פרי עמלינו · Pri Amulaini — ויצא (2026-11-16)

פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 622ויצא
מאוצרות הפרשה
והתחיל לאט לאט לחזור לדרך הישרה ,עד שנהיה בחור ישיבה והיום ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח ,י)
הוא אברך יקר מאוד ,פעם אחת ההורים שלו שאלו אותו מה גרם לו הטעם שכפל הכתוב גם ויצא וגם וילך ,הרי היה מספיק לכתוב וילך
לחזור בתשובה ,ענה הבן ,שיום אחד בעודו במצב לא טוב הוא הלך יעקב חרנה? י"ל כיון שבסוף הפרשה הקודמת הצטווה יעקב ע"י אביו
ברחוב ופגש במגיד שיעור שהיה לו כשנכנס לישיבה קטנה ,והמגיד ללכת לחרן (כח ב) וע"י אמו הצטווה לצאת מבאר שבע (כז ,מג קום
שיעור פנה אליו בחביבות גדולה ושאל בשלומו ,הבחור ענה לו שהוא
ברח לך) .לכן כתב כאן שקיים ב' מצוות ,גם קיום מצוות אביו וגם קיום
כעת נמצא בדרך אחרת ממה שחינכו אותו ,...ענה לו המגיד 'אבל תדע
מצוות אמו( .ברכת פרץ ,וע"ע ברש"י).
לך שאני מחכה לך ,וכולם מחכים לך ,ומתי שרק תרצה הלב שלנו פתוח
לקבל אותך בחזרה' ,וזה חימם לו את הלב בצורה שהוא לא יוכל לתאר, ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש (כח ,יא)
וזה גרם לו לחזור בחזרה ,יתכן שאותו מגיד שיעור שהוא כלל לא מודע ובסנהדרין (צה ):דרשו אין 'פגיעה' אלא 'תפלה' .ובברכות (כז ):אמרו
לכל זה וודאי שהוא לא חשב על זה מראש ,אבל כשיבוא לשמים הוא שתיקן תפלת ערבית .וצריך להבין למה דוקא אז תיקן תפלת ערבית?
יראה איזה זכויות עצומות נזקפים לזכותו על ידי כמה מילים שהוא אמר ובאר בתורת חיים (סנהדרין שם) שהרי באותו יום ,בעוד היום גדול בא
לשני( .דברי השירה) השמש ושקע שלא בזמנו ,כפי שכתוב בהמשך הפסוק .וזה גרם שיעקב
ועיני לאה רכות (כט ,יז) שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו נאנס ולא התפלל מנחה ,כי סבר שעוד זמן רב לפניו להתפלל ,והנה כבר
ובוכה (רש"י) .נשאל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זי"ע :מדוע שקעה החמה .והלא ההלכה היא (ברכות כו ).שאם טעה אדם ולא התפלל
כאשר רחל בכתה ,עצר הקב"ה את בכייתה ואמר לה "מנעי קולך מבכי" מנחה צריך להתפלל ערבית שתים ,הראשונה ערבית והשניה
(ירמיהו לא ,טו) ואילו כאשר לאה בכתה לא אמר לה הקב"ה 'מנעי קולך לתשלומין .לכן תיקן אז תפלת ערבית והתפלל אותה שתים ,אחת לשם
מבכי'? השיב ראש הישיבה תשובה מאלפת :רחל בכתה על הצער ערבית והשניה לתשלומי תפלת מנחה( .דברי בינה)
הגשמי שסובלים בניה בגלות ,על כך ניחם אותה הקב"ה שלא תבכה ,כי וישם מראשותיו (שם) וברש"י" :התחילו מריבות זו עם זו ,זאת
עוד ישובו בנים לגבולם .אולם לאה בכתה מתוך השתוקקות להקים בית אומרת 'עלי יניח צדיק את ראשו' ,וזאת אומרת 'עלי יניח' ,מיד עשאן
נאמן לה' ,להקים דורות ישרים של שבטי י-ה .דמעות כאלו לא עוצרים!
הקב"ה אבן אחת" .הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הקשה ,במתן תורה היתה
על דמעות כאלו אומר הקב"ה :תוסיפי לבכות ולהוריד דמעות! כל
מריבה בין כל ההרים על מי הקב"ה יתן את התורה ,מדוע לא עשה
דמעה משקה את הזרעים מהם יצאו השבטים הקדושים( ---תורה שבכתב)
ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי וגו' הקב"ה מכל ההרים הר אחד ועליהם יתן את התורה ,וכמו שהיה עם
ותקרא שמו שמעון (כט ,לג) האבנים? ותירץ ,שמבואר שם שהטעם שהתורה ניתנה על הר סיני כיון
מדוע בבנה הראשון לא ייחדה שמה על ה'שנואה אנכי'? וי"ל דאיתא שהוא היה ההר הנמוך והשפל ,ומשא"כ כל ההרים נתגאו ואמרו סיבות
בגמ' ששנואה הכוונה שנואה בנישואיה והיינו שנשואה באיסור ,וראובן למה דוקא הם הכי חשובים שעליהם יתן הקב"ה את התורה ,אך התורה
שנולד מראשית אונו של יעקב ,שאמו נפקדה לפני שנשא יעקב את הולכת דוקא אל הנמוך והעניו ,וא"כ לא שייך שהתורה תינתן על ההרים
רחל ,אז לא היתה נקראת שנואה ,אבל שמעון היא נפקדה אחרי שיעקב שנתגאו ,ולכן לא נעשו כולם להר אחד.
נשא את רחל אז כבר נישואי לאה הם באיסור אחות אשה (לכן קראה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו(כט ,ד)
שמו שמעון)( .לחמי תודה) בהמשך הפסוקים מבואר שהרועים התייחסו ליעקב בצורה מאוד
מכובדת ,אפילו שהוא הוכיח אותם שלא עת האסף המקנה ,ורש"י ביאר ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי (ל ,ב)
אברך חשוך בנים ביקש מהגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א ,שיכנס עמו שם שהוא הוכיח אותם שאם שכירים אתם לא שלמתם פעולת היום,
למרן הגרא"מ שך זצ"ל .נכנס רבי דן ראשונה וביקש רשות .נענה מרן: עם כל זה הם ענו לו בצורה יפה שאין להם כח להזיז את האבן.
"טוב ,שיכנס" ,וביקש את הפראק .סבר שהלה יתעודד יותר אם יראהו ומרן הרב מפוניבז' זצ"ל שאל מדוע הרועים התייחסו אל יעקב אבינו
באיצטלא דרבנן .החל לעודד את האברך בדברים ,לחזק אמונה ובטחון.
בצורה כל כך יפה ,הנוהג שבעולם שאם מגיע אדם זר ומתחיל להתערב
שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ,ויש לקבל הכל בשמחה.
לאחרים בעבודתם ,ומעיר להם הערות ,הם מסלקים אותו מפניו ,ומה
לחש האברך לרבי דן" :אמור לראש הישיבה שגם רחל אמנו בכתה על
עקרותה ,אמרה 'אם אין ,מתה אנכי'!". היה מיוחד כאן שהם כיבדו את יעקב אבינו .וביאר מרן הרב מפוניבז'
עשה רבי דן כדבריו ,פנה ואמר" :גם רחל" – זצ"ל ,שבשעה שיעקב אבינו הגיע אליהם הוא אמר "אחי מאין אתם",
עוד המילים על שפתיו ,ומרן פרץ בזעקה נוראה" :הוי ,הוי!" כאילו תקעו הוא פתח והקדים במילה של אהבה וקירבה ' -אחי' ,ואחרי שמקדימים
חרב בלבו! נדהמו השנים ,ומרן זעק" :האם רחל בכתה משום שהיא אהבה וקירבה ,אפשר להעיר הערות והכל יקובל בעין טובה.
עקרה סתם ,כי רצתה ,כמונו ,ילדים? רחל רצתה להקים את בית ישראל, ואכן מי יודע כמה מריבות ועגמת נפש היה ניתן לחסוך אם היו נותנים
זו היתה כל כונתה!"... אחד לשני מילה טובה ומקרבת ,ואין לנו מושג כמה שמילה טובה יכולה
והיה רבי דן אומר" :מרן זצ"ל הזדעק ,על שאנו מעריכים את האבות להשפיע על השני ולרומם אותו.
הקדושים כצמצום הבנתנו .כמה יש לנו להזהר בזה ,כשאנו מדברים – מעשה בבחור צעיר בן ארבע עשרה של"ע ירד מהדרך עד שהגיע ממש
אודותיהם!"( ...הגש"פ קנין תורה) לשאול תחתית ,לאחר כשלוש שנים פתאום הוא עשה מפנה גדול,
פרשת שבוע
הסתפקות במועט
ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש (כח ,כ) מהי האריכות בדברי יעקב .ברור שהלחם ניתן לאכול והבגד ללבוש .די היה לכאורה לומר ונתן לי לחם ובגד.
ברבינו בחיי כתב " :זאת שאילת הצדיקים מאת ה' .לא ישאלו המותרות רק הדבר ההכרחי בלבד שאי אפשר לאדם שיחיה בלעדיו .ועל כן שאל
יעקב לחם לאכול ובגד ללבוש ,שהוא הדבר מוכרח" .דוגמה מופלאה לכך ראינו אצל רבי עזרא עטיה זצ"ל ,שהפך את ההסתפקות במועט למקור
של אושר יומיומי .בכל יום היה מראה לבנו בשמחה ואומר" :ראה כמה טוב לי שיש לי פת במלח!" ,ואכן זו הייתה סעודתו הקבועה מדי יום – פת
במלח ,שאותה אכל מתוך שמחה רבה ותחושת עשירות אמיתית.
תפיסה זו ,שבה האדם אינו מרגיש שחסר לו דבר כל עוד יש לו את צרכיו הבסיסיים ,באה לידי ביטוי מרגש גם בביתו של מרן רבי חיים קניבסקי
זצ"ל .קבוצת תלמידות שקיבלה משימה לכתוב מאמר על "הסתפקות במועט" ,הגיעה לבית הרב כדי לשמוע הדרכה .מאחורי הדלת שנפתחה
לרווחה ,התגלה בית עלוב מאוד .הרהיטים היו מעטים וישנים מאוד .המקרר היה שבור ועקום ,והיו צריכים להניח תחתיו קרטונים כדי שיעמוד
בצורה ישרה .המיקסר היה שבור ומכוסח מכל הצדדים אחרי עשרות שנים של פעילות אינטנסיבית ,הכיסאות רעועים ,כל אחד מהם בצבע אחר
ועם דוגמה שונה ,והכלים המעטים במטבח ,היו שרידים של סטים ישנים ,כל אחת עם דוגמה אחרת ובצבע שונה לחלוטין .הרבנית קניבסקי קיבלה
אותן ושאלה אותן מה הם רוצות? הבנות הסבירו שבבית הספר הן קיבלו משימה ,לכתוב מאמר על הנושא של 'הסתפקות במועט' .הפעם היה
תורה של הרבנית להיות מובכת .היא מאוד אוהבת לעזור לאנשים ,היא מ שתדלת לענות לכל שאלה שמפנים אליה ,אבל הנושא הזה שעליו מדברות
התלמידות ,אינו מוכר לה כל כך" .אני יכול לצטט לכן מאמרים מהתלמוד על הסתפקות במועט" ,אמרה לתלמידות" ,אבל כתלמידות סמינר בוודאי
גם אתן מכירות את המאמרים הללו .אני יכולה לספר לכם סיפורים על גדולי ישראל בדורות הקודמים שהסתפקו במועט .אבל לצערי אני חוששת
שלא אוכל להשיב לכן מניסיוני האישי .אף פעם לא היה חסר לי כלום ,ולא הייתי צריכה להסתפק במועט .תמיד היה לי כל מה שהייתי זקוקה לו,
ולכן אני מרגישה שלא בנוח להטיף לאחרים להסתפק במועט ."...התלמידות הודו לה בחום ויצאו מהבית כשחיוך רחב על פניהן .בלי שידעה בכלל,
העניקה להן הרבנית רעיון מוצלח במיוחד ,עכשיו יש להם כבר מה לכתוב על הסתפקות במועט ,אחרי שראו את הבית הדל ,ואת בעלת הבית
שמעולם לא היה חסר לה כלום...
בספר בית אימי שהוציאה בתה הרבנית צביון היא מתארת את המצב בבית כך :העניות באה לידי ביטוי גם ברהיטי הבית :הכסא של אבא ,שעליו
היה יושב ולומד ליד הסטנדר ,היה כיסא מטבח פשוט ושבור .חלק מהרהיטים היו 'ירושות' משכנים שהחליפו את רהיטיהם ,כשאת הישנים 'תרמו'
לנו .זכור לי אחד הרהיטים הללו – שולחן עגול ,שמפעם לפעם היה אחד השכנים נכנס לתקנו כדי שנוכל להמשיך להשתמש בו ...חלק מהמיטות
חרקו עם כל תזוזה .מצעים היו בצמצום רב ,ואמא היתה מכ בסת אותם רק בימים שטופי שמש ,כדי שנוכל לשוב ולהשתמש בהם באותו יום .גם
כלי מטבח לא היו בשפע .חתנה רבי זליג ברוורמן מספר ,כי בשבת הראשונה שהגיע כחתן ,התפלא לראות את הצלחות של השבת ואת הסכו"ם,
שהיו אוסף של שאריות מסטים רבים .וכאן בא הפלא הגדול – למרות המצב הכלכלי הקשה לא חשנו שונים מן האחרים ולא הרגשנו בעניות כלל.
יתירה מכך ,אבא ואמא הקפידו מאוד שנהיה נקיים ומסודרים ולא נ לבש בגד קרוע או בגד שחסר בו כפתור .אמא השרתה בבית שמחת חיים
תמידית ,והדבר השפיע על כולנו .גם חברותינו מבית הספר חשו בכך :כשביקשנו לבוא אליהן ולהכין עמן שיעורים בבתיהן הגדולים והמרווחים ,הן
רצו לבוא לביתנו דווקא! לדבריהן ,מאור הפנים של אמא הקסים אותן ...בתבונתה הרבה השכילה אמא לנווט את ספינתנו באופן מופלא :מחד
גיסא ,השתדלה לחסוך ככל הניתן ,ומאידך גיסא ,הצליחה למנוע מאתנו תחושה של דחקות ועניות ,עד כי שנות ילדותי זכורות לי כשנות שפע...
לחג הפסח למשל ,קיבלנו חצאיות שהעבירה לנו בת דודתו של אבא ,הרבנית שרה רוטברג ,ששימשו את בנותיה ,והיינו מאושרות ביותר ...זכורני
כיצד שבתי פעם מבית הספר ושחתי לאמא בעצבות :כמה מסכנה אחת מחברותי לכיתה – למשפחתה אין כסף ,ולכן היא אינה מצטרפת לטיול.
כמה ריחמתי עליה בשל עניותה ,בזמן שאנו היינו דחוקים לא פחות( ...מתוך העלון של הרב קולדצקי)
פינת ההלכה
פינוי וניקוי אולם שמחות לאחר קידוש או סעודת שבת
שאלה :משפחת כהן ערכה קידוש חגיגי בשבת בבוקר באולם שמחות סמוך לבית הכנסת לרגל שמחת הבר-מצווה של בנם .בסיום הקידוש ,בעוד
האורחים מתפזרים ,ניגשו בני המשפחה והמלצרים לפנות את השולחנות משאריות האוכל ,מהכלים החד-פעמיים המשומשים ומהמפות
המלוכלכות ,ואף החלו לטאטא את רצפת האולם כדי להשאירו נקי ומסודר .האולם אינו מיועד לפעילות נוספת בהמשך השבת ,ולאחר סיום
הפינוי הוא ננעל עד למוצאי שבת (שאז יגיע צוות הניקיון לניקוי יסודי) האם מותר היה לבני המשפחה ולמלצרים לפנות את השולחנות ולטאטא
את האולם במצב זה ,ומה הדין אילו היו מתוכננים להשתמש באולם בהמשך השבת (למשל עבור סעודה שלישית או שיעור תורה)?
תשובה :ניקוי וסידור אולם שמחות לאחר השימוש בו בשבת יש בו משום איסור הכנה משבת לחול ,דכיון שאין עתידים להשתמש באולם זה
בשבת אין לפנותו ולהכינו לצורך שימוש לאחר השבת ,ואף באופן שלאחר השבת מנקים את האולם בצורה יסודית ונמצא שהניקוי הנעשה בשבת
אינו מכין את האולם באופן מושלם ,מ"מ יש איסור הכנה גם כאשר מכין את האולם במקצת ,וכגון שמפנה ממנו את שיירי האוכל.
כמו כן יש בפינוי שיירי האוכל והכלים החד פעמיים המלוכלכים איסור טלטול מוקצה ,ואף במקום דשכיחי בעלי חיים ששיירי האוכל ראויים
להם ואינם מוקצה ,מ"מ הכלים המלוכלכים והמפות שנתלכלכו ועומדות להיזרק לאשפה הרי הם מוקצה.
וכן אין לטאטא את המקום משום איסור הכנה ומשום איסור טלטול מוקצה ,שהרי טעם ההיתר לכבד את הבית מבואר ברמב"ן שהוא משום גרף
של רעי אי נמי משום דהוי טלטול מן הצד לצורך כבוד שבת ,והכא שאין עתידים להשתמש באולם זה בשבת ,אין היתר של גרף של רעי כיון
שהיתר זה שייך רק באופן שבני אדם שוהים ליד דבר המאוס להם ,וגם אין כאן צורך כבוד בשבת ,כיון שנועלים את האולם ואין משתמשים בו
בשבת .ואם עתידים להשתמש באולם זה במשך השבת ,מותר לפנות ולנקות את המקום ואין בזה משום איסור הכנה וגם אין איסור טלטול מוקצה
משום דהוי גרף של רעי( .ארחות שבת)
מזל טוב
משפחות לוי-הכט להולדת הבת הנכדה מרכז העיר :משפחות שמואל-ברהום לאירוסי הבן הנכד
משפחת גורן להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחת גולדברג להולדת הבת גני הדר :משפחת שכטר להכנס הבן לעול תורה ומצוות
משפחות בלויגרונד-רביץ (מרכז העיר) לנשואי הבן הנכד משפחת בקר לאירוסי הבן משפחות רוזנבלום-ליפסקי לנשואי הבת הנכדה
הודעות לשמחות ניתן לשלוח עד יום שני למייל a7608833@GMAIL.COM
