gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בינת המשפט · Binas Hamishpat — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בינת המשפט · Binas Hamishpat

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בינת המשפט · Binas Hamishpat — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גליון תשו‪ ,‬שבת ויצא תשפז‪ ,‬תשפ"ו מאת‪ :‬יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ‬ ‫טל‪ 052-7611435 :‬להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוני‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫ביאור צדדי הספק‬ ‫לפני שנבאר הלכה זו‪ ,‬יש לברר צדדי הספק‪ .‬דהנה שכירות היא קניין‬ ‫סימן תשו‬ ‫פירות של שימוש בדירה למשך שנה‪ ,‬וכדי למכור לשוכר את‬ ‫בדין עשה תנאי בעל פה על חוזה שכירות‬ ‫השימוש‪ ,‬לכאורה חייבים קניין‪ ,‬ודיבור בעלמא אינו עושה קניין‪ .‬או‬ ‫דלמא יש לומר דהוי מחילה‪ ,‬ומחילה אינה צריכה קניין‪.‬‬ ‫ובו יבואר‪ :‬א‪ .‬האם מחילה צריכה קניין‪ .‬ב‪ .‬האם גם באופן שיש‬ ‫שטר ביד המלוה‪ ,‬מחילה אינה צריכה קניין‪ .‬ג‪ .‬המשכיר דירה‬ ‫מחילה אינה צריכה קניין‬ ‫לשנה‪ ,‬האם קניין השכירות מתחדש כל חודש‪ .‬ד‪ .‬האם‬ ‫ונראה בזה לעניות דעתי‪ ,‬דהנה פסק המחבר )חושן משפט יב‪ ,‬ח(‪:‬‬ ‫התחייבות להשכיר קונה‪ .‬ה‪ .‬שכר דירה לשנה‪ ,‬ולאחר חתימת‬ ‫"מחילה‪ ,‬אינה צריכה קניין" עכ"ל‪ .‬ולהלן פסק המחבר והרמ"א‬ ‫ההסכם עשה תנאי בעל פה עם המשכיר‪ ,‬שיכול להפסיק את‬ ‫בלשון זה )חושן משפט רמא‪ ,‬ב(‪" :‬מחל לחבירו חוב שיש לו עליו‪,‬‬ ‫השכירות בהודעה של חודש מראש‪ ,‬האם יש תוקף לתנאי זה‪.‬‬ ‫או נתן לו הפקדון שהיה מופקד אצלו‪ ,‬הרי זה מתנה הנקנית בדברים‬ ‫בלבד‪ .‬הגה‪ :‬ויש אומרים אפילו היה לו שטר או משכון עליו‪ ,‬אפילו‬ ‫הנידון‬ ‫הכי הוי מחילתו מחילה בדברים בעלמא )מרדכי פ"ק דסנהדרין("‬ ‫"שכרתי דירה לשנה בהסכם חתום לשנה‪ .‬לאחר שכבר נכנסתי לדירה‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬הנה מבואר דלפי הרמ"א‪ ,‬אפילו יש לו שטר או משכון‪ ,‬הוי‬ ‫הסתפקתי‪ ,‬אולי ארצה לבטל את החוזה באמצע השנה‪ .‬אמרתי לבעל‬ ‫מחילה‪ ,‬ומשמע דלפי המחבר לא הוי מחילה כאשר יש שטר‪ .‬וכן כתב‬ ‫הבית שאני מבקש שיסכים שאוכל לבטל את החוזה בהודעה של‬ ‫הסמ"ע )סימן יב ס"ק כא( וז"ל‪" :‬מחילה אינה צריכה קנין‪ .‬משום‬ ‫חודש מראש‪ ,‬והוא הסכים‪ .‬לא עשינו קניין ולא חתמנו כלום‪ .‬לאחר‬ ‫שמיד שמחל לו נסתלק ממנו המוחל‪ ,‬והיינו דוקא בדלא נקט המוחל‬ ‫כמה חודשים ביקשתי להפסיק את השכירות‪ .‬המשכיר מודה שהוא‬ ‫עדיין שטר חוב בידו‪ ,‬דבתפס שטרא כל זמן שאינו מחזיר לו מיד לא‬ ‫הסכים‪ ,‬אבל הוא אמר שכיון שהוא לא מוצא שוכר אחר‪ ,‬הוא לא‬ ‫מהני ביה אפילו מחילה גמורה בלא קנין‪ ,‬ועיין לקמן סימן רמ"א‬ ‫מסכים שאפסיק‪ .‬הוא טוען שמה שהסכים בעל פה אינו חל‪ ,‬כיון שלא‬ ‫]סעיף ב'[" עכ"ל‪.‬‬ ‫היה קניין ולא עשינו הסכם חדש‪ .‬האם הוא צודק"‪.‬‬ ‫אבל הש"ך כתב )סימן רמא ס"ק ד(‪" :‬אפילו היה לו שטר כו'‪ .‬וכ"כ‬ ‫תשובה‬ ‫בעל העיטור ד' צ"ג ע"ב ע"ש ודוק דל"ת ממוחל לעיל סי' ס"ו ומביא‬ ‫הירושלמי דפליגי בזה ופסק לקולא ולפ"ז הוי ספיק' דדינא ודוק"‬ ‫התנאי בעל פה חל‪ ,‬כיון שעוד לא חל קניין השכירות עד תחילת‬ ‫עכ"ל‪ .‬ולמעשה‪ ,‬מחילה כשיש שטר היא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫זמן השכירות‪ .‬ואפילו אם מיד חל הקניין‪ ,‬כגון שעשו הסכם‬ ‫והנה השוכר דירה לשנה חייב לשלם כל חודש שכר דירה‪ ,‬ואם אמר‬ ‫שיחול מיד‪ ,‬ומיד תתחיל שנת השכירות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬כיון‬ ‫לו שמסכים שיבטל את השכירות‪ ,‬אין צריך לומר שצריך קניין‪ ,‬אלא‬ ‫שהתחייב לשלם כל חודש‪ ,‬הרי שכל חודש הוא קניין חדש‪.‬‬ ‫הרי זו בעצם מחילה על תנאי‪ .‬כלומר‪ ,‬המשכיר אומר לשוכר שמוחל‬ ‫לפיכך‪ ,‬לפני שקנה השוכר את הבית לשכירות‪ ,‬חל התנאי‬ ‫לו שלא ישלם לו שכר דירה אם לא ידור בדירה‪ .‬נמצא שזו ממש‬ ‫שהסכימו הצדדים‪ ,‬שהקניין יחול על תנאי שאם יודיע חודש‬ ‫מחילה‪ ,‬ומחילה אינה צריכה קניין‪ .‬אלא שכיון שיש שטר שכירות‬ ‫קודם‪ ,‬תתבטל השכירות‪ .‬ואפילו באופן שסיכמו לשלם על שנה‬ ‫ששם כתוב שחייב לשלם‪ ,‬אם כן באנו למחלוקת הפוסקים אם מהני‬ ‫שלמה‪ ,‬וחל הקניין מיד‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מחילה אינה צריכה קניין‪,‬‬ ‫מחילה כאשר יש שטר‪ ,‬וכיון שהוא ספיקא דדינא‪ ,‬פטור מלשלם‪.‬‬ ‫והרי זה כמוחל לו על תשלום השכירות‪ ,‬על תנאי שיצא מהבית‬ ‫ויהיה יכול להשכיר לאחרים‪ .‬ואף על פי שיש פוסקים שאם הניח‬ ‫העולה מזה‪ :‬מחילה אינה צריכה קניין‪ ,‬ולכן משכיר שהסכים‬ ‫שטר ביד המלוה לא אמרינן מחילה אינה צריכה קניין‪ ,‬והרי‬ ‫שהשוכר יוכל להפסיק את השכירות‪ ,‬הרי זו מחילה על חיוב דמי‬ ‫ההסכם ביד המשכיר‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬להלכה הוא ספיקא דדינא‪,‬‬ ‫השכירות מכאן ולהבא‪ .‬ואף על פי שהשטר נשאר ביד המלוה‪,‬‬ ‫והמוציא מחבירו עליו הראיה‪.‬‬ ‫הוא ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫א‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫העולה מזה‪ :‬כיון שחוזה השכירות הוא התחייבות לשכור‬ ‫התחדשות הקניין כל חודש‬ ‫ולהשכיר‪ ,‬והשכירות עצמה חלה רק בתחילת זמנה‪ ,‬תנאי‬ ‫ולפי האמור‪ ,‬אם שילם השוכר למשכיר כל דמי השכירות של שנה‬ ‫שנעשה קודם תחילת השכירות חל אף בלא קניין‪.‬‬ ‫מראש‪ ,‬יכול המשכיר לומר לשוכר קים לי‪ ,‬והמוציא מחבירו עליו‬ ‫דינים העולים‬ ‫הראיה‪ .‬אבל באמת כתב בשו"ת דברי מלכיאל )ח"ג סי' קנ"א‪ ,‬וח"ה‬ ‫א‪ .‬מחילה אינה צריכה קניין‪ ,‬ואפילו מחל על חוב שיש‬ ‫סי' קפ"ז(‪ ,‬ובשו"ת בית שלמה )חו"מ סי' י"ז(‪ ,‬ובשו"ת מים חיים‬ ‫)חו"מ סי' ר' הי"ד בפתח"ש סק"ג(‪ ,‬ומהרא"ז ענזיל )סי' ט"ז ד"ה‬ ‫עליו שטר‪ ,‬לדעת הרמ"א חלה המחילה בדברים בלבד‪.‬‬ ‫אבל לדעת הסמ"ע‪ ,‬כל שהשטר נשאר ביד המלווה לא‬ ‫ע"ש(‪ ,‬שהשוכר לשנה‪ ,‬כיון שמתחייב לשלם כל חודש‪ ,‬לא חל הקניין‬ ‫מהני מחילה בלא קניין‪ .‬ולהלכה הוא ספיקא דדינא‪,‬‬ ‫על שנה שלמה‪ ,‬אלא מתחדש בכל חודש‪ .‬וכן מובא הרבה בפוסקים‬ ‫והמוציא מחברו עליו הראיה‪.‬‬ ‫דבר זה‪ ,‬שהשכירות מתחדשת בכל חודש אם סיכמו שישלם בכל‬ ‫חודש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השוכר דירה לשנה‪ ,‬והסכים המשכיר בעל פה שיוכל‬ ‫להפסיק את השכירות בהודעה של חודש מראש‪ ,‬הרי זו‬ ‫לפי זה‪ ,‬אפילו לסוברים שאין מחילה כאשר השטר ביד השני‪ ,‬מכל‬ ‫מחילה על חיוב דמי השכירות מכאן ולהבא‪ ,‬בתנאי‬ ‫מקום‪ ,‬לעניין החודש הבא בוודאי חל התנאי‪ ,‬שהרי עוד לא חלה‬ ‫שיפנה את הדירה‪ .‬ואף על פי שחוזה השכירות נשאר‬ ‫השכירות‪ .‬וכיון שהמשכיר הסכים שאם השוכר יודיע חודש מראש‪,‬‬ ‫ביד המשכיר‪ ,‬הרי זה ספיקא דדינא‪ ,‬ואין המשכיר יכול‬ ‫יכול להפסיק את השכירות‪ ,‬בוודאי חל התנאי‪ ,‬כיון שלא חלה עוד‬ ‫להוציא מהשוכר דמי שכירות לאחר שפינה את הדירה‪.‬‬ ‫השכירות‪ ,‬אלא השוכר התחייב לשכור‪ ,‬והמשכיר הכניס תנאי חדש‬ ‫שכר דירה לשנה והתחייב לשלם דמי שכירות בכל‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בהתחייבות שעוד לא חלה‪ .‬וכיון שעוד לא חלה‪ ,‬לא צריך קניין ולא‬ ‫חודש‪ ,‬כתבו הפוסקים שקניין השכירות אינו חל‬ ‫מחילה‪ ,‬אלא הוא תנאי שהוסיף להסכם ביניהם‪ .‬וכל תנאי בעל פה‬ ‫מתחילה על כל השנה‪ ,‬אלא מתחדש בכל חודש‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫מהני‪ ,‬אם מודים שעשו תנאי בעל פה לשכירות המתחדשת בכל‬ ‫אם הסכים המשכיר בעל פה שיוכל השוכר להפסיק את‬ ‫חודש‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬כאשר השכירות נקבעה לשנה‪ ,‬אבל דמי השכירות‬ ‫השכירות בהודעה של חודש מראש‪ ,‬חל התנאי אף בלא‬ ‫משתלמים בכל חודש‪ ,‬כתבו הפוסקים שקניין השכירות אינו חל‬ ‫קניין‪ ,‬כיון שנעשה קודם חלות השכירות של החודשים‬ ‫מתחילה על כל השנה‪ ,‬אלא מתחדש בכל חודש‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין כאן‬ ‫הבאים‪ ,‬ואין צריך בזה לדין מחילה‪.‬‬ ‫צורך בדין מחילה כלל‪ ,‬אלא תנאי שנעשה קודם חלות השכירות‬ ‫ד‪ .‬חוזה שכירות שנכתב בו שהשוכר מתחייב לשכור‬ ‫של החודש הבא‪.‬‬ ‫והמשכיר מתחייב להשכיר‪ ,‬אין בלשון זו קניין שכירות‪,‬‬ ‫דהוי קניין דברים‪ .‬ואף אם נעשתה התחייבות באופן‬ ‫קניין התחייבות לשכור‬ ‫המועיל‪ ,‬אין זו אלא התחייבות לשכור ולהשכיר‪,‬‬ ‫והשכירות עצמה חלה בתחילת זמנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם קודם‬ ‫ואפילו באופן שכתבו בשטר שכירות לשלם מראש על שנה שלמה‪,‬‬ ‫תחילת השכירות הסכים המשכיר בעל פה שהשוכר‬ ‫נראה שלכל הדעות מהני התנאי‪ ,‬כיון דכאשר חותמים חוזה שכירות‪,‬‬ ‫יוכל להפסיק את השכירות בהודעה של חודש מראש‪,‬‬ ‫הלשון הרגיל הוא שהשוכר מתחייב לשכור והמשכיר מתחייב‬ ‫חל התנאי בלא קניין‪ ,‬אפילו נקבע שישלם את דמי כל‬ ‫להשכיר‪ ,‬ולשון זה לא מהני‪ ,‬דהוא קניין דברים‪ ,‬כמבואר בחושן‬ ‫השנה מראש‪.‬‬ ‫משפט )רג‪ ,‬א(‪ .‬ואפילו אם כתב באופן שמהני‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬זו‬ ‫ה‪ .‬נמצא‪ ,‬שהסכמת המשכיר בעל פה להפסקת השכירות‬ ‫התחייבות לשכור‪ ,‬והשכירות בפועל ממש חלה כאשר מתחיל זמן‬ ‫בהודעה של חודש מראש מועילה‪ ,‬ואין המשכיר יכול‬ ‫השכירות‪ .‬ואם המשכיר הסכים לעשות תנאי בשכירות‪ ,‬חל התנאי‪,‬‬ ‫לחזור בו מהסכמתו בטענה שלא נעשה קניין‪ ,‬אף על פי‬ ‫דעוד לא נקנה הבית עד תחילת זמן השכירות‪ ,‬אלא שחל על השוכר‬ ‫שלא נכתב התנאי בחוזה השכירות‪.‬‬ ‫קניין התחייבות לשכור‪ .‬לפיכך‪ ,‬באופן זה התנאי שהתנה חל‪.‬‬ ‫ב‬