מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din — ויצא (2026-11-16)

מכתלי
משולחנו של הגאון
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
בית הדין
תשובות אקטואליות
ריש מתיבתא 'עוז והדר' בענייני חושן משפט
על הפרשה
גיליון שע"ג ,פר' ויצא תשפ"ז
עשן סיגריות מחדר
סמוך במלון
אולם כאן נדרשת הסתייגות חשובה.
בסעיף לז מבאר השולחן ערוך שהעשן
שנאמר בו שאין חזקה הוא עשן תדיר ,כגון
עשן כבשונות של נחתומים ויוצרים .עשן
שאינו נמצא רוב היום אינו נחשב לעניין זה
התמרים ומפסידים אותם ,ומאחר שכך דרש
רב יוסף לסלקם .כשאמר לו אביי שאין כאן
אלא גרמא ,השיב לו ש'גרמא בנזקין אסור'.
ואף שטענו שכבר החזיקו לעשות כן ,אמר
רב יוסף שאין חזקה לנזקין .וכשנאמר לו
חמן יצא עם משפחתו לכמה ימי נופש
במלון ,לאחר ששילם סכום נכבד עבור
חופשה שאמורה הייתה להיות רגועה נ
ונעימה .עם הגיעו למלון קיבל את חדרו,
פרק את חפציו והתמקם בו ,אלא שלא חלף
עשן תדיר. שדין זה נאמר דווקא בקוטרא ובבית הכסא, זמן רב והוא גילה כי זאב ,המתארח בחדר
ולעניין עשן שאינו תדיר נחלקו המחבר השיב 'הני לדידי דאנינא דעתאי כי קוטרא הסמוך ,נוהג לצאת למרפסת חדרו ולעשן
והרמ"א (שם) .לדעת המחבר ,אף שלא ובית הכסא דמו לי'. שם סיגריות.
נאמר בו הדין שאין לגביו חזקה לאחר הרשב"א (שם) למד מכאן יסוד גדול: הבעיה היא שהמרפסות סמוכות זו
שכבר ראה ושתק ,מכל מקום לכתחילה אין הדבר תלוי רק במה שרוב בני האדם לזו ,והעשן אינו נשאר במרפסת של זאב
יכול הניזק לעכב .ואילו הרמ"א הביא דעה מסוגלים לסבול .אם ידוע על אדם מסוים אלא נישא עם האוויר ונכנס הישר לחדרו
שאפילו לכתחילה אין יכול למחות בעשן שאינו מסוגל לסבול נזק מסוים שהנפש של נחמן .בכל פעם שהוא פותח את דלת
שאינו תדיר ,וכתב שכן נראה לו להורות. קצה בו ,הרי כלפיו אותו נזק נחשב כקוטרא המרפסת או את החלון מתמלא החדר בריח
הש"ך (שם סקי"ט) חולק על הכרעת הרמ"א ובית הכסא ,ואין המזיק יכול לומר ששאר הסיגריות ,והדבר מפריע לו מאוד ואף גורם
וסובר שהעיקר כדברי המחבר ,שגם בעשן בני האדם אינם מקפידים עליו. לו לצער ולתחושת מחנק.
שאינו תדיר ניתן למחות לכתחילה. וכן נפסק ברמב"ם (הלכות שכנים פי"א זאב טוען לעומתו :המרפסת היא חלק
גם בביאור הגר"א (ס"ק קט) הראה פנים ה"ה) ,שהעושה מלאכה המביאה עורבים, מן החדר ששכרתי ,אינני מעשן בתוך חדרו
להכרעת הש"ך ,בנתיבות (חידושים שם אם חברו קפדן או חולה והדבר מזיקו ,חייב של איש ,ואיני יכול להיות אחראי לכיוון
ס"ק סז) הביא הכרעת הש"ך ,וכתב שאפילו לבטל את המלאכה או להרחיקה עד שלא שאליו נושבת הרוח.
אם אין זה רק מחלוקת ,הרי על המזיק יגיע לו הנזק. האם יש לנחמן זכות הלכתית וממונית
להביא ראיה שהדבר מותר ,עיי"ש .אמנם דין זה הובא להלכה גם בשולחן ערוך לדרוש מזאב להפסיק לעשן במרפסת כל
הגרעק"א (שו"ת קמא סי' קנא ,הו"ד בפתחי (חו"מ סימן קנה סעיף לט) ,ולאחר מכן זמן שעשן הסיגריות נכנס לחדרו? האם
תשובה שם סק"ז) כתב שהעיקר כהרמ"א, נפסק עוד כלל מפורש (סעיף מא)' :כל דבר ניתן להוכיח זאת מן הדין המבואר בגמרא
ועוד כתב שהמחלוקת לגבי עשן שאינו שידוע שאין המערער יכול לסבלו ,אף על ובשולחן ערוך שאין חזקה לנזקין בעשן ,או
תדיר הוא האם הוא בכלל נחשב כנזק, פי ששאר בני אדם סובלים אותו ,אין לו שמא עשן סיגריה מזדמן אינו בכלל 'קוטרא'
או שהדבר טבעי בין דיירים ואינו סיבה חזקה כנגד מערער זה' .ומקור דבריו בלשון החמור שנאמר בו דין זה? ומה הדין אם
להרחקה ,וכיון שעושה זאת מביתו אין הרא"ש (בבא בתרא פ"ב סי' יח). נחמן רגיש לעשן יותר משאר בני אדם?
מקום לאסור עליו מספק שימוש בחצרו, נמצא איפוא שאף במקום שבו עצם
שכל מה שנאסר גם מספק הוא בדבר שהוא עוד יש לברר ,האם מלבד התביעה כלפי
ההפרעה אינה נחשבת נזק גדול אצל כל המעשן רשאי נחמן לפנות להנהלת המלון
בוודאי נחשב למזיק בבית חברו ורק הנידון אדם ,מי שבאמת אינו מסוגל לסובלה אינו
מי צריך להרחיק ,ולא באופן של ספק האם ולדרוש שתמנע את המטרד או תספק לו
חייב לשאת אותה רק משום ששכנו רגיל חדר אחר ,לאחר ששילם עבור שימוש תקין
הדבר כלל נחשב כנזק. בה. ונעים בחדרו?
לכן לא יהיה מדויק לומר שכל מי שמעשן ב .דין עשן שאין לו חזקה
סיגריה אחת במרפסת הרי זה בהכרח כמו
בשולחן ערוך (חו"מ סימן קנה סעיף לו) תשובה:
קוטרא של הגמרא שאין לו חזקה .מבחינת א .אין חזקה לנזקין – מעשהו של
הגדרת קוטרא תדירה כשלעצמה ,עשן נפסק שבארבעה נזקים חמורים אין חזקה,
ובכללם עשן וריח בית הכסא ,מפני שאין רב יוסף
סיגריה מזדמן אינו דומה לזה.
דעתו של אדם סובלת נזקים אלו .ואף שורש דין זה בסוגיית בבא בתרא (כג.).
ג .כשהעשן מגיע בפועל לרשות אם הניזק שתק במשך שנים ,אין מניחים סמוך לדקליו של רב יוסף ישבו מקיזי דם,
חברו מכך שמחל ,ויכול הוא לחזור ולדרוש את והעורבים היו באים ומוצצים את הדם,
עוד מבואר בשולחן ערוך (שם סעיף לד) הרחקת הנזק. ואחר כך עולים על הדקלים ומלכלכים את
סמוך יחדיר אליו שוב ושוב עשן הגורם לו צער ממש ונזק .ולבסוף הוא מסכם שאסור שאדם העושה בתוך רשותו פעולה שהרוח
צער .העובדה שהוא שילם סכום גבוה אינה לעשן במקום שבו נמצאים אנשים שאינם המצויה מוליכה את האבק או הפסולת
המקור ההלכתי לעצם האיסור על השכן מעשנים ואומרים שהעשן מזיק להם ,אפילו ממנה אל רשות חברו ומזיקה לו ,חייב
– גם אילו קיבל את החדר בחינם אסור כאשר אין לפנינו מחלה ממש אלא צער להרחיק את הנזק .ואף שהרוח מסייעת
היה להזיק לו – אך יש לה משמעות כלפי בלבד. בהעברתו ,הדבר נחשב לעניין חובת
מערכת החיובים שלו עם המלון. עם זאת ,גם אילו היה מדובר באדם רגיש ההרחקה כמי שמזיק בחיציו.
אם נהלי המלון אוסרים עישון במרפסות במיוחד ,הרי כאמור השולחן ערוך עצמו גם לגבי עשן תדיר (שם סעיף לז) ,מבואר
או מתחייבים לסביבה ללא עישון ,ודאי פסק שכל דבר שידוע שאותו אדם אינו יכול שהחיוב הוא כאשר העשן מגיע לרשות
רשאי האורח לדרוש מן ההנהלה לאכוף לסבול ,אף שאחרים מסוגלים לסבלו ,אין חברו ברוח מצויה .אם אינו מגיע אלא ברוח
את התנאים שעל פיהם התקבל .גם אם אין לו חזקה כנגדו. שאינה מצויה ,אין הוא חייב לסלקו.
הוראה מפורשת כזו ,ראוי לפנות להנהלה נמצא שאין זאב יכול להיתלות בטענה בנידון דידן לגבי מרפסות סמוכות
כדי שתמנע את חדירת העשן ,כגון שתדרוש שרוב האנשים אינם מתלוננים ,אלא אם במלון ,המציאות היא שכאשר השכן מעשן
מן המעשן לעשן במקום המיועד לכך או אצל נחמן עשן הסיגריות נכנס לחדר ומצער במרפסת עשנו נכנס ברוח מצויה ובדרך
שתעביר אחד מן האורחים לחדר אחר. אותו באופן ממשי ,די בכך כדי למנוע ממנו רגילה אל החדר הסמוך ,ולכן אין זו טענה
עם זאת ,זכות להחזר כספי או לפיצוי את העישון. לומר 'אני עושה בתוך שלי והרוח היא
מן המלון תלויה כבר בתנאי ההזמנה, גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן שמביאה את העשן' ,מאחר וכידוע ריח עשן
בנוהלי המלון ,בחומרת ההפרעה ובשאלה לט) האריך בדין עישון פסיבי .הוא פסק הסיגריות עובר מהמרפסת לתוך החדר של
אם המלון היה יכול לתקן את המצב ולא שיכול למחות בדבר לא רק שכן שנכנס השני ,ולכן גם אם הדבר נעשה על ידי הרוח,
עשה כן .אין להסיק אותה מעצם דין קוטרא העשן ברשותו משכנו ,כי אם גם במקומות אין בכך כדי להתיר למעשן לבצע את הנזק.
בלבד. השייכים לרבים הזכות בידי כל אחד ד .עשן סיגריות – פסקו המפורש
מהרבים למחות על כך .לדבריו ,יש זכות של האגרות משה
להלכה: על פי הלכה למי שנמצא במקום שבו בנוגע לעשן סיגריות מצינו דברים
א .אורח המעשן במרפסת חדרו באופן אחרים מעשנים למחות בו. מפורשים בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב
שעשן הסיגריות מגיע בפועל לחדר הסמוך וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י סימן יח) .השאלה שנשאל הייתה על עישון
ומצער את המתארח שם ,אינו יכול לטעון סימן רצה) ,לאחר שהאריך בחומרת בבית מדרש במקום שיש אנשים שאינם
'בתוך שלי אני עושה' .ופסק האגרות משה סכנות העישון ,כי 'חלילה לעשן במקומות מסוגלים לסבול את העשן ,והוא פסק
שגם אדם המעשן בביתו חייב להימנע מכך ציבורים' ,משום שגם הריח עצמו נחשב נזק. שאפילו אם אין חשש שיגיעו מחמתו לחולי
כאשר עשנו מגיע לאחרים ומצערם. ו .בין תביעת הרחקת הנזק ממש ,אלא הם מצטערים ממנו ,אסור לעשן
ב .אין צורך להוכיח שנגרם לניזק חולי לתביעת כסף שם.
ממש .גם צער ממשי מן העשן מקנה לו זכות רבי משה פיינשטיין מביא שם את
אלא שצריך להבחין בין שתי שאלות
למחות .ואם מדובר באדם רגיש במיוחד, שונות .התביעה של נחמן להפסיק את מעשהו של רב יוסף ,ומוכיח שאפילו כאשר
נפסק בשולחן ערוך שאף דבר ששאר בני חדירת העשן לחדרו היא תביעה ברורה ההפרעה נובעת מאיסטניסטיות וקפידא
אדם סובלים ,אם ידוע שאותו אדם אינו מדיני נזקי שכנים .אין צורך שייגרם לו של אדם מסוים ,אסור לשכניו לגרום לו את
יכול לסבלו ,אין למזיק חזקה כנגדו. הפסד כספי כדי שיוכל למחות .עצם הצער אותו צער .לאחר מכן הוא כותב ביחס לעשן
ג .אין לדייק ולומר שכל עשן סיגריה והפגיעה בשימוש התקין בחדר מספיקים סיגריות שהדבר חמור עוד יותר ,משום
מזדמן הוא כמו קוטרא שאין לו חזקה. לפי המקורות שנתבארו. שאצל מי שאינו מסוגל לסבול את העשן
השולחן ערוך מגדיר דין זה בעשן תדיר, הנידון כאן הוא מצד חיוב הרחקת הנזק, זהו צער ממש ואף נזק.
ובעשן שאינו תדיר נחלקו המחבר והרמ"א אולם אין ללמוד מכאן זכות לתבוע ממון האגרות משה מוסיף כותב שהמעשנים
אם ניתן למחות לכתחילה. מן המעשן על כל פעם שהעשן חדר לחדר. אסורים לעשן אפילו אם הם נמצאים
ד .בנזקי סיגריות אין צורך להעמיד שאלת חיובי ממון על צער ,ריפוי ברשותם ובביתם ,כאשר העשן עשוי להגיע
את הדין רק על עשן תדיר ,וכמו ונזקי גוף היא סוגיה אחרת .אכן לאחרים ולגרום להם צער ונזק .ודעתו כי
שפסק באגרות משה שעשן האגרות משה עצמו העיר העישון חמור יותר מן הגרמא שבמעשה רב
סיגריות המגיע לאחר שבמקום של חבלה ממש יוסף ,משום שהמעשן עצמו יוצר בפיו את
ומצערו נחשב לנזק אצל כתוצאה מהעישון יש לדון העשן המזיק.
כל בני אדם ואסור ,ואף בחיובי צער וריפוי ,אך אין לפי דבריו ,ברור כי העובדה שזאב עומד
הגדיר את פעולת המעשן זה אותו דין של תביעה במרפסת השייכת לחדרו אינה נותנת לו
כמעשה מזיק חמור יותר על מיעוט תשמיש והנאה היתר להחדיר את עשנו לחדר הסמוך .אם
מגרמא רגילה. מהחדר בבית המלון. העשן מגיע בפועל אל נחמן ומצערו ,יש לו
ה .לכן ,רשאי נחמן ז .זכותו של המתארח זכות לדרוש שהעישון ייעשה במקום אחר
לדרוש מן המעשן שלא במלון או באופן שהעשן לא יגיע אליו.
לעשן באותה מרפסת כל בנידון מלון יש עוד ה .עשן הסיגריות אינו רק נזק של
עוד עשנו נכנס לחדרו. נקודה .נחמן קיבל מן איסטניס
ואף רשאי במידת הצורך המלון זכות להשתמש עוד חשוב להדגיש שאין צורך להעמיד
לפנות להנהלת המלון בחדרו כדרך אורחי את ההיתר למחות דווקא במי שמוגדר
ולדרוש שתסלק את מלון ,ובכלל זה 'איסטניס' מיוחד .האגרות משה כותב
המטרד או תמצא פתרון לשהות בו בלי שעשן סיגריות אצל מי שאינו יכול לסבלו
מעשי. שמעשן מחדר אינו רק 'קפידא ואיסטניסות בעלמא' ,אלא
השמות המופיעים בסיפורי בית הדין – בדויים
