gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: ויצא (2026-11-16)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון תקסח‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם בהיכל ה’ ‪-‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫מוה"ר שלמה יחיאל מיכל ב"ר משה ז"ל‬ ‫נפטר י"א כסלו שנת תשע”ד לפ”ק‬ ‫בעוד יום‪ ,‬וכדעת רבי יהודה דתפילת מנחה עד פלג המנחה‪ ,‬ומפלג‬ ‫המנחה ואילך הוא זמן תפלת ערבית‪.‬‬ ‫רעווא דרעווין פרשת ויצא תשנ״ג‬ ‫הונצח ע''י משפחת בנו הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח‬ ‫ובעיקר שיטת רבי יהודה דמזמן פלג המנחה אפשר להתפלל‬ ‫ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם‬ ‫מוה"ר יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫ערבית צ"ב‪ ,‬דהלא בכל דיני התורה התלוי בלילה‪ ,‬הולכים אחר‬ ‫מראשותיו וישכב במקום ההוא‪.‬‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו‬ ‫שקיעת החמה לגמרי כשיהיה לילה‪ ,‬ומדוע לגבי תפילת ערבית‬ ‫ב‪ .‬במדרש (בר"ר סח‪ ,‬ב) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים‪ ,‬אשא‬ ‫המפוארים‪ ,‬עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫אמרינן שזמנה מפלג המנחה בעוד היום גדול‪.‬‬ ‫עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני‪ ,‬מאין יבוא עזרי‪ ,‬אליעזר בשעה‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בגמרא (ברכות כז ע״ב) נחלקו רבן גמליאל ורבי יהושע אם‬ ‫תפלת ערבית רשות או חובה‪ ,‬וצריך להבין שהלא תפלות אבות‬ ‫שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים‬ ‫וגו' ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד וכו'‪ ,‬חזר ואמר מה אנא‬ ‫תקנום‪ ,‬אברהם תיקן תפלת שחרית‪ ,‬יצחק תיקן תפלת מנחה‪ ,‬ויעקב‬ ‫מובד סברי מן בריי חס ושלום‪ ,‬לית אנא מובד סברי מן בריי אלא‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫תיקן תפלת ערבית (שם כו ע״ב)‪ ,‬ומאי שנא תפלת ערבית משאר‬ ‫עזרי מעם ה' וגו'‪ ,‬ה׳ ישמרך מכל רע‪ ,‬מעשו ומלבן‪ .‬וצריך להבין‪,‬‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫התפלות‪ ,‬שדוקא בה נחלקו אם היא רשות או חובה‪.‬‬ ‫וכי יעלה על הדעת שיעקב אבינו ע״ה היה מאבד חלי' תקותו‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫ה‪ .‬בתורת חיים במסכת חולין (שם) מבאר הא דתיקן יעקב‬ ‫ובטחונו בהשי״ת מחמת שאין בידו ממון‪ ,‬עד שהוצרך לחזור ולומר‬ ‫‪ .‬קצא ‪.‬‬ ‫תפילת ערבית באותה שעה ולא תיקנה קודם לכן‪ ,‬דשמא נאנס אז‬ ‫'לית אנא מובד סברי מן בריי'‪.‬‬ ‫ולא התפלל מנחה לפי ששקעה עליו החמה פתאום שלא בעונתה‪,‬‬ ‫ג‪ .‬בגמרא (חולין צא ע״ב) דרשו כתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך‬ ‫בירור הלכה ע"ד מירוח על היד שנותן‬ ‫וקיימא לן מי שנאנס ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים‬ ‫חרנה‪ ,‬וכתיב ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש‪ .‬כי מטא לחרן‬ ‫לצורך רפואה אם חוצץ לענין נטילת ידים‬ ‫הראשונה לשם חובה והשנייה לתשלומין‪ ,‬לכך עמד הוא ותיקן‬ ‫אמר‪ :‬אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי (ביהמ"ק) ואני לא‬ ‫‪ -‬לענין מקפיד ולענין רוב‬ ‫אז תפילת ערבית והתפלל אותה שתים‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ולכאו' צ"ב‪ ,‬שהרי‬ ‫התפללתי בו‪ ,‬בעי למיהדר כיון דהרהר בדעתיה למיהדר קפצה ליה‬ ‫מלשון הגמרא 'כד צלי בעי למיהדר' משמע שהתפלל מנחה ואח"כ‬ ‫ארעא‪ ,‬מיד ויפגע במקום‪ ,‬כד צלי בעי למיהדר (לאחר שהתפלל ביקש‬ ‫ביקש לשוב לחרן מבעוד יום ואז שקעה חמה‪ ,‬וצ"ב א"כ איזה‬ ‫ב"ה‬ ‫תפילה נחסר ממנו שביקש יעקב להשלימו אח"כ בערבית‪.‬‬ ‫לחזור לחרן)‪ ,‬אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה‬ ‫מיד בא השמש‪.‬‬ ‫לענין נטילת ידים יש לסמוך דכל דהוא‬ ‫יעקב אבינו ביקש להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה‬ ‫ובתוספות (ברכות כו ע״ב‪ ,‬ד״ה יעקב) הקשו דהכא משמע שהתפלל‬ ‫כדרך רפואה לא חוצץ‪ ,‬וכמו שהאריך בכתב‬ ‫ויש לומר בזה‪ ,‬דהנה שני זמנים נאמרו בתפלת מנחה‪ ,‬מנחה‬ ‫יעקב אבינו ערבית מבעוד יום‪ ,‬שהרי לאחר שהתפלל היה בדעתו‬ ‫סופר (שו"ת יו"ד סי' צ"א) [דכל שהחציצה עליו לתועלת‬ ‫גדולה משש שעות ומחצה‪ ,‬ומנחה קטנה מתשע שעות ומחצה‪.‬‬ ‫לחזור לחרן‪ ,‬ורק אחר כך שקעה עליו החמה‪ ,‬ואילו במתני' בברכות‬ ‫רפואה ואין דעתו להסירו עכשיו הוי כדבר שאינו מקפיד‪,‬‬ ‫ואיתא ברמב"ם (הלכ' תפילה פ"ג ה"ב) ובשו"ע דעיקר זמנה לכתחלה‬ ‫אמרו שתפילת ערבית זמנה מצאת הכוכבים‪ .‬וכתבו התוס' דמכאן‬ ‫הוא בזמן מנחה קטנה‪ ,‬שתפילת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים‬ ‫יש להוכיח שיכולין להתפלל מעריב מבעוד יום כיעקב שהתפלל‬ ‫כיון שרוצה בו לרפואתו‪ ,‬עיי"ש]‪ ,‬אף דלענין טבילה‬ ‫נתקן‪ ,‬שהיה קרב בתשע ומחצה כדאיתא במשנה (פסחים נח ע״א‪ ,‬שו"ע‬ ‫אין רוצה לסמוך [כמ"ש שם במסקנת דבריו שלא‬ ‫סי' רל״ג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫לסמוך ע"ז לענין מעשה‪ ,‬עיי"ש]‪ ,‬מ"מ לענין נטילת‬ ‫והנה הרמב"ם מביא מהגאונים שיכול אדם להתפלל ב' פעמים‬ ‫ידים יש לסמוך‪.‬‬ ‫תפילת מנחה‪ ,‬מנחה גדולה וקטנה אחת לשם חובה ואחת לשם‬ ‫נדבה‪ ,‬ואמנם נחלקו הראשונים (הובא בטור או"ח סימן רל״ד) איזה מהם‬ ‫והרוב לענין נטילת ידים לכאורה תלוי כל‬ ‫יעשה חובה ואיזה מהם יעשה נדבה‪ .‬הרמב״ם (שם הלכה ג׳) כתב‬ ‫אחד ואחד כפום שיעורא דילי' [דהנה רוב לענין‬ ‫וז"ל שנהגו אנשים הרבה להתפלל ב' פעמים תפילת מנחה‪ ,‬מנחה‬ ‫קול צהלה ורנה שפתינו אז תרננה‬ ‫גדולה ומנחה קטנה והאחת רשות‪ ,‬והורו קצת הגאונים שאין ראוי‬ ‫נשגר בזה‪ ,‬בשבח ושירה‪,‬‬ ‫חציצה היינו אותו אבר שצריך טהרה‪ ,‬וא"כ לענין נטילת‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‪ ,‬קדם מע"כ‬ ‫להתפלל רשות אלא מנחה גדולה‪ ,‬ומנחה קטנה יתפלל לשם חובה‪.‬‬ ‫ידים תלוי בדעות (סי' קס"א ס"ד) עד איזה פרק היד‬ ‫הגה"צ אבד"ק עמק התשובה שליט"א‬ ‫אמנם הרא״ש בתשובה (כלל ד׳ סימן ט׳‪ ,‬הובא בטור שם)‪ ,‬סובר דכיון‬ ‫נוטלין‪ ,‬ורוב של אותו פרק חוצץ]‪ .‬ולכן יזהרו שעכ"פ‬ ‫שכבר הגיע זמן תפלת מנחה‪ ,‬יתפלל הראשונה לשם חובה‪ ,‬ואם‬ ‫לרגל שמחת לבו‬ ‫לא ימרח על רוב היד [דזה לכו"ע הוי חציצה]‪ .‬וכף‬ ‫ירצה‪ ,‬יתפלל אחר כך השנייה לשם נדבה‪.‬‬ ‫בנישואי בתו הצוה"ח תחי'‬ ‫היד ובין האצבעות נחשב לשיעור רוב [דכל שהוא‬ ‫וכתב הטור שאנן אין נוהגין להתפלל שתיהן‪ ,‬דלתפלת נדבה‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫מחויב נטילה מצטרף לשיעור רוב]‪.‬‬ ‫צריך כוונה יתירה‪ ,‬שצריך שיהא האדם מכיר בעצמו שיוכל לכוון‬ ‫עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש‬ ‫בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת‪ ,‬והלואי שנוכל לכוון‬ ‫הרב אלימלך שליט"א‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫כראוי בשלש התפלות הקבועות שתיקנו חכמים‪ .‬עכ"פ נמצא שיש‬ ‫בזה שתי דעות‪ :‬אם מנחה גדולה היא נדבה ומנחה קטנה חובה‪ ,‬או‬ ‫בן הרה"ג רבי יעקב אלחנן וואגשאהל שליט"א‬ ‫בן הגה"צ חיים מאיר שליט"א‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫שמנחה גדולה חובה ומנחה קטנה נדבה‪.‬‬ ‫חתן הגה"צ אבד"ק טאלטשאווא זצ"ל‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫על פי זה יש לומר‪ ,‬דיעקב אבינו בודאי נהג כהני חסידים‬ ‫יהא רעוא מקדם אבינו שבשמים‪ ,‬שהזיווג יעלה יפה לתפארת‬ ‫הי"ו‬‫מוה"ר יעקב יוסף פרידמאן‬ ‫הראשונים להתפלל ב' תפילות מנחה שהרי היה יכול לכוין‬ ‫עולמים‪ ,‬והקב"ה ישרה שכינתו באהליהם‪ ,‬יזכו לבנות בית‬ ‫נאמן בישראל‪ ,‬דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬ויזכה לראות‬ ‫לרגל אירוסי בתו למז"ט‬ ‫בתפילתו כראוי‪ ,‬וכשהגיע יעקב לאותו מקום התפלל שם מנחה‬ ‫מהם ומכל יוצ"ח רב נחת דקדושה מתוך שמחה לרוב‪,‬‬ ‫הרחבת הדעת ומנוחת הנפש‪ ,‬יברך ה' חילו ופועל ידיו‬ ‫עב"ג הבה”ח המופלג בתוי”ש יהודה יואל ני"ו‬ ‫גדולה‪ ,‬ולאחר מכן ביקש לחזור לביתו ולהשלים שם מנחה קטנה‪,‬‬ ‫ירצה להמשיך במעשיו הברוכים לכבוד ה' ותורתו‪,‬‬ ‫בן ידידינו הנכבד מוה"ר וואלף שווארץ "ו‬ ‫ובשכר זה יתברך בכל הברכות‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו‬ ‫אלא ששקעה עליו החמה שלא בעונתה‪ ,‬כמו"ש בגמ' כד צלי בעי‬ ‫האמורות בתורה וכלטוב‬ ‫ומכל יו”ח‪ ,‬מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫למהדר‪ ,‬אלא שנאנס ולא היה יכול להתפלל מנחה קטנה בזמנה‪ ,‬ועל‬ ‫סלה ועד‪.‬‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫כן הוצרך להשלים בזמן הערב את התפלה שהיה בדעתו להתפלל‪,‬‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫ואז תיקן תפילת ערבית כדברי התורת חיים‪.‬‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר התשובה‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫תשובה‪ :‬אם הוא דבר שנעשה לקיום‪ ,‬יש בזה משום תיקון‬ ‫‪.‬במש תשאלה‪ :‬מה דקיי"ל שאין מחזירין ספר תורה בנמצא בו‬ ‫ג‬ ‫טעות בחסרות ויתרות‪ ,‬דאם חסר יו"ד או וי"ו או יתירה‬ ‫מנא דעושה בזה הכלי‪ ,‬ואין לעשות כן בשבת ויו"ט ‪ ,‬אמנם‬ ‫אם נעשה להשתמש בו רק פעם אחת ולזרקו אח"כ‪ ,‬יש לומר‬ ‫יו"ד או וי"ו אינו פוסלא‪ ,‬אם זה דוקא כשהאות באמצע‬ ‫דלא נעשה חלק הרגל רק להחזיקו ולסמכו ולא להשלמת צורת‬ ‫התיבה‪ ,‬או הוא גם כשהוא בתחילת התיבה‪ ,‬כגון שכתיב ‬ ‫ד‬ ‫הכלי ‪ ,‬ויש להקל להרכיבו‪.‬‬ ‫'ואם כסף תלוה' בוי"ו יתר‪ ,‬או להיפוך דכתיב 'לא תתורו‬ ‫‪5‬‬ ‫אחרי' וחסר וי"ו‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הא דאמרו שאין בקיאין בחסרות ויתרות היינו שאין‬ ‫‪.‬דמש תשאלה‪ :‬נכנס לגור לדירה שכבר היו קבועין בו מזוזות ‬ ‫שינוי נרגש במבטא‪ ,‬אבל באופן שנרגש שינוי במבטא מוציאין‬ ‫לפניו‪ ,‬ואחר זמן נטלם כדי לבדוק את כשרותם‪ ,‬אם יכול‬ ‫ס"ת אחרתב‪.‬‬ ‫לברך כשחוזר וקובעם בפתח‪ ,‬כיון שהוא עדיין לא בירך על‬ ‫קביעותם מעולם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תשובה‪ :‬אינו יכול לברך‪ ,‬כיון שכבר נקבע תחלה כדין על ידי‬ ‫‪.‬גמש תשאלה‪ :‬מצוי בזמנינו כלים של 'פלעסטיק' העשוי משני‬ ‫ישראל‪ ,‬לא שנא ע"י עצמו ולא שנא ע"י אחר‪ ,‬הוי כמקיים‬ ‫חלקים נפרדים וצריכים לחברם‪ ,‬חלק הכלי קיבול וחלק‬ ‫כבר מצוות מזוזהה‪ ,‬ואפילו מחליף המזוזות מפתח לפתח לא‬ ‫הרגל‪ ,‬ובעיקר משתמשים בהם באולמי השמחות‪ ,‬אם מותר‬ ‫יברךו‪ .‬רק אם עבר לילה כשנתן לבדיקה אחת מעת שנטלם‪,‬‬ ‫לחברם בשבת‪.‬‬ ‫דאז שפיר מברך על קביעותםז‪.‬‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫(הלכות מזוזה דיני‬ ‫ויותר מזה מבואר בדברי הדרך החיים‬ ‫שיוכל להשתמש בו‪ ,‬וכמו שאם יסמוך אותו בדבר אחר לא‬ ‫‪.‬א כמבואר באו"ח (סימן קמ"ג סעיף ג) ברמ"א‪ :‬והא דמוציאין‬ ‫מקומות וכו'‪ ,‬דין י"א) דאף אם קבע כבר בלי ברכה‪ ,‬ואח"כ שוב‬ ‫יהיה כעשיית כלי‪ ,‬כמו כן זה הוי רק סמך שיעמוד להשתמש‬ ‫אחרת דוקא בשנמצא טעות גמור‪ ,‬אבל משום חסירות‬ ‫נטלה ומחזירה אינו מברך‪ ,‬כיון דכבר קבע בלי ברכה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫בו‪ ,‬והוא כמו סברת מרן זצ"ל [עיין גליון תפ"ט] אצל‬ ‫ויתירות אין להוציא אחרת שאין ספרי התורה שלנו מדוייקים‬ ‫לא נתבטל קביעות הישנה וא"כ לא נחשב קביעות חדשה‬ ‫השתמשות עם פתיל צף ביו"ט‪ ,‬שתוחבין הפתילה תוך דבר‬ ‫כל כך‪ ,‬שנאמר שהאחרת יהיה יותר כשר‪ .‬ובמשנ"ב (שם‬ ‫לברך עליו‪ ,‬וכאשר כן נראה פשטות דברי הש"ך (סימן רפ"ו‬ ‫מציף שמחזיק אותו‪ ,‬דסבירא לי' דשרי לתוחבו דאינו כלי‬ ‫סקכ"ו) כגון ווי'ן או יודי'ן מלאים או חסרים שלא נשתנה בהן‬ ‫סקכ"ה)‪ ,‬ובזה שאר אחרונים לא סבירא להו הכי וכמבואר‬ ‫אחד בזה‪ ,‬רק דנעשה להחזיק הפתילה‪ ,‬וכמו כן בזה באופן‬ ‫הענין והמבטא‪ ,‬כגון במקום שצריך לכתוב אבותינו מלא וי'ו‬ ‫בשו"ת כת"ס (יו"ד סימן קל"ט ועוד)‪ ,‬דכיון דלא בירך כלל א"כ‬ ‫שאינו להשתמשות קבוע‪ ,‬נראין הדברים שנעשה רק לסעדו‬ ‫ונמצא חסר או להיפוך וכו'‪ ,‬אבל טעות שנשתנה במבטא אף‬ ‫יכול לברך ככל מצוה שיש לה משך זמן‪ ,‬אבל באופן שכבר‬ ‫ולהחזיקו שיוכל להשתמש בו‪ ,‬ועיקר הכלי הוא הבית קיבול‬ ‫שלא נשתנה הענין‪ ,‬כגון כבש שהיה כתוב במקום כשב‪ ,‬או‬ ‫בירך על קביעותן הוא או אחר נמשכת הברכת כל זמן שלא‬ ‫דנגמר‪[ ,‬וזהו חוץ ממה דיש סוברים דבכלי הנעשה להשתמש‬ ‫שלמה במקום שמלה צריך להוציא אחרת וכו'‪ .‬וכמבואר כל‬ ‫נפסקה קביעותן‪ ,‬ועל כן אפילו אם נטלן השני מ"מ כיון‬ ‫בו רק פעם אחד ולזרקו אחר שימושו‪ ,‬דאין בו משום‬ ‫זה בשער אפרים (שער ה ובדין כ"ז)‪.‬‬ ‫שלא נפסק קביעות הראשון אינו יכול לברך על זה‪ ,‬ומדברי‬ ‫מכבפ"ט‪ ,‬אבל דעת מרן זצ"ל נראה דלא סבירא הכי‪ ,‬עיין‬ ‫‪.‬ב דהיינו דאין לומר כיון דאין הוי'ו בזה מעצם משמעות‬ ‫המור וקציעה (סימן י"ט) משמע לכאורה דיכול לברך בכה"ג‬ ‫גליון (‪ ).....‬דלענין מכב"פ אין חילוק‪ ,‬מ"מ נראה דהיינו בגמר‬ ‫הדבר‪ ,‬רק דבא להוסיף על הראשונים‪ ,‬או שלא להוסיף‬ ‫שנטלן‪ ,‬כיון דמ"מ עושה מעשה קביעות והוא מצוה חדשה‪,‬‬ ‫עשיית כלי‪ ,‬אבל בזה כשמרכיב ב' חלקים‪ ,‬בכה"ג אמרינן‬ ‫רק ענין חדש‪,‬אבל עצם הענין הוא כמתכונתו‪ ,‬וא"כ היה‬ ‫אבל אינו מוכרח דמשמע שם דקאי כדאיירי המג"א‪ ,‬דלא‬ ‫דלא נעשה כלי אחד רק נעשה לשמש הכלי ולהחזיקו]‪.‬‬ ‫מקום לומר דאינו בכלל שינוי עצם התיבה‪ ,‬מ"מ כיון דכללו‬ ‫בירך כשקבעו ועכשיו רוצה לברך‪ ,‬על זה קאמר דיברך‬ ‫‪.‬ה דהנה המג"א (סימן י"ט סק"א) כתב וז"ל‪ :‬ואפשר דה"ה‬ ‫האחרונים דכל שינוי במבטא אף שלא נשתנה הענין מוציאין‪,‬‬ ‫כשעושה מעשה‪ ,‬אבל כשבירכו כבר על קביעות מזוזה זו‪ ,‬כל‬ ‫במזוזה אם קבע בו מזוזה קודם שדר בתוכו‪ ,‬כשנכנס לדור‬ ‫א"כ לא גרע זה מכשב וכבש וכה"ג‪ ,‬ובפרט דבזה יש גם‬ ‫זמן שלא נפסק הקביעות עדיין נמשכת הברכה על הקביעות‬ ‫בתוכו מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה ע"כ‪ .‬ומבואר‬ ‫שינוי משמעות אם הוי בא להוסיף אלמעלה או ענין חדש‪,‬‬ ‫מזוזה‪ ,‬ועל כן כל זמן שלא הפסיק הקביעות לא יברכו‪.‬‬ ‫דסבירא לי' להמג"א דמברכין ברכה כשנכנס לדור‪ ,‬אף שנקבע‬ ‫וכמו שכתב בשער אפרים (שם) דמה דאין מוציאין הוא‬ ‫‪.‬ו דבמה שמחליף מפתח לפתח‪ ,‬אין זה עשיה חדשה דהכל‬ ‫כבר‪ ,‬ולפי זה יש לומר דהכי נמי אף דכבר בירך הראשון על‬ ‫באותיות אהו"י כשבאין לשימוש ולא לשורש‪ ,‬וא"כ בנ"ד הוי‬ ‫חיוב אחד של אותו בעה"ב‪ ,‬וכבר בירך על מזוזה זו‬ ‫הקביעות‪ ,‬מ"מ עכשיו יכול לברך השני על הדירה‪ ,‬ברכת לדור‬ ‫כמו דבא לשורש‪.‬‬ ‫בקביעות הראשון‪ ,‬ומה שבספר האשכול (הלכות מזוזה דף ע"ג‬ ‫בבית שיש בו מזוזה‪ ,‬כיון דהוי חיוב חדש ולא בעינן דווקא‬ ‫‪.‬ג כדנתבאר בסימן שי"ז (סעיף ב‪ ,‬במג"א סק"ז) ובסימן ש"מ (סעיף‬ ‫ע"ב) כתב‪ :‬אבל אם מסיר אותה ומניח אחרת במקומה‪ ,‬כיון‬ ‫קביעות לברך‪[ ,‬וי"ל דאף המג"א לא סבירא רק כשקבעה כבר‬ ‫ח) דאין נותנין מוכין לתוך הכר‪ ,‬דכשנותן בפעם ראשון אף‬ ‫ולא בירך‪ ,‬כיון דהוא עשה מ"מ מעשה המצוה מברך‪ ,‬רק‬ ‫דהוא באופן רפוי שאין בו טירחא‪ ,‬יש בו תיקון מנא‪.‬‬ ‫דאזלה לה מצוה ראשונה צריך לברוכי על השנית‪ .‬התם מיירי‬ ‫דקאמר דעכשיו כשדר כבר נוסח הברכה הוא‪ :‬לדור בבית‪,‬‬ ‫דמניח חדשה שלא בירך עליו‪ ,‬אבל כשבירך על המזוזה‬ ‫ומ"מ אף אם הוא להשתמשות קבע‪ ,‬רק דבכל פעם אחר‬ ‫אבל כשהוא לא קבעה כלל ולא עשה מעשה המצוה של‬ ‫וקביעתן רק שמחליף הפתחים‪ ,‬עדיין נמשכת ברכה הראשונה‬ ‫השימוש כשמנקין אותן‪ ,‬מפרקין אותו ושוב מחזירין אותו‪,‬‬ ‫קביעות‪ ,‬אינו יכול לברך]‪ ,‬אבל האחרונים חלקו עליו‪ ,‬ונקטו‬ ‫עליו‪ ,‬ובזה איירי בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סימן רפ"ה) דמצריך‬ ‫ואינו טירחא להרכיבו זה בזה‪ ,‬בכה"ג אף בפעם הראשון‬ ‫כדברי הברכי יוסף (שם אות ב) שחלק על המג"א דלא תיקנו‬ ‫לברך עיין שם‪ ,‬ובשו"ת מהרש"ג (ח"א יו"ד סימן נ"ז ועוד) סברי‬ ‫לכאורה אין בו תיקון מנא‪ ,‬כדמצינו אצל אבנט דאם לא‬ ‫הברכה רק על מעשה הקביעות‪ ,‬וכתב וז"ל‪ :‬ואם בא לדור‬ ‫אף בזה שלא לברך‪ ,‬כיון דמ"מ בירך על מצוות מזוזה‬ ‫נעשה להתבטל‪ ,‬הוי רק להשתמשות הכלי ואינו עצם הכלי‪.‬‬ ‫ועדיין לא קבעה דאף דחובת הדר היא‪ ,‬ובארץ ישראל חייב‬ ‫שמחויב לקבוע‪ ,‬ואין הברכה על החפץ‪ ,‬אבל באופן שכבר‬ ‫‪.‬ד וכמבואר במג"א (שם) אצל אבנט דאם עשוי להכניס‬ ‫מיד‪ ,‬מ"מ לא איתרמי ליה בה שעתא‪ .‬ואחר שכבר נכנס לדור‪,‬‬ ‫בירך על קביעתה רק שמחליף באותו בית‪ ,‬עדיין ברכתה‬ ‫ולהוציא‪ ,‬אף דמשתמשין ביחד מ"מ אינו חלק מצורת‬ ‫כשמוצאה וקובעה‪ ,‬מברך בקביעותה שפיר‪ .‬וכן אם הבית יש‬ ‫הראשונה עליו‪ ,‬ובכה"ג יש לומר דלכו"ע לא יברך‪ ,‬ועיין‬ ‫בו מזוזה ויצא השוכר הראשון והניחה שם‪ ,‬ובא רעהו השוכר‬ ‫גמר הכלי‪ ,‬רק דהוי כמשמש לכלי‪ ,‬ואף דבנ"ד הרי אינו‬ ‫בחובת הדר (פרק א הערה מ"ב) שצידד כן‪ ,‬ועל כן לא יברך‬ ‫השני וכבר יש שם מזוזה אף דבא לדור בבית שיש בו מזוזה‪,‬‬ ‫עשוי להכניס ולהוציא רק זורקין אותו‪ ,‬מ"מ כיון דאינו‬ ‫כה"ג‪.‬‬ ‫אין לשוכר שני מקום לברך‪ ,‬דהוא לא נתעסק בה כלל‪ ,‬וכבר‬ ‫לקביעות כלי רק משתמשין בו פעם אחת‪ ,‬נראה שאינו נעשה‬ ‫‪.‬ז וכמו דמורינן בכל מקום שמסיר המזוזה לבדקן‪ ,‬דכשמפסיק‬ ‫בירך השוכר שלפניו‪ ,‬שנתעסק בה וקבעה‪ ,‬אף דהשני שפיר‬ ‫כצורת הכלי‪ ,‬רק שסומכין בזה הכלי דהיינו הכלי קיבול‬ ‫יום אחד שוב מברך‪ ,‬הכי נמי גם בזה לא נתחייב ברכה‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫מקיים המצוה שדר בבית שיש בו מזוזה ואיהו לא עביד מידי‪.‬‬ ‫רק כה"ג‪ ,‬ועיין בשו"ת תשובה מיראה (ח"ב סימן רמ"ד‪ ,‬בלומדת‬ ‫לכן קבעו הברכה בעת קביעותה דהוא גמר עשיית המצוה‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫יראתך אות תקצ"א) דכן מורים בבי מדרשא‪ ,‬דהיסה"ד והפסק‬ ‫עכ"ד‪ .‬ומבואר דהדייר השני אין לברך עליו דהא לא נתעסק‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫הוי בזה כשעבר לילה אחת‪[ ,‬ושם מובא דהשיב מרן זצ"ל‬ ‫בו כלל‪ ,‬וכיון דהשני מקיים המצוה בקביעות הראשון‪ ,‬א"כ חל‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫דבעינן שיעבור מעל"ע כדי לברך‪ ,‬וכנראה דלא ברירא לי'‬ ‫ברכת הראשון כשקבעתו על דיורו של השני‪ ,‬וכל זמן שלא‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫השיעור בזה‪ ,‬אי בעינן יום שלם או לילה א']‪.‬‬ ‫הפסיק הקביעות הברכה נמשכת‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דיני שכר‬ ‫שבת (א)‬ ‫דבר הלכה‬ ‫פרסם‬ ‫ל ת וענינים‬ ‫דו‬ ‫עוב בכתב ובין‬ ‫דבר הזכרונות‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫בין‬ ‫של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫ע"פ‬ ‫אופן הקציצה וחישוב השכר בהבלעה‬ ‫גדר איסור שכר שבת‬ ‫ב קשר‬‫הת‬ ‫כשראיתי שאין לדבר‬ ‫[תרכד]‬ ‫נאלהלמערכת‬ ‫סוף ותכלית‪ ,‬הרימותי‬ ‫בתורת ה' חפצו‬ ‫‪ .‬דכשרוצה ליתן שכר שבת‬ ‫‪ .‬אאסור לישראל לקבל שכר על‬ ‫בקולי ואמרתי‪" :‬א גוטן‬ ‫סיפר העסקן הדגול הרה"ח ר' לוי‬ ‫בהבלעה‪ ,‬לא יאמר בפירוש סכום השכר‬ ‫עבודה [המותרת] בשבת‪ ,‬וזהו איסור‬ ‫אווענט רב"‪.‬‬ ‫יצחק זילבער הי"ו‪ ,‬מנאמניו ומקורביו של‬ ‫לכל שעה בפני עצמו‪ ,‬כגון ‘כך וכך‬ ‫‘שכר שבת’‪ .‬איסור זה הוא על המקבל‪,‬‬ ‫אז נעתק רבינו מדביקותו בתורה‪ ,‬והרים‬ ‫האדמורי"ם מסקולען זצ"ל‪:‬‬ ‫לשעה’‪ ,‬אלא יאמר הסכום באופן כללי‬ ‫אבל על הנותן אין איסור‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם‬ ‫את עיניו‪ ,‬ומיד שהכיר בי שאני ממקורביי‬ ‫בשנת תשע"ב קנה אחד מידידיי דירה‬ ‫על כל השעות יחד‪ ,‬דהיינו ‘כך וכך‬ ‫שוכר עכו”ם על שבת [בדבר שאינו‬ ‫בית סקולען שאל אותי‪" :‬וואס מאכט ישעי'‬ ‫בבנין חדש‪ .‬הוא כבר שילם את הכסף‪,‬‬ ‫יעקב בן רייזל?" אשר באותה תקופה היה‬ ‫והתכונן בעזרת ה' לעבור לדירתו החדשה‪.‬‬ ‫עבור העבודה משעה זו עד שעה זו’‪,‬‬ ‫מלאכה אלא כגון שמירה וכיו”ב]‪ ,‬אין‬ ‫האדמו"ר מישועות יעקב מסקולען זצ"ל‬ ‫באופן שלא יהיה ניכר קציצת השכר‬ ‫שום איסור ליתן לו שכר שבת‪ ,‬משום‬ ‫באותה עת בא אליו איש אחד ואמר לו‬ ‫ממתין לישועה ולרפואה גדולה‪ ,‬שהמתין‬ ‫שבמקום שבו עומד הבנין שקנה הדירה היה‬ ‫על כל שעה בפני עצמה]ד[‪.‬‬ ‫דאין האיסור אלא על המקבל בלבד‬ ‫עליו לעשות השתלת כבד לרפואתו‪.‬‬ ‫פעם עץ אילן דובדבן‪ ,‬של פירות [גודגניות‪,‬‬ ‫ולא על הנותן]א[‪.‬‬ ‫ומהושענא רבה דשנת תשע"ב היה המצב‬ ‫טשערי'ס] ועל כן יש עליו לברר אם אין‬ ‫הבלעת ימים כשמתנה לשלם על כל‬ ‫מתוח מאוד‪ ,‬והציבור התפלל עליו בלי‬ ‫בדבר חשש מצד צוואת רבינו יהודה החסיד‪.‬‬ ‫יום ויום‬ ‫שכר שבת בלי קציצה‬ ‫הפסק‪ ,‬ובערב שבת חנוכה זכה לקבל את‬ ‫ידידי הנ"ל שהוא מחסידי סקולען‪ ,‬נכנס‬ ‫‪ .‬האם שכרו לחודש והתנה עמו‬ ‫‪ .‬באין אסור שכר שבת אלא‬ ‫הכבד‪ .‬סיפרתי לרבינו את החדשות שהיו‬ ‫אל האדמו"ר בעל מאור ישראל מסקולען‬ ‫ידועות אז‪ ,‬שמחכים להשתלה והוא נמצא‬ ‫לשלם לו כך וכך לכל יום‪ ,‬אע”פ‬ ‫אם קצץ מתחילה ליתן שכר שבת‪,‬‬ ‫זצ"ל ושאל בעצתו מה לעשות‪ ,‬והרבי זצ"ל‪,‬‬ ‫בבית החולים‪ ,‬ורבינו האציל ברכתו לרפואתו‬ ‫שבעת תשלום השכר נותן לו שכר‬ ‫ואפילו לא פירש הסכום שרוצה ליתן‬ ‫כמנהגו בקודש פעמים רבות‪ ,‬אחר ששמע‬ ‫בכל לב ונפש וחמימות רב‪.‬‬ ‫והאזין לחששתו השיב לו‪" :‬גיי צו רבי‬ ‫כל ימי החודש יחד‪ ,‬מ”מ אין זה‬ ‫לו אסור‪ ,‬אבל אם לא קצץ בתחילה‬ ‫רק אחר ששאל בשלומו של החולה זצ"ל‬ ‫יחזקאל"‪.‬‬ ‫הבלעה כיון שהוא שכיר יום וניכר‬ ‫כלל על מתן שכר‪ ,‬אלא מאליו רוצה‬ ‫ומצבו שאל אותי‪" :‬מה כבודו רוצה?" 'וואס‬ ‫אז ידידי הנ"ל התקשר אלי ואמר לי‪:‬‬ ‫השכר של שבת בפני עצמו]ה[‪.‬‬ ‫ליתן שכר אחר השבת‪ ,‬אין זה בכלל‬ ‫ווילט איר'‪ ,‬והצעתי לפניו את ידידי הנ"ל על‬ ‫"אתה יודע איך מדברים עם רב גדול ואיך‬ ‫הדירה שקנה ועל העץ אילן שעוררו אותו‪,‬‬ ‫איסור של שכר שבת]ב[‪.‬‬ ‫שואלים שאלה‪ ,‬ואני איני רגיל בזה וקשה‬ ‫הבלעה בתשלום כללי לקאמפעני עבור‬ ‫ושהרבי מסקולען שלח אותו אליו לשאול‬ ‫עליו לגשת להציע השאלה‪ ,‬על כן בקשתי‬ ‫כל סערוויס‬ ‫שכר שבת בהבלעה ע”י דבר אחר‬ ‫בדבר ה' מה עליו לעשות‪.‬‬ ‫שתבא אתי ביחד אל מרן הרב זצ"ל להציע‬ ‫‪ .‬ודין הנ”ל הוא דוקא בתשלומי‬ ‫‪ .‬גאין איסור שכר שבת אם נותנו‬ ‫רבינו זצ"ל שמע והאזין במתינות כל‬ ‫השאלה"‪ .‬ונעניתי לו שאין בזה שום קושי‬ ‫העובדא ופרטותיו‪ ,‬אחז בדיוקנא קדישא‬ ‫ונסדר הדבר בעז"ה‪.‬‬ ‫שכירות פועל למלאכה‪ ,‬שחיוב תשלום‬ ‫לו בהבלעה‪ .‬הבלעה מיקרי בין אם‬ ‫והרהר והעמיק במחשבתו ועיונו ארוכות‪,‬‬ ‫השכר הוא מיד עם סיום המלאכה‬ ‫נותן שכר שבת בהבלעה עם שאר‬ ‫ובלילה אחד בתחילת החורף הגענו אל‬ ‫ופתאום פתח ואמר‪" :‬לא‪ ,‬אין חשש! אין‬ ‫בית רבינו זצ"ל‪ ,‬והלכתי אל בית דירתו‪.‬‬ ‫באותו היום‪ ,‬אבל מיני תשלום אחרים‪,‬‬ ‫ימים‪ ,‬כגון אם שוכרו גם לימות החול‬ ‫חשש!"‬ ‫הדלת היתה פתוחה כרגיל‪ ,‬ומצאתי אותו‬ ‫כגון על קבלת ‘סערוויס’ מ’קאמפעני’‬ ‫וגם ליום השבת‪ .‬ואפילו לא שוכרו‬ ‫רבינו הסביר לפנינו כמה צדדים להקל‬ ‫יושב בחדר הגדול מבפנים [לא החדר שהיה‬ ‫וכיו”ב‪ ,‬שמשלם רק בסוף החודש לפי‬ ‫אלא ליום השבת בלבד‪ ,‬יכול ליתן‬ ‫לפי הענין‪ ,‬והוסיף שאין בזה קולא דחוקה‪,‬‬ ‫רגיל לקבל אנשים] שם ישב רבינו בראש‬ ‫אלא שהדבר מותר לכתחילה‪ .‬והוא יוכל‬ ‫השולחן הארוך‪ ,‬ולפניו כמה ספרים‪ ,‬ולמד‬ ‫חשבון סך כל השימושים של אותו‬ ‫שכר שבת בהבלעה אגב שאר הוצאה‬ ‫לגור שם בשלום‪ ,‬ותהיה לו שם בעז"ה ברכה‬ ‫בעיון תוך הספרים ועיין בסוגיא ולא הרגיש‬ ‫החודש‪ ,‬כיון שאינו מחויב עדיין לשלם‬ ‫אחרת‪ ,‬כגון שאומר לו שיקנה לו‬ ‫ורב טוב‪ ,‬וברך את ידידי הנ"ל בחמימות‬ ‫בנו‪ .‬לא העזתי לגשת אליו‪ ,‬ורציתי שירגיש‬ ‫עד שלא יגיע אליו חשבון הכללי של‬ ‫לחם בחול‪ ,‬ובמה שיעבוד לו בשבת‬ ‫רבה‪ .‬ואחר כך הלך ידידי אל הרבי מסקולען‬ ‫בנו קודם‪ .‬וכך עמדנו מולו מרחוק מינוט‪,‬‬ ‫כל החודש יחד‪ ,‬אע”פ שמשלם עבור‬ ‫ויקנה הלחם‪ ,‬יקצוב השכר סך הכל‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שצירף את ברכתו שהכל יהיה לטובה‬ ‫שתיים‪ ,‬שלוש‪ ,‬אבל רבינו מתוך עמקותו‬ ‫שימוש של כל פעם ופעם‪ ,‬שפיר יש‬ ‫כך וכך]ג[‪.‬‬ ‫ולברכה‪.‬‬ ‫בילמוד לא הבחין בנו‪ .‬והבנתי שאין בכך‬ ‫כאן הבלעה]ו[‪.‬‬ ‫עד היום נשאר עלי הרשימה דקדושה‬ ‫תועלת לעמוד כך מרחוק‪ ,‬והתחלנו להתקרב‬ ‫ממה שאני זוכר שראיתי את הדביקות‬ ‫יותר מעט מעט‪ ,‬אבל גם זה לא הועיל‪.‬‬ ‫א‪( .‬עמק התשובה ח”ו סימן סז ד”ה וכ”ז)‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬ואח"כ את הפנים המאירות שהראה‬ ‫לבסוף ניגשנו ועמדנו ממש סמוך אליו‪,‬‬ ‫ב‪ .‬הואיל ולא קצץ בתחילה ליתן שכר על שבת‪ ,‬ואם‬ ‫לפנינו ואת הקירבות הלבבי שהראה לי‬ ‫וראיתי שהוא יושב עם רמב"ם שקוע בו‬ ‫בא אח”כ מאליו ליתן שכר‪ ,‬אין בו משום שכר‬ ‫רבינו‪ ,‬כאילו הייתי קרוב אליו מאד‪.‬‬ ‫בהתמדה ובדביקות שקשה לתארם‪.‬‬ ‫ליום השבת בלבד וכמ”ש השו”ע (שם סימן רמו סעיף‬ ‫שבת הואיל ולא קצץ עמו‪ ,‬דשכר מאוחר לענ”ד‬ ‫א’)‪ ,‬הלא ממילא איכא הבלעה בשכירות עצמה‬ ‫ע”י הפחת‪ ,‬וצ”ע לע”ע ליישב הדבר (עמק התשובה‬ ‫אין לאסור משום שכר שבת‪ ,‬דרק גבי ריבית‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫אשכחן (יו”ד סימן קס סעיף ו’) דאפילו ריבית מאוחרת‬ ‫ח”ו סימן סז ד”ה ומה; ד”ה ובעיקר; ח”ד סימן ו’ ד”ה ועוד‬ ‫אסור‪ ,‬דבריבית דוקא החמירו כ”כ אבל לא לענין‬ ‫ואפש״ל בטעם שנקבע הזמן דוקא בפלג‬ ‫ומעתה נוכל לבאר פלוגתת התנאים‬ ‫[השני])‪.‬‬ ‫המנחה‪ ,‬דלצד שמנחה קטנה היתה תפלת‬ ‫אם תפלת ערבית רשות או חובה‪ ,‬דתליא‬ ‫שכר שבת‪ .‬וכ”ז הוא אם לא קצץ על מתן שכר‬ ‫ד‪ .‬דאם יעשה עמו חשבון כמה עולה על כל שעה‬ ‫בכלל‪ ,‬אבל אם אמר שיתן שכר אלא שלא קצץ‬ ‫חובה‪ ,‬הוצרך יעקב להתפלל ערבית שתים‪,‬‬ ‫בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש בענין המתפלל‬ ‫ושעה לעצמו‪ ,‬א”כ שעות של שבת לא נקראין‬ ‫הסכום‪ ,‬זה כבר מיקרי שכר שבת כדמוכח בשו”ע‬ ‫הראשונה לחובת ערבית והשנייה לתשלומי‬ ‫ב' תפילות מנחה‪ ,‬דלשיטת הרמב"ם שמנחה‬ ‫הבלעה (עמק התשובה ח”ו סימן סו)‪.‬‬ ‫(או”ח סימן רמז סעיף ב’) לענין נכרי העושה מלאכה‬ ‫מנחה‪ .‬דבתפלת חובה שייך דין תשלומין‬ ‫קטנה היא תפלת החובה‪ ,‬נמצא שהתפילה‬ ‫ה‪ .‬כמו שכתב הרמ”א (או”ח סימן שו סעיף ד’) וקיימו‬ ‫לישראל בשבת‪ ,‬וה”ה נמי לענין שכר שבת אע”פ‬ ‫כשנאנס ולא התפלל משא"כ בתפלת נדבה‪.‬‬ ‫שהתפלל יעקב אבינו בלילה היתה בתורת‬ ‫המג”א (שם ס”ק ז’) דאם שכרו לחודש והתנה‬ ‫שלא פירש כמה שכר יתן לו אלא קצץ ליתן לו‬ ‫ומכיון ששקעה עליו החמה בזמן מנחה‬ ‫תשלומין לתפילת חובה‪ ,‬וע"כ תפילת ערבית‬ ‫עמו לשלם לו כל יום כך וכך‪ ,‬מיקרי שכיר יום‬ ‫שכר‪ ,‬חשיב שכר שבת (עמק התשובה ח”ו סימן סז ד”ה‬ ‫קטנה‪ ,‬והתפלל אז יעקב באותו זמן שתי‬ ‫שנתקנה באותה שעה‪ ,‬נתקנה אף היא לחובה‪.‬‬ ‫ואסור‪ ,‬ולכן אע”פ שהתשלום הוא לבסוף‪ ,‬מ”מ‬ ‫עוד)‪.‬‬ ‫תפלות מנחה וערבית‪ ,‬לזה מחלקים זמן מנחה‬ ‫אבל לשיטת הרא״ש‪ ,‬דמנחה גדולה היא חובה‬ ‫לא מירי הבלעה‪ ,‬דאף שמערב השכר של ימות‬ ‫ג‪ .‬סתם הבלעה הנזכר בפוסקים הוא הבלעת ימים‬ ‫קטנה לשנים‪ ,‬מחציתו הראשונה מתחילת זמן‬ ‫ומנחה קטנה אינה אלא נדבה‪ ,‬וכיון שנאנס‬ ‫החול ויום השבת לא מיקרי זה בהבלעה‪ ,‬וכמ”ש‬ ‫כמ”ש השו”ע (או”ח סימן רמו סעיף א’) והרמ”א (שם‬ ‫מנחה קטנה עד פלג המנחה לתפלת מנחה‪,‬‬ ‫התפלל תפילת נדבה זו בערבית כדברי התורת‬ ‫בשו”ת מהר”ם שיק (או”ח סימן צו) יעו”ש‪ ,‬ואף‬ ‫סימן רמה סעיף א’)‪ .‬אכן גם הבלעה אגב שאר‬ ‫ומחציתו השנייה מפלג המנחה ואילך לתפלת‬ ‫חיים‪ ,‬ע"כ גם תפילת ערבית רשות היא‪.‬‬ ‫דהיכא דמשלם רק לבסוף י”ל דהוא קיל טפי‬ ‫הוצאות או פחת חשיב הבלעה‪ ,‬ויכול להיות‬ ‫ערבית‪.‬‬ ‫מנידון המהר”ם שיק‪ ,‬מ”מ לדברי הרמ”א והמג”א‬ ‫עפי״ז יתבאר סברת רבי יהודה דתפילת‬ ‫שההוצאה לא יהי’ דוקא על אותו דבר‪ ,‬אלא דיכול‬ ‫לאו הבלעה הוא (עמק התשובה ח”ד סימן ו’ ד”ה אכן)‪.‬‬ ‫עכ״פ יעקב אבינו התפלל ב' תפילות‬ ‫המנחה הוא עד פלג המנחה ומאז והילך כבר‬ ‫להיות הוצאה על דבר אחר בחול‪ ,‬כגון שיאמר‬ ‫דבכה”ג אינו דומה לנידון הרמ״א ז״ל‪ ,‬דהוא מיירי‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לו שיקנה לו לחם בחול‪ ,‬ובמה שיעבוד לו בשבת‬ ‫מנחה‪ ,‬ובזה מיושב לשון הגמרא‪ ,‬כי מטא‬ ‫אפשר להתפלל מעריב‪ ,‬וי"ל דכיון ששקעה‬ ‫משכירות אדם‪ ,‬שהשכירות מתחייב מיד מדין‬ ‫ויקנה הלחם‪ ,‬יקצוב השכר סך הכל כך וכך‪ ,‬וכ”כ‬ ‫לחרן יהיב דעתיה למהדר‪ ,‬היינו שהתפלל‬ ‫עליו החמה בזמן שהיה ראוי למנחה קטנה‪,‬‬ ‫שכירות‪ ,‬וכל יום מתחייב מיד בלי שיוצרך לעשות‬ ‫בשו”ת נודע ביהודה (תנינא‪ ,‬או”ח סימן כו)‪ .‬אך יש‬ ‫מנחה גדולה‪ ,‬ובעי לחזור לביתו להשלים שם‬ ‫ואז התפלל מעריב‪ ,‬נמצא שתקנת תפלת ערבית‬ ‫חשבון ולזקוף במלוה‪ ,‬משא”כ באופן שדרך‬ ‫לעיין בזה דהא בכל שכירות יש פחת וכמבואר‬ ‫מנחה קטנה‪ ,‬ומיד בא השמש‪ ,‬בזמן מנחה‬ ‫שייכת גם לזמן המנחה‪ ,‬ועל כן סובר רבי‬ ‫המסחר הוא שחושבין הכל ביחד וזוקף עליו אח״כ‬ ‫בב”מ (סט‪ ):‬דשכירות דהדרא בעיני’ ידוע פחתייהו‪,‬‬ ‫קטנה‪ .‬ואז ״ויפגע במקום וילן שם״‪ ,‬שהפגיעה‬ ‫יהודה שזמן מנחה אינו אלא עד פלג המנחה‪,‬‬ ‫חובו במלוה‪ ,‬ועד שלא יגיע אליו החשבון אין עליו‬ ‫וא”כ לכאורה כל שכירות חפץ הוי הבלעה אגב‬ ‫קאי על התפלה שהתפלל שם אחר השקיעה‪,‬‬ ‫ומאז ואילך מתחיל זמן תפלת ערבית‪ ,‬ומשו״ה‬ ‫חיוב לשלם‪ ,‬א״כ דרך מסחרו הוא לחשוב תמיד‬ ‫הפחת‪ ,‬וא”כ למה לענין השכרת כלים לא”י‬ ‫ועל ידה תיקן תפלת ערבית‪.‬‬ ‫אף שלענין שאר דיני התורה נמשך היום עד‬ ‫הכל ביחד ושפיר מקרי הבלעה‪ ,‬שכן הוא דרך‬ ‫לעשות בהם מלאכה בשבת‪ ,‬שיהי’ דוקא בהבלעת‬ ‫שקיעת החמה‪ ,‬מ״מ לענין תפלה מעריב נקבע‬ ‫המסחר הלזה (עמק התשובה ח”ד סימן ו’ ד”ה אך)‪.‬‬ ‫שאר ימים כגון שישכיר לו לחודש או לשבוע ולא‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫‪-‬‬ ‫מפלג המנחה‪ ,‬כיון שמשם נתקנה תפלת ערבית‪.‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫דבר החסידות‬ ‫ועל זה פתח ואמר‪ :‬אשא עיני אל ההרים מאין יבא‬ ‫יעקב התפלל לה' שיציל אותו ואת זרעו מאנשי‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח‪ ,‬י)‪ .‬נראה הרמז‪,‬ויצא יעקב מבאר שבע‪ ,‬מי‬ ‫עזרי‪ ,‬כיצד אוכל לעמוד במקום כזה‪ ,‬כשאין בידי מאומה‬ ‫שהוא כיעקב צדיק וחסיד ובבחינת עקב נדמה לו כאלו הוא יוצא ומתרחק מבאר‬ ‫מרמה המבקשים לעקור הכל‬ ‫להילחם עמו‪ .‬ולא שהיה כאן חלילה חסרון בבטחון‪ ,‬אלא‬ ‫שבע הוא הקדושה העליונה‪ ,‬אבל וילך‪ ,‬כלומר מי שהוא מלא גיאות כי הולך הוא‬ ‫ויפגע במקום‪ ,‬ופירש רש״י אין פגיעה אלא תפלה‪ .‬ויש‬ ‫אדרבה יעקב אבינו הגיע להכרה שאין לו שום משען בדרך‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫חרנה הוא מביא חלילה חרון אף‪.‬‬ ‫להתבונן מדוע כשנפגש עם עשו הרשע התקין עצמו לדורון‬ ‫הטבע‪ ,‬ושאין שום עצה ותבונה‪ ,‬לא בדרך מלחמה ולא‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח‪ ,‬י)‪ .‬יעקב אבינו ע"ה הראה לנו לדעת במה‬ ‫ולתפלה ולמלחמה‪ ,‬ואילו כשהלך ללבן הארמי‪ ,‬שהיה ג״כ‬ ‫בדרך דורון‪ ,‬כנגד רמאות כזו‪ ,‬אלא ״עזרי מעם ה׳ עושה‬ ‫לחזק את עצמו בעת שיהיה ח"ו חרון אף בעולם‪ ,‬חרנה מלשון חרון‪ ,‬ועצתו היא‪,‬‬ ‫רשע גדול‪ ,‬לא הכין עצמו אלא בתפלה ותחנונים לפני ה׳‪.‬‬ ‫שמים וארץ״‪ .‬ועל כן עליו להשליך יהבו על השי״ת לבדו‪,‬‬ ‫ישמח ישראל‬ ‫באר שבע‪ ,‬היא התוה"ק שנקראת באר‪.‬‬ ‫שהוא ישמור אותו מרמאי רשע כזה‪ .‬וזהו שחזר ואמר ״לית‬ ‫וי״ל‪ ,‬דכשהלך להיפגש עם עשו שהיה רשע בגלוי‪ ,‬וידע‬ ‫והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה (כח‪ ,‬יב‪-‬טז)‪ .‬אם איש ישראל שפל‬ ‫אנא מובד סברי מן בריי״ אף שאין בידי שום עצה ושום‬ ‫יעקב והכיר היטב רשעתו שעשו שונא אותו ורוצה להרגו‪,‬‬ ‫בארת המים‬ ‫בעיניו בתכלית השפלות עד לארץ‪ ,‬אז וראשו מגיע השמימה‪.‬‬ ‫הכנה מספקת‪ ,‬אין אני מאבד תקותי מבוראי‪ ,‬כי ״עזרי מעם‬ ‫ולא רצה יעקב שום שייכות עמו ובודאי שלא להתחבר‬ ‫ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו'‪ ,‬וייקץ יעקב משנתו‬ ‫ה׳ עושה שמים וארץ״‪.‬‬ ‫אליו וכ״ש להשתדך עמו‪ ,‬ע״כ הכין עצמו כפי האפשר‬ ‫ויאמר אכן יש ה' במקום הזה (כח‪ ,‬יב‪-‬טז)‪ .‬סולם בקריאתו עם הוא"ו גימטריא קו"ל‪,‬‬ ‫ועל כן נתן דעתו לחזור ולהתפלל במקום שהתפללו בו‬ ‫בג׳ דברים לדורון ולתפלה ולמלחמה‪ .‬אבל כשהלך לבית‬ ‫מוצב בתחתיות ארץ של הקו"ף‪ ,‬וראשו מגיע השמימה‪ ,‬הוא היו"ד שעל הלמ"ד‪,‬‬ ‫אבותיו‪ ,‬ובעת הזאת שפך שיחו לפני השי״ת‪ ,‬שיצילהו מלבן‬ ‫לבן הארמי‪ ,‬שכל מהותו היתה רמאות‪ ,‬וכמו שאמר אחר‬ ‫ויעקב היה עבודתו בדרך זה‪ ,‬וממנו נלמד דרך הזה‪ ,‬כי נקרא יעקב מלשון עקב‬ ‫ומכל תחבולותיו‪ .‬ולא על עצמו בלבד התפלל יעקב אבינו‪,‬‬ ‫כך‪ :‬ותחלף את משכורתי עשרת מונים (לא‪ ,‬מא)‪ ,‬וידע יעקב‬ ‫ונקרא ישראל מלשון לי ראש‪ ,‬שהוא היה העמוד העומד מעקב עד ראש כמו‬ ‫אלא גם על כל הדורות העתידים לצאת ממנו ובפרט על זמן‬ ‫שיצטרך לדור בביתו ולהשתדך עם רמאי גדול שמראה‬ ‫סולם הנ"ל והבן‪ ,‬וז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה‪ ,‬גם בעומק קו"ף שגימטריא‬ ‫הגלות כמוש"כ 'וילך חרנה' חרונה של עולם שהוא מרמז‬ ‫עצמו כקרוב ומבקש טובתו‪ ,‬ואילו בפנימיותו כולו רע‬ ‫זרע קודש‬ ‫מקו"ם‪ ,‬כי אפילו למקום עומק מאוד נשפע קדושתו ית"ש‪.‬‬ ‫ומבקש לעקור את הכל‪.‬‬ ‫על הגלות וכמו שמבאר רביה"ק זי"ע‪ ,‬כי ידע יעקב שיהיו‬ ‫ויקח את האבן אשר שם מראשותיו (כח‪ ,‬יח)‪ .‬הנה אבן מרומז ליצה"ר כמאמר‬ ‫זמנים אשר יעמדו ישראל כנגד בעלי רמאות ופאלאטיק‪,‬‬ ‫על כן פחד יעקב מאד‪ ,‬האיך יוכל הוא‪ ,‬שהוא ״איש‬ ‫הכתוב (יחזקאל לו‪ ,‬כו) והסירותי לב האבן מבשרכם‪ ,‬וזה הפירוש ויקח האבן הוא‬ ‫המלאים ערמה ותחבולות‪ ,‬המלבישים את השקר בלבוש של‬ ‫תם״‪ ,‬היפך הרמאות‪ ,‬וכמו שפירש רש״י (כה‪ ,‬כז)‪ :‬״מי שאינו‬ ‫היצר הרע‪ ,‬אשר שם מראשותיו‪ ,‬היינו שעשה אותה לראש שע"י תשובה מאהבה‬ ‫יושר‪ .‬ועל זה הרבה יעקב בתפלה‪ ,‬שינצלו בניו מכל בעלי‬ ‫חריף לרמות קרוי תם״‪ ,‬לעמוד ולהחזיק עצמו בביתו של‬ ‫כנסת יחזקאל – ראדאמסק‬ ‫זדונות נעשו כזכיות (יומא פו‪.).‬‬ ‫הרמאות‪.‬‬ ‫רמאי כזה‪ ,‬אשר כל מעשיו ועסקיו מלאים ערמה וחנופה‪.‬‬ ‫וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי וגו' (כח‪ ,‬כ)‪ .‬וידר יעקב נדר לאמר‪,‬‬ ‫וזהו ״ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש״‪ ,‬שתיקן‬ ‫שהרי הרמאי מתלבש באיצטלא של אדם חשוב ומכובד‪,‬‬ ‫היינו שתמיד יאמר ויהיה מרגלא בפומיה דברים הללו‪ ,‬אם יהיה אלקים עמדי‪,‬‬ ‫תפלת ערבית‪ ,‬וכדאיתא בספרים שערבית מרמזת על זמן‬ ‫מיט ַא שיינע בעקיטשע‪ ,‬ועוד מתפאר שיעקב אבינו הוא‬ ‫ושמרני‪ ,‬ונתן לי‪ ,‬שכל עסקיו תלוים בחסדי הבורא‪ ,‬ועי"כ יגיע למדריגה והיה ה'‬ ‫חתנו‪ ,‬ובודאי יבקש להתחבר ולהתקרב אל יעקב ובניו‪ .‬ומזה‬ ‫החורבן והגלות ״כי בא השמש״‪ .‬והתפלל שינצלו בניו‬ ‫מראה יחזקאל‬ ‫לי לאלקים‪ ,‬להיות מרכבה לשכינה‪.‬‬ ‫פחד יעקב מאד‪ ,‬פן על ידי התקרבות זו יצליח לבן הרשע‬ ‫מפחד בלילות‪ ,‬מכל אלו השמים חושך לאור‪ .‬ובזה יש‬ ‫ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר‬ ‫לרמז מה שאמרו חז״ל (חולין צא ע״ב)‪ ,‬שקיפל הקב״ה את‬ ‫לעקור את הכל‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן (ל‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬אם מבקשים איזה דבר‬ ‫כל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו‪ ,‬שכלל ישראל‬ ‫וזוהי סכנת הרמאות‪ ,‬שהרמאי יכול להתלבש באיצטלא‬ ‫מן הצדיק‪ ,‬מוכרח המבקש להיות לו אמונה שלימה בהבטחת הצדיק‪ ,‬וזה גורם‬ ‫נכללו בו בשעה ההיא‪ ,‬ובתפלתו כלל את נפשות ישראל לכל‬ ‫של אדם חשוב ומכובד‪ ,‬ולעשות את הדברים הרעים‬ ‫המשכת הישועה‪ ,‬ויען כי רחל אמרה ואם אין‪ ,‬א"כ נראה כי היתה ח"ו עוד‬ ‫והמסוכנים ביותר‪ ,‬ואח״כ לטעון שכל מעשיו לשם שמים‪.‬‬ ‫דורותיהם‪ ,‬שיזכו לעזרת השי״ת ולשמירתו בכל אשר יעבור‬ ‫כמסתפקת‪ ,‬ולכן ויחר אף יעקב וגו'‪ ,‬ואמר לה כי תדע כי התחת אלקים אני‪ ,‬כי‬ ‫עליהם בגלותם‪.‬‬ ‫וכמו שרואים היום‪ ,‬שברמאות אפשר להפך את כל העולם‬ ‫מהר"י מבעלזא‬ ‫צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪.‬‬ ‫והשי״ת יעזור‪ ,‬שאנו עומדים בסוף ימי הגלות‪ ,‬סמוך‬ ‫כולו‪ .‬ולא די שהרמאי מרמה את חבירו‪ ,‬אלא עוד הופך את‬ ‫ויוכח אמש (לא‪ ,‬מב)‪ .‬פירוש שיוכיח אתכם ותזכרו ותעלו על דעתיכם מה‬ ‫הדברים ומציג את עצמו כאילו הוא הנגזל ואת חבירו כאילו‬ ‫ליום שכולו שבת‪ ,‬בבחינת פלג המנחה‪ ,‬שנזכה שיתעוררו‬ ‫שארית ישראל‬ ‫שעשיתם אמש‪.‬‬ ‫הוא הגזלן‪ .‬וכמו שמצינו בלבן‪ ,‬שאחרי כל אשר עשה ליעקב‬ ‫עלינו התפלות שהתפלל יעקב אבינו באותה שעה על זרעו‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫עד סוף כל הדורות‪ ,‬ונהיה נכללים בתפלתו של אביר יעקב‪.‬‬ ‫במשך עשרים שנה‪ ,‬בא אליו בטענות‪ :‬״למה נחבאת לברוח‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫ותגנב אותי״ (לא‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫והשי״ת‪ ,‬השומע תפלת כל פה‪ ,‬יקבל תפלותינו לרחמים‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫תשרי‬ ‫ולרצון‪ ,‬כי שומע אל אביונים ה׳‪.‬‬ ‫וידע יעקב שנגד דבר זה לא תועיל שום הכנה בדרך‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫הטבע‪ ,‬לא דורון ולא מלחמה‪ ,‬ואין לו עצה אלא לזעוק‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארץ‪ ,‬ה׳ ישמרך מכל רע‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫ישמר את נפשך‪ ,‬ה׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם‪.‬‬ ‫ולהתפלל להשי״ת שיציל אותו מרשע ורמאי גדול כזה‪ .‬וכמו‬ ‫חשון‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫ונזכה לישועה שלימה ולגאולה קרובה‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫שאמר יעקב לבסוף‪ :‬״לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א‬ ‫יצחק היה לי‪ ,‬כי עתה ריקם שלחתני״ (לא‪ ,‬מב)‪ ,‬שאלמלא‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫כסלו‬ ‫שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו‬ ‫עזרת השי״ת לא היה יכול לעמוד כנגד תחבולותיו של לבן‪.‬‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫טבת‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד המסור בלב ונפש לטובת‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר יהוסף שווארטץ‬ ‫גלינינו בכל עת ובכל זמן‪ ,‬ה”ה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תומך המערכת‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫לרגל נישואי בנו למז"ט‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר שלמה שטיינבערג‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שבט‬ ‫הבה”ח המו' בתוי”ש חיים שמואל ני"ו‬ ‫לרגל הכנסת בנו הבה''ח גרשון אביגדור ישראל ני''ו‬ ‫לעול התורה והמצוות‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫עב"ג בת מוה"ר אלימלך פנחס שווארטץ שליט"א‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬