gilyoines.com

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫פרשת וישלח‬ ‫יומא יג‪.‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא יג‪:‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שכ"ב שנה ז'‬ ‫יומא יד‪.‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יומא יד‪:‬‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫תשפ"ז‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫ֱאמּונָ ה ִהיא ְּכ ֶׁש ֲאנִ י ֵמ ִבין ?‬ ‫את אכזבתו‪ .‬זה מה שראו‬ ‫אין ידוע מי היה נרגש יותר‬ ‫ההודאה – בלתי לה' לבדו‬ ‫יעקב אבינו כובש דרך לתשובה‬ ‫הילדים? ברזים וספרים?‬ ‫מהיום המיוחל שסוף סוף‬ ‫מדרגות ונורות?!‬ ‫בא‪ ,‬האם ילדי הכיתה שיום‬ ‫ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את‬ ‫ויפגע במקום וילן שם (כח‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫"וילדים"‪ ,‬ניסה בכל זאת‪,‬‬ ‫הטיול הגדול הגיע ‪ -‬או שמא‬ ‫ה' על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת‬ ‫"האם לא ניסיתם להקשיב‬ ‫המלמד עצמו‪ ,‬שהיטב ידע כי‬ ‫ואמרו ז"ל (ברש"י שם) שעבר על המקום ויהיב‬ ‫לדברי החכמה‪ ,‬האם לא‬ ‫'טיול' זה אינו ככל הנסיעות‪.‬‬ ‫(כט‪ ,‬לה)‪.‬‬ ‫דעתיה מהדר מיד בא לקראתו‪ .‬הענין הוא‬ ‫ניסיתם להבין משהו ממה‬ ‫מה שהילדים עומדים לראות‬ ‫פירש"י‪ ,‬אודה את ה' – שנטלתי יותר‬ ‫אשר באמת יעקב אבינו ע"ה שהיה מובחר‬ ‫שלמדו התלמידים?"‬ ‫היום‪ ,‬ייחרת בנפשם לנצח‪.‬‬ ‫מחלקי‪ ,‬מעתה יש לי להודות‪ .‬ובפשטות‬ ‫שבאבות‪ ,‬ולא התפלל במקום שהתפללו‬ ‫שקט השתרר לרגע‪ ,‬שקט‬ ‫ביום האתמול נשלחו פתקים‬ ‫שלפני הסערה‪...‬‬ ‫לכל ההורים‪ ,‬כי מחר בעזרת‬ ‫נראה מדברי רש"י דלא הודתה אלא על‬ ‫אבותיו‪ ,‬היה לפי בחינתו וקדושתו עבירה‬ ‫צעקו‬ ‫חכמה?!"‬ ‫"דברי‬ ‫השם‪ ,‬יזכו התלמידים לנסוע‬ ‫חלקה הנוסף‪ ,‬ואפשר לומר בזה דבאמת‬ ‫גדולה‪ .‬אבל הענין הוא כי 'האבות סימן‬ ‫במקהלה‪ ,‬כמעט כל התלמידים‬ ‫אל הישיבה הגדולה‪ ,‬להביט‬ ‫גם על שלוש הבנים הראשונים הודתה‪,‬‬ ‫לבנים' (תנחומא פ' לך לך ט)‪ ,‬ויעקב אבינו ע"ה‬ ‫הצעירים‪" ,‬אילו דברי חכמה‪,‬‬ ‫על הלומדים‪ ,‬לחוש את‬ ‫בעוד שלא היה נולד שום יהודי עשה דרך‬ ‫האווירה המיוחדת השוררת‬ ‫אלא שהיתה הודאתה על תועלת עצמה‬ ‫אי אפשר להבין מה הם‬ ‫ומסלול לתשובה‪ ,‬כי ראה שבלא תשובה אי‬ ‫מדברים! אין שום הסבר‪ ,‬שום‬ ‫בהיכל ה'‪,‬‬ ‫ומעלתה בעיני יעקב‪ ,‬בראובן אמרה 'עתה‬ ‫קשר בין מילה אחת לרעותה‪,‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬כי זהו 'טיול' ראוי‬ ‫יאהבני אישי'‪ ,‬בשמעון 'כי שמע ה' כי‬ ‫אפשר לבניו שיתקיימו‪ .‬והתשובה באמת‬ ‫האלו הם דברי חכמה?!"‬ ‫לשמו‪ ,‬וודאי תקלוט נפשם‬ ‫שנואה אנוכי'‪ ,‬ובלוי 'הפעם ילוה אישי אלי'‪.‬‬ ‫קשה לאחר שכבר נאחז בחבלי היצר‪ ,‬אולם‬ ‫והמלמד הנואש‪ ,‬פכר ידיו‪ .‬וכי‬ ‫הצעירה של הילדים את‬ ‫הוא פעל ועשה בשמים ממעל המסלול‬ ‫אש התורה הבוערת בהיכל‬ ‫אך בבן הרביעי הודתה רק על עצם הולדת‬ ‫מה ציפה מילדים בני שבע‪,‬‬ ‫ההוא‪ ,‬דהיינו שעבר על המקום ההוא וזה‬ ‫שיבינו את מה שלומדים‬ ‫הישיבה‪.‬‬ ‫הבן‪ ,‬ולא הכניסה את תועלת עצמה בכלל‬ ‫וכעת‪ ,‬צועדים הם בסך‪,‬‬ ‫ההודאה‪ ,‬ואמרה 'הפעם אודה את ה''‪ ,‬בלתי‬ ‫בחינת עבירה לפי ערך קדושתו‪ ,‬וכד יהיב‬ ‫עטורי שיבה מתעקשים‬ ‫להבין‪ ,‬וכי יש סיכוי בעולם‬ ‫משימים פניהם לפתח ההיכל‪,‬‬ ‫לה' לבדו‪ .‬ויש להוסיף על פי מה דאיתא‬ ‫דעתיה למהדר היינו בחינת תשובה‪ ,‬מיד‬ ‫שיבינו דברי 'קצות'‪ ,‬שישכילו‬ ‫והמלמד מסביר‪ :‬ילדים יקרים‪,‬‬ ‫בא לקראתו‪ ,‬כי 'הבא ליטהר מסייעין אותו'‬ ‫כשנכנסים אל הישיבה עושים‬ ‫בגמ' (ברכות יז‪' ,).‬נשים במאי זכיין‪ ,‬באקרויי‬ ‫בנתיבות המשפט?‬ ‫(שבת קד‪ .).‬וכאשר בא לאדם הרהור תשובה‬ ‫⋅‬ ‫זאת ביראת הכבוד‪ ,‬נכנסים‬ ‫בנייהו לבי כנישתא‪ ,‬ובאתנויי גברייהו בי‬ ‫בלא קול‪ ,‬אין מרעישים‪ ,‬אין‬ ‫רבנן‪ ,‬ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן'‪.‬‬ ‫יכול לעשות תשובה שלימה‪ ,‬והפועל‬ ‫הביטו סביבכם‪ ,‬אל השמים‪,‬‬ ‫משתוללים כדי שחלילה לא‬ ‫הראשון לזה היה יעקב אבינו כנ"ל‪ .‬ובניו‬ ‫אל הארץ‪ ,‬אל מעוף הציפור‬ ‫נגרום לביטול תורה אצל‬ ‫דבשלושת הבנים הראשונים הודתה לאה‬ ‫ואל יופי הפרי‪ .‬וכי נוכל להבין‬ ‫אחריו מיד לאחר מתן תורה הסכימו דעתם‬ ‫מחזיקי העולם‪.‬‬ ‫על השלמת חלקה ביעקב בעלה מצד זכות‬ ‫את גודל החכמה המרכיבה את‬ ‫"הישיבה"‪ ,‬הסביר המלמד‪,‬‬ ‫לעשות מעשה הידוע‪ ,‬להורות תשובה‬ ‫העולם? האם נוכל להשכיל‬ ‫'נטרי לגברייהו'‪ ,‬אך בבן הרביעי הודתה על‬ ‫"היא מקום שבה לומדים את‬ ‫לרבים גם בחטא גדול כזה‪ ,‬והכל היה לכוונה‬ ‫ולקלוט את סודות הבריאה?‬ ‫עצם הולדת הבן‪ ,‬דאין אשה אלא לבנים‪.‬‬ ‫החכמה הכי גדולה‪ ,‬חכמת‬ ‫טובה‪ .‬ורק המה היו יכולים לעשות המסלול‬ ‫כיצד פועלת האש‪ ,‬איננו‬ ‫האלוקים‪ ,‬שם מקבלים הבנה‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫‬ ‫מבינים‪ .‬כיצד הופכים טיפות‬ ‫הזה‪ .‬באשר שנזדככו מאוד במעמד הקדוש‬ ‫בדקויות הרגישות ביותר‪,‬‬ ‫והרשימה הראשונה שרשם יעקב אבינו ע"ה‬ ‫מים לגושי קרח או לאדים לא‬ ‫הסוגיות‬ ‫את‬ ‫ומפענחים‬ ‫יוסף מקשר את הישועות של מעלה‬ ‫מורגשים‪ ,‬איננו מבינים‪ .‬כיצד‬ ‫הקשות שבש"ס"‪.‬‬ ‫(הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל)‬ ‫ודעהו‪.‬‬ ‫מבצבץ עלה ירוק מבינותיו‬ ‫ועיני הילדים‪ ,‬פנסים‪.‬‬ ‫מטה‬ ‫של גלעין נרקב‪ ,‬איננו מבינים‪.‬‬ ‫הם עומדים לראות ישיבה‬ ‫ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב‬ ‫פרנסה בריוח מסייע בעבודת השי"ת‬ ‫ואת דרכי הבורא יתברך‪ ,‬את‬ ‫אמיתית מהי!‬ ‫דרכי השגחתו‪ ,‬אותן ננסה‬ ‫אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי (ל‪,‬‬ ‫אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה‬ ‫שעה ומחצה הסתובבו הילדים‬ ‫כה)‪.‬‬ ‫להבין?!‬ ‫בשקט‪.‬‬ ‫הישיבה‪,‬‬ ‫בבניין‬ ‫אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד‬ ‫"ציפית לישועה?" דורשים‬ ‫הביטו בהשתאות על התקרה‬ ‫ופירש"י‪' :‬משנולד שטנו של עשיו שנאמר‬ ‫ללבוש וגו' והאבן הזאת וגו' יהיה בית‬ ‫מאתנו‪ .‬לצפות‪ ,‬לא להרפות‪,‬‬ ‫הגדולה המוארת‪ ,‬חטפו מבט‬ ‫אפילו שאין הישועה נראית‬ ‫והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית‬ ‫אלוקים (כח‪ ,‬כ – כב)‪.‬‬ ‫נדהם אל ארונות הספרים‬ ‫באופק‪ ,‬אפילו שנדמה כי‬ ‫הבלויים‪ ,‬נפעמו לראות קהל‬ ‫עשיו לקש‪ ,‬אש בלא להבה אינו שולט‬ ‫כידוע‪ ,‬שעיקר המעכב אצל האדם ומונע‬ ‫אפסו התקוות‪.‬‬ ‫עצום המרעיש בקול נעים‪,‬‬ ‫למרחוק‪ ,‬משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה‬ ‫ממנו להשיג שלימות בעבדות ה' להיות‬ ‫אבל המוח שלנו אינו מבין‪,‬‬ ‫חלקם אף תפסו מקום מושב‬ ‫ורצה לשוב' עי"ש‪ .‬ויש להבין הלא הבטחון‬ ‫בבחינת הולך במדריגות‪ ,‬הוא מחמת עסק‬ ‫כיצד ניתן לקוות לישועה‪,‬‬ ‫בין הלומדים‪ ,‬מנסים להקשיב‬ ‫והרי כל דרכי הטבע מורים‬ ‫לדברי החכמה שנדברו שם‪,‬‬ ‫בהקב"ה יתכן להיות תמיד‪ ,‬ועוד הלא‬ ‫עול הפרנסה והריחיים על צווארו שטורדים‬ ‫ומראים על דלת נעולה‪ ,‬על‬ ‫לאחר שעה ומחצה של עונג‪,‬‬ ‫אשר בלא להבה גם כן שורף הקש‪ .‬אלא‬ ‫אותו‪ ,‬ומחמתם צריך להשקיע רב זמנו‬ ‫מחסום בלתי עביר!‬ ‫הגיע הזמן לשוב אל תלמוד‬ ‫הענין בזה‪ ,‬כי בית יעקב אש‪ ,‬שאינו שולט‬ ‫ומרצו במחשבה ובמעשה להביא טרף‬ ‫אבל יהודי יקר‪ ,‬הבורא יתברך‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫למרחוק הוא הכוח לישועה של מטה‪ ,‬אבל‬ ‫לביתו‪ ,‬ולבו בל עמו לעסק עבודת ה'‪.‬‬ ‫מבקש ממך‪ ,‬צפה לישועה!‬ ‫למלמד‪ ,‬היה זה זמן סיכום‪,‬‬ ‫אל תשאל שאלות! אל תנסה‬ ‫בית יוסף להבה השולט למרחוק מלמעלה‪,‬‬ ‫ועל זה ביקש יעקב אבינו ע"ה‪' ,‬אם יהיה‬ ‫רצה לשמוע את התרשמות‬ ‫לעזור לי במציאת פתרונות!‬ ‫התלמידים‪ ,‬ביקש לשמוע את‬ ‫היינו כי יוסף עשה את הישועה של מעלה‬ ‫אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי‬ ‫אינך מבין כיצד תבוא‬ ‫רשמיהם מהחוויה המדהימה‪.‬‬ ‫כביכול להיות התקשרות בישועה של מטה‪,‬‬ ‫הולך'‪ ,‬להיות הולך מחיל אל חיל בעבודת‬ ‫הישועה?! ומי ביקש ממך‬ ‫והילדים ‪ -‬לא אכזבו‪...‬‬ ‫כענין ויושע ה' את ישראל‪ ,‬עם ישראל יחד‪.‬‬ ‫להבין את חכמת הבורא‪ ,‬והרי‬ ‫השי"ת‪' ,‬ונתן לי לחם לאכול' וגו'‪ ,‬שתהיה‬ ‫"כמה נורות חשמל יש שם‪,‬‬ ‫וזהו הזוה"ק (ח"א דף קצו) 'מאי אברך קשירו‬ ‫מוח האדם אינו אלא כגודל כף‬ ‫בחיי לא ראיתי כה רבים!"‬ ‫פרנסתי מצויה אצלי בנקל ובלא טירחה‬ ‫היד הקמוצה ‪ -‬ואילו הבורא‬ ‫צעק הראשון בהתלהבות‪.‬‬ ‫דאתקשר שמשא בסיהרא וכו' ובגין דא כלא‬ ‫המונעת מעסק העבודה‪ .‬הנה בזה אוכל‬ ‫אין לו סוף ולא גבול!‬ ‫"כן‪ ,‬וכמה אנשים גדולים‪,‬‬ ‫ברזא עילאה איהו וכו'‪ ,‬יוסף זכה למלכותא‬ ‫לזכות‪ ,‬אשר 'האבן הזאת'‪ ,‬היצר הרע‬ ‫האם בן אנוש יוכל להבין דרכי‬ ‫כולם מדברים ולומדים בקולי‬ ‫דלעילא ולמלכותא דלתתא עי"ש‪ .‬זהו הענין‬ ‫שנקרא אבן כדאיתא (קידושין ל‪' :):‬אם אבן‬ ‫הבורא הנסתרות?‬ ‫קולות"‪ ,‬הגיב השני‪.‬‬ ‫אצל יעקב‪ ,‬כי כל זמן שהיה נוגע לישועתו‬ ‫הוא נימוח'‪ ,‬גם הוא 'יהיה בית אלוקים'‪,‬‬ ‫אמונה אינה כשאנחנו מבינים‬ ‫"המדרגות‬ ‫"הסטנדרים"‪,‬‬ ‫שהבורא מסדר את העניינים‪,‬‬ ‫בחוץ"‪" ,‬ראש הישיבה"‪" ,‬כמה‬ ‫בלבד לא איכפת ליה‪ ,‬רק משנולד יוסף‬ ‫ויוכל לעבוד את השי"ת בבחינת בכל לבבך‬ ‫דווקא‬ ‫מתחילה‬ ‫אמונה‬ ‫ברזים"‪" ,‬ספרים ישנים"‪,‬‬ ‫בטח בהקב"ה‪ ,‬כלומר במה שנוגע ישועתו‬ ‫בשני יצריך‪ ,‬בין ביצר הטוב ובין ביצר הרע‪,‬‬ ‫כשההבנה נגמרת!‬ ‫"בחורים שמחים"‪ .‬בליל‬ ‫להקדוש ברוך הוא ישועה של מעלה ואז‬ ‫שיתהפך גם היצר הרע לטוב ויהיה לבית‬ ‫ושם‪ ,‬דווקא שם‪ ,‬מתחילים‬ ‫הקולות נשמע עד מעבר‬ ‫(אמרי שאול)‬ ‫רצה לשוב‪ .‬‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫אלוקים‪.‬‬ ‫הניסים והנפלאות‪.‬‬ ‫לדלת הכיתה‪.‬‬ ‫דווקא שם מתגלה האור הגנוז!‬ ‫המלמד‪ ,‬לא ידע כיצד לבלוע‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫הפסקה לדברים שבקדושה באמצע שמונה עשרה (יב)‬ ‫הראנו ה' חסדך‬ ‫א‪ .‬חכמים תקנו שלאחר סיום השמו"ע אומר פסוק יהיו לרצון אמרי פי והגיון‬ ‫לבי לפניך ה' צורי וגואליא‪.‬‬ ‫כל דעביד רחמנא לטב עביד לכאורה אם מאתו לא תצא הרעות‪ ,‬למה לא יהי'‬ ‫ב‪ .‬סיים ברכת המברך את עמו ישראל בשלום‪ ,‬לדעת השו"עב אין להפסיק‬ ‫ג"כ בהתגלות‪ .‬ונ"ל כי בהיות‪ ,‬אם לפי הפשעים והעונות חלילה אין האדם ראוי‬ ‫לטובה‪ ,‬רק הוא מצד הרחמים לפנים משוה"ד‪ ,‬אזי הטובה באה לו בדרך הסתר‪,‬‬ ‫כלל בין שמו"ע לפסוק יהיו לרצון‪ ,‬ולפיכך יאמר מיד הפסוק יהיו לרצון‬ ‫למען לא יתברך האדם בלבבו‪ ,‬כי בא לו בשכרו‪ .‬ולא יהי' מעשיו זכאים בעיניו‪ .‬וכמו‬ ‫אמרי פי וגו' ורק אח"כ יאמר אלקי נצור‪ ,‬לדעת הרמ"אג מעיקר הדין מותר‬ ‫למשל האב‪ ,‬אם אין בנו מתנהג בדרך ישרה‪ ,‬אף כי משתדל לטובתו כרחם אב על‬ ‫להפסיק בתחנונים גם קודם שאומר יהיו לרצון‪ ,‬ויאמר יהיו לרצון וגו'‬ ‫בנים‪ ,‬אבל אינו מראה זאת לעיניו‪ ,‬למען יטיב דרכו‪ .‬וי"ל זהו פי' הכתוב על כל‬ ‫לאחר שגמר אלקי נצור‪.‬‬ ‫פשעים תכסה אהבה‪ .‬ר"ל אף כי הקב"ה חונן ונותן‪ ,‬אעפ"י שאינו כדאי ואינו‬ ‫אלא דלכתחילה יש לחוש גם לדעת השו"ע ולומר פסוק יהיו לרצון קודם‬ ‫הגון‪ ,‬רק משום הבוחר בעמו ישראל באהבה‪ .‬אבל מפני הפשעים תכסה אהבה‪,‬‬ ‫אלקי נצור‪ ,‬ולחזור ולאומרו בסיום אלקי נצור קודם עושה שלוםד‪.‬‬ ‫היינו מפני זה אין הטובה בפרסום‪ ,‬רק אהבה מוסתרת‪ ,‬ובאמת על זה אנו מבקשים‬ ‫הראנו ה' חסדך שנזכה לחסד בהתגלות ויקוים בנו במהרה כי עין בעין יראו וגו'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המאריך בתפילתו והוא אוחז באלקי נצור והש"צ מגיע לקדושה וכיו"ב‬ ‫(אמרי שאול ‪-‬פתגמי אורייתא)‬ ‫לכתחילה יקצר באמירת אלקי נצור ויאמר רק את הפסוק יהיו לרצון‪ ,‬ויפסע‬ ‫לאחוריו קודם שעונה לדברים שבקדושהה‪ ,‬ואם אי אפשר לו לקצר (או שלא‬ ‫הנהגת ה' הטובה‬ ‫שם לבו עד שהש"צ הגיע לקדושה שצריך לעמוד במקומו) מפסיק לדברים שבקדושה‬ ‫וכדלהלן‪.‬‬ ‫רבינו שואל שאלה פשוטה אם אכן‪ ,‬ובודאי שכך הוא שכל מעשה ה'‬ ‫כולם לטובה מפני מה הדבר מוסתר ולא נראה לעיני בשר‪ .‬וכיון ששאלה‬ ‫ד‪ .‬הפסקה לדברים שבקדושה – לדעת השו"ע לפני אמירת יהיו לרצון וגו' לא‬ ‫זו פשוטה היא הרי היא נשאלת מפי רבים אלא שכל אחד שואל אותה‬ ‫יפסיק‪ ,‬ולאחר אמירת יהיו לרצון מפסיק לאותם דברים שבקדושה שמפסיק‬ ‫בסגנון אחר‪ .‬ישנם השואלים מנקודת מבט שאנחנו רואים בעינינו שיש‬ ‫עבורם בק"ש וברכותיהו‪ ,‬ולדעת הרמ"א גם אם לא אמר עדיין יהיו לרצון‬ ‫רע בעולם א"כ קשה מי הוא זה שמתערב בהנהגת העולם ושותל דברים‬ ‫מפסיק לדברים שבקדושה‪ ,‬וראה בהערהז‪ ,‬אלא דלכתחילה יקדים אמירת‬ ‫רעים בתוכו כי הרי בודאי שלא ה' עושה את הרע ומוכרח שיש מי שמערב‬ ‫יהיו לרצון וגו' וכנ"לח‪.‬‬ ‫שם את הרע‪ ,‬ומתוך זה עולה השאלה מי הוא ומי הנותן לו את הכח‪ ,‬ומתוך‬ ‫סיים אלקי נצור ופס' יהיו לרצון שלאחריו‪[ ,‬לכתחילה צריך שיפסע לאחוריו‬ ‫זה באים למחשבה איך מסלקים אותו ומחזירים את הנהגת ה' הטובה‪.‬‬ ‫קודם עניית דבר שבקדושה‪ ,‬ואם אינו יכול לפסוע לאחוריו] מפסיק לכל‬ ‫ישנם אחרים שבאים ממקום הפוך לגמרי שבודאי השי"ת מנהיג את‬ ‫דבר שבקדושה‪ ,‬ואפילו לאמירת ברוך הוא וברוך שמוט‪.‬‬ ‫העולם והוא שולט בכל ואם כן הרי הכל טוב וכאשר אנו בעינינו הגשמיות‬ ‫איננו רואים את זה ואיננו מרגישים כך הרי עולה השאלה למה חסרה‬ ‫אחר תפילתו וכו' יכול להפסיק כדרך‬ ‫א‪ .‬בברכות (ד‪ ,:‬ט‪):‬א"ר יוחנן בתחילה הוא‬ ‫לנו האמונה החזקה שמתפשטת מן הסכמת השכל אל הלב ומשם לכל‬ ‫שמפסיק בברכה של ק"ש‪ ,‬ומדהדגיש‬ ‫אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו‬ ‫האיברים‪ ,‬עד שנשמח בזמן הקושי‪ ,‬כמו האיכר שזורע את שדהו ובזמן‬ ‫בסיפא ברגיל לומר תחנונים דמפסיק כדרך‬ ‫לרצון אמרי פי וגו'‪ ,‬מכדי האי יהיו לרצון‬ ‫שהזרעים מרקיבים בתוך הקרקע הוא מלא שמחה‪ ,‬כי יודע שריקבון‬ ‫שמפסיק בברכה של ק"ש משמע דדווקא‬ ‫אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא‬ ‫באופן זה אין לו להפסיק כי אם למה‬ ‫דבעינו למימר מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח‬ ‫זה הוא הוא תחילת הצמיחה‪ ,‬ומכאן באים למחשבה מה הם המפריעים‬ ‫שמפסיק בברכה של ק"ש‪ ,‬אבל ברישא‬ ‫ברכות לימרו מעיקרא‪ ,‬א"ר יהודה בריה‬ ‫לאמונה ואיך ללחום באלו המסתירים את האמת ואת האמונה‪.‬‬ ‫בין יהיו לרצון לשאר תחנונים מפסיק לכל‬ ‫דר' שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד‬ ‫דבר שבקדושה‪ ,‬ועל כן כתב הט"ז (ס"ק א')‬ ‫אלא לאחר י"ח פרשיות (תהלים יט‪ ,‬טו) לפיכך‬ ‫חצי הכוס המלאה‬ ‫והביאו המ"ב (ס"ק א') לחלק דברישא איירי‬ ‫תקינו רבנן לאחר י"ח פרשיות ע"כ‪.‬‬ ‫אבל דרכם של רבוה"ק מן הרה"ק מקוזמיר מדור לדור הוא להיות מלא‬ ‫שאינו רגיל באמירת תחנונים ושפיר דמי‬ ‫ב‪ .‬וז"ל השו"ע (סי' קכ"ב ס"א) אם בא להפסיק‬ ‫להפסיק לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ובסיפא‬ ‫ולענות קדיש וקדושה בין שמונה עשרה‬ ‫שמחה תמיד ולראות את הטוב בכל דבר‪ ,‬ובאותו ענין ג"כ להיות מלא‬ ‫איירי ברגיל לומר תחנונים דחמיר טפי‬ ‫ליהיו לרצון אינו פוסק שיהיו לרצון מכלל‬ ‫תקוה לעתיד טוב ונקודת התחלה זו לראות את החיובי בכל דבר הוא‬ ‫וע"כ אינו מפסיק אלא לדברים שבקדושה‪,‬‬ ‫התפילה הוא‪ ,‬ומקור דבריו מדברי הרשב"א‬ ‫בכל זמן ולגבי כל דבר‪ ,‬אם אצל עצמו שאע"פ שרואה את עצמו ויודע‬ ‫אמנם השו"ע הרב (ס"א) פירש דתרווייהו‬ ‫בתשובות (ח"ז סי' ת"ה) הביאו הב"י (שם) וז"ל‬ ‫שאינו מושלם ישים דגש על רצונותיו הטובים וינסה להוציאם לפועל‬ ‫איירי ברגיל לומר תחנונים‪ ,‬אלא דרישא‬ ‫המתפלל צריך לומר י"ח ברכות ואח"כ יהיו‬ ‫וכאשר בא לתקן את מדותיו במקום למצא את נטיותיו הרעות וללחום‬ ‫איירי כשסיים פסוק יהיו לרצון ועדיין לא‬ ‫לרצון אמרי פי כמו שאמר דוד המלך ע"ה‬ ‫התחיל אלקי נצור ואז מפסיק לכל דבר‬ ‫אר י"ח מזמורים והוא מכלל התפילה‪ ,‬ולכן‬ ‫בהם יחפש את תכונותיו הטובות ויגדילם ויעצים אותם עד שהאור שלהם‬ ‫שבקדושה‪ ,‬אבל אם כבר התחיל באמירת‬ ‫תקנו ה' שפתי תפתח בתחילה ויהיו לרצון‬ ‫ידחה את החושך‪ ,‬ויוכל לתקן מידותיו בקלות‪ ,‬ואם אצל אחרים שיודע‬ ‫אלקי נצור לא יפסיק כי אם לאותם דברים‬ ‫בסוף‪ ,‬ולפיכך צריך לאמרו מיד אחר י"ח‬ ‫שאינם מושלמים יפנה מבטו אל מעשיהם הטובים ויכבדם ויעריכם עד‬ ‫שמפסיקין בק"ש וברכותיה‪ ,‬ובאמת המ"ב‬ ‫ברכות בלי הפסק תחנונים ע"ש‪.‬‬ ‫שיבא לאהוב אותם‪ ,‬ואדרבה מתוך האחדות משלימים זה את זה ונמצא‬ ‫דס"ל כהט"ז כתב (ס"ק א') ולפי זה במדינתנו‬ ‫ג‪ .‬וז"ל הרמ"א ודוקא במקום שנוהגין‬ ‫שאלקי נצור רגילין הכל לאמרו אין‬ ‫לומר יהיו לרצון מיד אחר התפילה‪ ,‬אבל‬ ‫שכלל ישראל יש בו את המעלות הטובות‪.‬‬ ‫להפסיק בו לסתם אמן בין קודם שהתחילו‬ ‫במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו‬ ‫השפעות מתוך שמחה‬ ‫בין באמצע עכ"ל‪.‬‬ ‫לרצון‪ ,‬לכן מפסיקין ג"כ לקדושה ולקדיש‬ ‫ז‪ .‬כ"כ המ"ב (ס"ק ד') וז"ל ועיין בסי' ס"ו‬ ‫ולברכו עכ"ל‪ ,‬וביתר ביאור כתב בדרכי‬ ‫וכן במבט על כללות העולם כשבא להתפלל יהיה תפלתו יותר מתוך‬ ‫הדברים שמפסיקין באמצע ברכת ק"ש‬ ‫משה (ס"א) דבאמת דעת הרשב"א ונמשך‬ ‫תקוה לטוב ואמונה שהקב"ה שאוהב את עמו ישראל ייטיב עמהם יותר מן‬ ‫והו"ה הכא עכ"ל‪ ,‬וכ"כ בקיצור שו"ע (סי'‬ ‫אחריו השו"ע דיהיו לרצון הוא סיום‬ ‫הכאב על מה שחסר ועל המצב העגום שבו הוא נמצא‪ ,‬וכבר היה מעשה‬ ‫י"ח סט"ו בהגהות לחם הפנים) שלדעת הרמ"א‬ ‫התפילה ואין להפסיק ביניהם‪ ,‬אבל דעת‬ ‫כיון שאינו אומר יהיו לרצון חמיר טפי‬ ‫רבנו יונה וסיעתו דאינו חלק מהתפילה‬ ‫אצל כ"ק אד"ש [קודם שנות ההנהגה] שראה בחור מאנ"ש ביום הפורים‬ ‫וחשיב כברכת ק"ש‪ ,‬אבל השו"ע הרב‬ ‫ואדרבא עדיפא טפי לומר יהיו לרצון לאחר‬ ‫שמבקש ומפציר מתוך כאב על קשייו על ישועתו שהרי ידע שיום הפורים‬ ‫(ס"א) כתב בביאור שיטת הרמ"א וז"ל וכיון‬ ‫התחנונים‪ ,‬ראה להלן (הערה ג')‪.‬‬ ‫יום מסוגל לפעול ישועות וכל הפושט יד נותנים לו‪ ,‬ואחר זמן רב העיר‬ ‫שמפסיקין בין י"ח ליהיו לרצון באלקי נצור‬ ‫ד‪ .‬מג"א (ס"ק א')‪ ,‬והביאו שו"ע הרב (ס"א)‬ ‫לו כ"ק אד"ש שיידע שאפשר לפעול בשמחה לא פחות במתוך בכי וצער‪.‬‬ ‫ושאר תחנונים מפסיק ג"כ לענות כל דבר‬ ‫וז"ל אבל טוב לחוש לסברא הראשונה‬ ‫שבקדושה‪ ,‬ומבואר דהפסקה באלקי נצור‬ ‫שהיא עיקר ונהוג לכתחילה לומר ב' פעמים‬ ‫ואף כאשר הוא מלא תקוה לעתיד טוב יותר מעורר בזה ג"כ הסכמה‬ ‫קיל טפי שמפסיקין לכל דבר שבקדושה‪.‬‬ ‫יהיו לרצון אחד מיד אחר י"ח ואחד אחר‬ ‫שמה שיש לו עכשיו ומה שעובר עליו בעת ההיא הוא ג"כ טוב כי המבט‬ ‫התחנונים כנהוג עכ"ל‪ ,‬וכ"כ המ"ב (ס"ק ג')‪,‬‬ ‫ח‪ .‬בקיצור ש"ע (סי' י"ח סט"ו) ובלחם הפנים‬ ‫החיובי כולל אפי' את מה שנראה קשה‪ ,‬ודבר זה נרמז במה שאמר הרה"ק‬ ‫(שם) כתב דהאומרים אלקי נצור אחר‬ ‫ומזה נלמד דהמנהג שכתב הרמ"א לומר‬ ‫מקוזמיר שכאשר אדם שואל את חבירו לשלומו והוא משיב לו שאכן‬ ‫אמירת יהיו לרצון יענו לכל אמן‪ ,‬דלא‬ ‫יהיו לרצון אחר אלקי נצור הוא בדווקא‪,‬‬ ‫בסייעתא דשמיא המצב טוב אומר הקב"ה אני אראה לך מהו טוב ומוסיף‬ ‫עדיפי מפסוקי דזמרה‪ ,‬וכ"כ ספר שלחן‬ ‫ולדעתו אמירת פסוק זה צריך שיהיה עם‬ ‫שלמה (סי' קכ"ב ס"א)‪ ,‬ויש לצרף דעת שו"ע‬ ‫כלות כל התפילה והתחוננים ובבקשה זה‬ ‫עליו שפע‪.‬‬ ‫יהא נפטר מהמלך‪ ,‬ודו"ק היטב‪.‬‬ ‫הרב הנ"ל דגם אם אינו אומר יהיו לרצון‬ ‫ומחמת כל זה השאלה על מה שאמרו כל דעביד רחמנא לטב עביד‪.‬‬ ‫מפסיק לכל דברים שבקדושה‪ ,‬ובכף‬ ‫ה‪ .‬שו"ע (ס"א)‪ ,‬וע"ש במ"ב (ס"ק ה') דכל זמן‬ ‫והתשובה מפורסמת שלא נראה כך כשמסתכלים על מה שקורה בעולם‪,‬‬ ‫החיים (ס"ק א') כתב דיכול לענות לאמן של‬ ‫שלא פסע עדיין הוא עומד לפני המלך‪.‬‬ ‫הרי השאלה באה מכיוון שונה מכל האמור‪ ,‬והיא באה למה האמת הזו‬ ‫כל הברכות‪ ,‬אבל לא לאמן של תתקבל‬ ‫ו‪ .‬נחלקו הפוסקים בביאור דעתו של‬ ‫וכיו"ב ולב"ה וב"ש שאינן אלא מנהג‪,‬‬ ‫מסתתרת ואינה נגלית‪ ,‬עד שצריך בשבילה אמונה‪ ,‬למה לא יהיה בגלוי‬ ‫השו"ע (סי' קכ"ב ס"א) דבתחילת דבריו כתב‬ ‫אמנם מסתימת דברי המ"ב (הנ"ל הערה ז')‬ ‫שנראה את הטוב בעיני בשר‪ ,‬כי הנהגת ה' הטובה היא דיבור ברור שאין‬ ‫אם בא להפסיק ולענות קדיש או קדושה‬ ‫מבואר דבכל אופן אין מפסיקין אלא למה‬ ‫בין שמו"ע ליהיו לרצון אינו פוסק כו'‪ ,‬אבל‬ ‫עליו ערעור‪ ,‬וכן האמונה טבועה בלב ישראל ואנחנו אכן מצטרפים לזה‬ ‫שמפסיקין בק"ש וברכותיה‪.‬‬ ‫בין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי‪,‬‬ ‫אבל חבל על זה שאין הדבר ברור ונגלה מאליו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מ"ב (ס"ק ד')‪.‬‬ ‫ובסו"ד כתב ומיהו הרגיל לומר תחנונים‬ ‫ב‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫ַּב ָּי ִמים ָה ֵהם ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה‬ ‫הגלות ראה במוחש את אור יום הגאולה‪ ,‬היה‬ ‫יעקב התחזק בגלות בידיעת הגאולה‬ ‫יכול לתקן תפלת ערבית‪ ,‬דלדידיה יממא הוא‪,‬‬ ‫העתידה‬ ‫רוצה לזכות להגיש‬ ‫ועל אופן זה תיקן תפלת ערבית‪ .‬אבל אנחנו‬ ‫שלא זכינו לבחינה זו‪ ,‬וצער הגלות גורם לנו‬ ‫ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש (כח‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫קוויטל ופדיון לרבינו‬ ‫הסתר ואפלה‪ ,‬אין שייך אצלנו חובה להתפלל‬ ‫ברש"י‪ ,‬רבותינו (ברכות כו‪ ):‬פירשו לשון תפלה‬ ‫בעל ה'דברי ישראל'‬ ‫ולמדנו שתיקן תפלת ערבית‪ .‬וצריך להבין‬ ‫ערבית‪ ,‬כי אם בדרך רשות בלבד‪.‬‬ ‫ (שוה"ט לרגל יומ"ד דרבינו דברי ישראל זיע"א‪ ,‬י"ג כסלו תשפ"ד)‬ ‫מה נתינת טעם לזה 'כי בא השמש'‪ .‬ושמעתי‬ ‫זי"ע?‬ ‫מאאמו"ר הרה"ק זצוק"ל‪ ,‬שרצה להתפלל‬ ‫הכנעת עשו ע"י רחל שמסרה נפשה‬ ‫תפלת מנחה שתיקן אביו‪ ,‬אלא ששקעה לו‬ ‫דורות של חסידים זכו להיכנס אל רבינו‬ ‫בנתינת הסימנים‬ ‫חמה שלא בעונתה ונעשה לילה‪ ,‬והוצרך לתקן‬ ‫בעל ה'דברי ישראל' זי"ע עם קוויטל‬ ‫תפלת ערבית בלילה‪.‬‬ ‫ופדיון‪ .‬הם עמדו לפניו עם הבקשה שעל‬ ‫איתא במדרש (ב"ר עג‪ ,‬ז)‪ ,‬עשו נופל רק ביד זרעה‬ ‫של רחל‪ ,‬ובביאור הענין יש לומר‪ ,‬דהנה כשבא‬ ‫על פי דברי אאמו"ר זצ"ל נראה לבאר‪ ,‬דהנה‬ ‫ליבם‪ ,‬עם הדאגה לפרנסה‪ ,‬עם התפילה‬ ‫יעקב ליטול הברכות מיצחק‪ ,‬אמר לו (כז‪ ,‬יט)‬ ‫אברהם אבינו בירר לו הגלויות‪ ,‬ומלידת יצחק‬ ‫לרפואה ולישועה‪ ,‬ויצאו מחדרו מחוזקים‬ ‫'אנוכי עשו בכורך'‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬שלא הוציא‬ ‫התחיל קיום גזירת ברית בין הבתרים 'גר יהיה‬ ‫ומלאי תקווה‪ .‬השנה‪ ,‬ביומא דהילולא‪,‬‬ ‫יעקב דבר שקר מפיו ח"ו‪ ,‬רק כך אמר‪' ,‬אנוכי'‬ ‫זרעך וגו' ארבע מאות שנה'‪ ,‬ומ"מ התחילה‬ ‫הזכות הזו חוזרת‪.‬‬ ‫הוא המביא לך מטעמים‪ ,‬ועשו הוא בכורך‪.‬‬ ‫הגלות בפועל ממש אצל יעקב אבינו שגלה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמרי שאול' זי"ע‬ ‫וצריך להבין‪ ,‬הלא עשו מכר הבכורה ליעקב‪,‬‬ ‫מבית אביו לבית לבן‪ ,‬ובסוף חייו ירד למצרים‪,‬‬ ‫תיקן שבתפילת נעילה ישירו רק את ניגוני‬ ‫ואינו בכור‪.‬‬ ‫וזה ענין מאמרם ז"ל 'שקעה לו חמה שלא‬ ‫בעונתה'‪ ,‬כי יעקב נקרא שמש (בראשית לז‪ ,‬ט;‬ ‫רבינו בעל ה'דברי ישראל'‪ .‬ורבינו עצמו‬ ‫ונראה‪ ,‬שמכר עשו ליעקב הדברים הנוגעים‬ ‫למעשה בפועל ‪ -‬ליטול פי שנים בירושת‬ ‫ב"ר סח‪ ,‬י)‪ ,‬ובצאתו מבית אביו לבית לבן התחיל‬ ‫מגלה בספרו הקדוש‪" :‬אבל כשיש מחסור‬ ‫יצחק‪ ,‬או הזכות לעבוד עבודה‪ ,‬וחלקו במערת‬ ‫ענין הגלות‪ ,‬כדכתיב (דברים כו‪ ,‬ה) 'ארמי אבד‬ ‫חלילה לישראל אזי הצדיקים אין להם‬ ‫המכפלה‪ ,‬אבל שורש כח הבכורה נשאר אצל‬ ‫אבי וירד מצרימה'‪ ,‬וגלות מצרים היתה שורש‬ ‫מנוחה… ובפרט ביומא דהלולא שכולם‬ ‫עשו‪ ,‬והיה בבחינת 'בכורך'‪ ,‬ואינו ניתן למכירה‪,‬‬ ‫ותחילה לשאר הגלויות‪ ,‬לפיכך בהליכתו לחרן‬ ‫באים וצועקים על קברו‪ .‬זה צועק על‬ ‫ועל זה ניטשה המערכה הרוחנית של יעקב עם‬ ‫הראוהו מהשמים את שקיעת החמה הרומזת‬ ‫הפרנסה וזה על רפואה וכדומה"‪.‬‬ ‫עשו‪ ,‬עד שהצליח להוציא בלעו של עשו מפיו‬ ‫לירידת יעקב הנקרא 'שמש' לבור הגלות‪,‬‬ ‫'ויפגע במקום' ‪ -‬נשא תפלה לה' שיוכלו ישראל‬ ‫וכבר אמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ולזכות לעצמו בכח הבכורה‪[ .‬ושלימות הבירור‬ ‫על זה היתה ביציאת מצרים כשאמר הקב"ה‬ ‫להחזיק מעמד בקושי הגלות‪.‬‬ ‫בעומדו על הציון הקדוש‪" :‬כשאותו צדיק‬ ‫(שמות ד‪ ,‬כב) 'בני בכורי ישראל'‪ ,‬וברש"י 'כאן‬ ‫אולם צפה יעקב וראה גם את כל הגאולות‪,‬‬ ‫שואל‪ ,‬טוט דאס אויף אין הימל‪ ,‬הדבר‬ ‫חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלקח יעקב‬ ‫מגאולת מצרים ועד הגאולה השלימה העתידה‬ ‫פועל בשמים‪ ,‬להיוושע בבני חיי ומזוני"‪.‬‬ ‫מעשו'‪ ,‬כי מכירת הבכורה למטה היתה בבחינת‬ ‫בבנין בית המקדש השלישי‪ ,‬וזהו 'וילן שם'‪,‬‬ ‫הציון הקדוש בוורשא הוא מקום של‬ ‫'כלי' ושביל להעברת כח הבכורה מעשו ליעקב‬ ‫דחז"ל (סנהדרין צד‪ :‬וברש"י) קראו בשם 'מלון'‬ ‫ישועות‪ ,‬ומי שיודע‪ ,‬יודע‪.‬‬ ‫גם בשרשו העליון‪ ,‬ע"י עבודת הקודש של יעקב‬ ‫לבית המקדש של מעלה‪ ,‬וזהו שאמרו (שם‬ ‫צה‪ ):‬על 'וילן שם כי בא השמש' שרצה הקב"ה‬ ‫ביומא דהילולא‪ ,‬י"ג כסלו‪ ,‬בעת נעילת‬ ‫וזרעו]‪.‬‬ ‫שיעקב ילון בבית מלונו‪ ,‬שהתעלה יעקב במחזה‬ ‫שער‪ ,‬בשעת דמדומי חמה‪ ,‬יעתיר על‬ ‫ועיקר ביטול כוח הבכורה מעשו‪ ,‬הוא ע"י יוסף‬ ‫שטנו של עשו‪ ,‬ונרמז כן בכתוב (עובדיה א‪ ,‬יח)‬ ‫עד לבחינת בית מקדש של מעלה‪ ,‬שיחד עם‬ ‫הציון הקדוש שליח נאמן‪ ,‬תלמיד חכם‪,‬‬ ‫'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו‬ ‫ראיית חשכת הגלות הנרמזת בביאת ושקיעת‬ ‫בעד כל המשתתפים בקוויטלאך שלהם‪.‬‬ ‫לקש וגו' ולא יהיה שריד לבית עשו'‪ ,‬והיינו כח‬ ‫השמש‪ ,‬ראה גם את בית מלונו של הקב"ה‬ ‫והפעם‪ ,‬פדיון הנפש מוגש לרבינו עצמו‪:‬‬ ‫הבכורה שנשאר 'שריד' אצל עשו‪ ,‬ניטל ממנו‬ ‫ואת הגאולה העתידה‪ ,‬שתצמח מתוך הגלות‬ ‫להשיב את כבוד ציונו הקדוש‪ ,‬בשיפוץ‬ ‫ע"י להבת הקדושה של יוסף‪.‬‬ ‫והייסורים‪[ .‬ולכן כשירד למצרים הביא עמו‬ ‫האוהל ובהחזקתו לאורך ימים‪.‬‬ ‫עצי ארזים מארץ ישראל ונטעם במצרים‪ ,‬וציוה‬ ‫טעם הדבר שדוקא זרעה של רחל היה לו הכח‬ ‫לבניו שכשיצאו ממצרים יטלום עמהם ויבנו‬ ‫הבקשה שאתה נושא על ליבך כבר זמן‬ ‫לבטל הבכורה מעשו‪ ,‬י"ל דהנה לאה היתה‬ ‫המשכן]‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬התפילה שעדיין לא נענתה‪ ,‬הישועה‬ ‫סבורה לעלות בגורל עשו ולהנשא אליו (כט‪ ,‬יז‬ ‫וברש"י)‪ ,‬כי ענין זה היה שייך לעצם כח הבכורה‬ ‫ומעתה מה שתיקן יעקב תפלת ערבית לאחר‬ ‫שאתה כל כך צריך‪ :‬השנה הן יכולות‬ ‫שנשאר אצל עשו גם לאחר המכירה‪.‬‬ ‫שקיעת החמה שלא בעונתה‪ ,‬משום שאצלו היה‬ ‫לעלות לפני הצדיק‪ ,‬ביום המסוגל‪ ,‬בשעה‬ ‫זה יום‪ ,‬כי יחד עם חושך הגלות הדומה ללילה‪,‬‬ ‫הנעלה‪.‬‬ ‫ובמעשה הצדקות של רחל שמסרה סימניה‬ ‫ראה גם את הארת הגאולה הדומה ליום‪.‬‬ ‫לאחותה‪ ,‬הכניסה רחל את עצמה בידים לסכנה‬ ‫ (שוה"ט לרגל יומ"ד דרבינו דברי ישראל זיע"א‪ ,‬י"ג כסלו תשפ"ד)‬ ‫הוועד פונה לכל אחד ואחד מאנ"ש לתת‬ ‫זו ליפול בחלקו של עשו [שהרי באותה שעה‬ ‫פדיון בסך ‪ 180‬ש"ח באופן חד פעמי‪,‬‬ ‫לא היתה יכולה לידע שיסכים אביה הרשע‬ ‫בימינו תפילת ערבית רשות מפני צער‬ ‫ולהיות שותף בזכות הגדולה של השבת‬ ‫למסור את שתי בנותיו ליעקב]‪ ,‬והשליכה רחל‬ ‫הגלות‬ ‫כבוד הציון הקדוש‪ .‬אל תישאר בחוץ‪.‬‬ ‫את טובתה האישית מנגד‪ ,‬ולשם שמים מסרה‬ ‫נחלקו התנאים (ברכות כז‪ ):‬האם תפלת ערבית‬ ‫וכשהצדיק שואל‪ ,‬הדבר פועל בשמים‪.‬‬ ‫סימניה לאחותה‪ .‬בכח פעולתה במסירות נפש‪,‬‬ ‫שהכניסה עצמה בגבול ָה ִר ְׁש ָעה לשם שמים‪,‬‬ ‫רשות או חובה‪ ,‬ולכאורה יש להבין‪ ,‬מאי שנא‬ ‫לפרטים והצטרפות ניתן לפנות במערכת‬ ‫נפתח לה פתח לשלוח ידה אל עצם כח הבכורה‬ ‫תפלת ערבית מתפלת שחרית ומנחה‪ ,‬דלדברי‬ ‫קול מודז'יץ ‪ 079-933-2288‬שלוחה ‪ ,9‬וכן‬ ‫המונח בחלקו של עשו‪ ,‬לזכות בו עבור יעקב‬ ‫הכל חובה הן‪.‬‬ ‫בדוכן ההצטרפות שיוצב במבואת המרכז‬ ‫וזרע ישראל לדורות עולם‪.‬‬ ‫ולדברינו לעיל יבואר‪ ,‬דהסובר שהיא רשות‪,‬‬ ‫העולמי‪ ,‬לפני השולחן הטהור ואחריו‪.‬‬ ‫(רעווא דרעווין פרשת ויצא ‪ -‬תשפ"ה)‬ ‫‬ ‫סבירא ליה שרק יעקב אבינו שבתוך חשכת ליל‬ ‫ג‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫הַפַּע ַם אֹודֶה אֶת ה'‬ ‫רבותינו הראשונים‪ :‬האדם נברא להודות ולהלל לה' • הרה"ק האהבת ישראל‪ :‬סגולה להינצל מכל צרה להודות על העתיד‬ ‫פָתִי • וכל המרבה להודות הרי זה משובח‬ ‫• להודות אף על הדברים הקטנים – אָס ַף אֱלֹקִים אֶת חֶ ְר ּ‬ ‫הדברים פלאיים ודורשים ביאור‪ ,‬שהרי לכאורה‬ ‫בריותיך אנחנו" עכ"ל‪.‬‬ ‫פרשתנו‪ ,‬פרשת ויצא‪ ,‬גדושה ביסודות עמוקים‬ ‫יש לתמוה האם זוהי מעלת הבן אצל רחל אמנו‪,‬‬ ‫וכבר מצאנו כיוצא בזה בדברי המדרש (שוחר טוב‬ ‫מדרכי אמותינו הקדושות‪ .‬אחד הרגעים‬ ‫שמזכירים דברים קטנים של מה בכך בכבוד‪,‬‬ ‫תהלים פ"ט)‪" :‬כך היה העולם תוהו ובוהו‪ ,‬וברא ה'‬ ‫המרוממים בפרשה הוא עת לידת בנה הרביעי‬ ‫לעומת האושר הגדול של אם הבנים שמחה‬ ‫את העולם וברא את האדם והשליטו בכל טוב‪,‬‬ ‫אֹודה ֶאת ה'"‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫"ה ַפ ַּעם‬ ‫של לאה אמנו‪ ,‬עליו קראה ַ‬ ‫שמעמידה שבט בישראל‪ ,‬ועקרה שנושעה לאחר‬ ‫כדי לקלסו‪ ,‬ועלינו מה לעשות לקלס ולברך"‪.‬‬ ‫סמיכות הפסוקים מעוררת פלא‪ ,‬שכן מיד לאחר‬ ‫שנות ציפייה וזכתה לזרע של קיימא ובן ליעקב‬ ‫וכעין זה בילקוט שמעוני על הפסוק (משלי טו‪ ,‬ד)‬ ‫הודאה נשגבה זו נאמר "וַ ַת ֲּעמֹד ִמ ֶל ֶּדת"‪.‬‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫"כל פעל ה' למענהו" ‪ -‬לקילוסו‪ ,‬שנאמר (תהלים‬ ‫הקשר בין ההודאה העצומה לעמידתה מלדת‬ ‫וביאר הגר"ח שמואלביץ ז"ל‪ ,‬שכשאדם איבד‬ ‫קמז‪ ,‬ז) "ענו לה' בתודה"‪ .‬וכן מביאו רש"י שם‬ ‫מתבאר באור יקרות בספר 'דברי תורה' להרה"ק‬ ‫כובעו וחבירו רץ אחריו ואף נכנס למים להציל‬ ‫שהכל עשה בשביל קילוסו‪ .‬ועוד איתא בילקוט‬ ‫ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זי"ע‪ ,‬המביא בזה יסוד‬ ‫לו את כובעו‪ ,‬הרי הוא מודה לו מאד ומכיר לו‬ ‫שמעוני על הפסוק (תהלים קיח) "הודו לה' כי טוב‬ ‫נפלא בשם הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע‪ .‬בדברי‬ ‫טובה על כך‪ .‬ואם הוא עצמו היה בסכנה ונפל‬ ‫כי לעולם חסדו" ‪ -‬אין לישראל מה שישלמו‬ ‫קודשו הוא מגלה לנו הנהגה נפלאה בדרכי‬ ‫לים‪ ,‬ובא חבירו והצילו‪ ,‬ועל הדרך גם הציל לו‬ ‫להקב"ה אלא הודיה בלבד על כל טובה שהוא‬ ‫המשכת חסדי שמים – הנה כאשר אדם מודה‬ ‫את כובעו‪ ,‬מטבע האדם שמרוב שבח והודיה על‬ ‫עושה להם‪.‬‬ ‫להשם יתברך על חסדי העבר ומברך על הטובה‪,‬‬ ‫הצלת חייו לא נחשב בעיניו כלום מה שהציל‬ ‫מוטל עליו להוסיף מיד בקשה ותפילה על העתיד‬ ‫ולומר 'כן יעזור השם יתברך להלאה'‪.‬‬ ‫לו גם את כובעו‪ .‬אמנם‪ ,‬ממידת האמת והכרת‬ ‫אסף אלקים את חרפתי ‪ -‬להודות גם על‬ ‫הטובה ראוי לו להודות על כל דבר ודבר בפני‬ ‫אדם המסתפק בהודאה על העבר בלבד מבלי‬ ‫דברים קטנים‬ ‫לבקש על העתיד‪ ,‬הרי הוא כמעמיד ופוסק‬ ‫עצמו‪ ,‬שהרי אין חובתו בטלה לגבי הדבר הקטן‬ ‫רק בגלל שעשה עמו דברים גדולים יותר‪ .‬ועל‬ ‫מתוך יסוד עצום זה‪ ,‬שכל תכליתנו היא ההודאה‪,‬‬ ‫את מעייני הישועה‪ .‬זהו הלקח המאלף העולה‬ ‫דרך זה הזכירה רחל אמנו‪ ,‬למען לא תשכח‬ ‫אנו למדים מדרכה של רחל אמנו שחובת‬ ‫ממעשיה של לאה אמנו – מתוך גודל התלהבותה‬ ‫ההודאה אינה מוגבלת רק לחסדים הכלליים‬ ‫והודאתה העצומה על העבר אמרה "הפעם אודה‬ ‫את ה'"‪ ,‬ומאחר שלא צירפה באותה שעה בקשה‬ ‫מפורשת על העתיד‪ ,‬עשה הדיבור רושם ונאמר‬ ‫מיד "ותעמוד מלדת"‪ .‬מלימוד זה ניקח מוסר‬ ‫הלוואי שיתפלל אדם כל היום ‪ -‬לזכות לדבר המצוי‬ ‫השכל לדורות‪ ,‬כי בעת הודאה להשם יתברך‬ ‫חובה עלינו לצרף מיד תפילה ובקשה על העתיד‪.‬‬ ‫כהשלמה ליסודות ההודאה המבוארים במאמרנו‪ ,‬אנו מוצאים נדבך נוסף במשנתו של‬ ‫רביה"ק בעל ה'דברי ישראל' זי"ע‪ ,‬שיומא דהילולא קדישא שלו חל בימים אלו‪ .‬בדברי‬ ‫קדשו הוא מאיר כי כשם שמוטל עלינו להודות להשם יתברך על כל פרט קטן‪ ,‬כך מוטלת‬ ‫המרבה להודות הרי זה משובח‬ ‫עלינו החובה להתפלל ולבקש לפניו על כל צורך‪ ,‬ואפילו על הדברים המצויים ביותר‬ ‫על עצם חובת ההודאה התמידית שעליה‬ ‫המונחים בהישג ידינו‪.‬‬ ‫אנו למדים מפרשתנו‪ ,‬כבר הרחיבו רבותינו‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫בספרו הקדוש הוא עומד על תפילתו של אליעזר עבד אברהם‪ ,‬אשר עמד על עין המים‬ ‫"ה ְק ֵרה נָ א ְל ָפנַ י ַהּיֹום"‪ .‬ומביא בזה יסוד עצום בשם אביו זצ"ל‬ ‫וביקש מהשם יתברך ַ‬ ‫כה הם דברי הרמב"ם בהלכות ברכות (פרק י)‪:‬‬ ‫בביאור מאמר חז"ל 'הלוואי שיתפלל אדם כל היום'‪ ,‬כי הפירוש בזה הוא שעל כל דבר‬ ‫"וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה‬ ‫משובח"‪ .‬כיוצא בזה כתב רבינו האבן עזרא (קהלת‬ ‫שהאדם צריך לו במשך היום‪ ,‬אפילו הפחות שבפחות‪ ,‬עליו להתפלל ולומר לפניו יתברך‬ ‫ה‪ ,‬א)‪" :‬חייב הוא האדם להודות ולשבח לאלקיו בכל‬ ‫'ריבונו של עולם הזמין לי דבר זה'‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬כי חסדו עמו בכל חלקי הרגע שיחיינו ויתענג‬ ‫ומבאר שם בטוב טעם‪ ,‬כי מדרך העולם שכאשר אדם זקוק לפרנסה וללחם לאכול הוא‬ ‫בהרגשות ‪ -‬רק בעבור היות האדם מתעסק‬ ‫מבקש זאת מאת השם יתברך‪ ,‬אולם על מים לשתות ‪ -‬שהם דבר המצוי בחינם בעולם‬ ‫בעסקי העולם הושם לו זמן שיתפלל בו‪ ,‬והם‬ ‫‪ -‬אין מדרך האדם לבקש ולהתפלל עליהם‪ .‬ברם‪ ,‬אליעזר עבד אברהם כל ימיו עמד‬ ‫עתים ידועים ערב ובקר וצהרים" עכ"ל‪.‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬ועל כל דבר שהיה צריך התפלל וביקש מהשם יתברך שיזמין לו‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬אפילו על המעט מים שהיה צריך לשתות‪ ,‬ואף שעמד כבר אצל הבאר והמים‬ ‫בני אדם נבראו להודות ולשבח‬ ‫היו מונחים ממש לפניו בחינם ולא היה חסר לו דבר מלבד כד לשאוב אותם‪ ,‬בכל זאת‬ ‫אכן‪ ,‬ביתר שאת מצינו בדבריהם שעיקר בריאת‬ ‫לא סמך על הטבע אלא עמד והתפלל "הקרה נא לפני"‪ .‬ועל דרך זה מבאר שם על פי‬ ‫האדם הוא להודות ולהלל לה'‪ .‬כה כתב הריטב"א‬ ‫הזוהר הקדוש שהאדם לא יוכל להשלים ערוך לפניו טרם יתפלל על מזונו‪ .‬מכאן אנו‬ ‫(ברכות ו‪ ,‬א)‪" :‬ובני אדם נבראו לשבח ולהודות‬ ‫למדים שכשם שיש להודות על כל פסיעה‪ ,‬כך מוטלת עלינו החובה להתפלל ולבקש על‬ ‫להקב"ה ולעבדו וליראה אותו‪ ,‬ואלו שעושין‬ ‫כל צורך‪ ,‬ואפילו על הדבר המצוי ביותר‪.‬‬ ‫כן מקיימין העולם‪ ,‬והשאר הוי הן כבהמה שאין‬ ‫עושין הדברים שנבראו בשבילן" עכ"ל‪.‬‬ ‫וכן מצינו בדברי הרמב"ן שענין נתינת שבח‬ ‫לעולם להכיר טובה גם על דבר קטן כזה של‬ ‫והודאה לבורא עולם הוא יסוד יצירת האדם‪,‬‬ ‫'אסף אלקים את חרפתי'‪ ,‬הגם שפשיטא שכל‬ ‫והגדולים‪ ,‬אלא חלה אף על דברים קטנים‪.‬‬ ‫וכפי שכתב בפירושו על התורה (בסוף פרשת בא)‪:‬‬ ‫ליבה מלא שמחה ושבח והודיה על זרע ברך ה'‪,‬‬ ‫הדרכה זו מאירה בווארט הנפלא והידוע מהגאון‬ ‫"וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו‪ ,‬ונודה‬ ‫מכל מקום מתוך גדלותה הזכירה גם ענין קטן‬ ‫רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר זצ"ל‪,‬‬ ‫אליו שהוא בראנו‪ ,‬והיא כוונת היצירה שאין‬ ‫שאין האדם משים על לב‪ ,‬עכ"ד ודפח"ח‪.‬‬ ‫שביאר את אשר הודתה רחל אמנו על לידת יוסף‬ ‫לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין לעליון‬ ‫ּאמר‬ ‫הצדיק לאחר ציפייה של שנים רבות‪" :‬וַ תֹ ֶ‬ ‫בתחתונים חפץ‪ ,‬מלבד זה שידע האדם ויודה‬ ‫ֹלקים ֶאת ֶח ְר ָפ ִּתי" (ל‪ ,‬כג)‪ .‬ופירש רש"י‪:‬‬ ‫ָא ַסף ֱא ִ‬ ‫לאלוקיו שבראו‪ ,‬וכוונת רוממות הקול‪ ,‬בתפילות‬ ‫כשמזכיר הצלחתו יסמיך תודה להשם‬ ‫"חרפתי ‪ -‬כל זמן שאין לאשה בן‪ ,‬אין לה במי‬ ‫וכוונות בתי כנסיות וזכות תפילת הרבים‪,‬‬ ‫בספר פלא יועץ (ערך 'הילול') כתב‪" :‬ראוי להלל‬ ‫לתלות סירחונה‪ ,‬משיש לה בן תולה בו‪ .‬מי שבר‬ ‫זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל‬ ‫לה' על כל הטובה שעושה עמנו‪ ,‬ואף שאילו‬ ‫כלי זה – בנך‪ ,‬מי אכל תאנים אלו ‪ -‬בנך" עכ"ל‪.‬‬ ‫שבראם והמציאם‪ ,‬ויפרסמו זה‪ ,‬ויאמרו לפניו‬ ‫ד‬ ‫פינו מלא שירה וכו' לא נספיק להללו‪ ,‬ולו דומיה‬ ‫רסיסי אורה וליקוטים בד"ת של בעל ההילולא‬ ‫תהילה‪ ,‬על כל פנים בלא כלום אי אפשר‪ ,‬וראוי‬ ‫לכל אדם מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות‬ ‫מתוך הספה"ק 'דברי ישראל'‬ ‫ולהלל את ה'‪ ,‬ובפרט כשמספר איזה ענין שעשה‬ ‫והצליח‪ ,‬תיכף יהיה שם שמים שגור בפיו‪ ,‬ויאמר‬ ‫שבח לא‪-‬ל יתברך כי הפליא חסדו לי‪ ,‬ועד כה‬ ‫בעניני התקשרות ונסיעה לצדיק‬ ‫עזרני לעשות כך"‪.‬‬ ‫והרחיב בזה בספר תורת חיים על הש"ס (ב"ק דף‬ ‫מי שהיה דבוק בצדיק אחד קשה לו להתדבק בצדיק אחר‬ ‫טז‪ ,‬ד"ה שדרו)‪ ,‬ומבאר טעם למה תקנו כנסת הגדולה‬ ‫לומר ברכת הודאה בתפלתנו‪ ,‬לפי שה' יתברך‬ ‫ואא"ז זצק"ל אמר‪ .‬ראה ראינו ופירש"י ראו באביך ראינו בך‪ .‬פי'‪ .‬כי מי שלא הכיר מעולם עדיין‬ ‫עושה חסד עם כל אדם בכל יום ובכל עת ובכל‬ ‫איזה צדיק אזי כשבא להצדיק מיד מתדבק בו כי נכנס עבודתו בתוך לבו‪ .‬אבל מי שכבר הי' דבוק‬ ‫רגע‪ ,‬אלא שאין בעל הנס מכיר בנסו‪ ,‬וסבור‬ ‫באיזה צדיק ואח"כ בא להתדבק בצדיק אחר הוא דבר קשה‪ .‬כי כיון שכבר נשרש בתוך לבו דרכו‬ ‫שעולם כמנהגו הוא נוהג‪ ,‬ואינו מרגיש שבכל‬ ‫והילוכו בקודש של הצדיק הראשון ע"כ הוא נשרש בתוך לבו שאין דרך לילך בקודש כי אם ע"פ‬ ‫פסיעה ופסיעה וכל תנועה ותנועה וכל נשימה‬ ‫דרך זה‪ .‬ולכך כשבא להצדיק אחר ודרכו של הצדיק השני הוא בדרך אחר ולפעמים לגמרי להיפוך‬ ‫ונשימה הוא ממנו יתברך‪ ,‬והיה מן הראוי שיודה‬ ‫מן דרך הראשון‪ .‬אינו יכול להאמין כלל שגם זה הוא דרך בקודש כיון שנשרש בלבו דרך הראשון‪.‬‬ ‫האדם ויברך בכל עת ובכל רגע‪ .‬וכל מי שאינו‬ ‫עד שצריך עי"ז להביט היטב ולהיות לו הבנה יתירה שהכל הולך אל מקום אחד ואלו ואלו דברי‬ ‫מעלה על לבו בכל רגע שהכל מאתו יתברך אלא‬ ‫אלקים חיים‪:‬‬ ‫עולם כמנהגו נוהג‪ ,‬הרי הוא ככופר בו חס ושלום‪.‬‬ ‫וזה הי' הענין‪ .‬שכל מי שהי' מכיר את אאע"ה הי' יודע שהוא צדיק טוב ע"י חסדו והשפעתו של‬ ‫ולפי שהוא מן הנמנע שיעמוד אדם מן הבקר ועד‬ ‫מדת טובו לכל‪ .‬עד שהי' מושרש בלב כולם שזה הוא צדיק ואין לצדיק להתנהג כי אם כמו שהוא‬ ‫הערב ויתן שבח והודאה על כל פסיעה ונשימה‬ ‫מתנהג‪ .‬ואח"כ כשבא יצחק אבינו והתחיל להתנהג במדה אחרת לגמרי במדת הפחד ולהעניש את‬ ‫ותנועה‪ ...‬לזאת המציאו אנשי כנסת הגדולה תקנה‬ ‫הרשעים‪ .‬הנה אותן האנשים שלא היו מכירים את אאע"ה הבינו מיד שזה הוא דרך של הצדיקים‬ ‫ויסדו לומר בכל תפלה ערב ובקר וצהרים ברכת‬ ‫שמוטל על הצדיק לבער את הקוצים מן הכרם וע"כ תיכף האמינו בו שהוא צדיק‪ .‬אבל אותן‬ ‫הודאה‪ ,‬כדי שיכלול אדם בהודאה אחת את כל‬ ‫האנשים שהיו מכירים עדיין את אאע"ה הי' מושרש אצלם שאין לצדיק כי אם להטיב לכולם‪.‬‬ ‫הנשימות והחסדים‪ ,‬ולזה יסדו לומר 'מודים אנחנו‬ ‫וע"כ לא היו מאמינים על יצחק שהוא צדיק עד לאחר שראו והתבוננו היטב עד שראו שזה ג"כ‬ ‫לך' דהיינו על כל נשימה ונשימה עכ"ל‪.‬‬ ‫מדה של הצדיק והכל אחד‪ .‬וזה הי' התנצלות של אבימלך על מה שמתחלה גרשו אותו ולא האמינו‬ ‫בו ועכשיו באו אצלו‪ .‬שזה הי' מחמת שראינו מקודם באביך ואח"כ ראינו בך ע"כ הי' דבר קשה‬ ‫בת קוף כבת כף‬ ‫לקבל אותך לצדיק כנ"ל‪ .‬עד שראה ראינו היטב היטב עד שעכשיו אנו מבינים מדרגתך כנ"ל והבן‪:‬‬ ‫מאמר שגור בפי העולם מלמד שלא רק בעת צרה‬ ‫(דברי ישראל – פרשת תולדות)‬ ‫‬ ‫צריך לבקש מכל הלב‪ ,‬אלא אף בעת תודה צריך‬ ‫להודות ולהלל לה' בפה מלא ובשמחה‪ .‬והמליצו‬ ‫הצדיק יונק שפע על ידי הבאים אליו לקבל ממנו‬ ‫על דברי חז"ל "בת ק' כבת כ'"‪ ,‬שהכוונה על מזמור‬ ‫עה"פ כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים‪ .‬ופירש"י משקים הרועים את העדרים וכו'‪ .‬והרגיש אא"ז‬ ‫ק' וכ' שבתהילים ‪ -‬מזמור ק' הוא 'מזמור לתודה'‪,‬‬ ‫זצק"ל א"כ אמאי באמת כתיב ישקו העדרים הול"ל ישקו הרועים וכן בפ' מקץ שנ' באו מצרימה‬ ‫ומזמור כ' הוא 'יענך ה' ביום צרה'‪ .‬שמדרך העולם‬ ‫לשבור אל יוסף דקדק רש"י ז"ל שצ"ל מן יוסף עי"ש‪ .‬הרגיש ג"כ כיון שצ"ל מן יוסף אמאי באמת‬ ‫בעתות צרה לזעוק 'יענך' בקול רם‪ ,‬ואילו בבואם‬ ‫כתיב אל יוסף הול"ל מן יוסף‪ .‬אלא רמז יש בו‪ .‬והוא כי כשבאים להצדיק שישפיע עליהם‪ .‬אזי‬ ‫ל'מזמור לתודה' ינוחו מזעקתם‪ ,‬ולזה אמרו 'בת ק'‬ ‫הבאים משפיעים להצדיק והצדיק יונק שפע על ידם‪ .‬זהו שרמז ולא אמר ישקו הרועים אלא ישקו‬ ‫כבת כ'' ‪ -‬כשאדם בא להודות בשיר וקול תודה‬ ‫העדרים היינו שהעדרים משקים ומשפיעים להרועה כאמור‪ .‬וכן זהו שרמז ואמר באו לשבור אל‬ ‫להשי"ת‪ ,‬יקיימנה באותה התרגשות של הזעקה‬ ‫(דברי ישראל ‪ -‬פרשת ויצא)‬ ‫יוסף‪ .‬שהבאים משפיעים אל יוסף עכדה"ק והבן‪.‬‬ ‫ביום צרה‪.‬‬ ‫הרוצה לקבל איזה מדרגות מהצדיק צריך שיבוא לפניו בביטול והכנעה כאיש הפחות‬ ‫להודות על העתיד בסוד מי חכם וישמר‬ ‫שבכלל‬ ‫אלה‬ ‫ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים‪ .‬ופירש"י‪ .‬מטמינין עצמן שלא יכירום לפי שצוה להם אביהם‬ ‫מסופר כי פעם אחת‪ ,‬בעת שאמר הרה"ק רבי‬ ‫שלא יתראו וכו'‪ .‬ולכאורה מה משמיענו בזה שהיו מטמינין עצמן‪ .‬אלא י"ל היינו כמו"ש אא"ז‬ ‫ברוך ממעזבוז את התפילה "מודה אני לפניך‪...‬‬ ‫זצק"ל בהפטורת פ' שמות עה"כ הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל‪ .‬ותוכן הדברים‪ .‬שהנוסע‬ ‫על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד‬ ‫אל הצדיק לקבל ממנו איזה מדרגות‪ .‬צריך שיהי' נתקטן בעיני עצמו ושיבוא אל הצדיק בביטול‬ ‫לעשות עמי"‪ ,‬עמד והעיר שלכאורה על העבר מובן‬ ‫והכנעה כאיש הפחות שבכלל‪ .‬ואזי יוכל לקבל ממנו מדרגות גבוהות למעלה מעלה‪ .‬וידוע יעקב‬ ‫שצריכים עתה להודות‪ ,‬ויש להבין על מה ולמה‬ ‫הוא בחי' קטנות וישראל הוא בחי' גדלות‪ .‬זהו הבאים ישרש יעקב פי' הבאים אל הצדיק בשורש‬ ‫צריך עתה להודות על העתיד והלא אפשר להודות‬ ‫יעקב היינו בבחי' קטנות בביטול והכנעה‪ .‬אזי יציץ‬ ‫על החסד כאשר יבוא‪ .‬והשיב על כך בעצמו‪,‬‬ ‫ופרח ישראל היינו במדרגות גדולות כמו שנעשה‬ ‫שאולי לא יוכל להודות כאשר תבוא הטובה‪,‬‬ ‫משורש קטן אילן גדול‪ .‬ע"כ הצריך לענינינו‪ .‬והנה‬ ‫ובאמרו זאת פרץ בבכיה‪ .‬במעמד זה היה הרה"ק‬ ‫יעקב אבינו ראה ברוה"ק שיש צדיק גדול במצרים‬ ‫רבי משה מסוואראן ששאל אותו אחר כך על שום‬ ‫שיוכלו בניו לקבל ממנו מדרגות גדולות‪ .‬כפירש"י‬ ‫מה פרץ בבכי לאחר שיישב את הדברים היטב‪,‬‬ ‫מלא הטנא ברכות ואיחולים‬ ‫וירא יעקב כי יש שבר במצרים עי"ש‪ .‬ע"כ אף‬ ‫והשיב הר"ב שעל זה גופא ראוי לבכות‪ ,‬מפני מה‬ ‫ברון שיר ושבח‪ ,‬וברגשי שמחה וחדוה‪,‬‬ ‫נביע מיטב הברכות והאיחולים למעלת‬ ‫שהיו גדולים ומפורסמים‪ .‬צוה להם אביהם שלא‬ ‫יהיה חלילה במצב שלא יוכל לבכות‪.‬‬ ‫ידידנו הדגול והנכבד‪ ,‬מעוז ומגדול‬ ‫לתורה ולגמילות חסדים‪ ,‬ליבו ער ונכון‬ ‫יבואו אל הצדיק כדרך המפורסמים‪ .‬רק בביטול‬ ‫בחינה נוספת להודות על העתיד גילה הרה"ק‬ ‫לתמוך ידי העוסקים ב תורה הקדושה‪,‬‬ ‫מפאר ומרומם קרן התורה בקהילתנו‬ ‫הק'‪,‬‬ ‫והכנעה בתוך שאר האנשים פשוטים הבאים‬ ‫ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זצ"ל‪ ,‬שהיא סגולה נפלאה‬ ‫ה"ה הרה" ג‬ ‫אליו‪ .‬זהו ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים‪.‬‬ ‫להינצל מכל צרה וצוקה‪ .‬ומפרש בזה את הפסוק‬ ‫רבי יצחק יוסיפוב‬ ‫לא אמר בני יעקב כמו מקודם דכתיב יעקב‪ .‬אלא‬ ‫בתהלים (קז‪ ,‬מג) ִ‬ ‫"מי ָח ָכם וְ יִ ְש ָׁמר ֵא ֶלּה וְ יִ ְתּבֹונְ נּו‬ ‫שליט"א‬ ‫ראש ישיבת עטרת התלמוד‬ ‫בני ישראל בחי' גדלות היינו אף שהיו בני ישראל‬ ‫ַח ְס ֵדי ה'״ על פי דברי חז״ל שארבעה צריכין להודות‬ ‫לרגל השמחה השרויה‬ ‫במעונו‬ ‫גדולים ומפורסמים‪ .‬לא באו אל הצדיק כדרך‬ ‫(יורדי הים‪ ,‬הולכי מדברות‪ ,‬חולה ונתרפא‪ ,‬וחבוש שיצא מבית‬ ‫בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫המפורסמים רק בתוך הבאים היינו כשאר אנשים‬ ‫האסורים)‪ .‬הנה אדם חולה‪ ,‬לאחר שקם מערש דווי‬ ‫יהא רעווא קדם אבוהון דבשמיא שתזכו‬ ‫לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים‪,‬‬ ‫פשוטים הבאים אליו‪ .‬וזה שפירש"י מטמינין עצמן‬ ‫עושה סעודת הודיה‪ ,‬וכן כל אדם שניצל מאסון‪.‬‬ ‫לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל‬ ‫ו‬ ‫יוצ"ח‪.‬‬ ‫שלא יכירום היינו שהיו נחבאים אל הכלים בביטול‬ ‫על אחת כמה וכמה שצריך להודות להקב״ה אדם‬ ‫מברכים מכל הלב‬ ‫והכנעה שלא יכירום‪ .‬והדרך הזה צוה להם יעקב‬ ‫בריא שלא חלה‪ ,‬ואיש שלא בא לידי אסון וצער‪.‬‬ ‫דוד דב טאוב‬ ‫שמואל אליהו טאוב‬ ‫עזריאל יעקב לרנר‬ ‫אביהם כנ"ל‪ .‬ז"ש רש"י לפי שצוה להם אביהם‬ ‫ומפרש ה'אהבת ישראל'‪ :‬״מי חכם״ — אדם פקח‬ ‫שלא יתראו היינו שלא יתראו בשום התנשאות‬ ‫מודה לה'‪ ,‬״וישמר אלה״ — כשנשמר עדיין מאסונות‬ ‫משאר אנשים הפשוטים שבאו אל יוסף הצדיק‬ ‫אלו ובטרם תבוא עליו הצרה‪ ,‬כי ״ויתבוננו חסדי‬ ‫(דברי ישראל – פרשת מקץ)‬ ‫כנ"ל והבן‪.‬‬ ‫ה׳״ — שעליו להתבונן בחסדי השי״ת שעושה עמו‬ ‫בכל יום ובכל עת‪ ,‬ומתוך ההודאה הזו ממילא‬ ‫בזכות זאת ינצל מכל הצרות‪.‬‬ ‫ה‬ ‫בשבילי דרכי רבוה"ק‬ ‫הרב ישעי' רטייזר‬ ‫במשנתם ודרכם של רבותינו הקד'‬ ‫בזמן נורא זה‪ ,‬לא ניתן להבין זאת לעולם‪ ,‬מי שלא עבר את עמק הבכא‬ ‫מדות 'חסד' 'גבורה' 'תפארת'‬ ‫אך גם המעט מן המעט שאנו מבינים מספיק בכדי לצייר לעינינו את‬ ‫תמונת המצב‪ ,‬איך הרגישו יהודים כאשר כל היהדות בתפארתה נגדעה‬ ‫בספר "אמת ליעקב" מביא הרה"ח ר' יעקב קאפעל זצ"ל חדב"נ רביה"ק‬ ‫בבת אחת איך הרגיש רבינו ה"אמרי שאול" זי"ע אשר ראה את פולין של‬ ‫ה"דברי ישראל" זי"ע שזקני החסידים היו רגילים לומר על רביה"ק‬ ‫מעלה ברוממותה‪ ,‬כשבשבתו בהיכלו היה מוקף באלפי חסידים מרומים‬ ‫מקאזמיר זי"ע ובנו הרה"ק מזוואלין זי"ע ורבינו הדברי ישראל זי"ע שהם‬ ‫מעם‪" ,‬ש"ס אידן" הבקיאים בכל התורה כולה‪ ,‬עובדי ד' מופלגים שלא נהנו‬ ‫בבחינת "חסד גבורה תפארת"‪ .‬כי הרה"ק מקאזמיר זי"ע היה רגיל לדבר‬ ‫מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה‪ ,‬בעלי השגה מרוממים שכל חייהם מקשה‬ ‫בלשון רכה לקהל עדתו‪ ,‬והיה רגיל לומר "ליבע יודישע קינדערלעך"‪ ,‬וכל‬ ‫אחת של התדבקות בהשי"ת על כל צעד ושעל‪ .‬כשלפתע פתאום נתלש‬ ‫הנהגתו היתה בחסד ורחמים‪ ,‬וכלשון רביה"ק ה"אמרי שאול" זי"ע בכתביו‪:‬‬ ‫הוא מכל זה ומגיע לאמריקה‪ ,‬ארץ שבאותם ימים היתה ערש הגשמיות‬ ‫אא"ז סבא קדישא ר' יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל היה נודע ומפורסם בגודל‬ ‫וההתבהמות‪ ,‬עם ציבור שאף השכבה המרוממת שבו – באותם ימים – לא‬ ‫אהבת ישראל‪ ,‬ובמליצות טובות תמיד להמתיק הדינים‪ ,‬ומדת חסדו וטובו‬ ‫השתווה לדרגתו של בחור בינוני בפולין‪ ,‬ואף פחות מזה‪ ,‬ורבינו ה"אמרי‬ ‫אין לשער‪ .‬והרבי מלובלין אמר עליו שיש לו צורת אברהם אבינו‪ ,‬והיינו‬ ‫שאול" זי"ע‪ ,‬במקום להסתגר בחדרי חדרים ולבכות יומם ולילה על העולם‬ ‫בצורתו גם ברוחניות מדת החסד של אברהם אבינו"‪.‬‬ ‫שהיה ואינו‪ ,‬יוצא ללקט נשמות מפה ומשם‪ ,‬מוצא כמה בחורים שיש בהם‬ ‫ומצד שני רביה"ק מזוואלין זי"ע הנהיג את צאן מרעיתו באימה ופחד‬ ‫פוטנציאל לגדול‪ ,‬ומתחיל להחדיר בהם תורה ויראת שמים חסידות ומדות‬ ‫ובחריפות גדולה‪ .‬ורבינו ה"דברי ישראל" זי"ע היה תפארת‪ ,‬בחינה המאחדת‬ ‫טובות‪ ,‬כאילו לא היה הוא עצמו שבור ורצוץ עד עפר‪.‬‬ ‫בין שתי הקצוות כי אצלו התאחדו ב' הבחינות בצורה ממוזגת‪ ,‬שזוהי מדת‬ ‫התפארת הנוטלת מהחסד ומהגבורה וממזגתן יחד‪.‬‬ ‫הזורעים בדמעה‬ ‫מדת ה'נצח'‬ ‫נזכר לרגע מה היתה הרגשתינו כאשר נודע לאחר ל"ג בעומר תשפ"א‬ ‫אם נמשיך על פי דברי ה"אמת ליעקב" הרי שרביה"ק "האמרי שאול" זי"ע‬ ‫על האסון הנורא בהסתלקות ארבעים וחמשה נשמות בבת אחת‪ ,‬כמה‬ ‫היה בבחינת מדת הנצח‪ .‬ולקראת יומא דהילולא דיליה‪ ,‬מן הראוי להתמקד‬ ‫מאובנים היו הלבבות‪ ,‬כמה היה קשה להתאושש ולחזור לשגרת החיים‬ ‫בכמה מילים בענין זה‪ ,‬הטמון בו לימוד לכל יהודי באשר הוא‪.‬‬ ‫וכאן לא מדובר על ארבעים וחמשה‪ ,‬ולא על ארבע מאות וחמישים‪ ,‬ולא‬ ‫יתכן מצב שיהודי יקנן בו רצון בסיסי‬ ‫על ארבעת אלפים חמש מאות‪ ,‬ולא על‬ ‫לעשות רצון יוצרו‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להתפלל‪,‬‬ ‫ארבעים וחמשה אלף‪ ,‬וה"אמרי שאול"‬ ‫ולהתנהג בכל דרכיו והליכותיו כראוי‪,‬‬ ‫זי"ע הוא היה זה שכן האמין לשמועות‬ ‫אך הכל טוב ויפה עד שהדבר נתקל‬ ‫הנוראות שהגיעו מפולין‪ .‬הוא היה זה‬ ‫בקושי‪ .‬ובפרט אם מדובר בקושי אמיתי‬ ‫שראה את אכזריות הגרמנים וידע שהם‬ ‫וגדול‪ ,‬שבאמת עומד בדרכו ומפריע‬ ‫מסוגלים להכל‪ .‬ומה גם בגמר המלחמה‬ ‫ליישב את רצונותיו כל זמן שנמצא‬ ‫כשנודע כבר לכולם ממדי האסון הנורא‬ ‫הוא בשטח הרוחני והמרומם‪ ,‬בבית‬ ‫כמה תעצומות נפש נדרש להתגבר‬ ‫הכנסת ובבית המדרש‪ ,‬בתוך הגמרא‬ ‫ולהמשיך‪ ,‬ללקט בחורים זעיר שם זעיר‬ ‫והסידור‪ ,‬הכל זורם כראוי‪ .‬מוכן הוא‬ ‫שם ולהשקיע בהם כח ומח לרוממם‪,‬‬ ‫להתאמץ להבין את הגמרא‪ ,‬ללמוד‬ ‫לספר לפניהם מדרכי הצדיקים‪ ,‬ולומר‬ ‫ברציפות ולהתפלל בכונה‪ ,‬ולעשות כל‬ ‫לפניהם ווערטער עמוקים ומטלטלים‬ ‫הנדרש‪ .‬אך ברגע שמשהו עומד בדרכו‪,‬‬ ‫שספק רב אם מבינים הם את עומק‬ ‫ברגע שהגיעה חדשה מרעישה להיכל‬ ‫החריפות החסידית שבהם‪ .‬להחדיר‬ ‫הכולל‪ ,‬באותו ערב שאחרי יום מתיש‬ ‫בהם את קדושת הנגינה ולהטעימם טעם‬ ‫והמחשבה הראשונה מושכת אותו לוותר‬ ‫שבת קודש‪ .‬לזרוע את זרעוני ההנהגה‬ ‫על הקביעות עיתים בלילה זה‪ ,‬כשמגיע‬ ‫החסידית המרוממת‪ ,‬שלאחר מכן‬ ‫היום שהמח טרוד‪ ,‬ומבולבל ועמוס באלף‬ ‫המשיכה והתפתחה עוד ועוד עם הגעת עוד גדולי ישראל לאמריקה עד‬ ‫ואחד דברים וקשה לו להתרכז בכוונת התפילה‪ ,‬או אז הוא קורס ואינו‬ ‫ששינתה את פני יהדות אמריקה‪.‬‬ ‫מחזיק מעמד‪ ,‬הוא משחרר את הרצועה ונותן ליצר לנצח‪.‬‬ ‫למעבד נשמתין ורוחין חדתין‬ ‫לנצח את הקשיים‬ ‫דבר זה נובע מחסרון במדת הנצח‪ .‬יתכן שיהודי זה יש בו אהבת ד' ויראת‬ ‫כולנו יודעים מה שכ"ק אדמו"ר שליט"א חוזר תמיד בשם המשפיע הגה"צ‬ ‫ד' ומדת התפארת‪ .‬אך כח הנשמה של "נצח" אינו מפותח בו כראוי‪ ,‬ולכן‬ ‫ר' משה וולפסון זצוק"ל שהיה אומר שעד שהגיע רבינו ה"אמרי שאול" זי"ע‬ ‫מתמוטט הוא בפני כל נסיון יהודי צריך לפתח את הכח להתמודד עם נסיון‪,‬‬ ‫לאמריקה היו מחכים בכל שבת לצאת הכוכבים של מוצאי שבת‪ ,‬ומעת‬ ‫לדלג על המהמורות‪ ,‬להתגבר על המכשולים ולהתמיד בעבודת הבורא‬ ‫שהגיע רבינו זי"ע לאמריקה התחילו להמתין במשך כל השבוע לביאת‬ ‫בכל מצב שהוא‪[ .‬שלכן "נצח" הוא גם מלשון ניצוח במלחמה‪ ,‬וגם מלשון‬ ‫השבת‪ .‬הן כך כתב הגה"צ זצ"ל בעצמו במכתב (בערך בלשון זו) "ידוע לכת"ר‬ ‫דבר הקיים לנצח‪ ,‬כי כל דבר שמנצח תמיד את כל העניינים העומדים עליו‬ ‫שהנני לומד בישיבת תורה ודעת‪ ,‬והיא הישיבה המפורסמת להיותר חרדית‬ ‫לבטלו‪ ,‬ממילא נשאר הוא לנצח נצחים]‪.‬‬ ‫בכל אמריקה‪ ,‬ואף על פי הלכתי חשכים ואין נוגה לי עד שבא רבינו זי"ע‬ ‫לאמריקה‪ ,‬והוא פעל למעבד נשמתין ורוחין חדתין" וכו'‪ .‬נתבונן נא כמה‬ ‫לפעמים הקשיים הם מבחוץ‪ ,‬לפעמים הם מבפנים‪ .‬לעיתים מדובר ביצרים‬ ‫כוחות הנפש נדרש ממנהיג אשר תחת לשבת עם "פוילישע בחורים" בעלי‬ ‫ומשיכות זרות‪ ,‬ופעמים בטרדות ודאגות‪ .‬דברים גדולים או קטנים‪ ,‬גשמיים‬ ‫מח ובעלי השגה בקדושת שבת‪ ,‬צריך הוא לנסות לדבר לבחורים שעומדים‬ ‫או רוחניים‪ ,‬פרטיים או כלליים‪ ,‬הצד השוה שבכולם שהם עומדים עליו‬ ‫ומחכים לצאת השבת‪ ,‬ולנסות להחדיר בהם חיות ואור בשבת ובתורה‬ ‫לבטלו מעבודתו‪ ,‬ויהודי צריך לנצחם ולהתגבר עליהם‪.‬‬ ‫ומצות בכלל‪.‬‬ ‫והשראה רבה לכך ניתן לשאוב מרביה"ק ה"אמרי שאול" זי"ע‪ ,‬אשר הנהיג‬ ‫ואף על פי כן התגבר רבינו ה"אמרי שאול" זי"ע על הכל‪ ,‬וכל הקשיים‬ ‫את ישראל בתקופה הקשה ביותר שעמדה עלינו מעולם‪ ,‬הוא הגבר אשר‬ ‫והמכשולות לא מנעוהו מעשיית הדברים הנכונים והראוים‪ ,‬לא שום קושי‬ ‫ראה את פולין בתפארתה‪ ,‬חוה את החורבן הנורא‪ ,‬הן במה שעבר עליו‬ ‫אישי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬ציבורי‪ ,‬או כל קושי אחר‪ ,‬לא מנעוהו מעבודת קדשו‪ .‬ואם‬ ‫בפרטות כשחלק מצאצאיו וחלק הארי ממשפחתו הקרובה נעקדו עקדה"ש‪,‬‬ ‫כי אין לנו שום השגה בדרכי הצדיקים‪ ,‬אך עד כמה עלינו ללמוד מזה‪ .‬כמה‬ ‫והן במה שעבר על קהל עדתו ועל כלל ישראל בכלל‪ ,‬והתנער מן האפר‬ ‫מטופש הוא הנסיון הקטן שלנו‪ ,‬כמה מזערי הוא‪ ,‬וכמה מוטל עלינו ללכת‬ ‫בכוחות על אנושיים‪ ,‬ופנה לבנות את יסודות היהדות מתחילתם‪.‬‬ ‫בדרכי רבותינו הקדושים ולא להתפעל מכלום‪ ,‬שום קושי טכני גופני או‬ ‫נפשי לא ימנענו מעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫חורבן יהדות אירופה‬ ‫ננצח את כל הקשיים‪ ,‬ולנצח נשאר דבוקים בו ית"ש‪.‬‬ ‫אין אחד מאיתנו שיכול להבין על נכונה את מה שעבר על כלל ישראל‬ ‫ו‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪.‬מרקסון‬ ‫עֹולם ֶא ֶּתן לֹו‬ ‫ֵׁשם ָ‬ ‫לרגל התחלת כתיבת ספר תורה שהוקדש לעילוי נשמת הילד הזך והטהור ישראל דן ז"ל‪ ,‬בן‬ ‫הרה"צ רבי שלמה צבי הירש שליט"א ונכד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ביקשנו לתור ולחקור‬ ‫אחר מקור המנהג שנתפשט בכל קהילות ישראל‪ ,‬להקדיש ספר תורה לעילוי נשמתם של‬ ‫נפטרים‪ .‬וכיצד בכלל קיימת היכולת לגרום עליה על ידי מעשינו בעוה"ז לנשמות הנמצאות‬ ‫בעולם העליון? וגם מהו טעמה של מצות כתיבת ס"ת‪ ,‬ומה נאמר על סגולתה?‬ ‫שכבר מתו‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫שיש לה קיימא לדורות‪ ,‬כגון כתיבת ס"ת או‬ ‫ובמיוחד יש לעשות כן למי שנפטר בלא‬ ‫בניית בית כנסת‪ ,‬הוא מן הפסוק בקהלת (ה‪,‬‬ ‫ועתה כתבו לכם‬ ‫שהותיר אחריו צאצאים‪ ,‬וכפי שכתב בדרשות‬ ‫ּומי א ֵֹהב ֶּב ָהמֹון‬ ‫ט)‪" :‬א ֵֹהב ֶּכ ֶסף ֹלא יִ ְׂש ַּבע ֶּכ ֶסף ִ‬ ‫אמרו חז"ל במסכת סנהדרין (כא‪" ):‬אמר רבה‪,‬‬ ‫בּואה"‪ ,‬ומפרש רש"י‪" :‬לא תבואה ‪ -‬ואין‬ ‫ֹלא ְת ָ‬ ‫אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה‪,‬‬ ‫ר"י אבן שועיב (תלמיד הרשב"א‪ ,‬תחילת פרשת‬ ‫באחד מהם מצוה מסויימת‪ ,‬וניכרת כגון בנין‬ ‫מצוה לכתוב משלו‪ ,‬שנאמר (דברים לא‪ ,‬יט)‬ ‫יתרו)‪ :‬מצינו במדרש כי מי שאין לו בנים‪,‬‬ ‫בית המקדש ובית הכנסת וספר תורה נאה"‪.‬‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה"‪.‬‬ ‫ואין לו אח לייבם אשתו‪ ,‬ולהקים שמו‪ ,‬ומת‪,‬‬ ‫וכך מביא המג"א (סי' קנד ס"ק כג) בשם המדרש‬ ‫שיקדיש ספר תורה לבית הכנסת‪ ,‬דכתיב‬ ‫(ויק"ר כב‪ ,‬ב‪ .‬קה"רה‪ ,‬ב)‪" :‬שכל מי שהומה ומהמה‬ ‫ובמסכת מנחות (ל‪ ).‬אמרו‪" :‬א"ר יהושע בר‬ ‫"תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהילים יט‪ ,‬ח)‪,‬‬ ‫אחר המצות‪ ,‬ומצוה קבועה לדורות אין לו‪ ,‬מה‬ ‫אבא אמר רב גידל אמר רב‪ ,‬הלוקח ס"ת מן‬ ‫כלומר משיבה הנפש למקומה‪.‬‬ ‫הנאה יש לו"‪.‬‬ ‫השוק כחוטף מצוה מן השוק‪ ,‬כתבו ‪ -‬מעלה‬ ‫עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני"‪ .‬וכן‬ ‫ומפורסמים הם דברי הרשב"א בתשובותיו‬ ‫מקור נוסף הוא על פי הפסוק בישעיה (נו‪,‬‬ ‫פסקו להלכה הרמב"ם (בהלכות ספר תורה פ"ז ה"א)‬ ‫(ח"א סי' תקפא‪ ,‬הביאו הרמ"א יו"ד סי' רמט סי"ג)‪ ,‬שמי‬ ‫ּובחֹומ ַֹתי יָ ד וָ ֵׁשם טֹוב‬ ‫יתי ְ‬ ‫ה)‪" :‬וְ נָ ַת ִּתי ָל ֶהם ְּב ֵב ִ‬ ‫והשולחן ערוך (יו"ד סי' ער ס"א)‪.‬‬ ‫שמקדיש דבר לצדקה‪ ,‬מותר לו שיכתוב שמו‬ ‫עֹולם ֶא ֶּתן לֹו ֲא ֶׁשר ֹלא‬ ‫ָ‬ ‫ּומ ָּבנֹות ֵׁשם‬‫ִמ ָּבנִ ים ִ‬ ‫עליו שיהא לו לזיכרון‪ .‬וזו מדת חכמים היא‪,‬‬ ‫יִ ָּכ ֵרת"‪ ,‬ודרשו חז"ל (סנהדרין צג‪" :):‬אמר רבי‬ ‫בטעם המצוה כתב בספר החינוך (מצוה תריג)‪:‬‬ ‫"לפי שידוע בבני אדם שהם עושין כל‬ ‫ומדת וותיקין‪ ,‬כדי ליתן שכר ולפתוח‬ ‫דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם‪,‬‬ ‫דלת לעושי מצוות‪.‬‬ ‫ועל כן ציוונו ברוך הוא להיות לכל‬ ‫ומדי עוסקנו בענין "לעילוי נשמת"‪ ,‬יש‬ ‫אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה‬ ‫לציין כי מנהג אמירת הקדיש לעילוי‬ ‫מוכן אצלו‪ ,‬שיוכל לקרות בו תמיד‬ ‫נשמת הנפטרים‪ ,‬יסודתו בהררי קדש‪,‬‬ ‫ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו‪,‬‬ ‫במדרשי חז"ל‪ ,‬שמבואר מדבריהם כי‬ ‫למען ילמד ליראה את ה'‪ ,‬וידע וישכיל‬ ‫יש בזה תועלת מרובה לנפש הנפטר‪,‬‬ ‫במצוותיו היקרות והחמודות מזהב ומפז‬ ‫להעלותו מדרגה לדרגה בגן עדן‪.‬‬ ‫רב‪ .‬ונצטוינו להשתדל בזה כל אחד‬ ‫ואחד מבני ישראל‪ ,‬ואף על פי שהניחו‬ ‫המקור לכך הוא במסכת כלה רבתי‬ ‫לו אבותיו‪ ,‬למען ירבו הספרים בינינו‬ ‫(פ"ב)‪ ,‬והובא ביתר הרחבה באור זרוע‬ ‫ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו‬ ‫(ח"ב סי' נ) ובמחזור ויטרי (ח"א סי' קמד)‬ ‫לקנות‪ ,‬וגם למען יקראו בספרים חדשים‬ ‫על המעשה בתנא רבי עקיבא שבהיותו‬ ‫כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬פן תקוץ נפשם‬ ‫מתבודד במדבר וחוזר על משנתו‪ ,‬פגש‬ ‫בקראם בספרים הישנים שיניחו להם‬ ‫באדם אחד שחור כפחם‪ ,‬שחבילת עצים‬ ‫אבותיהם‪ .‬וכל המקיים אותה ‪ -‬יהיה‬ ‫גדולה על כתפו‪ .‬וסיפר אותו אדם‪ ,‬כי הוא‬ ‫תנחום‪ ,‬דרש בר קפרא בצפורי‪ ,‬זה ספר דניאל‬ ‫ברוך ויחכם הוא ובניו"‪.‬‬ ‫נפטר מן העולם‪ ,‬ומדי יום פוקדים עליו מלאכי‬ ‫שנקרא על שמו"‪ .‬וכותב על כך החיד״א בפתח‬ ‫החיי אדם (ח"א כלל לא ס"נ) כותב‪ ,‬כי יש אומרים‬ ‫חבלה לחטוב עצים‪ ,‬ושורפים אותו בהם‪ ,‬מפני‬ ‫עינים (סנהדרין שם)‪" :‬שם" בגימטריא "ספר"‪,‬‬ ‫שבזמנינו המצוה היא לקנות חומש משנה‬ ‫שעבר על כל מצות התורה‪ .‬הלך רבי עקיבא‬ ‫והנה גילו לנו חז״ל שכדי להנציח שם עולם‬ ‫גמרא ופוסקים‪ ,‬והם קודמים לכתיבת ספר‬ ‫וחיפש אחר בנו של אותו נפטר‪ ,‬ולימדו תורה‬ ‫במקום בנים ובנות‪ ,‬הוא ע״י ספר הנקרא‬ ‫תורה‪ ,‬מפני שאין חיוב זה אלא בימיהם שהיו‬ ‫ומצוות‪ ,‬וכשהעמידו בתוך הקהל ואמר קדיש‬ ‫בשמו של האדם‪ ,‬והטעם‪ ,‬כי מאחר שהתורה‬ ‫לומדים בעל פה מתוך הס"ת‪ ,‬אבל בזמנינו‬ ‫וברכו‪ ,‬וענו הקהל אחריו‪ ,‬באותה שעה התירו‬ ‫היא נצחית‪ ,‬הנה השם של הספר ומי שעל שמו‬ ‫יותר טוב ללמוד בספרים הנדפסים‪ .‬ויש‬ ‫את המת ופטרוהו מן הפורענות‪ .‬ובא לרבי‬ ‫נכתב הספר יש בו ג״כ זכרון נצחי‪.‬‬ ‫אומרים שעל כל פנים איכא גם כן מצות עשה‬ ‫עקיבא בחלום‪ ,‬ואמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬תנוח דעתך בגן‬ ‫יש שלומדים מדבריו טעם נוסף לכתיבת ס״ת‬ ‫שיכתוב גם ספר תורה‪ .‬וירא שמים יוצא ידי‬ ‫עדן כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדינה‬ ‫לעילוי נשמת‪ ,‬שזאת כדי להנציח את שם‬ ‫כולם אם ידו משגת‪.‬‬ ‫של גיהנם"‪[ .‬ובזוהר חדש (רות‪ ,‬עמ' פד) מסופר‬ ‫הנפטר בספר‪.‬‬ ‫על סגולתה של המצוה‪ ,‬מובא ביסוד ושורש‬ ‫מעשה דומה‪ ,‬ומובא שם שאותו הבן נתחכם‬ ‫טעם נוסף נאמר בדרך אפשר‪ ,‬שהרי לכל‬ ‫העבודה (שער הכולל פט"ו) כי סגולה יש בה‬ ‫וגדל בתורה והוסמך‪ ,‬והוא רבי נחום הפקולי‪,‬‬ ‫יהודי יש אות בס"ת‪ ,‬וכשמסתלק נחסרת אות‬ ‫לאריכות ימים ושנים‪ .‬ובספר תפארת הגרשוני‬ ‫שנקרא כן על שם הכתוב (ישעיה כח‪ ,‬ז) "פקו‬ ‫זו‪ ,‬ולמלאות את החסר כותבים ס"ת‪ ,‬על דרך‬ ‫(פ' משפטים) כתב שהכותב ס"ת זוכה לתקן חטא‬ ‫פליליה"‪ ,‬שהוציא את אביו מדין גיהנם]‪.‬‬ ‫"יתגדל ויתקדש שמיה רבא" (מובא בדף על הדף‬ ‫אדם הראשון בדומם צומח חי ומדבר‪ .‬עוד‬ ‫קידושין לא‪ :‬בשם הרה"ג ר' יודל טויב זצ"ל)‪.‬‬ ‫מובא בספה"ק‪ ,‬שהעבירות שעושה האדם‬ ‫ואיתא בראשונים (רשב"א‪ ,‬מרדכי‪ ,‬ארחות חיים‬ ‫נכתבות בספר התורה‪ ,‬ועל ידי כתיבת ס"ת‬ ‫בשם רבינו האי גאון‪ ,‬ועוד רבים)‪ ,‬וכדבריהם נקטו‬ ‫"לעילוי נשמת"‬ ‫חדש מתקנים את כל אותם הרשימות‪ ,‬וגם‬ ‫רבותינו האחרונים‪ ,‬שאף לאחר פטירת האדם‬ ‫אמרו שעל ידי מצוה זו מבטלים גזירות רעות‪.‬‬ ‫הבית יוסף (או"ח סי' תרכא) מביא בשם הספרי‬ ‫מן העולם‪ ,‬יש לו זכות ממצוות וצדקות‬ ‫ובדומה לכך כתבו הקדושת לוי (חג השבועות)‬ ‫(שופטים פסקא רי‪ ,‬וכ"כ בפסיקתא רבתי פ"כ)‪ :‬שמא‬ ‫שעושים על שמו למנוחת נפשו‪( .‬והרחיב בכך‬ ‫והפרי צדיק (בספרו מחשבות חרוץ אות טו) כי מצוה‬ ‫יאמר אדם כיון שמת אין לו תקנה בצדקה‪,‬‬ ‫רבינו הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה סי' תקטז)‪.‬‬ ‫תלמוד לומר "כפר לעמך ישראל"‪ ,‬מלמד‬ ‫זו מסוגלת לתיקון החטאים‪.‬‬ ‫ובמדרש תלפיות (ערך חלק לעוה"ב) מביא‬ ‫מהריקאנטי בשם רבינו עזריאל‪ ,‬שיש להקב"ה‬ ‫שהמתים צריכים כפרה‪ .‬ומטעם זה נודרים‬ ‫הבנים צדקה לעילוי נשמת אביהם‪ .‬וכן מובא‬ ‫כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת‬ ‫כמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאלה שלא‬ ‫בספר חסידים (סי' תתשע"א)‪ :‬ברא מזכה אבא‪,‬‬ ‫אחד המקורות הקדומים ביותר לעניין זה‬ ‫זכו בעצמם וסמוכים על שלחן אחרים‪.‬‬ ‫מכאן התקינו שנודרים צדקה שייטיב לאותם‬ ‫שצריך האדם לדאוג לכך שתהיה לו מצוה‬ ‫ז‬ ‫מענדיל קליין‬ ‫לאחר שנים רבות של עזובה‬ ‫ועד חדש הוקם‬ ‫להחזקת ציון רבינו‬ ‫בעל ה'דברי ישראל' זי"ע‬ ‫בוורשא‪,‬‬ ‫ושיפוץ מקיף יוצא לדרך‬ ‫לקראת יומא דהילולא קדישא והשיפוץ המקיף המתוכנן באוהל קודשו של רבינו בעל ה'דברי‬ ‫ישראל' זי"ע‪ ,‬יצאנו למסע מרתק עם חברי הוועד החדש שמשיבים עטרה ליושנה‪ ,‬וחזרנו עם‬ ‫תשובות מפתיעות‪ .‬כל הפרטים בכתבה שלפניכם‪.‬‬ ‫מה נדלק בליבם של נערים מלוס אנג'לס בקצה בית החיים? || מדוע כל הקבורים בוורשא‬ ‫טמונים הפוך משאר בתי העלמין בחוץ לארץ? || כיצד מצאה נכדתו של רבינו את האוהל‪ ,‬אחרי‬ ‫שנים שאיש לא פקד אותו? || איזה גילוי מפתיע נפל בשבוע שעבר כמו אסימון‪ ,‬ועשוי להפוך‬ ‫את כל מה שידענו על אופן טמינתו של רבינו? || מה מחכה השנה למי שיעלה אל הציון ביום‬ ‫ההילולא? || ומה מתוכנן בשיפוץ הנרחב?‬ ‫וורשא‪ .‬מדובר באחד מבתי הקברות הגדולים‬ ‫בעולם (!)‪ :‬כ‪ 336-‬דונם‪ 17 ,‬רחובות ו‪ 72-‬שבילים‪,‬‬ ‫ניצוץ בקצה היער‬ ‫כ‪ 200,000-‬קברים מסומנים‪ ,‬וקברי אחים של‬ ‫יש סיפורים שהמספר עצמו ומקום הסיפור‬ ‫נרצחי גטו וורשא‪ .‬בסך הכל כחצי מיליון יהודים‬ ‫מעניקים להם את משקלם‪.‬‬ ‫שמצאו בו את מנוחתם‪ ,‬ובהם גדולי ישראל‪,‬‬ ‫אדמו"רים ורבנים‪.‬‬ ‫את הסיפור הבא סיפר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בעת מסע הקודש בשנת תשפ"ב‪ ,‬בעומדו על‬ ‫ובית החיים הזה מסתיר בין עציו פלא‪ ,‬שקשה‬ ‫הציון הקדוש בוורשא‪ .‬ומי שעמד שם באותה‬ ‫להסבירו בדרך הטבע‪.‬‬ ‫שעה מעיד‪ ,‬כי יותר משהסיפור נחקק בליבו‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬זהו בית החיים היחיד בפולין‬ ‫נחקקה בו ההתרגשות הרבה שאחזה ברבינו‬ ‫שהנאצים ימ"ש לא נגעו בו כלל‪ .‬אפילו לא‬ ‫בשעה שסיפר את אותו מעשה ששמע מכלי‬ ‫במילימטר‪ .‬בשעה שבתי עלמין שלמים נחרשו‪,‬‬ ‫ראשון‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫ומצבות נעקרו ושימשו לריצוף מדרכות‪ ,‬כאן לא‬ ‫רופא יהודי מלוס אנג'לס הוביל קבוצת נערים‬ ‫הוזזה אבן ממקומה‪ .‬אין לכך הסבר טבעי‪ .‬זוהי‬ ‫יהודים שלא זכו להתחנך על ברכי התורה‬ ‫יד ה'‪.‬‬ ‫והמצוות‪ ,‬למסע שורשים בעקבות השואה‪ .‬אחת‬ ‫יתרה מזו‪ .‬יהודים שחיפשו מקום מסתור בימי‬ ‫התחנות הייתה בית החיים הגדול בוורשא‪ :‬מקום‬ ‫הזעם מצאו מקלט דווקא כאן‪ ,‬בין המתים‪ .‬דקת‬ ‫באמצע בית קברות?" שאלו אותם‪.‬‬ ‫עתיק יומין‪ ,‬בן מאתיים שנה‪ ,‬השקוע כולו בתוך‬ ‫הליכה מאוהל ה'דברי ישראל' אפשר לראות עד‬ ‫הם הביטו זה בזה ומשכו בכתפיים‪" .‬קיבלנו פה‬ ‫יער עבות‪.‬‬ ‫היום פתח של תעלת ביוב‪ ,‬שנראה תמים לגמרי‪.‬‬ ‫איזה רגש"‪ ,‬אמרו לבסוף‪" .‬פתאום היה לנו דחף‬ ‫בית החיים עצום בגודלו‪ ,‬ולכן התפצלה הקבוצה‬ ‫זו הייתה הכניסה לבונקר‪ .‬לשם ירדו יהודים‬ ‫פנימי לשיר"‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הוסיף‬ ‫לשתיים‪ .‬סוכם להיפגש בשער בשעה אחת‬ ‫שלוש פעמים ביום‪ ,‬לשחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪ .‬הם‬ ‫והסביר‪ ,‬כי רבינו בעל ה'דברי ישראל' ממשיך‬ ‫בצהריים‪.‬‬ ‫ידעו‪ :‬לכאן הגרמנים אינם נכנסים‪.‬‬ ‫עד עצם היום הזה להשפיע אמונה ושמחה‪.‬‬ ‫והנה הגיעה השעה‪ .‬אחת‪ .‬אחת וחצי‪ .‬שתיים‪.‬‬ ‫ולבית החיים הזה יש גם סיפור מיוחד‪ ,‬עוד מיום‬ ‫על חסידות הם לא שמעו מעולם‪ .‬השם מודז'יץ‬ ‫בשער עומדת רק קבוצה אחת‪ .‬השנייה נעלמה‬ ‫היווסדו‪.‬‬ ‫לא אמר להם דבר וחצי דבר‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מכל‬ ‫כלא הייתה‪.‬‬ ‫בחוץ לארץ נוהגים לקבור את הנפטר כשרגליו‬ ‫האוהלים והמצבות שבבית החיים העצום‪ ,‬דווקא‬ ‫יצאו לחפש‪ ,‬וזו לא הייתה משימה של מה בכך‪.‬‬ ‫מופנות אל היציאה‪ .‬כאשר יבוא משיח צדקנו‪,‬‬ ‫כאן‪ ,‬ליד ציונו של רבינו הקדוש‪ ,‬זה שתורתו‬ ‫על הנערים נפל מורא מן המקום‪ .‬אולי היו אלה‬ ‫יוכל לקום מיד ולצאת עם כל ישראל‪ .‬ומקפידים‬ ‫וניגוניו מלווים עד היום את כל בית ישראל‪,‬‬ ‫העצים הגבוהים שמסתירים את השמיים‪ ,‬אולי‬ ‫על כך מאוד‪ :‬כפי שנקבר הראשון‪ ,‬כך ייקברו כל‬ ‫נדלק בליבם הניצוץ ופרץ החוצה בשירה‪.‬‬ ‫השקט הכבד של מאות אלפי קברים‪.‬‬ ‫הבאים אחריו‪.‬‬ ‫כביכול גם שם‪ ,‬בקצה היער הפולני‪ ,‬ממשיך‬ ‫לבסוף מצאו את אותה קבוצה שנעלמה ממש‬ ‫והנה‪ ,‬את הנפטר הראשון שנטמן בבית החיים‬ ‫הניגון לחפש את הנשמות התועות ולהשיב אותן‬ ‫בקצה בית החיים‪ ,‬במקום שאין לו שלט‪ ,‬ושרק‬ ‫הביתה‪.‬‬ ‫בוורשא קברו בטעות הפוך‪ ,‬כשראשו אל‬ ‫מי שיודע את הדרך מגיע אליו‪ .‬הנערים עמדו‬ ‫הכניסה‪ .‬רק לאחר ההלוויה הבחינו בכך‪ .‬אנשי‬ ‫צפופים בפתח אוהל קודשו של רבינו בעל‬ ‫החברה קדישא לא ידעו את נפשם‪ ,‬ופנו אל רבה‬ ‫בית החיים שהצורר לא נגע בו‬ ‫ה'דברי ישראל' זי"ע‪ .‬לא נכנסו פנימה‪ .‬רק עמדו‪,‬‬ ‫של וורשא‪ ,‬הגה"ק רבי שלמה ליפשיץ זצ"ל‪.‬‬ ‫ושרו‪.‬‬ ‫התשובה הייתה חד משמעית‪ :‬אל תוציאו אותו‪.‬‬ ‫"דער גענשער בית עלמין"‪ ,‬כך כינוהו יהודי‬ ‫"מה קרה ומה אירע‪ ,‬שהחלטתם לשיר כך‪,‬‬ ‫ח‬ ‫כפי שקברתם אותו‪ ,‬כך תמשיכו לקבור את‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫מאז ועד היום‪ ,‬כל הקברים בבית החיים‬ ‫בוורשא פונים הפוך מבכל העולם‪ .‬זכרו את‬ ‫הפרט הקטן הזה‪ .‬עוד נחזור אליו‪ ,‬והוא עשוי‬ ‫להפוך את כל התמונה‪.‬‬ ‫אוהל ללא מצבה‬ ‫מי שמסייר בציוני הצדיקים בפולין מבחין עד‬ ‫מהרה בדבר מעניין‪ .‬בפולין הקפידו כי על קבר‬ ‫צדיק יעמוד אוהל או מצבה‪ ,‬אך לא שניהם‬ ‫יחד‪ .‬אם הקימו אוהל‪ ,‬בתוכו סימנו את הקבר‬ ‫במסגרת בטון בלבד‪ ,‬ועליו נכתב מי טמון כאן‬ ‫ומתי יום הסתלקותו‪.‬‬ ‫באוהל קדשו של רבינו טמונים שניים‪ :‬רבינו‬ ‫הרה"ק בעל ה'דברי ישראל' ממודז'יץ זי"ע‪,‬‬ ‫מרת רוזן חיפשה וחיפשה‪ ,‬עד שעיניה נחו על‬ ‫על כיוון הקבורה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬איש לא התווכח‪.‬‬ ‫ובנו‪ ,‬הרה"צ רבי יעקב דוד זצ"ל‪ .‬ולכך יש‬ ‫קברו של ר' בן ציון פאסטג‪ ,‬צמוד לפתחו של‬ ‫מי שהציב את המצבה‪ ,‬עיצב אותה כמקובל‪ ,‬מן‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫אחד האוהלים‪.‬‬ ‫הראש אל הרגליים‪ :‬הראש לצד הקיר‪ ,‬הרגליים‬ ‫במלחמת העולם הראשונה עזב רבינו בעל‬ ‫ואז ידעה‪ .‬כאן מנוחתו של זקנה הקדוש‪.‬‬ ‫לצד הדלת‪ .‬כך חשבו כולם‪ ,‬כל השנים‪.‬‬ ‫ה'דברי ישראל' את מודז'יץ‪ .‬פעם אחת‪ ,‬כשיצא‬ ‫שנים לאחר מכן הגיע אל האוהל ר' יידל‬ ‫ואז‪ ,‬בשבוע שעבר‪ ,‬נפל האסימון‪.‬‬ ‫אל החצר שקוע כולו בתלמודו‪ ,‬נפצע ברגלו‪,‬‬ ‫וידבסקי ז"ל‪ ,‬שהיה לו חלק נכבד בשימור‬ ‫זוכרים את הנפטר הראשון בוורשא? אם כל‬ ‫ולא חש בכך כלל‪ .‬מחשבתו הייתה במקום‬ ‫בתי החיים בפולין‪ .‬הוא מצא אוהל שקירותיו‬ ‫בית החיים קבור הפוך‪ ,‬הראש אל הכניסה‪,‬‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬הפצע הזדהם‪ ,‬ורבינו נאלץ לנסוע‬ ‫מתקלפים‪ ,‬ומצבה שאי אפשר היה לקרוא את‬ ‫מדוע דווקא רבינו ייקבר אחרת? ועוד‪ :‬גם ר' בן‬ ‫לברלין‪ ,‬ושם נכרתה רגלו בניתוח המפורסם‪.‬‬ ‫האותיות שעליה‪ .‬בסבלנות ובמסירות סייד‬ ‫ציון פאסטג‪ ,‬הטמון ממש בפתח האוהל‪ ,‬שוכב‬ ‫משם שב חולה ומיוסר‪ ,‬אך לא למודז'יץ‪ .‬הוא‬ ‫את האוהל מבפנים ומבחוץ‪ ,‬וצבע מחדש כל‬ ‫כשראשו לצד הדלת‪.‬‬ ‫השתקע בוורשא‪ ,‬בבית בנו הרה"צ רבי יעקב‬ ‫אות ואות שעל המצבה‪ .‬ר' יידל נפטר בשנה‬ ‫דוד זצ"ל‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬ייתכן מאוד שכל מה שחשבו עד היום‬ ‫האחרונה בשיבה טובה‪ ,‬בהיותו בן ‪ 105‬שנים‪.‬‬ ‫הפוך‪ .‬רגליו של רבינו לצד הקיר‪ ,‬וראשו לצד‬ ‫רבי יעקב דוד היה עסקן ציבורי רב פעלים‪,‬‬ ‫הפתח‪.‬‬ ‫ומסור הבנים‪ .‬הוא האריך ימים אחרי אביו‬ ‫חמש שנים בלבד‪ .‬בי"ב בחשוון תרפ"ו נפטר‬ ‫מקום שמגיעים אליו בכל יום‬ ‫זוהי עדיין השערה‪ ,‬וחברי הוועד עוסקים‬ ‫לפתע‪ ,‬בעודו בן חמישים שנה‪ ,‬ונטמן באוהל‬ ‫בבדיקתה‪ .‬אך היא נשענת על עובדה פשוטה‪:‬‬ ‫לצד אביו‪.‬‬ ‫לא קשה להאמין‪ ,‬אבל אל האוהל הבודד‬ ‫כל הנפטרים בבית החיים שוכבים כך‪ ,‬ולומר‬ ‫שבקצה היער נכנסים יהודים בכל יום‪ .‬וורשא‬ ‫שדווקא קבר אחד יוצא מן הכלל‪ ,‬זהו פשוט‬ ‫בתמונה נדירה מלפני המלחמה‪ ,‬שהגיעה לידי‬ ‫היא תחנת מעבר כמעט לכל מי שנוסע לפולין‪.‬‬ ‫אינו מסתבר‪ .‬חברי הוועד מתכננים לבדוק את‬ ‫הוועד ביום שישי האחרון‪ ,‬נראות מעל האוהל‬ ‫רוב המסעות נוחתים בקראקא וממריאים‬ ‫הדבר מול משרדי החברא קדישא‪ ,‬ובדרכים‬ ‫שתי משבצות אבן‪ .‬על האחת חקוק שמו של‬ ‫מוורשא‪ ,‬או להפך‪ .‬מיידאנק וטרבלינקה‬ ‫נוספות‪ ,‬ובכך לאשר את מקום מנוחתו של‬ ‫רבינו בעל ה'דברי ישראל' זי"ע‪ ,‬ועל השנייה‪:‬‬ ‫סמוכות לוורשא‪ ,‬ובעיר עצמה שרידי הגטו‪.‬‬ ‫רבינו‪.‬‬ ‫ובנו הרב רבי יעקב דוד‪ ,‬ויום פטירתו‪.‬‬ ‫גם בבית החיים יש אתרים מימי השואה‪ :‬קבר‬ ‫אגב‪ ,‬ידוע כי רבינו בעל ה'דברי ישראל' זי"ע‬ ‫אגב‪ ,‬בבית החיים טמונים‪ ,‬מחוץ לאוהל‪ ,‬בני‬ ‫האחים‪ ,‬ופתח הבונקר‪.‬‬ ‫נפטר על שולחן הניתוחים‪ ,‬בשעה שעמדו‬ ‫משפחה רבים נוספים‪ :‬הרבנית דוברא בריינדל‬ ‫כך מגיעות אל האוהל קבוצות של בתי ספר‬ ‫לכרות את רגלו השנייה‪ .‬אם הספיקו לעשות‬ ‫ע"ה‪ ,‬מחברתו בקודש של רבינו בעל ה'דברי‬ ‫ומסעות מכל הסוגים‪ .‬המדריך מספר על רבינו‬ ‫זאת קודם שנסתלק‪ ,‬איש אינו יודע עד היום‪.‬‬ ‫ישראל' זי"ע; אחיו‪ ,‬הרה"ק רבי משה אהרן‬ ‫בעל ה'דברי ישראל'‪ ,‬שרים שם מניגוני מודז'יץ‬ ‫גם את זה עמלים כעת חברי הוועד לברר‪,‬‬ ‫מזוואלין זצ"ל‪ ,‬ואחיו הרה"ק רבי חיים בנימין‬ ‫ו'אני מאמין'‪ ,‬ולעיתים אף פוצחים בריקוד‪,‬‬ ‫בחיפוש אחר רישומי בית החולים שבו נותח‬ ‫מזוואלין זצ"ל; הרבנית קיילא נחמה ע"ה‪,‬‬ ‫ובזה תם בדרך כלל הביקור‪.‬‬ ‫רבינו‪ ,‬העשויים להיות שמורים בארכיון‪.‬‬ ‫אמו של רבינו בעל ה'אמרי אש' זי"ע; חמיו‬ ‫של רבינו בעל ה'אמרי אש'‪ ,‬רבי חיים משה‬ ‫אבל המקום עצמו עזוב‪.‬‬ ‫קאהן זצ"ל‪ ,‬ומחברתו בקודש‪ .‬באוהל וואלמין‬ ‫כדי להיכנס צריך לעצור בביתן שבשער‪ ,‬לומר‬ ‫עד שמצאה את מנוחת זקנה‬ ‫טמונים נכדי רבינו מקאזמיר‪ ,‬בני הרה"ק רבי‬ ‫"מודז'יץ" ולקבל מפתח‪ .‬בפנים מחכים קורי‬ ‫אפרים מקאזמיר זי"ע‪ .‬וכמו כן טמונים במקום‬ ‫עכביש בכל פינה‪ ,‬והקירות הוריקו מעובש‪,‬‬ ‫אנו מדלגים קדימה‪ ,‬אל הימים שלאחר מלחמת‬ ‫חסידים נודעים רבים‪.‬‬ ‫מבפנים ומבחוץ‪ .‬אין חשמל‪ ,‬אין היכן לשבת‪,‬‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬שמחקה כמעט את כל יהדות‬ ‫ואין מקום מכובד לקוויטלאך‪ .‬מי שמבקש‬ ‫פולין‪ .‬רבינו בעל ה'אמרי שאול' זי"ע כבר ישב‬ ‫לשפוך שם שיח בישוב הדעת‪ ,‬כמעט אינו‬ ‫באמריקה‪ ,‬ולא נותר מי שיפקוד את הציון‬ ‫תעלומה בתוך האוהל‬ ‫יכול‪.‬‬ ‫בוורשא‪ .‬שנים ארוכות עמד האוהל בודד‬ ‫והקור‪ .‬יום ההילולא חל בכסלו‪ ,‬והקור הפולני‬ ‫בקצה היער‪ ,‬ואיש לא בא‪ .‬רבים מהקברים‬ ‫כפי שהזכרנו‪ ,‬שני קברים באוהל‪ .‬מצבה‬ ‫בתוך היער יורד למעלה אחת או שתיים‪.‬‬ ‫התכסו בצמחייה‪.‬‬ ‫שטוחה אחת עליהם‪ ,‬כשלושים סנטימטר מעל‬ ‫העצים מכסים הכל‪ ,‬ואין אפילו קרן שמש‬ ‫הרצפה‪ ,‬מחולקת באמצעה באמצעות חריץ‬ ‫בשנת תשל"ה הגיעה לפולין‪ ,‬לראשונה מאז‬ ‫קטן בכדי לסמן את שני הקברים‪ .‬ושאלה שלא‬ ‫להתחמם בה‪.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬בתו של רבינו בעל האמרי שאול‬ ‫נפתרה עד היום‪ :‬היכן בדיוק טמון רבינו‪ ,‬והיכן‬ ‫אחד מחברי הוועד מספר כי ביום ההילולא‬ ‫זי"ע‪ ,‬מרת שרה רוזן ע"ה‪ .‬היא הלכה לבית‬ ‫בנו‪ ,‬האם בצד ימין או בצד שמאל?‬ ‫אשתקד‪ ,‬בעת עלותו לשפוך שיח‪ ,‬הדליק‬ ‫החיים לחפש את מנוחת זקנה‪ .‬ולא מצאה‪.‬‬ ‫שורה שלמה של נרות נשמה כדי לחמם במעט‬ ‫מורנו הרה"צ רבי שלמה צבי שליט"א‪ ,‬בנו‬ ‫באותו אזור עומדים כעשרה אוהלים זה לצד‬ ‫של אד"ש‪ ,‬חבר הוועד העוסק שנים בציוני‬ ‫את המקום‪ ,‬והצמיד אליהם את כפות ידיו‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬כולם דומים‪ ,‬ובלא מצבה אין כל דרך לדעת‬ ‫אולם גורנישט מיט גורנישט‪ .‬הנרות בערו‪ ,‬אך‬ ‫רבותינו הקדושים‪ ,‬מצביע על פרט קטן שיכול‬ ‫מי טמון בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫לשפוך אור על התעלומה‪ :‬בצד שמאל של‬ ‫הקור לא הרפה‪.‬‬ ‫אז נזכרה במה שסיפרו לה פעם‪ .‬בפתח האוהל‬ ‫האוהל יש יותר רווח מאשר בצד ימין‪ .‬ההסבר‬ ‫בינתיים‪ ,‬ממש סמוך‪ ,‬שופצו לאחרונה ביד‬ ‫טמון החסיד המפורסם ר' בן ציון פאסטג ז"ל‪.‬‬ ‫ההגיוני לכאורה פשוט‪ .‬את רבינו קברו ראשון‪,‬‬ ‫רחבה אוהלי הרה"ק מראדזימין בעל 'ביכורי‬ ‫רבינו נהג להושיב בעצמו את המסובים סביב‬ ‫כשהאוהל כולו עוד היה פנוי‪ ,‬וממילא סביר‬ ‫אביב'‪ ,‬והרה"ק מלומז' זי"ע‪ ,‬שאוהלו צמוד‬ ‫שולחנו הטהור‪ ,‬אולם מקומו של ר' בן ציון היה‬ ‫להניח שנטמן באמצע האוהל‪ .‬כעבור חמש‬ ‫ממש לאוהל ה'דברי ישראל'‪ .‬חשמל‪ ,‬מיזוג‪,‬‬ ‫קבוע ואיש לא ערער עליו‪ :‬תמיד ראשון‪ .‬רבינו‬ ‫שנים‪ ,‬כשנפטר בנו‪ ,‬הניחו אותו לימינו‪ ,‬במקום‬ ‫ומקום מכובד לתפילה‪.‬‬ ‫אף הבטיח לו כי לאחר מאה ועשרים ייטמן‬ ‫שנותר‪ .‬זו הסיבה שבצד ימין הרווח שבין הקבר‬ ‫אם שם זה אפשרי‪ ,‬שאלו בוועד‪ ,‬מדוע לא אצל‬ ‫לצידו‪.‬‬ ‫לקיר צר יותר‪ :‬בין ציון רבינו לקיר זה נטמן בנו‪.‬‬ ‫ט‬ ‫רבינו‪ ,‬שאליו מגיעים יהודים מכל קצוות תבל?‬ ‫בס"ד‪ ,‬השיפוץ יוצא לדרך‬ ‫ראשית נכנסו אל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫רבינו בירך על היוזמה בחום‪ ,‬והורה לדבר‬ ‫קודם עם מרת הימלפרב תחי'‪ ,‬בתו של ר' יידל‬ ‫וידבסקי‪ .‬אביה השקיע באוהל כל כך הרבה‪,‬‬ ‫וגם היא עצמה מטפלת בו שנים‪ .‬כשהמנעול‬ ‫נשבר‪ ,‬וכשהדלת התקלקלה‪ ,‬היא זו שדאגה‬ ‫לתקן‪ .‬בלעדיה‪ ,‬המצב היה גרוע עוד יותר‪.‬‬ ‫וכעת החליטה לקחת על עצמה חלק נכבד‬ ‫מהשיפוץ‪ ,‬לעילוי נשמת אביה ולהמשך דרכו‪.‬‬ ‫האיש שיבצע בע"ה בפועל את השיפוץ הוא‬ ‫ר' יוסף שחר‪ ,‬ששיפץ את אוהלי ראדזימין‬ ‫ה'דברי ישראל' זי"ע‪ :‬מורנו הרה"צ שמואל אליהו‬ ‫בפנים ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש‪ ,‬כראוי‬ ‫ולומז'‪ ,‬ועמו על המלאכה הרב דוד רובינשטיין‬ ‫שליט"א‪ ,‬יו"ר הכנסת האורחים 'ביאלה הויף'‬ ‫שליט"א‪ ,‬מורנו הרה"צ רבי שלמה צבי שליט"א‪,‬‬ ‫למקום מנוחתו של רבינו‪.‬‬ ‫בעיר פשיסחא‪ .‬עלות השיפוץ מוערכת‬ ‫הרה"ח ר' שלמה אברהם הי"ו‪ ,‬הרה"ח שאול דן‬ ‫בעשרות אלפי דולרים‪.‬‬ ‫פרידמן הי"ו ורכז הוועד הנושא בעול הפעילות‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬לכל הערה או הארה ניתן לפנות לחברי‬ ‫בשטח הבה"ח אלחנן אנצוויג הי"ו‪.‬‬ ‫הוועד להחזקת הציון הקדוש של רבינו בעל‬ ‫לקראת יום ההילולא‬ ‫השיפוץ המלא יימשך זמן‪ .‬אבל כשהתברר‬ ‫שיום ההילולא בעוד ימים מעטים‪ ,‬הוחלט‬ ‫בוועד לא לחכות‪ .‬מי שיגיע השנה לוורשא‪,‬‬ ‫בעזרת ה'‪ ,‬כבר יפגוש מקום אחר‪.‬‬ ‫חום ואור‪ .‬כל יום ההילולא‪ ,‬מהבוקר ועד הערב‪,‬‬ ‫יפעלו באוהל תאורה וחימום‪ .‬לראשונה זה‬ ‫בס''ד◄ערב◄י''ג◄כסלו◄תשפ''ז‬ ‫בס''ד ערב י''ג כסלו תשפ''ז‪,‬‬ ‫בפרוס עלינו יום ההילולא קדישא של רבינו הקדוש בעל ה"דברי ישראל" זצוקללה"ה זיע''א‬ ‫שנים‪ ,‬אפשר יהיה לעמוד בתפילה בלי לרעוד‬ ‫מקור‪ .‬יוצבו גם מקומות ישיבה‪.‬‬ ‫הודעות חשובות‬ ‫אנו מבקשים להביע את רגשי תודתנו והוקרתנו העמוקה‬ ‫לידידינו הדגולים‪ ,‬אנשי המעש והחזון‪ ,‬המשקיעים מרצם‬ ‫וזמנם להוקים קברי רבותינו הק' בפולין מעפר לשם‬ ‫לקהל העולים לציון הקדוש ביומ''ד‬ ‫ולתפארת‪ ,‬הרבנים החשובים מוקירי ורחימאי דרבנן‬ ‫מקום לקוויטלאך‪ .‬עד היום הונחו הקוויטלאך‬ ‫ה"ה‬ ‫הרב דוד רובינשטיין שליט"א‬ ‫על הציון ועל הרצפה‪ .‬זה לא מכובד‪ ,‬וזה גם‬ ‫◄במשך◄כל◄יום◄ההילולא◄יופעל◄תאורה◄‬ ‫יושב ראש הוועד "פשיסחא הויף"‬ ‫מסוכן‪ :‬נר דולק על הציון‪ ,‬ערימת פתקים לידו‪,‬‬ ‫וחימום◄באהל◄הקדוש◄‬ ‫ואיתו עימו‬ ‫◄ביה''ח◄יהיה◄פתוח◄עד◄השעה◄‪18:00‬‬ ‫הרב יוסף שחר שליט"א‬ ‫ומספיק שפתק אחד יזוז כדי לגרום לדליקה‬ ‫◄כ''כ◄השקיעה◄בוורשא◄בשעה◄‪◄15:35‬ע''כ◄‬ ‫אשר משקיעים את מיטב מרצם וכוחם‬ ‫במלאכת הקודש של‬ ‫חלילה‪ .‬עכשיו יוצבו על הציון שתי תיבות‬ ‫הבאים◄בשעות◄אלו◄כדאי◄להצטייד◄בפנס◄‬ ‫תיקון‪ ,‬שיפוץ ותחזוקת האוהל הקדוש‬ ‫ברזל בגובה חצי מטר‪ ,‬פתוחות מלמטה ונוגעות‬ ‫על ציונו המצוינת של רבינו בעל ה"דברי ישראל" זי"ע‪,‬‬ ‫למען יוכלו העולים הרבים לפקוד את המקום הקדוש‬ ‫בציון עצמו‪ ,‬ובחלקן העליון המשופע חריץ‬ ‫בברכת האט'ס געפוילעט אלעס גוט'ס‬ ‫הוועד‬ ‫ביומא דהילולא ובמשך השנה מתוך הרחבת הדעת‪ ,‬כבוד‬ ‫והדר‪.‬‬ ‫להכנסת הקוויטלאך‪.‬‬ ‫זכות רבינו הקדוש בעל ההילולא זי"ע תעמוד להם‪,‬‬ ‫להתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬בריאות איתנה‪ ,‬וישפיע‬ ‫נר תמיד‪ .‬מיום ההילולא ואילך ידלק באוהל נר‬ ‫עליהם שפע ברכה‪ ,‬הצלחה וכל טוב סלה מתוך שמחה‬ ‫וטוב לבב‪.‬בברכת האט'ס געפוילעט אלעס גוט'ס‪.‬‬ ‫תמיד‪ .‬דבר שלא היה שם מעולם‪.‬‬ ‫המוקירים ומעריכים בשם קהל אנ''ש‬ ‫הוועד‬ ‫זמני פתיחה מורחבים‪ :‬בדרך כלל נסגר בית‬ ‫החיים בשעה ארבע‪ ,‬אך לרגל יום ההילולא‬ ‫יהיה פתוח עד השעה שש בערב‪ .‬אגב‪ ,‬החשכה‬ ‫יורדת כבר בשלוש וחצי‪ ,‬ולכן כדאי להצטייד‬ ‫בפנס לדרך‪ .‬אבל בתוך האוהל בע"ה יחכו‬ ‫למתפללים אור וחום‪.‬‬ ‫התוכניות להמשך‬ ‫אחרי יום ההילולא ימשיך השיפוץ‪ ,‬בעזרת ה'‪.‬‬ ‫חשמל קבוע‪ ,‬תאורה‪ ,‬ומיזוג שיחמם בחורף‬ ‫ויאוורר בקיץ‪ .‬גדר משני צידי הציון‪ :‬הציון‬ ‫נמוך‪ ,‬שלושים סנטימטר בלבד‪ ,‬והגדר תאפשר‬ ‫למתפלל להרגיש קרוב ומחובר‪ .‬צביעת האוהל‬ ‫מבפנים ומבחוץ‪ ,‬וריצוף או החלקה של רצפת‬ ‫הבטון הגס‪ ,‬שאי אפשר לנקותה‪.‬‬ ‫ומעבר לשיפוץ עצמו עומדת ההחזקה‪ .‬חשמל‪,‬‬ ‫חימום‪ ,‬ניקיון ונר תמיד כרוכים בהוצאה‬ ‫חודשית קבועה‪ .‬בוועד מבקשים קודם כל‬ ‫להבטיח שהמקום משופץ ומתוחזק כראוי‪ ,‬ורק‬ ‫אחר כך להמשיך הלאה‪.‬‬ ‫ובינתיים‪ ,‬שם בקצה היער‪ ,‬האוהל מחכה‪.‬‬ ‫מחכה לאור‪ ,‬לחום‪ ,‬ולקולות התפילה של בניו‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬את הסיפור של הנערים מלוס אנג'לס אי‬ ‫אפשר לתכנן‪ .‬אבל אפשר לדאוג שמי שיגיע‬ ‫לשם בפעם הבאה‪ ,‬יוכל לעמוד ולהתרפק‬ ‫י‬ ‫לעילוי נשמת הילד בנש”ק ישראל דן טאוב ז”ל‬ ‫ערב חיזוק מרומם בישיבתנו הק' וקריאת שם לארגון‬ ‫גלויה מהבחורים ומהמעמד המרגש‪ .‬במרכז דבריו עמד‬ ‫ארגון ‘נחלת תורה’‪ ,‬הפועל בישיבתנו הק’ ‘נחלת‬ ‫על נקודה עמוקה‪ :‬רק מי שכבר טעם את המתיקות‬ ‫אברהם’‪ ,‬נוסד במטרה אחת ברורה‪ :‬לעודד את‬ ‫שבלימוד‪ ,‬והרגיש את הסיפוק שבידיעת התורה‪,‬‬ ‫השקידה ואת ידיעת התורה בקרב בני הישיבה‪,‬‬ ‫מקבל משנה מרץ להמשיך‪ .‬אבל מי שעוד לא‬ ‫בחורי אנ”ש המתחנכים בצל הקודש‪.‬‬ ‫התחיל‪ ,‬מאין יבוא לו החשק? זהו בדיוק “מי‬ ‫הארגון פעיל בעידוד החזרה על החומר‬ ‫שיש לו מנה רוצה מאתיים”‪ .‬ומי שאין לו‬ ‫הנלמד במסגרת סדרי הישיבה ובמבחנים‬ ‫מנה‪ ,‬אינו רוצה דבר‪ ,‬משום שאינו מרגיש‬ ‫מקיפים עליו‪ ,‬וכן בכינוסים דו־שבועיים‬ ‫כלל במה הוא מפסיד‪.‬‬ ‫של הבחורים‪ ,‬המקבלים עליהם קבלות‬ ‫דברים טובים לא צריכים הסכמה‬ ‫משותפות לחיזוק בתורה‪.‬‬ ‫השנה חלה התחדשות של ממש‪ ,‬ובארגון‬ ‫את דברי הסיום נשא הרה”ג רבי דניאל‬ ‫הוקמו שני מסלולים‪ :‬מסלול ‘כתר מלוכה’‪,‬‬ ‫קרימולובסקי שליט”א‪ ,‬מראשי הישיבה‪ .‬הוא‬ ‫לבחורים הנבחנים על הפרקים הנלמדים הן‬ ‫התמקד ביסוד פשוט ועמוק‪ :‬לימוד ללא מטרה ויעד‬ ‫בסדר בקיאות והן בסדר ג’‪ ,‬ומסלול ‘כתר תורה’‪ ,‬לבחורים‬ ‫ברור‪ ,‬חסר מעיקרו‪.‬‬ ‫שקיבלו על עצמם להיבחן באחד מהם‪ :‬בבקיאות‪ ,‬או בסדר ג’‪.‬‬ ‫בהמשך דבריו סיפר כי בימי‬ ‫השבעה על הילד בנש”ק ישראל‬ ‫ליד השולחנות הערוכים‬ ‫דן טאוב ז”ל‪ ,‬בנו של מורנו‬ ‫לפני כשבועיים התקיים כינוס‬ ‫הרה”צ רבי שלמה צבי הירש‬ ‫הישיבה‪,‬‬ ‫בהיכל‬ ‫הפתיחה‬ ‫שליט”א‪ ,‬ונכדו של כ”ק מרן‬ ‫כשהמטרה היא שבסוף הכינוס‬ ‫אדמו”ר שליט”א‪ ,‬עלו רבני‬ ‫כל בחור יצטרף לארגון‬ ‫הישיבה לנחם את האבלים‪.‬‬ ‫מיוזמתו‪ ,‬ויבחר את המסלול‬ ‫בעצה אחת עם אבי הילד‪ ,‬פרשו‬ ‫המתאים לו‪ .‬ליד שולחנות‬ ‫לפני כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א‬ ‫ערוכים התכנסו בני הישיבה‪,‬‬ ‫את משאלתם‪ ,‬שמעתה יפעל‬ ‫למעלה ממאה בחורים‪ ,‬לערב‬ ‫הארגון לעילוי נשמת הילד‪.‬‬ ‫של חיזוק בשקידת התורה‪ .‬את‬ ‫קורת רוח נסוכה הייתה על פני‬ ‫הערב הנחה הרה”ג רבי יהושע‬ ‫רבינו באומרו כי “דברים טובים‬ ‫מנדל אברמוביץ שליט”א‪,‬‬ ‫לא צריכים הסכמה”‪ ,‬ועודד את‬ ‫משגיח ומנהל סדר בקיאות‬ ‫היוזמה רבות‪.‬‬ ‫בישיבה‪ .‬בפתח דבריו שיבח‬ ‫בימים האחרונים‪ ,‬בעצה אחת‬ ‫את הבחורים שהתכנסו כאיש‬ ‫עם מורנו הרה”צ רבי שלמה‬ ‫אחד בלב אחד למעמד הגדול‪.‬‬ ‫צבי הירש שליט”א‪ ,‬הוסב שם‬ ‫עיקר מצוותו היא ההנאה‬ ‫הארגון לשם חדש‪‘ :‬תלמודו‬ ‫בידו’‪ .‬שם שנבחר בקפידה‪,‬‬ ‫ראשון הדוברים היה ראש‬ ‫וטמונות בו אותיות שמו של‬ ‫הישיבה‪ ,‬הרה”ג רבי אליהו‬ ‫הילד‪ ,‬י’ ד’‪ ,‬ישראל דן‪.‬‬ ‫קרימולובסקי שליט”א‪ .‬בדבריו‬ ‫עמד על יסוד גדול במצוות‬ ‫תלמודם ‪ -‬בידו‬ ‫תלמוד תורה‪ :‬ההנאה מן הלימוד‬ ‫בתום הדברים הגיע הרגע‬ ‫היא חלק מהמצווה עצמה‪ ,‬וכפי‬ ‫שלשמו התכנסו‪ .‬רובא דרובא‬ ‫שכתב הגה”ק בעל ה’אבני נזר’‬ ‫של בני הישיבה הצטרפו‪,‬‬ ‫מסוכטשוב זי”ע בהקדמת ספרו‬ ‫בהתלהבות ובחדוותא דאורייתא‪ ,‬לאחד המסלולים‪ .‬ולאחריו‪,‬‬ ‫‘אגלי טל’‪“ :‬שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג‬ ‫כמו מאליו‪ ,‬התלכדו כולם יחד למעגל של ריקוד של מצווה‪,‬‬ ‫ומבין בלימודו”‪.‬‬ ‫ושירה שעלתה ומילאה את היכל הישיבה‪.‬‬ ‫ומכאן‪ ,‬שבלא בחירה ורצון אישי חסר חלק מרכזי בלימוד‬ ‫יצוין כי כבר בשבוע הקרוב ייבחנו סלתה ושמנה של בני‬ ‫התורה‪ .‬וממילא חסר גם בברכה שאנו מברכים בכל בוקר‪,‬‬ ‫הישיבה על פרק ‘השותפין’ במסכת בבא בתרא‪ ,‬שאותו סיימו‬ ‫“והערב נא”‪ .‬ולכן‪ ,‬אין כופים על מצוות תלמוד תורה‪ .‬כי הרצון‬ ‫ללמוד זה עתה‪ ,‬ועוד רבים יבואו אחריו בע”ה‪.‬‬ ‫הוא הלב של המצווה‪.‬‬ ‫“אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו”‪ ,‬אמרו חכמים‪ .‬וכעת‪ ,‬כל‬ ‫מי שיש לו מנה‬ ‫דף שיילמד בישיבה‪ ,‬כל פרק שייחזר‪ ,‬וכל מבחן שייעשה‪ ,‬יעלו‬ ‫לזכרו‪ .‬ונשמה טהורה אחת תזכה לבוא למעלה כשתלמודה של‬ ‫בתום דבריו נשא דברים הרה”ג רבי משה פולק שליט”א‪,‬‬ ‫ישיבה שלמה בידה‪.‬‬ ‫מראשי ישיבת סערט ויז’ניץ‪ ,‬ובפתח דבריו הביע התפעלות‬ ‫אי‬ ‫חבורות הבחורים שע"י איגוד הבחורים של שיעורים ב' וג' בישיב"ג‬ ‫עריכת השוה"ט‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫התכנסו לשבת אחים בבית החסידים ברבי עקיבא ‪68‬‬ ‫לכבוד יומא דהילולא דרבינו‬ ‫החתן אפרים מוצן הי"ו סינסינטי‬ ‫בראשות המשפיע הגה"ח נפתלי ארלנגר שליט"א וראשי החברעס'‬ ‫בעל ה'דברי ישראל' זי"ע‬ ‫לנישואיו‬ ‫ביום ראשון אור לי"ג כסלו‬ ‫בבית המדרש הגדול בשעה ‪21:00‬‬ ‫הר"ר ישראל דן קרימלובסקי הי"ו אשדוד‬ ‫⋅⋅⋅‬ ‫להולדת הבן‬ ‫עריכת השוה"ט‬ ‫לכבוד יומא דהילולא דרבינו‬ ‫הרה"ג יצחק יוסיפוב שליט"א בני ברק‬ ‫בעל ה'אמרי שאול זי"ע‬ ‫הר"ר צבי אלימלך קרימלובסקי הי"ו טבריא‬ ‫ביום רביעי אור לט"ז כסלו‬ ‫להולדת הבנות‬ ‫בבית המדרש הגדול בשעה ‪21:00‬‬ ‫תפילת מעריב בשעה ‪20:40‬‬ ‫הר"ר יצחק אייזיק חיים בקנרוט הי"ו ב"ב‬ ‫בהכנס הבן משה יששכר ני"ו לעול תו"מ‬ ‫הרה"ח אברהם דוד מוצן הי"ו סינסינטי‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫הרה"ח י‪.‬זאב קרימלובסקי הי"ו בני ברק‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫הרה"ח דניאל יוסיפוב הי"ו בני ברק‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫הרה"ח יהושע קמפינסקי הי"ו בני ברק‬ ‫יוסף בן אדל בתיה‬ ‫הרה"ח אריה פניגשטיין הי"ו אשדוד‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫הרה"ח יצחק (ברד"מ) קרימלובסקי הי"ו בני ברק‬ ‫התינוקת חיה נחמה מלכה בת רבקה מרים‬ ‫הרה"ח אברהם דוד מוצן הי"ו סינסינטי‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫להולדת הנכדים‬ ‫הספק פרשת ויצא בתוכנית וידעת היום‬ ‫הרה"ח אברהם דוד מוצן הי"ו סינסינטי‬ ‫שימור פעם אחת‬ ‫שימור ד' פעמים‬ ‫לימוד וסיכום‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫סי' קפ"ג‪-‬קפ"ו‬ ‫סי' קפ"ח סעי' א'‪-‬ג'‬ ‫סי' קפ"ח סעי' ד'‪-‬ו'‬ ‫הרה"ח יעקב מוצן הי"ו ניו ג'רסי‬ ‫סי' קפ"ט סעי' א'‪-‬ג'‬ ‫לנישואי הנכד‬ ‫מרת בקנרוט תחי' בני ברק‬ ‫בהכנס הנכד לעול תו"מ‬ ‫הרה"ח דוד משה קרימלובסקי שליט"א בני ברק‬ ‫הרה"ח יעקב מוצן הי"ו ניו ג'רסי‬ ‫הרה"ח בן ציון פרידמן שליט"א בני ברק‬ ‫ועתה כתבו לכם‬ ‫מרת פניגשטיין תחי' בני ברק‬ ‫להולדת הנינים‬ ‫תחילת כתיבת האותיות בספר תורה‬ ‫שיכתב לעילוי נשמתו של הילד‬ ‫בנש"ק ישראל דן ז"ל‬ ‫בן יבדלחט"א‬ ‫נתרם ע"י הר"ר יעקב מוצן הי"ו‬ ‫לרגל השמחות השרויות במעונו‬ ‫מורינו הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א‬ ‫בנישואי נכדו החתן אפרים מוצן הי"ו עב"ג בשעטו"מ‬ ‫נכד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בן לבנו הר"ר אברהם דוד הי"ו‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בנין עדי עד לדורות ישרים‬ ‫יתקיים במהלך טיש יא"צ‬ ‫ומבורכים‬ ‫ולרגל הולדת הנינה למזל"ט‬ ‫דרבינו ה'אמרי שאול' זי"ע‬ ‫נכדה לבנו הר"ר אברהם דוד הי"ו‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫ביום רביעי אור לט"ז כסלו‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫ברגשי שמחה וחדוה נביע מיטב הברכות‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫לע"נ‬ ‫למעלת ידידנו הדגול והנכבד‬ ‫הר"ר צבי אלימלך קרימלובסקי הי"ו‬ ‫הילד בנש"ק ישראל דן ז"ל‬ ‫הרה"ג יצחק יוסיפוב שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫בן יבדלח"ט מורינו‬ ‫ראש ישיבת עטרת התלמוד‬ ‫בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א‬ ‫יה"ר שירווה רוב נחת דקדושה‬ ‫המברכים‪ :‬אברכי כולל ערב בבני ברק‬ ‫נלב"ע עש"ק וירא י"ט חשון תשפ"ז‬ ‫מכל יצ"ח‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫הר"ר יצחק אייזיק בקנרוט הי"ו‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫ברכות ואיחולים לכבוד ידידי ורעי‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהכנס בנו‬ ‫הרה"ג יצחק יוסיפוב שליט"א‬ ‫חברי לקביעות העיתים המשותפת בשטיבל מידי ערב‬ ‫משה יששכר ני"ו לעול תו"מ‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫הר"ר צבי אלימלך קרימלובסקי הי"ו‬ ‫בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה ביום שלישי‬ ‫יה"ר שיזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫המברך‪ :‬אפרים מנחם פרלמוטר‬ ‫אור לט"ו כסלו באולמי בית מלכה בבני ברק‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫הר"ר ישראל דן קרימלובסקי הי"ו‬ ‫מרת מרים בילא ב"ר יעקב ע"ה ויצהנדלר‬ ‫מרת חנה רייזיל ב"ר משה ע"ה לרנר‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫נלב"ע י"ג כסלו תשע"ח‬ ‫נלב"ע י"ז כסלו תשמ"ה‬ ‫בהולדת בנו למזל"ט‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י נכדיהם‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫הרה"ח נתן הי"ו‬ ‫הרה"ח טוביה ועזריאל לרנר שליט"א‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫בי‬