אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ויצא (2026-11-16)

גיליון 563ויצא התשפ"ז
מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א
מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים
וספרי "כרם יוסף" על הש"ס
כתיבה וחתימה טובה!
ִׂ֣ית ִּ֔לי
ֹּאת ָעש ָ
אמר ֶאל־לָ ָ֗בן ַמה־ז ֙
הי ַב ֹּ֔ב ֶקר וְ ִהנֵּה־הִ֖וא לֵ א ָ֑ה וַ ֹּ֣י ֶ
"וַ יְ ִ֣
(כ"ט כ"ה) ך וְ ָ֖ל ָּמה ִר ִּמיתָֽנִ י"
ב ְד ִּתי ִע ָּ֔מ ְ
ל ָע ַ֣
הֲ ֹ֤לא ְב ָר ֵח ֙
מדוע יעקב הקפיד רק על לאה שהיא רמאית
הצב"י על רחל שגילתה את הסימנים אבל בת רמאי
חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע
יוסף" "כרם מחה"ס שליט"א טוב סימן חי יוסף רבי מאת
ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו
נשתבח בה ואדרבה אהבה בשביל כך?
לאשה במקומה .ואדרבה ואדרבה לכן מאז גדלה אהבתו של יעקב ברחל ,מפני איתא במדרש רבה (ע' סי' י"ט) ,כל אותו הלילה היה יעקב צווח לה רחל ,והיתה לאה
אותו מעשה אצילי ונשגב שהסכימה לוותר על השידוך עימו בשביל שלא תתכלם עונה לו ,וכל הלילה היה סבור שהיא רחל ,בבוקר והנה היא לאה ,אמר לה :רמאית
אחותה .ולפי"ז לא היה ליעקב תביעה על לאה במה שנכנסה לפניו במקום רחל ,כי בת רמאי! כל הלילה קראתי רחל ואת ענית .אמרה לו :יש ספר שאפילו תשב"ר
אפשר שלא היה הדבר תלוי בה ,אלא עיקר תביעתו היה במה שכל הלילה לא יודעים אותו ,לא כך היה אביך צווח לך :עשיו ואתה ענית לו .1וכתב הכלי יקר (פסוק
גילתה לו שהיא לאה ,וכל פעם שהיה אומר רחל היתה עונה כאילו היא רחל, ל') ,שתוספת אהבה שאהב יעקב ברחל נמשך מלאה בעבור שמסרה סימניה
ונתיירא בזה משום בני תמורה ,כמו שכתב במושב זקנים שמחשש זה יעקב כבש ללאה ,ודבר זה חשב לה לצדקה על כן הוסיף בה אהבה.
מעייניו כל אותו הלילה. וצ"ע שמצינו כאן שהקפיד יעקב על לבן ועל לאה וקרא אותם רמאים ,וכתבו
ויש להוסיף בזה מה שכתב בדרכי משה (אבה"ע סי' נ') ,שבמרדכי יבמות (פרק החולץ סי' רבותינו בעלי התוספות בהדר זקנים שמתוך דברים הללו התחיל יעקב לשונאה (אך
ק"ח) ,משמע שיש חרם הקהילות על מי שחוזר בשידוכין ,ואין לו היתר אלא עיין ב"ב קכג ,).ואילו על רחל שגילתה ללאה את הסימנים נשתבח ואדרבה לכן הוסיף
בהתרת הרבה אנשים ,או שיפטרו זה את זה .וזה לשון המרדכי שם :הלכה רווחת לה אהבה על אהבתו כמ"ש הכלי יקר ,וקשה שהדברים סותרים מיניה וביה,
שבחרם תקנת הקהילות אין צריך רק שיפטרו זה את זה בעדים כשרים מרצון ומאחר והקפיד על לאה בדין היה לו להקפיד גם כן על רחל שהיא גרמה כל זה
נפשם ,ומעשה ראיתי בפרי"ש שרבינו יחיאל והרב רבינו יצחק מקורבי"ל אספו כל וגילתה את הסימנים ללאה ,והיתה שותה באותו מעשה גופא .ואם תאמר שאין
חכמי העיר והשוו כולם שאפי' אם המשדך הרחיק נדוד שאין צריך להתרת חרם על רחל תביעה ,בשביל שבצניעותה מסרה סמניה ללאה שלא תתבייש כדאי'
תקנת הקהילות [מאה אנשים כמו בהתרת חרם דר"ג] ,אלא כי אם שלושים בני בחז"ל ,א"כ בהכרח אף לאה עשתה כדין ,שאל"כ רחל מסייעת לעוברי עבירה,
אדם משלושה ארצות להתיר החרם שלא מרצונו .ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס וכיו"ב הקשו בקובץ עיון הפרשה בפרשתן?
פראג בסופו) ,נראה שר"ת תיקן חרם זה באגודת בני צרפת ,והצריך שם מאה אנשים יישוב א' -רחל מסרה ללאה אות שמוותרת על השידוך עם יעקב
להתירו .וכתב בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק סי' ס"ח) דבכל השידוכים שבעולם ,מאז
נראה ליישב בס"ד שרחל במעשה מופלא ונורא זה שגילתה ללאה את הסימנים,
נגמר השידוך ונכתבו התנאים ,ממילא יש חרם הקדמונים על העובר ,אפילו אם לא
לא נתכוונה כלל שעי"ז תוכל לאה לרמות את יעקב שיסבור שהיא רחל כפי
נאמר בתנאים .ובשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קנ"ב) כתב דחרם השידוכים שתיקנוהו ב"ד
שסבורים ההמון ,דאדרבה אין בזה שום טעם והבנה שהלא הוי מילתא דעבידא
הגדול שבישראל ח"ו להקל והיינו דלא כיש חולקים שלא נתפשט ואינו נוהג בזה"ז.
לאיגלויי ומה תועיל בזה ,ועוד אף אם לא תתכלם לאה בכניסתה לאהל יעקב
ואיתא במסכת תענית (ח ,).אמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה תתכלם ביציאתה מן האהל .אלא אדרבה במסירת הסימנים ללאה היה אות
מחולדה ובור ,ומה המאמין בחולדה ובור כך ,המאמין בהקב"ה על אחת כמה ליעקב שרחל מוותרת על זכותה במה שיעקב כבר נשתדך לה ונתחייב לישא
וכמה .וכתבו הראשונים (ע"ש רש"י תוספות וקובץ שיטות קמאי) ,שמעשה שהיה בבחור אחד אותה ואסור לו לישא אחרת במקומה ,ואפילו להוסיף אשה על נשיו אינו רשאי
שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה ,שפעם אחת הלכה נערה במדבר והיתה צמאה אם המנהג ליטול בזה רשות מן האשה ,כפי שנהוג עכשיו בכל העולם ,מבלי קשר
ומצאה בור שהיה חבל תלוי בו וירדה לבור לשתות ,וכשביקשה לעלות לא יכלה, לחרם דרבינו גרשום ,כמ"ש השו"ע להדיא בתחילת אבה"ע (סי' א' סעיף ט' וע"ש סעיף
והיתה בוכה וצועקת .בא אדם שהיה הולך בדרך ושמע קול בבור וראה לנערה י"א) .ואשר על כן רחל נתנה באותם סימנים אות הסכמה ליעקב ליקח את לאה
בבור ,אמר לה התינשאי לי אם אעלך מן הבור? אמרה לו :כן! כשהעלה אותה מן לאשה במקומה .ואדרבה ואדרבה לכן מאז גדלה אהבתו של יעקב ברחל ,מפני
הבור ,אמרה לו :אם רצונך שאתקדש לך ע"י קידושין כדת משה וישראל בפני אבי אותו מעשה אצילי ונשגב שהסכימה לוותר על השידוך עימו בשביל שלא תתכלם
ואמי מוטב ,ואם לאו הריני נקייה מאלתך .אמרו זה לזה מי יהיה עד בינינו שלא אחותה.
יעשה אחד לחבירו נבלה ,באותה שעה עברה חולדה על פי הבור ,ענו ואמרו :חולה המחבר:שנכנסה לפניו במקום רחל ,כי אפשר
להצטרפות חינם לאלפי המנויים: ספרי
על לאה במה לרכישתתביעה
ולפי"ז לא היה ליעקב
ובור יהיו עדים ,הלכה היא לעיר של אביה ,והיו בני אדם מבקשים להינשא לה 054-84-60007/8במה שכל הלילה לא גילתה לו
אואלא עיקר תביעתו היה
02-5373570בה,
שלא היה הדבר תלוי
eshkolyoseff@gmail.com
ונפל והיתה עושה עצמה חולה ולא נישאה .והוא הלך לעירו ונשא אשה ,נולד לו בן שהיא לאה ,וכל פעם שהיה אומר רחל היתה עונה כאילו היא רחל ,ונתיירא בזה
לבור ,נולד לו בן אחר ואכלתו חולדה ,אמרה לו אשתו :ודאי אם היו מתים כדרך
ומסרה לה את הסימנים .ויש להוסיף שבזה נתכוונה רחל לומר ליעקב ,שכיון בבור ,אמר לה התינשאי לי אם אעלך מן הבור? אמרה לו :כן! כשהעלה אותה מן
שאביה בודאי ירמהו ,תהיה מוכרחת לגלות ללאה את הסימנים שלא תתכלם, הבור ,אמרה לו :אם רצונך שאתקדש לך ע"י קידושין כדת משה וישראל בפני אבי
שהרי מוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים (ב"מ נט,). ואמי מוטב ,ואם לאו הריני נקייה מאלתך .אמרו זה לזה מי יהיה עד בינינו שלא
ונמצא שאין על רחל שום תביעה. יעשה אחד לחבירו נבלה ,באותה שעה עברה חולדה על פי הבור ,ענו ואמרו :חולה
ובור יהיו עדים ,הלכה היא לעיר של אביה ,והיו בני אדם מבקשים להינשא לה
יישוב ד' -רחל חששה מהקדמת הצעירה לפני הבכירה
והיתה עושה עצמה חולה ולא נישאה .והוא הלך לעירו ונשא אשה ,נולד לו בן ונפל
עי"ל בס"ד שעל לאה לא שייך כלל לבוא בטענה ועל אחת כמה וכמה לקוראה לבור ,נולד לו בן אחר ואכלתו חולדה ,אמרה לו אשתו :ודאי אם היו מתים כדרך
רמאית ,דשאני לבן שעשה הכל ברמאות ולא נתכוון כלל לשם מצוה ,וכן על לאה
בני אדם לא הייתי חוששת ,אבל אלו מתים מיתה משונה ,הגיד לה כל המאורע,
היה תביעה מדוע לא גילתה כל הלילה שהיא לאה ,משא"כ רחל כיון שהיתה צדקת
אמרה לו א"כ חזור ולך אצל חלקך שנתן לך הקב"ה ,כתב לה גט והלך לעירה ומיד
יכולה לטעון קים לי כדעת הפוסקים שאין להשיא הצעירה קודם הבכירה ולכן בדין
נתרפאה ונשאה .וראה המעשה באורך בערוך (ערך חלד).
מסרתי הסימנים לאחותי שהיא קודמת ,וכמו שכתב רשב"ם ב"ב קכ .גבי בנות
צלופחד שמנאן הכתוב דרך גדולתן וגדילתן ולידתן כי מסתבר שכך נולדו דכתיב יישוב ב' -לרחל לא היה שום נגיעה בדבר אלא להיפך
"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" ,וכן פירש בזה מה שאמרו שמא עי"ל שאע"פ שרחל ג"כ היתה שותפה כביכול לאותו מעשה רמאות שנכנסה
במסיבה הלך אחר הזקנה ,דהיינו במשתה של נישואין .וכן משמע קצת בב"ח לאה במקומה ,מ"מ על רחל לא היה שייך לבוא בתביעה כיון שלא היה לא שום
ובש"ך (יו"ד ס"ס רמ"ד) בדעת הטור והשו"ע שם שיש להקדים לנישואי הגדול בשנים נגיעה בדבר ,אלא אדרבה כל כוונתה היתה רק כדי שלא תכלם אחותה ,משא"כ
אע"פ שהקטן גדול בחכמה .והתוספות בקידושין (נב ,).כתבו ,מעשה בא לפני ר"ת לאה שאע"פ שעשתה כן בציווי אביה ,מכל מקום כיון שהיה לה נגיעה בדבר היה
בבנו של הר"ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי סתמא ליעקב עליה תביעה ,ויש לומר שיעקב סבר כאבא שאול ביבמות (לט ,):שהמייבם
ולא פירש פלונית בתך ,ומתחילה אמר ר"ת שהגדולה מקודשת משום לא יעשה כן לשם נוי או לשם ממון הרי הוא כאילו פוגע בערוה ,והולד קרוב להיות ממזר .ואילו
במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה ,אך אח"כ חזר בו ,ע"ש .ומ"מ נראה שלא חזר לאה סברה שאפילו אם כוונתו לנוי וכדומה מותר ומצוה .וידוע מה שכתב החתם
בו מעיקר הדין שאין ראוי לישא הצעירה קודם הבכירה ,אלא דמשום חומרת אשת סופר (או"ח ר"ח) ,שהמחבר ספר 'ומערב' במחשבתו לגדל שמו מקיים בעצמו נגד
איש חזר בו ,א"נ שמא לא חשיב לאינשי איסורא ,וראה מה שהאריך בזה ידי"נ בן שמא עבד שמא ,לבד זה שלדעתו עובר על דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבם,
אחותי הגאון רבי שלומי דוד שליט"א בספרו הנפלא הצעירה לפני הבכירה (עמ' ז' עיין מה שהארכתי בזה בחיבורי "טבעת יוסף" חופה וקידושין (פ"ב ה"ד ובהערה).
והלאה) ,שכ"כ הט"ז (סי' ר"ח סק"א) ,ובשו"ת הרי בשמים (חמישאה כרך ד' סי' ל"א) ,ובשו"ת והנה איתא במסכת סוטה (יג ,).בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבינו ,שכל
מהרשד"ם (חו"מ סי' שי"א) ,ובשו"ת אפרקסתא דעניא (אבה"ע ח"ג רס"ו ח"ד חו"מ שי"א) ,ועוד. ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצוות שנא' (משלי י') "חכם לב יקח
והביא עוד מדרשת התה"ד בספר לקט יושר (הלכות ימי הסליחות אות ג') :לבן אע"פ שהיה מצות" ,והקשו המפרשים מה גדולתו של משה רבינו שהתעסק בעצמות יוסף ולא
רשע מ"מ אמר ליעקב לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה ,ויעקב בביזה והלא גם הביזה היתה מצוה שנצטוו עליה בפירוש ובאזהרה כפולה שישאלו
לא השיב לו תשובה אלא על כרחך הדין עם לבן ,עכ"ל .וראה שם בספר הצעירה מהמצרים כלי כסף וכלי זהב? והבאתי ליישב בס"ד בחיבורי "אשכול יוסף" עה"ת
לפני הבכירה שעמד לבאר בטעם ושורש האיסור ,אם הוא מדיני קדימה ,או משום (ח"א בשלח מערכה ב') ,שיש חילוק בין העוסק במצוה שיש לו ממנה רווח והנאת הגוף,
חיוב כבוד הגדול וזהירות שלא לביישו ,או כדי שלא להטיל קנאה ביניהם ,ולפענ"ד למצוה שאין לו ממנה הנאת הגוף ושום נגיעה .וכתב בספר נועם אלימלך (וארא),
יש ליתן עוד טעם ע"פ מ"ש בשו"ע באבה"ע (סי' א' סעיף י"ג) שאשה לא תשב בלא שכל מצוה צריך לקיימה בלא שום פניה ,ותהיה כוונתו לשם שמים לבד ,ולא
איש מפני החשד ,וחששה התורה שע"י שמקדים הקטנה מגדיל החשד ח"ו. להנאת עצמו כלל ,ומטעם זה לא שמעו ישראל למשה בבואו לבשרם בשורת
אולם יעקב אבינו ע"ה סבר כדעת הפוסקים שאין איסור בדבר כלל ,ויש שכתבו הגאולה ,שצדיקים היו ועיקר צערם בגלותם היה על גלות השכינה ולא על צרת
שכן דעת רבינו מנחם מיוני בתוספות קידושין הנ"ל שחלק על ר"ת ,ע"ש .וכן נראה עצמם שהיו בקושי השעבוד ,לפיכך לא הטו אזנם לשמוע למשה שנא' "ולא שמעו
בשו"ת חת"ס (ח"ז סי' כ"ג) ,שסובר שאין למדין כן מהפסוק לדינא שלא ליתן הצעירה אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" ,שלא יבוא להם תענוג להנאת עצמם להיגאל
לפני הבכירה .ובספר הצעירה לפני הבכירה הביא מהגר"מ פיינשטין שכל האיסור מצרת השעבוד שלא לשם שמים .ועיין עוד בחיבורי אשכול יוסף (שם ויצא מערכת ד'),
דוקא לאחר שנתארסו ועומדים להינשא .והביא עוד משו"ת מהר"י מינץ (סי' ב' ס"ק מה שכתבתי בעניין זה בטעם שנענשה רחל שמתה בדרך לפי שגנבה את התרפים,
י"ב) שהמהר"י חגיז התמרמר שלומדים מלבן הרשע ,ועדיף טפי ללמוד מיעקב. כמ"ש בזוה"ק (שם דף קסד ,):דמ"מ אע"פ שהיתה כוונתה לשם שמים להפריש את
ולפענ"ד יש ליישב דאה"נ החיוב בזה הוא רק על אבי הבנות שישתדל להשיא בתו אביה מעבודה זרה ,מכל מקום שיתפה גם כוונה להצלת עצמה ,שלא יוכל אביה
הבכירה קודם ,אבל הבנות עצמם זכותם לקבל קידושין מתי שירצו ,וממילא על לידע מוצאם ומבואם ולהשיגם.
יעקב אין שום תביעה ,ומ"מ רחל היתה דואגת שלא יהיה לאביה סרך איסור ,וכמו יישוב ג' -כבר הודיעתו שאביה ירמהו ולא יוכל לו
שמצינו שרצתה להפרישו מאיסור עבודה זרה שנטלה ממנו את התרפים ,שו"ר עי"ל בס"ד שמצד רחל לא יחשב הדבר כלל לרמאות ,כיון שכבר הודיעתו שאביה
מ"ש בזה שם בפ"ה ,ע"ש ודו"ק .עי"ל שיעקב ורחל נחלקו אם בתאומות יש לחוש ירמהו ויתן לו את לאה במקומה ,וכמ"ש בגמ' (ב"ב קכג ,).דכתיב "ויגד יעקב לרחל כי
בדבר ,עפמ"ש בספר הצעירה לפני הבכירה ליישב דמה"ט יעקב ביקש לישא את אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא" ,והלא בן אחות אביה הוא! אלא אמר לה :תינשאי
רחל קודם לאה ,והביא מנחל קדומים (ויצא ט') ,שרחל ולאה היו תאומות ,וכן איתא לי? אמרה לו :כן ,מיהו אבא רמאי הוא ולא תוכל לו .אמר לה :מהו רמאותו? אמרה
במדרש (ב"ר ל"ה י"ט) .ועי"ל שנחלקו אם דין זה נאמר באחיות משני אמהות לו :יש לי אחות גדולה ממני ולא ישיאני לפניה ,אמר לה :אחיו אני ברמאות .ואז
דבחזקוני (כ"ט כ"ט) שלאה ורחל משתי נשים היו ,וכ"כ בשו"ת הרדב"ז (סי' תרצ"ו). מסר לה את הסימנים .ורק בשעה שהעלו את לאה ,אמרה עכשיו אחותי תתכלם,
ומסרה לה את הסימנים .ויש להוסיף שבזה נתכוונה רחל לומר ליעקב ,שכיון
שאביה בודאי ירמה אותו ויעלה את לאה ,א"כ תהיה היא מוכרחת לגלות ללאה
את הסימנים כדי שלא תתכלם ,שהרי מוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל
לשליחת מכתבים למערכת: ילבין פני חבירו ברבים (ב"מ נט ,).ונמצא שאין על רחל שום תביעה ,ומכל מקום על
הנה צ"ע איך קנה יעקב את הבכורה מעשיו תמורת לחם ונזיד עדשים ,והלא כיון
eshkolyoseff@gmail.com
שהיה יעקב סמוך על שולחן אביו ,כל מה שקנה יעקב הרי זה של אביו יצחק ,כמו
לאה היה ליעקב תביעה למה העלימה ממנו את האמת שהיא לאה.
"ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך ט ָּֽנה" (כ"ט י"ח) ך ש ֶַׁ֣בע ָׁש ִ֔נים ְּב ָרחֵ֥ל ִּב ְּת ָ֖
ך ַה ְּק ַ אעֱ ָב ְד ָ֙ ת־רחֵ֑ל וַ ֹּ֗י ֶ
אמר ֶֽ הב יַעֲ ֹ֖קב ֶא ָ
"וַ יֶּאֱ ַ֥
שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (כ"ט י"ח).
למה יעקב אבינו נשא אשה רק בגיל ?84
קשה איך נשתעבד יעקב ללבן הנה מבואר בגמרא (מגילה יז ).וכן איתא במדרש רבה בפרשתן (פרק ס"ח סימן ה') ,בן ס"ג שנים היה יעקב אבינו בעת שנטל את
הברכות ,עשה עוד י"ד שנה שנטמן בבית עבר ,עשה עוד שבעה שנים שעבד ברחל ,נמצא נשא אשה בן פ"ד שנים
לשבע שנים והרי אסור להשכיר ועשיו בן ארבעים שנה .וקשה הלא האבות קיימו את כל התורה כולה ,ואפילו עירובי תבשילין (יומא כח ,):והרי שננינו
באבות בן י" ח לחופה ,ומדוע נשתהה יעקב כל כך ,והרי יש חיוב מצות פריה ורביה ,ואפילו לבני נח הרי מצווים על מצות
עצמו יותר משלוש שנים? שבת ,ליישב את העולם ,כמו שכתבו התוס' בכמה מקומות (גיטין מא ע"ב ,ועוד) ,ולדעת השאילתות (סימן קס"ה) אפילו בן נח
מצווה על פריה ורביה ,והלא יצחק נשא אשה בהיותו בגיל ארבעים (בראשית כ"ה כ') ,וגבי אברהם י"א שכבר בגיל 15נשא
פסק הרמ"א (חו"מ הלכות שכירות פועלים סי' של"ג סעיף ג') בשם המרדכי
אשה (מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בספרו למכסה עתיק פרשת נח) ,ויש אומרים שנשא קצת יותר מאוחר (ראה באריכות בספר סדרי פרשיות נח) ,וביותר קשה
(בהגהותיו פרק האומנין) על פי הגמרא בב"מ (י ).שיכול פועל לחזור בו דאברהם ויצחק היו מתחילה עקרים ולא השתהו כמו יעקב שלא היה עקר ,וא"כ צ"ב מדוע יעקב אבינו השתהה כל כך
באמצע היום מפני שאמרה תורה "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא ונשא אשה רק בהיותו בגיל פ"ד?
כ"ה ,נ"ה) ולא עבדים לעבדים ,שלכך אסור לפועל אפילו מלמד או והנה בשאלה זו דנו חו"ר בהמ"ד לדיינות "ברכת אברהם" והגאון רבי יוסי מלכה שליט"א שנתקשה בשאלה זו ,הציעה
סופר להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלוש שנים לפני הגאון רבי דוד חיים כהן שליט"א שהשיבו ,כי היה ליעקב אבינו דין בן עזאי ,כמבואר בגמרא ביבמות (סג ,):תניא בן
(להסמ"ע אפילו שלוש בדווקא אסור ,ולדעת הש"ך ס"ק י"ז רק יותר משלוש אסור) .וכן עזאי אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות ,אמרו לו אתה נאה דורש ואין נאה
מקיים ,אמר להם מה אעשה ונפשי חשקה בתורה ,ומתוך זה פסקו הפוסקים והשו"ע (אבה"ע סי' א' ס"ד) שכל מי שחשקה
כתב האבן עזרא (דברים ט"ו י"ח) וזה לשונו :מצאנו כתוב "שלוש שנים
נפשו בתורה תמיד ונדבק בה כל ימיו כבן עזאי ולא נשא אשה אין בידו עוון ,בתנאי שלא יהיה יצרו מתגבר עליו.
כימי שכיר" (ישעיה ט"ז י"ד) וזו ראיה כי אין רשות לאדם שישכיר והנה מי לנו כיעקב אבינו שהעידה עליו התורה "ויעקב איש תם יושב אהלים" ,וביאר המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ"ל
עצמו יותר משלוש שנים גם כן לשוכר אותו הנותן שכרו .ומעתה שהכתוב לא בא לספר על יעקב ,אלא ליתן הגדרה ,שהמהות של יעקב אבינו היתה יושב אהלים ,שגם בהיותו מחוץ
קשה היאך נשתעבד יעקב ללבן למשך שבע שנים ,והלא האבות לבהמ"ד בלכתו ושובו בכל מקום היה בו את ההגדרה של יושב אהלים ,שכולו היה שקיעות בתורה ,כמו שדרשו חז"ל
קיימו את כל התורה כולה ,ואסור להשכיר עצמו לשלוש שנים ,ויש במדרש רבה (ס"ח י"א) עה"פ (כ"ח י"א) "וישכב במקום ההוא" ,רבי יהודה אמר כאן שכב אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית
להוסיף שדין זה הוא דבר הנראה מסברא ,שלא ישעבד אדם עצמו שם ועבר לא שכב ,שהיה יושב ועוסק בתורה ,ורבי נחמיה אמר כאן שכב אבל כל אותם עשרים שנה שעמד בביתו של
לבן לא שכב ,והיה אומר את כל ספר תהלים .והקשה הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א שהרי רש"י כותב עה"פ
מלבד להשי"ת ,לפיכך גם קודם מתן תורה היה ראוי שלא ישעבד
"יושב אהלים" אהלו של שם ואהלו של עבר ,ולפי"ז מבואר שהפסוק לא בא ליתן הגדרה שיעקב היה במהותו יושב
עצמו יותר משלוש שנים ,וכל שכן לשבע שנים ,אם כן היאך אהלים ,אלא סיפור דברים שלמד באהלו של שם ועבר .ונראה לפענ"ד לתרץ בס"ד דאדרבה ואדרבה המהות של איש
נשתעבד יעקב ללבן בעד שבע שנים? תם יושב אהלים לא יתכן להיות למי שאינו לומד בישיבה ,ולכן בא רש"י לבאר שכיון שהיה יעקב אבינו טמון בישיבה
יישוב א' של שם ובישיבה של עבר ,ממילא זו הסיבה להגדרה שזכה לה יעקב לאיש תם יושב אהלים ,ובחינה זו היתה כבחינה
הנה מדברי התוספות במסכת בבא מציעא (י .ד"ה כי לי) נראה שיכול של מי שתורתו אומנותו שפטור אפילו מתפילה ,וכמ"ש בגמרא (שבת יא ).שת"ח שתורתם אומנותם שעוסקין בתורה
מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה ,ואמר רבי יוחנן ,כגון רשב"י וחביריו שתורתן אומנותן אינן מפסיקים לתפילה.
להשכיר עצמו גם יותר משלוש שנים .ואולם גם לדברי המרדכי
וא"כ על אחת כמה וכמה יעקב אבינו היה לו דין של תורתו אומנותו ,ולכן התעכב מלישא אשה.
והרמ"א שסוברים שאסור לאדם להשכיר עצמו לשלוש שנים, ואל תשיבני ממה שמצינו שהיה יעקב אבינו מתפלל וכדו' ,שכבר כתב רבינו הבית יוסף (או"ח סי' ל"ח) ,שאפילו רשב"י
נראה שגבי יעקב אבינו ע"ה יודו שהיה מותר לו ,לפי שלא נתחייב וחביריו שתורתם אומנותם ,אם רצו להפסיק לקיום המצוות מפסיקים ומברכים עליהם ,ודלא כהמג"א (סי' ק"ו סק"ד),
בשכירות לשבע שנים ,אלא רק עבד מעצמו ,ובידו היה להפסיק וראה מה שכתבתי בזה בחיבורי המערה (סימן ט"ז) .והנה מ"ש השו"ע שפטור בן עזאי הוי בתנאי שאין חשש הרהור אשה,
השעיבוד והעבודה בכל עת .כלומר שיעקב אמר ללבן ,אם אני הדברים עולים בקנה אחד עם מ"ש רבותינו ז"ל במדרש רבה (ויחי סי' ק') "ראובן בכורי אתה" אתה הוא בכורי ,אתה הוא
יעבוד שבע שנים תן לי את רחל ,אבל לא היה על יעקב שום חיוב דומה לי ,אני עשיתי פ' שנה ,אפילו טיפת קרי לא ראיתי" ,כוחי וראשית אוני" אתה היית טיפה ראשונה שלי .וכן פירש
רש"י (עה"ת שם פרק מ"ט) ,וז"ל" :וראשית אוני" היא טיפה ראשונה שלו ,שלא ראה קרי מימיו.
לעובדו ,וממילא לא היה חשש איסור משכיר עצמו כלל.
אלא שהגאון רבי דוד חיים כהן שליט"א הדר תבריה לגזיזי והקשה על פירושו ,דפטור בן עזאי מלישא אשה הוי משום
יישוב ב' שאפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים ,וכדמשמע ביבמות (סג :):בן עזאי אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך
דמים וממעט הדמות ,שנא' "ואתם פרו ורבו" ,אמרו לו לבן עזאי :יש נאה דורש ונאה מקיים ,נאה מקיים ואין נאה
בשו"ת חוות יאיר (סי' ק"מ) נשאל גבי חזן שנתקשר עם הקהל דורש ,ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי :ומה אעשה ,שנפשי חשקה בתורה ,אפשר לעולם
בתקיעת כף לשש שנים ,והחזן רוצה לחזור בו ,וסברתו שאין שיתקיים על ידי אחרים .וא"כ כיון שכל זרע בית ישראל נשען על יעקב אבינו ,והיה מעותד להקים את בית ישראל,
תקיעת הכף חלה לפי שנשבע לעבור על המצוה ,כי אסור לאדם ממילא לא שייך בו הפטור של בן עזאי?
להשכיר עצמו יותר משלוש שנים .והעלה דדוקא פועל אסור ,דהוא ולפענ"ד נראה ליישב בס"ד ,דהנה לא מבעיא דעדיין היה שייך ליעקב אבינו פטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה,
עבד לאדם לפעולתו והוי עבד לעבדים .ולפי יסוד דברי החוות יאיר וכמבואר בגמרא קידושין (כט , ):ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ,ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה ,ואם אי אפשר לו בלא
אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה ,אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואחר כך לומד תורה ,ורבי יוחנן
שלדבר מצוה מותר לאדם להשכיר עצמו אפילו ליותר משלוש
אמר ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה ,ומבארת הגמ' שאינן חולקים אלא חכם אחד הורה לבני בבל וחכם אחד הורה לבני
שנים שאז לא נחשב עבד לעבדים ,לפי שמשעבד עצמו לעבודת ארץ ישראל ,והדבר תלוי ביכולת של כל אחד ,אם יכול לישא אשה ולשקוע בתורה בלא טרדת מזונות ,ע"ש ברש"י
השי"ת ,יש לומר דשאני יעקב ששעיבד עצמו בשביל לישא אשה, ותוספות .ומבואר שכו"ע מודים שאם אי אפשר לו ללמוד תורה אם ישא אשה ,ילמוד תחילה ואחר כך ישא אשה ,וכ"כ
שמצוה גדולה היא .ועוד שהרי עשה כל זה כדי להקים י"ב הרא"ש (סימן מ"ב) והטור (אבה"ע סי' א') ,וכן פסק הרמב"ם (ט"ו מהל' אישות ה"ב)" :ואם עוסק בתורה וטרוד בה ומתיירא לישא אשה
השבטים ,כמו שאמרו במדרש (ב"ר פ"ע) שאמר יעקב "הבה את כדי שלא יטרח במזונות ויתבטל מן התורה מותר להתאחר ,שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל שכן בתלמוד תורה",
אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה" ,ואמר כן לפי שאמר לו הקב"ה ומבואר שהיתר זה הוא לכתחילה ולא בדיעבד ,וכן נפסק בשו"ע (סי' א' ס"ג) וז"ל" ,מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה,
ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה ,מותר להתאחר" .וראה עוד בחי' חת"ס בפרשתן שהיה
שהוא מעמיד י"ב שבטים ,אמר יעקב הרי אני כבן שמונים וארבע
ליעקב אבינו דין תורתו אומנותו ולכן מתחילה לא הפסיק לתפילה ,ע"ש מ"ש בזה.
שנים ,ואם אין אני מעמידם עכשיו אימתי אני מעמידם. אלא נראה עוד ,שהיה ליעקב אבינו אפילו פטור בן עזאי ,ומה שהקשה ,שכל ההיתר דוקא כשהעולם יכול להתקיים
וראה בזה כעשרה תירוצים בספר "אשכול יוסף" עה"ת ע"י אחרים ,נראה ליישב שגם אז יכול היה העולם להתקיים ע"י גרים שיסתפחו אל נחלת ה'.
להאזנה לשיעורי המחבר:
073-371-80-53
להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה
שיחי'
שאלה:
"ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את מתי לא ניתן לקדש אשה בכסף ואפילו בכל כסף וזהב שבעולם אלא רק בשטר?
צאן לבן אחי אמו" (כ"ט י')
תשובה:
בזמן רבותינו הראשונים עשו תקנה כדי שלא יבוא כל אחד ליתן טבעת או כסף לנערות ויקדשם בספק
איך יעקב הסיר את האבן מעל או ודאי ,לכן נהגו שהיתה נודרת הנאה מכל מה שיתנו לה שלא בפני אביה וכדומה ,וממילא אם יבוא
שוטה ורשע כזה או אחר ויתן לבחורה כסף וטבעת שלא ברשות הוריה לא יחולו קידושין ,כיון שמה
פי הבאר לפני שנאספו כל
שקיבלה אסור עליה בהנאה וממילא אינה מקודשת .וכתב הרמ"א שלפי זה אם מכל מקום תקבל קידושי
שטר תהיה מקודשת ,שהרי אפילו אין השטר שוה פרוטה או אפילו אסור בהנאה ,הרי זו מקודשת.
מקורות:
הרועים ולא חשש לגזל שישאבו כתב הרמ"א (סי' כ"ח סעיף כ"א) ,בשם תשובת הרשב"א (סי' תר"ב ,ותר"ג) ,אשה שנדרה הנאה מאדם
אחד או מכל מה שיתנו לה שלא בפני פלוני ופלוני ,ועבר אחד וקדשה ,אינה מקודשת ,דהוי כאילו קדשה
באיסורי הנאה .ודוקא שקדשה בתורת כסף ,אבל אם קדשה בשטר ,הוי קידושין .אולם הח"מ (ס"ק מ"א)
מים יותר לפני שיגיעו כל והנושאי כלים ,העירו שהמעיין בגוף תשובת הרשב"א (בסי' תר"ג) יראה שאף שבתחילת דבריו כתב
שמקודשת דמדמה לגט שמקודשת באיסורי הנאה ,מ"מ בסוף דבריו מסיק ע"פ הירושלמי שאף בגט יש
הרועים? לחלק בין איסור הנאה מד"ת לאיסור הנאה מדרבנן ,שרק באיסורי הנאה דרבנן מגורשת אבל לא באיסורי
הנאה דאורייתא ,ואף דאפשר דגמ' דידן חולק על הירושלמי בגט וסובר דבכל גוונא מגורשת ,שהרי
בגמרא שלנו אמרו המגרש אשה בשטר איסורי הנאה מגורשת ולא חילקו בין דאורייתא לדרבנן ,מ"מ
ראה בזה שלושה תירוצים בספר "אשכול יוסף" עה"ת בקידושין לא מצינו שהבבלי חולק ,ולכן יש מקום לומר שרק בשטר איסורי הנאה דרבנן מקודשת ,אבל
נראה בס"ד ליישב שכמו שמצינו אצל אברהם אבינו שע"י הסעודות שהיה עושה לא בשטר איסורי הנאה דאורייתא .והב"ש כתב מה"ט דלכן תפסו קידושין רק לחומרא .ובאבני מילואים
שם כתב כיון שלמקדש אין הדבר אסור בהנאה הרי זו מקודשת ,שצריך רק נתינה לידה ,וכיון ששוה
לרבים היה מחזירם בתשובה ,באומרו להם שיברכו למי שהטיב עמהם ,כמ"ש במסכת
למקדש יש כאן נתינה אע"פ שלה אסור בהנאה ,ע"ש .ורבינו הגר"א כתב שם ,דהעיקר כמו שכתב
בסוטה (י ,).עה"פ "ויטע אשל בבאר שבע" אמר ר"ל מלמד ,שעשה א"א פונדק הרמ"א ,ולק"מ ממה שמפורש ברשב"א להיפך ,דאה"נ הרמ"א חולק על הרשב"א ,ופסק כפי שמשמע
ופרדס ונטע בו כל מיני מגדים ,ופירש רש"י ליהנות עוברים ושבים ,וללון שם אורחים, בבלי שבכל גוונא מקודשת.
שאלה:
לשון אש"ל נוטריקון אכילה שתיה לויה ,שהיה מאכילן ומשקן ,ואח"כ מלווה אותן. באיזה אופן לא ניתן לקדש אשה בשטר אלא אם כן השטר לא שוה כלום ,אבל אם השטר שוה פרוטה
ואמרו עוד בגמרא שם" :ויקרא שם בשם ה' אל עולם ,אמר ר"ל אל תיקרי "ויקרא" ויותר אינה מקודשת?
אלא "ויקריא" ,מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב, תשובה:
כגון שהעדים נשלחו לקדשה ומעידים שנתנו לה את השטר לשם קידושין ,והאשה מכחישה אותם
כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו ,אמר להם :וכי משלי אכלתם? משל אלוהי וטוענת שלא קיבלה מידם .מעתה ,אם השטר שוה כסף הרי העדים נוגעים בעדותן ,שאילו לא יעידו
עולם אכלתם! הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם! שנתנו לאשה ,יצטרכו לשלמו או לישבע שנתנו לה ,ולכן פסולים הם להעיד על הקידושין ואינה
מקודשת .אבל כעת שהשטר לא שוה פרוטה ,כיון שאין בו שוויות ממון אינם נוגעים בעדותן ,ומקודשת.
כמו"כ עשה יעקב כמידת זקינו בתקווה להחזיר בתשובה את עשיו ,שהרי באותה שעה מקורות:
בא עשיו עייף מן השדה ,ודרשו חז"ל שעבר כמה עבירות ,וגם כפר בתחיית המתים ד"מ ושו"ע אבה"ע סימן ל"ה בשם ה"ה.
שאלה:
וזלזל בבכורה ,לכן השתדל יעקב ע"י נתינת הלחם והסעודה לעשיו להחזירו בתשובה,
איזו מידה רעה אם היא תתבטל מהעולם ,לא היה שום מזיק בעולם כלל ,יתבטלו כל כוחות הטומאה
ע"י נטילת ידיים ברכת המוציא ד"ת על הסעודה וברכת המזון ,וידוע מ"ש בבן איש חי והרוע ולא יוכלו הבהמות והחיות ושאר מרעין בישין להזיק?
(סו"פ נצבים) ,ובשו"ת תורה לשמה (סי' קמ"ו) ,דבעשי"ת אין להתענות בלילה ,מפני תשובה:
מידת הכעס שבאה מהתגברות הטומאה בעולם ע"י העוונות.
שבימים אלו אדרבה עיקר התיקון נעשה ע"י שאוכל ומברך בהמ"ז יכול לתקן יותר מקורות:
מתענית .ולכן אם היה עשיו מקבל עליו תשובה לא היה יעקב קונה ממנו את הבכורה, בעל הנתיבות רבי יעקב מליסא זיע"א בספרו אמת ליעקב עמ"ס תענית (ח ,).וזה לשונו :וכל המזיקין ,הן
שבחיות והן שברמשים ,הכל הוא בעוה"ר ,ואילו נתבטל הכעס מישראל היה נתבטל כל כוחות הטומאה
לכן בא הכתוב ומעיד שכל זה היה ללא הועיל ,אלא "ויבז עשיו את הבכורה" ,שלמרות
והכעס ,לא לבד מאנשים אלא אפילו מבהמות וחיות ורמשים ,ולא היה שום מזיק בעולם כלל .וכתב שם
זאת עמד עשיו במרדו וזלזל בבכורה. במ"ש בנדרים (כב ).ברבי יוחנן דחזי להאי גברא דקטל לחבריה ,תמה ואמר "ונתן ה' לך שם לב רגז"
(דברים כ"ח ,ס"ה) בבבל כתיב .והוא מטעם דבמקום שיש קדושה אין טומאה ,וכל המידות הרעות הוא
יעקב דיבר דברי תורה בעת שהאכילו מתגברת כח הטומאה לבוא בעולם ,שמזה נצמח כעס וחמדה בעולם .תדע ,שבשעה שקיבלו התורה פסק
עי"ל בדרך הדרש על דרך הנאמר במשלי (ט' ה') "לכו לחמו בלחמי ,ושתו ביין מהם היצר הרע (שבת קמו .).ותגבורת כח הטומאה הוא הכל בגרמת חטאינו .ולא בלבד מתגברת הכעס
ושאר מדות רעות אצל האנשים ,רק אפילו אצל הבהמות ,וראיה לדבר שבימי הגאולה נאמר בישעיה
מסכתי" ,ואיתא שם במדרש דאין לחם אלא תורה ,ויעקב אבינו בבואו ליתן לעשיו (פרק י"א) "ושעשע יונק על חור פתן" ,ושם נאמר" :הזאב והארי ירבצו ילדיהן יחדיו" .וכל המזיקין ,הן
מנזיד העדשים שלא תהיה האכילה כזבחי מתים ,דיבר באוזנו דברי תורה ומוסר ,וזה שבחיות והן שברמשים ,הכל הוא בעוה"ר.
שמעו ותחי נפשיכם לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה שאלה:
אומרו ויקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים.
מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון איך יתכן שכל שעיבוד מצרים והגלות בגלל לבן?
להאזנה לשיעורי המחבר
תשובה:
בפרשתן ניסים הי"ו
"אשכול יוסף" עה"ת אהרן
בספר תירוצים ניסים הי"ו
כעשרה וכמר גדעון עוד
כמר וראה
חי סימן הרב יוסף לפי שמנע מיעקב לישא מתחילה את רחל ואז היו עומדים ממנה כל י"ב שבטים ,וכיון שהיו כולם מאמא
טוב שליט"א ועושר אושר וכבוד חיים ושנו ימים אורך
אחת לא היו באים לידי קנאה ושנאה ,ולא היו באים לידי מכירת יוסף שעיבוד מצרים וגלות החל הזה,
מחבר סדרת "כרם יוסף" בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס
על הש"ס וסדרת "אשכול שהכל בשביל שנאת חינם.
יוסף" עה"ת והמועדים הי"ו בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים מקורות:
מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים: לקט יושר (ח"א או"ח עמ' קי"ז עניין ב') בשם בעל תה"ד שאמר בדרשתו :לכך קורא על הבכורים ארמי
073-371-8053 אובד אבי ,פירש רש"י" :לבן" ,וגם התרגום פי' "לבן" .ואין לפרש ארמי אובד אבי שלבן הרג את יעקב,
בת גורג'יה ע"ה סאלם אליה בן מסעודה ז"ל ,נוריה
לקבלת צינתוק אלא הכי פי' לשון "אבד" ,כמו תעיתי כשה אובד דהוי כמתעתע .הוא התחיל לגרום שיעקב ירד מצרימה.
ניסים בן נוריה ,שרה בת נוריה ,ניסים מועלם בן סלימה :ז"ל
והאזנה בשידור חי: משום דלכתחילה היה עובד ברחל ולא היה בדעתו ליקח את לאה ואז היו י"ב שבטים יוצאים מאשה
חייג והקש # מיכאל בן חדוה ז"ל ,נח בן רוזה ז"ל ,ת.נ.צ.ב.ה. אחת ,ולא היה יוסף נמכר למצרים ,משום דעיקר השנאה באה משום שהיו מארבעה אמהות.
מייל המערכת: להאזנה לשיעורי המחבר:
eshkolyoseff@gmail.com "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה
מאושר"
073-371-80-53
