gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מכתלי‬ ‫משולחנו של הגאון‬ ‫רבי מנחם מנדל‬ ‫פומרנץ שליט"א‬ ‫בית הדין‬ ‫תשובות אקטואליות‬ ‫ריש מתיבתא 'עוז והדר'‬ ‫בענייני חושן משפט‬ ‫על הפרשה‬ ‫גיליון שע"ג‪ ,‬פר' ויצא תשפ"ז‬ ‫עשן סיגריות מחדר‬ ‫סמוך במלון‬ ‫אולם כאן נדרשת הסתייגות חשובה‪.‬‬ ‫בסעיף לז מבאר השולחן ערוך שהעשן‬ ‫שנאמר בו שאין חזקה הוא עשן תדיר‪ ,‬כגון‬ ‫עשן כבשונות של נחתומים ויוצרים‪ .‬עשן‬ ‫שאינו נמצא רוב היום אינו נחשב לעניין זה‬ ‫התמרים ומפסידים אותם‪ ,‬ומאחר שכך דרש‬ ‫רב יוסף לסלקם‪ .‬כשאמר לו אביי שאין כאן‬ ‫אלא גרמא‪ ,‬השיב לו ש'גרמא בנזקין אסור'‪.‬‬ ‫ואף שטענו שכבר החזיקו לעשות כן‪ ,‬אמר‬ ‫רב יוסף שאין חזקה לנזקין‪ .‬וכשנאמר לו‬ ‫חמן יצא עם משפחתו לכמה ימי נופש‬ ‫במלון‪ ,‬לאחר ששילם סכום נכבד עבור‬ ‫חופשה שאמורה הייתה להיות רגועה‬ ‫נ‬ ‫ונעימה‪ .‬עם הגיעו למלון קיבל את חדרו‪,‬‬ ‫פרק את חפציו והתמקם בו‪ ,‬אלא שלא חלף‬ ‫עשן תדיר‪.‬‬ ‫שדין זה נאמר דווקא בקוטרא ובבית הכסא‪,‬‬ ‫זמן רב והוא גילה כי זאב‪ ,‬המתארח בחדר‬ ‫ולעניין עשן שאינו תדיר נחלקו המחבר‬ ‫השיב 'הני לדידי דאנינא דעתאי כי קוטרא‬ ‫הסמוך‪ ,‬נוהג לצאת למרפסת חדרו ולעשן‬ ‫והרמ"א (שם)‪ .‬לדעת המחבר‪ ,‬אף שלא‬ ‫ובית הכסא דמו לי'‪.‬‬ ‫שם סיגריות‪.‬‬ ‫נאמר בו הדין שאין לגביו חזקה לאחר‬ ‫הרשב"א (שם) למד מכאן יסוד גדול‪:‬‬ ‫הבעיה היא שהמרפסות סמוכות זו‬ ‫שכבר ראה ושתק‪ ,‬מכל מקום לכתחילה‬ ‫אין הדבר תלוי רק במה שרוב בני האדם‬ ‫לזו‪ ,‬והעשן אינו נשאר במרפסת של זאב‬ ‫יכול הניזק לעכב‪ .‬ואילו הרמ"א הביא דעה‬ ‫מסוגלים לסבול‪ .‬אם ידוע על אדם מסוים‬ ‫אלא נישא עם האוויר ונכנס הישר לחדרו‬ ‫שאפילו לכתחילה אין יכול למחות בעשן‬ ‫שאינו מסוגל לסבול נזק מסוים שהנפש‬ ‫של נחמן‪ .‬בכל פעם שהוא פותח את דלת‬ ‫שאינו תדיר‪ ,‬וכתב שכן נראה לו להורות‪.‬‬ ‫קצה בו‪ ,‬הרי כלפיו אותו נזק נחשב כקוטרא‬ ‫המרפסת או את החלון מתמלא החדר בריח‬ ‫הש"ך (שם סקי"ט) חולק על הכרעת הרמ"א‬ ‫ובית הכסא‪ ,‬ואין המזיק יכול לומר ששאר‬ ‫הסיגריות‪ ,‬והדבר מפריע לו מאוד ואף גורם‬ ‫וסובר שהעיקר כדברי המחבר‪ ,‬שגם בעשן‬ ‫בני האדם אינם מקפידים עליו‪.‬‬ ‫לו לצער ולתחושת מחנק‪.‬‬ ‫שאינו תדיר ניתן למחות לכתחילה‪.‬‬ ‫וכן נפסק ברמב"ם (הלכות שכנים פי"א‬ ‫זאב טוען לעומתו‪ :‬המרפסת היא חלק‬ ‫גם בביאור הגר"א (ס"ק קט) הראה פנים‬ ‫ה"ה)‪ ,‬שהעושה מלאכה המביאה עורבים‪,‬‬ ‫מן החדר ששכרתי‪ ,‬אינני מעשן בתוך חדרו‬ ‫להכרעת הש"ך‪ ,‬בנתיבות (חידושים שם‬ ‫אם חברו קפדן או חולה והדבר מזיקו‪ ,‬חייב‬ ‫של איש‪ ,‬ואיני יכול להיות אחראי לכיוון‬ ‫ס"ק סז) הביא הכרעת הש"ך‪ ,‬וכתב שאפילו‬ ‫לבטל את המלאכה או להרחיקה עד שלא‬ ‫שאליו נושבת הרוח‪.‬‬ ‫אם אין זה רק מחלוקת‪ ,‬הרי על המזיק‬ ‫יגיע לו הנזק‪.‬‬ ‫האם יש לנחמן זכות הלכתית וממונית‬ ‫להביא ראיה שהדבר מותר‪ ,‬עיי"ש‪ .‬אמנם‬ ‫דין זה הובא להלכה גם בשולחן ערוך‬ ‫לדרוש מזאב להפסיק לעשן במרפסת כל‬ ‫הגרעק"א (שו"ת קמא סי' קנא‪ ,‬הו"ד בפתחי‬ ‫(חו"מ סימן קנה סעיף לט)‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫זמן שעשן הסיגריות נכנס לחדרו? האם‬ ‫תשובה שם סק"ז) כתב שהעיקר כהרמ"א‪,‬‬ ‫נפסק עוד כלל מפורש (סעיף מא)‪' :‬כל דבר‬ ‫ניתן להוכיח זאת מן הדין המבואר בגמרא‬ ‫ועוד כתב שהמחלוקת לגבי עשן שאינו‬ ‫שידוע שאין המערער יכול לסבלו‪ ,‬אף על‬ ‫ובשולחן ערוך שאין חזקה לנזקין בעשן‪ ,‬או‬ ‫תדיר הוא האם הוא בכלל נחשב כנזק‪,‬‬ ‫פי ששאר בני אדם סובלים אותו‪ ,‬אין לו‬ ‫שמא עשן סיגריה מזדמן אינו בכלל 'קוטרא'‬ ‫או שהדבר טבעי בין דיירים ואינו סיבה‬ ‫חזקה כנגד מערער זה'‪ .‬ומקור דבריו בלשון‬ ‫החמור שנאמר בו דין זה? ומה הדין אם‬ ‫להרחקה‪ ,‬וכיון שעושה זאת מביתו אין‬ ‫הרא"ש (בבא בתרא פ"ב סי' יח)‪.‬‬ ‫נחמן רגיש לעשן יותר משאר בני אדם?‬ ‫מקום לאסור עליו מספק שימוש בחצרו‪,‬‬ ‫נמצא איפוא שאף במקום שבו עצם‬ ‫שכל מה שנאסר גם מספק הוא בדבר שהוא‬ ‫עוד יש לברר‪ ,‬האם מלבד התביעה כלפי‬ ‫ההפרעה אינה נחשבת נזק גדול אצל כל‬ ‫המעשן רשאי נחמן לפנות להנהלת המלון‬ ‫בוודאי נחשב למזיק בבית חברו ורק הנידון‬ ‫אדם‪ ,‬מי שבאמת אינו מסוגל לסובלה אינו‬ ‫מי צריך להרחיק‪ ,‬ולא באופן של ספק האם‬ ‫ולדרוש שתמנע את המטרד או תספק לו‬ ‫חייב לשאת אותה רק משום ששכנו רגיל‬ ‫חדר אחר‪ ,‬לאחר ששילם עבור שימוש תקין‬ ‫הדבר כלל נחשב כנזק‪.‬‬ ‫בה‪.‬‬ ‫ונעים בחדרו?‬ ‫לכן לא יהיה מדויק לומר שכל מי שמעשן‬ ‫ב‪ .‬דין עשן שאין לו חזקה‬ ‫סיגריה אחת במרפסת הרי זה בהכרח כמו‬ ‫בשולחן ערוך (חו"מ סימן קנה סעיף לו)‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫קוטרא של הגמרא שאין לו חזקה‪ .‬מבחינת‬ ‫א‪ .‬אין חזקה לנזקין – מעשהו של‬ ‫הגדרת קוטרא תדירה כשלעצמה‪ ,‬עשן‬ ‫נפסק שבארבעה נזקים חמורים אין חזקה‪,‬‬ ‫ובכללם עשן וריח בית הכסא‪ ,‬מפני שאין‬ ‫רב יוסף‬ ‫סיגריה מזדמן אינו דומה לזה‪.‬‬ ‫דעתו של אדם סובלת נזקים אלו‪ .‬ואף‬ ‫שורש דין זה בסוגיית בבא בתרא (כג‪.).‬‬ ‫ג‪ .‬כשהעשן מגיע בפועל לרשות‬ ‫אם הניזק שתק במשך שנים‪ ,‬אין מניחים‬ ‫סמוך לדקליו של רב יוסף ישבו מקיזי דם‪,‬‬ ‫חברו‬ ‫מכך שמחל‪ ,‬ויכול הוא לחזור ולדרוש את‬ ‫והעורבים היו באים ומוצצים את הדם‪,‬‬ ‫עוד מבואר בשולחן ערוך (שם סעיף לד)‬ ‫הרחקת הנזק‪.‬‬ ‫ואחר כך עולים על הדקלים ומלכלכים את‬ ‫סמוך יחדיר אליו שוב ושוב עשן הגורם לו‬ ‫צער ממש ונזק‪ .‬ולבסוף הוא מסכם שאסור‬ ‫שאדם העושה בתוך רשותו פעולה שהרוח‬ ‫צער‪ .‬העובדה שהוא שילם סכום גבוה אינה‬ ‫לעשן במקום שבו נמצאים אנשים שאינם‬ ‫המצויה מוליכה את האבק או הפסולת‬ ‫המקור ההלכתי לעצם האיסור על השכן‬ ‫מעשנים ואומרים שהעשן מזיק להם‪ ,‬אפילו‬ ‫ממנה אל רשות חברו ומזיקה לו‪ ,‬חייב‬ ‫– גם אילו קיבל את החדר בחינם אסור‬ ‫כאשר אין לפנינו מחלה ממש אלא צער‬ ‫להרחיק את הנזק‪ .‬ואף שהרוח מסייעת‬ ‫היה להזיק לו – אך יש לה משמעות כלפי‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫בהעברתו‪ ,‬הדבר נחשב לעניין חובת‬ ‫מערכת החיובים שלו עם המלון‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גם אילו היה מדובר באדם רגיש‬ ‫ההרחקה כמי שמזיק בחיציו‪.‬‬ ‫אם נהלי המלון אוסרים עישון במרפסות‬ ‫במיוחד‪ ,‬הרי כאמור השולחן ערוך עצמו‬ ‫גם לגבי עשן תדיר (שם סעיף לז)‪ ,‬מבואר‬ ‫או מתחייבים לסביבה ללא עישון‪ ,‬ודאי‬ ‫פסק שכל דבר שידוע שאותו אדם אינו יכול‬ ‫שהחיוב הוא כאשר העשן מגיע לרשות‬ ‫רשאי האורח לדרוש מן ההנהלה לאכוף‬ ‫לסבול‪ ,‬אף שאחרים מסוגלים לסבלו‪ ,‬אין‬ ‫חברו ברוח מצויה‪ .‬אם אינו מגיע אלא ברוח‬ ‫את התנאים שעל פיהם התקבל‪ .‬גם אם אין‬ ‫לו חזקה כנגדו‪.‬‬ ‫שאינה מצויה‪ ,‬אין הוא חייב לסלקו‪.‬‬ ‫הוראה מפורשת כזו‪ ,‬ראוי לפנות להנהלה‬ ‫נמצא שאין זאב יכול להיתלות בטענה‬ ‫בנידון דידן לגבי מרפסות סמוכות‬ ‫כדי שתמנע את חדירת העשן‪ ,‬כגון שתדרוש‬ ‫שרוב האנשים אינם מתלוננים‪ ,‬אלא אם‬ ‫במלון‪ ,‬המציאות היא שכאשר השכן מעשן‬ ‫מן המעשן לעשן במקום המיועד לכך או‬ ‫אצל נחמן עשן הסיגריות נכנס לחדר ומצער‬ ‫במרפסת עשנו נכנס ברוח מצויה ובדרך‬ ‫שתעביר אחד מן האורחים לחדר אחר‪.‬‬ ‫אותו באופן ממשי‪ ,‬די בכך כדי למנוע ממנו‬ ‫רגילה אל החדר הסמוך‪ ,‬ולכן אין זו טענה‬ ‫עם זאת‪ ,‬זכות להחזר כספי או לפיצוי‬ ‫את העישון‪.‬‬ ‫לומר 'אני עושה בתוך שלי והרוח היא‬ ‫מן המלון תלויה כבר בתנאי ההזמנה‪,‬‬ ‫גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן‬ ‫שמביאה את העשן'‪ ,‬מאחר וכידוע ריח עשן‬ ‫בנוהלי המלון‪ ,‬בחומרת ההפרעה ובשאלה‬ ‫לט) האריך בדין עישון פסיבי‪ .‬הוא פסק‬ ‫הסיגריות עובר מהמרפסת לתוך החדר של‬ ‫אם המלון היה יכול לתקן את המצב ולא‬ ‫שיכול למחות בדבר לא רק שכן שנכנס‬ ‫השני‪ ,‬ולכן גם אם הדבר נעשה על ידי הרוח‪,‬‬ ‫עשה כן‪ .‬אין להסיק אותה מעצם דין קוטרא‬ ‫העשן ברשותו משכנו‪ ,‬כי אם גם במקומות‬ ‫אין בכך כדי להתיר למעשן לבצע את הנזק‪.‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫השייכים לרבים הזכות בידי כל אחד‬ ‫ד‪ .‬עשן סיגריות – פסקו המפורש‬ ‫מהרבים למחות על כך‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש זכות‬ ‫של האגרות משה‬ ‫להלכה‪:‬‬ ‫על פי הלכה למי שנמצא במקום שבו‬ ‫בנוגע לעשן סיגריות מצינו דברים‬ ‫א‪ .‬אורח המעשן במרפסת חדרו באופן‬ ‫אחרים מעשנים למחות בו‪.‬‬ ‫מפורשים בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב‬ ‫שעשן הסיגריות מגיע בפועל לחדר הסמוך‬ ‫וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י‬ ‫סימן יח)‪ .‬השאלה שנשאל הייתה על עישון‬ ‫ומצער את המתארח שם‪ ,‬אינו יכול לטעון‬ ‫סימן רצה)‪ ,‬לאחר שהאריך בחומרת‬ ‫בבית מדרש במקום שיש אנשים שאינם‬ ‫'בתוך שלי אני עושה'‪ .‬ופסק האגרות משה‬ ‫סכנות העישון‪ ,‬כי 'חלילה לעשן במקומות‬ ‫מסוגלים לסבול את העשן‪ ,‬והוא פסק‬ ‫שגם אדם המעשן בביתו חייב להימנע מכך‬ ‫ציבורים'‪ ,‬משום שגם הריח עצמו נחשב נזק‪.‬‬ ‫שאפילו אם אין חשש שיגיעו מחמתו לחולי‬ ‫כאשר עשנו מגיע לאחרים ומצערם‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בין תביעת הרחקת הנזק‬ ‫ממש‪ ,‬אלא הם מצטערים ממנו‪ ,‬אסור לעשן‬ ‫ב‪ .‬אין צורך להוכיח שנגרם לניזק חולי‬ ‫לתביעת כסף‬ ‫שם‪.‬‬ ‫ממש‪ .‬גם צער ממשי מן העשן מקנה לו זכות‬ ‫רבי משה פיינשטיין מביא שם את‬ ‫אלא שצריך להבחין בין שתי שאלות‬ ‫למחות‪ .‬ואם מדובר באדם רגיש במיוחד‪,‬‬ ‫שונות‪ .‬התביעה של נחמן להפסיק את‬ ‫מעשהו של רב יוסף‪ ,‬ומוכיח שאפילו כאשר‬ ‫נפסק בשולחן ערוך שאף דבר ששאר בני‬ ‫חדירת העשן לחדרו היא תביעה ברורה‬ ‫ההפרעה נובעת מאיסטניסטיות וקפידא‬ ‫אדם סובלים‪ ,‬אם ידוע שאותו אדם אינו‬ ‫מדיני נזקי שכנים‪ .‬אין צורך שייגרם לו‬ ‫של אדם מסוים‪ ,‬אסור לשכניו לגרום לו את‬ ‫יכול לסבלו‪ ,‬אין למזיק חזקה כנגדו‪.‬‬ ‫הפסד כספי כדי שיוכל למחות‪ .‬עצם הצער‬ ‫אותו צער‪ .‬לאחר מכן הוא כותב ביחס לעשן‬ ‫ג‪ .‬אין לדייק ולומר שכל עשן סיגריה‬ ‫והפגיעה בשימוש התקין בחדר מספיקים‬ ‫סיגריות שהדבר חמור עוד יותר‪ ,‬משום‬ ‫מזדמן הוא כמו קוטרא שאין לו חזקה‪.‬‬ ‫לפי המקורות שנתבארו‪.‬‬ ‫שאצל מי שאינו מסוגל לסבול את העשן‬ ‫השולחן ערוך מגדיר דין זה בעשן תדיר‪,‬‬ ‫הנידון כאן הוא מצד חיוב הרחקת הנזק‪,‬‬ ‫זהו צער ממש ואף נזק‪.‬‬ ‫ובעשן שאינו תדיר נחלקו המחבר והרמ"א‬ ‫אולם אין ללמוד מכאן זכות לתבוע ממון‬ ‫האגרות משה מוסיף כותב שהמעשנים‬ ‫אם ניתן למחות לכתחילה‪.‬‬ ‫מן המעשן על כל פעם שהעשן חדר לחדר‪.‬‬ ‫אסורים לעשן אפילו אם הם נמצאים‬ ‫ד‪ .‬בנזקי סיגריות אין צורך להעמיד‬ ‫שאלת חיובי ממון על צער‪ ,‬ריפוי‬ ‫ברשותם ובביתם‪ ,‬כאשר העשן עשוי להגיע‬ ‫את הדין רק על עשן תדיר‪ ,‬וכמו‬ ‫ונזקי גוף היא סוגיה אחרת‪ .‬אכן‬ ‫לאחרים ולגרום להם צער ונזק‪ .‬ודעתו כי‬ ‫שפסק באגרות משה שעשן‬ ‫האגרות משה עצמו העיר‬ ‫העישון חמור יותר מן הגרמא שבמעשה רב‬ ‫סיגריות המגיע לאחר‬ ‫שבמקום של חבלה ממש‬ ‫יוסף‪ ,‬משום שהמעשן עצמו יוצר בפיו את‬ ‫ומצערו נחשב לנזק אצל‬ ‫כתוצאה מהעישון יש לדון‬ ‫העשן המזיק‪.‬‬ ‫כל בני אדם ואסור‪ ,‬ואף‬ ‫בחיובי צער וריפוי‪ ,‬אך אין‬ ‫לפי דבריו‪ ,‬ברור כי העובדה שזאב עומד‬ ‫הגדיר את פעולת המעשן‬ ‫זה אותו דין של תביעה‬ ‫במרפסת השייכת לחדרו אינה נותנת לו‬ ‫כמעשה מזיק חמור יותר‬ ‫על מיעוט תשמיש והנאה‬ ‫היתר להחדיר את עשנו לחדר הסמוך‪ .‬אם‬ ‫מגרמא רגילה‪.‬‬ ‫מהחדר בבית המלון‪.‬‬ ‫העשן מגיע בפועל אל נחמן ומצערו‪ ,‬יש לו‬ ‫ה‪ .‬לכן‪ ,‬רשאי נחמן‬ ‫ז‪ .‬זכותו של המתארח‬ ‫זכות לדרוש שהעישון ייעשה במקום אחר‬ ‫לדרוש מן המעשן שלא‬ ‫במלון‬ ‫או באופן שהעשן לא יגיע אליו‪.‬‬ ‫לעשן באותה מרפסת כל‬ ‫בנידון מלון יש עוד‬ ‫ה‪ .‬עשן הסיגריות אינו רק נזק של‬ ‫עוד עשנו נכנס לחדרו‪.‬‬ ‫נקודה‪ .‬נחמן קיבל מן‬ ‫איסטניס‬ ‫ואף רשאי במידת הצורך‬ ‫המלון זכות להשתמש‬ ‫עוד חשוב להדגיש שאין צורך להעמיד‬ ‫לפנות להנהלת המלון‬ ‫בחדרו כדרך אורחי‬ ‫את ההיתר למחות דווקא במי שמוגדר‬ ‫ולדרוש שתסלק את‬ ‫מלון‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫'איסטניס' מיוחד‪ .‬האגרות משה כותב‬ ‫המטרד או תמצא פתרון‬ ‫לשהות בו בלי‬ ‫שעשן סיגריות אצל מי שאינו יכול לסבלו‬ ‫מעשי‪.‬‬ ‫שמעשן מחדר‬ ‫אינו רק 'קפידא ואיסטניסות בעלמא'‪ ,‬אלא‬ ‫השמות המופיעים בסיפורי בית הדין – בדויים‬