אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
גיליון מס'
348
י"א כסלו תשפ"ז
פרשת ויצא
אך עי' בשע"ת )סי' נט ס"ק ג( שכתב שדברי השו"ע שלא לענות אמן
אחר "הבוחר בעמו ישראל" הכוונה שלא לענות אחר ברכת עצמו, לדעת השו"ע :אין לענות אמן כלל ]אפילו בין הפרקים ,ואפילו אמן
אך אם סיים "הבוחר בעמו ישראל" קודם שסיים הש"ץ ,עונה אחריו שלאחר ברכות "הקל הקדוש" ו"שומע תפילה" ,או ברכות ק"ש[.
אמן ,וכ"כ הגר"א )בביאורו ס"ק יא( בביאור דעת השו"ע "הטעם דעונה לדעת הרמ"א :אמן שלאחר הקל הקדוש ושומע תפילה -יענה
אמן אחר ברכותיו ,הרי זה בור" .וזהו כצד אחד בב"י בביאור דעת אפילו באמצע פרק .ואמן של שאר ברכות -באמצע הפרק לא יענה,
הרא"ש הנ"ל. ובבין הפרקים ,נחלקו הפוסקים אם מותר לענות אמן רק על ברכות
ובבה"ל )שם ד"ה ולא יענה אמן( הכריע להלכה בדעת השו"ע ,שעל ק"ש או על כל הברכות ,ולמעשה נראה שמותר לענות על כל
ברכת "הבוחר בעמו ישראל" לא יענה בכל אופן ,ועל ברכת יוצר הברכות.
המאורות ,לכתחילה יסיים בשווה ,ובדיעבד אם סיים לפני הש"ץ, מקורות והרחבה
יענה אמן .אולם בברכי יוסף )סי' סא ס"ק ב( כתב שלא לענות אמן כתב הסמ"ק )מצוה קד ,הובא בטור סי' סו( שמפסיק לענות אמן של
אחר ברכות הש"ץ כלל ]ומש"כ השו"ע שלא לענות "אחר סיום "הקל הקדוש" ו"שומע תפילה" ,שכן בירושלמי )ברכות פ"ד ה"ו(
הבוחר בעמו ישראל באהבה" ,הוא לאו דווקא ,והוא הדין שאין מבואר שלאמנים אלו יש חשיבות ,כיון שהן סיום ג' ברכות
לענות גם אחר יוצר המאורות[ ,וכן הוא בכה"ח )סי' נט ס"ק כו( ,ובבית ראשונות ואמצעיות )הובא בב"י כאן ,ונפסק בשו"ע סי' קט לעניין התחלת
עובד )אות ג(. שמו"ע באופן שלא יספיק לענות אמנים אלו( ]אמנם בשו"ת הרשב"א )הובא
ולכן ,לכתחילה יש לסיים בשווה עם הש"ץ ,וכמו שכתב הב"י להלן( התיר לענות אמן אחר כל ברכות תפילת י"ח[.
שהמנהג לא לענות אמן אחר ברכות הש"ץ ,אך אם סיים קודם וכתב הב"י )שם ד"ה והא( שהבבלי חולק על כך ,ולכן לא כתבוהו
הש"ץ יש מבני ספרד שנהגו לענות. הפוסקים ,ואכן השו"ע )סי' סו ס"ג( לא הזכיר שמותר לענות אמנים
אך שאר אמנים ,וכגון אמן שאחר ברכות הנהנין או אחר ברכות אלו .אמנם ,הדרכי משה )שם ס"ק ג( פסק כדברי הסמ"ק ,ופסק כן
השחר ,אין לענות לכו"ע ,וכן מוכח מהרמ"א הנ"ל ]אע"פ שלדעת בהג"ה )שם( שעונה אחר הקל הקדוש ושומע תפילה ,אפילו באמצע
הרא"ש אין עניית אמן נחשבת כהפסק ,וכ"כ בשו"ת הרשב"א )ח"ה פרק.
ס"ט( להתיר ,והוא בבאה"ט )סי' סו ס"ק ט( ,ובכה"ח )פלאג'י סי' יח ס"ח(. מש"כ בדעת השו"ע )כ"כ הבא"ח ס"ו ,והכה"ח סי סו ס"ק כג ,וסי' נט ס"ק
ובפרישה )סי' סו ס"ק ג( כתב שלדעת הרא"ש יכול לענות כל אמן כו וכח ,אולם ראה כה"ח פלאג'י סי יח סע' ח-ט(.
באמצע ברכות ק"ש[. מש"כ בדעת הרמ"א בעניין אמן על שאר ברכות -החיי"א )כלל כ
ס"ד( ]וכ"ה בשו"ע הרב )סי' סו ס"ה([ אסר לענות אמן על שאר
הברכות ,והתיר לענות רק אמן על ברכות ק"ש ]בין ששמען
לא יפסיק באמצע ברכות ק"ש ,ואף לא בין הפרקים לענות י"ג
מהש"ץ ובין ששמען מאדם אחר[ ,אך הפמ"ג )סי' נא א"א סק"ג(
מידות עם הציבור.
והרעק"א התירו לענות אמן על כל הברכות בבין הפרקים.
מקור :באזמרה לשמך )גיליון (316הובא מדברי הפוסקים שאין
המשנ"ב )סי' סו ס"ק כג( הביא את דעותיהם ולא הכריע ,אך בסי' נט
להפסיק לאמירת י"ג מידות באמצע ברכות ק"ש ,ונתבאר שם
)ס"ק יח( סתם להיתר ,ואף הקיצוש"ע )סי' טז ס"ב( התיר ,וכ"נ בחזו"א
שאפילו באמצע פסוקי דזמרה אין להפסיק עבורם.
)או"ח סי' כח סק"ג(.
ובמעשה רב )סע' לה( כתב להתיר לענות על כל האמנים אפילו
אין לברך ברכת ברקים ורעמים באמצע ברכות קריאת שמע, באמצע הפרק ]עד שמתחיל "שירה חדשה"[ ,ועי' מה שהשיגו על
אך בין הפרקים ,יברך. דבריו הפעולת שכיר ועוד.
מקור :נחלקו האחרונים בדין השומע רעם או רואה ברק באמצע הרחבה בעניין עניית אמן שאחר ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע -דעת המג"א )סי' סו ס"ק ה( שיפסיק ויברך, כתב בתשובת הרא"ש )כלל ד' סי יט( "וכשאני מגיע לסוף הברכה ,אני
ואף באמצע קריאת שמע ,וכשם שמותר לענות לקדיש ולקדושה, ממהר לסיים לענות אמן אחר ברכת החזן" .וביאר הב"י )סי' נט(
ק"ו ממה שמפסיק לשאול מפני כבוד בשר ודם )והוא עפ"י דברי הרא"ש בטעמו "מפני שהיה רוצה לענות אמן אחר ברכות ק"ש ,ולענות
שהובאו בגיליון הקודם( .וביאר הפמ"ג )א"א על המג"א שם( שיפסיק לברך אחר ברכות עצמו אי אפשר" ,ובהמשך דבריו הוסיף "לא נהגו
על הרעם מחמת שהיא מצוה עוברת ]ועי' רעק"א )שו"ת ח"ג סי' עא( העולם כדברי הרא"ש ,ואינם עונין אמן כלל אחר שום ברכה
מה שנו"נ בדבריו[. מברכות ק"ש".
אולם דעת הבכור שור )ברכות יג ע"א( שאין לברך .שכל מה שהתירו ולמעשה ,נחלקו בזה השו"ע והרמ"א -לדעת השו"ע )סי' נט ס"ד( אין
להפסיק הוא בדברים שבקדושה ,אבל לא יפסיק לברכת רעמים, לענות אמן אחר "הבוחר בעמו ישראל" ,ולדעת הרמ"א )שם ,וכן בסי'
שהוא שבחו של מקום ,אחר שכבר עוסק בשבחו של מקום .וכן הוא סא ס"ג( המנהג לענות אמן .וכתב המשנ"ב )סי' נט ס"ק כה ,סי' סא ס"ק
בא"ר )שם( ובמטה יהודה )סי' נט( והחיד"א )קשר גודל סי' ט אות טו( טז( שיסיים בשווה עם הש"ץ ,וכך לא יצטרך לענות אמן ]וראה
והביא דבריהם בכה"ח )סי' סו ס"ק טז(. באזמרה לשמך )גיליון (333ביאור טעמי הרא"ש והשו"ע[.
ובחיי"א )כלל כ ס"ד( כתב שיפסיק רק בבין הפרקים ,וכן כתב להלכה
העומד בברכות קריאת שמע ,מותר לשמש כ"בעל קורא", במשנ"ב )ס"ק יט( שאין מברכים אלא אם שמע בין הפרקים בלבד.
כשאין אחר שיודע לקרוא .ואם אפשר ,יעשה זאת בין הפרקים
)משנ"ב סי' סו ס"ק כו(.
העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[
ושומע ברכת כהנים -יענה אמן על פסוקי ברכת הכהנים ,אפילו
לכתחילה אין לקרוא לתורה מי שעומד באמצע ברכות קריאת אם הוא באמצע הפרק .אך אמן על ברכת "אשר קדשנו
שמע. בקדושתו "...יענה רק אם הוא בין הפרקים.
]אם הוא הכהן או הלוי היחיד -טוב שיצא מבית הכנסת לפני שיקראו מקור :מבואר בגמ' )ברכות לד( ונפסק בשו"ע )סי' קכח ס"כ( שהש"ץ
לראשון .ואם לא יצא ,נחלקו האחרונים ,ולמעשה אם הוא בבין היה צריך לענות באמצע שמו"ע אמן שאחר פסוקי ברכת כהנים,
הפרקים אפשר להעלותו[. אלא שלמעשה אינו עונה מחשש לטירוף הדעת .ומשמע שפסוקי
הברכה הרי הם כשאר דברים שבקדושה ,וא"כ יש לענות עליהם
אך אם כבר קראו בשמו -לבני ספרד הנוהגים כדעת השו"ע לא
אמן אף באמצע ברכות ק"ש )ובפרט לדעת החרדים שיש מצוה גם על
יעלה ,אך הכרעת המשנ"ב שיעלה ]ואם קראו לו למפטיר ,יעלה
הישראלים ,ראה משנ"ת בזה בגיליון .(289
גם להפטרה[ ,ואם יכול ,יעלה בין הפרקים ,אך לא יעכב הציבור
אולם בעניין עניית אמן על ברכת "אשר קדשנו בקדושתו",
בשביל כך.
מבואר במשנ"ב )שם ס"ק עא( שאין הש"ץ עונה ,כיון שהיא כשאר
באופנים שנתבאר לעיל שעולה ,לא יקרא בלחש עם הבעל קורא,
ברכת המצות שאין עונים באמצע שמו"ע .וא"כ נראה שדינו כשאר
אלא רק יברך את ברכות התורה ]וההפטרה[.
ברכות ,שעונים עליהם רק בין הפרקים.
מקורות הדברים נתבארו באזמרה לשמך גיליון .320
כהן הנמצא באמצע ברכות קריאת שמע ,יגמור את הפרק בו
אם שאלו אותו אם מותר לעשות מעשה מסוים ,ויכול השואל הוא נמצא ,ויישא כפיו.
להיכשל אם לא יענה לו ,מותר לענות לו בדיבור כשאין לו
אפשרות לענות ברמיזה )נתבאר באזמרה לשמך גיליון .(320
העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[ בזמן
שהציבור אומרים "בריך שמיה" ,לא יענה עמהם )שו"ת מהרש"ג
מי שעשה צרכיו באמצע ברכות ק"ש ,ימתין עם ברכת "אשר ח"א סי' נב אות ב(.
יצר" ,ויברכה לאחר התפילה )משנ"ב ס"ק כג(.
העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[ בזמן
העומד באמצע ברכות ק"ש ,ושומע את הציבור אומרים "שמע הגבהת ספר תורה ,לא יאמר "וזאת התורה" עם הציבור ,אלא
ישראל" -לא יאמר עימם שמע ישראל ,אלא יאמר את תיבות ישתחווה מול הספר תורה בשתיקה.
ברכות ק"ש שבהם הוא עומד ,בניגון עם הציבור ,ויניח יד על מקור :דעת הכנה"ג )או"ח ח"ב סי' נא ,הובא בשע"ת סי' קלד סק"ו ,וכן הביאו
העיניים שיהא נראה כאילו קורא ק"ש )משנ"ב סי' סה ס"ק יא ,וראה החיד"א בספרו ברכי יוסף ,סי' קלד ס"ד( שמותר לומר "וזאת התורה"
משנ"ת בזה בגיליון ,318לעניין אמירת שמע ישראל עם הציבור באמצע פסוד"ז(. באמצע אמת ויציב.
אולם להלכה אין להפסיק לצורך כך ,וכפי שפסק החיד"א עצמו
באופנים שיכול לענות ,הדין כן אף אם כבר ענה ענייה זו באותו בספרו קשר גודל )סי' יא סע' כא( וחיים שאל )ח"א סי' סח( ,וכ"פ הכה"ח
יום )התהלה לדוד ס"ק ה נסתפק בזה .אמנם מסתימת השו"ע והרמ"א שלא )סי' קלד סק"כ( ,ועי' בבא"ח )שנה ב פרשת תולדות סע' טז(.
חילקו ,נראה שאין חילוק בדבר ,ובפרט למשנ"ת שהטעם שמותר לענות קדושה
וברכו באמצע ברכות ק"ש הוא משום כבודו של מקום ,נראה שאין לחלק(.
העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[
בזמן קריאת התורה ,אינו חייב להפסיק ולשמוע את קריאת
התורה ,אך אם רוצה ,רשאי.
בכל האופנים )שהתבארו לעיל( שמותר לענות על דברים שבקדושה מקור :מובא בלקט יושר )עמ' יח( "פעם אחת בשבת נתאחר לבוא
באמצע ברכות ק"ש ,נראה מסתימת הפוסקים שאין זה רק לבית הכנסת שלו ,והיה מפסיק בקריאת שמע בין הפרקים ,עד
"היתר" לענות ,אלא זהו "חיוב" לענות .אולם אם הענייה שקורא החזן כל הסדרא" .אולם בגיליון 322התבאר לענין שמיעת
מפריעה לתפילה ,נראה שיש לסמוך על הפוסקים הסוברים שאינו קריאת התורה באמצע פסוד"ז ,שאינו חייב להפסיק ולשמוע ,משום
חייב לענות באמצע ברכות ק"ש )ונתבאר בהרחבה באזמרה לשמך גיליון .(316 שקריאת התורה היא חובת ציבור )ועי' משנ"ת בזה בגיליון .(184
הגיליון הודפס ע"י שלוחות קו בית ההוראה
0733-260-800
6191265@gmail.com להאזנה ,הקישו 18בקו בית ההוראה
