חוקי חיים · Chikei Chaim — ויצא (2026-11-16)

דיני
אשר יצר
בקשה: ''חוקי חיים''
נא לשלוח לכמה שיותר
אנשים כדי שיגיע הלכות
אלו לבתי בני ישראל, אפשר להוריד
לתועלת הציבור ,וכך יש
לכם יד בהפצת תורה גליונות קודמים
ובהלכות נחוצות - Archivesארכיון לתרומות
נא לא לעיין בגליון
393 פרשת ויצא תשפ''ז | ברכת אשר יצר – א' בשעת התפילה
וקריאת התורה
ליציאה מחדר השירותים ,כדי לזכות את בני הבית והאורחים לברך ברכת אשר יצר
מתוך הכתב ביישוב הדעת – ובפרט בזמננו ,שישנם לוחות מעוצבים חשיבותה
ומכובדים המיועדים למטרה נעלה זו. א .אחת הברכות השכיחות ביותר שאנו מברכים מדי יום היא ברכת 'אשר
יצר' ,הנאמרת לאחר עשיית צרכים [בממוצע שש או שבע פעמים
פירוש המלות ביום] .אלא מכיוון שאנו מורגלים בברכה זו עוד מימי ילדותנו ,לעיתים
להבין פירוש המלות היא נאמרת מתוך הרגל בלבד וללא כוונה מעמיקה כראוי ,וכן רבים
ט .השו''ע והפסוקים האריכו לבאר את פירוש המילות של ברכה זו ברמה אינם בקיאים דיים בפרטי דיניה .לפיכך ,כדי לעורר חיזוק בכוונת
שלא מצינו בברכות אחרות ,ומזה מובנת את חשיבותה ,וכמו כן מובן
הברכה ולהקפדה על הלכותיה ,ליקטנו וביררנו במקום אחד את עיקרי
שכוונת פירוש המילות מהווים חלק בלתי נפרד מהברכה ,וקיים צורך הדינים ,הן במקרים השכיחים והן במקרים הפחות שכיחים.
לכוון בהם בעת אמירת הברכה ,ולכן נביא כאן מה שמבואר בפוסקים. ב .תכלית הבריאה .כוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו
'אשר יצר את האדם בחכמה' שהוא בראנו והיא כוונת היצירה וכו' ואין הקב''ה חפץ בעוה''ז מלבד
י .בריאת האדם בחכמה .בפירוש המילה 'בחכמה' רוב המפרשים שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו (רמב''ן סוף פ' בא) ,נמצא כאשר
מבארים שקאי על הקב''ה שברא את האדם בחכמה ,ורק שנחלקו מהו האדם מברך 'אשר יצר' ומודה להקב''ה שבראו ,הוא מקיים בזה
נקודת החכמה ,י''מ שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה (גמ' ברכות דף תכלית יצירתו בעוה''ז שהיא להודות להקב''ה שבראו.
ס' ,שו''ע סי' ו' ס''א) ,ואע''פ שכל הנבראים נבראו בחכמה גדולה כדכתיב ג .מהותה .מהות ברכת אשר יצר הוא שבח להשי''ת בכללות על יצירת
(תהלים ק''ד) ''כולם בחכמה עשית'' ,מ''מ בבריאת גוף האדם ניכרת גוף האדם בחכמה ועל המבנה המתוחכם של איבריו כמו הפה ,האף,
חכמה יתירה יותר משאר נבראים (ברומו של עולם). האוזן ,הלב ,הריאות והמעיים וכדומה ,כמו כן הברכה מביעה
יא .חכמת הנקבים .וי''מ על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה התפעלות מהחיבור המורכב בין הגוף הגשמי לבין הנשמה הרוחנית
האדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא ,והאדם מלא נקבים המאפשרת לאדם לחיות ולתפקד (לקמן אות כ''ב).
ואפ''ה רוחו משתמרת בתוכו ,וזוהי החכמה אשר נברא האדם על ידו ד .לאחר עשיית צרכיו .אף שבעיקרה ברכה זו נתקנה כהודאה על יצירת
(רש''י שם ,שו''ע שם). הגוף בכללותו ,מכל מקום קבעו חז"ל לאומרה דווקא אחר עשיית
יב .הקדים מזונותיו לבריאת האדם .וי''מ אשר יצר את האדם בחכמה צרכיו לפי שבשעה זו חש האדם בחוש את גודל פלאי הבריאה
שהולך על בריאת אדם הראשון שהתקין הקב''ה את מזונותיו של שבתפקוד איבריו ,ואת החכמה הנפלאה שבפתיחת הנקבים
אדם הראשון ואח''כ בראו (תוס' שם). וסתימתם כסדרן ובעיתם .וכן ניכרת אז היטב טובה זו שהגוף פולט
יג .חכמת האדם .אמנם יש מפרשים שהולך על האדם עצמו שנברא מתוכו את הפסולת ,שאלמלא כן היה בא לידי סכנה גדולה .ומתוך
בחכמה ,דעת ותבונה משא''כ שאר בעלי חיים שאין בהם חכמה הרגשה מוחשית זו מתעורר לב האדם ביתר שאת להודות ולהלל
(מהרש''א ברכות דף ס' ע''ב). להשי"ת על הנהגת גופו כתיקונו ובבריאות.
'נקבים נקבים חלולים חלולים' סגולתה
יד .נקב וחלול .הקב''ה ברא הרבה נקבים בגוף האדם ,כגון פה וחוטם ופי ה .סגולה שלא יחלה .כאשר אדם מכיר טובה להקב''ה מעומק הלב על
הטבעת ,וגם ברא בו אברים רבים שהם חלולים כמו הלב ,הכרס רוב חסדיו ורחמיו בבריאת הגוף ופעולותיו המופלאות ,ומברך 'אשר
והמעיים (שו''ע שם) .חלולי''ם חלולי''ם בגימ' רמ''ח כנגד רמ''ח איברים יצר' בכוונה ובמתינות מתוך הודאה על הנס המתמיד שבבריאותו,
שבאדם (תנחומא פ' שמיני).
וגם שאר ענייניו שלמים כראוי – מובטח לו שלא יחלה כל ימיו ולא
'שאם יפתח אחד מהם וכו' יצטרך לרופא ולרפואותיו (סדר היום ,ערך כוונת הברכות) .שהרי כאשר
טו .ישנם נקבים וחללים בגוף שאפשר לחיות אפילו אם יסתמו או יפתחו, אדם חי מתוך תודעת הודאה וזוכר את חסדי הבורא על גופו
ולכן המפרשים נדחקו לפרש את מילים 'אי אפשר להתקיים אפילו התמידית ,אין לו צורך ב'תזכורת' משמיים על ידי חולי ח''ו.
שעה אחת' כשנפתח או נסתם דבר ,ומצאו דרכים שונים לפרשם. ו .לעולם ישבח אדם .ועל דרך מאמר חז"ל בגמרא (שבת דף ל"ב עמוד א')
טז .עובר במעי אמו .יש מפרשים שנוסח 'אם יסתם אחד מהם וכו' קאי 'לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה ,שאם יחלה אומרים לו הבא זכות
רק על דבר מסויים ,כגון הפה ,שכשהעובר במעי אמו הוא סתום והיפטר' – ניתן לומר גם כן' :לעולם ישבח אדם על מתנת הבריאות
וכשנולד הפה נפתח ,ואם היה נשאר ח''ו סתום לא היה אפשר בעודה בידו ,שלא יזדקק חס ושלום לייסורים כדי להכיר בטובת הבורא'.
להתקיים אפילו שעה אחת .והמילים 'אם יפתח אחד מהם קאי על כל ז .סגולה לרפואה .ומלבד השמירה לבריא ,הנהגה זו היא אף סגולה
האברים החלולים ,שאם היה נפתח אחד מהם לא היה אפשר לחולה שיזכה להירפא מחוליו במהרה בעזרת השם יתברך (הגר"ח
להתקיים אפילו שעה אחת (טור ,ב''י ,שו''ע שם). קנייבסקי) ,שכן כאשר האדם מתמקד בטוב שיש לו ,מודה ומשבח על
יז .עשיית צרכיו .ויש מפרשים שאכן מדבר על הנקבים כשאדם צריך החסדים שעימו ,ולא על חלק הלא טוב ,הרי הוא פותח שערי שמיים
לנקביו ,ואכן הרגע הראשון שנסתם נקביו לא מהווה סכנה ,אבל יש ומושך על עצמו שפע של חסד ,רחמים ורפואה שלמה.
שלב מסוים אחר סתימה ארוכה שמהווה סכנה ,ומאותו רגע אי אפשר ח .אמירה מתוך הכתב .סגולה עצומה לזכות לכוונה ולהכרת הטוב היא
להתקיים אפיל שעה אחת ,וכמו כן אם אדם משלשל יתר מדי יש גבול לברך מתוך הכתב ,שכן ההתבוננות במילים הקדושות מעוררת את
שגופו יסתכן עי''ז ,ורגע אחר גבול זה אינו יכול להתקיים אפילו שעה הלב להודות לבורא ומונעת אמירה מתוך הרגל או במהירות .לכן
אחת (ב''י ,שו''ע שם). אשרי המהדרים לתלות לוח עם נוסח הברכה במקום המותר סמוך
כט .א .משום שעשיית צרכים מותרת רק לאחר הסרת רוח הרע שעל ידיו 'רופא כל בשר'
ולפיכך גם ברכת אשר יצר נאמר אחר הסרת רוח הרע בבוקר של יח .רופא .משום שע''י הנקבים מוציא אדם את פסולת מאכלו ,ואם היה
נטילת ידים אפילו ללא עשיית צרכים (דרכ''מ) ,ב .או משום שהוא הכל מתעפש בתוך בטנו ולא היה מוציאו מת ,הרי שהוצאת הפסולת
ברכת השבח על מנהגו של עולם כמו שאר ברכות השחר שמברך נקרא רפואה ,וזהו הכוונה שהקב''ה מרפא את הגוף כל פעם שאדם
'מלביש ערומים' אע''פ שלא התלבש לפני כן (ב''ח שם). נפנה (שו''ע).
ל .ג .ועוד טעם ,שאע''פ שבדרך כלל אין מברכים 'אשר יצר' על עיטוש יט .כל בשר .כאשר אדם נזקק לרופא בשר ודם ,גם כשהרופא מצליח לרפא
מלמטה ,מ''מ בבוקר תיקנו לברך גם עליו מאחר שא''א בלא עיטוש ,כמו את האיבר החולה שלשמו פנו אליו ,פעמים רבות עלולה התרופה או
בנטילת ידים שתיקנו שא''א שלא טינף ידים בלילה (ב''ח שם) .ד .ועוד הטיפול לפגוע באיבר אחר ולגרום לתופעות לוואי .אך הקב''ה ,יוצר
טעם משום שנעשה כבריה חדשה (מג''א סק''ב) ,דהיינו עצם הדבר שקם האדם ומבין את כל רזי הגוף ומערכותיו ,כאשר הוא שולח רפואה –
בבוקר ונעשה כבריה חדשה אף אם לא נתעטש מלמטה מברך (הג' הגר''א הוא מרפא את כל הבשר בשלמות ובחמלה ,רפואה אמיתית ומלאה
בשו''ע ,מ''ב סי' ד' סק''ג). ללא שום נזק או פגע באיבר אחר (מו''ר בעל שבט הקהתי).
לא .למעשה .מאחר שהוא מחלוקת הפוסקים ,יש לחוש מספק לצאת כל 'ומפליא לעשות'
השיטות ולכן בבוקר יעשה צרכיו ורק אח''כ יברך 'אשר יצר' (מג''א סי' כ .נוד נקוב .יש מפרשים שהפלא מתפרש כמו שמתפרש אשר יצר את האדם
ד' סק''א) ,כל שכן כשהיה ער כל הלילה ,שחסר הטעם של בריה חדשה 'בחכמה' בתחילת הברכה והסיום הינו כעין הפתיחה (לעיל אות י''א) ,שהאדם
(טעם ד' ,לעיל אות ל') שלא יברך בלי עשיית צרכים (מ''ב שם). דומה לנוד מלא רוח ,ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא,
בירך בבית לא יברך שוב בביהכ''נ והאדם מלא נקבים ועדיין רוחו משתמרת בתוכו (רש''י ,שו''ע שם).
לב .ברכת על נטילת ידים .לגבי ברכת 'על נטילת ידים' נחלקו המנהגים כא .מערכת העיכול .ויש מפרשים שהוא מפלאי הגוף שבורר טוב המאכל
מתי מברכים אותו ,יש שנוטלים ידים בביתם ומיד אח''כ מברכים ודוחה הפסולת (שו''ע שם) ,דהיינו שמתפעלים ממערכת העיכול.
ברכת 'על נטילת ידים' ,ואז כשמגיעים לבית הכנסת מסדרים שאר כב .מקשר נשמה עם הגוף .ועוד מפרשים ,שמפליא לעשות במה ששומר
הברכות ,ברכות התורה וברכות השחר ,משמיטים את ברכת ענט''י, את רוח האדם בקירבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי ,והכל ע''י
שהרי כבר ברכו ואין לברכו פעמים (שו''ע ורמ''א סי' ו' ס''ב). הקב''ה שהוא רופא כל בשר ,כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו
לג .ויש שנוהגים ליטול ידים בבית ולא מברכים עד שמגיעים לבית הכנסת משתמרת בקרבו (רמ''א שם).
ואז מברכים כל הברכות כסדרם (שו''ע ורמ''א שם) ,ומ''מ לא יפסיק הרבה
ביניהם כדי שלא יהיה הפסק גדול בין נטילה לברכה (מ''ב סק''ח). גדרי הברכה
לד .ברכת אשר יצר .כן הוא הדין לגבי ברכת אשר יצר ,שאם קם בבוקר ויצא ברכת השבח או ברכת הנהנין
לנקביו ,אם בדרך כלל מסדר כל הברכות בבית הכנסת ,אזי לא יברך ברכת כג .דנו הפוסקים בגדרו של ברכת 'אשר יצר' האם היא ברכת השבח או
'אשר יצר' מיד אחר עשיית צרכיו כהרגלו בקימה מן המטה אלא ימתין ברכת הנהנין (עי' פמ''ג או''ח סי' ו' ,הקדמה להל' ברכות ,שו''ת מנחת שלמה ח''ב
ויברך בבית הכנסת אחר ברכת נטילת ידים ולפני ברכת 'אלקי נשמה'. סי' ד' אות כ''ח) ויש בזה כמה נפ''מ לדינא כמו אם יצא מוציא ,או אם יש
לה .ואם בירך 'אשר יצר' בביתו קודם ההליכה לבית הכנסת ,אזי אינו יכול לברך בבוקר בלי עשיית צרכים וכדומה ,ויתבארו בהמשך ההלכות.
לברך שוב 'אשר יצר' בבית הכנסת ע''פ סדר ברכות השחר ,שהרי כבר כד .ברכת השבח .רוב פוסקים נוקטים שהיא ברכת השבח כמבואר מתוכן
בירך על צרכיו בביתו ,אלא אם כן יצא לצרכיו שוב אח''כ ,שאז צריך נוסוחו שהוא שבח להקב''ה על פלאי קיום ותפקוד הגוף כתיקונו,
לברך שוב בבית הכנסת .והרבה אנשים לא שמים לב לזה ומברכים ואינו נחשב כברכת הנהנין ,ועל אף שיש הנאת הגוף והקלה לאחר
שוב בבית הכנסת כפי שנדפס בסידור אע''פ שלא עשו צרכים עשיית צרכיו ,אין זה נחשב כשאר הנאות אלא כהסרת צער.
בינתיים ,ובאים לידי ברכה לבטלה. כה .ברכת הנהנין .אמנם יש פוסקים המציעים ומוכיחים שהוא נחשב כעין
לו .ובאופן זה אין להתיר ע''פ הדיעות שמברכים 'אשר יצר' גם ללא ברכת הנהנין משום שעשיית צרכים מביאה לאדם הקלה ,רווחה
עשיית צרכים כנ''ל (לעיל אות כ''ח) ,כיון שאז הענין האם אפשר לברך והנאה גופנית מיידית ,בדומה לברכה אחרונה לאחר אכילה ושתיה
בלי שום עשיית צרכים ,אבל באופן שכבר בירך בבוקר בבית ,בודאי (שו''ת משנה שכיר או''ח סי' ד').
אין להתיר לברך שוב בבית הכנסת ללא עשיית צרכים. ברכת אשר יצר בבוקר
לז .נשים .הדבר שכיח אצל נשים שאינן הולכות לבית הכנסת כלל בבוקר, האם דווקא אחר עשיית צרכים
ומברכות 'אשר יצר' אחר עשיית צרכים כהרגלן ,ומאוחר יותר אומרות
כו .עוד נחלקו הפוסקים בדין ברכת 'אשר יצר' שאנו קובעים לאמרה בקום
ברכות השחר וברכות התורה ובדרך כלל כוללות גם ברכת 'אשר יצר'
האדם כל בוקר יחד עם שאר ברכות התורה וברכות השחר ,האם היא
באופן שלא עשו צרכים שוב ביניהם ,והרי זה ברכה לבטלה.
נאמרת רק אחר עשיית צרכים ,או שאפשר לאמרה גם בלי עשיית צרכים.
לח .בבית ספר .כמו כן בבתי ספר שהילדים מברכים ברכת השחר ביחד,
כשהם הגיעו לגיל חינוך ,אין לברך איתם 'אשר יצר' אם כבר בירכו אשר כז .רק עם עשיית צרכים .דעת הרבה פוסקים שגם בבוקר א''א לברך אשר
יצר בביתם ,אלא אם כן השתמשו בשירותים אח''כ ולא בירכו לעצמם. יצר בבוקר רק אם עשה צרכיו ,אבל אם לא עשה צרכיו כלל אין לברך
'אשר יצר' (רמב''ם פ''ז תפילה ה''ד והלאה ,ארצות החיים בארץ יהודה סק''ב ,תוס'
לט .שליח ציבור .שליח ציבור שנוהג לברך ברכת השחר וברכת התורה
ברכות דף מ''ו ע''א ד''ה כל הברכות ,ב''י סי' ד' ,האריז''ל שער הכוונות דף א ע''ב),
ו'אשר יצר' בקול בבית הכנסת כגון בימים נוראים ,יוודא שלא יברך
אותן בביתו לפני לכתו לבית הכנסת כי אחרת לא יוכל לברכם שוב וכך ס''ל להמחבר (שו''ע סי' ד' ס''א) וכך נוהגים קהלות הספרדים ועדות
בבית הכנסת מאחר שבימינו אין השליח ציבור מוציא את הציבור המזרח [צד זה אפשר להבין יותר אם נוקטים שברכת אשר יצר הוא
בברכותיו ,ואם שכח ובירך בביתו ,יש עצה שיכול להוציא אחד מן ברכת הנהנין (לעיל אות כ''ה) ולכן אם לא נהנה אינו מברך].
הציבור שטרם בירך לעצמו ,באופן שהוא מוציאו ידי חובתו בברכותיו כח .גם בלי עשיית צרכים .אמנם יש פוסקים הסוברים שבבוקר אפשר
(מ''ב סק''י) [מעצם הדין שיכול להוציא אחר ידי חובתו ומדין ערבות לברך 'אשר יצר' גם בלי עשיית צרכים (אבודרהם הובא בב''י) ,וכך הביא
הוכיחו כמה פוסקים שעל כרחך ברכת 'אשר יצר' בבוקר הוא ברכת הרמ''א (שם) וכתב שכן נהגו (הלבוש ,הגר''א ,חיי אדם כלל ז' אות ז')[ ,צד
השבח (אות כ''ד) ,שאם היה ברכת הנהנין ,לא היה יכול להוציאו זה מובן כשנוקטים שהוא ברכת השבח (לעיל אות כ''ד)] .ומצינו בזה
כשהוא בעצמו אינו מחוייב בדבר (שו''ת מנחת שלמה ח''ב סי' ד' אות כ''ח)]. כמה ביאורים כמו שיבואר.
לזכות רפואת חולי ישראל ,בעלום שם העלון מוקדש לרפואת א"מ הגב' אביבה בת פרחה תחי'
שתחזור לאיתנה במהרה ותאריך ימים ושנים דשנים ורעננים
לזכות זרי בת מונס ,פג'מן אשר חיים בן זרי ,יוסף בן זרי ותזכה לקבל פני משיח צדקנו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
נג'מה שירה בת פרנג'יס לרפואה שלמה
ברכה בת שירה לזיווג ירא שמים לז''נ הבת עין רבי אברהם דב בן רבי דוד י''ב כסלו תר''א
נתרם ע''י ידידנו ר' צבי מאיר טשעסיר הי''ו שיזכה בבני חיי ומזוני
נתרם לרפואת מרן ראש הישיבה דגייטסהעד
רבי אברהם בן חנה ליבה גורביץ נתרם לזכות ישראל מאיר בן צימלא
לרפו''ש
ולרפואת דיין ישראל בן רחל גוקאוויצקי – לונדון בית שמש
לזכות אלטע חוה בת יהודית לרפואה שלמה
לרפו''ש לזכות מירל פעסל בת חיה שרה חיה בת איטה לרפו''ש בתוך שאר חולי ישראל
לרפו''ש לזכות אליהו דוד בן דינה דבורה לזכות מרת חיה ציפא בת שרה יהודית
