gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪348‬‬ ‫י"א כסלו תשפ"ז‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫אך עי' בשע"ת )סי' נט ס"ק ג( שכתב שדברי השו"ע שלא לענות אמן‬ ‫אחר "הבוחר בעמו ישראל" הכוונה שלא לענות אחר ברכת עצמו‪,‬‬ ‫לדעת השו"ע‪ :‬אין לענות אמן כלל ]אפילו בין הפרקים‪ ,‬ואפילו אמן‬ ‫אך אם סיים "הבוחר בעמו ישראל" קודם שסיים הש"ץ‪ ,‬עונה אחריו‬ ‫שלאחר ברכות "הקל הקדוש" ו"שומע תפילה"‪ ,‬או ברכות ק"ש[‪.‬‬ ‫אמן‪ ,‬וכ"כ הגר"א )בביאורו ס"ק יא( בביאור דעת השו"ע "הטעם דעונה‬ ‫לדעת הרמ"א‪ :‬אמן שלאחר הקל הקדוש ושומע תפילה ‪ -‬יענה‬ ‫אמן אחר ברכותיו‪ ,‬הרי זה בור"‪ .‬וזהו כצד אחד בב"י בביאור דעת‬ ‫אפילו באמצע פרק‪ .‬ואמן של שאר ברכות ‪ -‬באמצע הפרק לא יענה‪,‬‬ ‫הרא"ש הנ"ל‪.‬‬ ‫ובבין הפרקים‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם מותר לענות אמן רק על ברכות‬ ‫ובבה"ל )שם ד"ה ולא יענה אמן( הכריע להלכה בדעת השו"ע‪ ,‬שעל‬ ‫ק"ש או על כל הברכות‪ ,‬ולמעשה נראה שמותר לענות על כל‬ ‫ברכת "הבוחר בעמו ישראל" לא יענה בכל אופן‪ ,‬ועל ברכת יוצר‬ ‫הברכות‪.‬‬ ‫המאורות‪ ,‬לכתחילה יסיים בשווה‪ ,‬ובדיעבד אם סיים לפני הש"ץ‪,‬‬ ‫מקורות והרחבה‬ ‫יענה אמן‪ .‬אולם בברכי יוסף )סי' סא ס"ק ב( כתב שלא לענות אמן‬ ‫כתב הסמ"ק )מצוה קד‪ ,‬הובא בטור סי' סו( שמפסיק לענות אמן של‬ ‫אחר ברכות הש"ץ כלל ]ומש"כ השו"ע שלא לענות "אחר סיום‬ ‫"הקל הקדוש" ו"שומע תפילה"‪ ,‬שכן בירושלמי )ברכות פ"ד ה"ו(‬ ‫הבוחר בעמו ישראל באהבה"‪ ,‬הוא לאו דווקא‪ ,‬והוא הדין שאין‬ ‫מבואר שלאמנים אלו יש חשיבות‪ ,‬כיון שהן סיום ג' ברכות‬ ‫לענות גם אחר יוצר המאורות[‪ ,‬וכן הוא בכה"ח )סי' נט ס"ק כו(‪ ,‬ובבית‬ ‫ראשונות ואמצעיות )הובא בב"י כאן‪ ,‬ונפסק בשו"ע סי' קט לעניין התחלת‬ ‫עובד )אות ג(‪.‬‬ ‫שמו"ע באופן שלא יספיק לענות אמנים אלו( ]אמנם בשו"ת הרשב"א )הובא‬ ‫ולכן‪ ,‬לכתחילה יש לסיים בשווה עם הש"ץ‪ ,‬וכמו שכתב הב"י‬ ‫להלן( התיר לענות אמן אחר כל ברכות תפילת י"ח[‪.‬‬ ‫שהמנהג לא לענות אמן אחר ברכות הש"ץ‪ ,‬אך אם סיים קודם‬ ‫וכתב הב"י )שם ד"ה והא( שהבבלי חולק על כך‪ ,‬ולכן לא כתבוהו‬ ‫הש"ץ יש מבני ספרד שנהגו לענות‪.‬‬ ‫הפוסקים‪ ,‬ואכן השו"ע )סי' סו ס"ג( לא הזכיר שמותר לענות אמנים‬ ‫אך שאר אמנים‪ ,‬וכגון אמן שאחר ברכות הנהנין או אחר ברכות‬ ‫אלו‪ .‬אמנם‪ ,‬הדרכי משה )שם ס"ק ג( פסק כדברי הסמ"ק‪ ,‬ופסק כן‬ ‫השחר‪ ,‬אין לענות לכו"ע‪ ,‬וכן מוכח מהרמ"א הנ"ל ]אע"פ שלדעת‬ ‫בהג"ה )שם( שעונה אחר הקל הקדוש ושומע תפילה‪ ,‬אפילו באמצע‬ ‫הרא"ש אין עניית אמן נחשבת כהפסק‪ ,‬וכ"כ בשו"ת הרשב"א )ח"ה‬ ‫פרק‪.‬‬ ‫ס"ט( להתיר‪ ,‬והוא בבאה"ט )סי' סו ס"ק ט(‪ ,‬ובכה"ח )פלאג'י סי' יח ס"ח(‪.‬‬ ‫מש"כ בדעת השו"ע )כ"כ הבא"ח ס"ו‪ ,‬והכה"ח סי סו ס"ק כג‪ ,‬וסי' נט ס"ק‬ ‫ובפרישה )סי' סו ס"ק ג( כתב שלדעת הרא"ש יכול לענות כל אמן‬ ‫כו וכח‪ ,‬אולם ראה כה"ח פלאג'י סי יח סע' ח‪-‬ט(‪.‬‬ ‫באמצע ברכות ק"ש[‪.‬‬ ‫מש"כ בדעת הרמ"א בעניין אמן על שאר ברכות ‪ -‬החיי"א )כלל כ‬ ‫ס"ד( ]וכ"ה בשו"ע הרב )סי' סו ס"ה([ אסר לענות אמן על שאר‬ ‫הברכות‪ ,‬והתיר לענות רק אמן על ברכות ק"ש ]בין ששמען‬ ‫לא יפסיק באמצע ברכות ק"ש‪ ,‬ואף לא בין הפרקים לענות י"ג‬ ‫מהש"ץ ובין ששמען מאדם אחר[‪ ,‬אך הפמ"ג )סי' נא א"א סק"ג(‬ ‫מידות עם הציבור‪.‬‬ ‫והרעק"א התירו לענות אמן על כל הברכות בבין הפרקים‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬באזמרה לשמך )גיליון ‪ (316‬הובא מדברי הפוסקים שאין‬ ‫המשנ"ב )סי' סו ס"ק כג( הביא את דעותיהם ולא הכריע‪ ,‬אך בסי' נט‬ ‫להפסיק לאמירת י"ג מידות באמצע ברכות ק"ש‪ ,‬ונתבאר שם‬ ‫)ס"ק יח( סתם להיתר‪ ,‬ואף הקיצוש"ע )סי' טז ס"ב( התיר‪ ,‬וכ"נ בחזו"א‬ ‫שאפילו באמצע פסוקי דזמרה אין להפסיק עבורם‪.‬‬ ‫)או"ח סי' כח סק"ג(‪.‬‬ ‫ובמעשה רב )סע' לה( כתב להתיר לענות על כל האמנים אפילו‬ ‫אין לברך ברכת ברקים ורעמים באמצע ברכות קריאת שמע‪,‬‬ ‫באמצע הפרק ]עד שמתחיל "שירה חדשה"[‪ ,‬ועי' מה שהשיגו על‬ ‫אך בין הפרקים‪ ,‬יברך‪.‬‬ ‫דבריו הפעולת שכיר ועוד‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬נחלקו האחרונים בדין השומע רעם או רואה ברק באמצע‬ ‫הרחבה בעניין עניית אמן שאחר ברכות קריאת שמע‬ ‫ברכות קריאת שמע ‪ -‬דעת המג"א )סי' סו ס"ק ה( שיפסיק ויברך‪,‬‬ ‫כתב בתשובת הרא"ש )כלל ד' סי יט( "וכשאני מגיע לסוף הברכה‪ ,‬אני‬ ‫ואף באמצע קריאת שמע‪ ,‬וכשם שמותר לענות לקדיש ולקדושה‪,‬‬ ‫ממהר לסיים לענות אמן אחר ברכת החזן"‪ .‬וביאר הב"י )סי' נט(‬ ‫ק"ו ממה שמפסיק לשאול מפני כבוד בשר ודם )והוא עפ"י דברי הרא"ש‬ ‫בטעמו "מפני שהיה רוצה לענות אמן אחר ברכות ק"ש‪ ,‬ולענות‬ ‫שהובאו בגיליון הקודם(‪ .‬וביאר הפמ"ג )א"א על המג"א שם( שיפסיק לברך‬ ‫אחר ברכות עצמו אי אפשר"‪ ,‬ובהמשך דבריו הוסיף "לא נהגו‬ ‫על הרעם מחמת שהיא מצוה עוברת ]ועי' רעק"א )שו"ת ח"ג סי' עא(‬ ‫העולם כדברי הרא"ש‪ ,‬ואינם עונין אמן כלל אחר שום ברכה‬ ‫מה שנו"נ בדבריו[‪.‬‬ ‫מברכות ק"ש"‪.‬‬ ‫אולם דעת הבכור שור )ברכות יג ע"א( שאין לברך‪ .‬שכל מה שהתירו‬ ‫ולמעשה‪ ,‬נחלקו בזה השו"ע והרמ"א ‪ -‬לדעת השו"ע )סי' נט ס"ד( אין‬ ‫להפסיק הוא בדברים שבקדושה‪ ,‬אבל לא יפסיק לברכת רעמים‪,‬‬ ‫לענות אמן אחר "הבוחר בעמו ישראל"‪ ,‬ולדעת הרמ"א )שם‪ ,‬וכן בסי'‬ ‫שהוא שבחו של מקום‪ ,‬אחר שכבר עוסק בשבחו של מקום‪ .‬וכן הוא‬ ‫סא ס"ג( המנהג לענות אמן‪ .‬וכתב המשנ"ב )סי' נט ס"ק כה‪ ,‬סי' סא ס"ק‬ ‫בא"ר )שם( ובמטה יהודה )סי' נט( והחיד"א )קשר גודל סי' ט אות טו(‬ ‫טז( שיסיים בשווה עם הש"ץ‪ ,‬וכך לא יצטרך לענות אמן ]וראה‬ ‫והביא דבריהם בכה"ח )סי' סו ס"ק טז(‪.‬‬ ‫באזמרה לשמך )גיליון ‪ (333‬ביאור טעמי הרא"ש והשו"ע[‪.‬‬ ‫ובחיי"א )כלל כ ס"ד( כתב שיפסיק רק בבין הפרקים‪ ,‬וכן כתב להלכה‬ ‫העומד בברכות קריאת שמע‪ ,‬מותר לשמש כ"בעל קורא"‪,‬‬ ‫במשנ"ב )ס"ק יט( שאין מברכים אלא אם שמע בין הפרקים בלבד‪.‬‬ ‫כשאין אחר שיודע לקרוא‪ .‬ואם אפשר‪ ,‬יעשה זאת בין הפרקים‬ ‫)משנ"ב סי' סו ס"ק כו(‪.‬‬ ‫העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[‬ ‫ושומע ברכת כהנים ‪ -‬יענה אמן על פסוקי ברכת הכהנים‪ ,‬אפילו‬ ‫לכתחילה אין לקרוא לתורה מי שעומד באמצע ברכות קריאת‬ ‫אם הוא באמצע הפרק‪ .‬אך אמן על ברכת "אשר קדשנו‬ ‫שמע‪.‬‬ ‫בקדושתו‪ "...‬יענה רק אם הוא בין הפרקים‪.‬‬ ‫]אם הוא הכהן או הלוי היחיד ‪ -‬טוב שיצא מבית הכנסת לפני שיקראו‬ ‫מקור‪ :‬מבואר בגמ' )ברכות לד( ונפסק בשו"ע )סי' קכח ס"כ( שהש"ץ‬ ‫לראשון‪ .‬ואם לא יצא‪ ,‬נחלקו האחרונים‪ ,‬ולמעשה אם הוא בבין‬ ‫היה צריך לענות באמצע שמו"ע אמן שאחר פסוקי ברכת כהנים‪,‬‬ ‫הפרקים אפשר להעלותו[‪.‬‬ ‫אלא שלמעשה אינו עונה מחשש לטירוף הדעת‪ .‬ומשמע שפסוקי‬ ‫הברכה הרי הם כשאר דברים שבקדושה‪ ,‬וא"כ יש לענות עליהם‬ ‫אך אם כבר קראו בשמו ‪ -‬לבני ספרד הנוהגים כדעת השו"ע לא‬ ‫אמן אף באמצע ברכות ק"ש )ובפרט לדעת החרדים שיש מצוה גם על‬ ‫יעלה‪ ,‬אך הכרעת המשנ"ב שיעלה ]ואם קראו לו למפטיר‪ ,‬יעלה‬ ‫הישראלים‪ ,‬ראה משנ"ת בזה בגיליון ‪.(289‬‬ ‫גם להפטרה[‪ ,‬ואם יכול‪ ,‬יעלה בין הפרקים‪ ,‬אך לא יעכב הציבור‬ ‫אולם בעניין עניית אמן על ברכת "אשר קדשנו בקדושתו"‪,‬‬ ‫בשביל כך‪.‬‬ ‫מבואר במשנ"ב )שם ס"ק עא( שאין הש"ץ עונה‪ ,‬כיון שהיא כשאר‬ ‫באופנים שנתבאר לעיל שעולה‪ ,‬לא יקרא בלחש עם הבעל קורא‪,‬‬ ‫ברכת המצות שאין עונים באמצע שמו"ע‪ .‬וא"כ נראה שדינו כשאר‬ ‫אלא רק יברך את ברכות התורה ]וההפטרה[‪.‬‬ ‫ברכות‪ ,‬שעונים עליהם רק בין הפרקים‪.‬‬ ‫מקורות הדברים נתבארו באזמרה לשמך גיליון ‪.320‬‬ ‫כהן הנמצא באמצע ברכות קריאת שמע‪ ,‬יגמור את הפרק בו‬ ‫אם שאלו אותו אם מותר לעשות מעשה מסוים‪ ,‬ויכול השואל‬ ‫הוא נמצא‪ ,‬ויישא כפיו‪.‬‬ ‫להיכשל אם לא יענה לו‪ ,‬מותר לענות לו בדיבור כשאין לו‬ ‫אפשרות לענות ברמיזה )נתבאר באזמרה לשמך גיליון ‪.(320‬‬ ‫העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[ בזמן‬ ‫שהציבור אומרים "בריך שמיה"‪ ,‬לא יענה עמהם )שו"ת מהרש"ג‬ ‫מי שעשה צרכיו באמצע ברכות ק"ש‪ ,‬ימתין עם ברכת "אשר‬ ‫ח"א סי' נב אות ב(‪.‬‬ ‫יצר"‪ ,‬ויברכה לאחר התפילה )משנ"ב ס"ק כג(‪.‬‬ ‫העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[ בזמן‬ ‫העומד באמצע ברכות ק"ש‪ ,‬ושומע את הציבור אומרים "שמע‬ ‫הגבהת ספר תורה‪ ,‬לא יאמר "וזאת התורה" עם הציבור‪ ,‬אלא‬ ‫ישראל" ‪ -‬לא יאמר עימם שמע ישראל‪ ,‬אלא יאמר את תיבות‬ ‫ישתחווה מול הספר תורה בשתיקה‪.‬‬ ‫ברכות ק"ש שבהם הוא עומד‪ ,‬בניגון עם הציבור‪ ,‬ויניח יד על‬ ‫מקור‪ :‬דעת הכנה"ג )או"ח ח"ב סי' נא‪ ,‬הובא בשע"ת סי' קלד סק"ו‪ ,‬וכן הביאו‬ ‫העיניים שיהא נראה כאילו קורא ק"ש )משנ"ב סי' סה ס"ק יא‪ ,‬וראה‬ ‫החיד"א בספרו ברכי יוסף‪ ,‬סי' קלד ס"ד( שמותר לומר "וזאת התורה"‬ ‫משנ"ת בזה בגיליון ‪ ,318‬לעניין אמירת שמע ישראל עם הציבור באמצע פסוד"ז(‪.‬‬ ‫באמצע אמת ויציב‪.‬‬ ‫אולם להלכה אין להפסיק לצורך כך‪ ,‬וכפי שפסק החיד"א עצמו‬ ‫באופנים שיכול לענות‪ ,‬הדין כן אף אם כבר ענה ענייה זו באותו‬ ‫בספרו קשר גודל )סי' יא סע' כא( וחיים שאל )ח"א סי' סח(‪ ,‬וכ"פ הכה"ח‬ ‫יום )התהלה לדוד ס"ק ה נסתפק בזה‪ .‬אמנם מסתימת השו"ע והרמ"א שלא‬ ‫)סי' קלד סק"כ(‪ ,‬ועי' בבא"ח )שנה ב פרשת תולדות סע' טז(‪.‬‬ ‫חילקו‪ ,‬נראה שאין חילוק בדבר‪ ,‬ובפרט למשנ"ת שהטעם שמותר לענות קדושה‬ ‫וברכו באמצע ברכות ק"ש הוא משום כבודו של מקום‪ ,‬נראה שאין לחלק(‪.‬‬ ‫העומד בברכות קריאת שמע ]באמצע פרק או בין הפרקים[‬ ‫בזמן קריאת התורה‪ ,‬אינו חייב להפסיק ולשמוע את קריאת‬ ‫התורה‪ ,‬אך אם רוצה‪ ,‬רשאי‪.‬‬ ‫בכל האופנים )שהתבארו לעיל( שמותר לענות על דברים שבקדושה‬ ‫מקור‪ :‬מובא בלקט יושר )עמ' יח( "פעם אחת בשבת נתאחר לבוא‬ ‫באמצע ברכות ק"ש‪ ,‬נראה מסתימת הפוסקים שאין זה רק‬ ‫לבית הכנסת שלו‪ ,‬והיה מפסיק בקריאת שמע בין הפרקים‪ ,‬עד‬ ‫"היתר" לענות‪ ,‬אלא זהו "חיוב" לענות‪ .‬אולם אם הענייה‬ ‫שקורא החזן כל הסדרא"‪ .‬אולם בגיליון ‪ 322‬התבאר לענין שמיעת‬ ‫מפריעה לתפילה‪ ,‬נראה שיש לסמוך על הפוסקים הסוברים שאינו‬ ‫קריאת התורה באמצע פסוד"ז‪ ,‬שאינו חייב להפסיק ולשמוע‪ ,‬משום‬ ‫חייב לענות באמצע ברכות ק"ש )ונתבאר בהרחבה באזמרה לשמך גיליון ‪.(316‬‬ ‫שקריאת התורה היא חובת ציבור )ועי' משנ"ת בזה בגיליון ‪.(184‬‬ ‫הגיליון הודפס ע"י‬ ‫שלוחות קו בית ההוראה‬ ‫‪0733-260-800‬‬ ‫‪6191265@gmail.com‬‬ ‫להאזנה‪ ,‬הקישו ‪ 18‬בקו בית ההוראה‬