gilyoines.com

אכסוף · Echsoif

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אכסוף · Echsoif — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫‪#157‬‬ ‫בס"ד‬ ‫גליון לשבת קודש‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫נועם שבת‬ ‫הרב שלמה ארלנגר‬ ‫מפתחות של אזיקים…‬ ‫הרים עליו את הקול ואמר לו “אמרתי ימינה‪ ,‬בא איתי”…‬ ‫ידו של הגנב באזיק אחד‪ ,‬ואת ידו שלו באזיק השני “הוא ממני‬ ‫העיר המנומנמת הייתה כמרקחה…‬ ‫לא יברח”… הוא צעק לכל הנוכחים בבנק‪ ,‬כשהם מוחאים כפיים‬ ‫“שמעתם? עוד פעם פרצו לחנות של יוס’ל החנווני‪ ,‬גנבו לו חצי‬ ‫כשהשוטר האמיתי ניסה להפעיל עליו כח‪ ,‬עוברי אורח כבר‬ ‫ומריעים לו על התעוזה‪ ,‬הגבורה ובמיוחד על התחכום‪.‬‬ ‫מהסחורה”‪.‬‬ ‫לא יכלו לשאת את זה והם ישר נזעקו לעזור “לשוטר” הגיבור‪,‬‬ ‫שמתמודד מול עבריין אזוק‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬השוטר האמיתי‪ -‬בלבוש אזרחי‪ ,‬יוצא יחד עם הגנב‬ ‫“מה אתה אומר‪ ,‬לפחות הוא רוקן את הקופה לפני הפריצה”?‬ ‫שהתחפש לשוטר כשידיהם אזוקות זו בזו‪ ,‬לכיוון תחנת המשטרה‬ ‫וכך‪ ,‬תוך כמה דקות התחוללה דרמה של ממש‪ .‬תושבים רבים‬ ‫“לא‪ ,‬איזה רוקן‪ ,‬הוא שנים משאיר שם את כל כספו‪ ,‬הוא חשב‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫מתגודדים מולם והגנב עם הלבוש של השוטר צועק להם‪“ ,‬תעזרו‬ ‫שהחנות שלו זה המקום המוגן ביותר בעיר‪ ,‬חשב‪ ,‬זהו… עכשיו‬ ‫לי להשתלט עליו‪ ,‬הוא פושע מסוכן‪ .‬השכיבו אותו על הרצפה‬ ‫בדרך‪ ,‬השוטר הסמוי הסביר לגנב כמה שהוא בצרות “אתה הולך‬ ‫הוא כבר הבין”‪...‬‬ ‫והכו אותו‪ ,‬עד שירגע ויפסיק לנסות לברוח”‪.‬‬ ‫לשבת על הפשעים שלך שנים רבות בכלא‪ ,‬חכה חכה”‪...‬‬ ‫חלפו מספר ימים‪ ,‬ושוב תושבי העיר מתבשרים שהפעם באישון‬ ‫והשוטר האמיתי לא מבין איך כל זה קרה לו‪ ,‬הוא מתחיל לצעוק‬ ‫ליל מישהו ‘רוקן’ את בית הדואר המקומי‪ ,‬עשרות מכתבים‬ ‫בכל כוחו‪“ ,‬הוא שקרן‪ ,‬הוא הפושע ואני שוטר סמוי‪ ,‬ארבתי לו‬ ‫שביבי‬ ‫וקופסאות של בולים נעלמו כלא היו‪.‬‬ ‫כשהוא התחיל בדיוק את ה”…‪.‬‬ ‫הרב‬ ‫אמונה‬ ‫זקני העיר‪ ,‬היוצאים מדי יום להאכיל יונים בכיכר העיר‪ ,‬לא‬ ‫אבל ההמון לא נתן לו להמשיך לדבר‪“ .‬חצוף”! כולם צעקו לו‪,‬‬ ‫אהרון בייפוס‬ ‫זוכרים רחש שכזה‪“ ,‬מי זה יכול להיות‪ ,‬מה זה הדור הזה? מעולם‬ ‫“הרצחת וגם ירשת? אתה מנסה להפוך את היוצרות”?‬ ‫לא היו אצלנו במושבה פריצות לבתים ולחנויות”‪ ,‬צעק אחד‬ ‫ואז… התקרב לעברו של השוטר הסמוי‪ ,‬חברו הטוב‪ ,‬זה שבמשך‬ ‫לאה ורחל‪.‬‬ ‫הזקנים כשהוא דופק עם מקלו על הקרקע‪“ .‬חייבים לתפוס את‬ ‫שנים גילה לו את כל סודותיו‪ ,‬היה לו לעזר כשנצרך ואפילו הלווה‬ ‫הברנש ולשים אותו מאחורי סורג ובריח”‪ ,‬הפטיר אחד מחברי‬ ‫המסלול של שתיהן‪ ,‬להקמת שבטי ישראל‪ ,‬עבר‬ ‫הפרלמנט…‬ ‫לו לא מעט כסף‪ ,‬הוא ניגש לכיוונו ואמר לו בקול מאוכזב‪“ ,‬הא…‬ ‫דרך תפילה ללא הפסקה‪ .‬התורה מעידה על‬ ‫עבריין שכמותך‪ ,‬הכל היה סיפורים… ‘אני שוטר’‪‘ ,‬אני איש חוק’‪,‬‬ ‫***‬ ‫‘אני מגן על העיר’… כמה סיפרת לי בימים האחרונים שאתה‬ ‫לאה‪“ ,‬ועיני לאה רכות”‪ .‬ובחז”ל ביארו‪ ,‬שנשרו‬ ‫ריסי עיניה‪ ...‬הפלגה לא מוכרת‪ ,‬של תפילה אין‬ ‫וכך‪ ,‬יום רדף יום ושוב הגיעו דיווחים על פריצה לבית עסק זה‬ ‫מוטרד מהגנב שמסתובב כאן כבר תקופה ובסוף… גילינו אותו…‬ ‫ולחנות זו ומגניבות ליליות‪ ,‬הפושע החצוף החל להעז ולשדוד‬ ‫הנה‪ ,‬אתה בעצמך מובל כעת לבית המעצר על ידי שוטר חסון‬ ‫סופית‪ .‬ואכן‪ ,‬התוצאות מופלאות‪ ,‬מ”הגדולה‬ ‫לאור יום‪ ,‬בעלי עסקים וסתם בני אדם שנקרו בדרכו‪.‬‬ ‫שתפס אותך‪ ,‬בושה”‪.‬‬ ‫לעשיו”‪ ,‬עד לזכיה ברוב מנין ובנין של עמ”י‪ .‬אם‬ ‫אך למרות הערנות הגבוהה וניסיונות המשטרה המקומית לעצור‬ ‫השוטר האמיתי הבין שכלתה אליו הרעה‪ ,‬איך הוא יכול להוכיח‬ ‫הכהונה והמלכות! מהפך!‬ ‫את התופעה‪ ,‬לא נמצא זכר ולא סימן שיוביל לקצה חוט‪ ,‬מיהו‬ ‫את חפותו מול ההמון הזועם‪ ,‬שבכלל לא מוכן לשמוע את מוצא‬ ‫ורחל בעקרותה‪ ,‬מעידה על עצמה‪“ :‬נפתולי‬ ‫הגנב האלמוני…‬ ‫פיו‪ .‬הוא שופט אותו על פי מראה עיניו ובאמת‪ ,‬התמונה נראית‬ ‫לא טוב… הוא שוטר ואני לא‪ ,‬זה מה שהם רואים‪..‬‬ ‫נתעקשתי‪..‬‬ ‫וברש”י‪:‬‬ ‫נפתלתי‪”...‬‬ ‫אלוקים‬ ‫***‬ ‫והפצרתי‪ ...‬עדי עד‪“ :‬גם יכולתי”‪ -‬כשהסכים‬ ‫שמעון‪ ,‬אחד מהשוטרים בעיר‪ ,‬ישב בביתו וגרד את הראש… איך‬ ‫ואז… עלתה בלבו מחשבה‪ .‬הוא הרים את היד ואמר בקול סמכותי‬ ‫“רבותי‪ ,‬אין לי בעיה להיכנע‪ ,‬לא אתנגד ואעשה כל מה שתאמרו‬ ‫הקב”ה על ידי‪.‬‬ ‫אני יכול לעצור את התופעה הזו? כמעט בכל יום יש התפרצות‬ ‫לי‪ ,‬אבל תנו לי קודם עשר שניות להוכיח את חפותי‪ ,‬אם לא‬ ‫והעובדות מובילות אל דברי בגמ’ בברכות לב‪:‬‬ ‫לבית עסק כזה או אחר‪ .‬מגניבות שהחלו בלילה‪ ,‬החוצפה‬ ‫השתכנעתם‪ ,‬תעשו בי כרצונכם”‪.‬‬ ‫התגברה וגם בשעות היום נשדדים עסקים ועוברי אורח‪ ,‬אני חייב‬ ‫“אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה‪ ,‬יחזור‬ ‫לעצור את הדבר הזה‪“ .‬אצלנו לא יסתובבו גנבים נבזים ברחובה‬ ‫הוא פנה לעבר הגנב בלבוש שוטר ואמר לו‪“ ,‬אתה השוטר?‬ ‫ויתפלל‪ ...‬בנוהג שבעולם‪ ,‬המפציר והמתעקש‪,‬‬ ‫של עיר”‪ ,‬הוא אמר לעצמו בקול החלטי‪.‬‬ ‫בבקשה‪ ,‬נראה אותך פותח את האזיקים”…‬ ‫נתפס כלקוי במידת הדרך ארץ‪ .‬שכן‪ ,‬יש גבול‬ ‫הוא החזיק בידיו רשימות של עשרות מועמדים הראויים לתואר‬ ‫כולם צעקו ישר‪“ ,‬הי הי אתה עושה מניפולציה כדי לברוח‪,‬‬ ‫ל”הפעלת לחצים‪.”..‬‬ ‫“המכובד” של ‘גנב העיירה’‪ ,‬שעות הוא ישב על ניתוח השמות‪,‬‬ ‫לא ניתן לך”‪ ,‬הם הידקו את המעגל סביבו אלא שאז הוא שלף‬ ‫אבל הוא לא הגיע אף לא לקצה חוט‪ ,‬בפענוח הפרשייה המוזרה‪,‬‬ ‫מכיסו זוג מפתחות‪ ,‬ובתנועה איטית הוא הראה לכולם‪“ ,‬הנה‪,‬‬ ‫וההפך אצל בורא עולם‪ .‬הוא מצפה מהמתפלל‬ ‫שהגיחה משום מקום לעיר הרגועה‪ .‬פרשיית הגנב המסתורי‪.‬‬ ‫אלו המפתחות”‪ ,‬הוא פתח את האזיקים וצעק‪“ ,‬אני השוטר‬ ‫להביע תלות מוחלטת‪ .‬ודווקא ע”י שמתחנן ולא‬ ‫האמיתי‪ ,‬המפתחות אצלי”!!! ההמון הבין מיד… מי שמחזיק את‬ ‫מרפא‪ .‬כאומר‪ :‬אין לי עוד מי להישען עליו!!‬ ‫ואז‪ ,‬לאחר עשרות שעות של פיטרולים ומארבים‪ ,‬כשלא עלה‬ ‫המפתחות הוא השוטר… הוא השולט‪ .‬הם כפתו את העבריין‬ ‫בידו דבר‪ ,‬הוא החליט לפעול בתחבולה‪ .‬הוא קם‪ ,‬פשט את מדי‬ ‫המתחזה והובילו אותו לבית המעצר‪.‬‬ ‫המשטרה והתלבש בבגדים אזרחיים‪“ ,‬אני אסתובב ככה בין‬ ‫בני האדם‪ ,‬עד שיום אחד אתפוס את הגנב על חם”‪ ,‬הוא סיפר‬ ‫***‬ ‫הגנב‪ ,‬תוך כדי הליכתם ברחוב שם לב למשהו מעניין‪ ,‬התושבים‬ ‫בנחישות לחבריו‪.‬‬ ‫החיים מלאים בפעמים בהם אנו נדרשים לקבל החלטות‪ ,‬לנסוע‬ ‫חולפים על פניו ולא רק שהם לא בזים לו על כך שהוא התחזה‬ ‫בוקר בוקר הוא יצא והסתובב בין העסקים הרבים הפזורים בעיר‬ ‫לשמחה הזו או שזה ביטול תורה‪ .‬להוציא את הסכום הזה או שזה‬ ‫לשוטר ונתפס באמצע מעשה שוד‪ ,‬אלא כולם‪ ,‬ללא יוצא מן‬ ‫והגנב כמובן לא מגיע‪ .‬ככה זה‪ ,‬איפה שלא תהיה‪ ,‬דווקא לשם‬ ‫מותרות‪ .‬לקנות או לא‪ ,‬להסכים או להתנגד‪ .‬כל הזמן אנחנו‬ ‫הכלל‪ ,‬קדים לו קידה של כבוד‪ ,‬כשניצוץ של גאווה בעיניהם‪.‬‬ ‫הוא יגיע‪ .‬מזל כזה‪ ,‬הוא חשב לעצמו כשהוא יושב כאחד האדם‪,‬‬ ‫צריכים להחליט…‬ ‫ולעומת זה‪ ,‬מסננים מילות נאצה לעברו של השוטר האמיתי…‬ ‫בכיסאות ההמתנה בבנק המקומי‪ .‬אלא שהמחשבות נקטעו ברגע‬ ‫ובכל צומת כזה‪ ,‬יש צד שהוא אמת ויש צד שמגיע מאינטרס אישי‪,‬‬ ‫לקח לו כמה שניות לקלוט ואז… ‘נפל לו האסימון’‪ ,‬תושבי העיר‬ ‫שנכנס אדם לבוש בבגדי שוטר והכריז בקול גדול‪“ ,‬כולם ידיים‬ ‫נגיעה‪ ,‬יצר הרע כזה או אחר‪.‬‬ ‫שלא מודעים לכל ההתרחשות רואים אותי‪ ,‬עם מדי שוטר‪ ,‬אזוק‬ ‫למעלה”‪ .‬הס הושלך‪ ,‬השוטר הנכבד הגיע לדלפק והודיע לפקיד‬ ‫לאדם הלבוש בבגדים אזרחיים ובטוחים שהוא הפושע ואני‬ ‫“זהו שוד‪ ,‬תן לי את כל הכסף שבידך”…‬ ‫העבודה היומיומית שלנו היא לקבל החלטות נכונות‪ ,‬כאלו‬ ‫השוטר הטוב‪.‬‬ ‫שהקב”ה רוצה שנקבל‪ .‬ללא נגיעות וללא אגו‪ ,‬נטו מה רצון השם‪,‬‬ ‫הפקיד כמובן הוציא את הכסף‪ ,‬אלא שרגע לפני שהוא מסר‬ ‫מה ההלכה הצרופה ומה ההשקפה הנכונה‪.‬‬ ‫הו הו…‬ ‫אותו לידי השודד‪ ,‬קפץ עליו השוטר הסמוי שהבין כעת את כל‬ ‫הוא החליט לנצל את המצב לטובתו…‬ ‫התעלומה‪.‬‬ ‫הגוף והנשמה‪ ,‬היו אומרים בנובהרדוק‪ ,‬כנמשל על הסיפור הנ”ל‪,‬‬ ‫שלובים זה בזה‪ .‬מצד אחד הרוח מצד שני החומר‪ .‬כמו השוטר‬ ‫מאותו הרגע‪ ,‬הוא החל להתייחס לשוטר הסמוי כאל פושע‪“ .‬בא‬ ‫הסתובב לנו כאן תקופה ארוכה‪ ,‬גנב בלבוש של שוטר‪ ,‬איש לא‬ ‫והגנב… הטוב והרע מחוברים זה לזה…‬ ‫איתי לכאן‪ ,‬ימינה”‪.‬‬ ‫יכול היה לעצור אותו‪ ,‬מי יחשוד בו שהוא גנב?‬ ‫השאלה היא מי שולט במי‪ .‬האם הנשמה היא שמובילה את‬ ‫השוטר ההמום אומר לו‪“ ,‬אתה לא מתבייש? אני לוקח אותך‬ ‫ועכשיו‪ ,‬הגיע סופו…‬ ‫הגוף‪ ,‬או שהגוף הוא שמכתיב לנשמה את דרכה?‬ ‫עכשיו לבית הסוהר ואתה מתחכם”? אבל הגנב לא התבלבל‪ ,‬הוא‬ ‫הוא הפיל אותו על הרצפה‪ ,‬הוציא מכיסו זוג אזיקים‪ ,‬אזק את‬ ‫המשך בעמ' הבא >‬ ‫|‪1‬‬ ‫מבי דינא‬ ‫הרב אסף אשכול‬ ‫מעשר מהחזר מס נחל‬ ‫שאלה‬ ‫ן־ִ֔ל֔י ַַע �ֵּׂ֖ש� ֖ר‬ ‫ְְוֹכֹ֙ל֙ ֲֲאֶׁ֣ש��֣ר �ִּּת �ֶּּת �‬ ‫ֲֲא ַַעְּׂש��ֶׂ֥ר�ּ֥נּּוּ � ָֽֽל ְְך‪( :‬בראשית‬ ‫נשאלתי‪ :‬ראובן עובד בחברת הייטק ומשתכר משכורת נאה‪ .‬לאחר שרשויות המס נוטלות את חלקן‪ ,‬הוא מפריש מעשר‬ ‫כח‪,‬כב)‬ ‫ממשכורתו‪ .‬המוסדות שלהם הוא תורם מוכרים לפי סעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬והוא זכאי לזיכוי במס בשיעור שלושים‬ ‫“המבזבז אל יבזבז יותר מחומש‬ ‫וחמישה אחוזים מתרומתו‪ ,‬בכפוף לתנאי החוק‪ .‬נמצא שמתוך כל אלף שקלים שתרם‪ ,‬שלוש מאות וחמישים חוזרים לכיסו‪.‬‬ ‫… מאי קרא וכל אשר תתן לי‬ ‫עשר אעשרנו לך” (כתובות נ‪).‬‬ ‫שואל ראובן‪ :‬האם די שיפריש מעשר מן ההחזר‪ ,‬או שעליו לחשב את תרומתו לאחר הפחתת הסכום שהוחזר‪ ,‬ונמצא שלא נתן‬ ‫אלא שש מאות וחמישים שקלים?‪   ‬‬ ‫|| ו‪ .‬החשבון המדויק‬ ‫נמצא שאין הכרח שכל רווח שנולד מכוח הצדקה יהיה אף הוא‬ ‫|| א‪ .‬מאיזה סכום מעשרים‬ ‫נניח שנותרו לראובן עשרת אלפים שקלים לאחר ניכוי המס‪,‬‬ ‫צדקה‪ .‬המוסד זכה במלוא הנתינה‪ ,‬והנותן זכה בהקלה במס‪.‬‬ ‫בגמרא (כתובות נ ע״א) סמכו את שיעור החומש לצדקה על נדרו‬ ‫לפני הזיכוי בשל התרומה‪ .‬הוא תרם אלף וקיבל שלוש מאות‬ ‫אבל אין לטעות‪ :‬מכך שההחזר שייך לתורם אין ללמוד שהוא‬ ‫של יעקב‪ .‬והקשו‪ :‬שני מעשרות אינם חומש‪ ,‬שהרי לאחר‬ ‫וחמישים בחזרה‪.‬‬ ‫פטור ממעשר‪ .‬בעלות לחוד וחשבון הרווח לחוד‪ .‬ההחזר אינו‬ ‫שהפריש עשרה ממאה נותרו תשעים‪ ,‬ועשירית מהם תשעה‬ ‫לדרך הראשונה עליו להוסיף שלושים וחמישה שקלים‪ .‬ואם גם‬ ‫כולו ממון צדקה‪ ,‬אולם אם עתה נוספה לראובן הכנסה שטרם‬ ‫בלבד‪ .‬ותירץ רב אשי ששני העישורים מחושבים מהסכום‬ ‫תוספת זו מזכה בהחזר‪ ,‬יקבל שנים עשר שקלים ועשרים וחמש‬ ‫עישר‪ ,‬עליו להפריש ממנה‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫אגורות‪ ,‬ויעשר גם מהם‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬בהנחת זיכוי מלא על כל‬ ‫|| ד‪ .‬השתתפות המדינה‬ ‫אף בשאלתנו אין די באמירה שראובן ייתן ״עוד מעשר״‪ .‬תחילה‬ ‫התרומות‪ ,‬יגיע סך נתינתו לכאלף שלושים ושישה שקלים‬ ‫כנגד זה יש מקום לומר‪ :‬למעשה הוציא ראובן מכיסו שש‬ ‫צריך לברר מהי הכנסתו‪ ,‬וכמה מתוך הכסף שהעביר נחשב‬ ‫ועשרים ושבע אגורות‪.‬‬ ‫מאות וחמישים שקלים בלבד‪ .‬המדינה ויתרה על שלוש מאות‬ ‫לנתינה שלו‪.‬‬ ‫לדרך השנייה אין די בכך‪ .‬אפילו יוסיף את מלוא ההחזר‬ ‫וחמישים כדי לתמוך במוסד‪ ,‬וממילא היא שותפה בתרומה‪.‬‬ ‫באגרות משה (יו״ד ח״א סימן קמג) כתב שמס הכנסה מנוכה קודם‬ ‫הראשון‪ ,‬ויתרום בסך הכול אלף שלוש מאות וחמישים שקלים‪,‬‬ ‫כיצד ייזקפו לזכותו אלף שקלים?‬ ‫חישוב המעשר‪ ,‬מפני שהחלק שנלקח למס נחשב כאילו לא‬ ‫יוחזרו לו ארבע מאות שבעים ושניים שקלים וחמישים אגורות‪.‬‬ ‫בספר שערי יוסף (פרק ח‪ ,‬עמ׳ קמז) הובא בשם הגרי״ש אלישיב‬ ‫הרוויחו‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם ראובן הפריש ממשכורתו לאחר ניכוי המס‪,‬‬ ‫הוצאתו תסתכם בשמונה מאות שבעים ושבעה שקלים‬ ‫שכל ההחזר שייך למעשר‪ .‬עוד הובא שם מקובץ נטעי נעמנים‬ ‫ולאחר זמן הוחזר לו חלק מהמס‪ ,‬יש לעשר גם אותו‪ :‬סכום זה‬ ‫וחמישים אגורות בלבד‪.‬‬ ‫(ח״א עמ׳ תנז)‪ ,‬בשם הגר״א קוטלר‪ ,‬שהחלק המוחזר נחשב‬ ‫טרם נכלל בהכנסה שעישר‪ .‬ואם הפריש מלכתחילה מהברוטו‪,‬‬ ‫הערות הארות וביקורת בונה תתקבלנה בברכה במייל‪assafe@rbc.gov.il :‬‬ ‫כדי שיישארו אלף שקלים מכיסו לאחר הזיכוי‪ ,‬עליו לתרום‬ ‫השתתפות המדינה בתרומה‪ .‬לפי דרך זו‪ ,‬הנתינה נמדדת לפי‬ ‫אין לעשרו שנית‪.‬‬ ‫כאלף חמש מאות שלושים ושמונה שקלים וארבעים ושש‬ ‫ההוצאה שנותרה על התורם‪.‬‬ ‫אולם בכך לא נפתרה שאלתנו‪ .‬הדברים אמורים אם התרומה‬ ‫אגורות‪.‬‬ ‫אך כבר כתב שם שהכרעת פוסקי דורינו כדעת האגרות משה‪,‬‬ ‫הראשונה עומדת במלואה‪ .‬שמא ההחזר מפחית את עצם‬ ‫החשבון שונה ביסודו‪ :‬בדרך הראשונה התרומה צריכה להיות‬ ‫ולפי הדרך העולה מהאגרות משה‪ ,‬יש להפריד בין נתינת ממונו‬ ‫הנתינה‪ ,‬ונמצא שלא הפריש מתחילה מעשר שלם‪.‬‬ ‫עשירית מההכנסה המקורית בתוספת ההחזרים; בדרך‬ ‫למוסד לבין זכותו כלפי המדינה‪ .‬המדינה מסייעת לתרומה‬ ‫|| ב‪ .‬פורע חובו מן הצדקה‬ ‫השנייה‪ ,‬ההוצאה שנותרה לאחר ההחזרים צריכה להיות‬ ‫באמצעות הקלה במס; אין פירוש הדבר שהיא נעשית בעלים‬ ‫הט״ז (יו״ד רמט‪ ,‬ס״ק א) כתב שאסור לפרוע מסים מכספי מעשר‪,‬‬ ‫עשירית מההכנסה המקורית‪ .‬אין לחייב בדרך השנייה מעשר‬ ‫בחלק מהכסף שנתן‪.‬‬ ‫שהרי הוא פורע חובו מן הצדקה‪ .‬לכאורה אף כאן‪ ,‬כנגד חלק‬ ‫נוסף על ההחזר‪ ,‬שכבר חושב כהשתתפות המדינה בתרומה‪.‬‬ ‫|| ה‪ .‬הנאה הבאה באמצעות המעות‬ ‫מתרומתו נפטר ראובן מתשלום מס‪ ,‬ונמצא שכספי המעשר‬ ‫יש לבחון זאת גם מדיני שליחות‪ .‬בגמרא (כתובות צח ע״ב) נפסק‬ ‫פרעו את חובו‪.‬‬ ‫|| ז‪ .‬העולה למעשה‬ ‫‪        ‬א‪        .‬יש יסוד לסמוך על כך שהתרומה כולה עולה‬ ‫ששליח שקנה במחיר קצוב והמוכר הוסיף לו‪ ,‬חולק בתוספת‬ ‫אלא שיש לחלק‪ :‬הפורע מס מכספי מעשר משתמש במעות‬ ‫למעשר‪ ,‬ולהפריש מעשר בלבד מההחזר שמומש‪ ,‬אם טרם‬ ‫עם המשלח‪ .‬לרש״י הטעם הוא הספק למי התכוון המוכר;‬ ‫הצדקה לסילוק חיובו‪ .‬בענייננו המוסד מקבל את מלוא‬ ‫נכלל בהכנסה שעושרה‪.‬‬ ‫ולרי״ף ולרא״ש‪ ,‬מפני שההנאה באה באמצעות מעות המשלח‬ ‫התרומה‪ ,‬ומכוחה קטן חיוב המס של התורם‪ .‬השאלה היא אם‬ ‫(שו״ע חו״מ קפג‪ ,‬ו; סמ״ע ס״ק יח וש״ך ס״ק יב)‪.‬‬ ‫הקטנת החיוב הופכת את התרומה עצמה לתשלום מס‪.‬‬ ‫‪         ‬ב‪        .‬אין זה משנה אם ההקלה ניתנת בתלוש המשכורת‬ ‫או בהחזר נפרד‪ .‬אם הזיכוי כבר הגדיל את המשכורת שממנה‬ ‫לכאורה‪ ,‬גם ההחזר נולד באמצעות מעות המעשר; מדוע לא‬ ‫עצם ההנאה מן הנתינה אינה פוסלת אותה‪ .‬הט״ז עצמו התיר‪,‬‬ ‫הפריש‪ ,‬הרי עישר גם אותו‪ .‬ואם התקבל בנפרד‪ ,‬יצרפו לחשבון‬ ‫תזכה בו הצדקה?‬ ‫בתנאים שביאר‪ ,‬לקנות מצוות בבית הכנסת מכספי מעשר‪ ,‬אף‬ ‫בשעת קבלתו‪ .‬כשאין לתורם מס מספיק לקיזוז‪ ,‬יש לחשב לפי‬ ‫נראה לחלק‪ :‬שם התוספת באה מתוך המקח שנעשה בכספי‬ ‫שהקונה נהנה מהכיבוד‪ .‬אלא שעדיין יש לברר אם הנאה זו‬ ‫ההטבה שמומשה בפועל‪ ,‬ולא לפי השיעור המרבי שבחוק‪.‬‬ ‫המשלח‪ .‬כאן אין המוסד מחזיר ממעותיו‪ ,‬ואין ההחזר פרי‬ ‫דומה להחזר כספי המותנה בתרומה‪.‬‬ ‫שהניב ממון הצדקה‪ .‬זוהי זכות אישית של התורם בחישוב המס‬ ‫|| ג‪ .‬למי שייך החיסכון‬ ‫ג‪ .‬הרוצה לחשוש להוראה המחמירה‬ ‫שהובאה לעיל‪ ,‬יתרום את מלוא‬ ‫שלו‪ .‬המוסד עשוי לקבל סכומים שווים משני תורמים‪ ,‬ורק אחד‬ ‫האגרות משה שם דן במפורש במי שבזכות תרומתו פחת המס‬ ‫ההחזר‪ ,‬וכן את ההחזרים שיקבל‬ ‫יזכה בהקלה‪ ,‬בהתאם לחבותו במס‪.‬‬ ‫המוטל עליו‪ :‬האם החיסכון שייך לצדקה או לתורם? והכריע‬ ‫מכוח הנתינות הנוספות‪.‬‬ ‫נמצא שהקשר שבין התרומה להחזר אינו מכריע לבדו את‬ ‫שהוא של התורם‪ .‬חיוב המס נקבע מתחילתו לפי הדין הכולל‬ ‫הבעלות‪ .‬צריך לברר מכוח איזו זכות מתקבל הכסף‪ .‬זהו ביאור‬ ‫את ההקלה‪ ,‬ואין לומר שמעות הצדקה פרעו חיוב אחר‪.‬‬ ‫לחילוק בין הסוגיות‪ ,‬ולא דין מפורש בסוגיית השליח‪.‬‬ ‫והוסיף‪:‬‬ ‫המדור נועד לעורר את לב המעיינים בלבד‪ ,‬ונכתב בקיצור רב בבחינת 'תן לחכם ויחכם עוד'‪ .‬למותר לציין כי שאלות‬ ‫״ועוד דאפילו הנאה וריוח ממש הבאה לאדם ע״י גרם הצדקה‬ ‫בדיני ממונות יש לברר במעמד שני הצדדים בפני בי"ד הדן בדין תורה‪.‬‬ ‫שנתן שייך לו ולא לצדקה״‪.‬‬ ‫< המשך מעמ' קודם‬ ‫עכשיו גם היה בשם הנשמה ולא בשם‬ ‫או שיש חשש שאם ידעו מהמקרה הזה וישמעו שהבחור עדיין‬ ‫האם אנחנו יודעים להגיד לא? האם אנחנו יודעים להתאפק?‬ ‫‪Echsof0@gmail.com‬‬ ‫הגוף שכרוך בה‪ ,‬הנשמה שולטת‪ ,‬היא‬ ‫מסתובב בישיבה‪ ,‬ה’שם’ של הישיבה ייפגע… המסר היה ברור‪:‬‬ ‫האם אנחנו מסוגלים לרסן את עצמנו?‬ ‫להערות והארות‪:‬‬ ‫אם במקרה של בן הגביר היית מוצא דרך להשאירו בישיבה‬ ‫תלוי אצל מי המפתחות…‬ ‫מחזיקה את המפתחות ולא הגוף‪.‬‬ ‫ולחנכו‪ ,‬סימן שיש אפשרויות נוספות שראוי לבחון גם במקרה‬ ‫***‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫האם אתה מובל כי כולם עושים כך‪ ,‬כי אתה חושש איך זה ייראה‬ ‫‪0 54-846870 6‬‬ ‫בחוץ ומה יגידו‪ ,‬או שאתה מוביל ומחליט על פי מה שבאמת‬ ‫וכך‪ ,‬ישנם הרבה צמתים בהם נגלה‬ ‫תבדוק מי רוצה לסלק אותו‪ ,‬היצר הטוב או אולי… היצר הרע?‬ ‫נכון לעשות?‬ ‫פתאום שפעולות שעשינו והסברנו‬ ‫***‬ ‫המבחן הוא יומיומי והוא קשה‪ ,‬אבל יש לנו מדי פעם הזדמנות‬ ‫לעצמנו ולסובבים אותנו שהן הכרחיות‬ ‫גדולי ישראל היו בוחנים כל מעשה בזכוכית מגדלת‪ ,‬האם זה‬ ‫לבדוק עם עצמנו‪ ,‬האם אנחנו השוטרים או הגנבים…‬ ‫ומחויבות‪ ,‬ברגע של התפכחות או כנות‬ ‫רצון השם או רצון הצד האחר‪ .‬וכשהיו להם ספקות הם היו‬ ‫***‬ ‫קמים‪ ,‬נוסעים עד פתח האולם ואז מחליטים‪ ,‬האם אני אמור‬ ‫לרפואת‬ ‫יוסף משה בן אורה‬ ‫בתושח"י‬ ‫נגלה שהם היו בכלל מחוסר שליטה‪,‬‬ ‫מו”ר אבי שליט”א הגיע פעם אל הרב שטיינמן ושאל אותו‬ ‫להיות בחתונה הזו או לא ואם לא‪ ,‬זה לא בגלל עצלות אלא‬ ‫מתאווה‪ ,‬מאינטרס אישי‪ ,‬היינו מובלים‬ ‫באמת לא הייתי צריך‪.‬‬ ‫אודות בחור שהפר כלל חמור מאד בישיבה‪ ,‬האם הוא יכול‬ ‫ע”י הגנב‪ ,‬היצר הרע ולא היו לנו את‬ ‫לסלק אותו מהישיבה לצמיתות‪ .‬היה ברור לאבא שלי‪ ,‬שהרב‬ ‫החסידים קוראים לסעודה שלישית ‘שלוש סעודות’‪ ,‬הם אומרים‬ ‫שטיינמן יסכים איתו שבמצב שנוצר אין ברירה… ואז הרב‬ ‫המפתחות של השליטה המונעת מכח‬ ‫שבסעודה שלישית אנחנו מוכיחים שכל מה שאכלנו עד עכשיו‪,‬‬ ‫שטיינמן שאל את אבא שלי “אם אבא שלו היה גביר‪ ,‬היית זורק‬ ‫הבחירה הנכונה‪.‬‬ ‫סעודת ליל שבת וסעודת שבת בבוקר‪ ,‬לא היו בתור ארוחת‬ ‫אותו על המקרה הזה או שהיית בכל זאת מוצא דרך לחנך אותו‬ ‫ערב וארוחת בוקר‪ ,‬אלא באמת לכבוד שבת קודש כי הנה‪,‬‬ ‫ולהשאיר אותו”? הרב שטיינמן בירר עם אבא שלי‪ ,‬האם הבקשה‬ ‫כי בסופו של דבר‪ ,‬לא המדים קובעים מי‬ ‫סעודה שלישית בחורף‪ ,‬כשכבר אי אפשר להכניס כלום לפה‬ ‫‘להעיף’ את הבחור‪ ,‬נובעת ממקום מוחלט של שליטה ובהירות‬ ‫השוטר ומי הגנב‪ ,‬אלא השאלה האחת‪:‬‬ ‫ואנחנו אוכלים‪ ,‬אנחנו לא עושים את זה מצד תאווה אלא באמת‬ ‫שזה מה שצריך לעשות או שיש כאן פגם קל בהחלטה‪ ,‬אולי‬ ‫בידי מי נמצאים המפתחות?‬ ‫מקיימים רצון השם‪ .‬בזה אנחנו מוכיחים שכל מה שפעלנו עד‬ ‫הוא מפריע להתנהלות הסדירה והרגועה של היום יום בישיבה‪,‬‬ ‫|‪2‬‬ ‫בשבילי הרמח"ל‬ ‫הרב משה נינצ'ינסקי‬ ‫מיקוד‬ ‫שהם מותרים ולא בעייתיים מבחינה דתית ומוסרית אבל‬ ‫גם כאן נשאל את עצמנו‪ :‬האם יש דרך להתעלם ולהתגבר על‬ ‫שמעון (שם בדוי) המתגורר בפאתי יישוב שקט ומטופח התעורר‬ ‫מאיימים עליו‪ ,‬בכך שאם יאפשר לעצמו לעשותם‪ ,‬מירב‬ ‫רעשי הרקע שסביבנו? האם יש מה לעשות על מנת להפחית‬ ‫בוקר אחד בשעה מוקדמת מהרגיל לקול שאון משאיות‬ ‫הסיכויים שימצא את עצמו נסחף ונגרר אחריהם עד כדי אובדן‬ ‫את רמת הגירויים והמוסחות?‬ ‫הדוהרות ומצפצפות‪ .‬תנועת הכלים החריגה העירה אותו‬ ‫שליטה‪ .‬וזה לשונו‪" :‬נמצאת למד‪ ,‬שיש האסורים עצמם‪ ,‬ויש‬ ‫יכולת זו של בידוד רעשים וסינון גירויים איננה פריבילגיה אלא‬ ‫משנתו ועוררה את סקרנותו‪ .‬ניגש שמעון אל חלון ביתו ונוכח‬ ‫סיגותיהם‪ ,‬והם הנזרות והמשמרות שגזרו חכמינו זיכרונם‬ ‫יכולת חיונית שבלעדיה נתקשה להישאר ממוקדים‪ .‬במיוחד‬ ‫לראות כי ממש צמוד לביתו מתחילים פרויקט בנייה חדש‬ ‫לברכה על כל ישראל‪ ,‬ויש ההרחקים שמטל על כל אחד ואחד‬ ‫בעידן שרבו הפיתויים‪ ,‬הגירויים ותעשיות שלמות שכל מגמתן‬ ‫ויוקרתי של מאות יחידות דיור‪ .‬כך שבמשך ‪ 3‬שנים הבאות‬ ‫להיות כונס בתוך שלו ובונה גדרים לעצמו‪ ,‬דהיינו להניח מן‬ ‫וחכמתן כיצד ל"גזול" מאיתנו את הקשב‪ ,‬תשומת הלב והזמן‬ ‫ייאלץ שמעון להתמודד עם רעשי הקידוחים‪ ,‬העגורנים‪,‬‬ ‫ההתרים עצמם המתרים לכל ישראל‪ ,‬כדי שיהיה מרחק מן‬ ‫היקר‪ .‬אם לא נדע להיות ממוקדים‪ ,‬נמצא את עצמנו כאמור‬ ‫הלומות הפטישונים‪ ,‬היציקות והמערבלים‪ ,‬צעקות העובדים‬ ‫הרע הרחק גדול‪( "...‬סדר הוויכוח אות רס"ג)‪.‬‬ ‫בסוף היום עייפים ומותשים ללא התקדמות ובתחושה של‬ ‫ועוד‪....‬‬ ‫"‪...‬כי הנה אחר שנתבאר לנו היות כל עניני העולם ניסיונות‬ ‫"דריכה במקום"‪.‬‬ ‫מהורהר יצא שמעון אל לימודיו ב"כולל" השכונתי‪ ,‬כיצד ימשיך‬ ‫לאדם‪ ,‬וכמו שזכרתי כבר למעלה והוכחנוהו בראיות‪,‬‬ ‫מיקוד הקשב והריכוז נעוץ בכך שאנו יודעים לומר "עכשיו‬ ‫את מלאכת כתיבת ספרו החדש כשמסבבו רעש והמולה‬ ‫והתאמת לנו גם כן רב חלשת האדם וקרבת חמרו אל כל‬ ‫לא"!‪" ,‬זה לא"! ובאופן מודע אפרוש ואמנע מלעשות משהו‬ ‫והשקט שהיה רגיל אליו הופר? אין ספק שמדובר באתגר חשב‬ ‫הרעות‪ ,‬יתברר בהכרח שכל מה שיוכל האדם להימלט מן‬ ‫שקיימת אפשרות שאסחף תוך כדי הפעולה ואשכח את עצמי‬ ‫שמעון לעצמו‪ ,‬הרעש‪ ,‬הזמזומים‪ ,‬הקידוחים לבטח מפריעים‪,‬‬ ‫הענינים האלה ראוי שיעשהו‪ ,‬כדי שיהיה נשמר יותר מן‬ ‫במרחב הזמן‪.‬‬ ‫אך השאלה שהעסיקה אותו האם יש דרך להתעלם ולהתגבר‬ ‫להארות‪ ,‬שאלות‪ ,‬ויעוץ‪Moshe.nen@gmail.com :‬‬ ‫הרעה אשר ברגליהם‪ .‬כי הנה אין לך תענוג עולמי אשר לא‬ ‫על רעשי הרקע שסביבו? האם יש מה לעשות על מנת להפחית‬ ‫ימשך אחריך איזה חטא בעקב‪( "...‬סדר הוויכוח אות רס"ה)‪.‬‬ ‫לפני כ‪ 32-‬שנה התפרסמה גרסה נוספת לספר מס"י שנכתבה‬ ‫את עוצמת הדציבלים?‬ ‫גם היא ע"י הרמח"ל בכתב יד קודשו הקרויה "מס"י – סדר‬ ‫אדם המבקש להתקדם בחייו צריך לדעת שלא כל דבר שמותר‬ ‫ויכוח" ע"י מכון אופק‪ .‬גרסה זו שונה באופן כתיבתה כך שרוב‬ ‫פעמים רבות קשיי הקשב והריכוז‪ ,‬אינם נובעים מרעשי רקע‬ ‫לו לעשות נכון לעשות‪ ,‬ולא כל דבר שמעניין אותו ראוי לקבל‬ ‫תכני הספר מס"י מוצגים כ"דו‪-‬שיח" בין "חכם" ל"חסיד"‪.‬‬ ‫חיצוניים כדוגמת אתר בניה צמוד לחלון‪ ,‬אלא בגלל שתשומת‬ ‫את תשומת ליבו‪ .‬לעיתים‪ ,‬ההתקדמות המשמעותית ביותר‬ ‫גאולת כתב ידו של הרמח"ל מתהום הנשייה שבמרתפי‬ ‫הלב כבר מפוזרת בין עשרה עניינים דחופים כגון‪ :‬טלפון‬ ‫שלו אינה תלויה במה שיוסיף לסדר יומו‪ ,‬אלא דווקא במה‬ ‫הספרייה הממלכתית של רוסיה התרחשה ב‪ 1990-‬למניינם‪,‬‬ ‫שצלצל‪ ,‬משימה קטנה שביקשה מענה מיידי‪ ,‬מחשבה שנדדה‬ ‫שילמד להוציא ממנו‪.‬‬ ‫מעט לפני התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל‪.‬‬ ‫הצידה או הזדמנות חדשה שנראתה פתאום דחופה יותר‪.‬‬ ‫לא תמיד נוכל להשתיק את הרעשים שסביבנו‪ ,‬אבל נוכל‬ ‫בחיבורו זה מבאר ה"חסיד" ל"חכם" מהי "מדת הפרישות"‬ ‫מוסחות זו גורמת לכך שבסוף היום אנחנו מותשים מעשייה‪,‬‬ ‫ללמוד שלא להעניק לכל רעש את הזכות לנהל אותנו‪.‬‬ ‫ובמסקנת הדברים ניתן להבין שפרישות איננה הסתגפות‪,‬‬ ‫אך מלווים בתחושת החמצה שקטה‪ :‬עבדנו קשה‪ ,‬אך כמעט‬ ‫פרישות היא דרך חיים שעל האדם לסגל לעצמו ולהכיר מהם‬ ‫לא נגענו במה שבאמת חשוב‪ .‬וזאת אף שהיום נפתח עם‬ ‫צידה לדרך‬ ‫"מסנני הרעשים" שעליו לשים לעצמו מול "רעשי הרקע"‬ ‫כוונה ברורה‪ ,‬תוכנית מסודרת ורצון אמיתי להתקדם לעבר‬ ‫“היכולת להתמקד במה שחשוב לנו‪ ,‬תלויה במידה רבה ביכולת‬ ‫המסיטים אותו מצעידתו לעבר ייעודו ותכליתו‪ .‬פרישות‬ ‫יעד משמעותי‪ .‬אלא שכעבור שעה קלה‪ ,‬בלי שנרגיש זה‬ ‫לוותר על מה שמושך אותנו”‪.‬‬ ‫היא היכולת של האדם לשים לעצמו מחסומים מפני דברים‬ ‫קרה ‪ -‬נסחפנו‪...‬‬ ‫אילנא רברבא‬ ‫ה' דב סוקולובסקי‬ ‫חלומות ובטחון ברכבת ובחנייה‬ ‫באלוקי‪ .‬ולכשצפרה הרכבת הצפירה הראשונה שאל הזר‪ ,‬נו?‬ ‫שאברהם ונחור לקחו להם נשים את שרה ומלכה‪ ,‬ושרה נישאה‬ ‫חלומות נעימים‪ :‬וייקץ יעקב משנתו הבעה”ט מביא קרי ביה‬ ‫הבוטח אתה עדיין? בודאי ענה‪ .‬וכן בצפירה וכן בשלישית ‪-‬‬ ‫לפני מלכה אף שמלכה הגדולה‪ ,‬כדכתיב אבי מלכה ואבי יסכה‪.‬‬ ‫ממשנתו‪ ,‬וכ”ה במד”ר (סט‪ ,‬ה) שגם בשינה חלם בדברי תורה‪.‬‬ ‫האחרונה‪ ,‬אלא שרגע לפני שהרכבת זזה רץ במהירות יהודי‬ ‫וזה שאמר לו לבן מקומנו אינו כמקומכם‪ ,‬כאן אין מקדימים‬ ‫נשאל פעם מרן שה”ת אם מקיים בזה מצות לימוד תורה וענה‬ ‫הצעירה לבכירה‪.‬‬ ‫שזה שכר על לימוד התורה‪.‬‬ ‫מרחוק וראה את הנובהרדוקאי יושב‪ ,‬תוך כדי מרוצה שאל‪,‬‬ ‫מדוע אינך עולה לרכבת? ‘אין לי כרטיס’ ענה‪ ,‬יש לי שניים‪ ,‬קח‬ ‫וכבר הבאנו בעבר וסיפור על אמו של רבי נפתלי מרופשיץ‬ ‫וכן איתא בהקדמת מרנא הגר”ח מוואלוזין לפי' הגר”א על ספרא‬ ‫מהר ובוא עלה עמי!! וכך עלה לרכבת‪.‬‬ ‫זי”ע שהתבקשה לתת תמונה של בתה לצורך שידוכין וענתה‬ ‫דצניעותא דהגר”א לא החשיב כ”כ מגידים וחלומות שהתגלו לו‬ ‫לא יעשה כן במקומנו ליתן הצִירֶה (הצורה‪-‬תמונה) לפני הבחירה‪.‬‬ ‫מן השמים אלא במה שעמל בתורה בבחירתו בהקיץ‪ .‬בסוף ספר‬ ‫כשנכנס לקרון אמר לו הזר שלעג לו כל העת‪ :‬אתה והבטחון‬ ‫רסיסי לילה לרבי צדוק הכהן יש קונטרס דברי חלומות‪ ,‬ד”ת‬ ‫מאמע לשון‪ :‬מרן החו”ב זלל”ה העלה ספק‪ ,‬לפי דברי הגמ’‬ ‫שלך!! אלולא יהודי זה לא היית מצליח לעלות!!‪ ..‬כך לבן אומר‬ ‫שהתגלו לו בחלום‪.‬‬ ‫במגילה (ח‪ ):‬דהספרים נכתבים בכל לשון‪ ,‬אם כשכותב הפסוק‬ ‫ליעקב‪ :‬הייתי יכול לעשות לך מה שאני רוצה רק שיש בעייה‬ ‫ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד יוכל לכתוב‬ ‫אאמו”ר סיפר לי כ”פ שראש ישיבת חברון‪ ,‬מרנא רבי אהרן כהן‬ ‫קטנה שה’ הזהיר אותי‪...‬‬ ‫בלשונו הפי’ של יגר שהדותא וגלעד‪ ,‬כי התורה מדגישה בכוונה‬ ‫זי”ע (דודו של מורנו המשגיח זצוק”ל) היה תובע מתלמידיו לחדש‬ ‫שלבן ויעקב קראו לו כל אחד בשפתו והוא משווה ביניהם‪ ,‬וכ’‬ ‫משהו בסוגיות גם בחלום!!‬ ‫סימן‪ :‬יש סימן ‘מחנים’ שם מקום בפרשה‪ ,‬ויש סימן ‘חלקי’‬ ‫שאפשר שלכך יש להתייחס למילים אלו כאל שמות ראובן‬ ‫פה מפיק‪ :‬וינשק לו‪ ,‬פרש”י אמר שמא מרגליות הביא בפיו‪.‬‬ ‫שהוא שם מהכהנים שעלו בימי עזרא (נחמיה יב‪ ,‬טו) שם מסופר‬ ‫ושמעון וכדו’ שיש לכותבם בלשון הקודש‪ ,‬ע”ש‪.‬‬ ‫אמר הח”ח‪ ,‬מדוע לא לסבור שאכן הוא נישק אותו כפשוטו הלא‬ ‫שעשו חנוכת המזבח‪ ,‬וקשור לפרשה שיעקב הקים מזבח בהר‬ ‫אהבת חסד‪‘ :‬ועבדתני חנם’ פרש”י שהאות ו’ בראש התיבה‬ ‫סו”ס הם קרובים‪.‬‬ ‫המוריה וקראו בית שזה מורה על בנית בית המקדש שם בעתיד‪.‬‬ ‫הופך אותה לעתיד‪ ,‬שהרי קודם לא מוזכר שעבד‪ .‬אבל ברמב”ן‬ ‫ותירץ שבסוף הפרשה כשהוא כבר היה חתנו ואחרי שכבר‬ ‫יא”צ‪ :‬ר’ יחיאל מיכל ב”ר אהרון העליר בעל שו”ת עמודי אור‬ ‫מביא ב’ פירושים‪ ,‬בראשון כותב שיעקב כבר עבד קודם‪ ,‬אף‬ ‫ניאות נאמר על לבן “וינשק לבניו ולבנותיו” וליעקב עצמו לא‬ ‫זצ”ל בפי’ אור ישרים שלו על הגדש”פ פי’ צא ולמד שמלבן‬ ‫שלא כתוב בפרוש יתכן שכשראה את רחל רועה את הצאן‪ ,‬חמל‬ ‫נשק אפילו שהוא חתנו ואחיינו‪ ,‬ע”כ שכאן הוא נישק מטעמים‬ ‫אפשר ללמוד שכל המריעים לכלל ישראל כוונתם לכלותם‪,‬‬ ‫עליה שלא תשוב לרעות והיה הוא רועה אותן‪ .‬לפי”ז מתפרש‬ ‫כמוסים‪...‬‬ ‫שהרי בלבן כתוב “יש לאל ידי לעשות עמכם רע”‪ ,‬לשון סתמית‪,‬‬ ‫ועבדתני כפשוטו לשון עבר‪.‬‬ ‫וי”א שלפני שיעקב הגיע לעיר הכריזו שמגיע לעיר ‘פה מפיק‬ ‫שיכולה להתפרש רעה קטנה או גדולה‪ ,‬והתורה מעידה (דברים‬ ‫עכ”פ נלמד מהנהגת יעקב שברגע שראה שרחל רועה‬ ‫מרגליות’‪ ,‬ולבן הבין כפשוטו‪...‬‬ ‫כו‪ ,‬ה) ארמי אובד אבי שכונתו היתה לאבד‪ .‬וכמו המן שרצה‬ ‫חמל עליה וזה מוסר השכל לכל מעשה חסד שמתגלגל‬ ‫לפתחנו שנקח אותו ולא נניח‪ .‬עי’ להלן‪:‬‬ ‫הרחק מהכיעור‪ :‬בפרשה איננו עמו כתמול שלשום‪ ,‬הפשט‬ ‫לאבדם כולל טף ונשים‪.‬‬ ‫הפשוט שפני לבן עמו אינם כתמול שלשום‪ ,‬אבל יש שפירשו‬ ‫פינת אליצור‪ :‬באותו ענין נזכיר מחסדיו של מורנו הרב אליצור‬ ‫שיעקב אמר כלפי עצמו אני רואה שהסתכלותי המאוסה על לבן‬ ‫הוא ז”ל היה נוהג לחתום בתשובותיו ‘העלוב’ וסיפר הגר”י‬ ‫זצ”ל‪ ,‬יהודי קשה יום שלא היה לו כל קשר עמו נטל הלוואה‬ ‫כבר איננה כ”כ בתוקפה כתמול שלשום ואם כך צריך לברוח!‬ ‫קמינצקי זצ”ל שהיה חותם כך מפני מעשה שהיה עם אבי‬ ‫מהגמ”ח והשאיר שיקים ללא כיסוי‪ ,‬לימים התגרש מאשתו‬ ‫אמו שהיה עשיר גדול‪ ,‬ושונאיו שקנאו בו הוציאו לעז על בתו‪,‬‬ ‫ועזב‪ ,‬גרושתו נישאה בשנית וביקשה הלוואה‪ ,‬הגר”י אליצור‬ ‫לפני הצורה‪‘ :‬לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני‬ ‫אם רבנו‪ ,‬ונשארה רווקה זקנה‪ ,‬עד שאביה פנה לבחור שהיה‬ ‫באחריותו הרבה סירב לתת הלוואה עד לפרעון ההלוואה‬ ‫הבכירה’‪ .‬תוס’ בקידושין (נב‪ ).‬הביאו שר”ת סמך על הנהגה‬ ‫מנקה אורוותיו! ושאל אותו אם חפץ לשאתה‪ ,‬ואפילו הוא בקש‬ ‫הקודמת‪ ,‬אבל לא מצא מנוח לנפשו ברחמנותו עליהם‪ ,‬ובצערו‬ ‫זו במקרה שקידש אחד‪ ,‬בת מבנותיו של פלוני‪ ,‬ולא פירש מי‪,‬‬ ‫הרב בירר אצל העסקנים איך אפשר לעזור להם עד שמצא‬ ‫שהכוונה לבכירה ואח”כ חזר בו ר”ת‪ .‬ברשב”ם (ב”ב קכ) מביא‬ ‫לחשוב‪ ,‬בסוף נשאה‪.‬‬ ‫דרך עקיפה שלא תסתור את צרכי וכללי הגמ”ח ונתן להם את‬ ‫א”ז בתור הנהגה מקובלת‪.‬‬ ‫תחת החופה התפללה ואמרה בורא עולם גלוי וידוע לפניך שאני‬ ‫ההלוואה‪.‬‬ ‫החת”ס בליקוטים (ה) כ’ שזה מנהג עתיק וקשה לעבור עליו‪.‬‬ ‫נקיה מעוון וסובלת עלבוני בדומיה ונישאת לאיש פשוט‪ ,‬יה”ר‬ ‫אבל המהרש”ם (ג קלו) כותב שזה מנהג מן הנימוס ואינו דין‬ ‫הסתדרתי כבר עם חנייה‪ :‬יש לאל ידי לעשות עמכם רע‬ ‫שאזכה לבנים ת”ח ואכן זכתה לארבעה בנים שהאירו העולם‪,‬‬ ‫למעשה‪ .‬ואכן פסקו הפוסקים שאין זה מעכב וכשיש הכרח‬ ‫ואלקי אביכם אמש אמר אלי וגו’‪ .‬פסוק זה הוסבר היטב ע”י מו”ר‬ ‫רבנו‪ ,‬ר’ ישראל אב”ד נובסלץ‪ ,‬ר’ מאיר מו”צ בווילנא‪ ,‬ור’ יהושע‬ ‫הגר”צ גרינהויז (מובא בלהבין ולהשכיל) שסיפר על נובהרדוקאי‬ ‫אפשר להקדים‪.‬‬ ‫בעל חוסן יהושע ולכן חתם העלוב שבזכות עלבון אמו הגיע‬ ‫שישב בתחנת רכבת ללא כרטיס בבוטחו בקב”ה שיזדמן לו‪,‬‬ ‫ואמר הגרא”י אולמן שליט”א חבר הביד”ץ פרו”ח בירושת”ו ורב‬ ‫לדרגתו זי”ע‪.‬‬ ‫ישב לידו זר ושאלו היאך תעלה על הרכבת‪ ,‬והלה השיב בטוחני‬ ‫דשיכון גבעת שאול לפרש דברי לבן שהדגיש ‘במקומנו’ כיוון‬ ‫|‪3‬‬ ‫פתח להם‬ ‫הרב אברהם בורדיאנסקי‬ ‫מה אתה סופג?‬ ‫הוא שמאחורי כל רעיון יצירתי כזה עומד מבט‬ ‫ולהריח את הספינג' או ליד חלון של משפחה‬ ‫על השאלה שהסופגנייה של רבי מימון שואלת‬ ‫אוהב‪ ,‬שאומר לילד‪ :‬אתה חשוב לנו‪ .‬כי אנחנו‬ ‫תמניה שומרת מסורת שמטגנת זלביה‪ ,‬אותו בצק‬ ‫אותנו כל שנה‬ ‫יודעים שהילד הוא קודם כול בצק שסופג‪ .‬הוא‬ ‫פשוט‪ ,‬מעוגל‪ ,‬בלי מילוי ובלי הצהרות‪ ,‬שמתנפח‬ ‫לו בשקט בשמן רותח‪ .‬הספינג' והסופגנין הם‬ ‫נניח שבעוד כמה מאות שנים יישב היסטוריון‬ ‫סופג את מה שיש סביבו‪ :‬את הטון החם שבו‬ ‫חרוץ מול ארכיון מאובק‪ ,‬וינסה לשחזר כיצד חגגו‬ ‫אחים‪ ,‬ושניהם קרויים ככל הנראה על שם המילה‬ ‫מדברים אליו‪ ,‬את המבט המחבק שהוא פוגש‬ ‫יהודי ארץ ישראל את חנוכה בדור שלנו‪ .‬הוא‬ ‫היוונית לספוג‪ .‬משם‪ ,‬אגב‪ ,‬הגיעה גם המושג‬ ‫גם כשהוא נכשל‪ ,‬את החום שבבית‪ ,‬ואת השמן‬ ‫יחפש‪ ,‬יחפור‪ ,‬יצליב מקורות‪ ,‬ובסוף יגיע‪ ,‬כך אני‬ ‫הזך של אמונה שרואים אותה בעיניים‪ ,‬ולא רק‬ ‫חושש‪ ,‬למסקנה מדעית מבוססת‪ :‬חנוכה היה חג‬ ‫שומעים עליה בשיעור‪ .‬וזה הסוד‪ :‬המילוי מצליח‬ ‫• לברוח ולהגיע •‬ ‫של בצק מטוגן‪ .‬כמה ימים נמשך החג? תלוי את‬ ‫כשהבצק כבר ספוג באהבה‪.‬אפשר למלא ילד בכל‬ ‫ווארט לשווער | הרב שמואל עמנואל‬ ‫מי שואלים‪ .‬לפי הלוח שמונה ימים‪ .‬לפי הקבלות‬ ‫טוב‪ ,‬ועדיין להחזיר אותו הביתה יבש‪ .‬ואפשר‬ ‫מהמכולת בערך שמונה עד שנים עשר שבועות‪.‬‬ ‫לתת לו בצק פשוט‪ ,‬רווי באהבה והוא יזכור את‬ ‫בתחילת הפרשה התורה מזכירה לנו שיעקב אבינו יוצא‬ ‫כי בואו נודה על האמת‪ :‬היבול הראשון של‬ ‫הטעם כל החיים‪.‬‬ ‫מבאר שבע והולך לחרן‪.‬‬ ‫הסופגניות נוחת על המדפים עוד לפני שהספקנו‬ ‫הקשו במדרש‪ ,‬מדוע הזכיר הכתוב גם את המקום‬ ‫לקפל את הסכך‪ .‬ההקפות עוד מהדהדות‬ ‫ועוד מילה על האחות ‪-‬הלביבה‪ .‬אין תור‬ ‫באוזניים‪ ,‬וליד הקופה כבר מחכה מגש מבריק‬ ‫שממנו יצא‪ ,‬וגם את היעד שאליו הלך‪ ,‬והרי מטרת‬ ‫ללביבות‪ .‬אין לה חלון ראווה מואר‪ ,‬אין לה טעם‬ ‫עם אבקת סוכר‪ .‬והעונה הזאת לא נגמרת ב"זאת‬ ‫הפסוק היא לומר לנו שיעקב יצא כציווי אביו ואמו‬ ‫חדש לעונה‪ ,‬אין לה מחלקת שיווק‪ .‬היא פשוט‬ ‫חנוכה" היא נמשכת בנחת עד שאוזני המן דוחקות‬ ‫לחרן‪ .‬חז”ל מבארים שבא הכתוב לומר לנו ש”יציאת‬ ‫שם‪ .‬תפוח אדמה‪ ,‬שמן‪ ,‬קצת בצל‪ ,‬ויד של אמא‪.‬‬ ‫אותה מהמדף‪ .‬ובין לבין‪ ,‬הסופגנייה עוברת אצלנו‬ ‫צדיק מן העיר עושה רושם”‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬אצל רבים מאיתנו‪ ,‬דווקא היא טעם‬ ‫תהליך של‪ ...‬איך לומר בעדינות‪ ...‬התפתחות‪.‬‬ ‫הבית האמיתי של חנוכה‪.‬‬ ‫בבית הלוי על התורה ביאר תשובה על דרך הפשט‪.‬‬ ‫אדם ההולך ממקום למקום‪ ,‬לעיתים מטרתו היא לעזוב‬ ‫היו ימים שבהם השאלה הגדולה הייתה "ריבה או‬ ‫בכל בית‪ ,‬בכל כיתה ובכל בית מדרש יש "לביבות"‬ ‫את המקום שממנו יצא‪ ,‬ולעיתים מטרתו היא להגיע אל‬ ‫בלי"‪ .‬היום? סופגנייה במילוי במבה (לילדים‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫כאלה‪ .‬השקטים‪ .‬אלה שלא עושים רעש‪ ,‬לא‬ ‫המקום שאליו הוא הולך‪.‬‬ ‫רק לילדים)‪ .‬סופגנייה במילוי מרשמלו‪ .‬קרם אננס‪,‬‬ ‫מבריקים בחלון‪ ,‬לא צריכים מבצע כדי שיבחינו‬ ‫קרם קרמל‪ ,‬ואפילו סופגנייה במילוי מחית מיסו‬ ‫בהליכתו של יעקב לחרן היו את שתי המטרות‪ .‬מצד‬ ‫וסויה‪ .‬ויש גם סופגנייה בציפוי פחזניות‪ ,‬כלומר‬ ‫בהם ולכן‪ ,‬לפעמים‪ ,‬באמת לא מבחינים בהם‪.‬‬ ‫אחד הוא יצא מבאר שבע כציווי אמו שהיה צריך לברוח‬ ‫קינוח שלבש קינוח אחר‪ ,‬כמו בחור שיוצא בחורף‬ ‫חנוכה הוא זמן טוב לחפש אותם‪ .‬מי שכל עניינו‬ ‫מאחיו‪“( ,‬ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה”)‬ ‫עם סוודר מתחת לחליפה וסוודר מעל‪ ,‬ליתר‬ ‫בימים האלה הוא "פרסומי ניסא"‪ ,‬אולי ייזכר‬ ‫ומצד שני היה צריך ללכת לחרן כפי שציווה אותו אביו‬ ‫ביטחון‪.‬‬ ‫השנה לפרסם קצת גם את מי שאף פעם לא‬ ‫כדי לשאת אשה (“קום לך פדנה ארם‪ ...‬וקח לך משם אשה”)‬ ‫מפורסם‪.‬‬ ‫כל שנה אני אומר לעצמי "רק לטעום"‪ ,‬וכל שנה‬ ‫והנה כשנעיין בסוף פרשת תולדות נראה שינוי בין דברי‬ ‫אני מגלה מחדש למה חז"ל קראו ליצר הרע‬ ‫אז השנה‪ ,‬כשתעמדו מול המדף ותתלבטו בין קרם‬ ‫יצחק לדברי רבקה‪ :‬כאשר רבקה אומרת ליעקב לצאת‬ ‫"שאור שבעיסה"‪ .‬הוא באמת מבין בבצק‪ .‬ובכל‬ ‫ברולה לפיסטוק־ורדים‪ ,‬אני לא אומר לכם לוותר‪.‬‬ ‫לחרן‪ ,‬היעד הוא בית לבן הארמי (קום ברח לך אל לבן אחי)‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬בסוף‪ ,‬אני חוזר להיות מה שהייתי תמיד‪:‬‬ ‫קחו‪ ,‬תטעמו‪ ,‬תברכו בכוונה‪ .‬רק תנו לסופגנייה‬ ‫לעומתה‪ ,‬כאשר יצחק אומר ליעקב לצאת לחרן הוא‬ ‫חבר נאמן במיעוט נרדף‪ ,‬אלה שאוהבים את‬ ‫לשאול אתכם את השאלה שהיא שואלת מאז ימי‬ ‫מציין לו יעד אחר (קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך)‪,‬‬ ‫הסופגנייה שלהם בלי מילוי‪ .‬בצק‪ ,‬שמן‪ ,‬קצת‬ ‫ומהי הסיבה להבדל?‬ ‫אבקת סוכר מלמעלה‪ ,‬ודי‪.‬‬ ‫רבי מימון‪ :‬מה אתה סופג? לא מה ממלא אותך‬ ‫מבחוץ‪ :‬התארים‪ ,‬ההישגים‪ ,‬הקומות שבנית מעל‬ ‫ולפי האמור לעיל התיישב היטב‪ .‬המטרה בעיני רבקה‬ ‫השיגעון הגיע לממדים כאלה‪ ,‬שבזמנו שר‬ ‫אלא מה חלחל פנימה‪ .‬האם האור של הנרות נכנס‬ ‫היתה ההגנה מפני עשו‪ .‬ולשם כך מתאים לברוח ללבן‬ ‫הבריאות‪ ,‬הרב יעקב ליצמן‪ ,‬הכריז על הסופגניות‬ ‫לתוך הבצק‪ ,‬או נשאר רק על הציפוי? ואולי גם‬ ‫עם כל הערמומיות שלו‪ .‬אך מבחינת יצחק המטרה היא‬ ‫מלחמה (כמה מתאים מלחמה‪ ,‬בחנוכה)‪ .‬במבט ראשון‬ ‫שאלה שנייה‪ ,‬קטנה יותר‪ :‬מי הלביבה שלי השנה‬ ‫לקחת אשה ממשפחת רבקה‪ .‬ועל כן הזכיר את אבי‬ ‫זה נראה מוזר‪ :‬שר חרדי שיוצא נגד מאכל של‬ ‫ומתי בפעם האחרונה אמרתי לה שהיא טעימה?‬ ‫המשפחה בתואל‪...‬‬ ‫חג? אבל אולי הוא פשוט הכריח אותנו לשאול‬ ‫שאלה שכדאי לשאול‪ :‬האם המגדל הזה של‬ ‫אם כבר מדברים על בצק שסופג‪ ,‬אי אפשר לסיים‬ ‫קרמים וציפויים הוא באמת המסורת? ומה בעצם‬ ‫בלי מילה של הערכה‪ .‬מי שמסתובב קצת ברכסים‬ ‫ספונג'ה‪ ,‬אבל זה כבר נושא לטור אחר במדור‬ ‫המסורת?‬ ‫יודע שיש כאן ממלכת חינוך של ממש‪ .‬בתלמודי‬ ‫אחר ובעלון אחר‪.‬‬ ‫קצת היסטוריה‪ ,‬בלי מילוי! "סופגנין" מוזכרים‬ ‫התורה ובמוסדות בית יעקב‪ ,‬בישיבות קטנות‪,‬‬ ‫ועכשיו בואו נעצור רגע‪ .‬סופגנייה מה שמה?‬ ‫כבר בספרות חז"ל מאפה תנור תפוח ואוורירי‪,‬‬ ‫בתיכון‪ ,‬משקיעים בתוכניות רבות ומגוונות למען‬ ‫היא נקראת על שם מה שהיא עושה‪ :‬היא סופגת‪.‬‬ ‫כמו ספוג‪ .‬בתקופות שונות כבר מוצאים סופגנין‬ ‫התלמידים והתלמידות‪ ,‬ומאחורי כל אחת מהן‬ ‫כל הקסם שלה הוא בצק שמוכן לקלוט שמן‪ .‬וזו‬ ‫מטוגנים בשמן‪ ,‬קרובים יותר למה שאנחנו‬ ‫עומדות מחשבה‪ ,‬יצירתיות ומסירות נפש‪ .‬מי‬ ‫בדיוק הנקודה של רבי מימון‪" :‬קלויים בשמן‪ ,‬זכר‬ ‫מכירים‪ .‬חוקרי לשון מצביעים על שיר של רבי‬ ‫שמכיר מקרוב את השעות‪ ,‬את הלילות ואת הלב‬ ‫לברכתו"‪ .‬הבצק לא מזכיר את הנס בגלל מה‬ ‫קלונימוס בן קלונימוס‪ ,‬שהיה חכם ומשורר יהודי‬ ‫שמושקעים שם‪ ,‬לא יכול שלא לעמוד בהשתאות‪.‬‬ ‫שהזריקו לתוכו אחר כך‪ ,‬אלא בגלל מה שהוא‬ ‫מחכמי פרובנס‪ ,‬שמזכיר אותם בין מאכלי חנוכה‪.‬‬ ‫ספג‪.‬‬ ‫אבל העדות המפורשת והיפה ביותר מגיעה‬ ‫ואולי זה סוד ההצלחה‪ :‬אצל מחנכים כאלה‬ ‫ממרוקו‪ :‬בכתב יד משנת תק"מ של רבי יהודה‬ ‫התוכניות אינן "מילוי" שמוזרק מבחוץ‪ .‬הן הדרך‬ ‫אני זוכה‪ ,‬כמו רבים‪ ,‬לעסוק שנים רבות במלאכת‬ ‫ב"ר מאיר טולידאנו מובא בשם רבי מימון‪ ,‬אביו‬ ‫הקודש של החינוך‪ ,‬ואני רואה כמה אנחנו‬ ‫של הרמב"ם‪ ,‬ש"פשט המנהג לעשות סופגנין"‪ ,‬וכי‬ ‫שבה השמן הזך מגיע אל הילד‪ .‬כשהמילוי בא‬ ‫המחנכים‪ ,‬ההורים‪ ,‬הקהילה כולה יודעים לחשוב‬ ‫זהו "מנהג הקדמונים‪ ,‬משום שהם קלויים בשמן‬ ‫עם לב‪ ,‬הוא נעשה חלק מהבצק עצמו‪ .‬אז לכל‬ ‫מחוץ לקופסה‪ .‬ילד לא מתחבר? לא מוותרים‬ ‫זכר לברכתו"‪.‬‬ ‫המלמדים והמורות‪ ,‬המנהלים והמנהלות‪ ,‬ולכל‬ ‫עליו! ממציאים תוכנית‪ ,‬מחפשים פרס שידבר‬ ‫מי שעומד מאחורי הקלעים‪ :‬יישר כוח‪ .‬אתם‬ ‫אליו‪ ,‬בונים מבצע‪ ,‬יוצאים לטיול‪ ,‬עורכים מסיבת‬ ‫ומי שגר ברכסים יודע שזה הלכה למעשה‪ ,‬מספיק‬ ‫מוסיפים והולכים‪ ,‬אור לרכסים ואור לעם ישראל‪.‬‬ ‫סיום עם שלושה סוגי קרם‪ .‬ומה שמרגש באמת‬ ‫לעבור בערב חנוכה ליד חלון של סבתא מרוקאית‬ ‫|‪4‬‬