אכסוף · Echsoif
הטקסט של גיליון זה
#157 בס"ד
גליון לשבת קודש
פרשת ויצא
נועם שבת
הרב שלמה ארלנגר מפתחות של אזיקים…
הרים עליו את הקול ואמר לו “אמרתי ימינה ,בא איתי”… ידו של הגנב באזיק אחד ,ואת ידו שלו באזיק השני “הוא ממני העיר המנומנמת הייתה כמרקחה…
לא יברח”… הוא צעק לכל הנוכחים בבנק ,כשהם מוחאים כפיים “שמעתם? עוד פעם פרצו לחנות של יוס’ל החנווני ,גנבו לו חצי
כשהשוטר האמיתי ניסה להפעיל עליו כח ,עוברי אורח כבר
ומריעים לו על התעוזה ,הגבורה ובמיוחד על התחכום. מהסחורה”.
לא יכלו לשאת את זה והם ישר נזעקו לעזור “לשוטר” הגיבור,
שמתמודד מול עבריין אזוק. וכך ,השוטר האמיתי -בלבוש אזרחי ,יוצא יחד עם הגנב “מה אתה אומר ,לפחות הוא רוקן את הקופה לפני הפריצה”?
שהתחפש לשוטר כשידיהם אזוקות זו בזו ,לכיוון תחנת המשטרה
וכך ,תוך כמה דקות התחוללה דרמה של ממש .תושבים רבים “לא ,איזה רוקן ,הוא שנים משאיר שם את כל כספו ,הוא חשב
המקומית.
מתגודדים מולם והגנב עם הלבוש של השוטר צועק להם“ ,תעזרו שהחנות שלו זה המקום המוגן ביותר בעיר ,חשב ,זהו… עכשיו
לי להשתלט עליו ,הוא פושע מסוכן .השכיבו אותו על הרצפה בדרך ,השוטר הסמוי הסביר לגנב כמה שהוא בצרות “אתה הולך הוא כבר הבין”...
והכו אותו ,עד שירגע ויפסיק לנסות לברוח”. לשבת על הפשעים שלך שנים רבות בכלא ,חכה חכה”...
חלפו מספר ימים ,ושוב תושבי העיר מתבשרים שהפעם באישון
והשוטר האמיתי לא מבין איך כל זה קרה לו ,הוא מתחיל לצעוק ליל מישהו ‘רוקן’ את בית הדואר המקומי ,עשרות מכתבים
בכל כוחו“ ,הוא שקרן ,הוא הפושע ואני שוטר סמוי ,ארבתי לו
שביבי
וקופסאות של בולים נעלמו כלא היו.
כשהוא התחיל בדיוק את ה”…. הרב
אמונה
זקני העיר ,היוצאים מדי יום להאכיל יונים בכיכר העיר ,לא
אבל ההמון לא נתן לו להמשיך לדבר“ .חצוף”! כולם צעקו לו, אהרון בייפוס זוכרים רחש שכזה“ ,מי זה יכול להיות ,מה זה הדור הזה? מעולם
“הרצחת וגם ירשת? אתה מנסה להפוך את היוצרות”? לא היו אצלנו במושבה פריצות לבתים ולחנויות” ,צעק אחד
ואז… התקרב לעברו של השוטר הסמוי ,חברו הטוב ,זה שבמשך לאה ורחל. הזקנים כשהוא דופק עם מקלו על הקרקע“ .חייבים לתפוס את
שנים גילה לו את כל סודותיו ,היה לו לעזר כשנצרך ואפילו הלווה הברנש ולשים אותו מאחורי סורג ובריח” ,הפטיר אחד מחברי
המסלול של שתיהן ,להקמת שבטי ישראל ,עבר הפרלמנט…
לו לא מעט כסף ,הוא ניגש לכיוונו ואמר לו בקול מאוכזב“ ,הא…
דרך תפילה ללא הפסקה .התורה מעידה על
עבריין שכמותך ,הכל היה סיפורים… ‘אני שוטר’‘ ,אני איש חוק’, ***
‘אני מגן על העיר’… כמה סיפרת לי בימים האחרונים שאתה לאה“ ,ועיני לאה רכות” .ובחז”ל ביארו ,שנשרו
ריסי עיניה ...הפלגה לא מוכרת ,של תפילה אין וכך ,יום רדף יום ושוב הגיעו דיווחים על פריצה לבית עסק זה
מוטרד מהגנב שמסתובב כאן כבר תקופה ובסוף… גילינו אותו…
ולחנות זו ומגניבות ליליות ,הפושע החצוף החל להעז ולשדוד
הנה ,אתה בעצמך מובל כעת לבית המעצר על ידי שוטר חסון סופית .ואכן ,התוצאות מופלאות ,מ”הגדולה
לאור יום ,בעלי עסקים וסתם בני אדם שנקרו בדרכו.
שתפס אותך ,בושה”. לעשיו” ,עד לזכיה ברוב מנין ובנין של עמ”י .אם
אך למרות הערנות הגבוהה וניסיונות המשטרה המקומית לעצור
השוטר האמיתי הבין שכלתה אליו הרעה ,איך הוא יכול להוכיח הכהונה והמלכות! מהפך!
את התופעה ,לא נמצא זכר ולא סימן שיוביל לקצה חוט ,מיהו
את חפותו מול ההמון הזועם ,שבכלל לא מוכן לשמוע את מוצא
ורחל בעקרותה ,מעידה על עצמה“ :נפתולי הגנב האלמוני…
פיו .הוא שופט אותו על פי מראה עיניו ובאמת ,התמונה נראית
לא טוב… הוא שוטר ואני לא ,זה מה שהם רואים.. נתעקשתי.. וברש”י: נפתלתי”... אלוקים ***
והפצרתי ...עדי עד“ :גם יכולתי” -כשהסכים שמעון ,אחד מהשוטרים בעיר ,ישב בביתו וגרד את הראש… איך
ואז… עלתה בלבו מחשבה .הוא הרים את היד ואמר בקול סמכותי
“רבותי ,אין לי בעיה להיכנע ,לא אתנגד ואעשה כל מה שתאמרו הקב”ה על ידי. אני יכול לעצור את התופעה הזו? כמעט בכל יום יש התפרצות
לי ,אבל תנו לי קודם עשר שניות להוכיח את חפותי ,אם לא והעובדות מובילות אל דברי בגמ’ בברכות לב: לבית עסק כזה או אחר .מגניבות שהחלו בלילה ,החוצפה
השתכנעתם ,תעשו בי כרצונכם”. התגברה וגם בשעות היום נשדדים עסקים ועוברי אורח ,אני חייב
“אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה ,יחזור
לעצור את הדבר הזה“ .אצלנו לא יסתובבו גנבים נבזים ברחובה
הוא פנה לעבר הגנב בלבוש שוטר ואמר לו“ ,אתה השוטר? ויתפלל ...בנוהג שבעולם ,המפציר והמתעקש, של עיר” ,הוא אמר לעצמו בקול החלטי.
בבקשה ,נראה אותך פותח את האזיקים”… נתפס כלקוי במידת הדרך ארץ .שכן ,יש גבול
הוא החזיק בידיו רשימות של עשרות מועמדים הראויים לתואר
כולם צעקו ישר“ ,הי הי אתה עושה מניפולציה כדי לברוח, ל”הפעלת לחצים.”.. “המכובד” של ‘גנב העיירה’ ,שעות הוא ישב על ניתוח השמות,
לא ניתן לך” ,הם הידקו את המעגל סביבו אלא שאז הוא שלף אבל הוא לא הגיע אף לא לקצה חוט ,בפענוח הפרשייה המוזרה,
מכיסו זוג מפתחות ,ובתנועה איטית הוא הראה לכולם“ ,הנה,
וההפך אצל בורא עולם .הוא מצפה מהמתפלל
שהגיחה משום מקום לעיר הרגועה .פרשיית הגנב המסתורי.
אלו המפתחות” ,הוא פתח את האזיקים וצעק“ ,אני השוטר להביע תלות מוחלטת .ודווקא ע”י שמתחנן ולא
האמיתי ,המפתחות אצלי”!!! ההמון הבין מיד… מי שמחזיק את מרפא .כאומר :אין לי עוד מי להישען עליו!! ואז ,לאחר עשרות שעות של פיטרולים ומארבים ,כשלא עלה
המפתחות הוא השוטר… הוא השולט .הם כפתו את העבריין בידו דבר ,הוא החליט לפעול בתחבולה .הוא קם ,פשט את מדי
המתחזה והובילו אותו לבית המעצר. המשטרה והתלבש בבגדים אזרחיים“ ,אני אסתובב ככה בין
בני האדם ,עד שיום אחד אתפוס את הגנב על חם” ,הוא סיפר
*** הגנב ,תוך כדי הליכתם ברחוב שם לב למשהו מעניין ,התושבים בנחישות לחבריו.
החיים מלאים בפעמים בהם אנו נדרשים לקבל החלטות ,לנסוע חולפים על פניו ולא רק שהם לא בזים לו על כך שהוא התחזה
בוקר בוקר הוא יצא והסתובב בין העסקים הרבים הפזורים בעיר
לשמחה הזו או שזה ביטול תורה .להוציא את הסכום הזה או שזה לשוטר ונתפס באמצע מעשה שוד ,אלא כולם ,ללא יוצא מן
והגנב כמובן לא מגיע .ככה זה ,איפה שלא תהיה ,דווקא לשם
מותרות .לקנות או לא ,להסכים או להתנגד .כל הזמן אנחנו הכלל ,קדים לו קידה של כבוד ,כשניצוץ של גאווה בעיניהם.
הוא יגיע .מזל כזה ,הוא חשב לעצמו כשהוא יושב כאחד האדם,
צריכים להחליט… ולעומת זה ,מסננים מילות נאצה לעברו של השוטר האמיתי…
בכיסאות ההמתנה בבנק המקומי .אלא שהמחשבות נקטעו ברגע
ובכל צומת כזה ,יש צד שהוא אמת ויש צד שמגיע מאינטרס אישי, לקח לו כמה שניות לקלוט ואז… ‘נפל לו האסימון’ ,תושבי העיר שנכנס אדם לבוש בבגדי שוטר והכריז בקול גדול“ ,כולם ידיים
נגיעה ,יצר הרע כזה או אחר. שלא מודעים לכל ההתרחשות רואים אותי ,עם מדי שוטר ,אזוק למעלה” .הס הושלך ,השוטר הנכבד הגיע לדלפק והודיע לפקיד
לאדם הלבוש בבגדים אזרחיים ובטוחים שהוא הפושע ואני “זהו שוד ,תן לי את כל הכסף שבידך”…
העבודה היומיומית שלנו היא לקבל החלטות נכונות ,כאלו השוטר הטוב.
שהקב”ה רוצה שנקבל .ללא נגיעות וללא אגו ,נטו מה רצון השם, הפקיד כמובן הוציא את הכסף ,אלא שרגע לפני שהוא מסר
מה ההלכה הצרופה ומה ההשקפה הנכונה. הו הו… אותו לידי השודד ,קפץ עליו השוטר הסמוי שהבין כעת את כל
הוא החליט לנצל את המצב לטובתו… התעלומה.
הגוף והנשמה ,היו אומרים בנובהרדוק ,כנמשל על הסיפור הנ”ל,
שלובים זה בזה .מצד אחד הרוח מצד שני החומר .כמו השוטר מאותו הרגע ,הוא החל להתייחס לשוטר הסמוי כאל פושע“ .בא הסתובב לנו כאן תקופה ארוכה ,גנב בלבוש של שוטר ,איש לא
והגנב… הטוב והרע מחוברים זה לזה… איתי לכאן ,ימינה”. יכול היה לעצור אותו ,מי יחשוד בו שהוא גנב?
השאלה היא מי שולט במי .האם הנשמה היא שמובילה את השוטר ההמום אומר לו“ ,אתה לא מתבייש? אני לוקח אותך ועכשיו ,הגיע סופו…
הגוף ,או שהגוף הוא שמכתיב לנשמה את דרכה? עכשיו לבית הסוהר ואתה מתחכם”? אבל הגנב לא התבלבל ,הוא הוא הפיל אותו על הרצפה ,הוציא מכיסו זוג אזיקים ,אזק את
המשך בעמ' הבא > |1
מבי דינא
הרב אסף אשכול מעשר מהחזר מס נחל
שאלה
ן־ִ֔ל֔י ַַע �ֵּׂ֖ש� ֖ר
ְְוֹכֹ֙ל֙ ֲֲאֶׁ֣ש��֣ר �ִּּת �ֶּּת �
ֲֲא ַַעְּׂש��ֶׂ֥ר�ּ֥נּּוּ � ָֽֽל ְְך( :בראשית נשאלתי :ראובן עובד בחברת הייטק ומשתכר משכורת נאה .לאחר שרשויות המס נוטלות את חלקן ,הוא מפריש מעשר
כח,כב) ממשכורתו .המוסדות שלהם הוא תורם מוכרים לפי סעיף 46לפקודת מס הכנסה ,והוא זכאי לזיכוי במס בשיעור שלושים
“המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וחמישה אחוזים מתרומתו ,בכפוף לתנאי החוק .נמצא שמתוך כל אלף שקלים שתרם ,שלוש מאות וחמישים חוזרים לכיסו.
… מאי קרא וכל אשר תתן לי
עשר אעשרנו לך” (כתובות נ). שואל ראובן :האם די שיפריש מעשר מן ההחזר ,או שעליו לחשב את תרומתו לאחר הפחתת הסכום שהוחזר ,ונמצא שלא נתן
אלא שש מאות וחמישים שקלים?
|| ו .החשבון המדויק נמצא שאין הכרח שכל רווח שנולד מכוח הצדקה יהיה אף הוא || א .מאיזה סכום מעשרים
נניח שנותרו לראובן עשרת אלפים שקלים לאחר ניכוי המס, צדקה .המוסד זכה במלוא הנתינה ,והנותן זכה בהקלה במס. בגמרא (כתובות נ ע״א) סמכו את שיעור החומש לצדקה על נדרו
לפני הזיכוי בשל התרומה .הוא תרם אלף וקיבל שלוש מאות אבל אין לטעות :מכך שההחזר שייך לתורם אין ללמוד שהוא של יעקב .והקשו :שני מעשרות אינם חומש ,שהרי לאחר
וחמישים בחזרה. פטור ממעשר .בעלות לחוד וחשבון הרווח לחוד .ההחזר אינו שהפריש עשרה ממאה נותרו תשעים ,ועשירית מהם תשעה
לדרך הראשונה עליו להוסיף שלושים וחמישה שקלים .ואם גם כולו ממון צדקה ,אולם אם עתה נוספה לראובן הכנסה שטרם בלבד .ותירץ רב אשי ששני העישורים מחושבים מהסכום
תוספת זו מזכה בהחזר ,יקבל שנים עשר שקלים ועשרים וחמש עישר ,עליו להפריש ממנה. הראשון.
אגורות ,ויעשר גם מהם ,וכן הלאה .בהנחת זיכוי מלא על כל || ד .השתתפות המדינה אף בשאלתנו אין די באמירה שראובן ייתן ״עוד מעשר״ .תחילה
התרומות ,יגיע סך נתינתו לכאלף שלושים ושישה שקלים כנגד זה יש מקום לומר :למעשה הוציא ראובן מכיסו שש צריך לברר מהי הכנסתו ,וכמה מתוך הכסף שהעביר נחשב
ועשרים ושבע אגורות. מאות וחמישים שקלים בלבד .המדינה ויתרה על שלוש מאות לנתינה שלו.
לדרך השנייה אין די בכך .אפילו יוסיף את מלוא ההחזר וחמישים כדי לתמוך במוסד ,וממילא היא שותפה בתרומה. באגרות משה (יו״ד ח״א סימן קמג) כתב שמס הכנסה מנוכה קודם
הראשון ,ויתרום בסך הכול אלף שלוש מאות וחמישים שקלים, כיצד ייזקפו לזכותו אלף שקלים? חישוב המעשר ,מפני שהחלק שנלקח למס נחשב כאילו לא
יוחזרו לו ארבע מאות שבעים ושניים שקלים וחמישים אגורות. בספר שערי יוסף (פרק ח ,עמ׳ קמז) הובא בשם הגרי״ש אלישיב הרוויחו .לפיכך ,אם ראובן הפריש ממשכורתו לאחר ניכוי המס,
הוצאתו תסתכם בשמונה מאות שבעים ושבעה שקלים שכל ההחזר שייך למעשר .עוד הובא שם מקובץ נטעי נעמנים ולאחר זמן הוחזר לו חלק מהמס ,יש לעשר גם אותו :סכום זה
וחמישים אגורות בלבד. (ח״א עמ׳ תנז) ,בשם הגר״א קוטלר ,שהחלק המוחזר נחשב טרם נכלל בהכנסה שעישר .ואם הפריש מלכתחילה מהברוטו,
הערות הארות וביקורת בונה תתקבלנה בברכה במיילassafe@rbc.gov.il :
כדי שיישארו אלף שקלים מכיסו לאחר הזיכוי ,עליו לתרום השתתפות המדינה בתרומה .לפי דרך זו ,הנתינה נמדדת לפי אין לעשרו שנית.
כאלף חמש מאות שלושים ושמונה שקלים וארבעים ושש ההוצאה שנותרה על התורם. אולם בכך לא נפתרה שאלתנו .הדברים אמורים אם התרומה
אגורות. אך כבר כתב שם שהכרעת פוסקי דורינו כדעת האגרות משה, הראשונה עומדת במלואה .שמא ההחזר מפחית את עצם
החשבון שונה ביסודו :בדרך הראשונה התרומה צריכה להיות ולפי הדרך העולה מהאגרות משה ,יש להפריד בין נתינת ממונו הנתינה ,ונמצא שלא הפריש מתחילה מעשר שלם.
עשירית מההכנסה המקורית בתוספת ההחזרים; בדרך למוסד לבין זכותו כלפי המדינה .המדינה מסייעת לתרומה || ב .פורע חובו מן הצדקה
השנייה ,ההוצאה שנותרה לאחר ההחזרים צריכה להיות באמצעות הקלה במס; אין פירוש הדבר שהיא נעשית בעלים הט״ז (יו״ד רמט ,ס״ק א) כתב שאסור לפרוע מסים מכספי מעשר,
עשירית מההכנסה המקורית .אין לחייב בדרך השנייה מעשר בחלק מהכסף שנתן. שהרי הוא פורע חובו מן הצדקה .לכאורה אף כאן ,כנגד חלק
נוסף על ההחזר ,שכבר חושב כהשתתפות המדינה בתרומה. || ה .הנאה הבאה באמצעות המעות מתרומתו נפטר ראובן מתשלום מס ,ונמצא שכספי המעשר
יש לבחון זאת גם מדיני שליחות .בגמרא (כתובות צח ע״ב) נפסק פרעו את חובו.
|| ז .העולה למעשה
א .יש יסוד לסמוך על כך שהתרומה כולה עולה ששליח שקנה במחיר קצוב והמוכר הוסיף לו ,חולק בתוספת אלא שיש לחלק :הפורע מס מכספי מעשר משתמש במעות
למעשר ,ולהפריש מעשר בלבד מההחזר שמומש ,אם טרם עם המשלח .לרש״י הטעם הוא הספק למי התכוון המוכר; הצדקה לסילוק חיובו .בענייננו המוסד מקבל את מלוא
נכלל בהכנסה שעושרה. ולרי״ף ולרא״ש ,מפני שההנאה באה באמצעות מעות המשלח התרומה ,ומכוחה קטן חיוב המס של התורם .השאלה היא אם
(שו״ע חו״מ קפג ,ו; סמ״ע ס״ק יח וש״ך ס״ק יב). הקטנת החיוב הופכת את התרומה עצמה לתשלום מס.
ב .אין זה משנה אם ההקלה ניתנת בתלוש המשכורת
או בהחזר נפרד .אם הזיכוי כבר הגדיל את המשכורת שממנה לכאורה ,גם ההחזר נולד באמצעות מעות המעשר; מדוע לא עצם ההנאה מן הנתינה אינה פוסלת אותה .הט״ז עצמו התיר,
הפריש ,הרי עישר גם אותו .ואם התקבל בנפרד ,יצרפו לחשבון תזכה בו הצדקה? בתנאים שביאר ,לקנות מצוות בבית הכנסת מכספי מעשר ,אף
בשעת קבלתו .כשאין לתורם מס מספיק לקיזוז ,יש לחשב לפי נראה לחלק :שם התוספת באה מתוך המקח שנעשה בכספי שהקונה נהנה מהכיבוד .אלא שעדיין יש לברר אם הנאה זו
ההטבה שמומשה בפועל ,ולא לפי השיעור המרבי שבחוק. המשלח .כאן אין המוסד מחזיר ממעותיו ,ואין ההחזר פרי דומה להחזר כספי המותנה בתרומה.
שהניב ממון הצדקה .זוהי זכות אישית של התורם בחישוב המס || ג .למי שייך החיסכון
ג .הרוצה לחשוש להוראה המחמירה
שהובאה לעיל ,יתרום את מלוא שלו .המוסד עשוי לקבל סכומים שווים משני תורמים ,ורק אחד האגרות משה שם דן במפורש במי שבזכות תרומתו פחת המס
ההחזר ,וכן את ההחזרים שיקבל יזכה בהקלה ,בהתאם לחבותו במס. המוטל עליו :האם החיסכון שייך לצדקה או לתורם? והכריע
מכוח הנתינות הנוספות. נמצא שהקשר שבין התרומה להחזר אינו מכריע לבדו את שהוא של התורם .חיוב המס נקבע מתחילתו לפי הדין הכולל
הבעלות .צריך לברר מכוח איזו זכות מתקבל הכסף .זהו ביאור את ההקלה ,ואין לומר שמעות הצדקה פרעו חיוב אחר.
לחילוק בין הסוגיות ,ולא דין מפורש בסוגיית השליח. והוסיף:
המדור נועד לעורר את לב המעיינים בלבד ,ונכתב בקיצור רב בבחינת 'תן לחכם ויחכם עוד' .למותר לציין כי שאלות ״ועוד דאפילו הנאה וריוח ממש הבאה לאדם ע״י גרם הצדקה
בדיני ממונות יש לברר במעמד שני הצדדים בפני בי"ד הדן בדין תורה. שנתן שייך לו ולא לצדקה״.
< המשך מעמ' קודם
עכשיו גם היה בשם הנשמה ולא בשם או שיש חשש שאם ידעו מהמקרה הזה וישמעו שהבחור עדיין האם אנחנו יודעים להגיד לא? האם אנחנו יודעים להתאפק?
Echsof0@gmail.com
הגוף שכרוך בה ,הנשמה שולטת ,היא מסתובב בישיבה ,ה’שם’ של הישיבה ייפגע… המסר היה ברור: האם אנחנו מסוגלים לרסן את עצמנו?
להערות והארות:
אם במקרה של בן הגביר היית מוצא דרך להשאירו בישיבה תלוי אצל מי המפתחות…
מחזיקה את המפתחות ולא הגוף.
ולחנכו ,סימן שיש אפשרויות נוספות שראוי לבחון גם במקרה
*** הזה. האם אתה מובל כי כולם עושים כך ,כי אתה חושש איך זה ייראה
0 54-846870 6
בחוץ ומה יגידו ,או שאתה מוביל ומחליט על פי מה שבאמת
וכך ,ישנם הרבה צמתים בהם נגלה תבדוק מי רוצה לסלק אותו ,היצר הטוב או אולי… היצר הרע? נכון לעשות?
פתאום שפעולות שעשינו והסברנו *** המבחן הוא יומיומי והוא קשה ,אבל יש לנו מדי פעם הזדמנות
לעצמנו ולסובבים אותנו שהן הכרחיות גדולי ישראל היו בוחנים כל מעשה בזכוכית מגדלת ,האם זה לבדוק עם עצמנו ,האם אנחנו השוטרים או הגנבים…
ומחויבות ,ברגע של התפכחות או כנות רצון השם או רצון הצד האחר .וכשהיו להם ספקות הם היו ***
קמים ,נוסעים עד פתח האולם ואז מחליטים ,האם אני אמור
לרפואת
יוסף משה בן אורה
בתושח"י
נגלה שהם היו בכלל מחוסר שליטה, מו”ר אבי שליט”א הגיע פעם אל הרב שטיינמן ושאל אותו
להיות בחתונה הזו או לא ואם לא ,זה לא בגלל עצלות אלא
מתאווה ,מאינטרס אישי ,היינו מובלים באמת לא הייתי צריך. אודות בחור שהפר כלל חמור מאד בישיבה ,האם הוא יכול
ע”י הגנב ,היצר הרע ולא היו לנו את לסלק אותו מהישיבה לצמיתות .היה ברור לאבא שלי ,שהרב
החסידים קוראים לסעודה שלישית ‘שלוש סעודות’ ,הם אומרים שטיינמן יסכים איתו שבמצב שנוצר אין ברירה… ואז הרב
המפתחות של השליטה המונעת מכח שבסעודה שלישית אנחנו מוכיחים שכל מה שאכלנו עד עכשיו, שטיינמן שאל את אבא שלי “אם אבא שלו היה גביר ,היית זורק
הבחירה הנכונה. סעודת ליל שבת וסעודת שבת בבוקר ,לא היו בתור ארוחת אותו על המקרה הזה או שהיית בכל זאת מוצא דרך לחנך אותו
ערב וארוחת בוקר ,אלא באמת לכבוד שבת קודש כי הנה, ולהשאיר אותו”? הרב שטיינמן בירר עם אבא שלי ,האם הבקשה
כי בסופו של דבר ,לא המדים קובעים מי
סעודה שלישית בחורף ,כשכבר אי אפשר להכניס כלום לפה ‘להעיף’ את הבחור ,נובעת ממקום מוחלט של שליטה ובהירות
השוטר ומי הגנב ,אלא השאלה האחת: ואנחנו אוכלים ,אנחנו לא עושים את זה מצד תאווה אלא באמת שזה מה שצריך לעשות או שיש כאן פגם קל בהחלטה ,אולי
בידי מי נמצאים המפתחות? מקיימים רצון השם .בזה אנחנו מוכיחים שכל מה שפעלנו עד הוא מפריע להתנהלות הסדירה והרגועה של היום יום בישיבה,
|2
בשבילי הרמח"ל
הרב משה נינצ'ינסקי מיקוד
שהם מותרים ולא בעייתיים מבחינה דתית ומוסרית אבל גם כאן נשאל את עצמנו :האם יש דרך להתעלם ולהתגבר על שמעון (שם בדוי) המתגורר בפאתי יישוב שקט ומטופח התעורר
מאיימים עליו ,בכך שאם יאפשר לעצמו לעשותם ,מירב רעשי הרקע שסביבנו? האם יש מה לעשות על מנת להפחית בוקר אחד בשעה מוקדמת מהרגיל לקול שאון משאיות
הסיכויים שימצא את עצמו נסחף ונגרר אחריהם עד כדי אובדן את רמת הגירויים והמוסחות? הדוהרות ומצפצפות .תנועת הכלים החריגה העירה אותו
שליטה .וזה לשונו" :נמצאת למד ,שיש האסורים עצמם ,ויש יכולת זו של בידוד רעשים וסינון גירויים איננה פריבילגיה אלא משנתו ועוררה את סקרנותו .ניגש שמעון אל חלון ביתו ונוכח
סיגותיהם ,והם הנזרות והמשמרות שגזרו חכמינו זיכרונם יכולת חיונית שבלעדיה נתקשה להישאר ממוקדים .במיוחד לראות כי ממש צמוד לביתו מתחילים פרויקט בנייה חדש
לברכה על כל ישראל ,ויש ההרחקים שמטל על כל אחד ואחד בעידן שרבו הפיתויים ,הגירויים ותעשיות שלמות שכל מגמתן ויוקרתי של מאות יחידות דיור .כך שבמשך 3שנים הבאות
להיות כונס בתוך שלו ובונה גדרים לעצמו ,דהיינו להניח מן וחכמתן כיצד ל"גזול" מאיתנו את הקשב ,תשומת הלב והזמן ייאלץ שמעון להתמודד עם רעשי הקידוחים ,העגורנים,
ההתרים עצמם המתרים לכל ישראל ,כדי שיהיה מרחק מן היקר .אם לא נדע להיות ממוקדים ,נמצא את עצמנו כאמור הלומות הפטישונים ,היציקות והמערבלים ,צעקות העובדים
הרע הרחק גדול( "...סדר הוויכוח אות רס"ג). בסוף היום עייפים ומותשים ללא התקדמות ובתחושה של ועוד....
"...כי הנה אחר שנתבאר לנו היות כל עניני העולם ניסיונות "דריכה במקום". מהורהר יצא שמעון אל לימודיו ב"כולל" השכונתי ,כיצד ימשיך
לאדם ,וכמו שזכרתי כבר למעלה והוכחנוהו בראיות, מיקוד הקשב והריכוז נעוץ בכך שאנו יודעים לומר "עכשיו את מלאכת כתיבת ספרו החדש כשמסבבו רעש והמולה
והתאמת לנו גם כן רב חלשת האדם וקרבת חמרו אל כל לא"!" ,זה לא"! ובאופן מודע אפרוש ואמנע מלעשות משהו והשקט שהיה רגיל אליו הופר? אין ספק שמדובר באתגר חשב
הרעות ,יתברר בהכרח שכל מה שיוכל האדם להימלט מן שקיימת אפשרות שאסחף תוך כדי הפעולה ואשכח את עצמי שמעון לעצמו ,הרעש ,הזמזומים ,הקידוחים לבטח מפריעים,
הענינים האלה ראוי שיעשהו ,כדי שיהיה נשמר יותר מן במרחב הזמן. אך השאלה שהעסיקה אותו האם יש דרך להתעלם ולהתגבר
להארות ,שאלות ,ויעוץMoshe.nen@gmail.com :
הרעה אשר ברגליהם .כי הנה אין לך תענוג עולמי אשר לא על רעשי הרקע שסביבו? האם יש מה לעשות על מנת להפחית
ימשך אחריך איזה חטא בעקב( "...סדר הוויכוח אות רס"ה). לפני כ 32-שנה התפרסמה גרסה נוספת לספר מס"י שנכתבה את עוצמת הדציבלים?
גם היא ע"י הרמח"ל בכתב יד קודשו הקרויה "מס"י – סדר
אדם המבקש להתקדם בחייו צריך לדעת שלא כל דבר שמותר ויכוח" ע"י מכון אופק .גרסה זו שונה באופן כתיבתה כך שרוב פעמים רבות קשיי הקשב והריכוז ,אינם נובעים מרעשי רקע
לו לעשות נכון לעשות ,ולא כל דבר שמעניין אותו ראוי לקבל תכני הספר מס"י מוצגים כ"דו-שיח" בין "חכם" ל"חסיד". חיצוניים כדוגמת אתר בניה צמוד לחלון ,אלא בגלל שתשומת
את תשומת ליבו .לעיתים ,ההתקדמות המשמעותית ביותר גאולת כתב ידו של הרמח"ל מתהום הנשייה שבמרתפי הלב כבר מפוזרת בין עשרה עניינים דחופים כגון :טלפון
שלו אינה תלויה במה שיוסיף לסדר יומו ,אלא דווקא במה הספרייה הממלכתית של רוסיה התרחשה ב 1990-למניינם, שצלצל ,משימה קטנה שביקשה מענה מיידי ,מחשבה שנדדה
שילמד להוציא ממנו. מעט לפני התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל. הצידה או הזדמנות חדשה שנראתה פתאום דחופה יותר.
לא תמיד נוכל להשתיק את הרעשים שסביבנו ,אבל נוכל בחיבורו זה מבאר ה"חסיד" ל"חכם" מהי "מדת הפרישות" מוסחות זו גורמת לכך שבסוף היום אנחנו מותשים מעשייה,
ללמוד שלא להעניק לכל רעש את הזכות לנהל אותנו. ובמסקנת הדברים ניתן להבין שפרישות איננה הסתגפות, אך מלווים בתחושת החמצה שקטה :עבדנו קשה ,אך כמעט
פרישות היא דרך חיים שעל האדם לסגל לעצמו ולהכיר מהם לא נגענו במה שבאמת חשוב .וזאת אף שהיום נפתח עם
צידה לדרך "מסנני הרעשים" שעליו לשים לעצמו מול "רעשי הרקע" כוונה ברורה ,תוכנית מסודרת ורצון אמיתי להתקדם לעבר
“היכולת להתמקד במה שחשוב לנו ,תלויה במידה רבה ביכולת המסיטים אותו מצעידתו לעבר ייעודו ותכליתו .פרישות יעד משמעותי .אלא שכעבור שעה קלה ,בלי שנרגיש זה
לוותר על מה שמושך אותנו”. היא היכולת של האדם לשים לעצמו מחסומים מפני דברים קרה -נסחפנו...
אילנא רברבא
ה' דב סוקולובסקי חלומות ובטחון ברכבת ובחנייה
באלוקי .ולכשצפרה הרכבת הצפירה הראשונה שאל הזר ,נו? שאברהם ונחור לקחו להם נשים את שרה ומלכה ,ושרה נישאה חלומות נעימים :וייקץ יעקב משנתו הבעה”ט מביא קרי ביה
הבוטח אתה עדיין? בודאי ענה .וכן בצפירה וכן בשלישית - לפני מלכה אף שמלכה הגדולה ,כדכתיב אבי מלכה ואבי יסכה. ממשנתו ,וכ”ה במד”ר (סט ,ה) שגם בשינה חלם בדברי תורה.
האחרונה ,אלא שרגע לפני שהרכבת זזה רץ במהירות יהודי וזה שאמר לו לבן מקומנו אינו כמקומכם ,כאן אין מקדימים נשאל פעם מרן שה”ת אם מקיים בזה מצות לימוד תורה וענה
הצעירה לבכירה. שזה שכר על לימוד התורה.
מרחוק וראה את הנובהרדוקאי יושב ,תוך כדי מרוצה שאל,
מדוע אינך עולה לרכבת? ‘אין לי כרטיס’ ענה ,יש לי שניים ,קח וכבר הבאנו בעבר וסיפור על אמו של רבי נפתלי מרופשיץ וכן איתא בהקדמת מרנא הגר”ח מוואלוזין לפי' הגר”א על ספרא
מהר ובוא עלה עמי!! וכך עלה לרכבת. זי”ע שהתבקשה לתת תמונה של בתה לצורך שידוכין וענתה דצניעותא דהגר”א לא החשיב כ”כ מגידים וחלומות שהתגלו לו
לא יעשה כן במקומנו ליתן הצִירֶה (הצורה-תמונה) לפני הבחירה. מן השמים אלא במה שעמל בתורה בבחירתו בהקיץ .בסוף ספר
כשנכנס לקרון אמר לו הזר שלעג לו כל העת :אתה והבטחון רסיסי לילה לרבי צדוק הכהן יש קונטרס דברי חלומות ,ד”ת
מאמע לשון :מרן החו”ב זלל”ה העלה ספק ,לפי דברי הגמ’
שלך!! אלולא יהודי זה לא היית מצליח לעלות!! ..כך לבן אומר שהתגלו לו בחלום.
במגילה (ח ):דהספרים נכתבים בכל לשון ,אם כשכותב הפסוק
ליעקב :הייתי יכול לעשות לך מה שאני רוצה רק שיש בעייה ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד יוכל לכתוב אאמו”ר סיפר לי כ”פ שראש ישיבת חברון ,מרנא רבי אהרן כהן
קטנה שה’ הזהיר אותי... בלשונו הפי’ של יגר שהדותא וגלעד ,כי התורה מדגישה בכוונה זי”ע (דודו של מורנו המשגיח זצוק”ל) היה תובע מתלמידיו לחדש
שלבן ויעקב קראו לו כל אחד בשפתו והוא משווה ביניהם ,וכ’ משהו בסוגיות גם בחלום!!
סימן :יש סימן ‘מחנים’ שם מקום בפרשה ,ויש סימן ‘חלקי’
שאפשר שלכך יש להתייחס למילים אלו כאל שמות ראובן פה מפיק :וינשק לו ,פרש”י אמר שמא מרגליות הביא בפיו.
שהוא שם מהכהנים שעלו בימי עזרא (נחמיה יב ,טו) שם מסופר
ושמעון וכדו’ שיש לכותבם בלשון הקודש ,ע”ש. אמר הח”ח ,מדוע לא לסבור שאכן הוא נישק אותו כפשוטו הלא
שעשו חנוכת המזבח ,וקשור לפרשה שיעקב הקים מזבח בהר
אהבת חסד‘ :ועבדתני חנם’ פרש”י שהאות ו’ בראש התיבה סו”ס הם קרובים.
המוריה וקראו בית שזה מורה על בנית בית המקדש שם בעתיד.
הופך אותה לעתיד ,שהרי קודם לא מוזכר שעבד .אבל ברמב”ן ותירץ שבסוף הפרשה כשהוא כבר היה חתנו ואחרי שכבר
יא”צ :ר’ יחיאל מיכל ב”ר אהרון העליר בעל שו”ת עמודי אור מביא ב’ פירושים ,בראשון כותב שיעקב כבר עבד קודם ,אף ניאות נאמר על לבן “וינשק לבניו ולבנותיו” וליעקב עצמו לא
זצ”ל בפי’ אור ישרים שלו על הגדש”פ פי’ צא ולמד שמלבן שלא כתוב בפרוש יתכן שכשראה את רחל רועה את הצאן ,חמל נשק אפילו שהוא חתנו ואחיינו ,ע”כ שכאן הוא נישק מטעמים
אפשר ללמוד שכל המריעים לכלל ישראל כוונתם לכלותם, עליה שלא תשוב לרעות והיה הוא רועה אותן .לפי”ז מתפרש כמוסים...
שהרי בלבן כתוב “יש לאל ידי לעשות עמכם רע” ,לשון סתמית, ועבדתני כפשוטו לשון עבר.
וי”א שלפני שיעקב הגיע לעיר הכריזו שמגיע לעיר ‘פה מפיק
שיכולה להתפרש רעה קטנה או גדולה ,והתורה מעידה (דברים עכ”פ נלמד מהנהגת יעקב שברגע שראה שרחל רועה מרגליות’ ,ולבן הבין כפשוטו...
כו ,ה) ארמי אובד אבי שכונתו היתה לאבד .וכמו המן שרצה חמל עליה וזה מוסר השכל לכל מעשה חסד שמתגלגל
לפתחנו שנקח אותו ולא נניח .עי’ להלן: הרחק מהכיעור :בפרשה איננו עמו כתמול שלשום ,הפשט
לאבדם כולל טף ונשים. הפשוט שפני לבן עמו אינם כתמול שלשום ,אבל יש שפירשו
פינת אליצור :באותו ענין נזכיר מחסדיו של מורנו הרב אליצור שיעקב אמר כלפי עצמו אני רואה שהסתכלותי המאוסה על לבן
הוא ז”ל היה נוהג לחתום בתשובותיו ‘העלוב’ וסיפר הגר”י
זצ”ל ,יהודי קשה יום שלא היה לו כל קשר עמו נטל הלוואה כבר איננה כ”כ בתוקפה כתמול שלשום ואם כך צריך לברוח!
קמינצקי זצ”ל שהיה חותם כך מפני מעשה שהיה עם אבי מהגמ”ח והשאיר שיקים ללא כיסוי ,לימים התגרש מאשתו
אמו שהיה עשיר גדול ,ושונאיו שקנאו בו הוציאו לעז על בתו, ועזב ,גרושתו נישאה בשנית וביקשה הלוואה ,הגר”י אליצור לפני הצורה‘ :לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני
אם רבנו ,ונשארה רווקה זקנה ,עד שאביה פנה לבחור שהיה באחריותו הרבה סירב לתת הלוואה עד לפרעון ההלוואה הבכירה’ .תוס’ בקידושין (נב ).הביאו שר”ת סמך על הנהגה
מנקה אורוותיו! ושאל אותו אם חפץ לשאתה ,ואפילו הוא בקש הקודמת ,אבל לא מצא מנוח לנפשו ברחמנותו עליהם ,ובצערו זו במקרה שקידש אחד ,בת מבנותיו של פלוני ,ולא פירש מי,
הרב בירר אצל העסקנים איך אפשר לעזור להם עד שמצא שהכוונה לבכירה ואח”כ חזר בו ר”ת .ברשב”ם (ב”ב קכ) מביא
לחשוב ,בסוף נשאה.
דרך עקיפה שלא תסתור את צרכי וכללי הגמ”ח ונתן להם את א”ז בתור הנהגה מקובלת.
תחת החופה התפללה ואמרה בורא עולם גלוי וידוע לפניך שאני ההלוואה. החת”ס בליקוטים (ה) כ’ שזה מנהג עתיק וקשה לעבור עליו.
נקיה מעוון וסובלת עלבוני בדומיה ונישאת לאיש פשוט ,יה”ר אבל המהרש”ם (ג קלו) כותב שזה מנהג מן הנימוס ואינו דין
הסתדרתי כבר עם חנייה :יש לאל ידי לעשות עמכם רע
שאזכה לבנים ת”ח ואכן זכתה לארבעה בנים שהאירו העולם, למעשה .ואכן פסקו הפוסקים שאין זה מעכב וכשיש הכרח
ואלקי אביכם אמש אמר אלי וגו’ .פסוק זה הוסבר היטב ע”י מו”ר
רבנו ,ר’ ישראל אב”ד נובסלץ ,ר’ מאיר מו”צ בווילנא ,ור’ יהושע הגר”צ גרינהויז (מובא בלהבין ולהשכיל) שסיפר על נובהרדוקאי אפשר להקדים.
בעל חוסן יהושע ולכן חתם העלוב שבזכות עלבון אמו הגיע שישב בתחנת רכבת ללא כרטיס בבוטחו בקב”ה שיזדמן לו, ואמר הגרא”י אולמן שליט”א חבר הביד”ץ פרו”ח בירושת”ו ורב
לדרגתו זי”ע. ישב לידו זר ושאלו היאך תעלה על הרכבת ,והלה השיב בטוחני דשיכון גבעת שאול לפרש דברי לבן שהדגיש ‘במקומנו’ כיוון
|3
פתח להם
הרב אברהם בורדיאנסקי מה אתה סופג?
הוא שמאחורי כל רעיון יצירתי כזה עומד מבט ולהריח את הספינג' או ליד חלון של משפחה על השאלה שהסופגנייה של רבי מימון שואלת
אוהב ,שאומר לילד :אתה חשוב לנו .כי אנחנו תמניה שומרת מסורת שמטגנת זלביה ,אותו בצק אותנו כל שנה
יודעים שהילד הוא קודם כול בצק שסופג .הוא פשוט ,מעוגל ,בלי מילוי ובלי הצהרות ,שמתנפח
לו בשקט בשמן רותח .הספינג' והסופגנין הם נניח שבעוד כמה מאות שנים יישב היסטוריון
סופג את מה שיש סביבו :את הטון החם שבו חרוץ מול ארכיון מאובק ,וינסה לשחזר כיצד חגגו
אחים ,ושניהם קרויים ככל הנראה על שם המילה
מדברים אליו ,את המבט המחבק שהוא פוגש יהודי ארץ ישראל את חנוכה בדור שלנו .הוא
היוונית לספוג .משם ,אגב ,הגיעה גם המושג
גם כשהוא נכשל ,את החום שבבית ,ואת השמן יחפש ,יחפור ,יצליב מקורות ,ובסוף יגיע ,כך אני
הזך של אמונה שרואים אותה בעיניים ,ולא רק חושש ,למסקנה מדעית מבוססת :חנוכה היה חג
שומעים עליה בשיעור .וזה הסוד :המילוי מצליח • לברוח ולהגיע • של בצק מטוגן .כמה ימים נמשך החג? תלוי את
כשהבצק כבר ספוג באהבה.אפשר למלא ילד בכל ווארט לשווער | הרב שמואל עמנואל מי שואלים .לפי הלוח שמונה ימים .לפי הקבלות
טוב ,ועדיין להחזיר אותו הביתה יבש .ואפשר מהמכולת בערך שמונה עד שנים עשר שבועות.
לתת לו בצק פשוט ,רווי באהבה והוא יזכור את בתחילת הפרשה התורה מזכירה לנו שיעקב אבינו יוצא כי בואו נודה על האמת :היבול הראשון של
הטעם כל החיים. מבאר שבע והולך לחרן. הסופגניות נוחת על המדפים עוד לפני שהספקנו
הקשו במדרש ,מדוע הזכיר הכתוב גם את המקום לקפל את הסכך .ההקפות עוד מהדהדות
ועוד מילה על האחות -הלביבה .אין תור באוזניים ,וליד הקופה כבר מחכה מגש מבריק
שממנו יצא ,וגם את היעד שאליו הלך ,והרי מטרת
ללביבות .אין לה חלון ראווה מואר ,אין לה טעם עם אבקת סוכר .והעונה הזאת לא נגמרת ב"זאת
הפסוק היא לומר לנו שיעקב יצא כציווי אביו ואמו
חדש לעונה ,אין לה מחלקת שיווק .היא פשוט חנוכה" היא נמשכת בנחת עד שאוזני המן דוחקות
לחרן .חז”ל מבארים שבא הכתוב לומר לנו ש”יציאת
שם .תפוח אדמה ,שמן ,קצת בצל ,ויד של אמא. אותה מהמדף .ובין לבין ,הסופגנייה עוברת אצלנו
צדיק מן העיר עושה רושם”.
ובכל זאת ,אצל רבים מאיתנו ,דווקא היא טעם תהליך של ...איך לומר בעדינות ...התפתחות.
הבית האמיתי של חנוכה. בבית הלוי על התורה ביאר תשובה על דרך הפשט.
אדם ההולך ממקום למקום ,לעיתים מטרתו היא לעזוב היו ימים שבהם השאלה הגדולה הייתה "ריבה או
בכל בית ,בכל כיתה ובכל בית מדרש יש "לביבות" את המקום שממנו יצא ,ולעיתים מטרתו היא להגיע אל בלי" .היום? סופגנייה במילוי במבה (לילדים ,כמובן.
כאלה .השקטים .אלה שלא עושים רעש ,לא המקום שאליו הוא הולך. רק לילדים) .סופגנייה במילוי מרשמלו .קרם אננס,
מבריקים בחלון ,לא צריכים מבצע כדי שיבחינו קרם קרמל ,ואפילו סופגנייה במילוי מחית מיסו
בהליכתו של יעקב לחרן היו את שתי המטרות .מצד וסויה .ויש גם סופגנייה בציפוי פחזניות ,כלומר
בהם ולכן ,לפעמים ,באמת לא מבחינים בהם. אחד הוא יצא מבאר שבע כציווי אמו שהיה צריך לברוח קינוח שלבש קינוח אחר ,כמו בחור שיוצא בחורף
חנוכה הוא זמן טוב לחפש אותם .מי שכל עניינו מאחיו“( ,ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה”) עם סוודר מתחת לחליפה וסוודר מעל ,ליתר
בימים האלה הוא "פרסומי ניסא" ,אולי ייזכר ומצד שני היה צריך ללכת לחרן כפי שציווה אותו אביו ביטחון.
השנה לפרסם קצת גם את מי שאף פעם לא כדי לשאת אשה (“קום לך פדנה ארם ...וקח לך משם אשה”)
מפורסם. כל שנה אני אומר לעצמי "רק לטעום" ,וכל שנה
והנה כשנעיין בסוף פרשת תולדות נראה שינוי בין דברי אני מגלה מחדש למה חז"ל קראו ליצר הרע
אז השנה ,כשתעמדו מול המדף ותתלבטו בין קרם יצחק לדברי רבקה :כאשר רבקה אומרת ליעקב לצאת "שאור שבעיסה" .הוא באמת מבין בבצק .ובכל
ברולה לפיסטוק־ורדים ,אני לא אומר לכם לוותר. לחרן ,היעד הוא בית לבן הארמי (קום ברח לך אל לבן אחי). זאת ,בסוף ,אני חוזר להיות מה שהייתי תמיד:
קחו ,תטעמו ,תברכו בכוונה .רק תנו לסופגנייה לעומתה ,כאשר יצחק אומר ליעקב לצאת לחרן הוא חבר נאמן במיעוט נרדף ,אלה שאוהבים את
לשאול אתכם את השאלה שהיא שואלת מאז ימי מציין לו יעד אחר (קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך), הסופגנייה שלהם בלי מילוי .בצק ,שמן ,קצת
ומהי הסיבה להבדל? אבקת סוכר מלמעלה ,ודי.
רבי מימון :מה אתה סופג? לא מה ממלא אותך
מבחוץ :התארים ,ההישגים ,הקומות שבנית מעל ולפי האמור לעיל התיישב היטב .המטרה בעיני רבקה השיגעון הגיע לממדים כאלה ,שבזמנו שר
אלא מה חלחל פנימה .האם האור של הנרות נכנס היתה ההגנה מפני עשו .ולשם כך מתאים לברוח ללבן הבריאות ,הרב יעקב ליצמן ,הכריז על הסופגניות
לתוך הבצק ,או נשאר רק על הציפוי? ואולי גם עם כל הערמומיות שלו .אך מבחינת יצחק המטרה היא מלחמה (כמה מתאים מלחמה ,בחנוכה) .במבט ראשון
שאלה שנייה ,קטנה יותר :מי הלביבה שלי השנה לקחת אשה ממשפחת רבקה .ועל כן הזכיר את אבי זה נראה מוזר :שר חרדי שיוצא נגד מאכל של
ומתי בפעם האחרונה אמרתי לה שהיא טעימה? המשפחה בתואל... חג? אבל אולי הוא פשוט הכריח אותנו לשאול
שאלה שכדאי לשאול :האם המגדל הזה של
אם כבר מדברים על בצק שסופג ,אי אפשר לסיים קרמים וציפויים הוא באמת המסורת? ומה בעצם
בלי מילה של הערכה .מי שמסתובב קצת ברכסים ספונג'ה ,אבל זה כבר נושא לטור אחר במדור המסורת?
יודע שיש כאן ממלכת חינוך של ממש .בתלמודי אחר ובעלון אחר.
קצת היסטוריה ,בלי מילוי! "סופגנין" מוזכרים
התורה ובמוסדות בית יעקב ,בישיבות קטנות, ועכשיו בואו נעצור רגע .סופגנייה מה שמה? כבר בספרות חז"ל מאפה תנור תפוח ואוורירי,
בתיכון ,משקיעים בתוכניות רבות ומגוונות למען היא נקראת על שם מה שהיא עושה :היא סופגת. כמו ספוג .בתקופות שונות כבר מוצאים סופגנין
התלמידים והתלמידות ,ומאחורי כל אחת מהן כל הקסם שלה הוא בצק שמוכן לקלוט שמן .וזו מטוגנים בשמן ,קרובים יותר למה שאנחנו
עומדות מחשבה ,יצירתיות ומסירות נפש .מי בדיוק הנקודה של רבי מימון" :קלויים בשמן ,זכר מכירים .חוקרי לשון מצביעים על שיר של רבי
שמכיר מקרוב את השעות ,את הלילות ואת הלב לברכתו" .הבצק לא מזכיר את הנס בגלל מה קלונימוס בן קלונימוס ,שהיה חכם ומשורר יהודי
שמושקעים שם ,לא יכול שלא לעמוד בהשתאות. שהזריקו לתוכו אחר כך ,אלא בגלל מה שהוא מחכמי פרובנס ,שמזכיר אותם בין מאכלי חנוכה.
ספג. אבל העדות המפורשת והיפה ביותר מגיעה
ואולי זה סוד ההצלחה :אצל מחנכים כאלה ממרוקו :בכתב יד משנת תק"מ של רבי יהודה
התוכניות אינן "מילוי" שמוזרק מבחוץ .הן הדרך אני זוכה ,כמו רבים ,לעסוק שנים רבות במלאכת ב"ר מאיר טולידאנו מובא בשם רבי מימון ,אביו
הקודש של החינוך ,ואני רואה כמה אנחנו של הרמב"ם ,ש"פשט המנהג לעשות סופגנין" ,וכי
שבה השמן הזך מגיע אל הילד .כשהמילוי בא
המחנכים ,ההורים ,הקהילה כולה יודעים לחשוב זהו "מנהג הקדמונים ,משום שהם קלויים בשמן
עם לב ,הוא נעשה חלק מהבצק עצמו .אז לכל מחוץ לקופסה .ילד לא מתחבר? לא מוותרים זכר לברכתו".
המלמדים והמורות ,המנהלים והמנהלות ,ולכל עליו! ממציאים תוכנית ,מחפשים פרס שידבר
מי שעומד מאחורי הקלעים :יישר כוח .אתם אליו ,בונים מבצע ,יוצאים לטיול ,עורכים מסיבת ומי שגר ברכסים יודע שזה הלכה למעשה ,מספיק
מוסיפים והולכים ,אור לרכסים ואור לעם ישראל. סיום עם שלושה סוגי קרם .ומה שמרגש באמת לעבור בערב חנוכה ליד חלון של סבתא מרוקאית
|4
