gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: שארית ישראל · Shieiris Yisroel

שבוע: ויצא (2026-11-16)

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רמ"ה | פר' ויצא תשפ"ז‬ ‫'וירא ויאמר מה נורא המקום הזה‪ ,‬אין זה כי אם בית‬ ‫'וירא ה' כי שנואה לאה' וגו' (בראשית כט לא)‬ ‫אלוקים' (בראשית כח יז)‬ ‫צריך לבאר ענין 'כי שנואה לאה'‪ ,‬היתכן שיהיו ח"ו‬ ‫ובשעת לימודו צריך להמשיך עליו יראה‪ ,‬מחמת שד' אמות‬ ‫של הלכה הוא כמו קדשי קדשים‪ ,‬ששם הוא השראת‬ ‫השבטים בני שנואה‪ ,‬אך על זה נאמר בזוהר דסני בר נש‬ ‫השכינה‪ ,‬כמו שכתוב גבי יעקב 'וירא ויאמר' וגו'‪ ,‬דהיינו‬ ‫עריין דאימא‪ ,‬היינו שיעקב רצה שיהיה היחוד שלו עם‬ ‫שהמשיך עליו מידת היראה‪ ,‬ואחר כך 'ויאמר מה נורא‬ ‫לאה יחוד פנימי‪ ,‬אתדבקות רוחא ברוחא‪ ,‬ולא בבחינת‬ ‫המקום הזה‪ ,‬אין זה כי אם בית אלוקים' וגו'‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫גופא בגופא‪ ,‬ולכן אף שידע שלאה שייכת גם כן אליו‪ ,‬רק‬ ‫(משלי טז א) 'לאדם מערכי לב'‪ ,‬שהכלל הוא שאדם צריך‬ ‫שהיה סבור שהיחוד יהיה פנימי כנ"ל‪ ,‬ולכן לא רצה לישא‬ ‫לעשות הכנה בלבו‪ ,‬ולבסוף 'מה' מענה לשון'‪ ,‬שיזכה לומר‬ ‫דיבורים זכים ובהירים‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬כי זה היחוד הפנימי יוכל להיות אפי' כשלא היה‬ ‫(עמוד כא)‬ ‫נושא אותה‪ ,‬ולכן טען עם לבן 'למה רימיתני'‪ ,‬כי לא היה‬ ‫יודע אם הייתה נסבה מאת ה' שיהיה היחוד עמה גם כן‬ ‫'ויוכח אמש' (בראשית לא מב)‪ ,‬בשם [הרב הצדיק מחבר‬ ‫בבחינת גופא‪ ,‬והיה סבור אולי הוא מצד רמאות דלבן‪,‬‬ ‫ספר] 'רזא מהימנא'‪ ,‬שקודם הסתלקותו ביקשו ממנו שיאמר‬ ‫להם איזה דבר תורה‪ ,‬ואמר להם כתיב 'ויוכח אמש'‪ ,‬פירוש‬ ‫ואחר כך כשנולדו השבטים האמין שמאת ה' הייתה זאת‬ ‫שיוכיח אתכם ותזכרו ותעלו על דעתכם מה שעשיתם אמש‪,‬‬ ‫ג"כ‪ ,‬כי 'קושטא קאי‪[ ,‬שיקרא לא קאי'] (שבת קד‪ ,).‬אך‬ ‫ודפח"ח‪.‬‬ ‫עיקר היחוד היה בדעתו על בחינת רוחא ברוחא‪.‬‬ ‫(עמוד רמא)‬ ‫(עמוד קפו)‬ ‫‪3:54‬‬ ‫‪4:29‬‬ ‫‪3:49‬‬ ‫‪4:16‬‬ ‫‪4:16‬‬ ‫‪4:02‬‬ ‫‪5:06‬‬ ‫‪5:42‬‬ ‫‪4:59‬‬ ‫‪5:24‬‬ ‫‪5:17‬‬ ‫‪5:16‬‬ ‫‪5:23‬‬ ‫‪5:49‬‬ ‫‪5:15‬‬ ‫‪5:45‬‬ ‫‪5:50‬‬ ‫‪5:54‬‬ ‫ענין התפילה להגיע לבחינת נקודת הלב ולסוף‬ ‫ממחק‬ ‫מעשה ביותר‪ ,‬שהוא ענין הדיבור של תיבות ואותיות‬ ‫התפילה עצמן דווקא‪ ,‬והיינו התפעלות הלב והרגש‬ ‫אסור להשחיז את הסכין בשבת‪ ,‬משום שדומה לממחק‪.‬‬ ‫והדגש האותיות והתיבות של התפילה ביותר‪ ,‬כי כל‬ ‫אסור לשחק בפלסטלינה לסוגיה משום איסור ממרח‪ ,‬לפי‬ ‫עיקר המשכה מבחינת החכמה או בינה הוא להגיע‬ ‫שמשווה את פני החומר ומחליקו‪.‬‬ ‫לבחינת התפעלות הלב‪ ,‬ותיבות התורה והתפילה‬ ‫אסור למרוח על הידיים משחת ווזלין וכדו' למנוע יובש‬ ‫בדיבור דווקא‪.‬‬ ‫ולעדן את הבשר משום איסור ממרח‪ ,‬אבל מותר לסוך את‬ ‫הידיים או הגוף בשמן נוזלי‪ ,‬והיינו דווקא במקום שרגלים לסוך‬ ‫הגם כי יש צדיקים גדולים שיכולים להגיע לבחינת‬ ‫אף שלא לצורך רפואה‪.‬‬ ‫הביטול לאין סוף יתברך בבחינת הפשטת הגשמיות‪,‬‬ ‫מותר להחליק אוכלין בשבת‪ ,‬ואין בזה משום ממחק לפי‬ ‫ולא ירגישו כי אם הארת האותיות לבד‪ ,‬הנה כל זה הוא‬ ‫שאפשר לאוכלו ללא ההחלקה‪ ,‬ומכל מקום המחמיר בזה‬ ‫רק בצדיקים גדולים‪ ,‬וגם זה הוא לפרקים דייקא‪ ,‬אבל‬ ‫תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫העבודה המסורה לכל הוא באופן הנ"ל‪ ,‬להתחיל‬ ‫מותר למרוח חמאה וכדו' על לחם ללא שום פקפוק‪.‬‬ ‫בבחינת הכנעה ושפלות‪.‬‬ ‫יש להשתמש בשבת בפקקי אוזניים מספוג‪ ,‬לפי שפקקי‬ ‫(עמוד ז)‬ ‫שעוה מסיליקון או שעוה אסורים בשימוש בשבת משום‬ ‫ממרח‪.‬‬ ‫יום ג' י"ד כסלו ‪ -‬הרה"ק ר' מנחם נחום‬ ‫יום שבת י"א כסלו – הרה"ק ר' יצחק מסדיגורא‬ ‫משטפנשט בהרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זצ"ל‬ ‫רימינוב בהרה"ק ר' ישראל מסדיגורא זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי מלויעב בהרה"ק ר' מנחם‬ ‫הרה"ק ר' שלמה מטיטשילניק בהרה"ק ר' משה‬ ‫נחום מטשרנוביל זצ"ל‬ ‫זצ"ל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יום ד' ט"ו כסלו ‪ -‬הרה"ק ר' דוד מסקווירא‬ ‫יום א' י"ב כסלו – הרה"ק ר' אברהם דוב‬ ‫בהרה"ק ר' יצחק זצ"ל‬ ‫מאווריטש ב"ר דוד זצ"ל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יום ה' ט"ז כסלו – הרה"ק ר' מנחם מאמשינוב‬ ‫יום ב' י"ג כסלו ‪ -‬הרה"ק ר' שלמה זלמן‬ ‫בהרה"ק ר' יעקב דוד זצ"ל‬ ‫מוויעלפלי ב"ר אברהם זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' שאול ידידיה בהרה"ק ר' ישראל‬ ‫הרה"ק ר' ישראל בהרה"ק ר' שמואל אליהו‬ ‫ממודז'יץ זצ"ל‬ ‫ממודז'יץ זצ"ל‬ ‫אחרי עבודה קשה כזאת הם בטוחים שראויים הם שתשרה‬ ‫עליהם רוח הקודש‪ .‬ממני הם מצפים שאשלים חסרונות קטנים‬ ‫שיש בהם ושאושיט להם רוח הקודש כרצונם‪ .‬שקרנים הם‪,‬‬ ‫המשקרים לעצמם! אינם יודעים הם שכל עבודתם אינה כלום‪.‬‬ ‫אפילו כטיפה מן הים‪ .‬אפילו לא כחוט השערה! מלאי גאווה הם‪,‬‬ ‫שש שנים רצופות עסק הרה"ק ר' דוד מלעלוב בתורה‬ ‫וכל עבודתם בגאוות לב‪ ,‬וצריכים הם לשוב בתשובה שלמה‬ ‫ובסיגופים כדי לתקן את נפשו‪ .‬באותן שנים קיים את כל התעניות‬ ‫ולהתחרט על כל העבודה שעשו עד היום‪ ,‬וצריכים הם להתחיל‬ ‫והסיגופים הכתובים בספר הקנה‪ .‬אחר כך אפילו הטיף מעצמו דם‬ ‫מחדש לעבוד את השם באמת ובתמים‪".‬‬ ‫כדי לקיים בכך מעין ברית מילה נוספת‪ ,‬ואפילו בכך לא הסתפק ר'‬ ‫דוד‪ ,‬אלא החל לעסוק בתעניות וסיגופים שש שנים נוספות‪ .‬כך‬ ‫כששמע ר' דוד את הדברים יוצאים מפי קודשו של הרבי‬ ‫צם והתענה ר' דוד בכל ימות החול‪ ,‬בין שבת לשבת‪ .‬למרות כל‬ ‫בקול חוצב להבות‪ ,‬בכה שוב בכי מר‪ ,‬ולבו נמס בקרבו‪ ,‬עד‬ ‫זאת לא הרגיש שלמות בנפשו ולא ידע מה להוסיף ולעשות‪.‬‬ ‫שכמעט יצאה נפשו מרוב עצב ושברון רוח‪ .‬לא היה ספק בלבו‬ ‫או אז הגיעה לאוזניו השמועה כי הרב הקדוש‪ ,‬ר' אלימלך כי רוח הקודש דיברה מפיו של ר' אלימלך‪ ,‬וכי אליו התכוון הרבי‬ ‫מליז'נסק‪ ,‬הוא רופא מומחה לחוליי הנפש‪ .‬קם ר' דוד ונסע בדבריו‪' .‬אם נכונים הדברים‪ ",‬חשב ר' דוד‪" ,‬הרי שאין עוד תרופה‬ ‫לליז'נסק‪ .‬בערב שבת עמד ר' דוד בין הבאים לקבל את פני ר' ותקווה לנפשי"‪.‬‬ ‫אלימלך‪ ,‬והרבי היה מושיט את ידו לכל הבאים‪ .‬כשהגיע לפניו ר'‬ ‫בייאושו עמד ר' דוד מאחורי חלון בית המדרש ובכה בתשובה‬ ‫דוד‪ ,‬נרתע לפתע הרבי והחזיר את ידו‪ ,‬הסב את פניו אל הקיר‬ ‫שלמה‪ .‬בתוך בית המדרש נערכה ההבדלה של מוצאי שבת‪.‬‬ ‫ואמר‪" :‬מי הוא זה אשר העז לבוא אל ביתי‪ ,‬וריחו רע כל כך"?‬ ‫באותם רגעים גמלה החלטה בלבו של ר' דוד‪" .‬חוטא גמור אני‪",‬‬ ‫אמר לעצמו‪" ,‬יהיה אשר יהיה‪ ,‬אדחק ואכנס אל חדרו של ר'‬ ‫נבהל ר' דוד מדברים קשים אלו ויצא משם בחפזה ובלב כבד‪ .‬אלימלך‪ ,‬אפול לרגליו ולא אקום עד שיורה לי דרך תשובה‪".‬‬ ‫לא ידע ר' דוד כיצד לפרש את דברי רבו ולא ידע מה עוד עליו‬ ‫בתום ההבדלה דחף ר' דוד את הדלת בשקט ונכנס אל החדר‪.‬‬ ‫לעשות‪ .‬שב ר' דוד אל חדרו שבאכסניה ושם התרוצץ בין הקירות‬ ‫נבוך וקודר‪ .‬בעל האכסניה ראה את האורח הטרוד והמבוהל‪ ,‬שאל מיד קם ר' אלימלך לקראתו‪ ,‬רץ אליו וחיבקו בחום‪" .‬ברוך הבא‬ ‫אותו לפשר העניין והזכיר לו כי "דאגה בלב איש ישיחנה" וכי כדאי ר' דוד היקר!" קרא הרבי והושיב את ר' דוד בחיבה עצומה‬ ‫ובאהבה לידו אצל השולחן‪ .‬ר' אלעזר‪ ,‬בנו של הרבי‪ ,‬עמד המום‬ ‫שיספר לו מה פשר דאגתו‪.‬‬ ‫ותמה‪" :‬הלא זה האיש שאבי לא יכול לסבול ואף גירשו פעמיים‬ ‫לבסוף התרצה ר' דוד וסיפר את מה שאירע לו עם ר' אלימלך‪ .‬מעל פניו!" "חלילה"! אמר הרבי ר' אלימלך‪" ,‬הלא כעת זהו איש‬ ‫"אולי מקרה הוא‪ ,‬ואולי הייתה לרבנו איזו טעות"‪ ,‬ניחם בעל אחר לגמרי‪ .‬הנה ר' דוד היקר שלנו"! מאותו היום הפך ר' דוד‬ ‫האכסניה את ר' דוד והציע לו לשוב מיד לבית מדרשו של ר' לתלמידו המובהק של הרבי ר' אלימלך‪.‬‬ ‫אלימלך‪ ,‬להמתין באחת הפינות‪ ,‬ובסוף התפילה לשוב ולנסות‬ ‫אמר הרבי ר' אלימלך כי שמע שהכריזו בשמים שמעתה‬ ‫להושיט את ידו לרבי‪ .‬חזר ר' דוד לבית המדרש והתפלל בפינת‬ ‫מפסיקה התענית להיות דרך לעבוד בה את הבורא‪ ,‬וכי הוא‬ ‫החדר‪.‬‬ ‫האחרון שיעבוד את השם בדרך זו‪ .‬שאל אותו אחד החסידים‪:‬‬ ‫לאחר התפילה שב ועמד לפני הרבי והושיט את ידו לשלום‪ .‬גם "הלא הבעש"ט היה נוהג להרבות בתעניות!" ענה לו ר' אלימלך‪:‬‬ ‫הפעם קרא הרבי בקול ואמר‪" :‬מדוע הגיע אדם זה לביתי‪ ,‬להבאיש "בכל מוצאי שבת היה הבעש"ט לוקח כד מים ושישה כיכרות‬ ‫ריחו כאן?!" שב ר' דוד לחדרו במרירות נוראה‪ ,‬ובכה בשיברון לב לחם בשקו והיה הולך אל המקום שבו נהג להתבודד‪ .‬בכל יום‬ ‫כל הלילה‪ .‬בבוקר לא הלך עוד לבית המדרש‪ .‬בלבו החליט כי מיד אכל כיכר לחם אחת ושתה מכד המים‪.‬‬ ‫בצאת השבת‪ ,‬לאחר ההבדלה‪ ,‬יעזוב את המקום וישוב לביתו‪.‬‬ ‫פעם אחת בערב שבת‪ ,‬רצה הבעש"ט לשוב לביתו‪ ,‬וכששלח‬ ‫אך כשהגיעה זמנה של הסעודה השלישית חשב בלבו‪ :‬אולי ידו אל השק הרגיש כי השק כבד‪ ,‬ויהי הדבר לפלא בעיניו‪ .‬פתח‬ ‫בכל זאת אנסה לשמוע חידושי תורה מהרבי ר' אלימלך… הלך ר' הבעש"ט את השק וראה והנה ששת כיכרות הלחם עודן בשק‪,‬‬ ‫דוד ונעמד מחוץ לחלון בית המדרש‪ ,‬הטה אוזן והקשיב‪ .‬בתוך בית שכן כל השבוע עסק הבעש"ט בתורת הנסתר והתרחק מן‬ ‫המדרש החל ר' אלימלך לומר דברי תורה בהתלהבות רבה כדרכו‪ .‬הגשמיות עד כדי כך ששכח לאכול ולשתות‪ .‬באופן כזה מותר‬ ‫בתוך דבריו קרא הרבי ואמר‪" :‬ישנם כאלה הבאים אליי אחרי להתענות‪ ",‬אמר הרבי ר' אלימלך‪" ,‬רק כשנשכח העולם הזה‬ ‫שעסקו שנים רבות בתורה ובסיגופים‪ .‬אפילו קיימו כבר את ומסתלק מן העין‪ ,‬עד שממילא אין אוכלים ואין שותים – כפי‬ ‫שעשה הבעש"ט"‪.‬‬ ‫תשובת הקנה‪ ,‬ואפילו הטיפו מעצמם 'דם ברית'‪.‬‬ ‫לנשיאות הכנס נבחרו הגאונים רבי יעקב לויצקי מאולעבסק‪,‬האדמו"ר‬ ‫מאה שנה לאסיפת הרבנים ההיסטורית בעיירה קאראסטין‬ ‫רבי אהרן טווערסקי ממאלין‪ ,‬רבי שמואל קיפניס מאווריטש‪ ,‬רבי שמואל‬ ‫שפירא משפיטובקא ורבנים נוספים‪.‬‬ ‫יום שלישי י"ח מרחשון תרפ"ז‪ .‬תחנת הרכבת בעיירה קאראסטין הומה‬ ‫אדם‪ .‬ובזה אחר זה מגיעים רבנים עטורי זקן והדרת פנים‪ ,‬דיינים ומורי צדק‪,‬‬ ‫כלפי חוץ התנהל כנס רבנים רשמי‪ ,‬אבל מאחורי הקלעים נעשה מאמץ‬ ‫שעשו דרך ארוכה מערים אחרות שבאוקריינא וברוסיה‪ .‬וכולם מבקשים‬ ‫להבטיח שכל החלטה תעמוד על יסודות התורה והמסורה‪ ,‬וששום גורם‬ ‫להגיע לבית הכנסת הגדול‪ ,‬שבו עתיד להיפתח כנס רבנים שכמותו לא‬ ‫המבקש להכניס שינויים בעניני הדת לא יוכל להטות את מהלכה‪.‬‬ ‫נראה ברוסיה הסובייטית‪.‬‬ ‫ביום השני של הכנס התקבלה החלטה פה אחד לבחור בכ"ק הריי"צ‬ ‫מליובאוויטש זי"ע כנשיא הכבוד של הכנס‪ .‬מברק נשלח אל הרבי ששהה‬ ‫אז בלנינגראד‪ ,‬והוא השיב בדברי תודה וברכה‪ .‬כאשר הקריאו את המברק‬ ‫החוזר ששלח הרבי בפני הרבנים‪ ,‬קמו הרבנים מלוא קומתם והאזינו‬ ‫בהדרת כבוד לדברי הרבי‪.‬‬ ‫מעמד זה עורר התרגשות גדולה בקרב הנאספים‪ .‬ומנגד‪ ,‬אנשי‬ ‫המשטרה החשאית שישבו באולם ראו בכך כקריאת תיגר על שלטונם‪.‬‬ ‫תחנת הרכבת בעיר קורוסטין‬ ‫ואכן לאחר מכן האשימו אותו בכמה אישומים ואסרו אותו למאסר הידוע‬ ‫באותם ימים לאחר מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית‪,‬‬ ‫שהסתיימה בעז"ה בגאולתו בי"ב י"ג תמוז‪.‬‬ ‫עבור היהודים תקופה של טלטלות קשות‪ .‬השפעת הקומוניזם הלכה‬ ‫במשך ימי הכנס שמעו המתאספים את דבריהם של הגאון רבי שלמה‬ ‫וגברה‪ .‬מוסדות החינוך היהודיים נפגעו‪ ,‬והרבנים התקשו מאוד לדאוג‬ ‫יוסף זוין זצ"ל‪ ,‬והגאון רבי לוי גרוסמן זצ"ל ורבנים נוספים‪ ,‬שדיברו על כך‬ ‫לצרכי הדת שנעשו קשים מיום ליום‪.‬‬ ‫שחיי היהודי קשורים בתורה ובמצוות‪ ,‬והם המלווים אותו בכל אורחותיו‪.‬‬ ‫הרבנים חששו מאוד לעתיד החינוך היהודי‪ ,‬ולכל היסודות שעליהם‬ ‫את נאום הסיום נשא הגאון רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל‪ ,‬שסיכם את‬ ‫נשענו חיי היהדות מדורי דורות‪ .‬ובתוך חשיכה זו אירגן הגאון רבי שמואל‬ ‫יסודות הכנס‪ ,‬ועמד על האחריות המוטלת על הרבנים להוסיף ולהפיץ את‬ ‫קיפניס זצ"ל רבה של אווריטש אספה מיוחדת של כל הרבנים‪ .‬בראש‬ ‫אור התורה והיהדות בכל מקום‪ .‬מכיון שנאסר עליהם לדון בעניני החינוך‬ ‫פעילות זו עמד כ"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע שהקדיש כוחות עצומים‬ ‫היהודי‪ ,‬סיים הרב זוין את נאומו בבקשה 'אבינו מלכנו עשה למען תינוקות‬ ‫להצלת היהדות ברחבי רוסיה הסובייטית‪.‬‬ ‫של בית רבן'‪ .‬המעמד נחתם בשירים וריקודים סוערים‪ ,‬אף שצל הסכנה‬ ‫הדרך לקיום האספה הייתה רצופה מכשולים‪ .‬כבר בחודש תמוז תרפ"ו‬ ‫כבר ריחף באויר‪.‬‬ ‫פנו הרבנים בבקשה רשמית אל השלטונות להתיר להם לכנס אסיפה של‬ ‫אספה זו הייתה הכנס הגלוי האחרון להצלת גחלת היהדות ברוסיה‬ ‫נציגי הקהילות היהודיות במחוז וואהלין‪.‬‬ ‫הסובייטית‪ ,‬והייתה לה השפעה רוחנית גדולה לדורות‪.‬‬ ‫בבקשה הרשמית פורטו הנושאים שהרבנים ביקשו לדון בהם‪ :‬איחוד‬ ‫הקהילות‪ ,‬הסדרת עניני הכשרות‪ ,‬הדאגה למקוואות ועוד‪ .‬והרשויות‬ ‫העבירו את הבקשה למשרד הפנים‪ ,‬אך שם ההכרעה התעכבה‪ .‬לאחר‬ ‫שבועות ארוכים הגיע האישור המיוחל‪ .‬הכנס נקבע לימים י"ח‪-‬כ' מרחשון‬ ‫תרפ"ז בבית הכנסת הגדול אווריטש שבקאראסטין‪.‬‬ ‫האישור הוגבל שיעסקו בנושאים מסוימים‪ ,‬ואף הוטלה חובה למסור‬ ‫לשלטונות דין וחשבון מפורט על דיוני הכנס‪ .‬אולם הרבנים ראו בעצם‬ ‫הכינוס צעד חשוב בדרך לחיזוק היהדות‪.‬‬ ‫הכנס נפתח ביום י"ח חשון בשעה ‪ 12:00‬בצהרים‪ .‬על פי הפרוטוקול‬ ‫השתתפו כחמישים רבנים‪ ,‬לצד המוני תושבי המקום שבאו לחזות‬ ‫אסיפת הרבנים בעיר קאראסטין‬ ‫במעמד‪.‬‬