gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  563‬ויצא ‪ ‬התשפ"ז‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫ִׂ֣ית ִּ֔לי‬ ‫ֹּאת ָעש ָ‬ ‫אמר ֶאל־לָ ָ֗בן ַמה־ז ֙‬ ‫הי ַב ֹּ֔ב ֶקר וְ ִהנֵּה־הִ֖וא לֵ א ָ֑ה וַ ֹּ֣י ֶ‬ ‫"וַ יְ ִ֣‬ ‫(כ"ט כ"ה)‬ ‫ך וְ ָ֖ל ָּמה ִר ִּמיתָֽנִ י"‬ ‫ב ְד ִּתי ִע ָּ֔מ ְ‬ ‫ל ָע ַ֣‬ ‫הֲ ֹ֤לא ְב ָר ֵח ֙‬ ‫מדוע יעקב הקפיד רק על לאה שהיא רמאית‬ ‫הצב"י על רחל שגילתה את הסימנים‬ ‫אבל‬ ‫בת רמאי‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫יוסף"‬ ‫"כרם‬ ‫מחה"ס‬ ‫שליט"א‬ ‫טוב‬ ‫סימן‬ ‫חי‬ ‫יוסף‬ ‫רבי‬ ‫מאת‬ ‫ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו‬ ‫נשתבח בה ואדרבה אהבה בשביל כך?‬ ‫לאשה במקומה‪ .‬ואדרבה ואדרבה לכן מאז גדלה אהבתו של יעקב ברחל‪ ,‬מפני‬ ‫איתא במדרש רבה (ע' סי' י"ט)‪ ,‬כל אותו הלילה היה יעקב צווח לה רחל‪ ,‬והיתה לאה‬ ‫אותו מעשה אצילי ונשגב שהסכימה לוותר על השידוך עימו בשביל שלא תתכלם‬ ‫עונה לו‪ ,‬וכל הלילה היה סבור שהיא רחל‪ ,‬בבוקר והנה היא לאה‪ ,‬אמר לה‪ :‬רמאית‬ ‫אחותה‪ .‬ולפי"ז לא היה ליעקב תביעה על לאה במה שנכנסה לפניו במקום רחל‪ ,‬כי‬ ‫בת רמאי! כל הלילה קראתי רחל ואת ענית‪ .‬אמרה לו‪ :‬יש ספר שאפילו תשב"ר‬ ‫אפשר שלא היה הדבר תלוי בה‪ ,‬אלא עיקר תביעתו היה במה שכל הלילה לא‬ ‫יודעים אותו‪ ,‬לא כך היה אביך צווח לך‪ :‬עשיו ואתה ענית לו‪ .1‬וכתב הכלי יקר (פסוק‬ ‫גילתה לו שהיא לאה‪ ,‬וכל פעם שהיה אומר רחל היתה עונה כאילו היא רחל‪,‬‬ ‫ל')‪ ,‬שתוספת אהבה שאהב יעקב ברחל נמשך מלאה בעבור שמסרה סימניה‬ ‫ונתיירא בזה משום בני תמורה‪ ,‬כמו שכתב במושב זקנים שמחשש זה יעקב כבש‬ ‫ללאה‪ ,‬ודבר זה חשב לה לצדקה על כן הוסיף בה אהבה‪.‬‬ ‫מעייניו כל אותו הלילה‪.‬‬ ‫וצ"ע שמצינו כאן שהקפיד יעקב על לבן ועל לאה וקרא אותם רמאים‪ ,‬וכתבו‬ ‫ויש להוסיף בזה מה שכתב בדרכי משה (אבה"ע סי' נ')‪ ,‬שבמרדכי יבמות (פרק החולץ סי'‬ ‫רבותינו בעלי התוספות בהדר זקנים שמתוך דברים הללו התחיל יעקב לשונאה (אך‬ ‫ק"ח)‪ ,‬משמע שיש חרם הקהילות על מי שחוזר בשידוכין‪ ,‬ואין לו היתר אלא‬ ‫עיין ב"ב קכג‪ ,).‬ואילו על רחל שגילתה ללאה את הסימנים נשתבח ואדרבה לכן הוסיף‬ ‫בהתרת הרבה אנשים‪ ,‬או שיפטרו זה את זה‪ .‬וזה לשון המרדכי שם‪ :‬הלכה רווחת‬ ‫לה אהבה על אהבתו כמ"ש הכלי יקר‪ ,‬וקשה שהדברים סותרים מיניה וביה‪,‬‬ ‫שבחרם תקנת הקהילות אין צריך רק שיפטרו זה את זה בעדים כשרים מרצון‬ ‫ומאחר והקפיד על לאה בדין היה לו להקפיד גם כן על רחל שהיא גרמה כל זה‬ ‫נפשם‪ ,‬ומעשה ראיתי בפרי"ש שרבינו יחיאל והרב רבינו יצחק מקורבי"ל אספו כל‬ ‫וגילתה את הסימנים ללאה‪ ,‬והיתה שותה באותו מעשה גופא‪ .‬ואם תאמר שאין‬ ‫חכמי העיר והשוו כולם שאפי' אם המשדך הרחיק נדוד שאין צריך להתרת חרם‬ ‫על רחל תביעה‪ ,‬בשביל שבצניעותה מסרה סמניה ללאה שלא תתבייש כדאי'‬ ‫תקנת הקהילות [מאה אנשים כמו בהתרת חרם דר"ג]‪ ,‬אלא כי אם שלושים בני‬ ‫בחז"ל‪ ,‬א"כ בהכרח אף לאה עשתה כדין‪ ,‬שאל"כ רחל מסייעת לעוברי עבירה‪,‬‬ ‫אדם משלושה ארצות להתיר החרם שלא מרצונו‪ .‬ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס‬ ‫וכיו"ב הקשו בקובץ עיון הפרשה בפרשתן?‬ ‫פראג בסופו) ‪ ,‬נראה שר"ת תיקן חרם זה באגודת בני צרפת‪ ,‬והצריך שם מאה אנשים‬ ‫יישוב א' ‪ -‬רחל מסרה ללאה אות שמוותרת על השידוך עם יעקב‬ ‫להתירו‪ .‬וכתב בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק סי' ס"ח) דבכל השידוכים שבעולם‪ ,‬מאז‬ ‫נראה ליישב בס"ד שרחל במעשה מופלא ונורא זה שגילתה ללאה את הסימנים‪,‬‬ ‫נגמר השידוך ונכתבו התנאים‪ ,‬ממילא יש חרם הקדמונים על העובר‪ ,‬אפילו אם לא‬ ‫לא נתכוונה כלל שעי"ז תוכל לאה לרמות את יעקב שיסבור שהיא רחל כפי‬ ‫נאמר בתנאים‪ .‬ובשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קנ"ב) כתב דחרם השידוכים שתיקנוהו ב"ד‬ ‫שסבורים ההמון‪ ,‬דאדרבה אין בזה שום טעם והבנה שהלא הוי מילתא דעבידא‬ ‫הגדול שבישראל ח"ו להקל והיינו דלא כיש חולקים שלא נתפשט ואינו נוהג בזה"ז‪.‬‬ ‫לאיגלויי ומה תועיל בזה‪ ,‬ועוד אף אם לא תתכלם לאה בכניסתה לאהל יעקב‬ ‫ואיתא במסכת תענית (ח‪ ,).‬אמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה‬ ‫תתכלם ביציאתה מן האהל‪ .‬אלא אדרבה במסירת הסימנים ללאה היה אות‬ ‫מחולדה ובור‪ ,‬ומה המאמין בחולדה ובור כך‪ ,‬המאמין בהקב"ה על אחת כמה‬ ‫ליעקב שרחל מוותרת על זכותה במה שיעקב כבר נשתדך לה ונתחייב לישא‬ ‫וכמה‪ .‬וכתבו הראשונים (ע"ש רש"י תוספות וקובץ שיטות קמאי)‪ ,‬שמעשה שהיה בבחור אחד‬ ‫אותה ואסור לו לישא אחרת במקומה‪ ,‬ואפילו להוסיף אשה על נשיו אינו רשאי‬ ‫שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה‪ ,‬שפעם אחת הלכה נערה במדבר והיתה צמאה‬ ‫אם המנהג ליטול בזה רשות מן האשה‪ ,‬כפי שנהוג עכשיו בכל העולם‪ ,‬מבלי קשר‬ ‫ומצאה בור שהיה חבל תלוי בו וירדה לבור לשתות‪ ,‬וכשביקשה לעלות לא יכלה‪,‬‬ ‫לחרם דרבינו גרשום‪ ,‬כמ"ש השו"ע להדיא בתחילת אבה"ע (סי' א' סעיף ט' וע"ש סעיף‬ ‫והיתה בוכה וצועקת‪ .‬בא אדם שהיה הולך בדרך ושמע קול בבור וראה לנערה‬ ‫י"א)‪ .‬ואשר על כן רחל נתנה באותם סימנים אות הסכמה ליעקב ליקח את לאה‬ ‫בבור‪ ,‬אמר לה התינשאי לי אם אעלך מן הבור? אמרה לו‪ :‬כן! כשהעלה אותה מן‬ ‫לאשה במקומה‪ .‬ואדרבה ואדרבה לכן מאז גדלה אהבתו של יעקב ברחל‪ ,‬מפני‬ ‫הבור‪ ,‬אמרה לו‪ :‬אם רצונך שאתקדש לך ע"י קידושין כדת משה וישראל בפני אבי‬ ‫אותו מעשה אצילי ונשגב שהסכימה לוותר על השידוך עימו בשביל שלא תתכלם‬ ‫ואמי מוטב‪ ,‬ואם לאו הריני נקייה מאלתך‪ .‬אמרו זה לזה מי יהיה עד בינינו שלא‬ ‫אחותה‪.‬‬ ‫יעשה אחד לחבירו נבלה‪ ,‬באותה שעה עברה חולדה על פי הבור‪ ,‬ענו ואמרו‪ :‬חולה‬ ‫המחבר‪:‬שנכנסה לפניו במקום רחל‪ ,‬כי אפשר‬ ‫להצטרפות חינם לאלפי המנויים‪:‬‬ ‫ספרי‬ ‫על לאה במה‬ ‫לרכישתתביעה‬ ‫ולפי"ז לא היה ליעקב‬ ‫ובור יהיו עדים‪ ,‬הלכה היא לעיר של אביה‪ ,‬והיו בני אדם מבקשים להינשא לה‬ ‫‪054-84-60007/8‬במה שכל הלילה לא גילתה לו‬ ‫אואלא עיקר תביעתו היה‬ ‫‪02-5373570‬בה‪,‬‬ ‫שלא היה הדבר תלוי‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫ונפל‬ ‫והיתה עושה עצמה חולה ולא נישאה‪ .‬והוא הלך לעירו ונשא אשה‪ ,‬נולד לו בן‬ ‫שהיא לאה‪ ,‬וכל פעם שהיה אומר רחל היתה עונה כאילו היא רחל‪ ,‬ונתיירא בזה‬ ‫לבור‪ ,‬נולד לו בן אחר ואכלתו חולדה‪ ,‬אמרה לו אשתו‪ :‬ודאי אם היו מתים כדרך‬ ‫ומסרה לה את הסימנים‪ .‬ויש להוסיף שבזה נתכוונה רחל לומר ליעקב‪ ,‬שכיון‬ ‫בבור‪ ,‬אמר לה התינשאי לי אם אעלך מן הבור? אמרה לו‪ :‬כן! כשהעלה אותה מן‬ ‫שאביה בודאי ירמהו‪ ,‬תהיה מוכרחת לגלות ללאה את הסימנים שלא תתכלם‪,‬‬ ‫הבור‪ ,‬אמרה לו‪ :‬אם רצונך שאתקדש לך ע"י קידושין כדת משה וישראל בפני אבי‬ ‫שהרי מוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים (ב"מ נט‪,).‬‬ ‫ואמי מוטב‪ ,‬ואם לאו הריני נקייה מאלתך‪ .‬אמרו זה לזה מי יהיה עד בינינו שלא‬ ‫ונמצא שאין על רחל שום תביעה‪.‬‬ ‫יעשה אחד לחבירו נבלה‪ ,‬באותה שעה עברה חולדה על פי הבור‪ ,‬ענו ואמרו‪ :‬חולה‬ ‫ובור יהיו עדים‪ ,‬הלכה היא לעיר של אביה‪ ,‬והיו בני אדם מבקשים להינשא לה‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬רחל חששה מהקדמת הצעירה לפני הבכירה‬ ‫והיתה עושה עצמה חולה ולא נישאה‪ .‬והוא הלך לעירו ונשא אשה‪ ,‬נולד לו בן ונפל‬ ‫עי"ל בס"ד שעל לאה לא שייך כלל לבוא בטענה ועל אחת כמה וכמה לקוראה‬ ‫לבור‪ ,‬נולד לו בן אחר ואכלתו חולדה‪ ,‬אמרה לו אשתו‪ :‬ודאי אם היו מתים כדרך‬ ‫רמאית‪ ,‬דשאני לבן שעשה הכל ברמאות ולא נתכוון כלל לשם מצוה‪ ,‬וכן על לאה‬ ‫בני אדם לא הייתי חוששת‪ ,‬אבל אלו מתים מיתה משונה‪ ,‬הגיד לה כל המאורע‪,‬‬ ‫היה תביעה מדוע לא גילתה כל הלילה שהיא לאה‪ ,‬משא"כ רחל כיון שהיתה צדקת‬ ‫אמרה לו א"כ חזור ולך אצל חלקך שנתן לך הקב"ה‪ ,‬כתב לה גט והלך לעירה ומיד‬ ‫יכולה לטעון קים לי כדעת הפוסקים שאין להשיא הצעירה קודם הבכירה ולכן בדין‬ ‫נתרפאה ונשאה‪ .‬וראה המעשה באורך בערוך (ערך חלד)‪.‬‬ ‫מסרתי הסימנים לאחותי שהיא קודמת‪ ,‬וכמו שכתב רשב"ם ב"ב קכ‪ .‬גבי בנות‬ ‫צלופחד שמנאן הכתוב דרך גדולתן וגדילתן ולידתן כי מסתבר שכך נולדו דכתיב‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬לרחל לא היה שום נגיעה בדבר אלא להיפך‬ ‫"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה"‪ ,‬וכן פירש בזה מה שאמרו‬ ‫שמא עי"ל שאע"פ שרחל ג"כ היתה שותפה כביכול לאותו מעשה רמאות שנכנסה‬ ‫במסיבה הלך אחר הזקנה‪ ,‬דהיינו במשתה של נישואין‪ .‬וכן משמע קצת בב"ח‬ ‫לאה במקומה‪ ,‬מ"מ על רחל לא היה שייך לבוא בתביעה כיון שלא היה לא שום‬ ‫ובש"ך (יו"ד ס"ס רמ"ד) בדעת הטור והשו"ע שם שיש להקדים לנישואי הגדול בשנים‬ ‫נגיעה בדבר‪ ,‬אלא אדרבה כל כוונתה היתה רק כדי שלא תכלם אחותה‪ ,‬משא"כ‬ ‫אע"פ שהקטן גדול בחכמה‪ .‬והתוספות בקידושין (נב‪ ,).‬כתבו‪ ,‬מעשה בא לפני ר"ת‬ ‫לאה שאע"פ שעשתה כן בציווי אביה‪ ,‬מכל מקום כיון שהיה לה נגיעה בדבר היה‬ ‫בבנו של הר"ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי סתמא‬ ‫ליעקב עליה תביעה‪ ,‬ויש לומר שיעקב סבר כאבא שאול ביבמות (לט‪ ,):‬שהמייבם‬ ‫ולא פירש פלונית בתך‪ ,‬ומתחילה אמר ר"ת שהגדולה מקודשת משום לא יעשה כן‬ ‫לשם נוי או לשם ממון הרי הוא כאילו פוגע בערוה‪ ,‬והולד קרוב להיות ממזר‪ .‬ואילו‬ ‫במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה‪ ,‬אך אח"כ חזר בו‪ ,‬ע"ש‪ .‬ומ"מ נראה שלא חזר‬ ‫לאה סברה שאפילו אם כוונתו לנוי וכדומה מותר ומצוה‪ .‬וידוע מה שכתב החתם‬ ‫בו מעיקר הדין שאין ראוי לישא הצעירה קודם הבכירה‪ ,‬אלא דמשום חומרת אשת‬ ‫סופר (או"ח ר"ח)‪ ,‬שהמחבר ספר 'ומערב' במחשבתו לגדל שמו מקיים בעצמו נגד‬ ‫איש חזר בו‪ ,‬א"נ שמא לא חשיב לאינשי איסורא‪ ,‬וראה מה שהאריך בזה ידי"נ בן‬ ‫שמא עבד שמא‪ ,‬לבד זה שלדעתו עובר על דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבם‪,‬‬ ‫אחותי הגאון רבי שלומי דוד שליט"א בספרו הנפלא הצעירה לפני הבכירה (עמ' ז'‬ ‫עיין מה שהארכתי בזה בחיבורי "טבעת יוסף" חופה וקידושין (פ"ב ה"ד ובהערה)‪.‬‬ ‫והלאה)‪ ,‬שכ"כ הט"ז (סי' ר"ח סק"א)‪ ,‬ובשו"ת הרי בשמים (חמישאה כרך ד' סי' ל"א)‪ ,‬ובשו"ת‬ ‫והנה איתא במסכת סוטה (יג‪ ,).‬בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבינו‪ ,‬שכל‬ ‫מהרשד"ם (חו"מ סי' שי"א)‪ ,‬ובשו"ת אפרקסתא דעניא (אבה"ע ח"ג רס"ו ח"ד חו"מ שי"א)‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצוות שנא' (משלי י') "חכם לב יקח‬ ‫והביא עוד מדרשת התה"ד בספר לקט יושר (הלכות ימי הסליחות אות ג')‪ :‬לבן אע"פ שהיה‬ ‫מצות"‪ ,‬והקשו המפרשים מה גדולתו של משה רבינו שהתעסק בעצמות יוסף ולא‬ ‫רשע מ"מ אמר ליעקב לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה‪ ,‬ויעקב‬ ‫בביזה והלא גם הביזה היתה מצוה שנצטוו עליה בפירוש ובאזהרה כפולה שישאלו‬ ‫לא השיב לו תשובה אלא על כרחך הדין עם לבן‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וראה שם בספר הצעירה‬ ‫מהמצרים כלי כסף וכלי זהב? והבאתי ליישב בס"ד בחיבורי "אשכול יוסף" עה"ת‬ ‫לפני הבכירה שעמד לבאר בטעם ושורש האיסור‪ ,‬אם הוא מדיני קדימה‪ ,‬או משום‬ ‫(ח"א בשלח מערכה ב')‪ ,‬שיש חילוק בין העוסק במצוה שיש לו ממנה רווח והנאת הגוף‪,‬‬ ‫חיוב כבוד הגדול וזהירות שלא לביישו‪ ,‬או כדי שלא להטיל קנאה ביניהם‪ ,‬ולפענ"ד‬ ‫למצוה שאין לו ממנה הנאת הגוף ושום נגיעה‪ .‬וכתב בספר נועם אלימלך (וארא)‪,‬‬ ‫יש ליתן עוד טעם ע"פ מ"ש בשו"ע באבה"ע (סי' א' סעיף י"ג) שאשה לא תשב בלא‬ ‫שכל מצוה צריך לקיימה בלא שום פניה‪ ,‬ותהיה כוונתו לשם שמים לבד‪ ,‬ולא‬ ‫איש מפני החשד‪ ,‬וחששה התורה שע"י שמקדים הקטנה מגדיל החשד ח"ו‪.‬‬ ‫להנאת עצמו כלל‪ ,‬ומטעם זה לא שמעו ישראל למשה בבואו לבשרם בשורת‬ ‫אולם יעקב אבינו ע"ה סבר כדעת הפוסקים שאין איסור בדבר כלל‪ ,‬ויש שכתבו‬ ‫הגאולה‪ ,‬שצדיקים היו ועיקר צערם בגלותם היה על גלות השכינה ולא על צרת‬ ‫שכן דעת רבינו מנחם מיוני בתוספות קידושין הנ"ל שחלק על ר"ת‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכן נראה‬ ‫עצמם שהיו בקושי השעבוד‪ ,‬לפיכך לא הטו אזנם לשמוע למשה שנא' "ולא שמעו‬ ‫בשו"ת חת"ס (ח"ז סי' כ"ג)‪ ,‬שסובר שאין למדין כן מהפסוק לדינא שלא ליתן הצעירה‬ ‫אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"‪ ,‬שלא יבוא להם תענוג להנאת עצמם להיגאל‬ ‫לפני הבכירה‪ .‬ובספר הצעירה לפני הבכירה הביא מהגר"מ פיינשטין שכל האיסור‬ ‫מצרת השעבוד שלא לשם שמים‪ .‬ועיין עוד בחיבורי אשכול יוסף (שם ויצא מערכת ד')‪,‬‬ ‫דוקא לאחר שנתארסו ועומדים להינשא‪ .‬והביא עוד משו"ת מהר"י מינץ (סי' ב' ס"ק‬ ‫מה שכתבתי בעניין זה בטעם שנענשה רחל שמתה בדרך לפי שגנבה את התרפים‪,‬‬ ‫י"ב) שהמהר"י חגיז התמרמר שלומדים מלבן הרשע‪ ,‬ועדיף טפי ללמוד מיעקב‪.‬‬ ‫כמ"ש בזוה"ק (שם דף קסד‪ ,):‬דמ"מ אע"פ שהיתה כוונתה לשם שמים להפריש את‬ ‫ולפענ"ד יש ליישב דאה"נ החיוב בזה הוא רק על אבי הבנות שישתדל להשיא בתו‬ ‫אביה מעבודה זרה‪ ,‬מכל מקום שיתפה גם כוונה להצלת עצמה‪ ,‬שלא יוכל אביה‬ ‫הבכירה קודם‪ ,‬אבל הבנות עצמם זכותם לקבל קידושין מתי שירצו‪ ,‬וממילא על‬ ‫לידע מוצאם ומבואם ולהשיגם‪.‬‬ ‫יעקב אין שום תביעה‪ ,‬ומ"מ רחל היתה דואגת שלא יהיה לאביה סרך איסור‪ ,‬וכמו‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬כבר הודיעתו שאביה ירמהו ולא יוכל לו‬ ‫שמצינו שרצתה להפרישו מאיסור עבודה זרה שנטלה ממנו את התרפים‪ ,‬שו"ר‬ ‫עי"ל בס"ד שמצד רחל לא יחשב הדבר כלל לרמאות‪ ,‬כיון שכבר הודיעתו שאביה‬ ‫מ"ש בזה שם בפ"ה‪ ,‬ע"ש ודו"ק‪ .‬עי"ל שיעקב ורחל נחלקו אם בתאומות יש לחוש‬ ‫ירמהו ויתן לו את לאה במקומה‪ ,‬וכמ"ש בגמ' (ב"ב קכג‪ ,).‬דכתיב "ויגד יעקב לרחל כי‬ ‫בדבר‪ ,‬עפמ"ש בספר הצעירה לפני הבכירה ליישב דמה"ט יעקב ביקש לישא את‬ ‫אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא"‪ ,‬והלא בן אחות אביה הוא! אלא אמר לה‪ :‬תינשאי‬ ‫רחל קודם לאה‪ ,‬והביא מנחל קדומים (ויצא ט')‪ ,‬שרחל ולאה היו תאומות‪ ,‬וכן איתא‬ ‫לי? אמרה לו‪ :‬כן‪ ,‬מיהו אבא רמאי הוא ולא תוכל לו‪ .‬אמר לה‪ :‬מהו רמאותו? אמרה‬ ‫במדרש (ב"ר ל"ה י"ט)‪ .‬ועי"ל שנחלקו אם דין זה נאמר באחיות משני אמהות‬ ‫לו‪ :‬יש לי אחות גדולה ממני ולא ישיאני לפניה‪ ,‬אמר לה‪ :‬אחיו אני ברמאות‪ .‬ואז‬ ‫דבחזקוני (כ"ט כ"ט) שלאה ורחל משתי נשים היו‪ ,‬וכ"כ בשו"ת הרדב"ז (סי' תרצ"ו)‪.‬‬ ‫מסר לה את הסימנים‪ .‬ורק בשעה שהעלו את לאה‪ ,‬אמרה עכשיו אחותי תתכלם‪,‬‬ ‫ומסרה לה את הסימנים‪ .‬ויש להוסיף שבזה נתכוונה רחל לומר ליעקב‪ ,‬שכיון‬ ‫שאביה בודאי ירמה אותו ויעלה את לאה‪ ,‬א"כ תהיה היא מוכרחת לגלות ללאה‬ ‫את הסימנים כדי שלא תתכלם‪ ,‬שהרי מוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל‬ ‫לשליחת מכתבים למערכת‪:‬‬ ‫ילבין פני חבירו ברבים (ב"מ נט‪ ,).‬ונמצא שאין על רחל שום תביעה‪ ,‬ומכל מקום על‬ ‫הנה צ"ע איך קנה יעקב את הבכורה מעשיו תמורת לחם ונזיד עדשים‪ ,‬והלא כיון‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שהיה יעקב סמוך על שולחן אביו‪ ,‬כל מה שקנה יעקב הרי זה של אביו יצחק‪ ,‬כמו‬ ‫לאה היה ליעקב תביעה למה העלימה ממנו את האמת שהיא לאה‪.‬‬ ‫"ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך‬ ‫ט ָּֽנה" (כ"ט י"ח)‬ ‫ך ש ֶַׁ֣בע ָׁש ִ֔נים ְּב ָרחֵ֥ל ִּב ְּת ָ֖‬ ‫ך ַה ְּק ַ‬ ‫אעֱ ָב ְד ָ֙‬ ‫ת־רחֵ֑ל וַ ֹּ֗י ֶ‬ ‫אמר ֶֽ‬ ‫הב יַעֲ ֹ֖קב ֶא ָ‬ ‫"וַ יֶּאֱ ַ֥‬ ‫שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (כ"ט י"ח)‪.‬‬ ‫למה יעקב אבינו נשא אשה רק בגיל ‪?84‬‬ ‫קשה איך נשתעבד יעקב ללבן‬ ‫הנה מבואר בגמרא (מגילה יז‪ ).‬וכן איתא במדרש רבה בפרשתן (פרק ס"ח סימן ה')‪ ,‬בן ס"ג שנים היה יעקב אבינו בעת שנטל את‬ ‫הברכות‪ ,‬עשה עוד י"ד שנה שנטמן בבית עבר‪ ,‬עשה עוד שבעה שנים שעבד ברחל‪ ,‬נמצא נשא אשה בן פ"ד שנים‬ ‫לשבע שנים והרי אסור להשכיר‬ ‫ועשיו בן ארבעים שנה‪ .‬וקשה הלא האבות קיימו את כל התורה כולה‪ ,‬ואפילו עירובי תבשילין (יומא כח‪ ,):‬והרי שננינו‬ ‫באבות בן י" ח לחופה‪ ,‬ומדוע נשתהה יעקב כל כך‪ ,‬והרי יש חיוב מצות פריה ורביה‪ ,‬ואפילו לבני נח הרי מצווים על מצות‬ ‫עצמו יותר משלוש שנים?‬ ‫שבת‪ ,‬ליישב את העולם‪ ,‬כמו שכתבו התוס' בכמה מקומות (גיטין מא ע"ב‪ ,‬ועוד)‪ ,‬ולדעת השאילתות (סימן קס"ה) אפילו בן נח‬ ‫מצווה על פריה ורביה‪ ,‬והלא יצחק נשא אשה בהיותו בגיל ארבעים (בראשית כ"ה כ')‪ ,‬וגבי אברהם י"א שכבר בגיל ‪ 15‬נשא‬ ‫פסק הרמ"א (חו"מ הלכות שכירות פועלים סי' של"ג סעיף ג') בשם המרדכי‬ ‫אשה (מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בספרו למכסה עתיק פרשת נח)‪ ,‬ויש אומרים שנשא קצת יותר מאוחר (ראה באריכות בספר סדרי פרשיות נח)‪ ,‬וביותר קשה‬ ‫(בהגהותיו פרק האומנין) על פי הגמרא בב"מ (י‪ ).‬שיכול פועל לחזור בו‬ ‫דאברהם ויצחק היו מתחילה עקרים ולא השתהו כמו יעקב שלא היה עקר‪ ,‬וא"כ צ"ב מדוע יעקב אבינו השתהה כל כך‬ ‫באמצע היום מפני שאמרה תורה "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא‬ ‫ונשא אשה רק בהיותו בגיל פ"ד?‬ ‫כ"ה‪ ,‬נ"ה) ולא עבדים לעבדים‪ ,‬שלכך אסור לפועל אפילו מלמד או‬ ‫והנה בשאלה זו דנו חו"ר בהמ"ד לדיינות "ברכת אברהם" והגאון רבי יוסי מלכה שליט"א שנתקשה בשאלה זו‪ ,‬הציעה‬ ‫סופר להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלוש שנים‬ ‫לפני הגאון רבי דוד חיים כהן שליט"א שהשיבו‪ ,‬כי היה ליעקב אבינו דין בן עזאי‪ ,‬כמבואר בגמרא ביבמות (סג‪ ,):‬תניא בן‬ ‫(להסמ"ע אפילו שלוש בדווקא אסור‪ ,‬ולדעת הש"ך ס"ק י"ז רק יותר משלוש אסור)‪ .‬וכן‬ ‫עזאי אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות‪ ,‬אמרו לו אתה נאה דורש ואין נאה‬ ‫מקיים‪ ,‬אמר להם מה אעשה ונפשי חשקה בתורה‪ ,‬ומתוך זה פסקו הפוסקים והשו"ע (אבה"ע סי' א' ס"ד) שכל מי שחשקה‬ ‫כתב האבן עזרא (דברים ט"ו י"ח) וזה לשונו‪ :‬מצאנו כתוב "שלוש שנים‬ ‫נפשו בתורה תמיד ונדבק בה כל ימיו כבן עזאי ולא נשא אשה אין בידו עוון‪ ,‬בתנאי שלא יהיה יצרו מתגבר עליו‪.‬‬ ‫כימי שכיר" (ישעיה ט"ז י"ד) וזו ראיה כי אין רשות לאדם שישכיר‬ ‫והנה מי לנו כיעקב אבינו שהעידה עליו התורה "ויעקב איש תם יושב אהלים"‪ ,‬וביאר המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ"ל‬ ‫עצמו יותר משלוש שנים גם כן לשוכר אותו הנותן שכרו‪ .‬ומעתה‬ ‫שהכתוב לא בא לספר על יעקב‪ ,‬אלא ליתן הגדרה‪ ,‬שהמהות של יעקב אבינו היתה יושב אהלים‪ ,‬שגם בהיותו מחוץ‬ ‫קשה היאך נשתעבד יעקב ללבן למשך שבע שנים‪ ,‬והלא האבות‬ ‫לבהמ"ד בלכתו ושובו בכל מקום היה בו את ההגדרה של יושב אהלים‪ ,‬שכולו היה שקיעות בתורה‪ ,‬כמו שדרשו חז"ל‬ ‫קיימו את כל התורה כולה‪ ,‬ואסור להשכיר עצמו לשלוש שנים‪ ,‬ויש‬ ‫במדרש רבה (ס"ח י"א) עה"פ (כ"ח י"א) "וישכב במקום ההוא"‪ ,‬רבי יהודה אמר כאן שכב אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית‬ ‫להוסיף שדין זה הוא דבר הנראה מסברא‪ ,‬שלא ישעבד אדם עצמו‬ ‫שם ועבר לא שכב‪ ,‬שהיה יושב ועוסק בתורה‪ ,‬ורבי נחמיה אמר כאן שכב אבל כל אותם עשרים שנה שעמד בביתו של‬ ‫לבן לא שכב‪ ,‬והיה אומר את כל ספר תהלים‪ .‬והקשה הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א שהרי רש"י כותב עה"פ‬ ‫מלבד להשי"ת‪ ,‬לפיכך גם קודם מתן תורה היה ראוי שלא ישעבד‬ ‫"יושב אהלים" אהלו של שם ואהלו של עבר‪ ,‬ולפי"ז מבואר שהפסוק לא בא ליתן הגדרה שיעקב היה במהותו יושב‬ ‫עצמו יותר משלוש שנים‪ ,‬וכל שכן לשבע שנים‪ ,‬אם כן היאך‬ ‫אהלים‪ ,‬אלא סיפור דברים שלמד באהלו של שם ועבר‪ .‬ונראה לפענ"ד לתרץ בס"ד דאדרבה ואדרבה המהות של איש‬ ‫נשתעבד יעקב ללבן בעד שבע שנים?‬ ‫תם יושב אהלים לא יתכן להיות למי שאינו לומד בישיבה‪ ,‬ולכן בא רש"י לבאר שכיון שהיה יעקב אבינו טמון בישיבה‬ ‫יישוב א'‬ ‫של שם ובישיבה של עבר‪ ,‬ממילא זו הסיבה להגדרה שזכה לה יעקב לאיש תם יושב אהלים‪ ,‬ובחינה זו היתה כבחינה‬ ‫הנה מדברי התוספות במסכת בבא מציעא (י‪ .‬ד"ה כי לי) נראה שיכול‬ ‫של מי שתורתו אומנותו שפטור אפילו מתפילה‪ ,‬וכמ"ש בגמרא (שבת יא‪ ).‬שת"ח שתורתם אומנותם שעוסקין בתורה‬ ‫מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה‪ ,‬ואמר רבי יוחנן‪ ,‬כגון רשב"י וחביריו שתורתן אומנותן אינן מפסיקים לתפילה‪.‬‬ ‫להשכיר עצמו גם יותר משלוש שנים‪ .‬ואולם גם לדברי המרדכי‬ ‫וא"כ על אחת כמה וכמה יעקב אבינו היה לו דין של תורתו אומנותו‪ ,‬ולכן התעכב מלישא אשה‪.‬‬ ‫והרמ"א שסוברים שאסור לאדם להשכיר עצמו לשלוש שנים‪,‬‬ ‫ואל תשיבני ממה שמצינו שהיה יעקב אבינו מתפלל וכדו'‪ ,‬שכבר כתב רבינו הבית יוסף (או"ח סי' ל"ח)‪ ,‬שאפילו רשב"י‬ ‫נראה שגבי יעקב אבינו ע"ה יודו שהיה מותר לו‪ ,‬לפי שלא נתחייב‬ ‫וחביריו שתורתם אומנותם‪ ,‬אם רצו להפסיק לקיום המצוות מפסיקים ומברכים עליהם‪ ,‬ודלא כהמג"א (סי' ק"ו סק"ד)‪,‬‬ ‫בשכירות לשבע שנים‪ ,‬אלא רק עבד מעצמו‪ ,‬ובידו היה להפסיק‬ ‫וראה מה שכתבתי בזה בחיבורי המערה (סימן ט"ז)‪ .‬והנה מ"ש השו"ע שפטור בן עזאי הוי בתנאי שאין חשש הרהור אשה‪,‬‬ ‫השעיבוד והעבודה בכל עת‪ .‬כלומר שיעקב אמר ללבן‪ ,‬אם אני‬ ‫הדברים עולים בקנה אחד עם מ"ש רבותינו ז"ל במדרש רבה (ויחי סי' ק') "ראובן בכורי אתה" אתה הוא בכורי‪ ,‬אתה הוא‬ ‫יעבוד שבע שנים תן לי את רחל‪ ,‬אבל לא היה על יעקב שום חיוב‬ ‫דומה לי‪ ,‬אני עשיתי פ' שנה‪ ,‬אפילו טיפת קרי לא ראיתי‪" ,‬כוחי וראשית אוני" אתה היית טיפה ראשונה שלי‪ .‬וכן פירש‬ ‫רש"י (עה"ת שם פרק מ"ט)‪ ,‬וז"ל‪" :‬וראשית אוני" היא טיפה ראשונה שלו‪ ,‬שלא ראה קרי מימיו‪.‬‬ ‫לעובדו‪ ,‬וממילא לא היה חשש איסור משכיר עצמו כלל‪.‬‬ ‫אלא שהגאון רבי דוד חיים כהן שליט"א הדר תבריה לגזיזי והקשה על פירושו‪ ,‬דפטור בן עזאי מלישא אשה הוי משום‬ ‫יישוב ב'‬ ‫שאפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים‪ ,‬וכדמשמע ביבמות (סג‪ :):‬בן עזאי אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך‬ ‫דמים וממעט הדמות‪ ,‬שנא' "ואתם פרו ורבו"‪ ,‬אמרו לו לבן עזאי‪ :‬יש נאה דורש ונאה מקיים‪ ,‬נאה מקיים ואין נאה‬ ‫בשו"ת חוות יאיר (סי' ק"מ) נשאל גבי חזן שנתקשר עם הקהל‬ ‫דורש‪ ,‬ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי‪ :‬ומה אעשה‪ ,‬שנפשי חשקה בתורה‪ ,‬אפשר לעולם‬ ‫בתקיעת כף לשש שנים‪ ,‬והחזן רוצה לחזור בו‪ ,‬וסברתו שאין‬ ‫שיתקיים על ידי אחרים‪ .‬וא"כ כיון שכל זרע בית ישראל נשען על יעקב אבינו‪ ,‬והיה מעותד להקים את בית ישראל‪,‬‬ ‫תקיעת הכף חלה לפי שנשבע לעבור על המצוה‪ ,‬כי אסור לאדם‬ ‫ממילא לא שייך בו הפטור של בן עזאי?‬ ‫להשכיר עצמו יותר משלוש שנים‪ .‬והעלה דדוקא פועל אסור‪ ,‬דהוא‬ ‫ולפענ"ד נראה ליישב בס"ד‪ ,‬דהנה לא מבעיא דעדיין היה שייך ליעקב אבינו פטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה‪,‬‬ ‫עבד לאדם לפעולתו והוי עבד לעבדים‪ .‬ולפי יסוד דברי החוות יאיר‬ ‫וכמבואר בגמרא קידושין (כט‪ , ):‬ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה‪ ,‬ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה‪ ,‬ואם אי אפשר לו בלא‬ ‫אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה‪ ,‬אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואחר כך לומד תורה‪ ,‬ורבי יוחנן‬ ‫שלדבר מצוה מותר לאדם להשכיר עצמו אפילו ליותר משלוש‬ ‫אמר ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה‪ ,‬ומבארת הגמ' שאינן חולקים אלא חכם אחד הורה לבני בבל וחכם אחד הורה לבני‬ ‫שנים שאז לא נחשב עבד לעבדים‪ ,‬לפי שמשעבד עצמו לעבודת‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬והדבר תלוי ביכולת של כל אחד‪ ,‬אם יכול לישא אשה ולשקוע בתורה בלא טרדת מזונות‪ ,‬ע"ש ברש"י‬ ‫השי"ת‪ ,‬יש לומר דשאני יעקב ששעיבד עצמו בשביל לישא אשה‪,‬‬ ‫ותוספות‪ .‬ומבואר שכו"ע מודים שאם אי אפשר לו ללמוד תורה אם ישא אשה‪ ,‬ילמוד תחילה ואחר כך ישא אשה‪ ,‬וכ"כ‬ ‫שמצוה גדולה היא‪ .‬ועוד שהרי עשה כל זה כדי להקים י"ב‬ ‫הרא"ש (סימן מ"ב) והטור (אבה"ע סי' א')‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם (ט"ו מהל' אישות ה"ב)‪" :‬ואם עוסק בתורה וטרוד בה ומתיירא לישא אשה‬ ‫השבטים‪ ,‬כמו שאמרו במדרש (ב"ר פ"ע) שאמר יעקב "הבה את‬ ‫כדי שלא יטרח במזונות ויתבטל מן התורה מותר להתאחר‪ ,‬שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל שכן בתלמוד תורה"‪,‬‬ ‫אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה"‪ ,‬ואמר כן לפי שאמר לו הקב"ה‬ ‫ומבואר שהיתר זה הוא לכתחילה ולא בדיעבד‪ ,‬וכן נפסק בשו"ע (סי' א' ס"ג) וז"ל‪" ,‬מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה‪,‬‬ ‫ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה‪ ,‬מותר להתאחר"‪ .‬וראה עוד בחי' חת"ס בפרשתן שהיה‬ ‫שהוא מעמיד י"ב שבטים‪ ,‬אמר יעקב הרי אני כבן שמונים וארבע‬ ‫ליעקב אבינו דין תורתו אומנותו ולכן מתחילה לא הפסיק לתפילה‪ ,‬ע"ש מ"ש בזה‪.‬‬ ‫שנים‪ ,‬ואם אין אני מעמידם עכשיו אימתי אני מעמידם‪.‬‬ ‫אלא נראה עוד‪ ,‬שהיה ליעקב אבינו אפילו פטור בן עזאי‪ ,‬ומה שהקשה‪ ,‬שכל ההיתר דוקא כשהעולם יכול להתקיים‬ ‫וראה בזה כעשרה תירוצים בספר "אשכול יוסף" עה"ת‬ ‫ע"י אחרים‪ ,‬נראה ליישב שגם אז יכול היה העולם להתקיים ע"י גרים שיסתפחו אל נחלת ה'‪.‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫"ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את‬ ‫מתי לא ניתן לקדש אשה בכסף ואפילו בכל כסף וזהב שבעולם אלא רק בשטר?‬ ‫צאן לבן אחי אמו" (כ"ט י')‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בזמן רבותינו הראשונים עשו תקנה כדי שלא יבוא כל אחד ליתן טבעת או כסף לנערות ויקדשם בספק‬ ‫איך יעקב הסיר את האבן מעל‬ ‫או ודאי‪ ,‬לכן נהגו שהיתה נודרת הנאה מכל מה שיתנו לה שלא בפני אביה וכדומה‪ ,‬וממילא אם יבוא‬ ‫שוטה ורשע כזה או אחר ויתן לבחורה כסף וטבעת שלא ברשות הוריה לא יחולו קידושין‪ ,‬כיון שמה‬ ‫פי הבאר לפני שנאספו כל‬ ‫שקיבלה אסור עליה בהנאה וממילא אינה מקודשת‪ .‬וכתב הרמ"א שלפי זה אם מכל מקום תקבל קידושי‬ ‫שטר תהיה מקודשת‪ ,‬שהרי אפילו אין השטר שוה פרוטה או אפילו אסור בהנאה‪ ,‬הרי זו מקודשת‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫הרועים ולא חשש לגזל שישאבו‬ ‫כתב הרמ"א (סי' כ"ח סעיף כ"א)‪ ,‬בשם תשובת הרשב"א (סי' תר"ב‪ ,‬ותר"ג)‪ ,‬אשה שנדרה הנאה מאדם‬ ‫אחד או מכל מה שיתנו לה שלא בפני פלוני ופלוני‪ ,‬ועבר אחד וקדשה‪ ,‬אינה מקודשת‪ ,‬דהוי כאילו קדשה‬ ‫באיסורי הנאה‪ .‬ודוקא שקדשה בתורת כסף‪ ,‬אבל אם קדשה בשטר‪ ,‬הוי קידושין‪ .‬אולם הח"מ (ס"ק מ"א)‬ ‫מים יותר לפני שיגיעו כל‬ ‫והנושאי כלים‪ ,‬העירו שהמעיין בגוף תשובת הרשב"א (בסי' תר"ג) יראה שאף שבתחילת דבריו כתב‬ ‫שמקודשת דמדמה לגט שמקודשת באיסורי הנאה‪ ,‬מ"מ בסוף דבריו מסיק ע"פ הירושלמי שאף בגט יש‬ ‫הרועים?‬ ‫לחלק בין איסור הנאה מד"ת לאיסור הנאה מדרבנן‪ ,‬שרק באיסורי הנאה דרבנן מגורשת אבל לא באיסורי‬ ‫הנאה דאורייתא‪ ,‬ואף דאפשר דגמ' דידן חולק על הירושלמי בגט וסובר דבכל גוונא מגורשת‪ ,‬שהרי‬ ‫בגמרא שלנו אמרו המגרש אשה בשטר איסורי הנאה מגורשת ולא חילקו בין דאורייתא לדרבנן‪ ,‬מ"מ‬ ‫ראה בזה שלושה תירוצים בספר "אשכול יוסף" עה"ת‬ ‫בקידושין לא מצינו שהבבלי חולק‪ ,‬ולכן יש מקום לומר שרק בשטר איסורי הנאה דרבנן מקודשת‪ ,‬אבל‬ ‫נראה בס"ד ליישב שכמו שמצינו אצל אברהם אבינו שע"י הסעודות שהיה עושה‬ ‫לא בשטר איסורי הנאה דאורייתא‪ .‬והב"ש כתב מה"ט דלכן תפסו קידושין רק לחומרא‪ .‬ובאבני מילואים‬ ‫שם כתב כיון שלמקדש אין הדבר אסור בהנאה הרי זו מקודשת‪ ,‬שצריך רק נתינה לידה‪ ,‬וכיון ששוה‬ ‫לרבים היה מחזירם בתשובה‪ ,‬באומרו להם שיברכו למי שהטיב עמהם‪ ,‬כמ"ש במסכת‬ ‫למקדש יש כאן נתינה אע"פ שלה אסור בהנאה‪ ,‬ע"ש‪ .‬ורבינו הגר"א כתב שם‪ ,‬דהעיקר כמו שכתב‬ ‫בסוטה (י‪ ,).‬עה"פ "ויטע אשל בבאר שבע" אמר ר"ל מלמד‪ ,‬שעשה א"א פונדק‬ ‫הרמ"א‪ ,‬ולק"מ ממה שמפורש ברשב"א להיפך‪ ,‬דאה"נ הרמ"א חולק על הרשב"א‪ ,‬ופסק כפי שמשמע‬ ‫ופרדס ונטע בו כל מיני מגדים‪ ,‬ופירש רש"י ליהנות עוברים ושבים‪ ,‬וללון שם אורחים‪,‬‬ ‫בבלי שבכל גוונא מקודשת‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫לשון אש"ל נוטריקון אכילה שתיה לויה‪ ,‬שהיה מאכילן ומשקן‪ ,‬ואח"כ מלווה אותן‪.‬‬ ‫באיזה אופן לא ניתן לקדש אשה בשטר אלא אם כן השטר לא שוה כלום‪ ,‬אבל אם השטר שוה פרוטה‬ ‫ואמרו עוד בגמרא שם‪" :‬ויקרא שם בשם ה' אל עולם‪ ,‬אמר ר"ל אל תיקרי "ויקרא"‬ ‫ויותר אינה מקודשת?‬ ‫אלא "ויקריא"‪ ,‬מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כגון שהעדים נשלחו לקדשה ומעידים שנתנו לה את השטר לשם קידושין‪ ,‬והאשה מכחישה אותם‬ ‫כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו‪ ,‬אמר להם‪ :‬וכי משלי אכלתם? משל אלוהי‬ ‫וטוענת שלא קיבלה מידם‪ .‬מעתה‪ ,‬אם השטר שוה כסף הרי העדים נוגעים בעדותן‪ ,‬שאילו לא יעידו‬ ‫עולם אכלתם! הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם!‬ ‫שנתנו לאשה‪ ,‬יצטרכו לשלמו או לישבע שנתנו לה‪ ,‬ולכן פסולים הם להעיד על הקידושין ואינה‬ ‫מקודשת‪ .‬אבל כעת שהשטר לא שוה פרוטה‪ ,‬כיון שאין בו שוויות ממון אינם נוגעים בעדותן‪ ,‬ומקודשת‪.‬‬ ‫כמו"כ עשה יעקב כמידת זקינו בתקווה להחזיר בתשובה את עשיו‪ ,‬שהרי באותה שעה‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫בא עשיו עייף מן השדה‪ ,‬ודרשו חז"ל שעבר כמה עבירות‪ ,‬וגם כפר בתחיית המתים‬ ‫ד"מ ושו"ע אבה"ע סימן ל"ה בשם ה"ה‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫וזלזל בבכורה‪ ,‬לכן השתדל יעקב ע"י נתינת הלחם והסעודה לעשיו להחזירו בתשובה‪,‬‬ ‫איזו מידה רעה אם היא תתבטל מהעולם‪ ,‬לא היה שום מזיק בעולם כלל‪ ,‬יתבטלו כל כוחות הטומאה‬ ‫ע"י נטילת ידיים ברכת המוציא ד"ת על הסעודה וברכת המזון‪ ,‬וידוע מ"ש בבן איש חי‬ ‫והרוע ולא יוכלו הבהמות והחיות ושאר מרעין בישין להזיק?‬ ‫(סו"פ נצבים)‪ ,‬ובשו"ת תורה לשמה (סי' קמ"ו)‪ ,‬דבעשי"ת אין להתענות בלילה‪ ,‬מפני‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מידת הכעס שבאה מהתגברות הטומאה בעולם ע"י העוונות‪.‬‬ ‫שבימים אלו אדרבה עיקר התיקון נעשה ע"י שאוכל ומברך בהמ"ז יכול לתקן יותר‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫מתענית‪ .‬ולכן אם היה עשיו מקבל עליו תשובה לא היה יעקב קונה ממנו את הבכורה‪,‬‬ ‫בעל הנתיבות רבי יעקב מליסא זיע"א בספרו אמת ליעקב עמ"ס תענית (ח‪ ,).‬וזה לשונו‪ :‬וכל המזיקין‪ ,‬הן‬ ‫שבחיות והן שברמשים‪ ,‬הכל הוא בעוה"ר‪ ,‬ואילו נתבטל הכעס מישראל היה נתבטל כל כוחות הטומאה‬ ‫לכן בא הכתוב ומעיד שכל זה היה ללא הועיל‪ ,‬אלא "ויבז עשיו את הבכורה"‪ ,‬שלמרות‬ ‫והכעס‪ ,‬לא לבד מאנשים אלא אפילו מבהמות וחיות ורמשים‪ ,‬ולא היה שום מזיק בעולם כלל‪ .‬וכתב שם‬ ‫זאת עמד עשיו במרדו וזלזל בבכורה‪.‬‬ ‫במ"ש בנדרים (כב‪ ).‬ברבי יוחנן דחזי להאי גברא דקטל לחבריה‪ ,‬תמה ואמר "ונתן ה' לך שם לב רגז"‬ ‫(דברים כ"ח‪ ,‬ס"ה) בבבל כתיב‪ .‬והוא מטעם דבמקום שיש קדושה אין טומאה‪ ,‬וכל המידות הרעות הוא‬ ‫יעקב דיבר דברי תורה בעת שהאכילו‬ ‫מתגברת כח הטומאה לבוא בעולם‪ ,‬שמזה נצמח כעס וחמדה בעולם‪ .‬תדע‪ ,‬שבשעה שקיבלו התורה פסק‬ ‫עי"ל בדרך הדרש על דרך הנאמר במשלי (ט' ה') "לכו לחמו בלחמי‪ ,‬ושתו ביין‬ ‫מהם היצר הרע (שבת קמו‪ .).‬ותגבורת כח הטומאה הוא הכל בגרמת חטאינו‪ .‬ולא בלבד מתגברת הכעס‬ ‫ושאר מדות רעות אצל האנשים‪ ,‬רק אפילו אצל הבהמות‪ ,‬וראיה לדבר שבימי הגאולה נאמר בישעיה‬ ‫מסכתי"‪ ,‬ואיתא שם במדרש דאין לחם אלא תורה‪ ,‬ויעקב אבינו בבואו ליתן לעשיו‬ ‫(פרק י"א) "ושעשע יונק על חור פתן"‪ ,‬ושם נאמר‪" :‬הזאב והארי ירבצו ילדיהן יחדיו"‪ .‬וכל המזיקין‪ ,‬הן‬ ‫מנזיד העדשים שלא תהיה האכילה כזבחי מתים‪ ,‬דיבר באוזנו דברי תורה ומוסר‪ ,‬וזה‬ ‫שבחיות והן שברמשים‪ ,‬הכל הוא בעוה"ר‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשיכם‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אומרו ויקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים‪.‬‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫איך יתכן שכל שעיבוד מצרים והגלות בגלל לבן?‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בפרשתן‬ ‫ניסים הי"ו‬ ‫"אשכול יוסף" עה"ת‬ ‫אהרן‬ ‫בספר‬ ‫תירוצים‬ ‫ניסים הי"ו‬ ‫כעשרה וכמר‬ ‫גדעון עוד‬ ‫כמר וראה‬ ‫חי סימן‬ ‫הרב יוסף‬ ‫לפי שמנע מיעקב לישא מתחילה את רחל ואז היו עומדים ממנה כל י"ב שבטים‪ ,‬וכיון שהיו כולם מאמא‬ ‫טוב שליט"א‬ ‫ועושר‬ ‫אושר‬ ‫וכבוד‬ ‫חיים‬ ‫ושנו‬ ‫ימים‬ ‫אורך‬ ‫אחת לא היו באים לידי קנאה ושנאה‪ ,‬ולא היו באים לידי מכירת יוסף שעיבוד מצרים וגלות החל הזה‪,‬‬ ‫מחבר סדרת "כרם יוסף"‬ ‫בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬ ‫על הש"ס וסדרת "אשכול‬ ‫שהכל בשביל שנאת חינם‪.‬‬ ‫יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫הי"ו‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים‪:‬‬ ‫לקט יושר (ח"א או"ח עמ' קי"ז עניין ב') בשם בעל תה"ד שאמר בדרשתו‪ :‬לכך קורא על הבכורים ארמי‬ ‫‪073-371-8053‬‬ ‫אובד אבי‪ ,‬פירש רש"י‪" :‬לבן"‪ ,‬וגם התרגום פי' "לבן"‪ .‬ואין לפרש ארמי אובד אבי שלבן הרג את יעקב‪,‬‬ ‫בת גורג'יה ע"ה‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה‬ ‫לקבלת צינתוק‬ ‫אלא הכי פי' לשון "אבד"‪ ,‬כמו תעיתי כשה אובד דהוי כמתעתע‪ .‬הוא התחיל לגרום שיעקב ירד מצרימה‪.‬‬ ‫ניסים בן נוריה‪ ,‬שרה בת נוריה‪ ,‬ניסים מועלם בן סלימה‪ :‬ז"ל‬ ‫והאזנה בשידור חי‪:‬‬ ‫משום דלכתחילה היה עובד ברחל ולא היה בדעתו ליקח את לאה ואז היו י"ב שבטים יוצאים מאשה‬ ‫חייג והקש ‪#‬‬ ‫מיכאל בן חדוה ז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫אחת‪ ,‬ולא היה יוסף נמכר למצרים‪ ,‬משום דעיקר השנאה באה משום שהיו מארבעה אמהות‪.‬‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה‬ ‫מאושר"‬ ‫‪073-371-80-53‬‬