gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עומק הפשט · Omek Hapshat — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת ויצא‪ ,‬ז' כסלו תשפ"ז‬ ‫‪536‬‬ ‫חֹוחים‬ ‫ׁשֹוׁשּנָ ה ֵּבין ַה ִ‬ ‫ּכְ ַ‬ ‫סודות התורה‪ :‬איתא בפתח הזוהר הקדוש‬ ‫סדר הגבהת הכוס‬ ‫(הקדמה דף א‪ :).‬רבי חזקיה דרש את הפסוק (שיר‬ ‫חֹוחים‪,‬‬ ‫ׁשֹוׁשּנָ ה ֵּבין ַה ִ‬ ‫השירים פרק ב פסוק ב) ּכְ ַ‬ ‫השושנה זו כנסת ישראל‪ .‬מה שושנה יש בה אדום‬ ‫ַק ח ֶא ת ּכֹוס ַה ּיַ יִ ן‬ ‫ולבן‪ ,‬אף כנסת ישראל יש בה דין ורחמים‪ .‬מה שושנה‬ ‫כוס של ברכה‪ :‬בהמשך לסדרת הגיליונות בעניין זימון‬ ‫יש בה י"ג עלים‪ ,‬אף את כנסת ישראל מקיפות י"ג‬ ‫כהלכה‪ ,‬נדון בגיליון שלפנינו (מספר ‪ )536‬בנושא "סדר הגבהת‬ ‫מידות הרחמים מכל צדדיה‪ .‬ולאחר מכן יש חמשה‬ ‫הכוס"‪ ,‬כיצד ראוי לאחוז את הכוס של ברכה?‬ ‫עלים תקיפים המקיפים את השושנה‪ ,‬והם הנקראים‬ ‫מה הם גדרי אחיזת כוס של ברכה בזימון ובברכת המזון?‬ ‫ישועות‪ ,‬והם חמשה שערים‪.‬‬ ‫והאם הדין שנוטלים את הכוס בשתי ידיים נאמר דוקא בשעה‬ ‫ועל סוד זה נאמר (תהלים פרק קטז פסוק יג) ּכֹוס‬ ‫שמגישים את הכוס למזמן‪ ,‬או אף כשהוא מגביה אותה בעצמו‬ ‫יְ ׁשּועֹות ֶא ָּׂשא‪ ,‬זו כוס של ברכה‪ .‬ולכן כוס של ברכה‬ ‫מן השולחן צריך לאחוז בה בשתי ידיו?‬ ‫צריכה להיות מונחת על חמש אצבעות ולא יותר‪,‬‬ ‫באיזו יד מגביהים את הכוס ובאיזו אוחזים אותה בשעת‬ ‫כשם שהשושנה יושבת על חמשה עלים תקיפים‪.‬‬ ‫הברכה‪ ,‬ומה דינו של איטר? ועד מתי צריך המזמן להחזיק את‬ ‫נמצא שהכוס כנגד השושנה‪ ,‬והאצבעות הנושאות‬ ‫הכוס בידו‪ ,‬עד "אל יחסרנו"‪ ,‬עד אחר "הרחמן"‪ ,‬או עד אחר ברכת‬ ‫אותה כנגד העלים התקיפים שעליהם היא נשענת‪,‬‬ ‫"בורא פרי הגפן"?‬ ‫ועל שמם נקראת "כוס ישועות"‪ ,‬על שם חמשת‬ ‫העלים הנקראים ישועות‪ .‬עכ''ד הזוהר‪.‬‬ ‫‪1‬עשרה דברים נאמרו‬ ‫‪.‬‬ ‫והנה המתבונן בוורד המצוי רואה עלים רבים‬ ‫ברכת המזון‪ :‬בגמרא (ברכות דף נא‪ ).‬אמר רבי זירא אמר‬ ‫הכרוכים זה בזה ברצף אחד‪ ,‬מן הרחבים שבחוץ ועד‬ ‫רבי אבהו‪" ,‬עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה‪ :‬טעון הדחה‪,‬‬ ‫הקטנים שבלב הפרח‪ ,‬וצריך ביאור היכן נמנים בו י"ג‬ ‫עלים ועוד חמשה‪ .‬במערכת הילכתא ניתן להשיג‬ ‫תמונת ורד שסימן בה אחד הלומדים מספר קטן‬ ‫על גבי כל עלה‪ ,‬ועלו בידו י"ג עלים בדיוק‪ .‬אך עדיין‬ ‫יש לברר היכן הם חמשת העלים התקיפים שהזכיר‬ ‫הזוהר‪ .‬ואולי הם העלים הרחבים שבשורה החיצונה‪,‬‬ ‫אף שבתמונה זו נמנו בה ששה‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫ובעיקר זיהוי השושנה שבדברי הזוהר נאמרו‬ ‫כמה שיטות‪ .‬יש שפירשו שהיא הוורד‪ ,‬ויש שפירשו‬ ‫שושן צחור‪ ,‬שושנת מים‪ ,‬שושנת העמקים‪ ,‬אירוס או‬ ‫סיגל ריחני‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫‪1‬‬ ‫הדברים‪ ,‬אבל בשאר הכוסות לא כל הדברים שייכים‪ .‬למשל‬ ‫שטיפה‪ ,‬חי ומלא‪ ,‬עיטור ועיטוף‪ ,‬נוטלו בשתי ידיו‪ ,‬ונותנו‬ ‫"מעטרו בתלמידים" אינו שייך בקידוש‪ ,‬שאפשר לקדש‬ ‫בימין‪ ,‬ומגביהו מן הקרקע טפח‪ ,‬ונותן עיניו בו‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫ביחידות‪ ,‬לעומת המזמן על הכוס שבעל כרחו אינו יחידי‪.‬‬ ‫אף משגרו במתנה לאנשי ביתו"‪ .‬ואמר רבי יוחנן "אנו אין לנו‬ ‫בלקט יושר (חלק או"ח עמוד פו) כתב שהוא הדין‬ ‫אלא ארבעה בלבד‪ ,‬הדחה‪ ,‬שטיפה‪ ,‬חי ומלא"‪.‬‬ ‫לכל הכוסות שתיקנו חכמים לחובה‪ ,‬צריך לאוחזו בימינו‪,‬‬ ‫רש"י (ברכות דף נא‪ .‬שבת דף עו‪ ):‬פירש "כוס של ברכה‪,‬‬ ‫ומגביהו מן השולחן טפח [אף שבגמרא נאמר "מן הקרקע"‪:‬‬ ‫ברכת המזון"‪ ,‬וכן מפורש בתוספות (ברכות דף נא‪ :‬ד"ה‬ ‫בימיהם היו רגילים לישב על הקרקע‪ ,‬ולכן נקטו "מן‬ ‫והלכתא)‪ .‬וכן נשנו דינים אלו בהלכות ברכת המזון ברמב"ם‬ ‫הקרקע"] ונותן עיניו בו‪ .‬מכל מקום "מקבלו בשתי ידיו" אינו‬ ‫(הלכות ברכות פרק ז הלכה טו) ובשולחן ערוך (סימן קפג‬ ‫שייך בקידוש והבדלה ובליל הסדר‪ ,‬שאין מושיטים לו את‬ ‫סעיף א)‪.‬‬ ‫הכוס לברך‪ ,‬כמו בכוס של ברכת המזון‪ .‬וכן "משגרו לאנשי‬ ‫ונחלקו הראשונים אם נפסקה הלכה כרבי יוחנן‪ .‬וכתב‬ ‫ביתו" אינו שייך בליל הסדר‪ ,‬שהרי יש ארבע כוסות לכל‬ ‫המשנה ברורה (סימן קפג ס"ק כ) בשם ביאור הגר"א‪,‬‬ ‫אחד‪ .‬ואף לא בקידוש והבדלה‪ ,‬שהטעם "כי היכי דתתברך"‬ ‫שהדינים המובאים בשולחן ערוך בסעיפים ד‪-‬ה אינם אלא‬ ‫שייך רק בכוס שבעל הבית מברך עליו ברכת המזון‪.‬‬ ‫להידור מצוה לכתחילה‪ ,‬כלומר שארבעה דברים נפסקו‬ ‫וכעין זה כתב במקור חיים לבעל החוות יאיר (קיצור‬ ‫מעיקר הדין (וגם בהם יש דברים שאינם מעכבים בדיעבד‪,‬‬ ‫הלכות סימן קפג סעיף א) בשם שיח יצחק‪ ,‬שבקידוש‬ ‫כגון מלא)‪ ,‬ושאר הדברים עד עשרה אינם אלא להידור מצוה‬ ‫והבדלה אין שייך "מקבלו"‪ ,‬ובארבע כוסות מקבלו ממשרתו‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫בשתי ידיו ואין שייך "משגרו"‪.‬‬ ‫וכתב הלבוש (סימן קפג סעיף א) עשרה דברים נאמרו‬ ‫מאידך יש פוסקים שנקטו שגם בקידוש נאמר הדין של‬ ‫בכוס של ברכה‪ ,‬וכולן לכבדו ולנשאו לברך בו לשם יתברך‪.‬‬ ‫מקבלו בשתי ידיו‪ .‬בערוך השולחן (סימן קפג סעיף ה) כתב‬ ‫ואין כולן נוהגין בינינו מפני שאינם רגילין בינינו‪.‬‬ ‫שמקבלו בשתי ידיו "כדי להראות חביבות המצוה שמקבלו‬ ‫קידוש והבדלה‪ :‬הרמב"ם (הלכות שבת פרק כט הלכה‬ ‫בכל כחו"‪ .‬כשמתחיל לברך נוטלו בימינו "כדי שלא יראה‬ ‫ז) הביא דינים אלו גם בקידוש‪" :‬לוקח כוס שהוא מחזיק‬ ‫עליו כמשוי"‪ .‬ובסימן רעא (סעיף כג) השווה קידוש של‬ ‫רביעית או יתר‪ ,‬ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ‪ ,‬וממלאהו‬ ‫שבת ויום טוב לברכת המזון‪" :‬והמקדש מקבלו בשתי ידיו‬ ‫יין‪ ,‬ואוחזו בימינו ומגביהו מן הקרקע טפח או יותר ולא‬ ‫ואוחזו בימינו לבדו"‪ .‬וכן מפורש בשולחן ערוך הרב (סימן‬ ‫יסייע בשמאל"‪.‬‬ ‫קפג סעיף ז‪ ,‬סימן רעא סעיף יח) שגם בהלכות קידוש נאמר‬ ‫[ויש לציין‪ ,‬שבהלכות ברכות (פרק ז הלכה טו) הזכיר‬ ‫הדין "מקבלו בשתי ידיו להראות חביבות הכוס שהוא חושק‬ ‫הרמב"ם בכוס של ברכת המזון הדחה ושטיפה‪ ,‬חי ומלא‪.‬‬ ‫לקבלו בכל כחו‪ ,‬וכשיתחיל לברך נוטלו בימינו לבדו ולא בב'‬ ‫ואילו את האחיזה בימין והגבהת טפח לא כתב אלא בהלכות‬ ‫ידיו"‪.‬‬ ‫קידוש‪].‬‬ ‫וכן דעת הכף החיים (סימן רעא אות נח)‪ ,‬שכתב בשם‬ ‫וכן פסק השולחן ערוך (סימן רעא סעיף י) שכוס של‬ ‫שער הכוונות שאף בקידוש מקבל המקדש את הכוס מזולתו‬ ‫קידוש "טעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון"‪ .‬ובביאור‬ ‫"משתי ידיו אל שתי ידיך"‪ ,‬ואחר כך אוחזה בימינו לבדה בלי‬ ‫הגר"א (שם) ביאר שהרמב"ם לשיטתו (הלכות ברכות פרק‬ ‫סיוע השמאל‪ .‬ומבואר מדבריו שלא זו בלבד שדין קבלה‬ ‫ז הלכה טו) שברכת המזון אינה טעונה כוס‪ ,‬ולכן "כוס של‬ ‫בשתי ידיים נוהג בקידוש‪ ,‬אלא שאף בקידוש יש להקפיד‬ ‫ברכה" שבגמרא נאמר על כל הטעונים כוס‪ .‬עוד הביא‬ ‫שאחר יושיט את הכוס למקדש‪.‬‬ ‫הגר"א מהירושלמי (ברכות פרק ז הלכה ה) "ומודים חכמים‬ ‫‪2‬נוטלו בשתי ידיו‬ ‫‪.‬‬ ‫לר' אליעזר בכוס של ברכה וכו' והכי נהגין רבנן בכסא‬ ‫מקבלו או נוטלו‪ :‬איתא בגמרא (ברכות דף נא‪ ).‬בכלל‬ ‫דקידושא"‪ .‬מבואר בפירוש‪ ,‬שכך נהגו גם בכוס של קידוש‪.‬‬ ‫עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה "נוטלו בשתי ידיו"‪,‬‬ ‫וכן כתב בדברי נחמיה (ברכות דף נא‪ .‬ד"ה כוס של ברכה)‬ ‫ודרשו מן הפסוק (תהלים פרק קלד פסוק ב) ְׂשאּו יְ ֵדכֶ ם ק ֶֹדׁש‬ ‫שלכאורה לשון רש"י "ברכת המזון"‪ ,‬הוא לאו דוקא‪ ,‬והוא‬ ‫ּוב ְרכּו ֶאת ה'‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫הדין לכוס של קידוש וכיוצא בו‪ .‬ובשיעורי הגריש"א (ברכות‬ ‫טעם הדבר כתב הט"ז (סימן קפג ס"ק ב) בשם אביו‪,‬‬ ‫דף נא‪ ).‬ביאר שדינים אלו נוהגים גם בקידוש והבדלה‪ .‬ורש"י‬ ‫ודבריו הובאו במשנ"ב (ס"ק יב)‪ ,‬שמקבל את הכוס בשתי‬ ‫פירש "ברכת המזון" משום שבברכת המזון שייך כל עשרת‬ ‫‪2‬‬ 3 ‫בדרך כלל מגביהים עבור המזמן את הכוס בברכת המזון‪,‬‬ ‫ידיו‪ ,‬כדי להראות חביבות קבלת הכוס‪ ,‬שהוא חושק לקבלו‬ ‫ולא בקידוש (עדות נכדו הג"ר אהרן גולדברג שליט"א לרבני‬ ‫בכל כחו‪ .‬ואחר כך מחזיקו ביד אחת כדי שלא ייראה כמשוי‬ ‫הילכתא)‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬והימין עיקר‪ ,‬שהיא החשובה יותר לכבוד הכוס‪.‬‬ ‫‪3‬נותנו בימין‬ ‫‪.‬‬ ‫בגמרא כתוב "נוטלו"‪ ,‬ומשמע שנוטלו בעצמו‪ ,‬ואילו‬ ‫ולא יסייע בשמאל‪ :‬עוד אמרו בגמרא "ונותנו לימין"‪.‬‬ ‫בגירסת הרא"ש (ברכות פרק ז סימן לה) ובשולחן ערוך (סימן‬ ‫ושאלו האמוראים האם מותר שיד שמאל תסייע לימין‪ ,‬ולא‬ ‫קפג סעיף ד) "מקבלו"‪ ,‬ומשמע לכאורה שמקבלו מאחר‪ .‬וכן‬ ‫איפשיטא להו‪ ,‬ואמר רב אשי "אנן נעביד לחומרא"‪.‬‬ ‫מוכח מדברי הלקט יושר (חלק או"ח עמוד פו‪ ,‬הובא לעיל)‪,‬‬ ‫וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן קפג סעיף ד) כשמתחיל‬ ‫שבקידוש לא נהגו לקבלו בשתי ידיו‪ ,‬כיון שאין מושיטין לו‬ ‫לברך נוטלו בימינו ולא יסייע בשמאל‪ ,‬וכתב הרמ"א שהיינו‬ ‫לברך‪ ,‬משמע שבברכת המזון צריך להושיט לו בשתי ידים‪.‬‬ ‫דוקא שלא תיגע יד שמאל בכוס‪ ,‬אבל אם נותן יד שמאל‬ ‫ובכף החיים (סימן קפג אות יט) הביא מדברי הזוהר‪ ,‬וכן‬ ‫תחת יד ימין לסייעה מותר‪ .‬וביאר המשנה ברורה (סימן‬ ‫כתב בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת שלח לך סעיף טז)‪,‬‬ ‫קפג ס"ק יג‪-‬טו) שאפילו אוחז את הכוס בימינו באמצעו‬ ‫שאדם אחר ימסור לו את הכוס כשהוא אוחזו בשתי ידיו‪,‬‬ ‫ובשמאלו מתחתיו אסור‪ ,‬אבל אם הכוס מונח על כף ימינו‪,‬‬ ‫והמברך יקבלנו בשתי ידיו‪.‬‬ ‫ויד שמאל רק סומכת את יד ימין מלמטה מותר‪ ,‬כיון שאינה‬ ‫אולם בסידור היעב"ץ (הנהגת הסעודה פרק ד מנהג‬ ‫נוגעת בכוס‪ .‬והאחרונים כתבו להחמיר בזה אם לא לצורך‪.‬‬ ‫המברך אות ז) כתב שאין משמע כן מלשון הגמרא‪ ,‬וגם‬ ‫ובאיטר כתב השולחן ערוך (סעיף ה) בשם יש מי שאומר‪,‬‬ ‫בזוהר אין הכרח לפרש כן‪ ,‬ומכל מקום "כשאני זוכר אני‬ ‫שאוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם‪ ,‬וכתב המשנה‬ ‫עושה כך‪ ,‬כי אין בו הפסד"‪.‬‬ ‫ברורה (ס"ק כ) שאם שולט בשתי ידיו אוחז בימין שהוא ימין‬ ‫ומאידך המאירי (ברכות דף נא‪ .‬ד"ה עשרה) פירש שנוטלו‬ ‫לכל אדם‪.‬‬ ‫בשתי ידיו מן השולחן ואחר כך נותנו בימינו‪ ,‬ובספר מאיר‬ ‫‪4‬עד מתי אוחזו‬ ‫‪.‬‬ ‫עוז (חלק ח עמוד ‪ )319‬האריך לברר ענין זה‪ ,‬עם הראיות‬ ‫זמן האחיזה‪ :‬כתב הטור ונפסק בשולחן ערוך (סימן קפג‬ ‫לכאן ולכאן‪ ,‬וכתב שאין להוכיח מלשון הרא"ש "שמקבל"‪ ,‬כי‬ ‫סעיף ד)‪ ,‬כשמתחיל לברך נוטלו‪ .‬ומנהג העולם להגביה‬ ‫הרא"ש עצמו נקט בתחילה לשון "מקבל" ובהמשך "נוטל"‪.‬‬ ‫מתחילת הזימון‪ ,‬אולם מנהג הגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא ד'‬ ‫בהלכות שבת בשבת (חלק א פרק ז עמוד תיב הערה‬ ‫אמות פרק כא אות ז עמוד פב) לאחוז את הכוס רק מהברכה‬ ‫*‪ )26‬דייק שמטעם זה השמיט הרמב"ם בהלכות קידוש‬ ‫הראשונה ולא משעה שאומר "רבותי נברך"‪ ,‬ונימק שהזימון‬ ‫את הדין לקבל בשתי ידיו‪ ,‬שאינו אלא כשמקבל את הכוס‬ ‫היא כעין הכנה לברכת המזון‪ ,‬והכוס שייכת לברכת המזון‬ ‫מאחר‪ .‬וכן נקט הגר"ש קמינצקי שליט"א (קובץ הלכות שבת‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫חלק א עמוד תד שערי הלכות)‪ ,‬שדין "מקבלו בשתי ידיו"‬ ‫ועד מתי אוחזו‪ ,‬נחלקו בזה המנהגים‪ .‬בשערי תשובה‬ ‫שייך דוקא בכוס של ברכת המזון‪ ,‬שדרך העולם שבעל הבית‬ ‫(סוף סימן קצ) הביא מעמודי שמים להגאון יעב"ץ בשם אביו‬ ‫מכבד את האורח לברך ומושיט לו את הכוס‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫החכם צבי‪ ,‬שהיה אוחז את הכוס עד אחר ברכת בורא פרי‬ ‫בכוס של קידוש‪ ,‬שבעל הבית עצמו מקדש ואין מושיטים לו‪.‬‬ ‫הגפן‪ ,‬והיה מלעיג על המניחים את הכוס מידם בסיום ברכת‬ ‫וכן המנהג‪ ,‬שהמקדש מגביה את הכוס ומקדש‪ ,‬ואינו מקבלו‬ ‫המזון‪[ .‬לגבי הנהגת החכם צבי חלוקות העדויות‪ .‬שכן בספר‬ ‫בשתי ידיו‪.‬‬ ‫נוהג כצאן יוסף (הלכות ברכות אות יב) העיד על החכם צבי‬ ‫והוסיף בהלכות שבת בשבת שהגירסא בגמרא (ברכות‬ ‫שלא היה אוחזו אלא עד "אל יחסרנו"‪].‬‬ ‫דף נא‪ ).‬שלפנינו‪" ,‬נוטלו בשתי ידיו" ולא "מקבלו"‪ .‬והביא‬ ‫וכן כתב בכף החיים (סימן קפג אות יט) על פי הזוהר‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלפי זה יש מקום לומר שיש‬ ‫ושער המצוות‪ ,‬שהמברך עצמו אוחז את הכוס מתחילת‬ ‫חשיבות בנטילה בשתי ידיו אף כשאינו מקבלו מאחר‪ ,‬כדברי‬ ‫ברכת המזון עד אחר ברכת "בורא פרי הגפן"‪.‬‬ ‫הערוך השולחן ושו"ע הרב‪.‬‬ ‫וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק א סימן רה הערות‬ ‫והנה הגר"ח קניבסקי זצ"ל לא הקפיד לקבל את הכוס‬ ‫על סימן קצ‪ ,‬חלק ט סימן ער אות ב) שמנהגו לאחוז את‬ ‫של ברכת המזון מיד אחר‪ ,‬אלא היה נוטלו בעצמו‪ ,‬וכן בשאר‬ ‫הכוס בברכת המזון עד אחר ברכת בורא פרי הגפן‪ ,‬מלבד‬ ‫כוסות של ברכה כגון בשבע ברכות (אלא ד' אמות פרק כא‬ ‫בסעודה שלישית שמניחו אחר "אל יחסרנו"‪ ,‬כיון שממילא‬ ‫אות ו עמוד פא)‪ .‬ואילו בבית הגרש"ז אויערבאך זצ"ל היו‬ ‫‪4‬‬ ‫אין שותים אותו‪ .‬אבל בשבע ברכות אין אוחזו עד סיום שבע הברכות‪ ,‬אלא מניח את הכוס אחרי ברכת המזון‪ ,‬וממתין שיברכו‬ ‫שבע ברכות‪ ,‬וחוזר ואוחזה ל"בורא פרי הגפן"‪.‬‬ ‫ומאידך בלקט יושר (הלכות סעודה אות לב) העיד על רבו בעל תרומת הדשן‪ ,‬שכשאמר "יראו את ה'" היה מניח את הכוס על‬ ‫השולחן ומסלק ידו ממנה‪ ,‬עד שבא לברך בורא פרי הגפן ואז היה מגביהה‪ ,‬וכתב "וכמדומה לי טעמו משום חשש חבילות חבילות"‬ ‫(כלומר‪ ,‬לעשות הפסק בין ברכת המזון לברכת הגפן)‪.‬‬ ‫ובקצות השולחן (חלק ב סימן מו בדי השולחן ס"ק כא) כתב שמנהג העולם לאחוז את הכוס עד "לעולם אל יחסרנו"‪ .‬וטעמם‪,‬‬ ‫שכל עשרת הדברים שנאמרו בכוס הם למצוה ולא לעיכובא‪ ,‬וכל שכן בברכת המזון שאינה טעונה כוס מעיקר הדין‪ ,‬ולכן‬ ‫משנסתיימה ברכת המזון ובאו לאמירת הרחמן מניחים את הכוס‪ .‬ומכל מקום כתב שלכתחילה ודאי נכון לאוחזו גם באמירת‬ ‫הרחמן‪ ,‬כיון שנהגו לאמרם נעשו כאילו הם מטופס הברכה‪.‬‬ ‫ובערוך השולחן (סימן קצ סעיף ז) כתב שהמנהג לאחוז את הכוס עד הרחמן ואז להניחה ולחזור וליטלה בסוף‪ ,‬והגם שיש‬ ‫מצריכים לאחזה עד השתייה‪ ,‬והוסיף שבדיעבד אם לא הגביה כלל אינו מעכב‪ ,‬אולם יש דיוק בגמ' שכן מעכב‪ ,‬וסיים בצ"ע לדינא‪.‬‬ ‫ומנהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לאוחזו עד "אל יחסרנו" (עדות נכדו הג"ר אהרן גולדברג שליט"א לרבני הילכתא)‪.‬‬ ‫חשש ברכה לבטלה ‪ -‬בטבק הרחה‬ ‫להסיר מכשול‪ :‬בשוק מצויות קופסאות של טבק הרחה‪ ,‬שמודפסת עליהן ברכה‪" ,‬בורא מיני בשמים"‪" ,‬בורא עצי בשמים" או‬ ‫"בורא עשבי בשמים"‪ ,‬ויש שנוהגים בטעות להריח מהן ולברך‪ ,‬בכדי להשלים מאה ברכות‪.‬‬ ‫ועורר על כך הג"ר שמואל יוסף שטיצברג שליט"א (בהוראה לרבני הילכתא)‪ ,‬שכמה מורי הוראה ניסו לברר את אופן ייצור‬ ‫הבשמים הנ"ל‪ ,‬ולא עלתה בידם‪ .‬והכיתוב שעל גבי הקופסאות נעשה על ידי היצרן בלבד ועל אחריותו‪ ,‬ואין לסמוך עליו לעניין‬ ‫ברכה‪ .‬ושונים בזה מוצרים שיש עליהם השגחה מוסמכת‪ ,‬לעקוב ולבדוק שניתן לברך עליהם‪.‬‬ ‫והכלל בזה‪ ,‬שברכת הריח נאמרת רק על ריח טבעי של בשמים‪ ,‬ובקופסאות אלו מצוי שהריח בא מחומרים מלאכותיים‪ ,‬ואין‬ ‫מורגש בהם ריח הצמחים עצמם‪ .‬ולכן מחשש ברכה לבטלה‪ ,‬יש להימנע מלברך על קופסאות הבשמים הנ"ל‪ .‬הדברים מובאים‬ ‫לידיעת הציבור כדי שלא ייכשלו בברכה לבטלה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד צורת אחיזת הכוס‪ ,‬בזימון‬ ‫‪ .‬אכוס של ברכה‪ :‬עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה‪,‬‬ ‫בקידוש ובהבדלה?‬ ‫ורובם נוהגים גם בכוס של קידוש והבדלה‪ ,‬מלבד‬ ‫באחיזת הכוס‪ ,‬האם יעמידנה על כף ידו והאצבעות‬ ‫שיגור לאנשי ביתו שאינו שייך אלא בכוס של ברכת‬ ‫זקופות סביבה‪ ,‬או על גבי אצבעותיו? האם יאחז בגוף‬ ‫המזון‪ .‬ונחלקו הפוסקים אם קבלה בשתי ידים נוהגת‬ ‫הכוס או ברגל הגביע? מהיכן מודדים את הגבהת הטפח‪,‬‬ ‫אף בקידוש‪.‬‬ ‫מתחתית הגביע או מתחתית הרגל?‬ ‫‪ .‬בנוטלו בשתי ידיו‪ :‬מקבל את הכוס בשתי ידיו להראות‬ ‫מקורות לעיון‪ :‬גמ' (ברכות דף נא‪ ,).‬זוהר הקדוש‬ ‫חביבותו‪ ,‬וכשמתחיל לברך אוחזו ביד אחת שלא‬ ‫(הקדמה דף א‪ ,).‬שולחן ערוך (סימן קפג סעיף ד)‪ ,‬שער‬ ‫יהא נראה עליו כמשוי‪ .‬יש אומרים שאחר מושיט לו‬ ‫המצוות (פרשת עקב)‪ ,‬שו"ת בית יעקב (סימן קעד)‪,‬‬ ‫את הכוס‪ ,‬ויש אומרים שנוטלו בעצמו מן השולחן‪.‬‬ ‫שולחן ערוך הרב (סימן קפג סעיף ז)‪ ,‬משנה ברורה (סימן‬ ‫דינים אלו שבאחיזת הכוס אינם אלא להידור מצוה‬ ‫קפג ס"ק טו‪ ,‬טז) בשם השל"ה‪ ,‬כף החיים (סימן קפג אות‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫כ‪ ,‬כג)‪ ,‬קצות השולחן (סימן מו סעיף ז)‪ ,‬ארחות רבינו‬ ‫‪ .‬גנותנו בימין‪ :‬כשמתחיל לברך אוחז את הכוס בימינו‬ ‫(חלק א עמוד קסד אות ז)‪ ,‬נטעי גבריאל (הלכות יום טוב‬ ‫ולא יסייע בשמאלו‪ .‬אם יד שמאל סומכת את יד ימין‬ ‫חלק ב פרק כט סעיף יז והערות לא‪-‬לב)‪ ,‬מאיר עוז (חלק‬ ‫מלמטה ואינה נוגעת בכוס מותר‪ ,‬ונכון להחמיר בזה‬ ‫ח סימן קפג סעיף ד עמוד ‪.)322‬‬ ‫שלא לצורך‪ .‬איטר אוחז בימינו‪ ,‬שהיא שמאל כל אדם‪,‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫ואם שולט בשתי ידיו‪ ,‬אוחז בימין‪.‬‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫‪ .‬דתחילת האחיזה‪ :‬נוטל את הכוס כשמתחיל לברך‪,‬‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫ומנהג העולם להגביהה כבר מתחילת הזימון‪.‬‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫‪ .‬הסוף האחיזה‪ :‬מנהג העולם לאחוז את הכוס עד "אל‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫יחסרנו"‪ ,‬ויש נוהגים לאחוז עד אחר ברכת "בורא‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫פרי הגפן"‪ ,‬או עד אחר "הרחמן"‪ ,‬ואז מניחים אותה‬ ‫לזכרון עולם בהיכל ד'‬ ‫ונוטלים אותה שוב לברכת הגפן‪ .‬ובשבע ברכות מניח‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫המברך את הכוס בסוף ברכת המזון‪.‬‬ ‫ר' יונתן ב"ר שמואל חיים המלי ז"ל‬ ‫נלב"ע ט"ו חשון תנצב"ה‬ ‫"כיצד מחזיקין את הכוס"‬ ‫גם גיליון זה הוגה בסיוע‬ ‫מקרא פלוס · תוכנת ההגהה‬ ‫לפרטים ולהצעת מחיר‬ ‫‪plus.mikrabooks.co.il‬‬ ‫ביינוש קרליבך ‪058-7179103‬‬ ‫של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬מייל‪5047867@gmail.com :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬