בשבילי דשא · Beshvilei Deshe
הטקסט של גיליון זה
בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת וישלח
יומא יג. יום א'
יומא יג: יום ב'
גליון שכ"ב שנה ז' יומא יד. יום ג'
יומא יד: יום ד'
פרשת ויצא
חזרה יום ה'
תשפ"ז קו יודעי תורתך
02.649.33.62
בשבילי המערכת מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
ֱאמּונָ ה ִהיא ְּכ ֶׁש ֲאנִ י ֵמ ִבין ?
את אכזבתו .זה מה שראו אין ידוע מי היה נרגש יותר ההודאה – בלתי לה' לבדו יעקב אבינו כובש דרך לתשובה
הילדים? ברזים וספרים? מהיום המיוחל שסוף סוף
מדרגות ונורות?! בא ,האם ילדי הכיתה שיום ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ויפגע במקום וילן שם (כח ,יא).
"וילדים" ,ניסה בכל זאת, הטיול הגדול הגיע -או שמא ה' על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת
"האם לא ניסיתם להקשיב המלמד עצמו ,שהיטב ידע כי ואמרו ז"ל (ברש"י שם) שעבר על המקום ויהיב
לדברי החכמה ,האם לא 'טיול' זה אינו ככל הנסיעות. (כט ,לה). דעתיה מהדר מיד בא לקראתו .הענין הוא
ניסיתם להבין משהו ממה מה שהילדים עומדים לראות פירש"י ,אודה את ה' – שנטלתי יותר אשר באמת יעקב אבינו ע"ה שהיה מובחר
שלמדו התלמידים?" היום ,ייחרת בנפשם לנצח.
מחלקי ,מעתה יש לי להודות .ובפשטות שבאבות ,ולא התפלל במקום שהתפללו
שקט השתרר לרגע ,שקט ביום האתמול נשלחו פתקים
שלפני הסערה... לכל ההורים ,כי מחר בעזרת נראה מדברי רש"י דלא הודתה אלא על אבותיו ,היה לפי בחינתו וקדושתו עבירה
צעקו חכמה?!" "דברי השם ,יזכו התלמידים לנסוע חלקה הנוסף ,ואפשר לומר בזה דבאמת גדולה .אבל הענין הוא כי 'האבות סימן
במקהלה ,כמעט כל התלמידים אל הישיבה הגדולה ,להביט גם על שלוש הבנים הראשונים הודתה, לבנים' (תנחומא פ' לך לך ט) ,ויעקב אבינו ע"ה
הצעירים" ,אילו דברי חכמה, על הלומדים ,לחוש את בעוד שלא היה נולד שום יהודי עשה דרך
האווירה המיוחדת השוררת אלא שהיתה הודאתה על תועלת עצמה
אי אפשר להבין מה הם ומסלול לתשובה ,כי ראה שבלא תשובה אי
מדברים! אין שום הסבר ,שום בהיכל ה', ומעלתה בעיני יעקב ,בראובן אמרה 'עתה
קשר בין מילה אחת לרעותה, אין ספק ,כי זהו 'טיול' ראוי יאהבני אישי' ,בשמעון 'כי שמע ה' כי אפשר לבניו שיתקיימו .והתשובה באמת
האלו הם דברי חכמה?!" לשמו ,וודאי תקלוט נפשם שנואה אנוכי' ,ובלוי 'הפעם ילוה אישי אלי'. קשה לאחר שכבר נאחז בחבלי היצר ,אולם
והמלמד הנואש ,פכר ידיו .וכי הצעירה של הילדים את הוא פעל ועשה בשמים ממעל המסלול
אש התורה הבוערת בהיכל אך בבן הרביעי הודתה רק על עצם הולדת
מה ציפה מילדים בני שבע, ההוא ,דהיינו שעבר על המקום ההוא וזה
שיבינו את מה שלומדים הישיבה. הבן ,ולא הכניסה את תועלת עצמה בכלל
וכעת ,צועדים הם בסך, ההודאה ,ואמרה 'הפעם אודה את ה'' ,בלתי בחינת עבירה לפי ערך קדושתו ,וכד יהיב
עטורי שיבה מתעקשים
להבין ,וכי יש סיכוי בעולם משימים פניהם לפתח ההיכל, לה' לבדו .ויש להוסיף על פי מה דאיתא דעתיה למהדר היינו בחינת תשובה ,מיד
שיבינו דברי 'קצות' ,שישכילו והמלמד מסביר :ילדים יקרים, בא לקראתו ,כי 'הבא ליטהר מסייעין אותו'
כשנכנסים אל הישיבה עושים בגמ' (ברכות יז' ,).נשים במאי זכיין ,באקרויי
בנתיבות המשפט? (שבת קד .).וכאשר בא לאדם הרהור תשובה
⋅ זאת ביראת הכבוד ,נכנסים בנייהו לבי כנישתא ,ובאתנויי גברייהו בי
בלא קול ,אין מרעישים ,אין רבנן ,ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן'. יכול לעשות תשובה שלימה ,והפועל
הביטו סביבכם ,אל השמים, משתוללים כדי שחלילה לא הראשון לזה היה יעקב אבינו כנ"ל .ובניו
אל הארץ ,אל מעוף הציפור נגרום לביטול תורה אצל דבשלושת הבנים הראשונים הודתה לאה
ואל יופי הפרי .וכי נוכל להבין אחריו מיד לאחר מתן תורה הסכימו דעתם
מחזיקי העולם. על השלמת חלקה ביעקב בעלה מצד זכות
את גודל החכמה המרכיבה את "הישיבה" ,הסביר המלמד,
לעשות מעשה הידוע ,להורות תשובה
העולם? האם נוכל להשכיל 'נטרי לגברייהו' ,אך בבן הרביעי הודתה על
"היא מקום שבה לומדים את לרבים גם בחטא גדול כזה ,והכל היה לכוונה
ולקלוט את סודות הבריאה? עצם הולדת הבן ,דאין אשה אלא לבנים.
החכמה הכי גדולה ,חכמת טובה .ורק המה היו יכולים לעשות המסלול
כיצד פועלת האש ,איננו האלוקים ,שם מקבלים הבנה (נחלת דן)
מבינים .כיצד הופכים טיפות הזה .באשר שנזדככו מאוד במעמד הקדוש
בדקויות הרגישות ביותר, והרשימה הראשונה שרשם יעקב אבינו ע"ה
מים לגושי קרח או לאדים לא הסוגיות את ומפענחים יוסף מקשר את הישועות של מעלה
מורגשים ,איננו מבינים .כיצד הקשות שבש"ס". (הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל) ודעהו.
מבצבץ עלה ירוק מבינותיו ועיני הילדים ,פנסים.
מטה
של גלעין נרקב ,איננו מבינים. הם עומדים לראות ישיבה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב פרנסה בריוח מסייע בעבודת השי"ת
ואת דרכי הבורא יתברך ,את אמיתית מהי!
דרכי השגחתו ,אותן ננסה אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי (ל, אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה
שעה ומחצה הסתובבו הילדים כה).
להבין?! בשקט. הישיבה, בבניין אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד
"ציפית לישועה?" דורשים הביטו בהשתאות על התקרה ופירש"י' :משנולד שטנו של עשיו שנאמר ללבוש וגו' והאבן הזאת וגו' יהיה בית
מאתנו .לצפות ,לא להרפות, הגדולה המוארת ,חטפו מבט
אפילו שאין הישועה נראית והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית אלוקים (כח ,כ – כב).
נדהם אל ארונות הספרים
באופק ,אפילו שנדמה כי הבלויים ,נפעמו לראות קהל עשיו לקש ,אש בלא להבה אינו שולט כידוע ,שעיקר המעכב אצל האדם ומונע
אפסו התקוות. עצום המרעיש בקול נעים, למרחוק ,משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ממנו להשיג שלימות בעבדות ה' להיות
אבל המוח שלנו אינו מבין, חלקם אף תפסו מקום מושב ורצה לשוב' עי"ש .ויש להבין הלא הבטחון בבחינת הולך במדריגות ,הוא מחמת עסק
כיצד ניתן לקוות לישועה, בין הלומדים ,מנסים להקשיב
והרי כל דרכי הטבע מורים לדברי החכמה שנדברו שם,
בהקב"ה יתכן להיות תמיד ,ועוד הלא עול הפרנסה והריחיים על צווארו שטורדים
ומראים על דלת נעולה ,על לאחר שעה ומחצה של עונג, אשר בלא להבה גם כן שורף הקש .אלא אותו ,ומחמתם צריך להשקיע רב זמנו
מחסום בלתי עביר! הגיע הזמן לשוב אל תלמוד הענין בזה ,כי בית יעקב אש ,שאינו שולט ומרצו במחשבה ובמעשה להביא טרף
אבל יהודי יקר ,הבורא יתברך התורה. למרחוק הוא הכוח לישועה של מטה ,אבל לביתו ,ולבו בל עמו לעסק עבודת ה'.
מבקש ממך ,צפה לישועה! למלמד ,היה זה זמן סיכום,
אל תשאל שאלות! אל תנסה בית יוסף להבה השולט למרחוק מלמעלה, ועל זה ביקש יעקב אבינו ע"ה' ,אם יהיה
רצה לשמוע את התרשמות
לעזור לי במציאת פתרונות! התלמידים ,ביקש לשמוע את היינו כי יוסף עשה את הישועה של מעלה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי
אינך מבין כיצד תבוא רשמיהם מהחוויה המדהימה. כביכול להיות התקשרות בישועה של מטה, הולך' ,להיות הולך מחיל אל חיל בעבודת
הישועה?! ומי ביקש ממך והילדים -לא אכזבו... כענין ויושע ה' את ישראל ,עם ישראל יחד.
להבין את חכמת הבורא ,והרי השי"ת' ,ונתן לי לחם לאכול' וגו' ,שתהיה
"כמה נורות חשמל יש שם, וזהו הזוה"ק (ח"א דף קצו) 'מאי אברך קשירו
מוח האדם אינו אלא כגודל כף בחיי לא ראיתי כה רבים!" פרנסתי מצויה אצלי בנקל ובלא טירחה
היד הקמוצה -ואילו הבורא צעק הראשון בהתלהבות. דאתקשר שמשא בסיהרא וכו' ובגין דא כלא המונעת מעסק העבודה .הנה בזה אוכל
אין לו סוף ולא גבול! "כן ,וכמה אנשים גדולים, ברזא עילאה איהו וכו' ,יוסף זכה למלכותא לזכות ,אשר 'האבן הזאת' ,היצר הרע
האם בן אנוש יוכל להבין דרכי כולם מדברים ולומדים בקולי דלעילא ולמלכותא דלתתא עי"ש .זהו הענין שנקרא אבן כדאיתא (קידושין ל' :):אם אבן
הבורא הנסתרות? קולות" ,הגיב השני. אצל יעקב ,כי כל זמן שהיה נוגע לישועתו הוא נימוח' ,גם הוא 'יהיה בית אלוקים',
אמונה אינה כשאנחנו מבינים "המדרגות "הסטנדרים",
שהבורא מסדר את העניינים, בחוץ"" ,ראש הישיבה"" ,כמה בלבד לא איכפת ליה ,רק משנולד יוסף ויוכל לעבוד את השי"ת בבחינת בכל לבבך
דווקא מתחילה אמונה ברזים"" ,ספרים ישנים", בטח בהקב"ה ,כלומר במה שנוגע ישועתו בשני יצריך ,בין ביצר הטוב ובין ביצר הרע,
כשההבנה נגמרת! "בחורים שמחים" .בליל להקדוש ברוך הוא ישועה של מעלה ואז שיתהפך גם היצר הרע לטוב ויהיה לבית
ושם ,דווקא שם ,מתחילים הקולות נשמע עד מעבר (אמרי שאול) רצה לשוב . (נחלת דן) אלוקים.
הניסים והנפלאות. לדלת הכיתה.
דווקא שם מתגלה האור הגנוז! המלמד ,לא ידע כיצד לבלוע (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי רבוה"ק בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הרב שמואל קרימלובסקי
הפסקה לדברים שבקדושה באמצע שמונה עשרה (יב)
הראנו ה' חסדך א .חכמים תקנו שלאחר סיום השמו"ע אומר פסוק יהיו לרצון אמרי פי והגיון
לבי לפניך ה' צורי וגואליא.
כל דעביד רחמנא לטב עביד לכאורה אם מאתו לא תצא הרעות ,למה לא יהי'
ב .סיים ברכת המברך את עמו ישראל בשלום ,לדעת השו"עב אין להפסיק
ג"כ בהתגלות .ונ"ל כי בהיות ,אם לפי הפשעים והעונות חלילה אין האדם ראוי
לטובה ,רק הוא מצד הרחמים לפנים משוה"ד ,אזי הטובה באה לו בדרך הסתר, כלל בין שמו"ע לפסוק יהיו לרצון ,ולפיכך יאמר מיד הפסוק יהיו לרצון
למען לא יתברך האדם בלבבו ,כי בא לו בשכרו .ולא יהי' מעשיו זכאים בעיניו .וכמו אמרי פי וגו' ורק אח"כ יאמר אלקי נצור ,לדעת הרמ"אג מעיקר הדין מותר
למשל האב ,אם אין בנו מתנהג בדרך ישרה ,אף כי משתדל לטובתו כרחם אב על להפסיק בתחנונים גם קודם שאומר יהיו לרצון ,ויאמר יהיו לרצון וגו'
בנים ,אבל אינו מראה זאת לעיניו ,למען יטיב דרכו .וי"ל זהו פי' הכתוב על כל לאחר שגמר אלקי נצור.
פשעים תכסה אהבה .ר"ל אף כי הקב"ה חונן ונותן ,אעפ"י שאינו כדאי ואינו אלא דלכתחילה יש לחוש גם לדעת השו"ע ולומר פסוק יהיו לרצון קודם
הגון ,רק משום הבוחר בעמו ישראל באהבה .אבל מפני הפשעים תכסה אהבה, אלקי נצור ,ולחזור ולאומרו בסיום אלקי נצור קודם עושה שלוםד.
היינו מפני זה אין הטובה בפרסום ,רק אהבה מוסתרת ,ובאמת על זה אנו מבקשים
הראנו ה' חסדך שנזכה לחסד בהתגלות ויקוים בנו במהרה כי עין בעין יראו וגו'. ג .המאריך בתפילתו והוא אוחז באלקי נצור והש"צ מגיע לקדושה וכיו"ב
(אמרי שאול -פתגמי אורייתא) לכתחילה יקצר באמירת אלקי נצור ויאמר רק את הפסוק יהיו לרצון ,ויפסע
לאחוריו קודם שעונה לדברים שבקדושהה ,ואם אי אפשר לו לקצר (או שלא
הנהגת ה' הטובה שם לבו עד שהש"צ הגיע לקדושה שצריך לעמוד במקומו) מפסיק לדברים שבקדושה
וכדלהלן.
רבינו שואל שאלה פשוטה אם אכן ,ובודאי שכך הוא שכל מעשה ה'
כולם לטובה מפני מה הדבר מוסתר ולא נראה לעיני בשר .וכיון ששאלה ד .הפסקה לדברים שבקדושה – לדעת השו"ע לפני אמירת יהיו לרצון וגו' לא
זו פשוטה היא הרי היא נשאלת מפי רבים אלא שכל אחד שואל אותה יפסיק ,ולאחר אמירת יהיו לרצון מפסיק לאותם דברים שבקדושה שמפסיק
בסגנון אחר .ישנם השואלים מנקודת מבט שאנחנו רואים בעינינו שיש עבורם בק"ש וברכותיהו ,ולדעת הרמ"א גם אם לא אמר עדיין יהיו לרצון
רע בעולם א"כ קשה מי הוא זה שמתערב בהנהגת העולם ושותל דברים מפסיק לדברים שבקדושה ,וראה בהערהז ,אלא דלכתחילה יקדים אמירת
רעים בתוכו כי הרי בודאי שלא ה' עושה את הרע ומוכרח שיש מי שמערב יהיו לרצון וגו' וכנ"לח.
שם את הרע ,ומתוך זה עולה השאלה מי הוא ומי הנותן לו את הכח ,ומתוך
סיים אלקי נצור ופס' יהיו לרצון שלאחריו[ ,לכתחילה צריך שיפסע לאחוריו
זה באים למחשבה איך מסלקים אותו ומחזירים את הנהגת ה' הטובה.
קודם עניית דבר שבקדושה ,ואם אינו יכול לפסוע לאחוריו] מפסיק לכל
ישנם אחרים שבאים ממקום הפוך לגמרי שבודאי השי"ת מנהיג את
דבר שבקדושה ,ואפילו לאמירת ברוך הוא וברוך שמוט.
העולם והוא שולט בכל ואם כן הרי הכל טוב וכאשר אנו בעינינו הגשמיות
איננו רואים את זה ואיננו מרגישים כך הרי עולה השאלה למה חסרה אחר תפילתו וכו' יכול להפסיק כדרך א .בברכות (ד ,:ט):א"ר יוחנן בתחילה הוא
לנו האמונה החזקה שמתפשטת מן הסכמת השכל אל הלב ומשם לכל שמפסיק בברכה של ק"ש ,ומדהדגיש אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו
האיברים ,עד שנשמח בזמן הקושי ,כמו האיכר שזורע את שדהו ובזמן בסיפא ברגיל לומר תחנונים דמפסיק כדרך לרצון אמרי פי וגו' ,מכדי האי יהיו לרצון
שהזרעים מרקיבים בתוך הקרקע הוא מלא שמחה ,כי יודע שריקבון שמפסיק בברכה של ק"ש משמע דדווקא אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא
באופן זה אין לו להפסיק כי אם למה דבעינו למימר מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח
זה הוא הוא תחילת הצמיחה ,ומכאן באים למחשבה מה הם המפריעים שמפסיק בברכה של ק"ש ,אבל ברישא ברכות לימרו מעיקרא ,א"ר יהודה בריה
לאמונה ואיך ללחום באלו המסתירים את האמת ואת האמונה. בין יהיו לרצון לשאר תחנונים מפסיק לכל דר' שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד
דבר שבקדושה ,ועל כן כתב הט"ז (ס"ק א') אלא לאחר י"ח פרשיות (תהלים יט ,טו) לפיכך
חצי הכוס המלאה והביאו המ"ב (ס"ק א') לחלק דברישא איירי תקינו רבנן לאחר י"ח פרשיות ע"כ.
אבל דרכם של רבוה"ק מן הרה"ק מקוזמיר מדור לדור הוא להיות מלא שאינו רגיל באמירת תחנונים ושפיר דמי ב .וז"ל השו"ע (סי' קכ"ב ס"א) אם בא להפסיק
להפסיק לכל דבר שבקדושה ,ובסיפא ולענות קדיש וקדושה בין שמונה עשרה
שמחה תמיד ולראות את הטוב בכל דבר ,ובאותו ענין ג"כ להיות מלא
איירי ברגיל לומר תחנונים דחמיר טפי ליהיו לרצון אינו פוסק שיהיו לרצון מכלל
תקוה לעתיד טוב ונקודת התחלה זו לראות את החיובי בכל דבר הוא וע"כ אינו מפסיק אלא לדברים שבקדושה, התפילה הוא ,ומקור דבריו מדברי הרשב"א
בכל זמן ולגבי כל דבר ,אם אצל עצמו שאע"פ שרואה את עצמו ויודע אמנם השו"ע הרב (ס"א) פירש דתרווייהו בתשובות (ח"ז סי' ת"ה) הביאו הב"י (שם) וז"ל
שאינו מושלם ישים דגש על רצונותיו הטובים וינסה להוציאם לפועל איירי ברגיל לומר תחנונים ,אלא דרישא המתפלל צריך לומר י"ח ברכות ואח"כ יהיו
וכאשר בא לתקן את מדותיו במקום למצא את נטיותיו הרעות וללחום איירי כשסיים פסוק יהיו לרצון ועדיין לא לרצון אמרי פי כמו שאמר דוד המלך ע"ה
התחיל אלקי נצור ואז מפסיק לכל דבר אר י"ח מזמורים והוא מכלל התפילה ,ולכן
בהם יחפש את תכונותיו הטובות ויגדילם ויעצים אותם עד שהאור שלהם שבקדושה ,אבל אם כבר התחיל באמירת תקנו ה' שפתי תפתח בתחילה ויהיו לרצון
ידחה את החושך ,ויוכל לתקן מידותיו בקלות ,ואם אצל אחרים שיודע אלקי נצור לא יפסיק כי אם לאותם דברים בסוף ,ולפיכך צריך לאמרו מיד אחר י"ח
שאינם מושלמים יפנה מבטו אל מעשיהם הטובים ויכבדם ויעריכם עד שמפסיקין בק"ש וברכותיה ,ובאמת המ"ב ברכות בלי הפסק תחנונים ע"ש.
שיבא לאהוב אותם ,ואדרבה מתוך האחדות משלימים זה את זה ונמצא דס"ל כהט"ז כתב (ס"ק א') ולפי זה במדינתנו ג .וז"ל הרמ"א ודוקא במקום שנוהגין
שאלקי נצור רגילין הכל לאמרו אין לומר יהיו לרצון מיד אחר התפילה ,אבל
שכלל ישראל יש בו את המעלות הטובות. להפסיק בו לסתם אמן בין קודם שהתחילו במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו
השפעות מתוך שמחה בין באמצע עכ"ל. לרצון ,לכן מפסיקין ג"כ לקדושה ולקדיש
ז .כ"כ המ"ב (ס"ק ד') וז"ל ועיין בסי' ס"ו ולברכו עכ"ל ,וביתר ביאור כתב בדרכי
וכן במבט על כללות העולם כשבא להתפלל יהיה תפלתו יותר מתוך הדברים שמפסיקין באמצע ברכת ק"ש משה (ס"א) דבאמת דעת הרשב"א ונמשך
תקוה לטוב ואמונה שהקב"ה שאוהב את עמו ישראל ייטיב עמהם יותר מן והו"ה הכא עכ"ל ,וכ"כ בקיצור שו"ע (סי' אחריו השו"ע דיהיו לרצון הוא סיום
הכאב על מה שחסר ועל המצב העגום שבו הוא נמצא ,וכבר היה מעשה י"ח סט"ו בהגהות לחם הפנים) שלדעת הרמ"א התפילה ואין להפסיק ביניהם ,אבל דעת
כיון שאינו אומר יהיו לרצון חמיר טפי רבנו יונה וסיעתו דאינו חלק מהתפילה
אצל כ"ק אד"ש [קודם שנות ההנהגה] שראה בחור מאנ"ש ביום הפורים וחשיב כברכת ק"ש ,אבל השו"ע הרב ואדרבא עדיפא טפי לומר יהיו לרצון לאחר
שמבקש ומפציר מתוך כאב על קשייו על ישועתו שהרי ידע שיום הפורים (ס"א) כתב בביאור שיטת הרמ"א וז"ל וכיון התחנונים ,ראה להלן (הערה ג').
יום מסוגל לפעול ישועות וכל הפושט יד נותנים לו ,ואחר זמן רב העיר שמפסיקין בין י"ח ליהיו לרצון באלקי נצור ד .מג"א (ס"ק א') ,והביאו שו"ע הרב (ס"א)
לו כ"ק אד"ש שיידע שאפשר לפעול בשמחה לא פחות במתוך בכי וצער. ושאר תחנונים מפסיק ג"כ לענות כל דבר וז"ל אבל טוב לחוש לסברא הראשונה
שבקדושה ,ומבואר דהפסקה באלקי נצור שהיא עיקר ונהוג לכתחילה לומר ב' פעמים
ואף כאשר הוא מלא תקוה לעתיד טוב יותר מעורר בזה ג"כ הסכמה קיל טפי שמפסיקין לכל דבר שבקדושה. יהיו לרצון אחד מיד אחר י"ח ואחד אחר
שמה שיש לו עכשיו ומה שעובר עליו בעת ההיא הוא ג"כ טוב כי המבט התחנונים כנהוג עכ"ל ,וכ"כ המ"ב (ס"ק ג'),
ח .בקיצור ש"ע (סי' י"ח סט"ו) ובלחם הפנים
החיובי כולל אפי' את מה שנראה קשה ,ודבר זה נרמז במה שאמר הרה"ק (שם) כתב דהאומרים אלקי נצור אחר ומזה נלמד דהמנהג שכתב הרמ"א לומר
מקוזמיר שכאשר אדם שואל את חבירו לשלומו והוא משיב לו שאכן אמירת יהיו לרצון יענו לכל אמן ,דלא יהיו לרצון אחר אלקי נצור הוא בדווקא,
בסייעתא דשמיא המצב טוב אומר הקב"ה אני אראה לך מהו טוב ומוסיף עדיפי מפסוקי דזמרה ,וכ"כ ספר שלחן ולדעתו אמירת פסוק זה צריך שיהיה עם
שלמה (סי' קכ"ב ס"א) ,ויש לצרף דעת שו"ע כלות כל התפילה והתחוננים ובבקשה זה
עליו שפע. יהא נפטר מהמלך ,ודו"ק היטב.
הרב הנ"ל דגם אם אינו אומר יהיו לרצון
ומחמת כל זה השאלה על מה שאמרו כל דעביד רחמנא לטב עביד. מפסיק לכל דברים שבקדושה ,ובכף ה .שו"ע (ס"א) ,וע"ש במ"ב (ס"ק ה') דכל זמן
והתשובה מפורסמת שלא נראה כך כשמסתכלים על מה שקורה בעולם, החיים (ס"ק א') כתב דיכול לענות לאמן של שלא פסע עדיין הוא עומד לפני המלך.
הרי השאלה באה מכיוון שונה מכל האמור ,והיא באה למה האמת הזו כל הברכות ,אבל לא לאמן של תתקבל ו .נחלקו הפוסקים בביאור דעתו של
וכיו"ב ולב"ה וב"ש שאינן אלא מנהג,
מסתתרת ואינה נגלית ,עד שצריך בשבילה אמונה ,למה לא יהיה בגלוי השו"ע (סי' קכ"ב ס"א) דבתחילת דבריו כתב
אמנם מסתימת דברי המ"ב (הנ"ל הערה ז')
שנראה את הטוב בעיני בשר ,כי הנהגת ה' הטובה היא דיבור ברור שאין אם בא להפסיק ולענות קדיש או קדושה
מבואר דבכל אופן אין מפסיקין אלא למה בין שמו"ע ליהיו לרצון אינו פוסק כו' ,אבל
עליו ערעור ,וכן האמונה טבועה בלב ישראל ואנחנו אכן מצטרפים לזה שמפסיקין בק"ש וברכותיה. בין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי,
אבל חבל על זה שאין הדבר ברור ונגלה מאליו. ט .מ"ב (ס"ק ד'). ובסו"ד כתב ומיהו הרגיל לומר תחנונים
ב
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה
ַּב ָּי ִמים ָה ֵהם ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה
הגלות ראה במוחש את אור יום הגאולה ,היה יעקב התחזק בגלות בידיעת הגאולה
יכול לתקן תפלת ערבית ,דלדידיה יממא הוא, העתידה רוצה לזכות להגיש
ועל אופן זה תיקן תפלת ערבית .אבל אנחנו
שלא זכינו לבחינה זו ,וצער הגלות גורם לנו ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש (כח ,יא).
קוויטל ופדיון לרבינו
הסתר ואפלה ,אין שייך אצלנו חובה להתפלל ברש"י ,רבותינו (ברכות כו ):פירשו לשון תפלה בעל ה'דברי ישראל'
ולמדנו שתיקן תפלת ערבית .וצריך להבין
ערבית ,כי אם בדרך רשות בלבד.
(שוה"ט לרגל יומ"ד דרבינו דברי ישראל זיע"א ,י"ג כסלו תשפ"ד) מה נתינת טעם לזה 'כי בא השמש' .ושמעתי
זי"ע?
מאאמו"ר הרה"ק זצוק"ל ,שרצה להתפלל
הכנעת עשו ע"י רחל שמסרה נפשה תפלת מנחה שתיקן אביו ,אלא ששקעה לו
דורות של חסידים זכו להיכנס אל רבינו
בנתינת הסימנים חמה שלא בעונתה ונעשה לילה ,והוצרך לתקן
בעל ה'דברי ישראל' זי"ע עם קוויטל
תפלת ערבית בלילה. ופדיון .הם עמדו לפניו עם הבקשה שעל
איתא במדרש (ב"ר עג ,ז) ,עשו נופל רק ביד זרעה
של רחל ,ובביאור הענין יש לומר ,דהנה כשבא על פי דברי אאמו"ר זצ"ל נראה לבאר ,דהנה
ליבם ,עם הדאגה לפרנסה ,עם התפילה
יעקב ליטול הברכות מיצחק ,אמר לו (כז ,יט) אברהם אבינו בירר לו הגלויות ,ומלידת יצחק לרפואה ולישועה ,ויצאו מחדרו מחוזקים
'אנוכי עשו בכורך' ,ופירש רש"י ,שלא הוציא התחיל קיום גזירת ברית בין הבתרים 'גר יהיה ומלאי תקווה .השנה ,ביומא דהילולא,
יעקב דבר שקר מפיו ח"ו ,רק כך אמר' ,אנוכי' זרעך וגו' ארבע מאות שנה' ,ומ"מ התחילה הזכות הזו חוזרת.
הוא המביא לך מטעמים ,ועשו הוא בכורך. הגלות בפועל ממש אצל יעקב אבינו שגלה כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמרי שאול' זי"ע
וצריך להבין ,הלא עשו מכר הבכורה ליעקב, מבית אביו לבית לבן ,ובסוף חייו ירד למצרים,
תיקן שבתפילת נעילה ישירו רק את ניגוני
ואינו בכור. וזה ענין מאמרם ז"ל 'שקעה לו חמה שלא
בעונתה' ,כי יעקב נקרא שמש (בראשית לז ,ט; רבינו בעל ה'דברי ישראל' .ורבינו עצמו
ונראה ,שמכר עשו ליעקב הדברים הנוגעים
למעשה בפועל -ליטול פי שנים בירושת ב"ר סח ,י) ,ובצאתו מבית אביו לבית לבן התחיל מגלה בספרו הקדוש" :אבל כשיש מחסור
יצחק ,או הזכות לעבוד עבודה ,וחלקו במערת ענין הגלות ,כדכתיב (דברים כו ,ה) 'ארמי אבד חלילה לישראל אזי הצדיקים אין להם
המכפלה ,אבל שורש כח הבכורה נשאר אצל אבי וירד מצרימה' ,וגלות מצרים היתה שורש מנוחה… ובפרט ביומא דהלולא שכולם
עשו ,והיה בבחינת 'בכורך' ,ואינו ניתן למכירה, ותחילה לשאר הגלויות ,לפיכך בהליכתו לחרן באים וצועקים על קברו .זה צועק על
ועל זה ניטשה המערכה הרוחנית של יעקב עם הראוהו מהשמים את שקיעת החמה הרומזת הפרנסה וזה על רפואה וכדומה".
עשו ,עד שהצליח להוציא בלעו של עשו מפיו לירידת יעקב הנקרא 'שמש' לבור הגלות,
'ויפגע במקום' -נשא תפלה לה' שיוכלו ישראל וכבר אמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ולזכות לעצמו בכח הבכורה[ .ושלימות הבירור
על זה היתה ביציאת מצרים כשאמר הקב"ה להחזיק מעמד בקושי הגלות. בעומדו על הציון הקדוש" :כשאותו צדיק
(שמות ד ,כב) 'בני בכורי ישראל' ,וברש"י 'כאן אולם צפה יעקב וראה גם את כל הגאולות, שואל ,טוט דאס אויף אין הימל ,הדבר
חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלקח יעקב מגאולת מצרים ועד הגאולה השלימה העתידה פועל בשמים ,להיוושע בבני חיי ומזוני".
מעשו' ,כי מכירת הבכורה למטה היתה בבחינת בבנין בית המקדש השלישי ,וזהו 'וילן שם', הציון הקדוש בוורשא הוא מקום של
'כלי' ושביל להעברת כח הבכורה מעשו ליעקב דחז"ל (סנהדרין צד :וברש"י) קראו בשם 'מלון' ישועות ,ומי שיודע ,יודע.
גם בשרשו העליון ,ע"י עבודת הקודש של יעקב לבית המקדש של מעלה ,וזהו שאמרו (שם
צה ):על 'וילן שם כי בא השמש' שרצה הקב"ה ביומא דהילולא ,י"ג כסלו ,בעת נעילת
וזרעו].
שיעקב ילון בבית מלונו ,שהתעלה יעקב במחזה שער ,בשעת דמדומי חמה ,יעתיר על
ועיקר ביטול כוח הבכורה מעשו ,הוא ע"י יוסף
שטנו של עשו ,ונרמז כן בכתוב (עובדיה א ,יח)
עד לבחינת בית מקדש של מעלה ,שיחד עם הציון הקדוש שליח נאמן ,תלמיד חכם,
'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו ראיית חשכת הגלות הנרמזת בביאת ושקיעת בעד כל המשתתפים בקוויטלאך שלהם.
לקש וגו' ולא יהיה שריד לבית עשו' ,והיינו כח השמש ,ראה גם את בית מלונו של הקב"ה והפעם ,פדיון הנפש מוגש לרבינו עצמו:
הבכורה שנשאר 'שריד' אצל עשו ,ניטל ממנו ואת הגאולה העתידה ,שתצמח מתוך הגלות להשיב את כבוד ציונו הקדוש ,בשיפוץ
ע"י להבת הקדושה של יוסף. והייסורים[ .ולכן כשירד למצרים הביא עמו
האוהל ובהחזקתו לאורך ימים.
עצי ארזים מארץ ישראל ונטעם במצרים ,וציוה
טעם הדבר שדוקא זרעה של רחל היה לו הכח לבניו שכשיצאו ממצרים יטלום עמהם ויבנו הבקשה שאתה נושא על ליבך כבר זמן
לבטל הבכורה מעשו ,י"ל דהנה לאה היתה המשכן]. רב ,התפילה שעדיין לא נענתה ,הישועה
סבורה לעלות בגורל עשו ולהנשא אליו (כט ,יז
וברש"י) ,כי ענין זה היה שייך לעצם כח הבכורה ומעתה מה שתיקן יעקב תפלת ערבית לאחר שאתה כל כך צריך :השנה הן יכולות
שנשאר אצל עשו גם לאחר המכירה. שקיעת החמה שלא בעונתה ,משום שאצלו היה לעלות לפני הצדיק ,ביום המסוגל ,בשעה
זה יום ,כי יחד עם חושך הגלות הדומה ללילה, הנעלה.
ובמעשה הצדקות של רחל שמסרה סימניה ראה גם את הארת הגאולה הדומה ליום.
לאחותה ,הכניסה רחל את עצמה בידים לסכנה (שוה"ט לרגל יומ"ד דרבינו דברי ישראל זיע"א ,י"ג כסלו תשפ"ד)
הוועד פונה לכל אחד ואחד מאנ"ש לתת
זו ליפול בחלקו של עשו [שהרי באותה שעה פדיון בסך 180ש"ח באופן חד פעמי,
לא היתה יכולה לידע שיסכים אביה הרשע בימינו תפילת ערבית רשות מפני צער ולהיות שותף בזכות הגדולה של השבת
למסור את שתי בנותיו ליעקב] ,והשליכה רחל הגלות כבוד הציון הקדוש .אל תישאר בחוץ.
את טובתה האישית מנגד ,ולשם שמים מסרה
נחלקו התנאים (ברכות כז ):האם תפלת ערבית וכשהצדיק שואל ,הדבר פועל בשמים.
סימניה לאחותה .בכח פעולתה במסירות נפש,
שהכניסה עצמה בגבול ָה ִר ְׁש ָעה לשם שמים, רשות או חובה ,ולכאורה יש להבין ,מאי שנא לפרטים והצטרפות ניתן לפנות במערכת
נפתח לה פתח לשלוח ידה אל עצם כח הבכורה תפלת ערבית מתפלת שחרית ומנחה ,דלדברי קול מודז'יץ 079-933-2288שלוחה ,9וכן
המונח בחלקו של עשו ,לזכות בו עבור יעקב הכל חובה הן. בדוכן ההצטרפות שיוצב במבואת המרכז
וזרע ישראל לדורות עולם. ולדברינו לעיל יבואר ,דהסובר שהיא רשות, העולמי ,לפני השולחן הטהור ואחריו.
(רעווא דרעווין פרשת ויצא -תשפ"ה) סבירא ליה שרק יעקב אבינו שבתוך חשכת ליל
ג
בשבילי הפרשה
הרב יעקב שלמה שיינברגר
הַפַּע ַם אֹודֶה אֶת ה'
רבותינו הראשונים :האדם נברא להודות ולהלל לה' • הרה"ק האהבת ישראל :סגולה להינצל מכל צרה להודות על העתיד
פָתִי • וכל המרבה להודות הרי זה משובח
• להודות אף על הדברים הקטנים – אָס ַף אֱלֹקִים אֶת חֶ ְר ּ
הדברים פלאיים ודורשים ביאור ,שהרי לכאורה בריותיך אנחנו" עכ"ל. פרשתנו ,פרשת ויצא ,גדושה ביסודות עמוקים
יש לתמוה האם זוהי מעלת הבן אצל רחל אמנו, וכבר מצאנו כיוצא בזה בדברי המדרש (שוחר טוב מדרכי אמותינו הקדושות .אחד הרגעים
שמזכירים דברים קטנים של מה בכך בכבוד, תהלים פ"ט)" :כך היה העולם תוהו ובוהו ,וברא ה' המרוממים בפרשה הוא עת לידת בנה הרביעי
לעומת האושר הגדול של אם הבנים שמחה את העולם וברא את האדם והשליטו בכל טוב, אֹודה ֶאת ה'".
ֶ "ה ַפ ַּעם
של לאה אמנו ,עליו קראה ַ
שמעמידה שבט בישראל ,ועקרה שנושעה לאחר כדי לקלסו ,ועלינו מה לעשות לקלס ולברך". סמיכות הפסוקים מעוררת פלא ,שכן מיד לאחר
שנות ציפייה וזכתה לזרע של קיימא ובן ליעקב וכעין זה בילקוט שמעוני על הפסוק (משלי טו ,ד)
הודאה נשגבה זו נאמר "וַ ַת ֲּעמֹד ִמ ֶל ֶּדת".
אבינו. "כל פעל ה' למענהו" -לקילוסו ,שנאמר (תהלים הקשר בין ההודאה העצומה לעמידתה מלדת
וביאר הגר"ח שמואלביץ ז"ל ,שכשאדם איבד קמז ,ז) "ענו לה' בתודה" .וכן מביאו רש"י שם מתבאר באור יקרות בספר 'דברי תורה' להרה"ק
כובעו וחבירו רץ אחריו ואף נכנס למים להציל שהכל עשה בשביל קילוסו .ועוד איתא בילקוט ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זי"ע ,המביא בזה יסוד
לו את כובעו ,הרי הוא מודה לו מאד ומכיר לו שמעוני על הפסוק (תהלים קיח) "הודו לה' כי טוב נפלא בשם הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע .בדברי
טובה על כך .ואם הוא עצמו היה בסכנה ונפל כי לעולם חסדו" -אין לישראל מה שישלמו קודשו הוא מגלה לנו הנהגה נפלאה בדרכי
לים ,ובא חבירו והצילו ,ועל הדרך גם הציל לו להקב"ה אלא הודיה בלבד על כל טובה שהוא המשכת חסדי שמים – הנה כאשר אדם מודה
את כובעו ,מטבע האדם שמרוב שבח והודיה על עושה להם. להשם יתברך על חסדי העבר ומברך על הטובה,
הצלת חייו לא נחשב בעיניו כלום מה שהציל מוטל עליו להוסיף מיד בקשה ותפילה על העתיד
ולומר 'כן יעזור השם יתברך להלאה'.
לו גם את כובעו .אמנם ,ממידת האמת והכרת אסף אלקים את חרפתי -להודות גם על
הטובה ראוי לו להודות על כל דבר ודבר בפני אדם המסתפק בהודאה על העבר בלבד מבלי
דברים קטנים לבקש על העתיד ,הרי הוא כמעמיד ופוסק
עצמו ,שהרי אין חובתו בטלה לגבי הדבר הקטן
רק בגלל שעשה עמו דברים גדולים יותר .ועל מתוך יסוד עצום זה ,שכל תכליתנו היא ההודאה, את מעייני הישועה .זהו הלקח המאלף העולה
דרך זה הזכירה רחל אמנו ,למען לא תשכח אנו למדים מדרכה של רחל אמנו שחובת ממעשיה של לאה אמנו – מתוך גודל התלהבותה
ההודאה אינה מוגבלת רק לחסדים הכלליים והודאתה העצומה על העבר אמרה "הפעם אודה
את ה'" ,ומאחר שלא צירפה באותה שעה בקשה
מפורשת על העתיד ,עשה הדיבור רושם ונאמר
מיד "ותעמוד מלדת" .מלימוד זה ניקח מוסר
הלוואי שיתפלל אדם כל היום -לזכות לדבר המצוי השכל לדורות ,כי בעת הודאה להשם יתברך
חובה עלינו לצרף מיד תפילה ובקשה על העתיד.
כהשלמה ליסודות ההודאה המבוארים במאמרנו ,אנו מוצאים נדבך נוסף במשנתו של
רביה"ק בעל ה'דברי ישראל' זי"ע ,שיומא דהילולא קדישא שלו חל בימים אלו .בדברי
קדשו הוא מאיר כי כשם שמוטל עלינו להודות להשם יתברך על כל פרט קטן ,כך מוטלת המרבה להודות הרי זה משובח
עלינו החובה להתפלל ולבקש לפניו על כל צורך ,ואפילו על הדברים המצויים ביותר על עצם חובת ההודאה התמידית שעליה
המונחים בהישג ידינו. אנו למדים מפרשתנו ,כבר הרחיבו רבותינו
הראשונים.
בספרו הקדוש הוא עומד על תפילתו של אליעזר עבד אברהם ,אשר עמד על עין המים
"ה ְק ֵרה נָ א ְל ָפנַ י ַהּיֹום" .ומביא בזה יסוד עצום בשם אביו זצ"ל
וביקש מהשם יתברך ַ כה הם דברי הרמב"ם בהלכות ברכות (פרק י):
בביאור מאמר חז"ל 'הלוואי שיתפלל אדם כל היום' ,כי הפירוש בזה הוא שעל כל דבר "וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה
משובח" .כיוצא בזה כתב רבינו האבן עזרא (קהלת
שהאדם צריך לו במשך היום ,אפילו הפחות שבפחות ,עליו להתפלל ולומר לפניו יתברך
ה ,א)" :חייב הוא האדם להודות ולשבח לאלקיו בכל
'ריבונו של עולם הזמין לי דבר זה'. רגע ,כי חסדו עמו בכל חלקי הרגע שיחיינו ויתענג
ומבאר שם בטוב טעם ,כי מדרך העולם שכאשר אדם זקוק לפרנסה וללחם לאכול הוא בהרגשות -רק בעבור היות האדם מתעסק
מבקש זאת מאת השם יתברך ,אולם על מים לשתות -שהם דבר המצוי בחינם בעולם בעסקי העולם הושם לו זמן שיתפלל בו ,והם
-אין מדרך האדם לבקש ולהתפלל עליהם .ברם ,אליעזר עבד אברהם כל ימיו עמד עתים ידועים ערב ובקר וצהרים" עכ"ל.
בתפילה ,ועל כל דבר שהיה צריך התפלל וביקש מהשם יתברך שיזמין לו.
משום כך ,אפילו על המעט מים שהיה צריך לשתות ,ואף שעמד כבר אצל הבאר והמים בני אדם נבראו להודות ולשבח
היו מונחים ממש לפניו בחינם ולא היה חסר לו דבר מלבד כד לשאוב אותם ,בכל זאת אכן ,ביתר שאת מצינו בדבריהם שעיקר בריאת
לא סמך על הטבע אלא עמד והתפלל "הקרה נא לפני" .ועל דרך זה מבאר שם על פי האדם הוא להודות ולהלל לה' .כה כתב הריטב"א
הזוהר הקדוש שהאדם לא יוכל להשלים ערוך לפניו טרם יתפלל על מזונו .מכאן אנו (ברכות ו ,א)" :ובני אדם נבראו לשבח ולהודות
למדים שכשם שיש להודות על כל פסיעה ,כך מוטלת עלינו החובה להתפלל ולבקש על להקב"ה ולעבדו וליראה אותו ,ואלו שעושין
כל צורך ,ואפילו על הדבר המצוי ביותר. כן מקיימין העולם ,והשאר הוי הן כבהמה שאין
עושין הדברים שנבראו בשבילן" עכ"ל.
וכן מצינו בדברי הרמב"ן שענין נתינת שבח
לעולם להכיר טובה גם על דבר קטן כזה של והודאה לבורא עולם הוא יסוד יצירת האדם,
'אסף אלקים את חרפתי' ,הגם שפשיטא שכל והגדולים ,אלא חלה אף על דברים קטנים. וכפי שכתב בפירושו על התורה (בסוף פרשת בא):
ליבה מלא שמחה ושבח והודיה על זרע ברך ה', הדרכה זו מאירה בווארט הנפלא והידוע מהגאון "וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ,ונודה
מכל מקום מתוך גדלותה הזכירה גם ענין קטן רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר זצ"ל, אליו שהוא בראנו ,והיא כוונת היצירה שאין
שאין האדם משים על לב ,עכ"ד ודפח"ח. שביאר את אשר הודתה רחל אמנו על לידת יוסף לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין לעליון
ּאמר
הצדיק לאחר ציפייה של שנים רבות" :וַ תֹ ֶ בתחתונים חפץ ,מלבד זה שידע האדם ויודה
ֹלקים ֶאת ֶח ְר ָפ ִּתי" (ל ,כג) .ופירש רש"י:
ָא ַסף ֱא ִ לאלוקיו שבראו ,וכוונת רוממות הקול ,בתפילות
כשמזכיר הצלחתו יסמיך תודה להשם "חרפתי -כל זמן שאין לאשה בן ,אין לה במי וכוונות בתי כנסיות וזכות תפילת הרבים,
בספר פלא יועץ (ערך 'הילול') כתב" :ראוי להלל לתלות סירחונה ,משיש לה בן תולה בו .מי שבר זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל
לה' על כל הטובה שעושה עמנו ,ואף שאילו כלי זה – בנך ,מי אכל תאנים אלו -בנך" עכ"ל. שבראם והמציאם ,ויפרסמו זה ,ויאמרו לפניו
ד
פינו מלא שירה וכו' לא נספיק להללו ,ולו דומיה
רסיסי אורה וליקוטים בד"ת של בעל ההילולא
תהילה ,על כל פנים בלא כלום אי אפשר ,וראוי
לכל אדם מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות
מתוך הספה"ק 'דברי ישראל'
ולהלל את ה' ,ובפרט כשמספר איזה ענין שעשה
והצליח ,תיכף יהיה שם שמים שגור בפיו ,ויאמר
שבח לא-ל יתברך כי הפליא חסדו לי ,ועד כה
בעניני התקשרות ונסיעה לצדיק עזרני לעשות כך".
והרחיב בזה בספר תורת חיים על הש"ס (ב"ק דף
מי שהיה דבוק בצדיק אחד קשה לו להתדבק בצדיק אחר טז ,ד"ה שדרו) ,ומבאר טעם למה תקנו כנסת הגדולה
לומר ברכת הודאה בתפלתנו ,לפי שה' יתברך
ואא"ז זצק"ל אמר .ראה ראינו ופירש"י ראו באביך ראינו בך .פי' .כי מי שלא הכיר מעולם עדיין עושה חסד עם כל אדם בכל יום ובכל עת ובכל
איזה צדיק אזי כשבא להצדיק מיד מתדבק בו כי נכנס עבודתו בתוך לבו .אבל מי שכבר הי' דבוק רגע ,אלא שאין בעל הנס מכיר בנסו ,וסבור
באיזה צדיק ואח"כ בא להתדבק בצדיק אחר הוא דבר קשה .כי כיון שכבר נשרש בתוך לבו דרכו שעולם כמנהגו הוא נוהג ,ואינו מרגיש שבכל
והילוכו בקודש של הצדיק הראשון ע"כ הוא נשרש בתוך לבו שאין דרך לילך בקודש כי אם ע"פ פסיעה ופסיעה וכל תנועה ותנועה וכל נשימה
דרך זה .ולכך כשבא להצדיק אחר ודרכו של הצדיק השני הוא בדרך אחר ולפעמים לגמרי להיפוך ונשימה הוא ממנו יתברך ,והיה מן הראוי שיודה
מן דרך הראשון .אינו יכול להאמין כלל שגם זה הוא דרך בקודש כיון שנשרש בלבו דרך הראשון. האדם ויברך בכל עת ובכל רגע .וכל מי שאינו
עד שצריך עי"ז להביט היטב ולהיות לו הבנה יתירה שהכל הולך אל מקום אחד ואלו ואלו דברי מעלה על לבו בכל רגע שהכל מאתו יתברך אלא
אלקים חיים: עולם כמנהגו נוהג ,הרי הוא ככופר בו חס ושלום.
וזה הי' הענין .שכל מי שהי' מכיר את אאע"ה הי' יודע שהוא צדיק טוב ע"י חסדו והשפעתו של ולפי שהוא מן הנמנע שיעמוד אדם מן הבקר ועד
מדת טובו לכל .עד שהי' מושרש בלב כולם שזה הוא צדיק ואין לצדיק להתנהג כי אם כמו שהוא הערב ויתן שבח והודאה על כל פסיעה ונשימה
מתנהג .ואח"כ כשבא יצחק אבינו והתחיל להתנהג במדה אחרת לגמרי במדת הפחד ולהעניש את ותנועה ...לזאת המציאו אנשי כנסת הגדולה תקנה
הרשעים .הנה אותן האנשים שלא היו מכירים את אאע"ה הבינו מיד שזה הוא דרך של הצדיקים ויסדו לומר בכל תפלה ערב ובקר וצהרים ברכת
שמוטל על הצדיק לבער את הקוצים מן הכרם וע"כ תיכף האמינו בו שהוא צדיק .אבל אותן הודאה ,כדי שיכלול אדם בהודאה אחת את כל
האנשים שהיו מכירים עדיין את אאע"ה הי' מושרש אצלם שאין לצדיק כי אם להטיב לכולם. הנשימות והחסדים ,ולזה יסדו לומר 'מודים אנחנו
וע"כ לא היו מאמינים על יצחק שהוא צדיק עד לאחר שראו והתבוננו היטב עד שראו שזה ג"כ לך' דהיינו על כל נשימה ונשימה עכ"ל.
מדה של הצדיק והכל אחד .וזה הי' התנצלות של אבימלך על מה שמתחלה גרשו אותו ולא האמינו
בו ועכשיו באו אצלו .שזה הי' מחמת שראינו מקודם באביך ואח"כ ראינו בך ע"כ הי' דבר קשה בת קוף כבת כף
לקבל אותך לצדיק כנ"ל .עד שראה ראינו היטב היטב עד שעכשיו אנו מבינים מדרגתך כנ"ל והבן:
מאמר שגור בפי העולם מלמד שלא רק בעת צרה
(דברי ישראל – פרשת תולדות)
צריך לבקש מכל הלב ,אלא אף בעת תודה צריך
להודות ולהלל לה' בפה מלא ובשמחה .והמליצו
הצדיק יונק שפע על ידי הבאים אליו לקבל ממנו על דברי חז"ל "בת ק' כבת כ'" ,שהכוונה על מזמור
עה"פ כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים .ופירש"י משקים הרועים את העדרים וכו' .והרגיש אא"ז ק' וכ' שבתהילים -מזמור ק' הוא 'מזמור לתודה',
זצק"ל א"כ אמאי באמת כתיב ישקו העדרים הול"ל ישקו הרועים וכן בפ' מקץ שנ' באו מצרימה ומזמור כ' הוא 'יענך ה' ביום צרה' .שמדרך העולם
לשבור אל יוסף דקדק רש"י ז"ל שצ"ל מן יוסף עי"ש .הרגיש ג"כ כיון שצ"ל מן יוסף אמאי באמת בעתות צרה לזעוק 'יענך' בקול רם ,ואילו בבואם
כתיב אל יוסף הול"ל מן יוסף .אלא רמז יש בו .והוא כי כשבאים להצדיק שישפיע עליהם .אזי ל'מזמור לתודה' ינוחו מזעקתם ,ולזה אמרו 'בת ק'
הבאים משפיעים להצדיק והצדיק יונק שפע על ידם .זהו שרמז ולא אמר ישקו הרועים אלא ישקו כבת כ'' -כשאדם בא להודות בשיר וקול תודה
העדרים היינו שהעדרים משקים ומשפיעים להרועה כאמור .וכן זהו שרמז ואמר באו לשבור אל להשי"ת ,יקיימנה באותה התרגשות של הזעקה
(דברי ישראל -פרשת ויצא) יוסף .שהבאים משפיעים אל יוסף עכדה"ק והבן. ביום צרה.
הרוצה לקבל איזה מדרגות מהצדיק צריך שיבוא לפניו בביטול והכנעה כאיש הפחות להודות על העתיד בסוד מי חכם וישמר
שבכלל אלה
ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים .ופירש"י .מטמינין עצמן שלא יכירום לפי שצוה להם אביהם מסופר כי פעם אחת ,בעת שאמר הרה"ק רבי
שלא יתראו וכו' .ולכאורה מה משמיענו בזה שהיו מטמינין עצמן .אלא י"ל היינו כמו"ש אא"ז ברוך ממעזבוז את התפילה "מודה אני לפניך...
זצק"ל בהפטורת פ' שמות עה"כ הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל .ותוכן הדברים .שהנוסע על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד
אל הצדיק לקבל ממנו איזה מדרגות .צריך שיהי' נתקטן בעיני עצמו ושיבוא אל הצדיק בביטול לעשות עמי" ,עמד והעיר שלכאורה על העבר מובן
והכנעה כאיש הפחות שבכלל .ואזי יוכל לקבל ממנו מדרגות גבוהות למעלה מעלה .וידוע יעקב שצריכים עתה להודות ,ויש להבין על מה ולמה
הוא בחי' קטנות וישראל הוא בחי' גדלות .זהו הבאים ישרש יעקב פי' הבאים אל הצדיק בשורש צריך עתה להודות על העתיד והלא אפשר להודות
יעקב היינו בבחי' קטנות בביטול והכנעה .אזי יציץ על החסד כאשר יבוא .והשיב על כך בעצמו,
ופרח ישראל היינו במדרגות גדולות כמו שנעשה שאולי לא יוכל להודות כאשר תבוא הטובה,
משורש קטן אילן גדול .ע"כ הצריך לענינינו .והנה ובאמרו זאת פרץ בבכיה .במעמד זה היה הרה"ק
יעקב אבינו ראה ברוה"ק שיש צדיק גדול במצרים רבי משה מסוואראן ששאל אותו אחר כך על שום
שיוכלו בניו לקבל ממנו מדרגות גדולות .כפירש"י מה פרץ בבכי לאחר שיישב את הדברים היטב,
מלא הטנא ברכות ואיחולים וירא יעקב כי יש שבר במצרים עי"ש .ע"כ אף והשיב הר"ב שעל זה גופא ראוי לבכות ,מפני מה
ברון שיר ושבח ,וברגשי שמחה וחדוה,
נביע מיטב הברכות והאיחולים למעלת שהיו גדולים ומפורסמים .צוה להם אביהם שלא יהיה חלילה במצב שלא יוכל לבכות.
ידידנו הדגול והנכבד ,מעוז ומגדול
לתורה ולגמילות חסדים ,ליבו ער ונכון יבואו אל הצדיק כדרך המפורסמים .רק בביטול בחינה נוספת להודות על העתיד גילה הרה"ק
לתמוך ידי העוסקים ב תורה הקדושה,
מפאר ומרומם קרן התורה בקהילתנו
הק',
והכנעה בתוך שאר האנשים פשוטים הבאים ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זצ"ל ,שהיא סגולה נפלאה
ה"ה הרה" ג אליו .זהו ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. להינצל מכל צרה וצוקה .ומפרש בזה את הפסוק
רבי יצחק יוסיפוב לא אמר בני יעקב כמו מקודם דכתיב יעקב .אלא בתהלים (קז ,מג) ִ
"מי ָח ָכם וְ יִ ְש ָׁמר ֵא ֶלּה וְ יִ ְתּבֹונְ נּו
שליט"א
ראש ישיבת עטרת התלמוד בני ישראל בחי' גדלות היינו אף שהיו בני ישראל ַח ְס ֵדי ה'״ על פי דברי חז״ל שארבעה צריכין להודות
לרגל השמחה השרויה
במעונו גדולים ומפורסמים .לא באו אל הצדיק כדרך (יורדי הים ,הולכי מדברות ,חולה ונתרפא ,וחבוש שיצא מבית
בהולדת בתו למזל"ט המפורסמים רק בתוך הבאים היינו כשאר אנשים האסורים) .הנה אדם חולה ,לאחר שקם מערש דווי
יהא רעווא קדם אבוהון דבשמיא שתזכו
לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים, פשוטים הבאים אליו .וזה שפירש"י מטמינין עצמן עושה סעודת הודיה ,וכן כל אדם שניצל מאסון.
לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל ו
יוצ"ח.
שלא יכירום היינו שהיו נחבאים אל הכלים בביטול על אחת כמה וכמה שצריך להודות להקב״ה אדם
מברכים מכל הלב והכנעה שלא יכירום .והדרך הזה צוה להם יעקב בריא שלא חלה ,ואיש שלא בא לידי אסון וצער.
דוד דב טאוב שמואל אליהו טאוב
עזריאל יעקב לרנר אביהם כנ"ל .ז"ש רש"י לפי שצוה להם אביהם ומפרש ה'אהבת ישראל' :״מי חכם״ — אדם פקח
שלא יתראו היינו שלא יתראו בשום התנשאות מודה לה' ,״וישמר אלה״ — כשנשמר עדיין מאסונות
משאר אנשים הפשוטים שבאו אל יוסף הצדיק אלו ובטרם תבוא עליו הצרה ,כי ״ויתבוננו חסדי
(דברי ישראל – פרשת מקץ) כנ"ל והבן. ה׳״ — שעליו להתבונן בחסדי השי״ת שעושה עמו
בכל יום ובכל עת ,ומתוך ההודאה הזו ממילא
בזכות זאת ינצל מכל הצרות.
ה
בשבילי דרכי רבוה"ק
הרב ישעי' רטייזר
במשנתם ודרכם של רבותינו הקד'
בזמן נורא זה ,לא ניתן להבין זאת לעולם ,מי שלא עבר את עמק הבכא מדות 'חסד' 'גבורה' 'תפארת'
אך גם המעט מן המעט שאנו מבינים מספיק בכדי לצייר לעינינו את
תמונת המצב ,איך הרגישו יהודים כאשר כל היהדות בתפארתה נגדעה בספר "אמת ליעקב" מביא הרה"ח ר' יעקב קאפעל זצ"ל חדב"נ רביה"ק
בבת אחת איך הרגיש רבינו ה"אמרי שאול" זי"ע אשר ראה את פולין של ה"דברי ישראל" זי"ע שזקני החסידים היו רגילים לומר על רביה"ק
מעלה ברוממותה ,כשבשבתו בהיכלו היה מוקף באלפי חסידים מרומים מקאזמיר זי"ע ובנו הרה"ק מזוואלין זי"ע ורבינו הדברי ישראל זי"ע שהם
מעם" ,ש"ס אידן" הבקיאים בכל התורה כולה ,עובדי ד' מופלגים שלא נהנו בבחינת "חסד גבורה תפארת" .כי הרה"ק מקאזמיר זי"ע היה רגיל לדבר
מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה ,בעלי השגה מרוממים שכל חייהם מקשה בלשון רכה לקהל עדתו ,והיה רגיל לומר "ליבע יודישע קינדערלעך" ,וכל
אחת של התדבקות בהשי"ת על כל צעד ושעל .כשלפתע פתאום נתלש הנהגתו היתה בחסד ורחמים ,וכלשון רביה"ק ה"אמרי שאול" זי"ע בכתביו:
הוא מכל זה ומגיע לאמריקה ,ארץ שבאותם ימים היתה ערש הגשמיות אא"ז סבא קדישא ר' יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל היה נודע ומפורסם בגודל
וההתבהמות ,עם ציבור שאף השכבה המרוממת שבו – באותם ימים – לא אהבת ישראל ,ובמליצות טובות תמיד להמתיק הדינים ,ומדת חסדו וטובו
השתווה לדרגתו של בחור בינוני בפולין ,ואף פחות מזה ,ורבינו ה"אמרי אין לשער .והרבי מלובלין אמר עליו שיש לו צורת אברהם אבינו ,והיינו
שאול" זי"ע ,במקום להסתגר בחדרי חדרים ולבכות יומם ולילה על העולם בצורתו גם ברוחניות מדת החסד של אברהם אבינו".
שהיה ואינו ,יוצא ללקט נשמות מפה ומשם ,מוצא כמה בחורים שיש בהם ומצד שני רביה"ק מזוואלין זי"ע הנהיג את צאן מרעיתו באימה ופחד
פוטנציאל לגדול ,ומתחיל להחדיר בהם תורה ויראת שמים חסידות ומדות ובחריפות גדולה .ורבינו ה"דברי ישראל" זי"ע היה תפארת ,בחינה המאחדת
טובות ,כאילו לא היה הוא עצמו שבור ורצוץ עד עפר. בין שתי הקצוות כי אצלו התאחדו ב' הבחינות בצורה ממוזגת ,שזוהי מדת
התפארת הנוטלת מהחסד ומהגבורה וממזגתן יחד.
הזורעים בדמעה מדת ה'נצח'
נזכר לרגע מה היתה הרגשתינו כאשר נודע לאחר ל"ג בעומר תשפ"א אם נמשיך על פי דברי ה"אמת ליעקב" הרי שרביה"ק "האמרי שאול" זי"ע
על האסון הנורא בהסתלקות ארבעים וחמשה נשמות בבת אחת ,כמה היה בבחינת מדת הנצח .ולקראת יומא דהילולא דיליה ,מן הראוי להתמקד
מאובנים היו הלבבות ,כמה היה קשה להתאושש ולחזור לשגרת החיים בכמה מילים בענין זה ,הטמון בו לימוד לכל יהודי באשר הוא.
וכאן לא מדובר על ארבעים וחמשה ,ולא על ארבע מאות וחמישים ,ולא יתכן מצב שיהודי יקנן בו רצון בסיסי
על ארבעת אלפים חמש מאות ,ולא על לעשות רצון יוצרו ,ללמוד ,להתפלל,
ארבעים וחמשה אלף ,וה"אמרי שאול" ולהתנהג בכל דרכיו והליכותיו כראוי,
זי"ע הוא היה זה שכן האמין לשמועות אך הכל טוב ויפה עד שהדבר נתקל
הנוראות שהגיעו מפולין .הוא היה זה בקושי .ובפרט אם מדובר בקושי אמיתי
שראה את אכזריות הגרמנים וידע שהם וגדול ,שבאמת עומד בדרכו ומפריע
מסוגלים להכל .ומה גם בגמר המלחמה ליישב את רצונותיו כל זמן שנמצא
כשנודע כבר לכולם ממדי האסון הנורא הוא בשטח הרוחני והמרומם ,בבית
כמה תעצומות נפש נדרש להתגבר הכנסת ובבית המדרש ,בתוך הגמרא
ולהמשיך ,ללקט בחורים זעיר שם זעיר והסידור ,הכל זורם כראוי .מוכן הוא
שם ולהשקיע בהם כח ומח לרוממם, להתאמץ להבין את הגמרא ,ללמוד
לספר לפניהם מדרכי הצדיקים ,ולומר ברציפות ולהתפלל בכונה ,ולעשות כל
לפניהם ווערטער עמוקים ומטלטלים הנדרש .אך ברגע שמשהו עומד בדרכו,
שספק רב אם מבינים הם את עומק ברגע שהגיעה חדשה מרעישה להיכל
החריפות החסידית שבהם .להחדיר הכולל ,באותו ערב שאחרי יום מתיש
בהם את קדושת הנגינה ולהטעימם טעם והמחשבה הראשונה מושכת אותו לוותר
שבת קודש .לזרוע את זרעוני ההנהגה על הקביעות עיתים בלילה זה ,כשמגיע
החסידית המרוממת ,שלאחר מכן היום שהמח טרוד ,ומבולבל ועמוס באלף
המשיכה והתפתחה עוד ועוד עם הגעת עוד גדולי ישראל לאמריקה עד ואחד דברים וקשה לו להתרכז בכוונת התפילה ,או אז הוא קורס ואינו
ששינתה את פני יהדות אמריקה. מחזיק מעמד ,הוא משחרר את הרצועה ונותן ליצר לנצח.
למעבד נשמתין ורוחין חדתין לנצח את הקשיים
דבר זה נובע מחסרון במדת הנצח .יתכן שיהודי זה יש בו אהבת ד' ויראת
כולנו יודעים מה שכ"ק אדמו"ר שליט"א חוזר תמיד בשם המשפיע הגה"צ
ד' ומדת התפארת .אך כח הנשמה של "נצח" אינו מפותח בו כראוי ,ולכן
ר' משה וולפסון זצוק"ל שהיה אומר שעד שהגיע רבינו ה"אמרי שאול" זי"ע
מתמוטט הוא בפני כל נסיון יהודי צריך לפתח את הכח להתמודד עם נסיון,
לאמריקה היו מחכים בכל שבת לצאת הכוכבים של מוצאי שבת ,ומעת
לדלג על המהמורות ,להתגבר על המכשולים ולהתמיד בעבודת הבורא
שהגיע רבינו זי"ע לאמריקה התחילו להמתין במשך כל השבוע לביאת
בכל מצב שהוא[ .שלכן "נצח" הוא גם מלשון ניצוח במלחמה ,וגם מלשון
השבת .הן כך כתב הגה"צ זצ"ל בעצמו במכתב (בערך בלשון זו) "ידוע לכת"ר
דבר הקיים לנצח ,כי כל דבר שמנצח תמיד את כל העניינים העומדים עליו
שהנני לומד בישיבת תורה ודעת ,והיא הישיבה המפורסמת להיותר חרדית
לבטלו ,ממילא נשאר הוא לנצח נצחים].
בכל אמריקה ,ואף על פי הלכתי חשכים ואין נוגה לי עד שבא רבינו זי"ע
לאמריקה ,והוא פעל למעבד נשמתין ורוחין חדתין" וכו' .נתבונן נא כמה לפעמים הקשיים הם מבחוץ ,לפעמים הם מבפנים .לעיתים מדובר ביצרים
כוחות הנפש נדרש ממנהיג אשר תחת לשבת עם "פוילישע בחורים" בעלי ומשיכות זרות ,ופעמים בטרדות ודאגות .דברים גדולים או קטנים ,גשמיים
מח ובעלי השגה בקדושת שבת ,צריך הוא לנסות לדבר לבחורים שעומדים או רוחניים ,פרטיים או כלליים ,הצד השוה שבכולם שהם עומדים עליו
ומחכים לצאת השבת ,ולנסות להחדיר בהם חיות ואור בשבת ובתורה לבטלו מעבודתו ,ויהודי צריך לנצחם ולהתגבר עליהם.
ומצות בכלל. והשראה רבה לכך ניתן לשאוב מרביה"ק ה"אמרי שאול" זי"ע ,אשר הנהיג
ואף על פי כן התגבר רבינו ה"אמרי שאול" זי"ע על הכל ,וכל הקשיים את ישראל בתקופה הקשה ביותר שעמדה עלינו מעולם ,הוא הגבר אשר
והמכשולות לא מנעוהו מעשיית הדברים הנכונים והראוים ,לא שום קושי ראה את פולין בתפארתה ,חוה את החורבן הנורא ,הן במה שעבר עליו
אישי ,משפחתי ,ציבורי ,או כל קושי אחר ,לא מנעוהו מעבודת קדשו .ואם בפרטות כשחלק מצאצאיו וחלק הארי ממשפחתו הקרובה נעקדו עקדה"ש,
כי אין לנו שום השגה בדרכי הצדיקים ,אך עד כמה עלינו ללמוד מזה .כמה והן במה שעבר על קהל עדתו ועל כלל ישראל בכלל ,והתנער מן האפר
מטופש הוא הנסיון הקטן שלנו ,כמה מזערי הוא ,וכמה מוטל עלינו ללכת בכוחות על אנושיים ,ופנה לבנות את יסודות היהדות מתחילתם.
בדרכי רבותינו הקדושים ולא להתפעל מכלום ,שום קושי טכני גופני או
נפשי לא ימנענו מעבודת השי"ת. חורבן יהדות אירופה
ננצח את כל הקשיים ,ולנצח נשאר דבוקים בו ית"ש. אין אחד מאיתנו שיכול להבין על נכונה את מה שעבר על כלל ישראל
ו
הרב ש.ב.מרקסון
עֹולם ֶא ֶּתן לֹו
ֵׁשם ָ
לרגל התחלת כתיבת ספר תורה שהוקדש לעילוי נשמת הילד הזך והטהור ישראל דן ז"ל ,בן
הרה"צ רבי שלמה צבי הירש שליט"א ונכד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ביקשנו לתור ולחקור
אחר מקור המנהג שנתפשט בכל קהילות ישראל ,להקדיש ספר תורה לעילוי נשמתם של
נפטרים .וכיצד בכלל קיימת היכולת לגרום עליה על ידי מעשינו בעוה"ז לנשמות הנמצאות
בעולם העליון? וגם מהו טעמה של מצות כתיבת ס"ת ,ומה נאמר על סגולתה?
שכבר מתו .ע"ש. שיש לה קיימא לדורות ,כגון כתיבת ס"ת או
ובמיוחד יש לעשות כן למי שנפטר בלא בניית בית כנסת ,הוא מן הפסוק בקהלת (ה, ועתה כתבו לכם
שהותיר אחריו צאצאים ,וכפי שכתב בדרשות ּומי א ֵֹהב ֶּב ָהמֹון
ט)" :א ֵֹהב ֶּכ ֶסף ֹלא יִ ְׂש ַּבע ֶּכ ֶסף ִ אמרו חז"ל במסכת סנהדרין (כא" ):אמר רבה,
בּואה" ,ומפרש רש"י" :לא תבואה -ואין ֹלא ְת ָ אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה,
ר"י אבן שועיב (תלמיד הרשב"א ,תחילת פרשת
באחד מהם מצוה מסויימת ,וניכרת כגון בנין מצוה לכתוב משלו ,שנאמר (דברים לא ,יט)
יתרו) :מצינו במדרש כי מי שאין לו בנים,
בית המקדש ובית הכנסת וספר תורה נאה". ועתה כתבו לכם את השירה".
ואין לו אח לייבם אשתו ,ולהקים שמו ,ומת, וכך מביא המג"א (סי' קנד ס"ק כג) בשם המדרש
שיקדיש ספר תורה לבית הכנסת ,דכתיב (ויק"ר כב ,ב .קה"רה ,ב)" :שכל מי שהומה ומהמה ובמסכת מנחות (ל ).אמרו" :א"ר יהושע בר
"תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהילים יט ,ח), אחר המצות ,ומצוה קבועה לדורות אין לו ,מה אבא אמר רב גידל אמר רב ,הלוקח ס"ת מן
כלומר משיבה הנפש למקומה. הנאה יש לו". השוק כחוטף מצוה מן השוק ,כתבו -מעלה
עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני" .וכן
ומפורסמים הם דברי הרשב"א בתשובותיו מקור נוסף הוא על פי הפסוק בישעיה (נו,
פסקו להלכה הרמב"ם (בהלכות ספר תורה פ"ז ה"א)
(ח"א סי' תקפא ,הביאו הרמ"א יו"ד סי' רמט סי"ג) ,שמי ּובחֹומ ַֹתי יָ ד וָ ֵׁשם טֹוב
יתי ְ ה)" :וְ נָ ַת ִּתי ָל ֶהם ְּב ֵב ִ
והשולחן ערוך (יו"ד סי' ער ס"א).
שמקדיש דבר לצדקה ,מותר לו שיכתוב שמו עֹולם ֶא ֶּתן לֹו ֲא ֶׁשר ֹלא ָ ּומ ָּבנֹות ֵׁשםִמ ָּבנִ ים ִ
עליו שיהא לו לזיכרון .וזו מדת חכמים היא, יִ ָּכ ֵרת" ,ודרשו חז"ל (סנהדרין צג" :):אמר רבי בטעם המצוה כתב בספר החינוך (מצוה תריג):
"לפי שידוע בבני אדם שהם עושין כל
ומדת וותיקין ,כדי ליתן שכר ולפתוח
דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם,
דלת לעושי מצוות.
ועל כן ציוונו ברוך הוא להיות לכל
ומדי עוסקנו בענין "לעילוי נשמת" ,יש אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה
לציין כי מנהג אמירת הקדיש לעילוי מוכן אצלו ,שיוכל לקרות בו תמיד
נשמת הנפטרים ,יסודתו בהררי קדש, ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו,
במדרשי חז"ל ,שמבואר מדבריהם כי למען ילמד ליראה את ה' ,וידע וישכיל
יש בזה תועלת מרובה לנפש הנפטר, במצוותיו היקרות והחמודות מזהב ומפז
להעלותו מדרגה לדרגה בגן עדן. רב .ונצטוינו להשתדל בזה כל אחד
ואחד מבני ישראל ,ואף על פי שהניחו
המקור לכך הוא במסכת כלה רבתי
לו אבותיו ,למען ירבו הספרים בינינו
(פ"ב) ,והובא ביתר הרחבה באור זרוע ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו
(ח"ב סי' נ) ובמחזור ויטרי (ח"א סי' קמד) לקנות ,וגם למען יקראו בספרים חדשים
על המעשה בתנא רבי עקיבא שבהיותו כל אחד ואחד מישראל ,פן תקוץ נפשם
מתבודד במדבר וחוזר על משנתו ,פגש בקראם בספרים הישנים שיניחו להם
באדם אחד שחור כפחם ,שחבילת עצים אבותיהם .וכל המקיים אותה -יהיה
גדולה על כתפו .וסיפר אותו אדם ,כי הוא תנחום ,דרש בר קפרא בצפורי ,זה ספר דניאל ברוך ויחכם הוא ובניו".
נפטר מן העולם ,ומדי יום פוקדים עליו מלאכי שנקרא על שמו" .וכותב על כך החיד״א בפתח החיי אדם (ח"א כלל לא ס"נ) כותב ,כי יש אומרים
חבלה לחטוב עצים ,ושורפים אותו בהם ,מפני עינים (סנהדרין שם)" :שם" בגימטריא "ספר", שבזמנינו המצוה היא לקנות חומש משנה
שעבר על כל מצות התורה .הלך רבי עקיבא והנה גילו לנו חז״ל שכדי להנציח שם עולם גמרא ופוסקים ,והם קודמים לכתיבת ספר
וחיפש אחר בנו של אותו נפטר ,ולימדו תורה במקום בנים ובנות ,הוא ע״י ספר הנקרא תורה ,מפני שאין חיוב זה אלא בימיהם שהיו
ומצוות ,וכשהעמידו בתוך הקהל ואמר קדיש בשמו של האדם ,והטעם ,כי מאחר שהתורה לומדים בעל פה מתוך הס"ת ,אבל בזמנינו
וברכו ,וענו הקהל אחריו ,באותה שעה התירו היא נצחית ,הנה השם של הספר ומי שעל שמו יותר טוב ללמוד בספרים הנדפסים .ויש
את המת ופטרוהו מן הפורענות .ובא לרבי נכתב הספר יש בו ג״כ זכרון נצחי. אומרים שעל כל פנים איכא גם כן מצות עשה
עקיבא בחלום ,ואמר לו :רבי ,תנוח דעתך בגן יש שלומדים מדבריו טעם נוסף לכתיבת ס״ת שיכתוב גם ספר תורה .וירא שמים יוצא ידי
עדן כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדינה לעילוי נשמת ,שזאת כדי להנציח את שם כולם אם ידו משגת.
של גיהנם"[ .ובזוהר חדש (רות ,עמ' פד) מסופר הנפטר בספר. על סגולתה של המצוה ,מובא ביסוד ושורש
מעשה דומה ,ומובא שם שאותו הבן נתחכם טעם נוסף נאמר בדרך אפשר ,שהרי לכל העבודה (שער הכולל פט"ו) כי סגולה יש בה
וגדל בתורה והוסמך ,והוא רבי נחום הפקולי, יהודי יש אות בס"ת ,וכשמסתלק נחסרת אות לאריכות ימים ושנים .ובספר תפארת הגרשוני
שנקרא כן על שם הכתוב (ישעיה כח ,ז) "פקו זו ,ולמלאות את החסר כותבים ס"ת ,על דרך (פ' משפטים) כתב שהכותב ס"ת זוכה לתקן חטא
פליליה" ,שהוציא את אביו מדין גיהנם]. "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" (מובא בדף על הדף אדם הראשון בדומם צומח חי ומדבר .עוד
קידושין לא :בשם הרה"ג ר' יודל טויב זצ"ל). מובא בספה"ק ,שהעבירות שעושה האדם
ואיתא בראשונים (רשב"א ,מרדכי ,ארחות חיים
נכתבות בספר התורה ,ועל ידי כתיבת ס"ת
בשם רבינו האי גאון ,ועוד רבים) ,וכדבריהם נקטו "לעילוי נשמת" חדש מתקנים את כל אותם הרשימות ,וגם
רבותינו האחרונים ,שאף לאחר פטירת האדם אמרו שעל ידי מצוה זו מבטלים גזירות רעות.
הבית יוסף (או"ח סי' תרכא) מביא בשם הספרי
מן העולם ,יש לו זכות ממצוות וצדקות ובדומה לכך כתבו הקדושת לוי (חג השבועות)
(שופטים פסקא רי ,וכ"כ בפסיקתא רבתי פ"כ) :שמא
שעושים על שמו למנוחת נפשו( .והרחיב בכך והפרי צדיק (בספרו מחשבות חרוץ אות טו) כי מצוה
יאמר אדם כיון שמת אין לו תקנה בצדקה,
רבינו הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה סי' תקטז). תלמוד לומר "כפר לעמך ישראל" ,מלמד זו מסוגלת לתיקון החטאים.
ובמדרש תלפיות (ערך חלק לעוה"ב) מביא
מהריקאנטי בשם רבינו עזריאל ,שיש להקב"ה
שהמתים צריכים כפרה .ומטעם זה נודרים
הבנים צדקה לעילוי נשמת אביהם .וכן מובא
כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת
כמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאלה שלא בספר חסידים (סי' תתשע"א) :ברא מזכה אבא, אחד המקורות הקדומים ביותר לעניין זה
זכו בעצמם וסמוכים על שלחן אחרים. מכאן התקינו שנודרים צדקה שייטיב לאותם שצריך האדם לדאוג לכך שתהיה לו מצוה
ז
מענדיל קליין
לאחר שנים רבות של עזובה
ועד חדש הוקם
להחזקת ציון רבינו
בעל ה'דברי ישראל' זי"ע
בוורשא,
ושיפוץ מקיף יוצא לדרך
לקראת יומא דהילולא קדישא והשיפוץ המקיף המתוכנן באוהל קודשו של רבינו בעל ה'דברי
ישראל' זי"ע ,יצאנו למסע מרתק עם חברי הוועד החדש שמשיבים עטרה ליושנה ,וחזרנו עם
תשובות מפתיעות .כל הפרטים בכתבה שלפניכם.
מה נדלק בליבם של נערים מלוס אנג'לס בקצה בית החיים? || מדוע כל הקבורים בוורשא
טמונים הפוך משאר בתי העלמין בחוץ לארץ? || כיצד מצאה נכדתו של רבינו את האוהל ,אחרי
שנים שאיש לא פקד אותו? || איזה גילוי מפתיע נפל בשבוע שעבר כמו אסימון ,ועשוי להפוך
את כל מה שידענו על אופן טמינתו של רבינו? || מה מחכה השנה למי שיעלה אל הציון ביום
ההילולא? || ומה מתוכנן בשיפוץ הנרחב?
וורשא .מדובר באחד מבתי הקברות הגדולים
בעולם (!) :כ 336-דונם 17 ,רחובות ו 72-שבילים,
ניצוץ בקצה היער
כ 200,000-קברים מסומנים ,וקברי אחים של יש סיפורים שהמספר עצמו ומקום הסיפור
נרצחי גטו וורשא .בסך הכל כחצי מיליון יהודים מעניקים להם את משקלם.
שמצאו בו את מנוחתם ,ובהם גדולי ישראל,
אדמו"רים ורבנים. את הסיפור הבא סיפר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בעת מסע הקודש בשנת תשפ"ב ,בעומדו על
ובית החיים הזה מסתיר בין עציו פלא ,שקשה הציון הקדוש בוורשא .ומי שעמד שם באותה
להסבירו בדרך הטבע. שעה מעיד ,כי יותר משהסיפור נחקק בליבו,
ככל הנראה ,זהו בית החיים היחיד בפולין נחקקה בו ההתרגשות הרבה שאחזה ברבינו
שהנאצים ימ"ש לא נגעו בו כלל .אפילו לא בשעה שסיפר את אותו מעשה ששמע מכלי
במילימטר .בשעה שבתי עלמין שלמים נחרשו, ראשון .ומעשה שהיה כך היה:
ומצבות נעקרו ושימשו לריצוף מדרכות ,כאן לא רופא יהודי מלוס אנג'לס הוביל קבוצת נערים
הוזזה אבן ממקומה .אין לכך הסבר טבעי .זוהי יהודים שלא זכו להתחנך על ברכי התורה
יד ה'. והמצוות ,למסע שורשים בעקבות השואה .אחת
יתרה מזו .יהודים שחיפשו מקום מסתור בימי התחנות הייתה בית החיים הגדול בוורשא :מקום
הזעם מצאו מקלט דווקא כאן ,בין המתים .דקת באמצע בית קברות?" שאלו אותם. עתיק יומין ,בן מאתיים שנה ,השקוע כולו בתוך
הליכה מאוהל ה'דברי ישראל' אפשר לראות עד הם הביטו זה בזה ומשכו בכתפיים" .קיבלנו פה יער עבות.
היום פתח של תעלת ביוב ,שנראה תמים לגמרי. איזה רגש" ,אמרו לבסוף" .פתאום היה לנו דחף בית החיים עצום בגודלו ,ולכן התפצלה הקבוצה
זו הייתה הכניסה לבונקר .לשם ירדו יהודים פנימי לשיר" .כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הוסיף לשתיים .סוכם להיפגש בשער בשעה אחת
שלוש פעמים ביום ,לשחרית ,מנחה וערבית .הם והסביר ,כי רבינו בעל ה'דברי ישראל' ממשיך בצהריים.
ידעו :לכאן הגרמנים אינם נכנסים. עד עצם היום הזה להשפיע אמונה ושמחה. והנה הגיעה השעה .אחת .אחת וחצי .שתיים.
ולבית החיים הזה יש גם סיפור מיוחד ,עוד מיום על חסידות הם לא שמעו מעולם .השם מודז'יץ בשער עומדת רק קבוצה אחת .השנייה נעלמה
היווסדו. לא אמר להם דבר וחצי דבר .ובכל זאת ,מכל כלא הייתה.
בחוץ לארץ נוהגים לקבור את הנפטר כשרגליו האוהלים והמצבות שבבית החיים העצום ,דווקא
יצאו לחפש ,וזו לא הייתה משימה של מה בכך.
מופנות אל היציאה .כאשר יבוא משיח צדקנו, כאן ,ליד ציונו של רבינו הקדוש ,זה שתורתו
על הנערים נפל מורא מן המקום .אולי היו אלה
יוכל לקום מיד ולצאת עם כל ישראל .ומקפידים וניגוניו מלווים עד היום את כל בית ישראל,
העצים הגבוהים שמסתירים את השמיים ,אולי
על כך מאוד :כפי שנקבר הראשון ,כך ייקברו כל נדלק בליבם הניצוץ ופרץ החוצה בשירה.
השקט הכבד של מאות אלפי קברים.
הבאים אחריו. כביכול גם שם ,בקצה היער הפולני ,ממשיך
לבסוף מצאו את אותה קבוצה שנעלמה ממש
והנה ,את הנפטר הראשון שנטמן בבית החיים הניגון לחפש את הנשמות התועות ולהשיב אותן
בקצה בית החיים ,במקום שאין לו שלט ,ושרק
הביתה.
בוורשא קברו בטעות הפוך ,כשראשו אל מי שיודע את הדרך מגיע אליו .הנערים עמדו
הכניסה .רק לאחר ההלוויה הבחינו בכך .אנשי צפופים בפתח אוהל קודשו של רבינו בעל
החברה קדישא לא ידעו את נפשם ,ופנו אל רבה בית החיים שהצורר לא נגע בו ה'דברי ישראל' זי"ע .לא נכנסו פנימה .רק עמדו,
של וורשא ,הגה"ק רבי שלמה ליפשיץ זצ"ל. ושרו.
התשובה הייתה חד משמעית :אל תוציאו אותו. "דער גענשער בית עלמין" ,כך כינוהו יהודי "מה קרה ומה אירע ,שהחלטתם לשיר כך,
ח
כפי שקברתם אותו ,כך תמשיכו לקבור את
כולם.
מאז ועד היום ,כל הקברים בבית החיים
בוורשא פונים הפוך מבכל העולם .זכרו את
הפרט הקטן הזה .עוד נחזור אליו ,והוא עשוי
להפוך את כל התמונה.
אוהל ללא מצבה
מי שמסייר בציוני הצדיקים בפולין מבחין עד
מהרה בדבר מעניין .בפולין הקפידו כי על קבר
צדיק יעמוד אוהל או מצבה ,אך לא שניהם
יחד .אם הקימו אוהל ,בתוכו סימנו את הקבר
במסגרת בטון בלבד ,ועליו נכתב מי טמון כאן
ומתי יום הסתלקותו.
באוהל קדשו של רבינו טמונים שניים :רבינו
הרה"ק בעל ה'דברי ישראל' ממודז'יץ זי"ע,
מרת רוזן חיפשה וחיפשה ,עד שעיניה נחו על על כיוון הקבורה ,לעומת זאת ,איש לא התווכח. ובנו ,הרה"צ רבי יעקב דוד זצ"ל .ולכך יש
קברו של ר' בן ציון פאסטג ,צמוד לפתחו של מי שהציב את המצבה ,עיצב אותה כמקובל ,מן הסבר:
אחד האוהלים. הראש אל הרגליים :הראש לצד הקיר ,הרגליים במלחמת העולם הראשונה עזב רבינו בעל
ואז ידעה .כאן מנוחתו של זקנה הקדוש. לצד הדלת .כך חשבו כולם ,כל השנים. ה'דברי ישראל' את מודז'יץ .פעם אחת ,כשיצא
שנים לאחר מכן הגיע אל האוהל ר' יידל ואז ,בשבוע שעבר ,נפל האסימון. אל החצר שקוע כולו בתלמודו ,נפצע ברגלו,
וידבסקי ז"ל ,שהיה לו חלק נכבד בשימור זוכרים את הנפטר הראשון בוורשא? אם כל ולא חש בכך כלל .מחשבתו הייתה במקום
בתי החיים בפולין .הוא מצא אוהל שקירותיו בית החיים קבור הפוך ,הראש אל הכניסה, אחר לגמרי .הפצע הזדהם ,ורבינו נאלץ לנסוע
מתקלפים ,ומצבה שאי אפשר היה לקרוא את מדוע דווקא רבינו ייקבר אחרת? ועוד :גם ר' בן לברלין ,ושם נכרתה רגלו בניתוח המפורסם.
האותיות שעליה .בסבלנות ובמסירות סייד ציון פאסטג ,הטמון ממש בפתח האוהל ,שוכב משם שב חולה ומיוסר ,אך לא למודז'יץ .הוא
את האוהל מבפנים ומבחוץ ,וצבע מחדש כל כשראשו לצד הדלת. השתקע בוורשא ,בבית בנו הרה"צ רבי יעקב
אות ואות שעל המצבה .ר' יידל נפטר בשנה דוד זצ"ל.
אם כן ,ייתכן מאוד שכל מה שחשבו עד היום
האחרונה בשיבה טובה ,בהיותו בן 105שנים. הפוך .רגליו של רבינו לצד הקיר ,וראשו לצד רבי יעקב דוד היה עסקן ציבורי רב פעלים,
הפתח. ומסור הבנים .הוא האריך ימים אחרי אביו
חמש שנים בלבד .בי"ב בחשוון תרפ"ו נפטר
מקום שמגיעים אליו בכל יום זוהי עדיין השערה ,וחברי הוועד עוסקים
לפתע ,בעודו בן חמישים שנה ,ונטמן באוהל
בבדיקתה .אך היא נשענת על עובדה פשוטה:
לצד אביו.
לא קשה להאמין ,אבל אל האוהל הבודד כל הנפטרים בבית החיים שוכבים כך ,ולומר
שבקצה היער נכנסים יהודים בכל יום .וורשא שדווקא קבר אחד יוצא מן הכלל ,זהו פשוט בתמונה נדירה מלפני המלחמה ,שהגיעה לידי
היא תחנת מעבר כמעט לכל מי שנוסע לפולין. אינו מסתבר .חברי הוועד מתכננים לבדוק את הוועד ביום שישי האחרון ,נראות מעל האוהל
רוב המסעות נוחתים בקראקא וממריאים הדבר מול משרדי החברא קדישא ,ובדרכים שתי משבצות אבן .על האחת חקוק שמו של
מוורשא ,או להפך .מיידאנק וטרבלינקה נוספות ,ובכך לאשר את מקום מנוחתו של רבינו בעל ה'דברי ישראל' זי"ע ,ועל השנייה:
סמוכות לוורשא ,ובעיר עצמה שרידי הגטו. רבינו. ובנו הרב רבי יעקב דוד ,ויום פטירתו.
גם בבית החיים יש אתרים מימי השואה :קבר אגב ,ידוע כי רבינו בעל ה'דברי ישראל' זי"ע אגב ,בבית החיים טמונים ,מחוץ לאוהל ,בני
האחים ,ופתח הבונקר. נפטר על שולחן הניתוחים ,בשעה שעמדו משפחה רבים נוספים :הרבנית דוברא בריינדל
כך מגיעות אל האוהל קבוצות של בתי ספר לכרות את רגלו השנייה .אם הספיקו לעשות ע"ה ,מחברתו בקודש של רבינו בעל ה'דברי
ומסעות מכל הסוגים .המדריך מספר על רבינו זאת קודם שנסתלק ,איש אינו יודע עד היום. ישראל' זי"ע; אחיו ,הרה"ק רבי משה אהרן
בעל ה'דברי ישראל' ,שרים שם מניגוני מודז'יץ גם את זה עמלים כעת חברי הוועד לברר, מזוואלין זצ"ל ,ואחיו הרה"ק רבי חיים בנימין
ו'אני מאמין' ,ולעיתים אף פוצחים בריקוד, בחיפוש אחר רישומי בית החולים שבו נותח מזוואלין זצ"ל; הרבנית קיילא נחמה ע"ה,
ובזה תם בדרך כלל הביקור. רבינו ,העשויים להיות שמורים בארכיון. אמו של רבינו בעל ה'אמרי אש' זי"ע; חמיו
של רבינו בעל ה'אמרי אש' ,רבי חיים משה
אבל המקום עצמו עזוב. קאהן זצ"ל ,ומחברתו בקודש .באוהל וואלמין
כדי להיכנס צריך לעצור בביתן שבשער ,לומר עד שמצאה את מנוחת זקנה טמונים נכדי רבינו מקאזמיר ,בני הרה"ק רבי
"מודז'יץ" ולקבל מפתח .בפנים מחכים קורי אפרים מקאזמיר זי"ע .וכמו כן טמונים במקום
עכביש בכל פינה ,והקירות הוריקו מעובש, אנו מדלגים קדימה ,אל הימים שלאחר מלחמת חסידים נודעים רבים.
מבפנים ומבחוץ .אין חשמל ,אין היכן לשבת, העולם השנייה ,שמחקה כמעט את כל יהדות
ואין מקום מכובד לקוויטלאך .מי שמבקש פולין .רבינו בעל ה'אמרי שאול' זי"ע כבר ישב
לשפוך שם שיח בישוב הדעת ,כמעט אינו באמריקה ,ולא נותר מי שיפקוד את הציון תעלומה בתוך האוהל
יכול. בוורשא .שנים ארוכות עמד האוהל בודד
והקור .יום ההילולא חל בכסלו ,והקור הפולני בקצה היער ,ואיש לא בא .רבים מהקברים כפי שהזכרנו ,שני קברים באוהל .מצבה
בתוך היער יורד למעלה אחת או שתיים. התכסו בצמחייה. שטוחה אחת עליהם ,כשלושים סנטימטר מעל
העצים מכסים הכל ,ואין אפילו קרן שמש הרצפה ,מחולקת באמצעה באמצעות חריץ
בשנת תשל"ה הגיעה לפולין ,לראשונה מאז קטן בכדי לסמן את שני הקברים .ושאלה שלא
להתחמם בה. המלחמה ,בתו של רבינו בעל האמרי שאול נפתרה עד היום :היכן בדיוק טמון רבינו ,והיכן
אחד מחברי הוועד מספר כי ביום ההילולא זי"ע ,מרת שרה רוזן ע"ה .היא הלכה לבית בנו ,האם בצד ימין או בצד שמאל?
אשתקד ,בעת עלותו לשפוך שיח ,הדליק החיים לחפש את מנוחת זקנה .ולא מצאה.
שורה שלמה של נרות נשמה כדי לחמם במעט מורנו הרה"צ רבי שלמה צבי שליט"א ,בנו
באותו אזור עומדים כעשרה אוהלים זה לצד של אד"ש ,חבר הוועד העוסק שנים בציוני
את המקום ,והצמיד אליהם את כפות ידיו. זה ,כולם דומים ,ובלא מצבה אין כל דרך לדעת
אולם גורנישט מיט גורנישט .הנרות בערו ,אך רבותינו הקדושים ,מצביע על פרט קטן שיכול
מי טמון בכל אחד מהם. לשפוך אור על התעלומה :בצד שמאל של
הקור לא הרפה.
אז נזכרה במה שסיפרו לה פעם .בפתח האוהל האוהל יש יותר רווח מאשר בצד ימין .ההסבר
בינתיים ,ממש סמוך ,שופצו לאחרונה ביד טמון החסיד המפורסם ר' בן ציון פאסטג ז"ל. ההגיוני לכאורה פשוט .את רבינו קברו ראשון,
רחבה אוהלי הרה"ק מראדזימין בעל 'ביכורי רבינו נהג להושיב בעצמו את המסובים סביב כשהאוהל כולו עוד היה פנוי ,וממילא סביר
אביב' ,והרה"ק מלומז' זי"ע ,שאוהלו צמוד שולחנו הטהור ,אולם מקומו של ר' בן ציון היה להניח שנטמן באמצע האוהל .כעבור חמש
ממש לאוהל ה'דברי ישראל' .חשמל ,מיזוג, קבוע ואיש לא ערער עליו :תמיד ראשון .רבינו שנים ,כשנפטר בנו ,הניחו אותו לימינו ,במקום
ומקום מכובד לתפילה. אף הבטיח לו כי לאחר מאה ועשרים ייטמן שנותר .זו הסיבה שבצד ימין הרווח שבין הקבר
אם שם זה אפשרי ,שאלו בוועד ,מדוע לא אצל לצידו. לקיר צר יותר :בין ציון רבינו לקיר זה נטמן בנו.
ט
רבינו ,שאליו מגיעים יהודים מכל קצוות תבל?
בס"ד ,השיפוץ יוצא לדרך
ראשית נכנסו אל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
רבינו בירך על היוזמה בחום ,והורה לדבר
קודם עם מרת הימלפרב תחי' ,בתו של ר' יידל
וידבסקי .אביה השקיע באוהל כל כך הרבה,
וגם היא עצמה מטפלת בו שנים .כשהמנעול
נשבר ,וכשהדלת התקלקלה ,היא זו שדאגה
לתקן .בלעדיה ,המצב היה גרוע עוד יותר.
וכעת החליטה לקחת על עצמה חלק נכבד
מהשיפוץ ,לעילוי נשמת אביה ולהמשך דרכו.
האיש שיבצע בע"ה בפועל את השיפוץ הוא
ר' יוסף שחר ,ששיפץ את אוהלי ראדזימין
ה'דברי ישראל' זי"ע :מורנו הרה"צ שמואל אליהו בפנים ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש ,כראוי ולומז' ,ועמו על המלאכה הרב דוד רובינשטיין
שליט"א ,יו"ר הכנסת האורחים 'ביאלה הויף'
שליט"א ,מורנו הרה"צ רבי שלמה צבי שליט"א, למקום מנוחתו של רבינו. בעיר פשיסחא .עלות השיפוץ מוערכת
הרה"ח ר' שלמה אברהם הי"ו ,הרה"ח שאול דן בעשרות אלפי דולרים.
פרידמן הי"ו ורכז הוועד הנושא בעול הפעילות נ.ב .לכל הערה או הארה ניתן לפנות לחברי
בשטח הבה"ח אלחנן אנצוויג הי"ו. הוועד להחזקת הציון הקדוש של רבינו בעל לקראת יום ההילולא
השיפוץ המלא יימשך זמן .אבל כשהתברר
שיום ההילולא בעוד ימים מעטים ,הוחלט
בוועד לא לחכות .מי שיגיע השנה לוורשא,
בעזרת ה' ,כבר יפגוש מקום אחר.
חום ואור .כל יום ההילולא ,מהבוקר ועד הערב,
יפעלו באוהל תאורה וחימום .לראשונה זה
בס''ד◄ערב◄י''ג◄כסלו◄תשפ''ז בס''ד ערב י''ג כסלו תשפ''ז,
בפרוס עלינו יום ההילולא קדישא של רבינו הקדוש בעל ה"דברי ישראל" זצוקללה"ה זיע''א
שנים ,אפשר יהיה לעמוד בתפילה בלי לרעוד
מקור .יוצבו גם מקומות ישיבה.
הודעות חשובות
אנו מבקשים להביע את רגשי תודתנו והוקרתנו העמוקה
לידידינו הדגולים ,אנשי המעש והחזון ,המשקיעים מרצם
וזמנם להוקים קברי רבותינו הק' בפולין מעפר לשם
לקהל העולים לציון הקדוש ביומ''ד ולתפארת ,הרבנים החשובים מוקירי ורחימאי דרבנן מקום לקוויטלאך .עד היום הונחו הקוויטלאך
ה"ה
הרב דוד רובינשטיין שליט"א
על הציון ועל הרצפה .זה לא מכובד ,וזה גם
◄במשך◄כל◄יום◄ההילולא◄יופעל◄תאורה◄ יושב ראש הוועד "פשיסחא הויף" מסוכן :נר דולק על הציון ,ערימת פתקים לידו,
וחימום◄באהל◄הקדוש◄ ואיתו עימו
◄ביה''ח◄יהיה◄פתוח◄עד◄השעה◄18:00
הרב יוסף שחר שליט"א ומספיק שפתק אחד יזוז כדי לגרום לדליקה
◄כ''כ◄השקיעה◄בוורשא◄בשעה◄◄15:35ע''כ◄
אשר משקיעים את מיטב מרצם וכוחם
במלאכת הקודש של
חלילה .עכשיו יוצבו על הציון שתי תיבות
הבאים◄בשעות◄אלו◄כדאי◄להצטייד◄בפנס◄ תיקון ,שיפוץ ותחזוקת האוהל הקדוש ברזל בגובה חצי מטר ,פתוחות מלמטה ונוגעות
על ציונו המצוינת של רבינו בעל ה"דברי ישראל" זי"ע,
למען יוכלו העולים הרבים לפקוד את המקום הקדוש בציון עצמו ,ובחלקן העליון המשופע חריץ
בברכת האט'ס געפוילעט אלעס גוט'ס
הוועד
ביומא דהילולא ובמשך השנה מתוך הרחבת הדעת ,כבוד
והדר. להכנסת הקוויטלאך.
זכות רבינו הקדוש בעל ההילולא זי"ע תעמוד להם,
להתברך בכל מילי דמיטב ,בריאות איתנה ,וישפיע נר תמיד .מיום ההילולא ואילך ידלק באוהל נר
עליהם שפע ברכה ,הצלחה וכל טוב סלה מתוך שמחה
וטוב לבב.בברכת האט'ס געפוילעט אלעס גוט'ס.
תמיד .דבר שלא היה שם מעולם.
המוקירים ומעריכים בשם קהל אנ''ש
הוועד
זמני פתיחה מורחבים :בדרך כלל נסגר בית
החיים בשעה ארבע ,אך לרגל יום ההילולא
יהיה פתוח עד השעה שש בערב .אגב ,החשכה
יורדת כבר בשלוש וחצי ,ולכן כדאי להצטייד
בפנס לדרך .אבל בתוך האוהל בע"ה יחכו
למתפללים אור וחום.
התוכניות להמשך
אחרי יום ההילולא ימשיך השיפוץ ,בעזרת ה'.
חשמל קבוע ,תאורה ,ומיזוג שיחמם בחורף
ויאוורר בקיץ .גדר משני צידי הציון :הציון
נמוך ,שלושים סנטימטר בלבד ,והגדר תאפשר
למתפלל להרגיש קרוב ומחובר .צביעת האוהל
מבפנים ומבחוץ ,וריצוף או החלקה של רצפת
הבטון הגס ,שאי אפשר לנקותה.
ומעבר לשיפוץ עצמו עומדת ההחזקה .חשמל,
חימום ,ניקיון ונר תמיד כרוכים בהוצאה
חודשית קבועה .בוועד מבקשים קודם כל
להבטיח שהמקום משופץ ומתוחזק כראוי ,ורק
אחר כך להמשיך הלאה.
ובינתיים ,שם בקצה היער ,האוהל מחכה.
מחכה לאור ,לחום ,ולקולות התפילה של בניו.
נכון ,את הסיפור של הנערים מלוס אנג'לס אי
אפשר לתכנן .אבל אפשר לדאוג שמי שיגיע
לשם בפעם הבאה ,יוכל לעמוד ולהתרפק
י
לעילוי נשמת הילד בנש”ק ישראל דן טאוב ז”ל
ערב חיזוק מרומם בישיבתנו הק' וקריאת שם לארגון
גלויה מהבחורים ומהמעמד המרגש .במרכז דבריו עמד ארגון ‘נחלת תורה’ ,הפועל בישיבתנו הק’ ‘נחלת
על נקודה עמוקה :רק מי שכבר טעם את המתיקות אברהם’ ,נוסד במטרה אחת ברורה :לעודד את
שבלימוד ,והרגיש את הסיפוק שבידיעת התורה, השקידה ואת ידיעת התורה בקרב בני הישיבה,
מקבל משנה מרץ להמשיך .אבל מי שעוד לא בחורי אנ”ש המתחנכים בצל הקודש.
התחיל ,מאין יבוא לו החשק? זהו בדיוק “מי הארגון פעיל בעידוד החזרה על החומר
שיש לו מנה רוצה מאתיים” .ומי שאין לו הנלמד במסגרת סדרי הישיבה ובמבחנים
מנה ,אינו רוצה דבר ,משום שאינו מרגיש מקיפים עליו ,וכן בכינוסים דו־שבועיים
כלל במה הוא מפסיד. של הבחורים ,המקבלים עליהם קבלות
דברים טובים לא צריכים הסכמה משותפות לחיזוק בתורה.
השנה חלה התחדשות של ממש ,ובארגון
את דברי הסיום נשא הרה”ג רבי דניאל
הוקמו שני מסלולים :מסלול ‘כתר מלוכה’,
קרימולובסקי שליט”א ,מראשי הישיבה .הוא
לבחורים הנבחנים על הפרקים הנלמדים הן
התמקד ביסוד פשוט ועמוק :לימוד ללא מטרה ויעד
בסדר בקיאות והן בסדר ג’ ,ומסלול ‘כתר תורה’ ,לבחורים
ברור ,חסר מעיקרו.
שקיבלו על עצמם להיבחן באחד מהם :בבקיאות ,או בסדר ג’.
בהמשך דבריו סיפר כי בימי
השבעה על הילד בנש”ק ישראל ליד השולחנות הערוכים
דן טאוב ז”ל ,בנו של מורנו לפני כשבועיים התקיים כינוס
הרה”צ רבי שלמה צבי הירש הישיבה, בהיכל הפתיחה
שליט”א ,ונכדו של כ”ק מרן כשהמטרה היא שבסוף הכינוס
אדמו”ר שליט”א ,עלו רבני כל בחור יצטרף לארגון
הישיבה לנחם את האבלים. מיוזמתו ,ויבחר את המסלול
בעצה אחת עם אבי הילד ,פרשו המתאים לו .ליד שולחנות
לפני כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א ערוכים התכנסו בני הישיבה,
את משאלתם ,שמעתה יפעל למעלה ממאה בחורים ,לערב
הארגון לעילוי נשמת הילד. של חיזוק בשקידת התורה .את
קורת רוח נסוכה הייתה על פני הערב הנחה הרה”ג רבי יהושע
רבינו באומרו כי “דברים טובים מנדל אברמוביץ שליט”א,
לא צריכים הסכמה” ,ועודד את משגיח ומנהל סדר בקיאות
היוזמה רבות. בישיבה .בפתח דבריו שיבח
בימים האחרונים ,בעצה אחת את הבחורים שהתכנסו כאיש
עם מורנו הרה”צ רבי שלמה אחד בלב אחד למעמד הגדול.
צבי הירש שליט”א ,הוסב שם
עיקר מצוותו היא ההנאה
הארגון לשם חדש‘ :תלמודו
בידו’ .שם שנבחר בקפידה, ראשון הדוברים היה ראש
וטמונות בו אותיות שמו של הישיבה ,הרה”ג רבי אליהו
הילד ,י’ ד’ ,ישראל דן. קרימולובסקי שליט”א .בדבריו
עמד על יסוד גדול במצוות
תלמודם -בידו תלמוד תורה :ההנאה מן הלימוד
בתום הדברים הגיע הרגע היא חלק מהמצווה עצמה ,וכפי
שלשמו התכנסו .רובא דרובא שכתב הגה”ק בעל ה’אבני נזר’
של בני הישיבה הצטרפו, מסוכטשוב זי”ע בהקדמת ספרו
בהתלהבות ובחדוותא דאורייתא ,לאחד המסלולים .ולאחריו, ‘אגלי טל’“ :שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג
כמו מאליו ,התלכדו כולם יחד למעגל של ריקוד של מצווה, ומבין בלימודו”.
ושירה שעלתה ומילאה את היכל הישיבה. ומכאן ,שבלא בחירה ורצון אישי חסר חלק מרכזי בלימוד
יצוין כי כבר בשבוע הקרוב ייבחנו סלתה ושמנה של בני התורה .וממילא חסר גם בברכה שאנו מברכים בכל בוקר,
הישיבה על פרק ‘השותפין’ במסכת בבא בתרא ,שאותו סיימו “והערב נא” .ולכן ,אין כופים על מצוות תלמוד תורה .כי הרצון
ללמוד זה עתה ,ועוד רבים יבואו אחריו בע”ה. הוא הלב של המצווה.
“אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו” ,אמרו חכמים .וכעת ,כל מי שיש לו מנה
דף שיילמד בישיבה ,כל פרק שייחזר ,וכל מבחן שייעשה ,יעלו
לזכרו .ונשמה טהורה אחת תזכה לבוא למעלה כשתלמודה של בתום דבריו נשא דברים הרה”ג רבי משה פולק שליט”א,
ישיבה שלמה בידה. מראשי ישיבת סערט ויז’ניץ ,ובפתח דבריו הביע התפעלות
אי
חבורות הבחורים שע"י איגוד הבחורים של שיעורים ב' וג' בישיב"ג
עריכת השוה"ט
שהשמחה במעונם
התכנסו לשבת אחים בבית החסידים ברבי עקיבא 68
לכבוד יומא דהילולא דרבינו החתן אפרים מוצן הי"ו סינסינטי
בראשות המשפיע הגה"ח נפתלי ארלנגר שליט"א וראשי החברעס' בעל ה'דברי ישראל' זי"ע לנישואיו
ביום ראשון אור לי"ג כסלו
בבית המדרש הגדול בשעה 21:00 הר"ר ישראל דן קרימלובסקי הי"ו אשדוד
⋅⋅⋅ להולדת הבן
עריכת השוה"ט
לכבוד יומא דהילולא דרבינו הרה"ג יצחק יוסיפוב שליט"א בני ברק
בעל ה'אמרי שאול זי"ע הר"ר צבי אלימלך קרימלובסקי הי"ו טבריא
ביום רביעי אור לט"ז כסלו להולדת הבנות
בבית המדרש הגדול בשעה 21:00
תפילת מעריב בשעה 20:40 הר"ר יצחק אייזיק חיים בקנרוט הי"ו ב"ב
בהכנס הבן משה יששכר ני"ו לעול תו"מ
הרה"ח אברהם דוד מוצן הי"ו סינסינטי
נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
לנישואי הבן
אברהם בן רחל
יעל בת צביה הרה"ח י.זאב קרימלובסקי הי"ו בני ברק
רבקה בת צפורה בריינדיל הרה"ח דניאל יוסיפוב הי"ו בני ברק
רחל בת שיינדל הרה"ח יהושע קמפינסקי הי"ו בני ברק
יוסף בן אדל בתיה הרה"ח אריה פניגשטיין הי"ו אשדוד
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה הרה"ח יצחק (ברד"מ) קרימלובסקי הי"ו בני ברק
התינוקת חיה נחמה מלכה בת רבקה מרים הרה"ח אברהם דוד מוצן הי"ו סינסינטי
לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל להולדת הנכדים
הספק פרשת ויצא בתוכנית וידעת היום הרה"ח אברהם דוד מוצן הי"ו סינסינטי
שימור פעם אחת שימור ד' פעמים לימוד וסיכום
לנישואי הבן
סי' קפ"ג-קפ"ו סי' קפ"ח סעי' א'-ג' סי' קפ"ח סעי' ד'-ו'
הרה"ח יעקב מוצן הי"ו ניו ג'רסי
סי' קפ"ט סעי' א'-ג'
לנישואי הנכד
מרת בקנרוט תחי' בני ברק
בהכנס הנכד לעול תו"מ
הרה"ח דוד משה קרימלובסקי שליט"א בני ברק
הרה"ח יעקב מוצן הי"ו ניו ג'רסי
הרה"ח בן ציון פרידמן שליט"א בני ברק
ועתה כתבו לכם מרת פניגשטיין תחי' בני ברק
להולדת הנינים
תחילת כתיבת האותיות בספר תורה
שיכתב לעילוי נשמתו של הילד
בנש"ק ישראל דן ז"ל
בן יבדלחט"א נתרם ע"י הר"ר יעקב מוצן הי"ו
לרגל השמחות השרויות במעונו
מורינו הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א בנישואי נכדו החתן אפרים מוצן הי"ו עב"ג בשעטו"מ
נכד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בן לבנו הר"ר אברהם דוד הי"ו
יה"ר שיזכו לבנות בנין עדי עד לדורות ישרים
יתקיים במהלך טיש יא"צ ומבורכים
ולרגל הולדת הנינה למזל"ט
דרבינו ה'אמרי שאול' זי"ע נכדה לבנו הר"ר אברהם דוד הי"ו
יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח
ביום רביעי אור לט"ז כסלו
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
ברגשי שמחה וחדוה נביע מיטב הברכות נתרם ע"י לע"נ
למעלת ידידנו הדגול והנכבד הר"ר צבי אלימלך קרימלובסקי הי"ו הילד בנש"ק ישראל דן ז"ל
הרה"ג יצחק יוסיפוב שליט"א לרגל השמחה השרויה במעונו בן יבדלח"ט מורינו
ראש ישיבת עטרת התלמוד בהולדת בתו למזל"ט
לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט
הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א
יה"ר שירווה רוב נחת דקדושה
המברכים :אברכי כולל ערב בבני ברק נלב"ע עש"ק וירא י"ט חשון תשפ"ז
מכל יצ"ח
נתרם ע"י
הר"ר יצחק אייזיק בקנרוט הי"ו נתרם ע"י ברכות ואיחולים לכבוד ידידי ורעי
לרגל השמחה השרויה במעונו בהכנס בנו הרה"ג יצחק יוסיפוב שליט"א חברי לקביעות העיתים המשותפת בשטיבל מידי ערב
משה יששכר ני"ו לעול תו"מ לרגל השמחה השרויה במעונו הר"ר צבי אלימלך קרימלובסקי הי"ו
בהולדת בתו למזל"ט לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט
שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה ביום שלישי יה"ר שיזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט המברך :אפרים מנחם פרלמוטר
אור לט"ו כסלו באולמי בית מלכה בבני ברק
נתרם ע"י לע"נ לע"נ
הר"ר ישראל דן קרימלובסקי הי"ו מרת מרים בילא ב"ר יעקב ע"ה ויצהנדלר מרת חנה רייזיל ב"ר משה ע"ה לרנר
לרגל השמחה השרויה במעונו נלב"ע י"ג כסלו תשע"ח נלב"ע י"ז כסלו תשמ"ה
בהולדת בנו למזל"ט הונצח ע"י בנה הונצח ע"י נכדיהם
יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט הרה"ח נתן הי"ו הרה"ח טוביה ועזריאל לרנר שליט"א
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
קרימלובסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
בי
