gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הפרשה · Penine Haparsha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: פניני הפרשה · Penine Haparsha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פניני הפרשה · Penine Haparsha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪++‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרש‪+‬ה‬ ‫ויצא‪-‬וישלח‬ ‫‪fVVVVVVVVVVVVVVVVVe‬‬ ‫‪cd‬‬ ‫עלון מס'‬ ‫‪1281‬‬ ‫שנה כ"ח תשפ"ז‬ ‫‪T‬‬ ‫· יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·‬ ‫◁ נייד‪ ◁ 052-7654216 :‬כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ ◁ .‬דוא"ל‪7654216@gmail.com :‬‬ ‫‪ d‬ללמוד לוותר ‪c‬‬ ‫ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך‬ ‫שואל האור החיים הקדוש איך יעקב אבינו בדברים אלו מבקש למצוא חן בעיני עשיו‪ ,‬הרי כל הדברים הללו‬ ‫לא מעניינים את עשיו הרשע‪ ,‬וגם מה חידש לו בכל זה?‬ ‫מבאר האור החיים שיעקב אבינו ביקש לומר לעשיו שאף שחי עם לבן‪ ,‬הצליח לנהוג עמו בוותרנות ולסבול‬ ‫את התנהגותו כלפיו‪ .‬ולא יום אחד אלא עשרים שנה‪ .‬ואף שרימה אותו‪ ,‬ויתר לו והמשיך לעבוד באותה‬ ‫נאמנות ומסירות‪ .‬ועוד הוסיף לספר שגם כאשר היה לו שור וחמור והתעשר‪ ,‬וניסה לנסות אותו מאה פעמים‪,‬‬ ‫היה מוותר לו‪ .‬לכן גם איתך עשיו נסתדר ונוותר אחד לשני‪.‬‬ ‫על גודל מעלתה וטובתה של מדת הוותרנות‪ ,‬כותב הרב פלא יועץ‪ ,‬שהיא נקנית על ידי שאדם מצמצמם‬ ‫מתאוותיו‪ ,‬ועל ידי זה יש לו לב רחב לוותר לאחרים‪ .‬ומביא שם שכאשר דוד המלך הכין את הכסף לבנות‬ ‫את בית המקדש נאמר שם "ואני בעוניי הכינותי"‪ ,‬ופירשו רבותינו שהיה מצמצם בתענוגות מלכים והוצאות‬ ‫שולחנו עד שריבה וקיבץ הון רב לבנית בית המקדש‪ .‬על ידי מדת הוותרנות זכה להכין את כל הכסף לבניין‬ ‫בית המקדש ולהשראת שכינה בעם ישראל‪.‬‬ ‫*‬ ‫מסופר על מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל שהיה יושב באספה של גדולי הדור הדנים בענייני השעה‪ .‬והנה‬ ‫כל תלמיד חכם אשר היה מגיע‪ ,‬כיבדו בקימה לקראתו‪ ,‬ואפילו אם היו בין הבאים גם תלמידיו‪ .‬כעבור זמן‬ ‫מה‪ ,‬לאחר שהביע את דעתו‪ ,‬ביקש הרב את סליחת הנוכחים כי עליו לצאת אל ביתו‪ .‬התפלא על כך מלווהו‪,‬‬ ‫ושאלו על זאת‪ .‬ענהו רבי עזרא‪" :‬ראיתי שהגיע תלמיד חכם גדול‪ ,‬ולא היה מקום ישיבה פנוי עבורו‪ .‬לא‬ ‫הייתי מסוגל להישאר כשהוא עומד‪ ,‬ולכן יצאתי"‪.‬‬ ‫‪ d‬מיעוט שחוק ‪c‬‬ ‫עצה טובה‬ ‫בערב שבת אחת קנה אביו של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל מספר‬ ‫כדי להעביר את שולחן שבת‬ ‫תפוחים לכבוד שבת קודש‪ .‬כדי לשמור עליהם מפני בנו יהונתן הפיקח‪,‬‬ ‫ברוגע‪ ,‬הכן מראש כמה‬ ‫הניח האב את התפוחים תחת כריתו‪.‬‬ ‫ידיעות מעניינות שארעו‬ ‫בבוקרו של יום השבת‪ ,‬בדק האב תחת הכרית‪ ,‬והנה נותר שם תפוח אחד‬ ‫במהלך השבוע אפילו מתוך‬ ‫בלבד‪ .‬פנה אל יהונתן הקטן ושאלו לפשר הדבר‪.‬‬ ‫האקטואליה‪ ,‬וברגע שנוצר‬ ‫נענה יהונתן בפיקחות ואמר‪" :‬הלא מצינו אצל יעקב אבינו עליו השלום‪,‬‬ ‫"פיצוץ" בין הילדים‪ ,‬זרוק‬ ‫שנעשה נס וכל האבנים שתחת ראשו התחברו לאבן אחת – אף כאן‪,‬‬ ‫לחלל האויר‪" :‬שמעתם מה‬ ‫בשעה שהנחת את ראשך על הכרית‪ ,‬התחברו כל התפוחים יחדיו לתפוח‬ ‫קרה השבוע בירושלים?‪."...‬‬ ‫אחד גדול‪."...‬‬ ‫השקט מובטח‪.‬‬ ‫‪ d‬מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל ‪c‬‬ ‫"אם ישער אדם בעצמו כי ימיו קצובים כך וכך שנים וסופו לחזור למקום שממנו בא‪ ,‬וכימי שכיר ימיו‪ ,‬בודאי‬ ‫שתמיד יתן אל לבו לסדר עצמו למטרה שבא בעבורה כדי להכין מה שצריך לו ולמצוא הכל מזומן בחזרתו"‪.‬‬ ‫("מגיד חדשות" ח"י עמ' תמ"א)‬ ‫‪++ | 1‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬פנינים ופרפראות ‪c‬‬ ‫ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש (כ"ח כ')‬ ‫קשה למה פירט יעקב לחם "לאכול" ובגד "ללבוש"‪ ,‬הרי פשוט הוא שלחם הוא לאכול ובגד הוא ללבוש?‬ ‫ואפשר לומר ע"פ המובא במדרש רבה (אסת"ר פרשה ז' אות כ"ד)‪ :‬משל לאדם שהיה מהלך בדרך ונתייגע‬ ‫מדוחק הדרך‪ ,‬אמר הלואי היה לי חמור אחד‪ .‬עבר עליו רומאי אחד שילדה אתונו עיר קטן‪ .‬א"ל קח ותרכיב‬ ‫עליך עיר זה‪ .‬אמר הנה תפלתי נתקבלה‪ ,‬אבל אני שאלתי שלא כהוגן אם לרכוב או להרכיב עלי‪ .‬ע"כ‪ .‬ומשמע‬ ‫שאדם צריך לפרש בקשותיו שלא ישמע מהם משמעות אחרת‪ .‬וזהו שיעקב פירש בקשתו שאם היה אומר‬ ‫"לחם" לבד היה משמע גם לחם שאינו ראוי לאכילה‪ ,‬כגון לחם מעופש שהוא ג"כ נקרא לחם‪ ,‬וכן "בגד" לבד‬ ‫משמע גם בגד שאינו ראוי ללבישה‪ ,‬כגון בגד קרוע‪ ,‬ולכן אמר "לחם לאכול ובגד ללבוש" [ובאמת מצאתי‬ ‫בזוה"ק (ח"א דף קס"ט ע"א) עה"פ "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" שמדבר ג"כ על יעקב אבינו שכ'‪ :‬מכאן‬ ‫מאן דצלי צלותא דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות‪ ,‬על כן פירש יעקב "מיד אחי מיד עשיו" ע"ש]‪.‬‬ ‫(הרה"ג ר' רחביה חדוק שליט"א)‪.‬‬ ‫‪ d‬נק ּודת חן · עובדיה חן ‪c‬‬ ‫וחזקת והיית לאיש‬ ‫מנין למדו רבותינו שגיל שלוש עשרה הוא הגיל שבו הפסיקוהו חבריו בשירה רמה כנהוג‪ .‬כיון שהחלו‬ ‫לשיר‪ ,‬נבוך הנער‪ ,‬התיישב על מקומו וביקש לחדול‬ ‫הנער נעשה "בר מצוה" ומתחייב במצוות?‬ ‫רש"י ז"ל במסכת נזיר (דף כ"ט ע"ב) כותב שלומדים מדרשתו‪ .‬אולם כאשר סיימו הנערים לשיר‪ ,‬פקד הרב‬ ‫זאת מכך שהאדם הצעיר ביותר שמצינו בתורה רובמן על הנער לקום ולהמשיך בדבריו‪.‬‬ ‫שנקרא "איש"‪ ,‬היה באותו הזמן בגיל שלוש עשרה‪ ,‬שוב הפסיקוהו חבריו בשירתם‪ ,‬וכאשר נדם קול‬ ‫שנאמר במעשה שכם ודינה‪" :‬ויקחו שני בני יעקב המשוררים חזר הרב וביקש מהנער להמשיך את‬ ‫שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו" (בראשית לד‪ ,‬כה)‪ ,‬דרשתו‪ .‬כך נשנו הדברים פעם אחר פעם‪ ,‬עד שלבסוף‬ ‫ולפי חשבון השנים יוצא שלוי שהיה הצעיר מבין סיים החתן את כל דרשתו‪.‬‬ ‫השניים היה באותה שעה בן י"ג שנה‪ ,‬והכתוב כינה‬ ‫עם תום הדרשה קם הרב רובמן‪ ,‬פנה אל חתן הבר‪-‬‬ ‫אותו ואת שמעון בשם "איש"‪.‬‬ ‫מצוה ואמר לו רכות‪" :‬הבה אפרש לך את פשר‬ ‫וביאר יפה מרן ראש הישיבה רבנו הגדול רבי מאיר עקשנותי שתשלים את הדרשה‪ .‬חלילה לא ביקשתי‬ ‫מאזוז זצ"ל בספרו "קובץ מאמרים" (עמ' ר"נ) לצערך‪ ,‬אלא לטבוע בנפשך יסוד מוסד לכל ימי חייך‪.‬‬ ‫שהתורה בחרה לגלות את גיל החיוב במצוות דוקא‬ ‫"הנה היום נכנס לעול למצוות‪ .‬לקראת יום מרומם זה‬ ‫בהקשר של מעשה הגבורה והמסירות של שמעון‬ ‫הכינו עבורך דרשה נאה ואתה שיננת אותה בעל פה‪,‬‬ ‫ולוי‪ ,‬להורות שבגיל זה מקבל הילד את הכח למסירות‬ ‫נפש למען התורה והמצוות‪ .‬וכשם שהפעולה כדי שתוכל לאומרה בפני הציבור‪ .‬אלא שהנך עלול‬ ‫הראשונה שעשו שמעון ולוי עם כניסתם לעול מצוות לטעות ולחשוב שלימוד התורה וכן שאר המצוות‪ ,‬הם‬ ‫היתה מסירות נפש למען קדושת ה'‪ ,‬ללא התחשבות דברים הנעשים תמיד בקלות וללא הפרעה‪ .‬לכן באים‬ ‫בחששות הכבדים שעמדו בפניהם ‪ -‬כך גם כניסתו חבריך ומפריעים לך‪ ,‬כדי שתדע שכאשר צועדים‬ ‫של הנער לעול המצוות צריכה להיות מלווה בקבלה בדרך ה' ונתקלים בעיכובים ובמניעות‪ ,‬אין נסוגים‬ ‫ואין מוותרים‪ ,‬אלא נלחמים ומתגברים‪ .‬לפיכך אמרתי‬ ‫פנימית של עמידה איתנה והתגברות על כל קושי‪.‬‬ ‫לך בכל פעם מחדש‪ :‬קום‪ ,‬המשך! אל תוותר! זוהי‬ ‫התמצית של היותך 'איש'‪ :‬לקבל על עצמך לעמוד‬ ‫*‬ ‫הגאון רבי מאיר רובמן זצ"ל נוכח פעם בסעודת כצור איתן מול כל קושי ולדבוק בתורה בכל מחיר‪.‬‬ ‫בר‪-‬מצוה‪ .‬כאשר החל חתן הבר‪-‬מצוה את דרשתו‪ ,‬וחזקת והיית לאיש!"‪.‬‬ ‫‪++ | 2‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ַ d‬ה ֶּנ ֱא ָמן ‪ -‬סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ‪c‬‬ ‫הספר שהוּגה בהילולא‬ ‫בקצה שלחן הכבוד‪ .‬במשך הערב עשו מכירות‪,‬‬ ‫שקיעותו הגדולה של רבנו ניכרה היטב שעה‬ ‫וביקשו ממרן ראש הישיבה שיברך את התורמים‬ ‫שנזדמן לפניו ספר חדש שמצא חן בעיניו‪ .‬כולם‬ ‫כנהוג‪ ,‬וכדי להקל על התורמים הניגשים לברכה‬ ‫ידעו שמאותו רגע אין עוד עם מי לדבר ‪ -‬הספר‬ ‫ביקשו המארגנים ממרן לשבת בקצה השלחן‪ .‬וכך‬ ‫נעשה כל עולמו‪ .‬בעודו בכפו יבלענו‪ ,‬ומידו לא היה‬ ‫פתאום מצאתי את עצמי יושב לצדו‪ .‬כשניגשו‬ ‫מניחנו‪ ,‬ולפעמים לא היה נותן תנומה לעפעפיו עד‬ ‫אליו התורמים לקבל ברכה‪ ,‬בין גברא לגברא לא‬ ‫שיסיימנו‪.‬‬ ‫היה בידו שום ספר‪.‬‬ ‫על אחד המקרים האלו‪ ,‬מעיד מורנו הגאון רבי‬ ‫"ידעתי כמה הוא חס על כל רגע‪ ,‬והצעתי לו את‬ ‫מיכאל סגרון שליט"א‪:‬‬ ‫הספר שארית יוסף שבידי‪ .‬הוא הודה לי ומיד פתחו‬ ‫"לפני כמה שנים היתה חברה שמוציאה לאור‬ ‫והחל לעבור עליו‪ ,‬כשהעט בידו וכל כמה שורות‬ ‫ספרים נדירים בהדפסות בודדות‪ .‬כל הרוצה ספר‬ ‫מגיה בספר‪ .‬עד שנעשה הספר עיקר והתורמים‬ ‫מסוים‪ ,‬היה משלם להם טבין ותקילין‪ ,‬והם היו‬ ‫עראי‪ :‬מי שהגיע‪ ,‬לו הושיט ידו לברכו ומיד חזר‬ ‫לספר‪...‬‬ ‫מוציאים אותו מהמחשב ומדפיסים את כולו עם‬ ‫כריכה‪ .‬באותה תקופה הגאון רבי אביגדור מאדאר‬ ‫"עד תום הערב‪ ,‬סיים לעבור על כל הספר ועטרו‬ ‫שליט"א קנה מהם ספר 'שארית יוסף' לרבי יוסף‬ ‫בהגהות למכביר‪ .‬החזיר לי את הספר והודה שנית‪.‬‬ ‫בן וירג'א (המכיל כללים בש"ס)‪ ,‬והוא נתן לי אותו‬ ‫למחרת החזרתי את הספר לבעליו וסיפרתי לו כל‬ ‫בהשאלה‪.‬‬ ‫אשר נעשה בספרו‪ ,‬ואם ירצה אשלם דמיו ואקנה‬ ‫לו חדש‪ .‬כמובן שהרב אביגדור ענה 'אדרבא! שמח‬ ‫"באותו לילה נערכה ההילולא של הישיבה‬ ‫אני יותר בספר עם ההגהות'"‪.‬‬ ‫ב'ארמונות אליה'‪ ,‬נטלתי עמי את הספר וישבתי‬ ‫‪ d‬הוא ‪ -‬היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם ‪c‬‬ ‫רבא ‪ -‬איש אמת‬ ‫רבא היה מיוחד במדת האמת‪ .‬בספר "קובץ מאמרים" (ח"א עמ' ס"ה) לומד זאת מרן רבנו הגדול זצ"ל מכך‬ ‫שבכמה מקומות בש"ס עמד רבא ודרש‪" :‬דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי" (עיין בציוני מסורת‬ ‫הש"ס שבת דף ס"ג סע"ב)‪ .‬וזו הסיבה שזכה שכמעט בכל התורה הלכה כמותו חוץ משש הלכות ‪ -‬יע"ל‬ ‫קג"ם‪ .‬והסיבה פשוטה ‪ -‬אדם שזכה למדת מודה על האמת‪ ,‬אם הוא עומד בדעתו בדין מסוים ולא חזר‬ ‫בו‪ ,‬סימן שעיין באמת וראה שכך היא ההלכה ולא ישוב מפני כל‪ .‬וב"ארים נסי" (בבא מציעא דף ס"ה ע"א)‬ ‫כתב שכנראה ירש מדה זאת מאביו רב יוסף‪ ,‬כמבואר שם שבעקבות טענה שטען עליו בנו רבא‪ ,‬חזר בו‬ ‫ואמר בפשטות "הדרי בי"‪.‬‬ ‫‪++ | 3‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬אור המאיר ‪c‬‬ ‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה‬ ‫מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל‬ ‫(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)‬ ‫***‬ ‫שאלה‪ :‬בידי כתב יד קדום מאד של מחזור כמנהג קצומטינא‪ .‬לפי חיפוש שעשיתי זו קהילה או בתונס או באלג'יר‪.‬‬ ‫אשמח אם הרב יוכל לעזור לי בפרט זה‪ .‬ועוד אני מוסיף לשאול‪ ,‬האם היה קיים מנהג מיוחד לקהילה זו?‬ ‫תשובה‪ :‬קצומטינא – זו עיר גדולה באלג'יר‪ .‬לפני כחמשים שנה היה הרב יוסף גנאסיה זצ"ל רב ראשי‬ ‫שם‪ .‬הוא תרגם כל המשניות והרי"ף והתפלות ואזהרות לערבית‪ .‬אינני יודע על מנהגים מיוחדים שם‪.‬‬ ‫רוב יהודי אלג'יר נמצאים בצרפת וכמעט אין ביניהם תלמידי חכמים‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬אשה אחת בשם זוייזה רוצה לעברת את שמה‪ ,‬ומבקשת שכת"ר יציע לה שם שהוא תרגום לשם זויזה‪,‬‬ ‫או שם דומה?‬ ‫תשובה‪ :‬קרוב לודאי שהנכון הוא זויג'ה מלשון בת‪-‬זוג‪ ,‬וא"כ תשנה את שמה לעינבל מלשון זוג ועינבל‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬אדם שמתוך כעס נשבע בשם ה' לעשות דבר מסוים‪ ,‬וכעת רוצה לחזור בו משבועתו‪ ,‬האם יכול לעשות‬ ‫התרה?‬ ‫תשובה‪ :‬יעשה התרה על ידי פתח מתוך חרטה שהוא מתחרט על שבועתו‪ ,‬ואם היה יודע שסופו להתחרט‬ ‫לא היה נשבע‪ ,‬ויתירו לו‪ .‬ומכל מקום ישלם קנס לצדקה על חילול שם שמים‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬הנני מעוניין להעלות לקבורה בארץ ארונות של רבנים גדולים ממרוקו שנפטרו ונקברו לפני כ‪ 50-‬שנה‬ ‫ויותר‪ .‬ושמעתי שהרבנים הספרדים מגדירים מעשה זה כמצוה גדולה‪ ,‬ואילו הרבנים האשכנזים מתנגדים‬ ‫לכך ורואים בזה טלטול המת‪ .‬יורנו המורה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הלכה כמו הרבנים הספרדים‪ .‬בזמנו העבירו עצמות החיד"א‪ ,‬והרב אריה לוין זצ"ל פתח תהלים‬ ‫ויצא לו "שיר המעלות לדוד שמחתי‪ ...‬בית ה' נלך"‪ .‬וידוע שהתנגדו להעביר עצמות הגר"א ז"ל לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬וכיום כולם מתחרטים על כך [וע"ע בשו"ת מקור נאמן ח"ג סי' אלף ל"ט]‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש אצלנו אברך שאשתו עוסקת בפאנות (סירוק ומכירת פיאות)‪ ,‬והוא רוצה לתת מעשרות מהכנסותיהם‬ ‫מעסק זה‪ .‬האם מותר לקבל ממנו?‬ ‫תשובה‪ :‬מותר לקבל ואפילו לדידן שאוסרים פאה נכרית‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬אם רוצים לתרום ספר תורה לעילוי נשמת מישהו‪ ,‬האם אפשר לקנות ספר תורה מן המוכן‪ ,‬או שיש‬ ‫ענין שייכתב עם כוונה לעילוי נשמת פלוני?‬ ‫תשובה‪ :‬אין שום ענין בכוונה בכתיבת הספר לעי"נ פלוני‪ ,‬רק שיקראו בו בבית הכנסת לעי"נ פלוני‪.‬‬ ‫‪ ‬נר ה' נשמת אדם ‪‬‬ ‫לע"נ לאה בת שרה ע"ה‬ ‫לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל‬ ‫לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל‬ ‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו‬ ‫לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה‬ ‫לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו‬ ‫לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו‬ ‫‪YZZZZZZaZZZZZZb‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬בהי‪+‬רות‬ ‫‪b65271000@gmail.com‬‬ ‫‪++ | 4‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬