gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חוקי חיים · Chikei Chaim — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: חוקי חיים · Chikei Chaim

שבוע: ויצא (2026-11-16)

חוקי חיים · Chikei Chaim — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דיני‬ ‫אשר יצר‬ ‫בקשה‪:‬‬ ‫''חוקי חיים''‬ ‫נא לשלוח לכמה שיותר‬ ‫אנשים כדי שיגיע הלכות‬ ‫אלו לבתי בני ישראל‪,‬‬ ‫אפשר להוריד‬ ‫לתועלת הציבור‪ ,‬וכך יש‬ ‫לכם יד בהפצת תורה‬ ‫גליונות קודמים‬ ‫ובהלכות נחוצות‬ ‫‪ - Archives‬ארכיון‬ ‫לתרומות‬ ‫נא לא לעיין בגליון‬ ‫‪393‬‬ ‫פרשת ויצא תשפ''ז‬ ‫|‬ ‫ברכת אשר יצר – א'‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫וקריאת התורה‬ ‫ליציאה מחדר השירותים‪ ,‬כדי לזכות את בני הבית והאורחים לברך‬ ‫ברכת אשר יצר‬ ‫מתוך הכתב ביישוב הדעת – ובפרט בזמננו‪ ,‬שישנם לוחות מעוצבים‬ ‫חשיבותה‬ ‫ומכובדים המיועדים למטרה נעלה זו‪.‬‬ ‫א‪ .‬אחת הברכות השכיחות ביותר שאנו מברכים מדי יום היא ברכת 'אשר‬ ‫יצר'‪ ,‬הנאמרת לאחר עשיית צרכים [בממוצע שש או שבע פעמים‬ ‫פירוש המלות‬ ‫ביום]‪ .‬אלא מכיוון שאנו מורגלים בברכה זו עוד מימי ילדותנו‪ ,‬לעיתים‬ ‫להבין פירוש המלות‬ ‫היא נאמרת מתוך הרגל בלבד וללא כוונה מעמיקה כראוי‪ ,‬וכן רבים‬ ‫ט‪ .‬השו''ע והפסוקים האריכו לבאר את פירוש המילות של ברכה זו ברמה‬ ‫אינם בקיאים דיים בפרטי דיניה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי לעורר חיזוק בכוונת‬ ‫שלא מצינו בברכות אחרות‪ ,‬ומזה מובנת את חשיבותה‪ ,‬וכמו כן מובן‬ ‫הברכה ולהקפדה על הלכותיה‪ ,‬ליקטנו וביררנו במקום אחד את עיקרי‬ ‫שכוונת פירוש המילות מהווים חלק בלתי נפרד מהברכה‪ ,‬וקיים צורך‬ ‫הדינים‪ ,‬הן במקרים השכיחים והן במקרים הפחות שכיחים‪.‬‬ ‫לכוון בהם בעת אמירת הברכה‪ ,‬ולכן נביא כאן מה שמבואר בפוסקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תכלית הבריאה‪ .‬כוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו‬ ‫'אשר יצר את האדם בחכמה'‬ ‫שהוא בראנו והיא כוונת היצירה וכו' ואין הקב''ה חפץ בעוה''ז מלבד‬ ‫י‪ .‬בריאת האדם בחכמה‪ .‬בפירוש המילה 'בחכמה' רוב המפרשים‬ ‫שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו (רמב''ן סוף פ' בא)‪ ,‬נמצא כאשר‬ ‫מבארים שקאי על הקב''ה שברא את האדם בחכמה‪ ,‬ורק שנחלקו מהו‬ ‫האדם מברך 'אשר יצר' ומודה להקב''ה שבראו‪ ,‬הוא מקיים בזה‬ ‫נקודת החכמה‪ ,‬י''מ שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה (גמ' ברכות דף‬ ‫תכלית יצירתו בעוה''ז שהיא להודות להקב''ה שבראו‪.‬‬ ‫ס'‪ ,‬שו''ע סי' ו' ס''א)‪ ,‬ואע''פ שכל הנבראים נבראו בחכמה גדולה כדכתיב‬ ‫ג‪ .‬מהותה‪ .‬מהות ברכת אשר יצר הוא שבח להשי''ת בכללות על יצירת‬ ‫(תהלים ק''ד) ''כולם בחכמה עשית''‪ ,‬מ''מ בבריאת גוף האדם ניכרת‬ ‫גוף האדם בחכמה ועל המבנה המתוחכם של איבריו כמו הפה‪ ,‬האף‪,‬‬ ‫חכמה יתירה יותר משאר נבראים (ברומו של עולם)‪.‬‬ ‫האוזן‪ ,‬הלב‪ ,‬הריאות והמעיים וכדומה‪ ,‬כמו כן הברכה מביעה‬ ‫יא‪ .‬חכמת הנקבים‪ .‬וי''מ על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה‬ ‫התפעלות מהחיבור המורכב בין הגוף הגשמי לבין הנשמה הרוחנית‬ ‫האדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא‪ ,‬והאדם מלא נקבים‬ ‫המאפשרת לאדם לחיות ולתפקד (לקמן אות כ''ב)‪.‬‬ ‫ואפ''ה רוחו משתמרת בתוכו‪ ,‬וזוהי החכמה אשר נברא האדם על ידו‬ ‫ד‪ .‬לאחר עשיית צרכיו‪ .‬אף שבעיקרה ברכה זו נתקנה כהודאה על יצירת‬ ‫(רש''י שם‪ ,‬שו''ע שם)‪.‬‬ ‫הגוף בכללותו‪ ,‬מכל מקום קבעו חז"ל לאומרה דווקא אחר עשיית‬ ‫יב‪ .‬הקדים מזונותיו לבריאת האדם‪ .‬וי''מ אשר יצר את האדם בחכמה‬ ‫צרכיו לפי שבשעה זו חש האדם בחוש את גודל פלאי הבריאה‬ ‫שהולך על בריאת אדם הראשון שהתקין הקב''ה את מזונותיו של‬ ‫שבתפקוד איבריו‪ ,‬ואת החכמה הנפלאה שבפתיחת הנקבים‬ ‫אדם הראשון ואח''כ בראו (תוס' שם)‪.‬‬ ‫וסתימתם כסדרן ובעיתם‪ .‬וכן ניכרת אז היטב טובה זו שהגוף פולט‬ ‫יג‪ .‬חכמת האדם‪ .‬אמנם יש מפרשים שהולך על האדם עצמו שנברא‬ ‫מתוכו את הפסולת‪ ,‬שאלמלא כן היה בא לידי סכנה גדולה‪ .‬ומתוך‬ ‫בחכמה‪ ,‬דעת ותבונה משא''כ שאר בעלי חיים שאין בהם חכמה‬ ‫הרגשה מוחשית זו מתעורר לב האדם ביתר שאת להודות ולהלל‬ ‫(מהרש''א ברכות דף ס' ע''ב)‪.‬‬ ‫להשי"ת על הנהגת גופו כתיקונו ובבריאות‪.‬‬ ‫'נקבים נקבים חלולים חלולים'‬ ‫סגולתה‬ ‫יד‪ .‬נקב וחלול‪ .‬הקב''ה ברא הרבה נקבים בגוף האדם‪ ,‬כגון פה וחוטם ופי‬ ‫ה‪ .‬סגולה שלא יחלה‪ .‬כאשר אדם מכיר טובה להקב''ה מעומק הלב על‬ ‫הטבעת‪ ,‬וגם ברא בו אברים רבים שהם חלולים כמו הלב‪ ,‬הכרס‬ ‫רוב חסדיו ורחמיו בבריאת הגוף ופעולותיו המופלאות‪ ,‬ומברך 'אשר‬ ‫והמעיים (שו''ע שם)‪ .‬חלולי''ם חלולי''ם בגימ' רמ''ח כנגד רמ''ח איברים‬ ‫יצר' בכוונה ובמתינות מתוך הודאה על הנס המתמיד שבבריאותו‪,‬‬ ‫שבאדם (תנחומא פ' שמיני)‪.‬‬ ‫וגם שאר ענייניו שלמים כראוי – מובטח לו שלא יחלה כל ימיו ולא‬ ‫'שאם יפתח אחד מהם וכו'‬ ‫יצטרך לרופא ולרפואותיו (סדר היום‪ ,‬ערך כוונת הברכות)‪ .‬שהרי כאשר‬ ‫טו‪ .‬ישנם נקבים וחללים בגוף שאפשר לחיות אפילו אם יסתמו או יפתחו‪,‬‬ ‫אדם חי מתוך תודעת הודאה וזוכר את חסדי הבורא על גופו‬ ‫ולכן המפרשים נדחקו לפרש את מילים 'אי אפשר להתקיים אפילו‬ ‫התמידית‪ ,‬אין לו צורך ב'תזכורת' משמיים על ידי חולי ח''ו‪.‬‬ ‫שעה אחת' כשנפתח או נסתם דבר‪ ,‬ומצאו דרכים שונים לפרשם‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לעולם ישבח אדם‪ .‬ועל דרך מאמר חז"ל בגמרא (שבת דף ל"ב עמוד א')‬ ‫טז‪ .‬עובר במעי אמו‪ .‬יש מפרשים שנוסח 'אם יסתם אחד מהם וכו' קאי‬ ‫'לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה‪ ,‬שאם יחלה אומרים לו הבא זכות‬ ‫רק על דבר מסויים‪ ,‬כגון הפה‪ ,‬שכשהעובר במעי אמו הוא סתום‬ ‫והיפטר' – ניתן לומר גם כן‪' :‬לעולם ישבח אדם על מתנת הבריאות‬ ‫וכשנולד הפה נפתח‪ ,‬ואם היה נשאר ח''ו סתום לא היה אפשר‬ ‫בעודה בידו‪ ,‬שלא יזדקק חס ושלום לייסורים כדי להכיר בטובת הבורא'‪.‬‬ ‫להתקיים אפילו שעה אחת‪ .‬והמילים 'אם יפתח אחד מהם קאי על כל‬ ‫ז‪ .‬סגולה לרפואה‪ .‬ומלבד השמירה לבריא‪ ,‬הנהגה זו היא אף סגולה‬ ‫האברים החלולים‪ ,‬שאם היה נפתח אחד מהם לא היה אפשר‬ ‫לחולה שיזכה להירפא מחוליו במהרה בעזרת השם יתברך (הגר"ח‬ ‫להתקיים אפילו שעה אחת (טור‪ ,‬ב''י‪ ,‬שו''ע שם)‪.‬‬ ‫קנייבסקי)‪ ,‬שכן כאשר האדם מתמקד בטוב שיש לו‪ ,‬מודה ומשבח על‬ ‫יז‪ .‬עשיית צרכיו‪ .‬ויש מפרשים שאכן מדבר על הנקבים כשאדם צריך‬ ‫החסדים שעימו‪ ,‬ולא על חלק הלא טוב‪ ,‬הרי הוא פותח שערי שמיים‬ ‫לנקביו‪ ,‬ואכן הרגע הראשון שנסתם נקביו לא מהווה סכנה‪ ,‬אבל יש‬ ‫ומושך על עצמו שפע של חסד‪ ,‬רחמים ורפואה שלמה‪.‬‬ ‫שלב מסוים אחר סתימה ארוכה שמהווה סכנה‪ ,‬ומאותו רגע אי אפשר‬ ‫ח‪ .‬אמירה מתוך הכתב‪ .‬סגולה עצומה לזכות לכוונה ולהכרת הטוב היא‬ ‫להתקיים אפיל שעה אחת‪ ,‬וכמו כן אם אדם משלשל יתר מדי יש גבול‬ ‫לברך מתוך הכתב‪ ,‬שכן ההתבוננות במילים הקדושות מעוררת את‬ ‫שגופו יסתכן עי''ז‪ ,‬ורגע אחר גבול זה אינו יכול להתקיים אפילו שעה‬ ‫הלב להודות לבורא ומונעת אמירה מתוך הרגל או במהירות‪ .‬לכן‬ ‫אחת (ב''י‪ ,‬שו''ע שם)‪.‬‬ ‫אשרי המהדרים לתלות לוח עם נוסח הברכה במקום המותר סמוך‬ ‫כט‪ .‬א‪ .‬משום שעשיית צרכים מותרת רק לאחר הסרת רוח הרע שעל ידיו‬ ‫'רופא כל בשר'‬ ‫ולפיכך גם ברכת אשר יצר נאמר אחר הסרת רוח הרע בבוקר של‬ ‫יח‪ .‬רופא‪ .‬משום שע''י הנקבים מוציא אדם את פסולת מאכלו‪ ,‬ואם היה‬ ‫נטילת ידים אפילו ללא עשיית צרכים (דרכ''מ)‪ ,‬ב‪ .‬או משום שהוא‬ ‫הכל מתעפש בתוך בטנו ולא היה מוציאו מת‪ ,‬הרי שהוצאת הפסולת‬ ‫ברכת השבח על מנהגו של עולם כמו שאר ברכות השחר שמברך‬ ‫נקרא רפואה‪ ,‬וזהו הכוונה שהקב''ה מרפא את הגוף כל פעם שאדם‬ ‫'מלביש ערומים' אע''פ שלא התלבש לפני כן (ב''ח שם)‪.‬‬ ‫נפנה (שו''ע)‪.‬‬ ‫ל‪ .‬ג‪ .‬ועוד טעם‪ ,‬שאע''פ שבדרך כלל אין מברכים 'אשר יצר' על עיטוש‬ ‫יט‪ .‬כל בשר‪ .‬כאשר אדם נזקק לרופא בשר ודם‪ ,‬גם כשהרופא מצליח לרפא‬ ‫מלמטה‪ ,‬מ''מ בבוקר תיקנו לברך גם עליו מאחר שא''א בלא עיטוש‪ ,‬כמו‬ ‫את האיבר החולה שלשמו פנו אליו‪ ,‬פעמים רבות עלולה התרופה או‬ ‫בנטילת ידים שתיקנו שא''א שלא טינף ידים בלילה (ב''ח שם)‪ .‬ד‪ .‬ועוד‬ ‫הטיפול לפגוע באיבר אחר ולגרום לתופעות לוואי‪ .‬אך הקב''ה‪ ,‬יוצר‬ ‫טעם משום שנעשה כבריה חדשה (מג''א סק''ב)‪ ,‬דהיינו עצם הדבר שקם‬ ‫האדם ומבין את כל רזי הגוף ומערכותיו‪ ,‬כאשר הוא שולח רפואה –‬ ‫בבוקר ונעשה כבריה חדשה אף אם לא נתעטש מלמטה מברך (הג' הגר''א‬ ‫הוא מרפא את כל הבשר בשלמות ובחמלה‪ ,‬רפואה אמיתית ומלאה‬ ‫בשו''ע‪ ,‬מ''ב סי' ד' סק''ג)‪.‬‬ ‫ללא שום נזק או פגע באיבר אחר (מו''ר בעל שבט הקהתי)‪.‬‬ ‫לא‪ .‬למעשה‪ .‬מאחר שהוא מחלוקת הפוסקים‪ ,‬יש לחוש מספק לצאת כל‬ ‫'ומפליא לעשות'‬ ‫השיטות ולכן בבוקר יעשה צרכיו ורק אח''כ יברך 'אשר יצר' (מג''א סי'‬ ‫כ‪ .‬נוד נקוב‪ .‬יש מפרשים שהפלא מתפרש כמו שמתפרש אשר יצר את האדם‬ ‫ד' סק''א)‪ ,‬כל שכן כשהיה ער כל הלילה‪ ,‬שחסר הטעם של בריה חדשה‬ ‫'בחכמה' בתחילת הברכה והסיום הינו כעין הפתיחה (לעיל אות י''א)‪ ,‬שהאדם‬ ‫(טעם ד'‪ ,‬לעיל אות ל') שלא יברך בלי עשיית צרכים (מ''ב שם)‪.‬‬ ‫דומה לנוד מלא רוח‪ ,‬ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא‪,‬‬ ‫בירך בבית לא יברך שוב בביהכ''נ‬ ‫והאדם מלא נקבים ועדיין רוחו משתמרת בתוכו (רש''י‪ ,‬שו''ע שם)‪.‬‬ ‫לב‪ .‬ברכת על נטילת ידים‪ .‬לגבי ברכת 'על נטילת ידים' נחלקו המנהגים‬ ‫כא‪ .‬מערכת העיכול‪ .‬ויש מפרשים שהוא מפלאי הגוף שבורר טוב המאכל‬ ‫מתי מברכים אותו‪ ,‬יש שנוטלים ידים בביתם ומיד אח''כ מברכים‬ ‫ודוחה הפסולת (שו''ע שם)‪ ,‬דהיינו שמתפעלים ממערכת העיכול‪.‬‬ ‫ברכת 'על נטילת ידים'‪ ,‬ואז כשמגיעים לבית הכנסת מסדרים שאר‬ ‫כב‪ .‬מקשר נשמה עם הגוף‪ .‬ועוד מפרשים‪ ,‬שמפליא לעשות במה ששומר‬ ‫הברכות‪ ,‬ברכות התורה וברכות השחר‪ ,‬משמיטים את ברכת ענט''י‪,‬‬ ‫את רוח האדם בקירבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי‪ ,‬והכל ע''י‬ ‫שהרי כבר ברכו ואין לברכו פעמים (שו''ע ורמ''א סי' ו' ס''ב)‪.‬‬ ‫הקב''ה שהוא רופא כל בשר‪ ,‬כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו‬ ‫לג‪ .‬ויש שנוהגים ליטול ידים בבית ולא מברכים עד שמגיעים לבית הכנסת‬ ‫משתמרת בקרבו (רמ''א שם)‪.‬‬ ‫ואז מברכים כל הברכות כסדרם (שו''ע ורמ''א שם)‪ ,‬ומ''מ לא יפסיק הרבה‬ ‫ביניהם כדי שלא יהיה הפסק גדול בין נטילה לברכה (מ''ב סק''ח)‪.‬‬ ‫גדרי הברכה‬ ‫לד‪ .‬ברכת אשר יצר‪ .‬כן הוא הדין לגבי ברכת אשר יצר‪ ,‬שאם קם בבוקר ויצא‬ ‫ברכת השבח או ברכת הנהנין‬ ‫לנקביו‪ ,‬אם בדרך כלל מסדר כל הברכות בבית הכנסת‪ ,‬אזי לא יברך ברכת‬ ‫כג‪ .‬דנו הפוסקים בגדרו של ברכת 'אשר יצר' האם היא ברכת השבח או‬ ‫'אשר יצר' מיד אחר עשיית צרכיו כהרגלו בקימה מן המטה אלא ימתין‬ ‫ברכת הנהנין (עי' פמ''ג או''ח סי' ו'‪ ,‬הקדמה להל' ברכות‪ ,‬שו''ת מנחת שלמה ח''ב‬ ‫ויברך בבית הכנסת אחר ברכת נטילת ידים ולפני ברכת 'אלקי נשמה'‪.‬‬ ‫סי' ד' אות כ''ח) ויש בזה כמה נפ''מ לדינא כמו אם יצא מוציא‪ ,‬או אם יש‬ ‫לה‪ .‬ואם בירך 'אשר יצר' בביתו קודם ההליכה לבית הכנסת‪ ,‬אזי אינו יכול‬ ‫לברך בבוקר בלי עשיית צרכים וכדומה‪ ,‬ויתבארו בהמשך ההלכות‪.‬‬ ‫לברך שוב 'אשר יצר' בבית הכנסת ע''פ סדר ברכות השחר‪ ,‬שהרי כבר‬ ‫כד‪ .‬ברכת השבח‪ .‬רוב פוסקים נוקטים שהיא ברכת השבח כמבואר מתוכן‬ ‫בירך על צרכיו בביתו‪ ,‬אלא אם כן יצא לצרכיו שוב אח''כ‪ ,‬שאז צריך‬ ‫נוסוחו שהוא שבח להקב''ה על פלאי קיום ותפקוד הגוף כתיקונו‪,‬‬ ‫לברך שוב בבית הכנסת‪ .‬והרבה אנשים לא שמים לב לזה ומברכים‬ ‫ואינו נחשב כברכת הנהנין‪ ,‬ועל אף שיש הנאת הגוף והקלה לאחר‬ ‫שוב בבית הכנסת כפי שנדפס בסידור אע''פ שלא עשו צרכים‬ ‫עשיית צרכיו‪ ,‬אין זה נחשב כשאר הנאות אלא כהסרת צער‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬ובאים לידי ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫כה‪ .‬ברכת הנהנין‪ .‬אמנם יש פוסקים המציעים ומוכיחים שהוא נחשב כעין‬ ‫לו‪ .‬ובאופן זה אין להתיר ע''פ הדיעות שמברכים 'אשר יצר' גם ללא‬ ‫ברכת הנהנין משום שעשיית צרכים מביאה לאדם הקלה‪ ,‬רווחה‬ ‫עשיית צרכים כנ''ל (לעיל אות כ''ח)‪ ,‬כיון שאז הענין האם אפשר לברך‬ ‫והנאה גופנית מיידית‪ ,‬בדומה לברכה אחרונה לאחר אכילה ושתיה‬ ‫בלי שום עשיית צרכים‪ ,‬אבל באופן שכבר בירך בבוקר בבית‪ ,‬בודאי‬ ‫(שו''ת משנה שכיר או''ח סי' ד')‪.‬‬ ‫אין להתיר לברך שוב בבית הכנסת ללא עשיית צרכים‪.‬‬ ‫ברכת אשר יצר בבוקר‬ ‫לז‪ .‬נשים‪ .‬הדבר שכיח אצל נשים שאינן הולכות לבית הכנסת כלל בבוקר‪,‬‬ ‫האם דווקא אחר עשיית צרכים‬ ‫ומברכות 'אשר יצר' אחר עשיית צרכים כהרגלן‪ ,‬ומאוחר יותר אומרות‬ ‫כו‪ .‬עוד נחלקו הפוסקים בדין ברכת 'אשר יצר' שאנו קובעים לאמרה בקום‬ ‫ברכות השחר וברכות התורה ובדרך כלל כוללות גם ברכת 'אשר יצר'‬ ‫האדם כל בוקר יחד עם שאר ברכות התורה וברכות השחר‪ ,‬האם היא‬ ‫באופן שלא עשו צרכים שוב ביניהם‪ ,‬והרי זה ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫נאמרת רק אחר עשיית צרכים‪ ,‬או שאפשר לאמרה גם בלי עשיית צרכים‪.‬‬ ‫לח‪ .‬בבית ספר‪ .‬כמו כן בבתי ספר שהילדים מברכים ברכת השחר ביחד‪,‬‬ ‫כשהם הגיעו לגיל חינוך‪ ,‬אין לברך איתם 'אשר יצר' אם כבר בירכו אשר‬ ‫כז‪ .‬רק עם עשיית צרכים‪ .‬דעת הרבה פוסקים שגם בבוקר א''א לברך אשר‬ ‫יצר בביתם‪ ,‬אלא אם כן השתמשו בשירותים אח''כ ולא בירכו לעצמם‪.‬‬ ‫יצר בבוקר רק אם עשה צרכיו‪ ,‬אבל אם לא עשה צרכיו כלל אין לברך‬ ‫'אשר יצר' (רמב''ם פ''ז תפילה ה''ד והלאה‪ ,‬ארצות החיים בארץ יהודה סק''ב‪ ,‬תוס'‬ ‫לט‪ .‬שליח ציבור‪ .‬שליח ציבור שנוהג לברך ברכת השחר וברכת התורה‬ ‫ברכות דף מ''ו ע''א ד''ה כל הברכות‪ ,‬ב''י סי' ד'‪ ,‬האריז''ל שער הכוונות דף א ע''ב)‪,‬‬ ‫ו'אשר יצר' בקול בבית הכנסת כגון בימים נוראים‪ ,‬יוודא שלא יברך‬ ‫אותן בביתו לפני לכתו לבית הכנסת כי אחרת לא יוכל לברכם שוב‬ ‫וכך ס''ל להמחבר (שו''ע סי' ד' ס''א) וכך נוהגים קהלות הספרדים ועדות‬ ‫בבית הכנסת מאחר שבימינו אין השליח ציבור מוציא את הציבור‬ ‫המזרח [צד זה אפשר להבין יותר אם נוקטים שברכת אשר יצר הוא‬ ‫בברכותיו‪ ,‬ואם שכח ובירך בביתו‪ ,‬יש עצה שיכול להוציא אחד מן‬ ‫ברכת הנהנין (לעיל אות כ''ה) ולכן אם לא נהנה אינו מברך]‪.‬‬ ‫הציבור שטרם בירך לעצמו‪ ,‬באופן שהוא מוציאו ידי חובתו בברכותיו‬ ‫כח‪ .‬גם בלי עשיית צרכים‪ .‬אמנם יש פוסקים הסוברים שבבוקר אפשר‬ ‫(מ''ב סק''י) [מעצם הדין שיכול להוציא אחר ידי חובתו ומדין ערבות‬ ‫לברך 'אשר יצר' גם בלי עשיית צרכים (אבודרהם הובא בב''י)‪ ,‬וכך הביא‬ ‫הוכיחו כמה פוסקים שעל כרחך ברכת 'אשר יצר' בבוקר הוא ברכת‬ ‫הרמ''א (שם) וכתב שכן נהגו (הלבוש‪ ,‬הגר''א‪ ,‬חיי אדם כלל ז' אות ז')‪[ ,‬צד‬ ‫השבח (אות כ''ד)‪ ,‬שאם היה ברכת הנהנין‪ ,‬לא היה יכול להוציאו‬ ‫זה מובן כשנוקטים שהוא ברכת השבח (לעיל אות כ''ד)]‪ .‬ומצינו בזה‬ ‫כשהוא בעצמו אינו מחוייב בדבר (שו''ת מנחת שלמה ח''ב סי' ד' אות כ''ח)]‪.‬‬ ‫כמה ביאורים כמו שיבואר‪.‬‬ ‫לזכות רפואת חולי ישראל‪ ,‬בעלום שם‬ ‫העלון מוקדש לרפואת א"מ הגב' אביבה בת פרחה תחי'‬ ‫שתחזור לאיתנה במהרה ותאריך ימים ושנים דשנים ורעננים‬ ‫לזכות זרי בת מונס‪ ,‬פג'מן אשר חיים בן זרי‪ ,‬יוסף בן זרי‬ ‫ותזכה לקבל פני משיח צדקנו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫נג'מה שירה בת פרנג'יס לרפואה שלמה‬ ‫ברכה בת שירה לזיווג ירא שמים‬ ‫לז''נ הבת עין רבי אברהם דב בן רבי דוד י''ב כסלו תר''א‬ ‫נתרם ע''י ידידנו ר' צבי מאיר טשעסיר הי''ו שיזכה בבני חיי ומזוני‬ ‫נתרם לרפואת מרן ראש הישיבה דגייטסהעד‬ ‫רבי אברהם בן חנה ליבה גורביץ‬ ‫נתרם לזכות ישראל מאיר בן צימלא‬ ‫לרפו''ש‬ ‫ולרפואת דיין ישראל בן רחל גוקאוויצקי – לונדון בית שמש‬ ‫לזכות אלטע חוה בת יהודית לרפואה שלמה‬ ‫לרפו''ש‬ ‫לזכות מירל פעסל בת חיה‬ ‫שרה חיה בת איטה לרפו''ש בתוך שאר חולי ישראל‬ ‫לרפו''ש‬ ‫לזכות אליהו דוד בן דינה דבורה‬ ‫לזכות מרת חיה ציפא בת שרה יהודית‬