gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪540‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫מודים‬ ‫מודים דרבנן‬ ‫כתיב (כט‪ ,‬לג) 'אודה את ה'‪ ,‬איתא בגמ' (ברכות ז'‪ ):‬א"ר‬ ‫איתא בגמ' (סוטה מ'‪ ).‬בזמן ששליח צבור אומר מודים‬ ‫יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מיום שברא הקדוש ברוך‬ ‫העם מה הם אומרים‪ ,‬אמר רב מודים אנחנו לך ה' אלקינו‬ ‫הוא את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת‬ ‫על שאנו מודים לך‪ ,‬ושמואל אמר אלקי כל בשר על שאנו‬ ‫לאה והודתו‪ ,‬שנאמר הפעם אודה את ה'‪.‬‬ ‫מודים לך‪ ,‬רבי סימאי אומר יוצרנו יוצר בראשית על שאנו‬ ‫איתא בגמ' (ב"ק ט"ז‪ ).‬שדרו של אדם לאחר שבע שנים‬ ‫מודים לך‪ ,‬נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי ברכות‬ ‫נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים‪.‬‬ ‫והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו‬ ‫התורת חיים מקשה כיון שחיוב כריעה היא גם בתחלה‬ ‫מודים לך‪ ,‬רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי כן תחיינו‬ ‫וסוף ברכת אבות א"כ אמאי החמירו בהודאה טפי‬ ‫ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור‬ ‫מבאבות דהוה ליה למימר והוא דלא כרע באבות ובמודים‪.‬‬ ‫חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך‪ ,‬אמר‬ ‫ומפרש לפי שהקב"ה עושה חסד עם כל אדם בכל יום ובכל‬ ‫רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו‪.‬‬ ‫עת ובכל רגע אלא שאין בעל הנס מכיר בניסיו סבור עולם‬ ‫בית יוסף (קכ"ז) כתב מצאתי כתוב נקרא מודים דרבנן לפי‬ ‫כמנהגו הוא נוהג ואינו מרגיש שכל פסיעה ופסיעה וכל‬ ‫שהוא תיקון הרבה חכמים‪.‬‬ ‫תנועה ותנועה וכל נשימה ונשימה הוא ממנו יתברך שמו‪,‬‬ ‫בספר אבודרהם כתב הטעם שבחזרת הש"ץ כל אחד אומר‬ ‫והיה מן הראוי שיודה האדם ויברך בכל עת ובכל רגע על‬ ‫מודים הוא משום שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו‬ ‫כל פסיעה ותנועה ונשימה כמו שאמרו חכמים 'כל הנשמה‬ ‫אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו‬ ‫תהלל י‪-‬ה' על כל נשימה ונשימה חייב אדם להלל י‪-‬ה‪ ,‬וכל‬ ‫עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה‬ ‫מי שאינו מעלה על לבו בכל רגע שהכל מאתו יתברך אלא‬ ‫גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו‪ .‬אבל בשאר‬ ‫עולם כמנהגו נוהג הרי הוא ככופר בהקב"ה חס ושלום‪,‬‬ ‫התפלה שהיא בקשה יכול לתבוע צרכיו על ידי שליח שכל‬ ‫ולפי שהוא מן הנמנע שיעמוד אדם מן הבקר ועד הערב‬ ‫אדם חפץ בטובתו ולא יכחיש ויאמר לא שלחתיו‪ ,‬וזה‬ ‫ויתן שבח והודאה על כל פסיעה ונשימה ותנועה וכל שכן‬ ‫שאמר דוד (תהילים קמ‪ ,‬ז) 'אמרתי לה' א‪-‬לי אתה' אני‬ ‫רוב בני העולם הולכים תמיד אחרי הבלי העולם הזה‬ ‫בעצמי אמרתי ולא ע"י שליח‪.‬‬ ‫באסיפת ממון וכיוצא בזה‪ ,‬לזאת המציאו אנשי כנסת‬ ‫השו"ע (קכ"ז א') פוסק כשיגיע שליח צבור למודים‪ ,‬שוחין‬ ‫הגדולה תקנה ויסדו לומר בכל תפלה ערב ובקר וצהרים‬ ‫עמו הציבור‪ ,‬ולא ישחו יותר מדאי‪ ,‬ואומרים מודים אנחנו‬ ‫ברכת הודאה כדי שיכלול אדם בהודאה אחת את כל‬ ‫לך שאתה הוא ה' אלקינו אלהי כל בשר כו'‪ ,‬וחותם ברוך‬ ‫הנשימות וחסדים ונפלאות שהוא יתברך עושה עמו בכל‬ ‫א‪-‬ל ההודאות בלא הזכרת השם‪ ,‬ויש מי שאומר שצריך‬ ‫רגע ויוצא ידי חובת כולן בבת אחת בהודאה אחת‪ .‬ולזה‬ ‫לשחות גם בסוף‪ ,‬וטוב לחוש לדבריו‪ .‬הרמ"א מוסיף יש‬ ‫יסדו לומר מודים אנחנו לך וכו' על חיינו המסורים בידך‬ ‫אומרים שאומר הכל בשחייה אחת‪ ,‬וכן המנהג‪.‬‬ ‫ועל נשמותינו הפקודות לך דהיינו על כל נשימה ונשימה‬ ‫האליה רבה מביא שהב"י וב"ח כתבו דראוי שיאמר מודים‬ ‫ועל נסיך שבכל יום ויום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך‬ ‫דרבנן מעט מעט כדי שישלים עם השליח ציבור כשיסיים‬ ‫שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו'‪ ,‬ולכך תיקנו לשחות‬ ‫ברכת הודאה‪ ,‬ונראה כאילו כורע עמו תחלה וסוף‪ .‬ותמה‬ ‫בברכה זו כמנהג בשר ודם המודה לחבירו דבר הוא שוחה‬ ‫עליו דבתשובות הרא"ש כתב שחזן יאריך בברכו כדי‬ ‫ומנענע לו בראשו‪ .‬וכל העומד בקומה זקופה ואינו כורע‬ ‫שהצבור יאמר ויתעלה וישתבח וכו'‪ ,‬וסימן לדבר מודים‬ ‫במודים הוא ככופר בדבר ואין הודאתו הודאה‪.‬‬ ‫שמאריך בו החזן כדי שיאמרו הקהל מודים דרבנן‪ ,‬משמע‬ ‫השו"ע (קכ"א א') פוסק האומר מודים מודים משתקים‬ ‫בעוד שמאריך השליח ציבור בתיבת מודים אנחנו לך‬ ‫אותו דמיחזי כשתי רשויות‪ .‬הביאור הלכה מסתפק אם‬ ‫יסיימו הקהל מודים דרבנן‪.‬‬ ‫אמר רק תיבת מודים מודים לבד והשאר אמר כהלכתו אם‬ ‫המקור חיים (בעל חוות יאיר קיצור הלכ' קכ"ז ב') מחדש‬ ‫גם בזה משתקין אותו‪ ,‬דאולי הגמרא מיירי דכפל גם‬ ‫דגם יחיד בביתו יאמר אחר י"ח או אחר תחינה מודים‬ ‫התיבות שאח"ז אבל בזה לבד לא מיחזי כשתי רשויות‬ ‫דרבנן דתחינה יפה היא‪ ,‬ובקשה על אריכות ימים מה שלא‬ ‫אחרי שאח"כ אמר שאתה הוא ה' אלקינו‪.‬‬ ‫נזכר בי"ח ברכות‪.‬‬ ‫המ"ב (קפ"ז סק"ב) כתב שבברכת המזון יש לומר תיבת‬ ‫המשנה ברורה (קכ"ד ס"ק מ"א) כתב האידנא יש איזה‬ ‫'שאתה' בקמ"ץ תחת השי"ן‪ .‬ולכאו' הוא הדין לענין ברכת‬ ‫חזנים שאומר' ברכת מודים בתחלתו בלחש ולא ידעתי‬ ‫מודים‪ ,‬אמנם נוסח הספרדים על פי קבלת החיד"א לומר‬ ‫מאיזה מקום יצא להם המנהג הזה‪ ,‬דאף דנוהגין הצבור‬ ‫שאתה בסגול‪ .‬ובענין תיבות 'לדור ודור' מצינו דיעות אי‬ ‫לאמר אז מודים דרבנן מ"מ תפילתו ניתקן להוציא מי‬ ‫קאי אדלעיל מיניה אתה הוא לדור ודור‪ ,‬או דקאי אדלקמן‬ ‫שאינו בקי וצריך לאמר עכ"פ קצת בקול שיוכלו לשמוע‬ ‫'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך'‪.‬‬ ‫עשרה בני אדם העומדים סביבו‪.‬‬ ‫השו"ע (ק"ט א') כתב מי שבאמצע תפילת י"ח ונזדמן לו‬ ‫מי שבאמצע ברכת ק"ש ושמע מודים דרבנן כתב בשו"ע‬ ‫שמגיע החזן למודים כשהוא באמצע אחת הברכות ישחה‬ ‫(ס"ו ג') שמפסיק אפילו באמצע הפסוק‪ ,‬אבל לא יאמר‬ ‫עמו‪ ,‬אבל אם הוא בתחלתה או בסופה‪ ,‬לא ישחה‪ ,‬שאין‬ ‫אלא תיבת מודים בלבד‪ .‬המ"ב מפרש דהיינו שיאמר‬ ‫שוחין בתחלת ברכה או בסופה‪ ,‬אלא באבות ובהודאה‪.‬‬ ‫'מודים אנחנו לך' ולא כל המודים דרבנן דה"ל הפסקה‬ ‫גדולה‪ ,‬ונראה דה"ה בבין הפרקים‪.‬‬ ‫גליון ‪540‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫כתיב (כח‪ ,‬יב) 'והנה מלאכי אלקים עולם ויורדים בו'‪ ,‬פירש"י עולים תחילה ואח"כ יורדים‪,‬‬ ‫מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאין חו"ל ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוץ לארץ ללוותו‪ .‬וקשה למה‬ ‫כאן לא המתינו מלאכי א"י מלעלות עד שירדו תחילה מלאכי חו"ל‪ ,‬ובאמת בחזירתו כתיב 'ויפגעו‬ ‫בו מלאכי אלקים'‪ ,‬ופירש רש"י שבאו לקראתו מלאכי א"י ללוותו לארץ‪ ,‬ומלאכי חו"ל עדיין לא‬ ‫נסתלקו ולכן 'ויקרא שם המקום מחנים'‪ ,‬שני מחנות של מלאכי חו"ל ושל מלאכי א"י‪.‬‬ ‫השם משמואל מיישב מצינו בגאולת מצרים וכן לדורות שבאותו הלילה זוכין לכל ההארות‬ ‫הגדולות אלא שמסתלקות עד שזוכין להן אח"כ אחת לאחת למצוא חשבון בימי הספירה עד‬ ‫שבחג השבועות זוכין לכולן‪ .‬ונראה שכך היא המדה שלעולם בהתחלה ובראשית דבר זוכין בכל‬ ‫מה שאפשר לעשות אח"כ בענין מצוה זו בפרט‪ ,‬כי אחר הראשית נגרר הכל‪ ,‬אלא שנסתלק עד‬ ‫שיזכה אח"כ אחת לאחת‪ ,‬ומ"מ נשאר רשימו שבאמצעות הרשימו נקל אח"כ לזכות בהם‪ .‬ולכן‬ ‫רואין בחוש שבהתחלה וחינוך יש לעולם התעוררות ביותר כמו יום שנעשה בר מצוה‪ ,‬והטעם‬ ‫כי כל האורות שאפשר לזכות ע"י מצוה זו אף בעתיד כולם נקבצו בעת ההתחלה בכלל‪ ,‬אך‬ ‫נסתלקין ממנו עד שיזכה בהם ע"י מעשיו הטובים אחת לאחת בפרט‪.‬‬ ‫וכן היה ביעקב באותו לילה שזכה לנבואה הנכבדת‪ ,‬נקבצו אליו מה שיזכה אח"כ כל ימי חייו‬ ‫כולם‪ ,‬ולכן הם הלכו תחילה ושוב קיבל מעט מעט‪.‬‬ ‫כתיב (כט‪ ,‬יז) 'ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה'‪ ,‬איתא בגמ' (ב"ב קכ"ג‪ ).‬לא‬ ‫גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני‬ ‫בנים יש לה לרבקה שתי בנות יש לו ללבן גדולה לגדול וקטנה לקטן והיתה יושבת על פרשת‬ ‫דרכים ומשאלת גדול מה מעשיו‪ ,‬איש רע הוא מלסטם בריות‪ ,‬קטן מה מעשיו איש תם יושב‬ ‫אוהלים‪ ,‬והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה‪.‬‬ ‫העיון יעקב (על עין יעקב) שם כתב דלא נענש לאה על זה כמו דינה שמנעה מנישואי עשו‬ ‫להחזירו בתשובה ואמרו חז"ל דנענש יעקב אבינו על זה דהטמין דינה שלא יראנה עשו דאם‬ ‫נשאת לעשו היתה מחזירתו‪ ,‬כי שאני דינה שהיה זיווג שני לפי מעשיו היתה מוכרחת להדרו‬ ‫בתשובה משא"כ לאה שדברו כן קודם שנשא זיווג ראשון‪.‬‬ ‫בספר דרכי מוסר מיישב שיעקב נתבע כי מאח אפשר לתבוע יותר חסד מאדם אחר‪.‬‬ ‫כתיב (ל‪ ,‬כג) 'ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלקים את חרפתי'‪ ,‬רש"י מביא מדרש אגדה כל זמן‬ ‫שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה‪ ,‬משיש לה בן תולה בו‪ .‬מי שבר כלי זה‪ ,‬בנך‪ ,‬מי אכל‬ ‫תאנים אלו‪ ,‬בנך‪ .‬וקשה מדוע רחל הזכירה דבר זה בפקידתה‪ ,‬ולא קאמר שניתן לה זרע‪.‬‬ ‫ויש לפרש שודאי שמחה עד אין שיעור על מה שנתן לה ולד‪ ,‬אכן לא הספיקה להודות רק על‬ ‫דברי ם גדולים אלא הוסיפה להודות גם על דברים קטנים‪ .‬וזה לימוד כאשר באים להודות על‬ ‫טובות שמטיב הקב"ה עמנו צריך לזכות להודות על הכל עד הפרט קטן‪.‬‬ ‫כתיב (לא‪ ,‬ל) 'ועתה הלוך הלכת כי נכסוף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי כו'‪.‬‬ ‫החתם סופר מפרש דלכאורה יש לומר דלקח התרפים כדי שלא יהיה נודע ללבן שברח ואנה‬ ‫ברח‪ ,‬שבתרפים עשו קסמים לידע עתידות‪ ,‬אמנם גם לזה לא היה צריך ליעקב לירא דהרי קי"ל‬ ‫שלוחי מצוה אינם ניזוקין‪ ,‬ואמרינן בגמ' הרי שאמר לו אביו עלה בסולם להביא גוזלות וכו'‪ ,‬וזה‬ ‫קושיית לבן כיון שנכסוף נכספתה לבית אביך ולדעתך אתה שליח מצוה למה גנבת את אלהי‬ ‫שהרי אין שלוחי מצוה ניזוקין‪ ,‬ועל זה השיב יעקב 'כי אמרתי פן תגזול בנותיך מעמי' והם אינם‬ ‫שלוחי מצוה אדרבה הם הולכים מאבותיהם‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬