיכנסם
ביקש מר"ש שכל הנוכחים יצאו מן החדר ,מר"ש התעניין
מר"ש עבר על כל התמונות ,והתעניין על כל אחד אצלם באריכות במשך קרוב לשעה תמימה על הפעולות
מהמשתתפים לשלומם ולמעשיהם ,ומר"ש ביקש מהם שנערכו בימי מסע 'אהבת קדומים' שהתקיים בשבוע
14
14
12
מכתב קודש שכתב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרגל שבת
התאחדות לאברכי הכוללים דחסידי בעלזא ברחבי
אירופה ,שהתקיימה בשב"ק פרשת חיי שרה העעל"ט:
שימשיכו לעמוד לעזר ולסיוע בעדם בכל הצטרכויותיהם.
כמו כן דיווחו על הסמינר לבנות ישראל שנערך לפני
שבועיים במסגרת פרויקט 'עוז ותעצומות'.
כן הציגו את התוכניה של סמינר להורים לנועד
מתמודד שייערך למחרת עד מוצ"ש ומר"ש בירך בקבוק
יין והאציל מברכות קדשו.
ה' תולדות -ב' כסלו
תפילת שחרית התפללו בקומה העליונה .בעליות
מכתב קודש שכתב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לרגל
כובדו -כהן :הר"ר אהרן פראנצויז הי"ו ,לוי :הר"ר
מעמד חנוכת הבית עם גמר מלאכת השיפוץ של
אלימלך הורוביץ הי"ו ,שלישי :הר"ר אביגדור בר"ע פריעד
השטיבל המרכזי 'משכן יואל' דחסידי בעלזא במאנסי:
שליט"א .הגבהה :הר"ר אשר לעמיל שווארץ הי"ו ,גלילה:
הר"ר אהרן יעקב שיף הי"ו ,אמרו תהילים היומי.
תפילת מנחה התפללו לעת שקיעת החמה.
תפילת מעריב התפללו בשעה 9:55בחדר ק"ק אח"כ
קיבל מר"ש קהל לברכה ולישועה.
ב"ר יצחק בין הנכנסים לקו"פ נכנסו הבה"ח דוד
15
13
פריעד ני"ו והבה"ח נפתלי הערץ ב"ר יעקב שפירא ני"ו
מאנטווערפן וקיבלו בקבוק יין לקראת שבת שייערך
בישיבתה"ק 'ישמח לב' באשדוד; הבה"ח לייבוש ב"ר משה
חיים רובינפעלד ני"ו והבה"ח שלום ב"ר מנחם קליין ני"ו
מב"פ וקיבלו בקבוק יין לקראת שבת לתלמידי שיעור ג'
בישיבתה"ק בקרית הרצוג.
גבאי המעמדות מאנ"ש בעיר ב"ב נכנסו לקו"פ עם
דמי המעמדות ומר"ש האציל מברכות קדשו.
הרה"צ ר' יוסף ברייאר שליט"א בן האדמו"ר מבאיאן בקו"פ
עורכים סעודה בשבת? בן האדמו"ר מבאיאן :כן. הרה"צ ר' יוסף ברייאר שליט"א בן כ"ק האדמו"ר
מבאיאן שליט"א נכנס לקו"פ יחד עם בנו חתן הבר
וציין בן האדמו"ר מבאיאן :בני לומד בת"ת 'חכמת
מצוה כמר מרדכי שלמה ני"ו להתברך לקראת
שלמה' .מר"ש :ער
כניסתו לעול תורה
לערנט גוט? בן האדמו"ר
ומצוות.
מבאיאן :כן .מר"ש
איחל :זאלסט לערנען, האדמו"ר בן
ארויפגיין מעלה מעלה. אמר מבאיאן
והעניק סט 'מדרש רבה' למר"ש :בני נקרא
כדורון דרשה. בשם 'מרדכי שלמה'
ע"ש כ"ק האדמו"ר
בסיום הושיט ידו
מבאיאן זצ"ל.
לשלום ונפרד ,וכן ניגשו
מלוויו להתברך. אתם מר"ש:
די הייליגע נאמען
וואס באלייכט די וועלט!
אה בעלזער
ר
$32
כתוב את המילה ""32
א
ץ
אל הכתובת 32@belzinfo.org
לחודש
14
14
שבת קודש תולדות -ד' כסלו ערש"ק תולדות -ג' כסלו
מנחה וקבלת שבת תפילת שחרית התפללו בקומה העליונה ,אמרו
בשעה 4:55נכנס מר"ש לתפילת מנחה בהיכל ,לפני תהילים היומי.
התיבה ניגש הרה"ג ר' אהרן שטערנליכט שליט"א, מר"ש נכנס לבית התפילה לברית לב"ר יוסף פליישמאן
לקבלת שבת ניגש הרה"ג ר' ישראל רוקח שליט"א ,על הי"ו (ב"ר גרשון יצחק ממאנסי וחת"ר ישעיה שלום דייטש
לא תבושי שרו ניגון שמחה (עתיק ,מושר על 'יפרח בימיו'). ממאנסי) ,הר"ר מענדל פרידמאן הי"ו (ב"ר שמואל וחת"ר
ישראל שטארק) ,לב"ר מרדכי ביילוש הי"ו (בהג"ר יהודה מב"ב
אחר התפילה עברו לברכת א גוטן שבת ,מר"ש יצא
בשעה 6:50בשירת הניגון 'ישמחו'. וחת"ר אהרן בר"י רייזמאן) ולב"ר צבי מנחם ווייס הי"ו מק"ג
(ב"ר חיים וחת"ר מאניס פרידמאן).
שוה"ט ליל שבת אח"כ נכנסו מביאי הפירות ,כן נכנס הר"ר משה ראזן
בשעה 10:25נכנס מר"ש לעריכת השולחן הטהור הי"ו מלונדון עם ליקר אתרוגים.
בגרויסע שטוב.
הגבהת הכוס לקידוש :הר"ר משה יוחנן הערצאג
שליט"א ממונטריאל.
על אתה קדשת שרו הניגון הורנו ה' דרך חוקיך וחזרו
עם המילים ,מהו שבת .אחר כל מקדש שרו הניגון אדון
השלום ,אכסוף.
מהפערפיל שלחו לבחורי ישיבתה"ק מבני ברק ,ביתר
ו'ישא ברכה' בבית שמש.
לחיים .על מנוחה ושמחה שרו מארש (ר' אהרן לווינגר).
15
15
כתריאל שלום קליין שליט"א (יא"צ אמו) ,המשפיע הרה"ג
מר"ש אמר תורה על הפסוק "ואלה תולדות" וגו'
ר' הערשל פינטער שליט"א (בעל שמחה) ,המחותן הרה"ח
והמדרש "גיל יגיל אבי צדיק וגו' בזמן שהצדיק
ר' עזריאל העכט שליט"א ממונטריאל ,כ"ק מרן אדמו"ר
נולד" ,בהקדם דברי כ"ק מרן מהר"ש זי"ע שכאשר
שליט"א עלה עליית ויתן לך ,מר"ש הורה לעשות מי
האב רואה שבנו הולך בצדקות שמח למפרע יותר
שברך לרפואת גיסו כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א.
על לידתו ,והוסיף מר"ש לפרש המדרש ,שכשנולד
אחרון :המחותן הרה"ח ר' ישראל משה מאנדל שליט"א
בן צדיק שמח בו אביו שמחה יתירה -כי מלבד
מנתניה.
עצם הלידה שמח על כך שהוא צדיק ,ואילו אם
מפטיר :המחותן הגבאי הרה"ח ר' שמעון וואלף קליין ח"ו נולד בן רשע אין אביו הצדיק שמח בו כלל,
שליט"א. אלא להיפך מצטער מאוד אפילו על עצם לידתו.
הגבהה :המחותן הרה"ח ר' שלמה אלבוים שליט"א,
גלילה :הר"ר נפתלי אורלענדער שליט"א מב"פ. אחר התורה שרו מה ידידות (ר' שלמה יעקב פריד).
למוסף ניגש הר"ר אהרן קליין שליט"א מלונדון .אחר ברכהמ"ז הרה"צ ר' גדליה משה סאפרין שליט"א מב"ב
התפילה עברו לברכת גוט שבת ,מר"ש יצא בשעה 11:55 האדמו"ר מקאמרנא.
בשירת הניגון 'וטהר לבנו'.
שבע ברכות :המחותן הרה"ג ר' יוסף עמרם מושקוביץ
קידוש שליט"א אב"ד באניהאד ,הרה"ח ר' משה ברייש שליט"א
מת"א ,המחותן הרה"ג ר' לייבל ראזען שליט"א מב"פ,
הגבהת הכוס לקידוש הר"ר אליעזר גראסמאן שליט"א
המחותן הרה"ח ר' ליפא שטראוס שליט"א ,המחותן
מלעיקוואד.
הרה"ח ר' שמואל אברהם פרידמאן שליט"א מאנטווערפן.
שרו :ישמחו ,חי השם ,מזמור לדוד ,אב הרחמים ברכה אחריתא :הרה"ג ר' שלמה זלמן שניאורסון שליט"א
הטיבה. בן ר"י טשעבין.
מיטאג טיש בעלי השמחה העלו פירות לכבוד השלום זכר ,שרו
ניגון שמחה (ששרו על לא תבושי) ,מר"ש יצא בשעה 11:50
שרו :כתר ,הייליגער שבת (וויזניץ) ,ניגון קארלין (מלך
בשירת הניגון פרוק ית ענך.
רחמן) ,ניגון מודז'יץ (ה'דברי ישראל' זצ"ל).
על ברוך קל עליון שרו וואלס (ה'אמרי שאול' ממודז'יץ צפרא דשבתא
זצ"ל).
בשעה 9:15נכנס מר"ש להיכל ,לפסוקד"ז ניגש
ברכהמ"ז הרה"ג ר' לייבל צוויבל שליט"א. הדומ"ץ הרה"ג ר' סנדר רכניצר שליט"א מב"פ ,לשחרית
אחר ברכהמ"ז התחיל מר"ש ניגון שמחה (המושר על
ניגש הר"ר שלמה גוטמאן שליט"א.
'ובכן צדיקים'). הוצאה והכנסה :המחותן הר"ר מנחם פירר שליט"א.
מנחה כהן :הדומ"ץ הרה"ג ר' יצחק כ"ץ שליט"א (יא"צ אביו),
לוי :החתן הלל ב"ר יצחק אייזיק מאנדל ני"ו ,שלישי :החתן
בשעה 5:10נכנס מר"ש לתפילת מנחה בגרויסע
אהרן בה"ר חיים יעקב סאפרין ני"ו ,רביעי :החתן משה ב"ר
שטוב ,לפני התיבה ניגש הר"ר שלום סאפרין הי"ו
פינחס פריינד ני"ו ,חמישי :המחותן הרה"ח ר' אליעזר ווינד
מאשדוד.
שליט"א ,שישי :המחותן הרה"צ ר' חיים יעקב סאפרין
הוצאה והכנסה :הר"ר יהודה אריה רוטנער שליט"א שליט"א ,שביעי :החתן ר' מאיר וועבער הי"ו (ב"ר אברהם
מאנטווערפן .כהן :הדומ"ץ הרה"ג ר' שלמה כ"ץ שליט"א מאשדוד וחת"ר מנחם פירר) .החתן ר' נחמן הערצאג הי"ו
(יא"צ אביו) ,לוי :המחותן הרה"ח ר' אהרן קייסרמאן (ב"ר יוסף חיים מב"פ וחת"ר אהרן ברש"צ לוי) ,המחותן הרה"ח
שליט"א ,שלישי :המחותן הרה"ח ר' ברוך פריינד ר' הערשל מושקוביץ שליט"א מאנטווערפן (יא"צ אביו),
שליט"א. הרה"ח ר' יעקב רוזניץ שליט"א (יא"צ אביו) ,הרה"ח ר'
14
14
16
מר"ש הבדיל על הכוס ,הגבהת הכוס להבדלה החתן הגבהה :הר"ר ישראל ראזען שליט"א מב"פ ,גלילה:
יצחק משה ב"ר יהודה ווייס ני"ו מב"ב ,לברכת המבדיל הר"ר יוסף אפרים גראס שליט"א מווימס"ב.
המחותן הר"ר פינחס פריינד שליט"א.
רעווא דרעווין
על אתה אחד ואודה שרו ב' חלקים מניגון מודז'יץ
(האופרה השניה לה'אמרי שאול' ממודז'יץ זצ"ל).
על ברוך קל עליון שרו ניגון מודז'יץ (ה'אמרי שאול'
זצ"ל) ,כי אשמרה שרו בניגון יצוה (פאפא) ,שבת היום
בניגון מודז'יץ (אמר ה' ליעקב ל'דברי ישראל' זצ"ל) ,יום שבתון
בלחנו של ר' יוסף צבי ברייער ,דרור יקרא בניגון הרה"ק
הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע.
מר"ש אמר תורה על ברכות 'ויתן לך' שהניח יעקב
אבינו לעתיד לבוא ,שאנו חפצים שיתברכו בני
ישראל מעין ברכות אלו גם בגלות ,כדוגמת יעקב
המלובש בבגדי עשו ,חוץ מהברכות האחרות
שהשאיר יעקב לזמן הגלות.
לאחר התורה שרו הניגון 'זכר דבר לעבדך' (סקולען)
במשך זמן רב -כ 35דקות (לא שרו 'אשא עיני').
מר"ש בירך על הכוס ,הגבהת הכוס :הרה"צ רבי אהרן
מרדכי שליט"א ,לשבע ברכות :הרה"ג ר' שלום שליט"א.
למעריב ניגש המחותן הר"ר אהרן ברש"צ לוי שליט"א.
15
17
עם החתנים ויצא בשעה 8:15בשירת הניגון 'צוה ישועות שרו הזמירות ,המבדיל ואליהו ,אמרו 'ויתן לך' ,אח"כ
יעקב'. עברו לברכת גוט וואך.
בעת שעברו שרו :מארש מודז'יץ (רבי חיים ירחמיאל
א' ויצא -ה' כסלו מזוואלין זצ"ל) ,מארש ויאתיו (ה'אמרי שאול' ממודז'יץ זצ"ל),
ניגון שמחה (ניגון אנטווערפן לר' יוסף צבי ברייער) ,ניגון
תפילת שחרית התפללו בקומה העליונה ,אמרו שמחה (ניגון מונטריאל לר' יוסף צבי ברייער) ,ניגון שמחה (ניגון
תהילים היומי אח"כ התפללו תפילת מנחה. אמריקה לר' יוסף צבי ברייער) ,ניגון שמחה (קארלין) ,ניגון
מר"ש נכנס לבית התפילה לברית לב"ר יהושע דייטש ריקוד (הקפה ו' קארלין) ,ניגון שמחה (סאטמאר) .מר"ש רקד
הי"ו (ב"ר ישעיה שלום מב"פ וחת"ר אברהם שמואל גראס).
תפילת מעריב התפללו בשעה ,10:00אח"כ קיבל
מר"ש קהל לברכה ולישועה.
בעת קבלת קהל נכנס הר"ר מאיר מרדכי בערקאוויטש
שליט"א מוויליאמסבורג ,אשר הגיע לארה"ק לשאת
דברים בוועידת ברידערס שתערך למחר ב'בניני האומה'.
ר' מאיר מרדכי הביע בפני מר"ש את התרגשותו הרבה
מפעולות החסד הכבירות שעושים בארגון 'אהבת חסד',
אחר שנחשף בימים האחרונים לפעילותם הענפה.
14
14
18
כמו כן מסר כי מזה כעשרים שנה אשר הוא נושא
דברים בכינוסים שונים של אנ"ש בארה"ב לבניית בתי
מדרשות ולצרכי חסד ,ומסר דרישת שלום מהתפתחות
המוסדות בארה"ב ,וביחוד מבנין התלמוד תורה הגדול
שנחנך בשנים האחרונות בב"פ.
כן ציין לשבח את ה'קביעות עתים' בשטיבלעך דחסידי
בעלזא ,אשר היא לשם דבר גם בקרב קהילות אחרות
המתפעלים מבתי המדרשות המלאים מידי ערב בקובעי
עתים לתורה ,כתקנת קדשו של מרן שליט"א.
ההשקעה הרבה גם בבחורים אלו ,ובפרט לאחרונה בהמשך סיפר אודות פעילותו בקרב בחורים הצריכים
בפעילות 'אהבת קדומים' שע"י צהר. חיזוק ,ואמר כי בקרב חסידי בעלזא ניכרת במיוחד
מר"ש הביע קורת רוחו המרובה ואיחלו בברכת
הצלחה רבה ,והוסיף לברך בברכת 'סייעתא דשמיא' מכתב קודש שכתב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לקראת
עבור באי הכנס שע"י 'אהבת חסד'. כינוס ה'אקספו' השני שנערך בשילוב מגבית 'להציל
נפשם' לטובת ארגון 'אהבת חסד' בארה"ק ,בבניני
כן נכנס הנדיב הרה"ח ר' ראובן מאנדלקארן שליט"א האומה בירושלים:
ממונטריאל מתומכי המוסדות הק' להתברך בקודש
פנימה.
הרה"ג ר' ישראל מנחם לעמבערגער שליט"א בן אב"ד
מאקאווא אלעד זצ"ל וחתן האדמו"ר מקאמארנא ב"ב שליט"א,
נכנס לקו"פ להתברך לקראת נישואי בתו הכלה עב"ג החתן
בן הרה"ג ר' צבי אלימלך שטערן שליט"א מב"ב בן הגה"צ ר' יהושע
מנחם שליט"א אב"ד ראחמיסטריווקא ב"ב.
☙ יוצא לאור על ידי 'מערכת בעלזא' ❧
כל הזכויות שמורות • לפרסום מודעות והנצחות ,נא לפנות:
ארה"ק | 07-222-44-824 :ארה"ב | 347.766.2357 :מייל | admin@belzinfo.org :פקס718.355.9662 :
להצטרפות לקבלת הגליון במייל ,ההרשמה בטופס הדיגיטליbit.ly/belzinfo-org :
15
19
