עומק הפשט · Omek Hapshat — ויצא (2026-11-16)

בס"ד ,יום ג' פרשת ויצא ,ז' כסלו תשפ"ז 536
חֹוחים
ׁשֹוׁשּנָ ה ֵּבין ַה ִ
ּכְ ַ
סודות התורה :איתא בפתח הזוהר הקדוש
סדר הגבהת הכוס
(הקדמה דף א :).רבי חזקיה דרש את הפסוק (שיר
חֹוחים,
ׁשֹוׁשּנָ ה ֵּבין ַה ִ
השירים פרק ב פסוק ב) ּכְ ַ
השושנה זו כנסת ישראל .מה שושנה יש בה אדום
ַק ח ֶא ת ּכֹוס ַה ּיַ יִ ן
ולבן ,אף כנסת ישראל יש בה דין ורחמים .מה שושנה כוס של ברכה :בהמשך לסדרת הגיליונות בעניין זימון
יש בה י"ג עלים ,אף את כנסת ישראל מקיפות י"ג כהלכה ,נדון בגיליון שלפנינו (מספר )536בנושא "סדר הגבהת
מידות הרחמים מכל צדדיה .ולאחר מכן יש חמשה הכוס" ,כיצד ראוי לאחוז את הכוס של ברכה?
עלים תקיפים המקיפים את השושנה ,והם הנקראים מה הם גדרי אחיזת כוס של ברכה בזימון ובברכת המזון?
ישועות ,והם חמשה שערים. והאם הדין שנוטלים את הכוס בשתי ידיים נאמר דוקא בשעה
ועל סוד זה נאמר (תהלים פרק קטז פסוק יג) ּכֹוס שמגישים את הכוס למזמן ,או אף כשהוא מגביה אותה בעצמו
יְ ׁשּועֹות ֶא ָּׂשא ,זו כוס של ברכה .ולכן כוס של ברכה מן השולחן צריך לאחוז בה בשתי ידיו?
צריכה להיות מונחת על חמש אצבעות ולא יותר, באיזו יד מגביהים את הכוס ובאיזו אוחזים אותה בשעת
כשם שהשושנה יושבת על חמשה עלים תקיפים. הברכה ,ומה דינו של איטר? ועד מתי צריך המזמן להחזיק את
נמצא שהכוס כנגד השושנה ,והאצבעות הנושאות
הכוס בידו ,עד "אל יחסרנו" ,עד אחר "הרחמן" ,או עד אחר ברכת
אותה כנגד העלים התקיפים שעליהם היא נשענת,
"בורא פרי הגפן"?
ועל שמם נקראת "כוס ישועות" ,על שם חמשת
העלים הנקראים ישועות .עכ''ד הזוהר. 1עשרה דברים נאמרו .
והנה המתבונן בוורד המצוי רואה עלים רבים ברכת המזון :בגמרא (ברכות דף נא ).אמר רבי זירא אמר
הכרוכים זה בזה ברצף אחד ,מן הרחבים שבחוץ ועד רבי אבהו" ,עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה :טעון הדחה,
הקטנים שבלב הפרח ,וצריך ביאור היכן נמנים בו י"ג
עלים ועוד חמשה .במערכת הילכתא ניתן להשיג
תמונת ורד שסימן בה אחד הלומדים מספר קטן
על גבי כל עלה ,ועלו בידו י"ג עלים בדיוק .אך עדיין
יש לברר היכן הם חמשת העלים התקיפים שהזכיר
הזוהר .ואולי הם העלים הרחבים שבשורה החיצונה,
אף שבתמונה זו נמנו בה ששה ,וצ"ב.
ובעיקר זיהוי השושנה שבדברי הזוהר נאמרו
כמה שיטות .יש שפירשו שהיא הוורד ,ויש שפירשו
שושן צחור ,שושנת מים ,שושנת העמקים ,אירוס או
סיגל ריחני ,ועוד.
בברכת התורה
עקיבא יוסף לוי
1
הדברים ,אבל בשאר הכוסות לא כל הדברים שייכים .למשל שטיפה ,חי ומלא ,עיטור ועיטוף ,נוטלו בשתי ידיו ,ונותנו
"מעטרו בתלמידים" אינו שייך בקידוש ,שאפשר לקדש בימין ,ומגביהו מן הקרקע טפח ,ונותן עיניו בו ,ויש אומרים
ביחידות ,לעומת המזמן על הכוס שבעל כרחו אינו יחידי. אף משגרו במתנה לאנשי ביתו" .ואמר רבי יוחנן "אנו אין לנו
בלקט יושר (חלק או"ח עמוד פו) כתב שהוא הדין אלא ארבעה בלבד ,הדחה ,שטיפה ,חי ומלא".
לכל הכוסות שתיקנו חכמים לחובה ,צריך לאוחזו בימינו, רש"י (ברכות דף נא .שבת דף עו ):פירש "כוס של ברכה,
ומגביהו מן השולחן טפח [אף שבגמרא נאמר "מן הקרקע": ברכת המזון" ,וכן מפורש בתוספות (ברכות דף נא :ד"ה
בימיהם היו רגילים לישב על הקרקע ,ולכן נקטו "מן והלכתא) .וכן נשנו דינים אלו בהלכות ברכת המזון ברמב"ם
הקרקע"] ונותן עיניו בו .מכל מקום "מקבלו בשתי ידיו" אינו (הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) ובשולחן ערוך (סימן קפג
שייך בקידוש והבדלה ובליל הסדר ,שאין מושיטים לו את סעיף א).
הכוס לברך ,כמו בכוס של ברכת המזון .וכן "משגרו לאנשי ונחלקו הראשונים אם נפסקה הלכה כרבי יוחנן .וכתב
ביתו" אינו שייך בליל הסדר ,שהרי יש ארבע כוסות לכל המשנה ברורה (סימן קפג ס"ק כ) בשם ביאור הגר"א,
אחד .ואף לא בקידוש והבדלה ,שהטעם "כי היכי דתתברך" שהדינים המובאים בשולחן ערוך בסעיפים ד-ה אינם אלא
שייך רק בכוס שבעל הבית מברך עליו ברכת המזון. להידור מצוה לכתחילה ,כלומר שארבעה דברים נפסקו
וכעין זה כתב במקור חיים לבעל החוות יאיר (קיצור מעיקר הדין (וגם בהם יש דברים שאינם מעכבים בדיעבד,
הלכות סימן קפג סעיף א) בשם שיח יצחק ,שבקידוש כגון מלא) ,ושאר הדברים עד עשרה אינם אלא להידור מצוה
והבדלה אין שייך "מקבלו" ,ובארבע כוסות מקבלו ממשרתו לכתחילה.
בשתי ידיו ואין שייך "משגרו". וכתב הלבוש (סימן קפג סעיף א) עשרה דברים נאמרו
מאידך יש פוסקים שנקטו שגם בקידוש נאמר הדין של בכוס של ברכה ,וכולן לכבדו ולנשאו לברך בו לשם יתברך.
מקבלו בשתי ידיו .בערוך השולחן (סימן קפג סעיף ה) כתב ואין כולן נוהגין בינינו מפני שאינם רגילין בינינו.
שמקבלו בשתי ידיו "כדי להראות חביבות המצוה שמקבלו קידוש והבדלה :הרמב"ם (הלכות שבת פרק כט הלכה
בכל כחו" .כשמתחיל לברך נוטלו בימינו "כדי שלא יראה ז) הביא דינים אלו גם בקידוש" :לוקח כוס שהוא מחזיק
עליו כמשוי" .ובסימן רעא (סעיף כג) השווה קידוש של רביעית או יתר ,ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ ,וממלאהו
שבת ויום טוב לברכת המזון" :והמקדש מקבלו בשתי ידיו יין ,ואוחזו בימינו ומגביהו מן הקרקע טפח או יותר ולא
ואוחזו בימינו לבדו" .וכן מפורש בשולחן ערוך הרב (סימן יסייע בשמאל".
קפג סעיף ז ,סימן רעא סעיף יח) שגם בהלכות קידוש נאמר [ויש לציין ,שבהלכות ברכות (פרק ז הלכה טו) הזכיר
הדין "מקבלו בשתי ידיו להראות חביבות הכוס שהוא חושק הרמב"ם בכוס של ברכת המזון הדחה ושטיפה ,חי ומלא.
לקבלו בכל כחו ,וכשיתחיל לברך נוטלו בימינו לבדו ולא בב' ואילו את האחיזה בימין והגבהת טפח לא כתב אלא בהלכות
ידיו". קידוש].
וכן דעת הכף החיים (סימן רעא אות נח) ,שכתב בשם וכן פסק השולחן ערוך (סימן רעא סעיף י) שכוס של
שער הכוונות שאף בקידוש מקבל המקדש את הכוס מזולתו קידוש "טעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון" .ובביאור
"משתי ידיו אל שתי ידיך" ,ואחר כך אוחזה בימינו לבדה בלי הגר"א (שם) ביאר שהרמב"ם לשיטתו (הלכות ברכות פרק
סיוע השמאל .ומבואר מדבריו שלא זו בלבד שדין קבלה ז הלכה טו) שברכת המזון אינה טעונה כוס ,ולכן "כוס של
בשתי ידיים נוהג בקידוש ,אלא שאף בקידוש יש להקפיד ברכה" שבגמרא נאמר על כל הטעונים כוס .עוד הביא
שאחר יושיט את הכוס למקדש. הגר"א מהירושלמי (ברכות פרק ז הלכה ה) "ומודים חכמים
2נוטלו בשתי ידיו . לר' אליעזר בכוס של ברכה וכו' והכי נהגין רבנן בכסא
מקבלו או נוטלו :איתא בגמרא (ברכות דף נא ).בכלל דקידושא" .מבואר בפירוש ,שכך נהגו גם בכוס של קידוש.
עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה "נוטלו בשתי ידיו", וכן כתב בדברי נחמיה (ברכות דף נא .ד"ה כוס של ברכה)
ודרשו מן הפסוק (תהלים פרק קלד פסוק ב) ְׂשאּו יְ ֵדכֶ ם ק ֶֹדׁש שלכאורה לשון רש"י "ברכת המזון" ,הוא לאו דוקא ,והוא
ּוב ְרכּו ֶאת ה'.
ָ הדין לכוס של קידוש וכיוצא בו .ובשיעורי הגריש"א (ברכות
טעם הדבר כתב הט"ז (סימן קפג ס"ק ב) בשם אביו, דף נא ).ביאר שדינים אלו נוהגים גם בקידוש והבדלה .ורש"י
ודבריו הובאו במשנ"ב (ס"ק יב) ,שמקבל את הכוס בשתי פירש "ברכת המזון" משום שבברכת המזון שייך כל עשרת
2
3
בדרך כלל מגביהים עבור המזמן את הכוס בברכת המזון, ידיו ,כדי להראות חביבות קבלת הכוס ,שהוא חושק לקבלו
ולא בקידוש (עדות נכדו הג"ר אהרן גולדברג שליט"א לרבני בכל כחו .ואחר כך מחזיקו ביד אחת כדי שלא ייראה כמשוי
הילכתא). עליו ,והימין עיקר ,שהיא החשובה יותר לכבוד הכוס.
3נותנו בימין . בגמרא כתוב "נוטלו" ,ומשמע שנוטלו בעצמו ,ואילו
ולא יסייע בשמאל :עוד אמרו בגמרא "ונותנו לימין". בגירסת הרא"ש (ברכות פרק ז סימן לה) ובשולחן ערוך (סימן
ושאלו האמוראים האם מותר שיד שמאל תסייע לימין ,ולא קפג סעיף ד) "מקבלו" ,ומשמע לכאורה שמקבלו מאחר .וכן
איפשיטא להו ,ואמר רב אשי "אנן נעביד לחומרא". מוכח מדברי הלקט יושר (חלק או"ח עמוד פו ,הובא לעיל),
וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן קפג סעיף ד) כשמתחיל שבקידוש לא נהגו לקבלו בשתי ידיו ,כיון שאין מושיטין לו
לברך נוטלו בימינו ולא יסייע בשמאל ,וכתב הרמ"א שהיינו לברך ,משמע שבברכת המזון צריך להושיט לו בשתי ידים.
דוקא שלא תיגע יד שמאל בכוס ,אבל אם נותן יד שמאל ובכף החיים (סימן קפג אות יט) הביא מדברי הזוהר ,וכן
תחת יד ימין לסייעה מותר .וביאר המשנה ברורה (סימן כתב בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת שלח לך סעיף טז),
קפג ס"ק יג-טו) שאפילו אוחז את הכוס בימינו באמצעו שאדם אחר ימסור לו את הכוס כשהוא אוחזו בשתי ידיו,
ובשמאלו מתחתיו אסור ,אבל אם הכוס מונח על כף ימינו, והמברך יקבלנו בשתי ידיו.
ויד שמאל רק סומכת את יד ימין מלמטה מותר ,כיון שאינה אולם בסידור היעב"ץ (הנהגת הסעודה פרק ד מנהג
נוגעת בכוס .והאחרונים כתבו להחמיר בזה אם לא לצורך. המברך אות ז) כתב שאין משמע כן מלשון הגמרא ,וגם
ובאיטר כתב השולחן ערוך (סעיף ה) בשם יש מי שאומר, בזוהר אין הכרח לפרש כן ,ומכל מקום "כשאני זוכר אני
שאוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם ,וכתב המשנה עושה כך ,כי אין בו הפסד".
ברורה (ס"ק כ) שאם שולט בשתי ידיו אוחז בימין שהוא ימין ומאידך המאירי (ברכות דף נא .ד"ה עשרה) פירש שנוטלו
לכל אדם. בשתי ידיו מן השולחן ואחר כך נותנו בימינו ,ובספר מאיר
4עד מתי אוחזו . עוז (חלק ח עמוד )319האריך לברר ענין זה ,עם הראיות
זמן האחיזה :כתב הטור ונפסק בשולחן ערוך (סימן קפג לכאן ולכאן ,וכתב שאין להוכיח מלשון הרא"ש "שמקבל" ,כי
סעיף ד) ,כשמתחיל לברך נוטלו .ומנהג העולם להגביה הרא"ש עצמו נקט בתחילה לשון "מקבל" ובהמשך "נוטל".
מתחילת הזימון ,אולם מנהג הגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא ד' בהלכות שבת בשבת (חלק א פרק ז עמוד תיב הערה
אמות פרק כא אות ז עמוד פב) לאחוז את הכוס רק מהברכה * )26דייק שמטעם זה השמיט הרמב"ם בהלכות קידוש
הראשונה ולא משעה שאומר "רבותי נברך" ,ונימק שהזימון את הדין לקבל בשתי ידיו ,שאינו אלא כשמקבל את הכוס
היא כעין הכנה לברכת המזון ,והכוס שייכת לברכת המזון מאחר .וכן נקט הגר"ש קמינצקי שליט"א (קובץ הלכות שבת
עצמה. חלק א עמוד תד שערי הלכות) ,שדין "מקבלו בשתי ידיו"
ועד מתי אוחזו ,נחלקו בזה המנהגים .בשערי תשובה שייך דוקא בכוס של ברכת המזון ,שדרך העולם שבעל הבית
(סוף סימן קצ) הביא מעמודי שמים להגאון יעב"ץ בשם אביו מכבד את האורח לברך ומושיט לו את הכוס ,מה שאין כן
החכם צבי ,שהיה אוחז את הכוס עד אחר ברכת בורא פרי בכוס של קידוש ,שבעל הבית עצמו מקדש ואין מושיטים לו.
הגפן ,והיה מלעיג על המניחים את הכוס מידם בסיום ברכת וכן המנהג ,שהמקדש מגביה את הכוס ומקדש ,ואינו מקבלו
המזון[ .לגבי הנהגת החכם צבי חלוקות העדויות .שכן בספר בשתי ידיו.
נוהג כצאן יוסף (הלכות ברכות אות יב) העיד על החכם צבי והוסיף בהלכות שבת בשבת שהגירסא בגמרא (ברכות
שלא היה אוחזו אלא עד "אל יחסרנו"]. דף נא ).שלפנינו" ,נוטלו בשתי ידיו" ולא "מקבלו" .והביא
וכן כתב בכף החיים (סימן קפג אות יט) על פי הזוהר בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלפי זה יש מקום לומר שיש
ושער המצוות ,שהמברך עצמו אוחז את הכוס מתחילת חשיבות בנטילה בשתי ידיו אף כשאינו מקבלו מאחר ,כדברי
ברכת המזון עד אחר ברכת "בורא פרי הגפן". הערוך השולחן ושו"ע הרב.
וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק א סימן רה הערות והנה הגר"ח קניבסקי זצ"ל לא הקפיד לקבל את הכוס
על סימן קצ ,חלק ט סימן ער אות ב) שמנהגו לאחוז את של ברכת המזון מיד אחר ,אלא היה נוטלו בעצמו ,וכן בשאר
הכוס בברכת המזון עד אחר ברכת בורא פרי הגפן ,מלבד כוסות של ברכה כגון בשבע ברכות (אלא ד' אמות פרק כא
בסעודה שלישית שמניחו אחר "אל יחסרנו" ,כיון שממילא אות ו עמוד פא) .ואילו בבית הגרש"ז אויערבאך זצ"ל היו
4
אין שותים אותו .אבל בשבע ברכות אין אוחזו עד סיום שבע הברכות ,אלא מניח את הכוס אחרי ברכת המזון ,וממתין שיברכו
שבע ברכות ,וחוזר ואוחזה ל"בורא פרי הגפן".
ומאידך בלקט יושר (הלכות סעודה אות לב) העיד על רבו בעל תרומת הדשן ,שכשאמר "יראו את ה'" היה מניח את הכוס על
השולחן ומסלק ידו ממנה ,עד שבא לברך בורא פרי הגפן ואז היה מגביהה ,וכתב "וכמדומה לי טעמו משום חשש חבילות חבילות"
(כלומר ,לעשות הפסק בין ברכת המזון לברכת הגפן).
ובקצות השולחן (חלק ב סימן מו בדי השולחן ס"ק כא) כתב שמנהג העולם לאחוז את הכוס עד "לעולם אל יחסרנו" .וטעמם,
שכל עשרת הדברים שנאמרו בכוס הם למצוה ולא לעיכובא ,וכל שכן בברכת המזון שאינה טעונה כוס מעיקר הדין ,ולכן
משנסתיימה ברכת המזון ובאו לאמירת הרחמן מניחים את הכוס .ומכל מקום כתב שלכתחילה ודאי נכון לאוחזו גם באמירת
הרחמן ,כיון שנהגו לאמרם נעשו כאילו הם מטופס הברכה.
ובערוך השולחן (סימן קצ סעיף ז) כתב שהמנהג לאחוז את הכוס עד הרחמן ואז להניחה ולחזור וליטלה בסוף ,והגם שיש
מצריכים לאחזה עד השתייה ,והוסיף שבדיעבד אם לא הגביה כלל אינו מעכב ,אולם יש דיוק בגמ' שכן מעכב ,וסיים בצ"ע לדינא.
ומנהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לאוחזו עד "אל יחסרנו" (עדות נכדו הג"ר אהרן גולדברג שליט"א לרבני הילכתא).
חשש ברכה לבטלה -בטבק הרחה
להסיר מכשול :בשוק מצויות קופסאות של טבק הרחה ,שמודפסת עליהן ברכה" ,בורא מיני בשמים"" ,בורא עצי בשמים" או
"בורא עשבי בשמים" ,ויש שנוהגים בטעות להריח מהן ולברך ,בכדי להשלים מאה ברכות.
ועורר על כך הג"ר שמואל יוסף שטיצברג שליט"א (בהוראה לרבני הילכתא) ,שכמה מורי הוראה ניסו לברר את אופן ייצור
הבשמים הנ"ל ,ולא עלתה בידם .והכיתוב שעל גבי הקופסאות נעשה על ידי היצרן בלבד ועל אחריותו ,ואין לסמוך עליו לעניין
ברכה .ושונים בזה מוצרים שיש עליהם השגחה מוסמכת ,לעקוב ולבדוק שניתן לברך עליהם.
והכלל בזה ,שברכת הריח נאמרת רק על ריח טבעי של בשמים ,ובקופסאות אלו מצוי שהריח בא מחומרים מלאכותיים ,ואין
מורגש בהם ריח הצמחים עצמם .ולכן מחשש ברכה לבטלה ,יש להימנע מלברך על קופסאות הבשמים הנ"ל .הדברים מובאים
לידיעת הציבור כדי שלא ייכשלו בברכה לבטלה.
5
שאלה :כיצד צורת אחיזת הכוס ,בזימון .אכוס של ברכה :עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה,
בקידוש ובהבדלה? ורובם נוהגים גם בכוס של קידוש והבדלה ,מלבד
באחיזת הכוס ,האם יעמידנה על כף ידו והאצבעות שיגור לאנשי ביתו שאינו שייך אלא בכוס של ברכת
זקופות סביבה ,או על גבי אצבעותיו? האם יאחז בגוף המזון .ונחלקו הפוסקים אם קבלה בשתי ידים נוהגת
הכוס או ברגל הגביע? מהיכן מודדים את הגבהת הטפח, אף בקידוש.
מתחתית הגביע או מתחתית הרגל? .בנוטלו בשתי ידיו :מקבל את הכוס בשתי ידיו להראות
מקורות לעיון :גמ' (ברכות דף נא ,).זוהר הקדוש חביבותו ,וכשמתחיל לברך אוחזו ביד אחת שלא
(הקדמה דף א ,).שולחן ערוך (סימן קפג סעיף ד) ,שער יהא נראה עליו כמשוי .יש אומרים שאחר מושיט לו
המצוות (פרשת עקב) ,שו"ת בית יעקב (סימן קעד), את הכוס ,ויש אומרים שנוטלו בעצמו מן השולחן.
שולחן ערוך הרב (סימן קפג סעיף ז) ,משנה ברורה (סימן דינים אלו שבאחיזת הכוס אינם אלא להידור מצוה
קפג ס"ק טו ,טז) בשם השל"ה ,כף החיים (סימן קפג אות לכתחילה.
כ ,כג) ,קצות השולחן (סימן מו סעיף ז) ,ארחות רבינו .גנותנו בימין :כשמתחיל לברך אוחז את הכוס בימינו
(חלק א עמוד קסד אות ז) ,נטעי גבריאל (הלכות יום טוב ולא יסייע בשמאלו .אם יד שמאל סומכת את יד ימין
חלק ב פרק כט סעיף יז והערות לא-לב) ,מאיר עוז (חלק מלמטה ואינה נוגעת בכוס מותר ,ונכון להחמיר בזה
ח סימן קפג סעיף ד עמוד .)322 שלא לצורך .איטר אוחז בימינו ,שהיא שמאל כל אדם,
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים ואם שולט בשתי ידיו ,אוחז בימין.
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה,
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). .דתחילת האחיזה :נוטל את הכוס כשמתחיל לברך,
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב. ומנהג העולם להגביהה כבר מתחילת הזימון.
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות.
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 .הסוף האחיזה :מנהג העולם לאחוז את הכוס עד "אל
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא' יחסרנו" ,ויש נוהגים לאחוז עד אחר ברכת "בורא
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא'
•במייל 5047867@gmail.com
פרי הגפן" ,או עד אחר "הרחמן" ,ואז מניחים אותה
לזכרון עולם בהיכל ד' ונוטלים אותה שוב לברכת הגפן .ובשבע ברכות מניח
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת המברך את הכוס בסוף ברכת המזון.
ר' יונתן ב"ר שמואל חיים המלי ז"ל
נלב"ע ט"ו חשון תנצב"ה
"כיצד מחזיקין את הכוס"
גם גיליון זה הוגה בסיוע
מקרא פלוס · תוכנת ההגהה
לפרטים ולהצעת מחיר
plus.mikrabooks.co.il
ביינוש קרליבך 058-7179103
של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :מייל5047867@gmail.com :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
