שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ויצא (2026-11-16)

גיליון רמ"ה | פר' ויצא תשפ"ז
'וירא ויאמר מה נורא המקום הזה ,אין זה כי אם בית 'וירא ה' כי שנואה לאה' וגו' (בראשית כט לא)
אלוקים' (בראשית כח יז)
צריך לבאר ענין 'כי שנואה לאה' ,היתכן שיהיו ח"ו
ובשעת לימודו צריך להמשיך עליו יראה ,מחמת שד' אמות
של הלכה הוא כמו קדשי קדשים ,ששם הוא השראת השבטים בני שנואה ,אך על זה נאמר בזוהר דסני בר נש
השכינה ,כמו שכתוב גבי יעקב 'וירא ויאמר' וגו' ,דהיינו עריין דאימא ,היינו שיעקב רצה שיהיה היחוד שלו עם
שהמשיך עליו מידת היראה ,ואחר כך 'ויאמר מה נורא לאה יחוד פנימי ,אתדבקות רוחא ברוחא ,ולא בבחינת
המקום הזה ,אין זה כי אם בית אלוקים' וגו' ,וכמו שכתוב גופא בגופא ,ולכן אף שידע שלאה שייכת גם כן אליו ,רק
(משלי טז א) 'לאדם מערכי לב' ,שהכלל הוא שאדם צריך שהיה סבור שהיחוד יהיה פנימי כנ"ל ,ולכן לא רצה לישא
לעשות הכנה בלבו ,ולבסוף 'מה' מענה לשון' ,שיזכה לומר
דיבורים זכים ובהירים. אותה ,כי זה היחוד הפנימי יוכל להיות אפי' כשלא היה
(עמוד כא)
נושא אותה ,ולכן טען עם לבן 'למה רימיתני' ,כי לא היה
יודע אם הייתה נסבה מאת ה' שיהיה היחוד עמה גם כן
'ויוכח אמש' (בראשית לא מב) ,בשם [הרב הצדיק מחבר בבחינת גופא ,והיה סבור אולי הוא מצד רמאות דלבן,
ספר] 'רזא מהימנא' ,שקודם הסתלקותו ביקשו ממנו שיאמר
להם איזה דבר תורה ,ואמר להם כתיב 'ויוכח אמש' ,פירוש ואחר כך כשנולדו השבטים האמין שמאת ה' הייתה זאת
שיוכיח אתכם ותזכרו ותעלו על דעתכם מה שעשיתם אמש, ג"כ ,כי 'קושטא קאי[ ,שיקרא לא קאי'] (שבת קד ,).אך
ודפח"ח. עיקר היחוד היה בדעתו על בחינת רוחא ברוחא.
(עמוד רמא) (עמוד קפו)
3:54 4:29 3:49 4:16 4:16 4:02
5:06 5:42 4:59 5:24 5:17 5:16
5:23 5:49 5:15 5:45 5:50 5:54
ענין התפילה להגיע לבחינת נקודת הלב ולסוף ממחק
מעשה ביותר ,שהוא ענין הדיבור של תיבות ואותיות
התפילה עצמן דווקא ,והיינו התפעלות הלב והרגש אסור להשחיז את הסכין בשבת ,משום שדומה לממחק.
והדגש האותיות והתיבות של התפילה ביותר ,כי כל אסור לשחק בפלסטלינה לסוגיה משום איסור ממרח ,לפי
עיקר המשכה מבחינת החכמה או בינה הוא להגיע שמשווה את פני החומר ומחליקו.
לבחינת התפעלות הלב ,ותיבות התורה והתפילה אסור למרוח על הידיים משחת ווזלין וכדו' למנוע יובש
בדיבור דווקא. ולעדן את הבשר משום איסור ממרח ,אבל מותר לסוך את
הידיים או הגוף בשמן נוזלי ,והיינו דווקא במקום שרגלים לסוך
הגם כי יש צדיקים גדולים שיכולים להגיע לבחינת אף שלא לצורך רפואה.
הביטול לאין סוף יתברך בבחינת הפשטת הגשמיות, מותר להחליק אוכלין בשבת ,ואין בזה משום ממחק לפי
ולא ירגישו כי אם הארת האותיות לבד ,הנה כל זה הוא שאפשר לאוכלו ללא ההחלקה ,ומכל מקום המחמיר בזה
רק בצדיקים גדולים ,וגם זה הוא לפרקים דייקא ,אבל תבוא עליו ברכה.
העבודה המסורה לכל הוא באופן הנ"ל ,להתחיל מותר למרוח חמאה וכדו' על לחם ללא שום פקפוק.
בבחינת הכנעה ושפלות. יש להשתמש בשבת בפקקי אוזניים מספוג ,לפי שפקקי
(עמוד ז) שעוה מסיליקון או שעוה אסורים בשימוש בשבת משום
ממרח.
יום ג' י"ד כסלו -הרה"ק ר' מנחם נחום יום שבת י"א כסלו – הרה"ק ר' יצחק מסדיגורא
משטפנשט בהרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זצ"ל רימינוב בהרה"ק ר' ישראל מסדיגורא זצ"ל
הרה"ק ר' מרדכי מלויעב בהרה"ק ר' מנחם הרה"ק ר' שלמה מטיטשילניק בהרה"ק ר' משה
נחום מטשרנוביל זצ"ל זצ"ל
• •
יום ד' ט"ו כסלו -הרה"ק ר' דוד מסקווירא יום א' י"ב כסלו – הרה"ק ר' אברהם דוב
בהרה"ק ר' יצחק זצ"ל מאווריטש ב"ר דוד זצ"ל
• •
יום ה' ט"ז כסלו – הרה"ק ר' מנחם מאמשינוב יום ב' י"ג כסלו -הרה"ק ר' שלמה זלמן
בהרה"ק ר' יעקב דוד זצ"ל מוויעלפלי ב"ר אברהם זצ"ל
הרה"ק ר' שאול ידידיה בהרה"ק ר' ישראל הרה"ק ר' ישראל בהרה"ק ר' שמואל אליהו
ממודז'יץ זצ"ל ממודז'יץ זצ"ל
אחרי עבודה קשה כזאת הם בטוחים שראויים הם שתשרה
עליהם רוח הקודש .ממני הם מצפים שאשלים חסרונות קטנים
שיש בהם ושאושיט להם רוח הקודש כרצונם .שקרנים הם,
המשקרים לעצמם! אינם יודעים הם שכל עבודתם אינה כלום.
אפילו כטיפה מן הים .אפילו לא כחוט השערה! מלאי גאווה הם, שש שנים רצופות עסק הרה"ק ר' דוד מלעלוב בתורה
וכל עבודתם בגאוות לב ,וצריכים הם לשוב בתשובה שלמה ובסיגופים כדי לתקן את נפשו .באותן שנים קיים את כל התעניות
ולהתחרט על כל העבודה שעשו עד היום ,וצריכים הם להתחיל והסיגופים הכתובים בספר הקנה .אחר כך אפילו הטיף מעצמו דם
מחדש לעבוד את השם באמת ובתמים". כדי לקיים בכך מעין ברית מילה נוספת ,ואפילו בכך לא הסתפק ר'
דוד ,אלא החל לעסוק בתעניות וסיגופים שש שנים נוספות .כך
כששמע ר' דוד את הדברים יוצאים מפי קודשו של הרבי צם והתענה ר' דוד בכל ימות החול ,בין שבת לשבת .למרות כל
בקול חוצב להבות ,בכה שוב בכי מר ,ולבו נמס בקרבו ,עד זאת לא הרגיש שלמות בנפשו ולא ידע מה להוסיף ולעשות.
שכמעט יצאה נפשו מרוב עצב ושברון רוח .לא היה ספק בלבו
או אז הגיעה לאוזניו השמועה כי הרב הקדוש ,ר' אלימלך כי רוח הקודש דיברה מפיו של ר' אלימלך ,וכי אליו התכוון הרבי
מליז'נסק ,הוא רופא מומחה לחוליי הנפש .קם ר' דוד ונסע בדבריו' .אם נכונים הדברים ",חשב ר' דוד" ,הרי שאין עוד תרופה
לליז'נסק .בערב שבת עמד ר' דוד בין הבאים לקבל את פני ר' ותקווה לנפשי".
אלימלך ,והרבי היה מושיט את ידו לכל הבאים .כשהגיע לפניו ר'
בייאושו עמד ר' דוד מאחורי חלון בית המדרש ובכה בתשובה דוד ,נרתע לפתע הרבי והחזיר את ידו ,הסב את פניו אל הקיר
שלמה .בתוך בית המדרש נערכה ההבדלה של מוצאי שבת. ואמר" :מי הוא זה אשר העז לבוא אל ביתי ,וריחו רע כל כך"?
באותם רגעים גמלה החלטה בלבו של ר' דוד" .חוטא גמור אני",
אמר לעצמו" ,יהיה אשר יהיה ,אדחק ואכנס אל חדרו של ר'
נבהל ר' דוד מדברים קשים אלו ויצא משם בחפזה ובלב כבד .אלימלך ,אפול לרגליו ולא אקום עד שיורה לי דרך תשובה".
לא ידע ר' דוד כיצד לפרש את דברי רבו ולא ידע מה עוד עליו
בתום ההבדלה דחף ר' דוד את הדלת בשקט ונכנס אל החדר. לעשות .שב ר' דוד אל חדרו שבאכסניה ושם התרוצץ בין הקירות
נבוך וקודר .בעל האכסניה ראה את האורח הטרוד והמבוהל ,שאל מיד קם ר' אלימלך לקראתו ,רץ אליו וחיבקו בחום" .ברוך הבא
אותו לפשר העניין והזכיר לו כי "דאגה בלב איש ישיחנה" וכי כדאי ר' דוד היקר!" קרא הרבי והושיב את ר' דוד בחיבה עצומה
ובאהבה לידו אצל השולחן .ר' אלעזר ,בנו של הרבי ,עמד המום שיספר לו מה פשר דאגתו.
ותמה" :הלא זה האיש שאבי לא יכול לסבול ואף גירשו פעמיים
לבסוף התרצה ר' דוד וסיפר את מה שאירע לו עם ר' אלימלך .מעל פניו!" "חלילה"! אמר הרבי ר' אלימלך" ,הלא כעת זהו איש
"אולי מקרה הוא ,ואולי הייתה לרבנו איזו טעות" ,ניחם בעל אחר לגמרי .הנה ר' דוד היקר שלנו"! מאותו היום הפך ר' דוד
האכסניה את ר' דוד והציע לו לשוב מיד לבית מדרשו של ר' לתלמידו המובהק של הרבי ר' אלימלך.
אלימלך ,להמתין באחת הפינות ,ובסוף התפילה לשוב ולנסות
אמר הרבי ר' אלימלך כי שמע שהכריזו בשמים שמעתה להושיט את ידו לרבי .חזר ר' דוד לבית המדרש והתפלל בפינת
מפסיקה התענית להיות דרך לעבוד בה את הבורא ,וכי הוא החדר.
האחרון שיעבוד את השם בדרך זו .שאל אותו אחד החסידים:
לאחר התפילה שב ועמד לפני הרבי והושיט את ידו לשלום .גם "הלא הבעש"ט היה נוהג להרבות בתעניות!" ענה לו ר' אלימלך:
הפעם קרא הרבי בקול ואמר" :מדוע הגיע אדם זה לביתי ,להבאיש "בכל מוצאי שבת היה הבעש"ט לוקח כד מים ושישה כיכרות
ריחו כאן?!" שב ר' דוד לחדרו במרירות נוראה ,ובכה בשיברון לב לחם בשקו והיה הולך אל המקום שבו נהג להתבודד .בכל יום
כל הלילה .בבוקר לא הלך עוד לבית המדרש .בלבו החליט כי מיד אכל כיכר לחם אחת ושתה מכד המים.
בצאת השבת ,לאחר ההבדלה ,יעזוב את המקום וישוב לביתו.
פעם אחת בערב שבת ,רצה הבעש"ט לשוב לביתו ,וכששלח
אך כשהגיעה זמנה של הסעודה השלישית חשב בלבו :אולי ידו אל השק הרגיש כי השק כבד ,ויהי הדבר לפלא בעיניו .פתח
בכל זאת אנסה לשמוע חידושי תורה מהרבי ר' אלימלך… הלך ר' הבעש"ט את השק וראה והנה ששת כיכרות הלחם עודן בשק,
דוד ונעמד מחוץ לחלון בית המדרש ,הטה אוזן והקשיב .בתוך בית שכן כל השבוע עסק הבעש"ט בתורת הנסתר והתרחק מן
המדרש החל ר' אלימלך לומר דברי תורה בהתלהבות רבה כדרכו .הגשמיות עד כדי כך ששכח לאכול ולשתות .באופן כזה מותר
בתוך דבריו קרא הרבי ואמר" :ישנם כאלה הבאים אליי אחרי להתענות ",אמר הרבי ר' אלימלך" ,רק כשנשכח העולם הזה
שעסקו שנים רבות בתורה ובסיגופים .אפילו קיימו כבר את ומסתלק מן העין ,עד שממילא אין אוכלים ואין שותים – כפי
שעשה הבעש"ט". תשובת הקנה ,ואפילו הטיפו מעצמם 'דם ברית'.
לנשיאות הכנס נבחרו הגאונים רבי יעקב לויצקי מאולעבסק,האדמו"ר מאה שנה לאסיפת הרבנים ההיסטורית בעיירה קאראסטין
רבי אהרן טווערסקי ממאלין ,רבי שמואל קיפניס מאווריטש ,רבי שמואל
שפירא משפיטובקא ורבנים נוספים. יום שלישי י"ח מרחשון תרפ"ז .תחנת הרכבת בעיירה קאראסטין הומה
אדם .ובזה אחר זה מגיעים רבנים עטורי זקן והדרת פנים ,דיינים ומורי צדק,
כלפי חוץ התנהל כנס רבנים רשמי ,אבל מאחורי הקלעים נעשה מאמץ שעשו דרך ארוכה מערים אחרות שבאוקריינא וברוסיה .וכולם מבקשים
להבטיח שכל החלטה תעמוד על יסודות התורה והמסורה ,וששום גורם להגיע לבית הכנסת הגדול ,שבו עתיד להיפתח כנס רבנים שכמותו לא
המבקש להכניס שינויים בעניני הדת לא יוכל להטות את מהלכה. נראה ברוסיה הסובייטית.
ביום השני של הכנס התקבלה החלטה פה אחד לבחור בכ"ק הריי"צ
מליובאוויטש זי"ע כנשיא הכבוד של הכנס .מברק נשלח אל הרבי ששהה
אז בלנינגראד ,והוא השיב בדברי תודה וברכה .כאשר הקריאו את המברק
החוזר ששלח הרבי בפני הרבנים ,קמו הרבנים מלוא קומתם והאזינו
בהדרת כבוד לדברי הרבי.
מעמד זה עורר התרגשות גדולה בקרב הנאספים .ומנגד ,אנשי
המשטרה החשאית שישבו באולם ראו בכך כקריאת תיגר על שלטונם. תחנת הרכבת בעיר קורוסטין
ואכן לאחר מכן האשימו אותו בכמה אישומים ואסרו אותו למאסר הידוע באותם ימים לאחר מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית,
שהסתיימה בעז"ה בגאולתו בי"ב י"ג תמוז. עבור היהודים תקופה של טלטלות קשות .השפעת הקומוניזם הלכה
במשך ימי הכנס שמעו המתאספים את דבריהם של הגאון רבי שלמה וגברה .מוסדות החינוך היהודיים נפגעו ,והרבנים התקשו מאוד לדאוג
יוסף זוין זצ"ל ,והגאון רבי לוי גרוסמן זצ"ל ורבנים נוספים ,שדיברו על כך לצרכי הדת שנעשו קשים מיום ליום.
שחיי היהודי קשורים בתורה ובמצוות ,והם המלווים אותו בכל אורחותיו. הרבנים חששו מאוד לעתיד החינוך היהודי ,ולכל היסודות שעליהם
את נאום הסיום נשא הגאון רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל ,שסיכם את נשענו חיי היהדות מדורי דורות .ובתוך חשיכה זו אירגן הגאון רבי שמואל
יסודות הכנס ,ועמד על האחריות המוטלת על הרבנים להוסיף ולהפיץ את קיפניס זצ"ל רבה של אווריטש אספה מיוחדת של כל הרבנים .בראש
אור התורה והיהדות בכל מקום .מכיון שנאסר עליהם לדון בעניני החינוך פעילות זו עמד כ"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע שהקדיש כוחות עצומים
היהודי ,סיים הרב זוין את נאומו בבקשה 'אבינו מלכנו עשה למען תינוקות להצלת היהדות ברחבי רוסיה הסובייטית.
של בית רבן' .המעמד נחתם בשירים וריקודים סוערים ,אף שצל הסכנה הדרך לקיום האספה הייתה רצופה מכשולים .כבר בחודש תמוז תרפ"ו
כבר ריחף באויר. פנו הרבנים בבקשה רשמית אל השלטונות להתיר להם לכנס אסיפה של
אספה זו הייתה הכנס הגלוי האחרון להצלת גחלת היהדות ברוסיה נציגי הקהילות היהודיות במחוז וואהלין.
הסובייטית ,והייתה לה השפעה רוחנית גדולה לדורות. בבקשה הרשמית פורטו הנושאים שהרבנים ביקשו לדון בהם :איחוד
הקהילות ,הסדרת עניני הכשרות ,הדאגה למקוואות ועוד .והרשויות
העבירו את הבקשה למשרד הפנים ,אך שם ההכרעה התעכבה .לאחר
שבועות ארוכים הגיע האישור המיוחל .הכנס נקבע לימים י"ח-כ' מרחשון
תרפ"ז בבית הכנסת הגדול אווריטש שבקאראסטין.
האישור הוגבל שיעסקו בנושאים מסוימים ,ואף הוטלה חובה למסור
לשלטונות דין וחשבון מפורט על דיוני הכנס .אולם הרבנים ראו בעצם
הכינוס צעד חשוב בדרך לחיזוק היהדות.
הכנס נפתח ביום י"ח חשון בשעה 12:00בצהרים .על פי הפרוטוקול
השתתפו כחמישים רבנים ,לצד המוני תושבי המקום שבאו לחזות
אסיפת הרבנים בעיר קאראסטין במעמד.
