דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ויצא (2026-11-16)

בעזהשי"ת
פרשת ויצא תשפ"ז
גליון תקסח
פרנס השבוע
-לזכרון עולם בהיכל ה’ -
דבר תורה
נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
מוה"ר שלמה יחיאל מיכל ב"ר משה ז"ל
נפטר י"א כסלו שנת תשע”ד לפ”ק
בעוד יום ,וכדעת רבי יהודה דתפילת מנחה עד פלג המנחה ,ומפלג
המנחה ואילך הוא זמן תפלת ערבית.
רעווא דרעווין פרשת ויצא תשנ״ג
הונצח ע''י משפחת בנו הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח ובעיקר שיטת רבי יהודה דמזמן פלג המנחה אפשר להתפלל ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם
מוה"ר יקותיאל ראזנער ז"ל ערבית צ"ב ,דהלא בכל דיני התורה התלוי בלילה ,הולכים אחר מראשותיו וישכב במקום ההוא.
יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו שקיעת החמה לגמרי כשיהיה לילה ,ומדוע לגבי תפילת ערבית ב .במדרש (בר"ר סח ,ב) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים ,אשא
המפוארים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א.
אמרינן שזמנה מפלג המנחה בעוד היום גדול. עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני ,מאין יבוא עזרי ,אליעזר בשעה
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
ד .בגמרא (ברכות כז ע״ב) נחלקו רבן גמליאל ורבי יהושע אם
תפלת ערבית רשות או חובה ,וצריך להבין שהלא תפלות אבות
שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים
וגו' ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד וכו' ,חזר ואמר מה אנא
תקנום ,אברהם תיקן תפלת שחרית ,יצחק תיקן תפלת מנחה ,ויעקב מובד סברי מן בריי חס ושלום ,לית אנא מובד סברי מן בריי אלא
הסכמות .המלצות
תיקן תפלת ערבית (שם כו ע״ב) ,ומאי שנא תפלת ערבית משאר עזרי מעם ה' וגו' ,ה׳ ישמרך מכל רע ,מעשו ומלבן .וצריך להבין,
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק התפלות ,שדוקא בה נחלקו אם היא רשות או חובה. וכי יעלה על הדעת שיעקב אבינו ע״ה היה מאבד חלי' תקותו
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל ה .בתורת חיים במסכת חולין (שם) מבאר הא דתיקן יעקב ובטחונו בהשי״ת מחמת שאין בידו ממון ,עד שהוצרך לחזור ולומר
.קצא . תפילת ערבית באותה שעה ולא תיקנה קודם לכן ,דשמא נאנס אז 'לית אנא מובד סברי מן בריי'.
ולא התפלל מנחה לפי ששקעה עליו החמה פתאום שלא בעונתה, ג .בגמרא (חולין צא ע״ב) דרשו כתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך
בירור הלכה ע"ד מירוח על היד שנותן וקיימא לן מי שנאנס ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים חרנה ,וכתיב ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש .כי מטא לחרן
לצורך רפואה אם חוצץ לענין נטילת ידים הראשונה לשם חובה והשנייה לתשלומין ,לכך עמד הוא ותיקן אמר :אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי (ביהמ"ק) ואני לא
-לענין מקפיד ולענין רוב אז תפילת ערבית והתפלל אותה שתים ,עכ"ד .ולכאו' צ"ב ,שהרי התפללתי בו ,בעי למיהדר כיון דהרהר בדעתיה למיהדר קפצה ליה
מלשון הגמרא 'כד צלי בעי למיהדר' משמע שהתפלל מנחה ואח"כ ארעא ,מיד ויפגע במקום ,כד צלי בעי למיהדר (לאחר שהתפלל ביקש
ביקש לשוב לחרן מבעוד יום ואז שקעה חמה ,וצ"ב א"כ איזה
ב"ה תפילה נחסר ממנו שביקש יעקב להשלימו אח"כ בערבית.
לחזור לחרן) ,אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה
מיד בא השמש.
לענין נטילת ידים יש לסמוך דכל דהוא יעקב אבינו ביקש להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובתוספות (ברכות כו ע״ב ,ד״ה יעקב) הקשו דהכא משמע שהתפלל
כדרך רפואה לא חוצץ ,וכמו שהאריך בכתב ויש לומר בזה ,דהנה שני זמנים נאמרו בתפלת מנחה ,מנחה יעקב אבינו ערבית מבעוד יום ,שהרי לאחר שהתפלל היה בדעתו
סופר (שו"ת יו"ד סי' צ"א) [דכל שהחציצה עליו לתועלת גדולה משש שעות ומחצה ,ומנחה קטנה מתשע שעות ומחצה. לחזור לחרן ,ורק אחר כך שקעה עליו החמה ,ואילו במתני' בברכות
רפואה ואין דעתו להסירו עכשיו הוי כדבר שאינו מקפיד, ואיתא ברמב"ם (הלכ' תפילה פ"ג ה"ב) ובשו"ע דעיקר זמנה לכתחלה אמרו שתפילת ערבית זמנה מצאת הכוכבים .וכתבו התוס' דמכאן
הוא בזמן מנחה קטנה ,שתפילת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים יש להוכיח שיכולין להתפלל מעריב מבעוד יום כיעקב שהתפלל
כיון שרוצה בו לרפואתו ,עיי"ש] ,אף דלענין טבילה נתקן ,שהיה קרב בתשע ומחצה כדאיתא במשנה (פסחים נח ע״א ,שו"ע
אין רוצה לסמוך [כמ"ש שם במסקנת דבריו שלא סי' רל״ג ,א).
לסמוך ע"ז לענין מעשה ,עיי"ש] ,מ"מ לענין נטילת והנה הרמב"ם מביא מהגאונים שיכול אדם להתפלל ב' פעמים
ידים יש לסמוך. תפילת מנחה ,מנחה גדולה וקטנה אחת לשם חובה ואחת לשם
נדבה ,ואמנם נחלקו הראשונים (הובא בטור או"ח סימן רל״ד) איזה מהם
והרוב לענין נטילת ידים לכאורה תלוי כל יעשה חובה ואיזה מהם יעשה נדבה .הרמב״ם (שם הלכה ג׳) כתב
אחד ואחד כפום שיעורא דילי' [דהנה רוב לענין וז"ל שנהגו אנשים הרבה להתפלל ב' פעמים תפילת מנחה ,מנחה
קול צהלה ורנה שפתינו אז תרננה
גדולה ומנחה קטנה והאחת רשות ,והורו קצת הגאונים שאין ראוי נשגר בזה ,בשבח ושירה,
חציצה היינו אותו אבר שצריך טהרה ,וא"כ לענין נטילת מזלא טבא וגדיא יאה ,קדם מע"כ
להתפלל רשות אלא מנחה גדולה ,ומנחה קטנה יתפלל לשם חובה.
ידים תלוי בדעות (סי' קס"א ס"ד) עד איזה פרק היד הגה"צ אבד"ק עמק התשובה שליט"א
אמנם הרא״ש בתשובה (כלל ד׳ סימן ט׳ ,הובא בטור שם) ,סובר דכיון
נוטלין ,ורוב של אותו פרק חוצץ] .ולכן יזהרו שעכ"פ שכבר הגיע זמן תפלת מנחה ,יתפלל הראשונה לשם חובה ,ואם לרגל שמחת לבו
לא ימרח על רוב היד [דזה לכו"ע הוי חציצה] .וכף ירצה ,יתפלל אחר כך השנייה לשם נדבה. בנישואי בתו הצוה"ח תחי'
היד ובין האצבעות נחשב לשיעור רוב [דכל שהוא וכתב הטור שאנן אין נוהגין להתפלל שתיהן ,דלתפלת נדבה למזל טוב ובשעטו"מ
מחויב נטילה מצטרף לשיעור רוב]. צריך כוונה יתירה ,שצריך שיהא האדם מכיר בעצמו שיוכל לכוון עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש
בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת ,והלואי שנוכל לכוון הרב אלימלך שליט"א
פרנס השבוע כראוי בשלש התפלות הקבועות שתיקנו חכמים .עכ"פ נמצא שיש
בזה שתי דעות :אם מנחה גדולה היא נדבה ומנחה קטנה חובה ,או
בן הרה"ג רבי יעקב אלחנן וואגשאהל שליט"א
בן הגה"צ חיים מאיר שליט"א
-ברכת מזל טוב - שמנחה גדולה חובה ומנחה קטנה נדבה. חתן הגה"צ אבד"ק טאלטשאווא זצ"ל
לכבוד ידידינו הנכבד על פי זה יש לומר ,דיעקב אבינו בודאי נהג כהני חסידים יהא רעוא מקדם אבינו שבשמים ,שהזיווג יעלה יפה לתפארת
הי"ומוה"ר יעקב יוסף פרידמאן הראשונים להתפלל ב' תפילות מנחה שהרי היה יכול לכוין
עולמים ,והקב"ה ישרה שכינתו באהליהם ,יזכו לבנות בית
נאמן בישראל ,דורות ישרים ומבורכים ,ויזכה לראות
לרגל אירוסי בתו למז"ט בתפילתו כראוי ,וכשהגיע יעקב לאותו מקום התפלל שם מנחה מהם ומכל יוצ"ח רב נחת דקדושה מתוך שמחה לרוב,
הרחבת הדעת ומנוחת הנפש ,יברך ה' חילו ופועל ידיו
עב"ג הבה”ח המופלג בתוי”ש יהודה יואל ני"ו גדולה ,ולאחר מכן ביקש לחזור לביתו ולהשלים שם מנחה קטנה, ירצה להמשיך במעשיו הברוכים לכבוד ה' ותורתו,
בן ידידינו הנכבד מוה"ר וואלף שווארץ "ו ובשכר זה יתברך בכל הברכות
יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו אלא ששקעה עליו החמה שלא בעונתה ,כמו"ש בגמ' כד צלי בעי האמורות בתורה וכלטוב
ומכל יו”ח ,מתוך שמחה וטוב לבב ,אמן. למהדר ,אלא שנאנס ולא היה יכול להתפלל מנחה קטנה בזמנה ,ועל סלה ועד.
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה כן הוצרך להשלים בזמן הערב את התפלה שהיה בדעתו להתפלל,
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע המשך בעמ' ג' ואז תיקן תפילת ערבית כדברי התורת חיים.
|| א ||
דברי תורה
דבר התשובה
שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
תשובה :אם הוא דבר שנעשה לקיום ,יש בזה משום תיקון .במש תשאלה :מה דקיי"ל שאין מחזירין ספר תורה בנמצא בו
ג טעות בחסרות ויתרות ,דאם חסר יו"ד או וי"ו או יתירה
מנא דעושה בזה הכלי ,ואין לעשות כן בשבת ויו"ט ,אמנם
אם נעשה להשתמש בו רק פעם אחת ולזרקו אח"כ ,יש לומר יו"ד או וי"ו אינו פוסלא ,אם זה דוקא כשהאות באמצע
דלא נעשה חלק הרגל רק להחזיקו ולסמכו ולא להשלמת צורת התיבה ,או הוא גם כשהוא בתחילת התיבה ,כגון שכתיב
ד
הכלי ,ויש להקל להרכיבו. 'ואם כסף תלוה' בוי"ו יתר ,או להיפוך דכתיב 'לא תתורו
5 אחרי' וחסר וי"ו.
תשובה :הא דאמרו שאין בקיאין בחסרות ויתרות היינו שאין
.דמש תשאלה :נכנס לגור לדירה שכבר היו קבועין בו מזוזות שינוי נרגש במבטא ,אבל באופן שנרגש שינוי במבטא מוציאין
לפניו ,ואחר זמן נטלם כדי לבדוק את כשרותם ,אם יכול ס"ת אחרתב.
לברך כשחוזר וקובעם בפתח ,כיון שהוא עדיין לא בירך על
קביעותם מעולם. 5
תשובה :אינו יכול לברך ,כיון שכבר נקבע תחלה כדין על ידי
.גמש תשאלה :מצוי בזמנינו כלים של 'פלעסטיק' העשוי משני
ישראל ,לא שנא ע"י עצמו ולא שנא ע"י אחר ,הוי כמקיים
חלקים נפרדים וצריכים לחברם ,חלק הכלי קיבול וחלק
כבר מצוות מזוזהה ,ואפילו מחליף המזוזות מפתח לפתח לא
הרגל ,ובעיקר משתמשים בהם באולמי השמחות ,אם מותר
יברךו .רק אם עבר לילה כשנתן לבדיקה אחת מעת שנטלם,
לחברם בשבת.
דאז שפיר מברך על קביעותםז.
ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
(הלכות מזוזה דיני ויותר מזה מבואר בדברי הדרך החיים שיוכל להשתמש בו ,וכמו שאם יסמוך אותו בדבר אחר לא .א כמבואר באו"ח (סימן קמ"ג סעיף ג) ברמ"א :והא דמוציאין
מקומות וכו' ,דין י"א) דאף אם קבע כבר בלי ברכה ,ואח"כ שוב יהיה כעשיית כלי ,כמו כן זה הוי רק סמך שיעמוד להשתמש אחרת דוקא בשנמצא טעות גמור ,אבל משום חסירות
נטלה ומחזירה אינו מברך ,כיון דכבר קבע בלי ברכה ,ועכשיו בו ,והוא כמו סברת מרן זצ"ל [עיין גליון תפ"ט] אצל ויתירות אין להוציא אחרת שאין ספרי התורה שלנו מדוייקים
לא נתבטל קביעות הישנה וא"כ לא נחשב קביעות חדשה השתמשות עם פתיל צף ביו"ט ,שתוחבין הפתילה תוך דבר כל כך ,שנאמר שהאחרת יהיה יותר כשר .ובמשנ"ב (שם
לברך עליו ,וכאשר כן נראה פשטות דברי הש"ך (סימן רפ"ו מציף שמחזיק אותו ,דסבירא לי' דשרי לתוחבו דאינו כלי סקכ"ו) כגון ווי'ן או יודי'ן מלאים או חסרים שלא נשתנה בהן
סקכ"ה) ,ובזה שאר אחרונים לא סבירא להו הכי וכמבואר אחד בזה ,רק דנעשה להחזיק הפתילה ,וכמו כן בזה באופן הענין והמבטא ,כגון במקום שצריך לכתוב אבותינו מלא וי'ו
בשו"ת כת"ס (יו"ד סימן קל"ט ועוד) ,דכיון דלא בירך כלל א"כ שאינו להשתמשות קבוע ,נראין הדברים שנעשה רק לסעדו ונמצא חסר או להיפוך וכו' ,אבל טעות שנשתנה במבטא אף
יכול לברך ככל מצוה שיש לה משך זמן ,אבל באופן שכבר ולהחזיקו שיוכל להשתמש בו ,ועיקר הכלי הוא הבית קיבול שלא נשתנה הענין ,כגון כבש שהיה כתוב במקום כשב ,או
בירך על קביעותן הוא או אחר נמשכת הברכת כל זמן שלא דנגמר[ ,וזהו חוץ ממה דיש סוברים דבכלי הנעשה להשתמש שלמה במקום שמלה צריך להוציא אחרת וכו' .וכמבואר כל
נפסקה קביעותן ,ועל כן אפילו אם נטלן השני מ"מ כיון בו רק פעם אחד ולזרקו אחר שימושו ,דאין בו משום זה בשער אפרים (שער ה ובדין כ"ז).
שלא נפסק קביעות הראשון אינו יכול לברך על זה ,ומדברי מכבפ"ט ,אבל דעת מרן זצ"ל נראה דלא סבירא הכי ,עיין .ב דהיינו דאין לומר כיון דאין הוי'ו בזה מעצם משמעות
המור וקציעה (סימן י"ט) משמע לכאורה דיכול לברך בכה"ג גליון ( ).....דלענין מכב"פ אין חילוק ,מ"מ נראה דהיינו בגמר הדבר ,רק דבא להוסיף על הראשונים ,או שלא להוסיף
שנטלן ,כיון דמ"מ עושה מעשה קביעות והוא מצוה חדשה, עשיית כלי ,אבל בזה כשמרכיב ב' חלקים ,בכה"ג אמרינן רק ענין חדש,אבל עצם הענין הוא כמתכונתו ,וא"כ היה
אבל אינו מוכרח דמשמע שם דקאי כדאיירי המג"א ,דלא דלא נעשה כלי אחד רק נעשה לשמש הכלי ולהחזיקו]. מקום לומר דאינו בכלל שינוי עצם התיבה ,מ"מ כיון דכללו
בירך כשקבעו ועכשיו רוצה לברך ,על זה קאמר דיברך .ה דהנה המג"א (סימן י"ט סק"א) כתב וז"ל :ואפשר דה"ה האחרונים דכל שינוי במבטא אף שלא נשתנה הענין מוציאין,
כשעושה מעשה ,אבל כשבירכו כבר על קביעות מזוזה זו ,כל במזוזה אם קבע בו מזוזה קודם שדר בתוכו ,כשנכנס לדור א"כ לא גרע זה מכשב וכבש וכה"ג ,ובפרט דבזה יש גם
זמן שלא נפסק הקביעות עדיין נמשכת הברכה על הקביעות בתוכו מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה ע"כ .ומבואר שינוי משמעות אם הוי בא להוסיף אלמעלה או ענין חדש,
מזוזה ,ועל כן כל זמן שלא הפסיק הקביעות לא יברכו. דסבירא לי' להמג"א דמברכין ברכה כשנכנס לדור ,אף שנקבע וכמו שכתב בשער אפרים (שם) דמה דאין מוציאין הוא
.ו דבמה שמחליף מפתח לפתח ,אין זה עשיה חדשה דהכל כבר ,ולפי זה יש לומר דהכי נמי אף דכבר בירך הראשון על באותיות אהו"י כשבאין לשימוש ולא לשורש ,וא"כ בנ"ד הוי
חיוב אחד של אותו בעה"ב ,וכבר בירך על מזוזה זו הקביעות ,מ"מ עכשיו יכול לברך השני על הדירה ,ברכת לדור כמו דבא לשורש.
בקביעות הראשון ,ומה שבספר האשכול (הלכות מזוזה דף ע"ג
בבית שיש בו מזוזה ,כיון דהוי חיוב חדש ולא בעינן דווקא .ג כדנתבאר בסימן שי"ז (סעיף ב ,במג"א סק"ז) ובסימן ש"מ (סעיף
ע"ב) כתב :אבל אם מסיר אותה ומניח אחרת במקומה ,כיון קביעות לברך[ ,וי"ל דאף המג"א לא סבירא רק כשקבעה כבר ח) דאין נותנין מוכין לתוך הכר ,דכשנותן בפעם ראשון אף
ולא בירך ,כיון דהוא עשה מ"מ מעשה המצוה מברך ,רק דהוא באופן רפוי שאין בו טירחא ,יש בו תיקון מנא.
דאזלה לה מצוה ראשונה צריך לברוכי על השנית .התם מיירי
דקאמר דעכשיו כשדר כבר נוסח הברכה הוא :לדור בבית,
דמניח חדשה שלא בירך עליו ,אבל כשבירך על המזוזה ומ"מ אף אם הוא להשתמשות קבע ,רק דבכל פעם אחר
אבל כשהוא לא קבעה כלל ולא עשה מעשה המצוה של
וקביעתן רק שמחליף הפתחים ,עדיין נמשכת ברכה הראשונה השימוש כשמנקין אותן ,מפרקין אותו ושוב מחזירין אותו,
קביעות ,אינו יכול לברך] ,אבל האחרונים חלקו עליו ,ונקטו
עליו ,ובזה איירי בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סימן רפ"ה) דמצריך ואינו טירחא להרכיבו זה בזה ,בכה"ג אף בפעם הראשון
כדברי הברכי יוסף (שם אות ב) שחלק על המג"א דלא תיקנו
לברך עיין שם ,ובשו"ת מהרש"ג (ח"א יו"ד סימן נ"ז ועוד) סברי לכאורה אין בו תיקון מנא ,כדמצינו אצל אבנט דאם לא
הברכה רק על מעשה הקביעות ,וכתב וז"ל :ואם בא לדור
אף בזה שלא לברך ,כיון דמ"מ בירך על מצוות מזוזה נעשה להתבטל ,הוי רק להשתמשות הכלי ואינו עצם הכלי.
ועדיין לא קבעה דאף דחובת הדר היא ,ובארץ ישראל חייב
שמחויב לקבוע ,ואין הברכה על החפץ ,אבל באופן שכבר .ד וכמבואר במג"א (שם) אצל אבנט דאם עשוי להכניס
מיד ,מ"מ לא איתרמי ליה בה שעתא .ואחר שכבר נכנס לדור,
בירך על קביעתה רק שמחליף באותו בית ,עדיין ברכתה ולהוציא ,אף דמשתמשין ביחד מ"מ אינו חלק מצורת
כשמוצאה וקובעה ,מברך בקביעותה שפיר .וכן אם הבית יש
הראשונה עליו ,ובכה"ג יש לומר דלכו"ע לא יברך ,ועיין בו מזוזה ויצא השוכר הראשון והניחה שם ,ובא רעהו השוכר גמר הכלי ,רק דהוי כמשמש לכלי ,ואף דבנ"ד הרי אינו
בחובת הדר (פרק א הערה מ"ב) שצידד כן ,ועל כן לא יברך השני וכבר יש שם מזוזה אף דבא לדור בבית שיש בו מזוזה, עשוי להכניס ולהוציא רק זורקין אותו ,מ"מ כיון דאינו
כה"ג. אין לשוכר שני מקום לברך ,דהוא לא נתעסק בה כלל ,וכבר לקביעות כלי רק משתמשין בו פעם אחת ,נראה שאינו נעשה
.ז וכמו דמורינן בכל מקום שמסיר המזוזה לבדקן ,דכשמפסיק בירך השוכר שלפניו ,שנתעסק בה וקבעה ,אף דהשני שפיר כצורת הכלי ,רק שסומכין בזה הכלי דהיינו הכלי קיבול
יום אחד שוב מברך ,הכי נמי גם בזה לא נתחייב ברכה
605.313.6638
מקיים המצוה שדר בבית שיש בו מזוזה ואיהו לא עביד מידי.
רק כה"ג ,ועיין בשו"ת תשובה מיראה (ח"ב סימן רמ"ד ,בלומדת לכן קבעו הברכה בעת קביעותה דהוא גמר עשיית המצוה קו+ל ה+תשובה
יראתך אות תקצ"א) דכן מורים בבי מדרשא ,דהיסה"ד והפסק עכ"ד .ומבואר דהדייר השני אין לברך עליו דהא לא נתעסק אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו
הוי בזה כשעבר לילה אחת[ ,ושם מובא דהשיב מרן זצ"ל בו כלל ,וכיון דהשני מקיים המצוה בקביעות הראשון ,א"כ חל מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע
דבעינן שיעבור מעל"ע כדי לברך ,וכנראה דלא ברירא לי' ברכת הראשון כשקבעתו על דיורו של השני ,וכל זמן שלא הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3
ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
השיעור בזה ,אי בעינן יום שלם או לילה א']. הפסיק הקביעות הברכה נמשכת. לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה
|| ב ||
דברי תורה
דיני שכר
שבת (א)
דבר הלכה פרסם
ל ת וענינים
דו
עוב בכתב ובין
דבר הזכרונות
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל בין של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
ע"פ
אופן הקציצה וחישוב השכר בהבלעה גדר איסור שכר שבת ב קשרהת כשראיתי שאין לדבר [תרכד]
נאלהלמערכת סוף ותכלית ,הרימותי בתורת ה' חפצו
.דכשרוצה ליתן שכר שבת .אאסור לישראל לקבל שכר על בקולי ואמרתי" :א גוטן סיפר העסקן הדגול הרה"ח ר' לוי
בהבלעה ,לא יאמר בפירוש סכום השכר עבודה [המותרת] בשבת ,וזהו איסור אווענט רב". יצחק זילבער הי"ו ,מנאמניו ומקורביו של
לכל שעה בפני עצמו ,כגון ‘כך וכך ‘שכר שבת’ .איסור זה הוא על המקבל, אז נעתק רבינו מדביקותו בתורה ,והרים האדמורי"ם מסקולען זצ"ל:
לשעה’ ,אלא יאמר הסכום באופן כללי אבל על הנותן אין איסור .לפיכך ,אם את עיניו ,ומיד שהכיר בי שאני ממקורביי בשנת תשע"ב קנה אחד מידידיי דירה
על כל השעות יחד ,דהיינו ‘כך וכך שוכר עכו”ם על שבת [בדבר שאינו בית סקולען שאל אותי" :וואס מאכט ישעי' בבנין חדש .הוא כבר שילם את הכסף,
יעקב בן רייזל?" אשר באותה תקופה היה והתכונן בעזרת ה' לעבור לדירתו החדשה.
עבור העבודה משעה זו עד שעה זו’, מלאכה אלא כגון שמירה וכיו”ב] ,אין האדמו"ר מישועות יעקב מסקולען זצ"ל
באופן שלא יהיה ניכר קציצת השכר שום איסור ליתן לו שכר שבת ,משום באותה עת בא אליו איש אחד ואמר לו
ממתין לישועה ולרפואה גדולה ,שהמתין
שבמקום שבו עומד הבנין שקנה הדירה היה
על כל שעה בפני עצמה]ד[. דאין האיסור אלא על המקבל בלבד עליו לעשות השתלת כבד לרפואתו.
פעם עץ אילן דובדבן ,של פירות [גודגניות,
ולא על הנותן]א[. ומהושענא רבה דשנת תשע"ב היה המצב
טשערי'ס] ועל כן יש עליו לברר אם אין
הבלעת ימים כשמתנה לשלם על כל מתוח מאוד ,והציבור התפלל עליו בלי
בדבר חשש מצד צוואת רבינו יהודה החסיד.
יום ויום שכר שבת בלי קציצה הפסק ,ובערב שבת חנוכה זכה לקבל את
ידידי הנ"ל שהוא מחסידי סקולען ,נכנס
.האם שכרו לחודש והתנה עמו .באין אסור שכר שבת אלא הכבד .סיפרתי לרבינו את החדשות שהיו
אל האדמו"ר בעל מאור ישראל מסקולען
ידועות אז ,שמחכים להשתלה והוא נמצא
לשלם לו כך וכך לכל יום ,אע”פ אם קצץ מתחילה ליתן שכר שבת, זצ"ל ושאל בעצתו מה לעשות ,והרבי זצ"ל,
בבית החולים ,ורבינו האציל ברכתו לרפואתו
שבעת תשלום השכר נותן לו שכר ואפילו לא פירש הסכום שרוצה ליתן כמנהגו בקודש פעמים רבות ,אחר ששמע
בכל לב ונפש וחמימות רב.
והאזין לחששתו השיב לו" :גיי צו רבי
כל ימי החודש יחד ,מ”מ אין זה לו אסור ,אבל אם לא קצץ בתחילה רק אחר ששאל בשלומו של החולה זצ"ל יחזקאל".
הבלעה כיון שהוא שכיר יום וניכר כלל על מתן שכר ,אלא מאליו רוצה ומצבו שאל אותי" :מה כבודו רוצה?" 'וואס
אז ידידי הנ"ל התקשר אלי ואמר לי:
השכר של שבת בפני עצמו]ה[. ליתן שכר אחר השבת ,אין זה בכלל ווילט איר' ,והצעתי לפניו את ידידי הנ"ל על
"אתה יודע איך מדברים עם רב גדול ואיך
הדירה שקנה ועל העץ אילן שעוררו אותו,
איסור של שכר שבת]ב[. שואלים שאלה ,ואני איני רגיל בזה וקשה
הבלעה בתשלום כללי לקאמפעני עבור ושהרבי מסקולען שלח אותו אליו לשאול
עליו לגשת להציע השאלה ,על כן בקשתי
כל סערוויס שכר שבת בהבלעה ע”י דבר אחר בדבר ה' מה עליו לעשות.
שתבא אתי ביחד אל מרן הרב זצ"ל להציע
.ודין הנ”ל הוא דוקא בתשלומי .גאין איסור שכר שבת אם נותנו רבינו זצ"ל שמע והאזין במתינות כל השאלה" .ונעניתי לו שאין בזה שום קושי
העובדא ופרטותיו ,אחז בדיוקנא קדישא ונסדר הדבר בעז"ה.
שכירות פועל למלאכה ,שחיוב תשלום לו בהבלעה .הבלעה מיקרי בין אם והרהר והעמיק במחשבתו ועיונו ארוכות,
השכר הוא מיד עם סיום המלאכה נותן שכר שבת בהבלעה עם שאר ובלילה אחד בתחילת החורף הגענו אל
ופתאום פתח ואמר" :לא ,אין חשש! אין
בית רבינו זצ"ל ,והלכתי אל בית דירתו.
באותו היום ,אבל מיני תשלום אחרים, ימים ,כגון אם שוכרו גם לימות החול חשש!"
הדלת היתה פתוחה כרגיל ,ומצאתי אותו
כגון על קבלת ‘סערוויס’ מ’קאמפעני’ וגם ליום השבת .ואפילו לא שוכרו רבינו הסביר לפנינו כמה צדדים להקל יושב בחדר הגדול מבפנים [לא החדר שהיה
וכיו”ב ,שמשלם רק בסוף החודש לפי אלא ליום השבת בלבד ,יכול ליתן לפי הענין ,והוסיף שאין בזה קולא דחוקה, רגיל לקבל אנשים] שם ישב רבינו בראש
אלא שהדבר מותר לכתחילה .והוא יוכל השולחן הארוך ,ולפניו כמה ספרים ,ולמד
חשבון סך כל השימושים של אותו שכר שבת בהבלעה אגב שאר הוצאה
לגור שם בשלום ,ותהיה לו שם בעז"ה ברכה בעיון תוך הספרים ועיין בסוגיא ולא הרגיש
החודש ,כיון שאינו מחויב עדיין לשלם אחרת ,כגון שאומר לו שיקנה לו ורב טוב ,וברך את ידידי הנ"ל בחמימות בנו .לא העזתי לגשת אליו ,ורציתי שירגיש
עד שלא יגיע אליו חשבון הכללי של לחם בחול ,ובמה שיעבוד לו בשבת רבה .ואחר כך הלך ידידי אל הרבי מסקולען בנו קודם .וכך עמדנו מולו מרחוק מינוט,
כל החודש יחד ,אע”פ שמשלם עבור ויקנה הלחם ,יקצוב השכר סך הכל זצ"ל ,שצירף את ברכתו שהכל יהיה לטובה שתיים ,שלוש ,אבל רבינו מתוך עמקותו
שימוש של כל פעם ופעם ,שפיר יש כך וכך]ג[. ולברכה. בילמוד לא הבחין בנו .והבנתי שאין בכך
כאן הבלעה]ו[. עד היום נשאר עלי הרשימה דקדושה תועלת לעמוד כך מרחוק ,והתחלנו להתקרב
ממה שאני זוכר שראיתי את הדביקות יותר מעט מעט ,אבל גם זה לא הועיל.
א( .עמק התשובה ח”ו סימן סז ד”ה וכ”ז). בתורה ,ואח"כ את הפנים המאירות שהראה לבסוף ניגשנו ועמדנו ממש סמוך אליו,
ב .הואיל ולא קצץ בתחילה ליתן שכר על שבת ,ואם לפנינו ואת הקירבות הלבבי שהראה לי וראיתי שהוא יושב עם רמב"ם שקוע בו
בא אח”כ מאליו ליתן שכר ,אין בו משום שכר רבינו ,כאילו הייתי קרוב אליו מאד. בהתמדה ובדביקות שקשה לתארם.
ליום השבת בלבד וכמ”ש השו”ע (שם סימן רמו סעיף
שבת הואיל ולא קצץ עמו ,דשכר מאוחר לענ”ד
א’) ,הלא ממילא איכא הבלעה בשכירות עצמה
ע”י הפחת ,וצ”ע לע”ע ליישב הדבר (עמק התשובה
אין לאסור משום שכר שבת ,דרק גבי ריבית המשך דבר תורה
אשכחן (יו”ד סימן קס סעיף ו’) דאפילו ריבית מאוחרת
ח”ו סימן סז ד”ה ומה; ד”ה ובעיקר; ח”ד סימן ו’ ד”ה ועוד
אסור ,דבריבית דוקא החמירו כ”כ אבל לא לענין ואפש״ל בטעם שנקבע הזמן דוקא בפלג ומעתה נוכל לבאר פלוגתת התנאים
[השני]). המנחה ,דלצד שמנחה קטנה היתה תפלת אם תפלת ערבית רשות או חובה ,דתליא
שכר שבת .וכ”ז הוא אם לא קצץ על מתן שכר
ד .דאם יעשה עמו חשבון כמה עולה על כל שעה בכלל ,אבל אם אמר שיתן שכר אלא שלא קצץ חובה ,הוצרך יעקב להתפלל ערבית שתים, בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש בענין המתפלל
ושעה לעצמו ,א”כ שעות של שבת לא נקראין הסכום ,זה כבר מיקרי שכר שבת כדמוכח בשו”ע הראשונה לחובת ערבית והשנייה לתשלומי ב' תפילות מנחה ,דלשיטת הרמב"ם שמנחה
הבלעה (עמק התשובה ח”ו סימן סו). (או”ח סימן רמז סעיף ב’) לענין נכרי העושה מלאכה מנחה .דבתפלת חובה שייך דין תשלומין קטנה היא תפלת החובה ,נמצא שהתפילה
ה .כמו שכתב הרמ”א (או”ח סימן שו סעיף ד’) וקיימו לישראל בשבת ,וה”ה נמי לענין שכר שבת אע”פ כשנאנס ולא התפלל משא"כ בתפלת נדבה. שהתפלל יעקב אבינו בלילה היתה בתורת
המג”א (שם ס”ק ז’) דאם שכרו לחודש והתנה שלא פירש כמה שכר יתן לו אלא קצץ ליתן לו ומכיון ששקעה עליו החמה בזמן מנחה תשלומין לתפילת חובה ,וע"כ תפילת ערבית
עמו לשלם לו כל יום כך וכך ,מיקרי שכיר יום שכר ,חשיב שכר שבת (עמק התשובה ח”ו סימן סז ד”ה קטנה ,והתפלל אז יעקב באותו זמן שתי שנתקנה באותה שעה ,נתקנה אף היא לחובה.
ואסור ,ולכן אע”פ שהתשלום הוא לבסוף ,מ”מ עוד). תפלות מנחה וערבית ,לזה מחלקים זמן מנחה אבל לשיטת הרא״ש ,דמנחה גדולה היא חובה
לא מירי הבלעה ,דאף שמערב השכר של ימות ג .סתם הבלעה הנזכר בפוסקים הוא הבלעת ימים קטנה לשנים ,מחציתו הראשונה מתחילת זמן ומנחה קטנה אינה אלא נדבה ,וכיון שנאנס
החול ויום השבת לא מיקרי זה בהבלעה ,וכמ”ש כמ”ש השו”ע (או”ח סימן רמו סעיף א’) והרמ”א (שם מנחה קטנה עד פלג המנחה לתפלת מנחה, התפלל תפילת נדבה זו בערבית כדברי התורת
בשו”ת מהר”ם שיק (או”ח סימן צו) יעו”ש ,ואף סימן רמה סעיף א’) .אכן גם הבלעה אגב שאר ומחציתו השנייה מפלג המנחה ואילך לתפלת חיים ,ע"כ גם תפילת ערבית רשות היא.
דהיכא דמשלם רק לבסוף י”ל דהוא קיל טפי הוצאות או פחת חשיב הבלעה ,ויכול להיות ערבית.
מנידון המהר”ם שיק ,מ”מ לדברי הרמ”א והמג”א עפי״ז יתבאר סברת רבי יהודה דתפילת
שההוצאה לא יהי’ דוקא על אותו דבר ,אלא דיכול
לאו הבלעה הוא (עמק התשובה ח”ד סימן ו’ ד”ה אכן). עכ״פ יעקב אבינו התפלל ב' תפילות המנחה הוא עד פלג המנחה ומאז והילך כבר
להיות הוצאה על דבר אחר בחול ,כגון שיאמר
דבכה”ג אינו דומה לנידון הרמ״א ז״ל ,דהוא מיירי ו. לו שיקנה לו לחם בחול ,ובמה שיעבוד לו בשבת
מנחה ,ובזה מיושב לשון הגמרא ,כי מטא אפשר להתפלל מעריב ,וי"ל דכיון ששקעה
משכירות אדם ,שהשכירות מתחייב מיד מדין ויקנה הלחם ,יקצוב השכר סך הכל כך וכך ,וכ”כ לחרן יהיב דעתיה למהדר ,היינו שהתפלל עליו החמה בזמן שהיה ראוי למנחה קטנה,
שכירות ,וכל יום מתחייב מיד בלי שיוצרך לעשות בשו”ת נודע ביהודה (תנינא ,או”ח סימן כו) .אך יש מנחה גדולה ,ובעי לחזור לביתו להשלים שם ואז התפלל מעריב ,נמצא שתקנת תפלת ערבית
חשבון ולזקוף במלוה ,משא”כ באופן שדרך לעיין בזה דהא בכל שכירות יש פחת וכמבואר מנחה קטנה ,ומיד בא השמש ,בזמן מנחה שייכת גם לזמן המנחה ,ועל כן סובר רבי
המסחר הוא שחושבין הכל ביחד וזוקף עליו אח״כ בב”מ (סט ):דשכירות דהדרא בעיני’ ידוע פחתייהו, קטנה .ואז ״ויפגע במקום וילן שם״ ,שהפגיעה יהודה שזמן מנחה אינו אלא עד פלג המנחה,
חובו במלוה ,ועד שלא יגיע אליו החשבון אין עליו וא”כ לכאורה כל שכירות חפץ הוי הבלעה אגב קאי על התפלה שהתפלל שם אחר השקיעה, ומאז ואילך מתחיל זמן תפלת ערבית ,ומשו״ה
חיוב לשלם ,א״כ דרך מסחרו הוא לחשוב תמיד הפחת ,וא”כ למה לענין השכרת כלים לא”י ועל ידה תיקן תפלת ערבית. אף שלענין שאר דיני התורה נמשך היום עד
הכל ביחד ושפיר מקרי הבלעה ,שכן הוא דרך לעשות בהם מלאכה בשבת ,שיהי’ דוקא בהבלעת שקיעת החמה ,מ״מ לענין תפלה מעריב נקבע
המסחר הלזה (עמק התשובה ח”ד סימן ו’ ד”ה אך). שאר ימים כגון שישכיר לו לחודש או לשבוע ולא המשך בעמ' ד' - מפלג המנחה ,כיון שמשם נתקנה תפלת ערבית.
|| ג ||
דברי תורה
המשך דבר תורה
דבר החסידות ועל זה פתח ואמר :אשא עיני אל ההרים מאין יבא יעקב התפלל לה' שיציל אותו ואת זרעו מאנשי
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י) .נראה הרמז,ויצא יעקב מבאר שבע ,מי עזרי ,כיצד אוכל לעמוד במקום כזה ,כשאין בידי מאומה
שהוא כיעקב צדיק וחסיד ובבחינת עקב נדמה לו כאלו הוא יוצא ומתרחק מבאר
מרמה המבקשים לעקור הכל
להילחם עמו .ולא שהיה כאן חלילה חסרון בבטחון ,אלא
שבע הוא הקדושה העליונה ,אבל וילך ,כלומר מי שהוא מלא גיאות כי הולך הוא ויפגע במקום ,ופירש רש״י אין פגיעה אלא תפלה .ויש
אדרבה יעקב אבינו הגיע להכרה שאין לו שום משען בדרך
עבודת ישראל חרנה הוא מביא חלילה חרון אף. להתבונן מדוע כשנפגש עם עשו הרשע התקין עצמו לדורון
הטבע ,ושאין שום עצה ותבונה ,לא בדרך מלחמה ולא
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י) .יעקב אבינו ע"ה הראה לנו לדעת במה ולתפלה ולמלחמה ,ואילו כשהלך ללבן הארמי ,שהיה ג״כ
בדרך דורון ,כנגד רמאות כזו ,אלא ״עזרי מעם ה׳ עושה
לחזק את עצמו בעת שיהיה ח"ו חרון אף בעולם ,חרנה מלשון חרון ,ועצתו היא, רשע גדול ,לא הכין עצמו אלא בתפלה ותחנונים לפני ה׳.
שמים וארץ״ .ועל כן עליו להשליך יהבו על השי״ת לבדו,
ישמח ישראל באר שבע ,היא התוה"ק שנקראת באר. שהוא ישמור אותו מרמאי רשע כזה .וזהו שחזר ואמר ״לית וי״ל ,דכשהלך להיפגש עם עשו שהיה רשע בגלוי ,וידע
והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה (כח ,יב-טז) .אם איש ישראל שפל אנא מובד סברי מן בריי״ אף שאין בידי שום עצה ושום יעקב והכיר היטב רשעתו שעשו שונא אותו ורוצה להרגו,
בארת המים בעיניו בתכלית השפלות עד לארץ ,אז וראשו מגיע השמימה. הכנה מספקת ,אין אני מאבד תקותי מבוראי ,כי ״עזרי מעם ולא רצה יעקב שום שייכות עמו ובודאי שלא להתחבר
ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו' ,וייקץ יעקב משנתו ה׳ עושה שמים וארץ״. אליו וכ״ש להשתדך עמו ,ע״כ הכין עצמו כפי האפשר
ויאמר אכן יש ה' במקום הזה (כח ,יב-טז) .סולם בקריאתו עם הוא"ו גימטריא קו"ל, ועל כן נתן דעתו לחזור ולהתפלל במקום שהתפללו בו בג׳ דברים לדורון ולתפלה ולמלחמה .אבל כשהלך לבית
מוצב בתחתיות ארץ של הקו"ף ,וראשו מגיע השמימה ,הוא היו"ד שעל הלמ"ד, אבותיו ,ובעת הזאת שפך שיחו לפני השי״ת ,שיצילהו מלבן לבן הארמי ,שכל מהותו היתה רמאות ,וכמו שאמר אחר
ויעקב היה עבודתו בדרך זה ,וממנו נלמד דרך הזה ,כי נקרא יעקב מלשון עקב ומכל תחבולותיו .ולא על עצמו בלבד התפלל יעקב אבינו, כך :ותחלף את משכורתי עשרת מונים (לא ,מא) ,וידע יעקב
ונקרא ישראל מלשון לי ראש ,שהוא היה העמוד העומד מעקב עד ראש כמו אלא גם על כל הדורות העתידים לצאת ממנו ובפרט על זמן שיצטרך לדור בביתו ולהשתדך עם רמאי גדול שמראה
סולם הנ"ל והבן ,וז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה ,גם בעומק קו"ף שגימטריא הגלות כמוש"כ 'וילך חרנה' חרונה של עולם שהוא מרמז עצמו כקרוב ומבקש טובתו ,ואילו בפנימיותו כולו רע
זרע קודש מקו"ם ,כי אפילו למקום עומק מאוד נשפע קדושתו ית"ש. ומבקש לעקור את הכל.
על הגלות וכמו שמבאר רביה"ק זי"ע ,כי ידע יעקב שיהיו
ויקח את האבן אשר שם מראשותיו (כח ,יח) .הנה אבן מרומז ליצה"ר כמאמר זמנים אשר יעמדו ישראל כנגד בעלי רמאות ופאלאטיק, על כן פחד יעקב מאד ,האיך יוכל הוא ,שהוא ״איש
הכתוב (יחזקאל לו ,כו) והסירותי לב האבן מבשרכם ,וזה הפירוש ויקח האבן הוא המלאים ערמה ותחבולות ,המלבישים את השקר בלבוש של תם״ ,היפך הרמאות ,וכמו שפירש רש״י (כה ,כז) :״מי שאינו
היצר הרע ,אשר שם מראשותיו ,היינו שעשה אותה לראש שע"י תשובה מאהבה יושר .ועל זה הרבה יעקב בתפלה ,שינצלו בניו מכל בעלי חריף לרמות קרוי תם״ ,לעמוד ולהחזיק עצמו בביתו של
כנסת יחזקאל – ראדאמסק זדונות נעשו כזכיות (יומא פו.). הרמאות. רמאי כזה ,אשר כל מעשיו ועסקיו מלאים ערמה וחנופה.
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי וגו' (כח ,כ) .וידר יעקב נדר לאמר, וזהו ״ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש״ ,שתיקן שהרי הרמאי מתלבש באיצטלא של אדם חשוב ומכובד,
היינו שתמיד יאמר ויהיה מרגלא בפומיה דברים הללו ,אם יהיה אלקים עמדי, תפלת ערבית ,וכדאיתא בספרים שערבית מרמזת על זמן מיט ַא שיינע בעקיטשע ,ועוד מתפאר שיעקב אבינו הוא
ושמרני ,ונתן לי ,שכל עסקיו תלוים בחסדי הבורא ,ועי"כ יגיע למדריגה והיה ה' חתנו ,ובודאי יבקש להתחבר ולהתקרב אל יעקב ובניו .ומזה
החורבן והגלות ״כי בא השמש״ .והתפלל שינצלו בניו
מראה יחזקאל לי לאלקים ,להיות מרכבה לשכינה. פחד יעקב מאד ,פן על ידי התקרבות זו יצליח לבן הרשע
מפחד בלילות ,מכל אלו השמים חושך לאור .ובזה יש
ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר לרמז מה שאמרו חז״ל (חולין צא ע״ב) ,שקיפל הקב״ה את לעקור את הכל ,חלילה.
התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן (ל ,א-ב) .אם מבקשים איזה דבר כל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו ,שכלל ישראל וזוהי סכנת הרמאות ,שהרמאי יכול להתלבש באיצטלא
מן הצדיק ,מוכרח המבקש להיות לו אמונה שלימה בהבטחת הצדיק ,וזה גורם נכללו בו בשעה ההיא ,ובתפלתו כלל את נפשות ישראל לכל של אדם חשוב ומכובד ,ולעשות את הדברים הרעים
המשכת הישועה ,ויען כי רחל אמרה ואם אין ,א"כ נראה כי היתה ח"ו עוד והמסוכנים ביותר ,ואח״כ לטעון שכל מעשיו לשם שמים.
דורותיהם ,שיזכו לעזרת השי״ת ולשמירתו בכל אשר יעבור
כמסתפקת ,ולכן ויחר אף יעקב וגו' ,ואמר לה כי תדע כי התחת אלקים אני ,כי
עליהם בגלותם. וכמו שרואים היום ,שברמאות אפשר להפך את כל העולם
מהר"י מבעלזא צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
והשי״ת יעזור ,שאנו עומדים בסוף ימי הגלות ,סמוך כולו .ולא די שהרמאי מרמה את חבירו ,אלא עוד הופך את
ויוכח אמש (לא ,מב) .פירוש שיוכיח אתכם ותזכרו ותעלו על דעתיכם מה הדברים ומציג את עצמו כאילו הוא הנגזל ואת חבירו כאילו
ליום שכולו שבת ,בבחינת פלג המנחה ,שנזכה שיתעוררו
שארית ישראל שעשיתם אמש. הוא הגזלן .וכמו שמצינו בלבן ,שאחרי כל אשר עשה ליעקב
עלינו התפלות שהתפלל יעקב אבינו באותה שעה על זרעו
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר עד סוף כל הדורות ,ונהיה נכללים בתפלתו של אביר יעקב. במשך עשרים שנה ,בא אליו בטענות :״למה נחבאת לברוח
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 ותגנב אותי״ (לא ,כז).
והשי״ת ,השומע תפלת כל פה ,יקבל תפלותינו לרחמים
אלו יעמדו על הברכה
פרנסי הגליון
תשרי ולרצון ,כי שומע אל אביונים ה׳. וידע יעקב שנגד דבר זה לא תועיל שום הכנה בדרך
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך הרה"ח ר' שלמה הטבע ,לא דורון ולא מלחמה ,ואין לו עצה אלא לזעוק
צבי שפיטץ הי"ו עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארץ ,ה׳ ישמרך מכל רע
הרב ר' יואל משה עמוד המערכת הרה"ח ר' משה
ראטה שליט"א אברהם ראזנער הי"ו ישמר את נפשך ,ה׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם. ולהתפלל להשי״ת שיציל אותו מרשע ורמאי גדול כזה .וכמו
חשון
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום ונזכה לישועה שלימה ולגאולה קרובה ,במהרה בימינו אמן. שאמר יעקב לבסוף :״לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד
קויפמאן הי"ו שיפף הי"ו
כהנא הי"ו
תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א
יצחק היה לי ,כי עתה ריקם שלחתני״ (לא ,מב) ,שאלמלא
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל
כסלו
שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו עזרת השי״ת לא היה יכול לעמוד כנגד תחבולותיו של לבן.
(לייבי) וואלדמאן הי"ו אברהם פרידמאן הי"ו
הרה"ח ר' שמואל
הרה"ח ר' אליעזר
זוסיא האזנפעלד הי"ו
הרה"ח ר' שאול
יחזקאל פרידמאן הי"ו
נפתלי פרידמאן הי"ו -ברכת מזל טוב - -ברכת מזל טוב -
טבת לכבוד ידידינו הנכבד לכבוד ידידינו הנכבד המסור בלב ונפש לטובת
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב הי"ו מוה"ר יהוסף שווארטץ גלינינו בכל עת ובכל זמן ,ה”ה
תומך המערכת הגה"צ אבד"ק
וויינשטאק הי"ו
לרגל נישואי בנו למז"ט הי"ו מוה"ר שלמה שטיינבערג
הרה"ח ר' משה
יהדא סאנדער הי"ו לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' צבי
אוסטריק שליט"א
שבט
הבה”ח המו' בתוי”ש חיים שמואל ני"ו לרגל הכנסת בנו הבה''ח גרשון אביגדור ישראל ני''ו
לעול התורה והמצוות
ראזנער הי"ו הרה"ח ר' בעריש
הרה"ח ר' יהוסף הרה"ח ר' מנחם ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו
הרה"ח ר' יואל
לעפקאוויטש הי"ו עב"ג בת מוה"ר אלימלך פנחס שווארטץ שליט"א
שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' עזרא
שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' יואל אהרן יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,אמן. יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,אמן.
הרב ר' מנחם ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
