בואי כלה · Boi Kallah — ויצא (2026-11-16)

יא' כסלו תשפ"ז בס"ד
ויצא ( )483
המעשר היא היראה .והנה יעקב אבינו איש תם יושב ַארצָּ ה וְ רֹאׁש ֹו מַ גִ יעַ הַ שָּ מָּ יְמָּ ה
וַ ַיחֲֹלם וְ הִ נֵּה ֻסלָּם מֻ צָּ ב ְ
אהלים שנטמן עד הנה בבית עבר ולמד שם תורה ,היה (כח.יב)
מתיירא שעתה כשהוא מוכרח לילך לבית לבן לא יוכל אומר על כך הכתב סופר :נראה לי ,כי האדם פרא אדם
ללמוד שם תורה כי יהיה טרוד במלאכתו .וחיפש עצה יולד ,ויש בידו להשלים נפשו ,הולך ממדרגה למדרגה
וסגולה אשר תבטיח לו שיהא דבוק בהתורה ולא ימוש עד שמגביה עצמו יותר ממלאכי השרת…והיינו 'סולם
ממנה" .ויחלום וכו' והנה ה' נצב עליו וכו' וייקץ יעקב מוצב ארצה' ,זהו האדם שתחילתו מוצב ארצה ,וראשו
וכו' מה נורא המקום הזה" ,הרי שנתגלה לו אז מן מגיע השמימה ,ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו,
השמים ענין יראת השי"ת .והבין מזה שמורים לו מן תחילתו הם גבוהים ממנו ועולים במעלה עליו ,ולבסוף
השמים ששכר היראה תורה הוא ,ואם ידבק ביראה יזכה יורדים בו ,הם במדרגה למטה ממנו .ועוד ממשיך הכתב
תמיד לתורה .ולכן אמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו סופר בהסבר נוסף :וגם יש לפרש ,רמז הסולם על
לך ,והלא סגולת המעשר היא למען תלמד ליראה, הכנעה; שכל שמשפיל עצמו הקב"ה מגביהו ,וכתיב
ומתוך היראה מובטח לו שתלין התורה אצלו. 'אני אשכון את דכא' ,שהקב"ה מגביהו למעלה עד
ספר "מקח מטוב" בשם בני יששכר שמגיע למחיצתו של הקב"ה .והיינו 'סולם מוצב
כתב סופר ארצה' ,אז 'ראשו מגיע השמימה.
ֹלא עֵּ ת הֵּ ָאסֵּ ף הַ ִמ ְקנֶה הַ ְׁשקּו הַ צֹאן ּולְ כּו ְרעּו (כט ,ז)
הרב מאיר'ל מפרמישלאן ז"ל היה אומר :רבונו של
עולם! אם חלילה "ֹלא עֵּ ת הֵּ ָאסֵּ ף הַ ִמ ְקנֶה" ,טרם הגיעה וַ יִ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְשנָּת ֹו וַ יֹאמֶ ר ָאכֵּן יֵּׁש ה' בַ מָּ קוֹם הַ זֶה .וְ ָאנֹ כִ י
העת לאסוף את ישראל מגלותו ,אבקשך נא על כל ֹלא י ָָּּדעְ תִ י...וַ יֹאמַ ר מַ ה נו ָֹּרא הַ מָּ קוֹם הַ זֶה (כח .טז .יז)
פנים":הַ ְׁשקּו הַ צֹאן ּולְ כּו ְרעּו" ,לפחות תן להם פרנסה כותב על כך השפת אמת ,שכאן מדגישה התורה את
בריוח ,שלא יחסר מזונם ומלבושם מעל פי באר מים שבח יעקב ,שבמקום להתגאות בלבו כשמקיץ משנתו,
מעינה של חיים ,עד אשר נזכה לגאולה השלימה. ולהכיר בערך עצמו על שראה חלום כזה ,באה ללבו
תורה דווקא תחושה הפוכה של יראה והכנעה .על המילים
"אכן יש ה' במקום הזה ,ואנכי לא ידעתי" ,ידועים דבריו
ויאסף לָּבֶ ן אֶ ת כָּל ַאנְׁשֵּ י הַ מָּ קוֹם וַ יַעַ ׂש ִמ ְׁשתָּ ה (כט ,כב) הנפלאים של רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד :בספר
במדרש (ב"ר ע ,יט) כתוב שלבן אמר לאנשי המקום, יחזקאל נאמר ,שיש במרכבה ארבע דמויות אריה,
יודעים אתם שמיום שבא יעקב לכאן הבאר עולה ויש כרוב ,נשר ,ואדם ,ומוסיפה על כך הגמרא ,שדמות
מים בשפע ,ואם הוא ישא כעת את רחל וישוב לארצו האדם החקוקה ,היא דמותו של יעקב אבינו ,כאמור
שוב יחסר לכולנו המים .אני ארמה אותו ואתן לו את (חולין דף צא ):והנה ,עד שחלם יעקב את חלומו ,הוא
לאה ,ועל ידי זה הוא ישאר פה עוד שבע שנים עבור לא ידע בענוותנותו שדמותו שלו חקוקה במרכבה,
רחל" .ולבן לקח מאנשי המקום משכונות כעירבון שלא והדבר נודע לו רק עתה ,כשחלם את החלום וראה
יספרו ליעקב על התוכנית לרמאותו ומכל המשכונות מראות עליונים .וזהו שאומר יעקב" ָ ,אכֵּן יֵּׁש ה' בַ מָּ קוֹם
שקיבל ,קנה את כל צרכי המשתה .ביאר הגאון רבי נתן הַ זֶה .וְ ָאנֹ כִ י ֹלא י ָָּּדעְ תִ י " ,ומתפרש הדבר כך" :אכן" –
לוברט ז"ל לפי המדרש הנ"ל את לשון הכתוב" ,ויאסף זה שחקוקים במרכבה אריה כרוב ונשר ,הרמוזים
לָּבֶ ן אֶ ת כָּל ַאנְׁשֵּ י הַ מָּ קוֹם וַ יַעַ ׂש ִמ ְׁשתָּ ה" לכאורה היה בראשי התיבות " ָאכֵּן" זאת ידעתי גם קודם; אך
צריך להיות כתוב תחילה 'ויעש לבן משתה' ,ואחרי כן "וְ ָאנֹ כִ י" ראשי התיבות "אריה ,נשר ,כרוב ,יעקב" ,זאת
'ויאסוף את כל אנשי המקום' .שהרי תחילה מכינים " ֹלא י ָָּּדעְ תִ י".
משתה ורק אחר כך מזמינים את האורחים .אבל לפי
המדרש הנ"ל מובן ,כי ע"י שהוא אסף כל אנשי המקום וְ כֹ ל אֲׁשֶ ר תִ תֶ ן לִ י עַ שֵּ ר אֲעַ ְש ֶרנּו לָּך (כח.כב)
ומשכן את בגדיהם ,עשה משתה. יש להבין מה זה דדוקא עתה נתעורר למצות מעשר.
ספר "ילקוט מאיש לרעהו" ונראה דהנה איתא במדרש (פרשת שמות)" ,ויהי כי יראו
המילדות את האלקים וכו'" ,וייטב אלקים למילדות ,מה
קנאת סופרים תרבה חכמה שכר היראה ,התורה .פירוש ששכר הניתן למי שירא את
וַ תְ קַ נֵּא ָּרחֵּ ל בַ אֲחֹ תָּ ה (ל.א) ה' הוא שיזכה לתורה שהיא תכלית הטוב .והנה אמר
קנאה במעשיה הטובים .אמרה ,אלולי שצדקה ממני לא הכתוב בפרשה ראה" ,עשר תעשר את כל תבואת זרעך
זכתה לבנים (רש"י) מהו הביאור בקנאתה ,הלא קנאה וכו' למען תלמד ליראה את ה'" ,כלומר שסגולת ושכר
בשכרו ,ולכן לאה שנתנה שבט אחד לרחל ,קיבלה דרך בעיקרה היא מידה רעה? שורש הדבר הוא מדברי חז"ל
יוסף בן רחל שני שבטים. (ב"ב כא" ).קנאת סופרים תרבה חכמה" ,מהו גדר וביאור
רב פינקוס זצ"ל בספרו תפארת שמשון הדבר? אלא הסביר הגה"צ רבי אליהו דושניצר זצ"ל:
מצינו שני בעלי קנאה ,יש שאינו יכול לראות שלזולתו
הלכה :דיני הבדלה בתפלה טוב ,משום שבאמת אינו יכול לראות בטובתו ,זה הגרוע
בתפלת ערבית אומרים ''אתה חוננתנו'' ,ומנהגינו שבקנאים .אולם יש קנאי שלא איכפת לו שיהיה לשני,
להתחיל באתה חונן ,וקודם שאומרים וחננו מאתך, אדרבה ,הוא מאחל לו כל טוב שבעולם ,אלא שכואב לו
אומרים שם אתה חוננתנו ,ואחר כך ממשיכים ''וחננו מדוע לא יהא חלקו עמו באותה טובה ,ולמרות שהשני
מאתך וכו‘ .יש מקומות שנוהגים לומר בקול רם תיבות טוב מהראשון ,גם זו מדה רעה ,שכן חסרה לו האמונה
אלה'' :אתה חוננתנו'' ,כדי להזכיר לקהל שיאמרו זאת הפשוטה שאין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא
בתפלתם .ובמקומותינו שהכל רגילים להתפלל בעצמם, נימא ,ואת מה שנגזר עליו יקבל .כל זה בגשמיות .אמנם
אין לומר את כל נוסח ''אתה חוננתנו'' בקול רם ,אף אם ברוחניות ,הקנאה השניה מותרת ואפילו רצויה היא,
השליח צבור מתכוין להוציא ידי חובה את השומעים, שהאדם צריך תמיד לשאוף לעלות ולהתעלות ,והכל
מאחר והדבר יכול להפריע ליתר המתפללים . בידי שמים חוץ מיראת שמים ,א"כ עליו ללמוד
ספר ילקוט יוסף שבת ולהתבונן בזולתו וללמוד ממנו לשאוף ולהשתדל
להשלים את עצמו ברוחניות ,ועל זה נאמר "קנאת
פתגם :ספור את הפרחים שפורחים לעולם לא את ספר "לתתך עליון" סופרים תרבה חכמה"
ספר "שמחלה העלים שנושרים.
וַ יֹאמֶ ר לָּהֶ ן רֹאֶ ה ָאנֹ כִ י אֶ ת פְ נֵּי אֲבִ יבֶ ן כִ י אֵּ ינֶנּו אֵּ לַי כִ תְ מֹ ל
חקירה :בשר הפורש מן החי ִׁשלְ ׁשם (לא .ה)
איסור טריפה,או איסור בפני עצמו ,כאבר מן החי. שמעתי מאאמו"ר הג"ר שמואל צבי ראב"ד מונקאטש
(הגר"ח סטנסיל שפו :מחלוקת רמב"ם וראשונים) זצלה"ה ששמע ממורינו הקדוש מוה"ר צבי אלימלך
ספר "קובץ יסודת וחקירות"
זללה"ה מדינוב שפירש על פי מה שאמרו רז"ל (ירושלמי
סיפור :לפי הנוסח השגור :רבי יוקל הורביץ ,כתב מכתב ערלה פ"א ה"ג) שהאוכל מחבירו מתבייש להסתכל בפניו.
אל ראש הקהל ,ששמו שלום .בסיום המכתב כתב הרב והנה כאן כתיב (פסוק א)" :וישמע את דברי בני לבן
לפי הנוסח השגור :ואתה שלום ובתיך שלום וכל אשר לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו
לך שלום .סבר ראש הקהל ,שזהו נוסח מקובל שכותבים עשה את כל הכבוד הזה" ,ובאמת היה זה לבן שקיבל
לאדם על פי שמו .החזיר לו לרב גם הוא באותו נוסח: ממנו ,שהרי נתברך על ידו כדכתיב (לעיל ל ,כז) "נחשתי
ואתה יוקל וביתך יוקל וכל אשר לך יוקל. ויברכני ה' בגללך" .וזהו שהביא יעקב ראיה ואמר להן:
ספר "חד וחלק " חלק ב' (דף נה "רואה אנכי את פני אביכן" ,רצה לומר ,הלא אנכי
מסתכל בפניו ואיני מתבייש מלהסתכל בפניו ,אם כן
שבת שלום זוהי ראיה שלא לקחתי מאביכן כלום ,שהרי האוכל
יוצא לאור לרפואה שלימה :פני פרחה בת מסעודה ,בנימין בן אסתר ,יוסף דוד בן
ליאל, ,ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה ,ראובן ישי בן מרצדס ,הדסה אסתר בת רחל מחבירו מתבייש להסתכל בפניו ,ואדרבה ,הראיה שהוא
בחלא קטי ,פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה ,אברהם רפאל בן רבקה ,ויקטוריה שושנה לוקח ממני" ,כי איננו אלי כתמול שלשום" ,כלומר,
בת ג'ויס חנה ,רפאל יהודה בן מלכה ,שלמה בן מרים ,אבישי יוסף בן שרה לאה,
אוריאל נסים בן שלוה ,אלחנן בן חנה אנושקה ,מרים בת עזיזא ,דוד בן מרים ,יעל בת שהוא אינו יכול להביט בפני כמקדם ,מכאן ראיה שאני
כמונה ,ישראל יצחק בן ציפורה ,עמנואל בן סוזן אזיזה .שלום בית :גיולה חיה בת סופי ספר "עלים לתרופה" הוא המשפיע והוא הוא המקבל.
לבנה ואילן יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג' .זיווג הגון :שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק
רינה ,יוני מאיר משה בן אסתר ,אילן אלי אהרן בן אסתר ,לולה לאה בת סופי לבנה,לאה
בת רבקה ,אלודי רחל מלכה בת חשמה ,יוסף גבריאל בן רבקה .הצלחה רבה בכל: לאה קיבלה שכרה בכפליים
נאור דוד בן יעל דינה ,ליטל בת יעל דינה ,לחנה בת אסתר וליונתן מרדכי בן שמחה
ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני. וְ ַאחַ ר יָּלְ ָּדה בַ ת וַ תִ ְק ָּרא אֶ ת ְׁשמָּ ה ִדינָּה (ל .טו)
לעילוי נשמת :אלגרין שמחה בת אמילי ,רינה בת רחל ,קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה, דינה :פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה ,אם זה זכר
ראובן בן חנינה ,ג'ינט מסעודה בת ג'ולי יעל ,שלמה בן מחה ,מסעודה בת בלח ,גיא
יונה בן לאה,יוסף בן מייכה .מוריס משה בן מרי מרים .אליהו בן מרים ,ניסים חי הוברט לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות ,והתפללה עליו
בן ג'ולי ,פליקס סעידו בן אטו מסעודה .אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה ,קרול מזל
אדסה בת גבי זרגונה ,אברהם בן אסתר ,ראובן בן איזא ,יהודה יוסף בן רחל .לאה חוה
ונהפך לנקבה (רש"י) .הנה לכאורה מחמת דאגתה
בת שמחה סימי ,דבורה סולטנה בת שמחה סימי. לאחותה הפסידה לאה ,שנולדה לה בת במקום בן שהיה
צריך להיות אחד משבטי יה .אמנם ידוע מה דאיתא
בפרקי דר' אליעזר (פרק לח) ,הובא בילקוט (פ' וישלח רמז
קלד) ,שכשבא שכם על דינה ילדה את אסנת ,ויוסף
לקחה לו לאשה .נמצא ,שמהבת הזו של לאה יצאו לא
שבט אחד כי אם שניים ,אפרים ומנשה ,ואולי מק"ו,
ומה הגנב שלוקח מחבירו נותן לו כפל ,כ"ש מידה טובה
מרובה ,הנותן דבר לחבירו לא כ"ש שיקבל ממנו כפל
